פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/10/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023), שעה 9:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 24/10/2023
חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023
מוזמנים
¶
גיא מור - סמנכ"ל משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה
מיכל עקביה - רשות האסדרה - יועמ"ש, משרד ראש הממשלה
מאיר לוין
-
משנה ליועמ"ש, משפט כלכלי, משרד המשפטים
יובל רויטמן - ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים
יעל קריב טייטלבאום - רפרנטית מדיניות רגולציה, משרד המשפטים
אוראל שריקי בן צבי - ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים
יואל בריס - יו"ר רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה
ירדן חפר - מתמחה, משרד המשפטים
דליה שילי-יריחובר - ראש צוות יעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה
שושנה שטראוס - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
אריאל רכניץ - חוקר, פורום קהלת
משתתפים (באמצעים מקוונים)
¶
נטע דרורי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
מתנאל מזור - מנהל מחלקה בכיר, משרד התקשורת
בילי בירון - יועצת משפטית, משרד התחבורה
יעל צוקרמן בלאו - עו"ד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
תהל ברנדס - סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים
חגית איגרמן - מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
קרן גלבוע - רשות האוכלוסין, משרד הפנים
הדס אדלר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
בר כהן לוי - עוזרת משפטית ליועמ״ש בל״מ, המשרד לביטחון לאומי
מאיר דוד - משרד העבודה
אפרת גלנו - הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה והתשתיות
חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז
שאול יציב - פרופ', משרד הבריאות
מיכל גולדברג - עו"ד, סגנית היועמ"ש, משרד הבריאות
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, אנחנו עוסקים בהוראת שעה של "חרבות ברזל" בעניין הארכת תקופות ודחיית מועדים (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז). החוק עבר אתמול במליאת הכנסת בקריאה הראשונה. גם זה כחלק מההסכמות של אופוזיציה וקואליציה לקידום מהיר של הדבר הזה. מדובר בחוק שייתן מענה לרבים-רבים, בין אם מסיבותיהם שלהם ובין אם מסיבות של אי-יכולת המשרד הממשלתי או הרגולטור איתו הם מתמודדים, הם לא יכולים לחדש את האישורים או שאנחנו לא רוצים שיטרידו את עצמם בזה, גם אם החידוש הוא יחסית פשוט. החוק הזה מיועד לתת הארכה גורפת. הוא דומה למה שהיה בתקופת הקורונה. זה התחיל בתקש"ח ועבר לחקיקה. יש הפקות לקחים מאז שאיתם אנחנו נפעל.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
קודם כול, בגלל שאנחנו ועדת החוקה, חוק ומשפט ואנחנו בימי לחימה, הזדעזעתי לגלות, לקרוא אתמול את פסק הדין של בג"ץ שעסק בעתירה בשם עזתים כנגד החלטת הצבא להפציץ את בית החולים אל-קודס. לתדהמתי, לא רק שבשעת לחימה ניתנה זכות עמידה לעזתים בשם ארגון שמייצג אותם, בג"ץ ביקש את עמדת המדינה, ובמקום שעמדת המדינה תהיה לדחות את העתירה מכל וכל, כי היא לא עומדת בתנאי הסף, גם מהותית לדחות אותה, היא עוסקת בעניינים של לחימה ובענייני ביטחון פרופר, בית המשפט ביקש את עמדת המדינה, ועמדת המדינה פורסמה בפסק הדין, ולפיה המדינה הודיעה לבית המשפט העליון כי אין בכוונת צה"ל לתקוף כרגע את בית החולים אל-קודס. אגב, רשמו בפניכם שבית החולים הזה מהווה מגן אנושי להסלקת אמל"ח בכמות מאוד מאוד גבוהה. תוך כך, הגם שהעתירה נדחתה, אני ממליצה לאנשי חמאס ללכת לבית החולים אל-קודס ולהתחבא שם, לאור העובדה שהמדינה הודיעה כי כרגע היא לא מתקיפה את בית החולים. תיאטרון האבסורד וההזיה בחסות בג"ץ בעת לחימה קשה מאוד של מלחמת קיום, של להיות או לחדול, אל מול אכזריות בלתי נתפסת של חמאס. חשוב לי לומר את הדברים האלה כי זו ועדת החוקה, חוק ומשפט.
באשר לחוק הזה, שהוא חשוב מאוד, לקריאה הראשונה אתמול בכנסת, אני מבקשת לציין שני סייגים שלדעתי צריך לשנות בחוק הזה. הרעיון פה בעיניי הוא קודם כול הקלה על האזרח, נקודה. שהוא לא יצטרך להאריך רישיונות בתקופה שכזאת, על כל המשתמע מזה, על כל המורכבות בזה, של עמידה מול הרשות, מול משרדי הממשלה, שמתפקדים בצורה בינונית מפאת המצב, והייתי עדינה.
ולכן אני מפנה אותך, אדוני היושב-ראש, לשני דברים שמפריעים לי כאן בחוק. דבר אחד, סעיף 2(ג) – אני הייתי מותירה את הסעיף באופן הבא: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה וכו', סעיף 2(א) ו-(ב) נכונים, עצם הרעיון של מתן ההיתר, אחר כך סמכות של ראש ממשלה להאריך את התקופה, זה מצוין. סעיף 2(ג) – קובע שרשות ציבורית מוסמכת לתת אישור וכו', רשאית ביוזמתה או לבקשה וכו', שאישור רגולטורי יעמוד בתוקפו. כבר דיברתי עם נציגי המדינה עוד לפני שנכנסת. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, מתן הסמכות הבלתי רגילה הזאת, באופן שבו היא מפורטת בסעיף קטן (ג) לרשות הציבורית המוסמכת, לי יש בעיה איתה, כי צריך לציין שאם הרעיון הוא לתת הסמכה לרשות כדי שאם יש רישיון שיש בו בעיה מקצועית, או משהו שמסכן את הציבור, או את ביטחון הציבור, אני רוצה שתהיה התוויית שיקול הדעת של הרשות הציבורית המוסמכת להתערב בהארכת הרישיון הרגולטורי. זה עניין אחד.
ועוד דבר, התוספת השנייה לחוק מונה שורה של רישיונות שהחוק לא חל עליהם, וזה רישיונות שהם תלויי אגרה, ולא ברור לי למה. אם זה רישיון שהוא תלוי אגרה ולא דורש מעבר לזה, אנחנו לא נקל על האזרח ונאפשר לו לדחות את תשלום האגרה כמו שאנחנו דוחים את השאר. בכל הכבוד לקופה הציבורית, לאור העובדה שאני רואה שמתמהמהים פה עם פתיחת הכיס לטובת השכירים והעצמאים ולטובת החל"תים, אז אני לא רואה לנכון להגן על הקופה הציבורית בשלב הזה, במיוחד כשמדובר בדחיית אגרות בלבד.
צריך לדעתי לבטל את התוספת השנייה בהקשר הזה, ואם זה באמת רישיונות שהם תלויי אגרה בלבד, המשמעות של זה שאנחנו בסך הכול דוחים את תשלום האגרה בתקופה הקובעת. כך נראה לי נכון. זאת עמדתי לגבי הצעת החוק הזאת. בכפוף לתיקונים האלה זה נראה לי הוגן, מאוזן, ונקדם את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי חבל על כל יום.
מאיר לוין
¶
אני אתייחס בקצרה. מדובר בהצעת חוק, אדוני היושב-ראש, כמו שציינת, שנשענת ברובה על חקיקה דומה שעברה בתקופת הקורונה. והיא תוצר של עבודה משותפת של מחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט כלכלי, ביחד עם רשות האסדרה.
נסיבות החירום הן ברורות, אני חושב. ההקלה נדרשת גם מבחינת העסקים, האזרחים, שצריכים כרגע להתמקד בדברים אחרים ולא בחידוש של רישיונות, וגם לרגולטורים, שצריכים כרגע לא להתמקד באישורים ומתן אישורים, אלא בנושאים כנראה יותר דחופים. ולכן ההקלה נדרשת גם במטרה להקל על המשק וגם לאפשר לרשויות הציבוריות להתמקד בניהול מצב החירום.
הצעת החוק מציעה להאריך באופן אוטומטי בשלושה חודשים רישיונות, אישורים, היתרים, שנופלים בתוך התקופה הקובעת, שהיא מה-7 באוקטובר ועד ה-7 בינואר 2024. ההארכה זו חלה גם על אישורים רגולטוריים וגם על הליכי עיצומים כספיים, וגם על בדיקה של מתקני גז. אלה עיקרי הדברים.
יש סמכות להארכה של התקופה הקובעת. יש סמכות, כפי שהזכירה חברת הכנסת, להחרגה ספציפית של אישור ספציפי – לא של סוגי רישיונות, אלא של אישור ספציפי ביחס לאדם ספציפי – יש גם סמכות לרגולטורים מראש, עכשיו במסגרת התוספת, וגם אחר כך בהמשך, להחריג במסגרת התוספת השנייה רישיונות והיתרים שלגביהם באיזון שבין האינטרס המוגן, במסגרת הרישיון, לבין צורכי השעה, הגיעו למסקנה שצריך להחריג אותם מההסדר הזה.
צריך להגיד שבקורונה הדבר הזה עבד. אני לא זוכר שקיבלנו הערות להחרגות סיטונאיות שהיו מוגזמות. זאת אומרת, יש לנו גם בסיס למידע לכך שהדבר הזה עבד טוב, שהרגולטורים החריגו כנראה את מה שצריך להחריג. כל השיטה היא שיטה של opt out ולא opt in. אני חושב שזה הדגש. זאת אומרת, לא אמרנו שכל רגולטור יעביר לנו את רשימת הרישיונות שלגביהם הוא מבקש את ההארכה. אמרנו, לא, החוק יהיה רוחבי, הוא יחריג את הכול, ורגולטור יבחן באופן ספציפי האם יש צורך להחריג מההארכה האוטומטית. אני חושב שעצם העובדה שזה המנגנון, הוא כזה שכבר מטיל נטל על הרגולטור כשהוא בא לעשות את ההחרגה הזאת. לכן גם הרשימה היא יחסית מצומצמת בהשוואה לאלפי, אולי עשרות אלפי, האישורים שיש במשק.
גיא מור
¶
אני סמנכ"ל ברשות האסדרה. אני אציג באופן כללי את הניהול של התוספת הזאת. כמו שאמר מאיר לוין, התחלנו כנקודת מוצא מהנוסח שהיה בקורונה, כדי לקדם את התיקון הזה בתוך ימים ולא בתוך חודשים. אנחנו רוצים לעבוד מהר. הרעיון הכללי פה, כמו שאמרו, שהמשק נפגע, ואנחנו צריכים לאפשר לרוץ קדימה.
אנחנו הגדרנו רשימה של נימוקים, שלפיהם אנחנו בוחנים את ההחרגות שמבקשים מאיתנו. אם למשל התוקף של רישיון הוא נגזרת של התחייבות בין-לאומית של ישראל, ואם אני חורג מזה, אני מפר אמנה בין-לאומית, אולי גופים בישראל יאבדו את ההכרה שלכם מכל מיני גופים, למשל לא יוכלו לייצא, מעבדות בישראל לא יקבלו הכרה באירופה ודברים כאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי, אני מבקש. תמשיך להציג את המכלול. טלי צריכה ללכת לוועדות אחרות, כך שאם תוכל, תיתן דוגמה בלי הסבר כללי, לשמאי מקרקעין, למה הם ברשימה. אחר כך נמשיך לשאר. ואז גם חברת הכנסת טלי גוטליב וגם הציבור יבינו את הרציונל ספציפית לשמאי מקרקעין, ואז נחזור להצגה הכללית.
גיא מור
¶
אני מקבל. מה שנעשה ספציפית בנוגע לשמאי מקרקעין, שהלכנו עם הנוסח של הקורונה, ומשרד המשפטים ביקש להשאיר אותו כמו שהוא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תבררו בבקשה למה זה היה אז. תשובה פשוטה, כדי שנבין באיזה רובריקה זה יושב. האם הם יודעים להאריך בעצמם? למשל, אני סתם אומר, הנושא שהוספנו עכשיו, הרישיונות שתוקפם נקבע לפי תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), עם החוק הזה או בלעדיו הם היו מאריכים. לפעמים יש גופים שביקשו להיות בתוספת, כי הם דואגים לעצמם, ומאריכים יותר. ולהפך, החוק מבחינתם הוא הוראה מחמירה יותר, אז הם מעדיפים לתת יותר, כמו בתוקפם של רישיונות, וצריך להבין מה עושים במקרה של סתירה בין אלה. יש מקרים שבהם זה נובע, כמו שנאמר, מאמנות בין-לאומיות. ספציפית לשמאי מקרקעין שאלה ותשובה, ונמשיך כשנעבור לסעיפים. עכשיו, לפני שחברת הכנסת טלי גוטליב תלך לוועדה אחרת - -
מאיר לוין
¶
הייתה דרך אחת להתחיל עכשיו לסרוק במסרקות של ברזל כל אחת מההחרגות שנעשו אז. אנחנו החלטנו בעלות-תועלת שהדבר הנכון כרגע זה להתקדם כמה שיותר מהר. זאת אומרת, שיהיו אלפי אישורים שכרגע יידחו, כי יש אנשים שצריכים מחר כבר לחדש את הרישיון שלהם. האם אני עכשיו אתחיל לבדוק כל אחת מההחרגות שכבר נעשו? מישהו כבר בחן את זה, גם הוועדה בחנה את הפטורים האלה. אנחנו חשבנו שהדבר הנכון במקום עכשיו - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הכי אמת ויציב. הסמכות שנתת פה לרשות המוסמכת היא בלתי רגילה ואדירה, בלי שום התוויית דרך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי, אם היה מדובר בחוק שאנחנו מחוקקים דה-נובו, מחדש, זה היה דיון אחד. מאחר שהחוק הזה בסופו של דבר עבד - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איך קורונה דומה למלחמה? איך קורונה דומה למלחמה שיש לנו בה סיכון בכל מקום במדינה, אי-יציאה מהבתים במקומות מסוימים?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני מבינה שאתה לא הולך לשנות פה כלום. הבנתי. גמרנו. בסדר, אז אין טעם. למה אני באתי? אני אלך לוועדה אחרת.
יואל בריס
¶
אני יו"ר רשות האסדרה, הרגולציה. במסגרת כלל הפעילויות שאנחנו עושים, ואתמול שלחתי לאדוני גם דיווח, אנחנו בקשר רציף עם הארגונים היציגים, ומרכזים שאלות שעולות מהם. ברשותך, אני אקבל על עצמי, בתיאום עם משרד המשפטים, שהם גם המפקחים על השמאים, נדבר גם איתם היום ישירות, נברר אם יש לארגון היציג איזה אמירה בנושא. בכל מקרה אנחנו מדברים עם הגופים. מי שיפנה אלינו, אנחנו נדע למצוא לו מענה.
האיזון הוא כל הזמן שרגולציה שלא מועילה לציבור, לא צריכה להיות שם בכל מקרה. בשביל זה אנחנו נולדנו, רשות הרגולציה, וזה הטיפול שלנו לעומק, לוודא שאם יש רגולציה שלא מועילה לציבור, או שהעלות שלה גדולה מהתועלת לציבור, היא לא תהיה. מצד שני, אם יש רגולציה שמועילה לציבור יותר מהעלות שלה, היא חייבת להיות.
כרגע בגלל המלחמה האיזון הזה משתנה זמנית. אנחנו נוודא מול הגופים היציגים אם יש להם הערות לשאלות האלה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
האם היית מוכן לשקול, לא את הצעתי שהיא כנראה מופלגת למשרד המשפטים. האם היית מוכן לשקול שכל מי שמנוי בתוספת השנייה לא יקבל את זה אוטומטית אבל פנייתו לבקשה להארכה תידון? הוא לא יכול אפילו להגיש בקשה להארכה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כן, אבל אם זה לא אוטומטית, לפחות שעצם הפנייה שלו תיתן לו אוויר לנשימה. אנחנו לא יודעים מאיפה הוא, למה הוא, איפה הוא עובד ואיפה הוא גר.
יואל בריס
¶
אני מעדיף כרגע, גם בגלל המשאבים והדחיפות, לעבוד מול היציגים. ואנחנו נעשה את זה, ויש סמכות לתקן את התוספת באישור של הוועדה, אם אני זוכר נכון. במידת הצורך נעשה את זה במהירות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הקדמנו את המאוחר לבקשתה של חברת הכנסת גוטליב כי היא אמרה שהיא הולכת. אם היא נשארת, זה מצוין, ואז נעבור אישור-אישור מולה, גם כדי שהיא תקבל תשובות מדוע הם שם.
אני כן אומר, יש פה אישורים, ואולי תסיים את הסקירה, אבל מאחר שתקופת החירום ליוותה אותנו במשך זמן ארוך, אנחנו כן עשינו רג'קטים, וכן גילינו. נקודה אחת שכן מטרידה אותי זו שאלת האישורים שהם תלויים אך ורק בתשלום. מדוע? אם יש אישורים שהם תלויים אך ורק בתשלום, חל עליהם החוק שאושר בוועדת החוץ והביטחון לפני מספר ימים, ואחר כך גם במליאה למיטב זיכרוני, שמדבר על פטור מתשלומים. וממילא כאשר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אז אנחנו מייצרים סיטואציה שבה מילואימניק, שלכאורה היה יכול לקבל את ההארכה עכשיו, משך הזמן הזה, בלי לשלם את האגרה, עם פטור מאגרה או עם דחיית האגרה, אנחנו בעצם אומרים לו: אתה מקבל הארכה אוטומטית בלי צורך לפנות, והוא לא מקבל את הפטור. יכול להיות שהוא היה מעדיף כן להאריך. אני רק אומר שזאת נקודה ביישום שצריך לחשוב עליה. יכול להיות שבן אדם היה אומר: אני עכשיו מעדיף כן להיערך עם הפטור מהתשלום או עם ההקלה שתהיה, אם אני מפונה, כן הייתי מעדיף שהנושא הזה עכשיו יורד לי מהראש לשנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא לא בוחן. זה בדיוק העניין. אני לא מכיר שמאים, אבל לשכת עורכי הדין, רישיון עורך דין, זה נראה לי שזה פה. אני לא יודע אם הוא פה, אם הוא לא פה, צריך לחשוב על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה עד ה-7 בינואר. אולי זה יוארך עוד אחר כך. הם לא הוחרגו, זאת אומרת, זה חל עליהם. בא בן אדם ואומר: אם אני עכשיו בצו 8, אני יכול להאריך בלי לשלם עכשיו את האגרה, אני אאריך ויהיה לי פטור מאגרה שאולי אני אשלם אותה בעתיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה דחייה ב-30 יום, אבל אחר כך יהיה לי רישיון לשנה, ואחר כך אני אשלם את האגרה, אבל אני יודע שהורדתי מעליי את המטלה הזאת של חידוש רישיון. והוא היה מעדיף אותה, והאגרה אחר כך לשחם. כאן אנחנו מייצרים משהו שצריך לראות איך הוא לבחירת האנשים. אבל אנחנו מקדימים מאוד את המאוחר. בואו נתקדם ונראה איך אנחנו מתקדמים לאורך החקיקה.
מיכל עקביה
¶
המענה הפרטני למישהו שמבקש זה בא בדיוק מהסעיף שחברת הכנסת דיברה עליו קודם, הסמכות הספציפית של רגולטור לתת אישור על אי-הארכה ספציפי למי שמבקש.
אריאל רכניץ
¶
אני ממדור רגולציה בפורום קהלת. דבר ראשון, אנחנו מודים פה לחברי הכנסת, למשרד המשפטים ולרשות האסדרה על הקידום של החוק החשוב הזה. אנחנו חושבים שבכל מקרה, גם בשגרה, אבל בטח בזמנים כאלה, מי שבפועלו אין לו תפקיד ביטחוני, הדבר הכי חשוב הוא לחזק את הכלכלה.
אני חייב להגיד שאנחנו מקבלים פניות מעסקים ויבואנים בשבועות האחרונים, שמתקשים בזמן המלחמה. והופתעתי כמה שלא הופתעתי. אנחנו מכירים כבר הכול, הפערים הרגילים צפים, הנטל של הרגולטור שיש בישראל הוא בכל מקרה גדול, ואנחנו רואים את זה מגיע לקצה בזמן מלחמה, לכן זה באמת מאוד חשוב.
אנחנו ממליצים להרחיב את את החוק הזה כמה שיותר. כתבנו את זה גם בחוות-הדעת שלנו לוועדה. במיוחד כשיש רציונל בכל מקרה לבטל רישיונות. זאת אומרת, אם אין הסמכה של נוטריונים במדינות בעולם, להאריך את הרישיון בטח אפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. נתחיל הקראה ונתמודד עם הסוגיות תוך כדי על פי סדר החוק. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023
פרק א'
¶
הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אישור רגולטורי" – כל אחד מאלה:
(1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
(2) אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
(3) אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים בתוספת הראשונה;
"הגורם המוסמך" – הגורם המוסמך לפי חוק להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי;
"הוועדה" – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;
"המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) רשות מקומית;
(3) תאגיד שהוקם לפי חוק;
(4) ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;
"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ככל שיהיה משהו בהגדרות שיהיה רלוונטי לנו אחר כך בתהליך, יכול להיות שנחזור. אבל אני לא חושב שיש טעם לדון בהגדרות בלי השימוש שלהן בסעיף. מלבד הנושא של האישור, אישור רגולטורי, סעיף קטן (3), אני מבין שהכוונה היא שלא רק האישור עצמו, אלא גם המסמכים הנדרשים. אם פג תוקף תוכנית, היתר, מדידה וכדומה, הם מוארכים אוטומטית, ואז ממילא ניתן להוציא את האישור שבא מכוחו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כדאי לשים לב לגבי אישורים מהסוג הזה, שיכול להיות שאנחנו נצטרך הגדרה מראש של תקופה יותר ארוכה. מדוע? נכון לעכשיו, אני עכשיו רוצה להוציא אישור בנייה, ובשביל זה אני צריך מפה עם תוקף מסוים וכדומה. את אישור הבנייה עצמו אני לא צריך להאריך, כי גם הוא עצמו בהארכה, אבל יפוג התוקף מיד כשתסתיים התקופה, ואז אני אצטרך מיד בסוף התקופה להביא מדידה חדשה, כי היא מוארכת באותה תקופה. כדאי אולי שבתוספת הראשונה ניתן פרק זמן נוסף לאחר ההארכה הרגילה, כדי שעל בסיסה ניתן יהיה להוציא אישורים, כדי שלא נשלח מיד בסוף התקופה, שבעזרת השם תהיה בקרוב, אנחנו לא יודעים מתי, או לפחות לתת את זה כאופציה שלא נשלח את כולם להתחיל עכשיו את כל המדידות מחדש, לעשות את זה באופן גורף, כי הארכנו את זה, ועכשיו האישורים שאפשר יהיה להוציא מכוחם יוארכו גם הם, מה שהוא תנאי לאישור.
יעל קריב טייטלבאום
¶
רק לוודא שהבנתי. ממילא החוק לא מאפשר הארכה של יותר משלושה חודשים ממועד הפקיעה של האישור. זאת אומרת, אם יש לך מפת מדידה שהיא מה-15 מאוקטובר, היא לא תקבל יותר מה-15 בינואר. ההצעה שלך היא לתת הארכה מעבר לזה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן. האישור עצמו אני מבין. אם השלב הסופי נגמר ב-15 באוקטובר, נאריך אותו בשלושה חודשים, אבל יש מסמכים שהם תנאי. המסמכים שהם תנאי, אני אוכל להתחיל לטפל בהם ולהוציא את האישור רק כשתפוג התקופה, זה חלק מהרציונל. הרי הרציונל הוא שאני עכשיו לא אבוא למשרד הרשות המקומית ואבקש להוציא היתר בנייה. נכון? זה הרציונל של כל החוק. עכשיו אני צריך לדאוג שמיד כשתפוג התקופה, או כשהרשות המקומית תמשיך לפעול, כי כל העובדים שלה יחזרו מצו 8, אני אבוא עם אישור, האישור הזה יוארך, אבל המועד שבו תתחיל להיות רלוונטית ההארכה הזאת, זה רק לאחר פקיעת התוקף.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא חייבים לקבל את ההחלטה הזאת עכשיו, אבל כדאי להוסיף שהוראת ה-sunset של ההסדר הזה נותנת גרייס נוסף לאישורים שבתוספת הראשונה של עוד חודש, אחרי ה- sunsetשל השאר, כדי שבחודש הזה לא תשלחי את כולם למודדים, או בחודש הזה לא תשלחי את כולם למעבדות בשביל להוציא את האישור הסופי.
מיכל עקביה
¶
נעשה על זה כמובן בדיקה, אבל אני רק אציין שבדרך כלל מועד הפקיעה של המסמך הנלווה מלכתחילה קובעים אותו ככה שהוא יהיה מספיק זמן ביחס למועד של קבלת הרישיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. זה לא נכון. קיבלתי הארכה למדידה עד ה-1 בינואר. המדידה שלי היא עד ה-1 בינואר. אתם תאריכו את זה בשלושה חודשים. זה יהיה עד ה-1 במרץ. אבל המועדים המיוחדים פה הארכנו והארכנו, אנחנו לא יודעים, בסופו של דבר מה-1 בינואר עד ה-1 באפריל לא היה לי בכלל משרד לגשת אליו עם הדבר הזה. יכולתי לגשת ועל בסיס המפה הזאת להוציא רק מה-1 באפריל. ב-1 באפריל פג תוקף ההסדר. אם הרציונל הוא האישור הסופי, האישור הסופי הוא איך אני פועל מול הציבור. אם הרציונל הוא איך אני פועל מול הרשות, אז המועד שבו זה מתחיל להיות רלוונטי זה כאשר הרשות חוזרת לעבודה, ולכן לתוקף האישורים צריך להיות פרק זמן. אני לא יודע אם שלושה חודשים, חודש. הוא צריך להיות אקסטרה. כלומר, שמירת היחס היא לא רלוונטית, כי מה שאנחנו לא רוצים זה שבשנייה שיפקע מצב החירום או הסדר ההוראה של השלושה חודשים, כל המודדים יהיו תפוסים בגלל שעכשיו כל המדידות נגמרו, וצריך עכשיו להוציא את האישורים, ורק עכשיו אפשר להתחיל לעבוד עליהם.
מיכל עקביה
¶
זה לא יקרה, כי גם תוקף המדידה נדחה באותם שלושה חודשים. נבדוק. הכול זז קדימה בשלושה חודשים, גם המסמך הנלווה וגם המועד של הארכת הרישיון.
מיכל עקביה
¶
האריכו לך אותו אוטומטית בעוד שלושה חודשים באופן גורף. עכשיו אתה בא לחדש את הרישיון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אמרתי שהמסמכים הרגולטוריים של התוספת הראשונה. לא אמרתי את זה לגבי כלל הדברים. המסמכים הרגולטוריים של התוספת הראשונה חלקם לצורך חידוש, חלקם לצורך הוצאת רישיון חדש.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה
הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה
2.
(1) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת, תוארך בשלושה חודשים מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
לגבי סעיף קטן (א), אני מסב את תשומת לב הוועדה שהמודל פה הוא שונה מעט ממה שהיה בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היו שני מודלים: המודל הראשון, בתקופה הראשונה של הקורונה, היה מודל של שתי מדרגות. מדרגה אחת של הארכה, שכל מה שפוקע בתוך תקופה מסוימת מוארך אוטומטית בשלושה חודשים, ומה שפוקע בחודשיים שאחרי התקופה הזאת מוארך בעשרה שבועות. זה היה המודל הראשון של הקורונה.
המודל השני של הקורונה, שאז כבר דובר על הארכות הרבה יותר ארוכות. זאת אומרת, התקופה הקובעת כבר הייתה שנה שלמה, היה מודל דיפרנציאלי, שהתייחס לאורך האישור. זאת אומרת, אם תוקף האישור הרגולטורי הוא עד שנה, זה הוארך בשלושה חודשים, אם זה היה שנה עד שלוש שנים, זה הוארך בחצי שנה, אם זה היה מעל שלוש שנים, זה הוארך בשנה.
זה בעצם שני מודלים. המודל השני מתאים יותר לתקופות ארוכות, כשהתקופה הקובעת היא מראש תקופה הרבה יותר ארוכה, ושם מדובר על שנה, ופה מדובר על שלושה חודשים, וזה פחות מתאים. כן צריך לחשוב אם באמת הדבר הזה - - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אם הדבר הזה יתמשך לאורך זמן, צריך לחשוב, אולי יהיה צורך באיזה תיקון חקיקה.
אני כן רוצה להתייחס למודל הראשון שהיה בקורונה. בזמנו הוועדה כן חשבה שיש היגיון מסוים ביצירת מדרגות שונות, למרות שזה קצת מכניס סרבול, זה פחות פשוט מהמודל הזה, מתוך הבנה שגם אם האירוע עצמו נגמר אחרי שלושה חודשים, תמיד יש איזה שובל שנמשך אחריו, איזה זנב שממשיך אחרי התקופה הזאת, שגם לו צריך לתת מענה.
זה נכון שכל מועד שתקבע, יוצר איזה חיתוך בין אותו יום ליום לפני, ליום אחרי. יכול להיות מישהו שיפקע לו ב-6 בינואר וזה יוארך לו בשלושה חודשים, ומישהו שהאישור שלו פוקע ב-8 בינואר ולא יוארך לו ביום אחד. זו הייתה הסיבה בזמנו שהוועדה רצתה לתת מענה בקורונה, וליצור את שתי המדרגות האלה. אני רק מסב את תשומת לב הוועדה לחשוב על העניין הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם תרצו להתייחס לדברים האלה, כמובן. ושאלה נוספת, אני מנסה להבין מה זה ש"הרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין"? הרי הוא לא צריך להגיש בקשה, אז מה זה "סירבה"? יכול להיות שהיא ביטלה, אבל מה זה "סירבה לחדשו" בהקשר הזה?
יעל קריב טייטלבאום
¶
יכול להיות מצב שבו יש אישור רגולטורי, ולאור הפרות חוזרות ונשנות, הרשות אומרת: לאור הפרות שלך, אני לא אחדש את זה. דע לך שבמועד הנקוב, אני לא אחדש. במצב כזה זה לא יחודש אוטומטית, מן הסתם אחרי שהרשות נתנה את דעתה שהעסק מסוכן או שהיו לו הפרות חוזרות ונשנות וכו'.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו". "התקיים תנאי מפקיע את תוקפו", גם על זה יש לי שאלה. אבל קודם כול, "הרשות הציבורית סירבה לחדשו לפני תום תקופת הארכה", אני אומר שוב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם היא ביטלה זה החלק הראשון. לכן אני שואל, מה הציור של "סירבה לחדשו"? אני יכול להבין אם היא הודיעה לו לפני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז כדאי לחדד את זה. כי "סירבה לחדשו", הפירוש שביקשתי והם אמרו לו, וזה שולח את האנשים לבקש. סירב בעברית זה שביקשו ממני משהו ואמרתי "לא". זאת המשמעות של המילה סירב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הייתי עושה "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הודיעה כי לא תאריך", כלומר, שזה לא במובן של סירבה, כי המובן של סירבה פירושו שביקשת הארכה. אין פה, אנחנו מנטרלים את מנגנון הבקשה. לכן "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הודיעה כי לא יחודש".
יעל קריב טייטלבאום
¶
לפני תום התקופה הקובעת. זאת אומרת, לפני שפרצה המלחמה. אם לפני שפרצה המלחמה הרשות כבר הודיעה שהיא לא הולכת לחדש את הרישיון שלך, הוא לא יוארך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא מה שכתוב. הייתי מבין את ההיגיון בזה עד רמה מסוימת. הרי זה לא משנה לי אם לצורך העניין מוביל חומרים מסוכנים עשה הפרה בתוך תקופת ההארכה או לפני תקופת ההארכה, זה לא משנה לי. לכן מבחינתי זה לא כל כך רלוונטי מתי היא הודיעה לו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה עניין ניסוחי, צריך לחדד אותו.
לגבי "תנאי המפקיע את תוקפו", המושג הזה הוא מושג מאוד מאוד רחב, שלכאורה גם יכול לכלול בתוכו את פרק הזמן, אבל בואו נקווה לפרשנות הוגנת של החוק. זה יכול להיות בלי קשר למשך הזמן, יכול להיות לצורך העניין עולם הנשק האישי, ושוב יש לו תקנה ספציפית, אבל בואו נדבר שנייה על עולם הנשק האישי. התנאי להארכה הוא זמן, כלומר, אתה צריך אגרה, אבל יש גם תנאי של אימון. האם אני מאריך את זה או לא מאריך את זה? כשפוקע התוקף של הנשק האישי שלך, אתה צריך לעשות אימון במטווח ירי, אחרת אתה לא יכול להאריך. זה לא רק משך הזמן. יש פה תנאי שמפקיע את תוקפו, כי יש הוראה מפורשת שאם אתה לא עושה את האימונים ולא עומד במכסת האימונים, זה פוקע. מאחר שזה הסעיף העיקרי של החוק, ההוראה האופרטיבית של החוק, המשפט הזה הופך את החוק להרבה מאוד סוגי רישיונות לכלום או ל-100% נתונים לשיקול דעת, ולפעמים אפילו לא נתונים לשיקול דעת, כי לכאורה יבוא הרגולטור ויגיד: אין לי בכלל שיקול דעת להאריך לו. אני צריך עכשיו את כולם לבחון פרטנית, ויכול להיות שגם אין לי שיקול דעת לעשות לו waiver על התנאי, בגלל שחלק מהוראת תוקף הרישיון דורשת עמידה בבחינת מעבדה, וזה חלק מהחידוש.
פרשנות שתבוא ותגיד שמשך הזמן היא פרשנות לא פירית, אני רוצה להניח שכולם אנשים טובים והוגנים ואף אחד לא יעשה בזה שימוש לרעה. אני מקבל, זה הגיוני. אבל כל תנאי אחר, הסעיף הזה מוציא. זה גם עניין של ניסוח, אבל מעבר לעניין של ניסוח, יהיו המון מקרים שבן אדם לא יכול לקיים את התנאי בגלל אותה סיבה: אם התנאי הוא התייצבות אישית לצורך החידוש, אם התנאי הוא עמידה באימונים כמו שדיברנו על כלי ירייה, אם התנאי הוא אישור מעבדה מסוים, אם התנאי הוא הצגת אישור חדש של רישום פלילי, כי מדובר בחוקר פרטי שצריך כל שנה לבדוק. אני לא מכיר את תהליך הרגולציה של כל דבר, יושבים פה מומחים לרגולציה, אתם מן הסתם יכולים לחשוב על דוגמאות יותר טובות ממני.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אדוני, השאלה אם הדוגמאות שאתה נותן זה נכנס בתנאי המפקיע את תוקפו או שזה תנאי לחידוש. לכאורה אם אני מבין נכון את הדוגמאות שאתה נותן, זה יותר תנאי לחידוש הרישיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למשל אימון נשק. אתה מקבל רישיון לשלוש שנים, אבל אתה צריך לעשות אימון אחרי שנתיים או אחרי שנה. ואם לא עשית, אתה מקבל הודעה שהרישיון שלך פקע.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
ככל שאני מבין, אם הבנתי נכון, חלק מהדוגמאות שהבאת הן יותר תנאי לחידוש ולא תנאי שמפקיע.
יואל בריס
¶
למשל תנאי לרישיון של סוכנות ביטוח, תאגיד, זה שבעל השליטה, יש לו רישיון אישי כסוכן ביטוח. אם הוא העביר את הבעלות – לפעמים אגב יש לנו מקרים שהוא נפטר, הבעלות עברה לילדים, והם לא סוכני ביטוח – זה יפקיע את הרישיון של החברה. צריך לטפל בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז הסעיף הזה לא יחול על הארכה. כלומר, הסעיף הזה לא יאריך לבן אדם שנפטר במהלך הלחימה, בין אם כתוצאה מהלחימה או לא, סוכנות הביטוח שלו תיסגר למעשה כי אנחנו לא מאריכים לו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש מקרים שיכול להיות שאנחנו רוצים שזה מה שיקרה, יש מקרים שלא. הבעיה שלי בניסוח הסעיף זה שאין בכלל שיקול דעת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא תנאי שהמחוקק קבע, זה יכול להיות תנאי רגולטורי, שהרגולטור קבע שבעתות שלום הוא רלוונטי, ולא בעתות שלום הוא לא רלוונטי. עכשיו קשה מאוד להשיג תור לאימון במטווח. שוב, אני מביא את הדוגמאות שאני מכיר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה עדיין רוצה שאנשים יעשו מטווחים, כי אתה לא רוצה שיישאו נשק בלי לעשות מטווח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הכול חשוב. כל הרציונל של החוק הזה, זה דבר שנאמר פה קודם, גם על ידי ראש רשות האסדרה. הנחת העבודה שלנו, שאם יש פה אישורים שהם לא חשובים, הם צריכים לעוף גם בימי שגרה. עכשיו נשאלת השאלה, במסגרת המצב שבו אנחנו נמצאים, על איזה דברים חשובים אנחנו יכולים לוותר, ועל איזה דברים חשובים אנחנו לא יכולים לוותר. הכול חשוב, מה שלא חשוב לא פה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אשאל את ראש האסדרה שאלה. נאמר ואדם, כמו בסוכנות ביטוח, כשלדעתי הדרישה שראש הסוכנות יהיה בעל רישיון זה הגיוני, יש לו אחריות שהסוכנות תפעל כמו שצריך, יש בזה רעיונות הרבה יותר עמוקים מזה. האם לך כראש אסדרה, נגיד במקרה שבו חס וחלילה ראש הסוכנות נהרג במלחמה חס ושלום, האם לך יש סמכות אם יש פנייה אליך מאותה חברת ביטוח, לתת לה אוויר לנשימה? האם יש לך סמכות כזאת?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
האם יש לו סמכות טבועה? זאת השאלה שלי. אני לא מכירה. יש לו סמכות טבועה כזאת? אני לא בטוחה. ברישיונות לא. לא בטוח.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אני חושב, חברת הכנסת גוטליב, שזה תלוי בכל חוק וחוק. יש חוקים שבהם לרגולטורים יש סמכויות, וזה חלק מהפריטים שנמצאים בתוספת השנייה. יש רגולטורים שיש להם סמכות מובנית בחוק לחרוג ולהיות יותר גמישים, ויש כאלה שאין להם. אני מניח שהתשובה היא לא גורפת, היא תלויה ברגולטור.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בתוך תקופת הרישיון של בן אדם, אם יש תנאי שפקע, כמו מישהו שצריך להיות עם רישיון ונפטר, ואתם לא יודעים על זה, הרישיון עדיין עומד בתוקף?
מאיר לוין
¶
לא קבענו הוראה שאומרת שכל תנאי שצריך להתקיים במהלך תוקפו של הרישיון, כשהוא נופל בתקופת ההארכה, אז גם קיומו של התנאי נדחה. לא אמרנו את זה. אם היינו אומרים את זה, זה היה פותר את העניין, רק שלא אמרנו את זה, כי אנחנו לא יכולים עכשיו להתחיל לסקור את כל התנאים.
מאיר לוין
¶
עוד דבר, אנחנו גם לא אומרים שכל תנאי שהיה צריך להתקיים במסגרת הרישיון, אם הוא לא התקיים, זאת אומרת, לא כל תנאי מפקיע תוקף של רישיון.
מאיר לוין
¶
מראש אנחנו מייחדים את האמירה לאותם תנאים, שבהתקיימם או שבאי התקיימם, הם מפקיעים את תוקף הרישיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין. "או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו", פשוט לעשות פה כוכבית או בהגדרה לכתוב: תנאי המפקיע את תוקפו של רישיון, למעט תנאי שהרגולטור הרלוונטי, שהרשות הרלוונטית קבעה כי יש במצב החירום כדי לתת הארכה גורפת על התנאי או פטור גורף מהתנאי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לרשות הרגולטורית לפעמים אין סמכות, גם לא בשיקול דעת לוותר על תנאי המפקיע את תוקפו. לפעמים יש רשויות שיש להן סמכות, יש רשויות שאין להן סמכות, תלוי ברשות, תלוי ברגולציה, תלוי אם זה הוראת נוהל או שזה בחקיקה ראשית. הכול יכול להיות, אני לא יודע. אני אומר: תנאי המפקיע את תוקפו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא לבטל תנאי, לתת הארכה לקיומו של תנאי במצב החירום, לפי שיקול דעת הרגולטור, הוא הגוף האחראי. אני לא מפקיע לו את שיקול הדעת. כן הייתי אומר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני נותן לו הסמכה להתגבר על חקיקה ראשית שקובעת שנה. הרי יש חקיקה ראשית שאומרת שנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש דברים שהם בשיקול דעת ויש דברים שהם לא בשיקול דעת. אנחנו רק בסעיף קטן (א). בסעיף קטן (א) זה גורף. אני רק אומר את דעתי. הייתי עושה את זה בשיקול דעת. כן הייתי עושה, אם אתם דואגים מאובדן שליטה מוחלט, שהוא צריך לקבל, לצורך העניין, אישור של רשות האסדרה לתנאי הזה. אני רוצה לייצר סיטואציה שבה רגולטור לא יהיה כבול במיטת סדום.
יכול להיות שהרגולטור יבחר כן לעשות או לא לעשות, אני לא אכריח אותו בחקיקה לעשות את זה, אבל אני כן חושב שאם יש תנאי, כשקיום התנאי עומד ברציונלים של החוק הזה – אי-אפשר עכשיו לעשות אימון נשק, כמו שהוא אמר, או למשל יכול להיות שהפרוצדורה להעביר רישיון מבטח מאב לבן היא פרוצדורה די קלה, יכול להיות, אני לא יודע, אני לא מכיר, אבל אי-אפשר לעשות אותה כרגע, והיא תנאי המפקיע תוקף – אז אני אומר: יבוא הרגולטור או המפקח על הביטוח, יודיע או יבקש אישור מיואל ויגיד: התנאי הזה לדעתי כך וכך, יבוא יואל, יפעיל שיקול דעת, יהיה לך מקום מרכזי, לא תאבד שליטה. הוא יגיד לו: אוקיי, גם התנאי הזה נכנס.
אני רואה בזה הקלה משמעותית. זה גם יאפשר שיקול דעת שלא יהיה אוטומט, אבל כן במקום שאין שיקול דעת או במקום שיש שיקול דעת בכללים, אבל הוא רוצה להפעיל אותו באופן גורף, הרי פרטנית הוא יכול כל אחד, אבל הוא אומר: אני עכשיו לא רוצה, כמו שעשה עכשיו כלי ירייה, הוא אומר: אני לא רוצה עכשיו ש-100,000 איש – אני לא עומד בעומס, אני קורס – 100,000 איש עכשיו מקבלים הודעה על חידוש כלי נשק, חידוש מטווח, אני לא יכול לעמוד בזה עכשיו ש-100,000 איש יעשו עכשיו מטווחים, אין לי מטווחים, ואני לא יכול עכשיו להושיב פקידים שיעשו הארכה, אפילו לא ללחוץ על כפתור ל-100,000 איש, אני רוצה לתת פטור גורף מהדבר הזה, מקיום התנאי הזה של האימון. אני אומר: אם יש לו את הסמכות הזאת לעשות את זה בעצמו, שיעשה. אם אין לו את הסמכות לעשות את זה בעצמו, שיבוא ויגיד באישור רשות האסדרה: אני אומר שהתנאי הזה לא יכול להתקיים כרגע, ואני רוצה שהוא לא יפקיע תוקפם של רישיונות.
מאיר לוין
¶
אני חושש שזה מאוד מאוד מרחיב ומרחיק לכת. כשאנחנו עושים את ההארכה עכשיו של רישיון, אנחנו אומרים: היה רישיון שהיה לו תקופה של שנה, עכשיו הוא מוארך לשלושה חודשים, אני חושב שהממשלה, המדינה, הכנסת, יכולים לנהל את הסיכון. כשאנחנו מדברים עכשיו כבר על כניסה לתנאים, למשל רישיון להולכה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מבקש ממך לנהל את הסיכון הזה. אחת משתיים, ופה אני אומר ברור, או שאני סומך על הרגולטור לנהל את הסיכונים של הרגולציה שלו, לא רגולציה של מישהו אחר, או שאני לא סומך על הרגולטור. אם אני לא סומך עלה רגולטור, תעיף אותו מהאירוע בכלל. אם אתה אומר שאתה מפחד שרגולטור, או כי הוא לא עומד בעומס, או כדי לחסוך עבודה, אני לא יודע מה, יעשה שיקול דעת לא נכון, תוסיף עוד משהו, אבל אל תבוא ותגיד שהרגולטור, שהוא אחראי לסיכונים של הובלת חומרים מסוכנים או של ביטוח, ויש עכשיו תנאי שלא ניתן לקיים אותו בתקופת הלחימה, לא ניתן, ואותו רציונל של זמן, שדיברנו עליו, חל גם לגביו, יבוא הרגולטור, הוא יגיד: אני רוצה באופן גורף לתת waiver לתנאי הזה גם אם הוא בחקיקה ראשית, גם אם הוא מוסדר בנוהל וגם אם הוא מוסדר בתקנות.
מאיר לוין
¶
המשמעות היא, אדוני היושב-ראש, זה לתת עכשיו הסמכה שתתגבר על כל הוראות חוק הרגולציה במדינת ישראל.
מאיר לוין
¶
אני אסביר למה. הרבה פעמים אחד מהתנאים ברישיון שאתה עומד בכל ההוראות החוקיות שמוטלות עליך. זאת אומרת, שאתה אומר למשל אם אני עכשיו בעל רישיון להובלה של זבל - - -
מאיר לוין
¶
יש פה שני סיכונים שאני רואה: האחד, שהרגולטורים יוצפו עכשיו בפניות, גם אם לא עמדת בתנאים מסוימים, בואו תתנו לי waiver. המטרה הייתה במסגרת מטרות התיקון כאן זה להוריד כרגע מעמסה גם מהרגולטורים כדי שיוכלו להתמודד עם הבעיות האקוטיות של המדינה, ואנחנו כרגע מזמינים פניות אין-סופיות.
מאיר לוין
¶
ההערה השנייה. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על האירוע הזה בעלות-תועלת, ואני כן חוזר רגע לקורונה. אני לא חושב שקיבלנו בעיות מהסוג הזה, של אנשים שקיבלו ארכות, והייתה בעיה עם התנאים שהתקיימו, ולכן אני חושש שהעלות של ההצעה של אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מנסה להבין שוב. תן לי דוגמה למקרה, כדי שאני אוכל להבין, שבו הדבר הזה לא טוב לך.
גיא מור
¶
אני אנסה לתת דוגמה. הרבה פעמים, כמו שמאיר אמר, יש לנו דרישה ברישיון שמחייבת עמידה בהוראות כל דין. אני רגולטור בתחום מסוים, למשל אנרגיה, גז, וברישיון שלי דורשים מהמפוקחים גם לעמוד למשל בהוראות של בטיחות חשמל, הוראות של תכנון ובנייה. אני מקבל את האישור לפטור את המפוקחים שלי מהוראות של רגולציה אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אמרתי שלא הרגולטור בעצמו יעשה את זה, בדיוק בגלל התרחיש שאתה מדבר עליו, אלא הוא יהיה חייב אישור של יואל. זו בדיוק הסיבה שבגללה אמרתי - - -
יעל קריב טייטלבאום
¶
יש עכשיו עבודה שמקודמת בדחיפות במחלקת ייעוץ וחקיקה בכלל לדחיית מועדים לגבי מועדים קשיחים בחיקוקים, ועושים בדיוק את המיפוי הזה, של איזה הוראות קשיחות יש בכל מיני חוקים שדרושים לאור הנסיבות של המלחמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל זה מועדים. אני שוב מביא את הדוגמה, שהביא יואל לצורך העניין, של סוכן ביטוח. אני לא מכיר את הרגולציה של הביטוח, אבל חזקה על יואל שהוא הביא דוגמה רלוונטית. העברת רישיון מבטח מ-א' ל-ב' היא פרוצדורה, בהנחה שהרציפות התפקודית של סוכנות הביטוח היא ערך חשוב, בהנחה שעל תוקף פקיעת הרישיון אני נותן waiver, אבל על קיומו של תנאי שכרגע לא ניתן לטפל בו מהרבה מאוד סיבות, שוב אם היה מדובר שאני מאפשר לתת waiver, אבל זה בשיקול דעת הרגולטור, שזה משהו אחד. במקרה הזה אני מונע את ההארכה באופן אקטיבי, אני מחריג אותו באופן אקטיבי מתחולת החוק, כי אני אומר שגם אם אתה משוכנע כרגולטור שהתנאי הזה לא יכול להתקיים בתקופת המלחמה מסיבה א', ב' או ג', גם אם אתה משוכנע בזה, ההארכה לא חלה. בעיניי זאת טעות. בעיניי היכולת לבוא ולהגיד סוג תנאי מסוים, כסוג, לא כבקשה פרטנית – בקשה פרטנית, אם יש לך סמכות, תעשה, אבל לבוא ולהגיד, שוב על הדוגמה של כלי נשק, דרישת האימון שנעשית באמצע התקופה, מה שיקרה שהרגולטור בא ואומר: אני עכשיו עושה את זה באופן גורף אצלי בתקנות (תוקפם של רישיונות), וכל הכבוד שהם עשו את זה, ככל שהם יכולים לעשות, יש מקומות שהם לא יכולים לעשות את זה, הם צריכים חקיקה ראשית, יש מקומות שהם לא יכולים לעשות את זה מהרבה מאוד סיבות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רוטמן, עם כל הכבוד כמובן, זה לא נכון מה שאתה אומר בצניעות ובענווה. כל הרעיון שעומד מאחורי מתן רישיונות זה דברים מהותיים, זה לא דברים טכניים. ואם העובדה לדוגמה, דוגמת הביטוח, שאנחנו רוצים שתהיה מקצועיות אצל ראש הסוכנות, כדי שאני אוכל לסמוך שהביטוח מתנהל בצורה תקינה, אז גם אם בעת לחימה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, לא הבנת את ההסדר שאני מדבר עליו, במחילה. לא אמרתי שאת כמחוקקת תוותרי על התנאים, גם לא אמרתי שהם, כרשות רגולציה, יוותרו על התנאים. זה לא מה שאמרתי, אמרתי שבהינתן תנאי המפקיע את תוקפו של רישיון שהרגולטור הרלוונטי חושב שבתקופת לחימה לא צריך בגלל זה להפקיע את תוקפו של הרישיון וצריך לתת את הארכה של שלושה חודשים – אני לא אומר לו: עכשיו תוותר על זה לנצח. אני אומר: לא יוחרג התנאי הספציפי הזה מההארכה של השלושה חודשים, על זה אנחנו מדברים. הדבר הזה, כאשר הרגולטור יבוא ויגיד את זה, ויקבל אישור מרשות הרגולציה, הוא יוכל להיכנס לתוך סעיף קטן (א).
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אפשר לעשות את זה באופן אחר. זה נראה לי יותר הגיוני בסעיף 2(ג), שיש לי בעיה איתו, ולדעתי צריך לסייג שם ולקבוע כללי מסוכנות. לדעתי בסעיף 2(ג) אפשר להוסיף, כמו שנתנו לכם פה סמכות מאוד מאוד גורפת לסרב או לקצר, אפשר לתת שם גם סמכות שיקול דעת, כי פה: ובלבד ששקלה אפשרות כן להאריך, לא להאריך. אני חושבת שצריך בסעיף קטן (ג). הגם שצריך להוסיף שם שיקולים ענייניים, יהיה יותר נכון להוסיף שם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם נתנו סמכות סירוב, אפשר לתת גם סמכות חיובית. פה אתם גם צריכים להתחשב באפשרות של השגת החידוש או הנטל וכו' בעת לחימה. שם צריך להכניס את זה.
יואל בריס
¶
האינטואיציה שלי היא שאם נותנים לי סמכות, אפילו זמנית, להתגבר על חוק ראשי של הכנסת, הוועדה הזאת צריכה להיות בביקורת עליי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה שיהיה על זה דיווח בכנסת או אישור בכנסת. אפשר לחשוב. הסוגיה נרשמה, נתייעץ עליה.
מאיר לוין
¶
רק שתי הערות. אני חושב שיש כלים פרשניים, והייתי מציע להשתמש בכלים פרשניים לרגולטורים במסגרת הסמכויות הקיימות שלהם, שכאשר ניתנת ארכה של רישיון בנסיבות האלה, לפחות לגבי חלק מהתנאים שנדרשים לעשות בקבועי זמן שמוגדרים בחוק, אני מניח שיש גם אפשרות לכלים פרשניים שיאפשרו את הדחייה.
דבר שני, בהרבה מקרים השאלה אם תנאי הוא מפקיע או לא מפקיע את תוקפו של הרישיון, היא מסורה לשיקול דעת הרגולטור. אני מניח שבתקופה שבה רגולטור יראה שיש תנאי מסוים שקשה לעמוד בו, למשל התנאי הזה בדוגמה שדיברנו על נשק, שהוא צריך לעשות אימון, יכול הרגולטור להודיע מראש: דעו לכם שאני לא רואה באי-קיום התנאי הזה, ככל שהדבר הזה מצוי בסמכותו מעיקרה – תנאי שאולי ברגיל אני מסתכל עליו כאילו שהוא מפקיע רישיון – בנסיבות דנן אני לא רואה בו כמפקיע רישיון. זאת אומרת, אני חושב שיש כלים שמצויים היום לרגולטורים, גם כלים פרשניים וגם כלים מעשיים, שיכולים לפתור את העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רשמנו את זה להתייעצות. נשב ונחשוב אם אפשר למצוא לזה פתרון נוסף או תיקון מבהיר. היו לנו כמה נקודות על הסעיף הזה. לגבי הניסוח מחדש של "סירבה לחדשו" ועל הארכה מדורגת.
יעל קריב טייטלבאום
¶
מה שאנחנו עשינו היה ללכת לפי המודל הראשון שעבר בתקופת הקורונה – נקווה שאנחנו לא באירוע מתמשך כמו בקורונה, ואם כן, אנחנו נשוב – ולכן ההארכה היא של שלושה חודשים. הסיבה שלא הייתה תוספת דירוג, שחודשיים אחרי התקופה הקובעת תהיה עוד הארכה של עשרה שבועות, היא קודם כול תפעולית יישומית, זה תלוי מערכות מחשוב של כל רגולטור ורגולטור. זה דבר שהוא מורכב עכשיו להכניס תקופה אחרת, ואז ככל שהתקופה מתארכת יותר, צריך לשוב ולחדש את זה לשלושה חודשים ולא לעשרה שבועות. גם מבחינה תפעולית, אבל גם במקרה הזה, ואנחנו נגיע לסעיף שמאפשר לראש הממשלה להאריך בצו את התקופה הקובעת, כאן לראש הממשלה יש שיקול דעת להאריך את זה, גם אם אנחנו כבר אחרי הכרזה על מצב מיוחד בעורף, גם אז ראש הממשלה, אם היו נסיבות שמצדיקות, ונדבר על הסעיף הזה, יוכל להאריך את התקופה הקובעת, ולכן יש פה איזה שיקול דעת להאריך יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין פה דיפרנציאציה למתי שהייתה הפקיעה. זאת אומרת, מי שהרישיון שלו פקע ב-8 באוקטובר, יום אחרי תקופת ההארכה הוא צריך לרוץ. ומי שהרישיון שלו פקע ב-6 בינואר, יש לו עוד שלושה חודשים.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
לא. אני התכוונתי למי שהרישיון שלו פוקע ב-6 בינואר או מי שהרישיון שלו פוקע ב-8 בינואר. קח לדוגמה מצב שבו שני חיילי מילואים שהיו במילואים - - -
יובל רויטמן
¶
אבל אז יאריכו את התקופה הקובעת. ההנחה היא שחיילי המילואים יחזרו ב-6 בינואר, אז לא נגיד להם: תגישו ב-7 בינואר, נאריך לפני זה את התקופה הקובעת, כדי שיהיה מספיק זמן. יש לזה פתרון. אפשר להאריך בשלושה חודשים, ותהיה הארכה של שלושה חודשים לכולם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שכן יהיה צריך לעשות הוראת sunset דועכת יותר מאשר הוראת sunset חדה. כן לבוא ולהגיד: מי שפקע לו חודש לפני תום התקופה, יוארך לו בעוד חודש, מי שפקע לו חודש אחרי, יוארך לו בשבועיים.
יובל רויטמן
¶
בתקש"ח לא היו. היה תקש"ח, ואז היה חוק, ואז היה תיקון. בחוק, במודל הראשון, נתנו רק תקופת הארכה אחת, וזה היה קצת יותר מסובך. עכשיו הרי אפשר יהיה להאריך בשלושה חודשים נוספים, ויקבלו שלושה חודשים. למה אתה צריך שזה יהיה דווקא עשרה שבועות ההארכה הזאת? מה זה נותן לך? זה יותר אחיד, יותר נוח לתפעול. אם ירגישו צורך, פשוט יאריכו את התקופה הקובעת בשלושה חודשים נוספים או בתקופה אחרת, וייתנו שלושה חודשים לכל רישיון בתקופה הזאת.
מאיר לוין
¶
אם מדברים על לקחים מהקורונה. הפער הזה בין העשרה שבועות לשלושה חודשים הוא לא פער כזה מהותי. זאת אומרת, אי-אפשר להגיד שעל שבועיים ייפלו ויקומו. הדיפרנציאציה יוצרת קושי במערכות. עדיף כבר שתהיה הארכה של עוד שלושה חודשים מלאים, אם התקופה לא מספיקה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אני רק רוצה לחדד שוב לגבי הסיפא של סעיף קטן (א), על "סירבה לחדשו", הכוונה הייתה לפני תום תקופת ההארכה או לפני תום התקופה הקובעת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בשתי התקופות. אני אסביר שוב, לצורך העניין יש הפרה של בעל רישיון שאומרת: אני מבטל לך כרגולטור. הפרת, נלקח מידית. יש הפרה שבאה ואומרת: אני לא מבטל לך מידית כי צריך לתת לך זמן להתארגן והתראה ושתמצא מקצוע אחר. אני לא מבטל מידית, אבל דע לך: אני לא מחדש לך. בשנייה שנשלחת הודעה כזאת, הוא לא נכנס למנגנון של ההארכות. לכאורה זה לא משנה אם ההודעה הזאת נשלחה לפני תום תקופת האירוע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. אני אסביר למה זה משנה. הרי אם אני כרשות רגולטורית אמרתי: ההפרה שלך היא הפרה, היא מצדיקה שבפעם הבאה שתבוא להאריך, אני לא אאריך לך, אבל זה לא חירום. אם זה חירום, אני מבטל. ואז פתאום פרץ מצב החירום, אז הרציונל אומר שהכול מוארך, גם שלך, ואתה לא נכנסת לסיטואציה של חידוש. אתה עדיין באותו רישיון שהוצאת לפני שנתיים, הוא הוארך בעוד שלושה חודשים. כאשר תבוא לחדש, נבוא איתך חשבון. אם זה קורה, אותה הפרה, עכשיו, מאחר שאני לא רוצה לתת עכשיו צ'ק פתוח למפוקחים לעשות הפרות כאלה, אני לא רוצה לשלול מהרגולטור את הסנקציה של אי-הארכה, אז אני אומר: בשנייה שאני מודיע לך על אי-הארכה בתקופה הזאת, לא תרוויח מההארכות. כלומר, הרגולטור עכשיו בא ואומר: ההפרה שלך עכשיו, יותר לא מאריכים לך, גם לא בתקופת ההארכות, וזה משמר את הסנקציה. אני אומר בסיטואציה כזאת שתבטל וזהו. אם אתה כרגולטור לא צריך בן אדם שהוא בתקופה שיש לו צו 8, אז תבטל לו, כבר תקבל את ההחלטה על ביטול. זה בעיניי השיקול. אם הרגולטור חשב שהוא יכול להכיל עוד כמה חודשים שהבן אדם מחזיק ברישיון, שיכיל עכשיו עוד שלושה חודשים. מה ההבדל?
יובל רויטמן
¶
אתה מכיר את זה היטב, ברגע שיש רישיון הנטל יותר כבד לבטל מאשר להחליט לא לחדש. הרגולטור גם נמצא. אם כבר קיבלו החלטה פרטנית לא להאריך - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה אומר שלא משנה באיזה תקופה. אם התקבלה החלטה פרטנית לא להאריך, אין הארכה אוטומטית. אתה רוצה הארכה, תעשה בשיקול דעת.
יובל רויטמן
¶
אני מסכים עם מה שאמר מאיר לפני זה, שאנחנו מנסים גם להקל עם הרגולטורים. אבל הם עדיין נמצאים, ויהיו החלטות פרטניות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. הכוונה היא על כל התקופות. "אלא אם כן הותלה או בוטל או שנשלחה הודעה על אי-חידוש", או שהוחלט על אי-חידוש?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדש לפי כל דין". אפשר לכתוב "בין בתקופה שקדמה בין בתקופה - - -" אם רוצים בשביל הבהירות.
יובל רויטמן
¶
לפני תום תקופת ההארכה. נראה לי אחרי שהסתיימה תקופת ההארכה שהוא לא יקבל פתאום החלטה שהוא לא מחדש, והוא לא חידש לו וכו'.
יובל רויטמן
¶
מה שלפני תום תקופת ההארכה הרגולטור אומר לו: אתה, אם אתה רוצה לקבל החלטות בעניין פרטני, תקבל את זה לא בדיעבד. אם אתה רוצה תוך כדי תקופת ההארכה, תקבל, אבל הסתיימה תקופת ההארכה, אל תגיד שבעצם לא הארכתי לך, פעלת שלא כדין וכו'.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדשו לפי כל דין". בסדר גמור, בלי התייחסות לתקופה.
יובל רויטמן
¶
זה כאילו מסמן אחרי שהסתיימה תקופת ההארכה אל תבוא ותגיד שאני מחליט לבטל לך אחורה. אבל ממילא עקרונות הרי מקשים על זה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(2) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל האישורים הרגולטורים או חלקם.
פה, אדוני, הייתה לי הערה שאני מבין שהיא מקובלת על הממשלה, השאלה אם היא תהיה מקובלת עליך, גם לאפשר הארכה לא רק לגבי כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם, אלא גם לאפשר לראש הממשלה לעשות דיפרנציאציה בין אזורים מסוימים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בשנייה שיש כלל האישורים או חלקם, זה עובד גם אזורי. חלקם זה למשל האישורים הרגולטוריים שהם במחוז צפון. המילים "כלל האישורים הרגולטורים או חלקם" הם לפי כל חלוקה שהוא מותיר לנכון. אני לא רואה סיבה להתייחס ספציפית לאזור. כלל או חלקם זה כלל האישורים הרגולטוריים, כולל באזור צפון.
מה שמפריע לי זה הנושא של התשעה חודשים. בלי קשר לפעם הקודמת, שמנו פה ראש ממשלה, אישור ממשלה ואישור ועדה עם נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת. למה אם חס ושלום האירוע הזה נמשך יותר מתשעה חודשים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מקווה שלא, אני מקווה שיהיה הרבה פחות, אבל שמתי פה מנגנון: ראש ממשלה, אישור ממשלה ואישור ועדה. שמתי פה תנאי מהותי, שמתי פה יכולת דיפרנציאציה, "כלל או חלקם", יכול להיות שחלק מהאישורים כן רלוונטיים, לא רלוונטיים. למי אני שם את השלייקס האלה? מאיזה שימוש לרעה אני חושש פה? שייתנו פטור גורף? אני לא רואה סיבה למגבלת הזמן הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה אכן הוראת שעה, ולכן כל הארכה, פעם בשלושה חודשים תצטרך לבוא לפה. וכתוב גם בחוק: (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), אבל מאחר שמנגנון ההארכה פה הוא ראש ממשלה, פלוס ממשלה, פלוס אישור כנסת, נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד - - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אדוני, אני חושב שהרעיון היה, כמו שאמרתי קודם, שאם זה יימשך מעל שנה, נכון שיש פה את כל השלייקס וכו', כנראה שכל המודל צריך להיות שונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם יהיה צורך בשינוי, נשנה. אני לא רואה סיבה בעולם. שוב, המגבלה הזאת גם לא הייתה קיימת בחוק הארכת תקופות על 2020.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בואו נפיק את הלקח. אז שמנו מגבלת זמן, אמרנו הארכה רק פעם אחת, ושם הייתם צריכים אחרי שישה חודשים לבוא לעוד חקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע. תרצו להביא הסדר אחר, תביאו הסדר אחר אם יהיה צורך. אני לא מצליח להבין, אלא אם כן אתם אומרים שאתם רוצים שאני אכריח אתכם להביא הסדר אחר. זה שיקול. זה אפשרי. אם זה המצב, שנה זה פרק זמן ארוך מדי. אם האירוע הזה נמשך כל כך הרבה זמן, אז שנה זה באמת פרק זמן מאוד ארוך. מילא החוק הראשון שבא ואמר: שלושה חודשים אני נותן בחקיקה, עוד שלושה חודשים באישור ראש ממשלה, עוד חצי שנה תביאו חקיקה, בסדר. פה אנחנו עושים שנה, אבל רק שנה? כלומר, אם כבר הגענו למצב של הארכות של שנה, הדלתא בין שנה לשנה ושלושה חודשים היא האירוע?
יואל בריס
¶
היא תצטרך לעלות למליאה, זה ההבדל. אם אני ארצה לשנות את זה בשלוש קריאות עם מליאה יהיה אפשרי. עד אז אני אוכל לעשות את זה פה בוועדה.
מאיר לוין
¶
אדוני היושב-ראש, אני כן חושב שזאת צריכה להיות הוראת שעה, גם כמסר. מדובר על כל האישורים הרגולטוריים במשק. עצם זה שיהיה פתח עכשיו להארכות לא מוגבלות, גם עם הבקרות האלה, אבל מבחינה חוקית, הסמכה להארכה עוד ועוד, אני חושב שהיא כמסר משקי זה דבר שצריך לחשוב עליו. ודבר שני, גם מבחינה רגולטורית. הלחצים יהיו גדולים, כי תמיד נוח שיש אפשרות להארכה. אני חושב שכמסר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אנחנו מדברים על מסר ולחצים, אז תעשו את זה חצי שנה, תשעה חודשים זה ארוך מדי. יש פה משהו לא הגיוני. בחוק הראשון זה היה שלושה חודשים, בחוק פלוס שלושה חודשים בהארכה, עכשיו זה שלושה חודשים בחוק פלוס תשעה חודשים בהארכה. אם זה המסר המשקי, אז תצמצם את המסר המשקי, אני מבין אותו, בייחוד כשאתה אומר שיש יחסי וחוץ ועניינים כאלה.
וחוץ מזה, דיפרנציאציה שלא הייתה בחוק הקודם, זה החלקי או לפי אזורים. בשנייה שאני נותן חלקי או לפי אזורים, יבואו לבקש, והוועדה לא עושה חיים קלים לאף אחד. יבואו ויגידו: אנחנו מבינים נניח שבאזור הדרום עדיין צריך, ואולי זה מלווה אותנו, ולקבוע שלאזור עוטף עזה צריך עכשיו לתת לא חצי שנה, לא שלושה חודשים, צריך עכשיו לתת שנתיים לכל האישורים הרגולטוריים בעוטף עזה, לא יודע למה, אני יכול לחשוב על כמה סיבות, ואני לא רוצה שהם יבואו לחקיקה, אני רוצה שראש הממשלה יוכל לעשות את זה. מאחר שהחלוקה הזאת של כלל האישורים או חלקם, אז היה go no go בחוק הישן, עכשיו זה לא go no go.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אדוני, יכול להיות שאם יהיה מצב שנניח לדרום צריך להאריך לשנתיים, שוב יכול להיות שצריך לחשוב מחדש, ואז צריך לשנות את כל המנגנון שבחוק הזה, לחשוב מחדש על כל המודל. יכול להיות שאז באמת יתאים לדרום המודל השני שהיה בקורונה, שאתה לא מתעסק רק בהארכה של שלושה חודשים, זה פונקציה נגזרת של אורך הרישיון. יכול להיות שאז בכל מקרה תצטרך לעשות תיקון חקיקה בשלוש קריאות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שאני אצטרך ויכול להיות שלא, אני רק אומר: האם אני עכשיו כובל את שיקול הדעת של הממשלה ושל הכנסת? אם זה היה רק בצו של ראש ממשלה, הייתי אומר שאני מבין את החשש, הרבה מאוד לחצים. אבל זה ראש ממשלה, אישור ממשלה, אישור כנסת, אף אחד לא הלך לישון, הרבה גורמים רגולטוריים שיצעקו על הדבר הזה, הרבה גורמים משקיים שיצעקו על הדבר הזה.
מאיר לוין
¶
כל המהלך הזה הוא מהלך לא טריוויאלי בגלל הרוחביות שלו ובגלל מה שתיארתי מראש שזה opt out ולא opt in. אם מסתכלים רגע על האינטרסים המוגנים שעומדים בבסיס האישורים שאותם אנחנו מאריכים, לא הלכנו ובחנו באופן פרטני כל אישור, מה באמת תקופת ההארכה הנכונה לו. הלכנו על משהו רוחבי בגלל הנסיבות. עכשיו, ברגע שניתנת אפשרות להארכה תמידית לכל הרישיונות, לכל האישורים, בניהול סיכונים של האירוע הזה, אני חושב שאנחנו חורגים בהרבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ניהול סיכונים מול מי? הניהול סיכונים שאתה חושש מפניו זה לא השאלה איך רגולטור מול מפוקח. זה לא ניהול הסיכונים שאתה מדבר עליו, זה ניהול סיכונים שאתה בא ואומר: יבוא ראש הממשלה, הממשלה והכנסת, ואתה אומר שאני צריך לשמור מפניהם. הרי הם יקבלו את ההחלטה פה.
מאיר לוין
¶
אני אומר שנקבעה הוראת שעה, יש הרבה הוראות שעה שנקבעות עכשיו במסגרת המצב שאנחנו נמצאים בו. ביחס לכולם אפשר היה להעלות את התזה שניתן לזה לרוץ לעולמי עד עם תחנות ביניים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשבאו אליי הוראות שעה בנוגע לזכויות אסירים, אני בא בראש אחר, אני מכיר את מפות האינטרסים ואני אומר: אני מבין את החשש שהזמני יהפוך לקבוע. אבל דווקא בגלל העובדה שמדובר בהוראה מאוד מאוד גורפת, דווקא בגלל שמדובר בגיים צ'יינג'ר מהרבה מאוד בחינות והרבה מאוד עניינים – בגלל זה אני פחות חושש מהניצול לרעה. אם היית בא ואומר לי שיש פה עכשיו אוכלוסייה מוחלשת, או חלשה, שאני עכשיו חושש שהזמני יהפוך לקבוע, ותמיד יעשו אסירים בווידיאו קונפרנס ויגזרו דינים בווידיאו קונפרנס וישלחו פסקי דין בווטסאפ, אני אומר: אני מבין. אני צריך להיות שומר הסף על המערכת ולוודא שהמצב הזה שהוא מצב רע בהגדרה, כולם מודים שזה עכשיו רע מאוד, לא יוארך. פה, דווקא בגלל שמדובר בהוראה מאוד מאוד גורפת, כשיש הרבה מאוד אינטרסים ושחקנים, שהיא לא תהיה – כולנו מכירים את מפות הרגולציה, כולנו יודעים שיש מפוקחים שיתחננו אליכם שתחזירו את הרגולציה, כי זה מה ששומר עליהם מכניסה של שחקנים חדשים בשוק - - -
מאיר לוין
¶
אני לא רואה את זה ככה. א', אני משוכנע, וזה אולי הבסיס להתנגדות שלי, אני משוכנע שאם נגיע למצב שנצטרך הארכה מעבר לתקופה הארוכה שהצענו, נצטרך לחזור לממשלה, נצטרך לחזור לכנסת, לחוקק חוק שמביא בחשבון את המצב המתמשך הזה, והוא יהיה הרבה יותר מדויק גם מבחינת תקופות הארכה והסמכויות שניתנות. אני לא חושב שנוכל להישען על החוק הזה למשך תקופה של יותר מ-12 חודשים.
יואל בריס
¶
לא כהבעת דעה, הדעה שלנו מעוגנת פה, אבל אני רואה שלושה מעגלים שצריך להתייחס אליהם בשאלה הזאת. המעגל הראשון הוא השדר עכשיו. אם אנחנו אומרים שעכשיו אנחנו חוששים ממצב שאנחנו הולכים פה לשנה ויותר - - -
יואל בריס
¶
שנה, אבל לא יותר. זה דבר ראשון. השאלה השנייה היא, האם אנחנו מראש מכריחים את עצמנו, גם את הפקידות, גם את הממשלה וגם את הוועדה להגיד: אם זה יותר משנה, בואו נחשוב על כל ההסדר, שזה גם מה שאמר עכשיו המשנה ליועצת. והמעגל השלישי שאני רוצה להציע זה השאלה, האם במצב כזה נכון שתהיה עוד רמת בקרה של מליאה. לדעתי אלה שלוש השאלות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין, אני רק אומר שההסדר פה שונה מההסדר הראשוני של הקורונה, גם בנושא של כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם. כלומר, נתתי סמכות לראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, לעשות לפי אישורים מסוימים, להגיד על אישורים מסוימים אם אני מאריך או לא. כלומר, נתתי לו את האפשרות לפיין טיונינג שיחסוך, שלא היה בחוקים הקודמים. אי-אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. אם באים ואומרים לי: זה הסדר גורף, הוא עכשיו ילווה אותנו שנה ויותר, ואנחנו לא יודעים, זה השלכות משקיות, אני אומר ההפך, ניתן יהיה להוציא, ניתן יהיה להחריג, ניתן יהיה לעשות לפי אזורים. אם אתה משחרר, ואתה אומר שאני לא הולך להסדר הגורף של go no go, אז שחרר.
יש פה בעיית מינימום-מקסימום. אתה בא ואומר שאתה רוצה להשאיר הרבה שיקול דעת מצד אחד, מצד שני אני רוצה להגביל את שיקול הדעת. צריך שתהיה הלימה איפה אתה משחרר ואיפה אתה מגביר. אני אומר שככל שאתה מאריך את התקופה, אני לא רוצה לתת לו דיפרנציאציה, אני רוצה go no go, בלי אזורים בארץ, בלי כלום, כי התזה שממנה אני יוצא זו האמירה שההסדר הזה הוא כל כך גורף וכל כך חריג, אני רוצה שהוא יהיה לכמה שפחות זמן, וכדי להאריך אותו יהיה צריך לעשות פיין טיונינג של חקיקה נוספת או דברים אחרים, ואז זה ראש אחד.
ראש שני, אני בא ואומר
¶
ההפך, אני רוצה הסדר שמפיק לקחים ממה שהיה בקורונה בחקיקה הראשונה, בחקיקה השנייה, אני כבר למוד ניסיון, אני יודע ואני רוצה לייצר כל מיני מנגנונים של פיין טיונינג והורדת מתחים, והורדת לחצים, ואזורים בארץ וסוגי אישורים וכדומה. אז אתה אומר: אתה כבר למדת, אתה בוגר שלוש חקיקות כאלה – תקש"ח, חקיקה וחקיקה נוספת – בשביל מה השגנו את כל הידע הזה, בשביל לכבול את עצמנו עכשיו שוב למשהו שאנחנו לא יודעים?
אני יכול לחיות עם כל תזה. בסופו של דבר זה חוק ממשלתי, אתם צריכים תזה. אני רק צריך לבדוק האם תזה אחת עוברת כחוט השני לאורך החוק. אנחנו לא צריכים פה גמל, שזה חמור שמורכב על ידי ועדה. יש תזה אחת, צריך ללכת איתה. אם התזה היא שאנחנו רוצים פיין טיונינג, ואנחנו נותנים שיקול דעת לגורם הבכיר ביותר שיכול להיות שהוא לא חקיקה, על הפיין טיונינג הזה המגבלה של שנה נראית לי לא הגיונית. אם האמירה היא שאנחנו רוצים הסדר גורף ולצמצם אותו כמה שפחות, לייצר ודאות משקית ולחזור כמה שיותר מהר לשגרה, התקופה הזאת ארוכה מדי.
מאיר לוין
¶
אנחנו חשבנו שהתזה היא כן מצד אחד לייצר ודאות קרובה, ומצד שני להיצמד לרעיון שזאת הוראת שעה, שתחומה, לפחות בשלב הזה, לתקופה שאפשר לצפות שאולי נידרש לה. לכן הלכנו על 12 חודשים. זאת התזה, ואנחנו חושבים שתזה שעכשיו נותנת אפשרות שזאת לא תהיה הוראת שעה, אלא תימשך תקופה מאוד ארוכה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היא ודאי תהיה הוראת שעה, כי יש צורך בנסיבות משקיות חריגות, או נסיבות מיוחדות אחרות עקב המצב הביטחוני המיוחד. המצב הביטחוני המיוחד מסתיים בעוד שלושה חודשים בעזרת השם.
מאיר לוין
¶
ועדיין ההסמכה המהותית היא כזאת שתאפשר תקופה מאוד ארוכה של הדבר, מבלי שנוכל לשוב ולהידרש לטיבו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי הצעה אופרטיבית. תגיד שתוקף החוק יפקע, כל החוק, כל ההסדר, שלושה חודשים או ארבעה חודשים לאחר תום המצב המיוחד למשק, המצב המיוחד בעורף שהוכרז ביום זה וזה.
מיכל עקביה
¶
יש פה בעיה מורכבת אחרת שהמצב המיוחד בעורף הוא מצב שיכול להיות מוכרז, ואחר כך לא יפסיק וכן הלאה. לכן הגדרנו פה את ההגדרה היותר הרחבה. המצב הביטחוני המיוחד זו הגדרה יותר רחבה.
מיכל עקביה
¶
בואו נסכם את הנקודה. אנחנו מוכנים לקצר את ההארכות, כך שיהיו הארכות שלא יעלו על שישה חודשים, ולא תשעה חודשים, שזה make sense, אנחנו בוודאי לא רוצים וגם לא מוסמכים לאשר פה עכשיו שזה יוארך ללא סוף. אם זה מרגיע את אדוני היושב-ראש שנסכם על הנוסח שבמקום תשעה חודשים, יהיו שישה חודשים, מבחינתנו זה עושה את העבודה וזה מספק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נחשוב ונתייעץ. תרשמו את הנקודה הזאת. אני כן אומר שצריך פה תזה. ואני אומר שבעיניי זה גם קשור לשאלה של כלל האישורים או חלקם, שנתנו פה שסתום לחץ מאוד מאוד מרכזי שלא היה בהסדרים הקודמים, בין אם לפי אזור ובין אם לפי סוגי אישורים, שאומר שאני כן רוצה לאפשר שיקול דעת לעשות התאמות, גם ארוכות טווח, וממילא צריך טווח יותר ארוך, וממילא מיטת הסדום הזאת לא הגיונית. אפשר לבוא ולהגיד שהחוק בכלל יפקע שנה אחרי המצב המיוחד בעורף, כדי שתדעו שאין מצב שהמצב המיוחד בעורף נגמר והחוק נעלם בתוך שלושה חודשים. אפשר לפתור את פרק הזמן האין-סופי בקישור למצב החירום המיוחד, לא עם שלושה חודשים ולא מיד עם תום המצב המיוחד בעורף, אלא חצי שנה אחרי תום המצב המיוחד בעורף, שנה אחרי תום המצב המיוחד בעורף, ואז תדעו במובן של גידור הסיכונים.
שוב, יש פה בעיה שאנחנו מצד אחד מרחיבים מאוד מאוד, משאירים לעצמנו מקסימום שיקול דעת, ואז אומרים: תרחם עליי, הרחבתי לעצמי את שיקול הדעת, עכשיו תגביל אותי. לא רוצה לתת לך ולא רוצה להגביל אותך, תעבוד עם תזה אחת.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(3) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה יותר מהאמור באותם סעיפים קטנים או כי הוראותיהם לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים לחידוש האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות המצב הביטחוני המיוחד; הודעה על החלטה כאמור תימסר בכתב לבעל אישור רגולטורי, בצירוף נימוקים, זמן סביר מראש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רואה את עילת הסבירות חוזרת לנו בחקיקה. צריך פה לקבוע לוחות-זמנים. זמן סביר מראש לא צריך לכתוב, כי כל פעולה שצריך לעשות לפי חוק הפרשנות, יש לה את הגדר הזה, או שמאחר שאנחנו מאריכים פה בשלושה חודשים, אולי אתם רוצים לקבוע זמן קשיח, אחרת הקביעה הזאת חסרת משמעות.
אני מבין שמדובר פה בסעיף שאומר: אני מחריג אותך מההסדר. וזאת החלטה נקודתית-פרטנית, שמתקבלת לפי שיקול דעת הרגולטור.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בזה פניתי אליכם עוד לפני שהיושב-ראש נכנס וגם אמרתי את זה בדברי הפתיחה שלי. האם לא לציין פה שאנחנו נותנים שיקול דעת מאוד גדול בעיניי לרשות ציבורית? האם לא לכתוב שהוא מסרב לתת את האישור משיקולים של ביטחון, שיקולים בטיחותיים, בריאות הציבור? משהו.
יעל קריב טייטלבאום
¶
הוא לא מוסמך לקבל את ההחלטה הזאת שלא לפי האינטרסים האלה. יש לו את הדין שמסמיך אותו כשהוא מקבל את ההחלטות האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסעיף הזה, צריך להגיד, הרי אני לא מפקיע לו את הסמכות שמופיעה בסעיף קטן (א) לבטל, להודיע שהוא לא מאריך, או להשהות, או להתלות.
יעל קריב טייטלבאום
¶
זה סעיף ספציפי. אולי נסביר עוד פעם את הרציונל של הסעיף הזה. אני אחדד. הרציונל של הסעיף הזה הוא התגברות על הוראות החוק הזה. זאת אומרת, אם הוא רוצה עכשיו בניגוד לחוק הזה לקצר לתקופה יותר קצרה, יש לו שיקולים מיוחדים שהוא צריך לקחת בחשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שואל. אם השיקולים האלה הם שיקולים שמאפשרים לו לבטל אישור בשוטף, אם השיקולים האלה הם שיקולים שמאפשרים לו להתלות בשוטף, אז נשאלת השאלה איזה סוג מקרה, בוודאי כאשר אנחנו יודעים איך בנויה שיטת הרגולציה במדינת ישראל עם המון-המון שיקול דעת לרגולטור. אני לא מכיר כמעט רגולטור שאין לו שיקול דעת עם מילות הקסם "נסיבות העניין", ואם לא, הוא מעניק לעצמו, אבל באיזה נסיבות יכולה להיות סיטואציה שהרגולטור לא יוכל לבוא ולהגיד שהוא מבטל, לא יוכל לבוא ולהגיד שהוא מתלה, לא יוכל לבוא ולהגיד שלא מתקיים תנאי של תוקף, לא יוכל לעשות שום דבר מהאופציות של סעיף קטן (א), והוא יצטרך את סעיף קטן (ג).
יובל רויטמן
¶
זה לכל המצבים שרגולטור בא ואומר שהוא רוצה לראות את הבן אדם הזה, את מבקש הרישיון הזה. אני עוד לא אומר שאני הולך לבטל לו או להתלות לו, הרי לכל רגולטור יש אוכלוסייה מאוד מגוונת שהוא מתמודד איתה, חלקם יותר צייתנים, חלקם פחות צייתנים. יכול רגולטור לבוא ולהגיד לגבי שחקנים מסוימים שהוא צריך לראות אותם, אני לא יכול לבטל להם, כי לא הייתה עילה לבטל להם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הוא רוצה לראות אותו, הוא יוציא לבן אדם הזה הודעה: אם לא תתייצב ביום זה וזה, אני לא אאריך לך את האישור. מה הבעיה? הרי יש לו סמכות כזאת.
יובל רויטמן
¶
הסעיף הקודם נועד לבוא ולומר שיש משהו ספציפי שיש עילה לבטל לו. פה אנחנו לא אומרים את זה. ועוד פעם צריך לזכור את המסגרת הכללית - - -
יובל רויטמן
¶
זה לא בלי עילה ספציפית, אלא הרגולטור, כמו שהסברתי קודם, יש לו כל מיני שחקנים שהוא מפקח עליהם. הוא בא ואומר ששחקן מסוים, יש לו מסורת של ציוד פחות טוב, אני רוצה לראות אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מאוד הולך לקראת, אבל אני אגיד בצורה פשוטה: אם לא תביא לי מקרה ספציפי של רגולטור ספציפי, שהוא לא יכול לפעול במסגרת סעיף קטן (א), והוא צריך את סעיף קטן (ג), סעיף קטן (ג) לא יהיה. אני לא מביא אותו בתור שלייקס. אם לא יהיה מקרה ספציפי, אני אומר את זה בצורה ברורה, מבחינתי זה לא נתון לוויכוח, אם לא תביא לי מקרה ספציפי של רגולטור, שתעלה מבחינתי על הקו, על הטלפון, שאומר: אין לי בכלים הרגולטוריים שלי, בשיקול דעת, בפרשנות רחבה, כי כשאני מבקש להוסיף, אתם אומרים לי: חבר'ה, יש שיקול דעת ויש פרשנות רחבה, ותיתן ותיתן, ואני נותן ואני זורם – אם לא תביא לי מקרה של רגולטור, שם, תפקיד, שאומר לי: אני לא מסוגל לפעול לפי מיטת סדום, שהיא מאוד מאוד רחבה, של סעיף קטן (א), ולהגיד: אני לא מחדש לבן אדם את האישור עד שהוא יתייצב, עד לשימוע, בכלים הקיימים, והכלי היחיד שיש לי זה כלי (ג) – (ג) לא יהיה. חד וחלק. פה אני לא אקבל תיאוריות, לראש ממשלה באישור ועדה. אתם אומרים לי: אני רוצה לשים שלייקס, אבל הרגולטור חס ושלום. אני רוצה גם חגורה וגם שלייקס. אי-אפשר ככה. זה לא הגיוני.
מאיר לוין
¶
אני אגב רואה בסעיף הזה, סעיף שיאפשר לרגולטורים לא להחריג אישורים מראש במסגרת התוספת השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאיר, אמרתי בצורה ברורה. בלי רגולטור, שם, תפקיד והבנה, שיראה לי את החוק המסמיך שלו, שיראה לי ויגיד לי – אני צריך את הסעיף הזה, לא בתיאוריה, בפרקטיקה – הסעיף הזה לא יהיה. רגולטור, שמית, שבא, או טלפונית או לפה, ואומר לי שאין לו סמכות לשלול אישור, ויספר לי את המקרה ויסביר לי את המקרה, שאני אוכל להבין, כי אני לא מבין. אני שומע מכם, ואני מבין עוד פחות. שיבוא ויגיד לי: אני לא יכול להתלות - - -
מאיר לוין
¶
- - ובכל זאת הרגולטור חושב שמהטעמים של האינטרס המוגן, יש צורך עכשיו שהוא יגיש בקשה. לכן זה לא באותו מישור.
יובל רויטמן
¶
לא. אי-חידוש זה שאתה בא ואומר לבן אדם: אני לא אחדש לך את הרישיון. יש עילה שאני לא אחדש לך, וזה לא המצב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה שאני אומר, מאיר ויובל, במחילה, אתם מבזבזים לעצמכם את הזמן. לא אקבל פה שום טיעון תיאורטי. אני רוצה רגולטור ספציפי, שאני אסתכל על החוק המסמיך שלו, שהוא יבוא ויגיד לי: אני, בכלים הקיימים שלי, יכול לכתוב הודעה מנומקת מראש ולהודיע עליה זמן מראש, להגיד לבן אדם: אני לא מאריך לך בשלושה חודשים כי האינטרס המוגן ייפגע, ואותה הודעה מנומקת שהוא יכול לכתוב בשביל סעיף קטן (ג) לא מספיק לו בחוק לפי סעיף קטן (א). אני רוצה אחד כזה, אחרת הסעיף הזה לא יהיה.
מאיר לוין
¶
הראשון עוסק במפר, לאדם יש איזה הפרה, או שהוא לא מקיים תנאי, ולכן לא מחדשים לו את הרישיון או מבטלים לו את הרישיון. ומצב שאדם יכול להיות שהוא 100%, ועדיין הרגולטור מגיע למסקנה שאי-אפשר להעריך את התוקף של הרישיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז יש לי נימוקים למה. תשים לב באיזה מקום הרגולטור נמצא. הרגולטור נמצא במקום שהוא אומר: יש לי אלף מבקשי אישורים, לכולם אני מאריך בשלושה חודשים אוטומטית, כי זה מה שהחוק אומר, לך, מאיר, אני לא מאריך, אני אומר לך שאתה לא תקבל את ההארכה הזאת, יש לי אפשרות לכתוב לך הודעה כתובה עם נימוקים למה לכל העולם אני מאריך, אבל לך, מאיר, אני לא מאריך, ואותה הודעה ונימוקים שמצדיקים את הצעד הזה, שהוא דרסטי מאוד מאוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הם לא יעשו את זה, אל תביא את הסעיף הזה. המשמעות הנורמטיבית לא מעניינת. בסופו של דבר אתה בא לכל המפוקחים של רגולטור מסוים ואתה אומר: כולכם מקבלים שלושה חודשים חוץ מיובל. לא ליובל לפי תחושת בטן, לא ליובל כי אני רוצה לראות אותו בעיניים, כמו שאמרת, ליובל עם החלטה מנומקת שנמסרת בכתב זמן סביר מראש – ואני לא אשאיר את זה זמן סביר, אני אשאיר את זה חודש מראש – והנימוקים לעשות את הצעד הכול כך מפלה, בעייתי, פוגעני, בזמן לחימה, כשבן אדם בצו 8, הם לא מספיקים בשביל להגיד לפי הכללים הרגילים שלכם שהיום אני רוצה לראיין אותך, אני רוצה להזמין אותך לשימוע לפני ביטול.
מאיר לוין
¶
אני אתן דוגמה לא של רגולטור ספציפי. יכול להיות בעל רישיון שהוא שור מועד, במובן הזה שיש לו היסטוריה עשירה של הפרות. אבל כרגע אין הפרה קונקרטית שמאפשרת לבטל לו את הרישיון, אבל הרגולטור רוצה לפגוש אותו עכשיו בחידוש הרישיון, כדי להכניס לו תנאים שאולי לא היו ברישיון הקיים, קשה מאוד לשנות רישיון קיים - - -
מאיר לוין
¶
הפסיקה מדברת על הבחנה בין שלילה של רישיון קיים לאי-מתן רישיון חדש. הרגולטור הגיע למסקנה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאיר, הבנתי מה שאתה אומר. תאמין לי שהבנתי. הבנתי ואני מאוד ברור בנושא. אם יכול הרגולטור להגיד לו: עד עכשיו היה לך רישיון עם שלושה תנאים, ומעכשיו יש לך רישיון לחידוש הבא עם שישה תנאים, ויש הבדל בפסיקה והכול נכון, צריך תשתית מינהלית להחלטה הזאת, ההחלטה הזאת זהה לחלוטין מבחינה מינהלית לאמירה שבתנאים הקיימים אני לא מחדש לך. זו המשמעות. עברית, לא משפטית. עברית הכי פשוטה שיש. עד עכשיו היה לך רישיון עם שלושה תנאים, ועכשיו יהיה לך רישיון עם שישה תנאים, שווה לזה שבתנאים הנוכחיים אני לא מחדש לך, אחרת זה חסר משמעות. אני מדבר עברית? זה נכון? יובל, כשהיית בבג"צים, היית יכול להסביר לשופט את ההבדל בין להגיד לבן אדם שאני לא מחדש לך רישיון בתנאים הקיימים לבין הוספה של תנאים? לא. כי זו אותה החלטה.
יובל רויטמן
¶
בעיניי יש קטגוריה נוספת. הקטגוריה היא שאנחנו רוצים לראות אותו, שהרגולטור רוצה לראות אותו. הוא לא רוצה להוסיף לו תנאים.
יובל רויטמן
¶
רק להשלים, קודם כול, האיזון שעשינו, הרי עשינו פה מהלך שהוא מהלך חריג. באנו ואמרנו שאנחנו מאריכים בצורה מאוד מאוד רחבה ועם opt out. מאחר שהייתי מעורב בעניין הזה כבר מלכתחילה, זה לא היה בלי חששות. אנחנו עכשיו אומנם כבר אחרי, עשינו את זה עם כל האיזונים שנמצאים כאן, וגם הרגולטורים, כשבחנו את זה, הם יודעים שהדברים האלה קיימים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שאתם תצטרכו לחזור. אתם תעשו את שיקול הדעת שלכם. אני לא מכניס סעיף שאין לו שום בסיס, והוא נותן צ'ק פתוח לחלוטין ומאפשר לרגולטור שאין לו יכולת להתלות רישיון, או להודיע על אי-חידושו, לתפוס פרטנית בן אדם ולהגיד לו: אני לא מחדש לך. זה לא מסתדר לי. יש רגולטור שרוצה להסביר לי איך הוא מתכנן לעשות דבר כזה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אומנם אמרתי בדברי הפתיחה, ואני שמחה שהיושב-ראש רוטמן מסכים איתי בהקשר הזה, התיקון של סעיף 2(א), 2(ב), שעשינו קודם, בעצם סגרנו ואפשרנו להם מספיק אופציות. אמרתי את זה גם בדברי הפתיחה, אנחנו בעת לחימה, זה לא תקופה שהכרתם, זה לא קורונה, זה לא מלחמה, אנחנו במלחמה מאוד מורכבת, אולי אנחנו לא מרגישים את זה כאן בחדר הזה. אם אתם רואים אותי יוצאת מפה, זה כדי לדבר עם פיקוד העורף מה אפשר לצבוע בתכלת ומה אפשר לצבוע בירוק, כדי שלפחות תהיה כאן איזה חזרה לחיים תקינים נורמליים, כי אנחנו במלחמה ארוכה במקום הזה. לכן אני אומרת שההוראה הזאת היא הוראה לעת לחימה, לא קורונה שלא ידענו כמה זמן. יש פה מלחמה. ההארכה היא לשלושה חודשים. הסעיף הזה הוא סעיף דרקוני מאוד, הרי ממילא יש סמכויות שקיימות לרגולטורים בחוקים הרגילים, הקיימים ממילא, למנוע כך, למנוע אחרת. לנו זה נראה בוטה מאוד, בכל הכבוד אני חושבת שאפשר לוותר על הסעיף הזה. גם אם אני לא אהיה פה, אני מניחה שרוטמן יצביע כך, אלא אם כן תשכנעו אותו שבהקשר הזה טעיתי. אני שמחה שהיו"ר מסכים איתי בהיבט הזה.
נטע דרורי
¶
אני מהמשרד להגנת הסביבה. אני מתנצלת קודם כול ואני אומרת שאני לא יכולה להצביע על מקרה ספציפי, אבל אני כן יכולה לתת דוגמה לאיזה סוג של בעיה חשבנו שאנחנו צריכים לתת מענה בסעיף הזה. זה סעיף שהתקיים גם בתקופת החקיקה של הקורונה. עשינו בו שימוש מאוד מאוד מצומצם בתקופת הקורונה. אני רוצה לתת, לא דוגמה מאז, אבל דוגמה שיכולה להיות רלוונטית עכשיו. חשוב לי גם להגיד שזה סעיף במובנים רבים מקל ביחס למה שכתוב בסעיף קטן (א), ואני אנסה להסביר.
אם אנחנו לוקחים למשל בחשבון היתרים שקשורים בסיכון, וחלק מהם הסיכון שלהם יכול להיות גם תחום מוגדר במצב החירום, למשל היתרים בחומרים מסוכנים בכל מיני עיסוקים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את אומרת שהיו מקרים כאלה בקורונה, אז אם יש דוגמה ספציפית, אני כן חושב שחשוב שתגידי את הדוגמה הספציפית, אבל בכל מקרה אני צריך לדעת חוק הוראת נוהל מסמיך, כדי שאני אוכל להסתכל בעצמי עכשיו ולבדוק האם לפי חוק הוראת הנוהל המסמיך אין לך אפיק אחר. תגידי לי לפי איזה חוק אנחנו עובדים.
נטע דרורי
¶
אני אסביר. אני אתן דוגמה. לא התכוננתי מראש. לא ידעתי שהשאלה תעלה, אבל אני אנסה. בהיתרי רעלים למשל יש סוגים שונים של מפעלים שמקבלים היתרים לתקופות זמן - - -
נטע דרורי
¶
התקנות האלה קובעות שתוקף ההיתרים לפי רמות סיכון שנקבעו בתקנות אז, יהיו מחולקים לשלוש רמות, היתרים של שנה, היתרים של שנתיים והיתרים של שלוש שנים, שהם פונקציה של הסיכון. באופן עקרוני, במצב רגיל, היתרים, בטח היתרים לתקופות קצרות, הם קשורים במצב סיכון מוגבר והשוטף. כדי לחדש את ההיתר אנחנו בודקים את המפעלים, את העסקים, כדי לוודא שרמת הסיכון מהם לא השתנתה, או בפעילות שנמצאת מסביבו. לפעמים מה שהשתנה קשור בסביבה, והרבה פעמים הדברים גם יכולים להיות קשורים מן הסתם גם במצבי הסיכון היותר כלליים. למשל עכשיו כשאנחנו נמצאים במצבי חירום, יש עבודה שהיא משותפת יחד עם שאר גופי החירום, יחד עם ביקורת ויחד עם ארגונים נוספים, לגבי הפחתת מלאים של חומרים מסוכנים שיכולים להוות סיכון מוגבר במצבי חירום. כלומר, יש הרבה מאוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין הכול, אני לא צריך עכשיו הסבר על מבנה החומרים המסוכנים. אני שואל את עצמי שאלה מאוד פשוטה. יש לכם סעיפים, 3(ה) ו-3(ו), ויש להם סמכות מאוד רחבה. "(ה) הממונה רשאי להתנות את מתן היתר הרעלים בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר; כן רשאי הוא לקבוע בהיתר תנאים מיוחדים, ורשאי הוא, בכל עת, להוסיף או לגרוע מהם, הכל על מנת להגן על הסביבה או על בריאות הציבור." בנוסף יש לכם את סעיף 3(ו) שאומר: "הממונה רשאי לבטל, בכל עת, היתר רעלים, מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ה); לא יבטל הממונה היתר רעלים אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו." אני שואל את עצמי, מה גודל הקבוצה שלא יכולה לפעול איתם בסעיף קטן (ה) ובסעיף קטן (ו), ואז את ממילא נכנסת לרובריקה של 2(א), ואת צריכה בשבילם את סעיף 2(ג)? מקרה.
נטע דרורי
¶
זה בדיוק מה שרציתי להגיד, ונכון שנתתי רקע אולי קצת באריכות. הבעיה של הסעיף הזה, סעיף 3, שהוא אכן נותן סמכות מינהלית רחבה לעניין ניהול של נושא ההיתרים. הוא יכול להתפרש כלא חל למצב שבו ניתנה הארכה סטטוטורית על ידי חוק אחר, וזה המצב שאנחנו נמצאים בו.
נטע דרורי
¶
במצב שבו אנחנו מפעילים סמכויות לפי סעיף 3, ואנחנו הולכים לפרוצדורה של ביטול, זאת אומרת, שאנחנו במצב שהוא יותר מחמיר ויותר קשה כלפי הגורם המפוקח הרבה פעמים מאשר ההצעה שיש בסעיף קטן (ג). יש הוראה בסעיף קטן (ג) שמבהירה שכל הסמכויות שחלות במצב רגיל, שבו הוא יידרש לקבל חידוש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו נתייעץ על זה עוד ביחד עם הממשלה. יכול להיות, אני חושב שיש גם סעיף אחר שאומר את זה, אני חושב שסעיף קטן (א) גם אומר את זה. אם למישהו סעיף קטן (א) לא מספיק ברור, אולי נתייעץ האם צריך להדגיש שם בקו תחתון כל מיני מילים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אנחנו חיפשנו לראות חוק. אני רק מבהירה, שיהיה ברור ממה ששמענו מהמומחית, אדרבה ואדרבה, חוק חומרים מסוכנים קובע ברורות שהממונה שנותן את ההיתר יכול לבטל אותו כך או אחרת, לכן סעיף 2(ג), לדעתי צריך להסיר אותו.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אני רק מסב את תשומת ליבו של אדוני בכל מקרה לפער מסוים שיש בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ג), וזה לעניין קיצור. הניסוחים של סעיף קטן (א) הם ניסוחים שמדברים על מצב שבו הרישיון לא מוארך, מותלה, פוקע וכו' – שוב, אני לא מתייחס כרגע לשאלה אם צריך את שניהם או לא, אבל יש בכל מקרה איזה פער לעניין קיצור – סעיף קטן (ג) מאפשר לבוא ולומר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הסמכות שלי היא לבטל, אם הסמכות שלי היא לתת הודעה שאני לא מאריך – אם זאת הסמכות שלי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הנקודה ברורה. אני יכול להבין את זה לכל היותר לגבי פריטים שבתוספת הראשונה, זה הכול. לגבי פרטים בתוספת הראשונה, כשבא בן אדם ואומר: באופן עקרוני אישור מדידה מספיק לי לשלושה חודשים, עכשיו אני מקצר, זה יהיה לחודש. אני יכול להבין את זה על התוספת הראשונה, כי הוא לא הגורם בעל הסמכות, כי הוא מקבל כנתון מדידה של מישהו אחר, או רשות של אישור רגולטורי אחר, ואני לא יכול להגיד למעבדה לשלול את האישור או לבטל אותו, כי האישור ניתן על ידי מישהו אחר, אז אני אגיד שאני מאשר.
אני גם חושב שהסמכות הזאת היא משונה, ואני מתקשה לדמיין, אבל על אישורים רגולטוריים לפי התוספת הראשונה, שהם תנאי לאישורים, על אישורים רגולטוריים עצמם שהם בסמכותך, אם יש לך סמכות לבטל או לקבוע תוקף או להתנות בתנאים, יש לך את הסמכות גם לעשות את זה לעוד חודש, יש לך את הסמכות לעשות את זה לשלושה חודשים. הפרטנות הזאת בעיניי היא פתח למשהו שאני לא מצליח להבין את הצורך בו.
בואו נתקדם. רשמנו את הנקודה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(4) לעניין אישורים רגולטוריים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את זה אני מבין אגב. מה זה "הגורם המנוי לצד האישור"? אין לנו טבלה בתוספת הראשונה. מה זה "לצד"?
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
יש מקף ארוך, ואז כתוב אישור כזה וכזה, המפקח כהגדרתו, אישור כזה וכזה. זאת הכוונה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(5) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. נעבור על התוספת השנייה אולי אחרי הסעיף הזה. התוספת השנייה מוחרגת, וכשנסיים את הסעיף נדבר למה יש שם החרגות.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(6) בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה כאמור או בתשלום אגרה בעד הגשת הבקשה.
חודדה פה המילה "בעדה", כי לא היה ברור - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעד האישור או בעד הבקשה. אם יש לי אגרת בקשה ואגרת אישור, ראינו את זה בפטנטים, בכל מיני מקומות. כשיש לך אגרה שאתה מגיש בה בקשה ואגרה לאישור, על האישור אני משלם בכל שנה נניח 80,000 שקל על רישיון קבלן, עכשיו אני מאריך בשלושה חודשים, אז את אגרת החידוש אני לא אצטרך אבל את האגרה השנתית אני כן אצטרך?
מיכל עקביה
¶
בסופו של יום אחרי תקופת החירום, כשתיגמר התקופה הקובעת והוא יצטרך לבוא ולחדש, התשלום יהיה על כל התקופה, גם על תקופת ההארכה בדיעבד. לא נגענו מהותית בסכום שהוא צריך לשלם, עשינו דחייה של המועד של ההארכה והתשלום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לצורך העניין, יכול להיות שאני בעל היתר. שוב, אני לא מכיר את סוגי האגרות והאישורים, אבל שהאגרה היא חודשית, בוודאי באישורים קצרים. על כל חודש שיש לך אישור הובלת חומרים מסוכנים, אתה צריך לשלם אגרה X. בתעודת כשרות צריך לשלם למשגיח, זה גם אישור רגולטורי מסוג כלשהו, אני לא יודע אם הוא כלול או לא כלול, שפג תוקף. בגלל המצב המסעדה שלי סגורה. טוב לי שאם אני פותח יום או יומיים יהיה לי אישור, טוב לי שברגע שיפוג מצב החירום אני לא אצטרך עכשיו לחדש אישור, אבל אם היית שואלת אותי עכשיו, אם אני רוצה לשלם את האגרה החודשית או את שכר המשגיח החודשי, אגרת האישור, הייתי אומר לך: לא, המסעדה סגורה, המשגיח במילואים, ואני במילואים, אני לא רוצה בכלל. הארכת לי את זה באוטומט, בלי לשאול אותי, וזה בסדר, כדי להוריד רגולציה, אבל אחר כך תבואי אליי ותגידי לי: תשלם על התקופה הזאת, כי הארכתי לך.
זה ההבדל בין אגרת הגשת הבקשה לבין אגרת האישור. יש אגרת בקשה ויש אגרת אישור. ואם אתה מאריך לי אוטומטית וגם מחייב אותי, זה לא רק תיקון מיטיב, התיקון מחמיר עליי, כי יכול להיות שלא הייתי מאריך, יכול להיות שהייתי מבקש להתלות את תוקפו. הוא פג תוקף עכשיו, לא הייתי מבקש הארכה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני עכשיו עסוק במילואים, ואני לא עושה כלום, אני לא צריך לשלם לכם חודשית אגרה, כי במחדל אני לא משלם, פשוט לא הייתי מאריך. עכשיו יפוג לי רישיון העורך דין ב-31 בינואר, וואלה, לא פותח את המשרד עכשיו שנה. אני עכשיו בצו 8, הולך להיות שנה, לא רוצה לשלם את ה-1,000 שקל השנתי שלי. הארכתם לי - - -
מאיר לוין
¶
אני מבין את הסיטואציה. אבל מה אתה מצפה? שעכשיו אנחנו נטפל בביטול של תשלומי אגרה בגין התקופה המוארכת?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עם כל הכבוד, אתם לא יכולים בחקיקה פה לאנוס אותי להחזיק את הרישיון הזה ולשלם עליו אגרה. לכן כשנתת פטור בתשלום אגרה, היה ניתן להבין שהאגרה בעד האישור הרגולטורי, אני לא צריך לשלם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין, אבל אתה מבין שאני לא יכול לייצר פה בחקיקה הוראה שבן אדם במחדל יחויב, יכול להיות גם בשנה של אגרה במחדל?
מאיר לוין
¶
אין הארכה לתקופת ההארכה, יש תקופה למועד הקובע, שאם רישיון פוקע במהלכו, אז מקבלים את ההארכה. ההארכה תמיד יש לשלושה חודשים.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
יש שני צירי זמן. יש ציר זמן של התקופה שבה האישור פוקע, שזה מה שנקרא "התקופה הקובעת", שאותה אפשר להאריך בשלושה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תחדדו לי שנייה, כי זה מאוד חשוב. דרך הסעיף הזה עלינו על זה. שוב, בעל רישיון עורך דין, שהרישיון שלו פוקע ב-31 בדצמבר, שזה כל עורכי הדין במדינת ישראל, כי יש תאריך אחד שהוא מחדש, ואתם אמרתם שכל עורכי הדין במדינת ישראל, הרישיון שלהם יפקע ב-1 באפריל. נאריך עכשיו את התקופה בשלושה חודשים, יבוא אחרי התקופה ראש הממשלה, באישור הוועדה, ויאריך בעוד שלושה חודשים, האם כל רישיונות עורך הדין במדינת ישראל יפקעו ב-1 באפריל?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעיניי זאת לקונה. רישיון עורך דין זה מאוד פשוט, זה אגרה וזהו, זה לא כזה נורא, נתתי גרייס של שלושה חודשים לאגרה, זאת המשמעות היחידה. אבל ברישיונות אחרים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברישוי עסקים. שוב, יכול להיות שתבואו ותגידו שזה דורש שתי החלטות, החלטה אחת להארכת התקופה הקובעת והארכה אחת להארכת התוקף של הרישיון, אבל אתם בעצם אומרים שגם לא תהיה האופציה לעשות את זה. למשל עסק בדרום, עסק עכשיו בעוטף עזה, בשדרות, כשחצי מהמועצה לא מתפקדת, כולם בשמירה, והוא צריך עכשיו להאריך בשלושה חודשים, ובעוד שלושה חודשים. אני אומר שוב: בואו לא נקבע עכשיו את זה בחוק, אבל אתם רוצים שגם אם המצב המיוחד יישאר בשדרות ב-7 בינואר, ונצטרך להאריך מה-7 בינואר בעוד חודש, בעוד חודשיים, התקופה לא תוארך.
(היו"ר טלי גוטליב, 11:41)
יעל קריב טייטלבאום
¶
יש פה סוג של ניהול סיכונים. גם כשעשינו את התיקון השני בתקופת הקורונה אמרנו שאם יש רישיון שניתן לשלוש שנים, באמת אין בעיה, אפשר גם להאריך אותו לתקופה של שנה, אפשר לשאת את זה, אבל אם מראש המחוקק חשב שנכון לתת רישיון לתקופה קצרה של חצי שנה, של שנה, הארכה של יותר משליש מתקופת הרישיון היא כבר הארכה שמכניסה אותנו לעולמות של סיכונים לא מוגדרים.
היו"ר טלי גוטליב
¶
אני מתחברת למה שאת אומרת, כי הצורך הרגולטורי ברישיונות, יש לו משהו שיורד למהות הרישוי עצמו, למהות העסק, ופה נתנו עוד תקופה של שלושה חודשים. אני פה אומרת, בדיוק בהתאם לשיקול הדעת שגם ככה יש לרגולטור. ככל שלדוגמה מדובר בעסק בשדרות או בקיבוצי הדרום, ממילא יש שיקול ענייני, אפשר לפנות אליו, הוא יכול להפעיל, אני מניחה, בחוקים, כמו שראינו בחוק חומרים מסוכנים, שיש סמכות ספציפית שהוא יכול להידרש לה, במנותק אגב מהחוק הזה שלא משאיר שיקול דעת לשיטתי. אני לא רציתי להשאיר לכם שיקול דעת בשלושה החודשים הללו, לכן גם יש לי בעיה עם סעיף 2(ג). זה הרעיון שלי. לדעתי לתת עוד הארכה של יותר משלושה חודשים בעסקים עם רישיונות, במיוחד שיש לזה אלמנטים של אחריות, אחריות סיכון, נזיקין, תביעות, יש בזה קושי.
עד ששמחה חוזר, אולי תתנו לי הסבר, כי אני עוד מעט לא אהיה כאן לצערי, לגבי התוספת השנייה. בתוספת השנייה יש מספר רישיונות שמתחדשים רק בתשלום אגרה. אני שואלת שאלה שנייה במנותק, כי דעתי בעניין הזה כדעתכם בהקשר לתקופה של השלושה חודשים ולא מעבר, כי מתן רישיון יש לו ערך, ערך אמיתי. אני רוצה להאמין, לא תמיד אגב, אבל באופן עקרוני יש לזה ערך, ולכן להאריך ליותר משלושה חודשים, אנחנו עלולים לסכן את הציבור, אלא אם כן נחליט שרגולציה היא לגמרי מיותרת בהיבט הזה.
בתוספת השנייה יש מספר מנויים, שחידושי הרישיון הם רק בתשלום אגרה. פה אני שואלת בהקשר הזה, למה?
יובל רויטמן
¶
בהמשך להערתך, בדקתי את זה שוב מול משרד המשפטים, ואנחנו נמחק את הסעיפים האלה מהתוספת השנייה.
יובל רויטמן
¶
זה פנקס שמאי המקרקעין, זה סעיף 31, רישום בפנקס שמאי מקרקעין, 31, רישום נוטריון, 33, רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים, ו-34 רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין. כל אלה אנחנו נמחק.
גיא מור
¶
לשאלתך, יש עוד שני פריטים, אצלי הם ממוספרים 2 ו-27, פרטים של משרד העבודה, אחד נוגע למהנדסים ואדריכלים, השני נוגע לעבודות בחשמל.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
בעבודות בחשמל יש שני סעיפים, יש אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל ויש אישור רגולטורי לפי חוק החשמל.
גיא מור
¶
כן. בעברית, חשמלאים. עבודות בחשמל. האגף שעוסק בסיפור הזה הוא אגף שכל תקציבו מבוסס על ההכנסה הזאת מאגרות. אנחנו רוצים לנסות למצוא פתרון שאנחנו לא משביתים את האגף הזה ואת הפיקוח.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אם זה שלושה חודשים, זה הרי דחיית האגרה בשלושה חודשים לצורך העניין.
אדוני היושב-ראש, לא התחברתי לדעתך בהקשר הזה של רישיונות. אני רק אסביר, רישיון יש לו ערך מהותי, ואם אנחנו נאריך רישיון, שהוא לתוקף של שנה, ואנחנו מאריכים אותו בשלושה חודשים ובעוד שלושה חודשים, זה חצי שנה, אבל זה משהו שיש לו ערך, זה לא שאנחנו סתם נותנים רישיונות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה לא נעשה כלאחר יד, אלא בכוונת מכוון זה רק שלושה חודשים. ובהקשר לאמירה שלי בדברי הפתיחה, לתוספת השנייה ורישיונות שהם תלויים אגרה, משרד המשפטים הסכים לוותר על הרשימה שקשורה אליו, שזה ארבעה פריטים, כשיש עוד שני פריטים שהם לא תלויי אגרה שבודקים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אומר שהרציונלים שהוצגו בהתחלה, גם במבנה של החוק, לצורך העניין קחו רישוי עסק בשדרות, שאנחנו אומרים עכשיו: אני לא שולח אותך בשלושה החודשים האלה להתרוצץ לאישורים וכיבוי אש וכל הדברים האלה, מאלף סיבות אני מאריך את התוקף הקיים על בסיס מצב קיים. אני לא אומר שעכשיו תכתבו שתאריכו לו את זה לכל התקופה, אני כן אומר שבאותה סמכות של הארכה בשיקול דעת, היא תהיה בשני טקטים. טקט אחד על עצם הארכת התקופה וטקט שני על הארכה נוספת. אולי אותה לא נעשה לשנה, אבל זה לא משנה, של שלושה חודשים ותקופות נוספות.
פה דווקא הסעיף שדיברנו עליו קודם, שנותן לכם המון שיקול דעת, אני בהחלט מדמיין סיטואציה שבעוד שלושה חודשים יבוא ראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, ויגידו: באופן גורף כלל האישורים באזור הדרום, שניתנים על ידי הרשויות המקומיות – זו החלטה – מוארכים. מה הנזק? תבוא רשות מקומית, ויש לה אופציה לבטל, יש לה אופציה להשהות, יש לה אופציה לא להאריך, אין בעיה. אבל זה יהיה ב-opt out ולא ב-opt in. אני בהחלט רואה סיטואציה שזה יידרש, ולכן אני חושב שלא להשאיר את זה, גם לא בשיקול דעת, זו טעות. בואו נמשיך.
לגבי התשלום, תהיו מודעים לזה שזה בעייתי. אני מבין את החשש שלכם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא אמרתי לך שתוותר, אני רק אומר שאם בן אדם בסוף התקופה אומר לך, וקל מאוד לעשות את זה, לא שעכשיו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כל הרציונל הוא שעכשיו אנחנו לא רוצים שהוא יתעסק בזה. אנחנו רוצים שהוא יטריד את המשרד? הוא רוצה להתלות, הוא צריך לפנות ללשכת עורכי הדין. הג'ינג'י עם המפתח שפותח את החדר שבו מתלים את הרישיונות נמצא בצו 8, אז אתה לא יכול להגיד לו "תפנה". אתה לא רוצה שהוא יפנה, כי הוא בצו 8, ואתה לא רוצה שההוא יפנה.
אני אומר דבר מאוד פשוט, שאם בן אדם בסוף התקופה אומר לך: אני לא רוצה להמשיך. מי שרוצה להמשיך עם הרישיון, אין בעיה, שישלם גם על התקופה, אבל אם בן אדם בסוף התקופה אומר לך: אני לא רוצה את הרישיון, אז הוא יהיה פטור מאגרה, כי הארכת לו בלי לשאול אותו, והוא בסוף התקופה אומר לך: שמע, לא רוצה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה מצפה ממני שבחקיקה אני עכשיו הודיע למספר בלתי מוגבל של אנשים שיכול להיות שסטטיסטית בוודאי חלקם לא רצו את ההארכה הזאת. אני אומר לך, שמחה רוטמן אישית, עליי: אני עורך דין, כל שנה אני תוהה לעצמי, עכשיו כשאני חבר כנסת, אם אני מאריך או לא מאריך, מתלה או לא מתלה. בינתיים אני מאריך, מה אכפת לי. רישיון נשק – בינתיים אני מאריך, מה אכפת לי. יכול להיות שחשבתי לא לעשות, ועכשיו הארכת לי, ואני צריך לשלם על זה.
מאיר לוין
¶
אני חושב שכאן שווה להישען רגע על מה שהיה בקורונה. אם היו הרבה אירועים מהסוג הזה, או אירועים בכלל, אני חושב שהיינו מוצפים בטענות מהסוג הזה – איך הלכתם והארכתם מעל הראש שלנו את התוקף של הרישיונות, חייבתם אותנו בתשלומים. אנחנו לא מכירים.
מאיר לוין
¶
אנחנו לא מכירים. יכול להיות שהיו למשרדים ואנחנו לא מכירים את כל הפניות הפרטניות שנעשו. אנחנו לא מכירים שוועה של הציבור שעלתה על זה שנעשתה הארכה בכפייה, וכתוצאה מכך אנשים חויבו. זה דבר אחד. דבר שני, עדיין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יודע איך כל רגולטור פירש. זה מה שאני אומר, מאחר שאתה משנה פה, ואתה כותב במפורש בעד הגשת הבקשה, ומשנה את הנוסח, אני לא יודע איך כל רגולטור ביקש. יכול להיות שאם הייתי מתקשר לרגולטור שלי ואומר לו: תודה שהארכת לי, אני לא משלם, אז הוא אומר: בסדר, והפעיל את שיקול הדעת. אבל עכשיו אתה משנה את הנוסח. לכן אני אומר: אל תשנה את הנוסח. אתה אומר שזה עובד, אתה רוצה ללמוד מניסיון העבר, אל תשנה את הנוסח.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
(7) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה בעד תקופת ההארכה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם פה, מה זה "בכלל זה בעד תקופת ההארכה"? זו גם תוספת שלא הייתה. אותו כנ"ל. פה זה הרבה יותר בוטה אפילו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שפירשתם שכן, יכול להיות שפירשתם שלא, אני לא יודע, תחליטו את מי אתם לוקחים לבית משפט על זה. אני לא צריך להוסיף את זה. סיימנו את סעיף 2.
אני מציע שתסבירו לי, נעשה מעבר זריז על התוספת השנייה. התוספת הראשונה מעוררת הרבה פחות בעיות ושיקולים. בתוספת השנייה אני צריך לדעת סיבה למה לא חל הסדר ההארכה. אמרתם שיש לכם כמה רציונלים. נקבע בינינו, כדי שנעשה את זה מהר ויעיל, שם קוד לכל רציונל, כדי שנוכל להגיד שפרט זה וזה הוא כך וכך. אם הסיבה היא שככה זה היה בפעם הקודמת, ואנחנו לא נכנסים, אז תגיד שזאת "הוראת רציפות", תגיד למה זה מוחרג.
גיא מור
¶
אין בעיה. אדוני היושב-ראש, רק אולי לפני שנדבר על החריגים, כי זה מאוד מושך את תשומת הלב, אולי לרגע צריך לדבר מה כן מקבל הארכה. אנחנו מקבלים פה תמונת מצב מוטה, נראה לי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני היחיד פה. נראה לי שהתמונה שלי בסדר. נתעסק בהחרגות ונבין למה זה. ברור שזה חל בצורה מאוד מאוד גורפת על מספר כמעט אין-סופי של אישורים, וזה חשוב, וזה מקל נטל רגולטורי, ועכשיו אנחנו צריכים לדעת. הבנתי שיש אישורים שמוחרגים כי הם דואגים לעצמם, והם עושים הסדר מיטיב יותר, הבנתי שיש אישורים שקשורים להתחייבות בין-לאומית, ודיברנו על זה שיש כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם ספציפית, אבל זה המשכי.
גיא מור
¶
נעשה את רשימת הקידודים הזאת, כמו שאדוני מציע. קבוצה אחת של הנמקות זה אישורים שמשתנים בצורה משמעותית בכל מועד חידוש, והמשמעות היא שהמועד הוא קריטי כי יכולים להיות שינויים במצב העובדתי, ולכן הרגולטור אומר: חשוב לי לבדוק אותם, יש לי בעיה ברמת ניהול הסיכונים בדחייה. מיד נראה הכול. אני רץ על הרשימה כמו שאדוני ביקש.
הדבר השני זה אישורים שמבוססים על התחייבות בין-לאומית, כמו שאמרנו.
השלישי זה אישורים שהטבע שלהם הוא בכלל לא להתחדש, זאת אומרת, אישור ניתן ולא מחדשים אותו, הוא ניתן באופן חד-פעמי. רק לדוגמה, אישור לפטר אישה בהיריון למשל, אישור שלא מחדשים אותו.
גיא מור
¶
למשל חשבנו שלא השלמת את תהליכי הפיטורים, ואתה נכנס פה לתקופה של לחימה, וכן תרצה, כי בסוף יש עיכוב. האשימו על עניינים כאלה. כרגע אני אמנע מדוגמאות.
יש את הקבוצה של האישורים שקשורים רק בתשלום אגרה. בתקופת הקורונה זה היה נימוק, וקיבלנו את הנדוניה הזאת איתנו. אנחנו עושים כרגע מאמץ כדי לצמצם אותם.
יש שתי קבוצות קשורות
¶
האחת, אישור שקשור לחלוקה של משאב, זה יכול להיות משאב טבע, זה יכול להיות משאב תקציבי. זו לא באמת רגולציה, זו איזה הקצאה שיותר כלכלית. וקבוצה שקשורה לזה זה אישור שהוא לחלוקה של מכסה, למשל הטבה מכסית למשל. זאת אומרת, אני מחלק משהו שהוא כמותי, אני לא עוסק בניהול של סיכון. גם הם מוחרגים. יש פה רציונלים למשל של תקציב שעובר משנה לשנה, או למשל משק החשמל שהוא משק סגור, אם כל אחד מקבל איזה קווטה לייצר, ואני פתאום מאריך למישהו אחד, אולי אני גורם לזה שמייצרים יותר מדי חשמל או מעט מדי חשמל, וצריך לבחון את זה כמותית. זה לא קשור לניהול סיכונים.
גיא מור
¶
יש נושא של תאימות לדיני תכנון ובנייה. כל הנושא של תוכניות, תוכנית היא חיקוק, אז יש פה הבהרה שהדברים האלה בחוץ, כדי לא לייצר התנגשויות.
גיא מור
¶
מיד נראה את זה. יש מקרים שבהם מצאנו שההארכה עלולה לפגוע במפוקחים. למשל ניתנה איזה ערבות, ואנחנו דווקא מאריכים אותה, זה עובד כנגד האינטרס של המפוקח.
גיא מור
¶
לקח זמן. יש אישור שנועד לנהל את מישור הזמן, במובן זה שהאישור מגדיר פרק זמן שבו אתה אמור לבצע פעולה, ואם אני מאריך את האישור, זה משבש באופן מהותי את ההוראה. אני אביא דוגמה, כאשר מייבאים לישראל בעלי חיים, סוגרים אותם בהסגר למשך מספר ימים. זה קריטי עם כמות הימים שהם נמצאים בהסגר, כי יש פה חישוב של מחלות, כמו שלמדנו כולנו מהקורונה, כאשר אתה מאריך את זה, זה מייצר בעיה במישור הווטרינרי המהותי, האישור ממש נועד להגדיר כמה זמן אתה נמצא בהסדר ובתוך כמה זמן אתה יכול להכניס בעלי חיים לישראל. זה דבר שעצם מהותו של האישור הוא מישור הזמן. יש רק אחד כזה.
גיא מור
¶
אתה צריך גם לפנות. מקומות ההסגר מצומצמים, ברגע שאתה משאיר אותו במקום ההסגר, מי שאחריו צריך - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא אישור. להפך, זו מגבלה. אישור החזקה בהסגר. בשנייה שבן אדם יכול להוציא מההסגר, הוא מוציא.
גיא מור
¶
לפעמים לא. לפעמים הוא משאיר שם, כי הוא לא רוצה לשמור אצלו, יותר נוח לו שזה במקום קבוצתי, וזה פוגע במישהו אחר.
זו רשימת הקידודים. אתה רוצה שנעבור אחד-אחד?
גיא מור
¶
בדיוק. מה כן? מה נהנה מהארכה אוטומטית? היתרי בנייה, היתר לשימוש חורג, הקלות בתוכניות ותוספות של שימושים לפי החוק. זאת אומרת, הדברים המז'וריים.
גיא מור
¶
זה אישור שהוחרג בקורונה, בגלל שהוא כרוך רק בתשלום אגרה באופן דיגיטלי. אנחנו בודקים פה יחד עם עמיתינו מהממשלה אם אפשר גם - - -
גיא מור
¶
זה סעיף שהיה גם בקורונה בצורה רחבה יותר. החשש הוא מסיכונים של בטיחות בעבודה. צמצמנו פה את ההחרגה, כדי שיותר אישורים ייהנו מההארכה אוטומטית. השארנו פה רק את הדברים שהם ברמת הסיכון הכי גבוהה לפי מינהל בטיחות בעבודה, שזה מעליות ועגורני צריח. שם השכיחות הכי גבוהה של תאונות עבודה קשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
(4) רישיון יבוא, אישור או היתר כמשמעותם בצו יבוא חופשי, התשע"ד–2014 לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן. מה הקו המנחה פה?
גיא מור
¶
אני אתן פה סימנים, אדוני. 4(א) זה רישיונות ייבוא לזיקוקים או לחומרים שמשמשים זיקוקים. כאן הרציונל הוא רציונל של ביטחון ובטיחות, הם יכולים לשמש ככלי נשק.
4(ב) זה רשימה של גזים וכימיקליים שפוגעים באוזון. ישראל חתומה על אמנות בין-לאומיות לגבי כמה מהגז אנחנו יכולים לפלוט, ולכן אנחנו צריכים לשמור על הקווטה הזאת, אז אנחנו לא רוצים לאשר באופן אוטומטי, כי בכל שנה הקווטה פוחתת, אז צריך לנהל אותה בכל שנה מחדש. זה גם כמותי וגם אמנה בין-לאומית.
4(ג) זה שייך לאותה קבוצה. זה גזים ופלסטיק.
4(ד) אנחנו מדברים על רישיונות לייבוא כלי נשק מסוגים שונים, החל מחרבות, נשק חם ורובי איירסופט. זו בקשה גם של משרד הכלכלה, המשרד לביטחון לאומי וגם משרד הביטחון. הם לא רוצים שהאישורים האלה יתחדשו אוטומטית. מה שנתנו אישור לפני שנה למישהו, יכול להיות שעכשיו לא נרצה לחדש לו.
(5) רישיון ייבוא בפטור ממכס – זו למעשה הטבה מכסית, כאשר המדינה רוצה לעודד ייבוא או לווסת ייבוא של סחורות. פה הצורך הכלכלי משתנה, ולכן הם ביקשו שזה לא יתחדש אוטומטית, אלא שהם יוכלו לתת את זה לפי שיקול דעתם. אנחנו מבינים שיש כוונה של משרדי הממשלה להאריך באופן יזום חלק מהדברים האלה, אבל הם לא רצו שבאופן גורף זה יתחדש באופן אוטומטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב לומר שאני לא ממש אוהב את זה. אתה רוצה כרגע כמדינה קווי אספקה פתוחים כמה שיותר. אתה לא רוצה עכשיו שפתאום בגלל שבמשרד, או בתור, או בצו 8, מי שהוא יבואן של החלב, או מי שהוא יבואן של הדגים, פתאום לא יוכל לייבא. מאחר שפה המנגנונים של החידוש זה go no go, זה לא אם יפוג לי רישיון העסק, ואני אפעל בלי רישיון, יש סיכוי שגם את הפקח לקחו בצו 8. ניהול הסיכונים שלי כעסק הוא אחר. פה זה פשוט לא ייכנס לארץ, פה זה ייתקע בנמל.
גיא מור
¶
חשוב רק לדייק. אנחנו לא מדברים על חוקיות ייבוא שייתקע בנמל, פשוט הוא יצטרך לשלם מכס בשיעור גבוה יותר. אני לא מזלזל בזה.
מיכל עקביה
¶
ממילא זה הרי רישיונות שניתנים לתקופה מוגבלת, ובמקביל יש שינוי בצו המכס שפוטר אותם ממכס לתקופה המוגבלת, לאותה תקופה. ממילא גם אם הרישיון יוארך וצו המכס לא יוארך במקביל, אין לזה משמעות. ולכן כדי לא להטעות אנשים שיחשבו שהרישיון שלהם מוארך, או לא ליצור בלבול או סתירה, אין שום טעם בהארכת הרישיונות האלה. ואם יחליטו על הגבלה של מכסות חדשות לייבוא פטור ממכס, זה ייעשה בנפרד יחד עם תיקון צו המכס וכן הלאה.
מיכל עקביה
¶
זה שתי פעולות שנעשות במקביל. זה צריך להיות יד ביד. אי-אפשר להאריך רישיון ייבוא אוטומטית בלי לשים לב מה קורה, ולהגיד: נראה מה קורה אחר כך עם צו המכס.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אם אין צו, אני בטוח שברישיון הייבוא בפטור ממכס, לפי סעיף 2(ד) לצו ייבוא חופשי, כתוב בו שהוא מותנה בתוקף של הצו. השאלה שלי היא, האם כאשר את הצו שעושים בחדר אחד, יושב השר ומוציא, נגמר הסיפור? האם אחרי שהשר יוציא צו ייבוא ממכס צריכים עשרה יבואנים עכשיו לחפש עורך דין או רואה חשבון או מי שמטפל להם בזה, או את עמיל המכס שילך עכשיו לחדש? זאת השאלה. בעיניי זה לא נכון. הייתי מוריד את זה. אין רישיון ייבוא שלא כתוב בו שהוא מותנה בתוקפו של הצו. אם לא יאריכו את הצו, הוא יחייב את המכס. יושב סוכן המכס ויודע להגיד: הצו לא בתוקף. השאלה היא כמות הביורוקרטיה. תקשיבו, אני לא אריב אתכם, אני מבקש שתחשבו על זה. תבררו את זה לפני הישיבה.
גיא מור
¶
אנחנו נבדוק את זה. אני רק אציין שפריט (6), רישיון ייבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי צו ייבוא חופשי, הוא באותו נושא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תבדקו בבקשה גם את (5) וגם את (6) באותה בדיקה, האם אנחנו רוצים עכשיו שכאשר יצא צו ייבוא חופשי עם רשימה של 40-30 דברים, צו הייבוא החופשי יישאר על הנייר כי בעלי הרישיונות הקיימים, לפי הצו, יצטרכו עכשיו לעשות עוד תהליך פרוצדורלי של חידוש, ואין להם מי שיעשה את זה? נצא להפסקה, תנצלו להתייעצויות ולאוכל. נשוב ונתכנס פה בשעה 12:30. הישיבה יצאה להפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:34.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רישיונות ייבוא – אמרתי לכם. רשמתם קיפול, אני חושב שזה לא נכון, בייחוד אם הם מותנים בצו. אם הם מותנים בצו, תנו ודאות לבעלי הרישיונות.
תהילה פרץ ורון
¶
אני ראש התחום הבין-לאומי במשרד הכלכלה והתעשייה. הנושא של מכסות הייבוא זה נושא שמטופל על ידי זה שנים רבות, גם בקורונה, גם הרבה לפני. אני אגיד דברים שיכולים להיות מועילים מאוד למשרד החקלאות.
אני רוצה להסביר ממש בקטנה למה המכסות מוחרגות, גם היו מוחרגות בקורונה וגם כנראה צריכות להיות מוחרגות עכשיו. מכסות ייבוא זה כמות מסוימת של ייבוא שלא משלמים עליה מכס, או שיש עליה פטור או מופחת ממכס.
אנחנו, כמשרד הכלכלה, כן קיבלנו פניות מסוימות של יבואנים שביקשו להאריך את תוקף רישיונות הייבוא. זה לא אומר שהם לא יכולים לייבא, זה אומר כמו שגיא לדעתי ציין קודם, שהם ישלמו על זה מכס, ואנחנו מבחינתנו רוצים כמה שיותר לעזור לאזרח, לתעשייה, לעסקים, ליבואנים, למי שאפשר בתקופה הזאת.
העמדה המקצועית שלנו שהיינו רוצים לאפשר את זה, אבל עכשיו צריכים לחשוב מה המסגרת הנכונה. כאשר מכסות הייבוא גם שלנו וגם של החקלאות, זה גם (5) וגם (6) – אם משרד החקלאות רוצה להתייחס בנפרד, בשמחה, אני קצת כוללת אותם – מכסות ייבוא מוסדרות בצו תעריף המכס, שהוא בסמכות משרד האוצר, וכל 1 בדצמבר המכסות מתאפסות, כלומר הן נגמרות. זאת אומרת, גם אם נבוא עכשיו ונאריך את רישיונות הייבוא שלנו כאן, במסגרת החוק להארכת תקופות של אישורים רגולטוריים, ברגע שלא מוארך צו תעריף המכס, זה אומר שאין לזה משמעות.
שמעתי את כבוד היושב-ראש, שאלת הרגע, האם לא כתוב לכם איזה תנאי שם שאומר שנותנים למישהו 300 טון ייבוא של גבינה צהובה, בתנאי שיש צו בתוקף? אז לא, לא כתוב לנו דבר כזה, בגלל שאנחנו תמיד מחלקים את המכסות, את רישיונות הייבוא כפועל יוצא מצו תעריף המכס, ואז רק כשיש צו אנחנו מחלקים. אנחנו מחלקים אם אין צו, אין סיבה, אין הצדקה, זה מטעה את היבואנים.
דבר אחרון שאני רוצה להגיד, שוחחנו עם גורמי המקצוע במכס, בשביל לבחון את הנושא במשותף. עדיין לא הגענו לכלל הכרעה, ואנחנו כמובן צריכים לשתף את משרד החקלאות בזה, אבל אני כן אומרת שיש נכונות מקצועית. האם זאת המסגרת הנכונה? אני חושבת שזה יעשה יותר נזק מתועלת וזה פשוט יפגע בסופו של דבר ביבואנים ובצרכנים. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את הערותיי אמרתי. אני לא יודע איך אתם מנסחים, אני כן חושב שתחשבו ברישיונות ייבוא כן להפנות לצו, ואז ממילא כשהצו פוקע, הרישיון פוקע, ומצד שני, כאשר מאריכים את הצו, אפשר להאריך גם את הרישיון.
גיא מור
¶
(7) תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים).
כאן מדובר על ייבוא וייצוא של פסולת חומרים מסוכנים. יש פה יישום של אמנת בזל, היא עוסקת בשינוע בין-לאומי של פסולת מסוכנת. מאחר שאנחנו נצמדים פה לאמנה בין-לאומית ולהתחייבות בין-לאומית, אנחנו משתדלים לא לסטות. זה היה ככה גם בקורונה.
(8) רישיון ליבוא בעלי חיים לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים). זה בעצם אישור שכולל את המועדים שבהם צריך להשאיר את בעלי החיים בתחנת ההסגר, וגם כמה זמן צריך להשאיר אותו בתחנת הסגר במדינה המייצאת לפעמים. זאת אומרת, הוא נמצא בתחנת הסגר בצרפת כמה זמן וכמה זמן אצלנו. אנחנו מבינים שאין בזה שום בעייתיות.
גיא מור
¶
לעמדת הרגולטור זה שייך לקבוצה של רישיון שינוי משמעותי בתקופות זמן. זה רישיון שניתן לתקופות קצרות מאוד, כדי לבדוק האם יש בעיות.
גיא מור
¶
חודשיים זו תקופה יחסית קצרה, אנחנו מדברים על רישיון עסק שיכול להיות חמש שנים או עשר שנים. פה החשש הוא שיכול להיות שינוי דינמי בנסיבות, יכולה להתפרץ מחלה למשל בכוורות במדינה זרה, ואז לא רוצים שזה ייכנס לישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תבקשו לברר. אם יקרה משהו, שיבטלו, אבל זה למשל דבר שבו הרציונל צריך להיות לשחרר. אתה יכול לבוא ולהגיד שיש רגולטור אחד על כוורת, יש לכם סיבה, בשביל זה נתתי לכם את סעיף קטן (א). אני עדיין לא יודע מה יהיה עם סעיף קטן (ג). כאילו אנחנו משנים את אופן ניהול הסיכונים, ככל שאנחנו עוברים עוד ועוד, אני בא ואומר: אנחנו לא באמת משנים את ניהול הסיכונים. הרבה מאוד רישיונות אני לא רואה סיבה שיהיו פה.
רישיון ייבוא מוצרי כוורת – אם יש, כמו שאני מעריך, אחד או שניים או שלושה אנשים שמקבלים את הרישיון הזה, או עשרה, ויהיה שינוי בנסיבות, שיואיל בטובו הרגולטור לבטל את הרישיונות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. הבנתי משמו, אני לא צריך יותר. אני כן אומר שיש פה כלל שגם בעתות שגרה אני מאוד לא אוהב. הכללים בנושא ההסגרים משמשים הרבה פעמים לא ככלי למלחמה במחלות, אלא ככלי להגנה על יצרן מקומי וכדומה. לא דרך תקנות שעת החירום האלה אני בונה את בית המקדש. אני כן חושב שאולי כן כדאי לחשוב גם על זה, לבוא ולהגיד שמי שכבר עבר את הויה דולורוזה והצליח לקבל את האישור, כן להאריך לו. אלא אם כן שוב, זה גם עניין מספרי וגם עניין רגולטורי. השאלה אם אתה עובר ל-opt in או opt out, זה וכוורות. אני מציע שתכניסו את שניהם לשאלת הבדיקה האם לא מוצדק לתת הארכה. שוב, חלק מהסיבות פה זה כדי להימנע מפגיעה של מחלה שפוגעת בצמחים, כשרגע יושבים הצמחים ומחוסר עובדים אין מי שיקטוף אותם, ולא נאריך אוטומטית תוקפו של רישיון, ואז פגענו בצורה מאוד קשה בשרשרת האספקה, כי גם התוצרת המקומית, שאנחנו בדרך כלל בונים עליה, מתעכבת או לא קיימת.
גיא מור
¶
נעביר גם את השאלה הזאת למשרד החקלאות, כי יש פה שאלות, כמו שאתה אומר, גם של מקצוע וגם של מדיניות. אני כן אעיר שיש פה החרגה, זאת אומרת, רק לרישיונות שקצרים משנה, בין חודש לשנה.
גיא מור
¶
נבקש מהם לענות גם על זה. המאסה הגדולה ניתנת לתקופה של שלוש שנים, וארבע שנים וחמש שנים. אלה מוצרים חדשים, מוצרים למשל שהם ניסיוניים וברמת סיכון גבוהה.
גיא מור
¶
מדברים פה על ביצים, קרניים, עור – כל המוצרים שהם נגזרות של בעלי חיים. כאן המשרד גם אמר שיכולים להיות שינויים מאוד משמעותיים בתנאים, של התפרצות של מחלה מהמדינה שממנה מייבאים, וזה קומבינציות מאוד מורכבות, זה גם המוצר, גם מאיזה מדינת מקור, וגם יש סיכונים עונתיים. יכולה להתפרץ מחלה בספרד בחורף, באביב היא נפסקת. זה בא והולך, ולכן הם מבקשים את היכולת להיות בפיקוח יותר הדוק על זה.
גיא מור
¶
(12) היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. לא נתווכח עליו. (13) היתר חירום לפי תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים.
גיא מור
¶
זה איסור להטיל או להזרים לים חומרים מזהמים אסורים. זה היתר חירום שניתן במקרים מאוד מאוד נקודתיים, להטיל פסולת אסורה, והוא ניתן למקרה מאוד ספציפי, למקרה קצה.
גיא מור
¶
כאן מדובר למעשה בהיתר להפעלה של קו של טיסת נוסעים או של טיסת מטען, ומה שרשות התעופה האזרחית אומרת שההיתרים האלה הם על בסיס עונתי, לפי צרכים עונתיים ומסחריים של השוק, ולכן אין ערך בהארכה, מאחר שהצרכים משתנים כל הזמן, תדיר, והם מבקשים את הבקשה בכל עונה מחדש.
גיא מור
¶
תעודת כושר טיסה היא תעודה שמתייחסת לתקינות ולתחזוקה של כלי הטיס עצמו. וכאן יש סיכון גבוה יחסית. כלי טיס בודקים אותם גם ברמות מאוד מאוד גבוהות, מה שנקרא "בדיקה של 300%", שלוש פעמים בודקים כל דבר. פה יכולות להיות סטיות מאוד גדולות. מבקשים לא להאריך את זה, מאחר שזה ברף הסיכון הגבוה ברמה התעופתית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין. השאלה היא האם הם ערוכים לעשות את הבדיקות? כי אם הם לא ערוכים לעשות את הבדיקות - - -
גיא מור
¶
הם ערוכים, ומיד נגיע לסוגיה שמופיעה כאן, אבל בשיח עם רת"א הם ביקשו מיוזמתם להוריד, מאחר שהם ראו שבניהול המשאבים שלהם הם מבקשים לא לעשות בדיקות.
גיא מור
¶
זה סוג של פטור במקרי קצה לכל המקרים, שמאפשר לתת פטור למגוון של סוגים. הוא לא מוגדר באופן ספציפי. זה פטור שהוא חריג, הוא למצבי קצה מיוחדים. למשל אם הייתה איזה תאונה, יכול להיות עכשיו עם הסיפור של חיל האוויר בשמיים, יכול להיות שיש צורך בזה. ועצם הפטור זה מאוד יוצא דופן אצל הרגולטור. אז הוא אומר: אני נותן את זה באופן מאוד יוצא דופן, אני לא רוצה שזה יתארך אוטומטית. זה משהו מאוד נקודתי. זה בקטגוריה של אישורים שאינם מתחדשים.
(17) תעודה רפואית שניתנה לפי סעיף 6 לחוק הטיס.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מה שירד – מצוין. (17) רישיון לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים).
גיא מור
¶
זה עניין של רשות שדות התעופה. מנהל נתב"ג יכול לתת אישור רישיונות שונים להיכנס לכל מיני אזורים מבחינה ביטחונית, מבחינה בטיחותית להתקרב למטוסים. הוא יכול לתת לך את האישור הזה, עכשיו חודש וחצי מותר לך להיכנס ברגל לתוך מסלול ההמראה, ואנחנו לא רוצים שאם אתה עושה עכשיו איזה פרויקט, שזה יתארך לך אוטומטית.
(19) תעודת משיט או היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה – זה בעצם אישור להשיט כלי שיט קטנים, זה יכול להיות סירת מנוע.
גיא מור
¶
אופנוע ים, סירת מנוע, כל הדברים האלה. כאן מה שצריך לעשות זה בדיקה רפואית. החשש שאם המצב הרפואי שלך השתנה, תסכן אחרים שנמצאים איתך בלב ים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא דן בשאלה איך זה במדינות אחרות, ואם במדינות אחרות צריך אישור ליאכטה, או לא צריך אישור ליכטה, או לגלשן. איזה משרד זה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יהיו לנו בסוף אולי כמה למשרד התחבורה, אז שיענו במרוכז. נרשום את זה למשרד התחבורה. על פניו אני לא אוהב את זה. זה אולי רישיון סקיפר? אני לא יודע מה כלול בזה. עכשיו אני צריך לשלוח בן אדם שהוא במילואים בצו 8 בחיל הים, שרישיון הסקיפר שלו לא יפקע?
אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל). את זה אני לא מצליח להבין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. כי יכול להיות לך מצב, בייחוד עם הארכות, שתיתן עכשיו אישור לשלושה חודשים, והוא כן יוארך בפעם הבאה. יהיה כתוב "לא יחול על אישור אם בגוף האישור נכתב שהוא לא יוארך בתוך התקופה". אני רוצה לאפשר לרגולטור - - -
מיכל עקביה
¶
לא יחול על אישורים, כמו שהצעת קודם, שניתנו בתקופה הקובעת, זה הגיוני. אנחנו לא יודעים מה הם כתבו או לא כתבו.
מיכל עקביה
¶
חזקה על הרגולטור שהוא ידע שהוא נותן את זה תוך תקופת החירום, ולכן הוא לא התכוון שעוד שתי דקות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. אני אומר שבתקופה הקובעת אני לא רוצה אפקט מצנן על רגולטור. רגולטור יבוא ויגיד: אני לא נותן לך אישור לחודש, כי אני לא יכול לתת לך אישור לחודש, אישור שאני נותן לך לחודש הוא בעצם אישור לארבעה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא חייבים את סעיף קטן (ג). הוא פשוט יכול לכתוב: אני נותן לך לחודש, והוא לא יחודש. הוא פשוט יכול לכתוב: אני אתן לך לחודש, ואני לא מחדש לך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם אתם לא רוצים את זה. אתם רוצים שהוא יכתוב, בלי סעיף קטן (ג), אלא בסעיף קטן (א) – זה רק מראה לך שלא צריך את סעיף קטן (ג) – הוא כותב לך: אני נותן לך את זה, והוא לא יתחדש. אני נותן לך עכשיו לחודשיים, וזה לא יתחדש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה קיים. הוא יכול לתת את זה. הוא נותן לך את זה לחודשיים, ולא אחדש לך בזמן מתן האישור, ואז ממילא הוא לא יוארך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא משחקים, זה הכי פשוט. מה שקורה כרגע זה משחק. מה שקורה כרגע שאתם עושים לי (19) אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל), כשהוא מראש אישור שניתן רק בתקופה הזאת, הוא לא יוארך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא ברצון להנדס, ברצון שלי לתת אישור מוגבל בזמן. אני רוצה לתת אישור מוגבל בזמן, ואני עושה את שיקול הדעת הזה בזמן מתן האישור. אני אומר שרישיון שנאמר בו, שנמסרה בעניינו הודעה שהוא לא יחודש, לא מוארך. אני חושב שזה הפתרון, לכן אתה לא צריך את סעיף קטן (ג).
רישיון שיט לפי תקנה 39, 40 או 46 והאישור הרגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט).
גיא מור
¶
אני אסביר. תקנות הנמלים קובעות הוראות לגבי אישור להשיט כלי שיט מסוגים שונים, ופה משרד התחבורה הוציא תקנות בהוראת שעה שנותנות הארכה באופן פרטני, וזה גם הפריט הראשון שאתה רואה, זה בעצם הוראת השעה.
גיא מור
¶
זה אישור להעסיק בספינה רק ימאי שהוא רשום בפנקס הימאים. זה מבוסס על בדיקה רפואית ועל היעדר - - -
בילי בירון
¶
אני הממונה על הייעוץ המשפטי ברשות הספנים והנמלים. אדוני, אני אשמח להסביר לגבי שני הסעיפים שמתייחסים אלינו. הראשון הוא פריט שהיה (19), כיום הוא (18), תעודת משיט או היתר להושטת אוניית נוסעים קטנה, לפי תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים).
בילי בירון
¶
פנקס הימאי לאחר מכן. חשוב לי להסביר שהכוונה היא לא לתעודת משיט של סקיפר או כל התעודות הפרטיות האלה, כי אלה מוארכות באופן אוטומטי, בדיוק כמו רישיונות הנהיגה של כולנו. כאשר פוקע התוקף, בעל תעודת המשיט מקבל שובר לתשלום. ברגע שהוא משלם, תעודת המשיט שלו מוארכת. מה שביקשנו להחריג זה בהתאם לתקנות העיקריות. נקבע ששלושה מקצועות, שזה היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה, שמי שמפעיל אותה כמובן זה רישיון מסחרי, הוא רשאי להשיט למעלה מ-55 נוסעים, ו"מכונה", שזה תפקיד כמו מכונאי אבל באוניית נוסעים קטנה או ספינת נוסעים קטנה. התנאי שקבוע בתקנות לחידוש תעודות המשיט הוא הצגה של אישור רפואי, שהאדם באמת כשיר לבצע את העבודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בשביל זה יש לנו את סעיף קטן (א), ולא צריך לכתוב את זה. בשביל זה יש לנו את סעיף קטן (א), שאומר שכאשר יש תנאי שהוא לא קשור ללוחות-הזמנים, אז לא צריך, אז ממילא זה לא מוארך. כך אני מבין. אלא אם כן אני לא מבין את התקנה שלכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. אז אני מבקש שתבדקו את זה, כי לדעתי זה לא צריך להיות, כי בשביל זה יש את סעיף קטן (א). ופנקס ימאי או אישור שירות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שאלתי אותה למה היא צריכה את הפריטים האלה בהחרגה, והיא אמרה לי שסקיפרים וכל הדברים האלה זה רק תלוי באגרה, וזה מוארך אוטומטית. הם כנראה גם כלולים בסעיף הזה או לא?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואז נשאלת השאלה איך אנחנו בכלל מתייחסים לסוגיית האגרות. האם אנחנו אומרים שזה יוארך בלי הצורך באגרה והיא תבוא בעוד שלושה חודשים? זו שאלה כללית, אבל היא אמרה שהם בכל זאת נמצאים פה בגלל שלבעלי תפקידים מסוימים צריך אישור רפואי, שזה תנאי להארכה בלי קשר לתשלום האגרה. אמרתי שבשביל המקרים האלה, קיים סעיף 2(א).
יובל רויטמן
¶
בילי, אתם מבקשים את האישור הרפואי כתנאי לחידוש הרישיון או בלי קשר לרישיון צריך להציג את האישור הרפואי?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז סעיף 2(א). סעיף 2(א) אומר שאני יכול להאריך, אבל אני יכול להאריך מה שפג תוקף, אני לא יכול להאריך אם לא מתקיים תנאי, והתנאי הנדרש הוא - - -
בילי בירון
¶
אדוני, אני רוצה להבהיר. לא נשלחות תעודות חדשות לתקופה הזאת, אותו דבר לגבי הוראת השעה. פשוט רואים בתעודה הקיימת כאילו התוקף שלה לא פג, הוא ממשיך. אנחנו לא נשלח תעודות אחרות.
בילי בירון
¶
התוקף שלה יפוג, ובן אדם שמעוניין לחדש, כי זה חלק מהמקצוע שלו, יציג בפנינו את האישור הרפואי, ואנחנו ערוכים לחלוטין לחדש את התעודות האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין. אני אומר שגם בלי זה שזה היה כתוב פה, זה לא היה חל, או שאני לא מבין את הדרישה שלה.
יובל רויטמן
¶
בילי, השאלה אם התעודה הרפואית הזאת, האם היא פוקעת בסוף השנה או שהיא פוקעת בגלל שהרישיון פוקע והיא תנאי לרישיון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עכשיו כן הבנתי למה צריך את זה. רוב הדברים שנמצאים תחת התקנה הזאת זה הסקיפרים וכו', רק שאת אומרת שם שאין שום דרישות, זה רק שישלמו אגרה. כמה אגרת הסקיפר?
בילי בירון
¶
אני אבדוק בתקנות. אני רק רוצה לציין שתשלום האגרה הוא כמובן דרך האינטרנט, וזה מאוד מאוד פשוט.
גיא מור
¶
משרד התחבורה עוד לפני שהתכנסנו לכאן כבר האריך, וכנ"ל גם את הפריט שבא אחריו, של רישיון נהיגה, גם אותו הוא האריך.
גיא מור
¶
רישיון לפי חוק המים זה נוגע לאספקה, לקדיחה, להוצאה של מים. זה נוגע לשימוש במשאב, מי יכול, כמה מים יכול להוציא.
גיא מור
¶
אין לי כרגע בשלוף, אני אוכל לבדוק את זה. נחזור לזה אחר כך.
הפריט הבא אצלי הוא מס' (25), רישיון לפי חוק תאגידי מים וביוב. הוא עוסק בגופים גדולים. זה לא האזרח הקטן בקצה. זו חקיקה שמסדירה את פעילות המאקרו של תאגידי המים: הקמה, ניהול ודברים כאלה. זה לא אישור רגולטורי במובן שאנחנו מדברים כאן. מי אביבים, הגיחון – הם לא בעלי עסק עצמי.
מאיר לוין
¶
אני כבר התכוננתי, יש עוד דוגמאות, אבל נשמור את זה להמשך. איך שראיתי את הסעיף, כבר ידעתי שיתקילו אותי.
תהל ברנדס
¶
אדוני, רק לשאלתך, אם תרצה תשובה לשני הסעיפים שבחוץ. הם סעיפים שמתייחסים לפעולות של אנשים פרטיים, ולכן אנחנו מבקשים שהחוק כן יחול עליהם, בעוד שיתרת האסדרה היא גם הקצאת משאב טבע, וגם נוגעת לספקים ולא לאנשים פרטיים, שיש לנו איתם תקשורת שוטפת שיוצרת המשך רגולציה.
גיא מור
¶
הבא בור זה אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל. אלה רישיונות ייצור. רישיונות ייצור מותנים, הם מותנים בהקמה של תחנת כוח למשל.
גיא מור
¶
הבא בתור זה אישור רגולטורי לפי חוק החשמל. זה רישיונות לעבודות בחשמל, לחשמלאים. כמו שאמרנו לגבי הסעיף שנוגע לאדריכלים ומהנדסים, זה נושא של משרד העבודה. האם תרצי להתייחס?
דליה שילי-יריחובר
¶
אני אשמח להתייחס. אני מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. צריך להבין שאומנם החידוש מותנה באגרה, אבל התקציב של האגף שמטפל בכל נושא הרישיונות הללו מתבסס אך ורק על האגרות הללו. והמשמעות של הדבר הזה היא הקפאה של הפעילות ברבעון הראשון.
דליה שילי-יריחובר
¶
חידוש רישיון זה גם בדיקה של עמידה בתנאים, כגון להמשיך לעמוד בתנאים כמו עמידה בהיעדר הרשעות פליליות וכו'.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חשמלאים זו אוכלוסייה מאוד גדולה. אני מבין את הצורך באגרות. אולי יש פה רפרנט מאגף תקציבים, נמצא פתרון – הלוואת גישור. אני שואל, האם עכשיו חשמלאי שנמצא מגויס צריך עכשיו להתחיל להתעסק עם טופסולוגיה להאריך את הרישיון?
דליה שילי-יריחובר
¶
אני אענה על זה, ואני גם אביא דוגמה מהקורונה. בקורונה כן החרגנו את החוק הזה, ולפי התקנות מי שמשלם באיחור צריך לשלם כפל אגרה, אז בקורונה אנשים שלא שילמו, ויתרנו להם על כפל אגרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הסיבה היחידה היא אגרה, הייתי אומר: אגרה בסדר, ואם הוא בצו 8 אז הוא גם פטור מאגרה, והכול בסדר. אגב, אם הוא בצו 8 והוא פטור מאגרה, תהיו באותה בעיה.
דליה שילי-יריחובר
¶
אנחנו כרגע בהיבט תזרימי כדי להפעיל את הבחינות לרישוי מהנדסים, אדריכלים וחשמלאים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עם כל הכבוד לבעיה התקציבית, אני לא מזלזל בה, אבל אני שואל את עצמי עכשיו שאלה מאוד פשוטה. את הבעיה התקציבית אפשר לפתור גם בדרך אחרת. ושוב, אם יש מישהו בצו 8, הוא לא ישלם את האגרה בכל מקרה, אז זה לא יעזור לך תקציבית, אלא אם כן יש לך סעיף תקציבי שמעביר לך את האגרה שהוא לא שילם, הרי זו בעיה תזרימית.
אני תוהה לעצמי האם חשמלאי שנמצא עכשיו בצו 8 צריך ללכת, להתחיל להביא לכם טופסולוגיה בשביל הארכה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא הבנתי את התשובה הקודמת או התשובה עכשיו. הלכתי לאיבוד. החידוש הוא רק תשלום אגרה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא לא יבוא לספר לך, כי הוא מאריך באינטרנט. הוא לא יבוא לספר לך כלום. זה חשוב, כי המשפט הראשון היה אחר. חשוב לי שאנחנו נעולים על הדבר הזה. אם החידוש הוא רק אגרה, אני לא אריב איתך על אגרה, תזרימית תתמודדי עם זה שמי שבצו 8 לא ישלם לך אגרה בכל מקרה, אבל זה עניין אחר. הוא ישלם לך באיחור.
האם אתם ערוכים שדרך האתר אני מנסה לחדש עכשיו, אני נכנס לאתר ויש לי רובריקה לסמן שאני בצו 8 ולכן אני לא משלם ותחדשו לי?
דליה שילי-יריחובר
¶
קודם כול, אני אגיד שהחידושים שלנו הם מינואר עד מרץ, כך שכרגע השאלה הזאת לא רלוונטית. השאלה רלוונטית אך ורק אם אנחנו מנצלים את תקופות ההארכה הללו. לכן מראש חשבתי שנכון שנהיה מוחרגים. בגלל שזה לא רלוונטי, אז חשבתי שבכלל לא נכון לדבר על זה.
דליה שילי-יריחובר
¶
יש כאלה לשלוש שנים, יש כאלה לשנה. הוא ניתן ב-1 באפריל. בן אדם יכול לבוא ולשלם מה-1 בינואר עד ה-31 במרץ.
טל ישראלי
¶
אני מאגף תקציבים. אני אשמח להתייחס לגבי העלויות באופן כללי. הדחייה שנכנסה משנת התקציב הזאת לדחייה לשנת התקציב הבאה, לה יש משמעויות תקציביות, כי אנחנו אומרים: אגרה או איזה תשלום שהיה אמור להיות משולם בשנת 2023, לא משולם ב-2023 וישולם ב-2024, יש לזה השפעה על תקציב המדינה בגלל השינוי של ההסטה.
ככל שאנחנו לא דוחים את זה מעבר לשנת 2024, ואנחנו משאירים את זה בתחום של 2024, אנחנו מדברים רק על שאלה תזרימית ולא על שאלה תקציבית.
טל ישראלי
¶
השאלה התזרימית, המשרד יכול לעזור לעצמו. בסוף יש הוצאות שמתבצעות על משך כל התמונה. אנחנו בשיח עם המשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לרגע נהייתי גפני...
(28) אישור רגולטורי שניתן לפי סעיפים 24 עד 30 לחוק משק הגז הטבעי.
גיא מור
¶
חוק משק הגז הטבעי, יש לו מספר חלקים. הפרק הזה שאותו אנחנו מבקשים להחריג זה חלק שעוסק בתוכניות של הקמה ופריסה של רשת של צנרת. זה בעולמות של תכנון ובנייה. וכדי לייצר הסדר קוהרנטי אנחנו מחריגים את העולם הזה של תכנון ובנייה, דברים אחרים נשארים.
גיא מור
¶
כאן אנחנו מדברים על בטיחות של מתקני שימוש, כל מיני מתקנים תעשייתיים. מבדיקה עם רשות הגז הטבעי, נקודת הזמן הנוכחית היא נקודת זמן קריטית עבורם, כי הפרק הזה נחקק ממש לפני כמה שנים, וזה מועד החידוש הראשון של הרישיונות שלהם. זה המועד הראשון שהם באים ועושים את הבדיקה מחדש ורואים אם המפוקחים שלהם עמדו בהוראות או לא. ובגלל טיב ההסדר בחוק שלהם, עיקר הפיקוח מבוצע במועד החידוש. זו פעם ראשונה שהרישיונות האלה מתחדשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני בכל זאת רוצה לחזור אחורה. אם אנחנו מדברים על המהנדסים ועל החשמלאים, והדחייה הזאת של ההארכה הזאת בשלושה חודשים, אין לה משמעות תקציבית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בכלל. אומרת לך נציגת אגף תקציבים שאם היא מאריכה את כל הרישיונות שאמורים לפקוע ב-1 בינואר ל-1 באפריל, וב-1 באפריל הם ישלמו את האגרה, אז אין לזה השלכה תקציבית, אז למה אנחנו מחריגים את זה?
דליה שילי-יריחובר
¶
בגלל ההנחה שאם נבוא לפה ושוב ונאריך את התקופה בעוד שלושה חודשים או תקופות נוספות כמו שאפשר פה לפי אחד הסעיפים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
א', נכון לעכשיו עוד לא נתנו מענה להערתי, שאין בחוק אפשרות להאריך בשישה חודשים, יש רק אפשרות להאריך את התקופה. עדיין לא הצלחתי להבין איך זה יעבוד, כי בכל זאת עכשיו בתקופה החדשה הוא פג תוקף, אז עכשיו הוא שוב מוארך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עוד לא נתנו לזה מענה. כרגע זה לא מה שמופיע בחוק. יכול להיות שזה יהיה ויכול להיות שלא, ונדבר על זה בהמשך. כרגע אין לדבר הזה משמעות תקציבית. מהיכרותי עם מערכות מחשוב ממשלתיות, אני לא יודע אם תהיה הרובריקה, כן לסמן, לא לסמן, צו 8 או לא צו 8, לעניין הארכת מועדים, ובאיזה מסמכים אני מוכיח שאני בצו 8 או לא בצו 8, אבל הבן זוג שלי בצו 8 או קרוב משפחה בדרגה ראשונה שהוא בצו 8, ולכן אני מבקש דחייה או לא מבקש דחייה – אני תוהה לעצמי מה הנזק כן לכלול אתכם. אם אין משמעות תקציבית, או דווקא אם הייתה פה דחייה עכשיו, שהיית אומרת לי שפג תוקף הרישיון עכשיו, זה מעביר לי מתקציב 2023 ל-2024, ואז אגף התקציבים היה אומר "אני בבעיה", אבל אנחנו לא שם, אז למה להחריג אתכם?
דליה שילי-יריחובר
¶
אני יכולה להגיד אותו דבר הפוך. אני אומרת שדווקא כי אנחנו לא רלוונטיים, אז חשבתי שנכון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם מאוד רלוונטיים, כי אני עכשיו אצטרך לדאוג, בזמן שאני נלחם בצפון או בדרום, אני אצטרך לוודא שמישהו עם אינטרנט נכנס, משלם את האגרה, או מסמן את הרובריקה ושולח את כל המסמכים שלפיהם אני קרוב משפחה של מישהו עם צו 8, או מישהו שקרוב המשפחה שלו נעדר.
דליה שילי-יריחובר
¶
נכון, אבל אני לא רוצה מצד שני להיות בסיטואציה שכאשר אני מגיעה – אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה, אבל אם אנחנו נאריך את התקופה הקובעת מעבר ל-7 בינואר, אני אהיה במצב שאני לא יכולה לגבות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב לומר, לא השתכנעתי. משרד המשפטים, אני מבקש להוריד את שני אלה. גם החשמל וגם המהנדסים. אם אני מבין נכון, המשמעות היחידה שלהם היא האגרה, ומאחר שהאגרה שלהם היא בתחילת שנה, זה נותן גרייס של שלושה חודשים בתשלום האגרה במקום להכביד על אנשים בטופסולוגיה להראות, סליחה שאני אומר, סליחה על הבוטות, אני עכשיו אצטרך ללכת ולהוכיח שאני קרוב משפחה של חטוף כדי להשיג את הפטור מכוח דחיית המועדים, שיהיה או שלא יהיה? תנו הארכה גורפת של שלושה חודשים לכולם, וניפגש ב-1 באפריל, בייחוד שאין לזה משמעות תקציבית כי זה בתוך אותה שנת תקציב. אם הייתם מדברים על זה שפוקעים עכשיו, וזה מעביר מתקציב 2023 לתקציב 2024, כמו שאמרה הנציגה מאגף התקציבים, אני שומע, אבל זה לא המצב.
דליה שילי-יריחובר
¶
אמרת שלא השתכנעת. מבחינתי כן חשוב להגיד לפרוטוקול שהמשמעויות, אנחנו לא יודעים מה הן, כי אנחנו לא יודעים כמה אנשים בצו 8 מתוך החשמלאים או המהנדסים, אבל המשמעות יכולה להיות שלא נוכל להמשיך לקיים בחינות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שוב, איך משרד העבודה מנהל את התקציב שלו זו שאלה חשובה, ויש פה רפרנטית מאגף התקציבים שאני בטוח שהיא תשמח לעזור בעצה טובה, זו שאלה אחת. הרי הנחת העבודה היא שכל מהנדס ירצה שהרישיון שלו ימשיך, אז הוא ישלם את האגרה, רק במקום לשלם אותה ב-1 בינואר, הוא ישלם ב-1 באפריל. ואם לא, אז לא, אז הוא גם לא חייב לשלם ב-1 בינואר. מה אני מפספס? מאיר, מה אני מפספס?
דליה שילי-יריחובר
¶
אני חושבת שחסרים הנתונים. אני מבינה מה אתה אומר, אני חושבת שחסרים הנתונים כדי להבין מה זה עושה לתקציב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תחשבו גם על זה בבקשה. אני רוצה להוריד את השניים האלה. (30) הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה ברור לחלוטין. לא צריך להסביר. חסכתי לך. (31) רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נקרא מהר ותסבירו לי על כולם. רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין; רישיון נוטריון לפי סעיף 2 לחוק הנוטריונים; רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה; רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין. כל אלה זה רק אגרה. מן הסתם הם שנתיים, והם דומים מאוד לרישיונות של מהנדסים, ואותו רציונל צריך להיות להאריך גם אותם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מובן. (36) רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
גיא מור
¶
כאן מדובר על רישיונות לנותני שירותים פיננסיים חוץ-בנקאיים. זה מתן אשרה, צ'יינג'ים, שירות בנכס פיננסי, שירותים של פיקדון אשראי. בתקופת הקורונה דובר על זה שיש הסדר מיוחד לסיפור הזה. הייתה אסדרה יחסית חדשה. אין נימוק לתת לוועדה. צריך לראות אם יש לנו נציג מהרשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
(37) היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 21 לחוק ניירות ערך, למעט תשקיף מדף כהגדרתו בסעיף 23א לחוק האמור, או היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.
גיא מור
¶
תשקיף אמור לשקף את המצב העובדתי נכון לעכשיו, ודחייה שלו מעקרת את הערך של תשקיף. הרי לפי חוק ניירות ערך יש מידע חשוב ועדכני למשקיפים. כן הכנסנו כאן לבקשת רשות ניירות ערך תשקיף מדף, כי אורך חיי המדף שלו ארוך יותר. נאמר לי שיש כאן נציג איתנו של רשות שוק ההון לגבי הפריט הקודם.
יעל צוקרמן בלאו
¶
כפי שציין קודם גיא, מדובר באסדרה חדשה בתחום שההתנעה של הרגולציה עליו היא עדיין בעיצומה. מדובר על חידוש רישיונות שאפשר לעשות בצורה פשוטה מאוד באינטרנט. זה לא שיינתנו הקלות, כבר עכשיו אני חייבת לציין שניתנה הקלה לגבי מי שנדרש לחדש רישיון עד סוף דצמבר בשלושה חודשים.
יעל צוקרמן בלאו
¶
נכון. וככל שיידרש, כמובן שניתן. אבל שוב, בגלל הגמישות הנדרשת, מכיוון שמדובר בתחום אסדרה חדש ומורכב, אנחנו רוצים להמשיך בהחרגה הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האמירה שזה חדש ומורכב, ומצד שני נורא קל לחדש באינטרנט, היא לא מסתדרת לי כל כך, היא די תרתי דסתרי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין, אבל אם את אומרת שכל מה שאני צריך בשביל לחדש את רישיון הצ'יינג' שלי זה להיכנס לאתר אינטרנט וללחוץ send, זה לא חדש ומורכב, אז תני ארכה.
יעל צוקרמן בלאו
¶
מה שמורכב מבחינת השיקולים שאנחנו מפעילים, האם כן או לא להאריך, בהתאם למידע שיש לנו באותו זמן, ואנחנו מעדיפים לשמר את שיקול הדעת הזה אצלנו.
גיא מור
¶
דרכון קודם כול הוא מכובד בעולם, והוא - - - ואנחנו לא רוצים שמישהו יגיע למדינה ויגיד: האריכו לי את הדרכון, אבל מוטבע עליו תאריך תוקף אחר. זה מלכוד.
הגענו לרשות האוכלוסין וההגירה. (39) אשרה ורישיון ישיבה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, למעט אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות. כאן מדובר על רישיון כדי לשבת בישראל לנתין זר, שהוא נמצא בישראל מכל מיני סיבות. זה יכול להיות סטודנטים שבאים ללימודים, תיירות, עובדים זרים, תושבים עראיים. יש פה ניהול של כמה זמן האנשים האלה נמצאים בארץ, ואם אנחנו מוכנים שהם יישארו פה או לא מכל מיני סיבות.
גיא מור
¶
נכון. זה דבר אחד, וצריך להגיד לגבי ההחרגה, הוחרגו פה העובדים הזרים, שני ענפים שמגיעים לשהייה ארוכה: חקלאות וסיעוד. חקלאות זה לחמש שנים, סיעוד זה יכול להיות גם יותר מעשר. לא רוצים שבגלל שלא הספיקו להאריך את זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חקלאות וסיעוד אתה מאריך. חקלאות וסיעוד זה לא השאלה. מצד אחד אתה לא מאריך את היתרי השהייה של העובדים שלי, אתה עלול לפגוע בי, אבל זה בסדר, יכול להיות שאני פוגע לך בעסק, אבל הבן אדם הזה ספציפית. להפך, דווקא עכשיו בזמן לחימה אני רוצה עין יותר צופייה ובודקת על כל אדם זר שנמצא בישראל, הבנתי. שאלתי, האם ההיתר שלי להעסיק עובד זר, למשל בתחום המסעדנות, שאין פה סיעוד וחקלאות, לעובד הזר שלי תחליט אם בגלל שהוא בא ממדינה כזאת או אחרת, אתה מאריך או לא מאריך, שולח אותו או לא שולח אותו? השאלה שלי אם ההיתר שלי הוא עליו שמית או: לך תביא עובד זר. אם הוא עליו שמית, ממילא אין לי מה לעשות איתו בשנייה שלא הארכת לאדם, אבל אם יש לי היתר לעובד זר, אז לא הארכת מסיבותיך שלך, אבל למה שאני כבעל עסק בתחום המסעדנות אלך עכשיו לרדוף כדי לעשות היתר עובד זר חדש?
גיא מור
¶
אני אגיד רגע מה הרציונל. הרציונל של רשות האוכלוסין וההגירה שיש פה חלוקה של מכסות, יש כמות מוגבלת של מכסות, ואם אתה מקבל, אולי מקבל מישהו אחר, ויש עם זה משחק שהוא דינמי כל הזמן. זה קצת מעולם חלוקת המשאבים, משם זה מגיע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא אוהב. אולי שרשות האוכלוסין תעלה. את (39) אני מבין, אני לא מתווכח בכלל. (40) – אני לא רוצה כרגע שהמסעדן ילך להתעסק בביורוקרטיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אולי המדינה החליטה, אז שתבטל את הרישיון. בהחלטה גורפת: אנחנו מבטלים את הרישיונות מהסוג והסוג הזה למסעדנים, שתקבל על זה החלטה פרטנית. אני לא רוצה שסתם כך, מי שמחזיק עובד זר ברישיון, ובמקרה גם פרטנית האריכו לעובד הזר, כי הוא נשאר, אני אפילו לא צריך עכשיו ללכת לחפש חדש, אבל אני כן צריך להתעסק עכשיו בביורוקרטיה מול רשות האוכלוסין, כשאני צריך בשביל זה לצאת מהבית, להתרחק מהמרחב המוגן, לנסוע, לעמוד בתור, לטפל – לא רוצה. אני לא רואה לזה היגיון.
אם היית אומר שהזכאות לעובד זר זה שמי, הייתי אומר לך שאני מבין, אבל מאחר שהיתר העסקת עובד זר לא שמי, גם אז הייתי בספק. אני לא אוהב את (40). את (39) אני מבין. (39) אני אפילו מתעקש עליו, גם אם אתם תרצו למחוק, אני לא בטוח שאני אסכים, אבל (40), אני מבקש שתורידו.
גיא מור
¶
(41) היתר לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה. אנחנו מדברים פה על מי שרוצה לעסוק בתיווך עבודה בשירות של השמת עובדים, והחברות האלה שעוסקות בהשמת עובדים, הן אלה שמקבלות את האישור.
גיא מור
¶
הרציונל של הארכת התוקף עשויה לפגוע דווקא במפוקח, כי הלשכות הפרטיות האלה שהן עושות תיווך, למשל אם הן מתווכות בעובדים זרים, הן צריכות להפקיד ערובה, וכאשר אני מעריך להן באופן אוטומטי, אני מאריך להן את הערובה באופן אוטומטי.
גיא מור
¶
הדבר השני הוא שבכל היתר יש להם דבר שנקרא "שנת המכסה הבאה". ברגע שמסתיימת שנה, הוא יכול להביא בשנה הבאה 15% יותר. ברגע שאתה מחדש את ההיתר, והוא מוארך ולא מתחדש, אתה מונע מהם את הגדלת המכסה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שוב, או שתעשה הגדלה אוטומטית, אם בא לך, אתה יכול לעשות את זה, ואם לא בא לך לעשות הגדלה אוטומטית, תן לבן אדם לבקש.
גיא מור
¶
או לפגיעה בהיקף משרה של עובד שמוגן מכוח החוק, זה יכול להיות היריון, חזרה מחופשת לידה. פה האישור ניתן באופן חד-פעמי לפגוע בזכויות.
גיא מור
¶
יכול להיות שנתת לי אישור חד-פעמי להפחית את השכר של עובדת שחזרה מחופשת לידה, ועכשיו אני יכול להקטין לה את השכר לא לאורך כמה חודשים, עכשיו אני אקטין לה את השכר לתקופה יותר ארוכה. יש פה עניין מי מרוויח ומי מפסיד. המעסיק קיבל את הזכות לפגוע בשכר של העובדת. הפגיעה של העובדת עכשיו תתמשך יותר זמן.
דליה שילי-יריחובר
¶
בואו ניקח את המקרה היותר קלסי, שזה יותר לפיטורים. ההיתר עכשיו ניתן, אז הוא יממש את זה עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, עזבי. אנחנו רוצים להגן פה על אנשים. החלטתי שאני מפטר את העובדת שלי שהיא בהיריון בגלל 1, 2, 3, 4, וקיבלתי לזה אישור ממשרד העבודה, ועכשיו היא באה אליי ואומרת לי: בעלי עכשיו בצו 8, אני יודעת שהחלטת לפטר אותי, תן לי עוד חודש. לא, ההיתר יפקע, אני לא יכול, אני חייב לפטר אותך. למי אנחנו רוצים לעזור פה? אם כבר הוחלט שמפטרים אותה ואתם כמשרד אישרתם לפטר אותה, אז אתם לא נותנים לי כמעסיק לתת לה עכשיו גרייס של חודש, כדי לא לפטר אותה בזמן שבעלה בצו 8? אני לא מבין את זה.
גיא מור
¶
בפיטורים אתה צודק, אבל כאשר מדובר בפגיעה שהיא מתמשכת, למשל פגיעה בחלקיות משרה, שלילה של כל מיני כוננויות, שעות עבודה מיוחדות ודברים כאלה, אז במקום שהחלקיות משרה עכשיו תפחת למשך חודשיים, אני אאריך את זה וחלקיות המשרה תיפגע למשך חמישה חודשים. היא תקבל עוד שלושה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נותנים אישורים כאלה להפחית היקף משרה לשלושה חודשים? זה דבר קיים או שזה תיאוריה? אני מסתכל על הסעיפים, איזה סעיפים ארוכים יש פה. כל סעיף פה זה שלושה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
9 של פיטורים אני חושב שזה נזק. אתם פוגעים בעובדות. אני לא מבין למה לעשות את זה. "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." "היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל, יראו גם הפסקה זמנית כפיטורים". 9(א) זה לגבי פיטורים, והוא נותן אישור. 9א אני לא מצליח להבין. להפך, אני רוצה לאפשר למעסיק. אני לא יודע אם זה מוגבל בזמן בכלל. אני לא מבין איך דבר כזה מוגבל בזמן. אישרתם לי לפטר – מפטרים.
דליה שילי-יריחובר
¶
אני חושבת שמה שהנחה אותנו בקורונה היה העובדה שזה אקט חד-פעמי, כשאם מימשת את הזכות שלך לפטר אותה, עשית את זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ממילא הארכת האישור היא חסרת משמעות, אבל אם משום מה נתתם אישור ונתתם תוקף לאישור הזה לפיטורים, אני לא יודע למה, אבל נניח שעשיתם את זה, ועכשיו המעסיק אומר: אני מעדיף לתת לה גרייס של עוד חודש, אני רוצה שיאפשרו לו, אני לא רוצה להכריח אותו לפטר.
דליה שילי-יריחובר
¶
אני חושבת שהעניין הוא שכאשר המעסיק מגיש בקשה להיתר, הוא מציג את כל המצב כרגע, וההיתר ניתן על בסיס העובדות האלה. זו בקשה חדשה מה שאתה אומר עכשיו, הדוגמה הזאת. זה היה הרציונל בקורונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מצליח להבין את זה. 9א, לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם, בתקופה - - - אלא בהיתר, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה, בסעיף זה – "פגיעה", בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי, ובהכנסה, פגיעה ברכיב השכר המשולם.
שוב, אני לא רואה שום הצדקה, שאם כבר נתתם היתר לפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן זה חסר משמעות. 9(א) אני לא מבין בכלל. 9א יכול להיות מצב שאתם יכולים להגיד: תקשיב, עכשיו אני מרשה לך לשלושה חודשים להקטין את המשרה בגלל 1, 2, 3, בגלל המצב הכלכלי שלך. אני יכול להבין. האם לתת לזה הארכה אוטומטית? מסכים שלא. זה 9א. 9(א) אני לא מצליח להבין בכלל את התהליך. תשאירו את 9א. אני מתקשה לדמיין אירוע, אבל בסדר, אני יכול להבין סיטואציה תיאורטית. ב-9(א), להפך, אני רוצה שאם משום מה בהיתר הפיטורים יש תוקף, שהמעסיק יוכל לתת גרייס בלי שזה פוגע בתוקף ההיתר שלו, כדי לצמצם את הפגיעה בנשים בהיריון, בטח בתקופה הזאת. 9(א) אני מציע להוריד. לא מציע – מודיע.
(43) היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.
גיא מור
¶
פה זה ניתן הרבה פעמים לפי תאריך ספציפי עם מספר העובדים המדויק שצריך, או העבודות שצריך למשהו ספציפי. זה ההיתרים המיוחדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההיתרים המיוחדים הספציפיים, אני מניח שהם פחות מחודש, אבל אם נתת היתר לשנה? אם נתת היתר לחוק שעות עבודה ומנוחה לעסק?
דליה שילי-יריחובר
¶
היתרים מיוחדים ספציפיים הם לאו דווקא לחודש. היתרים מיוחדים ספציפיים יכולים להינתן לחברה ספציפית, וזה יכול להיות - - -
דליה שילי-יריחובר
¶
פה זה לא רק עניין של ערבות. יש פה כמובן ערבות, אבל הערבות היא לאבטחת זכויות עובדים. וכשמאריכים באופן אוטומטי, לא נבדקים הדברים כמו זכויות העובדים, הפרות של זכויות עובדים ועמידה בהן.
דליה שילי-יריחובר
¶
רק שפה חוץ ממפוקח יש לנו גם עובדים, שזה משהו שאין לנו במקומות אחרים. זה לא רק מפוקח רגיל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש אינטרס לרגולציה. כמו כל מפוקח רגיל, אני רוצה לקוות שכל אינטרס רגולטורי שלכם זה אנשים אחרים שאינם המפוקחים עצמם, אחרת אל תהיו רגולטורים.
דליה שילי-יריחובר
¶
אנחנו דוגמים מה הוא עשה עם העובדים שלו, אם יש הפרות של זכויות עובדים, הוא צריך להציג לנו מסמכי גמר חשבון. והוא צריך גם להביא – זה מתווה שעכשיו פורסם, אנחנו עושים מתווה הקלה מסוים בתקופת המלחמה – הוא צריך להראות מה הוצאות השכר שלו עכשיו, ולראות האם הוא צריך להגדיל את הערובה או להקטין אותה. אבל לעשות אישור בצורה גורפת ואוטומטית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם יש לכם הסדר ספציפי, אני לא אתווכח אתכם, למרות שאני לא אוהב את זה.
(45) אישור רגולטורי מכוח חוק שירות עבודה בשעת-חירום.
גיא מור
¶
אנחנו מדברים פה על אישורים שקורים כאשר יש מצב מיוחד בעורף, למשל צווים לגיוס לשירות עבודה, מפעלים חיוניים, היתר לפטר מישהו שגויס לשירות למשל. כל ההסדר הזה מוצמד למצב החירום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני צריך לצאת להפסקה לכמה דקות. תנצלו בבקשה את הזמן לטובת תשובות.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:35 ונתחדשה בשעה 15:05.)
חגית איגרמן
¶
אני מהמחלקה המשפטית של משרד החקלאות. לגבי הנושא של מוצרי כוורת, אני צריכה עדיין לסיים בירור מול מחלקת הייבוא של השירותים הווטרינריים, יכול להיות שניתן יהיה למחוק את זה.
היה רישיון להגנת הצומח. ככלל, רוב הרישיונות ניתנים לתקופה ארוכה של כחמש שנים. מה שניתן לפחות משנה, שזה הדבר היחיד שהחרגנו, זה צמחים חדשים או צמחים שמגיעים ממדינות שלא אושרו עד היום וכו'. הנושא של ניהול סיכונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מקובל. אנחנו נחכה לתשובה שלכם בקשר לכוורת.
חוק שירות עבודה בשעת חירום דיברנו. זה הגיוני.
(46) היתר לפי חוק עבודת הנוער.
דליה שילי-יריחובר
¶
זה משהו שניתן נקודתית. כלומר, אם אני נותנת היתר להפקה מסוימת להעסיק ילד בן 13, אני בודקת ספציפית מה התנאים פה. הדברים משתנים.
דליה שילי-יריחובר
¶
לא. יש היתרים למשל כלליים, פתאום להגיד שבתקופה של מלחמה למשל אפשר להעסיק בני נוער עד שעה יותר מאוחרת. זה בכללי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
(47) בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה.
גיא מור
¶
כאן אנחנו מדברים על עובדים בסביבה של גורמי סיכון גבוהים, כמו חומרים מסוכנים, רעש, קרינה ודברים כאלה. פה הרעיון הוא לבדוק את העובד, כדי לשמור עליו. ברגע שאתה מאריך את זה, אומנם עזרנו למעסיק, אבל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מובן. אישור או החלטה שניתנו לפי סעיף 29(א), סעיף 29א או סעיף 29ב לחוק יסודות התקציב.
גיא מור
¶
כאן אנחנו בעולם הרגולציה, אבל למען הסר ספק, כאשר נותנים לגוף מתוקצב הרשאה להוציא הוצאה מסוימת, אנחנו לא רוצים שזה יוארך, אז יש פה אלמנטים של עולמות התקציב, של חוק התקציב, זה לא ממין העניין. ההגדרה של אישור רגולטורי היא הגדרה יחסית רחבה, כמו שהגדרנו, ואנחנו רוצים לוודא שאין לנו false positive.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
(49) היתר לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1944.
גיא מור
¶
ככלל זה אישור לבצע ניסויים בבעלי חיים ולפרק זמן מוגבל, כדי גם לצמצם את הפגיעה בהם. ברגע שאתה מאריך את האישור, אתה גם עלול לחשוף את - - -
גיא מור
¶
כאן מדובר על אישור של מוסד, שמישהו שמתמחה ברפואה יוכל להתמחות בו, שבשיבא רופאים יוכלו לעשות התמחות - - -
גיא מור
¶
מה שמשרד הבריאות אמר, ואולי כדאי לתת להם לדבר, שיש ועדת הכרה עליונה שהיא בוחנת את הבקשות לעומק, היא בודקת את המצב, גם היחס למתמחים, גם של תנאי ההתמחות ושזה מתאים.
קרן גלבוע
¶
רציתי להסביר על הנושא של ההיתרים. בדרך כלל אנחנו נותנים היתרים לתקופות הרבה יותר ארוכות, לתקופה של לפחות שנה, ואנחנו יודעים לחדש את ההיתרים. נניח לדוגמה בענפים גדולים כמו ענף הבניין וכו', אנחנו מחדשים את ההיתרים בכל שנה, ולא לתקופות קצרות. גם יש את הבעיה של האגרות, כי אצלנו האגרות הן טיפה יותר יקרות, זה מכסות של חברות שמקבלות סדר גודל של 8,000 עובדים, אז גם האגרות זה קצת בעייתי, זה 1,000 שקל אגרת בקשה אצלנו. בקורונה הארכנו היתרים למי שהיה צריך.
קרן גלבוע
¶
עושים את זה מקוון, לא צריכים להגיע ללשכה, לא צריך להגיד כלום. את הרישיון מקבלים מקוון, את ההיתר מקבלים מקוון. הארכות כאלה שהן לא מסונכרנות איתנו יוצרות לנו גם בעיות עם האגרות, גם בעיות עם הגבייה, וזה ממש אירוע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האם החרגתם חקלאות וציוד, למרות שהתהליך הוא פשוט, מתוך הבנה שגם את התהליך הפשוט הזה אנחנו לא רוצים לטרלל עכשיו בן אדם לעשות? אני שוב אומר, אני שואל ספציפית, בעל מסעדה, שיש לו היתר לעובד זר, והוא עכשיו מגויס בצו 8, הוא צריך עכשיו לרדוף אחריכם להאריך את ההיתר?
קרן גלבוע
¶
הוא לא צריך לרדוף. זה נעשה באופן מקוון, ואנחנו גם לא מאריכים לתקופה קצרה. עובדים שמגיעים לענף המסעדות, בדרך כלל זה לחמש שנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הן פותרות דבר אחד. הן פותרות שבן אדם שעכשיו נמצא במציאות מאוד מאוד קשה, יכולה להיות גם מציאות מאוד מאוד קשה עסקית, כל קבלת החלטה כרגע, כל פעולה ביורוקרטית כרגע, כל דקה פנויה מול מחשב, אין לו. זו הנחת העבודה.
חגית איגרמן
¶
לגבי מוצרי כוורת – אפשר למחוק. זה כמויות קטנות, ונטפל בהן באופן פרטני אם יהיה צורך.
אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם, עוד לא הגעתם לסעיף האחרון של הרישיון לפי חוק הסדרת פיקוח על כלבים, שזה כעקרון רישיון לכלב שמתחדש אחת לשנה. התנאי שלו שבוצע חיסון לכלבת, שגם צריך לעשות אחת לשנה. לפי הדיון שהיה קודם לעניין 2(א), אני מבינה שאפשר למחוק את זה, כי הרישיון באופן אוטומטי יפקע. אני אציין שאנחנו גם מנסים להאריך את התוקף של החיסונים, שאפשר יהיה לעשות את החיסון פעם בשנתיים ולא פעם בשנה.
חגית איגרמן
¶
אנחנו רק חוששים שזה יעשה קצת בלגן מבחינת הציבור, שלא יהיה ברור שזה פוקע. כך יש להם איזה תוקף והם צריכים להגיע ולחדש, ואז הם חייבים כבר לחסן. לכאורה זה יפקע אוטומטית, השאלה מבחינת הוודאות לציבור.
הדס אדלר
¶
אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. לגבי הנושא של המוסדות זה מוסדות שמקבלים אישור שמתמחים יוכלו לעבוד שם. להבנתי זה נשאר ממה שהיה בתקופת הקורונה. זה משהו שהמועצה המדעית אחראית עליו. בזמנו, בתקופת הקורונה, ביקשו לאשר את זה. אני יכולה לבדוק אם עדיין יש צורך בזה. זה לגבי סעיף (50).
גיא מור
¶
(51) היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), והיתר למתן שירות לפי תקנה 8 ופרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השנייה לאותן תקנות.
יש פה מספר הוראות, גם אישור לעסוק בחומר רדיואקטיבי, אישור לעסוק במכשירי קרינה, רנטגן ודברים כאלה, וגם אישור להקים או לייצר מכשיר קרינה ואישור להעביר חומר רדיואקטיבי. הסיפור של העברת חומר רדיואקטיבי הוא נגזרת של התחייבויות בין-לאומיות. יש אמנות בין-לאומיות שמסדירות את הסיפור הזה.
גיא מור
¶
אני אגיד הערה מקדימה לגבי (52) והפריטים שיבואו אחריו. אנחנו מדברים פה על היתרים זמניים שמשרד הבריאות נותן לכל מיני עוסקים במקצועות בריאות. אנשים שלא עומדים בדרישות, או בגלל צורך נקודתי נותנים למישהו אישור, למרות שאותו רופא למשל לא עומד בסטנדרטים או רוקח לא, ולכן בגלל שזה כבר חריג לכללים הם לא רוצים שזה יוארך מעבר לתקופה הקצובה ממילא. זה אישור די מיוחד למקרים חריגים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תן לי דוגמה לאישור שאתה אומר שאתה נותן לו את האישור ואתה לא רוצה להאריך יותר מדי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הפוך. אתה כן רוצה עכשיו בתקופה הזאת להאריך את זה. הרי היתר זמני הוא הכנה להיתר קבוע. אתה לא רוצה שהוא יפוג. אמרת קודם שאתה נותן אותו מוגבל, לכן ביקשתי דוגמה. זה בדיוק מה ששאלתי. יש מצב שאתה אומר: ההוא לא כשיר, אבל כרגע יש לי מצב מסוים שאני מאשר לו. יש מצב שאומר: עוד לא גמרתי את התהליך הישראלי, אז אתה כן רוצה להאריך את זה עד שתוכל לעשות את ההארכה הישראלית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נתקלתי בזה עכשיו עם רופאים מתנדבים שהגיעו מכל העולם עם היתרים זמניים. פה זה בדיוק הפוך, פה יש לך אינטרס לתת אותו יותר מהר.
הדס אדלר
¶
הנושא של ההיתרים הזמניים או היתרים מוגבלים משתנה לפי החוקים. זה היתרים שניתנים באופן זמני לאנשים שלא עומדים בתנאים שקבועים בחוקים. לפעמים זה תנאים שקשורים למעמד אזרחי, מישהו שהוא לא אזרח או תושב, שהוא בא לישראל לתקופה מוגבלת לעשות עבודה מסוימת במוסד מסוים, לפעמים זה אנשים שלא סיימו את הלימודים שלהם, שנשארו להם כל מיני משימות. הם מקבלים את ההיתר הזה לצרכים נדרשים, למרות שהם לא עומדים בתנאים.
אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שההיתרים האלה תמיד ניתנים באופן זמני. בדרך כלל זה בהתאם לתנאים מסוימים, זאת אומרת, למעמד אזרחי שהוא עד תוקף מסוים, או בהגבלה לתפקיד מסוים, לפי מה שבית החולים שהזמין דורש. זה דברים שמראש ניתנים באופן זמני. מראש אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלה אנשים שלא עומדים בתנאים, אז הפיקוח שנדרש הוא - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם זו הנקודה, זו דוגמה בדיוק הפוכה למה שאת אומרת. אני אסביר. אם הגיע בן אדם במעמד תושב עראי לצורך העניין, והוא קיבל היתר זמני לעסוק ברפואה. משרד הפנים כרגע, בגלל המצב, לא מקבל אותו, הרי הוא לא יצליח לשנות את המעמד שלו תוך כדי לחימה, זה בדיוק מצב שאתה כן רוצה להאריך את זה, כי אמרת, אמרת נכון, זה לא שהוא לא עמד בתנאים, הוא לא עמד בתנאים שנמצאים בחוק. אם הוא לא עמד במבחנים, אותו דבר. אם האוניברסיטה כרגע לא התחילה את שנת הלימודים האקדמית, הוא לא יכול לעשות את המבחן הזה. אז מה את דורשת ממנו? אני חושב שההיתר המוגבל הזה הוא קצת - - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
השאלה אם פה ההארכה אוטומטית. החוק הזה, מה שהוא עושה, שהוא אומר שכל אישור שפוקע - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם שמעתי נכון, ותקני אותי, הוא מוגבל לצורך העניין לוויזת השהייה שלו בישראל. ולכן היא הוגבלה עד ה-1 בנובמבר. עכשיו לעשות תהליך של הארכת הוויזה כרגע הוא לא יכול בגלל המצב, אין אפשרות. אז אתה אומר לו: לא, תפסיק לעסוק בפועל. האינטרס של המערכת הרפואית שהוא כן יוכל להמשיך לעסוק ברפואה. בדיוק בגלל הבעיה הטכנית הזאת הוא לא עוסק בזה עכשיו. זה צריך להיות שונה מדברים אחרים שאני רואה פה. קצת חסר פה בהבנה למה ההגבלה פה היא יותר מאשר במוקמות אחרים. כמו שאמרת, הרבה פעמים היא באה מצרכים ביורוקרטיים ולא מנושאים מהותיים, כפי שאת הצגת.
הדס אדלר
¶
העניין הוא שאם לדוגמה הוא קיבל רישיון על בסיס מעמד מסוים, וזה נגמר בשלב הזה, אנחנו לא רוצים שתהיה הארכה אוטומטית. זה לא שהבן אדם הזה לא יוכל לקבל הארכה של ההיתר או היתר חדש, או משהו כזה. פשוט לא נראה לנו נכון שהדבר הזה יהיה אוטומטית כשזה מראש מוגבל בזמן ובתנאים. אם לדוגמה בן אדם קיבל על בסיס זה שהיה לו מעמד א/5, והתוקף של הדבר הזה פג, אנחנו לא רוצים שזה יוארך אוטומטית, מבלי שאנחנו יכולים לדעת שהמעמד האזרחי שאפשרנו על בסיסו את ההיתר הזמני - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יצחק הרופא, שיש לי מעמד א/5, המעמד א/5 שלי פג ב-1 בינואר, ובגלל המציאות המסוימת כרגע אין לי דרך להאריך אותו. הרי הוא לא הולך לעזוב, ואף אחד גם לא הולך לגרש אותו. הוא נמצא כרגע כרופא בשערי צדק. אני כן רוצה שיהיה מצב שלא מודיעים לו ב-1 בינואר: אנחנו מחכים עשרה ימים לאישור משרד הבריאות שתמשיך לראות לקוחות. אם זה הנושא של ההיתר המוגבל וההיתר הזמני, אז הרציונל אומר שכן, בגלל המצב חירום, זה יוארך אוטומטית.
הדס אדלר
¶
זה גם זה, אבל אני גם רוצה להוסיף עוד כמה דברים שיכולים להיות רלוונטיים. לפעמים זה גם עניין של שיקולים מקצועיים. זאת אומרת, אנשים שמקבלים היתרים זמניים לתקופה מסוימת ואנחנו רוצים לדעת מה הרמה שלהם, אנחנו רוצים לבקש חוות-דעת ממעסיק. לפעמים זה הגבלה לפי תפקיד, ואז אם התפקיד - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הסעיף כפי שהוא מנוסח כרגע, היתר זמני לפי סעיף 19 לפקודת הרופאים והיתר מוגבל לפי סעיף 19א לפקודה האמורה, האם זה מספיק לכם להאריך אוטומטית למי שכן יהיה נכון להאריך אוטומטית?
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
הפוך. החוק עצמו מאריך אוטומטית את כל האישורים. מה שמנוי פה בתוספת זה אישורים שלא יוארכו אוטומטית. מה שכתוב פה זה אומר שזה לא יוארך אוטומטית, זאת המשמעות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
איך תתמודדו עם הדבר הזה, כמו שאמרתי, עם כל הרופאים שהם ב-א/5, עם כל האחיות שהן ב-א/5?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שאלתי על א/5 למשל, איך תתמודדו? אני בכוונה שואל על א/5. בכוכבית, ברמה יותר נמוכה, אלה שצריכים לעשות השלמות, מבחנים, והם לא יכולים כרגע כי השנה האקדמית לא נפתחת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שאלתי איך יתמודדו עם המצבים האלה. ברור לי שיש מצבים שכדאי לעצור. אבל איך תתמודדו עם מצבים שכן צריכים הארכה אוטומטית?
הדס אדלר
¶
מהבירור שעשינו בדיונים האלה, זה מספר מראש שהוא מספר נמוך, זה משהו שהוא מאוד חריג. מן הסתם רוב האנשים שעובדים במערכת אלה אנשים שיש להם רישיונות. מהבירור שערכנו זה משהו שנוכל להתמודד איתו. אם למישהו נגמר ההיתר, והוא רוצה להאריך – אגב, אנחנו עושים את זה לרופאים עכשיו שבאים מחו"ל, אנחנו נותנים להם היתרים חדשים – זה מספרים שגורמי המקצוע אצלנו ערוכים להתמודד איתם. אני לא יודעת להגיד בדיוק מספרים, אבל מהבירור שעשינו אצלנו זה משהו שאנחנו נוכל לטפל בו, ולהעביר את זה בצורה מהירה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש פה נציג משרד המשפטים? העמדה של משרד המשפטים בניגוד לעמדת משרד הבריאות. אם אנחנו כבר מדברים, היא לא דומה לעמדה המשפטית של משרד הבריאות, ואני מציע לטפל בזה בכל מקרה, כי ל'אל"פים', יש מעמד של תושבים לפי החוק. אני מציע שזה ייבדק. נמשיך הלאה.
משרד המשפטים, בין השאר עלה נושא של רופאים שנמצאים פה באשרת שהייה של סטודנטים, באשרות שהייה זמניות. אני יודע שעמדת משרד המשפטים, שהמעמד שלהם כשל תושבי קבע. אני מציע לבדוק מול משרד הבריאות, האם גם בנושא של הרופאים, העמדה הזאת של משרד המשפטים נמצאת? זאת גם העמדה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, היא עלתה בכמה כמה וריאציות. אני מציע שהדבר הזה יובהר למשרד הבריאות בנוגע לרופאים.
יובל רויטמן
¶
עוד פעם, רופא שנמצא בישראל באשרת שהייה זמנית א'5, אתה מתכוון? לצורך מה רואים בו כתושב קבוע?
יובל רויטמן
¶
במשמעויות כלשהן לתושבי א/5 יש זכויות דומות יחסית לאזרחים ישראלים, גם בתקופות הכשרה כאלה ואחרות, אבל מה השאלה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יודע שיש שוני, ועברנו את זה. יש שוני בין העמדה של הלשכה המשפטית במשרד המשפטים ללשכה במשרד הבריאות. היה לי נושא אחר של מבחנים ללימודי סיעוד, ומשרד המשפטים טיפל בזה מול משרד הבריאות. אני מציע שגם זה ייבדק. תודה. הלאה.
גיא מור
¶
פרטי האסדרה שנראה עכשיו הם כולם מאותו טיפוס. (53) היתר זמני לפי סעיף 21 לפקודת רופאי השיניים. עוד פעם, זה היתר לעסוק ברפואת שיניים למי שעומד בכל התנאים הרגילים.
גיא מור
¶
הרציונל הוא אותו רציונל. מי שלא עומד בכללים. בכולם זה אותו דבר, אותו רופא, רוקח, רופא שיניים, פודיאטור, לא עומד בכללים, מאפשרים לו לעסוק במקצוע, למרות שהוא לא עומד בכללים, אבל לתקופה קצובה.
הפרט הבא, (54), זה רישיון זמני לפי תקנה 5 לתקנות רופאי שיניים. יש כאן היתר זמני לעסוק ברפואת שיניים, ויש גם רישיון זמני לעסוק ברפואת שיניים. הן מסגרות דומות, אבל מעט שונות. זה פרט (54).
פריט (55) זה רישיון זמני לפי תקנה 5(ב) לתקנות רופאי שיניים. הוא עוסק בהיתר הזמני לעסוק בטכנאות שיניים למי שלא עומד בסטנדרטים הרגילים.
פריט (56), היתר מיוחד לפי סעיף 9 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. החוק הזה מסדיר שורה של מקצועות בריאות, והסעיף הזה מאפשר לתת היתר זמני למי שלא עומד בתנאים הרגילים. מקצועות הבריאות שמדובר עליהם כאן זה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטוריה, פודיאטוריה ניתוחית, כירופרקטיקה, דימות רפואי ועמית רופא.
פריט (57), היתר זמני לפי תקנה 12 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות). יש היתר זמני לעסוק בתפקידי סיעוד, מה שאנחנו מכירים בשפת הרחוב כאחים ואחיות.
פריט (58) היתר זמני לפי תקנה 15 ו-16 לתקנות בריאות העם עוסקים בסיעוד בבתי חולים. אם הפריט הקודם דיבר על סיעוד במרפאות, כאן מדובר על סיעוד בבתי חולים.
פריט (59) רישיון זמני לפי סעיף 5(4) לפקודת המיילדות, ותעודת היתר ארעית לפי סעיף 5א לפקודה. פה מדובר בעיסוק כמיילדת.
פריט (60) רישיון זמני לעוזר רוקח לפי סעיף 6 לפקודת הרוקחים. זו אסדרת העיסוק של עוזרי רוקחים, שלא בכללים.
פריט (61), רישיון זמני לפי תקנה 3 לתקנות הרוקחים. זה היתר זמני לעסוק ברוקחות למי שלא עומד בכללים.
ופריט (62) זה היתר זמני לתושב חוץ לפי סעיף 17 לחוק השימוש בהיפנוזה. מותר לעסוק בהיפנוזה רק אם אדם הוא תושב ישראל. ויש סעיף שמדבר על תושבי חוץ שיכולים לעסוק בהיפנוזה.
הרציונל של 11 הפריטים האלה הוא רציונל משותף. נעשה עכשיו את הבירור עם משרד המשפטים ועם משרד הבריאות.
פריט (63) הסמכה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא הגוף המדינתי שקובע איזה מעבדה מוסמכת לעסוק כמעבדה. העובדה שיש לי בבית מיקרוסקופ, זה לא אומר שאני מעבדה פיזיקלית. זה שיש לי צלחת פטרי, זה לא אומר שיש לי בבית מעבדה ביולוגית. יש לזה כללים. מי שמכיר במעבדה כמעבדה, נותן לה את הסטטוס הזה, זה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. את זה היא עושה כי היא חברה בארגון שנקרא איי-לק, של כל גופי הסמכת המעבדות בעולם. פרוטוקולי העבודה שלה נגזרים מהאמנות של איי-לק. תדירות הבדיקה של הרשות הלאומית את המעבדות חייבת לעמוד בכללים של איי-לק, אחרת היא תאבד את ההכרה שלה, ואז כל המעבדות בישראל לא יהיו מוכרות בעולם. למשל, אם אנחנו רוצים לייצא, אנחנו צריכים שהמעבדות שלנו יהיו מוכרות על ידי מעבדות בצרפת או בארצות-הברית, ולכן פה אנחנו נצמדים לסטנדרטים בין-לאומיים.
פריט (64) זה אישור רגולטורי לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה). ההסדר כאן לא מדבר על המקרה הרגיל של איכותם של מי השתייה, אלא זה אישורים והיתרים מיוחדים לספקי מי שתייה במקרים חריגים. למשל כאשר המים לא עומדים באיכות הנדרשת, אפשר להתיר, להזרים את המים ולספק אותם, למרות שהם לא עומדים באיכות הנדרשת. זה מקרה קיצון שלמרות שהמים לא עומדים בסטנדרטים אני מאפשר לספק אותם, אבל אני רוצה להגביל את זה לפרק זמן מסוים, נגיד שבוע אני מוכן לספק את המים האלה לתושבים. אני לא רוצה שהדבר הזה יתארך עכשיו לשלושה חודשים, זה ממש חותר תחת כל היגיון בתוך ההיתר. גם את זה אנחנו מבקשים כאישור שלא מתחדש להחריג.
פריט (65) זה רישיון לפי סעיף 3 לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים. חגית גרמן ממשרד החקלאות הציגה את זה קודם. הרישיון הזה קשור לתוקף של החיסון כנגד כלבת, ומאחר שהם קשורים אחד לשני הם מבקשים להחריג גם את זה.
פריט (66) אלו רישיונות שתוקפם נקבע לפי תקנות כלי הירייה (תוקפם של רשיונות). אלה רישיונות להחזיק נזק. אני אומר שהפריט הזה אנחנו מחריגים אותו, מאחר שהמשרד לביטחון לאומי מקדם החרגה פרטנית, שתובא לכנסת ממש בימים הקרובים, לדעתי היא אולי הונחה אתמול. מאחר שכבר יש החרגה פרטנית, אנחנו לא רוצים שההסדר הכללי יעמוד איתו בסתירה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה)
¶
אני רק אציין, אחרי שסיימנו לקרוא, שפרט (48) שקראנו קודם, הוא נמצא פה בטעות. הוא לא נמצא בנוסח הכחול. הנוסח שהופץ פה על ידי הוא נוסח טיפה ישן יותר. הוא נמחק מראש על ידי הממשלה.
אנחנו כרגע בסעיף 3 להצעת החוק, לגבי הנושא של תיקון התוספת. אנחנו בפרק ב' לחוק, על הארכת התוקף של אישורים רגולטוריים. סעיף 3 הוא על תיקון התוספת שעכשיו קראנו, בין היתר, גם היא וגם התוספת הראשונה.
תיקון התוספות
3.
השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד פקיעתו; ואולם –
1. היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;
1. היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.
יעל קריב טייטלבאום
¶
הנוסח הוא מאוד דומה למה שהיה בתקופת הקורונה. אני רק אגיד לגבי התוספת הקודמת, המשרד לביטחון פנים מבקש להתייחס אם אפשר.
בר כהן לוי
¶
תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, אני רק רוצה לחדד בקשר למה שסמנכ"ל רשות האסדרה אמר. אנחנו גם מגבשים הסדר עצמאי לעניין הארכת תוקף רישיונות של כלי ירייה לחצי שנה, וגם ביקשנו להיות מוחרגים לעניין רישיונות של ייבוא ומסחר, כיוון שהאגף, דווקא בתקופה הזאת רוצה שיהיה לו פיקוח יותר הדוק על כל הנושא של כניסה של כלי נשק לארץ. את הנושא הזה אין בכוונתנו להאריך, ואנחנו רוצים להמשיך לתת רישיונות לנושא הזה.
בר כהן לוי
¶
התקנות הופצו להערות הציבור עד יום חמישי בשעה 08:00 בבוקר, במקביל נשלחה פנייה של - - - שלנו לשר הביטחון, לבקשה לקיים איתו חובת היוועצות. מיד לאחר שנשלים את התהליכים האלה השר לביטחון לאומי יחתום וזה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף.
דליה שילי-יריחובר
¶
היתר לפי עבודת נשים. אני רוצה להבהיר לפרוטוקול, שלאחר שיחה, היתרים לפי סעיף 9 לא נחשבים אישור רגולטורי לפי ההגדרה בחוק הזה, ולכן אנחנו מסכימים.
דליה שילי-יריחובר
¶
ולעניין השאלה שלך לעניין היתרים מיוחדים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, שוב אנחנו מדברים פה על היתרים מיוחדים בשעות נוספות למשל, אז כן נבדק אם יש דרכים אחרות לעבוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברה שבעל השליטה שלה הוא במילואים, וכשהוא מגיע אליכם למשרדים, האיש נותן את החותמת הוא במילואים.
אריאל רכניץ
¶