פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הכספים
30/10/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 230
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 13:30

הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בקרן להלוואות בערבות מדינה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" (בהתאם לסעיף 2 לחוק ערבויות מטעם המדינה)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן
אושר שקלים

גיל כהן - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

שחר בן צבי - הממונה על ערבויות מדינה, משרד האוצר

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

אשר נעים - חבר, התאחדות התעשיינים בישראל

שחר סומך - צוות הפורום, פורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

ליאור גור - פורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

מישל מרסיה - יושב-ראש התאחדות מעצבי השיער, התאחדות התעשייה והמלאכה בישראל

שלי גבריאלי - עוזרת אישית למישל מרסיה, התאחדות התעשיינים בישראל

סיגל מוסיאוף - מנכ"לית ארצי- ארגון הרופאים העצמאיים בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

רו"ח אורי בארי - סגן נשיא, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רחל כהן - שדלן, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

גיתית שלומי - מ"מ נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

שגיא בלשה - מנכ"ל קבוצת עוגן

אורן בוטא - יושב-ראש, תנועת העצמאים

יסמין מזרחי - עו"ד, תנועת העצמאים

תומר מור - מסעדן, מסעדנים חזקים ביחד

אסף אטיאס - מסעדן, מסעדנים חזקים ביחד

נעמה צדקיהו - מסעדנית

שלומית ארליך

טמיר כהן

אביבה יובל מויאל

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בקרן להלוואות בערבות מדינה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" (בהתאם לסעיף 2 לחוק ערבויות מטעם המדינה)

אני מחדש את הישיבה, הנושא: אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בקרן להלוואות בערבות מדינה בעקבות המלחמה. מי מציג את הבקשה לערבות?

כבוד היושב-ראש, גיל כהן, סגן החשב הכללי. אני אתחיל להציג, ושחר, שהיא ממונה על ערבויות מדינה, תמשיך.

בבקשה.

אנחנו באים לכאן היום, כבוד היושב-ראש, במהלך דומה לזה שנעשה במשבר הקורונה, לבקש ערבות מיוחדת, ייעודית, למסלול מלחמה, למסלול חרבות ברזל. למעשה, כמו שתכף נציג, במסלול הזה בראש ובראשונה אנחנו מבקשים את האפשרות לתת אשראי בהיקף גבוה דרך נותני האשראי, שזה בנקאים וחוץ בנקאיים, בהיקף גבוה של 10 מיליארד שקלים. בערבות גבוהה יותר פר הלוואה, במסלול מהיר יותר ויעיל יותר מהקרן הרגילה, הנוכחית, היום – על מנת למנוע בירוקרטיה ולוודא שהכסף יגיע בצורה הכי מהירה והכי ויעילה. פטור מעמלות – על מנת באמת לתמוך באוכלוסייה. וערבות גבוהה פר הלוואה ופר התיק, כלומר, לאפשר למעשה לנותני האשראי לתת את הכסף כמה שיותר מהר.

אולי אתן לשחר להשלים אותי ולדבר על - - -

שחר בן צבי, הממונה על ערבויות מדינה. הייתי איתך פה לפני שבועיים, על התעופה. יש לנו את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, אני מאמינה שכולם פה מכירים אותה. אנחנו בעצם הולכים להשתמש בקרן הנוכחית ולפתוח מסלול ייעודי עבור עסקים שצריכים בעת הנוכחית לגשר על פערי ההון והתזרים שלהם. חשוב לנו לציין שהמטרה – עשינו פה כמה הקלות ביחס למסלולים האחרים בקרן, אולי אכנס מעט יותר לפרטים: מבחינת שיעור הערבות ברמת ההלוואה, עמלות, אגרות.

אתם מוסיפים כסף לערבות?

בוודאי, בגלל זה אנחנו מגיעים לכאן.

כמה היה עד עכשיו וכמה אתם מבקשים עכשיו?

אנחנו עכשיו מבקשים עוד 1.2. מיליארד שקלים במסלול הנוכחי.

כמה היה עד עכשיו?

אני חושבת שהמסלול הקודם היה 10 מיליארד שקלים, לכל הקרן, לשלוש שנים. הגענו אליכם ב-2022 כדי לפתוח את המסלול הנוכחי.

לא הבנתי. יש לי עסק ואני רוצה לקבל ערבות, אני שואל: כמה כסף מתווסף עכשיו לנושא של הערבות?

עוד עשרה מיליארד שקלים.

מוסיפים עכשיו.

כן, לקרן הקיימת. עוד 10 מיליארד שקלים.

כן, עבור העסקים.

כמה זה יהיה ביחד?

אני חושבת ש-20 מיליארד שקלים.

זה יהיה פחות ממה שהיה בקורונה.

זאת אומרת, אנחנו מוסיפים 10 מיליארד שקלים לעסקים.

בקורונה ניתן אשראי בהיקף של 26 מיליארד שקלים.

24.1, אם אני לא טועה.

אני מעגל. אבל עוד פעם, ככל שאנחנו נתקדם הדבר הזה כמובן, יושלם. נראה שאנחנו - - - כמובן שהמטרה היא לתת את הכסף.

יש גם פערים, יש גם פערים בתנאים.

על זה אנחנו נדון: האם המטרה היא לתת את הכסף או להשאיר - - - אנחנו תכף נדון על זה. אבל זה יהיה במשך הדיון כי אנחנו נוכיח שזה לא היה בדיוק ככה.

למה להוכיח? אנחנו פה לדיון.

ינון, כמה היה בקורונה?

אם אני לא טועה, בסך הכול 24.1 מיליארד שקלים.

עכשיו הם מדברים על 20 מיליארד שקלים.

26.3 מיליארד שקלים.

עכשיו הוא מדבר על 20 מיליארד שקלים והוא אומר שהם יוסיפו. גם בקורונה זה היה בשתי פעימות, אם אני לא טועה.

שלוש פעימות, בכל פעם הגענו לוועדת הכספים ואישרנו את ההרחבה. ככל שנדרש, נגיע שוב לוועדה.

יש גם פערים לא קטנים בתנאי ההלוואה, בין תקופת הקורונה ל - - -

ריביות.

נכון. באופן כללי, הקורונה - - -

לא לטובת המתווה הנוכחי, גם מבחינת האחוז מהמחזור וגם מבחינת תשלום הריבית על חשבון - - -

אולי נציג קצת את הנתונים ותוכלו - - -

תנסי, אנחנו אפילו נשמח.

אתם רוצים שנדבר?

כן, בוודאי.

אנחנו רוצים לסייע בעת הנוכחית לשלושה סוגים של אוכלוסיות. קודם כול, אוכלוסיית משרתי המילואים – כל משרת מילואים, לא משנה איפה העסק שלו ממוקם, יוכל לקבל הלוואה במסגרת המסלול הנוכחי. אנחנו רוצים לסייע. לפי דעתי, ככל שידוע לי, זה המתווה הרחב ביותר שהגיע.

שנית, כל העסקים שנמצאים בטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה וכל העסקים כפי שהוחלט בהחלטת הממשלה האחרונה.

זה לכולם או למשרתי המילואים?

כל משרתי המילואים.

לא, זה אחד. אתם עושים את ההטבה הזאת עד 80 קילומטרים?

בנוסף.

מה זה בנוסף?

זה אומר שכל עסק שנמצא - - -

למה לא בכל הארץ?

כי אנחנו רוצים לעשות מסלול לעסקים שנפגעו כרגע.

אתם חושבים שבצפון לא נפגעו?

רגע, לא סיימתי.

כל הארץ נפגעה, כל הארץ פגועה.

אחרי ראשון - - -

אפשר שאני אסיים ו - - -

אין בעיה, בסדר.

החזית השלישית היא בגבול הצפון, כל הישובים שפונו בחזית הצפון.

אני חושבת שצעקו פה ואני אתייחס.

כמה אמרת שבצפון?

יש רדיוס מבחינתכם?

כפי שהוחלט בהחלטת ממשלה, זה כל היישובים. לפי דעתי עד - - -

0 עד 9 קילומטרים, כולל נהריה?

כן, בדיוק. זה כל הישובים כפי שהוחלטו בהחלטת הממשלה האחרונה. אנחנו מדברים על כ-52% מכל היישובים במדינת ישראל שיהיו זכאים לקבל הלוואה, מלבד משרתי המילואים. זאת אומרת שאם אתה משרת - -

לא משנה איפה אתה גר.

- - לא משנה איפה אתה גר.

בסדר, זה מובן. מעולה.

אגב, איפה נגמרים 80 הקילומטרים?

צפונה – כוכב יאיר פחות או יותר, דרומה – זה מגיע גם לעומר.

וביישובים שעד 9 קילומטרים, זה עד נהריה?

כן, פחות או יותר. יש את כל פירוט הישובים בהחלטת ממשלה.

איפה אילת שהיא בלי תיירים עכשיו? כל הארץ נפגעה.

אבל אתה לא יכול לדבר כשלא קיבלת רשות, אני לא אתן לך לדבר בכלל.

סליחה, אני אחכה? כי בדרך כלל אתה לא נותן לי. משה גפני היקר, סליחה.

בסדר, אני מבקש ממך לא להפריע באמצע. בבקשה.

תודה. היה לנו חשוב לעשות איזשהו מתווה מהיר, ייעודי, לעסקים שנפגעו כאן ועכשיו בטווח הזה. אני רק רוצה להזכיר שבניגוד לקורונה - - -

אילת נמצאת בטווח?

לא, היא לא נמצאת בטווח הזה. רק אגיד על זה משהו, כבוד היושב-ראש.

אני רוצה שתגידי על אילת, לא משהו. תגידי.

היא לא נכללת כרגע במסלול.

למה? אילת נפגעת. ראש העיר דיבר איתי אתמול, מה אני עונה לו?

אני מציעה – כמו שאנחנו תמיד יודעים לחזור לפה – ככל שאנחנו נראה שיש ביקושים וצורך אמיתי בהלוואות, אנחנו נגיע ונרחיב את הסיוע ככל שנדרש. צריך לזכור שבעת הנוכחית - - -

אני הייתי מציע, כדי שנוכל להבין את זה יותר טוב: יש לכם את הקריטריונים לקבל את ה - - -

בוודאי, כמו שאמרתי.

לא, לא, למשל קריטריונים – כדי שאם העסק באילת מראה לנו שהוא נפגע או - - - איזה דירוג אשראי אתם נותנים?

אנחנו לא עושים מבחני פגיעה.

ודירוג אשראי אתם נותנים? אתם עושים מבחנים?

לא, לא, אנחנו לא עושים מבחני פגיעה.

אבל למשל, בדירוג אשראי מסוים – אתם נותנים, יש לכם דירוג שאתם נותנים לו ודירוג שלא?

לא, לא.

לא.

שאלה: למה האולמות אף פעם לא נהנים מזה? והמסעדנים לא נהנים מזה? אם לא עושים את דירוג האשראי הזה ולא מסתכלים על הצפי של ההכנסות שלהם ונותנים להם ככה – יושבים פה סביב השולחן הזה וישבו פה בקורונה, הם חוזרים לפה, עוד כמה בעלי עסקים שמייצגים כמה בעלי עסקים שיש להם את הפגיעה הזאת בכל פעם מחדש. ואני אומר לך שגם הפעם, אם אנחנו נשאיר את המצב ככה ולא יהיה כתוב במפורש, הם ייפגעו עוד פעם.

הם נכללים באוכלוסייה.

הם נכללים באוכלוסייה ולא מקבלים, זה שהם נכללים זה בסדר גמור. זעקנו על זה בקורונה לא פעם ולא פעמיים. כל היושבים פה בשולחן הם בעלי עסקים מסוימים, תחומי העסקים שלא מקבלים. הם ניגשים ודוחים אותם, ניגשים ודוחים אותם.

זה עסק בסיכון.

עסק בסיכון. אנחנו מבקשים דווקא בשביל העסקים בסיכון. מה אתם רוצים, שאולם גם נפגע וגם לא יהיה בסיכון? על מה אנחנו מדברים?

ולכן, אתה אומר שצריך קריטריונים?

אני טוען כמוהם: לא צריך קריטריונים. אבל צריך שתהיה שקיפות, שגם בעלי אולמות נמצאים, שגם מסעדנים נמצאים וכל אחד שיש לו סיכון. הרי אם אין לו סיכון הוא לא יבוא לבקש. זה הסיפור.

בבקשה.

הוא צודק. כל אחד שרוצה לבקש ולקבל הלוואה יכול להגיש בקשה, אנחנו לא מסתכלים על תנאי הסף.

הוא מגיש בקשה, הסתכלת כמה - - -

בטח.

אבל הבנק דוחה אותו.

תלוי באיזה עסק. לפי דעתי זה נע בין 44% ל-67% – תלוי: בינוני, זעיר או קטן – שמקבלים את הסיוע שאלה קיבלו. בממוצע למעלה מ-50% מהבקשות בכלל לא קיבלו. אם את רוצה, יש את דוח הממ"מ של הכנסת - -

כי זה עסק בסיכון, הבנק לא מוכן.

- - תסתכלו שם מה קרה בקורונה, תסתכלו על העסקים שקיבלו: כמה הוגשו? כמה קיבלו? – אם את רוצה אקריא לך בדיוק את הנתונים שיש שם ותראו שהקרן הזאת - - - היא עזרה להמון אבל ל-50% היא לא עזרה, כ-50%. היא לא עזרה ל-40% וכמעט 100% מבעלי האולמות והמסעדנים לא נהנו מזה. כלומר, אם נחלק את זה לפי תחומי עיסוק אז אתם תראו שיש תחומי עיסוק שקרוב ל-100% מהם לא נהנו מזה.

הפעם הגיע הזמן לתת גם להם ליהנות מזה, לכולם ליהנות מזה. חוץ מתיקונים שצריכים להיות בתוך החוק, כמו שבפעם שעברה המדינה סבסדה את הריבית בשנה הראשונה. אולי עכשיו נסתכל על הקורונה – הם עדיין משלמים את ההלוואות מהקורונה, אולי אפשר לפרוש להם את זה בעוד דרך כדי שאותם עסקים יוכלו לעמוד בזה.

חבר'ה, אנחנו מסכימים שצריך להביא, אבל צריך לתת דבר מושלם. לשמוע, ולא להגיד לנו: נחזור לפה. הפעם אנחנו לא רוצים שתחזרו, נשמח שלא תחזרו לפה. מקסימום, שתחזרו להגיד: אנחנו רוצים להגדיל.

אבל אנחנו מקשיבים לכל מה שאתה אומר.

זה בסדר, אבל אם הייתם מקשיבים לי בפעם שעברה, הפעם הייתם מגיעים עם התיקונים. זו הבעיה כשלא מקשיבים, בסופו של דבר לא מגיעים אלינו עם תיקונים.

אני מסכים לגמרי, אנחנו נתקן וגם נעשה פה מה שצריך. גם בקורונה חזרנו כמה פעמים ותיקנו, ודיברנו עם מסעדה-מסעדה על מנת גם לוודא. עזרנו להרבה מאוד עסקים ווידאנו ש - - -

למה לעזור פרטני?

לא פרטני.

נעזור לכולם בפעם אחת.

ישבנו עם כולם, ביחד איתכם, ביחד עם הוועדה פה.

מה שאני מבקש הוא שאם נאשר – אני מקווה שנאשר – אתם תבואו לכאן כדי למסור לנו דיווח איך נעשה הנושא הזה: איך ההלוואות? מהם הסקטורים שקיבלו יותר או פחות? מה הסיבות? שנדע איפה אנחנו עומדים. ולא שיבואו אחרי שנתיים-שלוש, כמו שינון בא עכשיו ואומר: בקורונה היה - - -

אני לא. יושבים פה אנשים, תשאל אותם.

אני רוצה להגיד לחבר הכנסת - - -

אגב, אשמח להגיד שטעיתי. אם יגידו לי פה שטעית, אני אשמח להגיד ואפילו להתנצל. אבל זה לא יקרה.

לא, לא, זה ממש בסדר. אני העברתי חלק מהנתונים פה לממ"מ, זה באמת - - - סיימתי.

ינון, איך הם יכולים לעשות דבר כזה? אם בא בעל מסעדה שהמצב שלו - - -

הוא בסיכון גבוה, כי הם הרי לא רואים את ההכנסות שלו.

למה הם לא ייתנו לו הלוואה?

אני מוכנה לתת לך דוגמה.

אני אומר לך: כי הם בסיכון גבוה. הם פה, תשאל אותם.

בבקשה.

כמה מ-26 מיליארד השקלים האלה - - - בקורונה?

נעים מאוד, שמי נעמה צדקיהו ואני בעלת שתי מסעדות. אני מעסיקה 70 עובדים בעיר מודיעין.

במה את מעסיקה? באיזו עבודה?

יש לי שתי מסעדות: טבחים, מלצרים, ברמנים.

בבקשה, בסדר.

אומנם מודיעין, ברוך השם, לא נפגעה מהטילים, אבל היא נפגעה. אתם צריכים להבין שענף המסעדות הגיע למלחמה הזו כשהוא בתהליך גסיסה. מבחינתנו, אנחנו עכשיו בלהיות או לחדול. לכם יש זמן להכין עוד טבלה ועוד ישיבה ועוד טבלה, אבל מבחינתנו אנחנו – זה להיות או לחדול.

גברת נעמה, דקה.

אני חייבת לומר משהו: בעוד יומיים אני צריכה לשלם משכורות ל-70 עובדים, מאיפה? אין מאיפה. אני עדיין משלמת - - -

גברת נעמה.

אני כבר עונה לך.

עדיין לא שאלתי.

רצית לשאול על הלוואה בערבות מדינה.

לא שאלתי.

אוקיי, סליחה.

יש שני דיונים שאנחנו מקיימים פה ועונים על מה שאת מדברת. האחד זה המתווה – שעדיין לא הגיע וצריך להגיע, ונדון גם על הנושא הזה. הדיון עכשיו הוא על ערבות שהמדינה נותנת לבעל עסק. זאת אומרת, חבר הכנסת ינון אומר שהמסעדנים קיבלו מעט, קיבלו פחות מאשר כל סקטור אחר.

הוא צודק במאה אחוז.

אני רוצה לדעת ממך: האם זה נכון?

הוא צודק במאה אחוז. מרביתם גם לא קיבלו כי אנחנו עסק בסיכון והבעיה הכי גדולה היא שהבנק מאשר לך - - -

למה לא קיבלתם?

כי אנחנו עסק בסיכון, בנקים לא נותנים למסעדנים הלוואות. זה מה שצריכים להבין.

אבל יש ערבות.

אבל הערבות היא מינורית מאוד.

לגני אירועים ומסעדות לא נותנים כי הם נחשבים לעסקים בסיכון.

אבל יש ערבות.

הבנקים לא נותנים, לא המדינה.

בדיוק.

המדינה נותנת את הערבות - - -

אבל אם יש ערבות מדינה אז הבנק צריך לתת, זה מה ש - - -

זה נשאר בידיים של הבנק, הבנק מאשר אם תקבל או לא.

רגע, אי-אפשר את כולם ביחד. רגע, עם כל הכבוד, היא מדברת עכשיו.

אם אנחנו מדברים, קח אותי לדוגמה: אני עדיין משלמת הלוואה בערבות מדינה מתקופת הקורונה והריביות הגיעו לשמים, כמו שאתה יודע. כי בנק ישראל מתנהל כמו שוק אפור. מה שקורה היום הוא שאני אמורה לקחת הלוואה בערבות מדינה בריבית רצח שמראש היא כבר מעל 5%, ואני משלמת גם לעובדים וגם את כל ההוצאות הקבועות שלי וגם אמורה לשלם את ההלוואות. מאיפה? הגיע הזמן, יש לכם את המתווה של הקורונה שאומנם אפשר לשפצר אותו, קחו אותו. בלחיצת כפתור תזרימו לנו, תנו לנו חמצן ואחר כך תתחשבנו איתנו.

מאה אחוז.

מה גם שיש עסקים שעוד לא סיימו את ההלוואות של הקורונה.

הבנתי. תודה רבה.

- - -

אבקש תשובות. תכף אני עושה סבב, אבקש תשובות.

הרב גפני, רק לסיים את הנקודה של המסעדנים, בבקשה. ברשותך, לחדד מעט נקודה.

מה שמך?

תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד. חשוב להבין משהו, בסופו של דבר במנגנון הזה של הערבויות, הלוואות בערבות מדינה, יש כשל מובנה. הכשל המובנה הזה כבר עלה כמה וכמה פעמים, גם בתקופת הקורונה, ואנחנו מציפים אותו עכשיו. בסופו של דבר, המדינה מעניקה מסגרת, המסגרת הזו מיושמת על ידי הבנקים והבנקים הם החסם הראשון והאחרון של המסעדנים. זאת אומרת, אתם מנסים להוריד הוראה למטה – היא לא קורית.

אגב, אנחנו פה היום כדי להגיד בצורה ברורה מאוד שהבנקים מונעים מהמסעדנים, מהתעשייה כולה, אפשרות לקווי אשראי. יתרה מכך, אנחנו כבר בשבוע הרביעי של הלחימה ויש פה מסעדנים – אנחנו מקבלים כל היום, השכם והערב: חוזרים להם צ'קים, עושים להם מק"מים, סוגרים להם מסגרות, מאיימים עליהם. יש לי שיחות טלפון מוקלטות של בנקאים זוטרים שמתקשרים ומאיימים על המסעדנים. הם לא מבינים את גודל השעה, הם לא מבינים את המצוקה. סליחה, אין קשר בין מה שאומר בנק ישראל, בין מה שהבנקים עושים בפרסומות היפות שלהם בטלוויזיה, לבין השטח. הדבר הזה הוא חוכא ואטלולא ובעיקר על הראש שלכם.

לכן, אנחנו אומרים דבר פשוט מאוד: ראינו את המסגרות האזרחיות, ראינו את המסעדנים, ראינו את עם ישראל כולו מתגייס למען כל האירוע הזה. חברים, איפה הבנקים? שיתגייסו למען האירוע הזה. אל תפרסמו לי קרנות של מאות מיליונים שבסוף אף אחד לא יראה מהן שקל. אנחנו צריכים לפגוש את הכסף. אנחנו צריכים מסגרות אשראי. אנחנו צריכים שההלוואות שבנק ישראל רוצה להעמיד תהיינה עם קריטריונים מופחתים, עם חומה מאוד מאוד נמוכה, שכולם יוכלו להיכנס בשער הזה. וכמו שאמרה נעמה: לאחר מכן, המערכות דיגיטליות, שום דבר לא הולך לאיבוד, אף כלב לא אוכל שום ספר של אף בנקאי. בסופו של דבר, אפשר לחזור אחורה ואפשר לשחזר ולראות מה היה צריך לתת ומה לא היה צריך לתת. אי-אפשר שאנחנו נהיה עוד פעם באירוע הזה. חברים - - -

אוקיי.

בבקשה, משפט אחרון. אירוע ברמה הלאומית, הכי קיצוני שהיה לנו אי-פעם, ואנחנו נמצאים עכשיו במצב בו המערכות הבנקאיות עוד פעם מטילות חסם.

בסדר, אבל אמרת את זה, אחרים גם רוצים להגיד. בבקשה.

אני מישל מרסיה, יושב-ראש התאחדות מעצבי השיער, חבר מלאכה ותעשיה בישראל. לפחות בעיניי, הדבר החשוב ביותר שצריך לתת עליו את הדעת – אמרו פה החברים – הדבר הראשון, זה הנושא של אותן ערבויות שכבר ניתנו, הלוואות מדינה לאותם עסקים שבעצם כרגע רחוקים מלסיים אותן וסובלים מריביות גדולות מאוד. אין שום תוכנית שאומרת להם מה עושים.

מה צריך לעשות? בשורה התחתונה, צריך לעשות פריסה מחודשת. קודם כול, של ההלוואות הקיימות כי ההלוואות האלה יושבות ורובצות על הכתפיים עוד לפני שמחלקים הלוואות חדשות. הלוואות חדשות – נדון בהן. לדעתי, בתנאים שאתם מציעים הלוואות אף אחד לא יכול להרשות לעצמו. הלוואות בריביות של 5%? איפה אנחנו חיים? בשורה התחתונה, יושבים פה כולם ודנים אבל זה מה שצריך לעשות, קודם כול, לטפל באתמול. זה נושא חשוב מאוד.

תודה רבה.

פריסה מחודשת של ההלוואות.

בבקשה.

אני שגיא בלשה, מנכ"ל "עוגן", גוף אשראי חברתי ללא מטרת רווח. אנחנו לא חיכינו למדינה, כבר התחלנו בחלוקת אשראי חירום ו-40 מיליון שקלים ראשונים. אבל אם נקבל ערבות מדינה, נוכל להגיע - - -

כמה הם נתנה לכם המדינה בפעם שעברה?

המדינה נתנה לנו ערבות מדינה בקורונה.

כמה כסף?

נדמה לי שאלה היו 100 מיליון שקלים, אני לא זוכר את הסכום בדיוק.

אגב, אתם ערוכים כך שאם המדינה תיתן לכם יותר - - -

אנחנו ערוכים להגיע גם למיליארד שקלים. אבל צריך להבין - - -

איפה הבעיה?

בדיוק דיבר פה המסעדן והוא צודק.

תומר.

אי-אפשר לשים את כל ערבות המדינה בידיים של הבנקים, הבנקים עושים מה שנקרא: צ'רי פיקינג.

אבל הם יכולים לקחת אצלכם.

בדיוק. הם יכולים אבל היום אין לנו עדיין ערבות מדינה. ערבות המדינה עדיין צריכה לעשות מספר התאמות ושינויים כדי שגם אנחנו נוכל לקחת אותה. ולכן, צריך לעשות פה איזשהו מאמץ. אני יודע שמשרד האוצר עושה ובאמת יש נכונות – אני חייב להגיד פה: נכונות משמעותית של שחר ושל גיל, ללכת לקראת – אבל צריך פה עוד קצת גמישות והתאמות כדי שנוכל לעשות את זה.

תודה רבה. בבקשה.

אני אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. אני רוצה לחזק את החברים פה שאמרו: בסוף אנחנו - - -

אם אני טועה – תגיד, כי יצא לנו לדבר גם בקורונה.

אני מחזק לחלוטין את ינון, אנחנו נמצאים בנקודה שבה בסוף הבנקים – כמו שתומר אמר – הם החסם. אנחנו עסקים בסיכון וכשאנחנו מגיעים לבקש הלוואות בערבות מדינה, בסופו של דבר יכול להיות שהמדינה תיתן את הערבות אבל אנחנו לא מקבלים שום דבר.

הבנו, מאה אחוז.

בנוסף, כשאנחנו ממתינים כרגע לפיצוי, אנחנו ממשיכים לשלם ארנונה, שכירויות, ל-250 עובדים. אין לנו שום יכולת לקחת הלוואה מהבנק ובסוף גם צריך להביא מהכיס שלנו את התשלום.

תודה רבה. בבקשה.

שלום, קוראים לי אשר נעים ואני מנכ"ל של קיבוץ בעוטף עזה, קיבוץ ארז. אני יושב פה ומייצג את התאחדות התעשיינים. מה שרציתי להגיד הוא שאני יודע שהדיון פה הוא על ערבויות המדינה לגבי הלוואות, אבל לדעתי – כמו שנאמר פה קודם – מעט מאוד מפעלים שיש להם אחריות ייקחו את ההלוואות האלה, כי אנחנו פשוט לא יודעים מה יהיה מחר. בייחוד בעוטף.

המפעל שלי הוא באזור שהוא שטח צבאי סגור, אני לא יכול להכניס אף עובד. עוד יומיים אני צריך לשלם 80 משכורות. הלוואה לא תעזור לי, כי אם אני לא יודע שמחר או מוחרתיים המפעל הזה יחזור, והוא לא יחזור לעבוד אם הוא לא יתחיל לעבוד – זאת אומרת, הלקוחות שלנו נעלמים, אנחנו יצואנים. לכן, זה יהיה חוסר אחריות מבחינתי, ולא משנה באיזה תנאים. גם אם זה יהיה פריים מינוס או השד יודע מה והבנקים ילטפו – אנחנו לא ניקח. אני חושב שהמהלך הנכון כרגע, ואני יודע שהדיון פה הוא לא על המתווים, המהלך הנכון יהיה לתת לנו מקדמות באיזושהי דרך. לתת מחר מקדמות לכל מי שמגיע לו. אנחנו לא הולכים לאיבוד, יודעים איפה למצוא אותנו. אנחנו נתחשבן בהמשך, תנו לנו לפחות את הנוסחה של מספר עובדים כפול שכר עבודה קבוע ליום.

כן, אבל זה לא הדיון עכשיו.

אני יודע, אבל אתם מבקשים מאיתנו לקחת הלוואות כדי לשלם משכורות על כסף שצריך לקבל אותו היום מהמדינה.

תודה רבה. כן.

אני אורי בארי, רואה חשבון, סגן נשיא לה"ב. קודם כול, לגבי ההלוואות בערבות מדינה, אני מברך על כך. אבל אנחנו כבר כמעט חודש אחרי תחילת האירוע, אנחנו באיחור גדול. צריך להתחיל לייצר מפגשים נוספים, עתידיים, כדי לפתור את הבעיות - - -

כמה זמן עבר בקורונה עד שהגיעו ההלוואות?

חודש וחצי.

אני לא יודע, אבל גם אז זה היה רחוק מדי.

היום זה פחות.

אבל זה כמעט חודש, עד ש - - - יעבור זמן.

לא, לא, תוך יומיים - - -

בסדר, אני רק רוצה לסנגר, זה הכול, לא מעבר לזה.

- - - במציאות אף אחד לא מגיש תוכנית - - -

דבר שני. נאמר כאן שימשיכו במסלול הקיים אבל ירחיבו כספים. המסלול הקיים עובד רע, כי נכון להיום יש גורם אחד בלבד שבודק את התוכניות העסקיות. קודם כול, צריך לראות שהמבנה של התוכנית העסקית בנוי נכון, שאפשר למלא אותו בצורה סבירה. התוכנה שעובדים איתה היום היא בלתי נסבלת, היא לא ידידותית והיא חוסמת הרבה מאוד - - -

מה אתה מציע?

אני מציע שהאדונים הנכבדים יקבעו תוכנית עסקית. מבנה פשוט, קל וברור שכל אחד יוכל להגיש. זה דבר אחד.

מעולה.

דבר שני, מי יבדוק את זה? מי יאשר את התוכנית הזאת? האם זה אותו גורם? היום, היחידי שבודק – האם הוא יכול להשתלט על מדינה שלמה? בוודאי שלא. צריך לראות מי הגורמים שמאשרים את התוכנית, מהם התנאים. נאמר כאן קודם על ידי חבר הכנסת ינון, שאסור שנושא של יכולת כלכלית ימנע הגשת תוכנית עסקית. כן, יש עסקים במצוקות, יש עסקים בקשיים, יש עסקים שחזרו להם צ'קים, נכון להיום זה פוסל תוכנית עסקית. זה פוסל, אסור שזה יהיה גורם שפוסל.

כן. תודה.

רגע, עוד שתי מילים. זה צריך להיות כלל ארצי, עסקים נפגעו בכל הארץ. הלכתי לבקר חברים באילת, מפונים. חברים, אילת מלאה באנשים – אפס עסקים, אפס פעילות עסקית. כל בתי העסק סגורים כי זה אנשים שלא קונים, לא צורכים. זאת אומרת: זה צריך להיות לכל המדינה.

השאלה היא: האם באילת הפתרון יהיה בערבות מדינה?

צריך גם את זה וגם דברים אחרים, הנושא של הלוואות בערבות מדינה הוא קריטי.

מאה אחוז. תודה רבה.

גיתית שלומי, ממלאת מקום נשיא לשכת יועצי המס לישראל. כמה דברים. קודם כול, נעשתה פה השוואה לגבי ההלוואות שניתנו בקורונה. אני רוצה להזכיר שבקורונה איך שיצאו הלוואות בערבות מדינה אמרו השנה הראשונה בגרייס ועל הגרייס הזה, הריבית במימון המדינה.

נכון, אמרנו.

עכשיו זה מסלול שהוא שונה לגמרי.

שנית, לגבי מסורבי אשראי.

לא הבנתי.

בקורונה, בשנה הראשונה הריבית הייתה על חשבון המדינה.

ועכשיו?

עכשיו זה על חשבון הלווה.

אגיד לך, כי בפעם שעברה הריבית הייתה נמוכה – למדינה היה קל. הפעם הם העלו את הריבית ולמדינה יותר קשה לשלם את זה.

למה?

אני מסביר לך, בפעם שעברה הריבית הייתה נמוכה – למדינה היה קל לשלם. עכשיו בנק ישראל העלה את הריבית – קשה לו לשלם את הריבית והוא חושב שלעסקים יותר קל לשלם את הריבית.

בדיוק. אני רוצה להזכיר שבשיעורי הריבית היום אף אחד לא מתחרה מרצונו על קבלת אשראי. זה מצב שבדרך כלל עסקים מגיעים אליו מכורח הנסיבות, לא מתוך רצון לשלם כרגע על הכסף שלהם עוד אחוזים נכבדים של ריבית.

הדרך לטפל בנושא של מסורבי אשראי. צריך להבין שלקרן בערבות מדינה יש בעצם רמת סיכון. ההחלטה למי לתת ולמי לא לתת – יש איזשהו דיפולט שהבנקים מתחייבים אליו, ההחלטה האם לתת או לא – היא לפי רמת הסיכון שהבנק רואה באותו סוג של עסק. אני חושבת שמעבר למסלולים לפי אזורים, צריך לייצר מסלולים שבודקים ספציפית את אותן קבוצות מוגדרות של מסורבי אשראי, צריך לתת להם מסלול בעדיפות מסוימת.

תודה.

רק דבר נוסף, בבקשה, הנושא של זמני התגובה. יש פה מצב בו צריך לנסות להבין איך מייצרים זמני תגובה מהירים מאוד. מי שלא יבדוק, יתמודד פה עם עשרות ומאות אלפי בקשות. אני חושבת שאפשר לקבוע איזושהי רשימה של פרמטרים, עשרה פרמטרים, צ'ק ליסט ראשוני שהבנק בודק. עשרה דברים ראשוניים שהם - - -

בפעם שעברה זה היה עד לחודש, לא? להחזיר תשובה.

.Go-no go

בדיוק, Go-no go, בדיוק ככה. וברגע שיש go – שייתנו 20%, כמו שנותנים במענקים. אתה מחתם אותו, זה כסף שהוא צריך להחזיר. אבל אפשר לייצר מצב כזה. בבקשה.

אפשר גם לתת לאוצר פתרון.

בבקשה.

אני אורן בוטא, יושב-ראש תנועת העצמאים.

רק תזכור שהפעם נתנו לך לדבר, שבפעם הבאה לא תגיד שלא נתנו לך לדבר.

הוא אומר בין כה וכה, מה זה משנה?

אני רוצה שהפעם הוא יזכור.

בבקשה, בקצרה.

נכנסנו למשבר הזה אחרי חודש של חגים, נכנסנו למשבר הזה כשהיה דשדוש בעסקים מינואר, ובכל זאת שרדנו. אנחנו צריכים, כולנו, לשמור על העובדים שלנו. אנחנו צריכים, ולהלן: אנחנו צריכים ריבית שתיטיב עם העסקים ולא תקריס אותם; אנחנו צריכים לתת עדיפות לעסקים שמעסיקים עובדים; אנחנו צריכים לתת עדיפות לעסקים שמשלמים ארנונה ושכירות, שזה ההוצאות הקבועות הגדולות ביותר, גם אם הם מעסיקים שני עובדים אבל יש להם הוצאות שכירות וארנונה; ואנחנו צריכים לשפר את המתווה שנקבל השבוע לטובת 400,000 עצמאים שאין להם עובדים והם יקבלו פחות מהשאר, אבל זה ברור כי אין להם הוצאות קבועות.

אנחנו צריכים לדאוג שכולנו נצא מהסיפור הזה, 650,000 עצמאים ו-2.5 מיליון עובדים במגזר הפרטי, כשידנו על העליונה, כי אנחנו ננצח את המלחמה הזאת בשדה הקרב ואסור שניפול בשדה הקרב הכלכלי, נכונים לנו עוד חודשים ארוכים של מלחמה. המילואימניקים ומי שנפגע בקו הישיר, הם אלה שיקבלו ראשונים, הם אלה שיקבלו את רוב הפיצויים, אבל אסור לשכוח את כל מדינת ישראל שכרגע כלכלית מתפקדת פחות טוב.

תודה רבה. צמרת אביבי, אם אפשר בקצרה.

בקצרה מאוד. כסגנית נשיא לה"ב, אני רוצה להסב את תשומת ליבם של כל החברים וגם שלך, כבוד היושב-ראש, לכל הענף של מי שבא מתחום החינוך. ברגע שאין לילדים ולהורים מענה, היכן לשים את הילדים, אין יציבות – ינון, דיברתי איתך על זה – ואין יציבות כלכלית לכל הגנים הפרטיים, למשפחתונים, לצהרונים ולכל מי שעוסק בתחום. לילדים לא יהיה לאן לחזור. 75% ממה שאתם נותנים הוא מהביטוח הלאומי, אין 25% רזרבות תקציביות. אתם צריכים לחשוב על זה שמערכת החינוך, בכל הארץ, יום היא עובדת ויום היא לא עובדת. צריך לתת על זה מחשבה ומתוך זה לבנות את המתווה.

תודה רבה.

צמרת, האם חל"ת גמיש היה נותן מענה?

כן.

תודה.

תשובות בבקשה, רשמתם את הדברים שעלו? אני רשמתי.

רשמנו.

סוגיה חשובה אחת, ברשותכם.

לא, אתה דיברת. אני לא יכול, אני צריך לסיים את הדיון.

ברשותך, אני מבקש להוסיף כמה דברים חשובים.

לא, אני לא יכול.

הוא לא יכול, טכנית הוא לא יכול.

מה זה: לא יכול טכנית?

חייבים לסיים את הישיבה.

כמה מילים פשוטות.

עוד פעם? בזמן הזה יכולנו לשמוע מישהו אחר.

בבקשה, אני מבקש תשובות על השאלת שעלו כאן.

ביום רביעי, ארבעה ימים אחרי שפרצה הלחימה, הורינו לכל נותני האשראי בקרן לדחות את תשלומי הקרן בכל ההלוואות הקיימות בקרן.

לאלו שכבר ניטלו.

נכון, אבל זו עזרה משמעותית, לא תסכים? זאת אומרת, עשינו את זה עוד לפני מתווה בנק ישראל.

לכמה זמן?

לשלושה חודשים.

זה לא עוזר.

זה משהו. והיינו הראשונים לצאת עם - - -

- - -

עכשיו תענו לי על הבעיות, אל תגידו את הדברים הטובים. תקבלו פרס ישראל על זה שדחיתם את ההלוואות. תשובות. זה מתחיל בזה שעסק בסיכון לא מקבל הלוואה או שאם הוא מקבל זה בריבית גבוהה מאוד, והבנקים לא נותנים.

בחנו את כל נתוני קרן הקורונה וראינו, וזו נקודה נכונה, שהרבה מההלוואות נדחו על ידי הבנק למרות שהן עברו את תהליך החיתום הראשוני. עכשיו אנחנו רוצים להכניס מנגנון פיקוח – כל דחייה של הבנק תעבור בחינה שלנו, מדוע הלוואה נדחתה. על מנת שמי שצריך לקבל - - -

ומה תעשו לבנק?

באיזה לוח זמנים?

בוועדת אשראי, 15 ימים.

למה אתם לא מבקשים להצטרף לוועדת הבחינה המקורית?

אם נעשה ועדה, אם כל בקשה - - -

לא, לא לעשות. קודם כול, נציגות שלכם.

יש לנו נציגות, יש לנו ועדות. הקושי עם הוועדה, וזו אחת הטענות שכל נותני האשראי טוענים, הוא שאם כל בקשה תגיע לוועדה אז ימי הטיפול בבקשה יתארכו. אנחנו אומרים: אוקיי, ניתן לבנק - - -

אני מדבר רק על מה שכבר עולה לוועדה.

כן, ברור. כל מה שיגיע לוועדה ייבחן על ידי נציג משלנו.

אבל תדעי שהטענה המרכזית שמסתובבת פה, ראיתי גם כאלה שלא דיברו, היא הנושא הזה: שהבנקים הם חסם, חסם ממש.

בגלל זה המנגנון הזה.

בגלל זה אנחנו רוצים לעשות את המנגנון הזה, שלא היה בקרן הקורונה.

שהוא יוקם כדי לתת מענה ולבחון מחדש את מי שכבר אמרו לו לא?

כן. נדחתה הבקשה - - -

ואני אומר לך שאני מבקש להקדים צעד ואני רוצה שבשלב המקדמי, לפני שאומרים לו לא, תהיו שותפים לתהליך. כדי שאם כבר יגידו לו לא, אתם חלק מזה.

שלא ייקח זמן, זה מה שהוא אומר לך.

בדיוק.

זה מה שהוא אומר לך, הוא אומר: מראש, אנחנו יודעים שלאלה הולכים להגיד לא. ואתם יודעים, תסתכלו על אלה שנתנו להם בפעם שעברה. קחו את הניתוח של אלה שבפעם שעברה אמרו להם לא ותגידו אנחנו עושים ניתוח ופותרים את הדבר הזה לפני.

בדיוק.

לפי שהם נותנים תשובה שלילית.

המשמעות של הדבר הזה היא שימי הבקשה בכל טיפול יהיו הרבה יותר ארוכים.

לא, כשאני שולח אותו פעמיים – לעוד ועדה – זה ארוך יותר.

בדיוק, ינון צודק.

אדוני היושב-ראש, נקודה על הדבר הזה.

רגע, ברשותך, רק רגע. אדוני היושב-ראש, לפעמים נדמה - - -

רבותיי, רגע.

התהליך הזה כבר היה בקורונה, המדינה כבר עשתה את הדברים האלה בקורונה. ואחרי חודשים, כשהמדינה הבינה שיש עסקים שלמים - - -

לא, לא, די. אבל לא נתתי רשות, אתם רוצים? אני אסגור את הדיון עכשיו וזהו.

תפתחו את המסלול המוגבר שהיה בקורונה.

זה לדבר לקיר.

אני מבקש לבדוק גם את ההצעה הזאת. אנחנו לא רוצים שזה יארך זמן ואנחנו לא רוצים להכביד על הנושא הזה של הבירוקרטיה, אבל אנחנו רוצים שלפני שהבנק אומר שהוא לא נותן הלוואה או שהוא נותן הלוואה בריבית גבוהה מאוד, אתם תהיו בעניין. אתם נותנים את הכסף ואת הערבות. הלאה, אני רוצה תשובות.

במסלול הזה אנחנו נקטום את הריבית ל-1.5% מעל הפריים, זה יהיה הממוצע. הם לא יוכלו ל - - -

האם תוכל בבקשה לגדור את זה בזמן?

כמה זה יוצא, את יודעת?

כן, 7.75%.

את יודעת מה זה 7.75%? אתם מבינים את הבעיה? 7.75%.

את יודעת מה המשמעות? זה לנצל מצוקה, זה לשתף פעולה עם הבנקים שכבר חונקים את הציבור.

אני מציע שתיקחו אותם ישר לחבל תלייה וזהו. למה צריך להעביר אותם את כל התהליך? למה?

בדיוק.

זה שוק אפור.

תבינו, האנשים האלה שיושבים פה אכלו אותה בקורונה.

פריים מינוס, שלא נשחרר את העובדים הביתה.

אני אומר לך שהם לא ייקחו את זה. באמת, אני אומר לך שהם לא ייקחו את זה, תשאלי אותם פה: מי מוכן לקחת את זה?

אבל ברור לגמרי שהם לא ייקחו את זה.

מסעדנים – את יודעת מה טווח הרווח שלהם? 8%, זה טווח הרווח שלהם. מאיפה את רוצה שהם ישלמו את זה עכשיו?

אנחנו לא חושבים - - -

אנחנו מביאים לכם פתרונות. אגב, אנחנו באים עם פתרונות לא בגלל שאנחנו חכמים, זה בגלל הניסיון שלנו מהקורונה, באנו מהמקום הזה. כשאתם מדברים איתי על המקום הזה ואתם עושים איתי עוד 80 קילומטרים - - -

ולכן, מה אתה מציע?

קודם כול, אני מציע שבערבות המדינה משלמת את השנה הראשונה. בלי לדבר, קודם כול. הדבר הנוסף, אני חושב שהם צריכים לקבל את זה בלי פריים פלוס. שום דבר.

נכון.

פריים מינוס.

היום, כשאתה הולך לקנות רכב – אתה מקבל פריים מינוס.

פריים מינוס, למה פריים פלוס?

למה שזה יהיה בכלל? זה בעצם, מה שהמדינה נתנה - - - בנק ישראל, תן להם. מה זאת ערבות מדינה? כשהמדינה רוצה לעזור לו - - -

האם אתם יכולים בבקשה להשיב על מה שאנחנו מפנים אליכם ולא על מה שהכנתם מראש?

יש כאלה שגם לא יקבלו את המענקים, לפחות תן להם את המקום הזה. הם בכל פעם באים וחוזרים, הם אומרים לך: אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים לחיות בכבוד.

אבל ינון, אני רוצה תשובות.

אלו הלוואות בריבית דריבית. לא מספיק שיש את ההלוואות הקודמות, אתם הולכים לשים עכשיו עוד הלוואות.

שוק אפור, זה שוק אפור.

זה לא יכול להיות.

צריך להעמיד את הבנקים על מקומם, אם האוצר לא יעשה את זה – ועדת הכספים תעשה את זה. צריך להעמיד את הבנקים על מקומם, נקודה.

אתה שואל אותי? הייתי בודק את הבנקים. סיפור הבנקים – יש פה את "עוגן", אנחנו יודעים כמה פעמים הוא היה פה בוועדה עם תלונות וכמה פעמים ניסינו לפתור. אני לא יודע מה נפתר ומה לא נפתר, אבל קח אותו, תגדיל את האפשרות שלו. אתה מדבר על ריבית הרבה יותר נמוכה.

אני רק רוצה להגיד לכם שאנחנו הולכים להיכנס לזה בכוח.

תודה. תודה רבה.

גפני, סומכים עליך. סומכים עליך ועל כל החברים פה שהגיעו לחזק אותך, כל חברי הכנסת.

באו אלי בתלונות כשהיה פה המפקח על הבנקים, שלא נתתי לבנקים לדבר. מה שלא היה נכון, נתתי להם – הם לא היו פה, הם רצו בזום, לא משנה. הם כועסים עליי. אנחנו ניקח את זה עכשיו.

בגלל זה הבנקים לא באו היום?

יש להם מייצגים, ינון. הינה, אני אומר לך: יש להם מייצגים.

כשיש שאלות קשות הם לא באים לענות תשובות.

פריים פלוס 1.5% מוצג לנו כהישג לתועלת הציבור, זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור ובעינינו.

אליהו, תן לי להמשיך.

סליחה.

אני מבקש מכם: תגידו לנו, ההצעה שהועלתה כאן – הנושא של השנה הראשונה, שלא תהיה ריבית וכל מה שנלווה, כל מה שעלה כאן – אני מבקש לדעת תשובות.

פריסה מחודשת.

גם לגבי גובה ההלוואה כאחוז מהמחזור.

פריסה מחודשת כבר אישרנו, כבר נגענו בזה.

נתתם דחיה, לא פריסה מחודשת.

למה? אנחנו נותנים. בכל הלוואה, כשמבקשים הסדר – אנחנו נותנים.

אין בעיה, תגידי.

זה לא מסייע, זה לא מסייע באמת.

סליחה, אבל שלא יעשו את זה ענפי או נישתי.

כשהתנאים גרועים, כל השאר משתרך בעקבותיהם.

גם הנושא הזה של הריבית הגבוהה, גם הנושאים שהועלו כאן – אתם לא יכולים לברוח מהעניין הזה, אנחנו רואים בכם עוגן הצלה. במיוחד, כל אותם סקטורים שהמחזור שלהם הוא מחזור נמוך, המציאות היא מציאות קשה. אני מבקש תשובה גם על אילת.

הכנו.

היום באילת העסקים סגורים.

עשרות פנו אלי אתמול.

אני לא מדבר על בתי המלון שקולטים את מי שפונו ממקומות בהם הם היו.

הם לא עושים את זה בחסדי שמיים, מה זה קולטים?

את כל התשובות האלה אני רוצה לקבל. אני רוצה לדעת למה הבנקים בלי ריבית לא יכולים לתת את ההלוואות האלה? למה אתם לא יכולים לתת ערבות לאותם גופים שנותנים הלוואות בלי ריבית? אני גם מבקש לדעת: אלו שיש להם הלוואות קודמות – מה עושים איתם? זה פשוט הולך ומצטבר, ההלוואה הקודמת שהם קיבלו בתקופתה הקורונה והיום אתם מציעים להם לקחת הלוואה נוספת – הם לא יכלו לעמוד בעניין הזה.

גם בענף הבנייה הם לא נתנו שום – בפעם שעברה הייתה ערבות טופ אפ לענף הבנייה, אתם יודעים מה זה, נכון? תבדקו, הפעם זה לא מופיע.

אני מבקש תשובות, אם אפשר לתת תשובות תוך חמישה ימים - - -

אדוני, אני רק רוצה לחדד את שאלת הריבית.

רגע, היא רוצה להגיד כמה דברים.

אפשר רק להתייחס למה שאמרת, לפני שסוגרים את הדיון?

כן.

מר גפני, לפני כן, מי בודק את התוכנית? נכון לעכשיו רק bdsk בודק, מי בודק?

אבל אין גוף מתאם.

שני דברים עיקריים. דבר אחד, קודם כול, לגבי bdsk – הורדנו את זה. אין גוף מתאם באמצע, זה הולך ישר לבנק.

יפה מאוד.

מבורך.

דבר שני. נשמעה פה טענה כאילו אנחנו מונעים מגופים כאלו ואחרים להצטרף לקרן – תפדל, כל מי שרוצה נכנס לקרן, מעולם לא הייתה מגבלה. מעולם לא הייתה מגבלה אפקטיבית, מישהו שנגמרה לו הערבות או נגמר התקציב מהקרן והוא לא יכול היה – לא הייתה מגבלה אפקטיבית.

בהגשת בקשה – לא הייתה.

אנחנו פונים לכל החוץ בנקאיים. מי שרוצה: חוץ בנקאיים - - -

אתה שומע את מה שהוא אומר?

כן, רק שצריך להתאים את זה אלינו.

צריך להוכיח, אתה צריך להביא 11.1.

נשב, אם יש חסם – נסיר אותו.

כן, בדיוק.

אני מוכן. תכף אגיד לכם מה החסם - - -

אבל לא עכשיו.

אחוז הערבות שהמדינה נותנת.

יהיה עוד דיון?

- - -

אני מבקש תשובות בתוך חמישה ימים, הרבה עיניים נשואות אליכם בגלל שאתם יכולים לעזור לאותם עסקים שנמצאים במצוקה גדולה. ההלוואה – שלא תעלה הריבית, לפחות לא בשנה הראשונה, עם ערבות מדינה, עם כל מה שנלווה לעניין הזה. ושהבנקים לא יעמדו בדרך ויהיו החסם, אחרת לא עשינו שום דבר. הבנקים יותר חזקים מכם, יותר חזקים מאיתנו – אלא אם כן אנחנו מכריזים עליהם מלחמה. את זה נוכל לעשות רק אם אתם תתנו תשובות, איפה זה עומד.

מבחינת התקופה. החוק קובע שהערבות תהיה לתקופה של שנתיים, זו התקופה שאתם רוצים? אפשר לקבוע מועד קצר יותר.

יותר שנים, מה זה שנתיים?

למה רק שנתיים? מה זה שנתיים?

יש כאלה שעדיין משלמים את ההלוואות של הקורונה, חמש שנים.

קודם כול, תיתנו פתרון.

אבל שלומית, על מה אנחנו מצביעים? זו חקיקה?

על ערבות.

אבל עדיין לא הסכמנו על המנגנון.

לא, את הערבות צריך לאשר.

הם עושים אצלם.

למה הם חוזרים בעוד חמישה ימים? כדי לוודא שהערבות הזו - - -

על תנאי ההלוואה.

שישוחחו עם הבנקים ונשמע תשובות.

אבל אל תעזור לי. אתה יודע, אתה ממש מגזים.

הרב גפני, לא לכעוס, כולנו מתוחים.

שכחתי מהעניין הזה, יש בקשה לערבות, שהמדינה תיתן ערבות לבעלי העסקים. במהלך הדיון עלו בעיות, כשהבעיות האלה נוצרות כתוצאה מזה שאנחנו נותנים להם הלוואה אבל בעצם הבנקים מהווים חסם, הריבית גבוהה מדי, כל מיני דברים שעלו. על זה ביקשתי תשובות, אבל אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את הערבות, זה עוזר לעסקים.

אבל השאלה היא: האם ברגע שאנחנו מאשרים את הערבות ירד לנו המנוף של להמשיך את הדיון?

לא, הם יצטרכו לבוא לפה.

חד-משמעית לא, תוך חמישה ימים הם מחויבים להביא תשובות.

בוודאי, הם צריכים לבוא לפה עוד הרבה פעמים.

הפיצוי הראשון צריך להיות הפיצוי הכי הכי חשוב, שלא ייכנסו לבור.

אושר שקלים, תגיד מילה.

בגדול, שוב, אני בעד כל החבר'ה שנמצאים פה. אנחנו באמת צריכים להפגין כאן הרבה חמלה. כבן לאבא – היה לנו עסק משפחתי, אנחנו יודעים בדיוק מה זה להביא את הכסף מהבית, מה זה להוציא את החשבונית, מה זה לשלם לעובדים. באמת נדרשת הרבה חמלה, וגם שהמדינה תכניס יד לכיס בהרבה דברים נוספים. יש פה באמת רצון טוב והכרה של הח"כים שיודעים מה זה, והמדינה באמת נדרשת להתחשב כמה שיותר. תודה רבה אדוני.

תודה רבה לך. בבקשה.

החוק קובע שערבות טעונה אישור של ועדת הכספים ותוקפו של אישור שנתנה הוועדה יהיה לשנתיים, אלא אם כן קבעה הוועדה כי תוקפו יהיה לתקופה קצרה יותר.

זו סמכות שלנו.

נכון. בעבר קיצרנו את התקופות בהיבטים מסוימים, ככה היה גם עם עניין התעופה.

אני לא מסכים לשנתיים, אני מבקש שנה.

שנה זה בסדר גמור.

אפשר לקבוע שנה ולקראת זה נדון עוד פעם?

להפך, ככל שאתה מאשר את זה לתקופה קצרה יותר, אתה בפוטנציאל – זה נגד הציבור.

אבל אגיד לך מה הסיבה.

לצורך הדבר הזה, לנו עדיף לאשר ערבות ממשלתית לתקופה ארוכה יותר, לא?

אבל אנחנו רוצים לפתוח את זה מחדש, לראות את התנאים ולדון.

אורית, אני רוצה שהם יבואו לכאן כדי שנשמע מה נעשה במהלך השנה הזאת, כל הבעיות שעלו. זה משאיר לנו את היכולת הזאת לבדוק.

זה לא מה שיעצור את האירוע.

אי-אפשר לעשות את זה לשנה, כי זה אומר ש-back to back, ההלוואות תהיינה לשנה.

ממש לא, ממש לא.

לא, לא, ההלוואות לא לשנה, רק בשנה האחרונה.

בסדר, טוב.

אני חוזר ואומר: זו לא פעם ראשונה שאנחנו מאשרים ערבות, אני תמיד מבקש - - -

הבנתי, הבנתי.

אורית, אני פונה אליך: אנחנו הרבה פעמים, תמיד בעצם, מקצרים את התהליך. לא בגלל שההלוואות ניתנות לפחות זמן, זה לא מונע הלוואות לאורך זמן אבל זה אומר שאנחנו נפגשים איתם פעם נוספת, בגלל שאנחנו רוצים לקבל תשובות - -

לצורך בקרה.

- - מה נעשה עם החסמים? מה נעשה עם חברות האשראי שלא גובות ריבית?

מי בעד אישור הבקשה להעמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בקרן ההלוואות בערבות מדינה בעקבות המלחמה, לשנה. אני מבקש תשובות בתוך חמישה ימים. מי בעד אישור הבקשה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

הבקשה אושרה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:23.