פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
31/10/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 232
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 12:00

היערכות הממשלה למתן סיוע כלכלי לענף התיירות בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר התיירות מר חיים כץ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן

סימון דוידסון

חיים כץ - שר התיירות

דני שחר - מנכ"ל משרד התיירות

פלג לוי - יועץ מדיני לשר התיירות

מרינה גוטליב - יועצת שר התיירות

ליהי חנן - רכזת תקשורת ורשתות חברתיות, משרד התיירות

תמר קלהורה - ממונה, משרד המשפטים

נעם דן - רכזת תיירות, משרד האוצר

אושרה דנוך - מנהלת תחום שירות לקוחות, רשות המסים

לאון אביגד - רשת בראון, התאחדות המלונות בישראל

יעל דניאלי - מנכ"לית, התאחדות בתי המלון

יוסף פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת

שאנן אליהו קראוס - רו"ח, לשכת מארגני התיירות הנכנסת

ציפורה נטל - חברת הנהלה באיגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר

מוריה כלפה-הורוביץ - מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר

משה נוב - חבר מועצה, אגודת מורי דרך

גנית פלג - יו"ר אגודת מורי דרך

טלי לאופר - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות

לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99 - חברה לתועלת הציבור

אופיר מילר - יושב ראש התאחדות האטרקציות בישראל

יאיר שלם - מנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

ארנון בירן - ראש תחום תיירות, מרכז השלטון האזורי

אורי אביגדור - חברת אמסלם טורס

דוד טוקר - מנכ"ל מלון רמדה, יושב ראש התאחדות בתי המלון בירושלים

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם



היערכות הממשלה למתן סיוע כלכלי לענף התיירות בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר התיירות מר חיים כץ

אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר התיירות חיים כץ. אנחנו נדון בהיערכות הממשלה למתן סיוע כלכלי לענף התיירות בעקבות הלחימה. יכול להיות שלא נשלים את הישיבה היום, יכול להיות שנשלים אותה מחר. השר חיים כץ, בקשה.

אני אתן לכם סקירה על מלונות, פינוי ואחר כך אגע בענף התיירות. אני אגיד בכמה משפטים איך אני רואה את הדברים. אם נציגי התיירות ירצו להמשיך את מה שהם חושבים אז יתנו להם, אבל אם לא, מחר ייקבע דיון נוסף. אני צריך לעזוב בגלל יישובי העוטף, לא בגלל משהו אחר. אני אתן לכם קצת נתונים בנוגע למלונות. יש לנו במדינה 9,388,506 אזרחים. נכון להיום פונו 249,519 אזרחים.

האנשים האלה פונו על ידי המדינה?

89,439 פונו לבתי מלון, 87,722 פונו בקהילה ו-72,358 התפנו עצמאית. יש 418 מלונות בישראל, לא כולל בתי הארחה וכו'. אנחנו, להוציא מועצה אזורית אשכול, לקחנו את האחריות על כל המלונות. לקחנו חברת בקרה שתבדוק לנו תכולה, אנשים, זמן. תוך שלושה ימים המלונות יקבלו תשלום בגין התקופה שאנחנו צריכים לשלם עליה, שזה מ-25 לחודש ועד בכלל. פינינו די הרבה. בקרית שמונה אנחנו מתעסקים במשפרי דיור, בכאלה שלא רוצים את המלון הזה או את המלון האחר. ביקשתי שכל הבעיות יעברו לווטסאפ האישי שלי, כדי שאוכל להעביר אותן למטה ולקבל תשובות.

הדיון פה נקבע על התיירות. אני רוצה שתבין שהתיירות זה מקור כלכלי במדינת ישראל.

האם הכוונה גם למורי הדרך?

כל מה שמוגדר מתחת לתיירות. כשאני קיבלתי את המשרד היו 170 עובדים. התחלנו לעשות מבנה ארגוני שונה, סימנו יעדים והמשרד נעשה מדיד. כל יום אני מקבל דוח כמה נכנסו, מאיפה, אני רואה באיזה מדינות אני יורד, אני רואה באיזה מדינות אני עולה, אני רואה איפה אני צריך להשקיע. סדר גודל של 15,000 תיירים היו מגיעים ביום, וראינו שנה מבורכת עם פול הזמנות עד סוף השנה. אתמול נכנסו לישראל 26 אנשים כתיירים, הגדרת B2. מארצות הברית הגיע אחד, מהממלכה המאוחדת הגיעו 5, מרוסיה הגיעו 17, מבלגיה הגיע אחד, מקולומביה הגיע אחד ומבלארוס הגיע אחד. מה זה אומר? ענף התיירות נעצר, כל הענף נחתך, אין עבודה. הענף הזה צריך בדיון מסודר, לא בדיון פה, לקבל מענה, כי הוא ענף שיכול לתרום למדינת ישראל הרבה מאוד כסף. אנחנו צריכים לשמר את האנשים. אין דבר כזה שלא נשמור לנו גרעין בסיסי שיידע לתת מענה, כי לבנות סמינר או כנס גדול לוקח שלוש שנים. כל ענף התיירות היום נעמד. מזל שיש מלונות שמילאנו אותם, רק חבל שמילאנו אותם כמו שמילאנו אותם. כשפניתי לאלפרד אקירוב, הוא אמר לי: "אתה יודע כמה הפסדתי כבר?" הוא לא פתח את המלונות שלו, לכן הוא ייזרק מהתאחדות המלונות בעוד 20 יום על זה שהוא לא עזר למדינת ישראל בזמן מלחמה.

אתמול דיברתי עם מנהל רשות המסים. יהיה דיון נפרד לגבי פיצוי התיירות, תהיה ישיבה עניינית שבה תוכלו להעלות את הטענות שלכם על ירידת התשומות בגלל אי הפעלת המע"מ.

רציתי לשאול אותך לגבי הפינוי של תושבי נתיבות. הם פונים אלי, הם רוצים לדעת.

יש את האנשים עם המוגבלויות שכנראה לגביהם נאריך את המרחקים. כשאני פיניתי מאשקלון כ-800 חדרים של אנשים עם מוגבלויות, הפניתי אותם למלון קדמה, למלון בראשית ולרויאל ביץ', שאלה המלונות הכי טובים בישראל. מהאוצר נאמר לי שהם יתנו לי להגדיל את הטווח ל-20, 30 קילומטר, כי רק באופקים יש 1,300 משפחות של אנשים עם מוגבלויות. בנתיבות, שהיא במרחק 10, 15 או 20 קילומטר, לא זכאים לפינויים, לא זכאים להתאווררות, לא זכאים לכלום.

אנחנו מחריגים את נתיבות לתוך הטווח של ה-20 קילומטר. זה לא יהיה 7 קילומטר, זה יהיה 20 קילומטר. נכון שיהיו בעיות שלא ייפתרו.

אם אתה מחריג את נתיבות לטווח של 20 קילומטר, פתרת לי את כל יישובי העוטף.

אתה לא מחריג אותם לגבי הפינויים, אתה מחריג אותם לגבי הפיצויים.

יש כאלה שעוד צריכים ריענון, לכן יש את התהליך של הפינוי העצמי. התהליך של הפינוי העצמי ייתן 18,000 שקל לזוג פלוס שניים. אלה שאין להם ממ"דים באשקלון קיבלו אתמול לחשבונות הבנק כסף. 48,000 מבוגרים ו-16,000 או 14,000 ילדים קיבלו. קבענו עם המלונות שילדים זה עד גיל 18 וילדים עד גיל 12 לא ישלמו. אני מקווה שהכספים האלה יאפשרו לאנשים לשכור דירות בעצמם, ללכת למקומות, כי זה סכום לא מבוטל.

שנה אחרי הקורונה עוד היו פה דיונים על הפגיעה ועל אנשים שפשוט לא התייחסו אליהם, אם זה סוכני נסיעות, אם זה מורי הדרך. אסור גם לשכוח את העיריות. היינו פה באין ספור דיונים בעקבות המשבר של תיירות הפנים בנוגע לערים שבנויות על תיירות פנים, שזה טבריה, אילת, ירושלים. הן לא נמצאות במתווה. אני מקווה שמחר יעלו פתרונות לגבי איך מכניסים אותן פנימה, כי כל הנושא של תיירות פנים עם כל הגורמים שלו צריך לקבל מענה.

יעל דניאל, בתי המלון.

המלונות פתחו את ביתם ואת ליבם לעשרות אלפי מפונים שהגיעו אליהם. כ-10% מהחדרים במלונות עדיין פנויים, משהו כמו 6,000 חדרים. אנחנו רוצים להסב את תשומת לב הוועדה לשני עניינים מרכזיים שחורגים מהמתווה שכרגע מוצע כמתווה המשקי. המלונות כרגע מארחים מפונים ברובם, הם מגלגלים מחזור עבור אותו סכום שהם התחייבו מול המדינה, מול משרד התיירות, אבל המחזורים האלה לא יזכו את המלונות בקבלת פיצוי בגין 25% מהפער שייווצר. ההוצאות המשתנות של המלונות גבוהות מאותן הכנסות, מה שיגרום לתזרים להיות שלילי בסופו של יום. כמו שאתם מבינים, המלונות נערכו, רכשו כמויות אדירות של מזון, ציוד וכל מה שנדרש מהם על מנת לארח בצורה המיטבית. נכנסנו להסכם הזה, התגייסנו באופן מלא.

הדבר השני זה הנושא של הבלאי. המלונות, כמו שאתם יודעים, הפכו להיות מתקני מגורים, לא מתקני אירוח. זה היקף מאוד גדול של מפונים לזמן מאוד ארוך. הם עתידים לגור שם למעלה מחודש, אולי חודשיים. גרים שם משפחות, גרים שם בעלי חיים. המלונות יותר דומים היום לסוג של שכונת מגורים עם מתנ"ס מאשר למלון, לכן צריך לקחת את זה בחשבון. אני מניחה שמלונות רבים ירצו לשקם את התשתית המלונאית, כי מדינת ישראל תרצה לארח שוב תיירים שיגיעו לארץ.

אני לא מבין, את אומרת שהשירות שהמדינה רוכשת עולה לכם 100 שקלים ואתם מקבלים מהמדינה רק שקלים? אנחנו במסגרת הפיצויים ניתן לך את 20% הנוספים?

אם העלות של חדר לזוג היא 1,000 שקל, אז הפעם העלות היא 1,500, כי הכניסו לה עוד שני ילדים לחדר הזה. בית המלון הופך להיות מקום מגורים, הבלאי יותר גדול, יש בעלי חיים שמסתובבים.

אם קיבלתם 1,000 שקל והעלות שלכם בגלל הבלאי, בגלל שזה מגורים ולא אירוח, בגלל שיש יותר אנשים היא 1,500, האם אתם באים ואומרים למדינה: אני על החדר אקח 1,000 ואת ה-500 אני אקח במסגרת הפיצויים?

זה לא מה שהמלונות אומרים. מחצית מחדרי המלון בארץ הם לא בבעלות, הם בשכירות. אף אחד לא יודע איך הוא עובר את מחר. מתווה הפיצויים כרגע לא מתמרץ אותנו. פתחנו את הלב ובלי לחשוב על כסף ועל שקל קודם כל אירחנו. אנחנו קודם כל מארחים, אנחנו קודם כל מוציאים את ההוצאה במלונות שלא יודעים לתת פנסיון מלא, במלונות עם חדרים אורבניים קטנים, בצימרים שלאו דווקא הוכשרו מבחינת כשרות. אנחנו צריכים להכשיר את כל המטבחים, אנחנו צריכים לפתוח מטבחים שלא היו עד עכשיו, אנחנו צריכים לארח מאות אנשים במלונות קטנים ובמלונות שלא הוכנו לזה. מבנה ההוצאות הוא שונה לחלוטין. אנחנו כל כך מבינים את הטראומה שהמפונים עברו, אנחנו הכי לא חושבים על השקל, נותנים המון המון עזרה למפונים, אבל מבנה ההוצאות שלנו שונה לחלוטין. אנחנו נותנים את זה עכשיו כשאולי נקבל בשוטף 60, אבל הרבה מהמלונאים לא יודעים מאיפה יהיה כסף מחר.

ולכן מה הבקשה?

הבקשה שלנו היא מתווה אחר וחריג למלונות קטנים ועצמאיים.

שלא ישלמו 1,000 שקל אלא 1,500?

לא. קודם שיקדימו את התשלום וישלמו מקדמות, משום שעד עכשיו שילמו רק לחלקם ולא לכולם. המלונות לא מלאים, לכן נשמח לקבל עוד. אחרי שלוש שנים מאוד קשות שבהן נפגענו עכשיו אנחנו ממשיכים להיפגע. חצי מהמלונות הם בהשכרה, כלומר, אנחנו צריכים עזרה מול המשכירים שלנו, מול בעלי הנכסים.

הבנתי את הבעיות. מה אתם מבקשים?

אנחנו מבקשים שהבנקים יעזרו למשכירים ויעזרו לספקים שלנו. הבנקים נכנסו לאירוע הזה עם כיסים תפוחים, הם היחידים שהגיעו מוכנים למשבר הזה. אנחנו חייבים את העזרה מולם. אנחנו חייבים שהמדינה תעזור עם מקדמות. אנחנו צריכים מתווה שיבהיר שה-25% מול שנה קודמת לא עוזר, כי גם בשנה קודמת נדפקנו. עד יוני היינו עם אומיקרון. כל מודל החל"ת שהוא מאוד בינארי לא עוזר. אנחנו נגיע למאות אלפי מובטלים אם לא יגיע מתווה של חל"ת גמיש שמאפשר לנו לגייס את הצוותים שלנו בצורה חלקית, לאו דווקא שחור-לבן.

הנושא השני הוא נושא הרגולציה. אנחנו כרגע נכנסים מתחת לאלונקה ומארחים אלפי מפונים לטווחים ארוכים. זה הזמן שמשרד הבריאות והעיריות צריכות לבוא ולעשות עלינו ביקורות? לא משוכנע. הביקורות האלו מפריעות לנו מאוד ולא מאפשרות לנו לתת את השירות שאנחנו אמורים לתת.

הנושא האחרון הוא הארנונה. חברה כמו שלנו משלמת הסדר ארנונה של שנים קודמות, של פיגוע הקורונה. אנחנו עכשיו אמורים לשלם מחירים מלאים. לא נצליח. כמונו יש עוד הרבה מלונות קטנים ובינוניים שלא יודעים איך לגמור את החודש. מדברים איתנו על שנת 2024? שנת 2024 נדפקה לגמרי, הכל ירד לאפס. עכשיו אנחנו צריכים לסמוך על ג'ון סמית שיגיע עם אשתו מאנגליה, רק שזה לא עיקר התיירות. עיקר התיירות זה סמינרים וכנסים. לוקח שלוש שנים לבנות כנס. אנחנו בשנת 2024 עם אפס עבודה. אני מאוד מקווה שבקיץ לישראלים יהיה מצב לנפוש, אבל זה לא יקרה עכשיו. אנחנו הולכים לקראת חצי שנה מאוד מאוד קשה.

אני מסכים עם הדברים של המלונאות הקטנה. כשדיברנו על המתווה, אמרנו שהעניין של המלונאות והתיירות בכלל בארץ נמצא בבעיה. אם אנחנו מסתכלים על הקורונה, אז הם עדיין לא התאוששו מהמכות שהם חטפו בקורונה. בקורונה היה יותר מסודר, יותר מאוגד, לא הייתה כזאת מאסה של מפונים שנמצאים במלונות, עדיין שמרו על המלונות מבחינת האבזור שלהם, מבחינת הבלאי שלהם. היום הבלאי של המלונות גדול בגלל הכמויות של האנשים שנמצאים. כשהם יצטרכו לשקם הם יצטרכו לסגור את המלונות, וכשהם יצטרכו לסגור את המלונות, התיירות לא תחזור והם ישלחו עובדים לאבטלה או לחל"ת.

רשות המסים מסתכלת על הכמות של המחזור. המחזור שלו לא נפל, הוא אפילו התנפח יותר מיום רגיל. הוא התנפח לא ביחס למה שהוא קיבל, לא ביחס לרווח שלו. צריך להיות מתווה לתיירות, כדי שאת מורי הדרך לא ישלחו למקומות אחרים. עד היום מורי הדרך מטיילים בין כל המשרדים כדי לראות איפה הם צריכים לקבל את הכסף. כשהמדינה משלמת סכום x למלון וזה לא מספיק, המדינה צריכה לעשות את החישוב. אם חסרים עוד 20% לבן אדם, המדינה עכשיו צריכה להוסיף את זה, כי בכל מתווה שתביא אחר כך כל הקטנים האלה יאכלו אותה. צריך לשלם להם יותר ולעשות מתווה שיתאים להם.

אני רוצה להגיד כמה דברים מהניסיון שלי כשרת התיירות בתקופת הקורונה. יש דברים שאין סיבה ששלושה שבועות בתוך האירוע לא הותנעו כבר. היו לנו יוזמות מיידיות בנושא מורי הדרך ותיירות הפנים שעבדו בתקופת קורונה. סיורים בחינם לכל הישראלים בסופי השבוע יחד עם רשות הטבע והגנים זה דבר שנתן חמצן למורי הדרך ולארגוני התיירות הנכנסת. זה דבר, אדוני המנכ"ל, שכדאי שתשאל את הצוות לגביו.

אנחנו מדברים על מי שמתכלל את כל האירוע. לא הבנתי למה נתנו כאן סמכות ארגונית מול בתי המלון למשרד התיירות. משרד התיירות הוא לא משרד ביצועי, הוא מתקשה בדברים ביצועיים. יש לו הרבה מאוד יתרונות, אם זה יכולות לקדם תיירות, להביא תיירים, לסייע לפרויקטים של תשתית של תיירות. למה עכשיו להטיל על משרד התיירות בתוך כל הסבך הזה של רשויות מקומיות, של מארגן עוטף תקומה שמרכז את כל המפונים, לנהל את כל האירוע מול המלונות? זה סתם להכשיל את המשרד שאין לו יכולות ביצועיות.

החמ"ל שהוקם עבד 24/7 בצורה יעילה ומתקתקת.

אני שמחה לשמוע, כי אנחנו בתקופת הקורונה התקשינו לחלק את כספי הפיצויים לבתי המלון.

המלון שלי מקבל מפונים. אם המלון עומד בכל הקריטריונים, נותן את כל השירותים, אז משלמים לו למבוגר 410.26 שקלים ולילד 205. אם יש לי בחדר שני ילדים, אז מקבלים לחדר רק 410, לא יותר מזה. אם יש מבוגר עם שני ילדים, אז לא מגיעים ל-1,000 שקל. משרד האוצר הלך וכתב בהנחיה איזו ארוחת בוקר לתת, ממש דרישות מינימום. אנחנו לא מסוגלים להתנהל מול האנשים בצורה כזאת.

כאן דיברנו על כך שיקבלו שלוש ארוחות.

לכן אנחנו לא עושים את מה שמשרד האוצר הנחה. מכיוון שהמפונים הגיע להמון זמן היינו צריכים לקנות מכונות כביסה ומייבשים.

המספרים של 1,000 הם לא המספרים האמיתיים. מאיגוד הנכים אנחנו מקבלים 410 שקלים בשביל זוג לחדר.

יש מלונות יותר קטנים שאין להם אולמות, הם בכלל לא יכולים לתת ארוחות, לכן הם ריקים. הם בדיוק כמו מורי הדרך. השאלה מה קורה הלאה, מה קורה אחרי ה-22. אני מקווה שהמלחמה תיגמר כמה שיותר מהר, כי אנחנו, המלונות הקטנים, לא בנויים על תיירות פנים, אנחנו בנויים על תיירות נכנסת.

אני רוצה לפרגן לבתי המלון. נכון, יש טענות לכל דבר, זה בסדר, וגם חלק מהטענות נכונות, אבל צריך להבין שאנחנו נמצאים בזמנים שהם לא זמני שגרה. המלונות לא נערכו לדברים האלה. במקומות שהייתי דאגו לילדים, סגרו אולמות למשפחות כדי שהילדים יוכלו להיות במשחקייה. אני חושב שהם עושים עבודה טובה. אתה זוכר שדיברנו לפני כשבוע על בתי מלון שאין להם תעודת כשרות? הם מיד נענו ופתרו את הבעיה.

אתה בעד זה שזה יישאר במשרד התיירות?

בוודאי. בתי המלון הוחרגו מכל התכנית הכלכלית. אני חושב שיש משהו בדבריהם, בזה שהם באים ואומרים: תשמע, אנחנו היום מאכלסים כמעט בהיקף מלא את החדרים. זה לא יום יומי, זה אנשים שנמצאים שבוע, שבועיים, חודש, כשיש איזה שהוא בלאי מסוים שלא לקחו בחשבון. בסוף המלחמה, אחרי שכל המפונים האלה יעזבו את בתי המלון, חלק מבתי המלון יצטרכו לעשות שיפוצים, יצטרכו לטפל. השאלה מי יממן את הדברים, האם זה במחיר שהיום הממשלה משלמת או לא. לדעתי זה לא במחיר, כי המחיר שהמדינה משלמת הוא יחסית נמוך. הפתרון של המלונות לא צריך להיות פתרון קבע או פתרון ביניים, הוא צריך להיות לשלב קצר לטובת כולם.

אנחנו חושבים שצריך להכניס למתווה הפיצויים סעיף שמשקלל כניסה מתחת לאלונקה לבעלי עסקים שסירבו אקטיבית לעשות זאת תמורת פיצוי מהמדינה. אם אנחנו לוקחים את טייקון הנדל"ן אלפרד אקירוב כדוגמה, אז הוא מחזיק מספר מלונות. כשהוא התבקש בכל לשון של בקשה לפנות חדרים במלונות שלו עבור מפוני העוטף, הוא בחר לסרב. זכותו, זה עסק פרטי, אבל זאת גם זכותה של המדינה להחליט שהיא לא מפצה בעלי עסקים שמסרבים להירתם למאמצים הלאומיים, או לפצות לפי ההכנסות הפוטנציאליות שהם בחרו לא לקחת, לא על המלונות הריקים. אם אנחנו מתעלמים שנייה מהפן הערכי של ה-600 חדרים, שזה כמעט יישוב שלם שאתה לא רוצה לפנות, אז מבחינה פיננסית היית יכול להגדיל את ההכנסות שלך, גם אם זה אומר שהיית מקבל 500 שקלים ללילה ולא 1,000 שקלים ללילה. אם בחרת שלא מסיבותיך אתה, המדינה לא תפצה על אובדן ההכנסות המלא שלך כי עכשיו אין לך שום הכנסה, אלא רק על החלק שבו סירבת, על החלק היחסי שבחרת לא להיכנס תחת האלונקה. חשוב מאוד שזה לא יהיה בדיעבד, כי בקורונה למדנו שמה שלא מוכנס מראש למתווה הוא אחר כך רטרו. אני מבקשת שזה יגובש וישוקלל בתוך המתווה המגובש.

לכל מי שלא רצה להיות מתחת לאלונקה אין זכות לקבל פיצויים ואין זכות לבקש.

יש לו זכות לבקש, לא בטוח שנאשר.

הוא לא צריך לבקש. ענף התיירות הוא הנפגע הראשון בכל אירוע שיש, גם בקורונה, גם במלחמה, גם במבצע. זה הענף שחוטף בצורה הכי קשה, לכן אנחנו צריכים ללכת למתווה ייעודי לכל הנושא של התיירות במדינת ישראל, לא רק מורי הדרך, לא רק המלונאות, לא רק המסעדות. אנחנו צריכים לעשות מתווה ייעודי לכל הענפים ששייכים לתיירות. כשאנחנו שומעים את השר אומר ש-26 תיירים הגיעו למדינת ישראל, סימן שאין תיירות במדינת ישראל.

אנחנו צריכים להודות לבתי המלון שהסכימו לקחת את המפונים ולהכניס אותם אליהם. אני מצדיק אותך על הבלאי שיהיה אחר זה, על השיפוץ שתצטרכו לעשות אחר זה. זו לא משפחה שמגיעה להתארח, שוהה יומיים, שלושה, ארבעה והולכת הביתה, זו משפחה שמשתקעת שם. היא צריכה להביא מצרכים, יש תינוקות שצריכים להאכיל. אני רוצה לדעת אם המדינה מממנת ארוחת בוקר, צוהריים וערב, אם מקבלים את זה כמו שצריך. מה לגבי כביסה? מה לגבי שעות פנאי לילדים? מה עושים עם כל האנשים האלה? אנחנו מדברים על יותר מ-100,000 אנשים שנמצאים עכשיו בבתי מלון. אנחנו לא יודעים איך הם מעבירים את היום. להיות בבתי מלון נעים להיות יום, יומיים, שלושה או ארבעה, אבל אחרי זה סובלים. מה עושים איתם? משרד התיירות צריך לתת תשובות מה עושים עם אותם אנשים באותם זמנים.

אנחנו רוצים להפנות את תשומת לב הוועדה לפגמים בנוסח. טיוטת מתווה הפיצוי הארצי לעסקים שפורסם מתייחס לשכר ולהוצאות קבועות. הנוסחה שמציע האוצר לקביעת פיצוי הוצאות קבועות מפלה לרעה ובצורה בוטה את ענף התיירות הנכנסת, עד כדי 90%. מדוע? המתווה בודק את התשומות של שנת 2022 ומכפיל במקדם של מקסימום 22% כדי להגיע לסכום ההוצאה הקבועה שכוונת המתווה לפצות. מאחר ובתחום התיירות הנכנסת אין מע"מ תשומות על עלות המכר אלא רק על הוצאות קבועות, לא נכון להכפיל במקדם של 22%, אלא לאשר את מלוא ההוצאה ב-100% שדווחה כמע"מ תשומות כי היא כבר מייצגת את סכום ההוצאה הקבועה שכוונה המתווה לפצות. בתחום שבו לא מקזזים מע"מ תשומות על הפעילות השוטפת כמו בענף התיירות הנכנסת, יחושב הפיצוי על מלוא ההוצאה שדווחה משנת 2022 ללא מקדם כלל. בנוסף לזה, התיירות בישראל נפתחה, אם אתם זוכרים, ללא הגבלות רק במאי 2022, לכן נכון לחלק את התשומות בענף התיירות הנכנסת בשמונה חודשים, לא ב-12 חודשים כפי שנקבע במתווה הכללי. אני קורא לאוצר להסדיר את העוול הזה במסגרת המתווה. לא ייתכן שבגלל בעיות אלו יקופח ענף התיירות הנכנסת בפיצוי המוצע.

אנחנו מבקשים מכם, אל תשאירו אותנו לבד מול הבירוקרטיה אחרי החקיקה. יש לפעמים נטייה לפקידים לחשוב שלחוק יש 72 פנים. אנחנו כרגע מקבלים עשירית ממה שמתוכנן. לא ייתכן שניפגע בגלל נוסח פגום. מהוועדה אנחנו מקבלים הרבה סימפטיה, אבל בנושא התקציבים אנחנו קצת בבעיות. ראשי הערים של טבריה, נצרת ועכו יגיעו אליכם אחרי המלחמה ויצעקו. אנחנו מייצרים 40,000 משרות בפריפריה, בתי אב שמתפרנסים. אם לא יהיו תיירים ברחובות שלהם, לא תהיה להם כלכלה. 75% מהתנועה שם זה תיירות מאורגנת. אנחנו ארגון המעסיקים של מורי הדרך. אנחנו היום הולכים לביטוח לאומי כדי לטפל גם בהם. הצלת אותנו בקורונה, אדוני, כי אחרי שנגמר החוק דרשת שתהיה עוד חצי שנה שישמעו את הענף הזה. הוכחנו את עצמנו מיד אחרי הקורונה.

נשתדל גם הפעם לעשות את זה, אני חושב שאתם צודקים.

בימים הראשונים של המלחמה הגיעו לבתי המלון בהרבה מאוד מקומות בארץ משפחות שלמות בלי תיק אפילו, בלי שום ואוצ'ר, בלי שום אישור. בתי המלון פתחו את השערים וקיבלו משפחות שלמות. כשאני אומר משפחה שלמה שמגיעה לבית מלון, זה כבר לא בית מלון, כי יש שם כלבים, חיות, כל חדרי הספח הופכים להיות חדרי לימוד, קייטנות, גני ילדים, חמ"לים, בגדים ואוכל. הניהול הופך להיות אחר לגמרי. ח"ח לבתי המלון, יישר כוח לכל מה שהם עושים. אם לא נעזור להם עכשיו בתזרים אלא נגיד להם שזה יגיע בעוד חודשיים-שלושה, הרבה מאוד לא יצליחו לעמוד על הרגליים. יש כבר הרבה מאוד בתי מלון קטנים שלא מצליחים לשלם משכורות, ואוטוטו אנחנו מגיעים למשכורות. אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לקדם משמעותית ומיד את הנושא של התזרים לבתי המלון. לא כדי שיהיו עשירים, אלא כדי שיוכלו לשמור על כל העובדים שלהם. אתמול יצאה החלטה על קבלת 8,000 אישורים לעובדים זרים מיהודה ושומרון. אתה יודע לאן הם מתכוונים להגיע? לבתי המלון. לאותם מפונים שנמצאים עכשיו בבתי מלון יגיעו עובדים מיהודה ושומרון. צריכים לפעול לגבי עובדים זרים ממקומות אחרים, לא משם.

גנית פלג, מורי הדרך.

יש איזה שהוא דיסוננס בין האירועים שקורים בחוץ לבין זה שאנחנו נמצאים כאן, אבל ברור לכולנו שכל הסיפור הזה הולך להימשך המון המון זמן ואין ברירה אלא צריך לדבר גם על הדברים האלה.

אני נורא שמחה שמצד אחד נשמעים פה קולות שמדברים על נושא מורי הדרך שעלה שוב ושוב בקורונה וקיבל איזה שהוא תהודה, אבל בסופו של יום הפתרונות שניתנו לא היו פתרונות שלמים, בלשון המעטה, היו המון המון בעיות. לנו מאוד מאוד חשוב שהמשוכה הזאת תעבור לנו בקלות. אנחנו מועסקים על ידי המון מעסיקים, אנחנו לא מועסקים על ידי מעסיק אחד, והעניין הזה גורם לנו המון המון בעיות ביישום של הזכות שלנו לקבל דמי אבטלה ולקבל את מה שצריך, מענקים כעצמאיים וכדומה. אני הרגשתי שבקורונה התייחסו אלינו קצת כאל ילדים לא אחראים, כי הכסף היה אמור לעבור דרך כל מיני גורמים בשטח.

אני לא מקבל את זה. מורי הדרך היו אשמים? מורי הדרך נפגעו הכי הרבה.

נכון, זה מה שאני אומרת. הכוונה שהתייחסו אלינו כאילו אנחנו לא היינו מסוגלים לקבל את הכסף באופן ישיר והיה צריך להעביר אותו דרך מספר גורמים. עצם התיווך גרם להפחתה של הפיצוי בסופו של יום. אמר מבקר המדינה ובג"ץ שהיה ראוי לשתף את מורי הדרך ביצירת הפתרונות. יש כוח עצום של עובדים שמוכנים לעבוד, שמוכנים לתרום לחברה. תשלחו אותנו לאן שצריך, אבל תנו לנו שכר ראוי שיגיע ישירות אלינו, לא דרך כל מיני גורמים שיהיה לנו קשה לקבל את זה.

אדוני היושב ראש, אתם ניגשים לאירועי המלחמה הזאת כאילו אנחנו בעוד איזה שהוא אירוע רגיל. יש קרוב ל-200,000 אזרחים ישראלים שהם פליטים בארצם – זה 100,000 מהצפון, זה עוד 60,000 שנמצאים באילת, זה עוד כמה עשרות אלפים שמפוזרים בכל מיני מקומות. אם תמשיכו לנהל את האירוע הזה דרך החור של הגרוש, כשאתם לא מבינים שכל מדינת ישראל מגויסת, אם זה בתי המלון, אם זה בכל הגזרות - -

איך אתה אומר את זה? זה לא המצב. אתה סתם אומר דברים.

אני לא אומר סתם. ב-1 לחודש יש אנשים שצריכים לשלם משכורות, יש אנשים שצריכים לקבל משכורות, כשאלה לא יודעים איך הם ישלמו ואלה לא יודעים אם הם יקבלו. בינתיים עולם כמנהגו נוהג. תוציאו לדברים שצריך. צריך שאותם 200,000 פליטים בארצם לא ירגישו פליטים בארצם, וצריך שהרשויות המקומיות שנושאות פה בנטל מטורף, שלוקחות על עצמן התחייבויות הרבה פעמים מול בתי מלון או מול גופים אחרים, יידעו שיש להן גיבוי מלא, ושלא בסוף ניתקע בסבכי הבירוקרטיה של איזה סעיף כזה או אחר. אתם גם צריכים להבין שיש תושבים שפינו את עצמם ולא נמצאים בתוך הקריטריונים שלכם. ביישוב שלהם הטנק חונה בחנייה והנגמ"ש נמצא במתנ"ס. הם לא זכאי פינוי, הם לא זכאי פיצוי, אבל הם נמצאים בבית מלון ולא יודעים איפה הם יחנכו את הילדים. האירוע הזה בתיירות ובחינוך הוא אירוע אחר, לכן תתחילו להתייחס אליו כאירוע אחר. אם אתם רוצים לשים תנאים, אז לרשת שאמרה שהיא לא נכנסת מתחת לאלונקה תקבעו אחת מהשתיים: או שהיא לא תהיה זכאית באף אחד מהמתווים, או שאם כן רוצים לתת לה איזו שהיא זכאות, תקזזו לה את מה שהיא הייתה אמורה לקבל אם היא הייתה מאכלסת מפונים.

תודה רבה על הדיון, סופר חשוב. אם יש אנשים שיכולים להפוך את מה שמדובר כאן למשהו פרקטי, זה שר התיירות ואתה, אדוני, ויש לנו ניסיון מהקורונה בדבר הזה. גם לענף התיירות היוצאת, כמו סוכני הנסיעות, משרדי הנסיעות, מארגני התיירות, אין צפי להתאוששות, כי אנשים לא טסים, כי יש אנטישמיות בחו"ל, כי יש מעט מאוד חברות תעופה שפועלות. הילדים של כולנו, וזה כולל אותי ואת כל מי שיושב כאן, נמצאים במילואים. המדינה נמצאת בכאב, באבל. ענף הנסיעות לא הולך להתאושש בזמן הקרוב, זה הולך לקחת זמן, לכן נדרש פתרון ייעודי לענף הזה.

במתווה הוציאו את החברות הגדולות מפיצוים ומענקים. למה העובדים של החברות האלו, שזה אלפי עובדים, פחות שווים מעובד בחברה אחרת שיש תמריץ להחזיק? החברות האלו לא קיבלו שקל עזרה בקורונה. חברות מעל 400 מיליון מחזור לא קיבלו שקל בקורונה, ליקקו את הפצעים לבד, הרימו את עצמן, התאוששו. עכשיו עוד פעם הן לא זכאיות לפיצוי? על מה האפליה הגדולה הזאת? תראה את כמות המסים שהן משלמות למדינה הזאת, תראה את כמות המשפחות שהן מפרנסות, תראה את זה שהן שומרות על האזרחים. למה לא מגיע להן להיות במתווה הפיצויים? אי אפשר להכיל את הדבר הזה. זה לא רק מענקים על ההוצאות, ויש להן את ההוצאות הכי גדולות כי הן יושבות על השטחים הכי גדולים, זה גם העובדים. למה מענק על העובדים הן לא מקבלות? ראיתי שכתוב בדברי ההסבר של הצעת החוק שהעסקים הגדולים הם אלה שיפצו על זה. זו לא חנות בגדים שמחר חוזרת למכור בגדים.

איזה דברי הסבר?

בדברי ההסבר לתזכיר החוק של תכנית הסיוע כתוב שהחברות הגדולות יתאוששו לבד. למה שהן יסתדרו לבד? במה המסים שלהן פחות טובים ממסים של חברות אחרות? איך יכול להיות המחדל הזה?

זה לא נאמר עליכם.

זה לא נאמר עלינו, אבל עדיין הפיצוי לא מגיע אלינו. מאחר והענף הזה לא הולך להתאושש, החברות האלו ייאלצו להוציא את העובדים שלהן לחל"ת ולפטר. במה הן פחות טובות מחברות אחרות? כל ההוצאות אצלנו הן בלי מע"מ, מה שמוריד מאוד את הפיצוי. ההשוואה לשנת 2022 היא בעייתית, כי חצי שנה לא עבדנו בגלל הקורונה. שכר העובדים אצלנו הוא הרבה מעל הממוצע, אנחנו במצב מאוד קשה, לכן אני ממש מבקשת שתתנו על זה את הדעת.

הראשונים שנכנסו תחת האלונקה אלו המועצות האזוריות. הופתעתי לשמוע שיש מתווה לצימרים. אני כבר 10 ימים מנסה להגיע מול משרד התיירות עם צימרים ריקים לגמרי. המרחב הכפרי בכללותו כמעט לא מתפקד מבחינת התיירות. עושים מול רת"ג אירוע נהדר של הוצאה להתאווררות, אבל למה לא לתת למועצות, לדאוג למי שמתארח אצלן גם כן? זו כלכלה מקיימת, זו כלכלה מקומית.

יש הרבה מאוד אנשים בשטח שמבולבלים מעודף השינויים והתקנות. צריך להוציא דף אחד שיהיה טופס נושם.

אני מייצג את חברת אמסלם טורס, חברה שמעסיקה 550 עובדים ומחזור מכירות שנתי של מעל למיליארד שקל. אנחנו לא נמצאים במתווה. מה נעשה עם 550 העובדים? נשלח אותם הביתה לחל"ת? מה נגיד להם? זה לא יכול להיות. חייבים לתת לנו רשת ביטחון, לתת לנו את הכסף כדי שנוכל לשלם לאנשים את המשכורת שלהם. אנחנו מתחייבים לא לפטר אף עובד, נחזיק את כולם, אבל תנו לנו. בקורונה שרפנו את כל הרזרבות שלנו, את כל ההון שלנו הבאנו, וגם לקחנו הלוואות מהבנקים שאנחנו משלמים עד היום. חייבים להכניס אותנו למתווה. אנחנו מבקשים שוועדת הכספים תקבע לנו רשת ביטחון והגנה.

סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר ל>>

שכחת לציין שאת כל הפינוי של קריית שמונה עשיתם עכשיו.

עשינו את זה בהתנדבות למשרד התיירות. גם על זה צריך להגיד תודה לאנשים.

המחזורים אצל הסיטונאים בתיירות מנופחים, כי הם כוללים בתוכם את כל ההוצאות שלא קשורות אליהם.

שמעתי שדיברו על המלונות, שמעתי שדיברו על סוכני הנסיעות, אלה דברים חשובים, אבל בענף התיירות יש עוד תחום שמשום מה נמצא תמיד מחוץ לשולחן. אנחנו מבקשים, אדוני, להכניס אותנו, את ענף האטרקציות לתוך המתווה. עם אתר החרמון בצפון, שהוא אטרקציה לאומית, אף אחד לא מדבר. האתר סגור מתחילת הלחימה בצו אלוף, והוא לא רואה את עצמו פותח השנה בכלל. גם המצפה התת ימי באילת ריק ואין אף אחד שמתייחס. המתווה בתחום התיירות הוא מתווה חשוב, אבל צריך להכניס גם את הענף שלנו לתוך המתווה הזה. אם ניקח את פארק המים החדש שפתחו באילת בהשקעה של 110 מיליון שקל, אז לא רק שהוא לא קיבל שום מענק ממשרד התיירות, הוא גם לא היה כלול בפיצוי. מה עושים עם העסקים החדשים? הם לא יכולים להראות מחזור של שנה קודמת. אני מבקש את הדברים האלה להכניס לסדר היום.

צריכים לחשוב גם על המלונות שהיום לא יכולים לארח כי הם נמצאים בגבולות מסוימים כמו אשקלון, אשדוד. ענף התיירות, כמו שכולם פה אמרו, עשוי להשתקם אחרון מכל הסיפור הזה. אני חושבת שנחמיא לענף אם ב-2024 נחזור למה שהיה אחרי הקורונה, ל-2022, וצריכים גם על זה לדון.

אנחנו זועקים מאז אותה ישיבת ועדת הכספים הסוערת שהייתה לגבי אותם גופים שהם מעל 400 מיליון שקל.

זה לא הדיון עכשיו.

זה כן הדיון כשמדובר בענף התיירות.

זה לא הדיון. הדיון יתקיים כאן לאחר שזה יאושר במליאה. אנחנו שבוע וחצי מנהלים קרבות על הנושא הזה. עכשיו אתה רוצה להעלות את זה? אין לנו מספיק בעיה עם התיירות?

אני אשמח מאוד אם תבואו לראות את המלון, יש לנו כ-1,600 מפונים ב-600 חדרים. יש אצלנו נציגי קופות חולים, גנים, בתי ספר, מועדונים, בריכה עם שעות הפרדה לדתיים. אני אשמח לארח אתכם. תבואו לראות במה מדובר.

אתמול דיברו על פעילות לנוער, על כך שקשה להם שם עם זה.

נדבר גם על זה.

תגיד מה אתה מבקש.

עלות הארנונה שלנו לחודש היא 550,000 שקל, לא משנה אם המלון פתוח או סגור. במסגרת ההמלצות לפיצויים תיקחו את זה בחשבון. עלות המשכורות שלנו בחודש היא מעל 5 מיליון שקל, לכן גם את זה תיקחו בחשבון, זה חלק חשוב מהדיון.

אדוני המנכ"ל, הענף שנפגע במישרין ומיידית זה ענף התיירות. ברגע שיש מלחמה, מבצע או קורונה, זה הגוף שמיד נפגע. אחרים עוד יכולים איכשהו להמשיך. אני לא יודע למה כל פעם אנחנו צריכים לעמוד ולהתחנן. אני שמח שמשרד התיירות נכנס לעניין, משום שמשרד התיירות עומד מול האנשים האלה כל הזמן, גם בשגרה רגילה. למה צריך לעמוד ולהתחנן כל הזמן על כל הנושאים האלה?

אני ממליץ לכולם לבוא למשרד התיירות ולראות את החמ"ל, לראות איך משרד התיירות עובד 24/7. להגיד שהכל 100% זו לא אמירה הנכונה, אבל צריך לראות איך המשרד בזמן מאוד מאוד קצר התארגן, נתן תשובות לכל. בנינו מתווה מאוד נכון שנצטרך לשפץ בהמשך. אני מזכיר לכולם, המשימה הראשונה שלנו הייתה לפנות את התושבים, למצוא להם פתרונות. עכשיו אנחנו מתעסקים בשיפור דיור, בענייני רווחה, בענייני חינוך. אנחנו עובדים בתיאום מלא עם המנכ"לית ועם המלונות. כשיצאנו לדרך המתווה היה בתי מלון. עכשיו אנחנו בתהליך של פתרונות דיור נוספים, כולל צימרים.

למה זה ריק?

המתווה הראשון שיצאנו איתו לדרך היה בתי מלון. עכשיו הרחבנו את זה לדירות אירוח ולצימרים, כשלכל אחד צורת התשלום היא אחרת. עוד מעט יהיה מתווה של ביטוח לאומי שייתן פתרון לכולם. המתווה החדש שיוצא בימים הקרובים עם הביטוח הלאומי מדבר על כך שבן אדם מבוגר שיבחר ללכת לצימר או ללכת למשפחה מארחת, יקבל 200 שקל וילד יקבל 100 שקל. אני מניח שעד סוף השבוע יהיו פתרונות לכל. אנחנו עכשיו בתהליך של לסיים את כל מה שהוגדר לנו כפינוי.

אנחנו זרוע הביצוע של משרד הביטחון, אנחנו לא קובעים אם מפנים את נתיבות או לא מפנים.

אתם היום הכתובת. זה לא משנה מי עומד מאחוריכם, אתה עומד מולם.

אני מסכים איתך, השר לגמרי בתוך האירוע, מתעסק עם זה באופן אישי.

התפקיד שלנו הוא לדאוג שתעשיית התיירות תחזור כמה שיותר מהר למסלול. יש כאן אלמנטים לאומיים של להחזיר, של להראות את ישראל היפה. אם לא נפעל כולנו ביחד כדי שזה יקרה - חבל.

אני מכיר את התעשייה כמעט שנתיים, נכנסתי כשהתעשייה יצאה. התפקיד שלנו הוא להפיק את הלקחים ממה שלא עשינו טוב בפעם הקודמת. יש כאן אוכלוסיות שנצטרך לקחת בחשבון, אוכלוסיות שאנחנו חייבים למצוא את הדרך לשמר אותן. אם נשחרר ולא נחזיק אותן בצורה כזאת או אחרת, החזרה לעבודה, למסלול הנכון תיקח הרבה זמן, יהיה קשה מאוד להכשיר.

דובר כאן על הסיפור של מורי הדרך. המתווה של הקורונה לא מתאים לסיטואציה היום, צריך יהיה למצוא לזה פתרונות אחרים.

אני מחר אהיה עם כל תושבי העוטף, כדי לראות איך אנחנו לוקחים את המקל ממשרד הביטחון ומעבירים אלינו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.