פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
30/10/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 10:38

מתן עדיפות בנמלים לחומרי גלם ולסחורה לתעשיות חיוניות ולתעשיית המזון

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
אריאל קלנר
בועז טופורובסקי
שלום דנינו
ששון ששי גואטה

אברי כהן - ראש אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

צדוק רדקר - רב חובל, מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

עופר טלקר - מנהל נמלי חיפה ואשדוד ממונה חירום, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה

רונן כץ - אחראי אחריות תאגידית, משרד הכלכלה והתעשייה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

עוזי יצחקי - יו"ר דירקטוריון, חברת נמלי ישראל

טיקו גדות - מ"מ מנכ"ל, חברת נמלי ישראל

שי בקאל - סמנכ"ל תפעול ובקרה, חברת נמלי ישראל

אבי לוי - יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, איגוד קציני ים

סטס בולוטין - רב חובל נתב חיפה, איגוד קציני ים

מאיר עטיא - רב חובל נתב - תעבורה ימית אשדוד, איגוד קציני ים

אלי בר יוסף - מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד

צבי שכטרמן - מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל, מספנות ישראל

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות הכללית החדשה

רועי ברקוביץ - מנכ"ל, ADM ישראל מרכזי תעשיות, איגוד יבואני התבואות

שלום חתוכה - מנכ"ל, שינטרקו בע"מ, איגוד יבואני התבואות

אלי כהן - מנכ"ל, פתחון לב

אבו סלאח יוסף - רב חובל, נמל חיפה מ"מ מנכ"ל תחבורה ימית

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

יאיר שלם - מנכ"ל, ההסתדרות הלאומית

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

מתן עדיפות בנמלים לחומרי גלם ולסחורה לתעשיות חיוניות ולתעשיית המזון

שלום לכולם. אנחנו בישיבת המשך לישיבה הקודמת שהעלינו בה את הבעיות, ואמרנו שאנחנו נפתור את זה בדרך, והנושא הוא מתן עדיפות בנמלים לחומרי גלם ולסחורה לתעשיות חיוניות ולתעשיית המזון. אחת הבעיות המרכזיות שעלתה שהנתבים בדרום זה פתור בצפון לא, והיו עוד בעיות אבל עוזי יצחקי יו"ר חברת נמלי ישראל נמצא פה אז הוא ייתן לנו סקירה מסוימת ודיווח ואנחנו נמשיך.

טוב אז בוקר טוב ותודה רבה ליושב ראש הוועדה, בוקר טוב לכולם. עוזי יצחקי יושב ראש דירקטוריון חברת נמלי ישראל. אני רוצה שנפתח את הדיון בסקירה קצרה על מצב נמלי הים המסחריים במדינת ישראל נכון להיום בבוקר. אנחנו נמצאים ברציפות תפקודית של כל נמלי הים, אוניות נכנסות ויוצאות באופן שוטף. נכון להיום באשדוד 21 אוניות ברציפים ושש אוניות ממתינות להיכנס. בחיפה, 23 ברציפים, 22 ממתינות להיכנס, ובאילת אחת ואחת.

כשאני אומר נמלי הים של מדינת ישראל צריך לזכור שהיום בענף נמלי הים המסחריים של מדינת ישראל, יש שישה נמלים. חמישה מהם הם נמלים בבעלות ובהפעלה פרטית, ואחד הוא עדיין בבעלות ממשלתית, נמל אשדוד.

אנחנו, מאז פתיחת הלחימה, כמו שאמרתי, נמצאים ברציפות תפקודית ואין לנו בעיות מיוחדות בנמלים. זה מקבל גם ביטוי בסחורות של מדינת ישראל, בכניסת הסחורות. לאור מצב החירום בכל יום בערב מתכנס פורום שיט חיוני והוא זה שמחליט מי נכנס ומה התור התפעולי.

כמו שאמרתי נמלי הים נמצאים בפעילות מלאה, הנתבים ושירותי הים מעניקים את השירותים בצורה הטובה ביותר. אם נוצר פה רושם בישיבה הקודמת של הוועדה, צריך להבהיר שגם תחת מטר טילים, גם בתנאים מאוד קשים, בתנאים שהם לא שגרתיים ובתנאים שהם הרבה פעמים לקחת גם סיכונים בטיחותיים, הנתבים רבי החובל של הגוררות, הקושרים, התצפית, נותנים את השירותים בצד הטוב ביותר, וכמו שאמרתי נכון לעכשיו, אנחנו לא רואים בעיה.

אם כבר נגעתי בעניין של הנתבים, אנחנו כבר ביום הראשון של הלחימה, כדי להיערך לתרחישים נוספים, אחד התרחישים הוא גם חזיתות נוספות, לא נרחיב על זה פה, אבל אנחנו נערכים לתרחיש גם במרחב נמלי אחד. פנינו לגמלאים טריים מקרב עובדי השירותים הימיים, חברות הבת של חברת נמלי ישראל, לחברת נמלי ישראל יש חברות בת שהן מפעילות את השירותים הימיים עבור כל הנמלים עצמם. פנינו לגמלאים הטריים, יש לנו מאגר ועתודה של אנשים שכבר נרשמו, התנדבו. אנחנו נעביר אותם הכשרות ובעת הצורך אנחנו נעסיק אותם. הגענו לסיכום עם רשות החברות הממשלתיות על העסקת אותם גמלאים, וגם הגענו להבנות בימים האחרונים בימים האחרונים עם הממונה על השכר, על הסדרי הביטוח ואופן ההעסקה שלהם ותשלום השכר.

האתגרים שעומדים היום בפנינו, בפני נמלי הים, וזאת הנקודה החשובה ביותר שגם באה לידי ביטוי בדיון הקודם, זה לפנות את נמלי הים בצורה הטובה ביותר וכדי להותיר שטחים בתור הנמלים עצמם בקו המים, שיגיעו אוניות יצליחו לפרוק ויהיה לאן לפרוק. בשבוע הראשון היו לנו אתגרים לא פשוטים, התייצבות מועטה מאוד של נהגי משאיות, צריך לבוא לזכור שהשוק, שוק ענף ההובלה במדינת ישראל, ברובו נשלט על ידי עובדים מהמגזר הלא יהודי. בשבוע הראשון זה לא שלא נתנו להם והם לא רצו ולא יכלו, אלא פשוט היה פחד, ראינו את זה גם בהתייצבות של נהגי תחבורה ציבורית בשירותי התחבורה הציבורית. אבל כבר בשבוע השני אנחנו רואים התייצבות של נהגים, של משאיות, יחד עם חמל התעסוקה של משרד הכלכלה וגורמים ממשלתיים נוספים פרסמנו גם קול קורא, יש לנו 1,300 נהגים שפנו למאגר. אנחנו ביחד עם שירות התעסוקה ומועצת המובילים, מפנים. יש לנו בסביבות - - -

מה היה הקול הקורא הזה ל-1,300 שהגיבו?

1,300 הגיבו. אנחנו ביקשנו אנשים שיש להם רישיונות נהיגה בדרגות שונות. אם זה D אוטובוס, אם זה 1C עד 12 טון, אם זה C עד 15 טון, ואם זה E מעל 15 טון, גם לקחנו במאגר 1C שאלו המשאיות הקלות של החלוקה, ,שנכון לעכשיו אנחנו לא רואים בעיה במשק איתם.

ואלו אנשים שלא עובדים היום בנהיגה?

אז זהו, בוא, אלו אנשים, צריך לחלק את זה ולכן פילחנו באמת, לקח לנו כמה ימים לפלח את הנתונים. יש גם הרבה מהם גם נהגי מוניות שעכשיו הם לא עובדים. יש לו רישיון ל-E שזה מעל 15 טון, זה בסדר, הוא יכול לעשות עכשיו, אבל אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולקלוט עובדים קבועים לענף הזה. ואנחנו שמים עכשיו באמת את הדגש, שאנחנו רואים את התקופה הזאת נמשכת לטווח הביניים וגם לטווח הארוך.

כל ה-1,300 מתאימים? סליחה שאני שואל.

לא כל ה-1,300 מתאימים, חלקם לא נהגו הרבה זמן, חלקם עם בעיות רפואיות כאלה ואחרות שלא נכנס לזה. אבל טייבנו מתוכם את ה-600 שהם בעלי פוטנציאל. יש 350 משרות פנויות בשירות התעסוקה לנהגים הללו, ואנחנו נותנים את המענה. כדי לתת גם מענה ראשוני, משרד התחבורה בהוראת שעה, האריך את תקנה 168 מ-12 שעות נהיגה, ל-15 שעות נהיגה. וזה גם נותן לנו מענה תחת ענייני הבטיחות שקציני הבטיחות חייבים לבוא ולפקח על העניין הזה.

אנחנו ביצענו גם דברים נוספים כדי לפנות, כבוד יושב ראש הוועדה, את הנמלים מהסחורות. פנינו למשרדי החקלאות, המכס, והבריאות, הבדיקות שמבוצעות היום הן בדיקות רנדומליות, לא בדיקות של 100% וזה עוזר לנו לשחרר את הסחורות.

חברת נמלי ישראל העמידה לרשות הנמלים שטחים נוספים שברשותה ללא שום עלות, ללא שום תמורה, קיבלנו אישור משרי התחבורה והאוצר לעניין הזה, והשטחים שחלקם נמסרו בשבוע הראשון, חלקם נמסרו גם אתמול, מאפשרים להוציא ולשחרר סחורות.

רגע מה?

יבוא כלי רכב. יש לנו, חשוב שכולם ידעו, בנמלי הים נכון להיום יש כ-75,000 כלי רכב שמיובאים והגיעו למדינת ישראל. יש לנו גם עוד כמה אוניות שנמצאות בדרך. אופן המשיכה של יבואני הרכב הוא בין 180 ל-250 כלי רכב ביום, וזה עדיין לא מספיק. אתמול הגיעו לנו שתי אוניות.

ביום לנמל, עוזי.

לנמל, סליחה. תודה על ההערה, לנמל. ואם אנחנו מדברים על 45,000 כלי רכב בנמל אילת, עוד 16 אצל אלי באשדוד, ועוד 14,000 בחיפה, אלו מספרים מאוד גדולים ואנחנו בימים הקרובים נצטרך.

נצטרך לפנות יותר מהר.

נכון, נצטרך לפנות יותר מהר, אנחנו נפעל לאתר מקומות, כבר יש לנו מספר מקומות כולל אנחנו בוחנים את החנייה ארוכת הטווח בנתב"ג, כמו שנעשה בקורונה ועוד אפשרויות נוספות.

למה לא היבואנים מוצאים את הפתרון?

אנחנו מסייעים ליבואנים, כי כולם לקוחות שלנו. זו שאלה טובה. עוד מעט גם תשמעו, כולם לקוחות של נמלי הים ואנחנו מחויבים כמדינה לבוא לסייע, ולתת את כל השירות והעזרה לטובת המשק שימשיך לעבוד. אנחנו פעלנו מול משרד הביטחון.

אם יש עכשיו מפעל שרוצה לזרז את הכניסה, למי הוא פונה?

לזרז את הכניסה של מה?

של הסחורות באוניות.

החיוניות.

כן, יש לכם?

כמו שאמרתי , יש את הפורום שיט חיוני של משרד הביטחון.

והם נותנים?

כן, יש את פורום שיט חיוני של משרד הביטחון שצדוק רדקר מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה שנמצא פה הוא חבר שם, וגם נציגים שלנו ממשרד התחבורה. כל יום הם קובעים את מה להכניס לפי המצב במשק.

זה מה שאני שואל.

אם זה גרעינים, אם זה דלקים.

הוא יודע למי לפנות?

בהחלט. ויש גם אותנו ואנחנו בעניין הזה. אני גם נמצא בקשר רציף עם איגוד התעשיינים, עם איגוד לשכות המסחר. אתמול גם הייתה לי שיחה עם מנקוביץ' מיבואני המזון, ואנחנו נמצאים כל הזמן על הדופק. כתוצאה מלחץ שלנו נפתחו מעברים לאיו"ש. יש לנו הרבה מאוד סחורה בנמלים שנמצאת באיו"ש. פתחו את המעברים, ומה שאפשר להעביר כמובן בפיקוח של המנהל האזרחי, משרד הביטחון, אנחנו לא נכנסים לשיקולים כאלה ואחרים.

הרבה מאוד יבואנים שהמפעלים שלהם היו סגורים לדוגמה, נוימן ברזל, כהן ברזל, יהודה רשתות וכאלה, שמתבססים על כוח אדם פלסטיני והפלסטינים כמובן לא מגיעים, דאגנו דרך שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה שגם הנציג שלהם נמצא פה, להעביר ולהעמיד לרשות אותם מפעלים ויבואנים, עובדים ישראלים ונפתחו.

הצלחתם לשלוח להם עובדים?

דרך שירות התעסוקה. אם יהיה זמן אז גם יעבירו איך יעשו את זה. וזה עזר לנו וסייע לנו לפנות ברזל ופלדה מתוך הנמלים אל תוך אתרי היבואנים. גם העניין שאתרי העבודה ואתרי הבניה חלקם חזרו לעבוד, עוזר לנו כי גם הם מוציאים משם את הסחורות לטובת אותם מקומות.

בישיבה הקודמת העלו את העניין של הרכבת. אם ישתמשו ברכבת, נכון, העלות קצת יותר גבוהה, יצטרכו פחות משאיות.

נכון.

אתם מטפלים בסוגיה הזאת?

אנחנו מטפלים. הייתה לי שיחה היום בבוקר עם שיקו ז'אנה מנכ"ל רכבת ישראל הטרי החדש שנכנס אתמול לתפקידו ונאחל לו בהצלחה, אנחנו פועלים בעניין הזה יחד מול הנמלים עצמם ואנחנו נשלים ממש בימים הקרובים את עבודה המטה כדי לנסות להוציא כמה שיותר רכבות. ננצל את העובדה שרכבת ישראל יש לה עכשיו גם זמן מסילה קצת יותר פנוי, ואנחנו נרצה גם לפנות את הכבישים ממשאיות, גם עניין של בטיחות, זיהום אוויר, תנועתית.

ומה הסיכויים שזה ייפתר?

יש פה עניין של סבסוד. אני חזק בתוך העניין הזה. הייתה לי גם היום שיחה בבוקר עם צביקה פה הוא נמצא, נמל המספנות שהם ממש חזק בתוך העניין הזה. אנחנו נדווח לך בימים הקרובים את התוצאות. יש פה עניין של סבסוד, אנחנו מקווים שנגיע להבנות בעניין הזה.

עכשיו רק שנבין, מה הפוטנציאל של הרכבת לעשות? מאיפה לאיפה? ואיפה הם יפגשו משאית? כאילו, בסוף הם יפגשו משאית.

שאלה מצוינת. אם יושב הראש ירשה, אז ניתן פה לנמלים, הם מכירים את זה הכי טוב.

בוקר טוב לכולם, צביקה שכטרמן מרכז נמל מספנות ישראל. אני העליתי את זה בישיבה הקודמת ומאז הייתה גם פגישה עם הרכבת, גם עם חנ"י וגם עם משרד התחבורה. יש אפשרות להוביל, לנו בתוך המספנה היום אין מסילת רכבת, ועדיין אנחנו מסוגלים להוביל רכבת כל יום, שכל רכבת זה מעל 30 משאיות שווה ערך. אנחנו מוציאים את זה אצלנו לדפולוג במשאיות, אנחנו עושים את זה, מעבירים רכבת או לקריית גת, או לאשדוד, ומשם מפיצים את זה ללקוחות.

הרכבת נותנת לנו גם באפר. אז אם עוזי ציין מקודם את הבעיה שיש לנו עומס של סחורה, בשביל לאפשר לנו המשך רצף תפעולי, הבאפר הזה נותן לנו גם אפשרות לדחוף החוצה. מיום רביעי שהייתה פה את הישיבה גם הספקנו להיפגש גם עם הרכבת.

מי הולך לממן את הסבסוד? האוצר?

הרכבת רוצה.

רגע. האוצר?

אנחנו נגיע להבנות, אני גם לא רוצה להתחייב אבל גם חברת נמלי ישראל חזק בתוך העניין הזה. שוב, זה בטיפול.

טוב. מישהו מהח"כים רוצה להגיד משהו?

כן, אני רק רוצה בכלליות כי עוד מעט ידברו. המצב בשטח, לפחות ממה שאנחנו שומעים הוא קצת פחות מזהיר. זאת אומרת, הרכבות בכלל לא עובדות או עובדות פחות.

הרכבות עוד לא, הוא אמר שזה בתוך כמה ימים.

אולי הם לא מסיעות אנשים, אנחנו בכל זאת ביום ה-24.

זה לא נכון, רכבות עובדות, עובדות גם בסופי שבוע. אני לא יודע מאיפה המידע הזה. שמי אברי אני ראש אגף הביטחון חירום והסייבר של משרד התחבורה.

הן עובדות אבל צריכים יותר.

יש עליה מתמדת, הן עובדות לפי דרישה. כרגע הן מתקרבות כמעט ל-60-70 אחוז. אם ישחררו לנו מאבטחים וחלק מהעובדים אנחנו נוכל גם להגיע ל-90%.

ישחררו מהצבא?

מהצבא, נכון.

הבנתי. אז אנחנו שמים לב שיש רצון ויש כיוון לכיוון הורדת הבירוקרטיה וזה. אבל איכשהו יש הרגשה כאילו המערכת הבירוקרטית עדיין לא יצאה מההלם.

לוקח זמן אבל אתה רואה שהדברים מטופלים.

אבל כדאי בועז, שבאמת תדייק כאילו איפה אתה רואה את הבירוקרטיה בנושא של הדיון הזה?

אני אדייק, אני יכול לשלוח, יש לי מספר פניות ששלחתי למשרד' התחבורה, אני פשוט עוד לא קיבלתי שום תשובה.

לא, אני אומר בנושא של הדיון עכשיו.

הנושא של הדיון הוא הנמלים.

כן.

הנמלים, עוד פעם, זה גם קשור למכס ולנושאים. אנחנו כל הזמן מתעסקים גם בחמ"ל של חברי הכנסת, עם אנשים, עם תרומות, עם גופים, אפילו עם חברות שבונות דברים לצבא, שכל הזמן הן נתקעות בהגעה של הסחורות. עוד פעם, אני לא בא ואומר, אז הייתה לנו את השיחה על הנתבים, הבנתי שזה לקראת פתרון, אני לא שמעתי מאז שום דבר.

גם הרכבת.

מסתבר שלא הייתה בכלל בעיית נתבים, דיברנו גם עם אבי לוי פה, שלא הייתה.

לא לא, הייתה בעיית נתבים.

הייתה.

היא אמרה בסוף הדיון באה מלי אם אני לא טועה בשם שלה, היא אמרה סליחה בדקתי, אין בעיה.

אז בוא אני אסביר, נכון לעכשיו אין בעיה.

היה צריך חיזוק לנתבים.

לא לא, שניה בוא אני אסביר. נכון לעכשיו מהיום הראשון, בוא נעשה סדר כבוד יושב ראש הוועדה. נכון לעכשיו מהיום הראשון ישנה כשירות מלאה של שתי חברות התעבורה הימית, גם בחיפה וגם באשדוד. בחיפה סביב השעון שני נתבים עובדים, באשדוד בין 08:00 ל-20:00 אחד, ומ-20:00 עד 08:00 שניים. נכון לעכשיו במצבת הנוכחית הזאת, ובמצב החירום הנוכחי, אין לנו צורך בסיוע. אנחנו נערכים לתרחיש נוסף.

אבל הנמל בחיפה אמר שיש בעיה.

אז אנחנו אומרים שאין בעיה. נמצא פה רב חובל הנמל, שהוא הגורם המקצועי המוסמך ביותר.

השם שלי אבו סלאח יוסף, אני קפטן במקצועי ורב חובל הנמל – נמל חיפה, וגם ממלא מקום מנכ"ל תעבורה ימית חיפה בשנה האחרונה. אני לא יודע מאיפה צץ הרעיון הזה הקודם שיש חוסר בנתבים, שאנחנו לא מכניסים אוניות, להיפך, אני לא מכיר נמל אחד בעולם שיש לו תפוקה כמו נמל חיפה. אנחנו מכניסים בין 30-35 אוניות פועלות ביום, שזה פחות פעולה וחצי בשעה. שזה לא קיים בשום מקום בעולם. אני לא יודע מאיפה זה.

מהנמל עצמו, מה זה מאיפה? אני לא קמתי בבוקר ואמרתי יש בעיה.

אז אני אומר לך יש ששה-שבעה תאגידים שם, רק נמל אחד שיש לו בעיה.

אבל עובדה שהוא אמר עכשיו שהוא לוקח סיוע.

לא, אני אומר זה לתרחיש חמור יותר מבחינת מצב החירום, אנחנו ערוכים.

אם יהיה מצב חירום.

אז אמרנו אנחנו ניקח עוד.

לא שהבעיה נפתרה, לא הייתה בעיה.

האם יש פקק של אוניות בנמלים?

לא.

אם הנמל אומר שהייתה בעיה, אז יש בעיה.

מי זה בנמל? אבל עוזי לא חשוב. אני יודע שהם בדקו והתנצלו. מה שאני מנסה להגיד.

כן, הם תיקנו את עצמם. דיבר איתי אודי שרון מנכ"ל חברת נמל חיפה. אמר הייתה אי הבנה.

מה שאני אומר שאם אנחנו באמת מעלים בעיות, הן צריכות להיות באמת מדויקות, מבוססות, ובלדבר בכללי אנחנו משחיתים פה את הזמן של כולם במקום לטפל בדברים אחרים. אבל שאלה אחרת שרציתי לשאול זה מה הממוצע של ההמתנה של האוניות שממתינות? כמה ימים זה לוקח?

בבקשה צדוק, אתה רוצה לתת כמה מילים? או שי יפתח סמנכ"ל תפעול חנ"י?

שי בקאל סמנכ"ל תפעול חברת נמלי ישראל. אין לי פה את הנתונים של ממוצע ההמתנה, אבל אני יכול להגיד שבתחילת המערכה, במפרץ חיפה שהוא זה שהיה לו את העומס כי אוניות סטו מאשדוד לחיפה, היינו מגיעים לימים של 35 אוניות במפרץ. היום אנחנו עומדים על ממוצע של 22 אוניות והמצב מתחיל להתאזן. זאת אומרת שזה נראה שמהבחינה הזאת התאגידים בחיפה מצליחים להתגבר על העומסים שלהם. באמצעות חלק מהדברים.

ומה קורה עם תבואות? כל הדברים האלה?

ככה, זה בדיוק העניין כשמדברים על ממוצע.

רק שם ותפקיד.

צדוק רדקר מנהל רשות הספנות והנמלים.

זאת אומרת לא אוניות של - - - אלא כל הגרעינים, כל הדברים האלה. מה קורה עם זה? על זה גם כן הייתה טענה.

אומרים הממוצע, אז הממוצע של כלל האוניות. אז יש אוניות שאין להן תור בכלל. למשל אוניות מכולה אין תור בכלל.

אני יודע, הבנתי שמכולה זה בסדר.

ואוניות גרעינים מה ששאלת, אין תור בכלל.

באשדוד הרציף מחכה לאוניות גרעינים וצפויות עוד להגיע שתיים.

יש להן כמה וכמה אלטרנטיבות, זאת אומרת אם יש לי כרגע אוניה שמחכה בתור בגלל שהיא בחרה ללכת נגיד לדגון, אבל הוא יכול אם הוא לא רוצה לחכות, הוא יכול ללכת לנמל אשדוד.

אבל מה שדוד מבקש, גם אם הוא רוצה להגיע לאשדוד, תתנו לו שם עדיפות.

בדגון יש להם תור?

יש עדיפות לאשדוד.

אבל הבנתי מאנשים שבאשדוד נושא של גרעינים פחות עובד.

לא, אין לי אוניות עכשיו, האוניות שהיו, העפנו אותן מהר מאוד וכרגע צפויות ארבע אוניות במהלך השבועיים הראשונים של נובמבר, הרציף פנוי.

אני רוצה לשאול שאלה, שמע אנחנו פה בוועדה דנו בעבר בנושא של הקנסות שמשלמים לאוניות על זה שהן מחכות הרבה זמן בתור, כל הקטע של הגרעינים, אתם זוכרים שהייתה לנו פה ישיבה בנושא? עכשיו אתם אומרים שאין תור, אין תור בגלל שהתייעלנו? או אין תור בגלל שלא מביאים לנו סחורה לארץ? זה מה שמעניין אותי.

לא מביאים כרגע סחורות בגלל המצב.

פחות סחורות.

פחות סחורות, וזו השאלה הבאה.

בראשון ארבע אוניות גרעינים צפויות, הן לא מייצגים את כל יבואני הגרעינים, לצערי הרב הם עושים פה פוליטיקה חלק מהאנשים פה ואני רוצה להסביר את זה בצורה מאוד ברורה. יש לנו כרגע ארבע אוניות גרעינים שצפויות, פינינו שלוש אוניות מאוד מהר, בפריקה מאוד יעילה. מי שרוצה לבוא ברוך הבא ואת הפוליטיקה תשאירו לאחרי המלחמה בבקשה רועי.

מי שעושה פוליטיקה זה אתה, אף אחד לא עושה פה פוליטיקה.

איך פוליטיקה? הנמל פנוי, תבוא.

אז איפה הפוליטיקה? שכרגע לא רוצים לבוא אוניות זה פוליטיקה?

הם עושים את זה על השמונה ימים אתה מבין? זה המשחק שלהם עכשיו.

בוא רגע נעצור פוליטיקות חבר'ה, אנחנו במלחמה. השאלה הבאה.

זו מלחמה.

אבל סליחה, יש למישהו פה נתון כמה הגיעו לפני המלחמה ובאמת עכשיו מגיעים פחות? יש מספרים?

אבל שלום זה פחות חשוב כרגע.

למה?

כי מה שמעניין אותי כרגע זה בעיות שקשורות למלחמה.

ויש רציפות, הכל תקין.

אין בעיה של מאגרים.

זה לא פותר לי את הבעיה, אני מה שמדאיג אותי זה אם יש בעיה בנמלים, בפריקות, במוצרים חשובים, כמה זה? איך אתה משנע מהר? אז הרכבת פותרת חלק מהבעיה. אני לא רוצה להיכנס לדברים, בעיות שהיו לפני המלחמה.

אבל סליחה, הדברים האלה שיוצאים פה מוועדת הכלכלה לציבור, והכל פה מוקלט ומשודר, יכול לעלות החשש או האווירה שלא מגיעים לארץ אוניות.

מגיעים, מגיעים, אנחנו פורקים בין 12-15 אוניות ביממה.

רבותיי סליחה, אם יורשה לי. אחד התפקידים שלי זה כל נושא החירום במשרד התחבורה. אנחנו מנהלים הערכות מצב עם כל משרדי הממשלה, כל יום ולפעמים גם פעמיים ביום. אין חוסר לשום דבר כרגע במדינת ישראל. נקודה. אם היה חוסר כל אחד היה יודע את זה.

יופי.

במוצרים?

בשום דבר אין חוסר. בעיקר במוצרים שהמדינה צריכה לצורף רציפות התפקוד. כגון גרעינים, דלק ודברים כאלה.

רועי ברקוביץ, מנכל ADM ישראל, אנחנו אחד היבואנים הגדולים בארץ של גרעינים ותבואות. אנחנו מבלבלים פה הרבה מאוד נושאים ויש פה חירומים ויש הרבה נושאים.

לא אני לא רוצה להתחיל, אל תחזור על מה שהיה בישיבה הקודמת, עזוב אותי מזה. לא רוצה לשמוע.

אתה אמרת את זה בדיון הקודם.

לא רוצה לשמוע, לא פותח דיון, דיברת על זה בפעם שעברה, מספיק.

יש נושאים חדשים שצריך לעלות אותם, ומה שאנשים אומרים פה לא נכונים. מה שאנשים אומרים פה לא נכונים.

אמרתי לך לא,, לא רוצה לשמוע. אני רוצה לדעת, יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו שקשור לנמלים? לבעיות שהעלנו בישיבה הקודמת?

אני רוצה רק להוסיף דבר אחד. מאז השבוע הראשון, נמל אשדוד כל הזמן עולה בפעילות. בשבוע הראשון היה יותר קשה, ירדנו ב-50% בפעילות בגלל הרבה הסתה של אוניות לצפון. אני מבקש ככה, תראו, בשבוע השני ירדנו מ-50% ל-30%, היום אנחנו כבר נמצאים במלוא הפעילות במכולות, במלוא הפעילות במטען כללי. לגבי גרעינים הודיעו לי ארבעה יבואנים שהם לא פה, לא הפרובוקטורים, אלא אלה שהם באמת רוצים לעבוד, שהם מביאים ארבע אוניות לנמל אשדוד, הראשון ב-1 בנובמבר, ב-6 בנובמבר, ומי שרוצה לבוא ברוך הבא, לא לבלבל את המוח.

דוד, שאלה אחת שעלתה פה בישיבה הקודמת, היה לנו פעם שעברה בעיה שחברות ספנות לא רצו להגיע לארץ?

נכון, כן.

ואז אמרת להם לבדוק מה קורה אם אפשר לטפל בזה. טיפלו בזה? יש תשובות?

זה מסתדר אצל כולם, מבחינתי ב-90% זה מסתדר. נשארו אוניות בודדות שבעלי האוניות עושים קצת קשיים, גם את זה אנחנו מתגברים, והנושא הזה למעשה נסגר ב-90%.

זה פשוט שקר. זה פשוט שקר.

רק תזכור שאני מדבר על כלל המטענים ולא על ה-3%-4% שלכם, אז תירגעו קצת .

הבנתי.

כן, רצית לומר משהו עוזי?

לא.

סליחה, מר בר יוסף חוזר ומשקר על הנושאים.

לא אמרתי לא.

אבל הנושאים לא נכונים, העובדות לא נכונות.

זה פחות מעניין אותי, בסדר? עזוב. מישהו מאנשי המקצוע רוצה להוסיף משהו?

אני רוצה להעלות כאן בעיה.

שלא עלתה בישיבה הקודמת?

לא הייתה בישיבה הקודמת.

לא בעיות שעלו לפני המלחמה. אני מדבר רק על מה שקורה עכשיו. רבותיי, אני לא מתחיל דיון על דברים אחרים.

מה שקורה עכשיו אני כבר מנסה למעלה משבועיים להחכיר אונייה, ואף בעל אוניה לא נותן לי תשובה מוחלטת כמה הוא רוצה תוספת על הביטוח לצורך הגעה לישראל. זה יכול להתבטא במספרים מאוד גדולים, אחד אומר דולר לטון, אחד אומר 20 דולר לטון, לפי שבוע, לפי יום, כל אחד נותן מחירים.

אין לנו פה גיבוי מטעם הממשלה שיבואו ויגידו יש לכם ביטוח תביאו אות האונייה. כי אנחנו לא מצליחים להביא אוניות על אף כל הנאמר. לא מצליחים להביא אוניות. אנחנו למעלה משבועיים מנסה לסגור עסקה ולא מצליח להביא אוניה בגלל המצב.

משרד התחבורה, אתם עשיתם את זה לגבי מטוסים שהתחייבתם שם על האקסטרה ביטוח לחברות שמגיעות.

צדוק, בוא תגיד, גם לאוניות הוסדר ביטוח. חברת ענבל, צדוק בבקשה תסביר.

משרד האוצר דרך מס רכוש מבטחים את כל האוניות שמגיעות לארץ, כל האוניות לא רק שמגיעות לארץ, שמגיעים במים הכלכליים של ישראל. בנוסף לזה אוניות בדגל ישראלי מבוטחות בכל מקום אחר בעולם גם, ובלי לשלם אפילו שקל אחד פרמיה.

עכשיו אני רוצה להבין, זה פותר לך את הבעיה?

איך זה פותר? זה לא יכול לפתור את הבעיה, כי אני צריך קודם כל לשלם ואחר כך לחפש את מס רכוש שישלם לי. ברגע שאם חס וחלילה קורה נזק ואני שילמתי מטען 20 מיליון דולר והאונייה נפגעת, אני צריך להוכיח נזק ולפנות למס רכוש. כאשר אם אני מבוטח בחברת ביטוח זה לא מענייני, חברות הביטוח מתנהלות בינם לבין עצמם. ה-I&P ואתה לא נכנס כאן בקטע שאתה כיבואן צריך לשאת בזה. לפי ההיצע של מה שמציעה לשכת הספנות חברת ענבל תשפה אותנו אחרי ששילמנו.

אבל תמיד חברת ביטוח משפה, היא לא פותרת את הבעיה לבד. לא הבנתי את זה. כל חברת ביטוח משפה אחרי הנזק, היא לא עושה את זה מראש.

כן אבל אני צריך לנהל את כל.

אבל זה בכל דבר. עכשיו האוטו שלך נפגע.

לא, חברת הביטוח מתנהלת מול הפוגע.

יש פתרון למה שהוא אומר? לא נראה לי.

הפתרון שהוא רוצה שהמדינה תחכור בשבילו אוניות, זה מה שהוא רוצה.

לא לא לא.

לא, זה לא מה שהוא אומר.

בשביל זה הוא מעלה את זה.

יש שיפוי ויש ביטוח, כרגע, מה שמדינת ישראל מציעה זה שיפוי ולא ביטוח. ביטוח זה אומר שהביטוח מטפל בהכל. בשיפוי אנחנו צריכים להוציא 100 מיליון דולר ל האוניות והנפט שנשפך למפרץ, ואז לרדוף אחרי מדינת ישראל שיחזירו לנו את ה-100 מיליון דולר, כי אנחנו קודם כל צריכים לשלם את זה.

הבנתי. מה התשובה שלך על זה?

צדוק, יש דרך שהמדינה מקדימה בביטוח? אומרת תצטרפו לפוליסה כזאת או אחרת ואתם תגבו את דמי הביטוח?

הטיפול הראשון הוא דרך מס רכוש ולא ענבל, זה ממש דרך המדינה, היא ערבה לכל הסכומים של העלויות האלה ואתה צודק שזה פחות נוח מביטוח רגיל. אבל התהליך לא הרבה שונה. במקביל גם המדינה נערכת לשלב הבא, שלב שיהיה כשל שוק שלא קיים היום, ויתנו פתרון קצת יותר קרוב למה שקיים בשוק החופשי.

טוב זה מה שאפשר לעשות כנראה. יש דברים שאי אפשר לפתור אותם ב-100 האחוזים. אוקיי, עוד משהו?

כן אני אשמח.

כן אבי?

אני רוצה להתייחס לזמינות של נתב ולהעמיד קצת דברים על דיוקם. אין היום תקן במצב חירום, התקן של הנתבים הוא פחות מהתקן הרגיל והוא נקבע לפני 25 שנה. אז זה התקן. כל נמל היום מופעל מתחת לתקן.

מה שאני חושב שצריך לעשות, אני מקבל בברכה את הפניה שלך לפנסיונרים וגמלאים, אבל צריך לסגור את זה איתם עכשיו. כי אם יהיה אירוע, הוא יגיע לך אדוני אתה תוציא - - - למה שאני אוציא? וזו בדיוק המחויבות שלך, כי בהחלט יכול להיות תרחיש שבזמן ירי או מתקפה, ייקחו שלושה נתבים, יגידו תוציאו את כל האוניות, הם יוציאו את האוניות ולא יוכלו לחזור לנמל, כי האונייה הופכת להיות מטרה, רב החובל יכול להגיד להם אני נוסע לנמל הבא. כל בעל מקצוע יגיד לך שזה התרחיש, ולכן אתה כבר צריך לקלוט את הנתבים.

מעבר לזה, נתב שאתם אמרתם שאתם מדברים איתו, ביום רביעי הוא אומר לי אבי אני רוצה שתסדר לי הפלגה, אני אומר לו מה קרה לך? אולי ירצו אותך? הוא אומר מה אתה מדבר? אני רוצה להפליג. ולכן צריך לצאת מפה, לדעתי, שאתה תדווח שיש שני נתבים וסגרת איתם מה שאתה רוצה. לא הסכם קיבוצי, מה שאתה רוצה.

מה, סגירה של כוננות כזאת?

כן כוננות. ולא לחפש אותם באירוע. הוא לא יבוא לך.

עוזי זה לא סגור כאילו? מה שהצגת קודם?

מה שאנחנו.

זה דיבורים.

לא זה לא דיבורים.

לא אמר לי נתב שאתה קשרת איתו.

אבי אפשר קצת כבוד, אפשר לשאול את השאלות.

זה בסדר, יוסף אתה רוצה להוסיף משהו?

לא, אני חושב שהבהרתי את עצמי נכון. לגבי הנתבים, מה שאבי מדבר, אם אתם תמצאו איזו סיבה או דרך לשלם להם מה שנקרא stand by.

יש לו מספיק כסף לעוזי, עם כל הכבוד.

עוזי, זו הערה במקום.

אני מוכן לתת להם את המשכורת שלי, אז אין בעיה.

מדינת ישאל תסתדר. עוזי, תסגור את זה.

עוזי בגדול יהיה לך צוות כוננות, אז עולה פחות כסף כמובן שאם אתה קורא לו. זה משהו שאתה צריך לפתור.

ברור גם כל הכבאים מחכים רק לשריפה.

אני חושב שאתה צודק כי אם המלחמה תתפתח אתה לא יכול לדעת מה יהיה.

אבי זה נכון.

מקבל.

טוב, זהו? סיימנו? מתי הנושא של הביטוח או לא משנה, השיפוי הזה הולך להיסגר?

זה כבר נסגר ופורסם, אני אעביר לכם את ההודעה המפורטת של משרד האוצר. זה גם פורסם באתר שלהם וכולם שמעו על זה.

כן?

אני אומר שצריך יותר להיערך בנמל אשדוד שהוא כרגע פועל יפה כמו שאנחנו שמענו. אבל אם חס וחלילה תיפתח הצרה מהצפון ייווצר מצב שרוב האוניות יצטרכו לפרוק בנמל אשדוד. שאלה, אם נמל אשדוד נערך לכך? עם עובדים, עם צוותים לתת שש ידיים לכל אונייה ביום? לזרז את הכל? כי האוניות יצטרכו כולן לפרק.

כן, המנכ"ל?

לא, צדוק ואז ישלים.

אוקיי, צדוק.

יש תוכנית להעברה של עובדים.

מנמל לנמל.

אם יש זירה צפונית ולא צריך את העובדים בצפון אז הם יוכלו להיקלט ולעבוד בנמל הדרום. יש גם חוק שהוא מופעל אחרי החלטת ממשלה, של העברת ציוד, צריך להעביר מלגזות מנופים או דברים כאלה במקבילים, גם זה מוכן.

וזה פותר את הבעיה במקרה כזה?

מה שאפשר.

אבל כולם מכירים את זה? כי אנחנו יודעים שיש תוכניות שפתאום עכשיו יוצאות לא ישימות כמו לשים את כל ה-120,000 - - -

ואפשר לשאול בעקבות בועז אם זה מתורגל? אני מוסיף שאלה על מה שבועז שואל.

בדיוק, מתורגל, מוכנים, כולם מוכנים? או כשיהיה מצב, יגידו הייתה תוכנית אבל הסיטואציה לא מאפשרת?

יש הסכמה של ועדי עובדים אם זה לא צווי ריתוק?

לפני שבועיים ממש בשבוע הראשון של המלחה, הנמלים חיפה ואשדוד ישבו ביחד כדי לרענן את הנהלים, דיברו גם עם ההסתדרות, אני יודע שדיברו עם ארנון בר דוד.

כן ואייל ידין.

וקיבלו גם את ההסכמות.

נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים. שלוש נקודות. אחד, קודם כל להגיד תודה אלי לעובדים של נמל אשדוד, לנמל אשדוד, יש לנו הרבה חילוקי דעות לאורך השנים. אני חושב שאתה בדרכך לעובדים בזמן אמת התגליתם עם כל היכולות שלכם, ותודה על זה. ועוד לפני זה, אני חייב להגיד גם למשרד התחבורה, עוזי, וצדוק ועופר וכולם, הנושא מנוהל. זה חשוב גם להגיד את זה. הנושא מנוהל, השרשרת הלוגיסטית עובדת, אנחנו מדברים אחת ליום אם זה עם משרד התחבורה ואם זה עם רשות הספנות והם פותרים לנו את הבעיות אונליין.

אני כן רוצה לחזור לנושא של הביטוח, שמה שקורה שאחת הנגזרות של זה, שיש חברות שניצלו את זה בעצם בשביל להטיל היטלים על היבואנים ועל היצואנים. עכשיו, יש חברות, דווקא חברות זרות שלא הטילו את ההיטלים האלה. דווקא יש חברה ישראלית שהחליטה לשים - - -

צים.

הם הראשונים.

מכולה, תלוי איזה גודל של מכולה.

איזה היטלים אני לא מבין?

תיקח חשבונית ואתה תראה שם בערך 100 היטלים, ואם הוסיפו עוד אחד שתיים זה על הדרך. אם זה צפיפות, היטל זה, היטל טיפול, זה מדהים.

החדש זה היטל מלחמה

מי? החברות מטילות את זה?

כן, חברות הספנות.

זה לא קשור לנמלים?

לא, לא, זה רק מייקר ליבואן.

בסדר, מה אנחנו יכולים לעשות אני לא מבין?

בסדר, אבל כשזה צים.

מה אתה דורש מאיתנו? אני לא מבין.

הוא אומר שצים, חברה ישראלית עם מניית זהב - - -

מצד שני צים תרמה עכשיו 20 ומשהו מיליון שקלים למפונים, ולבתי חולים, אז צריך לקחת בחשבון שזו כלכלה של מלחמה, וכל אחד מתמודד עם זה בדרכו.

כן, אבל כמה ההיטל שהיא לוקחת? אם היא מקבלת מההיטל מיליארד שקלים - - -

לא, זה לא מגיע למספרים כאלה.

פעילות צים בישראל זה רק 4% רק שתבין מבחינת הפעילות שלה בעולם.

מה שאתה אומר שרק צים?

החברה המשמעותית היחידה שהטילה את ההיטל, זאת צים.

מה העלויות של ההיטל הזה?

אמרתי, זה בערך 100 דולר למכולה, ובמכפלות של כמה עשרות אלפי מכולות.

זה הרבה. 100 דולר למכולה דוד, זה יוקר מחייה, על אותן מכילות שמגיעות דרך צים. להבין את המשמעות.

זה כמו שכל חברות התעופה יורידו מחיר ואל-על תעלה את המחירים דווקא עכשיו במלחמה. זה לא הגיוני.

קודם כל היא עשתה את זה ומשרד התחבורה עצר את זה.

אל-על העלתה, אבל קחו בחשבון שהתעריפים שהיו בתקופת הקורונה לעומת התעריפים היום של הובלה ימית, נחתכו בצורה כל כך משמעותית שזה בטל בשישים.

עדיין אין הצדקה לדבר הזה.

משרד התחבורה? מי אחראי על זה? מי יכול לטפל בדבר הזה?

כוחות השוק.

זהו? רק כוות השוק?

חברת MSC שהיא החברה הגדולה ביותר בעניין מכולות בארץ החליטה לספוג את היטל המלחמה, מיד אחרי זה גם חברות ספנות אחרות ספגו את זה.

זה מהלך שיווקי בעצם.

אני מניח שכולם בסופו של דבר יצטרכו לספוג את זה אין ברירה. זה שוק סופר תחרותי.

כן אבל יש למדינה אינטרס.

אני לא יודע איך הגעת למסקנה שזה סופר תחרותי. ממה שאני אומר המחירים שם זהים אחד לשני כמו קרטל בנושא של מכולות. אני לא יודע איפה אתה רואה את התחרות, אבל זה באמת קשור ברשות התחרות.

טוב, הבנתי, הבנתי. רגע, זה פחות נושא שאני רוצה לטפל בו כרגע. אני מציע שמשרד התחבורה יעשה מאמץ לפתור את הבעיה הזאת, אבל זה פחות חשוב לי כרגע אני אומר את האמת.

אבל דוד, אם אנחנו מטפלים במחירים בסופר וזה, ואנחנו בודקים שהמחירים לא עולים, אז זה גורם עקיף שגורם למחירים לעלות. ותמיד אפשר להגיד מה זה 100 דולר, זה זניח, 50 דולר וככה מצטברת יוקר המחיה.

רבותי אני לא מתכוון לטפל כרגע בנושא של המחירים. לא מתכוון. עכשיו אנחנו במלחמה נטפל בבעיות שעולות מהמלחמה, יש זמן לכל דבר. עכשיו לגבי העניין הזה, אם משרד התחבורה יכול לטפל בזה או לדבר עם צים ולראות אם אפשר לטפל בזה, אני מבקש שתעשו את זה. אם אפשר גם תודיעו לנו מה נעשה בעניין הזה, בסדר?

ואם תוכלו לצרף לפניה שלכם בקשה.

תכלס אני לא חושב שזה התפקיד שלי כרגע להתעסק בנושא הזה, אני אומר את האמת.

אבל בהחלט אפשר להגיד להם שהעניין הזה עלה בוועדת הכלכלה של הכנסת, והייתה גם פניה מטעם ועדת הכנסת, ועדת הכלכלה, שתשקלו שוב להוריד את ההיטל הזה.

טוב. דברו איתם, אני חושב שאפשר ללחוץ אום אבל אני אומר לך את האמת, כרגע זה לא הנושא הכי חשוב.

כן, אני מבין.

אני מבין שרוב הבעיות נפתרו, אני מציע שתמשיכו לטפל בבעיות שעולות באופן שוטף, אני לא רואה מקום לקיים עוד ישיבה בעניין הזה. תודה רבה.

אני יכול להעלות כמה נושאים שקשורים לדיווח הזה? אני אלי כהן המנכ"ל של פתחון לב, אנחנו מפעילים עכשיו חמ"ל מאוד גדול בעקבות המלחמה. אני רוצה, עוזי, חלילה לא להתנגח עם שום דבר שאמרת, פשוט להעלות את המצב בשטח בהתאם למה שדיברת. דיברת על חמ"ל תעסוקה עם 1,300 נהגים אני מחפש עשרה נהגים כבר שבועיים. דיברתי גם עם החמ"ל.

אז תדבר איתי אחרי זה, בסדר? מיד אחרי הישיבה תדבר איתי.

דיברת על זה שמשחררים במכס סחורה ביתר קלות שמגיעה כתרומות, ובשלב שאנחנו נמצאים, כל משחת שיניים שמגיעה מארצות הברית חשובה למאמץ המלחמתי, יש לי עכשיו 250 משטחים שנמצאים בשדה התעופה שאספו יהודים טובים בארצות הברית ושלחו, שלא מכניסים אותם, כי את משחת השיניים של קולגייט שקנו בוולמארט אני לא יודע להביא מפרט טכני של הדבר, אז זה לא נכנס וזה גם לא קורה. דיברנו וגם שלחנו.

דיברתם בפגישה הקודמת על המחירים ומשרד הכלכלה שאין עליית מחירים, אני רוצה לדווח את עליית המחירים שאנחנו חווים, מאז המלחמה אנחנו רוכשים בכל יום 5 טון של אורז, עליית מחירים, שעועית יבשה עלתה ב-74%, עדשים ב-67%, אורז ב-42%, בורגול ב-28%, ואם תרצה יושב הראש, אני אשמיע לך הודעה מהספקים, ובגלל שהם אוהבים אותנו ואנחנו פתחון לב, הם התקשרו אלינו אתמול בלילה להגיד תזמינו מהר כי מחר תהיה עליה של 8% נוספים. אז התוכניות האלה שיושבות כאן הן נשמעות נהדר, אני אומר לך בשטח.

מה שאתה אומר זה לא קשור לנמלים.

זה לא קשור לנמלים אני יודע, זה קשור - - -

אבל ביטן זה כל העניין, הוא מדבר איתי כל הזמן.

אני יודע.

אבל אי אפשר להגיד, כל הזמן אומרים להם זה לא זה זה זה. זה בדיוק הפער.

בפגישה הקודמת אנחנו הגענו - - -

תקשיב שניה, אתה מסכים איתי שהנמלים לא יכולים לפתור את הבעיה של המחיר כרגע של האורז. כן אפשר לפתור את הבעיה של הבדיקות שהולכים לעשות משרד הבריאות וכל מיני. את זה אפשר לתקן.

הוא בא לאן לוועדת הכלכלה לא בשביל שיגידו לו זה לא הדיון.

לא, עם כל הכבוד בועז.

הרי אם נקפיא עכשיו שלושה חודשים עשרה דיונים, אז איך נעזור לו?

לא אתה טועה.

לא נכון אז אתה רוצה מה? שעכשיו אני אטפל בכל הבעיות האלה?

לא, אבל זו שאלה.

לא, ברור שלא, זה לא קשור לנושא שלנו.

דוד אבל שיבואו משרד הכלכלה - - - העלו מחירים.

סליחה רגע, מה זה קשור אבל אליהם לא הבנתי? אז בוא נעלה את כל הבעיות של המדינה ונדון בזה.

למה? הוא מדבר על ועדת הכלכלה. עדיפות בנמלים לחומרי גלם ולסחורה לתעשיות חיוניות ולתעשיית המזון, הוא בא ואומר אין בעיות יכלו להיות אבל מועלים המחירים.

לא הוא מדבר על המחיר. המחיר לא קשור לנושא הישיבה. יש גבול לכל דבר בוא, אנחנו לא באנו עכשיו לעשות דיונים כלליים.

אז מה אנחנו אומרים לו?

עכשיו לגבי מה שהוא אומר, נכון, זה עלה בוועדת הכלכלה, בא משרד הכלכלה עשה בדיקה, יש איזשהו מחירון והוא טוען טענות אחרות. הנושא הזה כבר, כתב לי אתמול, הנושא הזה ייבדק על ידינו, וזה לא קשור לנושא הדיון.

יושב הראש, אני יכול להביא חשבוניות רכישה מאיזה יום שתבחרו.

אתה בסדר אבל מה זה קשור כרגע לנושא של הנמלים? לא הבנתי.

קודם כל אני אשמח אם תעביר.

כן אבל ביטן, אני מבין שזה לא הנושא בסדר. אני מנסה שניה לעזור לבן אדם כי פשוט הוא משגע אותי בטלפון כי אנחנו מכירים.

אתה מבין שלא מפריע לבועז המחיר? הוא רק רוצה שהוא לא ישגע אותו.

לא, אני רוצה שתבינו, לא יכול להיות שכל פעם זה מישהו אחר. זה לא אני זה המכס, זה לא אני זה משרד הבריאות, זה לא אני זה משרד התקשורת. הנה היה לנו משהו עם רכיבים קשורים חשובים לצבא, לא קשור אליו. בגלל שזה היה משהו שקשור למשרד התקשורת אז כולם הפנו למשרד התקשורת. עבר משרד התקשורת אמרו לא רגע במכס יש נציג צבא דברו איתו. אי אפשר. עכשיו הם עמותה שבמקור מחלקת מזון, עכשיו עוזרת בכל מה שמבקשים.

בסדר גמור.

היא כל הזמן טובעת בבירוקרטיה.

בועז, אבל דווקא הדוגמה הזאת שהוא נותן על ה-250 משטחים, שאחרי זה ניקח פרטים ונפתור את זה, של משחת שיניים קולגייט, זה לא שאחד אומר תלך להוא וההוא להוא. הוא היה צריך להביא, עם ה-packing list, עם תעודת המקור.

הבאתי.

אני מבין, אבל הוא בדיוק בפרוצדורה של משרד הבריאות שצריך לאשר לו, זה הכל.

זה משרד הבריאות, זה משרד הכלכלה.

זה לא שמישהו שולח לשני.

לא, שלום אני אענה לכם, לא. משרד הברירות שולח אותי למכס, והמכס שולח אותי למשרד הבריאות.

אנחנו נעזור לכם.

אתה יודע מה? אני אשמח לטפל בזה אישית.

שלום, הנה מדבר איתך, תראה איך הוא סובל.

אוקיי לגבי המחירים אנחנו נבדוק את העניין הזה. אבל רגע, אני לא רוצה לחפש אותך. בוא תכתוב לנו עכשיו את העניין הזה כדי שנוכל לטפל בזה מול מנכל משרד הכלכלה, בסדר?

תודה.

אני יכול להעלות את נושא הנמלים? כי אני רואה שיש מקום לנושאים אחרים.

לא.

לא עכשיו, אני שואל באיזו ועדה אני יכול להעלות את זה?

אנחנו לא עכשיו פניות הציבור, אוקיי? זה הכל. תודה רבה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:24.