פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
וועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
24/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 44
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
ופרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023), שעה 15:00

הפגיעה בחקלאות כתוצאה מהמלחמה, ההשלכות על החקלאות באזור עוטף עזה והסיוע לחקלאים

חברי הוועדות: מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
אלון שוסטר – יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
ששון ששי גואטה
יצחק קרויזר

מטי צרפתי הרכבי

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גל ברנס - רכז חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורן זלקינד - מנהל תחום נזקי חקלאות, רשות המיסים

אושרה דנוך - רשות המיסים

דודי אלון - סגן ראש מועצה אזורית אשכול

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

ירון סולומון - מנהל תנועת האיחוד החקלאי

דודו קוכמן - מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי

יעקב מוסקוביץ - יו"ר הוועדה לעובדים זרים, התאחדות החקלאים

אברהם דניאל - יושב-ראש התאחדות החקלאים החדשה

חיים חבלין - מנהל ענף חקלאות, התנועה הקיבוצית

יוני דמרי - מנהל משק חקלאי, תנועת המושבים

אורן ברנע - ארגון מגדלי הירקות

צחי בניון - לולן, מושב צוריאל

אליהו כהן - רכז ארגון מגדלי הירקות

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

שרה חזוני - ארגון 'השומר החדש'

ספיר חביביאן - חקלאית, מושב יתד

מור אורן - חקלאית, מושב יתד

אבי מכלוף - בנק הדואר

שמואל לויט - מנכ"ל המועצה לענף הלול

דיויד לוי - ארגון מגדלי הפלחה

גלית חביביאן - נציגת נשות החקלאים באשכול

ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה
אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל

אורי פנסירר


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הפגיעה בחקלאות כתוצאה מהמלחמה, ההשלכות על החקלאות באזור עוטף עזה והסיוע לחקלאים

תודה רבה לכולם, אנחנו מתחילים אבל ממשיכים ישיבה קודמת, אנחנו מתחילים פגישה, ישיבת עבודה בנושא של הפגיעה בחקלאות כתוצאה מהמלחמה; ההשלכות על החקלאות באזור עוטף עזה והסיוע לחקלאים. הישיבה הזאת משותפת לוועדת המשנה של ועדת כלכלה לקידום ענפי צמיחה של ענף החקלאות והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. כבר ישבו פה כל האנשים, כולל השר, בשעתיים הקודמות ואנחנו בישיבה הזו נקיים המשך דיון על החקלאות לאור המלחמה.

אני רוצה להגיד כמה דברי פתיחה ואז לסקור נושאים שנבקש לדון בהם ואחר כך שוסטר ימשיך, והשר יבחר מתי הוא נכנס להגיד את דברו. אני מציע גם קצת לשמוע על הסוגיות הנוספות שיעלו פה מעבר לדיון העמוק שהיה בסוגיות של עובדים זרים עם מסקנות והוראות לפעולות לקידום. אנחנו נעלה פה נושאים נוספים ונסכם את הכול.

השבר והאסון והטבח שפקד את מדינת ישראל השפיע באופן ישיר על עתיד החקלאות. החמאס ביקש לזרוע פחד וחרדה בקרב תושבי עוטף עזה עד כדי הרס ההתיישבות והעתיד של המרחב. הרס ההתיישבות בעוטף עזה הוא הרס החקלאות. כל שדה שיופקר, כל אזורי המרחבים של עוטף עזה שלא יצמחו ולא יגדלו בהם פירות וירקות, זה ניצחון לחמאס. ולצד שיקום וקידום המנהלת שעוסקת בתושבים, בבתים, חייב להיות מהלך כוללני ומאסיבי של שימור החקלאות והחזרתה למצב הקודם ואף יותר מכך. זה לא סוד שמדינת ישראל הייתה חלוקה וחצויה ובתקופה קשה של מחלוקת, מחלוקת כללית על דרכה של המדינה ומחלוקת ספציפית על החקלאות. והיינו בחדר הזה בשנים האחרונות והייתה תחושה שלפעמים החקלאות היא סרח עודף, החקלאות הופכת להיות שולית, החקלאות מאבדת ממעמדה. כוחות ואינטרסים כלכליים ניסו לתאר את החקלאים כטייקונים. רוח המפקד של השר דיכטר ושל סגן השר אבוטבול חזרה ושמה והרימה את קרנה של החקלאות, לפחות בהתייחסות שמדובר במעשה הציוני ההתיישבותי המרכזי ביותר.

עכשיו אדוני השר, זאת שעת מבחן. מה שאפשר היה להשיב לחקלאים לפני חודשים, אי אפשר לתת להם את התשובות. אבל זאת גם הזדמנות עבור מדינת ישראל לעשות את המעשה הגדול והנכון למען החקלאות ועתידה ופה נדרש מעשה נחוש של ממשלה שלמה, אבל אתה כמנהיג החקלאות, וראינו ששרים אחרים צריכים להירתם איתך ולהיות בדיונים האלה, כולל שר החוץ ושר הפנים וכל מי שיש לו נגיעה עקיפה או ישירה לעתיד החקלאות. אנחנו צריכים לתת פתרונות. המבחן של ממשלה במלחמה זה מהירות התגובה ומהירות הפתרונות. יש פתרון שהוא אוויר לנשימה, שנורקל מעל המים, נושמים, גוססים. יש פתרון שהוא ביניים. יש פתרון שהוא ארוך טווח. את פתרונות אוויר לנשימה, עזרה ראשונה, שמירת הקיום הבסיסי של החקלאות, הגידול כמו שאמרת והמיקוד, הגדלת הפוטנציאל של שדות שלא יאבדו ושל תוצרת של תאבד. הייתי ברפת, הייתי ברפת של עלומים, ראיתי את הקרוואנים ואת המיגונית שבה נערמו גופות של תאילנדים. ראיתי את האכזריות. ראיתי גם את המהירות שהרפת הזו חזרה לעבוד. וראיתי את החקלאים, בני עלומים ומתנדבים מיבנה, אסף בית אריה, קצין מצנחנים, חבר שלי, מזכיר קיבוץ יבנה לשעבר שהלך וגר בעלומים בימים הראשונים, רק כדי לשמור על הרפת של עלומים. וכך גם גיבורים רבים הבטיחו את העתיד של הרפתות ואת ההצלה של פרות שלא ניתן היה לחלוב אותם במקומות שמכוני החליבה נפגעו והתפקוד שלהם נפגע.

מה שעשינו עם הרפתות צריך להיות עם כלל החקלאות. אבל, מי שלא יטיל ספק באמיתות ישנות, לא יעשה כלום למען החקלאות. מי שידבר על חקלאים כמו על בתים, מדברים על עוטף ארבע קילומטר, שבעה קילומטר – השדות של החקלאים זה לא ארבעה ושבעה קילומטר, זה אזור האיום, זה האזור שנפגע, זה האזור שאיבד את העובדים הזרים. ואם צריך 20 קילומטר, אז מגדירים חקלאות 20 קילומטר ו-30 קילומטר, כדי לייצר חגורה שלמה שבה כלל החקלאות מתפקדת. הפחד של תושבי מרחבים ואופקים גדל. מי חשב שבאופקים יסתובבו עשרות מחבלים? מי חשב שמרחבים ואופקים יאבדו עשרות נופלים וחללים? כשם שהאיום גדל, טווח הסיוע והגנה על החקלאים צריך לגדול. ובכוחך לדרוש שלא ידברו במספרים של בתים, של ארבעה קילומטר, שבעה קילומטר, של שדות של 20 ו-30 קילומטר. איפה שהסתובבו מחבלים – זה הכלל. איפה שהסתובבו מחבלים בשדות הנגב, במסלול שהם עשו, הם עשו מסלול מעזה לאופקים דרך מרחבים – זה הטווח, זה מרחב הסיוע לחקלאות. אסור לוותר על הטווח הזה.

אנחנו גם נעסוק בשרים שלא נמצאים פה ויש להם השפעה ישירה על מה שם יכולים לעשות למען החקלאות, למשל שר החינוך ושר הביטחון יכולים להוציא הוראת שעה ש'מכיניסטים' ו'הסדרניקים' ו'שינשינים', יכולים לעבוד בחקלאות.

ומלש"בים.

הוראת שעה לשלושה חודשים, לחצי שנה. אדוני השר, יש קבינט אזרחי – אתה יושב שם?

קבינט חברתי-כלכלי.

קבינט חברתי-כלכלי. הוראת שעה מתוכו, הכנסת כמובן תבוא בשתיים בלילה להביא כל תיקון חקיקה, וגם הוועדה הזאת, כדי שמכיניסט, הסדרניק, שישין, מלש"ב, יכול לעבוד בחקלאות. דבר פשוט. זה דבר פשוט, הם רוצים את זה. נגן עליהם, מה זה ביטוח? אתה יודע, החברה למתנ"סים, חברה של 200 מתנ"סים, כל מתנדב שם מבוטח. מה הבעיה לבטח מתנדבים? זה בקטנה, זה אירוע קטן. דרושה ממשלה שלמה כדי להציל את החקלאות. אבל פעולות מהירות והחלטות מהירות.

הפיצויים; הקלות משלימות לטווח המידי, בינוני וארוך; מחיר המים; טכנולוגיות; שחרור כספי תמיכה; סגירת התחשבנויות. אתה יודע שיש חקלאים מסכנים שחטפו, כמו נתיב העשרה, שעוד מתחשבנים על כסף מ'צוק איתן' ו'שומר החומות'. חייב ניקוי שולחן, יש פה נציגי מס רכוש?

כן.

זה נושא שנבקש ממך לטפל בו. המינימום זה גישה מרחיבה ומקלה, ניקוי שולחן של התחשבנויות עבר. ללכת לחקלאי: רצית 2 מיליון, אנחנו אמרנו לך מיליון, קח 1.4, רוצה-לא רוצה, שלום. לסגור שולחנות. אנשים מחכים לכסף עוד משומר חומות וצוק איתן ומגן וחץ. זו משימה, ניקוי שולחן. זה ייתן אוויר. יש פה הרבה דברים שניתן לעשות.

סיוע בטחוני, אותן מיגוניות מה שאפשר, לא כל מקום בשדה ניתן לשים מיגוניות, אבל במרכזי הפעילות והאריזה ובתי אריזה ואיפה שיש ריכוז עובדים כמו מחלבות, שם חייב מיגון. והוראת שעה שלא תתקבל עתירה כלכלית נגד חקלאים מ-7 באוקטובר על ידי נציגים של עובדים זרים. הקפאת מצב. אותם אנשים שבאים להתעשר על הגב של החקלאים עכשיו – רוקדים על הדם. צריך לציין אותם, אני אמרתי את השמות. שמעתי על ליאור סגל, שמעתי על עדי בכר, שמעתי שמות. מי שיעשה את זה אנחנו פה נחפש אותו. כל הכנסת תחפש אותו. מי שרוצה לרקוד על הדם של חקלאים בשעתם הקשה ביותר – אנחנו נחפש אותו. שיזהרו, אני לא רוצה טובות מהם. אני רוצה הוראת שעה – לא ניתן לעתור ולתבוע משפטית במלחמה על עניין העסקת עובדים זרים. ניתן להביא את הדבר הזה.

אנחנו נפתח את זה לדיון אחרי שהשותף שלי שוסטר ישלים, והשר, מתי שאתה תבחר אתה תיכנס לדברים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה חבר הכנסת ביטון. עברנו ב-12 שעות – בחלק מהמקומות הרבה יותר – של השבת ב-7 באוקטובר מציאות שאולי ההגדרה הטובה ביותר ששמעתי היא חור שחור של הריבונות הישראלית, לא הדמוקרטיה הישראלית אלא הריבונות הישראלית, המשילות הישראלית. חששנו חודשים מהמשילות הפנימית, מגורמים פנימיים, פליליים, אנחנו מדברים על כך שאם נעזוב את השדות, ייכנסו גורמים ישראליים בעיתיים. והנה מה שאנחנו בעצם קיבלנו טעימה מהמשמעות של ביזת הכבוד הישראלי, השפלת הישראלים שגרים על הגבול. אובדן אמון במערכת הביטחון. ויותר מזה, בהקשרים רבים אם יורשה לי להגיד מילה על החזון של ראש המועצה שהחליף אותי בשער הנגב, אופיר ליבשטיין, אובדן אמון או פגיעה קשה ביותר באמון או ברצון שלנו לראות אפשרות של שלום – לא מדברים, נורמליזציה – לא מדברים, אבל נורמאליות, פארק ספיר, פארק ארזים ל-10,000 עובדים, זה היה החלום של אופיר ואני מקווה שזה עוד יגיע. אבל המינימום שנדרש – ואני ספרתי על מסלול מדרג מאסלו שעברנו באותה שבת – קודם כל שמירה על הביטחון האישי שלנו ומיד לאחר מכן, שמירה על בעלי החיים, על השדות, על האתוס ההתיישבותי שרק אירועים מזעזעים כפי שחווינו יכולים לעשות אחת משתיים: או לחרב את החזון הציוני או לאמץ, לחזק, לאשש את העיקרון של אם חקלאות כאן מולדת כאן. השילוב של החזון הזה עם היכולת הביטחונית היא המהות. החקלאים, בין אם הם לולנים על גבול הצפון, בין אם הם מגדלי אגסים בגולן, בין אם מגדלי תפוחי אדמה וגזר בגבול עזה או פלפלים בבקעה או בערבה, הם לא רק מסמנים את הגבולות, אלא הם מייצרים את האתוס שאומר: אנחנו חיים כאן ברע, בעוד יותר רע ואינשאללה בטוב. זה הסיפור שלנו.

ועכשיו מפה אנחנו צריכים לצאת ובמסע הלאומי של שיקום האמון של עשרות אלפי ישראלים תושבי הספר, במקרה הזה הנגב המערבי, במדינה שלנו, בממשל שלנו, בחזון של ההורים שלנו – גם החקלאות צריכה לקבל את הסיוע. וכל הנקודות שדיברנו וחבר הכנסת ביטון מנה ושנדבר עליהם, הם צריכים להיות בהקשר של חיזוק היכולת שלנו לשוב כבראשונה אחרי המכה הניצחת, אחרי ההשפלה המבישה שאנחנו הבאנו על עצמנו. בקונטקסט הזה הכולל, אני מבקש לראות את הדיון הפרקטי מאוד, על רמת פיצויים, רמת השקעות, עלויות אמצעי הייצור שלנו, וכיוצא באלו נושאים לכאורה טכניים. תודה.

השר כמובן ייכנס מתי שהוא ירצה.

השר, וגם מחשבה על מקדמות, על אוויר לנשימה. אנחנו עושים את זה בהרבה תחומים, גם בעסקים, גם במפונים. מקדמות כאוויר לנשימה. וגם בקשה מהבנקים לתת אוויר לנשימה כמדיניות, כפנייה אל הבנקים של משרד החקלאות, תנו לחקלאים כמה חודשים של שקט. כשם שהבנקים יכולים היו לוותר על גרייס של שלושה חודשים משכנתאות, כך הם יכולים לוותר ולהקל על חקלאים, אבל פנייה של מדיניות של המשרד אל הבנקים ואל נגיד בנק ישראל.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גל, כנציג האוצר, אני מציע שתפתח אתה, אני חושב שחשוב שתאמר את דברך.

השר יהיה איתנו עד 15:45. לפני שהוא עוזב, ניתן לו כמה דקות לדבר.

שלום, גל ברנס, רכז חקלאות באגף תקציבים, אשתדל להתייחס למה שעלה פה ואם יש עוד שאלות, כמובן אתייחס. נתחיל מסוגיית הפיצויים, השלב הראשון הוא, כבר מבחינה חוקית שכל החקלאים ביישובי הספר, זה בקירוב שבעה קילומטר מהגדר של עזה, אבל גם קצת יותר, וגם בצפון, בקו העימות, זכאים להחזר מלא ממס רכוש במסלול פרטני של בדיקה אישית. כל חקלאי, גם אלה שעכשיו מנסים לעבוד ולא יצליחו וגם אלה שמחליטים שהם לא יכולים לעבוד בגלל צו אלוף או כל מיני דברים כאלה, יהיו זכאים להחזר מלא מקרן מס רכוש. נמצא פה גם נציג קרן מס רכוש אם רוצים יותר פירוט. אני יודע שכבר יצאו אליהם בפנייה יזומה וגם בתיאום עם משרד החקלאות ביקשו פה מקדמות, יינתנו מקדמות לכל החקלאים הזכאים כדי שגם - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

זה נכון למשק המשפחתי והמשק השיתופי?

כל מי שרשום כעוסק בכל האזורים האלה.

מה זה עוטף? אתמול היה על זה דיון ואמרו דברים אחרים.

תכף אני אגיד מה - - -

החקלאות לפחות 40. בחקלאות כשאין לך ממ"ד בשטח, לפחות 40 קילומטר. זה שאתה תגיד לי 0 עד 7 ואני נמצא בשטח לזרוע ולשתול – זה לא עוזר לי. אני במושב גילת, 25 קילומטר – לא יוצא לשטח.

הוא לא יוצא לפי הנחיות פיקוד העורף, הוא לא יוצא.

אני מסביר מה החוק.

מתי בפעם אחרונה היית בעוטף? ביום שבת האחרון, היית באזורים של 25 ו-40 קילומטר? ראית חקלאים שלא יוצאים לשטח. ראית בעיניים שהחלקות ריקות. אתם עוד פעם חוזרים ל-0 עד 7. אתם צריכים להגיד תודה לאנשים האלה שמוכנים לגור שם. לא דיברתי על לעבוד שם ולהתפרנס שם. אתם צריכים להגיד תודה לאנשים שגרים שם.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

יוני, יש לו דוד במפלסים.

והורים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

הוא עכשיו במפלסים.

לא, יש לי משפחה במפלסים ודוד באורים שכבר עובד בשדות.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

יפה, כבוד.

אני אומר ש-0 עד 7 זה המצב החוקי, אנחנו עובדים ובוחנים את האפשרות להרחיב אותו. זאת הכוונה. ב-0 עד 7 תיארתי את המצב החוקי היום, עוד לפני שהתחיל איזשהו שינוי חקיקתי בכנסת. זה דורש שינויים שהם לא רק בסמכותנו, הם גם באישור הכנסת. כרגע תיארתי את המצב החוקי למי שכבר היום יכול בוודאות לדעת. ניסינו כמה שיותר להעביר את המידע הזה באופן ישיר לחקלאים כי ידענו שהם חוששים שהם זכאים, גם מי שדיברו איתנו ממושב יתד שממשיכים לעבוד בשדות ורוצים לדעת שהם זכאים גם אם לוקחים את הסיכון וגם לכל החקלאים שכיום עובדים בעוטף ומפחדים שהם יאבדו ולא יצליחו למכור.

בעוטף לא עובדים. אתקן אותך, בעוטף לא עובדים. אני בא מהעוטף, אני גר שם. בעוטף לא עובדים. תשכח מזה.

גם מי שלא עובד בטח יקבל וגם מי שעובד יקבל, בסדר? כולם יקבלו.

אבל למה אי אפשר להוציא הוראת שעה בעניין הזה ולא ללכת לחקיקה? אני לא מבין את זה. חבר'ה אנחנו במלחמה, אתם לא מבינים?

חברים, סליחה, כולם נסערים ויש מה להגיד.

- - -

גברת, גברת, הכלל שלנו שאין אחד פה שלא ידבר אם ירצה לדבר, ויהיה תמציתי ויהיה מדויק. זה הכלל שלנו. תנו לנציג להציג את הכול, תירשמו לזכות דיבור. אין אחד פה שלא ידבר ובתנאי שתהיו תמציתיים ולא תתפרצו לדברי אחרים. אלה ימים קשים, אנחנו לא רוצים להתעסק במשמעת בוועדה. בבקשה.

לגבי הבקשה התזרימית של המקדמות, מס רכוש עובדים בתיאום עם משרד החקלאות שהוא באמת מכיר את כל החקלאים כדי להגיע אליהם, לייצר להם מתווה מקדמות מותאם לחקלאים כי המתווה שעשו ליתר הארץ פחות מותאם. בדיוק במטרה לתת את התזרים כדי שב-1 בנובמבר יוכלו לשלם את השכר שהם צריכים לשלם. אנחנו מודעים לבעיה ועובדים כמה שיותר מהר - - -

שנייה, הוא ילך, ילמד מתווה, אבל בסמכותו סגר עם חקלאי, יכול להזרים לו סכום?

מקדמות, כן.

המערכת עובדת?

בוא ניתן לצביקה.

צביקה, תשלים אותו.

כן. ישבנו עם מס רכוש ועם החקלאים, סגרנו שמס רכוש מאפשר לכל חקלאי שהוא עוסק מורשה לבקש בקשה. הבקשה היא פשוטה, היא רק חשבון, שם פרטי ובלי טפסים ובלי שום דבר. ומס רכוש אמון להכניס לו לחשבון הבנק את המקדמה. הגדרנו את המקדמה.

רק הבהרה: זה לא רק על נזק ישיר, גם עקיף.

הפוך, זה רק נזק עקיף.

אוקיי.

נזק ישיר, מס רכוש לפניך בשטח.

יודעים לתת מהר וטוב.

כן, לפנינו. הגדרנו מה תהיה המקדמה, זה מאוד פשוט – לפי המחזור השנתי של העוסק.

זה לשיקולו, אם הוא צריך את זה הוא יבקש, הוא לא צריך הוא לא יבקש.

התחילו לבקש. זה התחיל אתמול. זה עובד. יש לזה חבלי לידה - - -

היו כבר העברות?

אני לא יודע אם כבר היו, זה התחיל אתמול בערב.

מתי יהיו העברות?

מס רכוש יגיד. אני מקווה שבימים הקרובים.

נציג מס רכוש, בוא תצטרף לשולחן בבקשה, אתה דרמטי בדיון הזה.

עוד מילה אחת על המקדמות. המקדמות הם רק ליישובי הספר. חבר'ה, כולם יודעים מה זה יישובי הספר, יישובי הספר זה 0 עד 7. היום בצוהריים גם אשקלון היא יישוב ספר ויש שמה עוד שלושה ישובים: אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן שהם גם יישובי ספר למרות שהם במרחק 7.2. רק לישובים האלה אפשר להכניס מקדמות. המקדמות הם רק למי שיש לגביו חקיקה. כרגע רק להם יש חקיקה. יש כוונה של המדינה, אני מקווה שהיא תצליח, לחוקק מסלול אדום מ-0 עד 20 עם איזה סייג של הסיפור של המועצות האזוריות, לא ניכנס לזה. זו הכוונה.

לגבי השאלה של אלון, כרגע סגרנו מקדמות. התחום של הקיבוצים – אנחנו מחכים לדייק את המקדמות עם אורן ברנע, זה יקרה בימים הקרובים, גם זה יקרה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

נשאלה שאלה לגבי הגדלת אשראי לחקלאים לעת הזאת. יוני, אתה הצגת את זה.

זה לא עניין של מס רכוש.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

זה לא עניין של מס רכוש, זה קשור לאוצר.

האם לאפשר למערכת הבנקאית לאפשר לחקלאים מהעוטף מרחב נשימה טיפה יותר - - -

למה הם עושים טובה? תגיד, אם אדם פרטי מקבל מעכשיו מהבנקים שלושה חודשים לא לשלם משכנתה, למה אנחנו לא יכולים להגיע להסכמות מול המפקח על הבנקים ומול הבנקים?

זה שלכם, אני - - -

אני שואל את האוצר. אני שואל את האוצר על הדבר הזה. כל המשק בא לקראת האזרחים. למה שזה לא יהיה פורמאלי שיהיו הקלות גם בבנקים לחקלאים?

כי החקלאים זה סוג ב' במדינה הזאת.

רגע, גואטה.

אני מונה שלושה רבדים: ברובד הראשון, בנק ישראל עשה מתווה עם הבנקים. אני מודה שאני פחות מכיר אותו אז קשה לי להתייחס לפרטים, אבל הוא עשה שם מתווה ראשוני. רובד שני, משרד האוצר בתחומו שזה קרן הלוואות בערבות מדינה. כל מי שלקח הלוואה במסגרת הקרן קיבל אוטומטית קרן של שלושה חודשים. אנחנו נפתח בימים הקרובים קרן חדשה ומיוחדת למלחמה הזאת בתנאים מוגדלים.

זה ההלוואות.

זה מה שביקשו, אשראי.

כן. אבל אני אומר: יש עשה ויש אל תעשה. עשה זה לקחת כסף הלוואה. אל תעשה זה אל תסגור לי את החשבון שלי אם הוא הגיע לתקרת הוצאות מסוימת. אל תיתן לי עיקולים, אל תחזיר לי צ'קים, אלה מצוות אל תעשה. פניתי לנגיד בנק ישראל ולוועד הבנקים, הבינו ועשו סדרת הקלות לאזרחים. אנחנו דורשים סדרת הקלות לחקלאים. הדבר הזה הגיוני, בסיסי ופשוט. הצוות שלי, תדאגו שנציג בנק ישראל יעלה פה בזום.

ליאור, שיעלה פה בזום נציג בנק ישראל או המפקח על הבנקים או שהאוצר יודע להשיב בשם המפקח על הבנקים.

אנחנו ב-24 בחודש, בעוד שישה ימים 30 בחודש, יורדים תשלומים ולא יהיה להם מאיפה לשלם את זה.

רק התייחסות לנקודה נוספת שעלתה פה על הנושא של המכינות, שנות שירות וכדומה. עשיתי עכשיו בדיקה ויש לי רק תשובה ראשונית, אני יודע שכבר לא מעט מכינות מתנדבות בחקלאות. יש היום דיון על שנות שירות כדי לאשר גם את זה, לא הבנתי בדיוק מה החסם, אבל אנחנו ננסה לאפשר.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

החסם הוא לא אוצרי.

גם הסדרניקים.

אנחנו לוקחים עלינו - - -

לא, נהלים של משרדי ממשלה בשעת מלחמה, כל העם במילואים וגם הצעירים מגויסים, והסדרניקים רוצים לעבוד בחקלאות ומשרד הביטחון צריך לאשר את זה.

יש תקציב לזה בתקנות האלו?

זה לא חסם תקציבי, הם נמצאים במכינות, הם נמצאים בשנות שירות, אנחנו מנסים לגשר גם על הפער - - -

אני רושם לך את זה כ-action item. מה הקבינט החברתי-כלכלי שהאוצר דרמטי שם, מול חינוך ומול ביטחון ומול שוויון חברתי, כל מי שיש שינשינים, מכיניסיתים והסדרנקים – הוראה שניתן להתנדב בחקלאות ולסייע לחקלאים בזמן הפעילות של המוסדות הללו. הוראה של המשרדים הללו. תרשום את זה.

היושב-ראש, למה לא להעביר גם תקציב ייעודי, להגדיל את התקנות של המתנדבים בחקלאות?

זה בנפרד. קרויזר, אלה אנשים שכבר קיימים.

פשוט לתקצב אותם ולהוריד אותם למטה.

להוסיף עוד מתנדבים, בוא נביא.

גם תלמידי ישיבות רוצים להתנדב.

אמרתי, הסדרניקים.

לא רק הסדרניקים, גם כאלה בישיבות.

גם ישיבות.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

חכ"ים שיצאו.

חבר הכנסת קרויזר, יחד עם משרד החקלאות הגדלנו תקציב לנוהל מתנדבים בחקלאות, זה לא מסייע למתנדבים אלא למעטפת, להסעות, לינה, כל הדברים האלה. זה תוקצב. לכן כל ההקפאות, שוחרר נוהל מנדבים לחקלאות. פנינו גם למשרד לשוויון חברתי ועירבנו בזה גם את משרד החקלאות כדי שנדחה לסטודנטים את שנת הלימודים, גם הם יוכלו לקבל מלגות ביחד עם התאחדות הסטודנטים ללכת להתנדב בחקלאות, אז גם זה אני מקווה שייפתר להם הכול.

צריך לטפל בנושא הביטוחים שלהם.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ברשותכם, ניתן צ'אנס - - -

שנייה, השאלה של מטי נכונה. אנחנו נביא גל מתנדבים, החקלאי לא צריך לדאוג שיש לו מתנדב לא מבוטח. זה כסף קטן אדוני השר. שמתם 5 מיליון עכשיו קול קורא להבאת מתנדבים לחקלאות. לא יודע, מיליון או שניים ביטוח לכלל המתנדבים. צריך לשים את זה כדי שלא יהיו לנו פה - - -

חברת ענבל יכולה לעשות את זה. רק צריך לקשור אותם.

האוצר, אתה יכול לדאוג לביטוח הזה?

אבדוק עם החשב הכללי.

אני רושם את זה להמשך. ביטוח מתנדבים זה לא כסף גדול.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ברשותכם, אני רוצה שנעשה דילוגים בין מי שלא הספיק לדבר בדיון הקודם. דודי אלון מאשכול בבקשה.

שלום לכולם, ראשית חשוב לי להגיד שכל הדיונים שנעשים פה לאחרונה מדברים על הפלסטרים הקטנים של מתנדבים – בדיוק קיבלתי הרגע הודעה מהמוקד הביטחוני אצלנו במועצה, להגיד לכל החקלאים להיכנס למרחבים מוגנים או להיות קרובים למרחבים מוגנים ולמתנדבים שלכם, כי האזור מטווח. בסופו של דבר המתנדבים זה דבר נורא יפה, עם ישראל היפה, זה לא באמת פתרון שיכול להחזיק מים, לא מקצועית ובטח לא ביטחונית בתקופה הקרובה. אני חושב שאנחנו צריכים להתעסק בעיקר כרגע בהבנה שזה לא אירוע רגיל. שואה, עברנו שואה בשבת ועכשיו השואה ממשיכה בצד הכלכלי, כך החקלאים אצלנו במרחב תופסים את זה. מעולם לא השתמשתי במונחים האלה בחיי.

אתם צריכים להבין משהו פשוט מאוד: הדבר היחיד שיכול לתת תקווה ואופק לחקלאות זה לייצר – עוד פעם מדברים פה על 7 ו-7, זה מוציא אותנו מהדעת, אנחנו לא יכולים לשמוע את המספר הזה – הבנה שכל מודל שתבנו להמשך שמירה על החקלאות הוא לעונה אחת-שתיים קדימה מינימום. עד שיגיעו ממדינות חדשות, ועד שיגיעו עובדים ועד שילמדו אותם ומשתלמים ולא משתלמים – זה תהליך של לפחות שמונה, עשרה חודשים לנסות בכלל להחזיר את התפוקה שאנחנו רגילים אליה היום. אני מדבר עם חקלאים, היום הייתי בשטח, זה בלתי אפשרי. חקלאי של 200 דונם אומר: אם אני אצליח לשמר 20 דונם אז אגיד תודה. זה בטל בשישים. כל השיח צריך להיות על מתווה שמדבר על עונה-שתיים, של מטריה רחבה מאוד לכלל החקלאים באזורי העימות, כלל החקלאים, הקילומטר לא מעניין אותי. מתווה שבעצם נותן להם אופק, בהבנה שגם המשקים מושבתים עכשיו, יהיה אפשר לבוא ולשקם אותם.

צריך להבין עוד דבר, ברוב המשקים או ברוב הישובים, גם ההנהגות אלה בדרך החקלאים. אלה שעושים את הצמיחה, הקליטה, ההרחבות, זה אותם אנשים. בסופו של דבר, לא יהיה שום תקומה – בטח לא למועצה האזורית אשכול שעברה את הכאוס הקשה ביותר – בכל המרחב הזה אם לא מבינים שהפתרון לחקלאים הוא שהם צריכים וודאות. הם לא רוצים הלוואות ולא אשראי, אתם צריכים להבין, ואביא מספרים: התל"ג של החקלאות באשכול הוא 80%, זה המשתלות, המחסנים, הנלווים, חברות כוח האדם, זה כל מה שמסביב. בעצם אין זכות קיום, אמיתית, מהותית, גם אם מחר הביטחון יהיה מושלם והצבא ינקה ויהיו טנקים לאורך כל הגבולות ויהיה אפשר לעבוד בצורה בטוחה – לשקם את המשקים האלה מדובר בהמון המון כסף ואופק. החקלאים לא ייכנסו לצעד הזה בלי מטריה משמעותית לשתי עונות מינימום. תבינו את המספרים, תבינו את המעטפת ותתחילו לפתור את זה ברמה ארוכת טווח.

תודה דודי, תודה לדברים הנוקבים. מטי, חברת הכנסת הנכבדה שמלווה אותנו, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, שוב תודה לשר ולמיכאל על הדיון החשוב. במעגל הגיר הקווקזי יש אמירה שאם אתה לא עובד את האדמה, איך אתה יכול לטעון עליה. אני חושבת שקיבלנו על זה שיעור בכך שעבודת האדמה מתווה את גבולות המדינה שלנו וזאת לא מליצה. הדיון סביב החקלאות הוא בשני מישורים: אחד הוא השיקום של הייצור, איך עכשיו חוזרים לתפקוד. דיברנו על זה בישיבה הקודמת והשר דיבר על זה כמה פעמים, אם זה נושא של תשתיות וכוח אדם ומיגון ונושא הוויסות והמים והפעימה השלישית והכספים; כל זה עכשיו כדי לחזוק ולייצר את התוצרת החקלאית. המישור השני או הפרק הנוסף הוא הפיצוי בגין נזקים, גם של אובדן של יבול של השנה הזאת וגם לגבי שנה הבאה כי בחלק מהמצבים אם לא משקים עץ בפרק זמן מסוים, אז ההתמיינות ליבול של שנה הבאה נפגע.

דיברו כאן על אשראי של בנקים, גם של שיפוי בגין תביעות כנגד החקלאים. אני שואלת שאלה ואני לא יודעת – אולי אפשר לעשות החזר של מס הכנסה על 2022? כאיזשהו החזר של מס ההכנסה ורק לוודא שבאמת יש ביטול של מקדמות המס. כחקלאים אנחנו משלמים בחובה, בדין, מקדמות מס הכנסה. אולי אפשר לבטל במידי את הביטול ואולי אפילו לקבל החזר על החודשים שהיו לגבי שנת הכספים הזאת של 2023 כי מקדמות המס הן חובה של החקלאים. וגם בתוך מעגל הפיצוי הזה של החקלאים, צריך לחשוב גם על המעגלים הנוספים, על אלה שנותנים שירות לחקלאים – חומרי הדברה, חברות מיכון וכל המעגלים הנוספים שיכולים להיות בפגיעה. זה יכול להיות גם אגודות חקלאיות שצריכות לשקם עכשיו תשתיות שהם תשתיות מערכתיות שהם לא של החקלאי הספציפי במושב אלא פתאום צריך לפתוח את זה. גם לאגודות החקלאיות יש כאן נזקים ובטח לארגונים, לאחזקות, למשקי הנגב, יש כאן עוד מעגלים של המעגל התומך בחקלאים, יש גם משתלות, חברות זרעים. כשאנחנו מדברים על המתווים לפיצוי, אנחנו באמת מכלילים את כל מי שבאמת נפגע וזה לא תמיד רק המשק החקלאי, אלא במעגלים העוטפים. תודה רבה על הדיון.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

על הכיפק. אורי דורמן.

חבר הכנסת שוסטר, אני חייב לצאת, אתה רוצה שאתייחס?

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אורי, אתה מאפשר?

לגל? תמורת סכום פעוט.

גל אתה חשוב, אבל שר החקלאות קצת יותר חשוב. ולאחר מכן אתה תדבר, אבל אתה לא משאיר אותנו בלי נציג אוצר פה.

אין עוד נציג.

אז תסמיך את צביקה לקבל החלטות בשבילך.

כבוד היושב-ראש, לפני שהוא הולך – יש באוצר 2.6 מיליארד שקל, מה אתה אומר לגבי הסכום הזה?

השר ידבר עכשיו, ואנחנו נמשיך איתו עוד כמה דקות.

אני רוצה לומר משהו בדקה מכיוון ש-98% מהפורום הזה היה גם בדיון הקודם, אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו אז. דרך אגב, לגבי מה שדודי אלון אמר קודם – אני מסכים עם 98% מהדברים. 2% שאני לא מסכים, אני אומר לכם: עזבו את השואה בצד. הסיפור מספיק כבד בפני עצמו. אל תחברו אותו לשואה. בשואה בניגוד למה שכאן, אנשים חיפשו עזרה, קראו לעזרה, היו מקרים שלא הגיעו, היו מקרים שהגיעו והצילו; היו מקרים שהגיעו ולא רק שלא הצילו, אלא נפלו. בשואה אף אחד לא ביקש עזרה. מי שיכול היה לעזור לך הלך לידך או בדרך לתאי הגזים או בדרך לקברי המונים. עזבו את השואה בצד. אנחנו מבינים את האירוע הזה, הוא קשה, לא היה מאז קום המדינה במאפיינים מסוימים.

אני מסכים – וזה גם במינהלת השיקום עלה על השולחן – מעבר לישובים, כל הישובים באזור הזה הם ישובים שנשענים על חקלאות, אגב, בדיוק כמו בצפון. והם נשענים על חקלאות שאם אנחנו רוצים לשקם אותם שיקום אמיתי, צריך להתחיל בחקלאות מהסיבה הפשוטה – החקלאות פחות נפגעה, השטחים פחות נפגעו. המלחמה תסתיים, יהיה אפשר לעבוד בשטחים. לבנות את הישובים ייקח הרבה יותר זמן מאשר לעבד את האדמה. ואני אומר את זה לכולנו, נמצא פה גל ובאמת האוצר שותף איתנו בדברים האלה ומחלוקות שהיו הזזנו הצדה. בוטלה הפעימה שתוכננה לינואר ואנחנו עוד לא סיימנו את אוקטובר. אנחנו מבינים שמה שיהיה, יהיה חייב להיות אחרת, שונה, עם הפנים לחקלאים ועם הפנים לחקלאות. ואני אומר לעצמנו: מי שלא יבין שהמציאות הזו השתנתה, הוא באמת יהיה בבעיה.

כשאמרתי קודם לכן ש-2 מיליון טון מדי ישנה יצרו פירות וירקות לשוק המקומי, זה ישתנה. וגם אם ייקח עונה-שתיים-שלוש, זה ישתנה. למה? כי ככול שהחקלאות חטפה מכה חזקה הפעם, ככה אנחנו מבינים את הצורך, לא רק לשקם אותם, אלא לפתח אותה. ואני אומר לכם יושבי הראש: זה הכיוון. אין לנו תוכנית להביא את החקלאות בארץ בכלל ובעוטף בפרט למצב שזה היה ב-6 באוקטובר. זה לא היעד שלנו. תודה רבה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה השר. גל, בבקשה.

אענה בקצרה לשאלות שעלו. א' לגבי נושא התזרים והמיסים וכולי: המע"מ שזה המס היחידי שאין בו קשר לרווח, יש בו קשר להכנסות – הוא נדחה.

המע"מ לא קשור לחקלאות. אין לנו מע"מ על פירות וירקות. זה לא עוזר לנו.

גם על התשומות אין לנו מע"מ.

האמת שבנושא של מס הכנסה, מי שמבין ויודע מה קורה עם החקלאות בשנים האחרונות, לא נראה לי ששילמנו יותר מדי מס הכנסה כי גם לא הרווחנו כסף. אני מכיר את התחום, זה לא עוזר.

מיסים אחרים אלו מיסים שמיוחסים לרווח. וכמובן מי שלא מרוויח לא צריך לשלם את המיסים האלה.

אבל המקדמות נקבעות על פי שנה שעברה, ואנחנו מחויבים לשלם את המקדמות – אני אומרת את זה על המשק שלי.

רואה החשבון מוציא מכתב לרשות המיסים, מבקש שהמקדמות - - - בשנייה.

אוקיי, צריך שזה יפורסם.

אני יכול לבדוק את זה, אני חושב שזה עניין שהוא פתיר ברמת - - -

רואה חשבון פותר את זה.

תרשום לך.

הייתה עוד שאלה.

מה לגבי 2 המיליארד שהוא דיבר עליהם?

היה בסיכומים בעבר תקציבים להשקעות בחקלאות, כרגע התקציבים מיועדים למלחמה ולמעטפת המלחמה, ובהמשך יהיו סדרי עדיפויות חדשים לתקציבים.

רגע, אבל 2 המיליארד, זה לשנת התקציב הזאת?

לא.

כן, כן.

רגע, מה זה מקהלה?

מיכאל, אני רוצה להגיד לך משהו שהיית מעורב בו. משהו שהיום קיבלתי תשובה ממנו: שוסטר ומיכאל, אתמול צעקתי על הנושא של הרפורמה בנושא הצומח. אחרי מה שהשר קודם אמר, שעצרו את הפעימה השלישית בינואר. כל הכבוד לחבר'ה מהאוצר שהיו כאלה נחמדים וטובים והבינו מי באמת נטבח ומה הנזקים שקרו למדינה. אבל, היו שתי פעימות שהורידו מכסים ובתמורה לשתי הפעימות האלה מגיע לנו 270 מיליון, מגיע לחקלאים 270 מיליון שקל. אתה מכיר את הנושא. אני הולך היום לברנס – אני חייב לציין קודם כול - - -

שהוא בסדר, אבל עוד לא שילם הכול.

אסור שידעו שאנחנו נהיינו באיזה - - -

קרבה אתה אומר. תכריז מצב מלחמה.

כן. אבל יש דברים שעדיין לא הסתדרתי. אני אומר לו: ברנס, מה עם אותם 270 מיליון שקל? שתי פעימות ירדו. החקלאים אכלו אותה. מה, ירד להם המכסים, פותחים תחרות.

של מי הכסף? תגיד של מי הכסף?

כסף של החקלאים. שלנו.

של החקלאים. בסדר.

ברור שלנו. אני חקלאי, לא מתכחש לזה. אני אומר לו: ברנס, מה עם אותם 270 מיליון? הוא אומר לי: לא, אתם חזרתם בכם מההסכם. אמרתי לו: אם חזרתי בי, למה הורדתם שתי פעימות במכסים? הורדתם את שתי הפעימות – תן את הכסף. עכשיו שהורדת את המכסים, אתה אומר לי: חזרת בך.

גואטה, מה שמדאיג אותי זה שאולי אתה צודק, אבל זה לא חכם. אני לא רוצה להיאבק על 270 מיליון שקל לחקלאות.

לא, אבל זה כבר כסף שמגיע, היה אמור להיכנס לחשבון לפני חודשים.

אני רוצה לקבל מיליארדים לחקלאות. ואני רוצה להבין באמת את השאלה, תשובה מפורשת, אם נאמר פה שעומדים מעל 2.6 מיליארד ש"ח זמינים לחקלאות.

זה לחמש שנים.

רגע. אנחנו באוקטובר, שנה אחת עברה. מה יושקע בחקלאות ולמה לא נותנים מעטפה או חבילה לשר החקלאות ואומרים לו כמו שאמרו לשיקום, למינהלת תקומה, תתחילו מיליארד ראשון, יגידו לשר החקלאות: קח 600 מיליון, קח 700 מיליון, תתחיל לעבוד. המקדמות זאת לא הוצאה כי זה מקדמה. אנחנו מדברים על כלים מהירים לפעולה לשר החקלאות. כסף גמיש. מתי ראש רשות מצליח לשקם את הקהילה שלו? כשהוא קיבל מהמדינה כסף גמיש. האם אתם תעמידו לשר החקלאות ולצוות שלו כמה מאות מיליונים מיידים לפעולה? להשקעות, ליזמות, לטכנולוגיה, למשתלמים, למתנדבים. תגידו להם: קחו, זאת חבילה ראשונה. הוא רוצה 270? אני רוצה 600. האם בכלל חושבים על הדבר הזה?

כרגע התקציב מיועד לצרכים מידיים ויהיו כמובן סדרי עדיפויות חדשים בתקציב בהתאם לסדרי העדיפויות שייקבעו בממשלה ביחס לשלבים היותר מאוחרים. המינהלת אמונה גם על החקלאות, יש שם צוות מיוחד שקיבל אחריות על החקלאות וכמובן הוא יעסוק בכך.

המינהלת קיבלה מיליארד שקל.

אדוני היושב-ראש, זה לא 2 מיליארד, זה 2.6 מיליארד שאמור לחלק עליו, זה לא 2 מיליארד.

המינהלת קיבלה מיליארד ראשון, משה אדרי בתקומה יכול להגיד: בואו נשים 200 מיליון על חקלאות?

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אין סיכוי שהוא יגיד את זה.

הוא יכול לעשות את זה? תגיד לי?

אני באמת לא יודע מה הוא יכול או לא יכול, זה פחות - - -

אז מי יידע? הייתה הודעה של האוצר שלא תהיה מגבלה תקציבית על שיקום העוטף ומינהלת תקומה מקבלת מיליארד ראשון; עד כאן אני צודק?

כן.

האוצר אמר את זה, שר האוצר.

הממשלה העבירה החלטה.

ולכן למינהלת תקומה יש מיליארד. ואתה אומר שמינהלת תקומה אמונה גם על שיקום החקלאות כחלק מתפקידה.

שיקום העוטף לא יקרה בלי שיקום החקלאות.

האם עכשיו הוא יכול להקצות כספים לבעיות בחקלאות במינהלת תקומה?

אני מעריך שכן, אני לא יודע איך עובד תקצוב המינהלת ולכן אני לא רוצה להגיד משהו לא מבוסס.

נעשה דיון מעקב וגם על זה תיתן לנו תשובות. אנחנו רוצים כסף גמיש למשרד החקלאות, בין אם זה דרך המינהלת או לעצמם, להשקעות מידיות בחקלאות לפתרון בעיות. וזה לא יהיה 5 מיליון שקל, לא יהיה 5 מיליון שקל למתנדבים. אם צריך 50 מיליון שקל למתנדבים ולמלגות ולמשתלמים – לשים 50 מיליון שקל. ואם אין כסף, המערכת לא תזוז. אנחנו צריכים כסף גמיש, לא רק פתרונות של "אל תשלמו לנו מס הכנסה ומע"מ" אלא כסף גמיש.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גל, מה שהוא אמר.

גל, אל תלך, חכה רגע – אני רוצה לשאול שאלה.

שאלה לגל - - - מהישיבה הקודמת - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אתה צועק יותר, אז אתה. אחר כך הוא שצועק קצת פחות ובסוף דורמן כי הוא בסדר.

אני לא צועק - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

פשוט דורמן היה ברשות דיבור. אני רוצה לעבוד מסודר. דורמן, בבקשה.

העוטף או מה שקוראים לו העוטף או חבל התקומה, הוא פאר החקלאות של מדינת ישראל. כמו שנאמר פה, 80% מהפרנסה זה חקלאות. ולכן בכדי להביא את החבל הזה למקום שהוא היה נדרשות השקעות גדולות מאוד ונדרשת גם חשיבה אחרת, חישוב מסלול מחדש. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות במדיניות שהייתה, בעיקר מדיניות המכסים של יוקר המחייה שבעצם לא קרה כלום עם הגישה הזאת של הורדת מכסים והורדת יוקר המחייה, זה לא קרה. הורידו מכסים ויוקר המחייה עלה.

מי שצריך להרוויח הרוויח יותר.

ולכן אני אומר שנדרש חישוב מסלול מחדש. כבוד יושבי הראש, אגיד לכם משהו שאתם בטח זוכרים – מדינת ישראל ייצרה בעודף. אמר קודם כבוד השר: עשר שנים אנחנו מייצרים רק 2 מיליון ירקות. מדינת ישראל הרבה מאוד שנים ייצרה ירקות בעודף. איך היא ייצרה בעודף? היה ייצוא. אתה זוכר כבוד היושב-ראש חבר הכנסת אלון שוסטר?

אגרסקו.

היה יצוא של עגבניות. זה ייצור בעודף. ולכן אם היה ממשיך מה שהיה והיה ממשיך הייצוא של העגבניות, לא היינו היום במקום שאנחנו צריכים אניות מטורקיה. איך זה קרה פתאום? אני לא רוצה וזה לא הדיון פה, אבל זה קרה בידי אדם.

חבר הכנסת שוסטר, עוד שני דברים אני רוצה להגיד: הנושא של מחיר המים של השפד"ן, אם החבל הזה לא היה לוקח את מי השפד"ן, מדינת ישראל הייתה צריכה להוציא מיליארדים כדי להיפטר מהמים האלה. לכן יש חשיבות ענקית כשאנחנו באים היום, שאף אחד לא יסתכל על זה כאילו אנחנו מנצלים הזדמנות ואומרים: בואו, תורידו את מחיר השפד"ן – וזה על השולחן כרגע – זה בא מהמקום הזה. כי אם החבל הזה לא יחזור לייצר חקלאות ויחזור לגדל, לא יהיה מי שייקח את המים האלה. ולכן הנושא הזה כל כך חשוב.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ולא ירידה של עשר או 20 אגורות.

נכון. אנחנו דורשים לרדת לשקל. חבר הכנסת שוסטר וחבר הכנסת ביטון, שתי מילים אחרונות שאני רוצה להגיד: הנושא של תזרים המזומנים הוא סופר קריטי כרגע. סופר קריטי. זה חקלאות שלא יכולה בלי תזרים מזומנים כי היא משלמת כל הזמן, היא מייצרת כל הזמן, היא משלמת לספקים, היא משלמת על מים, לכן את הנושא של מקדמות – אנשי מס רכוש נמצאים פה וגם צביקה כבר אמר שישבנו איתם – חייבים לזרז לכל החקלאים.

חייבים תוכנית של חיזוק החקלאות במדינת ישראל. די לגישה הזאת שחונקים את החקלאות. ממשלת ישראל, 2.6 מיליארד שקל לחמש שנים, חבר הכנסת ביטון, היו מיועדים לחיזוק החקלאות וכבר השנה היה צריך להיות 0.5 מיליארד שקל. גם בשנה קודמת - - -

והמלחמה צריכה להפוך את זה למיליארד ומהר. מה שלא יקרה מהר לא ראוי. זאת המלחמה שלנו שדברים יקרו מהר.

נכון. היום מייבאים תפוח. השקעה ב-5,000 דונם תפוח – לא יצטרכו להביא תפוח. 5,000 דונם וזה מה שצריך לעשות.

אפשרי.


אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה רבה. ששון ואחרי כך - - -

הוא נגע פה בנושא שכואב לי מאוד. תבין כמה החקלאים הם סוג של - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

עוד נושא שכואב לך.

עוד נושא, כן, הוא נגע בו עכשיו. דיברתי עליו ותדע לך שהנושא שהעלית, שר החקלאות איתנו בכל הכוח על הנושא הזה. תבין כמה החקלאים זה סוג ב', אתן לך דוגמה: בצפון יש חוות לולים. כדי לפנות את הזבל של הלולים, אני מחפש מי ייתן לי את פתרון הקצה, איזה אתר קומפוסט או משהו. ואני, גם הוא נותן לו פתרון הקצה ואני בתור חקלאי שמגדל את העופות, אני גם משלם לו על פתרון הקצה על זה שהוא לוקח את הזבל. אבל מה קורה במדינה הזאת? אנחנו החקלאים נותנים להם את הפתרון קצה של המים, נותנים את פתרון הקצה של המים, צורכים אותו, אבל אני עוד צריך לשלם פי כמה וכמה יותר. תקשיב, איפה זה נשמע נכון? אסביר לך, יכול להיות שיהיה קשה לחייב ערים כמו תל אביב או ערים אחרות או בגלל הלובי הגדול שיש להם. אבל זה לא נורמאלי, אין היגיון. כשאני נותן להם פתרון קצה והם עוד מחייבים אותי על מחיר כזה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אני מכיר את הבעיה הזאת. שמעתי עליה.

יפה. זה דבר שצריך לטפל בו. דבר שני, אותם 270 מיליון שדיברתי עליהם, אני חוזר ומדבר כי אני לא מתכוון לוותר עליהם. אין לי שום כוונה לוותר עליהם.

למה אתה מבקש 270?

לא, זה מגיע לי אותם 270. לקחו לי אותם כבר.

אני רוצה מיליארד שקל.

לא, מיכאל, את זה הם לקחו לי. אבל מה, אני מוכן להיות אחלה עם האוצר – שיחזירו לי את שתי הפעימות, מה שהורידו בהורדת מכסים, אוותר להם על ה-270. שיחזירו. אמרתי לו גם בחוץ היום כשדיברנו על ה-270, אמרתי לו, הוא אמר לי: החקלאים חזרו. אמרתי לו: אין בעיה, חזרנו? תחזיר את שתי הפעימות שהורדת – ויתרתי על ה-270.

גואטה, אתה נופל למלכודת שלהם של משא ומתן. אנחנו לא במשא ומתן, אנחנו בוחנים את הממשלה במעשייה.

גואטה נחוש.

עוד דבר אחד שהוא חומר למחשבה להיום בבוקר: חקלאים שאין להם הכנסה עכשיו, יהיה להם קשה לשלם את חשבונות המים הקרובים. זה יהיה אבסורד שחברת מקורות תתחיל ללכת ולסגור להם את המים או לעקל להם או דברים כאלה. מיכאל, תקשיב זה נושא חשוב - - -

מקשיב, זה מופיע אצלי.

תרתמו את החברה הלאומית לעניין הזה, יהיו אנשים שלא יהיה להם כסף לשלם על המים כבר בעוד שבועיים. דבר שני האגרות – התאילנדים שלנו יצאו ושמעתם מענבל שהולכים להביא מסרילנקה. אני מבקש לא לקחת עליהם אגרות כי כבר שילמנו אגרות על אלה שיצאו, שלא יקרה שנשלם פעמיים עכשיו על אלה שנכנסים. אני מבקש לא לגבות אגרות על זה עוד פעם, בסדר? אלה שתי נקודות: תחשבו על הנושא המים של התשלומים הקרובים והנושא של האגרות. תודה.

חבר הכנסת שוסטר, אפשר לדבר היום? באנו מהצפון.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

כל מי שנמצא כאן ורוצה לדבר, ידבר.

שלא יסגרו את הצפון.

אבל אם אתם תאריכו אז לא כולם ידברו. כל אחד יכול דקה-שתיים להגיד את הדברים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

נדאג שמי שרשום עוד מהדיון הקודם.

וגם לא לחזור על מה שאמרו כבר.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

הפלא ופלא, דודי ואחריו היה צחי, קדימה. מה אומרים בחיזבאללה?

שלום, צחי בניון ממושב צוריאל, יושב-ראש פורום חקלאות - - - והמרחב הכפרי. אנחנו מביאים את כל הנושאים של סדר היום למשק המשפחתי. אתם צריכים להבין דבר אחד, בנקודה אחת אני נוגע בנושא של העובדים הזרים כי אמרתם שיש רציפות של הדיון; חברי הכנסת שוסטר וביטון, כרגע בצפון אנחנו לפני מפולת שלג בנושא של העובדים התאילנדים. חלקם עזבו וככל שהמצב הביטחוני יהיה פחות בטוח, יעזבו יותר. אנחנו משתדלים להתייחס אליהם בכפפות של משי. יש לנו בעיה של מיגוניות. אנחנו ממש מבקשים פה עזרה במיגוניות לישובים. אנחנו מדברים פה גם על יישובי סמוכי גדר כמו שתולה, זרעית, נטועה ועוד ישובים אחרים גם בקו השני. אנחנו מבקשים שיעזרו לנו בכמה מיגוניות שנוכל לתת להם הרגשה בטוחה. כמובן הזמנו אותם למקלטים, לחדרי הביטחון שלנו בתוך הבתים.

נושא נוסף שקשור לעובדים הזרים, יש המון תלמידים ותלמידות שאמורים להתגייס לצבא עוד כמה חודשים בכיתות י"ב שאפשר גם איתם לעשות איזשהו פרויקט דרך משרד החינוך ולגייס אותם.

צחי, זה נאמר. אמרנו את זה כבר וזה גם יופיע בסיכום. בוא נתקדם.

אין שום בעיה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אני עובר על הרשימה.

רגע, לא סיימתי.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

סליחה.

צעקנו פה לגבי המשק המשפחתי בשנים האחרונות ולצערי הרב הוכח שלולי ההטלה וגם השדות הם מוצבים קדמיים. אלה מוצבים קדמיים לכל דבר ועניין שלצערי מדינת ישראל לא התייחסה אלינו. אני רוצה לציין כאן את ענף ההטלה, המשק המשפחתי שחוסל. חוסל בהסכם. בוצע הסכם ביוני 2022, אנחנו דורשים לפתוח את ההסכם הזה כדי לאפשר לחקלאי המשק המשפחתי בענף ההטלה להמשיך לגדל למספר שנים נוספות כדי לייצר תוצרת של ביצים בלולים המסורתיים. להמשיך לייצר ביצים, לא רק לתת לחוות הלולים הגדולים של ענקי ענף ההטלה להתפרנס אלא גם לחקלאים הקטנים. אני רוצה לומר לכם: במושב שתולה, במושב זרעית – מי שנמצא שמה, אותם בודדים שפינו אותם נמצאים החקלאים של המשק המשפחתי, שהם למעשה אוספים ביצים בקושי, אבל הם גם מחזיקים את הישוב. הדבר הזה קיבל משנה תוקף עם כל הזוועה שקרתה בעוטף עזה.

נקודה נוספת, החזרת דור ההמשך לישובים. אני אומר לכם – אין שום אופק, כל מה שמדברים כאן, בגלל שחיסלו אותנו בשנים האחרונות, וחברי הכנסת ביטון ושוסטר, אתם יודעים שאנחנו באנו - - -

צחי, תהפוך את הבעיה להמלצה: אני מבקש שישקיעו בבן ממשיך מענק הגעה הביתה. תהפוך את זה למעשים, לא לבעיות.

בדיוק, לא לבעיות. שוב, כבר עכשיו לנצל את זה ולקרוא לכל הבנים הממשיכים, גם להישאר, גם לחזור, לתת מכסות ביצים לדור ההמשך בצפון, בעוטף עזה, זו הדרך כדי להחזיר אנשים. לא צריך תקציבי מדינה, יש מחסור בביצים. רק עכשיו התבשרנו שיש מיליוני ביצים שחסרות. מיד לתת - - -

צחי, משפט סיכום צחי. ביצים אני מכיר.

אני מבקש לחזק את דור ההמשך בענף החקלאות, לתמרץ את הצעירים לחזור לישובים על ידי בנייה של מגרשים והגדלת המשקים. תודה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

זיו, בבקשה בקצרה. הלך. יש לנו את ינאי קרנצלר. הלך. אבי מכלוף, בבקשה.

שלום אני מבנק הדואר, פעם ראשונה שאני נמצא בוועדה בכנסת, ראיתי צורך להגיע כי אני מטפל באופן פרטני בכל מיני עובדים זרים. רוב החשבונות של העובדים הזרים בכלל ושל תאילנדים בפרט מנוהלים בבנק הדואר ומגיעים אלינו כל מיני בקשות פרטניות על כאלה שפונו מישובים, נשרפו להם המסמכים, הם חסרי תעודות מזהות, חלקם עזבו את הארץ בחיפזון. לנו יש רצון ונכונות לפתור בעיות לעובדים התאילנדים בכלל ולכלל העובדים הזרים דרך המוקד של בנק הדואר. יש לנו טפסים ייעודיים לביצוע העברות, פעולות בנקאיות באמצעות טופס, אנחנו יכולים בסיוע של – אין לנו הרבה דוברי תאילנדית, יש לנו בסך הכול אחד, אבל אם חקלאי בתיווך יתקשר ויתרגם וישתף ונעביר לו טופס בוואטסאפ או בכתובת דוא"ל והתאילנדי ימלא את הבקשה שלו. אנחנו נבדוק את הבקשה, נבדוק את דוגמאות החתימה. ניתן לו שירות למרות שהוא למגיע לסניף, אם זה כי הסניף סגור בגלל שהוא נמצא באזור מלחמה אם זה כי התאילנדי פוחד להגיע או רובם מוסעים על ידי החקלאים כמו בפסוטה, כמו בצוחר, בכל מיני מקומות שלא מגיעים, לתת להם פתרונות אחרים.

נתתי יוני גם את הטלפון שלי האישי, אני יכול לתת אותו, לא להעביר אותו לכל חקלאי וחקלאי, אבל אם יש פה מרכז ישוב חקלאי כך וכך, אתן לכם את הטלפון גם, תתקשרו אלי, נסייע, נפתור לכם. אני עובד מול ענבל משש בהגירה, בחידוש בעיות פרטניות של אין ויזה, כן יש ויזה, זה לפחות תהיה התרומה של בנק הדואר וחברת הדואר לעובדים הזרים ולחקלאים, כי אנחנו גם עושים את זה מתוך ציונות וגם מתוך זה שהם לקוחות שלנו. קשה לנו לתקשר איתם, אבל באמצעותכם נוכל לתת להם פתרונות. הטלפון שלי: 0542888015. גם אם מגיע תאילנדי למקום מסוים בסניף דואר, נתקל בבעיה, לא רוצים למשוך לו כסף, חסר כסף באותו מקום, אני רוצה לשמוע. לא כל בעיה קטנונית. בשבוע שעבר בתל מונד היו תאילנדים שפינו אותם מאזור העוטף, נשרפו להם המסמכים והם צריכים להעביר כסף הביתה, אפילו שזה לא דרך בנק הדואר, העלינו נציג וזיהנו אותם ומשכנו להם את המשכורת. אמרנו להם: לכו, תתפרנסו. דרכם ניתן להם שירות הרבה יותר טוב. תפנו אלינו, בשמחה נסייע כמה שאפשר.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אבי, תודה שנשארת, כל הכבוד.

ככה צריך לעבוד במלחמה.

שרה חזוני, השומר החדש.

תודה רבה על זכות הדיבור, אקצר כי הועלו פה הרבה דברים שבאנו איתם כבר מוכנים. ארגון השומר החדש, אני מניחה שכולם מכירים אותו כאן, הארגון מפעיל 100,000 מתנדבים בחקלאות בשנה, כמובן עם תשתית חקלאית, עם חקלאים ועם מענה הדוק מאוד שמשתפר גם ברמת מערכות מידע משניה לשנייה. כבר ב-7 באוקטובר, כל תשתיות הארגון הוסבו לטובת המאמץ המלחמתי, בין אם זה הצלת מזון, בין אם זה מענה לחקלאים, בין אם זה גיוס ג'יפאים בפיקוד העורף, בין אם זה הקמת משמר חרדי.

ממש ברגעים אלו שאנחנו מדברים, יושבים כרגע בשטח למעלה מ-1,500 מתנדבים פרוסים ברחבי הארץ. הצרכים של העוטף ברורים, אבל הצורך החקלאי בהצלת המזון הוא צורך לאומי כללי. אנחנו מבקשים את השתתפותכם ואת הצטרפותכם למהלך הצלת המזון שהשומר החדש כבר מקדם ברמה הארצית בשני היבטים: עלה פה עניין הוראת השעה שכל האנשים שנמצאים בדחיית שירות, כל הצעירים והצעירות - - -

שרה, אנחנו מכירים את השומר החדש ומצדיעים לו, את בחורה תכליתית, תגידי לנו מה צריך לעשות, איפה חסר לכם כסף? איפה חסרים מעשים? זה מה שאנחנו צריכים מכם.

במתנדבים בחקלאות חסר לפחות 40 מיליון שקל.

לאיזה מטרה?

למטרה של הפעלת מתנדבים בחקלאות בפריסה ארצית.

40 מיליון?

כן, מינימום. זה רק לרבעון הראשון.

ממה מורכבת ההשקעה הזאת?

ההשקעה הזאת היא עבור היסעים, הלנה, מזון, מדריכים – יש כאן ערך חינוכי מאוד חשוב, מדברים פה על שיקום, אנחנו צופים פני עתיד.

כן, וניהול של הפרויקט הזה.

בדיוק.

את אומרת ש-40 מיליון זה רק לשומר החדש או לכלל הארגונים.

לא, לכלל.

יש עוד ארגונים?

בוודאי.

יש לכם קואליציה של ארגוני מתנדבים? אתם עובדים ביחד?

כרגע אנחנו מנהלים שיתופי פעולה עם כלל הארגונים, כשאני אומרת שכרגע - - -

אז חסרים עשרות מיליונים להתנדבות. יש 5 מיליון בלבד בקול קורא. זה כסף קטן מדי.

יצאתי מהמילואים, שמעתי את הנתון הזה, אין לי מילים לגביו.

לגבי מתנדבים בחקלאות, המקצועיות שלהם תשתפר ותעלה כי אנחנו מדברים על התנדבות ארוכת טווח ולא רק של אלו שנמצאים בדחיית שירות, אנחנו מדברים גם על אלו שנמצאים בתיכונים. משרד החינוך חייב לתת מענה לצעירים, לדור העתיד, בבניית האמון בחזרה במדינה ושייקחו אותם והם יהיו אלה ששמים את הידיים שלהם באדמה ומשקמים את מה שנשבר. איך עושים את זה? אמנם תלמידים צעירים לא יכולים להיות בעוטף עזה, אבל הנה הם יכולים להגיע למרכז אליך. כל בית ספר צריך לאמץ חקלאי. אלה מודלים שקיימים בשומר החדש, אנחנו מפעילים אותם בשוטף, אתם מכירים, אתם יודעים ואנחנו רוצים כרגע להרחיב את זה. היעד השבועי שלנו כרגע זה 2,500 מתנדבים בשטח עד סוף השבוע הזה. זה עולה.

איפה זה השטח?

בעוטף, בצפון, במרכז. בשטח אני מתכוונת באדמה.

שרה, משפטי סיום.

לסיכום, שבוע הבא היעד הוא כבר 4,500 כל יום בשטח. אתם מבינים את המאמץ הלוגיסטי והתפעולי, זה דורש כסף.

יש לכם תורמים לשומר החדש? אתם יכולים לפנות למשרד החקלאות למה שנקרא 'מיזם משותף' או לאוצר. אם תורם מביא שקל אפשר לתת לו שקל. יש נוהל פשוט כזה בממשלה.

אנחנו עושים הכול וכבר גויסו מיליונים. זה כמובן לא מספיק כי אנחנו מדברים פה על משהו שהוא לטווח ארוך מאוד.

אני מסכים, צריך לתקצב יותר.

5 מיליון – כולם מבינים מה זה אומר.

מעט מדי.

דבר אחרון שאגיד שזה בתי ספר, זה דורש את ההשתתפות של משרד החינוך, משרד ההתיישבות, השירות הלאומי, שנות השירות, המכינות, זה צריך להיות מהלך הוליסטי שצופה פני עתיד ולא רק מענה מלחמתי כרגע. הצלת המזון בישראל קשורה גם בעצמאות המזון במלחמה ובעתיד שלנו.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה. אלי, אתה רוצה לדבר איתנו? אחרי זה אורן.

אני רוצה להיות תכליתי וקצר כמו שמבקש חבר הכנסת ביטון, החקלאות נמצאת באי-ודאות, לא ארחיב כל מה שנאמר פה, אני בא מעוטף עזה, אני חי שם, אני גר שם, אני מכיר כל מה שהתרחש מ-6, 7 באוקטובר ועובר את זה יום יום.

קודם כל יישר כוח לרוח ההתנדבות של עם ישראל, כל יום יש לי סדר גודל של 250-200 מתנדבים ביישובים. הבעיה המרכזית היא כוח האדם. החקלאי לא יודע איך הוא מתכנן את השנה הקרובה. עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד שלושה הוא צריך להתחיל להזמין שתילים, המשתלות לוחצות, הוא לא יודע איפה הוא נמצא. הוא באי-ודאות. דודו העלה את זה מקודם ואמר שנה-שנתיים, אנחנו לא יודעים מה לעשות. החקלאים כיום מספרים שנשארו אולי 20%-25% מהעבדים הזרים. בלי עובדים זרים אין לנו חקלאות בכלל באזור ובעיקר יישובי העוטף. זו חקלאות אינטנסיבית והדברים לא ברורים ולא ידועים. נכון שהמתנדבים זה טוב ונחמד, המתנדבים קוטפים, אבל המתנדבים כמעט ולא שותלים ולא זורעים והם לא יודעים לעבוד על טרקטור והם לא יודעים לעשות את העבודות האלה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יוצאים מהקופסה וחושבים קדימה. העלו פה את נושא העובדים הזרים, אנחנו צריכים במידית, לא יודע איך, במטוסים, באניות, להביא עובדים זרים בדחיפות למדינת ישראל. בלי עובדים זרים, כל מינהלת תקומה לא תהיה תקומה ולא תהיה תקומה לחקלאות. צריך לעשות פה פעולת חירום, אני לא יודע מי, אני לא יודע איך עושים את התהליך הזה, עשינו את זה בעבר, אבל חייבים להתחיל להניע את המהלכים.

איך אמר לי אחד החקלאים – הוא לא יודע שאני פה, הוא שלח לי עכשיו הודעה – אקריא לכם, הוא כותב לי במילים האלה: תאילנדים לא רוצים להישאר פה, צריך להסביר להם שכרגע המצב בטוח. הם חושבים שיותר גרוע מזה לא יהיה ולכן רוצים לעוף מפה כמה שיותר מהר. כל המכתבים וכל מה שרושמים זה טוב ויפה, הגיע הזמן לבצע ולדאוג לעובדים לחקלאות ולתת כרגע תמיכה ישירה. זה בחור שנמצא בבית הגדי, הוא לא יודע שאני פה. בכנות. הוא לא יודע שאני פה, צריך לתת גם מענה לנושא של הפיצויים. פיצויי מקדמות זה 0 עד 7, תקנות, מספרים לי סיפורים. אני כבר שלושה ימים בכנסת, כל יום אני שומע מספר אחר – אשקלון בעוטף, מבקיעים בעוטף, זה לא בעוטף, 0 – 7, 0 – 9, 0 – 21, 0 – 25, יוני כרגע אמר, כל אחד זורק פה מספרים. צריך לבוא בכנות עם החלטות, עם מידע לאנשים, אנשים לא יודעים מה קורה איתם. 0 – 9, נתיבות, כל האזור הזה חוטף וחוטף וחוטף, כל המושבים, בית הגדי, שרשרת, שיבולים, את כל הישובים האלה אתם מכירים, הם חוטפים בלי הפסקה, אבל הם לא מוגדרים. חקלאים שם לא יכולים לקבל מקדמות, לא יכולים כלום, תקועים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אמר חבר הכנסת ביטון שאנחנו רוצים להגיע עד ה-20, לתת את הביטחון הזה. אורן ואחר כך חברנו ממס רכוש.

שמי אורן ברנע מאיגוד מגדלי הירקות מקיבוץ סעד, עברנו בסעד יומיים מאוד מתוחים ובנסי ניסים עצרנו את המחבלים על הגבול. ביום שני הבנתי שהבעיה האמיתית נמצאת בגידולי השדה, הגד"ש, שמסביבנו – כפר עזה, ניר עוז, בארי. ישבתי בניר עוז בימים שני-שלישי, פתחתי את המים. ראיתי את זה רק בגד"ש ומהר מאוד הבנתי שלא יהיה מי שיבוא נכון לעכשיו. יש גד"שים שהשיקום שלהם הוא משימה מורכבת מאוד. אתמול בערב ישבנו בסורוקה מסביב למיטה של אבידע שירדה לו רגל והוא מרכז הגד"ש של בארי. עשינו ישיבה ראשונה של הגד"ש של בארי, אני מספר את זה בתור סיפור אופטימי, אבל היום הוא קבר את אשתו ואת בנו. אבל משהו מתחיל לזוז ויש תובנה של כל הגד"שים שבסופו של דבר אנחנו חוזרים לעבוד. צריך פה כמה תנאים בסיסיים, על רבים מהם דיברו פה ואני לא אחזור, לא אדבר על מס רכוש, דיברו מספיק, לא אדבר על המים, לא אדבר על הביטחון שצריך לתת, זה ברור לגמרי, אבל עדיין נצטרך לעשות דברים חדשים.

לגבי הגד"שים, עשינו פעולה מאומצת מאוד להעביר שטחים צמודי גדר מזרחה מעבר לכביש 232. כי אלה אזורים – ואני נמצא שם כל הזמן – שלדעתי אפשר לעבוד אותם. הם פתוחים, עשרה ימים לא מצאנו מחבלים, לא נופלים שם כמעט טילים, והצבא לוקח מקדמי ביטחון – ואנחנו לא מצליחים לקבל אישור לעבוד שם. לדעתי זה בלי הצדקה, בגלל איזושהי היסטריה, בקטע הזה אנחנו צריכים שמשרד החקלאות יעזור לנו מול משרד הביטחון כי השיקום של נירים יהיה כשהם יפעילו את המזרעה שלהם מזרחית. יש להם שטחים מזרחית ל-232. הם לא יכולים לעבוד ממערב, אבל אם לא יתנו להם לעבוד ממזרח, הם לא יוכלו להשתקם. הדבר שהכי משקם אותם זה לא לשבת במלון, זה לעבוד.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

דבר איתי אחר כך.

דבר שני, דיברו פה על שינוי הדיסקט של האוצר, לא ארחיב בזה, הרפורמה הזו צריכה למות וכל הרעיונות של קהלת צריך לאפסן אותם, זה מתאים לאיזשהו עולם כלכלי אופטימי. העולם שלנו הוא לא עולם אוטופי. הוא עולם אחר. אנחנו צריכים לחשוב אחרת לגמרי. את הרפורמה הזאת צריך לחסל. סתם לדוגמה - - -

ממה ששמעתי אין שינוי דיסקט. שר האוצר צריך לבוא לפה ולומר את זה בקולו כי אין שינוי דיסקט.

אני אומר שאני מבקש מהוועדה הזאת שיהיה בקטע הזה שינוי דיסקט אמיתי, לחזור למשהו שמתאים למציאות שלנו, שיאפשר לחקלאות הזאת לחיות.

ב-1 בינואר 2024, עם הארכה לאפריל, הולכת להיות הרביזיה בחומרי הדברה. אני לא יודע אם אתם יודעים במה מדובר, הרי מדובר בשינוי התקנות של איזה חומרי הדברה אפשר להשתמש בישראל ואפשר יהיה להשתמש רק בחומרים שמותרים באירופה. בעצם זה כאילו שביקשת ממישהו משבט הזולו להתחיל ללבוש את הבגדים של האסקימוסים באלסקה. זה לא מתאים. קיבלו את ההחלטה הזאת פורר, שכולנו יודעים איזה שר חקלאות הוא היה, שונה לגמרי, ביחד עם משרד הבריאות. הדבר הזה הוא אסון. אנחנו לא יודעים איך לגדל חיטה עם חומרי הדברה של אירופה. העשבים שלנו זה לא העשבים שלהם. המחלות שלנו אלה לא המחלות שלהם. אנחנו לא יודעים איך לגדל תפוחי אדמה, איך לגדל את גידולי התעשייה, איך לגדל את הגזר, יהיו בעיות עם הגפנים – 80% מהחקלאות הישראלית הולכת להיתקע אם תלך לפי הכללים – אלא אם כן היא תצפצף עליהם. אמרו לנו אז סנפרוסט, אתם יכולים לספק לנו תירס, אפונה ושעועית לפי הכללים החדשים? אמרנו להם: לא, אנחנו לא יכולים. אז הם צריכים לקבל החלטה אם סנפרוסט סוגרת את הבסטה. אני מבקש את הדבר הזה בכורח הנסיבות, סליחה שאנחנו מנצלים את זה, לקחת את התקנה הזאת ולדחות אותה שלוש שנים קדימה ולתת לנו אפשרות גם לרסס. גם תפוחי האדמה שאנחנו מגדלים עכשיו, לפי הכללים החדשים, אנחנו לא יכולים לרסס אותם. אז איך נגדל?

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ברור. אוקיי. נרשם. צביקה רשם.

אורן העלה שני דברים חשובים מאוד, הסיפור של משרד הבריאות והתקנות – אני לוקח על עצמי ביחד עם המשרד, אני לא מתבייש להגיד, זאת גם הזדמנות, לא לשלוש שנים אלא לדברים אחרים. הדבר הנוסף עם הסיפור של לזרוע ולשתול מעבר לקו – אורן, אנחנו עובדים ביחד, נעשה גם מול הצבא, וגם בעזרה כספית.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

נשמע את אורן זלקינד מרשות המיסים.

שלום לכולם, שמי אורן זלקינד מקרן הפיצויים, אתחיל מהסוף לגבי המקדמות: הקמנו מערכת מקוונת שכבר פועלת, העברנו את הקישור לחלק ניכר מהחקלאים. כל החקלאים יכולים להגיש עכשיו במהירות תביעה ללא מסכמים ללא שום דבר, שכוללת רק את פרטי חשבון בנק והשם. אנחנו מקווים שתוך יומיים-שלושה אנשים יראו כסף בחשבון, זו תהיה פעימה ראשונה. אנחנו מקווים שלא יהיה צורך, אבל אם יהיה צורך אנחנו גם נערכים - - -

אורן יהיה צורך וכל הכבוד על הפעימה הראשונה.

איך היא נראית? היא אחוז מהפעילות העסקית שלהם?

כן. אנחנו ניקח כרגע בהתאם למחזורים הכספיים של החקלאים.

מהעוטף או כלל החקלאים?

בפעימה הראשונה יותר מהמחזור החודשי.

רק בעוטף.

חברים, בואו נשמע. הוא רק התחיל. תנו לנו לשאול שאלות הבהרה. הפעימה היא אחוז מהפעילות?

כן. היא תהיה יותר ממחזור חודשי, יותר מחודש. נעדכן את זה ליותר מחודש, כל אחד יקבל יותר, זה מחזור חודשי, כרגע פעימה ראשונה.

על בסיס התביעה שהוא עשה מהר ופשוט באינטרנט.

כן.

בגלל שאנחנו למודי ניסיון מהקורונה, בסוף אמרו למישהו: הפסדת 39% לא תקבל, ו-40% כן תקבל. איזה הפקת לקחים יש על הדבר הזה? כשהוא מהסס לקחת מכם מקדמה, הוא יודע שיבוא יום הדין להחזיר אם הוא לא היה צריך את זה. מה הכללים של הדבר הזה?

אנחנו כרגע באירוע אחר מבחינת סדר הגודל. זה לא דומה למבצעים קודמים שהיינו ויותר דקדקנו. פה אתם מבינים שאנחנו הולכים לתת מקדמות בלי שאנחנו מבקרים במקומות, בלי שאנחנו בודקים כל עסק לגופו. אנחנו הולכים פה - - -

לפי איזה עקרונות? מי החקלאי שישיב ומי יהיה החקלאי שלא ישיב מקדמה? האם זה כמו הטעות שעשו בקורונה שעד 39% לא תקבל ו-40% תקבל הכול? או שיש פה מדרג או שיטה אחרת?

כבוד היושב-ראש, אנחנו לא שם. המצב של החבר'ה, בעיקר ביישובי הספר, הם לא קוטפים, הם לא שותלים, הסברתי - - -

זאת אומרת שהסיכוי שהם יידרשו להחזר הזה הוא לא גבוה.

הוא לא גבוה בכלל. הסברתי גם למס רכוש שלצערי הרב - - -

אגב, יש גם את הצד השני. אנחנו לא רוצים שיהיו אנשים שיחגגו על הדבר הזה. גם בקורונה ראינו אנשים שלקחו כסף וחילקו דיווידנדים. זה לא המקרה של החקלאים. אני שם את הנורית האדומה הזאת, שאנשים לא יהססו לקחת מקדמה בשל החשש מההתחשבנות העתידית.

לצערי הרב, אנחנו באירוע אחר לחלוטין. מס רכוש הם אנשים רציניים. אם הם השתכנעו איתנו על לתת מקדמה של חודש וחצי, הם מבינים שאין סיכוי גדול, לצערי הרב, שמישהו יצליח להחזיר כסף. אני אומר לך גם שבעוד חודש או אפילו פחות, נצטרך לדבר איתם עוד פעם על מקדמות.

בסדר.

אנחנו מודעים לקושי לבקש החזרים ואנחנו מנסים להימנע מזה בכל דרך. הרעיון לתת מחזור חודשי אחד, הוא מגלם הרבה חשיבה ואנחנו מניחים שהפיצויים יהיו גדולים יותר במקרה הזה. הולכים להיות נזקים עקיפים של כרגע אי-קטיף ובהמשך של אי-ביצוע פעולות לפתיחת עונה חדשה. כך גם בקיבוצים, אנחנו מניחים שהנזקים יהיו הרבה יותר גדולים. אם במקרים בודדים יהיה ביתר, מקווה שלא נצטרך לבקש בחזרה, אבל זה המצב כרגע. אין לנו יכולת לבדוק ספציפית. אין מפתחות חישוב שמאפשרים פתרון כללי שלעולם לא נדרש החזרים. זה המצב כרגע.

מה עם ניכוי שולחן של התחשבנויות עבר של לפני המלחמה?

כתבתי לי על זה גם. עשינו ונרתמנו בשבועיים האלה במהירות, כל התיקים שיכולנו, ממגן וחץ שהיה לא מזמן ונותרו פתוחים, גם אם לא קיבלנו מסמכים או גם אם לא היה לנו את כל הדברים, אישרנו את זה במהירות כדי לסייע לתזרים המזומנים של הקיבוצים ושל כולם, כל יתר החקלאים. אחרים אפילו שעוד לא הספיקו להגיש, הגישו בימים אלה, לבקשתנו אפילו וקיבלו אישורים מיד וקיבלו את הכסף בבנק.

אנחנו אומרים תודה.

אני לא רוצה להלאות אותך עכשיו, אבל אני מבקש תמונה שקופה. יהיה לנו פה דיון מעקב על כל סוגיית החקלאות, עוד שבוע-עשרה ימים, יש פה דברים שנאמרו ושהולכים להתבצע, אבל עדיין לא התבצעו ונראה מי טיפל במה. אבל אם תוכל להכין את התמונה של התחשבנויות העבר מול חקלאים בעוטף, מה היקף התיקים הפתוחים, איך אפשר לסגור אותם, לא רוצה לדקדק בדבר הזה, אבל שיהיה לנו הבנה שאנחנו הולכים לנקות שולחן עבר ולבוא לקראתם עם המקדמות כלפי העתיד. לדעתי שני המעשים האלה – זה דבר גדול.

נעשה את זה, נכין את זה. כמובן שיש תיקים בודדים שהם עדיין בוועדות ערר משנים קודמות, אז יש קושי כרגע. אבל כל מה שיכולנו לסגור, ואפילו אם לא התקבלו כל המסמכים, עשינו את זה עכשיו.

מיכאל, אולי כדאי איזושהי הרחבה של הדוח, בכדי לראות כמה זמן לקח לטפל במבצעים הקודמים.

אני לא רוצה. כשהייתי פה בוועדה הזאת, הייתי תקיף, עצבני וכעוס על רשות המיסים, מנהלת הוועדה יודעת, כי יש עוד תיקים פתוחים ומתחשבנים עוד - - -

אפשר ללמוד מניסיון.

כן, אבל אני חושב שאם הם באים בגישה מרחיבה, בגישה נדיבה, בואו ניתן לכם מענק ראשון ואם יידרש עוד. והם אומרים: אנחנו לוקחים על עצמנו לנקות שולחן, אני לא רוצה להתחשבן איתם על העבר, אני רק רוצה לדעת שהעבר מנוקה מהר.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תפסנו את מיכאל מפויס. תנצל.

העם צריך להתפייס. ועוד משהו, גם בחדר הזה יש המון אנשי ממשלה שנותנים את הלב והנשמה וזה מאוד פופוליסטי לצאת לתקשורת ולהיכנס בממשלה בלי הבחנה. היום אני אומר לכם, במלחמה – פגשנו את ירקוני, שאלנו אותו: מי הכי אפקטיבי בממשלה, התשובה שלו הייתה עצובה: משרד הדתות. באמת, בלילה הראשון שיחת ועידה וכל יום איתנו והם גמישים ומקשיבים. אנחנו רוצים תשובה כזאת על כל משרד ממשלתי. והחקלאות, הרוח שלו טובה בימים האלה, גם השר, גם הפקידים וגם אנשי המקצוע. את כל המהלך הזה אנחנו רוצים להביא לתוצאות.

רק רוצה לומר עוד כמה מילים: כמובן שנזק ישיר מגיע לכל החקלאים בכל הארץ. נזקים עקיפים, לאן שאנחנו יכולים לתת ואנחנו מקימים צוותים שמנסים לחשוב איך להרחיב את הרדיוסים, באיזה מסלולים, הלכנו יחד עם נציגים של משרד החקלאות, אנחנו מנסים לעשות מה שאפשר ולהרחיב את הפיצויים. אנחנו כמובן לצד החקלאים ולא בצד הנגדי.

איך מתחברים לנזק העקיף הזה? יש לכם אתר? אתם פרסמתם?

יש לי קישור שאני יכול להעביר לכל אחד שרוצה.

תעבירו בבקשה.

נשלח למוזמנים לוועדה. הוועדה תשלח למוזמנים את הקישור בהמשך.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

קישור ישיר לנזק עקיף.

במייל שזומנתם לוועדה תקבלו את הקישור. תודה אורן על הכול.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

חיים, אתה מחמם מנועים?

שמי חיים חבלין, חבר קיבוץ הגושרים, קיבוץ שהתפנה שלשום. אני עדיין לא התפנתי, הצטרפתי לכיתת הכוננות. ביום יום אני גם מרכז את תחום החקלאות בתנועה הקיבוצית. רציתי לומר שאני לא יודע איזה התעללות עבר צה"ל ב-15 שנה האחרונות, אבל ההתעללות שהחקלאות עברה ב-15 השנה האחרונות, תפסו את שנינו, גם את צה"ל וגם את החקלאים עם המכנסיים למטה ב-7 באוקטובר. החקלאות נמצאת בנקודת השפל הכי נמוכה שיכולה להיתפס במשבר כל כך קשה. אני חושב שאנחנו נמצאים היום במשבר קשה מאוד שאולי צריך להפוך אותו להזדמנות.

אנחנו הולכים עכשיו לחודשים קשים מאוד שהמדינה עלולה למצוא את עצמה, כבוד יושבי הראש, במשבר שגם אם יבטלו את הרפורמה וגם אם יתבטלו המכסים, החקלאות נמצאת היום במשבר קשה מאוד שכדאי לחשוב איך הופכים אותו להזדמנות. יש לי רעיונות איך להפוך אותו להזדמנות, אבל אם אנחנו הולכים עכשיו לתקופה של כמה חודשים של מלחמה קשה מאוד וככל שיעברו הימים והשבועות, ישראל תמצא את עצמה בבידוד מדיני גדול מאוד ולא משנה כמה שיבטלו. וגם אם יבטלו את הרפורמה וגם אם יחזרו את המכסים, זה לא משנה, מדינות יעצרו, מדינות כמו טורקיה, כמו ירדן, כמו האיחוד האירופי, יכריזו עלינו חרם. פה ההזדמנות שלנו לחזק מאוד את החקלאות.

לפני שנכנסתי לדיון, אמר לי חקלאי ותיק: אני מודיע לכל מי שיכול שיסגור את המשק עכשיו, שייקח את הפיצויים ויסגור את המשק. חברים, אנחנו נמצאים בנקודת שבר והדרך להפוך את השבר הזה להזדמנות זה לקחת שקים של כסף ולשפוך על החקלאים מהליקופטרים. אנחנו נמצאים במשבר אדיר. אני יכול להגיד לכם שבגליל העליון אלפי דונמים של פינקרטון צריכים להיקטף בשבועיים-שלושה או החודש הקרוב – אין סיכוי שהם ייקטפו, הם יישארו על העצים. צחק עלי מרכז האבוקדו, הוא אומר: הכול ייפול מהקטיושות. הם יפלו על הרצפה, אולי נלך לאסוף את זה. הולך להיות חסר - -

- - -בזמן, לא מוקדם, וימכרו אותם בלי - - -

- - של הרבה מזון. החקלאות הולכת להפסיד המון-המון כסף. אני לא מדבר בכלל על הנושא של התאילנדים, טחנו את זה עד דק. אני קורא למדינאים לשנות דיסקט, ולמשרד האוצר להפסיק עכשיו את ההתעללות מיד ולאפשר לחקלאים עכשיו להראות שהמדינה איתם, לשפוך עליהם כסף בלי חשבון בשביל שיצליחו לשקם ולהחזיר את המשקים האלה. אנחנו עברנו התעללות קשה עם שרי חקלאות, עם שרי אוצר, עם פקידי אוצר, וזה הזמן להגיד למדינה: את רוצה להאכיל 9 מיליון אזרחים? זה עניין של חירום, זה לא עניין של החקלאים. להציל אולי 5,000 חקלאים זה אולי לא משימה לאומית, אבל להציל את המזון הטרי שיסופק מפה ולא ממדינות שאנחנו נהיה תלויים בהם, זה כן משימה לאומית, כי זה אומר שלוש פעמים ביום להאכיל את כל מדינת ישראל. וזה המזון הטרי, זה חלב, ביצים, ירקות ופירות. תודה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה על הדברים. שמוליק לויט.

חבר'ה, תקצרו כי אנחנו רוצים לסיים. לא לחזור על דברים. הכול נשמע.

אני לא חוזר על דברים שנאמרו, אני רוצה לציין עוד דבר אחד שהוא נזק שצריך להתחשב בו וצריך לקבל את התשובות ממס רכוש. אני יודע שצביקה מתעסק עם העניין הזה מול מס רכוש. אנחנו נזק מתגלגל כתוצאה מסגירת שתי משחטות באשקלון ובשדרות. בירידת כושר העבודה של המשחטות נוצר פקק שלא מאפשר פינוי לולים לשחיטה במועד המתאים. כתוצאה מכך גם אי אפשר לאכלס באפרוחים שכבר מוכנים בימים הקרובים לאכלוס. אנחנו המגדלים עושים מאמצים ניכרים על מנת שהאפרוחים האלה יופנו ללולים אחרים. אבל אין מצב שיש במדינת ישראל כל כך הרבה לולים, ואנחנו רוצים להיכנס למהלך של השמדת ביצים לפני שמכניסים אותם למדגרה ולפני שהם הופכים להיות אפרוחים, וזאת על מנת לא ליצור גם בעיות כלכליות כבדות וגם בעיות של צער בעלי חיים. כל המערכת הזאת צריכה להיות כמובן מוכרת על ידי מס רכוש, בין אם כנזק עקיף של יישובי הספר או בין אם כנזק ישיר של מגדלים אחרים. שמעתי קודם את נציג מס רכוש שאומר שהוא מכיר בכל הנזקים ישירים. אנחנו צריכים רק אישור לעניין הזה.

דבר נוסף בשולי הדברים, עכשיו זאת דוגמה מוכחת שהחוק שנחקק בחוק ההסדרים היה מיותר לחלוטין. היום בכורח הנסיבות מגדלים מדברים אחד עם השני, בין אם יש להם משחטה בין אם אין להם משחטה. וכל החוק שהועבר בחטף הוא חוק מיותר לחלוטין ולדעתי צריך לבטלו בחוק ההסדרים הקרוב.

מולי, לא הזכרת את עניין ההודים.

ההודים והפטמים זה באותה סיטואציה. אנחנו נמצאים באותו פלונטר של עיכוב בשחיטת הודים ואותו דבר שקורה בפטם, קורה גם בהודים.

צודק, את אשר יגורנו בא לנו.

מה שתיארת, באמת מוגדר, אנחנו מודעים לנזקים האלה, זה מוגדר כנזק עקיף. ככל שהחוק יאפשר לנו נפצה את זה. הגדרתית מה שתיארת זה נזק עקיף.

זה נכון, אבל בידי מגדל הרבייה, גם אם הוא נמצא במשואות יצחק או שנמצא ב-30 ומשהו קילומטר, זה נשק ישיר כי אין לו איפה לשים את האפרוחים.

כבוד היושב-ראש, צריך למצוא לזה פתרון לסוגיה הזו.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

על זה הייתה אומרת סבתא שלי: הייקה, תחברו ותוציאו נייר.

צביקה יצא, אני לא מדבר בשמו, אבל נצטרך לעשות על זה פגישה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ירון סולומון, בבקשה.

אקצר, רבותיי, יש לנו בעיות עם רשות המים. רשות המים עוד לא הבינה שיש מלחמה. הם מוציאים תקנות ותנאים וקולות קוראים וכל מיני דברים. הבקשה שלי לוועדה, יכול להיות שזה למשרד החקלאות או ליושבי ראש הוועדה, נא בבקשה, או שתזמנו את ראשי רשות המים ותתנו להם בראש ותגידו להם שיתעסקו אך ורק בנושאים שקשורים למלחמה, כמו: הורדת מחירי המים בכל סוגי המים ולא מה שנקרא לקדם תקנות חדשות לעתיד, אלא אם כן התקנות האלה מטיבות עם החקלאים ועם מגזר המים הביתי. תודה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה. זה יהיה על סדר היום שלנו. נציגות חקלאית מהעוטף – ספיר, מור, תציגו את עצמכן.

אני ספיר חביביאן ממושב יתד, אימא לשישה ילדים, בעלת משק חקלאי שבימים אלה קורס למול עיני. אנחנו משק צעיר.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

מה יש לכם?

יש לנו גן ירק אורגני – סליחה אני מצטערת – אנחנו לא ישנים מ-7 באוקטובר ובאנו להשמיע את הקול של הנשים של החקלאים שעומדות איתם ולצדם ומאחוריהם, בדיוק כמו החקלאים עצמם. ימים ולילות אנחנו לא יודעים מה תגזרו בגורלנו, אין לנו ודאות קיומית. בעוד יומיים יורדים תשלומים של ספקים שאין לנו מושג מאיפה הם אמורים לרדת. אין לנו, לא אשראי ולא אבא שילווה ולא איזה בנק מאחורי הגב. מה שיש לנו זה את הידיים העובדות שלנו שעובדות ומנסות להציל כל חלקה של אדמה ואין לנו שום תשובה ושום מתווה ושום הבטחה שאתם איתנו. אנחנו ציפינו שהמדינה תעמוד מאחורינו כגב ביטחוני, שתיתן לנו לעבד שטחים בפריפריות ולהצמיח את הנגב, ומה שקיבלנו זה חור שחור שנמצא איתנו ימים ולילות ולא נותן לנו מנוח. אנחנו מבקשים שהמדינה תיתן לנו את הזכות הבסיסית להתקיים, לקיים את הילדים שלנו, לחנך אותם ליישב את הארץ ותתנו לנו כספים שנוכל לעמוד על הרגליים. אין לנו. אין לנו מאיפה להביא את זה. העגבניות שלנו קורסות, הפלפלים שלנו שנשברו, אי אפשר לשקם אותם. החצילים שלנו, כל מה שהשקענו יום ולילה במשך חודשים ארוכים, הכול יורד לטמיון. יפה שאתם שולחים מתנדבים, אין להם כבר למה לבוא בעוד יומיים-שלושה, נצטרך לסגור מים ואין לנו ודאות קיומית חודש, חודשיים ושלושה.

אנחנו מוכנים להיות העורף של המדינה בתנאי שנדע שיש משהו כלכלי שמבטיח את היכולת שלנו לחזור ולשקם ולהשתקם. אנחנו לא פנויים לטפל בילדים שלנו, אנחנו לא פנויים לטפל בעצמנו, אנחנו שולחות את הבעלים שלנו ואת עצמנו וכל מה שאפשר לשדה, ואת המתנדבים וכל מי שמוכן לתת יד, תחת מטח רקטות חי. זו לא מציאות מדומה, זאת מציאות ממשית. אנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו לא מקבלים שום תשובה ברורה מהממשלה.

ספיר, קודם כל תודה לך שאת ככה פותחת את הלב, והדברים שלך יוצאים מהלב ונכנסים ללב של כולנו, ואת בוודאי רוצה שנעשה מעשים. שלא תצאי מפה שאין לך תשובות, קודם כל ברמה הפרטנית לגבי העסק שלכם והמשק שלכם, אני ושוסטר כבר קבענו שנלווה ונבדוק אצלכם אישית מה קורה. באופן מערכתי תנסי להפוך את הדאגה והכאב הזה לבקשות שלך ממשרד החקלאות ומגופים אחרים, כדי שזה יופיע בסיכום שלנו. אנחנו רוצים לתת לך מקדמות, אנחנו רוצים להגיד לבנקים לעצור ולתת לכם אשראי, אלה דברים שניבחן עליהם, אם לא נביא לך את התוצאה הזאת, נכשלנו. אני אומר בקולך, לאחר שביטאת את הכאב בצורה ברורה, תגידי מה את דורשת ממשרד החקלאות וגופים אחרים כדי שזה יהיה חלק מהסיכום ונוכל לעבוד על זה.

אנחנו מבקשים לקבל תוכנית לחצי שנה לפחות עד העונה הבאה, עד היכולת שלנו לחזור ולשקם, מה הצפי הכלכלי שלנו, כי זה הצפי הקיומי. תזרימית. לא אולי, לא על בסיס – אנחנו צריכים לדעת שהספקים יוכלו מחר כשנחזור לשטח, לתת לנו קומפוסט, לספק לנו מים, שלא יבואו לפרק לי שעונים ולא עכשיו להתחיל להוכיח שזרקתי אתמול 80 טון של בטטה אורגנית כי אין לי איך להוציא אותה וכי נפל החשמל במקרר והכול נרקב – אני צריכה ודאות כלכלית קיומית תזרימית חצי שנה לפחות קדימה עד שנוכל לקיים עונה חדשה בשטחים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ספיר, בוא ניתן מה שנקרא הכה את המומחה - - -

ספיר, אנחנו מכירים באופן אישי, גם מפיצויים במבצעים הקודמים, אני יכול לתת לך ביטחון שאנחנו נפצה אותך אני מקווה שבאופן מידי עם המקדמות. למיטב ידיעתי גם היום אישרנו לכם את התיקים ממגן וחץ, גם בן משפחה שלכם דרור וגם לכם, תסתכלו בחשבון. אני יכול לתת לך ביטחון שאנחנו קודם כל נזרים לכם את המקדמות, ואני אומר לך שאנחנו מחויבים על פי חוק לפצות אותך בנזקים הישירים של אי-קטיף, מה שסיפרת עכשיו ועל הנזקים העקיפים ככל שיהיו לך. זה לא מטוב לבנו זה לפי החוק. אנחנו מחויבים לעשות את זה. את יודעת שעשינו את זה גם בעבר בכל המבצעים הקודמים.

נכון. האם יש לנו צורך לתעד את כל הדברים האלה? מה אנחנו צריכים לעשות? מה המתווה של הדבר הזה?

אתה מבינה שפה, בעבר מיד ביום שנגמר המבצע, היינו אצלכם יום למחרת. כרגע אין לנו אישור להגיע לעוטף, הלוואי ויכולנו, לא מאשרים לנו. לכן אנחנו כבר מזרימים בלי לבדוק. יש לנו את הכלים לבדוק ולדעת גם את המחזורים - - -

מה שאני יכול להציע, מה שבכוחך לתעד, תתעדי. מה שנבצר ממך בשל סכנות או סיבות אחרות, אין מה לעשות.

רק אוסיף שאנחנו יודעים פה שהנזקים היו יותר גדולים, זו עכשיו הנחה וזו דעתי האישית שההתחשבנות תהיה פחות מדוקדקת ויותר ברמה של עונה כללית או מחזור כללי. אני מניח שהפעם זה יהיה יותר רחב ופחות נדבר כמו שדיברנו במבצעים הקודמים על קילו תפוחי אדמה, זה יהיה ברמה טיפה יותר גבוהה, אוקיי?

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אם אפשר תמשיכו את השיחה אחר כך, אני רוצה שנתקדם.

יש לי שאלה לגבי זה, האם תחת הדבר הזה אנחנו צריכים לסכן חיי אדם שייכנסו תחת ירי רקטי?

ממש לא. התשובה היא לא.

אז למה אנחנו צריכים את המתנדבים לחקלאות אם אי אפשר להציל את זה?

תקשיבי, זו החלטה של כל משק חקלאי. יש אדם שתוך שלושה ימים חלב פרות בעלומים. כל משק יגיד ואנחנו נדרוש את הסביר. מה שלא ניתן להפעיל כמשק חקלאי בשל סיכון שהוגדר על ידי המדינה, הוא לא חייב להפעיל. אדם בחר בנחישות להפעיל את המשק שלו, נעזור לו על ההפעלה באמצעות מתנדבים, באמצעות כל דרך אחרת. וגם יהיו מצבי ביניים, חלק מהמשק הוא הציל וחלק מהתוצרת וחלק הוא לא הציל. הגישה שאמר עכשיו אורן – לפעמים לא צריך להקשיב רק למילים אלא למנגינה. המנגינה שלו מרחיבה, היא באה לקראתך, מרחיבה איתך לטווח ארוך. אני לא מחפש פה אף אחד ולא דקדוקי עניות ולא פרטי פרטים. אני מאמין לכם. אבל מה שאת יכולה לתעד תתעדי, מה שתחליטי כמדיניות מבחינתך אם את יכולה עם מתנדבים לגדל, תגדלי, אם זה בלתי אפשרי אז זה בלתי אפשרי.

החוק מבקש תמיד לצמצם נזק, אבל בטח ובטח לא בסכנת חיים. לא שלכם ולא שלנו ולא של אף אחד אחר.

אני רק רוצה לדבר על זה שגייסתם 300,000 חיילי מילואים ויש הרבה ששוכבים בכל מיני בסיסים כמו בא"פ לכיש ואחרים ורק מחכים ליום קריאה. בינתיים אנחנו הולכים בשטחים שלנו ומוציאים נפלים של רקטות, מוצאים אופנועים של חמאסניקים. אנחנו לא יודעים מה קורה עם כל מה שאנחנו מוצאים בשטח והאם הם מנוטרלים כבר או שעדיין יש - - -

אתם מביאים את זה לקב"ט של המועצה שאומרים שניקו - - -

כן, אבל זה שאנחנו נתקלים בזה - - -

לא, נטפל בכול, תראו, העדיפות של הצבא והייתי במשרד הביטחון, גם שוסטר, אנחנו באים עם רקע ביטחוני, זה קודם כל הצלת חיים שלנו, אחרי גופות שלנו, אחרי זה גופות של מחבלים, אחרי זה ציוד מלחמה, אחרי זה נפלים. יש לנו עדיפות. אנחנו עוד לא מצאנו את כל הגופות.

בדיוק. יש לנו מלא שטחים - - -

אבל אם יש לך איתור או מיקום, נא לשלוח לקב"ט, הוא ידאג כבר להביא לנו את זה לפיקוד העורף.

זה בוודאי, אבל השאלה שלי היא אם יש אפשרות לעשות משהו מקדים ולקחת את כל חברי המילואים שכרגע לא עושים כלום, ויש לי הרבה חברים שגויסו למילואים ושוכבים בבא"פ לכיש ורק מחכים לפקודה, עוד אין - - -

לתת להם משימה של סריקה.

לתת משימה ולהוריד לסריקה לשטח.

אתן לך את הנייד שלי, תכתבו לי את זה ונפעיל את צה"ל בדבר הזה. יש כוחות בהמתנה. ההמתנה היא גם אימונים, ירי, הם לא רק ממתינים.

ברור לי, השאלה היא האם אפשר - - -

אבל אם יש כוח זמין לסריקות כאלה ולתת לכם גם ביטחון שהשטח שלכם נקי, זה דבר שצריך לעשות אותו. תודה רבה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

יפה, גלית בזום.

שלום וברכה, קודם כל תודה רבה, אני יושבת ועוקבת מהשעה 14:30, אני נמצאת באוטו, אני עם ילדה פצועה שאני צריכה להוריד לה את התפרים. ילד בן 15 שנסע היום שלוש וחצי-ארבע שעות לכיוון לקבור את החבר שלו בן 15, אותו ואת כל המשפחה שלו.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גלית, מאיפה את?

אני ממושב יתד ממועצה אזורית אשכול. אני מייצגת את נשות החקלאים. אני באמת, אני יושבת וצופה, הגוף שלי רועד, אני חושבת שאין מישהו שיושב שם בחדר שלא שמע את השם שלי ולא התקשרתי אליו באופן אישי. צביקה יעיד על זה עכשיו, בדיוק אני כותבת לו ברמה האישית לנסות לעזור עם הדבר הזה.

חברים, אנחנו צריכים להפסיק את הדיונים, אתם צריכים להבין, ה-7 באוקטובר זאת שואה מספר שתיים. הוצאתם אותנו מהבית. איך יכול להיות ששכחתם את הבעלים שלנו שם? איך יכול להיות שאתם שולחים לשם ואנחנו מתעסקים עכשיו במתנדבים? איך יכול להיות שהאזור הזה לא שטח צבאי סגור לאלתר? אנחנו לא יכולים שיישארו שם בני אדם. אתם מתעסקים בלהביא תלמידים, אתם מתעסקים בלהביא בתי ספר, אתם לא מבינים את הסכנה, אתם לא מבינים את הסכנה. אני מקווה מאוד ואני רוצה להגיד שמה שאני אומרת עכשיו לא יסכן את ביטחוננו, היום במושב ישע בזמן שהיו מתנדבים, נפלו קסאמים כמה מטרים מהם. על מה אתם מדברים? על איזה מתנדבים? מי יכול להציל אותנו? אתם יכולים להציל אותנו. אתם, מי שיושב שם שייקח אחריות. היום בערב אתם חוזרים לנשים שלכם, אתם חוזרים לילדים שלכם בבתים המוגנים שלכם, אני כבר שלושה שבועות מנותקת מהבית. לא רואה את הבעל שלי. אנשים שיושבים שם בחדר פגשו אותו, אני לא פגשתי אותו. אני מנהלת את המלחמה הזאת מחדר במלון, עשרה מטר על עשרה מטר. אני מתקשרת לשרים ולפוליטיקאים. אנחנו לא אנשי פוליטיקה, אנחנו אנשים פשוטים שנמצאים ונותנים 80% מהתוצרת למדינת ישראל.

חבר'ה, תתעוררו, מחר בבוקר אין שום דבר במדפים. הילדה שלי, הנה, יושבת פה ובוכה לידי. היא שומעת את הדבר הזה, היא שומעת את אימא שלה ישנה שעה בלילה. מנהלת את החמ"ל הזה מחדר במלון. לא יצאנו לראות אור יום. עכשיו יצאתי להוריד לה את התפרים. אני צריכה להתעסק בישיבות ממשלתיות? יש לי ילדים לטפל בהם, אנחנו פשוט משתגעים. למה אתם לא לוקחים את הדבר הזה בשתי ידיים, תוציאו את הבעלים שלנו משם, תכריזו שטח צבאי סגור, היום, היום, לפני האסון הבא. לא הספיקה לכם כמות הנרצחים שהייתה לנו? חבר'ה, מי ייקח את האחריות מחר בבוקר על האדם הראשון שייפגע

גלית, אנחנו מקשיבים לדברים שלך, אם תרצי להמשיך, גם נקשיב, ואת מדברת מדם לבך. אני רוצה להגיד לך דבר אחד חשוב: הגישה כלפי חזרה לעיבוד השטחים החקלאים היא שונה בין חקלאי לחקלאי. יש חקלאים שאומרים – אני רוצה לעבד ומהר ועכשיו, ויש חקלאי שאומר – אני בסיכון, אל תבקש ממני את זה. אני חושב שהגישה של המדינה תכבד את שתי הדרכים. מי שיגיד אני מעבד והולך ולוקח מתנדבים, אנחנו נלך איתו. מי שיגיד שיש פה סכנה של קסאמים וזה אזור הסיכון, לא נדרוש את זה ממנו – ניתן לו מקדמות וניתן לו פיצויים. זה מה שיקרה.

קודם כל תודה רבה על הדברים שלך ואני מקשיבה לך מתחילת הדיון ואני חייבת לומר שנתת לי אור בקצה המנהרה. אבל אני חוזרת ואומרת, אם הדברים לא ייכתבו ונמשיך את הדיונים האלה יום אחרי יום - - -

אנחנו כאן ואנחנו נבדוק את זה כל יום. ועוד שבוע נעשה בדיקת מעקב. והמקדמות האלה יגיעו תוך יומיים-שלושה לחשבונות. ואם לא יגיעו נתכנס פה. אנחנו נבדוק כל דבר פה, תאמיני לי. זאת שיטת העבודה שלנו.

אני מבינה. אבל אתה חייב להבין, אנחנו מדברים כבר היום על נזק של חמש שנים קדימה. אתם צריכים להבין את זה. מי שלא מתעסק בחקלאות, לא יודע מה זה חקלאות. הנזק הוא חמש שנים קדימה. תקליטו את מה שאני אומרת. יש לנו 350 דונם, התצרוכת של מועצה אזורית אשכול ובכלל, אנחנו תכף נכנסים למערכה גם בצפון, אתם חייבים להבין שאנחנו נמצאים במגה אירוע. מה שקורה עכשיו זה - - -

תקשיבי, אני רוצה להתחייב פנייך, אנחנו אישית נלווה איתך. אנחנו יודעים ללוות גם אנשים פרטנית. אבל את גם מדברת על הבעיות המערכתיות והכלליות שרלוונטיות לכולם. נאמר פה כמה פעמים על ידי רשויות המדינה, על ידי השר, על ידי רשות המיסים, על ידי אנשיו, זה אירוע שונה מבעבר, משך הסיוע שלנו יהיה ארוך יותר, גדול יותר ומשמעותי יותר. נלווה אותך בכל השלבים.

שאלה אחרונה ברשותך, איך אתם עוסקים עוד במתנדבים בזמן שהאזור הזה נמצא תחת ירי? אם אני מפחדת עם בעלי, אני מפחדת על כל אדם שייכנס למשק שלו. מה, אני אשא באחריות? מי יישא באחריות?

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גלית, מדבר אלון שוסטר, תקשיבי, אני מתחבר לדברים שלך, לתדר, אני בא מקיבוץ מפלסים, אני לא חוזר לזוגתי שתחייה, היא במקום אחר. הרפתנים עמדו מול סיכון. היה פה קודם ליאור שמחה שאמר: אתה בטוח שאתם רוצים לקדם את הפרויקט של המתנדבים שחולבים? הם באים מכל הארץ, ערבים, דרוזים, בדווים, מכיוון שנהרג, נרצח, מנהל הרפת בכיסופים. ואמרתי לו את מה שאני אומר גם לך: אף אחד לא יכול להעז להורות למישהו לעבוד תחת סיכון באזור הזה. זה לא קורה. חבר הכנסת ביטון אמר, ומס רכוש יכבד כמובן את הנזק שייגרם כתוצאה מזה, הוא יפצה. אבל, מי שלוקח על עצמו בידיעה מה מתרחש והוא בדעה צלולה מגיע למקום, ויש מי שמקבל אותו, זה לגיטימי, אנחנו אנשים מבוגרים ומודעים לסכנה. יש סכנות שונות בחיים שלנו וכרגע אנחנו עומדים בפני סיכון אחר. תני להם את הצ'אנס הזה.

גלית, אגיד לך עוד משהו, דיברת על משפחה, בסדר? שלושת ילדי בצבא עכשיו, החתן בעזה, והחבר של הבת כבר שמונה שנים, זה כמו חתן, גם הוא בחילוץ ביחידה סודית. כל המשפחה בצבא. הצבא שלי ושל שוסטר זה להיות בעורף האזרחי. הצבא של המתנדבים האלה שלא יכולים להגן על המדינה בנשק, זה לנצח את החמאס בזה שהשדות האלה יפרחו. אם השדות האלה יהיו שוממים, זה ניצחון החמאס. הדבר הזה נעשה בזהירות, בתבונה, לא בפיזור דעת. אדם שמתנדב הוא בחלק לוקח סיכון. אבל מי שבחר את זה, בחר את זה.

מיכאל, תגיד מילה על הביטוח שאנחנו מנסים שזה - - -

יהיה ביטוח, לא יהיה מתנדב שלא יהיה מבוטח. אבל את צודקת שפה - - -

היום, עכשיו, בשעה הזו יש שם מתנדבים בלי ביטוח. גם מחר בבוקר יש - - - אבל זאת לא הנקודה - - -

לא יהיה דבר כזה. אני מתכוון לטפל בביטוח הזה ביממה הקרובה. אגב, כל רשות מקומית שפועלים בה מתנדבים יש לה ביטוח. נעשה ביטוח ייחודי לחקלאים המתנדבים. כל אדם שבא להתנדב ברשות מקומית מבוטח. ארגוני המתנדבים הללו מבטחים את המתנדבים בתוך העמותות שלהם, אבל אנחנו נוודא את זה.

מיכאל, מיכאל - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גלית, אנחנו צריכים לעצור. גלית, יקרה, שנינו עומדים לרשותך. את יכולה לדבר גם איתי - - -

דבר אחרון, אם אתם רוצים שנמשיך עם המתנדבים כמו שאתם אומרים וביטוחים, מחר בבוקר מיגוניות ולראות איך אנחנו מסתכלים חמש שנים קדימה, בסדר? לא כרגע על גרוש, מקדמה, תנו לנו ביטחון לטווח ארוך.

בוודאי, צריך חשיבה ארוכת טווח. תודה רבה לך.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

איפה אמויאל? רענן פה? יצא. אתה יודע משהו לגבי המיגוניות? אתם עוסקים בזה?

יש לנו גם כסף וגם רצון, אבל יש 400 מיגוניות בייצור עכשיו. הייצור הוא איטי מאוד. צה"ל - - -

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אל תאבד את התקווה, המלחמה ארוכה.

אתה יודע שאנחנו עושים פתרונות מיגון שהם ביניים, אותם גלילי בטון עם סגירה של באלות. הדבר הזה גם עושה עבודה.

חבר'ה, צה"ל שתה את כל החוזים. יש 300,000 חיילים שם.

לאט, לאט, ממשיכים.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אחרון הדוברים, מחכה לנו.

בקשר למיגוניות, יש לציין שמשרד החקלאות הוציא היום הודעה לכל החקלאים, בינתיים הצינורות האלה יספקו, ולאחר מכן - - - מיגוניות.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

דיויד לוי, ארגון מגדלי הפאלחה.

אהלן, אני רוצה להתייחס לשני נושאים שלא דיברו עליהם עדיין, הנושא הראשון לא עולה כסף, הוא דורש תשומת לב, הנושא של רישיונות לנשק. חקלאים עושים - - - בישובים אחרים בפריפריה אינם מקבלים עדיפות לרישיון לשימוש באקדח. כמו כן, גורמי הביטחון אינם מציידים אותם בנשק. אני מבקש גיבוש מדיניות מתעדפת על ידי המשרד לביטחון לאומי הקובעת כי תינתן עדיפות לבחינה וטיפול בבקשה לרישיון נשק עבור תושבים ביישובי הספר, בדגש על בעלי משלח כגון חקלאים. זה מאוד מאוד חשוב, יש לנו המון פניות מחקלאים בנושא הזה. הם יוצאים לשטחים ואין להם נשק בכלל. הם נמצאים במקומות מסוכנים. זה דבר קטן שעם קצת תשומת לב אפשר לטפל בו.

הנושא השני זה הנושא של שטחי חיטה. המלחמה שמה בספק את היכולת לממש את תוכנית הזריעה של כ-120,000 דונם שטחי חיטה למספוא ולגרעינים הנמצאים ב-0 עד 7 קילומטר מהגדר. אלה 90,000 דונם חיטה למספוא ו-30,000 דונם חיטה לגרעינים. גידול חיטה אשר זריעתה צריכה להתחיל בחודש נובמבר נחוצה להבטחת ביטחון המזון לעדר החלב וגם לשמירה על היקף מלאי חירום לגרעינים. חייבים להכין באופן מידי מלאי שטחים חלופיים המתוכננים לגידול חיטה בנגב המזרחי והצפוני ולהקצות לשטחים אלו 11 מיליון קוב מים במחיר הוגן.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אתם מכינים דיויד?

על מנת להבטיח יבול מרבי כמענה בטוח ליבול שעלול להיות באזור 0 עד 7.

תודה רבה. אנחנו נעים לסיכום. שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

רשמנו את כל הנקודות. חבר הכנסת ביטון מיד יסכם ויפרט. אני מבקש מהנציגים האמיצים שנשארו, גם מאנשי משרד החקלאות, צביקה זה אתה, אני מתכוון – יש לי מן מנהג כזה כשאני עושה ריצת בוקר, יש לי מסלול קבוע.

אתה כבר לא עושה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

עושה, תאמין לי עושה. בתוך הישוב עכשיו בזמן האחרון. והמנהג הוא גם לעשות סקווטים, לרדת ולאסוף בדלי סיגריות. מה אני רוצה להגיד? לא בדלי הסיגריות, אלא הפדנטיות. גם מיכאל וגם אני מתכוונים להתייחס ברצינות לכל אחד, אני רשמתי 18 נקודות ונעבור על כל אחת מהן בהמשך. יצא גם סיכום מסודר. ואנחנו מעמידים את עצמנו, כמו שאני מניח, כל חבריי הכנסת, מטי נמצאת כאן איתנו וגם האחרים, משום שהנושא הוא חיוני – אמרנו: ביטחון מזון – אבל לא פחות מזה, הוא הזדמנות מפוארת לבסס את הנראטיב שעליו דיברנו בהתחלה. מיכאל, בבקשה.

אנחנו מבקשים להודות לשר החקלאות שהיה פה שעות רבות, הקשיב וגם הביא תשובות, חלקם מעשיות וחלקם לקח על עצמו להמשיך ולקדם. המבחן של הממשלה ובמקרה הזה של משרד החקלאות וכל המשרדים האחרים שתלויים בחקלאות – אוצר, חוץ, חינוך, אחרים, כל אחד בהיבטים שונים של ענף החקלאות, המבחן הוא במעשים. נכנס את הוועדה הזאת בעוד שבוע עד עשרה ימים למעקב אחר החלטות שאנחנו מתכוונים לקבל כאן.

הוועדה דורשת שהמקדמות שיועדו לחקלאים לפיצוי המידי והראשוני ישולמו בימים הקרובים וידווח לוועדה על מועד התשלום הראשון שבוצע לחקלאים, כולל הליך פשוט כפי שדווח כאן לתביעת המקדמות הללו על ידי החקלאים.

הוועדה מבקשת מרשות המיסים לנקות שולחן מהיר של כל התחשבנויות העבר בגין אירועים קודמים בעזה, מגן וחץ, שומר החומות, אפילו צוק איתן, אותם תשלומים גם יקלו על התזרים של חקלאים שונים.

הוועדה דורשת משר הביטחון, ראש הממשלה ושר החקלאות, לראות בענף החקלאות ייחודי במרחבים שאליו האיום, גם של הקסאמים וגם של הטרור הגיע, ובכלל אזורים כמו מרחבים ואופקים, ועל כן לשקול בתחומי הפיצוי של חקלאים להסתכל על טווחים של 20 ו-30 קילומטר ולא לדבר על שבעת הקילומטר, כי זה יפגע בחקלאים רבים שנפגעו בזמן אמת ושגם לא יכולים לחזור עכשיו אל השטח. אנחנו מבקשים הרחבה של הטווח.

הוועדה דורשת משר החקלאות ושר האוצר להציג מעטפה תקציבית ראשונית בהיקף של מאות מיליונים להשקעות בחקלאות בהיבטים שהחקלאים צריכים. צריכים עכשיו לניהול מתנדבים, לעובדים חדשים, למשתלמים, להקלה במחיר המים, לקליטת בנים ממשיכים שיחזרו לסייע למשק, לאמצעי ייצור והגדלת התפוקות בענפי חקלאות שבהם אנחנו יודעים שיש יבוא וניתן בהשקעה מידית של האוצר לייצר את זה בארץ, כמו דוגמת התפוחים שעלתה כאן. אנחנו דורשים שיוצג לנו בעוד עשרה ימים תוכנית השקעות ממשלתית במאות מיליונים מידית לחקלאות. מאות מיליונים. לא נקבל פחות מזה. גם על סמך הטענות שנעשו פה שהחקלאים הסכימו לשתי פעימות שבוצעו ביבוא ומכסים והשיפוי בגינם לבדו היה 270 מיליון וגם על סמך אותה תוכנית כלכלית של השקעות בחקלאות על פני חמש שנים של 2.6 או 2.7 מיליארד, ומתוכם אפשר כבר לגזור את 0.5 מיליארד לשנה הזאת שמסתיימת ומיד להשקיע את הכספים הללו. אלה כספים זמינים באוצר והאוצר ייבחן, האם הוא נתן למשרד החקלאות יכולת להשקיע ומהר. זה יהיה מבחנו של האוצר בענף החקלאות.

1. לבחון ולמצוא דרכים להוזלת מחיר המים לחקלאים בעוטף ובכל האזור שנפגע מהמלחמה, כולל הצבא שהוא עכשיו נפגע.

מהרשות.

מקורות ורשות המים. אבל אני רוצה לדרוש ממקורות לא לעקל חשבונות, לא לסגור ברזי מים של חקלאים. אם הם יעשו את זה, אנחנו נבוא איתם דין וחשבון. ראינו שהבנקים עוצרים תשלומי משכנתא, ראינו שמפסיקים עיקולים, דרשתי היום להפסיק פינויים ואכיפה לדיירי דיור ציבורי, מקורות לא תהיה חזירה. היא לא תסגור ברזים ולא תפגע בחקלאים בשעת משבר. את זה אנחנו רוצים לוודא וגם משרד החקלאות מאיתנו, צביקה – צריך להעביר את המסר לרשות המים ולמקורות בדבר הזה.

הוועדה מבקשת משר החינוך, מהשר לשוויון חברתי, רווחה, ביטחון, דתות, לשחרר ולאפשר לבני ישיבות, בני ישיבות הסדר, שינשינים, מכינות, שירות לאומי, כל כוח התנדבותי, מועמדים לשירות צבאי שלא יגויסו, כל הכוח הזה בזמינות לסייע לחקלאים, כהוראה של השרים הללו. הוועדה דורשת לראות נציג בדיון המעקב של משרדי הממשלה הללו שציינתי, רק לסעיף הזה. אם משרד ממשלתי כמו החינוך או הרווחה או הביטחון כבר הוציא מכתב לגופי המכינות, השינשינים, עם ההוראה הזו, הוא פטור מלהגיע. אם הם לא עשו את זה, אנחנו רוצים את המשרדים בדיון הבא.

אנחנו מבקשים הגדלת מימון למתנדבים. יש 5 מילון, זה כסף ראשוני, מדובר בעשרות מיליונים לשכן, להאכיל, להסיע ולנהל מתנדבים. הגדלת סעיף המימון של מתנדבים כחלק מסך ההשקעות של האוצר, ההשקעות המידיות בחקלאות. ביטוח מתנדבים חייב להיגמר תוך יממה. את זה אני עושה מול ברנס אישית באוצר. תוך יממה, הבטחת הביטוח של כל מתנדבי החקלאות בישראל.

אנחנו מבקשים משר המשפטים לוין לייצר הוראת שעה שמונעת ניצול וחזירות של מספר עורכי דין. יש לנו את השמות שלהם, שבעה עורכי דין. ראיתי תמונות מזעזעות של עורך דין שפורס מזומנים על שולחנות וקורא לפועלים תאילנדים ואומר להם: ככה אתם תקבלו ממני כסף. הדבר הזה של לרקוד על הדם, בשעתה הקשה של החקלאות, לייצר גל תביעות נגד חקלאים – זה חייב להיפסק, כולל מיצוי ההליכים בלשכת עורכי הדין מול עורכי הדין הללו שלדעתי מפרים גם אתיקה בשעת מלחמה.

אנחנו מבקשים לבחון את סוגיית האגרות והאגרות הכפולות של העובדים הזרים, זה נידון קודם אבל זה עלה גם פה. אם עובד זר עזב והגיע חדש – פטור מאגרות ולא כפל אגרות.

אנחנו מבקשים ממשרד הביטחון, פיקוד העורף ומשרד החקלאות לבחון לפי בקשה של חקלאים מסוימים, שחרור ואיפשור לעיבוד חקלאי בשטחי הפלחה מזרחית לכביש 232. אנחנו מבקשים מפיקוד ומביטחון הפנים, לבחון מידית הקלות ומהירות מתן רישיונות נשק, קצר קנה וארוך קנה, לחקלאים כדי לייצר אווירה של ביטחון ותחושת ביטחון בקרב עובדיהם בשדות.

אנחנו מבקשים מפיקוד העורף להגדיל את כמות המיגוניות והפתרונות לעובדים זרים ולעובדי החקלאות במרחבי ובבתי האריזה במקומות שהם בהם פועלים.

כל ההחלטות האלה יהיו הבקרה שלנו לדיון הבא. הדיון הבא לא יהיה - - -

סליחה, כבוד היושב-ראש, הנושא של התקינה.

רגע, אני לא סוגר. משהו שלא אמרתי תוסיפו. וכל מה שהוחלט כאן יהיה הדיון הבא לפי סעיפים. לא אמירות, לא כאב, לא עצבים. כל סעיף – תשובות של משרדי ממשלה. בוצע, לא בוצע; התקדם, לא התקדם. זאת תהיה תוכנית הבקרה שלנו לדיון הבא. שוסטר ישלים דברים שלא אמרתי וגם אתם.

גם הדברים שאמר מולי לויט.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

יש שתי נקודות שאני מוסיף ונאמרו פה: הראשונה, התקינה של חומרי הדברה, לבחון את זה ברצינות. יש פה שאלה משפטית מול תפעולית. וסיפור הרפורמה, זה לא שמוליק אמר - - -

אני, הרפורמה בענף ההטלה. אותו הסכם.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

כן. נבדוק את העניין כג'סטה אל מול החקלאים הקטנים.

הוא דיבר על הפטם.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

צחי דיבר על ההטלה, הקטנים, ושמוליק דיבר על הפטם – אני מכיר את זה גם במקומות נוספים – לבחון את האפשרות של השמדת הביצים, אני מבין נכון, לפני - - -

השמדה ותשלום פיצוי על ידי מס רכוש.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

דיברנו על כך שזה כנראה ייכנס.

רק רשות המים – היא לא יודעת שיש מלחמה. אני מבקש - - -

אמרנו את זה.

אמרנו, אבל אני מבקש למקד את העניין הזה.

או שהיא תדע שיש מלחמה, או שנילחם בה. אנחנו אוהבים לעבוד עם משרדים שעובדים איתנו, וחברות ממשלתיות שעובדות איתנו. מי שלא הבין שהתחילה מלחמה, אנחנו נילחם בו. תאמין לי, אנחנו יודעים להילחם. תלכו לפרוטוקול תראו על מה נלחמנו. אם רשות המים לא תיכנס לאירוע, לא תהיה קשובה, אם חברת מקורות לא תבין את האירוע – אנחנו נדע לטפל בה.

אלון שוסטר (יו”ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

הסתבכה גם עם גולני וגם עם הצנחנים.

וזה נדיר שיש קואליציה כזאת.

וכמובן הנושא של הביטוח של המתנדבים.

אמרנו. אתה חוזר על דברים שאמרנו. תודה רבה, אנחנו סוגרים את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 17:15.