פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
23/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 62
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 9:30

היבטים בפעילות הרפואה השוטפת - דוח מיוחד של מבקר המדינה בעקבות משבר הקורונה (2021)

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

ליאורה שמעוני - סמנכ"לית ומנהלת חטיבה, משרד מבקר המדינה

דן בנטל - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

חיה פוליטי - סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

אילנה גנס - חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

סיגל ליברנט-טאוב - ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל

נדב דוידוביץ - יו"ר פורום בריאות הציבור של הר"י וראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון

הדר דסקין-ביתן - ממונת קורונה, שירותי בריאות כללית

שלמה וינקר - ראש חטיבת רפואה, לאומית שירותי בריאות

דב אלבוקרק - סמנכ"ל חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת

דניאל לנדסברגר - רופא ראשי, חטיבת בריאות, מכבי שירותי בריאות

מיכל חמרי - סגנית סמנכ"לית אסטרטגיה, המרכז הרפואי שיבא תל השומר

סלמאן זרקא - מנהל המרכז הרפואי זיו

אוהד הוכמן - מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון

באדרה חוריה - יועצת משפטית, המרכז הרפואי לגליל

פלורינה הלמן לוין

שלומית יוסף



היבטים בפעילות הרפואה השוטפת - דוח מיוחד של מבקר המדינה בעקבות משבר הקורונה (2021)

בוקר טוב לכולם. סליחה על האיחור הקל. היום יום שני, ח' בחשוון התשפ"ד. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היבטים בפעילות הרפואה השוטפת במהלך מגיפת הקורונה. נדמה לי שהנושא רלוונטי גם לימים אלה, אם אני מנתק אותו מעט מהקורונה. כל המערך הרפואי נמצא בלחץ עקב האירועים האחרונים בשדה הקרב בדרום.

לפני שנתחיל בסקירת הנקודות העיקריות בדוח המבקר, אני מבקש להדגיש בפני הנוכחים, אני לא מחדש דבר אבל אנחנו במצב מלחמה קשה על הבית. המלחמה מציפה פערים רבים ובעיות שהמדינה חייבת לטפל בהן בזמן אמת. המזל של כולנו הוא ההתגייסות של כלל הציבור והמגזר השלישי שנותן תשובות שהממשלה, המדינה, לא יכולות לתת תשובות לעניין הזה. מדובר בחיי אדם. הנושאים שאנחנו נדון בהם בשבועות הקרובים, הוועדה לפחות, יהיו נושאים אקטואליים ורלוונטיים למצב הנוכחי. ניקח ביקורות של מבקר המדינה ונשליך אותם על המצב הנוכחי, לא נבזבז את זמנם של האחרים על דיוני סרק. המבקר התריע על ליקויים בעבר. לעולם לא נדע אם זה עלה בחיי אדם או לא, אבל חלקם לא טופלו. מדוע לא יושמו ההמלצות אשר מופיעות בכל דוח ודוח? אולם כעת אנחנו ננסה באמת לראות היכן הדברים עומדים בכפוף למצב החירום שבו המדינה נמצאת.

דוח המבקר שמונח לפנינו מתייחס אומנם לתקופת הקורונה. המבקר בדק בזמן אמת את מצב הרפואה השוטפת תוך כדי המגיפה, ובמקביל לפעילות הוועדה לענייני ביקורת המדינה דאז. נבחנו ונבדקו דברים אשר עלו בשטח באירוע מתגלגל. אנחנו נמצאים כרגע, לצערי, שוב בזמן חירום, שוב הרפואה עומדת בחזית, שוב ראינו את המראות הקשים של בתי חולים שקולטים אין-ספור פצועים, במקביל לפצועים החיילים. מדינת ישראל פעם ראשונה חווה אזרחים פצועים במספרים גדולים מאוד, והטראומה היא טראומה מאוד קשה ברמה הלאומית. הקורונה עצמה שינתה דפוסי פעולה במערכת הבריאות בהם מעבר למתן טיפול רפואי באמצעות רפואה מרחוק, אשפוזי בית ועוד. אני מבקש לבחון כאן ולקבל תמונת מצב האם מערכות הבריאות ערוכות, ואם כן באיזה אופן לתת טיפול במקביל ללחצים הקשים אשר הם מתמודדים איתם כעת בהיבט מצבת כוח אדם, מיטות האשפוז, תרופות, ציוד רפואי, מיגון וכו'. אני מבקש לציין כי הדוח מדבר גם על שירותי בריאות הנפש, נושא מאוד מאוד קריטי בימים אלה. בשבוע שעבר דנו במרכזי החוסן וראינו פערים אדירים וקיצוצים שהמדינה עשתה במרכזי החוסן לאורך השנים, מה עוד שהתקציב של מרכזי החוסן הוא תקציב ממש קטן. דרשתי גם ממנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם ממשרד האוצר תוך שבועיים לתת תשובות הולמות איך אפשר להגדיל את התקציב הזה.

נעבור עכשיו לסקירת נציגי משרד מבקר המדינה, בתקווה לימים טובים יותר. תודה רבה.

בוקר טוב. שלום לכולם. כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן בסיטואציה מאוד ייחודית, כמובן בהיבט של המלחמה. אבל גם אנחנו כמשרד מבקר המדינה נמצאים ועוקבים אחרי מה שקורה. אנחנו כרגע נמצאים יחד עם המבקר, וגם צוותים שלנו עוברים בשטח בין מפונים, שומעים דברים שהם מעלים. אנחנו מנסים לאתר בעיות כאלה ואחרות שניתן לפתור אותן בזמן קצר במעגל קצר על מנת לסייע, ואני שמחה שאנחנו מצליחים לעשות את זה. הקמנו גם מוקד מיוחד לקבלת תלונות מהציבור, תלונות אישיות שנציבות תלונות הציבור מטפלת בהן. אני חושבת שבסופו של דבר גם ההתגייסות של כל גורמי הממשל ובטח ההתגייסות של הציבור היא ראויה לציון ולהערכה. אנחנו רואים את הפעילות של הציבור בעניין הזה, ואין ספק שמדובר בדברים שאולי חשבנו שהם קיימים, אבל מסתבר שהם בפועל אכן קיימים.

באשר לדוח שמונח כאן לפנינו, אני אזכיר שאנחנו בתקופת הקורונה עשינו סדרה של דוחות ביקורת שעוסקים בנושא של השלכות של הקורונה, הטיפול בקורונה, ההיערכות לקראת אירועים מסוג של מגיפות פנדמיות, ובכל הדוחות שלנו התייחסנו למצב שבו מדינת ישראל צריכה להיערך לקראת אירוע מהסוג הזה, אירוע שהוא חריג. לא תיארנו לעצמנו שכל כך מהר נגיע למצב שבו אכן אירוע מהסוג הזה מגיע ומתממש. הדוח שלפנינו עוסק בנושא של פעילות הרפואה השוטפת במהלך מגיפת הקורונה. כלומר, בתקופת הקורונה עדיין אנשים היו חולים, עדיין אנשים היו צריכים לקבל שירותים רפואיים שאינם קשורים דווקא למגיפת הקורונה, ובדקנו את הנושא של מערכת הבריאות, כיצד היא מתנהלת בתקופה הזאת. אפשר לומר שזה משליך גם על ימינו אנו. אין ספק שמערכת הבריאות כאן נמצאת באחד האתגרים הגדולים ביותר שלה, הן מבחינת המענה לכל מה שקשור למלחמה, ובטח טיפול בנפגעי מלחמה, אבל גם בכל מה שקשור לאירועים השוטפים של בריאות שוטפת. אנחנו חייבים לזכור שכוח האדם הרפואי, חלקו מדובר על אחיות או צוותים רפואיים בכלל שמטופלים בילדים קטנים וצריך לתת להם מענה, צוותים רפואיים שמגויסים. אין ספק שמדובר כאן באתגר מאוד מאוד גדול של המערכת.

הדוח הזה היה דוח מיוחד. הוא התפרסם באוגוסט 2021. בחרנו להביא היום את הנושאים שאנחנו חושבים שהם רלוונטיים גם לעת הזאת ולא דברים שקשורים ישירות לקורונה. כן אנחנו מדברים על הקורונה, אבל בסופו של דבר כן מדובר כאן בממצאים שרלוונטיים גם לימינו אנו. אציג כאן מצגת. כמה נתונים שנביא אותם כעת.

בלי הנתונים על בריאות הנפש, כי כבר קיימנו על כך דיון.

בשניים-שלושה משפטים, משהו מתכלל, לא יותר.

בסדר. כמה דברים מתוך נתוני המפתח. באותה תקופה היו 21,150 חולים בישראל שאושפזו במצב קשה, חלקם היו מונשמים בשל הקורונה אבל היו גם חולים אחרים. כמו שאמרתי, רצינו לבדוק את הנושא של הבריאות השוטפת, כל הבדיקות השוטפות הרפואיות שנעשות, וראינו שיש ירידה במספר הבדיקות הרפואיות השוטפות. נתנו כאן דוגמה, 17% ירידה בבדיקות קולונוסקופיה בהשוואה לתקופה הקודמת, אנחנו מדברים על אוקטובר 2020 ביחס ל-2019. מבחינת כל מה שקשור לבריאות הנפש הייתה עלייה גדולה מאוד של 20% עד 30% ברמות הדיכאון והחרדה. אין ספק שהיום בוודאי שאנחנו מדברים לפחות על הרמות הללו. הייתה עלייה של 20% בפניות למערך בריאות הנפש של מטופלים חדשים. אבל לעומת זאת, לפי נתוני הקופות ראינו עלייה רק של 3%. היה 70% גידול בכל מה שקשור לפניות לעמותות שמעניקות סיוע נפשי, ער"ן וכדומה, והתור הממוצע לקבלת טיפול נפשי באותה תקופה עמד על שישה חודשים, אבל היו גם תורים הרבה יותר ארוכים, למשל בפסיכותרפיה היה 18 חודשים.

פתיחה וסגירה של מחלקות אשפוז וצמצום הפעילות האלקטיבית. בשל הצורך לאשפז הרבה חולי קורונה בזמנו נאלצו בתי החולים – שגם כך לא הייתה להם שום יתירות, לא היה להם שום שפיל שהיו יכולים להשתמש בו – להפסיק לבצע פעילות אלקטיבית מסוימת, וחלק מהחולים שהיו מאושפזים במחלקות שונות ואפילו מחלקות פנימיות שוחררו לבתיהם או לבתי חולים שיקומיים כאלה ואחרים, וכל זה על מנת לצמצם את המיטות התפוסות ולפנות אותן לצורך קבלה של חולי קורונה. עד סוף שנת 2020 נוספו כמעט 2,500 מיטות במחלקות הקורונה בסופו של דבר.

אנחנו המלצנו שמשרד הבריאות ימפה את כל השינויים שחלו בתקופת הקורונה בשל האירוע, בשל המגיפה, על מנת להסיק מכך תובנות ומסקנות איך שומרים את הפעילות של המחלקות הללו גם לשעת חירום ולבצע את הפעולות שנדרשות לטיפול.

המחלקה שבדקנו אותה באופן פרטני הייתה המחלקה של טיפול נמרץ, ואנחנו מדברים כאן על המיטות בטיפול נמרץ ועל כוח אדם שמיומן ומיועד לטיפול בחולים שנזקקים לטיפול נמרץ. זיהינו באותה עת שמדובר כאן בצוואר בקבוק עיקרי בטיפול בחולים הקשים שהם חולי קורונה, אבל אין ספק שזה יכול להיות גם חס וחלילה, שלא נגיע למצב שגם היום נושא טיפול נמרץ לא יהווה מבחינתנו צוואר בקבוק מבחינת מיטות חסרות ומבחינת כוח אדם שחסר, כוח אדם מיוחד שהוא מומחה בטיפול נמרץ ובהנשמה, וכמובן גם כל כוח האדם הסיעודי. גם הצוותים הסיעודיים שתומכים בחולים הללו הם צוותים מאוד ייחודיים שעברו לאורך שנים הרבה מאוד השתלמויות ייעודיות והם אלה שמסוגלים לתת את הסיוע שנדרש בכל התחום הסיעודי.

נזכיר גם שהשיעור של מיטות טיפול נמרץ בישראל נמוך בהרבה מאוד מהשיעור בעולם. בישראל הוא עמד על 3%, לעומת זאת בעולם אנחנו יכולים לדבר על ממוצע של 5% ולמשל בארצות הברית 10% מהמיטות הן מיטות טיפול נמרץ.

המלצנו למפות את מיטות טיפול נמרץ בכל בתי החולים בארץ ואת כוח האדם המומחה בתחום הזה, לקבוע תקן נדרש כך שיינתן מענה ראוי לנזקקים לטיפות נמרץ ולגבש תוכנית להשלמת הפערים, כולל לוח זמנים וכולל תקצוב של המערך הזה. מומלץ גם להכשיר כוח אדם ייעודי כדי שלא נגיע למצב שבו יש חוסרים מבחינת כוח אדם, ולהכין תוכנית שתיתן פתרון מהיר לפערים שעלולים להיווצר בשעת חירום.

לגבי הרפואה המונעת, אחד הדברים המשמעותיים שמערך הבריאות עוסק בו הוא נושא של רפואה מונעת. רפואה מונעת בסופו של דבר יכולה למנוע גם התפתחות של מחלות עתידיות, ולכן חייבים לשמור על רפואה מונעת גם בתקופה של חירום. נתנו דוגמה לשלושה סוגים של בדיקות שנערכו בקופות החולים בתקופה של מרס עד אוקטובר 2019 ו-2020 ועשינו השוואה בין 2019 ל-2020. אנחנו רואים שבכל שלוש הבדיקות הללו יש ירידה במספר הבדיקות שנעשו, גם דם סמוי, גם קולונוסקופיה וגם בדיקות ממוגרפיה. הממצא שלנו דיבר על כך שהמשרד לא הסביר בצורה מאוד ברורה לציבור את החשיבות של המשך ביצוע בדיקות של רפואה מונעת. באותה עת אפשר היה להסביר את זה בכך שאפשר להגיע עם מסכות ועם דרכי מיגון, דברים שיכלו לשמור על בריאות הנבדקים. גם העלינו ממצא שמדבר על כך שמרפאות בתי החולים והמרפאות של קופות החולים לא פעלו באופן שיטתי לעידוד החולים להגיע לבדיקות ולכן הייתה כאן ירידה במספר הבדיקות.

בעתות חירום, ובעיקר כאשר הן ממושכות, מומלץ לעודד ולהניע את הציבור שלא להזניח את בריאותו. מצופה ממשרד הבריאות ומבתי החולים ומקופות החולים להסביר לציבור את החשיבות של שמירה על בריאות ועל הצורך שלא להזניחה, ובין היתר לבוא ולהיבדק ולקבל את הטיפול הרפואי שלא קשור למחלות קורונה. אפשר להשליך את זה גם היום, גם בעת מלחמה חשוב מאוד להמשיך ולבצע את הבדיקות הללו.

בקצרה אומר על שירותי בריאות הנפש. כפי שאנחנו יודעים, רמת החרדה ורמת הדיכאון עלו. אנחנו יודעים שגם מחקרים מצביעים על כך שבמצבים של סטרס השיעור של התופעות האלה עולה בצורה משמעותית, ויותר מכך גם אחרי שהתקופה הזאת עוברת יכולה להיות הרחבה של התופעות הללו ונדרש לשם כך גם לתת מענה מתאים. מה שאנחנו ראינו בתקופת הקורונה, ואנחנו יודעים את זה על כך נושא של בריאות הנפש – אנחנו עושים הרבה מאוד דוחות בנושאים של בריאות הנפש, מערך בריאות הנפש עבר את הרפורמה שבה הטיפולים עברו אל אחריות של קופות החולים. הבעיות שאנחנו מכירים מהתחום הזה הן חוסר במטפלים מסוגים שונים, גם פסיכולוגיים ותרפיסטים וגם פסיכיאטרים. כתוצאה מכך יש תורים מאוד מאוד ארוכים ברמות שמדובר כאן על בין חצי שנה לשנה וחצי עד שקובעים תורים, תלוי למה, לאבחון או לטיפולים פסיכיאטריים. בשל כך נאלץ הציבור שנזקק לטיפולים הללו לפנות בין היתר לשוק הפרטי, אם הם מסוגלים כמובן לעמוד בכך, אם יש להם ביטוחים פרטיים, ואם יש להם גם משאבים כדי לקבל את הטיפולים באופן פרטי. זה לא רק שחסר כוח אדם, אלא שכוח האדם לא מועסק בקופות. הם לא רוצים לעבוד בקופות בעיקר בשל השכר הנמוך שהם מקבלים ביחס לשכר שהם יכולים לקבל במקומות הפרטיים. היום אני יכולה להגיד, מתוך הביקורים שלנו בשטח אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד מטפלים שמגיעים ומטפלים, מערך מאוד גדול, אבל הם מגיעים כאשר עדיין אין מישהו שמארגן את כל התהליך הזה, ששולט על מי מגיע. דרך אגב, יכולים גם להגיע מטפלים שהם אומרים שיש להם ניסיון, אבל בסוף כשאתה מבקש מהם איזשהו תיעוד כדי להוכיח שהם בכלל בעלי מקצוע והכשרה, כי יכולים לעשות גם נזקים גדולים, מסתבר שאין להם שום הכשרה, שום דבר מקצועי. היוזמה והרצון לעזור הם מאוד מאוד גדולים, אבל מצד שני גם צריך לוודא שמי שמגיע יש לו הכשרה. וכמובן לשמור על הרצף הטיפולי. אנחנו שמענו גם מאנשים שדיברנו איתם שפעם ראשונה בחיים הגיע אדם מנתיב העשרה לקבל טיפול, הסכים לדבר עם מטפל, ואז הוא שואל אותו: מתי אדבר איתך פעם שנייה? הוא אומר לו: אני לא יודע מתי, נראה מתי אוכל להגיע. אלה דברים שאי אפשר לקבל אותם בתקופה כזאת. כמובן צריך לתעד את כל הדברים האלה. מערך בריאות הנפש הוא מערך מסודר, אבל בתקופה הזאת כאשר אנחנו מדברים על איזושהי התארגנות ביניים עד אשר מצליחים לתת את כל הטיפולים האלה ברור שמשרד הבריאות והקופות צריכות להסדיר את כל הנושא. אני אומרת את זה עכשיו מתוך דברים שראיתי מהשטח כשהייתי שם.

נגיד אמירה מערכתית בנושא הזה. אנחנו מדברים על כך שמשרד הבריאות לא הגדיר את זמני ההמתנה של מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם, לא קבע יעדים הדרגתיים איך להגיע למצב הזה שזמן ההמתנה יהיה זמן סביר, ויש לזה משנה חשיבות במצבי דחק כמו כאלה שהתפתחו בתקופת הקורונה.

מה המלצנו? אנחנו מדברים כאן על קופות החולים ועל משרד הבריאות. מומלץ שמערכת בריאות הנפש תיערך לקראת הרחבה אפשרית של תופעות העלייה ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה. דיברנו על כך שמשרד הבריאות צריך להשלים את זמני ההמתנה כדי לקבוע איזשהו תקן מחייב כדי שהציבור יוכל לקבל את השירות שהוא נדרש לו, ושקופות החולים ימפו את זמני ההמתנה במרפאות השונות כדי למצוא פתרון ייחודי למרפאות שבהן זמן ההמתנה ארוך במיוחד. כשעשינו את הביקורת ראינו שיש גם פערים. יש מקומות שבהם ניתן לקבל את השירות בזמנים סבירים יותר ויש מקומות יותר ארוכים. המלצנו לקופות לתת מענים נקודתיים לאותם מקומות. המלצנו גם שקופות החולים ומשרד הבריאות ישקלו לשלב שירותי תמיכה טלפונית בעת חירום, יפעלו להרחבת המידע הניתן לציבור בנושא הזה, ושישלבו את כל הדברים האלה גם בתו"ל. כיוון שזה שנותנים מענים נקודתיים זה לא מספיק. כדי להסתכל קדימה, רחוק, אתה חייב להביא את התובנות, את הפקות הלקחים שעשית, להעביר אותם למצב שבו התו"ל הוא מעודכן ויכול לתת מענה לחירום. המלצנו גם לבדוק בכלל את כל הנושא של טיפול נפשי בחירום גם שיכול להינתן מרחוק. זה לא פתרון אולטימטיבי, זה לא הפתרון הטוב ביותר, אבל הוא יכול להיות חלק מהפתרונות.

כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של החולים צריך להבטיח שגם בעתות חירום, ובמיוחד בתקופות ארוכות כמו סוג של מלחמה, כמו מה שקרה לנו בקורונה, ימשיכו להינתן השירותים הרפואיים החיוניים במסגרת הקהילה, כלומר באמצעות קופות החולים. חשוב לעודד את הציבור לצרוך שירותים רפואיים, גם להתחסן. יש חיסונים רגילים שהתינוקות והילדים חייבים לקבל אותם. מדובר כאן על שירותים שהם במידה מסוימת אפילו מצילי חיים, אסור לוותר עליהם ועל הקופות כמובן להמשיך ולספק אותם. כיוון שבתקופת הקורונה המערכת לא עבדה, לא הייתה לה שום יתירות, אז נוצרו עומסים גדולים מאוד וצווארי הבקבוק הגדולים גורמים לכך שנגרמים גם בשל חוסר במיטות וגם בשל חוסר בכוח אדם רפואי, בעלי מומחיות במיוחד, בתחום של טיפול נמרץ.

המלצנו גם שכל השינויים שחלו בתקופת הקורונה במצבת של מחלקות האשפוז בבתי החולים, שהמשרד ינתח את השינויים שהוא עשה, ינתח את כל ההחלטות והתוצאות של ההחלטות. למשל כל מה שקשור לפעולות האלקטיביות שהוא צמצם אותן, הפינוי של המיטות. המלצנו למשרד הבריאות לנתח, לעשות הפקת לקחים מכך כדי לקבוע לגבי העתיד מה הוא מתכוון לעשות. אני מקווה שהוא עושה את זה גם היום ושהוא מוכן עם תוכנית לקראת אירועי חירום. ובכלל, המלצנו שהמשרד והקופות וכל גופי הרפואה יקדמו הליך הפקת לקחים מאירועי הקורונה עד כה כדי לאפשר התמודדות טובה יותר בעתיד עם אירועים בסדר גודל כזה, שלצערי אנחנו רואים שהתממשו.

תודה רבה. אנחנו דווקא נתחיל מאנשי השטח, ורק אחר כך ניתן לממלכה לדבר. הממלכה מתבקשת להתייחס גם לבעיות ולדברים שיעלו מהשטח. אז ראשון הדוברים, נציג בית החולים זיו, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס בעיקר למצב שקיים כרגע, אם כי אני חייב גם בשתי מילים להתייחס לקורונה.

עצם הדיון היום זה משפט ורבע לקורונה, ולמצב הנוכחי שכרגע אנחנו נמצאים בו. הדוח הזה הוא רק מקפצה לימים אלה.

בהחלט. בגלי הקורונה הראשונים עד לשלישי שימשתי מנהל בית החולים זיו בצפת, ובגלי הקורונה הרביעי עד לסיום המגיפה שימשתי כפרויקטור הקורונה, ואני חייב לציין שהנושא הזה של שירותי רפואה של השגרה שניתנו גם על ידי קופות החולים וגם על ידי בתי החולים היו מרכיב משמעותי בתוך השיח במערכת הבריאות, בין אם חוויתי אותו כמנהל בית החולים ובין אם חוויתי אותו כפרויקטור. אכן היו ימים מאתגרים של גלים מאוד גבוהים שהמרכיב העיקרי שנדרשנו אליו זה לשמור על החיים ולהציל חיים, אבל מקומה של השגרה לא נפקד אף פעם, גם בתוך הגלים עצמם. בתקופה הנוכחית זיו נמצא במבנים מצומצמים, מבנים ממוגנים, בעיקר בתת קרקע, דבר שפוגע ביכולת שלו לתת שירותים שגרתיים לקהלים. אבל יחד עם זאת השיח עם משרד הבריאות מאוד מאפשר למנהלי בתי החולים, ובטח לי, גמישות תפעולית בהתאם לצורך המקומי. אני יכול למשל לתת כדוגמה, אני מהווה מרכז אונקולוגי בצפון ולא סביר בתקופה כרגע לצמצם לגמרי את שירותי השגרה ולא לתת טיפול אונקולוגי וטיפולי הקרנה לחולים שעדיין נמצאים בצפון ולא פונו ולא התפנו, ולכן אני ממשיך להפעיל שיקול דעת ונותן את השירות הזה. אומנם במקומות ממוגנים, לא בתנאים הרגילים של בית חולים של שגרה, אבל השירותים האלה הם שירותים שממשיכים להתקיים. אז אפשר לחשוב אולי על האונקולוגי כדבר דחוף, אבל גם דברים סמי דחופים, אנחנו מקיימים בימים האלה ועדות חריגים מדי יום, מנהלים דיון לפי הצורך עם המנהלים השונים ומחליטים גם על ניתוחים וגם על פרוצדורות כמו גסטרו אנדוסקופיה לילדים או למבוגרים, או מרפאת כאב, כך שהמסר שלי אליך, היושב-ראש, הוא שאנחנו לגמרי מודעים לשגרה, לגמרי מודעים שיש כאן חולים למרות מצב החירום שזקוקים לטיפול רפואי, ואנחנו ממשיכים לקיים אותו.

אומר משפט אחרון בנוגע לבריאות הנפש. במרכז הרפואי זיו יש מרכז גדול לבריאות הנפש, גם מבוגרים וגם ילדים ונוער, שגם נחשב כמרכז מצוינות. אנחנו ממשיכים גם לאשפז וגם לקבל את המטופלים וגם לנהל בחלק מהדברים, בהסכמת הקופות וחשוב שזה ימשיך, שירות מרחוק, בין אם בזום בין אם בפלטפורמות אחרות להורים, לנערים, לנערות, וזה בהחלט מאוד חשוב בתקופה הזאת. תודה.

תודה רבה לך. אני מבקש להודות בשמי לך, לצוותים שלך, על השליחות ועל עבודת הקודש שאתם עושים. תודה רבה לך.

בית החולים שיבא, בבקשה.

בוקר טוב. אני מהמרכז הרפואי שיבא. בהתייחס למה שתיארתם במשבר הקורונה, במילה אחת, כמו שביקשת. למעשה אחד הדגשים שלנו היה באמת לשמור על הרפואה השוטפת מתפקדת, וכדי לחבר אתכם גם למה שקורה היום, למעשה מנהל המרכז הרפואי וכל הצוותים פה עושים הכול כדי לקיים את שגרת המלחמה – לצערנו נראה שזו הופכת להיות שגרה – בצד הבטחת הרפואה השוטפת. אחד הדברים שאנחנו רואים זה כל נושא בריאות הנפש ונושא השיקום שמסתמן שהולכים להיות האתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל בשנים הקרובות. בהיבט של בריאות הנפש אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להעמיד לרשות נפגעי המלחמה שירותים. חלק מהפקת הלקחים שציינתם בדוח זה נושא של שירותי רפואה מרחוק, ובית החולים הווירטואלי שלנו, שיבא ביונד, גם נרתם לזה, מנסה לסייע כמה שאפשר כמובן ללא תשלום לאנשים שזקוקים לכך.

בנושא של השיקום, לפני שבוע חנכנו פה מרכז שיקום גדול בתוך בית החולים השיקומי המשולב, ששם אנחנו פועלים. קראנו לו "חוזרים לחיים", כי זו התקווה שלנו וזו המשימה שלנו, לנסות ולסייע גם למדינה אבל גם לפצועים ולנפגעי המלחמה באשר הם לעמוד על הרגליים, תרתי משמע.

גם לכם אני מבקש להודות על השליחות ועל עבודת הקודש. תמסרי בשמי למנכ"ל בית החולים, שאני מכיר אותו אישית.

המרכז הרפואי גליל, בבקשה.

אני יועצת משפטית של המרכז הרפואי. בתקופה של הקורונה הייתי מנהלת אדמיניסטרטיבית בפועל. אחרי ששמעתי גם את ד"ר זרקא וגם את הנציגה משיבא אין לי הרבה מה להוסיף, אלא שהמצב של החוסר והקשיים שאנחנו מתמודדים איתם בשגרה, אנחנו מרגישים אותם חמורים הרבה יותר בתקופה של חירום, זה מה שהיה בתקופה של הקורונה, ומתחילים במצב של אלתור ומציאות פתרונות. זה כנראה היה ניסוי ראשון שהיה לנו באותה תקופה, לצערי, עם אותה מדיניות של דילול או כמעט הפסקה של שירותים אלקטיביים ודברים שלא הייתה לנו אפשרות לתת אותם.

בנוגע למצב שלנו בימים האלה, אנחנו בשגרה שמתעסקת רק בנושא של החירום. על כל השירותים האלקטיביים אנחנו כמובן לא יכולים לחשוב בתקופה הזאת. הצוותים שלנו כולם מגויסים ופעילים כמובן בבית החולים התת קרקעי שלנו, ולצערי אנחנו מטפלים בכמעט 200 פצועים. אני חושבת שתובנה אחת שלנו, גם בתקופה של הקורונה וגם היום – בתי החולים מכירים את הצרכים שלהם ומתריעים על זה כל הזמן, והם יודעים מה נותן לנו לעשות את העבודה בצורה יותר נכונה. הבעיה שהחוסר בכוח אדם והנושא של צווארי הבקבוק שאנחנו כל פעם מתריעים ומדברים עליהם אבל נשארים באותו מקום לא יאפשר לנו לעשות עבודה יותר טובה, שאנחנו כן יודעים ורוצים לעשות. זה המסר שאני רוצה להעביר. תודה.

תודה רבה. ביום שישי ביקרתי לאורך קו הגבול בצפון. אתם נמצאים ממש בחזית וקולטים את כל הפצועים של הימים האחרונים. אני גם מכיר את הצרכים שלכם היטב בהיותי חבר ועדת הכספים. למרות הצעקות שלנו יחד עם מנכ"ל בית החולים, שהוא ידיד אישי שלי, את יכולה למסור לו דרישת שלום ממני, לצערי תמיד אנחנו ממתינים לאיזשהו משבר בסדר גודל כזה להתחיל להתעורר. לא יכול להיות שמנכ"ל בית החולים יקצץ סניטרים כדי לאחד משרות כדי לקבל צוותים רפואיים, וזה מה שקורה. אני מכיר את זה היטב. תעודת עניות למדינת ישראל. בתי חולים שנמצאים בחזית. מאוד יכול להיות שאנחנו נפנה בקשה למשרד מבקר המדינה לבצע ביקורת לאותם בתי חולים שנמצאים בקו העימות או סמי קו העימות. יש בהם חוסרים מטורפים של כוח אדם, הן הצוותים הרפואיים והן מה שנקרא תומכי הלחימה. פשוט אין תקנים והם נקרעים לגזרים. למרות הצעקות שלנו, אני כבר לא יודע מה לעשות. מאוד יכול להיות שביקורת של משרד מבקר המדינה לצרכים האלה של תקני כוח אדם, הן הרפואי והן תומך הרפואה, תזיז את הממשלות למיניהן. זה לא יכול להמשיך, לפחות לבתי חולים שנמצאים בקו העימות שקורסים, או בתי חולים שמשרתים אוכלוסיות ענקיות. אני מכיר את זה. אין לי מילים. אנחנו נפנה גם אליכם מכתב רשמי שבו אני מבקש או דורש ממבקר המדינה לבצע ביקורות של כוח אדם תואם לצרכים של אותם בתי חולים, אותן אוכלוסיות. לא יכול להיות שהאוכלוסייה גדלה בגליל ובית החולים נשאר באותה מתכונת שלה במשך 15 או 20 שנה. בטח גברתי יודעת יותר טוב ממני את הנתונים. אנחנו ננסה לעשות משהו לפחות דרך הוועדה הזאת של ביקורת המדינה שאמורה לבקר את פעולות הממשלה, וכבר הפניתי עכשיו בקשה למבקר המדינה לבצע ביקורות בנושא הזה. תודה רבה לך על ההבהרות, ומסרי בשמי תודה רבה למנהל בית החולים, ממני אישית. תודה לכם על עבודת הקודש.

אדוני היושב-ראש, אומנם אין לנו עדיין תוכנית עבודה שעוסקת בנושא הזה של המלחמה, אבל זה ברור מאליו שאנחנו נהיה בתוך התמונה ואנחנו נעסוק בדברים האלה, גם בהיערכות של מערכת הבריאות בכלל ובבתי חולים שהם בקו עימות, כפי שאדוני אמר, וגם בתי חולים שנותנים שירות. גם בתי חולים במרכז נותנים שירות. בסופו של דבר כאשר מדובר על פצועים קשה הם מגיעים גם לשיבא וגם לרמב"ם ולמקומות אחרים. אין ספק שאנחנו נהיה במקומות האלה, אנחנו נבדוק את הדברים האלה. כל נושא המיגון של בתי החולים, בואו לא נשכח את הנושא הזה. בתי חולים שחלק גדול מחדרי הניתוח שלהם לא ממוגן, לא כל הפגיות ממוגנות. יש כאן הרבה עבודה, וזה רק כאשר אנחנו מדברים על מערכת הבריאות. יש לנו חינוך ויש לנו הסברה ויש לנו רווחה ויש לנו רשויות מקומיות. יש הרבה מאוד במה לעסוק. וכמובן לא הזכרתי את מערכת הביטחון, שהיא כמובן רגל משמעותית.

נכון, אבל פה מדובר בחיים. נעשה סדר עדיפויות. תודה רבה.

בית החולים בני ציון, בבקשה.

אני מנכ"ל בית החולים בני ציון בחיפה. אני מנצל את העניין שאני גם רופא משפחה אז אני מכיר טוב את הקהילה.

מילה אחת על הקורונה. אני חושב שההשלכות של הקורונה גם מבחינת רפואת המניעה ומה שראינו לאחר הקורונה, סיבוכים יחסית משמעותיים של מטופלים שהגיעו בגלל שלא הייתה רפואה שהיא רפואת מניעה והייתה ירידה מסוימת בפעילות האלקטיבית בעיקר בגלים הראשונים שלא הכרנו עדיין לקראת מה אנחנו הולכים, אנחנו ראינו את ההשלכות האלה. וגם בנושא בריאות הנפש כמובן.

לגבי המצב כעת, בית החולים בני ציון נערך. פתחנו מהרגע להרגע מה שתכננו לעשות עוד כמה שבועות, את המיון ואת האשפוז הממוגנים, דבר שהגביר את היכולות שלנו לתת טיפול שהוא טיפול בטוח. כרגע אנחנו עומדים בפני שני אתגרים. האתגר הראשון, עדיין אנחנו צריכים לשמור על הפעילות האלקטיבית, במיוחד כאשר אנחנו רואים באזור שלנו יותר ויותר תושבים מהעוטפים השונים, גם מצפון וגם מדרום, שמתכנסים כאן, וגם להם אנחנו צריכים לתת את הפעילות שלנו, גם הדחופה וגם האלקטיבית. האתגר השני שלנו הוא השיקום. בית החולים בני ציון זה בית החולים היחיד כרגע בצפון שיש לו מחלקת שיקום שמתמחה בצעירים, וכאן יש שני דברים שאנחנו צריכים לעשות. האחד, בהשקעה יחסית קטנה בפרק זמן יחסית קצר אני יכול להרחיב את היכולת שלי לקלוט מטופלים אם נצטרך מיגון, וכנראה שנצטרך, מ-14 מטופלים כרגע ל-30. אני יודע שיש בקשה מול משרד האוצר, אלה באמת סכומים קטנים ופרק זמן קצר, זה ימים שאני יכול לעשות את זה. אני יודע שיש מאמץ מאוד גדול של משרד הבריאות לאשר את זה, ולזה אנחנו מחכים. הדבר השני, אין לי ספק שישנם חיילים, ואני אומר חיילים כי אנשים שנפגעו בדרום וגרים בצפון זה בעיקר חיילים, שיכולים כרגע להיות מווסתים מבתי החולים של שיקום במרכז אלינו. זה יעשה הרבה טוב למשפחות שלא יצטרכו להעתיק את מקום המגורים שלהם. אז יש לנו כרגע מקומות לחיילים שמקבלים כרגע טיפול באזור המרכז ויכולים לעבור לפה. אז דיברתי גם עם גורמי הצבא, ר"ם 2, משרד הבריאות, תל השומר – אנחנו ערוכים לזה ואני חושב שזה כרגע עדיין משום מה תקוע, אבל זה בהחלט דבר מאוד חשוב לשמור על רפואת השגרה.

תודה רבה לך, אדוני. תודה רבה על כל מה שאתם עושים. אני מאוד מקווה שהתקציב הקטנטן הזה שביקשת יגיע במהרה ותוכלו להגיש עזרה. אם הוועדה הזו, שתפקידה לבקר את פעולות הממשלה, יכולה לסייע במשהו, אתה מוזמן לפנות. תודה רבה לך.

בית החולים שערי צדק, לא כאן. נעבור לקופת חולים מכבי, מר לנדסברגר, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. אני כמובן מאחל לכולנו ימים רגועים ובטוחים. אני חושב שראוי לציין שגם בהקשר של הקורונה וגם עכשיו בתקופת המלחמה, קופות החולים מתפקדים היטב נותנים שירות סך הכול טוב ואפילו מצוין למבוטחים שלנו. אני חושב שזה נכון בכל קופות החולים, למרות שאני כמובן מציג את מכבי שירותי בריאות.

בהקשר של הקורונה אפשר לציין שהקופות התארגנו בשיא המהירות וסיפקו את השירותים בכל מה שקשור לחיסונים. כמובן היינו מובילים בעולם, גם בהמשך של אשפוז חולים בבית וטיפול ביתי בחולים וטיפול רופאים מרחוק. אנחנו למדנו מהניסיון הזה ומיישמים את זה גם היום בתקופת המלחמה. לדעתי אפשר לסכם את הצרכים של קופות החולים בכך שיינתן לנו לעבוד ויינתנו לנו תקציבים לעשות את העבודה, ואנחנו יודעים לעשות את זה. אנחנו כרגע מתארגנים לקראת תרחישים של המלחמה וכיצד להמשיך לתת שירותים לאוכלוסייה בזמן מלחמה, אבל כבר היום אנחנו מתחילים לחשוב גם על היום שאחרי. כמו שאדוני היושב-ראש ציין, בתקופת הקורונה הייתה ירידה בהיענות של מטופלים לטיפולים שגרתיים, חיסונים, וגם כמובן טיפולים במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב. וראינו גם עלייה בתחלואה בחלק מהמצבים האלה במצב של פוסט קורונה, וכמובן גם כתוצאה מירידה בבדיקות בתקופת הקורונה עלייה בביקוש אחרי ומצוקת התורים, שרק היום התחלנו להתגבר על זה ואז הגיעה המלחמה. אז בגדול המסר שלי הוא לאפשר לנו לעשות את העבודה. אנחנו עושים עבודה טובה, רק צריכים את המשאבים הנדרשים. אני שמח שכן בתקופת הקורונה קיבלנו משאבים רבים וזה מאוד סייע לנו לעשות את העבודה. אני מקווה שגם בתקופה הזאת של המלחמה יהיו למדינה משאבים לתת לנו.

תודה רבה. בימים טרופים אלה כנראה שחלק מהצוותים שלכם, רופאים, גם מגויסים. האם במידה כזאת או אחרת השירות לציבור, עם כל הלחץ, ממשיך פחות או יותר, כי אי אפשר לתת מאה אחוז, כפי שצריך?

אנחנו היום עם כ-120 עובדים מגויסים, זה בערך 10% מהצוות שלנו. אבל כן, השירות השגרתי ממשיך כרגיל. אנחנו לא רואים ירידה קיצונית בפניות לרופאים, להפך, פונים אבל בערוצים מקבילים, בשירותים הדיגיטליים. אבל לדעתי אנחנו כן נותנים את השירות גם למפונים וגם בשגרה. בסך הכול אנחנו רואים שהשירות מתפקד טוב ויש גם המון רופאים שמתנדבים לעזור למרפאות שנסגרו ועוזרים לעמיתים שלהם, כך שלדעתי כרגע השירות ניתן. הבעיה שלנו תהיה אם תהיה פגיעה משמעותית בתשתיות כמו חשמל, מים, ואז יהיה לנו קושי טכנית לתת את השירות. אבל פיסית המקומות פתוחים. יש לנו כמובן מקומות שהמרפאות לא מספיק מוגנות ואנחנו מתארגנים בהתאם.

תודה רבה לך. תודה רבה על הדברים. אני לא יודע אם פרופ' לוין שומע אותי, אבל אני בהחלט אתן לך בסוף לדבר, לתכלל. ראש מערך הרפואה והחוסן, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ברצון רב בסיום הדיון אתן לך לסכם.

ד"ר סיגל ליברנט, אחראית בתי חולים במשרד הבריאות, צריכה להגיע לדיון אחר ולכן אתן לה את זכות הדיבור. בבקשה, גברתי.

בוקר טוב. אני ראש אגף רפואה כללית, אני מנהלת את מכלול אשפוז בכל אירועי החירום של משרד הבריאות. אחזור על מה שחלק מקודמיי אמרו. אנחנו גם בקורונה וגם באירוע הספציפי הזה נעים במנעד מאוד מאוד עדין בין הצרכים של המחלה הפנדמיה או של המלחמה לבין קיום של רפואה אלקטיבית שוטפת במענה לאוכלוסייה בשגרה. חשוב לציין שכרגע ההנחיות שלנו מסתמכות על הנחיות של פיקוד העורף והאיום המלחמתי והצורך לטפל במתחמים מוגנים. ולכן כמו שפרופ' זרקא אמר קודם, אנחנו נותנים גמישות תפקודית לכל בית חולים כדי לעשות את הטוב ביותר והבטוח ביותר עבור המטופלים ולקיים איזושהי רפואת שגרה שהיא סמי דחופה כדי לתת את המענה לאוכלוסייה.

כמובן שמערכת בחסר בשגרה, אנחנו רואים ביתר שאת את החסר בחירום, אבל אנחנו עושים את המיטב כדי לתת את הטיפול הן לפצועים העתידיים שיהיו והן לחולים שבשגרה.

תודה רבה. קופת חולים כללית, בבקשה.

שלום. אני מצטרפת להרבה מהדברים שנאמרו לפניי. אני חושבת שבנושא החשיבות של הרפואה המונעת, גם בבתי חולים מנתרים כל הזמן את האפשרות לקיים רפואת שגרה, לקיים ניתוחים אלקטיביים. אני בכובע אחד עובדת כאנדוקרינולוגית בבילינסון. חזרתי מחופשת לידה ב-8 באוקטובר. בימים הראשונים העבודה הייתה בעיקר טלפונית, בעוד שבימים האחרונים אנחנו מאוד מעודדים את המטופלים להגיע לטיפולי השגרה ולבדיקות השגרה, וההיענות היא מלאה למעשה עם תורים מלאים במרפאות, כולל ביצוע של ניתוחים אלקטיביים ככל שמתאפשר תוך היערכות למתכונת חירום ולשינוי. אקורדיון כמו שאנחנו רגילים אליו מהקורונה, גם בחלק של הקהילה. אני מצטרפת לדברים שנאמרו לפניי. אני חושבת שההיערכות של הקופות היא כלל, ובכללית בפרט, מאוד מהירה. אנחנו כבר מיומנים בפריסה בשטח עם המרפאות שהוקמו במלונות למפונים, גם בכל מה שנוגע לרפואת חירום עם מרפאות של ילדים ומשפחה אבל גם רופאים יועצים מעבר לבריאות הנפש שמגיעים על מנת למנוע פערים שצפויים להתקיים במה שנוגע לרפואת השגרה ולמתכונת הטיפול בתחלואות הכרוניות.

הדבר היחידי שאני יכולה לומר ממה שעולה מהמצגת החשובה מאוד, שצריכה להידון ביום אחר אבל מלקחי הקורונה, זה נושא התקצוב, התקנון, המשאבים, ההכשרות. הצוותים מתוחים עד הקצה, בוודאי כשיש לנו כל כך הרבה מגויסים מאנשי הצוות בכלל הקופה ובתי החולים, אז באמת קריאה לנושא הזה שמאוד יכול לעזור. אני חושבת שבסך הכול מבחינת התו"ל וההיערכויות אנחנו מיומנים ורק זקוקים לתוספת של תקינה ותקצוב.

מאוד יכול להיות שהבקשה שלי למשרד מבקר המדינה לבדוק חוסרים בצוותים עצמם – תבחנו את זה, אני לא יודע להגיד עכשיו – צריכה אולי לכלול גם את קופות החולים. ראוי שנבדוק את זה, כי הגשתי בתחילת הדיון בקשה למבקר המדינה לבחון את התקינה בבתי החולים. הם יבדקו אם ראוי לצרף גם את קופות החולים. תודה רבה לך על הסקירה הזאת, וגם בימים טרופים אלה, הבאת חיים – מזל טוב.

מאוחדת, בבקשה.

בוקר טוב. אני סמנכ"ל רפואה במאוחדת. אני מבקש בתחילת הדברים לומר משהו שהוא אולי מובן מאליו ואולי לא כל כך מובן מאליו. אנחנו עוסקים במערכה שמערבת את העורף הישראלי, והעורף הוא המטופלים שלנו, המבוטחים שלנו, שאותם אנחנו מלווים 24/7 באשר הם, וזה גם בסופו של דבר הצוות שלנו שהוא באותה עגלה בדיוק. האתגר של מערכת הבריאות הוא לראות איך אנחנו מייצרים רציפות בשעה שכולם נמצאים בסוג של טראומה, חשש, אי ודאות, לגרום לזה שאחים, אחיות, רופאים ועוד צוותים יגיעו למקום העבודה בשעה שמערכות החינוך סגורות לייצר תחליפים כמו מעונות לילדי עובדים, לייצר ודאות, לייצר חוסן של הצוותים, וכמובן לדאוג לרציפות למבוטחים שלנו. אני שמח וגאה לומר שמערכת הבריאות הוכיחה את היכולות, את העוצמה שלה. היא מאפשרת לחברה הישראלית להמשיך ולתפקד גם בעת הקשה הזאת.

הרקע שלנו הוא הקורונה. לא התכוונו ולא רצינו, אבל הקורונה הכינה אותנו ל"חרבות ברזל". בסופו של דבר הייתה השקעה שהוכיחה את עצמה בתקופת הקורונה. זה אפשר לנו להכין מערכות שכולן משמשות אותנו היום, מערכות מחשוב, אפשרות של רפואה היברידית ורפואה מרחוק, מוקדים שהפעלנו בקורונה ומפעילים עכשיו, מערכת שהפעלנו בקורונה ועכשיו מאפשרת לנו לעקוב ולטפל במפונים. נושא המפונים והמתפנים במערכה הזאת הוא המוקד שמשנה. הוא מאוד מיוחד והוא שונה בעשרות אלפים רבים של מפונים ומתפנים שאנחנו צריכים להסיט את מערכות הטיפול שלנו אליהם כדי לאפשר להם זמינות מאוד מאתגר, וכל מיני פתרונות בנושא של בריאות הנפש. שלוש שיחות קצרות, מוקד תמיכה ועוד כהנה וכהנה.

מהבחינה הזאת צריך שהאסימון ייפול גם בנושא הזה. כולם דיברו על משאבים למערכת הבריאות, ואפשר להיות קונקרטיים. אנחנו מדברים פה על פער בכוח אדם, אנחנו רואים בריחה של כוח אדם מהציבורי לפרטי, שזה ממש בלתי הגיוני ובלתי סביר בגלל רגולציה, בגלל שכר. חוסר מוביליות במערכת הבריאות בגלל שכר ובגלל תנאים.

ברשותך אעיר לעניין הזה. לפני כמה ימים ניהלנו דיון מאוד רחב בנושא בריאות הנפש. אנחנו מודעים לבריחת כוח אדם. אני נדהמתי לגלות שמשלמים לפסיכולוגים 40 שקלים לשעה, ולמה שיישארו? ולכן חברי הכנסת שנוכחו בדיון לקחו על עצמם לעבוד יחד עם שר הרווחה הקודם, לתכלל יחד עם ההסתדרות, כי הם התפרקו לפני הקורונה ואין להם אפילו ועד, אין להם נציגות, הכול התפרק. לנסות לתכלל את האנשים ולראות מה הכנסת יכולה לעשות כדי לתת להם שכר הוגן והולם, כדי להחזיר אותם אפילו חלקית לשירות הציבורי. כי המצב הזה לא יכול להימשך. כל סבבי הלחימה והקורונה מביאים יותר ויותר אנשים לצרוך שירותים של בריאות הנפש. אז ההערה הזאת עלתה כבר בדיון הקודם. אנחנו מקווים מאוד שנוכל לעשות משהו. יש כאן כמה חברי כנסת שלקחו את זה על עצמם.

התחרות הזאת בין הציבורי לפרטי גם בעוד מקומות, למשל במקצועות הבריאות, תחום התפתחות הילד ותחומים נוספים שנדרשים מאוד ואנחנו מוצאים את עצמנו מתחרים בסקטורים הפרטיים באופן שהיא תחרות בלתי אפשרית בגלל משאבים שאין לנו, וכנראה שלהם יש יותר אפשרויות.

סוגיה של היערכות לשעת חירום היא דבר שתמיד מטריד ארגונים, כמה משאבים אתה שם כהיערכות בשעה שאתה צריך לנהל את השוטף שלך. אני שמח לומר שבמאוחדת נערכנו עם מימון ועם ציוד למרות הכול, אבל זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת כמדינה, לעזור לנו כקופות להיערך לשעת חירום. מה שהכנו עוזר לנו עכשיו, ואנחנו תמיד צריכים לחשוב גם על הדברים הבאים.

אני לא יודע מה הם הכינו, כי אינני מבין בזה, אבל משרד מבקר המדינה ייצור איתו קשר ויראה איזו חבילה הם הכינו, ללמוד פשוט מהניסיון שלהם כלפי אחרים כשאתם עושים את הדוח הבא. תודה לך על ההערה הזאת. בבקשה.

נקודה נוספת זה פיתוח של מערכות מידע, מערכות חכמות, בינה מלאכותית וכו', אלה דרכים שלנו לתת שירות איכותי יותר, זמין יותר, וגם להתגבר על פערים במערכת. זה לא משנה אם אתה קופה גדולה או קטנה, התקורה היא אותה תקורה, וגם על העניין הזה צריך לתת את הדעת. המדינה עוזרת לנו אבל לא מספיק. אנחנו צריכים השקעה הרבה יותר גדולה, השקעה מערכתית, שתסייע לנו לעשות את המעבר למאה ה-21 כדי שנוכל לתת מענה טוב יותר, נכון יותר. כל המערכות שפיתחנו מוכיחות את עצמן היום, כל השירותים ההיברידיים, השירותים מרחוק מוכיחים את עצמם, ואנחנו צריכים לעשות את זה ביתר שאת. אסתפק בדברים האלה. תודה.

תודה רבה לך על הדברים החשובים מאוד. ייצרו אתך קשר כדי ללמוד מה עשיתם, ברשותך.

הר"י, ההסתדרות הרפואית, מה דוידוביץ.

שלום. תודה רבה על האפשרות להציג כאן. נמצא פה גם פרופ' חגי לוין. הייתי תקופה בקורונה יושב-ראש האיגוד, ואני גם כאן כראש בית הספר בריאות הציבור בבן-גוריון.

קודם כל, אני רוצה להוריד את הכובע בפני מערכת הבריאות. אני חושב שזו אחת המערכות המפוארות שאנחנו רואים את התגובה ואת החוסן שלה. אגיד משפט או שניים על הקורונה, ובמיוחד כמו שביקשת אדבר על הלקחים לגבי המצב כרגע. אנחנו צריכים להבין שבריאות זה לא רק הצד הפיסי ואפילו לא רק הצד הנפשי, שלצערנו הוא הרבה פעמים מוזנח. אנחנו מדברים בבריאות הציבור על משהו שהוא הרבה יותר רחב, שכולל נושאים של ביטחון תזונתי, שכולל היבטים של חוסן קהילתי. אני רוצה להביא דוגמה אחת מהקורונה. היינו אמורים אתמול להציג את זה במשרד הבריאות. בתקופה של הקורונה הייתה ירידה בשיעורי ההתחסנות עד כדי הגעה למצב מסוכן שאכן הביא לצערנו לעלייה בתחלואה ולהתפרצויות של שעלת ודברים אחרים, ועיקר הסיפור כאן זה הזנחה רבת שנים של המדינה, של מערכות טיפות החלב. בניגוד לדברים אחרים, אין מנגנון עדכון והדבר הזה מראה שהתחום של בריאות הציבור לצערנו מבחינת השקעה וכמה אחוז מתקציב הבריאות מוקדש לנושא הזה – אנחנו מדברים על כ-2% או 3% לעומת סטנדרט האיחוד האירופי שהוא לפחות כפול אם לא יותר מזה. כשאני מדבר על בריאות הציבור אני מדבר על משהו שהוא הרבה יותר אקטיבי שצריך להיות על ניידות חיסונים שצריכות להגיע לשטח, בכלל ניידות שצריכות להיות. דובר קודם על העבודה הנהדרת שעושות קופות החולים בנושאים של רפואה מונעת. צריכים להיות הרבה יותר פרואקטיביים. בוודאי שיש לנו עכשיו מצב שחייבים להדגיש אותו שהוא חסר תקדים בתולדות המדינה, וזה הנושא של עקורים. יש לנו כרגע עשרות אלפי עקורים. אני יודע שיש הרבה מאוד התגייסות של הקופות. מונתה פרויקטורית מאצלנו, פרופ' דורית ניצן, אבל תידרש פה הרבה מאוד אינטגרציה. דיברו פה על איסוף נתונים. צריך לראות איך עושים איסוף נתונים אחוד. אני יודע שמשרד הבריאות עובד על זה. צריכים לתת לו את המשאבים.

נושא אחר שאני רוצה להזכיר הוא נושא של פערים בבריאות. ראינו את זה בקורונה ואנחנו רואים את זה גם עכשיו. חבל לי שלא נמצאים פה נציגים של סורוקה וברזילי שעליהם נפל משקל אדיר. סורוקה בתנאי חירום דיבר על 100 פצועים שיגיעו ביום, הגיעו אליו כ-700 פצועים, הרבה מהם במצב אנוש וקשה. זו גם שחיקה אדירה של הצוותים. זה הוזכר כאן, אבל אני לא חושב שזה נלקח מספיק בחשבון. אנחנו מדברים על צוותים ששחוקים עוד מתקופת הקורונה, צוותים שיכולים להיכנס לפוסט טראומה וצריכים לקחת את זה בחשבון.

בהקשר הזה אני חייב לומר, הצוותים פה הם צוותים מדהימים שיש בהם גם אוכלוסייה ערבית, חרדית, מכל חלקי האוכלוסייה. אני אומר בצער רב שאנחנו רואים פה לפעמים ציד מכשפות, אין לי מילה אחרת לומר את זה. אני מבין את הרגישות עכשיו, אבל אי אפשר לקחת אדם שעובד שנים בתוך צוות, ובגלל אנשים שעושים ציד מכשפות ושולחים כל מיני הודעות בפייסבוק, לקחת אנשים בלי בירור כמעט וישר להשעות אותם. אני חושב שזו טעות חמורה. ברור שאם יש מישהו שכותב דברים שהם לא חוקיים צריך לעשות את כל הדברים שצריך. ברוב המקרים התגלה שאלה דברי שווא, וזה דבר שצריך לשים לב אליו. החמאס בדיוק רוצה לפורר אותנו ואת הסולידריות שלנו, ויש סולידריות אדירה בתוך הצוותים. צריך להיות מאוד מודעים לזה.

אני שם שוב את נושא הפערים, כי כל הדברים שקורים ברמה הארצית ובפריפריה הם הרבה יותר גרועים, וזה קורה פשוט מחוסר השקעה בשגרה. אי אפשר רק לדבר על מצבי חירום. בלי שגרה אין חירום. זה לא משהו שאתה לוחץ על כפתור. שוב, אני לא בא בטענות למשרד הבריאות. משרד הבריאות משקיע רבות, ואני עצמי יושב-ראש הוועדה להתמודדות עם פערים בבריאות. משרד הבריאות עושה עבודה נהדרת. אבל הוא לא יכול לפעול פה לבד, ואני מבקש מהוועדה הזאת לדבר על הצורך של השקעה בשגרה. דיברו פה על תקנים, דיברו פה על משאבים. אנחנו עשינו עבודה במרכז טאוב על מחסור של בין 20 ל-35 מיליארד שקל למערכת הבריאות מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אני יכול לשלוח את החומרים האלה. ואם אנחנו לא נדע להשקיע בשגרה, אנחנו ניכשל בחירום. שוב, אני מוריד את הכובע בפני מערכת הבריאות, היא עושה עבודת קודש. המצב של העקורים כרגע הוא קריטי והוא דבר שאין לו תקדים כמעט בעולם, אולי חוץ ממלחמת העולם או במלחמה באוקראינה, ואלה דברים שנצטרך לתת עליהם את הדעת לא רק במתן המענה המיידי אלא גם במתן המענה לטווח הבינוני והארוך בנושאים של ביטחון תזונתי ובריאות הנפש. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים. קופת חולים לאומית, מר וינקר, בבקשה.

צהריים טובים. אני ראש חטיבת רפואה וסמנכ"ל רפואה בלאומית מזה שמונה שנים. רופא משפחה בהכשרתי. גם בקורונה וגם עכשיו יש המתח התמידי בין המשקל של קופות החולים ובתי החולים. בקורונה לקח זמן והבנו שגם על הקופות יש עומס, שקרוב ל-95% ואף יותר מהחולים מטופלים בקופות ולא באשפוז וידענו להעביר את כובד המשקל. כרגע, אם אני משליך את זה למה שקורה עכשיו, אין ספק שבנושא של הטיפול בפצועים וכו' עיקר הכובד הוא על בתי החולים, אבל המענה למאות אלפי המפונים והצורך שלנו בגמישות במתן השירותים מבחינה גיאוגרפית אין ספק שלוחץ גם עלינו.

בתור אחרון הדוברים מהקופות ומהקופה הכי קטנה אני אהיה מאוד קצר. מה שמפריע לנו כקופות זה החוסרים היום-יומיים. אם ביום-יום אנחנו מתוחים עד הסוף, אז כשבחירום אנחנו צריכים לתת עוד קצת יותר אז כל החוסרים האלה צצים. אם זה מחסור בשירותים כמו שיקום ופיזיותרפיה, המחסור ברוקחים שביום-יום הוא אתגר, גרם לנו עכשיו לסגור בתי מרקחת ולפתוח אותם בצורה מאוד מורכבת, וכמובן הצורך במטפלים מתחום בריאות הנפש. יש לנו מחסור גדול בעובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. אני חייב להגיד שבקופות זה לא עובד לפי תקינה אלא לפי צרכים. זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לבחון את התקינה, כל מה שאנחנו צריכים זה תקציב ואנחנו נמלא את השורות, בתנאי שכמובן המדינה תדאג להכשיר מספיק בעלי תפקידים מכל המקצועות האלה. תודה.

אני מקווה שההארות שלך, ב-א', ייכנסו לדוח הבא של מבקר המדינה, וזה יזיז את המדינה. ביקשנו לעשות דוח נוסף בנושא התקורות בבתי החולים. אני מקווה מאוד שימצאו גם מקום להחיל את הביקורת הזאת גם על קופות החולים אחרת ממקום מושבי אני לא יודע איך להזיז את מערכת המדינה. יכול להיות שדוח של מבקר המדינה, שזה העוגן שאני יכול להיתלות בו, יוכל להזיז את הדברים האלה. בכל מקרה, תודה רבה לך.

משרד הבריאות, ד"ר הדר אלעד, בבקשה.

בוקר טוב. לפני שאני מתחיל הייתי רוצה לתת את הבמה לגברת יאנה גנץ פה לידי שהיא מחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ברשותך.

בבקשה.

בוקר טוב לוועדה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעוסקות בשירותי רפואה מונעת גם בעתות שגרה, ובעיקר בעתות חירום שאנחנו חווים כרגע. משרד הבריאות אחראי על כל מתן השירות המונע לאזרחים במדינת ישראל, לאוכלוסייה הבריאה, שירותים של טיפות חלב, מערך מונע שניתן לתלמידים בבתי הספר וכמובן לאוכלוסיות הגיל השלישי בחלק מהתחומים. גם כרגע בעתות חירום למעשה כל מחוזות משרד הבריאות עושים מאמץ מרבי להחזיר את השירות השגרתי ככל שניתן בפריסה ארצית, פרט למקומות שבהם כמובן כלל האוכלוסייה פונתה ואין בהם צורך. כל הצוותים שלנו פתחו את מרבית תחנות טיפות החלב. כמובן גם אצלנו אנחנו רואים פערים שקשורים למיגון. לא כל התחנות שלנו ממוגנות. גם פערי כוח אדם שהזכירו כל הארגונים במערכת הבריאות בגלל גיוסים, גיוסים של בני זוג, מערכת חינוך שעדיין לא חזרה לפעילות שמאתגרת את הצוותים בהגעה לעבודה, כמובן המצב הביטחוני בחלק מהאזורים. אבל יחד עם זאת המאמץ שלנו הוא מרבי. במרבית התחנות תוך כמה ימים התחילו לחזור לפעילות, והיום אנחנו למעשה נמצאים במצב שלמעלה מ-80% מתחנות טיפות החלב שלנו פתוחות ונותנות שירות לציבור.

מעבר לפריסה השגרתית שלנו אנחנו פתחנו גם תחנות ושירותים נוספים במרכזי פינוי אוכלוסייה, כולל טיפות חלב בים המלח שהתחילו את פעילותם ונותנות מענים לכלל האוכלוסיות וגם שירות מונע לבריאות התלמיד, חיסוני שפעת במאמץ משותף להרחיב את השירותים ככל שניתן בכל אזורי הפינוי, גם במרכז, באזור השרון ובאזור הדרום. אתגר גדול מאוד לכל מערכת הבריאות בגלל פריסת שירותים שהיא יחסית דלה בשגרה, שעוד יותר מורכבת בשעת חירום. אבל כל הארגונים, גם קופת חולים כללית, בית חולים יוספטל וכל הקופות כרגע על זה ועושים מאמץ להרחיב את השירות ככל שניתן.

אנחנו עוסקים לא מעט כרגע, גם בימים אלה, בסוגיות של ביטחון תזונתי וביטחון מים, בעיקר לאוכלוסייה המפונה והמתפנה. אתגר לא קטן. בסוף חלק מהגופים במדינה מסתכלים בעיקר על אוכלוסיות שהן מפונות ביוזמת המדינה. מבחינת מערכת הבריאות אנחנו מסתכלים על כולם, כי כולם צריכים שירותי רפואה ומענים ולא משנה אם הם התפנו בכוחות עצמם. תמונת המצב הזאת היא מורכבת מאוד. אני מקווה שבסוף המערכה הזאת נצליח לייצר תשתית מדינית של כל משרדי הממשלה ביחד, כי בסוף המענים לאוכלוסיות האלה הם מורכבים. הם לא רק בריאותיים, הם פסיכוסוציאליים, הם בריאות הנפש ועוסקים באמת בסוגיות רבות. במרבית מרכזי האוכלוסייה שאנחנו יודעים על קיומם, והרשימה הזאת הולכת ומתעדכנת, יש לנו בשטח נציגים של לשכות בריאות שהתפקיד שלהם הוא לעשות איזשהו מיפוי ראשוני של כל צורכי האוכלוסייה, לעשות את החיבורים, אם זה לקופות חולים, אם זה לגורמי רווחה, בריאות הנפש, רשויות מקומיות, ולתת מענים דחופים לפחות כבר עם הסתכלות קדימה לטווח בינוני וארוך, כולל מכרזים שבימים אלה אנחנו מניעים קדימה שיאפשרו גם למשרד הבריאות לתת מענים יותר טובים לאוכלוסיות מפונות ומתפנות ככל שנידרש. תודה.

אני אתייחס להיבטי קהילה, זו העבודה שלי. יש הבדל תהומי בין המצב שהיינו בקורונה לבין המצב שאנחנו נמצאים בו היום. דוח הביקורת מתייחס לחודשים הראשונים של הקורונה שהגיעה מחלה חדשה, קטלנית, כשאין לנו מספיק ידע איך להתמודד איתה, לא תרופה, לא חיסון וגם אנחנו לא יודעים מתי תרופה וחיסון יגיעו. והמחלה מידבקת ומשפיעה על מאות אלפי אנשים. זה גזל זמן, קשב ומאמצים מכל רופא במדינת ישראל. הקשב הזה היה על חשבון דברים אחרים, על חשבון הטיפול במחלות אחרות, על חשבון ההתמודדות בהיבטי רפואה מונעת עם כל אותן מחלות שהקהילה בדרך כלל מטפלת בהן. זה לא המצב היום. אין כזה פיל ענק בתוך החדר ששואב את תשומת הלב של כל רופא במדינה במערכי הקהילה. היום המטרה המרכזית של כל הקהילה היא לשמר את רצף הטיפול בחולים, במחלות המוכרות, אל מול הקשיים. הקשיים הם מרפאות שנסגרות בגלל פערי מיגון וצוותים מגויסים וצוותים שלא מגיעים ואוכלוסיות שנעות במדינה במספרים גדולים וצריך לעקוב אחריהם ולתת להם את המענה. אבל בסוף זאת המשימה המרכזית, שמירת הרצף הטיפולי בכל מקום ומקום. אני חושב שכל הקופות מודעות לזה וכולנו עוסקים בזה מבוקר עד ערב. בסך הכול בינתיים רוב המערכת הרפואית בקהילה מתפקדת ועומדת ומוכנה, עם האתגרים והמשימות שצוינו בהיבטים של פתיחת מרפאות בבתי מלון ומתן מענה לאוכלוסיות שמגיעות לכל מיני מגיעות. זה לא יהיה קל, אבל המערכת מתרכזת בזה. תודה רבה.

תודה רבה. אומנם זה לא קשור לשניכם, אבל עלו פה חוסרים מטורפים בכוח אדם. אני לא יודע אם זה דרככם או לא, אבל ביקשתי ממשרד מבקר המדינה לעשות איזושהי בדיקה או אפילו ביקורת, השוואת כוח האדם גם המקצועי וגם תומכי רפואה, לצרכים בשטח. אוכלוסיות גדלו אבל התקנים לא. אני מכיר את זה מהיותי חבר בוועדת הכספים שהדרישות האלה עלו. אנחנו מאוד מקווים שהעוגן הזה שאני נשען עליו, ביקורת של משרד מבקר המדינה, יביא איזושהי בשורה לבתי החולים. ביקשתי להחיל את הביקורת גם על קופות החולים. בכל מקרה, תודה רבה על מה שאתם עושים, כי רוב הדוברים נתנו לכם שבחים.

פרופ' לוין, ראש מערך הרפואה והחוסן, מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. בבקשה, אדוני.

תודה לך, יושב-ראש הוועדה. אנחנו באירוע רב נפגעים, ונפגעים מאוד קשים. יש לנו עדיין כרגע עדיין פצועים שמוטלים בשטח, אלה החטופים והנעדרים, ובני המשפחות שלהם שנמצאים במציאות בלתי נתפסת שמשפיעה בצורה דרמטית על הבריאות והרווחה שלהם. אנחנו כאן במערך הרפואה והחוסן נותנים מענה גם לחטופים. אנחנו בקשר הדוק עם הצלב האדום, ואנחנו אוספים מידע מהמשפחות. אשמח בהזדמנות הזאת לשפר את הקשר עם קופות החולים ומשרד הבריאות, שיש קשר אבל הוא מורכב, כי אנחנו במצב חריג וצריך לדעת איך להעביר מידע באופן חריג לטובת החטופים. וגם נותנים מעטפת של בעיקר בריאות הנפש וסוציאלי, אבל גם לעזור אם צריך בתיאומים רפואיים למשפחות. נפגשתי במקרה היום גם עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, וגם אני רואה כאן את הנוכחים. ההתגייסות של כלל הגופים היא יוצאת דופן ויישר כוח לכולם. אנחנו רואים התנדבות אדירה מהמגזר האזרחי. אצלנו יש צוות של מתנדבים, בעיקר מתנדבות, שנותן את הסיוע, הרבה פעמים גם מסירת בשורות קשות וליווי. אנחנו חייבים עכשיו לזרז את הדבר הזה, להפוך אותו לאופרטיבי, להפוך אותו מהתנדבות לעבודה שהיא מתוגמלת על מנת שנוכל לעשות את זה בר קיימא. כי לצערנו בשבר הגדול הזה החטופים והנעדרים והמשפחות שלהם הם במרכז, אבל יש מעגלים נוספים של נפגעים, של פצועים, של נרצחים, של מפונים שגם להם צריך לתת מענה. אנחנו חייבים לקבל את ההתנדבות לתוך המערכת ולהגדיל את המערכת. שנים דיברנו, גם בקורונה, על ההזנחה של המערכת הציבורית, על חוסר התכלול. מאוד חשוב למשפחות שהן גם ככה מבולבלות שיהיה להן מוקד אחד שהן יודעות לפנות אליו. אז אנחנו צריכים לבנות את המערכים האלה בצורה יותר טובה.

אני חייב להגיד לך, יושב-ראש הוועדה, שברמת השטח אנשים עושים כמיטב יכולתם. אנחנו לא רואים את המחויבות הפוליטית לעניין הזה. יש קבינט מלחמה, אין קבינט חברתי שנותן את המענה המיידי לשיקום. אומרים בלי בירוקרטיה, צריך לפתוח את הבירוקרטיה ולדעת איך להסיר חסמים. אנשים בשטח מנסים לעשות את זה. אנחנו לא רואים את המחויבות הפוליטית מלמעלה לעשות את זה, אנחנו לא רואים איך העבודה הזאת מתוכללת בכל ההיבטים. שוב, למרות שברמה האישית האנשים באמת עושים כמיטב יכולתם, אבל אנחנו לא רואים את זה בדרג הפוליטי. אז אם תוכל להציף את זה הלאה ולהבטיח שבמקביל למה שעושים במלחמה נותנים את המענה המלא ולא קיצוץ רוחבי שבתוכו מקצצים גם בשירותי הרווחה, אלא באמת מסיטים את ההשקעה לציבור הרחב, ובתוכו למי שהכי זקוק שצריך את המענה הזה. כאיש בריאות הציבור אני חייב להגיד לך, לעוסקים במלאכה ולציבור בישראל כולו, ובמיוחד לנפגעים הקשים ביותר – אנחנו כן צריכים לשמור על הבריאות בעת הזאת, וצריך באופן אקטיבי לעודד ולפנות איך עוסקים בפעילות גופנית ותזונה נכונה וישנים כמו שצריך, כי זה בנפשנו לא להתמקד רק בפציעות אלא גם להתמקד בהחלמה בקידום בריאות. צריך מאמץ ייעודי לעניין הזה.

דבר נוסף, צריך לשים את האנשים במרכז, גם כפרטים וגם כקהילות. לראות איך אנחנו מתכללים כקהילות. אני מכיר בחברה האזרחית מענה מאוד מאוד נרחב התנדבותי בצורות כאלו ואחרות. צריך לתרגם את הדבר הזה גם להיבט קהילתי. הקופות עושות מאמץ אדיר, אבל כל אחת במטופלים שלה. צריך לראות איך אנחנו מסדירים את זה גם בראייה ארוכת טווח. אותן קהילות בהקשר שלי, של החטופים והנעדרים, המשפחות שלהם, זה לשנים. אני מקווה שלא, אבל הטראומה והקשיים יימשכו שנים. אנחנו חייבים לתת להם את המעטפת הזאת כדי להקל עליהם. וכמובן אני בטוח שכולם מצטרפים אליי בקריאה גם להחזיר אותם במהרה וגם לפחות שנקבל מהם אות חיים ונוודא שהם מקבלים טיפול רפואי. אנחנו הפקנו דוח, אני יכול לשלוח לכל מי שרוצה, על המצב הרפואי של החטופים שהם לא מקבלים אותו כנראה מבחינת הפציעות והמחלות שלהם, וזה מאוד מאוד מדאיג. תודה רבה לכולם, ותודה לך על ההזדמנות להציג את הדברים.

תודה רבה לך, פרופ' לוין. אז כבר את הדוח שהפקתם אני מבקש לשלוח למשרד מבקר המדינה כדי שישמש אותם, כדי שנוכל להפיק גם מזה איזושהי ביקורת בקרה על עצמנו לבאות כדי שזה לא ילך סתם לאיבוד. אנחנו נדע ליצור אתך את הקשר.

אכן זה שבר בלתי רגיל שלא התנסינו בו בעבר, והסולידריות החברתית חוצה גבולות. אני מבין את הבקשה שלך לשמור על הבריאות. זה לא פשוט לנו. גם למי שמתרוצץ מהלוויה להלוויה, משבעה לשבעה, זה לא פשוט. אבל לשאר אזרחי מדינת ישראל זה בהחלט חשוב גם בימים טרופים אלה. אני רוצה להודות לך על העבודה שלך ועל הצוות שלך בהתנדבות כרגע בנושא משפחות החטופים והנעדרים. הבקשה שלך להקים מוקד של המדינה, מוקד רשמי, רשות, מחלקה, משהו, ולא על בסיס התנדבותי אלא לנסות להקים משהו שיתכלל את כלל הדברים – אני אעביר את זה במלוא החומרה לכל שר שאפגוש, בכל נאום שלי במליאה הנושא הזה יעלה. אין חשוב ממנו כרגע, מלבד הלחימה והחזרת השבויים, שזה מבחינתי בקדמת המטרות.

אני רוצה להודות לך אישית, לאור ההיכרות שלנו, לצוותים שלך שעוסקים במלאכה הזאת עם משפחות הנעדרים והחטופים. תודה רבה לך. אין מילים בפי כדי להביע את ההערכה לעניין הזה. תודה לך.

תודה לך, מיקי. יכול להיות שקופות החולים צריכות לחשוב, וכולנו כמדינה, ולצערנו זה משתנה כל רגע בדרך כלל לא לכיוון החיובי – אותם בני משפחה של החטופים והנעדרים שכמובן לא יכולים לישון בלילה, איך אנחנו במערכת הבריאות למשל יודעים לזהות אותם כדי לתת להם את הקדימות, כי הם כרגע בטירוף מערכות. הם לא יכולים כרגע לזמן תור בקופת חולים, הם באמת זקוקים למענה, כי אפילו אין להם קשב לבריאות של עצמם. הם מזניחים את עצמם. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יודעים להתנהג איתם ברגישות. אני לא יודע אם צריך לסמן את זה באיזושהי צורה במערכת כדי באמת לתת להם את המענה הזה. אני יודע שמי שמבקשים ממנו בכל מקום בארץ, הלב פתוח ומתייחסים בהתאם, אבל הרבה פעמים לא יודעים. אז זו נקודה למחשבה, איך אנחנו מתייחסים למשפחות החטופים שהלב שלהן פשוט מדמם כל רגע.

האמת שלא נותרו לי מילים. תודה רבה לך, עכשיו אני יכול להגיד כחבר, חגי. תודה רבה.

מה נותר להגיד? אין הרבה מילים. לקחנו דוח שלכם על הקורונה וניסינו להשליך אותו על המצב הקיים היום, והשבר הוא שבר גדול. הסולידריות בעם היא מאוד רחבה. אני מאוד מקווה שנצא מהמשבר הזה. זה ייקח זמן, כמו שאמר פרופ' לוין. זה לא דבר פשוט, טרגדיה ברמה הלאומית. אין מספיק מילים בארסנל שלי כדי להקיף את השבר, את הקטסטרופה שאירעה לעם היהודי במדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל, כי היו שם גם אזרחים שהם אינם יהודים. אני מאוד מקווה שמי שהיה פה, גם בזום וגם בדיון הזה, ייקח את ההשלכות וההערות שנתנו וישליך אותן כרגע. ההערות של פרופ' לוין לגבי בריאותן של משפחות החטופים מאוד חשובות. אי אפשר לחכות לביקורת. צריך שמשרד הבריאות, קופות החולים, יעשו איזשהו גוף מתכלל, כי יש שם מכל קופות החולים, ויעשו איזשהו איגוד שמטפל בעניין הזה. אני אישית לא יודע איך לעשות את זה. אני פונה מכאן למנכ"ל משרד הבריאות שייתן לנושא משפחות החטופים קדימות בהקמת איזשהו גוף שיתכלל את זה, כמו שאמר פרופ' לוין. זה לא צריך להיות התנדבותי, זו מדינה. ננסה לכתוב מכתב ולשלוח, אולי יחד עם מבקר המדינה או בשם הוועדה, למנכ"ל משרד הבריאות – לא מכתב, אלא מייל דחוף שצריך לצאת תוך 12 שעות – להקים גוף מתכלל שיטפל ברמת מדינה במשפחות החטופים. זה בלתי אפשרי להמשיך כך. יש כל כך הרבה דברים, אבל נראה לי שאנחנו מחויבים מוסרית לעשות את זה.

זה היה דיון לא פשוט, קשה, בגלל שהשלכנו אותו מהקורונה על המצב היום. אני מאוד מקווה שמה שנשמע פה, נוכל להוציא חלק מההארות, ב-א', אל הפועל. ממשרד מבקר המדינה אני מבקש להעביר למבקר המדינה בתוכנית העבודה נושא של בקרה ביקורת על נושא תקורות בבתי החולים. האוכלוסיות גדלו. אני מכיר את זה ממקור ראשון, שבא אלי מנהל בית החולים, שאינני רוצה להזכיר את שמו, אני יכול להגיד את שמו לכם באוזן כדי שלא יגידו שהוא העלה דברים שלא במסגרת הנכונה, שצריך להחליט האם הוא צריך לקצץ שני תקנים של סניטרים, אחד של טבח, אחד של שומר ועוד אחד כדי לתכלל את כל איגוד השכר הזה ולהביא רופא נוסף או פסיכולוג נוסף. זה לא יעלה על הדעת.

תודה רבה לכל מי שהשתתף. שנדע בשורות טובות וימים טובים יותר. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.