פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
31/10/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 45
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 14:00

תיאום בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה לצורך סיוע לנגב ולגליל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

עו"ד לירון הנץ - סמנכ״לית אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

יהונתן אלמוג - ראש תחום רכש חברתי, משרד ראש הממשלה

מוריה שליסל - מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורן נחמיה - מנהל תחום שירות לאומי אזרחי בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

נתנאל לפידות - מנהל אגף בכיר נכסים, משרד הבינוי והשיכון

תאופיק אגבאריה - מנהל תחום פיתוח כלכלי חברתי, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים

דליה לב שדה - מנהלת אגף משאבי קהילה ועבודה קהילתית, מינהל שירותי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ירון שביט - סגן יו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

רותם תמיר - סמנכ"לית פרויקטים, מועצת המכינות הקדם צבאיות

גדי ירקוני - ראש מ.א אשכול, מועצות אזוריות

מור דקל - יו״ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, ארגוני חברה אזרחית

יובל בן ארי - רכז קשרי ממשל ועמותות מנהיגות אזרחית, ארגוני חברה אזרחית

אריה מונק - מנכ"ל בית חם, ארגוני חברה אזרחית

עו"ד ולרי זילכה - בית איזי שפירא – קידום מדיניות, ארגוני חברה אזרחית

עוה"ד הדס ארנון-שרעבי - עמותת אותי, עמותה ישראלית לאוטיזם

רייצ'ל ברנר שלם – סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות
רונן מרלי – ראש עיריית נהריה, מרכז השלטון המקומי

אמל ביבאר

תמר פוליבוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תיאום בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה לצורך סיוע לנגב ולגליל

צהרים טובים, אנחנו פה בדיון מעקב על החלטות שקיבלנו בנושא התיאום בין החברה האזרחית לבין משרדי הממשלה במהלך המלחמה. יש לנו פה מספר משרדים שהצגנו להם משימות, להן אנחנו נקבל תשובות. בפתח הדברים אני אדגיש, במלחמה הזאת האזרחים היו ראשונים. כיתות הכוננות היו ראשונות – ראשונות להגיב, ראשונות לשאת בנטל וראשונות לשלם מחיר של אובדן של עשרות חברי כיתת כוננות. לפעמים הם נאחזו לבד ביישוב שעות רבות עד לכניסה סדורה של צבא. כשם שחברי הכוננות היו ראשונים, העמותות היו ראשונות, המגזר השלישי היה ראשון, הרשויות המקומיות היו ראשונות לתת מענה איפה שניתן.

יש דיון שלם על חלקה של הממשלה ותפקודה בימים אלה בהיבטים האזרחיים והכלכליים. אני רוצה להגיד לכם את התפיסה שלי. יש כאלה שמוציאים את דיבת הממשלה בכל תחום, והם עושים עוול, כי פגשנו משרדי ממשלה שתפקדו מהיום הראשון בשינוי דיסקט ובקצב. משרדים שלא נהוג לדבר עליהם הרבה, כמו משרד הדתות שנאלץ לטפל בזיהוי קורבנות ובלוויות, וקיבל פידבק ממש טוב על התפקוד שלו, וכך גם נגב גליל והבריאות שהציל חיים עם אלפי פצועים תוך יום אחד בכל בתי החולים בישראל. לכן יש משרדי ממשלה שעושים עבודתם נאמנה. יש משרדי ממשלה שצריכים להשתפר, ותפקידנו ככנסת לדאוג שכל אחד יעשה את עבודתו.

העמותות עושות את העבודה, אבל עמותות תלויות בתורמים בארץ ובחוץ לארץ, והנדיבות של אנשים טובים בארץ, גם של המגזר העסקי, גם של תורמים פרטיים וקרנות, וגם של קהילות יהודיות בעולם, היא פשוט גילוי מחמם את הלב, גל של השקעות ומעשים גדולים למען החברה בישראל.

אבל הם לא יכולים להיות לבד. לצד המעשים הגדולים של העמותות ושל החברה האזרחית, חלק מהעמותות פשוט סיימו את המשאבים שלהן. חלק מהעמותות מחכות לכסף מהממשלה, חובות של הממשלה כלפיהן. חלק מהעמותות שעוסקות באופן מידי בחירום ובחוסן, כמו משאבים בצפון, כמו עמותת נט"ל, כמו הקואליציה לטראומה, כל אחת מהן לקחה סיכון והוציאה הוצאות למען האזרחים, בלי לחכות שתקבל גיבוי מהממשלה. הכסף שאנחנו מצפים שהממשלה תשקיע בעמותות הוא הכסף הכי קטן ביחס להוצאות הממשלה במלחמה, ביחס להוצאות הצבאיות, ביחס להוצאות הכלכליות של שימור המשק והעובדים והיציבות של המשפחות והעסקים.

אנחנו לא נרפה, עד שלא נראה תכנית ממשלתית סדורה, שיש בה מאות מיליונים לעמותות ולמגזר השלישי, עם שתי מטרות ברורות: אחת, המשך העשייה שלהן בשטח והצטרפות הממשלה לתורמים בארץ ובחוץ לארץ, לא להשאיר אותן לבד; שתיים, שמירת העתיד של המגזר השלישי והחברה האזרחית, ולא לאבד עמותות טובות בשל משבר כלכלי, שהן עלולות להיקלע אליו. ההשקעה במגזר האזרחי תחזור לממשלה, והיא מניבה לממשלה פתרונות. אדם שחווה טראומה ומטופל על ידי נט"ל או משאבים בבית, יתכן שהוא לא יהיה פוסט טראומטי. אם הוא יטופל תוך חודש בטיפול פרטני אישי מידי, יכול להיות שזה ימנע פוסט טראומה לכל החיים. הטיפול הפרטני של אדם כזה יעלה 10,000 שקל בחודש, התביעה שלו מהביטוח הלאומי על נכות נפשית לכל החיים תעלה מיליונים. לפעמים באוצר ובעולם הכלכלי מדברים על return on investment, את זה אני אומר לך מוריה. מי שלא יבין שהשקעה במניעת טראומה עכשיו משתלמת מול תביעות ענק של נפגעי פוסט טראומה בעתיד, אזרחים וצבא, לא מבין את המצב. זה פשוט כלכלי, זה פשוט נכון.

הבעיה עם העמותות ועם החברה האזרחית, שאין להן מספיק לובי; כל אחת לעצמה, כל אחת שורדת, והנושא לא מיוצג, גם לא בדיון הציבורי. אומרים כל הכבוד לכם – אחים לנשק, לב אחד, כל הכבוד לכולם, איחוד והצלה, כל הכבוד לזק"א, כל הכבוד לכל העמותות, אבל רק כבוד, בלי שקלים. עמותות לא צריכות כבוד, הן צריכות השקעות, הן צריכות שותפות ממשלתית, ואנחנו לא מתכוונים לוותר. אני מקווה שהיום נתחיל לשמוע בשורות ומנגינות טובות יותר ממה ששמענו בדיון הקודם. אנחנו נעבור על מה שדרשנו מהממשלה לקדם, ולאחר מכן נעשה עוד סבב של התייחסויות, ככל שיותיר לנו הזמן.

משרד האוצר לא נכח פה בדיון הקודם, ואני דיברתי בחומרה על ההיעדרות שלו. אני שמח שיש לנו פה היום נציגה רצינית, רכזת באוצר, בחשב הכללי, להיבטים חברתיים. אני שומע שהתחלתם לעבוד על המגזר השלישי. תני לנו סקירה איפה הדברים עומדים כרגע, בבקשה.

נעים מאוד, אני רכזת בחשב הכללי, אחראית על תחום משרדים חברתיים ותמיכות. החשב הכללי מהיום הראשון לתחילת המלחמה התחיל לעבוד כמובן יחד עם משרדי הממשלה השונים כדי לראות איך לסייע לחברה האזרחית, שאנחנו רואים את הפעילות שלה כמאוד חשובה. הממשלה באופן כללי כל שנה תומכת בכ-4,000 מוסדות ציבור בסדר גודל של יותר משלושה מיליארד שקלים, השנה זה גם עלה. אנחנו כחשב כללי מהיום הראשון בשיח עם גופי החברה האזרחית. גם עשינו מפגש יחד עם מספר פורומים של עמותות גג של כל מיני עמותות, גם כמובן דרך משרדי הממשלה השונים. ניסינו לדבר דרך ועדות התמיכות במשרדי הממשלה עם הגופים, ובאמת הגענו להרבה מאוד תחומים שונים: בריאות, רווחה, חינוך וכיוצא בזה.

אנחנו מבחינתנו הוצאנו כמהלך ראשון בשבוע שעבר, כחלק מהתפיסה הכוללת של החשב הכללי להקל על המשק – אני מניחה שראיתם שהחשב הכללי הוציא הרבה הנחיות גם לספקים – אנחנו הוצאנו בתחילת שבוע שעבר הנחיה רוחבית וגורפת גם לחברה האזרחית לגופים הנתמכים על ידי המדינה, כשההנחיה גם מפורסמת באתר החשב הכללי. אם תרצה, היושב-ראש, אני אעביר את זה. כמובן שאפשר יהיה להפיץ את זה, אפשר גם לראות את זה באתר משרד האוצר. היא כוללת הקדמת מועדים של תשלום. אנחנו מדלגים על דוחות ביצוע, כי אנחנו מבינים שהיום החברה האזרחית צריכה כסף, היא צריכה תזרים, היא צריכה מזומנים, ויש יותר קושי להעביר היום דוחות ביצוע. דחינו את מועד דוחות הביצוע כדי לתת עד 80% מסכום התמיכה שאושרה, שזה רכיב מאוד משמעותי. הנחינו את משרדי הממשלה השונים, אם יש איזה שהן ביקורות כאלה ואחרות, כמובן להפחית את הנטל; אם יש ביקורת שהיא בתהליך ואותה עמותה או אותו מוסד ציבור אומר שיש לו איזשהו קושי, כמובן לעצור עד שתהיה הנחיה אחרת, וגם אנחנו יחד עם רשות המיסים בשיח מתמיד, וגם החברה האזרחית נעקוב אחרי מודל הפיצויים שאנחנו כמשרד האוצר מכינים. ככל שלא יהיה מענה רחב לכל העמותות הנתמכות, אנחנו נוכל לבחון מודל פיצויים נוסף לחברה האזרחית. אנחנו בשיח על זה כרגע עם מוסדות הציבור במשרדי הממשלה השונים, זה מהצד שלנו.

כן אוסיף ואגיד, שכמו בכל זמן, גם בשגרה וגם בחירום, אפשר לפנות אלינו באופן ישיר במייל, אני גם כמובן אשלח אותו לוועדה, שתוכל להפיץ לחברה האזרחית. מי שהתנסה, אנחנו עונים מאוד מהר וניתן את המענה הנדרש. אם יש בעיות פרטניות, כמובן נשמח לשמוע, להקשיב לצרכים כדי לחדד אותם ולדייק אותם. תודה.

אני רוצה כמה שאלות הבהרה. במתווה העסקים, שבו גופים חווים קשיים וירידה בהכנסות, האם גם העמותות יוכלו להגיש למתווה הזה?

נכון לרגע זה עוד בבחינה ודיוק. אני לא אחראית על המתווה הזה באופן ספציפי, אבל לפי מה שידוע לנו כרגע, גם לפי מה שמפורסם, מוסדות ציבור שהמימון העצמי שלהם גבוה מ-35% יוכלו להגיש בקשה.

מימון עצמי מחוץ לממשלה?

נכון, נכון מאוד.

זאת אומרת שאם יש לעמותה מ-35% ומעלה הכנסות שהן לא ממשלה, יכולים להגיש למתווה העסקי, או שיהיה להן מתווה משלהן?

כרגע זה עוד בתהליכי בחינה.

כמה תהליכים? המלחמה אמנם תימשך הרבה זמן, אבל למה זה לא דבר שאפשר להשיב עליו מהר?

שוב, אני לא אחראית על התחום הזה. אני יכולה להגיד, שאנחנו מבחינתנו יודעים שלא כל העמותות ייכנסו, ואני אומרת את זה בצורה חד-משמעית, גם במכתב שהוצאנו בשבוע שעבר - - -

עמותה ש-90% מהכסף שלה הממשלה, והממשלה תעמוד מולה בהתחייבויותיה, ואולי תתגבר אותה במסלולים אחרים, היא לא צריכה להגיש תביעות מול המדינה.

אנחנו מבינים שזה לא יכלול את כולם, וכרגע אנחנו עושים בחינה עם מוסדות הציבור השונים, בתחומים השונים. יש תחומים שהפגיעה בהם יותר חזקה, יש תחומים שפחות, ואנחנו בוחנים.

אבל לא יהיה מצב שעסק כבר יכול להגיש בקשה, ועמותה לא יכולה להגיש?

כרגע מה שאנחנו מתכננים שזה ייצא במשותף. ככל שבאמת יימצא צורך ויהיה צורך ממשי למה שנקרא מתווה מקביל, אנחנו נוציא אותו במקביל.

עשינו את זה בקורונה, למה אתם לא לוקחים מודלים מהקורונה ומשפרים אותם קצת?

נכון, באמת בקורונה נעשו כמה מודלים, בין אם של משרדי ממשלה ספציפיים, בין אם זאת היתה קרן מ.א.ה של משרד האוצר באופן פרטני, ואנחנו כמובן בוחנים את המודלים האלה יחד עם משרדי הממשלה, יחד עם הגופים. כמו שאמרתי קודם, לא כל פגיעה במסלול מסוים בעמותה מסוג א', היא פגיעה בעמותה מסוג ב'. אנחנו באמת מבינים את הצרכים – לומדים כמובן ממה שהיה בעבר, לא רוצים לחדש, או מה שנקרא להמציא את הגלגל מחדש, אבל - - -

האם כספי ממשלה שמובטחים לעמותות הללו – והרי אנחנו באוקטובר, עוד מעט נובמבר – משולמים? אין הנחיה של החשב שתשלמו להם את כל ההסכמים שלנו? כי פנו אלי כמה עמותות עם קשיים בדבר הזה.

כן, כך פתחתי את דבריי. אנחנו הוצאנו הנחיה בתחילת שבוע שעבר, שאפשר לשלם לעמותות עד 80% מהתמיכה בלי דוח ביצוע. יש עמותות שמתקשות להביא היום דוחות ביצוע להראות מה הן עשו, הן במילואים, הן באמת נמצאות במצב חירום, ולכן אנחנו דחינו את המועד הזה ואנחנו אישרנו למשרדים להזרים לעמותות עד 80%, שזה באמת משהו שהוא מאוד משמעותי בדומה למשק. זה המתווה הדומה.

על בסיס התחייבויות של הממשלה, הסכמים, חוזים?

על בסיסי תמיכות. ככל שיש תמיכה שהממשלה אישרה אותה כמובן - - -

יש סוגים שונים של ממשלה – יש קניית שירות, יש תמיכות, יש מיזמים משותפים.

נכון.

זה צריך לחול על כל סוגי ההתקשרות עם העמותות.

זה חל, זאת אומרת יש שתי הנחיות מקבילות: אחת של החשב הכללי לעניין רכש, שיכול לתת 80% - - -

אם יש לעמותה בעיה בתחום?

היא יכולה לפנות אלינו למייל.

למייל הזה? ואני אפנה אליך לווטסאפ, בלי אפשרות מיוחדת.

כן, אני אעביר ליו"ר הוועדה, אין בעיה.

זה דבר אחד. אז מתי נקבל תשובה למתווה, שבו עמותות פונות, כאשר הן נפגעות בפעילות הכלכלית שלהן ושאכן יש להן הכנסות מעל 35%, אם זה יהיה הפרמטר? מתי הפעם הראשונה שהן יכולות להגיש אליכם את הבעיות? וגם כשהן יגישו, האם יהיה מן מהלך: קחו שליש מהכסף ונתחשבן על השאר כשנבדוק את הבקשה?

הדברים האלה כרגע נבחנים כחלק מהמודל הכולל של משרד האוצר, וכשיהיו תשובות יותר קונקרטיות על המודל הכללי, אנחנו נשמח לספק גם לוועדה הסברים.

אבל אני צריך לוחות זמנים, מוריה.

אני יכולה לבדוק.

אני פשוט פוחד שהמלחמה תיגמר ולא תספיקו...לא, אני עכשיו רציני.

אנחנו מאוד מקווים שלא ועושים את המאמצים.

יש לי איזה שבעה נושאים שלקחתי על עצמי, כיתות כוננות, עניינים. אני לא רוצה כל שבוע לדון בעמותות. האם בזמן שאנחנו פה, יש לך עוד 40 דקות אתנו, תוכלי להגיד: תוך שבוע תוכלו להגיש בקשות? תבדקי עם הממונים עליך.

אנחנו נבדוק. אני לא יודעת לענות על זה, אני אנסה לבדוק ב-40 דקות, וככל שלא, אנחנו ניתן תשובה ליושב-ראש.

תבדקי את זה בזמן שאת איתנו. יש לי עוד שאלות, אני אתן לאחרים. מעבר למצב הפיננסי של העמותות, שזה המסלול שדיברנו עד כאן, עמותות שעושות את העבודה למען המדינה, קרן רש"י – בתי ספר, נט"ל מטפלת בהלומי קרב, איחוד והצלה הגדילו את ההוצאות שלהם פי שלוש, איזה מנגנון יש לכם לבחון בקשות מהירות להגדלת הסכמים עם עמותות קיימות ולהגיד להן: יופי, עבדתן, עשיתם, בוא נעזור לכם קצת, בוא נתגבר אתכם ב-50%, ב-30%, ב-100%.

אני אתייחס לשאלה בשני חלקים: החלק הראשון, אם כבר יש תמיכה שאושרה ותקציב שאושר להם, אנחנו מזרימים עכשיו יותר כספים גם לפני ביצוע מהתקציב הקיים, וככל שיש צורך, יש מבחני תמיכה. משרדי הממשלה השונים מגדילים את מבחני התמיכה, למשל הזכרת את נט"ל או ארגונים שעוסקים בתחומים האלה ומתקשרים עם משרד הביטחון, גם שם יש הגדלה של תקציב ובמשרד החקלאות פרסמו.

איך זה נעשה? מה המנגנון? אם נניח אני עמותה שעבדה במלחמה הזאת והוציאה יותר למטרות שהמדינה צריכה, והמדינה יודעת שעשיתי עבודה טובה, איך אני יכול להגיד למדינה: תנו לי יותר השנה, תנו לי על אותו דבר שעשיתי אתכם, פי שניים, פי שלושה, כי המצב לא נורמלי?

זה באמת מאוד תלוי בתקציב, אבל מוסדות הציבור יכולים להסתכל באתר משרד המשפטים, שהוא אחראי על פרסום מבחני התמיכה, ולראות איזה מבחני תמיכה המשרדים פרסמו ומיוחדים לשעת חירום. אני יכולה גם להעביר את הקישור לאתר משרד המשפטים, אם תרצה.

התשובה לא מספיק טובה. אני עמותה שעשתה עבודה טובה – לב אחד קיבלו כמה שקלים מנגב גליל, אבל אנחנו צריכים עוד, המלחמה נמשכת, איך אנחנו פונים לקבל עוד ומהר? איך פונים? הרי ראש רשות, שגם הוא לא מקבל מספיק, אבל הוא מוציא ולוקח סיכון וחסרים לראשי הרשויות מיליונים בחשבון, וצריך להתחשבן איתם, ולא נסיים את המלחמה הזאת בלי שנשלים להם הוצאות, אבל אני פחות דואג, כי אנחנו נהיה שם בשבילן וראשי הרשויות יודעים לדרוש את מה שמגיע להם. עמותות שהגדילו הוצאות ולא חיכו, כי זאת מלחמה, ורוצות עכשיו להגיד: תנו לנו יותר, מה השיטה שבה הן יוכלו לעשות את זה?

במקרים האלה זה באמת תלוי בתעדוף של משרדי הממשלה בתקציב, ואולי גם צריכים לפנות למשרדי הממשלה ולבדוק איתם. אני אגיד איך אפשר לראות אם המשרדים עשו את זה. ככל שיש צורך ממשי, אני מציעה להעלות אותו מול המשרד הממשלתי הספציפי.

מול משרד ספציפי, שבו יש את ההתקשרות, אבל אתם כחשב, כאוצר, אתם שמתם סכום מיועד לשותפויות עם החברה האזרחית, עם המגזר השלישי?

לחברה האזרחית יש תקציבים, ואולי גם תאיר מאגף התקציבים שכאן תוכל להסביר את תעדוף התקציבים שהם כאגף הקצו, אבל אנחנו כחשב כללי, ככל שהוקצה התקציב, אנחנו הנחינו את החשבים שלנו לשחרר את התקציב כמה שיותר מהר, עד 80%, כולל מתן מקדמות.

מוריה, אני לא חוזר לעד 80%.

אני אומרת, זה מה שתאיר תוכל לציין, תעדוף הממשלה.

תאיר, מה תפקידך באוצר?

אני רפרנטית רווחה באגף תקציבים.

תודה, כשאתם עושים את תכנית החירום הכלכלית – עדיין לא יציאה מהמשבר, אלא רק ניהול המלחמה – האם שמתם בצד 100, 200, 300 מיליון שקל לחברה האזרחית, תוך הבנה שהגופים האלה צריכים את הגב שלכם, כמו שהרשויות צריכות עכשיו את הגב שלכם? האם שמו כסף בצד לקבוצה הזאת?

בכל עולם הפיצויים, כמו שמוריה כבר אמרה, יהיה הסכם מוסדר וכולם יידעו אותו, אבל בגדול, בדיוק כמו עסקים גם עמותות עם כל מיני התניות, כמו שאמרתם קודם, 35% ותמיכה מהמדינה וכו', יוכלו לגשת ולקבל את הפיצויים בדיוק כמו העסקים, מתוך ההבנה שהם גם נפגעים. הרבה פעמים התרומות דווקא עולות בתקופה הזאת, אבל בכל מה שהוא לא תרומות הם נפגעים ויוכלו לקבל את הפיצוי.

את זה הבנו, אנחנו הולכים למקום אחר.

ניתן מענה לצרכים מידיים שעולים.

המדינה נהנית מעבודתן של העמותות האלה בשטח. הן הצילו אותנו בדברים שלא התארגנו עליהם.

אני יכולה לתת דוגמאות קונקרטיות, אין לזה תשובה אחת כללית, לדוגמה בעולם של הטיפול הפסיכולוגי.

אוקי, אבל יש לפחות הקצאה לשים כסף בצד?

לא, כרגע נאבקים למצוא את כל הכסף הקיים בממשלה כדי להצליח לממן את העלויות של מה שקורה כרגע.

אני מקווה שהבנתם שהמלחמה עולה מיליארדים.

בוודאי.

אז במיליארדים האלה יש כמה מאות מיליונים לעמותות ולחברה האזרחית?

אני לא אוכל לענות תשובה לשאלה הזאת בפשטות.

ובשבוע הבא תוכלי לענות על השאלה הזאת?

לא, כי אין תשובה אחת לשאלה כל כך גדולה שמכילה בתוכה כל כך הרבה רכיבים, לדוגמה: העולם של המתנדבים שהגיעו כסוג של צו 8 למלונות ונתנו טיפול בהתנדבות, זה לא בתחום שלי, אז אני לא מאוד מאוד בקיאה, אבל אני יודעת שיש מאמץ מאוד מאוד גדול להצליח כן למצוא דרכים לפצות אותם על העבודה הזאת וגם לגייס אותם ולהתחיל לשלם להם שכר.

התחום שלך זה רווחה.

זאת דוגמה מהתחום שלי של הרווחה.

הולכות עכשיו עמותות כמו משאבים ושמות נציג בכל בית מלון. זה עולה כסף, הם הגדילו את ההוצאה.

קודם כל מן הסתם עמותות בין היתר מתבססות על פילנתרופיה וזה חלק מהעניין. דוגמאות מהעולם של הרווחה – קודם כל, כל מיני ספקי שירות - - -

לא, לעמותות האלה יש הסכמים עם הממשלה. משאבים הקימה עבור הממשלה שני מרכזי חוסן בצפון, מזל שהם קמו, מזל שהקמנו אותם, הם היו סגורים.

בוודאי, מרכזי חוסן במסגרת נוהל חרדה של הביטוח הלאומי, כל אדם שהוא נפגע טראומה בלי שום צורך בהכרה, רק משיחת טלפון לביטוח הלאומי, מקבל 12 טיפולים עם אפשרות להגדיל אותם פי שניים בכל מרכזי החוסן.

אבל צורת הפעולה שלהם היא לא רק הזכאות בביטוח לאומי, הם מעמידים אינטגרטור בתוך כל בית מלון בצפון, שאומר: מי שפה בטראומה, שיבוא אלי, וזאת הוצאה שלא תוכננה מבחינתם.

זה גם לא מכסה את ההוצאה, ה-300 שקל שהקואליציה נותנת זה יפה מאוד, בהשתתפות של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות, אבל זה לא מכסה את ההוצאה. אני עצמי מרכז חוסן, אני אומר שזה לא מכסה את ההוצאה, כשאנחנו עכשיו צריכים לשלם לפסיכיאטרים. היום פסיכיאטר לא עובד ב-350, 400 שקל; פסיכיאטרים לוקחים 600, 700 שקל לשעה. לעובדות הסוציאליות הקליניות עם תואר שני, עם הכשרה ממוקדת טראומה, היום אתה צריך לשלם אפילו במשכורת גלובלית את ה-14,500 שקל לפני דמי מעסיק, שזאת גם שערורייה שאנחנו משלמים מס שכר ומס מעסיקים; אבל להיות הגיוני, 300 שקל לא מכסה היום ב-fee-for-service את ההוצאה שלך.

אבל אני אגיד שהסוגיה שאתה מעלה היא הרבה יותר מורכבת מרק "היעדר מספיק כסף לשלם", כי יש מחסור מאוד מאוד גדול בפסיכיאטרים ובפסיכולוגים וגם בעובדים סוציאליים, שלצורך העניין להעלות את התעריף כמו שאתה מציג, פשוט ייצר העלאה של המחירים והמחסור יישאר.

אבל זה בדיוק מה שהיו"ר שואל, ארגונים כמו שלנו, שעכשיו הגדילו ב-scale של פי שלוש וארבע את השירותים שהם נותנים, מי משלם את זה? כי אנחנו כחברה קודם כל עושים.

ככל שהם נותנים שירות למדינה ומנסים עכשיו להציע כל מיני אפיקים, שכל הדברים שאתה מציג ייפלו תחת הקטגוריה "נותנים שירות עבור המדינה", אני מאוד מקווה שזה גם יתרחב וילך ויגדל ותהיה יכולת שהמדינה תיקח תחת חסותה, נקרא לזה כמפעילים או כנותני שירות מטעמה, ואז מן הסתם - - -

אין שום בעיה לקרוא להם "נותני שירות", אבל בינתיים זאת תיאוריה. מה השיטה - - -

זאת לא תיאוריה באופן גורף, כלומר יש דברים נקודתיים, אני יכולה לתת דוגמה למיזם משותף עדכני, זה תקציב שאושר ותוך יומיים היה, עם הקרן לידידות. סכום מאוד משמעותי למתן מענים, סיוע חומרי ראשוני למשפחות מפונות שהגיעו למחלקות הרווחה. זאת באמת דוגמה לפתרון בחברה האזרחית שקרה מהר מאוד.

כן, אבל הקרן לידידות זה גוף גדול וחזק וממוצב היטב, אבל אני רוצה גם עמותה שתפקדה טוב בעיר מסוימת ויכולה לפנות ויכולה להיות מוכרת, מה השיטה? אני יודע מי יכול להגיע לממשלה בקלות. כשתאה קרנות של 100, 200 מיליון ואתה מציע לממשלה 20 מיליון שקל, בוא נעשה מיזם משותף, זה קורה. אבל יש אנשים שהם בשוחות, שהם במלחמה, ואין להם - - -

באמת המנגנונים המוסדרים כרגע זה המנגנון של הפיצויים והמנגנון שמוריה ציינה של היכולת להגיש למבחני תמיכה, ואני מניחה שגם באיזשהו אופן בדיעבד.

קודם כל, לפי מה שנאמר, עדיין הסיפור של הפיצוי לא זמין, אין להם איך להגיש. עדיין לא כללתם אותם במסלול של העסקים ולא הגדרתם - - -

הם נמצאים במסלול של העסקים. אני חושבת שמה שמוריה אמרה זה שהיה את הרובד הראשון של הפיצוי שנקרא פיצוי המשכיות עסקית, שמן הסתם כולם כלולים בו, וכנראה שיהיו בהמשך נוספים.

עם הכלל של ה-35%?

נכון, 35% לגבי ההכנסות העצמיות ו-65% בהקשר של הכנסות מדינה.

זה לא תפור לעמותות, זה לא מתאים לעמותות. אני עמותה של 50 מיליון, ואין לי 30%, כי אני בקניית שירותים, מוכר שירותים. כל השירותים שעכשיו אני לא יכול למכור למשרדים השונים בגלל המלחמה, אני מוציא כסף על כוח אדם ועל מערכת שקיימת ואין לי שום הכנסה כנגד, אז מה זה קשור ל-35% לעמותה? זה בכלל לא מותאם לנו, זה לא מותאם בכלל אלינו.

למה לבחור את הפרמטר של ה-35%?

אני לא יודעת לומר איך הוא נבחר בדיוק, אבל כמו בכל דבר בסוף יש איזושהי נקודה שהוחלט להעביר בה את הקו. אני יכולה לבדוק ולהחזיר תשובה איך נבחר המספר הספציפי הזה, אבל אני לא בקיאה בזה.

מצד אחד אני מאוד שמח שלפחות היום יש נוכחות רצינית של אנשי האוצר, אבל אני מודאג מהבהירות של התשובות, ואנחנו גם נעשה פגישת עבודה אצלי עם שתיכן ועם מי שתרצו להביא – לא יודע, אם החשב הכללי או מישהו אחר, כדי שננסה לבנות מתווה, שנוכל לבשר עליו לעמותות ולחברה האזרחית, ולא לקבוע מסמרות והחלטות, שלא נבחנו בשטח, כי מישהו זרק את המספר 35 כאיזה כלל אצבע להכנסות עצמיות, ואולי הדבר הזה לא כל כך טוב ולא יעיל.

ראש העיר נהריה מרלי בזום. רונן, אנחנו ממוקדים בעמותות ובמגזר שלישי בדיון הזה.

אני יודע, אני מסכים אתך שצריך לדאוג לעמותות במגזר השלישי, אני נכנסתי בשביל זה, בלי קשר לזה שאני ארצה שתעזור לנהריה, שמוגדרת על ידי פיקוד הצפון קו עימות. אני סגור לחלוטין, מושבת. אתה ישבת איתי בזמן אזעקה בנהריה וחשת את זה גם על בשרך.

אני חושב שצריך להסתכל טוב טוב על הסיפור הזה של העמותות, גם עמותות ספורט, גם עמותות של חינוך בלתי פורמלי, יש המון, והן הרי לקחו חלק במשימות הלאומיות שלנו עם השנים, ועכשיו הן נתקעות.

במקרה של החינוך הבלתי פורמלי, שם בטוח יש הכנסות עצמיות, כי חלק מזה חוגים, ואז הם יכולים – אתם יכולים להשקיט את הטלפונים? אי אפשר להשתיק את המלחמה. בסדר, אני מקבל את זה בהבנה. אולי תשימו את הטלפונים בחוץ, כי אם תהיה אזעקה בכנסת, אנחנו נדע בלי הטלפון.

אני אתן לך דוגמה, אני לא רוצה לדבר יותר מדי זמן. עמותת ספורט או עמותת חינוך בלתי פורמלי – יש להן הכנסות עצמיות, זה נכון, אבל תחשוב שמה-7 באוקטובר הן – א. לא גבו כסף; ב. הן מחזיקות עשרות עובדים, והמהלך יימשך כנראה עוד הרבה זמן. נניח, לפחות בנהריה, עד סוף נובמבר עם לא גובים כסף, הם צריכים לשלם משכורות והם נכנסו לבעיה מאוד מאוד קשה. הם שוכרים מקומות ועושים 1,001 דברים, אני מניח שאתם מכירים את זה. זאת דוגמה למה שקורה לעמותה.

אתה אומר לא רק שהם נפלו בהכנסות, הם נדרשים להפעיל בעיר פעילויות עכשיו וליזום פתרונות עבור התושבים.

כן, אבל אתה לא יכול לקחת כסף מההורים על חוג שהיית לוקח.

פעילות ללא הכנסה.

ברור, זו גם פעילות ללא הכנסה, אתה משלם משכורת לעובדים שלך, כי אתה לא תפטר את העובדים, אתה גם לא יודע כמה זמן זה ייקח. נהריה מושבתת לגמרי. נהריה יכולה להיות אך ורק בתוך מקלטים או ממ"דים, אז זאת המשמעות.

נהריה אומרים לך קו עימות מצד אחד, והאוצר מסתכל רק דרך הכיס. יש פה בעיה – גם במקרה של עמותות מגזר שלישי וגם בהקשר של העיר נהריה באופן ספציפי, אבל אני לא רוצה להרחיב. אני חושב שהן נפגעות בצורה קיצונית, וצריך לדעת לפתור גם את הבעיות שלהן.

אנחנו לוקחים ממך את ה-input, שגם המערכת העירונית יש בה מערך של מגזר שלישי מקומי, כמו העמותות של חינוך בלתי פורמלי, עמותות ספורט ואחרות. ככל שהמצב מושבת, הן ללא הכנסות, ואפילו לפעמים דורשים מהן לבצע פעולות שאין להן עכשיו כיסוי, לסייע לקהילה.

חד משמעית, ועוד פעם אין הכנסות עם הרבה הוצאות.

תודה לך מרלי על הדברים. משרד נגב גליל, יש פה נציג? השר היה פה, אז אנחנו סולחים להם, כי הם היו פה בשבוע שעבר.

משרד החינוך, ביקשנו תשובות מה אתם עושים למען המגזר השלישי ואיך אתם עושים את זה – חגי גרוס בזום – לא שומעים חגי, לא עובד, יש שם תקלה. משרד הבריאות, יש פה נציג? בזום, בוא ננסה את משרד הבריאות בזום. רייצ'ל, אני לא רוצה את כל פועלו של משרד הבריאות, כי נעשית עבודה טובה, וגם ציינו אותו לשבח על התפקוד שלו בימים הראשונים. האם יש לכם צוות ותקציב מיוחד לבניית שותפויות עם אנשי המגזר השלישי והעמותות בימים אלה? במיוחד גם הגדלת שותפויות עם עמותות קיימות שעובדות אתכם, למשל עמותת משאבים שעובדת אתכם וההוצאות שלה גדלו ומרכזי החוסן הגדילו הוצאות. שלחתי את זה לשר למשל שיבדוק. האם אתם ערוכים לעבוד ולבנות שותפויות עם המגזר השלישי?

אני אתחיל את הדיבור ואני אעביר לגלעד, שגם עוסק בבריאות הנפש אצלנו. אני אגיד שקודם כל העבודה ביחד עם המגזר השלישי, שכמובן תרם המון עד היום, העזרה עובדת - - -

שימו בבקשה את הטלפונים בחדר ליד, זה מפריע לנו. אם תהיה פה אזעקה, אתם תשמעו אותה. מי שלא יכול להיות בלי טלפון, שיוותר על הנוכחות. בבקשה תמשיכי.

קודם כל, אנחנו פועלים כדי לתכלל את הפעילות של עמותות. התכלול הוא מאוד חשוב גם כדי לייצר את האופציות של עמותות לתת כמה שיותר מעצמן ולהיות יעילות בעבודה שלהן, ולא פחות מזה גם לחסוך משאבים במקומות שאפשר או להפנות את המשאבים המעטים שלהן למקומות הכי טובים. גם זה מאוד מאוד חשוב כדי לחסוך כספים של עמותות וכדי לייצר יעילות, אז בנינו תכלול של עמותות גם בגליל וגם בנגב. מעבר לזה, בכל מה שקשור לעולם בריאות הנפש יש מתווה שמנהל אותו ד"ר גלעד בודנהיימר, שהוא ראש שירותי בריאות הנפש של המשרד, של תשלום לעמותות שמפעילות מרכזי חוסן. אני מניחה שגם אריה מכיר את זה, וכספים שמועברים - - -

תשלום חדש? תשלום מוגדל? תוספות תקציב?

בוודאי, אגב זה לא שיש תוספות תקציב לא לנו ולא למשרד האוצר ולא לכל הממשלה, זה פשוט צריך להילקח ממקומות אחרים.

יש תוספות תקציב, המלחמה הזאת לא תיגמר בלי תוספת תקציבית למשרדי ממשלה. היא לא תיגמר בלי זה, או שיניידו כספים קיימים, אבל הממשלה תידרש לתקצב את תקציב 24' אחרת ולעשות תיקוני תקציב 23. לא יהיה פתרון בלי הגדלת הוצאה למלחמה, אז האקסיומה שאת אומרת שאנחנו לא נקבל יותר תקציבים היא לא נכונה.

כשתקבלו תקציבים, האם אתם יודעים לחשוב גם על השותפויות עם המגזר השלישי? וכשדיברת על אפשרות לגופים שנותנים מגזר השלישי שעושה טיפולים נפשיים, יש לכם כסף להגדיל את השותפות אתו בימים אלה?

התשובה היא כן, אנחנו מייצרים עוד שותפויות לתשלום של בריאות הנפש, שלא היו קודם. שוב, אנחנו מפנים אותם למקומות אחרים, אבל אנחנו מייצרים הרבה יותר שירותי בריאות הנפש באמצעות מתנדבים, באמצעות תשלום למתנדבים, כלומר אנחנו לא מסתמכים על ההתנדבות שלהם, אלא אנשים שכבר הגיעו וכבר נתנו מעצמם בשבוע הראשון של הלחימה, מיד אחרי זה הצענו להם איזושהי הפיכה של ההתנדבות שלהם לתעסוקה.

מעולה, על זה אנחנו מדברים, זו התגשמות החזון, שמישהו בא, התנדב, נתן מעצמו ולא השארתם אותו לבד, ואתם מוכנים לממן חלק מהפעילות הזאת.

בוודאי, מהרגע הראשון גם מי שעבדו כמתנדבים, גם דברים שהם היו זקוקים להם, כמו הלנה והסעדה במלונות ובמקומות אחרים - -

- - לקחתם על עצמכם, מה הסכום הגמיש שעומד לרשותך לפתרונות האלה בימים אלה במשרד הבריאות?

זה לא סכום גמיש, אין איזשהו סכום גמיש של בריכה של כסף שאנחנו לוקחים משם את הדברים האלה, אלא יש תכנון תקציבי מדויק לצורכי בריאות הנפש, וחלק מהתקציב הזה עובר דרך מרכזי חוסן שהן בהתקשרויות עם המשרד, חלק עובר לעמותות וחלק עובר לעמותות שהופכות להיות מרכזי חוסן.

אבל זה התכנון לפני המלחמה, זה התכנון לפני המלחמה.

לא, לא לפני המלחמה, אלה דברים בעקבות המלחמה, זה לא היה קיים לפני המלחמה.

אז שיניתם תקציבים, עשיתם ניוד תקציב. כסף לא גדל באוויר, הזזתם מסעיף לסעיף או משהו, תעדפתם מחדש את תקציבי המשרד.

גם משרד הרווחה וגם משרד הבריאות נתנו לחוסן אצלנו באשכול 30 תקנים נוספים.

למרכז החוסן, למטפלים.

למטפלים, ואני יודע שגם מממנים אותם, לפי מה שאני יודע.

יפה.

הוסיפו עוד שלושה מיליון שקל למבחן התמיכה של הקווים, קווי ייעוץ, גם לזה הוסיפו שלושה מיליון שקל.

אז יש התקדמות אצלכם.

התקנים שנוספו לרווחה זה 71 תקנים לכל הרשויות בדרום.

תיכף ניתן לך, לרווחה. בריאות, נשמע שאתם מבינים את המצב ואתם יצירתיים, כמו שהלכתם לקחת מתנדבים ולהעסיק אותם. מה שכן, אנחנו רוצים תשובות על היקפי הפעילות הכספית עם המגזר השלישי והיכולת שלכם להשקיע בעוד גופים ועמותות, מעבר למה שקיים. נשמע שאתם בכיוון, וגם ראש המועצה מחמיא לכם שכבר תקצבתם תקנים מוגדלים במרכזי החוסן, אז זה דבר טוב. תודה רבה לך.

משרד הרווחה.

כל ההתקשרויות שלנו, ידוע שהמשרד שלנו עובד הרבה מאוד בהתקשרויות עם החברה האזרחיות, בהיקפי הפעילות הכול נשאר קיים וממשיך, אף אחד לא צמצם ולא סגרנו שום התקשרות. להפך, נוצרו התקשרויות חדשות עם ארגונים שונים, אני חייבת להגיד שתוך יומיים אושרו ההתקשרויות.

גוף שלא היה במערכת שלכם.

כן, גוף שלא היה במערכת.

והצלחתם תוך יומיים לבנות הסכם עם החשבות?

נכון.

מרשים, אפשר דוגמה?

כן, גם המועצה הישראלית להתנדבות שיש לנו פה נציגה, גם הקואליציה לטראומה, גם עם קרן ידידות, גם עם פתחון לב שיצרנו שם התקשרות יחד עם הג'וינט.

עם פתחון לב היה לכם קשר בעבר.

לא, עצרנו, אבל עכשיו לנושא של מיצוי זכויות - - -

על תחום חדש, אבל העמותה הזאת בקשר אתכם.

כן, לגבי ביטחון תזונתי. לא היינו איתם בקשר לגבי מיצוי זכויות.

לתחום חדש. כמה כסף יש לך לתחומים האלה?

אין לנו כסף מוגדר, זה הכול עובד לפי צרכים, שאנחנו מעלים בחמ"ל - - -

ואז אתם מניידים בתוך תקציב המשרד?

כן, המשרד מאוד גמיש והרבה מאוד משאבים הוא גם הזרים למחוזות, כדי שיתמכו ברשויות המקומיות.

בנוסף לכך, 71 תקנים שאנחנו אישרנו לכל הרשויות בעוטף לעובדים סוציאליים.

מה עם הצפון? הצפון גם סובל קצת.

כרגע עוד לא הקצינו שום דבר לצפון, למעט - - -

אני חושב שכל עוד אנחנו במלחמה כוללת עם החיזבאללה, עיקר ההשקעות הן מול עזה והפגיעה שם יותר גדולה, אבל צריך להיערך לצפון, אפילו בדברים מניעתיים, בתשתיות, שאם חס ושלום נמצא את עצמנו שם במלחמה כוללת, הגודל וההיקפים יהיו כאין וכאפס לעומת מה שקרה בדרום.

כאן פועלים שני שולחנות עגולים לגבי ההיערכות המידית: אחד משרדית ואחד במשרד ראש הממשלה, גם לנושא הזה שכולל גם את הצפון. הצפון מוחזק על ידי צוות של עובדים סוציאליים בכל מקום.

אנחנו הקמנו שם מרכזי חוסן. אני הקמתי את זה עם משרד הביטחון, כי לא חיכיתי לאף אחד, בכספי משרד הביטחון, ובדיעבד משרד הבריאות נכנס לתמונה, ודמיינו שזה קם רק לפני שנתיים. דמיינו שעכשיו המלחמה הזאת פורצת ולפני שנתיים, שלוש היו אפס מרכזי חוסן בצפון, וההיסטוריה של מרכזי החוסן בצפון היא שהם נפתחו במלחמת לבנון השנייה ונסגרו במעלה הדרך כשכספים נעלמו. והנה הן נפתחו מחדש והן נושאות בנטל עכשיו, ויש פינוי רשמי של המדינה של מפונים מהצפון במרחק מהגבול. חלק מהישובים כבר ספגו טילים והפצצות, כמו חניתה ומקומות אחרים, ואני מבקש מהמשרדים להיות קשובים גם למרכזי החוסן בצפון וגם לעמותות שעושות עבודה בצפון, לא באותו היקף כרגע כמו בדרום, אבל אם יפרוץ שם משהו רציני, המטוטלת תנוע לשם.

אני רואה שאת מאוד רוצה להגיד, אבל אני מנסה לעשות מעקב על משרדי ממשלה, חכי רגע.

מעבר לכיתות הכוננות, לצדם גם עומדים צוותי צח"י – בטוח ראש המועצה מכיר – שהם מתנדבים שמסייעים לצוותי הכוננות ולאזרחים שגרים ברשויות האלה, וצריך גם אותם לקחת בחשבון. משרד הרווחה מממן אותם ונתן עכשיו תגבור לכל הארץ, לכל צוותי הצח"י, גם סדנאות לריענון למי שצריך, וגם סדנאות תמיכה.

צח"י זה חשוב, צח"י זה המשלים של כיתת הכוננות בחוסן הקהילתי והנפשי של כל יישוב, אבל את צריכה להגיד למרגי שצריכים לקום צח"י באופקים.

אנחנו קוראים להם צח"שים.

אנחנו צריכים להקים את זה. אנחנו במעגל הסיכון והמחיר גדל.

אתה צודק.

כמו שאנחנו מקימים כיתות כוננות בכל הארץ, צריך להקים במעגל גדול יותר ממה שהיה עד היום. חברים, אני במעקב על משרדי ממשלה. אמרתי שאני אשתדל לתת לעמותות עוד להתייחס, אבל אני בודק מה כל משרד עשה.

באופקים אנחנו הקמנו למגזר חרדי, אנחנו לא קוראים לזה צח"י חוסן, אנחנו קוראים לזה שגרירי חוסן קהילתיים, קבוצה של 50 שגרירים. הבוקר הקמנו אותו דבר באלעד, ואנחנו עוברים ישוב אחר ישוב חרדי, כדי להכיר להם את המושג הזה שנקרא צח"י חוסן. אני מאוד שמח שיש תקצוב לזה.

לאופקים יש תקצוב מיוחד.

אני מבית איזי שפירא, איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות. אני עוסקת בקידום מדיניות. אחד הדברים שאני רוצה לשאול זה לגבי תשלומים. אני מבינה שמשרד הרווחה כעיקרון אמור להמשיך ולשלם את התשלומים למסגרות שכרגע פועלות או אמורות לפעול במתכונת כזו או אחרת, אבל יש ניוד של אוכלוסייה. אם מישהו מגיע אלינו למעון יום שיקומי, ילד שהיה רשום באשקלון ועכשיו הוא מושם באיזשהו מקום במרכז, באים ואומרים: אוקי, אנחנו לא נשלם את שני הילדים הראשונים, נשלם רק את השלישי, והתשלום ילך לאשקלון.

גם אשקלון צריכים להחזיק את הצוותים שלהם, אחרת לא יהיו להם צוותים ביום שאחרי, אבל גם המסגרות הקולטות צריכות. צריך לחשוב אם מדברים על הגדלה תקציבית, תחזוקה, לטובת המסגרות שגם קולטות - -

- - קולטות ופתחו את שעריהן לילדים.

- - בדיוק, וגם למסגרות שנשארות.

אז כרגע הכלל הוא מהילד השלישי, ואת אומרת שזה צריך להיות מהראשון.

כמובן.

זה משרד הרווחה? וזה גם עניין זמני.

כן, ואני מניחה שהבעיה היא לא רק אצלנו, לא רק במעונות היום השיקומיים, אלא מן הסתם במסגרות - - -

משרד הרווחה, נא לבדוק את הפניה הספציפית הזאת.

משרד השיכון, מה אתם עושים עם המגזר השלישי?

אני סמנכ"ל נכסים במשרד הבינוי והשיכון. במסגרת ההיערכות לצפון, הקצינו תקציבים לרשויות המקומיות לשיפוץ מקלטים מקו חדרה צפונה. הוקצו 45 מיליון שקלים. זה נעשה כתקציבי תמיכה לרשויות. הם ביחד עם קק"ל, עם JNF UK, בפיקוח של פיקוד העורף והנחיה המקצועית של פיקוד העורף עובדים - - -

זה כסף חדש שלא היה קודם.

זה כסף חדש שקיבלנו ממשרד האוצר לטובת הפעולה הזאת. זאת תחזוקת מקלטים במבני מגורים משותפים של אנשים פרטיים, זאת אומרת אלה לא מקלטים ציבוריים של רשויות מקומיות, אלא רכוש פרטי.

ואיך זה קשור למגזר השלישי?

בסוף בפועל הרשויות המקומיות מפעילות גם קבלנים, אבל גם עמותות: עושים שכונה, מתן וארגונים נוספים שעשו עבודה ביחד עם החברה למתנ"סים שגייסו אותם כדי לבצע את הפעולה הזאת.

מבחינתי החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית, אבל ה-200 מתנ"סים תחתיה הם מלכ"רים, הם מגזר שלישי.

נכון, מבחינת עבודה עם עמותות וחברה אזרחית, זאת הפעולה המרכזית שנעשתה עד עכשיו. מבחינת צופה פני עתיד, אנחנו מגבשים כרגע איזשהו מודל של שכירות של דירות לטובת מפונים, שגם שם יהיה מבחן שיתוף פעולה ביחד עם החברה האזרחית.

שגם המגזר השלישי יכול להיות מבצע עבורכם?

כן.

אלה עמותות שעבדו אתכם בעבר שסייעתם להן, והן פונות אליכם להגדיל את הפעילות או להקשיב למה שעולה מהשטח.

היום אין לנו כזה.

אתה אומר היום? פעם היה לכם?

לא, גם פעם לא היה לנו.

בשיקום שכונות אני מניח שיש כל מיני עמותות שעשו פעילויות.

לא, עבדנו דרך החברות ודרך האגודה לתרבות הדיור.

אתה הכתובת למגזר שלישי במשרד השיכון, אם יש למישהו פנייה, מיזם או רצון לבדוק אתכם משהו? לפעמים הוא לא יצטרך את הכסף שלך, כמו את האישור כניסה שלו למקבצי דיור, לדיור מוגן או לפעול שם. יש שם איש קשר במשרד?

הקמנו שישה צוותי עבודה: אחד זה שיקום עוטף עזה; השני שיקום עירוני; השלישי זה דיור חלופי בשעת חירום; הרביעי זה רציפות תפקודית; החמישי זה טיפול בעורף; והשישי זה דיור ציבורי וגיל זהב. לכל פורום כזה יש מנהל, ואני אשמח לתת את הפרטים של כל אחד במשרד, אפשר לפנות דרך לשכת מנכ"ל שלנו. אני יכול להיות צינור שיפנו אלי ואני אפנה לגורם הרלוונטי, אבל בכל תחום יש מישהו שמונה.

אנחנו נראה בך כתובת, ואם תהיה פנייה לוועדה, יפנו אליך ואתה תפנה למי שצריך.

אין בעיה, בשמחה.

אדוני היושב-ראש, לפני שאנחנו עוברים למשרד אחר, אני רק מזכיר - - -

אני לא עובר למשרדים אחרים, למרות שמוריה צריכה תיכף לצאת. אני רוצה לסכם את החלק של האוצר לפני שהיא יוצאת. אני רוצה לבקש מכם, מהאוצר, את הדברים הבאים.

אבל לגבי השיכון.

השיכון לא הולך, האוצר הולך. אתה לא הולך, נתנאל, רק לה יש אישור יציאה. אנחנו עוד חצי שעה נסיים, אבל תישאר אתנו, תשמע את הקולות.

האוצר, מתווה הפיצויים שיחול גם על עמותות לצד עסקים, עם הפרמטר של 35% הכנסות עצמיות צריך להיבחן, לשמוע את האנשים האלה שעובדים ב-50 מיליון שקל עם הממשלה, לבחון אולי עוד החרגה מסוג מסוים עבור אותם אלה שאתם בכל זאת רוצים לכלול באובדן ההכנסות שלהם, גם אם אין להם 35% הכנסות רציניות. אני אבקש שננסה אצלי בחדר לעשות דיון מקצועי עם האוצר, החשב, חברי כנסת שרוצים, ולבוא עם מתווה ברור אל הדיון הבא. אני כן מבקש מכם בתכנית ההשקעות שלכם, בניוד התקציבי ובהגדלת תקציבים לבנות קופה למגזר השלישי – מגירה, קופסה. זה צריך להיות כמה מאות מיליונים, ואל תתביישו, זה משתלם. מי שיצילו פה מפוסט טראומה, אתם תרוויחו, וגם המשק יתפקד, כי בסוף כל עמותה שתפטר, אתם תשלמו חל"ת לעובדים שלה; כל עמותה שתפעל, לא יהיו לה מפוטרים והיא תתפקד. הדבר הזה משתלם, זה גם חוזר למודל הגרמני, שאתה שולח מובטלים ומחפש איך לשלם להם, ואחרי זה אין עובדים ואין חזרה לעבודה. תשמרו על עמותות מתפקדות, מעסיקות. לא נקבל את זה דרך הבעיה של הפרט שהוא בחל"ת ואין לו הכנסה, וגם אחרי זה יהיה קשה לשכנע אותו לחזור לעבודה.

אני גם מבקש מתודות מהירות, ושמעתי פה דברים יפים מהרווחה וגם מהבריאות על יכולת להתקשר עם עמותה חדשה תוך יומיים, תוך שבוע. אני מבקש לפתח את זה, להקשיב לעוד עמותות, לפתוח את הלב בגישה מרחיבה.

הדבר השלישי שאני מבקש זה להקשיב לעמותות שנושאות בנטל ועובדות אתכם ויש אמון; וכשם שאנחנו באים לרשויות ואומרים: אתן מוציאות הרבה כסף במלחמה, אנחנו סומכים עליכן, כי ההוצאה גדלה, צריך להגיד לגופים האלה שהתקשרנו איתם: קודם כל נקדים לכם מימון על ההסכמים הקיימים עד דצמבר, קחו את הכסף, שלא תהיה לכם בעיה תזרימית; במצבים מסוימים נגדיל לכם את ההתחייבות, כדי לראות את העבודה הטובה שאתם עושים בשטח, כי היקפי הפעילות גדלו. כשהמדינה התאמנה להגן על ישוב, היא אמרה שלושה מחבלים חדרו לאן שהוא. 50 מחבלים חדרו - -

מאות.

- - כיתת כוננות של עשרה בקושי יכולה היתה לעמוד בזה. אותו דבר העמותות, למשל: כמות נפגעי הטראומה בישראל תהיה עכשיו פי עשר ממה שתוכנן ונצפה אי פעם, אז כל עמותה שעוסקת בטראומה, מראש נכנסת לאיזה ברוך תקציבי. אני מבקש לעשות חשיבה מרחיבה. דיון המעקב שלנו על הנושא הזה – אני רציתי שהוא יהיה רק עוד שבועיים, שלושה, אבל אם אין לי תשובות על מתווה הפיצויים שהם יכולים להגיש, אנחנו נעשה דיון – אולי אני אבטל אותו. אני אקבע דיון לעוד עשרה ימים. אם אני ארגיש שהאוצר כבר פרסם פתרונות לעמותות, אני אבטל את הדיון. אני לא מחפש דיונים, אני מחפש פתרונות.

תוך כמה ימים זה יעבור לחקיקה וזהו.

אנחנו יכולים לישון פה כדי להביא לכם חוקים. אני ועדה מיוחדת, אני מוכן להיות מחוקק גם. תביאו מה שאתם רוצים, אנחנו נביא חוקים – שלא יהיה מחסום שאי אפשר לבצע פעולות בגלל חוקים, נהלים או דברים כאלה. זה לא לגיטימי בימים האלה. אני רוצה את המשפט שמשרד ממשלתי אמר פה: תוך יומיים בניתי התקשרות, תוך יומיים בניתי פתרון לחברה האזרחית. אני רוצה את הקצב הזה ואת התשובות האלה, גם ברמה המערכתית, לא רק משרד, משרד שעושה שבת לעצמו, אלא מדינה שמבינה שהחברה האזרחית היתה נכס, והיא לא נטל. שימור העוצמות שלה ושימור התפקודים שלה למלחמה שעלולה להימשך חודשיים, חצי שנה עד שנה, תלוי אם נמצא את עצמנו עם לבנון, פה אתם צריכים חשיבה אסטרטגית. לא שאני אומר לכם: יש עמותה ענייה, תנו לה כסף - לא. אנחנו כממשלה הבנו שהמגזר השלישי הוא זרוע ארוכה למהירות תגובה, גמישות ביצוע, ניהול מתנדבים ודברים שהממשלה לעולם לא תדע לעשות, ולכן נשקיע בכם, כי אתם מוסיפים לחוסן.

זאת רמת הדיון שהייתי רוצה, ואני אצפה לתשובות. אני אקבע דיון מעקב עוד עשרה ימים. אם הכול יתקדם, אני אבטל אותו, ואם לא יתקדם, נתכנס פה שוב. תודה לך, מוריה. אני עומד בזמנים. יש לך 12 שניות להשיב לי – זאת את שצריכה ללכת.

אני אשמח שוב להדגיש, שכל מי שרוצה ליצור אתנו קשר ולדבר אתנו, אנחנו נעביר למנהל הוועדה את המייל. אנחנו עונים ממש תוך יום, לכל מי שרוצה להשיב. אנחנו גם עושים איסוף צרכים. אנחנו ניסינו פה עם מנהיגות אזרחית, ואנחנו ממתינים לתשובות מהם, אבל כל עמותה או כל ארגון גג נוסף שרוצה ליצור אתנו קשר בימים הקרובים, אנחנו מאוד מאוד מאוד נשמח.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: א

את יכולה להגיד מה המייל הזה?

tmichot3alef@mof.gov.il.

מיכאל, אפשר להתייחס למה שנאמר פה?

היא צריכה ללכת. אתה תתייחס, אבל היא לא תהיה פה. היא נותנת לך מייל לפנות אליו, אם אתה רוצה. אתה עובד איתה, גם לא בחדר הזה.

עובדים מולה.

עובד איתה, מולה.

אבל יש עמותות שהן לא גדולות, והן התחילו פה פעילות מאוד גדולה.

tmichot3alef@mof.gov.il – אני אעביר את הכול, והכול נמצא באתר החשב הכללי.

מנהל הוועדה יפיץ לכל משתתפי הדיון את המייל הזה לשאלות, הבהרות, לבניית שותפויות, לרעיונות, למתווים.

בשמחה, כל דבר שצריך. תודה.

תודה רבה לך מוריה.

אני רק מבקש להזכיר, אדוני היושב-ראש, שניסית לאתגר את משרד השיכון בדיון הקודם לשבת יחד אתנו, אני בתור נציג עמיגור במקרה הזה, עם נציג של קבלנים שהסכימו להעמיד דירות לטובת מפונים מקיבוצים, שייצאו ממלונות ויוכלו להיכנס לדירות. האתגר היה - -

- - 20,000 - - -

20,000 שקל לדירה לריהוט, מה שיחסוך כמובן עלויות בתשלום למלונות, שזה מתקזז, וזה לא קרה.

לא קרה גם שהשיכון לא ישב אתכם?

אני רוצה לעדכן. אני לא מכיר את אדוני.

הוא בחור טוב, הוא לא תוקף כשהוא לא חייב. הוא מתאפק, אין לו פתיל קצר כמו אצלנו, הוא מנומס, הוא פה הרבה זמן.

אתמול התקיים דיון אצל דורון אלמוג בחדר, אני נכחתי שם יחד עם מנכ"ל המשרד. אתמול הקמנו הזמנת רכש לעמיגור על סך שלוש מיליון וחצי לרכש בדיוק על מה שאתה מדבר.

לציוד לדיור?

לציוד לדיור.

נו, אז הוא התקדם, הבן אדם בא מוכן. שביט, לא הפתעת אותו.

למי הציעו את הדיור הזה?

למפונים. לאיזה יישובים?

לא, איך?

גדי, בהמשך לדיון היום שהיה בבוקר, עלה הנושא של הבניין בנתניה, אז זה ביחס לזה.

אבל יש פה יזם שהציג לנו את הדבר הזה, וירקוני אולי לא שמע אותו. דביר קפלן, אתה על הקו? דביר קפלן היה אתנו בזום?

הוא היה פיסית.

אז הוא איננו, אבל יש יזמים, קבוצת נדל"ניסטים, שאמרו: יש לנו 800 דירות, נעמיד לכם אותן לכמה חודשים או עד סוף המלחמה בלי שכירות, רק תשימו שם ציוד ואת הארנונה, שלא יהיו להם הוצאות. האומדן של העלות של זה היה 20,000 שקל. חלק מהתורמים, חיברתי אותם עם קק"ל אנגליה וגופים כאלה, שהסכימו לשים את ה-20,000 שקל. אמרתי למה שהמדינה לא תשים 20,000 שקל, כשהיא קיבלה דירה בחינם?

הפתרון הזה לא מתאים לכולם, כי יש קהילות שרוצות לשמור על האופי והקרבה לאזור ועל חינוך בסטייל שלהן, ואם אפשר פרוס, כמו שהם היו בקיבוץ, להרגיע את תחושת הזרות והניכור. יש קיבוצים שלא פסלו להיכנס לבניין אחד, לפחות קיבוץ אחד בודק את זה בקריית גת.

אצלנו יש שניים.

אז הם בודקים את זה, אבל מי שמוכן ורוצה. אנחנו גם רוצים קרווילות, פשוט הקרווילות זה לא פתרון מהיר, והדירות הריקות זה פתרון מידי. זה ה-give and take של הדבר הזה. נתנאל, תודה על התשובות ועל המעשים.

עכשיו מי שרוצה ירים את היד ואני אתן, אבל קצר כל אחד.

אני אגיד כמה מילים.

ראש המועצה, כשתאבדו רגל גם אתם תוכלו להיות ראשונים.

שתיים.

לא נשארו לך רגליים? בינתיים אתה הולך.

אני הולך, אני מאושר, לעומת מה שקרה עכשיו זה כלום.

זה נכון.

ברשותכם, אני לא יכול להתחיל את הדיבור שלי ללא אזכור של החטופים והנעדרים שלנו ושל כל המדינה. זה דבר מחריד, מה שעברנו ב-7 באוקטובר, אבל הדבר היותר מחריד זה הדרך שזה נעשה, והעובדה שהם לקחו את החטופים, את האזרחים, את הילדים, את הנשים ואת התינוקות. אני יודע שמדינת ישראל עושה הכול כדי להחזיר אותם, וזה הדבר הכי חשוב. אני גם קורא לחלאות האלה, בגלל שהם לא בני אדם והם לא חיות, הם חלאות איך שהם עשו לנו את זה, שישמרו עליהם ולא יורידו שערה אחת מראשם. אם תרד שערה אחת מראשם של החטופים האלה, מי שאחראי על זה הוא לא רק החמאס, אלא כל תושבי עזה, שיכולים עכשיו לשחרר אותם. אלה המנהיגים שלהם, מצדי שיסכנו את חייהם ויוציאו את האנשים שלנו משם. אני חושב שזאת קריאה. אני יודע שכולם איתי בזה, וזאת קריאה שאנחנו קוראים כל היום. בתור אחד שמסתובב בין המשפחות, אין דבר יותר קשה מלראות את המשפחות. זה אפילו יותר קשה מלראות את משפחות הנרצחים, המצב שלהן. אני מקווה מאוד שיחזרו בשלום ומהר הביתה.

אמן, תודה על הדברים.

ועכשיו לעצם העניין, אני חושב שאנחנו באמת רואים כמה אנחנו זקוקים לעמותות האלה, והעמותות האלה הן עמותות שאנחנו יודעים לעבוד איתן ביחד ובשותפות נפלאה. עמותה שעובדת עם החוסן, צריך להבין שהיום גם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה שנתנו את התקנים בהתחלה לתקופה ארוכה מאוד, תקופת ניסיון ההבראה של הנפש אני קורא לה, תהיה פה ארוכת שנים. זה לא בטונים שאפשר להחזיר ברגע, זה הרבה יותר קשה, ויש שלא יעבור להם לעולם, לצערי. אני חושב שיש אחד כן, אחד לא, שניים כן, אחד לא מטופלים מה-17,500 תושבים שלנו. אנחנו עושים את זה במרחבים שהם נמצאים עכשיו, ואני משוכנע שנהיה צריכים עוד כוח אדם ועוד טיפולים, והטיפולים לא יהיו במספר של 12 ולא של 30, אלא במספרים עצומים.

אני קורא למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה, תתכוננו לזה. זאת לא רק כמות המטפלים, זה גם מספר המטפלים. תחשבו אשכול לבד, בונים שלושה מרכזים של חוסן איפה שיש תושבים, וכמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, מזל למדינת ישראל – לא מזל, אולי שכל שהקימו את מרכזי החוסן האלה. לולא הם, לעבור את זה היה הרבה הרבה יותר קשה. אני חושב ששמתם לב שההשלמה של הגיבורים האמיתיים במבצע הזה, שהם כיתות הכוננות והרבש"צים ששילמו בחייהם – רק אצלי מתוך 33 רבש"צים שישה נהרגו, ועוד הרבה פצועים, ויש לי כיתות כוננות של פצועים רבים והרוגים.

אנחנו חייבים לטפל בהם, ונעשה את זה. מה שאמרת, שהיום המשלים שלהם זה הצח"י, זה כל כך נכון. תבואו לראות איך זה עובד במקומות. אתם צודקים, בתקופה הזאת אי אפשר להמשיך עם צח"י בהתנדבות, חלק מהצח"י, לא מדברים על כולם. זאת הולכת להיות תקופה ארוכה, שנה – ויש ישובים שייקח להם שנתיים לחזור הביתה, אני מעריך שהיום יש יישובים שלא פחות מיולי לא יתחילו לחזור הביתה. עברו פה אירוע אדיר, שהוא בסדרי גודל של מדינת ישראל – איך אמרת? ציפו שייכנסו שניים, סרט האימה שלי היה שייכנסו חמישה מחבלים שישתלטו על בית ילדים. זה היה סרט האימה שלי, שתמיד אמרתי רק שלא אקום לדבר כזה. קמתי לדבר, שחדרו לי ל-11 יישובים ול-16 ניסו, וצה"ל לצערי – עזבו עכשיו, לא ביקורת – לא היה שם, ותארו לכם בלי כיתות הכוננות והרבש"צים מה היה קורה לנו.

אני חושב שהעמותות האלה באמת התאוששו ראשונות, אני חייב להגיד לכם שהתאוששו ברגע הראשון, ב-8 באוקטובר כבר התאוששו כל העמותות שאתם רואים פה והאנשים שגם לא פה, ובלעדיהם היה לנו קשה לעבוד. תראו איך אתם תומכים בהן, תראו איך אתם עוזרים להן. מדינת ישראל לא יכלה בלעדיהן, ואני אומר עוד פעם לא כדאי להסתמך על מתנדבים. גם העמותות האלה והאנשים שהן שולחות לטווח ארוך, צריכים להיות עובדים בזמן הזה. תודה רבה.

תודה על הדברים, ראש המועצה, ועל כל הכוח הנפשי שלך להנהיג קהילה, כולל המחירים האישיים ששילמת, אבל אתה חומה בצורה לאנשיך ואתה משענת. אני יודע כמה זה קשה, אני מלווה אותך הרבה שנים, אז אנחנו גם מפה שולחים לך כוחות, חיזוק והערכה אדירה לך ולכל אנשי המועצה שלך ולכל ראשי הרשויות בעוטף, תודה רבה.

אנחנו רוצים לשמוע את משרד ראש הממשלה, בבקשה. תנסו כולם להיות קצרים, שנספיק עוד פעם לכבד את כולם.

בקצרה, אני גם לא אחזור על הדרים הקודמים שנשות האוצר אמרו, אני רק אשלים את התמונה. כיממה אחרי פרוץ הטבח, מלחמה, כבר הפעלנו את השולחן הרב מגזרי בחירום ומתחתיו הפעלנו כבר שישה שולחנות פעילים אקטיביים, וגם הוחלט ביחד באופן רב מגזרי להתמקד בעולמות החוסן, החוסן הרגשי וגם בעולמות השיקום וההתחדשות הקהילתית. הדברים שדיברת הם דברים שממש בשבוע הראשון כבר התחלנו להניע צוותי חשיבה, גם בשיתוף עם תקומה כמובן. זה משהו שכן נמצא על השולחן כל הזמן, למרות שאנחנו עדיין בתוך הלחימה, אז חשוב לי להזכיר את זה.

חשוב לי להזכיר את זה גם מעוד זווית, כי אנחנו יושבים עם יותר מ-200 מלכ"רים, ארגונים כאלה ואחרים או מומחים מהחברה האזרחית וגופי הממשלה יחד והמגזר העסקי, וזה נותן לנו ערוץ הזנה פנימה לתוך המערכות הממשלתיות של האתגרים בתכל'ס.

אני שמחה לראות הנהונים מהחברים כאן, כי אנחנו ממש-ממש מרגישים את ה-ביחד הזה ואנחנו דולים את האתגרים בזמן אמת ומנסים לעשות מה שניתן כדי לעזור, זה ברמה של השולחן, ואני גם מזמינה את מי שכן צריך את הסיוע היותר ספציפי גם לפנות אלינו בהקשר הזה.

אני רוצה לחזור להיבט הכולל של הסיוע למלכ"רים ולומר שאנחנו נמצאים כמובן בקשר הדוק גם עם פורום מנהיגות אזרחית והמועצה הלאומית להתנדבות וגופים אחרים, ויצאנו בבקשה למשרדי הממשלה לרכז את המענים ומה אנחנו עושים כדי להקל. אני יודעת שדיברת על זה, יושב-ראש הוועדה, במפגש הקודם, על ההקלות הבירוקרטיות ועל ההתאמות שצריך לעשות במהלכים הכלכליים, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

הדברים שפחות נאמרו כאן, ואני רק אשלים בתוך התמונה שאנחנו מייצרים מול גופי הממשלה, ואנחנו כל הזמן דוחפים להרים את זה לשיח משמעותי ורלוונטי בדרג מקבלי ההחלטות, מעבר למה שאמרו אגף תקציבים – ואני חושבת שזו אמירה חשובה, עצם האמירה שיהיו התאמות למלכ"רים בתוך תכנית הסיוע הכלכלית היא אמירה שהיא לא ברורה מאליה והיא חשובה מאוד, ואנחנו נוודא גם שהדברים יקרו. אבל גם רשות התאגידים הודיעה כבר על הארכת מועדי הגשות דיווחים, הקלה על ביצוע תשלומים בעת המלחמה, אישור פעילות שמסייעת למלחמה בלי לשנות מטרות מלכ"ר. יש כל מיני מאמצים להוריד נטל בירוקרטי.

האם יש איזה קו חם ממשלתי לעמותות ולמגזר שלישי? איזה מספר לחייג אליו?

שאלה מעולה, ממש היום היתה לנו שיחה בבוקר עם רון ברקאי, שאנחנו צריכים לחשוב לייצר - - -

אבל אתם גורם מתכלל, משרד ראש הממשלה.

קודם כל, אין אצלי קו חם. אנחנו כן רוצים לחשוב ולייצר מענים.

כי את אומרת שיש כל מיני מענים, השאלה אם כולם יודעים עליהם.

אתה צודק בשאלה.

ואם התאגידים מקילים על היבטים של טופסולוגיה, רישום, הארכת תאריכים וכו'. איך יידעו את זה העמותות? האם יש אתר ממשלתי שמרכז את המידע על העמותות והמגזר השלישי? מי המשרד שרוצה להנהיג את הדבר הזה?

אני אשמח לקחת על עצמנו את המשימה להנגיש את המהלכים האחרונים והמעודכנים בתוך אגף ממשל וחברה באתר של משרד ראש הממשלה.

לאן יפנו? לאיזה מספר קליט? לאיזה לינק קליט? ב-10 ימים הקרובים תגידי לנו.

אפשר לכתוב אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה, ונעשה מה שאפשר כדי שביממה הקרובה - - -

לא, זה לא, זה לא לירון.

לא, אני לא אומרת שזה הפתרון.

מישהו אומר לך: זה 101, אנחנו רוצים לדעת אם יש 999 – מגזר שלישי או אתר או קו חם. מה, זה כסף קטן, זה כמה מאות אלפי שקלים לעשות קו חם ואתר שמרכז את המידע.

אנחנו נשמח לבחון את זה, אבל אני לא יכולה להגיד שיש כבר דבר כזה.

השאלה אם אנחנו נטיל את זה עליכם או על משרד ממשלתי. יש כמה משרדי ממשלה, שלכאורה היו צריכים לחבק את המגזר השלישי – המשרד לשוויון חברתי, אולי רווחה, אולי נגב גליל רוצים.

אנחנו מחייכות אחת לשנייה, כי אלה דברים שאנחנו מדברים עליהם, וכמעט כל המהלכים שלנו הם מהלכים משותפים כרגע באמת, לא כאלה שמדווחים עליהם כמשותפים. אני ממש ממש אשמח לקחת על עצמי לבחון את הדבר הזה - - -

לירון, את תיקחי ואנחנו נטיל עליכם. שהממשלה תעשה אתר וקו חם למגזר שלישי ולעמותות. יהיה אתר עם כל המידע ויהיה קו חם עם כל המידע, ותעשו סדר בממשלה. אנחנו יודעים להגיד מילה טובה למשרדים שעובדים, ואנחנו נרד על משרדים שלא עובדים. תביאו, זה כלום, זה מאות אלפי שקלים, זאת מלחמה שתעלה מיליארדים.

חשוב לי גם לומר, שגם המוסד לביטוח לאומי, שאני לא בטוחה שראיתי את נציגיו, הקים קרן סיוע למלכ"רים שפעילים בתקופת המלחמה.

ולמה הם לא באים לדיון הזה? למה את צריכה לדבר בשמם?

אני רק עוטפת כאן מעטפת, שאנחנו ניסינו לייצר במשרד ראש הממשלה, מה כן נעשה - - -

לירון, רשימת הפתרונות היא אין סופית, אבל היא לא ידועה לכל עמותה ולא שקופה ולא זמינה במהירות תגובה, אז אנחנו בבעיה. אם יש ביטוח לאומי, שיבואו לכאן וידברו, ויגידו מה הם עשו למען המגזר השלישי. נזמין אותם בפעם הבאה, אבל לרכז התייחסות רצינית ממשלתית של מידע, של פתרונות, של אנשי קשר, של מענים, של קולות קוראים, באתר ממשלתי אחד. כמו שעשו כל מיני קווים חמים, קו חם לעמותות ולחברה אזרחית. כמו שהחשב לבדו יודע לתת לינק לתמיכות, כלל הממשלה תביאי משהו אחד, ששם יהיה הלינק הזה, הביטוח הלאומי, התאגידים והכול יהיה שם. אבל זה כלום, זה כמה מאות אלפי שקלים לעשות דבר כזה. אפילו לא צריך 24 שעות, זה אינטרנטי, אפשר מענה לאורך היום, אפשר אינטרנט, זמינות ופנייה – אני מבקש שזה יקום. הגוף הזה יש בו 30,000 עמותות, והוא מעסיק מיליוני עובדים במשק, המלכ"רים בסוף במצטבר מעסיקים מיליוני עובדים, מי שלא יודע את זה. כולם אוהבים עסקים, עסקים קטנים או חקלאות. חקלאות שאני נלחם עליה מעסיקה כמה עשרות אלפי אנשים, זאת כמות העובדים בחקלאות. המגזר השלישי באומדן, ככה בהנחה יש לו מיליון עובדים, אולי יותר. לא תהיה כתובת לדבר הזה? אני מבקש שזה יטופל, וזה יופיע בסיכום.

דבורה, בדיון הבא בזום תבואי לפה לחדר ותספרי לנו על המוסד לביטוח לאומי. מי שרוצה לדבר וחשוב לו לדבר ממשרדי הממשלה, שפשוט יגיע לפה. אנחנו רצינו לאשר חריגים בזום, ואני רואה שזאת נהיתה אופנה. מי שחשוב לו להגיד משהו, שיהיה כאן.

שלום לכולם, אני מנהל תחום ביטוח כלכלי חברתי במשרד לשוויון חברתי, הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים. אני אתייחס בדיוק לנקודה של הקו החם. מיד אחרי המלחמה גם הקמנו מוקד חירום כתגובה מידית לתת מענה לאוכלוסייה הערבית, במיוחד לרשויות המקומיות, כאשר הוקם עם עיריית כפר קאסם ועד ראשי רשויות בחברה הערבית, ואחת ממטרות העל של המוקד זה בדיוק לתת את המענה לגופי החברה האזרחית, לארגונים ולעמותות שפועלות בתוך החברה הערבית.

אני רק אעשה סדר, בהתאם להחלטות הממשלה, הרשות אחראית על החברה הערבית במשולש צפון, לא כולל הבדואים בדרום. יש לנו אגף לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית, אז אפשר גם להפנות את השאלות שקשורות לחברה הבדואית לאגף.

בכל מה שקשור לחברה האזרחית, אנחנו כבר הספקנו להוציא איזשהו קול קורא לכל העמותות שפועלות בחברה הערבית עם שאלון שבנינו, כדי לבדוק את המענים שהם מציעים.

אתה גם נציג של כלל המשרד בדיון הזה.

נכון.

זה מאוד מבורך מה שאתם עושים בחברה האזרחית והעמותות של החברה הערבית, אנחנו מאוד מעריכים את זה. האם אתם זמינים לעמותות ולחברה אזרחית לא ערבית?

כן.

והאם אתם תיקחו חלק בהקמת אותו קו חם ממשלתי, מוקד חירום ממשלתי לעמותות? האם אתם רואים את זה כתפקידכם?

אנחנו הקמנו מערכת שקראנו לה תשביק, שזה Networking שכן אוספת את הצרכים מהרשויות המקומיות דרך המוקד שאנחנו כבר מפעילים.

כן, אבל אתה מדבר על הרשויות הערביות, ואני מדברת על שוויון חברתי - - -

לא, אני רוצה את הכלל.

בשוויון החברתי כרגע יש את הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, הבדואית, ויש גם את היחידה של להט"בים, אלה האוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהן כרגע.

למשרד לשוויון חברתי יש עוד אוכלוסיות.

כרגע לא.

כרגע אלה האוכלוסיות

נעלמו לו אוכלוסיות. פעם היו לו קשישים, היו לו נשים, כבר אין לו נשים? אז מה נשאר לו רק ערבים ובדואים?

להט"בים, ערבים ובדואים, כרגע אלה האוכלוסיות.

אז תקראו לזה המשרד לשוויון חברתי לערבים, בדואים ולהט"בים, למה אתם צריכים סתם לבלבל אותנו?

אני רק אגיד, שהאוכלוסיות שעברו מטופלות גם במשרדי הממשלה האחרים, ומקבלות את המענים בהתאם לטיפול של כל משרד ומשרד, ולכן ההתייחסות היתה יותר לחברה הערבית, כי המשדר כרגע נותן את המענה לאוכלוסיות האלה.

תודה.

מעיין דליקטר מהמשרד לביטחון לאומי.

יצאה.

אני מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי. כמו שאמרנו בדיון הקודם, אנחנו בשיח עם משרדי ממשלה אחרים גם כדי לאגם משאבים, וגם כדי להיות מוכוונים במשימה. כרגע הרשות הלאומית לביטחון קהילתי – הוקצו לה ארבעה מיליון שקלים לטובת פעילות בתוך בתי המלון, בהקשר של נוער שנמצא בתוך בתי מלון והוא חסר מעש, בטח בשעות הערב. כרגע אנחנו נמצאים בדיוק במקום של לדייק רגע גם את המענים, גם את הצרכים.

אפשר שהעמותות יציעו לכם רעיונות ואתם תקנו מהן שירות?

כן, כן.

אז איך פונים אליך?

אנחנו הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, אני אעביר אחר כך טלפון שלנו ומייל.

אתה תעביר למנהל הוועדה והוא יפיץ?

כן, ובהחלט נשמח לקבל הצעות.

אתם יכולים להיעזר בעמותות האלה, שיודעות לעבוד עם נוער ולתת שירות. תאמין לי, אתה לא צריך לקלוט עובדים, צריך לבחור כמה עמותות טובות והן יעשו לך את העבודה. תודה.

חברים, היום זה דיון מעקב. אנחנו לא ניתן לכולם לדבר, אני מתנצל מראש, זה ארוך מדי בשביל דיון מעקב. הבשורה הטובה היתה שמתחילה באוצר חשיבה וכיווני פתרון. לא שמענו מספרים, קונקרטיזציה ודברים סופיים מול האוצר במתווים שונים לחיזוק ולשימור החברה האזרחית, המגזר השלישי והעמותות.

אנחנו ננסה ליזום בעשרה ימים האלה פגישת עבודה שלי עם אנשי החשב והאוצר, כדי לקבל תשובות ברורות. אני כן אופטימי לגבי משרדי ממשלה, שלמדו לבנות התקשרויות בפחות משבוע מול עמותות חדשות ורעיונות חדשים. אני כן מבקש מכל משרדי הממשלה, שיהיה להם איש קשר למגזר השלישי ולחברה האזרחית, ולהיות בגישה מרחיבה ולבנות שותפויות ולסייע. אנחנו נברך משרדים שעובדים.

אני כן מודאג שהממשלה עדיין לא מצאה לנכון להקים מוקד – מוקד לחברה האזרחית ולעמותות גם טלפוני, לפחות בשעות היום, שיש בו מי שיודע לתכלל ולהעביר לכל משרד, וגם מרכז מידע ארצי במלחמה, שמרכז את כל מה שהממשלה מסוגלת ויודעת לעשות עם המגזר השלישי גם בהקלות ובפתרונות וגם בקולות קוראים והזדמנויות לשותפויות.

אני מבקש ממשרדי ראש הממשלה והאוצר לפעול לכך שיקום מוקד כזה, ועל בסיס אותו אי-מייל, תמיכות, בשיפור של אתר קטן עם הזנה של כל המידע ואיזה קו חיוג, ובתוך עשרה ימים להקים את המוקד הזה. אני מבקש מכם לעשות את זה.

אני רואה שהמועצה הישראלית להתנדבות ביקשה זכות דיבור, עכשיו זה לא יהיה, בדיון הבא אני אתן לכם.

כולם דיברו על ההוצאות של העמותות, אבל ההוצאה הגדולה ביותר של העמותות, וזה נראה כהרף עין שאין, היא המתנדבים עצמם.

כן, ניהול המתנדבים.

אבל אלה הוצאות על לינה ואוכל - - -

בוודאי, בוודאי, אני מכיר את זה.

וזה לא מתוקצב.

חלק כן, למשל לב אחד קיבלו כסף.

לא כולם, ולא כל העמותות. הארגונים הגדולים - - -

חלק מתוקצב, גם שמענו פה על משרד הבריאות שמממן למטפלים - - -

משרד הבריאות עשה את המעשה הנכון, הוא לקח מתנדבים שהגיעו בשבועיים הראשונים והעביר אותם להעסקה.

אבל הוא גם דואג להלין אותם, כמו שהיא אמרה.

נכון, זה אי ניצול שדיברתי עליו לפני שבוע, אבל עדיין יש לנו - - -

רק אני חלוק אתך על דבר אחד, מתנדב רוצה לפעמים כל החיים מתנדב. רוח ההתנדבות בעם היא התנדבות. פנסיונר שאין לו דאגה כספית, תן לי רק להתנדב, תעזור לי להתנדב, תלווה אותי, תדריך אותי, תחנוך אותי, לא כל מתנדב רוצה עבודה.

זאת לא הסיטואציה. נכון, הוא לא מחפש עבודה.

הוא צריך נסיעות, הוא צריך ביטוח.

כן, ניהול מתנדבים, ביטוח, הכשרה, העצמה.

בתוך החירום, אנחנו ממדברים על זה שהחירום הוא ארוך, בסדר? כדי שנשמור את המשאב הזה, ההתנדבות זה משאב מתכלה, כדי שהמתנדבים ירצו לחזור - - -

אני לא מסכים אתך, גברתי. אני אמנם רק חמש שנים חבר כנסת, אבל 30 שנה איש חינוך וקהילה, כולל מנהל מתנ"ס, כולל דירקטור בחברה למתנ"סים, הקמתי איזה שבע עמותות. אני חלוק עליך במאה אחוז, למה? כל העמותות בישראל מנוהלות על ידי מתנדבים. כל הוועדים המנהלים של העמותות בישראל, 30,000 כפול חמישה עד שבעה ועד מנהל, נותנים לך 200,000 מתנדבים עשרות שנים. לא להסביר לי שכל מתנדב רוצה משכורת. יש עלות לניהול מתנדבים, זה מקצוע, ואלה היבטים שונים של הכשרה, הדרכה, מיון, הזנה, הסעה. כל דבר אחר, תגמול קטן, מילה טובה, אבל לא להסביר לנו שכל המתנדבים אי פעם צריכים עבודה. רוח ההתנדבות בעם היא נקיה וטהורה, ויש הרבה אנשים שאומרים: אני רוצה להתנדב, לא רוצה עבודה. אל תהפכו את זה שכל מתנדב בסוף צריך להפוך אותו לעובד.

התבונה מתי לקחת מטפל שבא חודש ראשון, בעלויות שלו לבית מלון, ולהגיד לו: בוא תהיה חצי שנה מטפל שלנו ונעסיק אותך, כי הוא צריך להתקיים והוא לא צריך להיות מובטל, בזה אני מסכים איתך, אבל להיות זהיר גם באמירה, כי 200,000 מתנדבים חברי ועד ב-30,000 עמותות לא רוצים משכורת, ואני רוצה לשמור עליהם ככה.

אין בעיה, אנחנו אתך. אנחנו רוצים שהמתנדבים ימשיכו להיות מתנדבים, אנחנו רק מבקשים שנייה להסתכל על ההוצאות הנוספות סביב התפעול של המתנדבים, ולמתנדבים עצמם יש הוצאות.

אז נדייק ונגיד שיש מצבים שבנינו על מתנדבים כגל ראשון, ובסוף צריך לייצר עובדים בגל שני.

נכון.

זה מוסכם, אבל רוח ההתנדבות וניהול מתנדבים, זה דבר שיישמר, ויש הרבה אנשים שאסור להם לעבוד, מסיבות שונות, מהיבטים שונים, והם רק רוצים לתת שעות מסוימות, חלקיות. צריך לנהל את רוח ההתנדבות, לממן אותה ולתקצב, כי ניהול מתנדבים זה מקצוע, זה לא קורה לבד. אנשי מקצוע מנהלים מתנדבים, והמערך שתומך במתנדבים עולה כסף, בזה אין מחלוקת בינינו.

מצוין.

אנחנו לא גמרנו ולא סיימנו היום. עוד עשרה ימים – דיון מעקב, בעיקר כדי לקבל בשורות מהאוצר ולשמוע אנשים שלא דיברו הפעם.

שיינתן בפעם הבאה מקום לעמותות שלא הספיקו לדבר.

אז כבר עכשיו אני אומר, אמל, מי שכאן קודם כל בחדר ולא דיבר, יהיה דובר ראשון. מי שבזום ורוצה לדבר, שיבוא לכאן, כי העדיפות למי שנוכח בחדר. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.