פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/10/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 106
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ח בחשון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023), שעה 11:30

משבר עולם התרבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר
ד"ר עליזה לביא - יו"ר המועצה לקולנוע, משרד התרבןת והספורט

גלית והבה שאשו - ראשת מנהל תרבות ואומנויות, משרד התרבות והספורט

אור גרפינקל - מוזיקאי

ריקי בליך - יו"ר שח"ם

רוני מרחבי - סגנית יו"ר שח"ם

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה

גיורא ואלה - מנכ"ל אקט – איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה

גלי רשף - יו"ר אקט – איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה

איה כורם - אומנית, זמרת

ליאור טבת - מוזיקאי ואיש סאונד

בן אדם - שחקן

דנה הכהן - חברת הנהלה ומורשית חתימה, פורום יוצרים דוקומנטריים

יפעת בחר - מנכ"לית ומייסדת, השתחוויה תיאטרון קהילה חברה

יהושע בנימין אופיר - מייסד, עמותת יוצרים תרבות שווה לאנשים עם מוגבלות בקולנוע ובטלוויזיה

מוטי קליין

מנכ''ל חברת האסטרטגיה קליין הפקות

מוריה שליסל - מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר

תמר לוי - אומנית

יונתן פיינגולד - יו"ר איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה

תום כהן - מנהל מקצועי תזמורת 'מזרח ומערב'

אבי בניהו - איש תקשורת

תמי סלע

יהודית גידלי

דור משיח – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

משבר עולם התרבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא משבר בעולם התרבות בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', בהשתתפות שר התרבות והספורט מיקי זוהר – תודה רבה על השתתפותך בדיונים שיהיו גם על תרבות וגם על הספורט.

אני רוצה לברך את חברת הכנסת יסמין פרידמן, חבר הכנסת סימון דוידסון, חברת הכנסת נעמה לזימי שביקשו גם הם לכנס את הדיון. אין ספק שללא רוח ותרבות, יהיה לנו קשה מאוד להחזיק את החוסן של מדינת ישראל. לתרבות יש תפקיד מרכזי בחוסן בשגרה, לפחות בשגרה שבחירום שאנחנו מנסים לנהל. ישנן סוגיות רבות שנצטרך לעסוק בהן. לצערנו ולשמחתנו עברנו בשנים האחרונות משברים נוספים. הקורונה ועוד. ולכן אנחנו נשמע גם מהמשרד ומהשר, מאנשי המקצוע, מהאומנים, מהמפיקים ועוד, את האתגרים שעומדים לפנינו, ומה הפתרונות שהמשרד יכול להביא לאזרחי מדינת ישראל ולמי שעוסק בתחום. בבקשה אדוני השר.

אין לי בעיה לדבר על הפתרונות שאנחנו כבר מביאים, אבל יכול להיות שעדיף לשמוע קודם כל את הבעיות כדי שנשיב איזה פתרון המשרד כרגע יודע לתת לכל בעיה. האם הוא נותן מענה מקיף או לא, וכו'. גם את עמדות חברי הכנסת. אני פה בעיקר כדי לנסות לתת מענה יחד איתך לבעיות שיצופו ויעלו פה. לחלק מהבעיות כבר נתנו מענה. זה הולך לקרות בימים הקרובים. נתאר אותם גם בפני הוועדה, תיארתי אותם גם בפני עולם התרבות במפגש שעשינו לפני כמה ימים. לכן אני חושב שחשוב שנעשה את זה דווקא הפוך – נשמע את הטענות שעולות וניתן תשובות ככל שנצליח.

אור גרפינקל. מוזיקאי, גיטריסט ומנהל מוזיקה. בבקשה אדוני.

אני רוצה להתחיל בהבעת השתתפות בצערן של כל המשפחות השכולות והנפגעים. עברנו פה טראומה מאוד קשה. אבל בעקבות הטראומה, ישר מיום שבת והחל מיום ראשון ה-8 באוקטובר, כל התעשייה שלחה בבת אחת וואטסאפים גדולים – 'חברים, לשטח'. הולכים לשטח, לא משנה מה.

ואז ב-9 באוקטובר כל עם ישראל, מצפון עד דרום – כל המלונות וכל המפונים – אנחנו רואים אותם כקו ראשון. אני מתכוון שהם פונו ישר למלונות, ישר אנחנו רואים אותם. אנחנו מופיעים בפני ילדים, בפני משפחות. אני פה עם החברים שלי המהממים ועוד מלא מוזיקאים. זה הופעות שאתה רואה ילדים בוכים לך. משפחות – זה עיניים אטומות, עיניים שאין להן – אני מדבר על הבעיות שיש עכשיו למוזיקאים גם ברמה פסיכולוגית.

אני אישית נרדם עם הסיפורים שמספרים לי. רואים שיש מסלול של הופעות של אומן, במהלך רגיל זה הופעה ביום, שתיים. רוב המוזיקאים עושים בין שתיים לחמש הופעות ביום. זו תשישות מטורפת עם מלא הוצאות – דלק, מיתרים, אוכל בחוץ. ואז כשמגיעים לשלם את שכר הדירה, בעל הבית אומר 'אין הנחה, אין עזרה'. צריך לעשות משהו. גם צריך לשלם חשמל, מים ואוכל.

כמובן שאנחנו לא עסק רגיל, שיש לו את ההוצאות של העובדים וכל זה. ההוצאות שלנו הן אחרות. איך אני אגיד את זה בצורה נכונה יותר? אנחנו לא עסק רגיל, אנחנו עובדים לפי תקופות. עד שהשתקמנו מהקורונה, הגענו למצב הזה. וההשתקמות מהקורונה הייתה ארוכה מאוד, למלא אומנים. יש אומנים שלקח להם קצת, יש אומנים שרק בקיץ האחרון הצליחו ליישר קו.

ויש אומנים שבכלל לא. עדיין.

יש כאלו שפרשו מהמקצוע. אבל בעיניי אנחנו באירוע חמור יותר מהקורונה. אני אספר לכם סיפור קטן: באחד המפונים אני עזבתי את הגיטרה, חברים שלי ניגנו, הלכתי עם רעשנים לילדות, לשחק. לראות אותם מזיזים את כלי ההקשה, ואתם רואה שאין עם מי לדבר. יש חיוך אבל אין עיניים באמת לדבר.

לפני שכל החברים שלי יציגו בצורה נכונה יותר את הבעיות הכלכליות שיש, ואנחנו לא יודעים מתי נחזור. גם אם זה מפיקים מוזיקליים. מפיקים מוזיקליים צריכים זמרים כדי לייצר תוכן. אני אישית, כמפיק מוזיקלי, הרבה עבודות התבטלו, אומרים 'אין כסף, השיר לא מתאים'. מה עושים עכשיו?

אז זה כל הטענות שיש לי להגיד בינתיים. כולם ידברו על זה בצורה נכונה יותר. לי היה חשוב להדגיש את החלק הזה ואנחנו נמשיך לעשות את ההתנדבויות האלו. אנחנו עושים את זה כי זו השליחות שלנו. אני אישית הייתי בלהקה צבאית ואמרתי 'טוב, זה המילואים שלי'. אני כל יום בטירוף על זה עד שזה ייגמר, אבל בסוף אני גם צריך את העזרה של הממשלה כמישהו שמשלם מיסים, כמישהו שהוא דור ראשון ליתומי צה"ל ודור שני לשואה.

אני מרגיש עכשיו שאני צריך את הגב של הממשלה שלי כדי שנוכל להרים את המורל לעם ישראל. כי אחרת מדינה בלי מורל ובלי חיוך – מה עשינו בזה? נתנו לאויב לנצח אם אין את החיוך. ואני רוצה להגיד שנדע ימים הרבה יותר טובים ושנדע שלום בקרוב, ומפה שאר החברים המהממים שלי ימשיכו לדבר.

אני חושב שמה שנעשה זה שאני אתן מענה לכל טענה שעולה. לדובר הראשון אני אומר כך: ראשית, כל הכבוד. מה שאתם עושים היום – שאתם הולכים ומשמחים את הציבור בישראל, בין אם זה בחזית ובין אם זה בבתי המלון שנמצאים בהם המפונים, זה דבר ענק ומבורך.

אני חושב שהגיע השלב למסד את זה. הכוונה היא שהסיפור ההתנדבותי יהפוך להיות סיפור בשכר. וזה משהו שאני עושה עכשיו. אני כבר התחלתי לעבוד על תקציב לעניין הזה. שבעצם אנחנו נניע את כל האומנים ללכת ולהופיע. כמובן לא בשכר הרגיל שמתקבל על בסיס קבוע, אלא בשכר שיהיה הוגן ושווה. אבל אנחנו רוצים למסד את זה. התחלנו כבר תהליך בעניין הזה, אני מעריך שיהיה לזה תקציב ראוי. ולכן כל מי שנוסע להופיע יקבל את השכר הסביר בשבילו. שכר לנגנים שמתלווים אליו ולאנשים שמגיעים אליו. והוא יוכל להמשיך ולהופיע וזה גם יביא הכנסה לעולם התרבות. זה משהו שאנחנו עובדים עליו, אני מאמין שבקרוב תהיה בשורה בעניין הזה.

דבר נוסף, לגבי תוכנית הפיצויים שצפויה להיות. תהיה תוכנית פיצויים שיכולה להגיע עד ל-14,000 שקל לחודש לכל אמן ובכל וריאציה – בין אם הוא זמר, נגן, סאונדמן וכו'. עד 14,000 שקל לחודש שיהיה בעצם תחליף להכנסה שלו.

יש מתווה שהאוצר כבר אישר בממשלה, זה אושר גם בכנסת היום בקריאה ראשונה. וזה כבר מתחיל תהליכים לשנייה ושלישית, זה ייתן מענה של בסביבות 14,000 שקל לחודש לכל היותר. זה תלוי כמובן גם בגודל ההכנסות. ניתן לזה מענה.

דבר נוסף שאנחנו עובדים עליו זה ברמה הכללית יותר, לכל הציבור הישראלי, זה שתהיה הקפאת תשלומים של משכנתאות והלוואת לתקופת המלחמה. זאת אומרת שכל מי שיש לו איזושהי הוצאה קבועה של משכנתא או הלוואה, לא ישלם אותה בתקופת - - - ללא ריבית לכמה חודשים, עד שבאמת הוא יחזור להכניס כסף.

נוסף על כך אנחנו הקצינו 6 מיליון שקל לאומנים במצוקה. זה מקנה משהו כמו 10,000 שקל לאומן, אנחנו רוצים להגיע ל-600 אומנים שמקבלים כל אחד 10,000 שקל כדי שיהיה להם בתקופה הזו איזשהו סיוע כלכלי. כשאנחנו אומרים 'אמן', אני אדגיש את זה, אנחנו לא רוצים להתמקד רק בזמרים, שחקנים וכו'. אנחנו נרצה להרחיב את זה לעוד כמה כיוונים כדי לתת מענה לכמה שיותר אנשים. ואגב, 600 איש שהיום בתוך עולם התרבות שיוכלו לראות, אולי אפילו 700 או 800, אם צריך נביא עוד כסף. זה יכול להיות מאוד מבורך.

מילה קטנה, כשאומרים 'אומן, עולם התרבות', חשוב לציין שזה לא רק זמרים ולא רק נגנים. יש התגייסות מטורפת של מנהלות הצגות, מפיקות שפשוט מאוד הן אחראיות על המלונים. אבל הן לא אחראיות על המופעים, הן אחראיות על מתי הם יקבלו ובגדים. חשוב לציין את זה.

רוצים להרחיב את זה. נוסף על כך, התקציבים שהמשרד נותן גם לפעולות הפגה וגם לפעילויות כאלו ואחרות, מתבקשים אותם המתוקצבים להפנות את הכסף בעיקר לגורמים העצמאיים, ולא השכירים בתוך גופים נתמכים ומתוקצבים. זה אומר שאם עכשיו יש תקציב פעולות הפקה שנתנו – 15 מיליון שקל – אנחנו לא רוצים שייקחו את הכסף וייתנו את זה לגופים שהם נתמכים, כי אנחנו גם ככה ממשיכים לתמוך בהם. אנחנו רוצים שדווקא ילכו לעצמאיים, לאלו שצריכים את ההכנסה הזו כדי לשרוד את התקופה, וזו גם המדיניות שעכשיו הכתבנו במשרד.

כמכלול, בטוח שלא ניתן מענה ל-100% מהבעיות. אבל ל-70% ,80% מהבעיות אפשר לתת מענה. כולנו תחת האלונקה. אז מה שאני מתמקד בו אלו הדברים האלה, להערכתי – כשכל הדברים שאני מתאר עכשיו ייקרו, ואנחנו עכשיו בתהליך כדי לגרום להם לקרות, כן? ישראל היא מדינה שהבירוקרטיה בה היא לא דבר פשוט, בטח במשרדי ממשלה. אנחנו גופים מאוד מסורבלים עם הרבה מאוד בירוקרטיה, אבל אני מנסה להאיץ ככל שניתן כדי שאתם כבר, דה פקטו, תתחילו להרגיש את הסיוע. זה לשאלתך.

תודה רבה. ריקי בליך, בבקשה.

שלום לכולם. אז גם אני אתחיל לתאר איך נראים החיים של אומניות ואומנים מאז שקמנו למדינה אחרת ב-8 באוקטובר ויצאנו באותו יום, ממש כמו המוזיקאים, לדרך. אני רואה התנדבויות שממלאות את עיניי בדמעות. אנשים סוחרים וואנים על חשבונם ונוסעים בכל רחבי הארץ. מהכוכבים הכי גדולים ועד שחקנים שעכשיו סיימו לימודי משחק ועוד לא נכנסו בכלל לשוק. והם עובדים – הם עוברים ממקלט למקלט, משמחים חמישה ילדים, שלושה ילדים, 20 ילדים. הם נוסעים לטבריה, לים המלח, למצפה רמון. יש לי חברים שנמצאים כבר שבוע באילת. אבי גרייניק שלח לי עכשיו את לוח ההופעות שלו למפונים באילת. יש לו ארבע הופעות ביום. ופסטיגל. אבל מה הפסטיגל האמיתי, שהיה אמור לפרנס את אבי גרייניק בארבעה, חמישה החודשים הקרובים, בוטל. הכול בוטל.

אנחנו מממאה לאפס, אין לנו שום דבר. כמעט כל הצילומים לסדרות, לקולנוע, כל המופעים, כל ההופעות, כל האירועים, כל הדברים שאנחנו מתפרנסים מהם, פשוט בוטלו. כמו בקורונה, אנחנו הראשונים להיות מבוטלים והאחרונים שחושבים עליהם כשצריך לחזור. הכול מוקפא ומבוטל.

אתם צריכים להבין, הופעות חנוכה, מופעי חנוכה, זה מפרנס אותנו, אלפי אנשים, חצי שנה. חצי מהשנה, אנחנו בעצם מאחרי החגים – לפעמים אנחנו מתחילים חזרות מהקיץ ועד פברואר זה מפרנס אותנו. כל הדברים האלה נדחו לשנה הבאה. אין לנו איך לשלם שכר-דירה עכשיו, היום. תשמעו – אנחנו חודש בתוך האירוע. היום אנחנו ב-2 בנובמבר, ואין פתרון. התיאטראות לא יודעים אם להוציא אותנו לחל"ת, כי אתם מדברים על מתווה. אבל איפה המתווה הזה? יש מבחני תמיכה מוכנים מהקורונה. למה אתם לא משתמשים בהם? למה להמציא עכשיו את הגלגל מחדש על גבינו? אין לנו יותר זמן לחכות.

אנחנו מדברים עם ביטוח לאומי. הרבה מאיתנו, השחקנים והשחקניות, יכולים בתוקף צו סיווג מעסיקים לקבל אבטלה. אבל אנחנו חייבים שזה יהיה רטרואקטיבי, מה-8 באוקטובר, אנחנו חייבים כמה דברים שיתגמשו איתנו בביטוח לאומי. לוותר לנו על טופס 857, זה הכי קריטי, כדי שנוכל לקבל, כמו בקורונה. בקורונה זה קרה מהר וזה הציל את הפרנסה שלנו. לוותר על מכתבי הוצאה לחל"ת, אנחנו בקשר איתם אבל אנחנו צריכים שהמדינה תעזור לנו בזה.

שירות התעסוקה – היה בלבול מאוד גדול. לא ידענו שצריך להירשם עד סוף אוקטובר. כי במידה ויאשרו לנו להיות רטרואקטיבית בחל"ת מאוקטובר, היינו צריכים להירשם ללשכת התעסוקה ב-31 באוקטובר, לא כולם עשו את זה. אז זה זמן מלחמה, זה זמן חירום. צריך לתת לנו להירשם גם בנובמבר לאוקטובר. זה לא דברים שקשה לעשות, אפשר לעשות אותם. אפשר לעזור לנו.

זה לא הזמן לשנות את השיטות. גם ביטוח לאומי, מדברים איתנו על זה שבקורונה הייתה בעיה ועכשיו הם רוצים למצוא דרך טובה יותר. זה לא הזמן למצוא דרך טובה יותר על גבינו. זה לא הזמן להמציא את הגלגל מחדש.

מי ישלם את המשכורות שלנו? מה ייקרה במתווה הזה, ומה שלא יהיה – איזה מתווה שלא תחברו – חייב להיות בתוך המתווה הזה הכרח להעביר לנו לפחות 70% מהכסף שיקבלו המוסדות: לעובדים, לעובדות, לשחקנים ולשחקניות. זה חייב להיות חלק בלתי נפרד מכל מתווה שתחליטו עליו. אבל אנחנו כבר אחרי מתי שזה היה צריך לקרות.

צריך להגיד תודה גדולה לשר על קרן התמיכה באומנים, שעלתה באופן ניכר ממיליון וחצי ל-6 מיליון שקלים. לצערי 600 איש, אם אנחנו כוללים את כל האומנים בישראל, אז רק אני מייצגת 2,800 שחקניות ושחקנים, וכולנו באותה סירה. וגם עושים לנו בעיות. אנחנו לא יכולים להתחיל לחלק את הכסף הזה, כי יש לנו בעיות עם החשב הכללי. החשב הכללי עושה בעיות לקרן רבינוביץ', איך לחלק את הכסף. בבקשה תפשטו את זה, תעשו את זה קל יותר. אל תדרשו מהקרן לדרג אנשים לפי, אני לא יודעת מה, 'הוא חולה וזה יש לו שני ילדים'. תנו סכום סביר וראוי למחייה לכל מי שצריך. צריך להגמיש את הקריטריונים. אנחנו מדברים איתכם על זה כבר הרבה זמן. להגמיש אותם, להצעיר את הגיל שאפשר להגיש.

אנחנו אחרי ארבעה שבועות של עבודה מאוד אינטנסיבית והתגייסות של 100% מכל הלב למאמץ המלחמתי ולחיזוק העורף, ואנחנו לא יכולים יותר. כמו שאמר כבוד השר, הגיע הזמן לשלם לנו. החברה למתנ"סים אמורה לשלם, המאגר שלה סגור, אי אפשר להיכנס אליו ואי אפשר גם להשיג אותם. אי אפשר להכניס את ההצעות שלנו להופעות חדשות לאומנים חדשים, מי שרשום רשום. אנחנו לא מצליחים בכלל לקבל מהם תשובה.

מפעל הפיס מציע לחברים שלי 300 שקל כדי לנסוע לים המלח להעביר הפעלה. זה כולל את הרכב להגיע לשם. 300 שקל לנסוע לים המלח לעשות עבודת קודש. זה לא יכול להיות, מפעל הפיס זה גופים עשירים, מלאים בכסף, גופים ציבוריים ממומנים. לא יכול שזה הסכומים שהם מציעים. מתקשרים אליי שחקנים, אומרים שבגופי השידור – למשל התאגיד הציבורי, אבל לא רק – מבקשים מהם להופיע בחינם. להשתתף בתוכניות טלוויזיה בחינם. למה מה קרה? זה גוף ממומן ציבורית. הוא בשביל הציבור, אנחנו הציבור. אנחנו צריכים עכשיו, זה הרגע לעזור לנו. אי אפשר לעבוד יותר חינם. זה לא ייתכן שאני לא מקבלת תשובה מהתאגיד כבר שבוע לפנייה שלי בנושא הזה.

ועוד דבר שגופי השידור יכולים לעשות זה לשדר אותנו. לשדר חומרים ישראליים, סדרות וסרטים ישראליים. חלק ניכר מההכנסות שלנו זה תמלוגים. הכול בוטל, הכול נמחק. את זה, תשדרו בלילות, תשדרו דברים שמעלים את המורל. הרי למה צ'רצ'יל אמר 'אם לא תהיה לנו אומנות אז בשביל מה אנחנו נלחמים'? כי אנחנו מספרים את הסיפור של העם הזה. החוסן הזה, על מה הוא בנוי? הוא בנוי על הסיפור שלנו יחד. על מה שמחבר אותנו. על מה עומד מאחורי החיים שלנו פה. על מה שמרגש אותנו יחד.

אתם יודעים, כשאנחנו מגיעים למקומות האלה, להתנדבות, מבקשים מאיתנו לשיר יחד. אנשים רוצים לשיר שירים בעברית יחד. כשהם פוגשים את הכוכבים האהובים עליהם מהסדרה 'קופה ראשית', מה שקורה לילדים כל-כך מרומם את הנפש וכל-כך מחמם את הלב. זה מה שמחבר אותנו. כשאנחנו כולנו יושבים וצוחקים מאותו דבר. כולם שולחים לי את המערכון הזה שאני וקרן מתעצבנות אחת על השנייה. אז בהתחלה זה הצחיק אותי ואחר-כך זה ממש ריגש אותי. כי אני מקבלת את זה מכל קצוות הארץ. וכולם צוחקים יחד. לרגע אחד כולנו מרגישים שותפות גורל. וזה התפקיד של האומנות. אבל אנחנו לא יכולים יותר להחזיק.

יש דרכים לעשות את זה. להחזיר את העבודה בטלוויזיה. אפשר לצלם. עשינו את זה בקורונה, מצאו פתרונות מדהימים, מצחיקים לפעמים, אבל צילמנו. צילמנו סרטים וסדרות. אפשר לחזור לעשות את זה, אפשר לעבוד ליד מרחבים מוגנים. אפשר לעשות את זה, צריך להרים את זה, צריך לדבר – אם יש בעיות של הביטוח, לתת ערבויות של המדינה לביטוח. אם יש שחקנים שמתקשים אז לעזור להם. אפשר לעשות את זה.

אני רוצה לסכם ולומר: כולם מדברים על אחריות וכולם מדברים על זה שאנחנו נדבר על האחראיים למצב הקשה שהגענו אליו אחר-כך. אבל יש אחריות שהיא עכשיו. האחריות להחזיק את עם ישראל בחיים ועם ראש מעל המים, היא קורית עכשיו. אני ממש מבקשת ממכם לקחת את האחריות הזאת כמו שאנחנו, מה-8 באוקטובר, לוקחים אותה. אנחנו לא שולחים אדם אחר. אנחנו הולכים בעצמנו. אבי גרייניק יושב באילת ולא יודע מה הוא יאכל ואיך הוא יאכיל את הילד שלו ואת המשפחה שלו בחודש הבא. אז אני מבקשת את עזרתכם, היום. תודה רבה.

תודה רבה. אני אגיד את זה גם במסקנות, אבל הוועדה תפנה במכתב גם לתאגיד השידור הציבורי ותדרוש מהם תשובות בנושא. אלכס מילר מהסתדרות.

תודה אדוני היו"ר. כמובן שהנציגים שלנו בתחום המקצועי יוכלו להתייחס לכל הסוגיות המקצועיות. אני רק רוצה להזכיר: הפרויקט שלנו, מיזם 'FRIENDS'‎, זה פרויקט שאנחנו מפעילים בתקצוב של ההסתדרות. ואנחנו יצאנו למיזם בשם 'ניצחון הרוח'. אנחנו כבר כמה שבועות עושים הופעות לייב. ההופעות האלה משודרות לכל הציבור בישראל ללא תשלום. ואנחנו מזמינים את משרד התרבות להצטרף למיזם הזה. אלו בעצם ארבע רצועות שרצו במשך השבועות האחרונים של המלחמה. וכמובן שהפרויקט הזה מתוקצב כולו ע"י ההסתדרות. זה מחזק את העם בישראל.

הדבר שני זה המוקד שלנו, של ההסתדרות, שעד המלחמה נתן מענה לכל העובדים המאוגדים אצלנו. אנחנו פתחנו אותו לכלל הציבור, בעצם מי שרוצה לפנות ומי שחושב שיש לו שאלות שקשורות לתעסוקה, יכול לפנות. אנחנו גם התחלנו לתת מענה לסוגיות של טיפול נפשי דרך הסתדרות הפסיכולוגים שלנו. כולם מתנדבים, אז בכל הדברים האלו אנחנו בעצם מזמינים והמוקד שלנו של ההסתדרות – 2383*.

אנחנו עד עכשיו קיבלנו קרוב ל-18,000 פניות. כמובן בתחום הזה, המיזם 'FRIENDS'‎, עבד בארץ בערך שנתיים, והיום עושים את הפרויקט של שידורי לייב. וכמובן שמשרד התרבות מוזמן להיות שותף לדבר המדהים הזה.

איפה נמצאת ההסתדרות בנושא המתווה? האם אתם שותפים לבניית המתווה המסתמן מול האוצר, מול המשרד?

כמובן. אנחנו ניהלנו משא ומתן. היו לנו דרישות שחלק גדול מהם התקבל. את המשא ומתנים ניהל יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מול משרד האוצר ושר האוצר. הצוותים המקצועיים שלנו מלווים. יש עוד סוגיות שניתן לשפר. אני מאמין שבוועדת הכספים, שהסוגייה של המתווה תגיע בשבוע הבא. אישרתם את זה עכשיו במליאה, בקריאה ראשונה. בסוגיות האלו אנחנו עם יד על הדופק ומחכים לבשורה. אנחנו כבר כמעט חודש אחרי תחילת המלחמה ואנחנו פתחנו את חודש נובמבר, אנשים צריכים לקבל משכורות, ואי הוודאות הזאת היא לא דבר טוב לחיזוק העורף, אבל אנחנו מתקדמים ואני מקווה מאוד שכל אותן הסוגיות שיעלו מבחינת שיפור המתווה גם יתקבלו על ידי חברי הכנסת. אנחנו שמענו שרובם תומכים באותן הסוגיות שגם ההסתדרות העלתה, אז מכאן והלאה רק שהדברים יתחילו להתקדם ולזוז.

תודה רבה. גיורא ואלה, מנכ"ל 'אקט'.

אני רוצה לתת לגלי, שהוא יו"ר אקט והוא תאורן, להגיד כמה דברים, ואז אני אוסיף.

תודה. אין לי הרבה להוסיף על מה שריקי אמרה. אני מייצג כ-1,000 עובדי סט במקצועות הקולנוע והטלוויזיה. אני יודע שיש פה ניסיון להכניס אותנו כאומנים. אנחנו אכן אומנים, אבל אני מרגיש שיש אומנים שהנראות שלהם יותר חשובה והם בדרך כלל זוכים לאיזו עדיפות.

אנשי סאונד, מצלמה, מתלווים לצוותי עיתונאות. גם לנו אין מאיפה להביא משאבים לדבר הזה. ועיקר העיסוק שלנו הוא בטלוויזיה, קצת קולנוע. אנחנו לא מתעסקים במופעים ובדברים מהסוג הזה. ואיך שאני רואה את זה, לפעילויות הפגה בטלוויזיה יש ערך מאוד גבוה ולא רק בשטח. אני חושב שעיקר החשיפה של התרבות הישראלית הוא בטלוויזיה. זה לדעתי הסגמנט הגדול ביותר של התרבות הישראלית. הדבר הזה עצר לחלוטין. 20, 30 הפקות שהיו צריכות להתחיל להצטלם באוקטובר-נובמבר-דצמבר נדחו ואנחנו לא יודעים למתי. המתווה שאמור לעזור לכל העצמאיים בארץ אמור לחול גם עלינו. המספר הזה, 14,000 ומשהו, הוא נועד למי שהכנסתו היא מעל 250,000 שקל בשנה.

המתווה של האוצר? מה הוא?

הסכום המקסימאלי, של ה-14,000, מתאים למי שהמחזור שלו הוא מעל 250,000 שקל בשנה. והפגיעה היא מעל 40%.

מעל 80.

הדעות חלוקות בנושא הזה. אם זה 80% אז זה עוד יותר גרוע. זאת אומרת, זה יכסה מעט מאוד אנשים, וגם זה כנראה הולך לבן-אדם שמרוויח 20, 25,000. כלומר יש לו חיים של 20, 25,000 שקל בחודש ולא של 14.

זה לא נכון. אני אדייק את זה כדי שלא תהיה דיסאינפורמציה וכדי שתדעו איפה אתם באמת חיים. המתווה של משרד האוצר מדבר גם על מדרגות. ככל שההכנסות עולות ככה גם הפיצויים. אבל הם לא מדברים על רווחים, הם מדברים על הכנסה. זה אומר שאם יש מישהו עצמאי שההכנסה שלו לחודש היא 25,000 שקל, וההכנסות ירדו מ-25,000 שקל ל-5,000 שקל ומטה – 80% ירידה – אז הוא יקבל 14,000 שקל כהכנסה. זאת אומרת השיקול ההגיוני פה זה שכשמישהו מכניס 25, הוא לא נשאר עם כל ה-25. יש לו איזושהי הוצאה מסוימת. אז לכן הרעיון הוא שהפיצוי מגיע ל-14. וכמו שאמרתי, ברור שהכי אידיאלי שהיו נותנים 25. אבל יש מגבלות תקציביות מסוימות, ואני לא יכול לתת מענה של 100%.

אנחנו לא מרוויחים 25,000 שקל בחודש. בתחום שלנו. אנחנו לא נקבל 14,000.

תביאי לי נתונים, אני מוכן להגיד לכם את המספר המדויק. אני מכיר את המתווה בעל-פה, קראתי אותו 20 פעמים. גם עסקתי בו במסגרת הקבינט הכלכלי-חברתי. ולא התייחסתי רק לנושאים מסוימים, אלא לקהל הרחב. המתווה המשופר הוא מתווה טוב.

אבל הוא מתעלם לגמרי מעוסקים פטורים.

אני אתן לך להעלות את הנושא וכל נושא שיעלה, אם נצטרך ועדה משותפת עם ועדת כלכלה נעשה גם את זה.

רק שתדעו, המתווה הזה הוא בערך פי 2.5 יותר טוב ממה שנתנו בקורונה.

מניסיוני האישי לא, אבל בסדר. אני רק אגיד שזה רק לנושא הסכומים. יש במתווה הזה עוד באגים לטעמי. הראשון זה התקופה שאליה מייחסים. אנחנו עובדים בפרויקטים. צלם ממוצע עושה שניים, שלושה פרויקטים בשנה. תאורן, מאפרת, מלבישה עושים חמישה, שישה פרויקטים בשנה. יש הרבה חודשים ריקים.

בעניין הזה אתה צודק. הבחינות לעולמות מסוימים ולגופים מסוימים צריכים להיות שנתיות ולא חודשיות. בעניין הזה ספציפית אני מציע שאת זה נביא לדיונים בוועדת הכספים שיהיו על החוק. הרי חוק הפיצוי הכלכלי יעלה לוועדת הכספים לפני קריאה שנייה ושלישית. שם זה מקום לתקן בו.

כל השבוע עובדים על זה, לה"ב עובדים על זה. אף אחד לא מקשיב לנו. אין לנו הכנסה קבועה וכבר מספטמבר-אוקטובר זה מעוות את החישוב, אם בספטמבר הרווחתי טוב - - -.

אני אבוא ואני אסייע בזה כדי שיהיה מענה לעולמות של העסקים, שבעצם ההכנסה שלהם היא עונתית או במועדים, ולא על-בסיס קבוע כל חודש כמו שעצמאי ממוצע נגיד.

אז אני אסיים ואגיד תודה רבה על ההקשבה. אני מקווה שיהיו פה תוצאות ושיפור. אנחנו פשוט צריכים שיפור בהתייחסות, אנחנו צריכים את הכסף מהר. כמו שריקי אמרה, את נובמבר אנחנו כבר לא יכולים לשלם. ואני אעביר לגיורא שייכנס יותר לפרטים.

קודם כל תודה רבה על כינוס הוועדה. ואם אפשר, כבוד היו"ר, שנעשה את זה משהו קבוע. המשבר הזה לא הולך לעזוב אותנו, אנחנו צריכים שיהיה לנו בית. מבחינתו הוועדה הזאת היא הבית שלנו. אנחנו צריכים שתהיה לנו פלטפורמה להשמיע את הצרכים הייחודיים שלנו - - -.

אני רוצה גם להגיד תודה לשר ולצוות של השר שקשובים לנו מאוד, נפגשו איתנו ומקדמים את הדברים האלה, ואנחנו צריכים באמת בכוחות משותפים, הכוחות של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, ביחד עם המשרד בהובלת השר וביחד עם חברי הכנסת לראות איך אנחנו דוחפים את הדבר הזה.

דרך המלך היא להחזיר את התעשייה לעבודה. להחזיר לעבודה את התעשייה של הפקות הקולנוע, להחזיר לעבודה את התעשייה של הפקות הסדרות. אנחנו מייצגים את עובדי ועובדות הסט, את המלבישות, את התאורנים, את אנשי הסאונד וכו'. זאת העבודה שלנו, בלי זה אין לנו כלום. הפרסומות עצרו, אנחנו עובדים גם בפרסומות, אין לנו כלום. הקולנוע עצר, אין לנו כלום. הטלוויזיה עצרה, אין לנו כלום. מה שמשדרים בטלוויזיה זה חדשות. עכשיו יש יותר דוקו וקצת הפקות אולפן. חייבים להחזיר את התעשייה של הפקות המקור לעבודה.

דיברו על זה פה ואין לי דרך להדגיש כמה זה חשוב, בראש ובראשונה, לחוסן הלאומי. ליכולת שלנו להתכנס מסביב לאיזושהי מדורת שבט שתתן לנו הקלה, הפוגה, כוח, חיזוק, פרופורציות לכולנו. ופעם שנייה יש פה תעשייה שלמה שבלי שהיא תחזור לעבוד, היא פשוט תקרוס. התעשייה והאנשים שמרכיבים אותה, אם אנחנו לא נתניע את העבודה מחדש, לא יהיה לאן לחזור.

וצריך להבין, אמרו את זה פה, אני אגיד את זה עוד פעם. התעשייה שלנו היא הראשונה לעצור והאחרונה לחזור. יש לנו עיכוב מאוד רציני. 20, 30 הפקות שמפרנסות תעשייה שלמה, שהיו אמורות להתחיל בין אוקטובר – חלק נעצרו ולא חזרו. מה שהיה אמור להתחיל להצטלם באוקטובר, נובמבר, דצמבר, נדחה למעבר להרי החושך. חייבים לעשות את כל המאמצים, ובמובן הזה אנחנו צריכים את הרוח הגבית, מה שאמרת לגבי להוציא פנייה לתאגיד, צריך לעשות את זה לא רק לתאגיד, אלא גם לגופים המסחריים: קשת, רשת. יש גופי שידור שלא בנויים על פרסומות, כמו 'הוט' ו'יס'. זה ששוק הפרסומות עצר לא משפיע עליהם. אין שום סיבה ושום הצדקה לעצור את התעשייה, כמובן מעבר לאתגרים טכניים, שכמו שנאמר פה אנחנו יודעים להתגבר על זה. אני אומר את זה בצער, אבל אנחנו למודי ניסיון כולנו במדינה הזאת וגם בתעשייה. אנחנו יודעים לעבוד כשיש טילים שמרחפים מעל הראש שלנו. אנחנו יודעים לעשות את זה.

שהמשרד יממן מיגוניות לסטים. יש מפיקים שעושים את זה באופן עצמאי. פשוט לעזור להם להביא מיגוניות לסטים.

מבחינתנו אנחנו לא נכנסים, אבל צריך שיהיה תמריץ וצריך שיהיה עידוד למפיקים לחזור לעבוד. אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות מסכן ולא רוצה להיות נתמך, אנחנו לא מסכנים, אנחנו לא נתמכים, אנחנו לא פושטי יד. אנחנו רוצים לעבוד במקצוע שלנו, לשמח ולחזק את עם ישראל. זה דבר ראשון וזאת דרך המלך.

הדבר השני הוא לגבי הפיצוי. אני מנצל את הפלטפורמה של הוועדה, אני מנצל את זה שהשר פה. ברור שזה בציר של ועדת הכספים, אבל צריך להגיד, וצריך לקחת את זה לתשומת הלב: אנחנו עצמאיים שמקבלים את התמורה שלנו בשוטף. זה אומר שהעבודה שהפסדנו כולנו באוקטובר זאת ההכנסה שהיינו אמורים לקבל ואנחנו מצפים לה ושלא תיכנס בתחילת דצמבר.

חודש נובמבר שהוא חודש שהולך להיות מת מבחינת הפרנסה שלנו, אנחנו עובדים כולנו 150%. אנחנו לא מתפרנסים. חודש נובמבר, את הפסד העבודה, את הפסד הפרנסה הזה אנחנו נראה בתחילת ינואר. וצריך לקחת את הדבר הזה בחשבון מבחינת תזכיר החקיקה שהוגש ולא נותן לדבר הזה מענה. וחייבים לקחת את זה בחשבון.

והדבר הנוסף הוא דובר פה, ואני אדגיש את זה עוד פעם: המשרד מתגייס ומסייע, ובאמת שוב פעם מאוד קשובים, וככה האבא והאימא שלנו בדבר הזה והמון המון תודה. צריך לראות גם את האוכלוסייה של עובדי ועובדות הסט שהם לא הפרפורמרים, הם לא מי שמופיע, אבל הם חלק בלתי נפרד מהתעשייה, לעניין הסיוע שהמשרד נותן. אין לנו רשת ביטחון אחרת: או שאנחנו נעבוד, או שאנחנו נצטרך איזשהו סיוע ממשלתי. אנחנו צריכים פה את העזרה שלכם.

בתחום שאתה מייצג – רובכם עצמאיים?

כולנו ללא יוצא מן הכלל עצמאיים. כולנו עובדים עכשיו ללא פרנסה, מתנדבים. אין לנו רשת ביטחון, אין לנו ביטוח לאומי, אין לנו ימי חופשה, אין לנו ימי מחלה. אם אנחנו לא עובדים, אין לנו הכנסה.

אין לנו אבטלה, חל"ת.

מוריה שליסל נמצאת בזום. מוריה, אני רוצה להעלות אותך לא מיד. תרשמי לך את הנקודות, מה שתוכלי לתת לנו תשובה באופן מידי, אז אנחנו נשמח לקבל ומה שלא – אנחנו ננסה לגייס את התשובות החשובות אחרי הדיון או בתוך הדיון. עלו פה מספר אתגרים שעומדים לכאורה במתווה הקיים. אנחנו נעלה את האתגרים האלה לסדר היום על-ידי הוועדה. כמו שאמרתי, אם נצטרך לעשות ועדה משותפת עם ועדת הכלכלה כדי להציף את הנושא עוד יותר, וכמובן בקשר עם ועדת הכספים ונראה איך נתקן את המעוות במידה ואכן קיים. איה כורם, אומנית. בבקשה.

אין צורך. אפשר לעבור הלאה.

אז אני רק אכסה כמה שאלות שעלו, כדי שאולי חלק יקבלו מענה. חד משמעית, החזרה לעבודה, 'שגרת חירום' אני קורא לזה, היא חובה. כולנו מבינים את זה, גם משרד האוצר מאוד דוחף לחזרה בשגרת חירום, וגם פיקוד העורף – ייאמר לזכותו – עושה הכול כדי שנחזור לשגרת חירום כלשהי. אנחנו במצב הנוכחי יכולים לחזור לשגרת חירום. גם בהיקף הירי על ישראל היום, אפשר לחזור לשגרת חירום. גם אם מקרים מסוימים יצטרכו לגרום לנו באמצע ההצגה, ההופעה או באמצע צילום לעצור לכמה דקות.

תיאטראות הם מרחבים מוגנים. אז אין שום בעיה. ב'הבימה' ההוראות של הקהל הן להישאר במקום. זה נורא פשוט.

אז אפשר ללכת לכמה דקות אם צריך, או להישאר במקום. אפשר לחזור לשגרת חירום. כמובן שהדבר תלוי בהכרח גם בחשק של הציבור, שאנחנו יודעים שהוא פחת משמעותית לאור המצב. וזה גם מאוד הגיוני. שגרת חירום היא משהו שאנחנו דוחפים אליו. מתוך הנחה שאנחנו נמצאים בזירה הדרומית עכשיו, ולא מתפתחים לזירות אחרות. עינינו נשואות צפונה, אנחנו לא יודעים אם תתפתח שם זירה נוספת. ברור שאם תתפתח שם זירה נוספת זה אירוע אחר, גם בסדרי גודל שלו. גם כמובן ברמת התגובה של ישראל. אבל אנחנו עוד לא יודעים אם זה ייקרה או לא. כרגע אנחנו נמצאים עם פוקוס באזור הדרום. עם השגחה באזור הצפון. אם לא תתפתח הזירה הצפונית, אין ספק שצריך לחזור לשגרת חירום.

ככל שחולף הזמן וצה"ל ממשיך להתקדם בלחימה שלו, גם יכולת הירי של החמאס פוחתת. היא קיימת, היא תישאר כנראה עוד כמה חודשים אבל היא פוחתת. ושגרת חירום זה משהו שהוא חד משמעית דבר שאני דוחף אליו. בעניין הזה, אם תרצו לעדכן אותי איפה יש קשיים, מי מערים את הקשיים – אני כאן. אני רוצה להחזיר את המשק ככל שניתן לשגרת חירום. זה עניין אחד.

עניין שני הוא לגבי הטענות שלריקי העלתה. קודם כל, כל הגופים הנתמכים שמקבלים מענה ממשרד התרבות והספורט – תנאי לקבלת המענה זה שכולם נשארים בעבודה. אין פיטורים של שכירים ואין חל"תים. זה התנאי. אלא אם כן - משיקולים כאלו ואחרים - העובד רוצה. אבל הגוף לא יוכל לפטר אף אחד. זו הנחיה ברורה ותנאי לתקציב.

לגבי נושא העצמאיים – כמו שתיארתי – לצד אותו מתווה שהאוצר מפרסם, שאני מקווה שהוא ייתן את המענה הטוב ביותר שניתן, ואני מעריך שהוא ייתן מענה לא רע. לצד זה שנקדם את הפסקת החיובים של ההלוואות והמשכנתאות, שזה גם ייתן מענה מסוים. כי הרי אנחנו יודעים שהרבה משפחות בישראל – בין 30% ל-40% מההכנסה שלהם הולכת לכיסוי הלוואות ומשכנתאות. בממוצע – יש גם כאלה שלא. אבל ברור שגם זה אמור לתת איזשהו מענה. ונוסף על זה, מה שאמרתי זה שאנחנו ננסה למקד את המשאבים שלנו, ככל שניתן, דווקא לעצמאיים ולא לגופים הנתמכים שהם מסתדרים עכשיו.

לא הבנתי איך הגופים הנתמכים מסתדרים. כי בינתיים אין שום מתווה.

יש. אנחנו עובדים על זה.

אבל הוא לא אושר על-ידי האוצר. אנחנו ב-2 בנובמבר. מה קורה?

אני אגיד לך את לוחות הזמנים שלי. שלדעתי הם יהיו הכי מהירים במדינת ישראל, אף אחד לא יעמוד בלוחות הזמנים האלו. אחד, זה שאת ה-10 בנובמבר הם שורדים בזכות הגדלת ההקצבות שאנחנו נותנים להם את המימון הגבוה ביותר שרק ניתן מסך הכסף השנתי שמגיע להם. אז את ה-10 בנובמבר הם יעברו. ועד ה-10 בדצמבר, שזה השכר הבא, כל הכסף של המתווה יגיע אליהם. זו המשימה שאנחנו לקחנו על עצמנו. הלוואי שכל מדינת ישראל תעמוד בלוחות הזמנים האלה, אבל אני כנראה אעמוד בזה.

ובתוך המתווה הזה קיים כמה כסף עובר אלינו העובדים? זאת אומרת, שלא יישאר בעצם בקופת התיאטרון.

העובדים מקבלים את אותה משכורת.

אבל לפי מה?

אנחנו לא עובדים.

בוטלו לנו כל ההצגות. אני רוצה לתת לכם דוגמה. החודש, במקום להרוויח בערך 15,000 שקל, אני ארוויח רק את הבסיס שאני מקבלת, וזה עוד כי התמזל מזלי להיות שכירה בתיאטרון. יש לי בסיס ופרמיות. אז הבסיס שלי הוא 7,000 שקל. השכר-דירה שלי 6,500 שקל. אז איך אני משלמת אוכל?

אנחנו לא מדברים על הבסיס.

אבל לא היו לי הצגות.

אנחנו מדברים על שכר שהוא כמו שהיה, אולי בהפחתה מסוימת. זאת אומרת, אם את שואלת אותי מה המתווה הסופי שאנחנו רוצים להגיע אליו, זה לפחות 80% מהשכר.

כמה שהייתי אמורה להרוויח אם היו לי 20 מההצגות שהיו אמורות להיות?

80% מהשכר הממוצע. נעשה את זה, סתם דוגמה, משנת 2022 או משנת 2023, נגיד מתחילת השנה. אפשר לקבוע מתווה כזה. שכר ממוצע. אבל עם הגבלה . זאת אומרת, שחקן שהרוויח 100,000 שקל.

בסדר, תסלח לי שאני מתווכחת. הדברים האלה הם בירוקרטיות שלוקחות הרבה מאוד זמן. אתה בעצם ממציא פה עכשיו מערכת חדשה.

דמוקרטיה עובדת לפי החוק. זה לא קל, זה לא כיף תמיד.

הבירוקרטיה תהרוג אותנו מרעב בסוף.

אז אני אומר. אנחנו חוזרים לטענות המוצדקות שעולות כל הזמן נגד הממשלה, שאנחנו לא נותנים מענה. תאמיני לי, אם הייתי רוצה הייתי יכול עכשיו, הייתם אומרים לי 'תביאי לי את הפרטי חשבון', הייתי אומר לך עכשיו 'תעביר לריקי ישר את הכסף'. היה לי הכי קל בעולם. אבל מה לעשות – יש נהלים, דרישות משפטיות.

אפשר לתת מקדמות.

מקדמות זה הדבר הכי בעייתי. כי כל הזמן יש חשש מהמקדמות, שלא תיתן יותר ואז תגידו 'למה נתת יותר'. ואז אם נותנים מקדמות, אומרים לך 'זה מה שאתה נותן לי? זה לא מספיק לי'. אני מבין את הקושי.

המשרד הממשלתי באשר הוא - לא משנה מי – הוא משרד מסורבל. אנחנו מנסים כל הזמן לייעל ולהאיץ את התהליכים. אני מאמין שאנחנו נעמוד במועדים שהצבנו לפנינו, גם כשאתם כבר תשרדו את ה-10 בנובמבר, ואת ה-10 בדצמבר שהתזרים כבר יהיה.

אבל בסוף אנחנו נצטרך לסגור עם גופי התרבות איזשהו כלל אצבע לגבי מה הפיצוי. האם הפיצוי הוא איקס ממה שהם הכניסו קודם, וכנראה שזה מה שיהיה. דבר נוסף, עם הגבלה - מה הסכום המקסימלי לפיצוי. לא מישהו שמרוויח 100,000 יצפה להרוויח 80,000, אלא ירוויח גם את ההגבלה שאנחנו נקבע.

אלו דברים שאנחנו נעשה ביחד. אלו תהליכים שקורים בימים אלו, וטוב שאת מעלה אותם. ותהיי איתנו כל הזמן, כנציגת ארגון השחקנים, בקשר על העניין הזה, ותעבירי בפנינו את המידע.

אני אתכם כל הזמן. הלנה יודעת. הלנה ואני, תיכף יש לנו מאטצ' בטנדר מרוב שאנחנו מדברות כל היום.

אפשר רק לחדד? שמי רוני מרחבי, סגנית יו"ר שח"ם. אני רוצה רק להבין, כי אתה אומר בעצם שאת משכורת נובמבר לא תהיה בעיה לשלם.

אמורים לעבור אותה. כן.

אבל אני לא עבדתי באוקטובר, אז איזו משכורת הם אמורים לתת לי?

את עצמאית או שכירה?

אני שכירה של התיאטרון.

אם את שכירה אז את תקבלי את השכר שלך.

אבל אין לי משכורת בסיס.

היא עצמאית.

זה לא נכון.

מה זאת? את שכירה ואין לך בסיס?

בעולם התרבות הישראלי – לרוב האנשים אין בסיס. הם מקבלים כסף רק עבור מה שהם ביצעו. ריקי היא יחידת סגולה ביחד עם עוד קבוצה מאוד קטנה של שחקנים שנחשבים שחקני להקה. - - - אבל אם לא ביצעתי שום עבודה - - -.

אז לא ביצעת עבודה, אבל היית אמורה לבצע, נכון?

נכון.

אז לכן את זכאית לשכר.

ברור, אבל אתם לא נותנים מתווה לזה.

אנחנו בעצם לא עושים כלום. אני מבין את זה. אבל אני אומר, אנחנו ניתן פתרון. רק מה שאני רוצה כדי לתת את הפתרון זה שתעבירו את הבעיות. כי אם אני שומע על בעיה כמו שאת מציגה, הנה עכשיו עלתה בעיה: מה קורה עם שחקנים שהיו אמורים להרוויח כסף באוקטובר כתוצאה מפעילות שהם לא עשו, הפעילות התבטלה ושכרם אבד. התשובה שלי היא שחד משמעית הם חייבים לקבל מענה. איך הם מקבלים מענה? במסגרת שיח שאנחנו עושים מול גופי התרבות, תוך כדי נתינת המתווה עם אותם 70% פיצוי לאובדן הכנסות שדיברנו עליו, ואנחנו אומרים להם כן. פעם אחת אתם משלמים שכר כפי שנגיד לכל העובדים שמקבלים משכורת קבועה. גם אלו שהיו צריכים להרוויח משכורת והם שכירים אצלכם, צריכים לקבל את אותו המענה עם הגבלה מסוימת. 80% מהנזק שנגרם להם, איקס מסוים שהוא מקסימום תשלום בהתאם לצרכים האמיתיים של כל אחד בשביל לחיות במדינה. נחשוב על פתרונות. זה שאתם מציפים את זה זה חשוב, הכי חשוב שתציפו את זה גם מול גורמי המקצוע אצלכם.

כדאי להבין באמת ברמה הכי בסיסית מה סוג ההעסקה שלנו. אנחנו עובדים בצורה שונה מכל מה שאתם מכירים. כמו ריקי יש אולי בטוטאל 100 שחקנים. כל השאר עובדים - - -.

אני מבין את זה, ולכן ניתן מענה.

אנחנו שמחים שהעלית את הנקודה הזו, ולכן אנחנו פה בדיון.

אז אמרתי הפניה לעצמאיים, אמרתי גם לגבי הקרן לאומנים ותיקים. אנחנו נייעל את עצמנו בירוקרטית. הבנו שביום ראשון תהיה פגישה עם החשב, וניתן לזה פתרונות.

דבר אחרון לגבי גופים אחרים שלא נותנים יד – דוגמת מפעל הפיס. יש אדם בשם חיים ביבס. הוא מרבה לבקר את הממשלה. הוא מחליט במפעל הפיס. תדברו איתו ותאמרו לו: בין הביקורות שאתה מעביר בתקשורת נגד הממשלה, תמצא זמן לעזור לאומנים. הוא יכול לעזור, זה בידיים שלו. זה גוף מאוד עשיר. יש פה מאות אם לא מיליארדי שקלים שיכולים בקלות לעזור עכשיו. מפעל הפיס נכון לעכשיו – לפחות למיטב ידיעתי, בראשותו של חיים ביבס – לא העביר אגורה אחת למשבר. ויש להם מיליארדים שלנו ולאוצר אין שום אפשרות לשלוט בהם. אז תפנו אל האיש הנכבד ושיעזור.

אני את שלי עושה במשרד התרבות והספורט בחלקת האלוהים שלי. אבל איפה שיש מקומות אחרים, כמו מפעל הפיס, אז אנא – שיתכבדו גם הם לשים את היד בכיס, לעזור לאזרחי ישראל. יש להם מיליארדים רבים ואין להם מה לעשות - - -.

כבוד השר, מפעל הפיס פרסמו אתמול שהם הולכים לעשות - - -.

לא חברים. אני אעלה את הנקודה.

הגוף שלהם הרבה יותר קל לתפעול מבחינה בירוקרטית. הם לא צריכים את כל מה שאנחנו צריכים. הם גוף שיודע לתת מענה הרבה יותר מהיר ממשרד ממשלתי. שיעזרו.

אנחנו נפנה גם למפעל הפיס ונראה איפה נמצאים פה באירוע הזה. ד"ר עליזה לביא, יו"ר מועצת לקולנוע. בבקשה.

היה לי חשוב מאוד לבוא לכאן, למרות שבאמת הזימון יצא אתמול בערב. גם כדי להגיד תודה. תודה לכל התעשייה ולאנשים המדהימים. כולנו מתנדבים, כולנו עושים הרבה מאוד דברים אבל זאת ההזדמנות שאתם יושבים באמת ביחד, להגיד תודה למעט השמחה והחיוך שאתם מעלים במקומות קשים מאוד.

כולנו באותה סירה – הבן שלי בעזה, החתנים שלי בעזה. כולנו כבר חמש שבתות באותו מקום. ואנחנו באמת בשגרת חירום, ועדיין אני מדברת כיו"ר מועצת הקולנוע, ואני רוצה לחזק אתכם וגם להגיד לך תודה, אדוני השר. אני ישבתי פה והקשבתי קשב רב. אני אומרת תודה משום שהמשרד עושה הכול כדי לתת את האפשרות לחזור חזרה לחיים.
רק הבוקר שמעתי על הסרט של יהב וינר מכפר עזה. אם אנחנו צריכים לדבר על המקום ועל השליחות של קולנוע – בעצם התיעוד של כפר עזה, עם ההתגייסות של כל החברים, והתעודה הזו שתצא. ועכשיו אני שומעת שקרן רבינוביץ' תסייע. הרצון הוא לחזור מהר, וכולנו מבינים ואנחנו נעשה את הכול – ואני יודעת שיש פה אנשים טובים במשרד, והקרן לאומנים במצוקה שעלתה מאוד, ואתם יודעים את זה, כי היינו בקורונה. ורק היינו לא מזמן כולנו בסרטים ובאירועים השונים, וכל-כך התרגשנו שבתי הקולנוע חזרו והם מלאים, ואנחנו רואים את עם ישראל חוזר.

זה לא יהיה קל להחזיר. אבל אנחנו נעשה את הכול, נחלצנו מהקורונה ונחלץ גם מהסיטואציה הזאת. ורק תדעו שיש פה אנשים טובים שיעשו הכול כדי לסייע.

תודה רבה. מי מחליף את איה?

אני, ליאור טבת. קודם כל רציתי להגיד לך תודה על דברי הפתיחה שלך, מחמם את הלב שהתרבות חשובה לכם. גם לשר זוהר על הכוונות שלו. ורציתי להתחבר לשני דברים שנאמרו כאן: קודם כל, תודה לריקי על הדברים שהיא אמרה. אני חושב שאפשר לצאת בקריאה לטלוויזיה לא רק לשדר שחקנים וסדרות שאפשר לעשות בימים האלה, כדי להפיג את המתח, אלא גם – כמו שהיו עושים פעם – לשים קצת זמרים, לשים שירים טובים. אי אפשר לשמוע ברברת כל היום. זה יעזור לכולם – גם למי שמקשיב וגם למי שמקבל מזה כסף בסוף.

דבר שני, אני רוצה להתחבר לעוד משהו שאמר השר זוהר, לגבי מפעל הפיס – שזה קצת יותר גדול מזה. אני, למשל, בתור אדם שעובד עם לא מעט אנשים, היו מתוכננות לי הופעות בשלושה חודשים הקרובים שקשורות למפעל הפיס, לעיריות, לגופי תרבות כאלה ואחרים. והכסף הזה כבר בעצם יצא החוצה.

אז אני קורא לכולם לקחת את הכסף הזה – שבמילא כבר שולם. לאסוף אותו. ואם מפעל הפיס תכנן 100 הופעות בתוך ישראל, אז לתכנן אותן כ-100 הופעות לבסיסים, למפונים, למי שצריך, לתת אותם לאותם אומנים שהיו אמורים לעשות את זה, או לחלק את זה אחרת. אבל אני קורא מפה לכל הגופים, לא רק למפעל הפיס. שזה בהחלט שערורייה שהוא לא מצטרף למאמץ הזה. גם לעיריות וכמובן גם למשרד התרבות, לתת את התקציבים שכבר יצאו החוצה.

יש אמנים שאני עובד איתם, שהם לא עובדים על אפס. הם עובדים במינוס. כשדודו טסה לוקח אותי לצפון עם ואן שעולה 2,000 שקל ומזמין אותנו לארוחה שעולה עוד 2,000 שקל, אז הוא הפסיד 4,000 שקל ביום הזה. והוא לא היחידי.

איה שוויתרה על זכות הדיבור מפסידה כסף כשהיא מתניעה את האוטו שלה, כמו גרייניק, ונוסעת לים המלח. זו לא טענה, כי אנחנו עשים את זה ברצון. אנחנו נהנים לעשות את זה, אנחנו מקבלים פידבק עצום גם מחיילים, גם מהפצועים ובטח מהמפונים.

אז הקריאה היא שכולם צריכים להתגייס לזה. זה לא עניין רק של משרד התרבות עם הכוונות הטובות שלו. זה עניין של כולם. כל הגופים שמחזיקים את הכסף הזה של התרבות בארץ – בין אם זה מפעל הפיס, בין אם זה עיריות או משרד החינוך – תוציאו את הכסף שתכננתם כבר להוציא, הכסף שקיים ויצא מהמערכת. ותנו אותו לדברים האלו. זה יכול לעזור, למשל, לתקציבים שאתם מחפשים.

תודה רבה, דברים חשובים. מוריה שליסל ממשרד האוצר.

אני אתייחס לדברים שרלוונטיים לגבינו, ותמר תשלים לגבי התקציבים ומתווה הפיצויים. אז אנחנו, יחד עם אגף התקציבים, נמצאים בשיח יחד עם השר ועם גופי התרבות השונים, בשביל לראות איך אפשר להתאים את המתווים השונים לצרכים שלהם. אנחנו מבינים שיש איזשהו פער לגבי המתווה הקיים של משרד האוצר, ויחד עם השר אנחנו נותנים את האפשרות לעשות מבחני תמיכה ייעודיים לגופי התרבות, שישפיעו גם על העצמאיים בגופי התרבות. אני מקשיבה לפערים, וגם אותם אנחנו רושמים בשביל - - -.

האם חשבתן לשבת בשולחן עגול עם הגופים הרלוונטיים?

יושבים.

הדברים שהועלו שם, שמעתן אותם לפני?

אני אגיד בקצרה שאנחנו נפגשנו עם חלק מהנוכחים פה בישיבה, גם עם השר וגם עם חלק מהאומנים שיושבים לשולחן. יש מתווה פיצוים רחב שעבר בממשלה אתמול ויגיע בקרוב לשולחן של הכנסת. אנחנו קיבלנו שחלק מהמתווה שם לא מתאים לגופי התרבות בשל אופיים, ואנחנו מצויים בשיח עם השר. אתמול היה לנו דיון ארוך, אנחנו ממתינים לכל מיני טיובים.

אנחנו מבינים את הסיטואציה שהגופים נמצאים בהם. נזכיר שמתווה פיצוים כרגע מתחיל רק את הליך החקיקה שלו. יכול להיות שמתווה הפיצויים הכללי כן יכול להיות רלוונטי לגבי חלק מהשחקנים בשוק. ויש אחרים שלא, ואנחנו בדיוק מנסים למצוא את הטיוב הזה של המענה המשלים. צריך להגיד: יש מענה רחב במשק שהוא לגבי הפסד הכנסות, גם של עצמאיים וגם של חברות ושל גופים בכלל. אבל מי שלא נכנס למתווה הרחב, אנחנו מבינים שבתרבות זה בשל הייחודיות, אנחנו יכולים למצוא לא מעט גופים כאלה, אז אנחנו מנסים לתפור את החליפה המתאימה. אני מקווה שאנחנו נוכל להודיע על זה בזמן קצר.

או-קיי, אבל לא קיבלתי את התשובה. האם ידעתם את האתגרים האלה ואת הפערים לפני הישיבה, או שכאן לראשונה שמעתם את הדברים האלה?

אז אני אוסיף שאנחנו נמצאים בשיח גם עם גופי התרבות וגם עם נציגי משרד התרבות והספורט ובראשם השר, בשביל לשמוע את הפערים השונים.

תמר, יש דיליי. לא שמענו אותך.

כן, אנחנו מכירים. לא סתם התחלנו עבודה על המתווה ולא סתם אמרנו לשר ולחברים מהתחום שאנחנו מבינים שהמתווה הכללי לא יכול לענות על כל הצרכים, כי המחשבה הראשונה הייתה לבדוק האם המתווה הכללי יכול להתאים. כשהבנו שהוא לא יכול לענות על כל הצרכים בגלל הייחודיות, אחרי שישבנו עם גורמים בתחום וגם עם גורמים בתרבות, ושמענו את המצוקות ואת הקשיים שעלו גם פה בוועדה, אז לכן הבנו את הקושי ונכנסנו לסיפור הזה.

אני ברשותכם רוצה להגיד משהו. יש פה את משרד האוצר, גם אגף תקציבים וגם חשב כללי. אז קודם כל ייאמר לזכותם שהם משתפים פעולה באופן מהיר. אני חושב שאנחנו כן יכולים, יחד עם המשרד, להגיע לפתרון ראשונים במשק. אני מאמין ביכולת הזו. אנחנו מסוגלים לעשות את זה, המשרד גם כבר עשה את הפעולות המקדימות כדי שהמתווה יינתן כבר היום, ייסגר כבר לביצוע. הוא יועבר למשרד האוצר, הם יאשרו אותו יחד עם משרד המשפטים, ואם הם ילכו על המתווה כפי שאנחנו רוצים ללכת, אפשר כבר לתת מענה באופן מיידי, אנחנו נפרסם קול קורא, שבועיים-שלושה של הגשות, ואפשר כבר להעביר את הכסף לכולם, אמרתי, לפני סוף החודש. לפני דצמבר. אז זו המשימה, כולנו בתוכה, היום אנחנו נעביר להם את המבחן הסופי, הם יעברו עליו. לאחר מכן את המשאבים.

אנחנו שואפים – ואני מקווה שזה ייקרה – שהפיצוי יינתן ישירות ממשרד התרבות והספורט לגופים, ולא דרך גורם שלישי באמצעות רשות המיסים או מס רכוש. אם אנחנו נביא את זה ישירות לגופים, אז הגופים ייראו את הכסף מהר, וכמו שאמרתי המטרה היא להבטיח את כל האומנים שמשתכרים ומתפרנסים מהגופים הנתמכים, שזה חלק גדול מאמני ישראל, ולאלו שאין מענה, אז יש את הפתרונות האחרים. גם מה שנותנת רשות המיסים, גם מה שאנחנו נותנים לקרן לאומנים במצוקה, ואנחנו גם נפנה את כל המשאבים של המשרד עכשיו לפעילות לאומנים עצמאיים. ולאו דווקא לאומנים שנתמכים גם ככה או בשכר או בהכנסה כזו או אחרת מתיאטראות או מגופים אחרים שממשיכים לקבל את התקציבים.

לכן אני לא רוצה להגיד שניתן מענה מושלם, אבל אני כן חושב שניתן מענה טוב בתקופה הזו, כדי שכולנו נעבור יחד את המלחמה.

כולנו נמצאים במצב נפשי רע מאוד. כל מי שיושב בשולחן הזה וכל האנשים שאנחנו פוגשים, בצפון ובדרום. בשבועיים האחרונים סיירנו המון בבתי מלון שנמצאים מפונים. אם יש משרד שנוגע לנשמה של האנשים בתקופה הזאת, זה משרד התרבות והספורט. הדיון על הספורט יהיה הדיון הבא.

אבל כשאתה מגיע לחוות רונית אתה רואה מאות חבר'ה צעירים ששרדו את המסיבה הנוראה ומגיעים לשם כדי לטפל בנפש שלהם. ואתה רואה את אביתר בנאי מופיע. ואתה מתחיל לראות חיוך ועוד חיוך, ואנשים מתחילים לזוז קצת וזה נוגע לנשמה שלהם, אתה מבין שהתרבות נוגעת לכל אדם שנמצא במצב הקשה שהוא נמצא. לכן, אנחנו נגיד את זה גם על הספורט. המשרד הזה צריך לקבל תקציבים שונים מהרגיל. אספר לכם שעכשיו היה דיון במליאה, ואישרנו קריאה ראשונה את הנושא של המענקים. וישבתי עם שר האוצר, והוא מבין את הנושא הזה. אבל זה צריך להיות הרבה יותר מהיר. הבירוקרטיה פשוט עוצרת תהליכים. אני בטוח שלמשרד יש רצון להעביר ולתמוך בכל גופי התרבות והספורט.

וכשאני מדבר על התרבות – על הספורט נדבר אחר-כך – זה כדור ההרגעה המהיר ביותר שיכול להיות. והאמת שגם הכי זול. כי אנחנו לא מדברים פה על מאות מיליונים. אנחנו מדברים על עשרות מיליונים בודדים שיכולים להציל את כל העולם הזה. וכשמשרד האוצר מדבר, רציתי לשאול אותם: הרי עברנו את הקורונה כבר. הרי היה מנגנון שעבד, שהוא לא כל-כך שונה, אנשים פשוט הפסיקו לעבוד. למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן? למה אין לחיצת כפתור? הרי זה כבר קרה לא מזמן. לא לפני 20 שנה, זה עכשיו היה.

ואני מכיר את המשרדים, ואני נמצא פה בוועדות ובדיונים ואני יודע שזה לוקח זמן. זה צריך להיות הרבה יותר מהר, וזה מה שאני מבקש גם משר האוצר וגם מאגף התקציבים והחשב הכללי. כשאני מדבר על העורף, וצריך להבין שמי שמפעיל היום את כל המפונים שמגיעים אליהם זה בעצם ראשי ערים. ראשי הערים והעיריות הן אלו שעובדות מול אותם מפונים.

אדוני המנכ"ל והשר, העיריות צריכות לקבל תזרים. אם זה ממפעל הפיס, אם זה מהתורמים. ואנחנו הבהרנו פה השבוע שמעל 500 מיליון דולר נתרמו כבר מאנשים יקרים בארצות הברית למדינת ישראל. דיברנו עם דני שאחראי על כל הנושא של הפדרציות, שחלק מהכסף הזה יגיע לתרבות והספורט. דיברנו גם עם הסוכנות היהודית.

צריך להבין, זה לא רק לשכן את האנשים. זה להפעיל להם את הנשמה. וברגע שמגיעים למקומות שהם נמצאים, אם אתם תלכו לשפיים ותבקרו את האנשים מכפר עזה, ותראו את המבט מרה בעיניים שלהם, אין שום דבר שיכול להציל את הנפש שלהם מלבד התרבות והספורט.

וכשמגיעים האומנים היקרים ומדברים איתם, וראיתי את אבי גרייניק יושב עם קבוצה של אנשים לפני שהופיע, ומדבר איתם. אתם לא מבינים מה זה עושה להם. אתם לא מבינים איך זה מוציא אותם לכמה דקות מהמצב הנוראי שהם נמצאים בו. הם ראו את החברים שלהם ואת ההורים שלהם נרצחים. אף אחד לא יכול להבין את זה. לא אני ולא אתם.

והתפקיד שלנו עכשיו זה לחזק אותם, לחבק אותם, ללכת ולהפעיל אותם. וכשמכבי חיפה, לדוגמה, מגיעה לשם – אתם לא מבינים מה זה עושה לילדים. זו התרופה הטובה ביותר. לכן גם שר האוצר צריך להבין – כסף צריך להגיע למשרד הספורט והתרבות, בשונה מהתקציב הרגיל. הכסף צריך להגיע מהר לאותם אנשים, כי אי-אפשר לעשות את זה בהתנדבות. אותם אנשים צריכים גם לאכול, צריכים לשלם משכנתא. ולכן זה צריך להיות הרבה יותר מהיר, ואני מבקש – וזה יגיע גם למשרד האוצר – לעשות מהר יותר את הדברים האלו.

אני מחזק אתכם, את כל האומנים, כל אנשי התרבות. אתם חשובים, אתם העורף. אתם והספורט זה הדבר היקר ביותר עכשיו לאנשים שנמצאים במקומות האפלים האלו. תודה על כל מה שאתם עושים. אנחנו פה בכנסת, גם יו"ר הוועדה והחברים בה יעשו הכול כדי שהדברים יהיו יותר מהירים ויגיעו לאנשים שמפעילים את זה. תודה.

תודה רבה. יוני פיינגולד, איגוד תעשיית התרבות, הפקות הבמה בישראל.

זה כל-כך לא טריוויאלי לעסוק עכשיו בעולם התרבות, כשיש אלפי משפחות פצועות ופגועות. אנחנו מרכינים ראש ואנחנו מדברים בצניעות ובענווה, ממקום שאנחנו מבינים שמצד אחד אנחנו צריכים לדאוג לפרנסה של האנשים שעוסקים בתחום, ומצד שני אנחנו באמת המומים מהמורל הלאומי, על העוצמה, על עמוד השדרה של מדינת ישראל, על התרבות שנושאת את הדגל הזה.

בתעשיית התרבות אנחנו כולנו בוגרי קורונה. אנחנו מעל 150,000, אפילו כ-200,000 עוסקים בתחום, קרוב ל-20,000 חברות. קרוב ל-5% מהתל"ג. תבינו את סדר הגודל של התעשייה העסקית, הפרטית שלנו. ואנחנו רואים בך, אדוני השר, את נציגנו.

המשבר הזה, יש לו באמת את הטווח הקצר, והטווח הקצר הוא באמת לדאוג שהעוסקים בתחום יידעו להביא כסף הביתה, ולדאוג לפרנסה שלהם. אני ראיתי, לפחות את מסגרת המתווה שהוצע, אני רואה שם כן בשורה, אבל אנחנו באמת צועקים, אנחנו כבר התחלנו את נובמבר, והסיפור הזה צריך להתכנס ולהסתיים, אז הלחץ שאתם מפעילים הוא לחץ מבורך.

אבל האתגר שלנו בנוי גם בטווח הבינוני, כי כמו שנאמר לפניי – זו לא תעשייה שיודעת לקום מהרגע להרגע, לפתוח את החנות ולהתחיל לעבוד. יש פה צורך להסתכל כמה חודשים קדימה. אז אני מבקש ממך, מהוועדה ומכל העוסקים להבין שלטפל בסקטור שלנו זה לא רק לחודש, חודשיים, אנחנו מעריכים את זה בכמה חודשים וצריך את הקול הזה שיישמע במשרדי האוצר או בכל מקום שיש צורך, כדי לייצג אותנו.

האתגר השלישי הוא להסתכל לטווח הארוך. לצערי הרב, עולמנו השתנה מקצה לקצה, ואנחנו נחיה במציאות אחרת, ואני קורא לאדוני השר ולוועדה להקים שולחן עגול שיושבים בו גם נציגי המגזר הפרטי, ולהסתכל איך מחבקים את העולם הזה ומסתכלים עליו לא רק בטווח הקצר, אלא באמת בשנים הקרובות, כי אנחנו צריכים את העזרה של המדינה כדי להחזיר את עולם התרבות למסלול. וכדי להבין שאם אנחנו חפצי חיים ואנחנו באמת רוצים לתת שמחה לעם ישראל, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מתנהלים במשבר הזה, ולמשבר הזה יש בסוף קרקע כלכלית, רגולטיבית, ואני לא אמנה את כל הדברים האלה. אנחנו נעשה את זה מסודר בכתב, ונשלח לשר ולחברי הוועדה.

אני מסיים בדבר אחד. אנחנו כבר חודש רואים – ואני כנראה חוזר על דברים שנאמרו, אבל אני מרגיש צורך אדיר להגיד את זה – מהרגע הראשון את אומני ישראל על כל סוגיהם – וכל מעטפת האומנים, ואני מדבר על מפיקים, אנשי סאונד, חברות הגברה. פשוט התנדבו, התגייסו והשקיעו מכספם וממרצם כדי באמת להתייצב שם בצו 8 ולסייע ככל שניתן, וזה בלוויות, שבעות, בחיזוק המפונים ובכל דרך אפשרית. ומאוד חשוב שהמדינה תזכור את זה ותחבק חזרה את כל האנשים האלה שבאים מכל הלב ונתנו את כל מה שיש להם. אז תודה על הפגישה הזו, ואני מקווה שזו תחילת דרך. ושיהיה לנו בהצלחה.

אני רוני מרחבי, סגנית יו"ר שחם. אני רוצה להעלות עוד נקודה בנוגע למתווה לעצמאיים. מכיוון שכבר בשבוע שעבר הייתי בוועדת הכספים והבנתי שלמרות שזה המקום, קצת קשה קודם כל לקבל שם זכות דיבור ו-ב', גם קשה שבאמת יאזינו. אז אני מניחה שפה זה המקום כדי שאתם תעבירו הלאה את הקשיים הספציפיים של העולם שלנו.

מעבר לכל מה שהוזכר, צריך להבין שהרבה מאוד מהאנשים שאנחנו מייצגים הם עוסקים פטורים. זה אומר שהם לא מדווחים למע"מ. מה שקרה במתווה עכשיו זה שהחליטו שכל מי שהוא עוסק פטור, כלומר מרוויח עד 120,000 שקל בשנה. הרבה אנשים, זו משכורת ממוצעת של 10,000 שקל בחודש, כל האנשים האלה – אין שום התייחסות למידת הפגיעה. זאת אומרת, יש סכום בסיס עד 50,000 שקל מחזור שנתי זה 1,700. עד 120,000 שקל זה 3,300. ולא משנה בכלל אם נפגעתי ב-20% או ב-100%, זה הסכום שאני אקבל.

בשיחה שלי עם רועי, נשיא לשכת העצמאיים, הוא אמר שהסיבה לכך היא באמת בגלל שאין דיווחים. אז עם כל הכבוד, עושים את זה על בסיס הצהרה כמו שזה נעשה בקורונה, ואחר-כך כשמגישים דו"ח שנתי, במידה ולא עמדנו במה שאמרנו שהצהרנו, אנחנו נחזיר כסף בדיוק כמו שידעו יפה מאוד לקחת מאיתנו בחזרה את המענקים.

אבל לא ייתכן שהתוכנית הזאת פשוט לא נותנת מענה לאנשים שמלכתחילה מרוויחים הכי מעט כסף. זה אנשים שמרוויחים 10,000 שקל בחודש ואתם רוצים לתת להם 3,000 שקל? מה זה? אתם חייבים למצוא דרך שתהיה עלייה במקדם גם למי שהוא עוסק פטור. אנחנו מלכתחילה לא מרוויחים, ועוד רוצים עכשיו - - -.

דברים חשובים, נבדוק את זה גם מול האוצר. ננסה לדחוף את זה לתוך המתווה בצורה כזו או אחרת. עוד פעם, יש פה מורכבות.

המורכבות הזאת נפתרה כבר בעבר. יש פתרון.

בסדר. אם אכן זה עבד בקורונה, אין סיבה שזה לא יעבוד עכשיו. גלית והבה שאשו בבקשה.

אני גלית והבה שאשו, ראשת מנהל תרבות ואומנויות במשרד התרבות והספורט. אז בהמשך לדברים שנאמרו פה על ידי חבר הכנסת דוידסון ועל ידי השר שלנו – קודם כל מחבקים אתכם. אתם הרוח החיה במפרשים השבורים והמרוטים של העם שלנו, אבל רק לעת הזאת אנחנו נתגבר וננצח ביחד. זה אחד.

דבר שני, כמה דברים שאנחנו עשינו במהירות תגובה הגם שבירוקרטית בהנחייתו של כבוד השר. תוך 30 שעות מה-7 באוקטובר אנחנו השקנו מבחן תמיכה שהקצה כספים לרשויות. ואתה צודק חבר הכנסת דוידסון, הרשויות יודעות בדיוק איפה המפונות והמפונים שלהם ואיפה הצרכים. ובאמת נתנו לכלל הרשויות במדינת ישראל כ-10 מיליון שקלים, כאשר כלל האצבע היה - - -.

לא, עוד לא נתתם.

אנחנו נתנו הרשאות, אני אסביר בדיוק.

לא הגיעו 10 מיליון שקלים. הייתי אתמול בקריית שמונה, הם קיבלו מיליון וחצי.

אז אנחנו נתנו אישורים ל-10 מיליון שקלים לכלל הרשויות במדינת ישראל. הם כבר קיבלו מקדמות, 80% למי שהגישו בצורה מסודרת. קיבלו כבר השבוע 80%. כללי האצבע היו כאלה: 92,000 שקלים לכל רשות שהיא ממש קרובה, 40-0 בדרום.

4-0.

לא. 40-0. זה היה המבחן שלנו. 40-0 לדרום. בהתחלה נתנו 92,000 שקלים בפעולות הפגה בתרבות ובספורט. הם יכלו לעשות עם זה מה שהם רוצים בלי להגיד להם 'עד ככה וככה' ותעריפונים, ממש יכולים לעשות עם הכסף הזה מה שהם רוצים והם באמת עושים את זה.

מעבר לכך, 42,000 שקלים לכאלה שהם 80-40, 22,000 שקלים לכל רשות שנמצאת בכל רחבי הארץ. זה המנה הראשונה. בימים אלה אנחנו עובדים על עוד 5 מיליון שקלים מהכסף שאין לנו. השר, פשוט מן הגורן ומן היקב, ותודה רבה לך על הקריאה שלך, ואני מחזקת אותך אדוני. אנא, שיפשירו לנו עוד כספים כדי שנוכל לתת לאומנויות ואומנים, שנוכל לתת עוד פעולות הפגה, כי אנחנו לא רק 'רוצה אני', אלא 'עושה אני'.

בימים אלו אנחנו משיקים מבחן נוסף וחדש לרשויות של המפונים של מרחק בטוח ומשב הרוח. להם אנחנו נותנים תמריץ עוד יותר משמעותי של תקציב הרבה יותר גדול. ושוב, בלי הרבה להגיד להם 'ככה תיקחו, וזה התעריפון כזה או אחר'.

אבל גלית, איך את לא מייצרת - - -.

שנייה. זה על פי הדרישות מהרשויות. אנחנו דיברנו בשיחה צדדית ואמרה לי, ואת צודקת, הרשויות הן אלו שיודעות בדיוק מה הצרכים. ואנחנו הורדנו את כל החסמים במבחן הזה. אם במבחנים רגילים אמרנו 'לאומן עד סכום מסוים' וכו', במבחנים הללו אין שום תקרה. וגם צורת ההגשה הייתה בדואר אלקטרוני. אין לזה אח ורע.

מנה נוספת תהיה 5 מיליון שקלים לאותן רשויות שפונו לפי מרחק בטוח ומשב הרוח, כי אנחנו חייבים ללכת לפי הכללים של רחל. מעבר לכך, תוכנית מגירה נוספת – והיא לא תהיה הרבה זמן במגירה – לשבוע הבא אנחנו רוצים להוציא עוד מבחן תמיכה שייתן מענים לרשויות הקולטות, כי גם הרשויות הקולטות – ואני בשיח כמעט יומיומי עם המועצה האזורית תמר – כי אני ניגשת ונמצאת שם – שים המלח קלטו כל-כך הרבה, ואילת קלטה המוני אנשים וטבריה גם קלטה. אתם כולכם יודעים את הנתונים.

מעבר לזה העברנו לחברה למתנ"סים 5 מיליון שקלים כדי שגם הם ייתנו מענים. המענים שם הם יותר לקטע של הפגה לילדים. המון הצגות ילדים וגם כל מיני מופעים בתוך המאגר. אתם צודקים בנושא של כניסה של שחקניות ושחקנים חדשים למאגר. ככל שתהיה פנייה מרוכזת של הרשויות, גם בזה אני אטפל, לוועדות רפרטואריות אד-הוק.

את כל זה אנחנו עושים וברור שצריך לעשות יותר. אבל אני רוצה להגיד בצורה חד משמעית: מהירות התגובה, באופן יחסי, של המשרד שלנו – הגם שיש בירוקרטיה – לא רק רוצה אני, אלא עושה אני. ואני רוצה להודות לשר על הרוח הגבית שאתה נותן לנו ועל המנהיגות שלך, שאומרת לנו 'חבר'ה, עוד ועוד מיזמים, עוד ועוד יוזמות'. השר שלי מסמס לי ב-23:00, וב-07:00 כבר יש איזושהי הצעה לפתרון. מצטערת שלקחו לי 8 שעות, אני אשתדל למהר עוד יותר.

תודה רבה לכם על הכול. במשרד התרבות הספורט כולם באשר הם, תודה לכם על העבודה הנהדרת ועל המענה המהיר. יש פה גם את מנכ"ל המשרד כפיר כהן, יש פה את ראשי המטה שלי ילנה וחן. אבי בנבנישתי, סגן ראש מנהל הספורט. יואב תודה רבה לך.

לגבי ההסדר המיוחד, היום זה ייסגר כי יש ישיבה ייעודית עם השר.

אני רק אבקש ממך ומכפיר להבהיר לוועדה הזאת מה באמת נעשה. זה לא ייתכן שאנחנו נגיע לפה לדיון ואנחנו לא יודעים מה נעשה. זה לא טוב.

אתה רוצה שאני אתאר לך מה עשינו?

לא. הכול בסדר, אבל חברי הוועדה, אם הייתי מקבל את זה לפני, הייתי באמת יודע לנתח את זה גם. והתפקיד שלנו פה - - -.

אנחנו המשרד הראשון שהוציא קול קורא - - -. אז סקירה קצרה: פעולות הפגה 10 מיליון, פעולות תרבות באמצעות רשת המתנ"סים 5 מיליון, ציוד ספורט לכל המפונים בכל רחבי הארץ שפונו מבתיהם, ציוד ספורט בהיקף של 4 מיליון שקלים, 5 מיליון, עכשיו מבחן חדש שאנחנו עושים להפגה ליישובים המפונים בתוך בתי המלון, כמעט 300, 400,000 שקל ליישוב. עשינו את החמ"ל שלנו לאומנים שמופיעים. אתם רוצים להוסיף אם שכחתי עוד דברים?

כן. ויש עוד הנחיה של השר להביא עוד יוזמות חדשות, ושבוע הבא אנחנו הולכים לכתוב מבחן תמיכה חדש לרשויות הקולטות, כמו גם לכסות עוד רשויות שאנחנו ראינו שבהחלטות ממשלה – לצערנו הן לא מופיעות.

דרך אגב, חמ"ל המלחמה של משרד התרבות והספורט נפתח ביום שבת בשעה 12:00. שלוש שעות אחרי פתיחת המלחמה. המשרד הזה, בזכות העובדים הנהדרים, המחויבות שלהם, בזכות הרצון שלהם, הוא משרד שנותן מענה לציבור בזמן מלחמה, אבל הבירוקרטיה, הקשיים בדרך מבחינת התפעול, הם מעכבים את הפתרונות שהיינו רוצים לתת. הלוואי שלי הייתה אפשרות לעשות את זה לבד, אם זה היה גוף עסקי פרטי שלי, תאמינו לי שכולם היו מקבלים תוך שעתיים.

פעם היינו מופיעים לקהל והיום אנחנו מטפלים באנשים. אנחנו פוגשים משפחות מכפר עזה ומבארי, ונשברה המחיצה בין אומן שמופיע לבין אנשים. מקס פה שמופיע יחד איתנו, אמר 'אנחנו בכמה שנים הקרובות לא הולכים להתעסק בעצמנו, אנחנו הולכים לעזור לאנשים'. וזה מה שאנחנו עושים בשלושת השבועות האחרונים, ואנחנו שמים על עצמנו חיוך. ומזל שאנחנו אומנים, כי אנחנו יכולים להסתיר את הבכי כשאנחנו נכנסים לאוטו ולא מפסיקים במשך חצי שעה. אז אני ראיתי אתמול שהחברה למתנ"סים הולכת לעזור בעצם בתקציב למה שאנחנו עושים שלוש פעמים ביום.

המשרד נתן להם את הכסף.

המשרד נתן להם את הכסף. אבל כתבנו מיילים, ולחלק מהאנשים זה כן מגיע. וזו בדיוק מדיניות הקומבינה. חלק כן חלק לא.

אין קומבינה. אנא הצף בפניי כל בעיה ואני אטפל בה.

אז אני רוצה להציע למשרד התרבות. יש כל-כך הרבה כספים קואליציוניים של המשרד שהם לא בשימוש והם לא חיוניים. כמו אנשים שהם כן חיוניים כרגע. אז אולי זה הרגע לדפוק על השולחן של שר האוצר סמוטריץ' ולהגיד לו שהמשרד לחוסן לאומי ולמשימות לאומיות ולכל מיני כספים סקטוריאליים – הנה כבוד השר לא מקשיב כשאני מדבר – אולי כדאי להפנות אותם לאנשים שחיוניים, שקמו ביום שבת בבוקר.

אני יכול להעיר הערה?

רגע, אני רוצה להגיד את הדבר הזה. כי אנחנו בתקופה קריטית.

כמובן שאני שומע את הדברים, אבל אני גם מזהה ניחוח פופוליסטי.

אין ניחוח פופוליסטי. אתה דיברת מקודם על חיים ביבס ועל מפעל הפיס.

מי שמכיר אותי יודע שאני אדם מאוד פרקטי ונותן מענה כשצריך למה שצריך. עכשיו אם יש לך טענות ספציפיות, אנא העבר אותן אלינו. אם אתה רוצה ללכת למקום הפופוליסטי, אני אתן לך לדבר עוד חצי שעה. אבל אתה רוצה פתרונות, נכון? אנחנו ניתן פתרונות.

אני מבקש ממך, תעביר מיד בסוף הדיון איפה אתה מזהה את הקיפוח, איפה את מזהה את חוסר ההסכמה, איפה אתה מזהה את המחסור התקציבי, כי אין מחסור תקציבי. אין למשרד התרבות והספורט מגבלות תקציביות לטיפול בצורכי מלחמה. זו ההחלטה שהתקבלה יחד עם משרד האוצר ושר האוצר. אז אני אומר תראו לנו את הבעיות, נטפל בהם.

אנחנו לא למדנו הכול, אנחנו לא יודעים הכול. אנחנו לא יותר חכמים מכולם, אנחנו כולנו לומדים תוך כדי תנועה והצוות שלי יודע שכל מה שהם צריכים לעשות זה להביא לי עוד רעיונות ועוד יוזמות כדי שאני אתקצב אותם. תביאו רעיונות, תביאו יוזמות.

שמשרד התרבות יבהיר כמה זה חיוני ונחוץ התפקיד שלנו עכשיו.

הוא הכי נחוץ. אתה יודע מה אמרתי כשנבחרתי להיות שר התרבות והספורט? שזכיתי להיות אחראי על האושר של האנשים בישראל. ועכשיו ישראל אולי צריכה יותר מהכול את האושר שלה אחרי הסבל הגדול שעברנו. אז תביאו את הרעיונות ונקדם אותם.

עוד דבר ברשותך. אני חושב שהדבר שהכי יושב על הלב לכל מי שנמצא פה זה החטופים שנמצאים בעזה. אני חושב שלמשרד התרבות והספורט יש כוח גדול לאומנים ולאנשי ספורט בינלאומיים. אפשר להשמיע קול צעקה. כל הכסף הקטארי סביב הכדורגל, אנשי הספורט יכולים לעשות משהו. אנשי התרבות הבינלאומיים, לעשות יוזמה של משרד התרבות והספורט שאנחנו נשמיע קול שהדבר הקריטי הזה, יותר איכפת לי שאני לא אתפרנס עכשיו ארבע שנים, אני אחיה ברחוב ושהאנשים האלו יחזרו הביתה. זה הדבר שאנחנו צריכים לעשות בתור אנשים שעוסקים בתרבות ובספורט.

אני חושב שצריך להקים קרן תרבות לאנשי עוטף עזה, ואחרי שהדבר הזה יסתיים נלך ונתמוך בהם במרכזי תרבות ואומנות, ולחזק את הילדים שם ולהכשיר את האומנים בתור מטפלים, דרמה-תרפיה, ציור-תרפיה ומוזיקה-תרפיה, ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לחבק את האנשים האלה בחמש עשר שנים הקרובות.

אני מודה לכם על מה שאתם עושים, אני חושב שאנחנו צריכים להתעורר עוד יותר. כי אנשים קמו בבוקר לחברה האזרחית, והם קמים ועושים ואנחנו רוצים להרגיש אתכם גב שלנו. אתה אומר שיש פה עניין פוליטי? אז אני אומר להיפך. דווקא בגלל הדבר הזה אני חושב שאתה צריך לתת לנו גב בלי ההקשר הפוליטי.

בינתיים אתם מקבלים גב מוחלט, ותקבלו אותו לאורך כל הדרך כדי שיהיו לכם את כל הפתרונות. אני חד משמעית עושה את זה ואני בטוח שגם בעתיד תראו את זה בצורה הכי חיובית שלי.

בן, אני רוצה להודות לך על המילים שלך. הבאת מספר רעיונות חשובים מאוד. והייתי אפילו מוסיף: בחיבור שיש לכם עם אומנים בעולם, לדבר גם על הנושא של הסברה. הוא נושא לא פחות חשוב. הוא ישפיע גם בסוף על נושא החטופים. זו לא ביקורת. אני אומר שהבאת רעיון - - -.

אני רק רוצה לדבר על זה שמשרד החוץ ביטל את התקציב של - - - חוץ, וסרטים לא נשלחים לחו"ל לייצג אותנו. ביטל את התקציב הזה. אין הסברה יותר טובה מהקולנוע הישראלי.

לגבי הקרן, רצית להתייחס לקרן תרבות לעוטף עזה.

בסיכומים אני אתייחס גם לזה. תום כהן, תזמורת ירושלים.

צוהריים טובים לכולם. בשמי ובשם חברי התזמורת, אנחנו משתתפים בצער של כל מי שנפגעו ובצערן של המשפחות, ושולחים מפה תפילה שהחטופים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר. שהסיוט הנורא הזה יהיה מאחורינו.

אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות, כפי שעשו לפניי, ולומר תודה גם לחבר הכנסת טייב וגם לחברי המשרד ובראשם לשר מיקי זוהר. מידע אישי אני יודע שעושים עבודה מאוד מאומצת ועם המון מוטיבציה לדחוף קדימה ולעזור, מתוך הבנה של כמה עולם התרבות חשוב.

אני מייצג פה, א', את הגופים שהם נתמכים, להבדיל מחבריי העצמאיים שדיברו לפני כן, וזו גם הזדמנות לומר כמה אנשים יקרים יש בדיון הזה. חבל שאנחנו נאלצים להיפגש בזמנים כאלו דווקא. ואני רוצה להציג בעיה ספציפית של הגוף שלנו, שאני מניח שהיא בעיה רוחבית יותר. מדובר על סיכומים שיצאו אל הפועל מול משרד התרבות לפני ה-7 באוקטובר, ושברגע זה הם בעצם קפואים באוויר ואין מי שיכול לטפל בהם על אף הרצון הטוב של כל הגורמים.

אז בראש ובראשונה, מתישהו במהלך השנה הזו תזמורת ירושלים מזרח ומערב – כאמור, התזמורת המובילה בישראל מתחום מזרח לצד התזמורת הפילהרמונית שמייצגת את המערב, חוותה פגיעה של כ-2.5 מיליון שקלים בתקציבה. לשמחתנו המשרד באמת בכמה פגישות שקיימנו עם גלית ועם כפיר ועם נציגיו של השר, הביעו נכונות לפתור את הבעיה ולאחר התגייסות - - -.

אתה מדבר על ה-1.25?

חד משמעית כן.

איפה זה עומד?

מטופל.

אני מבין שזה מתקדם, אני מניח שזה ייפתר.

תום, אני מציע שאם ישנם דברים שהם כבר בקשר עם המשרד, תהיו בקשר עם המשרד. הנה השר נמצא פה לידנו וכפי שהמשרד התחיל לטפל, ימשיך לטפל. יש עוד נקודה?

אנחנו מחכים רק לאישור פנייה תקציבית.

תודה רבה. אני יודע שהשר על זה ואני מעריך את זה מאוד. ההפסדים של כולנו מרגע שהתחיל הדבר הזה, - - - מגיעים למיליוני שקלים. בבקשה בואו נעזור גם לפתור את הדברים שסיכמנו עוד לפני שיצאנו לצרות החדשות האלה שנחתו עלינו.

תודה רבה. כן גברתי.

דנה הכהן מהפורום הדוקומנטרי. אני פה בשני כובעים כמו שגלית יודעת. אני גם נמצאת עם המפונים של בארי בים המלח במלון דוד, ובעצם חולשת על כל רצועת ים המלח עם 13 המלונות שם. אבל אני פה בכובע של היוצרים. ואני רוצה גם לחזק את העניין הזה של הספורט מעבר לכל מה שנאמר כאן, כי הספורט שהגיע – כל קבוצות הכדורגל, הכדורסל, כדורעף. כולם הגיעו, הפוטבול הגיעו. זו תרומה אדירה לילדים ולחבר'ה שהגיעו, אבל אני רוצה לדבר מהכובע של היוצרים הדוקומנטריים.

יש את התמיכה דרך קרנות הקולנוע, שאני אשמח להגדיל אותה. כי בעצם אנחנו מעבר לגופי השידור שמראש לא עושים דוקומנטרי – זאת אומרת 'קשת' ו'רשת' כבר מזמן לא עושים דוקומנטרי – היוצרים הדוקומנטריים נשענים על הקרנות ועל התאגיד. זו בעצם הפרנסה שלנו.

אני חושבת שעוד דרך לתמוך ביוצרים, שהיום בוטלו המון הפקות של התאגיד מעבר להפקות דרמה שקשורות לשחקנים ולתסריטאים. אנחנו כיוצרים דוקומנטריים – פרויקטים בוטלו. אני מפיקה את 'אויבים' למשל, הסדרה הזאת כבר לא כל-כך רלוונטית, צריך לערוך אותה מחדש, לסדר אותה מחדש. והכול נהיה - - -, אני אשמח שתחשבו על הגדלת התקציבים לקרנות, כדי שאנחנו נוכל להגדיל את התעשייה הדוקומנטרית במקביל לכל מה ש - - -.

תודה רבה. אבי בניהו איתנו בזום. הוא יהיה האחרון שידבר.

רגע, יש עוד ארגונים שלא דיברו.

אני מבין, אבל יש דיון נוסף שהיה צריך להתחיל כבר ב-13:00. ואנשים התעכבו כבר חצי שעה.

אבל התחלנו גם מאוחר בחצי שעה ויש פה בעיות שלא עלו.

אז אנחנו נבדוק את זה. יש דברים שלא תחזרו עליהם? יש דברים חדשים?

כן.

שלום לכולם. השר, יו"ר הוועדה, חברים מתעשיית התרבות ואחרים.

אני רוצה לדבר רגע על הרוח. ממרום ניסיוני כדובר צה"ל, כמפקד גלי צה"ל, כיועץ לראשי ממשלה ושרי ביטחון. אני אצטט לכם את שמעון פרס שפעם עבדתי איתו, ואמר שמעולם לא נוצח עם ששר את שירת ארצו. אני לא בדקתי את זה, אבל כנראה שזה נכון. אני יכול לצטט לכם מהתקופה הקרובה את הרמטכ"ל גבי אשכנזי שעבדתי איתו, שאמר פעם בישיבת ממשלה 'גם אם יישאר לי שקל אחד לתקציב הביטחון, עשר אג' ממנו ילכו לחינוך'.

אנחנו נמצאים במערכה, באמת, מלחמת העצמאות השנייה. אין צורך להסביר ולהבין. זאת מלחמה שבה אנחנו צריכים להרחיק את האויבים מהגדרות שלנו לאורך כל החזית, לאורך כל הגבולות. זה יהיה ארוך, זה יהיה קשה וכדי שצה"ל ינצח ויוכל לעמוד במשימות שלו בתנאים קשים, הוא צריך שלושה מילואים אחוריים:

הראשון זה אמון הציבור בצה"ל ובמפקדים. לדעתי זה מתקיים במאת האחוזים. הדבר השני זה לגיטימציה בעולם, שזה לא השולחן הזה. והדבר השלישי זה חוסן, לכידות ועמידות בעורף לאורך זמן. לאורך ימים ואולי חודשים.

מי שיכריע את המלחמה הזאת זה לא רק ישראל. זה גם החיילים ללא מדים שנמצאים במקלטים בחדרי הביטחון ובבתי המלון. אורך הנשימה שהם יקרינו ויפגינו, וייתנו לצה"ל להשלים את המשימה שלו, הם אלה שיכריעו את ההחלטות של הקבינט ושל המטה הכללי. תאמינו לי, יש פה אנשים שיודעים על מה אני מדבר.

לאורך כל מלחמות ישראל ידעו הרמטכ"לים והמפקדים את התפקיד ואת המשמעות של האומנים. אנחנו זוכרים משושנה דמארי, להקת הנח"ל והגששים שהגיעו מעבר לתעלה ורחוק, ואנחנו לא צריכים להכביר בתרומתם.

אני גויסתי לפני שבוע-שבועיים לסייע לחמ"ל התרבות הלאומית. ראיתי שהאומנים לא המתינו לצו 8 – הם הסתערו עוד לפני שמישהו קרא להם במאות ואלפי התנדבויות בבתי המלון, בשטחי הכינוס, בבתי החולים, בלוויות ואיפה לא. אני חושב שצריך לארגן את זה בצורה טובה. גם הייתה לי שיחה עם השר. הוא מודע לעניין הזה לחלוטין. גם בצורך לתקצב את זה, גם עם רח"ל במשרד הביטחון דיברתי. גם עם חיל החינוך באגודה למען החייל. אני לא רוצה להרחיב מילים, אני חושב שאנחנו צריכים להיערך עם תעשיית תרבות גמישה, דינאמית, מגויסת ומתוקצבת לאורך חודשים קדימה.

לקהלי היעד – מי שנחליט שהם בעדיפות. לדעתי פעם ראשונה זה אנשים שעזבו את בתיהם במלונות ובבתי ההארחה. פעם שנייה זה חיילים שנמצאים בשטחי הכינוס – לא יוכלו להיכנס לתוך השטח. או חיילים שעושים התרעננות בבתי חייל במלונות ובמחנות צה"ל. פעם שלישית בתי חולים ופעם רביעית לאנשים ב"לובאים" בחדרי הביטחון שלהם ובמקלטים. צריך לארגן את זה בצורה רצינית ויסודית, יש חמ"ל שהוקם, יחזיק בצורה כזאת או בצורה אחרת. אני חושב שזה מאמץ לאומי מרכזי.

לאחר שקו ההגנה הראשון שלנו קרס – שזה המודיעין. המכשול, המענה המבצעי והקונספציה, אנחנו נמצאים עכשיו בקו ההגנה השני של שמירה על העורף ועל החוסן. ואם הקו הזה ייפול אנחנו יכולים לחפש לנו מקום אחר.

המכשול השני שאנחנו נמצאים בו מורכב מהרבה מאוד לבנים – התרבות, האומנות ותעשיית התרבות היא לבנה מאוד מרכזית וחשובה. אני בטוח שכולם מבינים את זה. רציתי לתת את הגרוש שלי בעניין הזה. אני מגויס לטובת העניין הזה, אני יודע שהשר מגויס לעניין הזה. אני רואה שגם הוועדה מגויסת לעניין הזה. אני מציע שיהיו סיכומים אופרטיביים של מה עושים, איך עושים ומי עושה. ושהוועדה, ברשותך כבוד היו"ר, תקיים אחת לשבוע או שבועיים ישיבת מעקב כי לדעתי יוצאים לטיול ארוך, קשה ותובעני.

בהחלט. תודה רבה אבי. גברתי, בקצרה. דברים שלא נאמרו.

אני יפעת בחר, המייסדת והמנהלת של 'השתחוויה תיאטרון קהילה חברה'. אנחנו תיאטרון של העם. השחקנים שלנו הם אותם קשישים, אנשים עם מוגבלויות, נשים. בעצם אנחנו עובדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

אנחנו יוצאים מכל מבחן תמיכה, מכל תמיכה של משרד כמעט – חוץ מתרבות בקהילה – שבשגרה תומכים בארבע קבוצות שלנו מתוך 70 בכל שנה. ועכשיו בחירום, במלחמה, אנחנו מפעילים תוכניות לא רק הפגה חד פעמיות, אלא תוכניות ארוכות לתמיכה רגשית וטיפול בטראומה דרך תיאטרון עם אותם האנשים שכל-כך זקוקים לזה עכשיו. ולכן אני מבקשת ממש, תשמעו אותנו.

אנחנו ארגון שלא נחשב אומנים, כי האומנים שלנו הם הקהילה. אני חושבת שזה הזמן לקחת את העשייה שלנו בתוך היוזמות שאתם מחפשים לתקופה הזו ולעזור לנו לעזור להם. תודה.

אני אשמח גם לדבר. אני יוצר עם מוגבלות. הגעתי מחיפה. שמי בני אופיר, מארגון 'יוצרים תרבות שווה לאנשים עם מוגבלות בקולנוע ובטלוויזיה'. כמו כן אני מבקש ממך, כבוד השר, לאפשר לנו, ליוצרים וליוצרות עם המוגבלות שאנו תושבי המדינה להתפרנס בכבוד בתעשיית הקולנוע, וכן להביא לשינוי בסעיף חוק הקולנוע שיאפשר לאנשים עם מוגבלויות, בחירום ובשגרה, לקחת חלק שווה ביצירות הסרטים והסדרות שממומנים בכסף הציבורי הן מהקרנות הקולנוע השונות והן מכספי המדינה.

את המפיקים והבמאים לא הייתי ממליץ לתמרץ, אלא שהם ימציאו מול הגורם הממשלתי המאשר הפקה מסמך מזהה של אדם עם המוגבלות, שיש לו את הכישורים המתאימים לעבוד בתחום הצילומים או להתפרנס כחוק. תמריצים שונים כאלה ואחרים – כדאי לנתב את הכספים להכשרות ולתוכן רלוונטי בתחום, ולהשקיע בהפקות שבהם יועסקו אנשים עם מוגבלויות וגם ייצרו בעצמם סרטים וסדרות ויעסיקו וישלבו אנשים עם מוגבלות, וכך לכולם תהיה פרנסה. שנדע ימים טובים על כולנו, בתקווה שהשבויים יחזרו הביתה בשלום, ואני מחזק את תושבי הצפון ועוטף עזה ואת חיילי צה"ל במשימות השונות שהם מבצעים.

אנחנו רוצים לסכם את הדיון הזה, שהיה חשוב ומעניין. אני רוצה לומר לכם, כאחד שיושב בהרבה מאוד ועדות – מיקי זוהר, זכית בתואר של השר שנמצא הכי הרבה זמן בוועדה ולא בורח באמצע, וקשוב לכל מילה של כל אחד שיושב בשולחן.

אני ראיתי שהכול נרשם. גם כפיר רשם הכול. אנשי המשרד וזה מאוד חשוב, וזה לא דבר טריוויאלי. אז הוועדה קודם כל מודה לכל מי שהגיע. אני עוד פעם אומר: אתם כדור ההרגעה המהיר ביותר והזול ביותר שיש למדינת ישראל. פשוט צריך לתקצב אותו. רק נשמע את מוטי קליין ונסיים.

צוהריים טובים. אני לא אחזור על שום דבר שנאמר פה, מהסיבה הפשוטה שכנראה אני היחיד שמייצג פה את האומנים מהמגזר החרדי. אני אעשה את זה קצר:

הדבר הראשון מובן, ואני חושב שכולכם ראיתם, שברגע שהתחילה המערכה אנחנו – המייצגים כמובן, אבל האומנים בראשם – הגיעו בהתנדבות בשביל לעשות את חלקנו, מה שאנחנו יכולים לעזור בקטע המורלי יותר. אם זה אצל החיילים המפונים, הפצועים ולצערנו גם בבתים שיושבים שבעה.

היו שבועיים שעברנו מבית לבית וממקום למקום, ואנשים ישנו הרבה פחות מהתקופות הכי עמוסות בהפקות תרבות. וזו הזכות שלנו.

אני אדבר באופן כללי ובמילה אחת על 'זום אין' לתקופה הזו. המגזר החרדי באופן כללי נמצא בתת-פעילות תרבותית. זה לא חידוש, כולכם מכירים את זה ויודעים את זה. וכמו בכל תקציב, גם בנושא הזה התקציבים שמיועדים לו הם לא תמיד ברמה נדרשת. למרות שאני מוכרח לומר, זכינו בשר שיודע לשים מיקוד על כל דבר, על כל נקודה באופן כללי, וגם במגזר החרדי. והיו מענים יפים, הייתה איזושהי תוכנית שהייתה ונסגרה והשר מיד אמר באותו רגע שיימצאו תוכניות אחרות.

באופן כללי, כמו שאמרתי אנחנו תמיד נשב על תקציבים קואליציוניים או כאלה, מה שכרגע, מטבע הדברים לא מתקיים. אז אני מבקש שתהיה התייחסות בכל הפרויקטים של המשרד, אם זה עכשיו למפונים – ששם אנחנו עוד פחות נמצאים, מיוצגים בציבור המפונים. אז מטבע הדברים לא מתייחסים לזה בכלל. לתת לזה את ההתייחסות הראויה כדי שיגיע אליהם גם משהו.

אני מכיר את המקומות שבהם הם נמצאים. כמו שאמרתי, אנחנו בהתנדבות נמצאים שם, אבל עדיין לא יכולים לבוא בתקופה מלאה, אז נבקש שתהיה התייחסות באופן ממוקד למגזר הזה. ולתוכניות הלאה, למה שנקרא 'לשקם את הפרויקטים של תרבות', בוודאי שם גם כן נצטרך שתהיה התייחסות ותוכניות אופרטיביות ממוקדות לצרכים של התרבות החרדית.

תודה רבה מוטי. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

יו"ר, אני מתנצל. יש משהו חשוב שלא נאמר פה היום. משהו קטן של שני משפטים, אני ממש מבקש.

משפט בבקשה.

משפט. חשוב לזכור שחלק מהתרבות הישראלית נטבח במסיבה בנובה. ויש חלק מהתרבות הישראלית שנקרא 'חיי הלילה'. לך תדע מתי הם יחזרו אחרי המלחמה – כדי.ג'יי אני אומר את זה.

אני אגיד רק משפט אחד. ברור לי שלצד הטיפול בזמן המלחמה, שבו אני ממוקד עכשיו, יגיע רגע שנצטרך להיערך ליום שאחרי. אני כרגע ממוקד בכל המשאבים - - - כדי שקודם כל תקבלו מענה עכשיו. אחרי שניתן את המענה, שהוא כבר יהפוך להיות סוג של רוטינה בזמן המלחמה כל חודש בחודשו, נתחיל לעסוק כבר בתוכניות אופרטיביות לאחרי המלחמה. זה המסלול.

ברור. כי גם הם נפגעים מאוד.

ברור לי לחלוטין. אז כפי שאמרתי הוועדה מברכת את כל האומנים שיוצאים לעבוד ולבדר את האנשים בשטח. מכל הלב. כולנו פה אחד. הוועדה מברכת את משרד התרבות והספורט. הגיעו פה כל ראשי המשרד, אנחנו מברכים אתכם – גלית, כפיר, השר, חן – שקשובים גם לוועדה וגם לצרכים של אנשי התרבות.

הוועדה מבקשת ממשרד התרבות לתת הכנסה נוספת לאומנים שאינם זכאים לכספים מהמשרד במתכונת הרגילה. הוועדה קוראת למשרד האוצר להעניק למשרד התרבות והספורט תקציב נוסף כדי שיוכל לסיים את התוכניות המדהימות שיש לו. וזה דבר שאנחנו כוועדה נפעל, נצא ונבקש.

הוועדה קוראת לתאגיד השידור הציבורי ולגופי השידור האחרים לשדר את האומנים הישראלים שלנו ולהמשיך לצלם סרטים. הוועדה קוראת להחזיר לסדרם את תעשיית ההפקות והסרטים. הוועדה קוראת למשרד האוצר לשבת עם האומנים, למפות את הבעיות והצרכים ולמצוא להם פתרונות, כי אנחנו מבינים שזה עולמות אחרים.

הוועדה קוראת למפעל הפיס להירתם ולתת כספים לתרבות. הגיע הזמן שמפעל הפיס יירתם לנושא הזה. יש להם כספים רבים ויכולת מנהלית פשוטה הרבה יותר מהמשרדים בממשלה.

הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי להעביר כספים לתעשיית האומנות. מאוד חשוב שהרשויות עצמן יבינו את הנושא של האומנים – במיוחד לחבר'ה המפונים שנמצאים אצלם. צריכים לתת להם את התקציבים לעזור ולתרום לנושא הזה.

הוועדה מברכת את כל הגופים שתורמים ונותנים פעולות ספורט ותרבות, ויש לא מעט כאלו: למשל הסוכנות, הפדרציות והסוכנות הכללית החדשה. הוועדה מברכת את האומנים שעוסקים בהסברה, וקוראת להם לנצל את קשריהם ולהתגייס להסברה בחו"ל. זה בתרבות וזה גם יהיה בספורט. הוועדה תקיים ישיבה משותפת, ואני מבטיח לכם כחבר וועדה, וגם יו"ר וועדת המשנה לספורט, אנחנו נקיים ועדה נוספת, אנחנו נבדוק ונקבל מגלית ומכפיר את כל הדברים שנעשים וכל מה שצריכים לתמוך ולתרום כעזרה למשרד התרבות והספורט, אנחנו נעשה את זה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.