פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



27
ישיבה משותפת של ועדת משנה של ועדת הכלכלה ועדת המשנה
לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות והוועדה המיוחדת לעובדים זרים
24/10/2023

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4,
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ד (17 באוקטובר 2023), שעה 14:00

סקירת מצב העובדים הזרים בחקלאות בעקבות המלחמה וסיוע לחקלאים

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
מיכאל ביטון
ששון גואטה
אליהו ואטורי
מטי צרפתי הכהן
אפרת רייטן

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות

ענבל משש - מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

תובן בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

דלית גראד - מנהלת מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ

לטם נויהויז

סטודנטית ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

יוני דמרי - מנהל משק חקלאי תנועת המושבים

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

יעקב מוסקוביץ - יו"ר ועדה לעובדים זרים, המרכז לחקלאות מדברית מו"פ רמת נגב

ירון סולומון - מנהל תנועת האיחוד החקלאי

ליאור שמחה - מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אורן ברנע - מזכיר ארגון מגדלי הירקות

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה

אברהם מכלוף - מנהל תחום שיווק ומכירות, בנק הדואר

ינאי קרנצלר - מנהל המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

צחי יצחק בן עיון - יו"ר פורום החקלאות 9

ליאור שמחה - מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל

שמעון מזרחי - נציג אגודת מגדלי התבלינים בישראל

דיקלה טקו – מנהלת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות

אתי אפלבוים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סקירת מצב העובדים הזרים בחקלאות בעקבות המלחמה וסיוע לחקלאים

צהרים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. ישיבה משותפת של ועדת המשנה לקידום מנופי הצמיחה של ענף החקלאות עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות חבר הכנסת רביבו. מכבד אותנו שר החקלאות. על סדר-היום: סקירת מצב העובדים הזרים בחקלאות בעקבות המלחמה וסיוע לחקלאים.

אני רוצה לציין את חברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שהיה שותף לצורך לעסוק בסוגיית העובדים הזרים. ראשית, כולנו מבינים את המציאות המאוד יוצאת דופן שבה אנחנו נמצאים. יצא לי לחוות את האירוע הזה מהמקום על-פי שלבי מאסלו. קודם-כל לדאוג לחיים של בני אדם ואחר-כך לחיים של בעלי החיים, המים לשדות ולאחר מכן למרחבים היותר פתוחים. קיבוץ מפלסים בו אני גר, 1.2-1.3 קילומטר מהגבול, היה דוגמה טובה כיצד הכנה ראויה של כיתת הכוננות עבדה. כך היה במספר מרשים של יישובים. במקומות אחרים היה טבח.

בענייננו ממש. כאשר הצליחו המחבלים לרדת במורד הכניסה לקיבוץ, הבהילו את העובדים ברפת ושבו 12 תאילנדים. העמיסו אותם על הטרקטור שלהם ועם קנים מכוונים לראש הם נסעו לכיוון השער. כמות כדורים מעל והם שוחררו, אבל לקח בדיוק כמה שעות כדי לעוף משם.

כאן אנחנו במציאות אסטרטגית שונה, לא בגיאופוליטיקה של הביטחון מול עזה. זאת לא הוועדה הזאת, אנחנו כאן בהקשר למשאב הזה של עבודה.

אני רוצה לציין בחיוב את העבודה של משרד החקלאות ושל השר שאיתו שוחחתי תוך כדי. מתחילות פעולות ואני בטוח שנעשה כל שאפשר כדי לגשר על הקושי הגדול.

שלום ליושב-ראש ועדת הכלכלה. אגב, זאת הזדמנות לומר שדוד ביטן, יושב-ראש הוועדה ייצא איתנו לסיור ביום חמישי עם דגש בנושא החקלאות והחלב באזור הדרום. ניפגש גם עם מגזר המושבים והקיבוצים. זה סיור חשוב. חברי הוועדה וגם אחרים מוזמנים.

אני מציע שנשמע גם את תיאור המצב והפעולות. ידידי, חבר הכנסת רביבו, בבקשה.


אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה לידידי וחברי אלון. אני רוצה לשתף אתכם. בשבוע שעבר, במהלך סיור עבודה שקיימתי ביישובי עוטף ישראל, לא יכולתי לוותר על סיור גם בעומק היישובים ולא רק בחממות ובבתי האריזה. מי שנקרה בדרכי בכפר עזה היה חברנו אלון כשהוא לבוש כחייל קומנדו ומפטרל בין יישוב ליישוב, דואג ומכוון. אני רוצה לברך אותך שתהיה חזק בכל המובנים.

אני מודה גם לחברנו מכובדנו שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, שבעזרת השם יהיה גם שר הכלכלה בבוא היום. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה וליושב ראש ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות על הישיבה המשותפת של הוועדה לעובדים זרים עם כלל המעורבים.

רבותיי, כאמור, ביקרתי, גם לאחר פרוץ המלחמה במגוון אזורים, בחממות ובבתי אריזה. נפגשתי עם חקלאים ממגוון עיסוקים שונים שאותם פגשתי עוד קודם המלחמה. קולם נשמע באופן חלוש ביותר וכאן הצרחה שלהם היא צרחה מוחלשת. אנחנו לא באמת מבינים עד כמה ענף החקלאות נמצא במצוקה. כשאנחנו אומרים שהענף במצוקה, אולי בכלל אנחנו חוטאים לאמת. הענף בקריסה. מי שמסתובב בחממות ורואה עגבניות נרקבות ונושרות, רואה יבולים וזרעים שלא נכנסים בכלל לתהליך זריעה ושתילה, יכול להבין עד כמה הנזק הוא נזק רב ממדי ברמה לאומית, ברמה ציונית, בחוסן כלכלי ובאיתנות חברתית.

אנחנו יודעים על כ-20 עובדים זרים שעבדו בענף החקלאות ונרצחו. בינתיים זה הולך וגדל. ישנם עוד חטופים ונעדרים. בני העוולה מדאעש עזה לא חסו על חייהם של אלו שהגיעו להתפרנס בכבוד ולהיות חלק מפיתוח כלכלת ישראל. אני מוסר מכאן את תנחומיי הכנים למשפחות הנרצחים ומייחל להשבת החטופים. אני מודה מכאן לנציגות החקלאות שהולכת ומבקרת את העובדים הזרים בבתי החולים, דואגת להם, סועדת אותם וחולקת להם גם כבוד אחרון בטקסים מרגשים שנערכים לפני שגופותיהם מוחזרים לארץ מולדתם.

תדעו לכם שהרצח שאותם בני עוולה ביצעו הוא אינו מקרי. זה רצח מכוון כדי לפגוע בנו. אותם עובדים זרים היו כלי שבאמצעותו אותם בני עוולה מנסים לפגוע בנו ובכלכלה שלנו ובקיומיות שלנו. אנחנו צריכים לחזק את אלה שנשארו ולעודד את אלה שכן מעוניינים להגיע. יותר מאוחר נרחיב על המהלכים שאנחנו כרגע נמצאים בעיצומם.

בעקבות המלחמה עזבו את ישראל למעלה מ-2,000 עובדים זרים מתאילנד. כמו כן, קיימת מורכבות רבה בהעסקת כ-6,000 פלסטינים בחקלאות שמגיעים באופן חלקי בלבד. זה משהו שנצטרך לתת עליו את הדעת ולהשלכות כשהמלחמה תסתיים, בעזרת השם, וידנו תהיה על העליונה.

לא נשכח שכבר לפני המלחמה היה מחסור בעובדים בענף החקלאות והוחלט בהחלטת ממשלה מספר 860 להגדיל את מספר העובדים הזרים בחקלאות ב-9,000. זה עדיין לא מקבל ביטוי ואנחנו נשמח להתעדכן מכבוד השר בהתפתחויות. אני יודע שישנם מהלכים שהוא פועל למען הצלחתם מסביב לשעון.

חשוב לומר, מה כבר נעשה. כאמור, ביקרתי ביום חמישי את החקלאים בעוטף. שמעתי את המצוקות שלהם. למשרדי הממשלה אני אומר. אני מכיר את התמריץ הכלכלי שיינתן לעובדים שנשארו, את תוספת המיגוניות, את הארכת הוויזות ואי האכיפה. אלה פעולות חשובות מאוד אבל אנחנו חייבים לחשוב על פתרונות מקיפים יותר וזה באחריותנו. פתרונות שיהיו הוליסטים ושיידעו באמת לתת פתרון מעשי ולא כזה שיישאר על הנייר.

קודם כל, עלינו לעצור את הדימום, ללחוץ על ממשלת תאילנד לנהל משא ומתן אמיץ ונמרץ. אני מקווה שמשרד החוץ כבר עושה את זה. עלינו להביא עובדים זרים ממדינות נוספות. אני זועק לכך מתחילת כהונתי כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. אנחנו רואים על בשרינו את ההשלכות של מונופול. בעקבות המלחמה הצורך בהבאת עובדים ממדינות נוספות ובעובדים נוספים דחוף שבעתיים, גם במחיר של התפשרת על סעיף כזה או אחר בהסכם כזה או אחר.

אליך יענקלה, אני פונה. לצד כל הידידות וההערכה שנרקמה בינינו, אני מצפה ממך שכמו שידעתם לבוא בדרישות עם פתרונות, אני מבקש מכם לקבל אישוש לאותה רשימה שסיפקתם, כי בינתיים, מהשגריר הוויאטנמי לא קיבלתי אישור על-כך. אני מצפה מכם שאותו פינג פונג יימשך. אני לא יכול לקבל רשימה גולמית, להגיע איתה למשרד החוץ, להגיע איתה לשגריר ואין לי את בן השיח שמינה אותי כשליח ללכת ולעשות את אותה עבודה כל-כך חשובה.

ברשותך, מכובדי, יושב-ראש הוועדה, אתה יכול להתחיל. שאר השאלות אני אשאל בהמשך.

תודה רבה, חבר הכנסת רביבי. השר, בבקשה.

שלום לכולם. זהו יום שני ברציפות שאנחנו יושבים פה בוועדות. חלק מהנוכחים כאן, לא רק חברי הכנסת אלא נוכחים אחרים, באמת באו לכאן ביומיים האחרונים כדי להסביר את המציאות לחברי הכנסת, לוועדת הכלכלה ולוועדות המשנה, לוועדת הכספים ללא מתווכים. בלי מתווכים זה אומר בלי אנשי המשרדים. אנחנו לצורך העניין המתווכים. אנחנו פוגשים אותם והנתונים מגיעים מהם, אבל אני חושב שחשוב לחברי הכנסת לשמוע את זה גם מפיהם ישירות.

הדברים קשים, המציאות קשה, אבל אני אומר לעצמנו ולאנשים בכל דיון ודיון. לפעמים יש אנשים שמגיעים לדיונים באיזו אווירה שאנחנו בהתחלת הסוף. תרשו לי לתקן ולומר לכם שאנחנו רק בסוף ההתחלה. כשאני אומר שאנחנו רק בסוף ההתחלה, זה אומר שכולנו ללא יוצא מן הכלל, גם הממשלה כמובן, גם בכנסת, גם במועצות הייצור השונות וגם החקלאים לסוגיהם צריכים להבין שההיערכות ובלוני החמצן צריכים להיות מלאים, גם בדרום, גם בצפון וגם באזורים האחרים.

לא בכדי צף ועלה הנושא של העובדים הזרים כנושא מרכזי באמצעי הייצור שלנו. אנחנו מכירים אותו. אני כמעט עשרה חודשים בתפקיד והדבר הראשון שעשינו היה להגדיל את אמצעי הייצור שנקרא עובדים הזרים. לא היה סביר שהאמצעי הזה יהיה בחסר. לצערי, החלופה בדמות עובדים מתוך ישראל לא צלחה. אז לפני חודשיים פרצנו את תקרת הזכוכית הזאת לפני חודשיים נדמה לי, בהחלטה של 9,000 עובדים. ידענו שזה לוקח זמן וקבענו להעביר את זה בחוק בפתיחה של מושב הכנסת הזה ומושב הכנסת נפתח אחרת לצערי.

אז הפתרון היה להביא את זה בחוק, דהיינו, הארכת התקופה מחמש שנים לשבע שנים בשנתיים הקרובות. אפשר היה להעביר את זה בכנסת אבל לבקשתנו, משרד הפנים ורשות האוכלוסין, מצאו פתרון מהיר יותר, ללכת לתקנות שמאפשרות להאריך בשנה ועוד שנה.

עם הנושא של העובדים הזרים אנחנו מתמודדים בארבעה ערוצים. קודם כל, צריך להבין שהסיפור התחיל לא רק במלחמה ב-7 באוקטובר בבוקר, עם מאפיינים שלא הכרנו מאז הקמת המדינה. אני מתייחס לאופן שבו נלחמו האנשים על חייהם וחיי זולתם בתוך היישובים. מחוץ ליישובים הגיעו כוחות לא מאורגנים שחברו ביחד והרכיבו כוח שיצא לפעולה. הם לא התאמנו יחד אבל עם נחישות אדירה ובאמת הצילו הרבה אנשים ולא תמיד הצילו את עצמם. אני אומר את הדברים האלה, עוד נצטרך להגיע לזה. זה לא קשור לעובדים הזרים אבל קשור איכשהו גם כן.

ברגע שהסתברו הנתונים, כשנכון לעכשיו מדובר ב-31 הרוגים מהעובדים התאילנדים.


אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

35.

אני מדבר על הנתון שהגיע אלי. 31 מהתאילנדים ויכול להיות שהיו נוספים.

ישנם קרוב ל-20 חטופים ועשרות פצועים. כשהתמונה הזאת התבהרה התחלנו לראות בשלב הראשון נטישה של השטחים. יושבים פה אנשי שיודעים לתאר את זה טוב ממני. לאחר מכן התחלנו לראות מאמץ מדינתי של תאילנד לפנות אותם.

תרשה לי לומר לך שהנתון נכון להיום הוא שעזבו את ישראל 4,000 עובדים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

נכון לאתמול 2,400.

אני אומר לך את הנתון הכי בדוק שיש, דהיינו, 4,000 ויש עוד אלפים שממתינים.

הקריאה אתמול של ראש הממשלה של תאילנד עושה כמובן מלאכה נוספת. אני אפגוש היום את השגרירה של תאילנד בארץ. לא הצלחנו לפגוש אותה עד היום, רצינו בשבוע שעבר ולא הצלחנו. נפגוש אותה היום והמאמץ הוא לבלום את הנטישה שלהם גם מהשטחים וגם מהמדינה.

בחרנו כמה דרכים שהבשילו ממש בימים האחרונים, יחד עם משרד הפנים ורשות האוכלוסין, משרד החוץ ומשרד האוצר כדי לקבוע יכולות. אנחנו צריכים לבדוק את זה עם החקלאים ובאמצעות החקלאים. אלה הסנסורים הכי טובים עבורנו. קבענו 2,000 שקלים מענק לעובד זר שנשאר כאן ויקבל אותו בסוף החודש. בהתחלה הציעו לנו 500 שקלים. אני אמרתי שאין לנו זמן לניסיונות. אם נתחיל ב-500 ולא ילך וכל פעם נגדיל ב-500, הפסדנו חודש. לכן אמרנו שמתחילים ב-2,000. אנחנו רוצים לבדוק איך הדבר הזה עובד. כמה הוא משאיר? איפה הוא משאיר?

תזכרו שאנחנו מדברים לא רק על הדרום. היינו שלשום בצפון ששם המאפיינים הם שונים אבל המתח הוא זהה, התקיפות הן זהות, הפגיעות באנשינו, גם אזרחים, יוצרות את הבעיה שכולנו מבינים ולכן בנינו את המתכונת גם לדרום וגם לצפון.

אני אומר לוועדה, אתם חייבים לחשוב על שני הקצוות של מדינת ישראל בגלל שהמתח, הכוננות, הפינויים ומאפייני הלחימה נמצאים בשתי הזירות . נכון שבעזה יש מלחמה על פי הגדרה. עזבו את "חרבות ברזל". זה כינוי מבצעי שהוא מסתדר עם המחשב. אנחנו במלחמת עזה, כך צריך לקרוא לזה. בלבנון אנחנו בהתשה של חיזבאללה מולנו. הם מנסים לייצר התשה.

אני לא עוסק בצד הצבאי אבל בצד האזרחי המשמעויות מאוד ברורות. ביום ראשון חרשנו את הצפון, את כל ארבע המועצות שם, עם ראשי המועצות, עם ראשי המועצות ועם החקלאים והתמונה התבהרה. אנחנו את הנושא של עובדים זרים בעצם מתמודדים בארבעה ערוצים:

אחד, לבלום את הנטישה שלהם. פעם אחת באמצעות המענק ופעם שנייה בהארכה מחמש שנים לשש שנים. הדבר השלישי עלה מהחקלאים. זה אולי הבונוס שאתה מקבל מעבודה עם חקלאים ולא מול חקלאים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שהיו הרבה מאוד אסכולות. כשהתחלתי את תפקידו כשר החקלאות אמרו לי, עזוב אותך ממועצות הייצור. אני אומר לכם שלקח לי זמן להבין שמועצות הייצור זה בשבילי קופות החולים. קופות החולים בקורונה הבנו מה תפקידן. אחרי הקורונה אף אחד לא מדבר יותר סרה בקופות החולים. בשבילי, מועצות הייצור זה אותו דבר, הן קופות החולים של החקלאות בישראל. כשאתה עובד איתם ועם החקלאים, אתה לומד. למדנו, למשל, שישנם פועלים רבים שעבדו כאן, חזרו בתוך 5 שנים לארצם והם מתקשרים לחקלאים ומבקשים להגיע.

יושב פה ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל אצלנו שעוסק בזה. ישבנו מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין ומול משרד החוץ ואנחנו מאפשרים להביא לכאן. מי שרוצה לבוא יגיע לכאן גם אם הוא סיים קדנציה אחת, יוכל להגיע לקדנציה שנייה.

להרחיב, ברשותך, אדוני השר, גם כאלה שסיימו השתלמות בארץ.

תכף נגיע למשתלמים. המשתלמים זה משהו נוסף. אני מדבר על המסות הגדולות שחקלאים מכירים. הם עבדו אצל החקלאים והיו בתפקידי מפתח. אם האנשים האלה פנו לחקלאים, מחובתנו כמדינה, כממשלה, ככנסת, כוועדת כלכלה, מחובתנו לבנות את הציר הזה כציר נוסף.

אתמול בלילה היתה ישיבה עם כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. היתה ישיבה ארוכה מאוד. המנכ"ל אורן לביא ארגן את זה. אני באתי בסוף.

על הנושא הזה?

כן, בנושא הזה. דיון עם משרד הפנים, רשות האוכלוסין, משרד החוץ, משרד האוצר ועוד גופים. אמרתי להם: תראו, מי שמחפש את הקונץ פטנט שנביא 10,000 עובדים, זה כנראה לא הולך לקרות. אז בואו נעבוד על כל מספר. לא להיבהל אם העבודה הקשה מניבה מאות. אם היא מניבה אלפים בוודאי לא להיבהל, אבל גם אם היא מניבה מאות. מספר ערוצים שמביאים מאות הופך את זה לאלפים. מספר אלפים הופכים את זה לעשרות אלפים.

לכן, כל כיוון נבדק. פתחנו את הערוץ הזה. יהיה אפשר להביא כאלה שעבדו לכאן והם יכולים לבוא לקדנציה נוספת.

הנושא של המשתלמים, שגם הם היו כאן במספרים גדולים מאוד מכל רחבי העולם. כמובן שפה היכולת להביא אותם לפרקי זמן ארוכים היא קצת מוגבלת כי אתה עדיין קשור בהסכמים עם מדינות. אתה צריך לראות שלא תעשה מהלכים מול מדינות מסוימות שיש לנו בעיות איתן בנושא של מספרים גדולים. לכן אנחנו עובדים בסוגיה הזאת בזהירות רבה אבל בנחישות רבה מאוד לא פחות.

הסיפור הזה של משתלמים הוא מכלל מדינות. אנחנו בודקים באפריקה, בודקים באסיה ובאירופה. צריך לזכור שגם משתלמים שהיו כאן עד 7.10, ישנם מספרים גדולים שעזבו. ההורים התקשרו, דרשו שהם יחזרו והם חזרו. אני באופן אישי יצרתי קשר עם שרי חקלאות. יש שר אחד שאני מכיר אותו באופן אישי שעדכן אותי בנושא הזה ואנחנו מנסים דרך זה להביא עובדים. כל ערוץ רלוונטי מבחינתנו ולא פסלנו שום ערוץ. אנחנו בודקים וזה תחום אחד של העובדים הזרים שאנחנו מתמודדים איתו ומולו במטרה להחזיר ידיים עובדות או להשאיר ידיים עובדים.

אנחנו לא עשינו את הנושא הזה של התמריץ בכל הארץ כדי לא ליצור מצב שעובדים שכבר נמצאים פה יישאבו מהאזורים היותר בעייתיים לאזורים שהם פחות בעייתיים, דהיינו, מרכז הארץ ובערבה. אמרנו שקודם בואו נמדוד את עצמנו - - -

לא בעייתיים, מורכבים.

בעייתיים מבחינת ידיים עובדות.

באיזה רדיוס?

אנחנו בודקים את מה שאנחנו עושים. אם עובד, ממשיכים ואם לא עובד, מחפשים אלטרנטיבה. אתמול בלילה ישבנו ועלו עוד כמה אלטרנטיבות שיבשילו היום. זה משהו שמתבסס באמת ברמה היומיומית.

אתה יכול לחדד מה לוחות הזמנים של הרכיבים השונים?

אין, אנחנו עוסקים כל יום. יש ערוץ אחד מול סרילנקה שנבדק. על-פי רשות האוכלוסין יש אופטימיות אבל כמו שאתה יודע, אתה יכול להיות אופטימי עד שצריך להביא את האנשים.

יש ערוץ אחד שנבדק. נפגשתי עם השגריר הווייטנאמי וחשבנו שזה יותר אופטימי אבל מסתבר שזה פחות אופטימי. עד שאתה לא פוגש את האנשים ונוגע בעיה מהזווית שלהם, אתה לא באמת יכול להבין מה פוטנציאל ההצלחה שם. אם אין פוטנציאל הצלחה, אנחנו עוזבים את זה וממשיכים הלאה. זה כיוון אחד שאנחנו נמצאים בו.

הכיוון השני שהוא צמוד אליו זה עובדים ישראלים. התמריץ ניתן גם לעובדים ישראלים חדשים שבאים לחקלאות. אני לא יכול לומר שאני איש בשורה בשלב הזה לדברים האלה.

הערוץ השלישי הוא כמובן הערוץ של המתנדבים. המתנדבים באמת עושים עבודת קודש. יושבים פה חקלאים והם יודעים להגיד את זה טוב ממני. הם פתרון טוב אבל לא מספיק. הם פתרון קצר מועד ולא פתרון שחקלאי מסתכל עליו ואומר שהוא רוצה לקבע את המודל הזה. אנחנו משתדלים עכשיו מול גופי המתנדבים, ישנם רבים כאלה ומבורכים, לייעל ולטייב את העבודה שלהם.

תיראו, ישנם הרבה מתנדבים שרלוונטיים לתחומי חקלאות אבל את ההתנדבות שלהם הם עושים במקומות שאפשר שם להביא אחרים ואנחנו צריכים אותם למקומות אחרים. אני מקווה מאוד שנצליח לעשות את הטיוב הזה ממש ביום יומיים הקרובים כדי לתת פתרונות של ידיים למקומות שאין חלופה. יש אזורים שאי-אפשר לעשות עבודה. כביש 232 שהולך לאורך הרצועה במרחק 4 קילומטר מהרצועה, מקיבוץ סעד עד כרם שלום. מערבה מהכביש הזה אי-אפשר לעבוד מסיבות ביטחוניות. זאת אומרת, שכשאנחנו מדברים על 07, אנחנו לא באמת 07 אלא 4.7.

אגב, אתמול בוועדת הכספים הארכנו את הנושא מ-14 ל-20 לצרכי פיצויים, אבל בכלל לצרכי חשיבה. אנחנו מבינים שאי-אפשר לדבר במונחים האלה. אי-אפשר לדבר בצפון ב-02, צריך לדבר על 09. זאת אומרת, הטרמינולוגיה משתנה.

צוואר הבקבוק שלנו הוא בתחום מאוד מאוד קריטי. הנושא של חלב, שהוא המצרך הכי נמכר, במים, נושא הביצים, נושא הפטם, אלה דברים קריטיים וגם ירקות מסוימות, מה שנקרא, הסלט הישראלי. פה צריך לזכור שהמחויבות שלנו לחקלאים היא טוטאלית.

אבל יש גם מחויבות לציבור. הנחיתי את האנשים אצלי שאנחנו עובדים על מזון ביתר ולא על מזון בחסר. הסיבות לכך מגוונות ואני אמנה שתיים, שלוש סיבות. תיראו, אמרתי קודם, אנחנו בסוף ההתחלה. אתה יכול לבנות על יבוא ופתאום מסתבר לך שצינור הייבוא הזה נסגר בגלל מדיניות לאומית של אותה מדינה. אתה אף פעם לא יכול לדעת מה תהיה המדיניות של תורכיה ומה תהיה המדיניות של ירדן, בהינתן מהלך לחימתי גדול יותר, עוצמתי יותר בדרום או בצפון או גם וגם.

הדבר השני. גם כשאוניות מגיעות, הן צריכות להגיע לנמל. אז יש את נמל חיפה ואת נמל אשדוד. אשדוד כבר בבעיה בגלל הרקטות. אתה יכול למצוא את עצמך רק בנמל חיפה. אוניות יכולות לייבא והשינוע של הירקות בים זה שבוע. שבוע מקטיף עד הנמל. הוא לא יכול לפרוק בנמל ואז הירקות פג תוקף, אתה יכול לזרוק לדגים.

הנחיתי לבדוק את השער הדרומי שלנו באילת ולבדוק ייבוא ממקומות אחרים היה ונדרש. זאת אומרת, אנחנו את נושא הפיצוי רוצים לבנות על כך שגם אם יהיה כאן גידול ביתר, יהיה אפשר לפצות את המגדלים.

למשל, החלב. מועצת החלב נתנה היתר לייצר חלב ללא מכסות. מי שמבין, זאת החלטה מאוד נועזת ואנחנו בירכנו על זה. יהיה יתר חלב אז ייבשו ויעשו מזה אבקת חלב. מה שלא יהיה, יהיה פיצוי. גם על אבקת חלב בעצם צריך פיצוי. אז יהיה פיצוי אבל אתה לא יכול להרשות לעצמך תופעה של מדפים ריקים. תיראו, מדפים ריקים זה לא עניין של צריכה, זה עניין מורלי בכלל. אגב, בתחילת המלחמה היו מדפים ריקים. למה? המרלו"גים היו מפוצצים, משאיות עמדו ליד המרלו"גים כי היו חסרים נהגים. לשמחתי, אנחנו עזרנו ועוד משרדים עזרו והרשתות תיגברו והיום המדפים מלאים. אנשי מקצוע אומרים שהמדפים מלאים, הצריכה היא נורמלית. כשהמדפים ריקים הצריכה היא לא נורמלית כי התחושה היא שהולכים לכאוס. הצריכה היא ביתר אבל מסיבות של היסטריה.

אתמול נקבעה מתכונת פיצוי שלדעתי היא די טובה בנסיבות העניין אבל לא די טובה בנסיבות אבסולוטיות. אנחנו צריכים כמובן לתפור את הנושא, אבל אנחנו לא רוצים לייצר מציאות שבה יש תחושת מחסור. מספיק שנמלים נסגרים והנה אתה נכנס לתחושת מחסור. אנחנו רוצים להגדיל את הייצור.

אתם מכירים את הקו שלי. אמרתי שעשר שנים השוק המקומי מקבל מהחקלאות 2 מיליון טון ירקות ופירות. לדעתי זה 20 שנה אבל אני לא רוצה להרגיז אנשים. 10 שנים 2 מיליון טון. גדלנו באוכלוסייה ב-25% ואנחנו מייצרים 2 מיליון טון. אמרתי שאנחנו נגדיל את הייצור, נקודה. את כל אמצעי הייצור אנחנו נשכלל. נביא יותר עובדים זרים. עשינו זאת ולצערי המלחמה שבשה את זה. את המים נוריד, את המים המושבים בוודאי. לא כמו שראיתי עכשיו איזה מסמך שרשות המים רוצה להוריד 11 אגורות בשפד"ן. להוריד ב-11 אגורות, מ 1.67 ל-1.56 שקלים. חבר'ה, אני לא רוצה לפתוח בהרצאה על השפד"ן, אני רק מביא את זה לדוגמה כאבסורד ואנחנו לא יכולים להרשות את זה. אנחנו לא יכולים להמשיך מול החקלאים בסוגיות של אמצעי ייצור בנימוקים של פעם. די, חבר'ה אנחנו לא שם ולא נהיה שם.

אני אומר את זה כהחלטה שמתבשלת עכשיו. אנחנו רוצים שחקלאים ייצרו. לכן, במנגנון הפיצוי שנקבע לחקלאים, נקבעו שני מסלולים. מסלול אחד: מי שלא רוצה לייצר ואנחנו לא יכולים לחייב אותו בכוח לייצר. מסלול שני למי שרוצה לייצר. אני אומר לכם שאני אופטימי שהמסלול השני יהיה מסלול של מייצרים. היה פה אתמול מישהו שאמר, חבר'ה, אתם לא מכירים את החקלאים והוא צודק. הוא אמר את זה מדם ליבו. ראיתי מה קרה ברפתות. הם הפתיעו את עצמם, שלא לומר אותי. במעט זמן 6 מ-7 רפתות שצמודות לעוטף שוקמו ומייצרות חלב. נדמה לי שרק כיסופים נהרסה ואי-אפשר היה לייצר חלב ונאלצו לפנות את הפרות. לצערי, גם שם, באחד הניסיונות לשמר את הרפת גם איבדנו את ראובן מנהל הרפת.

אני אומר לעצמנו שהייצור בחקלאות זאת המטרה של הממשלה, של הכנסת, של מועצות הייצור, של החקלאים, של המדינה. ככל שייצרו יותר, אנחנו נהנה והייבוא יהיה בהתאם. בתקופה הזאת אנחנו כל הזמן רוצים להיות ביתר ולא בחסר רק בגלל הבלת"מים, הדברים הבלתי מתוכננים. סגירת נמל יכולה להיות באבחה אחת. תסתכלו על הטיסות, זה בדיוק העתק של אוניות. רק מה שיש על מטוס זה פסיק ממה שיש על אוניה. אתה יכול להיות עם אוניות יוצאות מן הכלל, מלאות בתוצרת לטובת אזרחי ישראל רק שאי-אפשר לפרוק את זה. לכן אני אומר שהיעד שלנו, אדוני היושב-ראש, זה לאפשר לחקלאים לייצר בתקופה הקשה הזאת ואת אמצעי הייצור, כולל עובדים זרים, כולל מחירי מים ודברים אחרים, אנחנו רוצים לאפשר להם לקבל במחיר סביר, הוגן ומותאם לתקופה הזאת. איפה שלא נוכל ללכת במחירים, נצטרך ללכת בדברים אחרים. עלו פה אתמול נושאים של מס הכנסה ואני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.

זה היעד שלנו. היעד הוא לא לפצות את החקלאים על אי ייצור אלא לפצות את החקלאים שמייצרים. אבל אנחנו לא יכולים להימנע מלהתייחס לחקלאי שנמצא בנסיבות קשות מאוד. צריך לזכור שיש חקלאים שלא יכולים לייצר כי הם לא בחיים. ישנם חקלאים שלא יכולים לייצר כי הם נחטפו. ישנם חקלאים שלא יכולים לייצר כי הם נפצעו וישנם חקלאים שלא יכולים לייצר כי הם לא יכולים מבחינה נפשית.

אני אומר לכם, שככל שנצליח לייצר, לפחות מאותה קבוצה אחרונה של כאלה שקשה להם נפשית, ככל שנצליח להביא משם עוד ועוד חקלאים, אנחנו נעשה לא רק ייצור אלא גם נעשה מצווה. מצווה לעצמנו אבל גם מצווה לשיקום החקלאים.

ברשותך, עוד כלי גדול שבו תוכל לסייע למהלך הזה. חקלאים ועובדים זרים בחקלאות אומרים שאם החקלאים יישאו נשק זה ייתן תחושה של ביטחון ויעודד עובדים להגיע לעבוד בחקלאות בדגש על אזור העוטף. ביקשתי מיענקלה ומאלי מוגרבי לקבל רשימה מאורגנת של אותם מבקשים שעדיין לא קיבלו ותיעדוף של אותם חקלאים לקבלת נשק כדי שיהיו איתם בחממות ובכל אזורי הגידול. זה יוכל לעודד הגעת עובדים.

מאה אחוז. בדיון הבא נוסיף עוד כהנה וכהנה. השר, תישאר כמה שתוכל.

אסף לוי יוכל לתת פרטי פרטים ככל שיידרש. הוא מוביל את זה אצלנו מטעם המשרד. הוא בקיא מאוד בתחום.

מטי הרכבי, בבקשה.

אדוני כבוד השר. אמרת שמועצות הייצור הן קופות החולים. גם לי עכשיו היתה עכשיו התובנה שאתה השר לביטחון מזון. האחריות הזאת לביטחון מזון וחשיבות החקלאות ברורה לכולם ובטח לך ואתה הרחבת על זה רבות. אני חושבת שכולנו נחשפנו לאיזו כתבה בוויינט שאומרת שהגבירו את היבוא, בעיקר של העגבניות וחקלאים שקטפו לא היה להם למי למכור כי לא רצו לקנות מהם. אני חושבת שצריך לחשוב על מנגנון אחד שיווסת את הייבוא ושיבטיח איזה מחיר מינימום, מחיר מטרה, שמתחתיו המדינה תפצה אין מישהו שקונה. לאחר שקוטפים לא תמיד אפשר למכור.

אנחנו עכשיו בדיון על עובדים זרים. אתם מוזמנים מאוד להישאר.

רק עוד שתי נקודות שאני רוצה שהשר ישמע ואם הוא יגיד שהם חושבים על זה, אז זה בסדר. בחקלאות יש הרבה מאוד עולמות תוכן מאוד מקצועיים. למשל, משתלות שעושות הרכבות. אין להן כוח אדם כי צריך כוח אדם מקצועי ולא תמיד אלה עובדים זרים תאילנדים. מה עושים עם החקלאות המאוד מדייקת הזאת והמאוד ספציפית.

מטי, רק לא לעשות עוול לעובדים הזרים. אני אומר לך שבעבודה המדויקת הזאת שאת מתארת יש לא מעט עובדים זרים ולא מעט תאילנדים.

נכון אבל לוקח הרבה זמן להכשיר אותם. אני יודעת שיש קושי בעובדים זרים מקצועיים שכבר רכשו את המיומנויות המיוחדות האלה וכרגע הרבה משתלות בבעיה.

עוד סוגיה שעלתה בפניי אתמול והצעתי שיכתבו מכתב אליכם. בנתיב העשרה היו הרבה מאוד חממות של ייצור זרעי מכלוא והם גם בהפסדים מאוד גדולים. גם על הסוגייה הזאת כדאי לתת את הדעת ברמה של פיצויי החקלאות.

חקלאים היו רוצים איזו כתובת אחת מתכללת. איזה מוקד שבו יוכלו לעזור להם בכל המתווים. האם יש כזה?

רק למען הסדר ספק. מ-7 באוקטובר יש חמ"ל במשרד החקלאות 24/7 שכל חקלאי יודע להגיע אליו. לשמחתי, החקלאים יותר מתוחכמים מלהגיע לחמ"ל. יש להם מנהל מחוז שהם יודעים להגיע אליו. מנהל מחוז שגר שם, מכיר אותם והוא כתובת יוצאת מן הכלל עבורם. אני באופן אישי אתמול פתחתי לשכה במחוז בדרום כדי להיות נגיש יותר לראשי הרשויות, לא רק בטלפון ולא רק בלשכה אצלי בראשון לציון אלא גם בשטח.

היינו שם ונהיה שם מספר ימים בשבוע, בדיוק מהסיבה הזאת. בסוף חקלאים, בלי לפגוע במקצועות אחרים, חקלאים אוהבים להיכנס לחדר, לתת מכה על השולחן, לתת חיבוק, לתת צ'פחה, להסתכל בעיניים, לצעוק, לשים את הטענות, לקבל פתרונות לחלק מהדברים. למגע הזה יש בעיניי חשיבות רבה מאוד. הוא לא פותר את הכול. אנחנו לא מתיימרים לתת פתרונות לכל הדברים בלוחות זמנים קצרים. אנחנו רוצים להבין את הבעיות, לראות מה אפשר לפתור עכשיו ומה אנחנו יכולים לפתור לאלתר.

לצערי, כשאני חוזר לעובדים הזרים, שם בעיקר עקב האכילס, כי הדברים לא בידיים שלנו באופן מוחלט.

תודה רבה אדוני השר. הקשבתי קשב רב לדברים הכל-כך החשובים שאתה אומר, העקרוניים, של תפיסת עולם לגבי החקלאות של מדינת ישראל. גם באוזן השנייה הקשבתי לשקט של אלה שהגיעו ואמרתי לעצמי, כל הכבוד על האיפוק והסבלנות של כולכם. כל מי שמדבר איתנו כל היום הוא סוער והמצוקה כל-כך מטורפת אצל כל אחד בשטח שאני באמת מצדיעה לכם.

הכותרת של הדיון עצמו, אני באמת רוצה להבין איפה משרד החוץ כרגע? האם הוא יושב פה? האם יושבים פה אנשים מרשות האוכלוסין וההגירה?

שלום ענבל.

בואו ננסה עכשיו, לא מחר, כי בתכלס חסרים פה אלפי עובדים בשביל לתת פתרון.

רק למען הדיוק. את ענבל משש אני פוגש בשבוע האחרון יותר משאני פוגש את אשתי.

אני לא יודעת אם זאת מחמאה, אני משאירה לכם לחשוב על זה.

היא תושבת אשקלון ואף פעם לא נפגשנו באשקלון.

ענבל היא חברה והיא יודעת שאני מעריכה אותה מאוד. היא יודעת שאני באה ממקום של ביטוי מצוקה. בסוף, אנחנו נציגים של אנשים שאנחנו פוגשים בשטח. אנחנו מביאים לכאן את הדברים שאנחנו שומעים באוזניים שלנו כדי למצוא פתרונות כמה שיותר מהר. בסוף בסוף, אם זה הנושא של הדיון, אז איפה זה עומד כרגע? לא רק מול תאילנד כי נגעת בכמה מדינות. האם הכוונה היא לפתוח במקביל לכמה שיותר מדינות ולא ללכת רק במסלול אחד כמו שעשו עד השנה?

הייתי יו"ר ועדת עבודה ורווחה ואני יודעת מה היתה המדיניות של הבאת עובדים זרים אז אני מדברת על זה מתוך ניסיון. אני חושבת שעכשיו צריך להציף גם את הבעיות וגם את החסמים כדי שכולם ידעו איפה אנחנו עומדים. שלא יהיו אשליות, כדי שאפשר יהיה לראות ביחד מה אפשר לעשות. באמת המצוקה הגדולה ביותר וכולם יודעים את זה, זה הבאת עובדים זרים בכמות מאוד גדולה, שהיתה חסרה גם עוד קודם לכן.

זאת המשימה.

ששון, בבקשה.

תקשיבו, הנושא פה זה עובדים זרים ואני מודע למצוקה. יש מצוקה מאוד גדולה. אני יודע שהשר מטפל בדברים. הוא נפגש עם שגרירים ומתאמצים להביא עובדים זרים.

אבל אני חוזר לנושא שמטי העלתה קודם. כרגע קיבלתי טלפון ממושב מבטחים ומתלמי אליהו באשכול. חבר'ה קוטפים פלפלים ועגבניות. לבוא ולהגיד לחקלאי: אני אפצה אותך בכסף, אל תדאג, טוב שאתה מגדל. אני אספר לך כחקלאי וכאחד שמגדל שזה לא העניין של הכסף. כואב הלב על כל ארגז שאני זורק לפח וזה לא משנה מה המחיר שאני מקבל עליו. זה לא עניין של כסף, אתם צריכים להבין. אני אומר את זה פה כי אנחנו בוועדה ויש לנו שר שמאוד אוהב ומפרגן לנו.

לא משנה כמה תפצה אותי ולא משנה כמה אני ארוויח. מצב שבו אני לוקח ארגז עגבניות והפלפלים ואני זורק אותם, נקרע לך הלב. זה יצירה, אתה מטפל וכואב הלב לזרוק את זה. בנושא של הייבוא צריך להיות פיקוח. כרגע באשכול, במבטחים ובתלמי אליהו קוטפים עגבניות ופלפלים ואין מי שייקח מהם את הסחורה. הרשתות לא בא להן לקחת כי הן בטח עושות אחלה עסקאות בייבוא מתורכיה. אני יכול להשמיע לך הודעה קיבלתי בווטסאפ, לאנשים אין לאיפה להוציא את הסחורה.

אתה נשאר לדיון הבא?

אני אשאר לדיון הבא.

בוא נדבר על זה אחר-כך.

חבר הכנסת ביטון, בבקשה.

אני רוצה להודות לשר על הגעתו ועל הדיון הזה ועל התיאום בינינו. עכשיו אנחנו עוסקים בעובדים זרים כי בלי כוח אדם אין חקלאות. נעסוק גם בהיבטים אחרים של המשבר שנובע מהמלחמה בוועדה המשותפת שתהיה עוד מעט.

אני רק רוצה לבקש. אנשים שהם חזירים, שבשעתה הקשה של מדינה, בזמן מלחמה חושבים להתעשר. אני לא מתבייש. שמעתי שני שמות לפחות, ליאור סגל ועדי בכר שמסתובבים ומחתימים תאילנדים לתביעות ייצוגיות עוד לפני שיבש הדם של קורבנות של חקלאים ונרצחים. אם אנחנו לא נבצע פעולה מהירה להגן על החקלאים מפני עורכי דין חזירים שרוצים לנצל את התום ואת ההוגנות של התאילנדים ולתקוף את החקלאים בעתירות ותביעות ייצוגיות, כשהם בקושי שורדים. חייבים לייצר מערך הגנה. גם אם זה חוק וגם אם זה הוראת שעה וגם לבדוק האם נעשים הליכים לא תקינים.

גם לשכת עורכי-הדין תבדוק את האתיקה של עורכי הדין הללו. בזמן מלחמה מעודדים עובדים זרים לתבוע ולפגוע בחקלאים.

מנהלת הוועדה מודיעה שבעוד כמה ימים תהיה ישיבה על זה בדיוק, על השידול לתביעה.

עוד כמה ימים יהיו עוד מאה עתירות. אנחנו צריכים הוראת שעה שמבטלת את כל העתירות האלה, שלא תאפשר תביעות משפטיות חדשות של עובדים זרים בחודשים של המלחמה. העסק הזה הוא ממש חזירות של קבוצת עורכי דין, ממש לרקוד על הדם. אלה אנשים מתוך מדינת ישראל שעושים את זה. זה חייב מענה מיידי.

תודה מיכאל.

אנחנו ניתן לחקלאים שנמצאים כאן. אני מבקש לא להעמיק בצורך להעמיק בנושא אלא בעיקר במסלולים השונים וכיצד מקדמים אותם.

יוני, נציג תנועת המושבים.

צהרים טובים. תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים.

ראשית אני מודה לחברי הכנסת ולשרים שנמצאים כאן. הנוכחות שלכם מראה לנו את החשיבות שאתם מגלים לעניין הזה.

על אף חוסר היכולת של הממשלה לתפקד בימים האלה, אני אפתח דווקא בפירגון למשרד החקלאות, לשר, לאורן ואסף ולחברים שלנו שעושים לילות כימים, חמ"לים, וזמינים לנו 24/7 וגם הרל"שים שלהם. בכל שעה שאני מחייג, גם ב-23:00 בלילה הם עונים לי. אני רוצה לפרגן לרשות האוכלוסין וההגירה, לענבל ומיטל שזמינות לנו 24/7, אנחנו עובדים מולם ברציפות.

אנחנו צריכים לזכור שהתקומה של עוטף ישראל זאת החקלאות והיכולת שלנו לחזק את החקלאות ולשקם את החקלאות בעוטף תלויה בעובדים הזרים. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות במיידי זה לעבוד מול השגרירות ומול ממשלת תאילנד. אני לא יודע מי הגורם האחראי בדיוק, אבל לעצור את הסכר שנפתח. לגייס עובד יעלה לנו פי 5 או פי 4 מאשר לשמר עובד קיים. אנחנו צריכים ללכת לאותם מרכזים, לאותן נקודות שבהן כן יש לנו השפעה ולעצור את הסחף הזה החוצה ממדינת ישראל.

אני כרגע מנהל את "מבט למושבים" שזאת חברה לעובדים זרים. מתוך 3,000 עובדים זרים 1,000 צפויים לעזוב את מדינת ישראל עד סוף השבוע הנוכחי. חברים, אנחנו לא יכולים להמשיך כך. זה ברמה הראשונית של הנטישה.

מתנדבים זה דבר יפה וטוב וקם איזה גוף של כמה ארגונים שנקרא "צו 8", פלטפורמה נהדרת לגיוס מתנדבים. אבל כפי שהשר ציין קודם, מתנדבים זה פתרון קצר מאוד. הייתי רוצה לחשוב קצת על עבודה ישראלית. כן, לחזור טיפה לעבודה עברית בחקלאות. לגייס עובדים, סטודנטים שכרגע שנת הלימודים שלהם נדחתה או כל תלמידי מכינות שיכולים לתת יד לטווח שהוא טיפה יותר ארוך מזה של המתנדבים.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו, אבל כמי שמייצג את החקלאים, החקלאים כרגע בשטח צריכים שקט, צריכים ודאות. אני מבקש מכם שכל מה שניתן להחליט, לקבוע וליישם כבר מעכשיו, לעדכן את החקלאים, להוריד את המידע לשטח ולהגיד לחברים שבנושא הזה אין מה לדאוג. בנושא העובדים הזרים ובנושא התביעות, אנחנו ממשלת ישראל לוקחים אחריות ונייצג אתכם נאמנה אל מול כל תביעה כזאת או אחרת. החקלאים צריכים את השקט כדי שיוכלו להתרכז בקטיף, בזריעה ובשתילה.

מה עם האגרות של העובדים הזרים?

ליאור שמחה, בבקשה. מנכ"ל התאחדות יצרני החלב.

אני רוצה להמשיך את ידידי ולדבר על כמה דברים. אחד, אנחנו מדברים על עובדים שברחו ואנחנו לא מדברים על העובדים שנשארו. יש לא מעט כאלה שנשארו, שרוצים להישאר, שמרגישים שמדינת ישראל זה הבית שלהם במובן הכי אישי. אומרים לחקלאי שמעסיק אותם, אנחנו איתכם גם כשקשה.

פה אני פונה למשרד החקלאות. בלי ביטחון אישי על העובדים זה לא יעבוד, הם לא יהיו שם. אנחנו כבר בפעם העליון העלינו דרישה לקסדות, לשכפ"צים, למיגוניות, במיוחד באזור הצפון. העובדים צריכים את הביטחון האישי. אגב, גם החקלאים צריכים את הביטחון האישי.

שניים. לגבי העובדים לאורך זמן, צריך למלא את הפער הזה, אם על-ידי סטודנטים, אם על-ידי שנת שירות, על-ידי אנשי מכינות או חרדים שרוצים לעשות שירות לאומי. אם אנחנו נפתח ונמצא מגוון פתרונות כאלה, אני חושב שאפשר למלא את הפער הזה.

לגבי המתנדבים, יש לנו לא מעט מתנדבים אבל זה בטווח הקצר. אדוני השר, זה לא יכול להיות לטווח הבינוני וגם לא לטווח הארוך ופה אנחנו צריכים משהו שהוא הרבה יותר קבוע. אני אשמח אם אנשי משרד החקלאות תוכלו למצוא פתרונות. אני יודע שמלחמה ומסתכלים על הטווח הקצר אבל צריך להסתכל גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך. חייבים להשלים את הפערים האלה. זה לא סתם שחזרנו לרפתות כי הרפת זה אמצעי הייצור. אמצעי הייצור זה הלב הפועם של הקהילות, של הקיבוצים. בלי אמצעי ייצור, בעיניי, יהיה קשה מאוד ליישב את הקיבוצים שם ולחזור למשק.

אני רוצה לשתף אתכם בוויכוח שיש בקהילות שהתפנו. האם אנחנו צריכים לחזור לרפת? האם צריך לחזור על אף הסכנות או שאנחנו מוותרים? מוותרים ושיהיה בטוח. כל המשקים, 16 משקים קיבלו החלטה, כולל כיסופים ששם זה נגמר ברע, קיבלו החלטה לחזור למשקים ולהמשיך להפעיל את אמצעי הייצור האלה כי מבינים - - -

יישר כוח. אנחנו נמשיך באותו כיוון אבל עם הכניסה לפרטים.

אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

צהרים טובים. כמו שאמר השר, אנחנו ביום שני של דיונים בכנסת סביב נושא החקלאות. אני באמת מאוד מעריך את זה שהכנסת והיושבים כאן, השר, חברי הכנסת, עובדי משרד החקלאות בראשות המנכ"ל המצוין אסף. נמצאת כאן ענבל שבאמת נותנת את נשמתה. אני לא יכול להגיד שיש לי איתה כמו לך, אבל בסדר, יש עכשיו למה להשוות. באמת יש יחס ותשובות. לא תמיד מרוצים אבל בסך-הכול שיתוף פעולה שאני לא זוכר דבר כזה. אני חושב שאני בין הוותיקים בתחום ובאמת התגייסות של כולם. אני רוצה להזכיר שאנחנו משתתפים בצער המשפחות ובצער המשפחות של העובדים הזרים.

הגענו למצב שהחקלאות במדינת ישראל היא חקלאות אינטנסיבית שזקוקה לידיים עובדים. לכן יש את כל הביקוש הגדול ואת הבעיה הגדולה בנושא של עובדים. החוסר של עובדים זרים התחיל עוד לפני המלחמה והיום חסרים סדרי גודל של 25,000 – 30,000 עובדים. אנחנו צריכים למצוא לזה פתרונות.

הפתרונות, כמו שאמר השר, כרגע צריכים להיות לכל הכיוונים. אנחנו צריכים לירות כרגע לכל הכיוונים. חלק מהפתרונות יתפסו וחלק מהפתרונות לא יתפסו. עכשיו קיבלתי ווטסאפ שאומר שניקח סטודנטים שכרגע לא לומדים, ניתן להם נקודות זכות ונקרא להם חודש לעבוד בחקלאות. זאת אומרת שיש מלא פתרונות ומלא הצעות. אנחנו צריכים לבחון את כל הדברים ובסוף משהו יתפוס ונפתור את הבעיה.

הנושא של הוודאות הוא סופר מרכזי ואני לא רוצה לפרט. יש את הנושא של ההתאוששות ביום שאחרי. גם אם מחר בבוקר תיגמר המלחמה, ייקח זמן התאוששות. צריך לקחת בחשבון את נושא ההתאוששות. יושבים מאחורי אנשי מס רכוש. צריך לקחת בחשבון את הנושא הזה של ההתאוששות בחשבון בכל החשבונות וגם בהסתכלות קדימה, בהכנסת טכנולוגיות חדשות שחוסכות כוח אדם וכל מה שקשור.

לא הוזכר הנושא שיש הרבה חקלאים שהנושא הזה יוצר אצלם בעיה וזה הנושא של הפלסטינאים שגם הם לא נכנסים בגלל החלטות מדיניות. גם זה יוצר בעיה ואי-אפשר לשכוח את הנושא הזה. אני חושב שהמאמצים הגדולים שנעשים בנושא של פתיחת מדינות נוספות הם סופר חשובים גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך וגם בנושא של המשתלמים.

שמעתי שיש בעיות עם הנושא של המשתלמים. צריך לתת על זה את הדעת. עם כל זה ביחד אני מעריך שאולי נוכל לפתור את הבעיה ולהמשיך את החקלאות במדינת ישראל כפי שהיא קיימת כבר 75 שנה.

יש לי שאלה. לפני שיצאנו לפגרה השלמתי הליך של הכנסת עובדים מירדן על חשבון מכסת עובדים פלסטינאים מעזה שלא נכנסו. בהנחה ויימצא מנגנון שיוכל לאפשר כניסת ירדנים מעבר לגבולות הערבה הדרומית, זה משהו שיכול לתת מענה?

שלא יפגינו מול הגבול בימי שישי.

הם לא מפגינים. מכל האינדיקציות שאני מקבל, הירדנים שממשיכים להיכנס לישראל עובדים באופן מופתי, לא מעורבים פוליטית ולא מביעים הזדהות כזאת או אחרת עם אויבנו והמעסיקים שלהם שבעי רצון מהם.

אם זה יהיה שניים משק, אז לא אמורה להיות בעיה.

יעקב מוסקוביץ, בבקשה.

תודה רבה. כולנו כואבים את מה שאירע. הלב שלנו כואב בטרוף, כולל הפגיעה בתאילנדים שמסייעים לנו 24/7 להחזיק את החקלאות במדינת ישראל. כולנו כואבים את העניין הזה.

בפועל, כל יום אני מקבל מאות טלפונים שכל הזמן יוצאים תאילנדים. אתם צריכים להבין שהולך להיות פה אירוע משברי מטורף. כולם צריכים לשים את הראש על העניין הזה. הולך להיות משבר מטורף. אם יצאו מפה 30,000 תאילנדים אין לנו פה ייצור מזון. מישהו חייב לשים את הראש שלו על העניין הזה מכל הבחינות. זה כואב לי כל-כך כי שנים אני כותב מכתבים שיפתחו מדינות נוספות, שנים. אני יכול להראות לכם ערמות של מכתבים כאלה. אני לא יודע מה האינטרסים שהיו שם. שנים אני מבקש את זה ולא מתייחסים.

אבל בואו נעזוב את זה עכשיו. בואו נחשוב כולנו איך מצילים את העניין.

עם כל סערת רגשות והקושי הגדול - - -

אני מצטער שלא נתת לי, אבל אתה יודע מה, אני לא אדבר, לא צריך.

· - והקושי הגדול שאנחנו נמצאים בו.

יענקלה, זה לא מה שאלון אמר.

אני מבקש שנשקיע זמן בכיווני פתרון. בואו ניקח אוויר. אנחנו כולנו נסערים, אנחנו לא צריכים להשקיע בחשיבות העניין.

אני מציע 24/7 הצעות למשרד החקלאות. אני יושב שם ומציע להם הצעות בפועל והן נחסמות במשרד החוץ.

יענקלה, אני רוצה לשמוע פה מה אתה מציע, שהשר ישמע.

אני מציע לחשוב מחוץ לקופסה. דוגמה, פנו אלי סטודנטים שרוצים לחזור וצריך לסגור את זה עם השגרירות הווייטנאמית. מי שרוצה לבוא - - -

הרשימה אצלנו, עדכנתי אותך. אמרתי לך שאם צריך - - -

אני יודע. אלי, הלוואי והיו עוד 100 כמוך.

אמרתי לך בשבוע שעבר כשנפגשנו. מי עדיין לא מכיר את יענקלה, מדובר באדם שמדבר מדם ליבו. אדם שמוסר נפש 24/7 שנים רבות. בימי המלחמה האלה הוא עוזב את כל מה שהוא יכול לשחרר ומתמקד בשימור עובדים. הוא קולט עובדים זרים ומארח אותם אצלו כדי שלא יישברו ויברחו. נותן להם מענה מלא ודואג להם כמו אבא. צריך לומר, מדובר בשליח מצווה של אמת שמוסר נפש בשביל שהענף הזה לא יקרוס.

עדיין, בוא ננסה לנשום עמוק, יענקלה. עדכנתי אותך אונליין שהרשימה הועברה לשגריר וייטנאם. אנחנו צריכים לתת עוד לחץ. עירבתי בנושא גם את שר החוץ וגם את ענבל משש. אם יש לך עוד פתרונות ועוד רעיונות אני איתך. עם כל זה שאני אשמע טיפה לא צנוע, לפחות מאז שאני מכהן כיושב-ראש הוועדה, הדלת שלי והלב שלי פתוחים לענף וכלפיך. אנחנו נפגשנו ודיברנו אין ספור פעמים. לא אמרתי לך לא על אף רעיון ועל אף בקשה. אני מבקש לעודד את הבקשות. אבל אם יש יוזמות שנחסמות והן לא חשופות, בוא תשקף אותן פה. נמצא פה כבוד השר, אני רוצה שהוא ישמע את זה ויתמודד עם זה.

אני אתן לך מהיום עד הבוקר. ישבתי עם אלי רביבו במקלט לפני כמה בנתיבות. אנחנו יודעים מה אתה עושה ואנחנו יודעים מה ענבל עושה. אנחנו קלטנו את כל מי שפינו אלינו לאזור. ענבל רצה בין האוהלים ארבעה ימים בלי נשימה.

היום ברמת הנגב יש מסיבה של יום העצמאות של זמביה. זמביים שמשתלמים אצלנו עושים חגיגת יום עצמאות. עוד מעט יגיעו הסרטונים. הם רוצים שגם החברים שלהם יבואו לעזור פה. פנינו למשרד החוץ. ביקשנו שפרויקט משתלמים היום הוא בחוסר של 70% ואנחנו יכולים להביא ממדינות נוספות את אלה שרוצים לבוא אלינו. אומרים לנו במשרד החוץ שהם ישקלו את העניין. גם יצא מכתב ממשרד החקלאות שלוחץ עליהם לקבל את ההודעה הזאת. כבר שלושה ימים משרד החקלאות לוחץ על משרד החוץ לאשר את זה.

מי נציג משרד החוץ בדיון?

הם לא נמצאים פה.

עורך-דין בן אורי נמצא כאן? אה, בזום

עורך-דין תובל, אתה יכול להגיב?

אני לא מכיר מכתב כזה ואני לא יכול להגיב. אני יכול לבדוק אבל אני לא מכיר דבר כזה.

הבנתי בדיון הקודם היה אמור להיות נציג מקביל אליך שהיתה לו בעיית תקשורת.

הוא היה, לא שמעתם אותו.

הוא עדיין בשידור?

לא.

דלית גראד בזום יכולה לסייע ולתת מענה?

שלום, אני מתנצלת שאני לא הגעתי לישיבה. יצא לי להיפגש עם הבן שלי אחרי חודש שלא ראיתי אותו.

מקבלים בהבנה.

חשוב לי להגיד שמשרד החוץ עושה ככל יכולתו בכל השגרירויות השונות בעולם למצוא מענה לכל הנושא של חקלאות ובנייה וכל מה שעלה פה.

אני רוצה להתייחס לנושא של המשתלמים. אמנם גם אני לא המומחית במשרד. לצערנו הרכב משתלמי מש"ב הם לא עובדים זרים. יש עתירות בבג"ץ שמתייחסות לזה.

אנחנו במלחמה. הם לא מבינים שאנחנו במלחמה? בגצים, שמגצים.

אני חייבת להגיד שבשיתוף פעולה עם ענבל משש וכל הצוות אנחנו מנסים גם לקדם הסכמים שעמדו על הפרק ולהוציא אותם לפועל.

איזה הסכמים. גברתי, את מדברת על אוטומטי, אנחנו שואלים אותך שאלות ביניים.

· - על מנת להביא עובדים - - -

לא הבנתי, היא מקריאה איזה טקסט?

היא לא שומעת אותך. את שומעת אותנו?

גברת גראד, שאלנו אותך שאלות ביניים לאורך הסקירה.

לא שמעתי. אני מתנצלת, אפשר לשאול עכשיו.

על איזה הסכמים את מדברת בהקשרת למשתלמים?

אני אומרת שמשתלמי מש"ב נמצאים פה על סטטוס אחר והם לא עובדים זרים. יש עתירות בבגץ שמדברת על כל הנושא של משתלמי מש"ב כעובדים זרים. אנחנו לא יכולים להפוך משתלמי מש"ב לעובדים זרים. זה לא ניתן ולכן יחד עם רשות האוכלוסין אנחנו מנסים להביא עובדים בדרך אחרת. לצערי, משתלמי מש"ב לא יכולים להיות פה כעובדים זרים.

מה הבעיה לשנות את הסטטוס שלהם?

למה צריך להפוך אותם לעובדים זרים? שיישארו באותו סטטוס.

למה צריך להפוך אותם? הם לא יודעים על מה מדובר

אתה יכול להסביר?

היא פשוט לא מבינה. יש מכסה שמדינת החליטה על 4,000 שלומדים חקלאות ועובדים בחקלאות ואנחנו צריכים את הידיים שלהם. יש היום פחות מחצי. אנחנו רוצים לממש את המכסה והם ימשיכו ללמוד וגם לעבוד. מה הבעיה? זה לא נגד בגץ ולא נגד אף אחד. הכול לפי החוק, הכול כמו שצריך. שיתחילו להתעורר, זה הכול.

אז גם במהלך המלחמה הם ילמדו יום בשבוע ויעבדו חמישה ימים.

בהחלט, נלמד אותם כמו שצריך. הם רוצים ללמוד, רוצים להיות בארץ ישראל. למה לא נותנים להם לבוא לפה?

הכוונה היא להשאיר על אותו סטטוס ולמלא את המכסה.

יש כרגע 2,400 משתלמים כאלה שנמצאים בארץ והם לומדים ועובדים. הם לא מושבתים מעבודה.

אבל האם אתם עוסקים בתוספת אנשים?

שהיא לא תחשוב שאנחנו מדברים על הגדלת מכסה. המכסה מדברת על כמעט פי שניים ממה שיש בפועל. מה המניעה להשלים את המכסה, עוד לפני שאני מדבר על הגדלה שזאת השאלה הבאה שלי?

מה השאלה הבאה?

קודם כל אני שואל את השאלה הבסיסית. המכסה הקיימת מדברת על 4,000 משתלמים ובפועל יש 2,000 משתלמים בישראל. מה ההתנגדות שלכם להגדיל את זה ל-4,000 שזאת המכסה הקיימת. איפה זה מתנגש מול הוראות בגץ?

אין לנו התנגדות להגדיל את המשתלמים כמו שהם. אל תשכחו שיש מדינות שלא מסכימות לשלוח את האנשים.

אני אסדר את השאלה מהתחלה. אומר אדון יענקלה שיש חקלאים שמצפים לקבל את אותם משתלמים ויש משתלמים שמעוניינים להגיע ולהשתלם. יש מכסה פנויה שעומדת ולכל זה אנחנו צריכים את הנעת התהליך שנמצאת אצלכם. כשמספקים לכם רשימות שמיות של אנשים שמבקשים להשתלם בימים האלה במדינת ישראל, מה הסיבה שזה לא יוצא לפועל. שאלה מאוד פשוטה, אני מבקש תשובה פשוטה.

אני לא יודעת שזה לא יוצא לפועל.

יש מישהו במשרד החוץ שיודע לענות על שאלות, כי כבר כמה דיונים שאני יותר שואל מאשר מקבל תשובות?

אני לא חושבת שזה לא יוצא אל הפועל ואני לא חושבת שמישהו במשרד החוץ עוצר את זה. אנחנו האחרונים שנעצור פרויקט שהוא פרויקט שלנו.

אז איפה זה נתקע?

אז בואו נוריד רגע אמוציות, גברתי ונדבר באופן מעשי. יש לנו היום כ-2,000 תקנים פנויים ויש לי כ-2,000 שמבקשים להגיע להשתלם. איך אני מייצר את הרעיון ואת הרצון לפעולה באופן מיידי.

אני אוודא שזה פועל ומתקדם.

הבנתי. עם מי את בודקת ומוודאת?

עם האחראים על הפרויקט.

מי הם?

יש לנו סמנכ"לית עינת שליין ויש לנו את תמר ירדן שאחראית על המשתלמים.

ומה הם אמורים לענות? אם הנתונים שאני מדווח נכונים?

לא. לקדם כמו שאתם מבקשים.

לסגור ולמלא את המכסה, זה מה שצריך.

צריך להזמין לפה את השר. כפי ששר חקלאות הטריח את עצמו ובא לפה, שיבוא לפה גם שר החוץ.

שיבוא ממלא מקום, שיבוא הסגן שלו, שיבוא המנכ"ל שלו. יש מספיק אנשים.

תראה, כל הפקידות הבכירה פה.

אני חושב שאתה צודק.

שולחים אותי ליוסי, המשנה למנכ"ל משרד החוץ שלא עונה להודעות ולטלפונים או לווטסאפים. משרד החקלאות צריך להתחנן בפני משרד האוצר. קודם כל, אני מאוד מעריך את מה שעושים במשרד החקלאות, הם נלחמים בשיניים, אבל החבר'ה האלה לא מגיבים שם. או שהם בהלם או שצריך לתת סטירה למישהו שם כדי שיתעורר.

בשביל זה אנחנו פה.

בגלל זה שאלנו איפה הנציג של משרד החוץ.

גברת גראד, אני שואל מה הסיבה שמי שאמור לענות לנו על השאלות האלה לא נמצא לכל הפחות כרגע איתנו בזום? אני לא מדבר על פנטזיה שיגיעו לפה פיזית ויטריחו את עצמם.

השר יכול להגיע ולא יכול להגיע נציג מהפקידות?

אתם מדברים איתי?

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כן, אני מדברת איתך. אני פונה אליך ושואל אותך מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי שעכשיו יעלו לשידור בעלי התפקידים שאמורים לענות ושאת אמורה לשאול אותם ולחזור אלינו עם תשובות.

אני בודקת את זה עכשיו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני ממתין. אני מבקש התייחסות תוך כדי הדיון הזה.

אנחנו נמתין עם הסוגייה ולא נתפזר לפני שנשמע.

דודו קוכמן ואחריו הילה ממרכז השלטון האזורי.

אני מהאיחוד החקלאי. קודם כל, אני מברך על כל הפעילות הענפה של המשרדים השונים, חקלאות, פנים, משרד האוכלוסין ואחרים.

יש לי הצעה. היתה פעם עבודה מועדפת בחקלאות. אני חושב שצריך לחדש את הדבר הזה מטאורית ולקבל החלטה, אם זה במשרד החקלאות או במשרדים אחרים. אינני יודע מי מטפל בזה אבל חבר'ה שמשתחררים ולא נמצאים במילואים אפשר בהחלט לעשות עבודה מועדפת בחקלאות כפי שהיה בעבר הרחוק.

לגבי הנושא של המתנדבים. כרגע צריך לתת פתרון מיידי.

אני רק רוצה לעדכן אותך, כי זה נושא שהתכוונתי לדבר עליו. עבודה בחקלאות מוגדרת כבר כעבודה מועדפת.

כן, אבל צריכה להיות תכנית מקיפה.

אדוני, דיברת על נושא מאוד חשוב ונכון יהיה שנתייחס אליו כדי שכל שאר הנוכחים יעודכנו.

אני שמח שקלעתי לדעת חכמים.

הנושא כבר קיים בהגדרה. עבודה בחקלאות מוגדרת כעבודה מועדפת רק שבימים האלה רוב רובם של אותם פוטנציאלים שעונים על הצרכים מגויסים בצו 8. לכן הפתרון הוא למצב שבו המלחמה תסתיים בעזרת השם.

זה בסדר אבל יש גם כאלה שעדיין לא ויכול מאוד להיות שאפשר להריץ את התוכנית הזאת תוך כדי.

הנה, אני מוציא מכאן פנייה לכל החיילים המשוחררים שמעוניינים להתפרנס בשכר מוגדל בהגדרה של עבודה מועדפת וגם ליהנות מהשקעה בציונות ובחיזוק החוסן הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל דווקא בימים אלה. בואו בהמוניכם הם אנשים מדהימים ונפלאים שדואגים לכל עובד ועובד, בוודאי לכל בנינו ובנותינו שיגיעו ויתנדבו להיכנס מתחת לאלונקה בימים האלה.

אני בהחלט מברך, תודה לך.

הנושא האחרון זה הנושא של המתנדבים. כחקלאי אני משתמש במתנדבים, הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. יש דבר אחד שלא מכוסה וזה הנושא של הביטוח. החבר'ה האלה מגיעים ללא ביטוח. אני אומר שלמדינת ישראל יש חברת ביטוח שנקראת "ענבל". אני מבקש בכל לשון של בקשה משר החקלאות לדאוג לכך שחברת "ענבל" תכסה את כל המתנדבים בחקלאות.

תודה רבה.

הילה, ממרכז השלטון האזורי.

אני מנהלת אגף חקלאות וסביבה במרכז שלטון אזורי. אני בקשר עם כל הוועדות החקלאיות במועצות השונות. רציתי קצת לספר על כל מיני פניות שאני מקבלת מהוועדות חקלאיות. כולם מדברים על זה שאין עובדים ושמענו זאת גם כאן.

יש כמה דברים שלא עלו ואני חושבת שצריך לציין. אחד הדברים שאולי לא השקענו בהם מספיק זה איך אנחנו משאירים את התאילנדים שישנם כבר פה. קודם כל, הנושא של ההסברה. משיחות עם הוועדות החקלאיות שכל יום הם מקבלים סרטונים. היום התאחדות חקלאי ישראל הוציאה מכתב בתאילנדית וצריך לברך על זה. בעצם הם מקבלים טלפונים מהבית. המלך קורא להם אבל אין להם הרבה מידע על מה שקורה באמת. אני חושבת שאפשר לחזק את זה בהסברה שלנו ולהסביר להם. חלק מהמקומות הם מקומות בטוחים.

שאלה למשתתפים. מי יכול לעסוק בזה? אני רוצה שנהיה תכליתיים.

שגרירות תאילנד יודעת לדבר איתם ישירות וגם פיקוד העורף.

אבל שגרירות תאילנד אומרת להם ללכת מפה.

אני אומר שיש מי שמתרגם.

מי מפה לוקח את המשימה ההסברתית הראויה. נחכה עד לסיום ומי שירצה יצביע.

הנושא השני שקיבלתי פניות לגביו זה הנושא של טיפול פסיכולוגי. יש הרבה מאוד אנשים שהיו בקו האש. אין להם כל-כך עם מי לדבר. בניגוד לישראלים שיש להם הרבה עובדות סוציאליות שמבקרות, להם אין את המענה הזה.

הנה נושא נוסף שנשלח לחלל האוויר. אני שואל מי פנוי לתת שירותים?

אני מדברת בעיקר על האזורים הבטוחים שלפי פיקוד העורף הם בטוחים. גם התאילנדים שם שומעים את החברים שלהם שהם מקבלים 2,000 שקלים מענק וגם הם רוצים. זה נושא שעובר.

לא הבנתי, אז שילכו לאזורים הבעייתיים.

הם כמובן לא רוצים אבל הם כן מרגישים שהם רוצים שירגישו שגם הם חשובים.

נהיו ישראלים, יפה.

כולם נהיים ישראלים מאוד מהר.

גם באזורים בטוחים שעדיין לא נפל עליהם טיל גם שם ישנם תאילנדים והם מבקשים מיגוניות כי הם עדיין מפחדים לצאת לשטח. הם לא מבינים בדיוק מה ההבדלים. גם פה הנושא של הביטחון האישי מאוד חשוב. היום בבוקר שמעתי מאחת הוועדות החקלאיות התאילנדים - - -

סליחה, אין לזה אחיזה במציאות.

אני מספרת מה שעולה מהשטח.

אני אסביר. אנשים שמדברים ללא הקדשת מחשבה שכלתנית וגורמים לכם לבוא לפה ולשקף את זה, יכול להטעות אותנו מעט.

תוספת מיגוניות זה אפילו לא פתרון חלקי מכיוון שמי שנמצא במטעים במרחקים רבים, בוודאי באזור העוטף כשמדובר ב-15 שניות, את מבינה שאין זמן סביר באמת להגיע למיגוניות. מראש, ההתמודדות שלהם עם פצמ"רים מבחינת יכולת הספיגה היא גבוהה יותר. הפחד שלהם הוא אותו חשש שלא תהיה עוד פעם חדירה, למרות שאין לזה סיכוי סביר אחרי כל עיבוי המערך על-ידי חיילי צה"ל. הם מבקשים משהו לתחושה. לכן ציינתי בתחילת הסקירה שלי שנכון יהיה לתעדף מתן נשקים לחקלאים שנמצאים בחממות כדי שגם הם וגם העובדים ירגישו בטוחים.

אבל במעטפת השנייה של ה-40 שניות ובאזור המגורים שלהם, הם כן מרגישים צורך במיגוניות.

ענבל משש.

קודם כל, נגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם השר דיכטר ועם כל צוות משרד החקלאות. עובדים באמת ימים ולילות כדי לתת מענה. המלחמה בעיצומה, כמו שתואר פה והחקלאות מדממת. זה ברור לכולנו שצריך קודם כל, בעדיפות ראשונה שלנו, לתת מענה עכשיו ודחוף לענף הזה.

לגבי שימור עובדים שדיברו עליו, אנחנו עושים המון כדי לחזק את החוסן האישי של העובדים. נפגשנו עם שגרירות תאילנד בישראל, עם מנכ"ל משרד העבודה התאילנדי שהגיע לכאן. אני אעדכן שהיום שר הפנים ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה קיימו שיחה עם סגן ראש הממשלה התאילנדי וגם עם שר החוץ התאילנדי. יש פה שותפות גורל בין העמים, זה ברור לנו. התאילנדים שילמו בחייהם, אנחנו מבינים, אבל אנחנו בהחלט רוצים כרגע להבטיח גם את הביטחון האישי שלהם וגם שיישארו לעבוד במדינת ישראל ולהמשיך ולסייע לענף החקלאות שזקוק לידיים האלה. במקביל, כמובן, בין יתר הפתרונות שנעשים יחד עם השר דיכטר - - -

רגע, יש שם אוזן קשבת אצל התאילנדים? את רואה שיש שם שינוי?

אני מתנצלת שנכנסתי באיחור כי הייתי בוועדת פנים אז פספסתי חלק מהדברים שאמר השר דיכטר. הבנתי שהשר דיכטר אמר שיצאו מישראל 3,800 עובדים תאילנדים מתוך כ-30,000 שהיו פה לפני המלחמה. זה מספר מאוד דרמטי. מספיק שלחקלאי היו שני עובדים ושניהם יצאו, זה דרמטי מאוד. אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמר את כוח האדם הקיים פה. באמת צריך להבטיח את ההגנה על חיי העובדים וגם לחזק את החוסן ולעשות פעולות ברמה הלאומית?

את הפעולות הרכות האלה אתם יודעים לעשות?

כן, אנחנו עושים. אני יכולה להגיד, יענקלה יודע. החקלאים עוטפים את העובדים בעת הזאת. זה די ניכר. יחד עם יענקלה היינו במספר מקומות. ביקרנו בשטח והחקלאים מגויסים באופן מלא לשמר את העובדים, לדאוג להם ולשמור על הביטחון שלהם, גם מתוך מחויבות לחיי אדם וגם מתוך מחויבות לקשר האישי שנוצר וגם למדינה ששולחת. אז החקלאים מגויסים ועושים הכול. אנחנו צריכים ברמה הלאומית לפתור מול ממשלת תאילנד. שר הפנים דיבר עם סגן ראש ממשלת תאילנד, דיבר עם שר החוץ התאילנדי. בזירה המקומית אנחנו מדברים עם השגרירה התאילנדית, עם משרד העבודה התאילנדי, ועושים ככל שבידינו כדי לשמר אותם פה.

במקביל קיימנו פגישה עם הצוות התאילנדי. הבטחנו להם מספר תמריצים חיוביים כדי שהעובדים יישארו פה. בין היתר זה הארכת רישיונות לעובדים שנמצאים פה מעל 63 וחודשים וגם כאלה שיהיו 63 חודשים באפריל 2024. אנחנו בזה הרגע נפיץ את זה. כל העובדי האלו יוכלו להמשיך ולהישאר במדינת ישראל.

איך אתם עם העניין של להביא אנשים שכבר היו?

זה גם נמצא במסמך שנוציא עכשיו. גם האנשים שסיימו פה תקופת עבודה כדין ויצאו כדין ממדינת ישראל ומעוניינים לחזור, אמרנו שאנחנו נאפשר את זה לפי איזה מדרגות שנקבע בשביל להגדיל את מעגל העובדים שיכולים לחזור למדינת ישראל. עובדים שיצאו, מרביתם הביעו רצון לחזור. הם לא יצאו לצמיתות, הם יצאו לחופשת מולדת כדי להירגע.

ענבל, אנחנו בידיים טובות.

אנחנו מקווים כולנו.

תודה רבה.

אני רוצה להתייחס לנקודה של המענה הנפשי. יש לנו קו פניות לעובדים שעובד בשפה התאית ובעוד 6 שפות ושנותן מענה לעובדים זרים שנמצאים בארץ. הוא נותן גם תמיכה וסיוע נפשי על-ידי עובד סוציאלי של רשות האוכלוסין וההגירה. גם זה ניתן לעובדים.

דניאל אברהם מהתאחדות החקלאים החדשה.

אני רוצה להעלות בעיה שלא נאמרה פה. אני לא רוצה להתחרות ולשוות את המצב בעוטף ובצפון. אבל אין שום התייחסות למרכז. העובדים עזבו את החקלאים והרבה חקלאים נשארו ללא עובדים בכלל. חלק איבדו מחצית מהעובדים, חלק שליש מהעובדים. לא יעלה על הדעת שמשרד החקלאות לא ייתן את הדעת גם איך לפצות את החקלאים האלה. הרי הדבר הזה יכול לגרום לנו לסגירת משקים ואי-אפשר לא להתייחס לזה.

שניים. אפשרו לפלסטינאים להגיע לכל מי גופים אחרים. מדוע לא מאפשרים גם לחקלאים? זה יכול להיות דבר שהוא זמין מחר בבוקר. זאת שאלה שניה.

דיברו על 2,000 שקלים לעודד את העובד הזר שיגיע לעוטף. מה יקרה אם העובד יברח מהמרכז לעוטף? מה עשינו פה? צריך לתת את הדעת בעניין הזה. לא יעלה על הדעת, אדוני השר, שאין פה שום התייחסות למרכז. לא יעלה על הדעת, פשוט מאוד. את החקלאות במרכז במשך שני עשורים ממשלת ישראל כמעט חיסלה אותם כליל. לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לחסל אותם. אתם חייבים לתת את הפתרון. אני מבקש תשובה, אדוני השר.

חברים, נעשה את הדבר הבא. כרגע אנחנו עוצרים ועוברים לדיון הנוסף. כולם כמובן מוזמנים להישאר כי מייד נזמן את חבר הכנסת ביטון לקדמת הבימה.

אני רוצה לסכם כך:

אני מבנק הדואר. ביקשתי את זכות הדיבור.

הדיון ימשיך ברציפות לנושאים הבאים. אנחנו נשמור על הפורום הזה ונעבוד ברציפות.

בדיוק כך.

אנחנו משתתפים בצער המשפחות.

מענק מ-5 ל-6 שנים; קדנציה שנייה; מדינה נוספת; עיקרון המשתלמים, גם מיצוי המכסה הקיימת וכמובן הגדלה; אמצעי המיגון מול משרד הביטחון; מניעת תביעות נגד חקלאים. הוועדה לעובדים זרים תעסוק בנושא הזה; עובדים ישראלים עם שלל ההצעות.

הוועדה לעובדים זרים תעסוק בכלל הנושאים שעלו היום לדיון.

זה ייעשה בשיתוף עם התאחדות החקלאים. צריך לעודד את העבודה המועדפת, כפי שהזכיר חבר הכנסת רביבי.

נושא המשתלמים נשאר פתוח, לא חזרו אלינו בינתיים ואנחנו נמשיך לעקוב.

בבדיקה זריזה שעשינו עכשיו. יש בארץ חמישה מרכזים שעוסקים במשתלמים האלה. החוק מחייב את משרד החוץ לעשות מכרז ביניהם. בנושא הזה עלה כאן הסיפור של בגץ. אני אומר את זה כי זאת סוגיה שאנחנו צריכים לפתור את זה ומהר. אנחנו נעסוק בזה עד סוף השבוע כדי להבין בדיוק איפה הפקק והאם ניתן בדרך חוקית להביא את המשתלמים, עד 1,000 איש מכל מדינה שהיא. המכרז יחכה לאחרי המלחמה.

חברים, שמעתם? זה נכנס לסיכום. שמענו את הדברים של רשות ההגירה לגבי הסברה, טיפול פסיכולוגי.

אני מוותר על דברי הסיכום שלי הואיל והוועדה ממשיכה דיון רציף ואני גם מתפנה לדיון נוסף. אני מודה לכל הנוכחים. אני מבקש אורך רוח.

מכל הנציגים הממשלתיים ומשרדי הסמך שלהם אני מבקש להמשיך לדחוף בכל הכוח כי הוועדה שאנחנו מתמודדים איתה היום לא נוצרה עם תחילת המלחמה אלא הרבה קודם רק שהמלחמה נתנה בולטות למצוקה שבה ענף החקלאות נמצא. זה אינטרס לאומי מהמדרגה הראשונה.

תודה רבה לך אדוני השר על הקשב, על הנכונות ועל המגויסות וגם תודה לך, חברי הטוב, יושב-ראש ועדת המשינה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.