פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/10/2023



מושב שני



פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י' בחשון התשפ"ד (25 באוקטובר 2023), שעה 9:00

סיור במעונות לגיל הרך בירושלים נוכח מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה סולומון
לימור סון הר מלך

ורדה מלכה - משרד העבודה

עמליה ליידרמן - מ"מ מנהל המחוז, מפקחת מחוז ירושלים, משרד החינוך

מיכל קדם - מפקחת על מעונות היום במחוז ירושלים, משרד העבודה

רונית חן - מפקחת מחוז העיר ירושלים

רחל אטדגי - מפקחת ארצית של רשת נאות מרגלית

נטע - מפקחת מעונות ירושלים והסביבה

ליאור גבאי - יו"ר פורום ראשי הארגונים ומנכ"ל נאות מרגלית

רווית מורג - מנהלת מעון נאות מרגלית

שרון זיגדון - מנהלת האגף לגיל הרך, אחראית על כל רשת מעונות היום של ויצ"ו.

תמי סלע

יהודית גידלי

איטייפ, דור משיח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיור במעונות לגיל הרך בירושלים נוכח  מלחמת "חרבות ברזל"

שמי ליאור גבאי, יו"ר פורום ראשי הארגונים ומנכ"ל נאות מרגלית. קודם כל תודה רבה לוועדה. חברי, חבר הכנסת יוסי טייב יו"ר הוועדה, זה שהגיעו ובאמת מבינים את המצוקות שאנחנו התרענו בעבורן.
בגדול המצוקה האמיתית היא שבעבר משרד החינוך ידע לתכלל את האירוע הזה, משרד העבודה ידע לתכלל את האירוע הזה באירוע של שעת חירום. וכרגע בהיעדר גורם אחד במשרד החינוך שלוקח את האחריות, יש בוקה ומבולקה. א' ברמה הראשונית – הוראה של לקחת 78 ילדים למקומות שיש התראה של חצי דקה או דקה, לא בר יישום.

אנחנו הצענו מתווה למשרד האוצר ולמשרד החינוך. המתווה שאנחנו דיברנו עליו הוא מתווה שמדבר על קליטה מקסימלית של 50% מתפוסת הילדים, מה שהיה מאפשר רוגע למטפלות ולמנהלות, לקלוט את הילדים של עובדים חיוניים, לקלוט את הילדים כששני בני הזוג עובדים, לקלוט ילדי רווחה. ואז זה נותן לך מענה של גם אפשרות, וברגע שאתה קולט 50% מתפוסת הילדים, אז לנייד 50-40 ילד לממ"ד בשעת חירום יותר קל, אחד. במתווה הזה, לצערנו הרב, עד לרגע זה אף אחד לא הרים את הכפפה במשרד החינוך. שלא לומר במשרד האוצר, שבסוף יש לזה השלכות כספיות. וזו הבעיה הראשונית בכלל הארץ. כל מעונות היום בארץ, גם במקומות של חצי דקה וגם מקומות של דקה, אין התאמה לסיפור עצמו בגלל הנקודה הזאת שדיברתי.

אנחנו פוגשים מנהלות ומטפלות, בצדק, שמבוהלות. ואומרת 'או-קיי, אנחנו לא מוכנות בשום פנים ואופן ליישם את זה, כי אי אפשר ליישם 78 ילדים בתוך חצי דקה. זה לא שייך. או בתוך דקה. ואז אנחנו צריכים, בגלל שאנחנו רואים חשיבות רבה למעונות היום כמפעל חיוני, וכמקום חשוב מאוד בשביל להניע את המשק, אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות. אז אם אני, כיו"ר הפורום, ויחד עם השותפים שלי בוויצו ונעמ"ת ואמונה לא היינו מגלגלים יוזמה לפתיחה, אז גם מעונות היום, מה שקרוי היום, זה לא היה קורה.

מה שקורה היום בארץ זה שבסה"כ יש 45% ממעונות היום שפתוחים היום ברחבי הארץ, כאשר חלק גדול מהמעונות - - -.

כמה?

בין 45 ל-50%, חלק גדול לא נפתח בגלל שזה נמצא באזורים אדומים. חלק לא נפתח בגלל שבהיעדר ממ"דים, וחלק לא נפתח בגלל הוראות סותרות בין פיקוד העורף לרשויות. לדוגמה, ראש עיריית רחובות שפיקוד העורף אומר 'תפתח', וראש העיר אומר 'לא תפתח', ונס ציונה אותו דבר. במעלה אדומים בא ראש העיר ואומר 'אוקיי תפתחו בתנאי שיהיה מאבטח', מי יממן את המאבטח הזה? - - -

אין גורם אחד שבא ואפשר להגיד לו 'תקשיב, יש לנו בעיה כרגע'. בעבר, הנה נמצאת פה מיכל שזוכרת שהיה, במשרד העבודה – והדגשתי את זה – היה גורם אחד שתכלל את האירוע הזה, ידע, פיקוד העורף ידע לעמוד מולו. אם הוא ראש רשות ידע לעמוד מולו. זה לא קורה. אז זה בכובע אחד.

הבעיה השנייה, שהיא יותר מהותית והיא כרגע לפתחינו, היא שבעוד שבוע אנחנו צריכים לשלם משכורות לעובדים. ובהיעדר מענה, קודם כל בהיבט הטכני, למקומות שבהם נסגרו מסגרות, קחו את נתיבות, קחו את שלומי, קחו את קריית שמונה, המטפלות שלנו פונו מהבתים. לא ניתן להם משכורת? אנחנו צריכים, זה הדבר הראשון שאנחנו חייבים לתת להם איזה איתנות כלכלית בסיסית. לתת להם משכורת. אין, אף אחד לא נותן לך מענה לזה.

הורים שמשלמים, שילמו, חלק צריך להחזיר להם, חלק לא גובים מהם. מה אתה עושה איתם? עכשיו אם אנחנו לא גובים מהורים, אז אין לנו דרך לשלם משכורות לעובדים. אז אומרים לך 'אוקיי, נמצא פתרון של מס רכוש וכו', אתם יודעים, זה יגיע בעוד', אבל אנחנו ארגונים מלכ"ריים, ארגונים ללא כוונת רווח, שהתפיסה שלנו היא לנסות לקיים את מעונות היום, אין לנו יכולת לממן את המדינה, ודאי לא באירוע חמור שכזה.
היה חשוב לי שהוועדה תבוא, על מנת שתראו פיזית – בואו תראו פיזית האם אפשר 78 ילדים לנייד בשעה של חצי דקה לתוך ממ"ד. קחו בחשבון כמה תינוקות יש במעון – חלקם הגדול, במעונות יום בסיסיים, יש בין 18 ל-25, 30 ילדים. תינוקות שעדיין הם בלולים. צריך לנייד אותם. אז יש הוראות סותרות, למשל יש הוראות – בחלק מהרשויות - שאומרות 'אוקיי, תפתח עד 13:00'. למה? כי אין לינה. אבל מי שאומר את זה הוא פשוט לא מכיר מה זה מעונות יום, מה זה אין לינה? תינוקות גם ב-10:30 ישנים. מה זה, תינוקות זה כמו בגן ילדים שאומרים להם 'עד 13:00, ומ-13:00 יש צהרון ותישן', אין כזה דבר. זה לא קיים.

מי שאומר את זה הוא פשוט לא מונח – וזה מה שאני מתריע לצערי הרב כבר כמה וכמה שנים – שהגיע הזמן להקים רשות לגיל הרך, זה לא עכשיו, זה לאחר המלחמה, צריך להקים רשות לגיל הרך שבאמת תטפל נטו רק במעונות יום ותבין במעונות יום. אין מציאות כזאת שבאים ואומרים לך הוראה שהיא מתאימה לגני ילדים ובתי ספר ולא מתאימה למעונות יום.

אני עמליה ליידרמן, אני מפקחת מחוז ירושלים. נמצאת איתי רונית חן, מפקחת מחוז העיר ירושלים, נמצאת מיכל היא המפקחת על מעונות היום במחוז ירושלים, ואני ממלאת את מקומו של מנהל המחוז. אז תחילה אני אתייחס לדברים שהצגת. קודם כל, במחוז ירושלים, קצת נתונים, 95% ממעונות היום נפתחו. אותם 5% שלא נפתחו הם בגלל קשיים של ממ"ד. אין ממ"ד, אין מיגון וכו'.

סליחה, וב-95 כן יש?

כן.

עד מתי הם נפתחו? עד איזו שעה?

היום נפתחו מעל 85% מעונות, יש לי נתונים מספריים.

שאלתי עד מתי?

מאוד דפרנציאלי.

לפני כן, אני אתן את הנתונים של ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה - הארגונים המובילים שמפעילים את מרבית מעונות היום. במרבית המעונות, כמעט, המעון נפתח עד 13:00. בגלל ההוראה שקצת מבלבלת וסותרת עם העניין של לינה וכו'. המעון נפתח עד 13:00. שלא לדבר על זה שהקב"טים העירוניים לוקחים שיקול דעת שהוא לא נמצא, לא אמור להיות אצלם. למשל אני אתן לכם דוגמה, יש לי מעון יום בארמון הנציב שבו הקב"טים העירוניים באים ואומרים 'אל תפתח'. למה? כי בהיעדר אבטחה והיעדר כל מיני דברים. אז לבוא ולהגיד, לצבוע, להגיד כאילו 'הכול פתוח והכול מצוין', בוא, אנחנו לא רוצים לסגור.

לא אמרנו הכול.

95% זה כמעט הכול. זה לא קיים. גברתי את אומרת 'אצלנו', אני נותן לך את הנתונים מהשטח. קודם כל עד שבוע שעבר ביום רביעי אף אחד לא התעשת אף אחד לא הרים את הכפפה, אנחנו הרמנו את הכפפה, בכלל לפתוח את מעונות היום. אז קודם כל עד יום רביעי זה לא קרה. שזה עשרה ימים אחרי האירוע. ב', גם מיום רביעי, גם המעונות שפותחים, הם פתוחים עד 13:00 בחלקם הגדול, בגלל ההוראות של שינה ולא שינה, בגלל חוסר השינה. תמשיכי.

לפני שאת ממשיכה אני רוצה רק לשאול שאלה. אני רוצה רק לשאול, אני יוצא מנקודת הנחה שאכן פתוחים פה בירושלים 95%. כמה, איזה כמות תלמידים נמצאים בתוך המסגרות? זאת אומרת, אם אני לוקח את הנושא שהעלית.

מיכל קדם

לנוכחות אתה מתכוון?

נוכחות תלמידים. כי אם יש לי באמת 78 תלמידים, ושעכשיו, שלא יהיה, ישמעו אזעקה, אני לא רואה איך צוות נורמטיבי – גם אם צוות מלא ומתפקד – איך הוא אמור להכניס 78 ילדים ופעוטות לתוך הממ"ד תוך דקה וחצי.

שאלה נוספת הייתי רוצה להוסיף, שעות הפעילות. מאוד חשוב לי לדעת, שעות הפעילות. אנחנו ממש לא קיבלנו תדרוך בעניין הזה, כל הקב"טים לעבוד מ-08:00 עד 12:00. יש מסמכים, אני יכולה להראות לכם את זה. אותי מעניין שאתם אומרים 95% מתוך איזה שעות פעילות, אני מתחברת למה שכבודו אומר שנוכחנו לראות את זה במרכז, פתחנו באחיסמך בלוד. מעון תפוסה מירבית 78 ילדים, האזעקה הייתה בשעה 14:30, איפה הילדים היו?

אז אני יכולה לדבר על מה שקורה במחוז העיר ירושלים ולומר שנכון, הפעילות היא דיפרנציאלית בהתאם ליכולת של הצוות להגיע עם הילדים למרחב מוגן או לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.

אנחנו אפשרנו למעונות להתחיל את הפעילות בצורה הדרגתית גם מבחינת הפתיחה במהלך השבוע וחצי האחרונים. וגם מבחינת שעות הפעילות, כאשר היינו מאוד קשובים לשטח, המפתחות שלנו בכל המחוז, בקשר ישיר עם כל אחת ברשות שהיא עובדת עם תקן לידה עד 3 ברשות, עם מנהלות המעונות. קיימו גם מפגשים בזומים, שלושה מפגשים שהתקיימו רק בעיר ירושלים. גם בנושא חוסן, גם בנושא של לשאול 'מה נשמע, איפה אתן נמצאות בימים אלה'.

אני יכולה לומר, ליאור, שגם אנחנו נפגשנו במפגש שקיים האגף. שני מפגשים שהתקיימו עם אגף הגיל הרך.

נכון, אני רק ככה ברשותך אני אפסיק אותך, אני רק חייב לציין שבאותו מפגש, אמרה אורנה פז, שהיא הסמנכ"לית של משרד הזה, שמשרד החינוך לא אחראי על מעונות היום. הוא רק אחראי על הפיקוח. כך היא אמרה ויש את זה, זה שיחה בזום אז זה גם מוקלט. יש את זה במציאות, משרד החינוך לא אחראי על מעונות היום הוא רק אחראי על הפיקוח. ככה אמרה אורנה פז בשיחה - - - .

אנחנו לא יודעים באיזה הקשר היא אמרה את זה, לא היינו שם.

אני לא ביקשתי את תגובתכם לעניין. אני רק אומר את המציאות. כרגע המשרד - - -.

זו לא המציאות.

אם אני אומר את המציאות, אז אני מצטט אותה בדיוק מילה במילה. אורנה פז, סמנכ"לית המשרד שאני מעריך אותה מאוד, אמרה ובצדק שמשרד החינוך לא אחראי על מעונות היום, הוא אחראי על הפיקוח. למה? כי שוב פעם, תזכרו, שמעונות היום נמצאים כרגע במשרד החינוך תחת הפיקוח, במשרד העבודה תחת הנושא של הסבסוד, במשרד הרווחה על ילד הרווחה, במשרד האוצר על נושא תקצוב. אנחנו בנים לארבע אימהות.

אני רוצה לומר, קודם כל אורנה פז לא נמצאת אז אני לא רוצה לדבר בשמה. אני לא זוכרת שנאמר דבר כזה. ובכל מקרה, אנחנו לא נדבר בשמה.

מיכל הדבר הפרקטי הוא, שאלה אחת, יצא מתווה לצוותים לפעול, יש אזעקות, יש הליך, כמה ילדים אני יכולה להריץ לממ"ד בזמן אזעקה?

אני לא חושבת שיש ויכוח בינינו. אני חושבת שיש שיתוף פעולה, לפחות המשרד מאוד מעוניין בשיתוף הפעולה הזה ולכן ישבנו בזומים והקשבנו, ואגב באמת הדברים שהעלית, ליאור, אתה וכל הפורום. היו מאוד נכונים והקשבנו להם רב קשב, ואפילו עשינו גישה נוספת עם אגף הבטיחות שנתן כל מיני פתרונות ספציפיים לבעיות שהועלו. נכון, אנחנו לא יכולים במצב הזה לפתור את כל הבעיות. אנחנו גם אמרנו שהפתיחה של המנות תיעשה בצורה מדורגת ובהתאם ליכולות של כל צוות וצוות. ואני חושבת שאנחנו התכנסנו יחד וגם קבענו שיהיה איזשהו פורום שייקבע קריטריונים לאיזה ילדים יתקבלו למעון במצב חרום.

אבל זה לא קורה. אנחנו כבר יותר משבועיים אחרי האירוע הזה. אנחנו גם לא יודעים כמה זמן האירוע הזה ייקרה לצערנו הרב. כולנו שותפים, באמת לתפילה שבעזרת השם כמה שיותר מהר יסתיים האירוע הזה בניצחון מוחלט, אבל כרגע זה שאומרים 'אוקיי אנחנו נבדוק ואנחנו נעשה דיונים' ואין גורם אחד שמקבל החלטה כאן ועכשיו.

הסתירות וזה לא מול משרד החינוך. זה שקיימות סתירות ברגע זה - לא רק במחוז ירושלים בכל הארץ - מול פיקוד העורף וראשי רשויות, זה דבר שלא אמור להיעשות. בגלל שמפעילי המעונות לא אמורים להתחיל להגיד 'אוקיי, למי אני אקשיב עכשיו, לקב"ט העירוני או לפיקוד העורף או למשרד החינוך'? הוא לא אמור לעשות את זה. מישהו היה אמור לתכלל את כל האירוע, וזה לא, אין לי טענות כלפי משרד החינוך, אני רוצה להסביר לכם את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים.

ברגע שמנהל מערכת מקבל הוראה שהיא סותרת בין פיקוד העורף למשרד החינוך והרשויות, הוא לא יודע מה לעשות. וזה קיים בכל המציאות. אנחנו יום יום הקמנו חמ"ל אצלי באגף למשל, יום יום אנחנו עושים סיורים, ועוד מעט שנעשה סיור גם בויצ"ו אתם גם תשמעו את זה, יום יום אנחנו עושים סבב אצל כל המנהלות שלנו בכל הארץ, ושומעים את אותה בעיה. יש הוראות סותרות בין ראשי רשויות יש הוראות סותרות בין פיקוד העורף, אין גורם אחד שהרים את הכפפה ואמר 'אוקיי אני לוקח אחריות ואני מנחה את פיקוד העורף אחד, או אני מתאים את עצמי להוראות של פיקוד העורף'. לא קיים.

ברשותך אני יכולה רק שנייה לענות לסוגייה הזאת. יש את מדיניות התגוננות פיקוד העורף. היא המנחה ואנחנו מחויבים לה. יחד עם זאת, ברשויות המקומיות ולמדנו את זה גם בזמן הקורונה וכולנו יודעים את זה, לרשויות המקומיות יש סמכויות ויש להם את האפשרויות והאוטונומיה להחמיר. כלומר, אם רשות או ראש רשות מקומית מחמיר באיזשהו נוהל או הנחיה שנתנה פיקוד העורף, זה כאן בסמכות שלו.

אתה אומר 'עברו כבר תשעה עשר יום', זה נכון. אנחנו כולנו מתמודדים עם מצב שאנחנו לא הכרנו בעבר, ולכן דברים בדרך, התעוררו קונפליקטים. יחד עם זאת אנחנו כפופים להנחיות של מדיניות פיקוד העורף, כשמעונות היום עברו למשרד החינוך, הם עברו לאחריות המחוזות הגיאוגרפיים ובכל מחוז יש גורם מתכלל, יש גורם שמוביל את זה.

אז גברתי, אני מכבד את מה שאת אומרת, גורם מתכלל פירושו של דבר גורם שהיה לוקח אחריות גם עם ההוראות של פיקוד העורף, מה שלא קיים כרגע. זה שאת אומרת שיש היענות של משרד החינוך וכולם התגייסו, הכול בסדר. אבל אני מצייר לכם עובדה. שמעון אחד, אבל בואי לא נדבר על זה. אני רוצה להראות לכם בפרקטי, האם שייך, בואי נחשוב, נסתכל עכשיו פיזית. 78 ילדים בשעת אזעקה.

אתה מגיע עכשיו לשאלה ששאלתי, ולכן אני כן רוצה שתתייחסו לזה.

אני פניתי למשרד האוצר ולמשרד החינוך.

ניתנה הוראה מפיקוד העורף.

שייך או לא שייך כרגע, אני רק רוצה רק להגיד דבר אחד. היום ירושלים, לצורך העניין, היא ירוקה. מה זה אומר? אין הגבלה.

עכשיו ניתנה הוראה על-פי פיקוד העורף שניתן, לצורך העניין, באזור ירוק – ירושלים – לפתוח. ואכן, 95%, אפשר לחלוק על זה כן, לא נתווכח עכשיו על הנתונים. אכן נפתחו, האם יצאה הוראה מפיקוד העורף או ממשרד החינוך, משרד הכלכלה, עיריית ירושלים. כמה תלמידים אותו מנהל מעון יכול להכניס היום?

אין הגבלות, כי היא ירוקה.

הבנתי. אין הגבלות.

לא, חבר הכנסת יוסי טייב. אין הגבלות לא רק במקומות הירוקים.

מה מטריד אותך?

שניה אני אסביר. אין הגבלות לא רק במקומות הירוקים. במקומות הירוקים נגיד שאתם אומרים 'אין הגבלה'. אבל במקומות הצהובים, שלצורך העניין זה לא רלוונטי לירושלים, במקומות הצהובים או במקומות - - -. שנייה. במקומות הצהובים או במקומות שירושלים הייתה לפני כמה ימים והיא יכולה להשתנות לצערנו הרב בכל מיני נסיבות, גם לזה אין מענה.

אנחנו כפורום הצענו למדינת ישראל פתרון, אמרנו אנחנו רוצים להציע מתווה שמדינת ישראל תקבל אותו, הוא היה קיים בצוק איתן. מי שהיה איתנו בעבר יודע את זה. הוא היה קיים בצוק איתן, עשינו תפוסה של 50% במעונות היום, כאשר סדרי העדיפות הם קדימות של ילדי עובדים, קדימות של ילדים של עובדים חיוניים, ילדי רווחה וכו', יש קדימות מסודרת, עשינו את זה בעבר, לא המצאנו את התורה הזאת.

הצענו את המתווה הזה למשרד החינוך ועל זה הסיור, אני מבקש ממך תראה. על זה הסיור, כי זה לא רק לירושלים. אנחנו מדברים על אירוע שבו פיזית אין אפשרות, אנחנו מתמודדים עם מנהלות מבוהלות, ובצדק, שאומרות 'אני ניסיתי לארגן 78 ילדים, לא לוקח לי פחות מ-5-4 דקות, איך אני אעשה את זה?

אכן הועלתה הצעה שהתינוקות ילונו במרחב המוגן ב- - -.

אבל זו לא בעיה של תינוקות.

שלום לכולם, אני חבר הכנסת משה סולומון, אנחנו כמה חברי כנסת מוועדת החינוך. אשמח קצת להבין איפה הבעיה ואיפה העניינים.

אז אני אעשה לך סקירה קצרה. קודם כל באנו לראות את ההתנהלות של מעונות היום. לקחנו לדוגמה את ירושלים, לצורך העניין אתמול היא הייתה כתומה, היום ירוקה - - -

ומחר אין לדעת.

עכשיו אנחנו רוצים פשוט להבין איך המנגנון עובד, האם אכן הוא עובד, החזרה ללימודים איך נעשית החזרה ללימודים. וברמת הפרקטיקה, איך אנחנו מטפלים באירוע הזה. עכשיו ליאור גבאי העלה מספר אתגרים שיש בפני המעונות. הוא מייצג פה מספר גופים, מספר בעלויות.

אני יו"ר פורום ראשי הארגונים של כל מעונות היום שמופעלים בארץ: ויצ"ו, נעמת, אמונה, נשי חירות, בית יעקב.

בקיצור הוא הציע איזשהו מתווה שאמור, בצורה כזו או אחרת, לתת איזשהו מענה. ישנם פה השלכות גם תקציביות מול האוצר. אנחנו נמצאים באירוע הזה עם מספר משרדים, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד האוצר כמובן. ואנחנו באים קודם כל להתרשם, לראות ברמת הביצוע, ברמת הפרקטיקה איך הדברים עובדים. נעלה את השאלות ונכנס אחרי זה וועדה ונראה בצורה נקודתית.

אז אולי אבל כן נבין מה קורה בשטח. איפה הכשלים?

אני אסביר את זה בקצרה. הבעיה כרגע שלשמה נתכנסנו היא א' שיש הוראות סותרות בין פיקוד העורף לרשויות, אבל זו בעיה ארצית והיא לא קשורה למשרד החינוך. אין גורם אחד שבא ומחליט את העניין הזה, זו מציאות עובדתית קיימת.

שתיים, המתווה שמשרד החינוך איפשר לפתיחת מעונות יום, להוראות פיקוד העורף במקומות צהובים או מקומות כתומים או מקומות שכל פעם מתחלף הצבע, הוא לא ישים בגלל שלקחת 78 ילדים בהתראה של חצי דקה או דקה או דקה וחצי, לא ישים כאשר מרבית הילד – חלק גדול לפחות – הם תינוקות שצריך להרים אותם. זה שמשרד החינוך אומר 'או-קיי, מהשעה הזאת בואו כדי שתשימו את הילדים בממ"ד", זה לא פרקטי כי יש 78 ילדים, אי אפשר לשים אותם בממ"ד.

כי הממ"ד לא מכיל או כי זה לא - - -.

הממ"ד לא מכיל. מעבר לזה עוד בעיה - - -.

אבל גם אם יש בזמן נתון מציאות שבה אני יכול להביא אותם בזמן לנקודה, הממ"ד עצמו לא מכיל אותם.

הממ"ד עצמו אמור להכיל, ב-36 מטר ממ"ד תקני אמור להכיל, אבל בתוך האירוע הזה צריך לקחת בחשבון את הזמן לנייד, צריך לקחת בחשבון עוד דבר. למשל, שמי שבא ורשויות שאומרות ומשרד שאומר 'אנחנו מאפשרים פתיחת מעונות בלי לינה', הוא פשוט לא מכיר את תחום מעונות היום. בגלל שמה זה מעון יום בלי לינה? ילדים קטנים בני עשר, אני אגיד לו 'תקשיב תקום', הוראה של משרד החינוך הוא לא לישון עכשיו, זה אמיתי? זו בדיחה.

ולכן אנחנו באים ואומרים 'בואו נראה פיזית', עכשיו בואו נעשה סיור ונראה. המעון הזה למשל באופן רשמי הוא פתוח מ-07:30 עד 13:00 בגלל הנסיבות בגלל ההוראות. בוא נפתח. רונית, מנהלת המעון שלנו.

כמה ילדים מגיעים עכשיו בתקופה הזאת גם כשהכול ירוק וכאלה?

היום ממש יחסית מלא, 70.

אני רוצה שתגידי לנו בפרקטי, רונית. יש לך מעון יום תקני שיש בו שלוש כיתות. כמה ילדים יש לך בתינוקייה?

18 פה בשילוב של 12 שם.

אז בסך הכול 30 תינוקות. וכמה פעוטות, שזה גילאי הביניים?

גם השלמה עד 70. גילאי הביניים יש לנו משהו כמו 16.

16 והשאר זה בוגרים. נגיד שיש אזעקה, וצריך לקחת, אנחנו רוצים לנסות לבדוק האם בתוך דקה או דקה וחצי או חצי דקה, תלוי מה ההתראות, לנייד - - -. ירושלים כרגע זה דקה וחצי, הכל זה ניתן להשתנות. בתוך דקה וחצי איך את מנסה ליישם, האם זה בכלל ישים, להעביר 70 - - -

אז באמת עשינו ניסיונות, תרגלנו, יש לנו פה 15 צוות. כמובן שגם צוות מטבח, מכבה גז ומגיע לעזור.

אז הצוות זה כולל גם את המטבח?

כולם. כן. כולן נכנסות לפעילות, אבל עשינו חלוקה ומשהו כמו 5 לכל כיתה. ולמרות זאת זה ממש מורכב. מה זה אומר? שתינוקות – צריך להרים אותם. אז פשוט מטפלת לוקחת כמה ביחד ועם הלול היא פשוט רצה, הג'ימבורי שלנו זה החדר ממ"ד. היא ממש טסה לכיוון ה - - -. כן, אחר-כך הילדים הגדולים יותר, אז באמת כבר שכנענו אותם גם עם כל מיני דברים נחמדים.

אולי עגלולים? סתם, ואז את יכולה לשים כמה ילדים. גם בלול יכולה לשים שם שישה ולרוץ, זה היינו הך, הלול עם גלגלים.

איך הסיפור הזה משפיע על היכולת של המטפלות. כלומר, יש לך מטפלות מבוהלות שאומרות לך 'לא רוצות לבוא' או 'כן רוצות לבוא'. איך זה עובד?

היה, אבל ישבנו ושוחחנו והסברנו שאנחנו עושים השתדלות, באמת הייתה פאניקה. הבנות הגיעו ואמרו 'איך אנחנו עושות את זה', איך, באמת עכשיו המעון פעיל עד אחת, אז לקחנו צוות של צוהריים והבאנו עזרה לבוקר.

תגברנו. כלומר זה שתוגבר כוח האדם - - - כרגע אנחנו פותחים, כי צריך להניע את התהליך הזה.

כרגע אנחנו מסיימים ב-13:00 כדי לחסוך את המצב של השינה, כי ילדים שישנים על מזרנים על הרצפה, להעיר אותם ולקחת לממ"ד זה פשוט לא הגיוני. כי גם כשהם ערים ואומרים להם לבוא לממ"ד, עד שהם מתאפסים, וגם היה לנו כמו צוואר בקבוק כזה שהילדים הולכים והלולים מגיעים, אז פשוט מתנגשים וזה לא בדיוק מציאותי.

כלומר מה שאת אומרת זה שאם המעון היה פתוח עד 16:00, כי זה ההנחיה שרציתי לתת היום למשל. האם זה היה ישים ל-78 ילדים?

לא, זה לא הגיוני. עד 16:00 זה לא הגיוני כי אני צריכה להרדים ילדים בממ"ד ואין לי אפשרות שם להרדים את כולם. אני לא יכולה לקחת אחריות על ילד שישן ויש לי אזעקה, אני לא יכולה לקחת אותו ל - - -, כאילו מי לוקח את האחריות על זה?

כלומר עוד פעם, אני בכוונה מחדד. בהיעדר הנחיה של משרד החינוך ברמה הארצית, לאפשר לפתוח עד 16:00, או כמות או 16:00, - - - 'תקשיבי טוב, אין מה לעשות את פותחת עד 16:00', את אומרת שזה לא ישים בגלל הסיפור של ילדים שצריך להעיר אותם, לנייד אותם, זה הסיפור.

זה בעיקר. במידה ויש לי כמות של צוות שמתאימה לפעילות, זאת אומרת ל - - - .

וחוץ מזה שאת לא מתגברת צוות.

אתמול הפכו את ירושלים לירוק, רווית התקשרה אליי ב-20:00 בערב, אליי, אמרה: 'רחל מה אני עושה', היא קיבלה תלונות הורים, להשאיר עד 16:00 אני אמרתי לה 'לא לפתוח עד 16:00'. זה לא הגיוני. זה לא ישים. ראינו את זה אתמול בצוהריים באזור המרכז, כמה קיבלנו, ושבמרכז כולם ירוקים, מעון אלעד יש לנו ירוק, אחיסמך יש לנו ירוק. ונתקענו במצב מאוד קשה. יש הפתעות. גם בירושלים יכולה להיות הפתעה.

שלא לדבר שבתוך חצי דקה יהוד למשל אתמול הייתה ירוקה, ובתוך חצי דקה אתמול הפכו את הצבע הזה. אי אפשר להגיד להורים ברגע זה - - -.

יו"ר, אני רוצה להוסיף עוד משפט. היות וזה ארצי ולא רק ירושלים - - - אנחנו נוכחנו אתמול - - - היות ואנחנו מציגים פה את כל הארץ, מאוד חשוב לי - - -.

אז אני אמרתי, אתם אומרים 'פיקוד העורף', עוד פעם אני אומר. בעבר של פיקוד העורף דיבר מול גורם אחד במשרד העבודה, הוא התאים את עצמו למעונות יום. כרגע פיקוד העורף דיבר מול משרד החינוך, משרד החינוך במקרו דיבר איתו על מסגרות חינוך מ-0 עד 6, מה שמתאים לגני ילדים לא מתאים למעונות היום. משרד החינוך לא ידע לתכלל, להעביר את המסר הזה לפיקוד העורף. זה ברמה הראשונית. זה הטענה שלי כנגד משרד החינוך ואני מדגיש. אין הבדל.

- - - האיגרת הזאת – תפקידה לדייק את ההנחיות למעונות היום. בין אם מדובר, תחילה כשהיה מדובר על קשר מרחוק עם ההורים, לדייק איך עושים את הקשר הזה. ובין אם ההנחיות הן לנהל את ה - - -, אני רואה שמיכאלה המדריכה מהנהנת כי היא מכירה. האיגרת הזו מופצת מדי יום ביומו. והיא מדייקת. אגב, גם פיקוד העורף בהנחיות שלו - - -

אני שואל אותך שאלה, תעני בשביל שיידעו. האם - - -.

חברים, אנחנו חייבים להבין, זו וועדה. להבין את האתגר, לחשוב מה הן האפשרויות הקיימות כדי להבין מה מתוך סך הדברים, ואם אנחנו צריכים להתערב כוועדה, נתערב אבל - - -.

אז אני רק אחדד לפני שהיא תענה. מה שאני אמרתי זה, אין לי טענות כלפי האיגרת. אתם מוציאים איגרות, אתם מוציאים זומים – הכול בסדר, לא על זה דיברתי. דיברתי שמשרד החינוך במאקרו, מול פיקוד העורף לא הפריד, וזה אי אפשר להכחיש, בין 0 עד 6. כלומר, הוא לא אמר 'יש לי הוראות מיוחדות ל-0 עד 3 והוראות מיוחדות ל-3 עד 6'. אני לא דיברתי על זה שאת עושה איגרות. את עושה איגרות, עושה מה שאת רוצה, הכול בסדר. אבל משרד החינוך במקרו לא הפריד בין 0 עד 3 ל-3 עד 6.

"משרד החינוך הפריד", אתה מדבר על פיקוד העורף? אני רוצה לדייק את השאלה שלך.

משרד החינוך לא ידע להעביר לפיקוד העורף התאמה שמתאימה, שההוראות שהוא צריך לתת הן הוראות שונות במעונות יום לגני ילדים. זה מה שקרה עובדתית. כרגע פיקוד העורף נותן הוראות דומות לגני ילדים ומעונות יום. וזה לא נכון. זה נקודת העניין. אני לא בא בטענות על אף גורם, אני לא בא בטענות אלייך מיכל - - -.

זה לא התפקיד של פיקוד העורף.

אז זה תפקיד של מי?

אבל רגע, אתה לא נותן להוציא מילה. אתה רוצה שאני אתייחס או שאתה רוצה שאני אעמוד ואשתוק? פיקוד העורף – התפקיד שלו לתת תמונה מדינית והנחיות למחוזות. או-קיי? אנחנו גוזרים אחר-כך ממנהלי המחוזות, יחד עם המטה, יחד עם ההנחיות של הקב"טים את ההנחיות לשטח.

שאלה. האם פיקוד העורף - - -.

והנחיות שלנו דיפרנציאליות בין לידה עד 3 - - -

האם פיקוד העורף נתן הנחיות שונות בין לידה עד 3 ל-3 עד 6?

לא, מלידה עד 18.

במקרה אני פיקוד העורף. בסדר? אני סגן אלוף פיקוד העורף, מכיר את ההנחיות ונתתי הנחיות. אני לא רוצה - - - מאיפה ההנחיות, כי זה לא בכובע שלי כרגע. אבל פיקוד העורף, מתכלל, עכשיו הם גוזרים, עכשיו אתה יכול להגיד בגזירה שלהם יש לי בעיה, בוא נשמע. אני מציע לך, אדוני, כולם לשמוע אותם שנבין.

רגע, אנחנו רוצים לשמוע את ההתאמות. שנייה בואו. אמרת שנעשו התאמות.

ברור. לדוגמה: פיקוד מרכז בנספח ו' החריג, בירושלים באזורים כתומים, בירושלים וביהודה ושומרון בגוש עציון, נושא המבנה. או-קיי? מבנה מעון שהיה לו מרחב מוגן תקני, יכול לפעול גם במבנה שיש לו 4 קירות בטון או בלוקים ותקרת בטון.

הכי מוגן שישי.

כן. מה עשה המשרד? עדיין בנו מעונות ואמרו 'אוקיי, אין לנו גם את זה. אנחנו רוצים להעביר את הפעילות למבנה חלופי. אז המשרד ישב והוציא נוהל למעונות היום איך עושים את זה בצורה קלה כדי לעבור - - -.

תגידי לי את הפרקטיקה היום איך פועלים ותהיה אזעקה עד 16:00, רבותיי, המעון ירוק.

יש איזשהו נוהל קל מאוד לביצוע של ארגון שהוא לא יכול לפעול במבנה כי אין לו מרחב מוגן.

לא דיברנו על זה. אני שואל שאלה. זה ברור שנעשו התאמות ואתם קשובים והכול בסדר. לא על זה דיברתי. אני מדבר על המקרו. אתם קשובים ומוצאים פתרונות, זה בסדר. אבל במקרו, כל עוד שלא ניתן שינוי, כמו שאמרה המנהלת, אין אפשרות למשל להפעיל עד 16:00. אין אפשרות, זה לא נכון. אין אפשרות מציאותית. והמשרד לא יידע לעמוד מול פיקוד העורף ולהגיד לו 'תקשיב טוב, תתכלל את האירוע הזה אחרת'. מעונות יום שונים מגני ילדים, זה לא קרה. עובדתית, כי כל ההוראות הן 0 עד 6. שתיכנסו לאתר של פיקוד העורף, יהיה כתוב 'הוראות 0 עד 6'.

אני יכולה להתייחס רגע, ברשותך, מה עושה משרד החינוך. משרד החינוך כרגע פועל במתכונת של חירום ואנחנו נמצאים בחדר מצב מדי יום. אנחנו מקבלים כל יום ב-18:00 בערב את מדיניות ההתגוננות, ויש לנו מה שנקרא 'מכלול פדגוגיה'. יש מכלול לוגיסטיקה, יש מכלול כוח אדם וכו'. אנחנו יושבים במכלולים ואנחנו מתאימים וגוזרים את ההנחיות לכל אחד, יש לנו נציג - - -.

האם יצאו הנחיות שונות בגני ילדים ובמעונות יום?

בטח.

מה 'בטח'? איזה? איזה הוראות שונות בין - - -. אל תזרו חול בעיניים לחברי הכנסת.

אפשר עוד שנייה בבקשה?

אבל זה לא טענות אליכם, אתם מתגוננים כאילו - - -.

אנחנו לא מתגוננים.

אני רוצה להבין מהם מה יש, כי - - - את הפער הזה שאנחנו עוזרים לך.

אני רוצה שנייה להסביר, בבקשה כי זה חשוב. בתוך מכלול פדגוגי יושבים נציגים של רצפי הגיל. נציג של מעונות היום, של גנים בין 3 עד 6, נציג של יסודי, על יסודי של חמד, של ממלכתי-דתי, החרדית, ההתיישבותית, כולם יושבים איתנו במחוז הגיאוגרפי. אנחנו גוזרים את הדברים ויש גם את הדיפרנציאציה בין הרשויות השונות, כלומר אנחנו, מה שנקרא 'מפקח מתכנן'. מפקח מתכנן עובד מול רשות - - -. לא, אבל אני רוצה רגע להסביר. יש לנו את המפקחים המתכללים, או-קיי? המפקחים המתכללים שלנו פועלים אל מול, כל אחד ממונה הגיל ברשויות המקומיות, כמובן שראש הרשות גם מוביל איזושהי מדיניות ובהתאם לכך נקבעים באופן דיפרנציאלי נהלים שלא סותרים, הם לא יכולים לסתור או להקל - - -.

תתני אולי דוגמה של כאן ועכשיו. יש פה 78 ילדים. אנחנו עכשיו במצב של ירוק. באה מנהלת המעון ואומרת 'מה, אם אני הופכת לצהוב אני באיזושהי בעייתיות'. מה קורה בזמן אזעקה, כן?

בזמן שינה. ככה קרה אתמול.

כן, אני מניח שאם היא תהיה עד 16:00 יהיה לה גם זמן שינה. איך היא מתנהלת? תני ככה את כל ה - - -.

ואני אחדד את מה שחבר הכנסת אומר. אין לי, שוב פעם, אתם מתגוננים כאילו יש לי טענות. אין לי טענות בשבילכם, אנחנו בשעת חירום. אני אומר גם - - -.

או-קיי, אז בואו נשמע אותה. חבל על הזמן.

אז אני רק רוצה לומר, ליאור, נכון. אנחנו יחד בזה ואנחנו גם רוצים לשמוע ממכם. אני רק אומר שיצא מסמך שאלות תשובות של האגף. רגע, שאלו מה יש אז אני אומרת. מסמך שאלות תשובות.

אני שאלתי מה התשובה לפה, תני לי המענה לכאן. כדוגמה הכי טובה.

או-קיי, אז המענה שניתן לעניין הזה היה שבאמת בשעת השינה אפשר להלין את התינוקות בתוך המרחב המוגן. את הפעוטות שיכולים כבר ללכת, לשים בכיתה הקרובה ביותר. אני מדברת על דברים פרקטיים שנאמרו.

אבל מיכל, הם ישנים.

אני רוצה להגיד משפט. זה חשוב. אני דיברתי אתמול עם נציגת החינוך במרום הגליל. נתנו הוראה שם לפתוח בירוק מתחת להר. - - - בשנייה אחת יש אזעקות, או-קיי? אנחנו במלחמה הקודמת, כשהיינו שם תחת טילים. דיברתי עם הנציגה שלכם בחינוך, מיטל, לא נתנה לי תשובה - - - לפתוח במעון 'בר יוחאי' 30 שניות. אמרתי לה 'גברתי, תני לי לדבר עם הקב"ט, תני לי לדבר עם פיקוד העורף, איך אני עושה את זה?', היא אומרת 'רחל, אין לי תשובה בשבילך. מחלקת החינוך, אין לי תשובה בשבילך'.

דבר שני, צריך לזכור בסוף שבמקרו גני ילדים ואשכולות, המדינה מממנת מאבטח, ובמעונות יום המדינה לא מממנת מאבטח, מה שגורם עוד יותר לבהלה אצל הצוות.

רגע, לפני שאנחנו יוצאים לסיור אני רוצה לומר עוד דבר אחד. היום ירושלים ירוקה, אבל גם כשירושלים לא הייתה ירוקה, הייתה כתומה, הייתה החרגה לירושלים לפעול במבנה, כמו שאמרתי. זו החרגה של פיקוד מרכז, מבנה אומר 'מבנה עם תקרת בטון וארבע קירות'. זה אומר שלא בהכרח חייבים להוביל את כל הילדים אל המרחב - - -.

זאת אומרת שאפשר להשאיר אותם בתוך כיתות האם?

נחפש את הכי מוגן שיש ולהעביר אותם. אם יש תקרת בטון - - -.

- - - יש לנייד את הילדים האלה. זו כיתת התינוקות, ממשיכים הלאה.

כמה תינוקות יש פה?

אנחנו עכשיו בגלל שפועלים עד 13:00, אז מתוגבר כוח אדם, מה שמרגיע את המטפלות.

כן, כי הן אומרות 'אני לא צריכה פה את הלינה'.

זה כיתת התינוקות. מפה - - -, שים לב שיש פה תגבור של הצוות.

בזמן רגיל כמה אנשי צוות יש פה?

3 בכל כיתה. עכשיו בגלל שאני עובדת חצי יום, אז הבנות צוהריים עובדות בוקר.

זה ממ"ד תקני של 36 מטר. זה התקן של הג"א. יש 36 מטר, בפועל לפי תחשיב זה 2.1 - - -

- - - חסר לך עוד 6.

2.16 כן, וכאשר יש פה צוות מתוגבר.

אגב, זה לא עומד בתקן.

לא, 36.

אם אתה 78 פלוס - - - אתה לא עומד בתקן.

אבל התקן של הג"א, לבנות את הממ"ד הזה במעון תקני של 78 ילדים, עם 36 מטר ממ"ד זה הגודל של הממ"ד.

כן, אבל אתה לא יכול להתחיל להשכיב פה ילדים ואז להוסיף - - -

ואז לנייד את כל ההורים, את כל ה-78 ילדים האלה, זה אמור להכניס. והדבר הנוסף, עזבו – נגיד שאפשר להכניס, דיברנו על הזמינות ואיך אפשר. כרגע אנחנו מצליחים. עכשיו תחשבו, תינוקות – אז מה – שמים אותם בידיים? יצטרכו לשים אותם בלולים, משהו, צריך ל - - -.

לכן - - - פה את כל השטח כדי שנוכל להכניס את הלולים פה פנימה.

אני שאלתי את מנהלת המעון, כן? בסוף אנחנו צריכים לחיות כאן. המלחמה לא נגמרת בעקבות זה, אנחנו צריכים להבין שברגע נתון זה אנחנו במצב מלחמה. ולכן, שאלתי את מנהלת המעון מה היית מציעה. והיא הציעה נכון בעיניי, כי - - - שאלתי מנהלת בית ספר יסודי לפני יומיים, כן?

מה היא הציעה?

היא באה ואומרת 'בואו נעבוד'. אנחנו מבינים שהנושא של השינה הוא נושא בעייתי. אנחנו מבינים שחלק מהזמן, עד 13:00 עוד אפשר לשרוד כאן ואחרי 13:00 זה בעייתי, ולכן בוא נעשה שם קפסולות כאלה, נעשה איזשהו מתווה שבו יהיה בזמן נתון כיתות מסוימות ולא כל הכיתות.

כתבנו את המתווה הזה למשרד החינוך ולמשרד האוצר, בתור הפורום, שהצענו לו 2 אופציות: או שייקלטו ילדים בתפוסה של 50 ילד מקסימום, כאשר הקדימות היא לפי שדיברנו – שזה אימהות עובדות ועובדים חיוניים ורווחה, שזו אופציה אחת. או לחילופין, שנאפשר לעשות עד 13:00 ונעשה כל פעם כיתה אחרת רוטציה. זה הצענו. לצערנו הרב, עד לרגע זה משרד החינוך לא נתן לנו מענה, כי השיקול הוא גם שיקול תקציבי ושוב פעם יש לנו גם היבט מול - - -.

אני רוצה רגע שנייה להתייחס למשהו כי הבנתי שדיברו כאן על הנושא של התקציב. צריך לזכור שיש 3,700 מטפלות משפחתונים. ושכל מתווה שיושג עם האוצר, הוא יהיה תקף גם לגבי מטפלות המשפחתונים ולא להחריג את זה.

(סוף סיור "נאות מרגלית")

שרון זיגדון, מנהלת האגף לגיל הרך. אחראית על כל רשת מעונות היום של ויצ"ו. רגע שנייה לעשות איזשהו סיבוב, לראות כיתה שתיים אפילו, זה מעון קודם כל מעון, זה מעון של 5 כיתות. תפוסה מקסימאלית של המעון זה 109 ילדים. היום הגיעו 106 ילדים.

כמה צוות יש לך?

24 אנשים.

וכולם פה היום?

היום לא כולם, כי יש רוטציה, ויש בנות שזה היום חופשי שלהן. אבל הרוב פה.

אז כמה יש במשמרת?

בהתאם ליחס התקינה. אם זה תינוקות 1 ל-6 - - -.

כמה יש בסה"כ היום צוות במעון?

שרון, אנחנו רוצים, הוועדה בעיקר לראות את הסיפור של ההתפנות במצב חירום. מה קורה שיש אזעקה, האם יש אפשרות - - -, כמה כיתות יש פה?

חמש. אז קודם כל חשוב לנו להגיד כמה היבטים באמת מהבחינה של ההתנהלות, וזה הדגשים מבחינתי שאני חושבת שהם צריכים להיות על השולחן. וגם הכנתי את הצוות שנעשה תרגיל. זאת אומרת שאתם תראו בזמן באמת איך הילדים מתפנים או איך מפנים תינוקות, איך זה נעשה, אם אנחנו עומדים בזמן. ואז אני חושבת שתוכלו לקבל את ההחלטות בצורה יותר מושכלת. אחרי שראיתם, כי באמת זה גיל רך וזה לא גילאי שלוש ומעלה.

אחת הסוגיות המרכזיות זה באמת קליטה של מסה כזאת, אגב מעל 70-60 זה כבר נחשב למסה, אנחנו לא תמיד מצליחים בזמן פינוי להביא את כל הילדים למקלט, ואני אומרת, ונגיד שהצלחנו בזמן ערות, זמן שינה צריך להבין שזו סוגייה אחרת לגמרי. זאת אומרת המעונות, בשונה מגני עירייה, הילדים ישנים צוהריים. אני לא רואה בשום חלום שאפשר גם להרים את הילד משנתו, גם לסחוב אותו, לשים אותו בלול – הרי אנחנו מפנים את התינוקות ממש בלולים, וככה שמים מספר תינוקות - - -.

את הבוגרים גם?

תיכף אני אגיד את זה. אנחנו מפנים את כולם. עכשיו הרציונל שלנו אומר 'בואו נעשה את המיטב'. זאת אומרת, את התינוקות נרדים מלכתחילה במקלטים. בסדר? כדי לחסוך להם. והגדולים, שיותר קל לנייד אותם ולשנע אותם, אז הם ירוצו. עדיין אנחנו - - -.

אבל מה עם זמן שינה?

אז אני אומרת, בזמן שינה מרדימים אותם שם במקלט.

את מי?

את התינוקות, את הרכים.

את התינוקות, ומה עם הבוגרים?

הם ישנים בכיתות שלהם.

ואז את מעירה אותם?

נכון.

איך? וכשיש לך 1 על 11? אז איך את עושה?

אז זה בדיוק מה שאני אומרת. אני מדגישה שהזמן - - -.

אני מנגישה לה את השאלות שיבינו שזה בלתי ניתן לעשות.

אז זה מה שאני אומרת, בלתי אפשרי בזמן שינה בצורה מיטבית, שלא לדבר על הטראומה ועל הפוסט טראומה של ילדים, לקום בלחץ, בבהלה ולרוץ יחד עם צוות – וגם הצוות עצמו שומע פתאום את האזעקה, לוקח את האחריות – יש כאלה, אנחנו לא צריכים להיות ככה – יש כאלה שקופאות, שלא מגיבות, יש את אלה שצריך לנער אותם. ישר יוצאת המבשלת, ישר יוצאת המנהלת. כל הצוות ערוך לעזור לפינוי.

אז הסוגיה המרכזית זה באמת זמן שינה ומספר הילדים והתעדוף. אנחנו, איך אומרים, נוצר מצב שב- 18 הימים הראשונים אנחנו אלה שצריכים להחליט להורים 'אתם חיוניים, אתם לא חיוניים, את צריכה ללכת לעבודה', ויצר איזושהי שבירה ביחסי אמון שאנחנו בונים אותם. זו סוגייה ראשונה.

סוגייה שניה זה התפעול הלא רציף. זאת אומרת, אתמול פתחתי למשל את אזור רחובות, היום ראש העיר – מלול רחמים החליט שהוא סוגר, אז היום כל הצוות יושב בבית. אני עוד חמישה ימים משלמת משכורות לצוותים. הצוותים בחרדה, אני אומרת את זה קיומית, הבאנו לכם פה הקלטה שתשמעו את אחת המטפלות ששלחה לנטע המפקחת, 'אני לא יודעת ממה להאכיל את הילדים שלי. אני לא יודעת איך אני אתפרנס'.

כנ"ל מטפלות המשפחתונים, אני תמיד רוצה להדגיש את זה.

ורדה, אנחנו כבר אתמול דיברנו מול אגף התיקונים באוצר, שבשונה ממה שהיה בקורונה, כל פתרון שיהיה במעונות יום יהיה חייב להיות גם במשפחתונים.

גם להורים, גם למטפלות.

זה ברור. אין סיבה לפגוע בהם.

עכשיו לפני שאת משמיעה, חשוב לי להגיד. אנחנו, מבחינתנו, סיירת מטכ"ל. שלושה ימים אחרי שפרצה המלחמה, פתחתנו 11 מעונות, בתי חולים, בכל בתי חולים גם שאין לנו קשר איתם, מה שרצו עשינו. מבחינתנו אנחנו עורף, רוצים לתת באמת שירות מיטבי לכל מי שרק אפשר. אבל יש איזשהו היגיון, ישבנו, פנינו ביחד כל הארגונים מסמך מתווה חזרה. עשינו הכול, הוצאנו מהארכיון מה היה במבצעים קודמים, כדי לראות איך התנהלו אז, איך נתנו קריטריונים למדינה, איך אמרו עד 50% תפוסה. בואו, לא המצאנו את הגלגל, הענף הזה נמצא מאה ומשהו שנים, לא יכול להיות שעכשיו פתאום אנחנו מדשדשים.

אני רוצה לומר שהאגף פנה למשרד האוצר בבקשה להחריג, זו שאלה שנשאלנו במעון הקודם. בבקשה להחריג גם 50%, תיעדוף של 50%, וגם בנושא של קיצור יום העבודה. וזה לא אושר. ההנחיה הייתה ע"י האוצר שנפעל לפי הנחיות פיקוד העורף ללא החרגות.

עכשיו אני אומרת, אם מורידים את נושא השינה, זו גם אופציה, אז אולי אפשר לקלוט את כולם ובאמת - - -, זו סוגייה אחרת. נושא השינה זה מהותי ומרכיב עיקרי. אסור לשכוח שלמטפלות שלנו יש להם גם ילדים שלהם, אז אם בית ספר יושב בזום והילד שלה בכיתה א' אז איך היא יכולה לטפל אצלי?

אז הדיסוננס הזה שחלק מפעילים חלק לא, מורה בתיכון יושבת בזום, זה יושב בזום ואני מביאה את המטפלות שיש להם ילדים קטנים, או עוזבות את הילדים שלהם או שהן מביאות לפה. זאת אומרת, העיקר להפעיל, אין מצב, איך אמרנו? גם את הכלב תביאי אם צריך, העיקר תהיי במעון תפעילי - - -.

כנ"ל לגבי ימי הפעילות, כלומר, אם ימי הפעילות הם מקוצרים, שבוע מקוצר לחמישה ימים בשבוע לא כולל שישי, ואנחנו צריכים להפעיל את המעונות גם ימי שישי, יש לנו בעיה. בעצם העובדות שלנו - - - שיהיה תיאום.

אנחנו מפעילים שישה. משרד החינוך החליט רק חמישה. כל הפערים האלה יוצרים לנו דיסוננס. אז או שעושים באמת הלימה, אם יש משרד אחד ואנחנו סוף סוף תחת כותרת אחת, תחת אבא ואימא אחד, אז שההתנהלות תהיה אותה התנהלות.

אני אומרת שוב, אני אחזור וכאילו זה לא מתאים לי, כמי שגדלה בגיל הרך, לדבר על כסף. אבל אני אומרת שמדובר על, להורים שבוכים לנו שאין להם מה לאכול ומבקשים את ההחזר של ה-3,000 שקל כי אין להם עבודה כרגע, ומאידך הצוותים שלנו, שמפחדות שאין להן פרנסה, ואני אומרת בקורונה פעלנו נכון.

אני אוסיף את מה ששרון אמרה. הדגש הוא שאנחנו הצענו למדינה מתווה שהיה קיים, לא המצאנו את הגלגל, לא פעלנו, אמרנו למדינה 'בבקשה, יש מתווה, הוא קיים'. רק תיישמו אותו הלכה למעשה. לצערינו הרב לא קיבלנו מענה על זה. זה העניין הכי גדול.

מעבר לזה, כמו שאמרנו, אומרת לך שרון, יש לנו הוראות סותרות בין הרשויות לפיקוד העורף, ודבר שלישי שהוא לא פחות חשוב, שהוא לא לוועדה, אבל לפתחו של האוצר, זה שאנחנו מנהלים דיונים עם האוצר. אתמול דיברו איתנו אגף התקציבים, אנחנו מנסים לנהל דיון אבל זה שיגידו לנו פתרונות של מס רכוש וכו', לא פותר לנו את הבעיה. אנחנו בעוד חמישה ימים צריכים לשלם משכורות לאלפי מטפלות, ושלא לדבר על עשרות אלפי הורים שבאים ואומרים, בצדק, באו אליי הורים בנתיבות, תחזיר לנו כסף. הם צודקים. צריך להחזיר להם כסף. אבל אני גם צריך לשלם משכורת למטפלות.

כיום רק שתדע, לויצ"ו יש 167 מעונות. היום פועלים 132, אתמול פעלו יותר. זה נסגר, נפתח בהתאם לאזורים. נהיינו כמו חמ"ל, אנחנו צובעים את המעונות, מודיעים בערב וכדומה. וכיום 5,000 ילדים מקבלים שירות מתוך 11,000. זאת אומרת אני על תפוסה חלקית.

חשוב גם להגיד לגבי הכוח אדם. אם מבחינת כוח אדם אנחנו עובדים, כידוע, לפי תקינה. אם בכיתת גינון יש 33 ילדים ושלוש מטפלות, בזמן חירום, כשצריך להוביל את הילדים באמצע למרחב מוגן, אנחנו צריכים תקינה מוגברת. זה מאוד קשה להוביל מספר גדול של ילדים ולעמוד בדקה וחצי. שזה בעצם מאוד מאתגר - - -.

אבל אתם מביאים?

אין לנו אפשרות כי אנחנו עובדים לפי תקן.

לא, אני אומר 'חוץ מהשיפוי'. בואי נצא מנקודת הנחה שכן היה שיפוי. יש לכם איך להביא כוח אדם מוגבר?

לא בכל מעון. יש אזורים שכן יש אזורים שלא, ואם מותר לי להיות לא פוליטיקלי קורקט, אז צריך לשים – יכול להיות שאצל ליאור זה פחות בגלל נאות מרגלית ושהרשת היא חרדית, אנחנו ונעמ"ת מעסיקים הרבה מטפלות מהמגזר. אצלנו יש בין 400 ל-500 מטפלות מהמגזר. כל מי שעוסק בגיל הרך יודע שזו סוגייה כרגע.

הורים כותבים לנו כל היום מכתבים שהם לא מוכנים לקבל את המטפלות האלה. אנחנו עולים לזום עם הסגנית שלי, כל יום עולה לזום אספת הורים מסבירה, 'זו מדינה דמוקרטית, אנחנו חייבים', אם יש התנהגות או התבטאות תומכת מלחמה, אנחנו נזמין לשימוע ונפסיק את העבודה.

אנחנו לא יכולים לשלוח עובדים ככה ולפטר אותם על זה, ועדיין הורים חרדים. יש פה כפרים עוינים, הם נותנים לנו דוגמאות, הם בודקים מאיפה העובדות מגיעות. אנחנו צריכים תשובות, זה מה שאנחנו אומרים. תנו לנו תשובות, תנו לנו גיבוי לתהליכים האלה. גם אנחנו לא רוצים - - -

רק לגבי אולי משפט ה - - - כל העניין של ההנחיות לגבי מרחבים מוגנים. אז ההנחיות שהיו בעבר די השתנו. אני יכולה להגיד שבהרבה מעונות הוגדרו מרחבים מוגנים מסוימים שיש לי אפילו שלטים במקומות מסוימים שהגיע קב"ט, הוא אמר 'זה לא נחשב מרחב מוגן'. ומצאתי את עצמי מתרוצצת ורצה בין מעונות כדי לקבל אישורים מקב"טים, בחלק מהאזורים חייב להגיד שקב"טים לא היו זמינים, חלקם היו במילואים, ובעצם מצאנו את עצמנו הרבה פעמים צריכים להפעיל שיקול דעת, או לקבל החלטה כזו או אחרת, אז לפי ההנחיה של פיקוד העורף.

אני דרשתי שבכל מעון יגיע קב"ט שלא תמיד היה זמין כדי לקבל את ההחלטות האלה. וגם החלטות היו סותרות. לפעמים קב"ט אחד אמר ככה ואחד אמר ככה. היה לי מקרה על ממ"ד שאמרו שהוא יכול להכיל עד 50 אנשים, הגיע קב"ט אחר ואמר 'לא, את יכולה לקבל פה 70, כלומר מאוד חשוב שתהיה אחידות'.

נטע, בואי נראה להם רגע, בואו נראה את הגן ונעשה תרגיל.

(סיור ותרגיל).

סיכום.

אנחנו בשעת חירום וצריך למצוא פתרונות. וזה נכון שזה לא הכול אמור להיות לפי הספר, אנחנו צריכים באמת למצוא פתרונות עם גמישות. אבל זה צריך להיות עם חשיבה ועם מישהו שרואה את הפרקטיקה בשטח. והטענות שלנו הן לא ברמה האישית לאף אחד, אלא פשוט – וזה כבעבר, הגורם שתיווך מול פיקוד העורף זה גורם אחד שידע לתווך במעונות יום. במשרד החינוך, עם כל הכבוד, תיווכו לו את האירוע הכללי של 0 עד 6 והוא לא ידע. עובדה שהוא לא ידע לראות את מה שראינו כרגע. שלא לדבר על היבטים טכניים בסיסיים אחרים. אין סיבה בעולם שגני ילדים ימומנו באשכול גנים כבמאבטח, ומעון יום עם 100 ילדים לא ימומן כבמאבטח, אין סיבה בעולם. גני ילדים באשכול גנים, משרד החינוך מממן באשכול גנים מאבטח.

אשכול זה כמו חטיבה צעירה.

אשכול הוא כמו בית ספר.

לא משנה, לכם בירושלים אין בהרבה עדים יש. מדינת ישראל מממנת והיא לא מממנת באשכול. אין סיבה בעולם ש-100 ילדים.

אז אני רוצה להגיד ליוסי טייב ראש הוועדה. קודם כל אני שמח, אני מודה לך על זה שבאתם. שראיתם בפרקטיקה איך ניתן לראות את הדברים האלה. תודה לשרון באמת שאירחה אותנו. ואני אומר בצורה ברורה: הקריאה שלנו כארגונים לוועדה, זה שאנחנו רוצים שיהיה גורם אחד שיתכלל את האירוע בהתאמה למעונות היום, ולא בשונה מ-0 עד 6.

שתיים, שיהיה גורם שיבין את המשמעות של המצוקה שבה אנחנו נמצאים ושלא המצאנו את הגלגל. הצענו מתווה כזה, כי יש לנו רצון להניע את המשק, אנחנו לא חושבים שהאירוע הזה ייגמר מחר. הוא ייגמר, לצערנו הרב, עוד הרבה, אף אחד לא יודע כמה זמן. ואנחנו רוצים להניע את המשק. אבל מתוך זה שאנחנו רוצים להניע את המשק, אנחנו צריכים לעשות את זה באחריות גם כלפי הילדים, גם כלפי ההורים ולא פחות באחריות כלפי הצוות שלנו, שעכשיו ראיתם אותם במצב 'שאנטי', שהם ידעו שיש אורחים ויש איזה סוג של הצגה.

תארו לכם, תוסיפו לזה גם את המצב של אזעקת אמת איפה הן היו נמצאות. אנחנו צריכים, יש לנו אחריות. אנחנו כרגע מקבלים טלפונים, אני מקבל עכשיו הודעה למשל ממעון-יום מסוים בגבעת זאב שיש חשש, מישהו אמר להם שמה שיש איזה מחבל והמטפלות רוצות לברוח הביתה.

אני יכול להבין את המצוקה. אפשר להבין את הבעיה, ולכן הוועדה צריכה מיד לקרוא למשרד החינוך ולמשרד האוצר, להגיב למתווה שאנחנו הצענו, שהוא מתווה ישים שמאפשר קליטה גדולה של ילדים במתווה של אימהות עובדות, עובדים חיוניים, ילדי רווחה. קודם כל להניע את המשק ברמה הבסיסית, של 50% מתפוסת הילדים, יאפשר קיום של מעונות היום בכל הארץ, ולאט לאט ככל ש - - - יותר לפתור.

יכול להיות שהפתרון כרגע למקומות שלפחות ברמה של הרגעה, שהמדינה כן תכניס את היד לכיס ותאפשר מימון של מאבטחים במעונות היום, מה שייתן רוגע אצל המטפלות ורוגע אצל הצוות ורוגע אצל ההורים, שזה דבר נוסף, אפשר לעשות אותו מחר. לא צריך לחכות עוד הרבה זמן. להגיד 'או-קיי, לחודש הקרוב מדינת ישראל מממנת אבטחה. עכשיו, יש 2,000 מעונות יום, עשיתי כבר את התחשיב, 2,000 מעונות יום, 10,000 שקל למאבטח. סדר גודל של 2 מיליון שקל, זה מעט במונחים תקציביים.

המדינה יכולה לעשות את זה כאן ועכשיו, להגיד 'או-קיי', אני משלמת לכם מאבטחים, זה יעלה 4 מיליון, 5 מיליון, לא נורא.

דבר אחרון, אנחנו קוראים לוועדה לקרוא למשרד האוצר למצוא פתרון לא בעוד שבוע, לא בעוד שבועיים – ביום יומיים הקרובים. אנחנו מנהלים אומנם דיאלוג עם אגף התקציבים באוצר - כפיר ונועם, אנחנו בשיח ארוך איתם, אבל המדינה צריכה למצוא פתרון כאן ועכשיו. אנחנו בעוד שבוע צריכים לתת שכר למטפלות, ושלא נדבר על זה ששכר למטפלות – לא רק באזור ירושלים שפתחו, בואו נחשוב על אחינו ואחיותינו המסכנות והמסכנים שנמצאים בשדרות, בנתיבות, באשקלון כי פינו אותם מהבית.

יש לי מעון יום בנתיבות עם 45 עובדות. יש שם 180, 70 ילד. אני יכול לא לשלם להם משכורת? הן פינו אותם מהבית. אני צריך לשלם להם משכורת. אני צריך להחזיר להורים כסף. לא קורה.

אני רוצה להשמיע מה קורה למטפלת שלא יודעת אם יחזירו אותה או לא, בבקשה.

(הקלטה מושמעת).

"הבנתי ממשען שכרגע אין תשובה לגבי אם אני יכולה לחזור או לא יכולה לחזור ושכרגע לא מתעסקים בזה. אני פונה אלייך באמת, מהלב אני מתחננת אליך בבקשה תעזרי לי עם זה, תפני לאנשים שצריך כדי לקבל את האישור שאני אחזור לעבוד. בבקשה, אני מתחננת על נפשי אני צריכה את הכסף הזה אני צריכה את העבודה, אני מגדלת ילד אני מפרנסת אותו לבד. אין לי כסף לשלם לא אפילו שכר דירה ולא ללכת למכולת לקנות - - - . בבקשה אני מתחננת אליכם תחזירו אותי לעבוד, אני חייבת את העבודה, אני לא יכולה להרשות לעצמי לשבת בבית ולא לקבל כסף. אני גם לא מקבלת תשובות – האם אני מקבלת כסף על הימים האלה שאני יושבת, לא מקבלת כסף על הימים האלה".

אני רוצה שתתייחס גם לאזורים מבחינת המרחק, 30 שניות באזור הצפון בלתי ישים.

אנחנו מדברים פה על דקה וחצי.

בדיוק, אנחנו מדברים על ירושלים ואנחנו מדברים פה על כל הארץ.

יוסי, אני זוכרת שהייתי אצלך במשרד, ואיך אני אומרת? כל פעם זה כמו חלום. אז דיברנו על הקשיים של הענף, על מחסור כוח-אדם, על כל זה. זה עוד נדבך. כל דבר כזה במקום שאני אצליח לשפר, לשקם את הענף הזה, כל דבר כזה מחזיר אותי עוד צעד אחורה ואנחנו צריכים אתכם פה.

כולנו בזמן חירום, ואנחנו נעשה את מירב ההשתדלות לראות - - -.

תודה רבה לכולם, לכל המשתתפים, משרד החינוך. תודה רבה לכולם.

אני כן רוצה להודות גם למשרד העבודה, משרד החינוך, עיריית ירושלים. בסוף אנחנו בזמן חירום ואנחנו מתמרנים ועושים את המיטב. זה ברור שיש פה אתגרים, אתגרים גדולים מאוד. לדעתי כן צריכה להיות חלוקה ברורה בין גנים למעונות היום, איך לעשות את זה? יש פה אתגר.

זה נכון שהסיפור של הסלקציה הוא גם מורכב, מה תגיד להורה זה כן וזה לא, בואו, בסוף אנחנו פה נמצאים באירוע גדול. והבעיה היא לא רק כסף, ליאור. הבעיה היא גם ברמה הבטיחותית. יש פה החלטות קשות שצריכים לקחת, ראינו את זה עכשיו בתרגיל הזה. בלתי אפשרי להכניס 100 תינוקות, 70 תינוקות לממ"ד, תוך דקה וחצי. זה בלי שינה, עם שינה בכלל אין מה לדבר על זה. לא מדבר במקומות שזה דקה וחצי דקה.

אנחנו כוועדה, אנחנו נוציא את המסקנות שלנו. אנחנו נפנה למשרדים הרלוונטיים. אם יהיה צורך אנחנו נכנס את הוועדה סביב הנושא הזה, כל אחד יוכל להשמיע את קולו. ואנחנו ניקח את ההחלטות הטובות ביותר, מקווה, עד כמה שיהיה אפשר. ובמקביל אני עובד מאחורי הקלעים, גם עם נועה, גם עם אגף התקציבים וגם עם שאר הדברים כדי לראות איך.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.