פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



8
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
23/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 9:00

תיאום בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה לצורך סיוע לנגב ולגליל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

דבי ביטון
מירב כהן

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף
ד"ר עינת רונן
-
ראש היחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים, משרד ראש הממשלה

מעיין דליקטר
-
מנהלת תחום שותפויות וחברה אזרחית בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

שרית נסים
-
נציגת המשרד לביטחון לאומי

עינב פרץ
-
רו"ח, ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

אמיר דהן
-
מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים בישראל

יפעת סגל-רוזנבוים
-
מנהלת תחום קשרי ממשל, אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

יוספינה סובר
-
מרכזת בכירה תכנון ובנייה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דליה לב שדה
-
מנהלת אגף משאבי קהילה ועבודה קהילתית, מנהל שירותים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ירון שביט
-
סגן יו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

גדי ירקוני
-
יו"ר מועצה אזורית אשכול, מרכז השלטון האזורי

אלעד שניר
-
גזבר שער הנגב

יוני דמרי
-
מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים

בת אל אסולין
-
משנה למנכ"ל השומר החדש

טלי כלפא
-
עו"ס, פעילה באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

גלעד סולומון
-
מנהל אגף מבצעים איחוד הצלה

ניב פרוז'נסקי
-
רכז חמ"ל מגורים, חברת אנגלו-סכסון

מרים סימבליסטה שמואלי
-
מנהלת היחידה למדיניות – המועצה הישראלית להתנדבות

ענת מופקדי
-
חברת דירקטוריון, מנהיגות אזרחית

חן כהן
-
מנהלת אזור מחוז ירושלים, תוכנית משרד הרווחה, פעמונים

עמר ברט
-
דובר דרור ישראל

יובל בן ארי
-
רכז קשרי ממשל ועמותות – מנהיגות אזרחית

יובל טלר
-
יו"ר עמותה

שרון לוין
-
מנהלת הסברה, פעמונים

הילה סעדיה
-
מנהלת מחקר וקשרי ממשל, פתחון לב

ד"ר אילן עמית
-
מנכ"ל שותף אגיק מכון הנגב

ישראל אלמסי
-
מנכ"ל ארגון ידידים

רועי עמוס
-
רועי עמוס בע"מ – המרכז להתפתחות אישית

מיכל ישראל
-
מנהלת יוזמת דלתות פתוחות

קרן גולן
-
מנהלת חמ"ל רמת גן

גילה רוקמן גולדשמיט
-
צוות ניהול בחמ"ל האזרחי הירושלמי, מרכז שלם

תומר לב
-
מוביל החמ"ל האזרחי הירושלמי, מתאם הסטודנטיות והסטודנטים

שירה כלפון
-
סמנכ"לית חברים לרפואה

אופיר דביר
-
בעלים בחברת eWAVE NADLAN (דלתות פתוחות)

מיכל ישראלי
-
חברת eWAVE NADLAN

טמיר בר
-
רכז קשרי ממשל, תכלת – המכון למדיניות ישראלית

לימור לב
-
מנכ"לית עמותת יעדים לצפון, מיסודה של קרן רש"י

מיה אוברבאום
-
יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

מור דקל
-
יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

מושיקו מוסקוביץ'
-
ארגון נחמה והצלה לישראל

שירן שמחי
-
פיקוד העורף

הלל וואזנר
-
מנהל אגף מחקר, משרד ראש הממשלה

מירית בטיטו
-
מנהלת אגף נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

ד"ר מיכל לוי
-
מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רובי לוזון
-
מ"מ מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל

ד"ר ליאת קוסוביץ'
-
סמנכ"לית אסטרטגיה ותנועת אור לנגב ולגליל, ארגון לב אחד

ז'יל דרמון
-
יו"ר ומייסד ארגון לתת

ערן וינטרוב
-
עו"ד, מנכ"ל ארגון לתת

קרן לוי שלו
-
ראש תחום החמ"ל האזרחי – אחים לנשק

דרור טרבלסי
-
מנהל המערך בחמ"ל שובה אחים

קרן אלמוזנינו
-
מובילת קהילת האמנים תרבות מתעוררת, אילת

תמר שחורי
-
פעילה חברתית

אמל ביבאר

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




תיאום בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה לצורך סיוע לנגב ולגליל

בוקר טוב לכולם. תודה שהגעתם בשעה כזאת מוקדמת לכנסת. הדיון הזה חשוב ומרכזי מאין כמותו והוועדה לקידום וחיזוק הנגב והגליל לוקחת נושא שכרגע הוא זנוח. שבר גדול וטבח נורא פקד את מדינת ישראל ואת עם ישראל. מעל 1,400 נרצחים וחללים, מעל 200 חטופים, אלפי פצועים. יש משרדי ממשלה שאפשר כבר לראות שעל אף העוצמה והגודל של האסון נכנסו לאירוע וההשפעה שלהם בשטח ניכרת. אותם אלפי פצועים שטופלו מהר וטוב על ידי משרד הבריאות וניצלו חיים של רבים שהיו במצב קשה וכבר יצאו הביתה.

משרד הפנים והנגב והגליל שכבר העבירו כספים מהירים לרשויות בתוך פחות משבוע מתחילת המלחמה. משרד הבט"פ שחילק נשקים, כ-5,000 נשקים ופיקוד העורף שחילק כ-7,000 נשקים ונמצא בכל רשות מקומית והקים מפקדות לתחומים שונים ומתכלל נושאים רבים, למעט נושא שאני מבקש שהוא יתכלל אותו וזה הטיפול בטראומה ופוסט טראומה בצורה יזומה, יחד עם משרד הרווחה והבריאות. הדבר הזה עדיין לא קם. אני יודע ששר הבריאות פועל להקים מרכז משותף של כל הגופים בסוגיית הטראומה והפוסט טראומה, כי אנחנו הולכים לפגוש עשרות אלפי אנשים שהם בסכנה לפוסט טראומה. ואם לא נטפל בהם בשבועות הקרובים אנחנו חורצים את דינם של ילדים ומשפחות שהיו בתופת.

גם האוצר מצד אחד גילה נדיבות בתקצוב השיקום הפיזי והקהילתי של אזור העוטף. אבל חסר שם באוצר פתרונות אמיתיים וטובים, מהירים, לעסקים. ופתרונות לעמותות ולמגזר השלישי. המגזר השלישי מתגלה בשעתו היפה והעוצמתית ביותר. החל בכל רשות מקומית שבה ניתן לפגוש אלפי אלפי מתנדבים, נכנסים למקלטים, עוזרים למשפחות במילואים, מכינים את החוסן הקהילתי, שומרים על הבית. כיתות כוננות שקמות. כל זה נעשה ברמה המקומית.

לצד העמותות המקומיות, עמותות ארציות לקחו אחריות על סוגיות של מזון, של פינוי, של ליווי מפונים, של טיפול במפונים, מוקדי סיוע בכל ההיבטים, לאותן משפחות שהגיעו בלי אוכל, בלי בגדים, בלי שום דבר, אל אזורי הפינוי. העמותות האלה מדהימות ואני לא רוצה לנקוב בשמות, מי שכאן יקבל את הזכות להציג. אבל הוא יציג את זה קצר ולעניין.

יש לנו קרוב ל-70 דוברים. אם כל אחד ידבר שתי דקות אנחנו שלוש שעות דיון. אם אתם תעשו חסד עם הדיון ועם האנשים, תדברו על הארגון שלכם 30 שניות, מה הוא עושה, מה השם שלו. 30 שניות. ודקה וחצי תגידו מה הפערים ומה אתם רוצים לעשות עם משרדי ממשלה ואיזה משרדי ממשלה. מה שאני רוצה שייצא מהדיון זה זה משימות של הוועדה לתפוס ולעבוד אינטנסיבית ונחוש על כל משרד, שיהיה רלוונטי למגזר השלישי. יש עמותות שאם לא יעזרו להן יקרסו וייעלמו, והן נחוצות למדינה גם בעתיד. יש עמותות שהוציאו כסף וגייסו כסף מתורמים בארץ ובחוץ לארץ, ואנחנו מברכים ומורידים את הכובע בפני כל אדם שתרם. יש אנשים שתרמו את זמנם ואת ההתנדבות שלהם מבוקר עד לילה. ממשלה צריכה לממן פעילות של עמותות בזמן המלחמה. ממשלה צריכה ליצור שותפויות עם עמותות. למנף ולהגדיל את היקף ההשפעה של עמותות. רק עמותות יודעות להביא אלפי אלפי מתנדבים. רק עמותות יודעות להגיב מהר כשהממשלה "תתבחבש" בנהלים ויועצים משפטיים. ובגלל היתרון היחסי הזה אנחנו דורשים מהממשלה גם מימון, גם שותפויות, גם פתרונות וגם פתיחת דלת. זה יהיה חלק מהסיכום שלנו. ושוב אני מבקש מכם, אם אתם רוצים להיות הגונים עם כל מי שכאן, דברו שתי דקות. חצי דקה על הארגון שלכם, דקה וחצי על פערים, על שותפויות, על מיזמים משותפים ועל מה צריך לעשות בעת הזאת, בין מגזר שלישי, חברה אזרחית וממשלת ישראל. מתוך דברים שתגידו זה יהיה המשימות שלנו להמשך.

לפני שנתחיל אני אתן לכמה גופי ממשלה. אחרי זה לסירוגין חברי כנסת וארגוני מגזר שלישי. אני מקווה להספיק הרבה ויש לנו גם אנשים בזום, אני רואה שיש גם ראשי רשויות שביקשו לדבר, נראה אם הם נוכחים או בזום. ד"ר עינת רונן, משרד ראש הממשלה, היחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים.

שלום, בוקר טוב יו"ר הוועדה וכל השותפים לוועדה הזאת והקולגות. אני מייצגת את אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ואני אמקד את הדברים שלי לשתי דקות. אני אתחיל קודם כל מההכרה שלנו בעשייה חסרת התקדים של החברה האזרחית. החברה האזרחית כוללת לא רק עמותות. היא כוללת עמותות, קרנות ואת מעגלי ההתנדבות. אנחנו רואים פה סביב השעון עבודה באכפת, דאגה וסולידריות יוצאת דופן של החברה האזרחית. אנחנו רואים ערך עליון בשותפות עם החברה האזרחית ודאגה לחוסנה ותמיכה בה.

שלושה צירים בעצם נפתחו מפרוץ המלחמה וההתקפה האכזרית: אחד, אנחנו פתחנו שולחנות עגולים במשרד ראש הממשלה במגוון תחומים. שותפים לשולחנות האלה 200 גופים מהחברה האזרחית. הנושאים שכרגע נמצאים על הפרק זה מסייעים למסייעים. שזה אומר איך מסייעים לכוחות הביטחון, מד"א, משטרה, עובדים סוציאליים, שבעצם ראו את התופת במעגל ראשון, שני ושלישי. ילדים ונוער וכל הצרכים שלהם בתקופה הזאת. שולחן פסיכו-סוציאלי, שבעצם מחבר את כלל המשרדים החברתיים ונושאים של חוסן כלכלי. זה ציר אחד.

הציר השני, נפתח המרס"ל – מרכז סיוע לאזרח בפיקוד העורף, שם יש חיבור אינטנסיבי בין גופי החברה האזרחית לפיקוד העורף לממשלה.

והציר האחר, שאנחנו עובדים עליו יומם ולילה זה הנושא של הקלות וסיוע בחינות והסרת חסמים בחברה האזרחית. אני כאן קוראת לכל ארגוני החברה האזרחית שעדיין לא נמצאים בשולחנות לפנות אליי. אפשר לפרסם את מספר הטלפון שלי באופן אישי. ואני משתפת שגם בכלל התהליכים האלה יש הרבה מאוד שותפים מהחברה הערבית. תודה.

קודם כל תודה על העמידה בזמנים. האם יהיה תקצוב בממשלה בתוכנית להשקיע במיזמים משותפים, בעמותות וחברה אזרחית שעושים את העבודה בשטח? הרי המלחמה, לצערי, תמשך חודשים רבים.

האם יש פה נציג של משרד האוצר?

והתרומות ילכו ויקטנו. האם אנחנו יכולים לשמוע מכם הצהרה שיהיה תקציב למיזמים משותפים עם עמותות? כדי שישמרו על היקף הפעילות והעשייה שלהם בשטח?

יש פה נציג של משרד האוצר?

לא, אתם ראש הממשלה. אתם מתכללים. אתם אמורים לגרום לאוצר לעשות את תפקידו. אז תגידי מה כוונתכם. אנחנו נדע, נדע לתבוע מהאוצר את החלק שלו.

כוונתנו היא בעצם לתרום לחוזקה ולחוסנה של החברה האזרחית בכל דרך, כולל התהליכים והמשאבים כפי שאתה מציין.

הדבר השני זה עסקים. יש עסקים שהם מלכ"רים, פעילות של קבוצות, של חינוך, של קהילה, של יזמות. העמותות האלה לא פועלות עכשיו, הם בסכנת קריסה. האם הפתרונות שעושים לעסקים יכללו עמותות? אנחנו בקורונה דאגנו לעמותות ותקצבנו. האם הדבר הזה נלקח בחשבון?

כן, הוא נלקח בחשבון. גם העמותות שלא נמצאות כרגע בחזית אנחנו צריכים לדאוג לחוסנן ליום אחרי המלחמה, כן.

תודה רבה. כפיר אוחנה, פיקוד העורף. בזום? קדימה. לא עולה? כפיר אוחנה, אתה איתנו? מעיין דליקטר, שותפויות וחברה אזרחית במשרד לביטחון לאומי.

בוקר טוב. שרית נסים מהמשרד לביטחון לאומי. מעיין פה איתי, עובדת יחד איתי.

קדימה שרית.

אז קודם כל, אני מתנצלת שנכנסתי באיחור. היו לי בעיות באישורי כניסה. המשרד לביטחון לאומי מוצא עניין רב בשותפויות עם החברה האזרחית ומבין איזה תרומה גדולה מאוד שיש לחברה האזרחית בעבודת משרדי הממשלה. התפיסה שלנו אומרת ששותפויות זה עבודה אינהרנטית ממושכת, מתמדת, מול המגזר האזרחי. וגם מול הציבור באופן כללי. מעיין היא אחראית שותפויות ושיתוף ציבור. יש לנו תקן במשרד שמיועד להשקיע את כל כולה בדבר הזה ואנחנו רואים בזה חשיבות מאוד גדולה.

אנחנו עושים את זה ביום יום ועכשיו במלחמה אנחנו עושים את זה בהיקפים שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם. חשוב להבין שאנחנו במשרד שלנו עוסקים בהצלת חיי אדם, כמשמעו. אנחנו, בעיקר המשטרה, אבל גם כבאות והצלה וגם שירות בתי הסוהר, יחד עם המשרד שלנו, עובדים קשה מאוד בימים האלה. ואני חושבת שלא צריך להכביר מילים על המעורבות והשותפות של השוטרים שעמדו בקו הראשון ורבים מהם שילמו בחייהם או בגופם במלחמה הזו.

לכן אנחנו עוסקים בליבת העשייה. והעשייה שלנו היא הרבה ממנה היא מאוד מבצעית ולא תמיד השותפות עם החברה האזרחית היא ברורה מאליה, היא קלה לעיכול, היא לא תמיד אפשרית גם בנסיבות הנוכחיות. צריך לקחת גם את זה בחשבון. יחד עם זאת, אנחנו עושים לא מעט כדי לקדם את השותפויות עם החברה האזרחית.

האם במלחמה הזאת שמתם כסף בצד לשותפויות עם החברה האזרחית?

אז קודם כל, הדבר הראשון שאנחנו עושים, ואני חושבת שזה כבר פורסם בתקשורת וכולם יודעים, על פי מדיניות השר, אנחנו מקימים היום כיתות כוננות בערים וביישובים רבים ברחבי הארץ.

בסדר, זה אני מכיר. זה טוב, זה מצוין. זה לא עמותות. אני שואל עכשיו חברה אזרחית פועלת בשטח. את בעד, זה התחום שלך. האם שמתם כמה עשרות מיליונים למטרה הזאת? לשותפויות עם החברה האזרחית, שאתם תלכו ותאתר פוטנציאל של מי שעושה את העבודה ואתם תעבדו איתו. האם יש לכם כלים לדבר הזה?

אז בהקשר הזה אני חייבת לומר, ואני מברכת את חבריי במשרד ראש הממשלה שבאמת מרימים את הכפפה ורוצים לגבש ולחזק את השותפויות הללו. ואנחנו נתקלים בהרבה חסמים בירוקרטיים שקיימים בהתקשרויות מהירות, בקבלת תרומות.

יש לך כסף?

ובעבודה משותפת.

יש לך כסף ואת לא יכולה לתת אותו?

יש לנו תקציבים שונים במשרד. הרבה מהתקציבים עכשיו מסונפים לשורות תקציב אחרות ממה שהם יועדו.

ואתם רוצים לייעד את זה למטרות ואתם לא יכולים?

חלק מזה זה לעבודה בשותפויות עם החברה האזרחית. שוב, צריך לקחת בחשבון שה-DNA המבצעי של המשרד ושל הגופים שקשורים אליו לא תמיד מאפשר שותפות עם החברה האזרחית. החברה האזרחית יכולה לתרום לנו המון. אבל לא תמיד בליבת העשייה ולא תמיד באירוע החירום עצמו. למשל כשאנחנו מדברים על כיתות כוננות אז אנחנו מדברים על הכשרות, על סדנאות של שיתופי פעולה, על חיזוק הממשק בין הקשר בין האזרח לבין גורמי המשטרה.

אני רוצה להיות תכליתי. אני אוהב את מה שאת אומרת, אבל את אומרת יש לנו תקציב ואנחנו רוצים לנייד סעיפים, לא עוזרים לנו. קשה לנו להזיז את הכסף. זה מה שאני שומע.

כן, אבל אני חושבת שזה יותר מכסף. זה לא רק לתת כסף לחברה האזרחית כדי שתעשה. אלא כדי שיעבדו ביחד איתנו.

ברור.

כדי שזה יהיה מועיל ולתועלת - - -

אבל לא, אבל גם לא הפוך. לא להגיד שיעבדו איתנו ואין לנו שקל להשקיע בכם. את מבינה? זה הצד ההפוך.

נכון.

אז אנחנו רוצים שותפויות. ואת יודעת שלמדינה יש מיזם משותף. אם עמותה הביאה 50% כסף, 50% שני וחותמים. אם חשבים מעכבים את זה, אז זה ביזיון. אני בכלל מרגיש שהאוצר לא הגיע לאירוע. האוצר לא הגיע לכאן, אני לא יודע אם הוא הגיע למלחמה. אני מקווה שהקללה השנייה של הקורבנות האזרחיות לא תהיה תפקוד משרד האוצר במלחמה. אני אומר את זה חד משמעית. אני מקווה שזאת לא תהיה הקללה השנייה של אזרחי מדינת ישראל. כדאי מאוד שהאוצר יתעשת על עצמו. כדאי מאוד שייתן תשובות ומהר. ראינו כשהם יודעים להזיז כסף למה שחשוב להם זה קורה מהר. מה שחשוב לאזרחים פה זה שידאגו להם. וזה שהאוצר לא נמצא פה זה ביזיון וביזיון הכנסת. אנחנו לא נוותר על הדבר הזה.

סליחה אדוני, יש כאן נציג של רשות המיסים.

אתה רשות המיסים. אני שאלתי, קודם באת באיחור, נתחיל עם זה. ואני שאלתי איפה נציג רשות המיסים, לא היה פה אף אחד. ואחרי זה שאלתי איפה האוצר. אתה מייצג את האוצר?

לא.

אז אתה לא מייצג את האוצר. אל תיקח על עצמך את מה שאתה לא צריך. יש פה ביזיון הכנסת. אנחנו לא נוותר על הדבר הזה. זו בושה וחרפה למדינת ישראל שמשרד האוצר לא הגיע למלחמה. אני מקווה שזו לא הקללה השנייה על אזרחי ישראל במשבר שהם נמצאים בו. והוא צריך ללמוד ממשרדי ממשלה אחרים.

אז אם אפשר רק משפט סיום. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם החברה האזרחית, אבל אנחנו רוצים - - -

את תשאירי את הנייד שלך פה אחר כך לעמותות שרוצות קשר איתך.

בשמחה רבה. בשמחה רבה. מעיין ואני נשב כאן, כל מי שרוצה מוזמן לפנות אלינו.

אז בסוף תישארו ותתנו לאנשים אפשרות לדבר אתכם ולבנות אתכם שותפויות. זה גם כסף, גם פתיחת דלתות, גם תיאום עבודה. זה יכול להיות הרבה דברים.

נכון. ואנחנו החלטנו במשרד על הקמת חמ"ל שותפויות. עשינו ישיבה אתמול בערב בנושא הזה. עוד לפני, אגב, שידענו על הישיבה הזו. חמ"ל שותפויות, יחד עם הגופים שאנחנו אחראים עליהם: המשטרה, שב"ס וכבאות והצלה. יחד איתנו. ואנחנו מזמינים את כולם לפנות אלינו. גם להעלות צרכים וחסמים וגם להציע שותפויות וסיוע ואנחנו פה כדי לשמוע. תודה.

תודה. יש פה מישהו ממרס"ל? מהמרכז של פיקוד העורף של מרס"ל שעוסק בחברה אזרחית? בואי, ספרי מה זה מרס"ל בשתי דקות ומה אתם מסוגלים לעשות עם עמותות שרוצות לבנות אתכם שותפויות.

בוקר טוב. אני הנציגה האזרחית שיושבת במרס"ל. אני מימי סימבליסטה, אני מהמועצה הישראלית להתנדבות. המרס"ל הוא בעצם שותפות בין מגזרית שהוקמה על ידי פיקוד העורף.

זה ראשי תיבות.

נכון, מרכז סיוע לאומי. הוא הוקם בקורונה על ידי אלוף הפיקוד בזמנו. כאשר המרס"ל מורכב מהגורמים הצבאיים, ממידע מהמחוזות של פיקוד העורף, שהם מקבלים את המידע דרך היקל"רים, יחידות הקישור שיש להם ברשויות המקומיות. המרס"ל מורכב מעוד שני דסקים משמעותיים ביותר: הראשון זה החברה האזרחית, שבעצם אני מתכללת שלו כחלק מהיותי מארגון הגג לקידום ההתנדבות בישראל, יחד עם אנשי הפיקוד. ויש כאן נציגים מהארגונים שנמצאים איתנו במרס"ל. אני לא אציין את כולם, אבל רק הבוקר דיברנו. ודסק נוסף של החברה העסקית.

המרס"ל מנסה בעצם לייצר יחד עם התמונה שמגיעה מהרשויות המקומיות, מארגוני חברה אזרחית, לייצר תמונה לאומית של הצרכים השונים. ובעצם לתת את המענים גם לארגוני חברה אזרחית ולרשויות המקומיות, לפי הצרכים. הכול עובר בעצם סינון ובדיקה שאין כפילויות ושהדברים מגיעים לאנשים הנכונים. וזה בעצם המרס"ל, שהוא בעצם שותפות בין מגזרית. גם משרדי הממשלה איתנו בתיאום ואנחנו מנסים לייצר את האי כפילות.

באופן פרגמטי, עמותות מקומיות, ארציות, שרוצות לעבוד אתכם או שיש להם בעיות בתקשורת מול מפונים, מול צה"ל, דברים אחרים, מה הם עושים? מה הדרך לעבוד אתכם?

הדרך היא בעצם ליצור איתנו קשר. אני אשאיר את הטלפון שלי וכל הארגונים היוזמות שנוצרו גם בשבועיים האחרונים איתי בקשר. אנחנו כל הזמן מחברים עוד ועוד ארגונים. עוד ועוד צרכים, מתאמים, מייצרים בעצם את התמונה המלאה כדי לייצר ולתת את התשתיות ואת הצרכים שצריך. אם זה ארגונים שצריכים סיוע בלינה במקומות שהם נמצאים במלונות, אם זה סיוע לארגונים שמטפלים כרגע בגופות ומסכות שרכשנו על ידי תרומות. הכול מגיע, אנחנו מטפלים, אנחנו מכווינים ואנחנו בעיקר מנסים לייצר שלא יהיו כפילויות.

דליה לב שדה, מנהלת אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה. המועצה הישראלית להתנדבות עובדת מתוך התקשרות שמשרד הרווחה יצר ביום יומיים הראשונים לאחר המלחמה. זאת אומרת, המימון חשוב לציין, הוא מימון של הממשלה, כי הממשלה לוקחת אחריות. וגם הפעילות מסונכרנת עם העבודה ברשויות המקומיות עם רכזי התנדבות שיש בכל המחלקות בארץ. והם עובדים גם ברמה המקומית עם החברה האזרחית. מאוד חשוב לציין. ויש לנו גם נציגה של המשרד בתוך במרס"ל.

משפט סיום, אני רוצה רק להוסיף, המועצה הישראלית להתנדבות פתחה קו חם למנהלי התנדבות שנמצאים בעומס מאוד מאוד גדול, כדי לסייע ולעזור גם להם. אנחנו כל הזמן עוסקים בהדרכות. רק מחר תעלה הדרכה וכולם מוזמנים אליה, לגבי תעדוף משימות והתנהלות נכונה עם מתנדבים בחירום. אנחנו משקיעים מאמצים רבים שהמתנדבים יחזרו הביתה בשלום. וזו המשימה שלנו, לתת את כלל הכלים כדי לעבוד בצורה נכונה בעת חירום הזאת.

והדבר האחרון שאני שנייה רוצה הוא הסיפור של האתיקה. זה הגיוני שבשבועיים הראשונים בתוך החירום הכאוטי ארגוני ההתנדבות יעשו את כל המשימות שיש. כרגע בתוך שגרת החירום יש משימות שצריכים וצריכות לעבור לממשלה, לרשויות המקומיות ולשמור על כך שהמתנדבים לא ינוצלו. וזו נקודה, כוכבית, שהייתי רוצה שנייה שנחשוב עליה ושנבין אותה. שבועיים ראשונים הם היו הכוח המגן, כוח העזר הראשוני. עכשיו בתוך שגרת החירום, עם כניסה של כל גורמי הממשלה, אנחנו שנייה יחד עם כל הארגונים וכל היוזמות צריכים לראות איך המשימות של המתנדבים הם משימות של המתנדבים ולא משימות שהגופים האחרים צריכים לעשות אותם. תודה רבה.

שלום מיכאל. הילה, מארגון פתחון לב. אני אשתף שעם פרוץ המלחמה אנחנו כארגון מוכרים גם כגוף חיוני ורשמי שמספק ציוד הומניטרי וטקטי, שמאושר גם בפיקוד העורף. לצד הפעילות בעצם השוטפת שלנו, שאנחנו מסייעים למשפחות שמצויות במעגל העוני אנחנו מסייעים גם לתושבי הדרום, למפונים מהבתים ולכוחות הביטחון. אנחנו עושים את זה באמצעות מספר אפיקים: אספקת מזון, אספקת ציוד, שהוא כולל בתוכו ביגוד, מוצרי היגיינה, כלי בית, משחקים, מוצרי חשמל וכיוצא בזאת. חבילה לחיילים ייעודית שכוללת גם מגוון רחב של דברים. והליך של מיצוי זכויות אקטיבי, שירות זכות בקלות. שהמטרה שלו בעצם לתת מענה נגיד והיברידי לכלל האוכלוסיות שלנו. בין היתר למפונים מהדרום. וכל זה בעצם במטרה לייעל את העבודה ולאגם את כל מוקדי החירום השונים שיש עכשיו בכל משרדי הממשלה.

הילה, מה הקשיים, מה האתגרים? מה את מציגה לממשלה כאן?

יש מגוון רחב של שולחנות עגולים, אבל אנחנו מקבלים במקביל עשרות אם לא מאות פניות ממשרדי ממשלה ואפס שיתופי פעולה. אין הקלות בהקשרים רגולטוריים. זה בא לידי ביטוי גם בהקשרים של שחרור סחורות של תרומות מחו"ל שלא מגיעות בסופו של דבר ליעדן. מס שכר לעמותות, זה נשאר כסדרו, זה נשאר אותו דבר. במקום לבוא ולהקל על העמותות השונות בהקשרים הללו. זה נשאר אותו הדבר.

תהליכים של מיצוי זכויות אקטיבי, כבר דיברתי על זה קודם לכן. יש מגוון רחב של משרדים ממשלתיים שמקימים מוקדי חירום. למה לא לאגם את זה תחת שירות אחד? אנחנו הצענו את השירות שלנו, שהוא עושה גם תהליכים של מיצוי זכויות אקטיבי. אך הדבר להערכתי לא מסתייע.

ומעבר לכך, הגדלת תמיכות קיימות והקדמת תשלומי תמיכות ממשלתיות. זה גם תהליכים שיכולים להקל מאוד על המלכ"רים בהקשרים האלו. ובמיוחד בשעה הזאת שאנחנו נמצאים בחזית העשייה החברתית ופועלים באופן וולונטרי לחלוטין.

תודה רבה. יש פה נציג של לב אחד? אני יודע שיש להם היום יום של גיוס משאבים עם ערוץ כאן. חברי הכנסת, בדירוג, יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה כבוד יושב הראש וגם תודה על דיון חשוב, שזו גם הזדמנות להגיד תודה לחברה האזרחית על ההירתמות שלה, המהירה והמיידית. במיוחד במקום שאני בא ממנו, החברה הערבית הבדואית בנגב ששילמה גם מחיר כבד. גם בהרוגים, גם פצועים וגם פגיעות ביישובים הלא מוכרים.

אני רוצה להזכיר לכולם, כי השקופים האלה בנגב, בכפרים הלא מוכרים, המדינה לא הייתה קיימת עבורם מ-48 עד היום וכמעט לא ניתנים שירותים בתוך היישובים האלה. לא מכירים בהם ואין להם מעמד, כבוד היו"ר, סטטוטורי מבחינת השלטון המקומי המוניציפלי. לכן בדברים הכי פשוטים, אם זה התראה, רואים בהם שטחים פתוחים, למרות שחיים בהם 120,000 תושבים. ואז כשיש טילים ויש מתקפות הם לא מקבלים שום התראה, שום התראה על מה שקורה שם. ולכן האנשים האלה בשגרה הם לא מוכרים מבחינת משרדי הממשלה. והיום, שעת חירום, הם גם מופקרים על ידי הממשלה ועל ידי משרדי הממשלה.

לא יכול להיות במדינה מתוקנת גם בשעת חירום להפקיר 120,000 תושבים בכפרים הלא מוכרים בנגב, שאין להם שום מיגון. ואני גם אודה בהזדמנות הזאת לחברה האזרחית שגורמים בחברה האזרחית יזמו והקדימו את הממשלה והתחילו בחלוקת מיגוניות זמניות. זה לא הפתרון האידיאלי, אבל במציאות הקיימת והמיידית זה מתבקש. גם ברמה הפסיכולוגית לתת מוגנות לאנשים, שלא ירגישו מופקרים. ולצערי, עד לרגע זה, למרות כל הפניות שלנו גם לפיקוד העורף, גם לכל משרדי הממשלה, אף אחד לא לוקח אחריות על האנשים האלה.

ולכן מהדיון הזה אני רוצה שתצא קריאה כל כך ברורה שהיוזמה שהחברה האזרחית התחילה, באה איפה שהמדינה נכשלה, צריך לחזק אותה או להרחיב את המיגון בנגב. ולא יכול להיות מצב שרק החברה האזרחית תעשה את התפקיד שלה. הגיע הזמן שגם המדינה תיקח אחריות על האנשים האלה. הגיע הזמן שהמדינה גם תתחיל במיגון.

אני רוצה להגיד לך גם בעיה נוספת שקיימת, שצריך עליה פתרון ולתת את הדעת. זה כל נושא החינוך. מתחילים לחזור לחינוך הדרגתי במערכת החינוך. בגלל היעדר המיגון, עוד פעם, לא יכולים לקיים למידה לא פיזית בתוך בתי הספר ולא מרחוק, כי אין מיגון. לא בבית ולא במוסדות החינוך בכפרים הלא מוכרים. ולכן חשוב גם מיידית למגן את בתי הספר בכפרים הלא מוכרים. יש את מרכזי השירות בכפרים הלא מוכרים, גם מיידית צריך לספק מיגון לאנשים שם.

גם בקטע הנפשי והחוסן של האנשים, אנשים בטראומה, אנשים בפחד. ואין כמעט שום מערך ואף אחד לא מגיע לאנשים האלה. ולכן הגיע הזמן. אני מצטרף לכעס שלך שגם משרד האוצר וגם פיקוד העורף לא קיימים בדיון החשוב.

היום אני קיבלתי רשימה, רשות המיסים, מי נמצא כאן? רשות המיסים? הוא יצא כבר? אתה כאן? אני רוצה לשאול שאלה לגבי יישובים שברשימה שפורסמה היום, שזכאים נזק, נקרא יישובי ספר? כן. הסתכלתי על הרשימה, כל הכפרים הערבים הבדואים בנגב גם מוכרים, גם לא מוכרים, נמצאים משם. למרות שהם נפגעו, ברהט, בערערה, בשגב שלום, בכפרים הלא מוכרים.

אני אסביר, אני אסביר. דיברנו על - - -.

אבל למה ההפרדה הזו?

אני אסביר. אמיר דהן מרשות המיסים, מנהל קרן הפיצויים. בגדול, אנחנו מפצים את כל מדינת ישראל על נזק ישיר. גם ברהט, אם נופל טיל ויש נזק ישיר, אנחנו נמצאים שם ומגיעים לשטח בכל היישובים בדרום. כרגע חוק מס רכוש מאפשר נזק עקיף שזה אובדן הכנסות רק ליישובים שנמצאים בערך 7 ק"מ מרצועת עזה וכ-9 ק"מ מהצפון.

כרגע שר האוצר הציע תוכנית שאמורה לעלות היום יש דיון בוועדת הכספים בימים הקרובים, ליתרת הארץ. אנחנו כרגע לפי החוק שלנו יכולים לפצות רק את העסקים האלה, שנמצאים בטווח של 7 ק"מ בדרום, לדוגמה אנחנו מדברים על הדרום. יתרת העסקים, לא רק רהט, גם באר שבע ואשדוד ואשקלון כרגע עוד לא בתוך התקנות האלה.

זה נשמע לך הגיוני מה שאתה אומר?

תגיד לי, זה אולי, זה לא מקרי לפי דעתי שהרשימה שלך לא נכלל בה אף יישוב ערבי.

זו רשימה שהיא בחוק קבוע. יישובי ספר זה יישובים, מהמילה ספר הם קרובים לגבול. רהט לדוגמה נמצאת כמעט 30 - - -

אתם בוחנים להרחיב את הטווח?

יש, עכשיו מרחיבים.

לאיזה טווח?

הוא הולך לתת פיצוי במתווה של הוצאות קבועות והשתתפות בשכר לכל מדינת ישראל.

כל מדינת ישראל. תודה. יוסף, אני מבקש מהדוברים הבאים, מי שעושה למען האוכלוסייה הבדואית שיציין. גם בממשלה וגם בעמותות. אתם יודעים שאיבדנו לדעתי 17 קורבנות, 19 קורבנות מהאוכלוסייה הבדואית במלחמה הזאת. הם ספגו גם טילים וגם היו חלק מהטבח.

והיו גם גיבורים שהצילו חיים.

וחלק הצילו אנשים, כן. זה סיפורי גבורה של הצלה שהצילו אנשים מהטבח. גדי ירקוני, חברי, ברוך הבא. אני לא, אני שמח שאתה פה, אבל אני לא יכול להגיד שמח בימים האלה. אבל ברוך הבא.

תודה. אני דבר ראשון גם פה ואני לצערי בכל מקום שאני מגיע אני צריך את חצי הדקה הראשונה להגיד שהדבר, אחרי הרצח והדברים הנוראיים שעשו לנו, שרק בשנות ה-40 היו דברים כאלה. כן, אני משווה את זה לשואה. הדבר שעכשיו הכי מדאיג אותנו זה השבויים והנעדרים שלנו. אני קורא לממשלת ישראל, ואני יודע שהיא עושה, אבל אני קורא גם לצד השני, גם לחמאס וגם לתושבי עזה. אתם אחראיים לזה שהם יחזרו הנה חיים. כל תושב עזה יכול היום לדאוג שהאנשים האלה יחזרו אלינו חיים. זה לא רק החמאס. מי שעשה לנו את זה – זה הרבה הרבה פלאחים מעזה. והיום זה השלטון שלהם. שהם ייכנסו לחמאס ויוציאו את האנשים שלנו, גם אם הם צריכים להיהרג בשביל זה. אחרת יקרה משהו לשבויים והנעדרים שלנו כל תושבי עזה יהיו אחראים לזה. וכן אומר את זה מישהו שאתם יודעים מה הוא חשב ב-7 באוקטובר ב-6:00. היום הוא חושב אחרת לגמרי. מה שעשו שם, זה לא חיות וזה לא בני אדם. זה משהו מתועב שאין להגדיר אותו בכלל.

ולנושא שלנו. אנחנו היום במבחן אדיר של מדינת ישראל. זה לא מבחן של אשכול או מבחן של עוטף עזה, עוטף ישראל. זה המבחן של כל מדינת ישראל. ואם לא נעמוד במבחן הזה הגבולות שלנו יהיו תל אביב ונתניה. כן, תל אביב ונתניה. ולכן אני מבקש פה, בשולחן הזה, מכל המשרדים שקשורים אלינו, תפתחו את הערוצים. אל תקראו שום דבר פרוצדורה. אנחנו כל שעה שמתעכב לנו משהו שאנחנו צריכים זה פוגע בנפש האמיתית של האנשים שלנו. אתם לא יודעים עד כמה. אנחנו לא מגזימים בדברים שאנחנו אומרים. ויש כאלה שעוד לא נפל להם האסימון ומתחילים לספר לנו על פרוצדורה והחלטות.

אני חייב שאתה תגיד עם איזה משרדים אתה עובד טוב ואיזה משרדים יש לך בעיה. וגם אם המגזר השלישי היה איתך והיה משמעותי, אז גם תציין.

המגזר השלישי הכי משמעותי עד היום. זה כל עם ישראל הנהדר הזה, שעושה, וגם יהודי התפוצות. וכולם, אני לא יכול להגיד את כל הארגונים. וכל האנשים, איזה מישהי, ניצולת שואה רצתה להעביר לנו 1,000 שקלים. זה לא יאמן העם הזה. העם הזה הוא עם ענק, עם שמאחד אותנו, עם שנותן לנו את התקווה. כולנו ביחד, לא רק לאשכול, לכל מדינת ישראל. ואלה המתנדבים העיקריים שבאמת עד שהמדינה התאוששה מיום ראשון בבוקר נכנסו מתחת לאלונקה והחזיקו אותה בארבע מקומות. בלעדיהם היה עולם אחר. וזה צריך לזכור כשאנחנו מדברים על העם שלנו.

לעומת זאת, אני אתחיל דווקא מהדברים הטובים. משרד הדתות מגיע לו פה את כל המחמאות שבעולם. משרד שהיית מצפה שהוא יהיה הכי קשה. הולך איתנו מהיום הראשון, משיחת זום ביום ראשון בערב ונותן ועושה כל מה שמשפחה מבקשת, מהדברים הכי מוזרים והכי קשים. והמשרד הזה בראשותו של המנכ"ל ושל השר מגיע להם באמת כל הכבוד. אנחנו עוד, עוד לא הגענו לאמצע הדרך של הקבורה של האנשים שלנו. אבל באמת, ממש מגיע תודה.

משרד הביטחון, שלקח לו זמן להתאושש, עובד היום מתחת למנכ"ל והקים צוות שהוא מתחת, יחד עם תקומה, שהוא מתחיל. זה צוות שאנחנו רואים שנותן לנו את התחלת האור. וגם משה, הוא ראש תקומה. אדרי. ראינו, עשה איתנו פגישה ביום שלישי או רביעי בשבוע שעבר, אני לא זוכר. וזה האור הראשון שראינו ממש שמדינת ישראל מתחילה להבין איך לעבוד מסודר ולהיות מאחורינו. אנחנו צריכים שיתנו לו את הכלים. לא יכול להיות שיפרידו את מועצה אזורית אשכול, שהיא מועצה אחת. נגמר הסיפורים 7, 8, 2, 4. תחשבו מה זה. וזה עדיין לא נפל האסימון לכולם. אנחנו לא נוכל להמשיך ככה ואנחנו נצא לרחובות, כן, בימים קשים אלו, אם לא יגידו לנו עד סוף השבוע, בגלל שביקשו מאתנו זמן לעבוד על זה. ואנחנו מבינים שצריכים. משרד האוצר, הוא ביקש ממני עכשיו. אם לא יבינו שיש קול וגם רוב מועצות העוטף שיש להם יותר מ-50% מהיישובים שלהם בתוך ה-7 ק"מ, זה כבר היה צריך לעבור מזמן, כולם מקשה אחת. מה אתם רוצים? שילד אחד יקבל משהו וילד אחר באותה מועצה, באותו מלון, לא יקבל? באותו בית ספר, לא יקבל משהו? הם בווטסאפים באותו מקום, הם כולם עברו את זה ביחד. אי אפשר להפריד אותנו. זה יקרע אותנו בתוך הלב. לא נוכל להתקיים.

אם אנחנו רוצים תקומה ורוצים שמדינת ישראל יהיה יישובים צמודים תעזרו לנו בשתי הסוגיות האלה ותפתחו את הצינורות של התקציבים. ולנו לרוני ולמשה לעבוד. משה אדרי, ולצוותים לעבוד. תנו להם את האמצעים ואנחנו נצליח יחד אתכם, אחרי שהיישובים האלה יקברו את מתיהם בסוף צריך תקומה וצריך תקווה. ואנחנו צריכים להביא את התקווה הזאת ליישובים שלנו ולתושבים שלנו. זה אומר מ-א', מהלחם שהם צריכים היום עד אחרי זה להפוך את המקומות האלה למקומות הכי יפים בעולם והכי בטוחים בעולם. אני בטוח שצה"ל ינצח ואנחנו כולנו מאוחדים. אין עכשיו זמן לבדוק מה קרה. אחרי זה. עכשיו כולנו מאוחדים. ממשלה, צבא, כולנו אחד, להגיע לזה שיהיה לנו ביטחון ושצה"ל ינצח עם כמה שפחות, אני מקווה בכלל בלי אבדות שלנו.

תודה גדי על הדברים שממש גורמים לנו מצד אחד עצב גדול, אבל לשמוע אותך עם העוצמה המנהיגותית, שלמרות השבר מדבר על תקומה ועל התמדה, זה נותן הרבה כוח בזמן הזה. מירב כהן, חברת הכנסת.

קודם כל גדי, זה באמת אין דבר יותר חשוב ואסטרטגי למדינת ישראל כרגע להשקיע בכם. כי גם אם לא נשקם את המקום הזה, אני חושבת שזה מעבר לפגיעה במשפחות זה גם הפרס הכי גדול לטרור. כי המקום הזה יינטש והלכה למעשה החמאס יצליחו במטרה שהם שמו לעצמם. אז חייבים לספק ליישובים ולקיבוצים פתרונות שיעוררו אמון ויגרמו לאנשים שנמצאים בכזה שפל להאמין שהם יכולים לחזור לביתם בביטחון. וחיבוק גדול והערכה גדולה.

אני חוזרת לנושא של הדיון, כבוד היו"ר. קודם כל, ארגוני חברה אזרחית עשו עבודה מדהימה ועדיין עושים. ואני חושבת שבעת הזו הם הנכס הכי גדול של מדינת ישראל. כולם נושאים עיניים לארגוני חברה אזרחית, כי הם אומרים זה העם שלנו, זה הכוח שלנו וזה הנכס באמת היום הציבורי הכי גדול שיש למדינת ישראל.

אני רוצה לספר לך, כבוד היו"ר, מה עשינו בימים האחרונים, ואפשר גם לשתף כאן פעולה. אתה איתי?

בטח, את לא מרגישה את זה?

לא.

אני משפיל מבט, אבל אני איתך.

אני רוצה לספר רגע מה אנחנו עושים ואפשר פה לשתף פעולה. ארגוני החברה האזרחית עושים עבודה מדהימה. אבל מתנדבים לא יוכלו להישאר פה חודשים. יש להם עבודה, יש להם ילדים, יש להם מחויבויות. עשינו מאמץ לראות איך מחברים למשרדי הממשלה דרך משרד ראש הממשלה ודרך המנהלת, לארגוני חברה אזרחית, כדי שגם הממשלה תגיד מה היא הולכת לקחת על עצמה. והם יכולים להעביר להם את המושכות ואולי כדאי שהם יעברו לתחומים אחרים. מגייסים עכשיו כספים, הם צריכים לדעת. אם המדינה נכנסת לתחום X אנחנו לא נגייס פילנתרופי לתחום הזה, אנחנו נלך לתחום אחר.

אז יש את השולחנות העגולים עם משרד ראש הממשלה שבאמת הוצגו כאן. יש את המנהלת של משה אדרי. אנחנו עשינו עבודה לטובת המנהלת של מיפוי של מאות ארגוני חברה אזרחית, יחד עם ארגון הגג של החברה האזרחית. והכנו גם מסמך של מיפוי צרכים ברמת מקרו, איזה מידע צריך וכן הלאה. וברמת מיקרו, יש לי נכס, שאם הממשלה לא תגיד שזה משמש אותה לא יתנו לי הנחה בארנונה. מיקרו ומקרו. והעברנו את זה למנהלת.

בנוסף, בחרנו נציגים מארגוני חברה אזרחית שיישבו במנהלת. זה מאוד מורכב, כי אתה יכול להביא רק שני אנשים, שני ארגונים, ויש מאחורה מאות.

אבל המנהלת משימתה היא השיקום. אנחנו גם, אני מדבר גם על ניהול המלחמה. ניהול החברה האזרחית בשעת מלחמה.

רגע, אבל אם אנחנו מסתכלים על משימות יותר ארוכות טווח ואנשים שהולכים להיות במלון עכשיו כמעט שנה, אז זה כבר שיקום. אז אנחנו לא צריכים שכבר נהיה באירוע הזה ואז נחשוב מה עושים. אנחנו רוצים להקדים תרופה למכה הזאת. ולכן חשוב גם שארגוני החברה האזרחית שנמצאים כאן, באמת עשינו שיתוף עם מאות ארגונים, יכירו שאנחנו מקימים בימים אלו מנגנון שיהיו נציגים שיושבים במנהלת והם על בסיס מנגנון עדכון שבועי יפגשו את כל הארגונים, יגידו להם מה היה שם ויאספו מהם צרכים. שיתחיל איזה מנגנון עדכון של פינג פונג שהם יוכלו לקבל מענה. כי אחרת המדינה לא יודעת לעבוד מול מאות ארגוני חברה אזרחית. זה תהליך שקורה. ויש כמובן גם את השולחנות העגולים במשרד ראש הממשלה, שזה כבר פועל לפני.

אני רוצה אמירה עקרונית. אני מסתובבת הרבה מאוד בחמ"לים, בבתי המלון. שבאמת, מטבע הדברים, הרבה מאוד ארגוני חברה אזרחית מתכנסים לשם. חייבים שיהיה שם מנהל של כל בית מלון. בית מלון זה עיר. 1,500 אנשים עם צרכים, שום דבר שם, זו עיר פליטים. שום דבר שם לא מנוהל. בהיעדר ניהול, גם הרצון הטוב של ארגוני חברה אזרחית מתבדר. יש שם לצורך העניין, אני ישר הדגש שלי הולך על מבוגרים. אבל אתה נכנס למלון. אין מיפוי, אף אחד לא יודע מי נמצא באיזה חדר. אין שמות.

יש מעל 60 מלונות בירושלים שנמצאים כרגע אנשים.

סליחה, רק תנו לי שנייה. תודה. אין מיפוי בכלל. עכשיו, יכול להיות בן אדם מבוגר שלא קיבל את התרופות שלו, נמצא באיזה חדר, אף אחד לא יודע שהוא שם. יכול להיות שהוא לא קם כמה ימים מהמיטה, אף אחד לא ניגש אליו ואף אחד לא יודע שהוא שם. אין מיפוי, לא יודעים. אין ניהול של אוקיי, אתה, גם אם יש רצון טוב של עמותות, אתה תעשה את זה, אתה תעשה את זה. מביאים לך אולי מלא תרומות מאותו סוג ואתה צריך משהו אחר.

עכשיו, אני רוצה להגיד משהו על הנציגות של משרדי הממשלה. לאט לאט הם מתחילים להגיע.

אני צריך סיכום.

לא, אבל תקשיב, זה חשוב.

לא, אבל מירב.

לא, תקשיב.

אבל עם כל הכבוד, יש פה הרבה אנשים.

מיכאל, תקשיב שנייה.

מירב, אני מקשיב. יש פה 60 דוברים. לקצר.

אוקיי, אז אני לא אגיד.

לא, לקצר. אפשר לקצר.

מאה אחוז. סיימתי, תודה.

בסדר. אם תרצי להוסיף, אבל צריך לקצר.

אני רוצה להגיד. אני אומרת דברים ענייניים.

בסדר, ביקשנו מהדוברים שתי דקות. את באזור הארבע דקות.

מאה אחוז, סיימתי.

אני בעד. ביקשתי שתקצרי, זה כל מה שאני מבקש.

אבל אני מנסה להשלים משפט ומתקשה.

בבקשה, תשלימי.

ואני לא מדברת על דברים שהם לא פרקטיים.

אני מסכים, הכול חשוב.

לא, אז תקשיב רגע. תקשיב רגע. מגיעים לשם נציגים של משרדי הממשלה, ובבקשה, אני מבקשת שאף אחד לא ייקח פה את מה שאני אומרת אישית, כי כולם אנשים טובים וכולם עושים כמיטב יכולתם. אבל מגיעים נציגי משרדי ממשלה עם אפס כלים. באה לך נציגת משרד רווחה, שמבקשת מזון מעמותת לתת. מה נסגר מדינת ישראל? זה לא יכול להיות. יש לנו פיקוד העורף. יושבים שם אנשים עם ווסטים, לא יודעים לענות על שאלה אחת. לא יודעים לספק מענה על דבר אחד.

פיקוד העורף, אני רודפת אחריהם לאיזה שהוא בית מלון שאין שם מכונת כביסה, כבר ימים רבים. הם לא יכולים לשלם 20,000 שקלים בחודש על שירותי כביסה לאנשים בבית מלון? אז בשביל מה יש מדינה? לא נכון לגייס לזה פילנתרופיה.

אז גם להביא נציגים שיושבים עם עם אפס כלי עבודה, לא עשינו בזה כלום. וזה כרגע מה שיש שם. יש שם, מתחילים להגיע נציגים, אבל אין להם כלי עבודה. וזהו, אני אעצור כאן. ברור שיש רצון טוב. עובדי הממשלה, אני לא רוצה להוציא דיבתם, הם אנשים טובים, הם עם שליחות, הם עם רצון טוב. אבל יש אפס ניהול של האירוע. ואז גם העובדים המקצועיים של משרדי הממשלה לא, זה לא פרקטי. זהו, תודה.

תודה מירב. אלעד שניר, גזבר שער הנגב. זה הזמן להשתתף בצער המועצה והמשפחה על האובדן הגדול של אופיר ליבשטיין, ראש המועצה שיצא ממש לקרב להגן על משפחתו ועל הקהילה. הייתי בהלוויה וזה היה מאוד מאוד עצוב. ועכשיו הקהילה הזאת גם צריכה לבנות את ההנהגה שלה ולתפקד עם אובדן של ראש מועצה. בבקשה אלעד.

תודה. כמו שאמרת, אנחנו בשעה הראשונה של המלחמה איבדנו את ראש המועצה שלנו. לצערנו, אנחנו למודי ניסיון עם כל הסבבים הקודמים והקמנו חמ"ל באמת לתפארת. שמתפקד יום ולילה ועושה הכול עד לרמת להביא מכונת כביסה למצפה רמון או להביא טלפון נייד לילד שנשבר לו המסך כי הוא צריך להתקשר לאמא שלו שנמצאת בבית חולים עם אבא שלו.

אבל אנחנו מרגישים לבד במערכה. אנחנו מרגישים שמשרדי הממשלה לא איתנו, למעט כמו שגדי אמר, משרד הדתות ומשרד הרווחה. כספים, אנחנו צריכים בעיקר עזרה בכספים. כי לנהל אנחנו יודעים. יש לנו אנשים שלנו בכל בתי המלון, אנחנו יודעים להגיד איפה כל אחד נמצא. אנחנו מנסים לשמור על קהילה כמה שיותר. אנחנו לא מרגישים את העזרה הזאת. בלי הכספים מחו"ל אני לא יודע איך היינו מסתדרים. אני עכשיו פתוח מול בתי מלון במעל 4 מיליון שקלים שהמועצה התחייבה לתת כדי שלא יוציאו לי את התושבים החוצה.

יום אחד פיקוד העורף אחראי על הפינוי. יום שני פתאום זה עובר לזה. אומרים שמיום רביעי כנראה משרד התיירות. עכשיו, עם כל הכבוד לקרדיט בין המשרדים, אותנו זה לא מעניין מאיפה יגיע הכסף. אני צריך לתת פתרון לתושבים שלי. אני צריך שיתנו לי לנהל, כי אני יודע לנהל את זה. לצערנו, אנחנו יודעים לנהל את זה. ואסור שיעבדו מעל הראש שלנו. כשמשרדי ממשלה מגיעים למקומות ומדברים עם התושבים שלנו וכבר כל מיני אנשים טובים מייעצים לתושבי כפר עזה אולי נבנה לכם פה קראווילות בשפיים, אולי נסדר לכם שם. זה לא הולך לקרות. זה תושבים שלנו, אנחנו קהילה אחת, קהילת שער הנגב. זה לא כפר עזה ונחל עוז ובנפרד דורות ורוחמה. כולנו שער הנגב וכולנו בקריית חינוך וכולנו בבית הספר ואנחנו צריכים להחזיר את כולם לתוך הקו הכחול של שער הנגב. בין אם זה יהיה במקום שהם יצאו ממנו ובין אם זה יהיה במקום חלופי. אבל כולם צריכים לחזור לשער הנגב. ואנחנו צריכים שהמדינה תבין את זה ויהיו איתנו משרד השיכון ויתנו לנו הקלות בלהכין שטחים, בלהביא קראווילות זמניות, לשקם את כל הדבר הזה. אבל בעיקר רגולציה ורגולציה.

אני לא יודע מי ראה או מי לא ראה, אני לא מתכוון לגבות ארנונה. אני הודעתי למשרד הפנים ומשרד האוצר. התושבים שלי ב-0-4 אני, אם הם רוצים שהם יוציאו שוברים. אני מאוד מקווה שיהיה לנו סיוע מהממשלה ויתנו לנו את התמיכה, כי ארנונה זה החמצן שלנו. אבל אני לא יכול לקחת ארנונה מתושבים שנהרגו, או תושבים שאין להם בית או תושבים שפשוט נתנו להם צו של שטח צבאי סגור ואין להם בית לחזור. הם לא יכולים לחזור. אז אני מאוד מצפה שהמדינה תתעשת, המדינה תבין שבסוף בסוף יש תושב שצריך לקבל שירות. ויש ילד יתום שצריך לקבל שירות. ואתם צריכים להבין את זה ולתת לנו לנהל את זה. לעזור לנו מבחינה תקציבית, להקל עלינו ברגולציה ולפתור את הבעיה הביטחונית כדי שנוכל לחזור לשם בשקט.

תודה אלעד. הדברים ברורים והם חוזרים לסוגיות של משרד האוצר והתפקיד שלו פה.

שתי מילים, אני צריכה ללכת לוועדת כספים. אפשר שתי מילים?

גם אני צריך ללכת לוועדת כספים.

תודה גדי. דבי, בבקשה.

כבוד יושב הראש, מכובדי, כולם שנמצאים כאן. אז קודם כל, אני מודה לוועדה המאוד חשובה. אני חייבת לציין אדוני, באמת כתושבת שדרות, המדינה כשלה בביטחון ואי אפשר שהיא תמשיך ותמשיך להכשיל אותנו עכשיו מבחינה כלכלית. חשוב מאוד להבין, זה שיש לנו ארגונים ותורמים וכו' זה דבר נהדר. בסוף מדובר באלפי פליטים מכל העוטף ושדרות ועכשיו התווספו לנו אשקלון. והברדק חוגג. ואני מקבלת פה טלפונים שלא מרגישים את הממשלה. וכן, לא מרגישים את הממשלה. וכבודו כבר אמר לפני מספר דקות בזעם שמשרד האוצר לא נמצא כאן. כי יש לי תחושה אדוני שהם בכלל לא באירוע. אנחנו מפה, אני מפה ניגשת לאוצר. אנשים קורסים, עסקים קורסים. אז לא די בקריסה הנפשית והביטחון שלנו, שאנחנו כולם עכשיו מפוזרים וצריכים להתרוצץ בין הילדים וכו'. וירקוני אמר את זה כאן ונאמר גם על ידי הנציג של שער הנגב. לא יעלה על הדעת.

אדוני יצטרך לקבל פה החלטות משמעותיות. לא יתכן שהחברה הישראלית היא זו שתישא בטיפול באזרחים. מה היינו עושים אם הם לא היו? אדוני מבין שבנוסף לנרצחים והנעדרים וכו' עוד היו לנו מתים כאן אנשים מנסיבות אחרות? פשוט זו שערורייה ומפה צריכה לצאת בשורה. וחייב סדר, כפי שחברתי מירב אמרה. המלונות מבורדקים, מגיעים, מגיע לשם המון ציוד. כל הקודם זוכה. אין חלוקה מסודרת. אנשים כותבים לי כאן, תקשיבי, מגיעים הרבה משלוחים אבל אנחנו לא מקבלים כלום. אז מה קורה עם זה? אדוני, באמת הגיע הזמן שאנחנו נדע איך לסדר את זה ולתת לפחות את הרוגע הנפשי הזה מבחינה כלכלית בסיוע עד שהביטחון שלנו יחזור אלינו. תודה רבה אדוני.

תודה דבי. תייצגי אותנו נאמנה שם בוועדת כספים. ארגון לב אחד, בזום. ליאת קוסוביץ'.

תודה, בוקר טוב. אז אני ליאת קוסוביץ', אני סמנכ"לית אסטרטגיה בתנועת אור. אנחנו מפעילים בחירום את מבצע לב אחד. בעצם מאז יום שבת פעלנו כדי לבצע באמת את עשרות אלפי המשימות הנדרשות. אם זה סיוע לניצולים, למפונים. אם בציוד רפואי, היגייני, כל הסוגים. תמיכה במשפחות וכל המעטפת האזרחית שאנחנו יכולים לתת. אנחנו מפעילים חמ"ל לאומי ועוד 21 חמ"לים ברחבי הארץ. ואני בהחלט מסכימה שצריך לאגם את המאמצים ולייצר פריסה של סיוע אזרחי בכל הרשויות המקומיות. ואני אוסיף על זה, בכל אחת מהשכונות במדינת ישראל. אנחנו מסתכלים על כל שכונה כמו יישוב בפני עצמו ואנחנו חושבים שבכל מקום צריך להיות מערך של סיוע אזרחי שמבוסס על הקהילה. ואנחנו מבקשים מכם את העזרה, באמת לגרום לזה לקרות. לא רק במקומות שזה כבר קורה בהם באופן אורגני מתוך הקהילה ומתוך המגזר האזרחי, אלא גם ממש להסדיר את זה מלמעלה למטה.

במקביל לזה, אני מאוד מתחברת למה שגדי אמר.

ליאת, ספרי לנו על השותפויות שלכם עם הממשלה. מה עובד ומה צריך שיפור והשלמה.

אז אנחנו כמובן בקשר עם משרדי הממשלה. אבל אנחנו נשמח לסיוע נוסף בתקציבים, בשחרור חסמים רגולטוריים.

עם מי כבר עשיתם שותפויות? עם איזה משרדים ואיזה שותפויות?

אנחנו פועלים עם המשרד לנגב ולגליל. אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון לאומי. ואנחנו כמובן נשמח לכל סיוע נוסף. הרבה מאוד בתקציבים.

ברור. ואתם גם מגייסים במקביל כסף מיהדות העולם. זאת אומרת, שאתם יכולים להציג השקעות משותפות.

נכון מאוד. והיום אנחנו מקיימים משדר התרמה ביחד עם תאגיד השידור הלאומי כאן 11. באמת כדי להמשיך ולהזרים את הכספים הנדרשים האלה לביצוע כל המשימות.

תודה רבה. ותצליחו היום. אני הייתי בחמ"ל של לב אחד עם השר, באמצע הלילה. ונעשית שם עבודת קודש. ולראות את רוח ההתנדבות של הצעירים והנכונות שלהם, כולל גם חיילים שהתגייסו למילואים לאבטח את כל הפעילות. זה היה רגע מאוד מרגש. צריך להגיע לעוד ערים, צריך לעזור גם לקהילות הבדואיות בנגב. שם יש בעיות קשות מאוד. ולהרחיב את מוטת השליטה שלכם. אני מניח שזה גם מגבלות של משאבים, אבל כדאי להגיע גם דווקא לאוכלוסיות החלשות ביותר. תודה רבה.

ואנחנו נשמח לסיוע מהממשלה בדבר הזה, כדי שאנחנו נוכל להגיע לכל אדם בכל מקום.

אני מקווה שמישהו באוצר שומע אותך, אני מקווה.

אני מאוד מקווה.

אם הם בהקשבה. אני מקווה. אני מקווה שהאוצר ידאג לשים כמה מאות מיליונים לחיזוק המגזר השלישי בכל התחומים. אבל אנחנו לא רק מקווים, אנחנו נדרוש את הדבר הזה. תודה רבה.

תודה לך כבוד יושב הראש. ואם אפשר, עוד מילה לדבר רגע, להתחבר למה שגדי אמר. להתחבר לתוכנית לאומית לשיקום וחיזוק של הנגב והגליל. נמצא איתי אורי אילן, מנהל יחידת התכנון שלנו. אם אפשר לאפשר לו בשתי מילים על תוכנית לשיקום.

עכשיו לא נעשה את זה. בעתיד, יהיו עוד דיונים על שיקום. עכשיו אנחנו ממוקדים במלחמה ובניהול החברה האזרחית והשותפויות עם הממשלה במלחמה. יהיו עוד המון דיונים גם על שיקום. חה"כ טטיאנה מזרסקי.

שלום אדוני יושב הראש, לכל הנוכחים. אני אנסה להיצמד לנושא של הדיון, כי יש הרבה מה לומר בשבועיים, יותר משבועיים שעברנו כולנו. אם אנחנו יכולים להפיק לקחים מהשבועיים שעברו, יותר משבועיים, אני מבקשת לתת יותר סמכויות לרשויות מקומיות לנהל את מצב החירום. כל המידע אמור להיות מרוכז ברשות מקומית, במכלול אוכלוסייה. בעיקר כשאנחנו מדברים גם על מתפנים ומפונים ובאזורים שקולטים את המפונים. ראיתי מוקדי קליטת מפונים באזור הכנרת. פשוט באופן מגיעים עובדים סוציאליים של שירותי הרווחה, התגייסו ונתנו טיפול בכל אחד. אבל יש רשויות מקומיות אחרות שאפילו לא יודעים שמגיעים אליהם מפונים. אני כבר לא מדברת על בית מלון שהגיעו לשם אוטובוסים מיישובי הצפון ואף אחד לא חיכה להם במקומות קליטה. אז צריך להיות פיקוח והרחבת סמכויות והעברת מידע.

יש גם רשויות מקומיות שניסו להשיג מידע מי מהתושבים שלהם שמקבלים שירותי סיעוד דרך חברות הסיעוד ומגיעים מטפלים. ויש מטפלים שעזבו, פשוט יצאו מהארץ או עזבו למקומות אחרים והאוכלוסייה של קשישים וסיעודיים נשארו ללא שום טיפול ואין אף אחד שיכול לבוא אליהם. אם יש עורף משפחתי ויש כאלה עריריים, בודדים, והם לא יודעים לאן להתקשר. הם לא פותחים רשתות חברתיות. המידע לא מועבר בטלוויזיה, הם לא יודעים לאן לפנות, לאן להתקשר. אני מכירה שני ארגונים וולונטריים, שעשו ממש סריקה, בית בית, בהרבה שכונות בשדרות. זה מרכזים לצדק חברתי וחברים ישראלים של אוקראינה. שממש סרקו בית בית, שכונה שכונה, בשדרות, איפה שהם הספיקו, וחיפשו ומצאו עשרות פנסיונרים, גמלאים, שהם לא יצאו מהבית. הם פחדו מסירנות ואזעקות והם נשארו כמעט ללא אוכל, מוזנחים. ואיפה כאן הרשות המקומית? כי אין לה מידע. אני יודעת שהם פנו. למשל רשות מקומית שלי, בכרמל, פנו לחברות סיעוד, הם אמרו אנחנו לא מורשים להעביר מידע וכתובות ופרטים. תפנו לביטוח לאומי. ולצערי, בביטוח לאומי אין מידע מלא ואין ריכוז וגם הם לא מעבירים. אז מה, אנשים נופלים בין הכיסאות? נכון, יש חיסיון מידע, אבל בעת חירום אנחנו צריכים להתגייס ולבנות מנגנון מוסדר של העברת מידע, שאף אחד מהתושבים לא ייפול בין הכיסאות.

זה מה שרציתי להשלים. כל השאר אני מסכימה. אנחנו יכולנו להפיק לקח שלפני שנה ושנה וחצי משרד הקליטה יחד עם הסוכנות היהודית עשו מהלך בקליטה של מאות ואלפי מגיעים מאוקראינה. אני מדברת גם על עולים חדשים זכאי עלייה וגם פליטים. שמצאו מקומות. ובכל אתר קליטה, בכל בית מלון היה מנהל אתר, הכול היה מסודר, מנוהל. למה לא לקחת את הניסיון שלהם וללמוד מהם?

ללמוד, כן. אפשר בפשטות לשים מנהל בכל מלון או מטעם משרד ממשלתי. אני יודע שלפיקוד העורף יש נציגות בכל המלונות, אבל הוא צריך להגדיר את זה כמנהל אתר.

ושהוא ירכז את המידע.

מתכלל, עם שומר ונכנסים ומי מגיע וכו'. ישראל אלמסי, מנכ"ל ידידים, בבקשה.

בוקר טוב כבוד היושב ראש. אנחנו בארגון ידידים, ארגון המתנדבים הגדול במדינת ישראל, עם למעלה מ-62,000 מתנדבים ומתנדבות. בימים אלו, החל מהרגע הראשון ששמענו על האסון הגדול שפקד את מדינת ישראל עברנו מרגע אחד משגרה לחירום ופועלים בעצם בשלוש זירות: הזירה הראשונה זה בעצם רוח העם, העלאת המורל. אם זה בתוך הבסיסים ואם זה בתוך הערים. הזירה השנייה זה בעצם חיזוק העורף. כל מה שקשור לנושא של השמשת ממ"דים, שינוע מזון, תרופות וכל הנושא הזה. והדבר השלישי זה החיזוק של החזית. גייסנו ציודים רבים לחיילים שלנו ולכל, לאוגדות, לחטיבות, לכל מה שצריך.

ברשותך, אני רוצה לומר משהו. מדברים פה המון על ארגוני מגזר שלישי.

אנחנו ממוקדים בקשר עם הממשלה.

אני בדיוק עובר לנושא הזה.

ואני רוצה את המיקוד שלך בדבר הזה.

אני בדיוק רוצה לדבר על זה. אנחנו, כשאנחנו רואים בעצם את ארגוני המגזר השלישי פועלים בעת חירום בצורה יוצאת מן הכלל, זה חייב להיות שבעצם בשגרה הם פועלים גם כן בצורה כמו שצריך. ולכן אני חושב שאם אנחנו מסתכלים קדימה, במיוחד על צפי של חודשים רבים קדימה של לחימה, חייבים בעצם לחזק כאן את המתנדבים. או לתת להם, לצורך העניין, אפילו באופן קבוע, נקודת זכות בתלוש השכר שלהם. לתת להם הטבות, אם זה בארנונה, אם זה לא משנה במה. פשוט לתת להם את הכוח כדי שיהיה להם כוח הלאה להמשיך ולתת.

אנחנו בארגון ידידים קיבלנו למעלה מ-120,000 פניות בשבועיים וקצת מאז ה-7 באוקטובר. ולכן אני חושב שזה סופר משמעותי וחשוב. בנושא הזה יש לנו נציגים שיושבים במרס"ל מידי יום, מקבלים שם את הפניות שאנחנו כארגון ידידים יכולים לעזור. ונותנים מענה מאוד מהיר. במקביל, החמ"ל שלנו שאנחנו הקמנו עם תחילת הלחימה.

תודה גם על התמצית של הדברים ועל העשייה שלכם. מכיר את הארגון הזה הרבה שנים. אתם גדלים ועוצמת ההתנדבות שם זה דבר מדהים. בת אל אסולין, משנה למנכ"ל השומר החדש. החקלאות במשבר. כל יד מתנדבת בקטיף זה הצלה גדולה. בבקשה בת אל.

תודה רבה. אז אנחנו ארגון השומר החדש, שמסייע בשגרה ובחירום לחקלאים על ידי הפעלת מתנדבים. בשנה האחרונה הפעלנו למעלה מ-100,000 מתנדבים בחקלאות. ב-7 באוקטובר ב-10:00 כבר הקמנו חמ"ל. עשינו מיפוי צרכים, ניסינו להבין מהם הצרכים שחקלאים צריכים. ועלו שתי משימות מרכזיות: האחת, חקלאים שבעצם גויסו למילואים והמשפחה נשארה לבד ללא שום הגנה. וגייסנו מתנדבים חמושים לעזור להם. לשהות יחד עם המשפחות ושירגישו מוגנים. והמשימה השנייה שגדלה מרגע לרגע, אני חושבת שאין פה אחד שלא קיבל הודעה ויראלית על חקלאי שצריך דחוף סיוע בקטיפים. והקמנו בעצם שני חמ"לים. חמ"ל אחד שממש מתעסק בעוטף עזה. יצרנו קשר עם עוד חמ"לים אחרים. אמרנו בואו נעבוד יחד וניתן מענה לכל חקלאי בצורה מדויקת. אז הצטרפנו יחד לאחים לחקלאות וחקלאות ברזל, למשימה אחת שבה אנחנו ממפים את החקלאים.

כמה מתנדבים הצלחתם להפנות עד עכשיו? לסייע לחקלאים.

יש מאות פניות של חקלאים ואלפי פניות של מתנדבים.

ואיך העבודה שלכם עם משרדים? ועם איזה משרד יש לכם שותפות? איזה משרד אתם רוצים שותפות?

מעולה. אני רק אגיד רק עוד, ברשותך, משפט אחד. אנחנו מזהים שני צרכים: צורך אחד בעוטף. וחקלאים שכרגע סבלו זוועות שכולנו מכירים וצריך לסייע להם באופן מיידי. וצורך שני, חקלאים בכל הארץ, שהתאילנדים בורחים ואין להם כוח אדם. חקלאים שבדרך כלל יש להם 12 תאילנדים נשארו עם ארבעה או שניים. אז המצוקה היא מצוקה בכל הארץ.

אחד, זה שמשרד החקלאות, משרד החינוך ומשרד הביטחון ישלבו כוחות ויאפשרו לתלמידים למכינות וש"ש לצאת החוצה ולהתנדב, לשחרר את צוואר הבקבוק ולהגדיר את זה כמשימה לאומית.

זה לא נעשה עדיין?

יש פה נציגות של משרד החקלאות בכלל?

רגע, תכף אני אפרגן למשרד החקלאות. רגע, שנייה אחת.

למה הם לא פה?

אני בדיוק באה לפרגן, אז עוד רגע. אז פעם אחת לשחרר, אנחנו רוצים שכל בית ספר יאמץ חקלאי. שהמכינות יאמצו חקלאים. שזו תהיה משימה שתוגדר לאומית.

אבל כרגע אין הוראה של הש"ש ומכינות לסייע.

אין להם אישור להגיע לעוטף. יש להם אישור באיזה שהוא אופן להגיע למרכז הארץ עם אלף אישורים. מאוד מורכב. צריך פה החלטה גורפת.

שתיים, משרד החקלאות, רוצים לפרגן להם, יצאו מאוד מהר, בדומה לקורונה, פרסמו תמיכה לגופים שמפעילים מתנדבים בחקלאות בגובה של 5 מיליון. וישר כוח על הזריזות ועל המענה המהיר. אנחנו רוצים להגדיל את התמיכה הזאת ל-40 מיליון. כך שכל מתנדב או מכינות שיצטרכו - - - לשלושה חודשים.

שנייה. תסבירי רגע על המענק. מה זה אומר המכרז הזה?

מעולה. יש גופים נוספים לשומר החדש שיודעים להפעיל מתנדבים לאורך השנה בחקלאות. התמיכה הזאת בעצם תומכת בארגונים שיוכלו להפעיל את החמ"לים האלה, שיוכלו לשדך בצורה מדויקת בין חקלאים למתנדבים. יש הצפה של מתנדבים. צריך לדעת בדיוק מי צריך את העזרה, מה הוא צריך, לא לטרלל את החקלאים. להבין איך עושים את הסיוע בצורה מיטבית ולדייק להם את האנשים. יש אנשים שמתמחים בזה, זה התחום שלנו. בדומה לשומר החדש יש עוד ארגונים כאלה. כדי שנוכל לתת סיוע מיטבי צריך להגדיל את התמיכה הזאת. וישר כוח למשרד החקלאות שידעו להגיב מהר ולהוציא את התמיכה באמת במהירות. ואת התמיכה הזאת צריך להגדיל.

תודה רבה. עינב פרץ, מחוז צפון, משרד הפנים.

שלום כבוד יושב הראש, שלום לכולם. אנחנו עובדים מול הרשויות המקומיות. התפקיד שלנו בעיקר זה לשמור על הרציפות התפקודית, גם בחירום, של הרשויות המקומיות. אנחנו באירוע קשה, אנחנו באירוע מורכב של פינוי יישובים. אני אדבר כרגע על הצפון, אבל בדרום זה הרבה יותר מורכב וגם שם יש פתרונות. אבל אנחנו בצפון פינינו עשרות יישובים. והתהליך עכשיו של הקליטה מול בתי המלון הוא לא תהליך פשוט. ברור לי מה שמדברים כאן.

מי שחסר כאן בדיון זה רח"ל, שבעצם הם מתכללים את האירוע של הקליטה בתוך בתי המלון. לפי המידע שקיבלנו אתמול באמצעות ראש רח"ל הם יקימו שם בכל בית מלון סוג של מנהל בית מלון וחמ"ל, ששאר משרדי הממשלה יהיו בתוכו ואנחנו יחד נתכלל את האירוע הזה.

עינב, אתם כמשרד הפנים יש לכם תקציבים לשותפות עם המגזר השלישי? להפעיל חברה אזרחית, עמותות, לעשות קול קורא דומה לזה של החקלאות בתחומים שאתם אמונים עליהם? האם יש לכם כלים כאלה?

אנחנו כרגע עובדים מול הרשויות המקומיות ואני מניחה שיש, אבל אין לי את התשובה כרגע, אני אבדוק את זה.

לא, אני יודע. זה אני יודע מהשר שהרשויות קיבלו תקציב לפעול. אבל יש להם גמישות להפעיל חברה אזרחית במרחב שלהם?

שוב, אני כאן בשביל לשמוע. אם יש חסמים כלשהם שמשרד הפנים מקשה או שצריך לשחרר קצת בירוקרטיה אז אנחנו כאן בשביל זה.

מעולה. אז עמותות שרוצות קשר עם משרד הפנים יוכלו אחרי זה לקבל את הנייד שלך.

בוודאי, כן, כן. אני בצפון, יש במחוזות האחרים.

אבל את תדעי לחבר גם לדרום.

אנחנו נדע לחבר גם לצפון ולשאר מחוזות המשרד. האירוע של הקליטה הוא אירוע סופר מורכב. יש רשויות כמו קריית שמונה, שפינתה, באמת, לעשרות מלונות מהדרום נוקדים ותל אביב וירושלים וטבריה. ובצפון אנחנו מרכזים בטבריה כבר 7,000 מפונים. עמק הירדן כמעט 5,000. מגדל, רשויות שהן בעצמן צריכות את הסיוע. וכרגע הן לוקחות על עצמן את הקליטה. גם לזה המשרד עובד מול משרד האוצר לפיצוי ושיפוי הרשויות הקולטות. ואנחנו מול הרשויות המקומיות.

תודה. תודה רבה. ז'יל דרמון, יו"ר ומייסד ארגון לתת. בזום, בבקשה.

אני חושב שאני אעביר את זכות הדיבור לערן, המנכ"ל של הארגון, שנמצא גם איתנו. ולתת סקירה לגבי העבודה בשטח של הארגון. אבל אני רוצה לברך את הוועדה על הפגישה ועל הדיון הזה, שהוא מאוד חשוב. אנחנו, כרגיל, מחכים למעורבות של הממשלה. ערן, אם אתה רוצה להמשיך מפה, אשמח מאוד.

אני לא אכביר מילים לגבי מה שנאמר. אני רק אגיד שאנחנו עובדים גם בשגרה וגם בחירום. ארגון גג עם רשמת של 210 עמותות ב-125 יישובים בכל המגזרים. בשוטף תומכים ב-95,000 משפחות. בזמן חירום אנחנו כבר כמעט 30 שנה בסיפור הזה, כולל מלחמת לבנון השנייה, צוק איתן, קורונה וכו'.

אני חושב שאני כבר השתתפתי בלא מעט ישיבות, גם בכנסת וגם באירועים אחרים. אני אומר את זה בצניעות, כדי שזו לא תהפוך להיות עוד ישיבה שכולם מספרים ומדברים גם על מה הם עושים וגם על הכאבים שלהם. אני חושב שצריך שתי החלטות אופרטיביות או שני נושאים שצריך לקדם אותם: שסוף סוף באמת הממשלה, אחרי שבועיים, תיכנס לאירוע. ואני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו פה, אני רק רוצה לדייק אותם.

יש עשרות רבות של חמ"לים, משל"טים, שולחנות עגולים. אני כבר קיבלתי סחרחורת מכל העניין הזה. גם בתוך משרדי הממשלה. אין שום גורם אחד שמתכלל את הנושא. וצריך להבין, באזור שלנו, כשאנחנו מחלקים גם עשרות אלפי חבילות מזון, מוצרי היגיינה ומוצרי בסיס – באזורים האלה אין שום הבנה מי צריך מה. 80% מהצרכים שמגיעים אלינו ואנחנו יושבים במרס"ל מהיום הראשון, זה דברים שכבר קיבלו מענה. חלק מבקשים מאתנו צרכים. אין שום, הרשויות לא נמצאות. כל רשות פועלת בעצמה. יש הרבה גורמים שמנסים, כל אחד עם רצון טוב ועם הרבה יוזמה. אבל ברדק אחד גדול, כאוס לא נורמלי. וככה אי אפשר, אנחנו לא יכולים להתקדם, כי הצרכים, לא היינו באירוע כזה. הצרכים כל כך גדולים וכל כך הרבה נתונים, כל כך הרבה נזקקים. קשישים וניצולי שואה שהמצב שלהם הוחמר. אנשים שנשארו ברשויות ופוחדים לצאת החוצה. אתמול עשינו סיור בדרום, אנשים פוחדים לצאת מהבית. בוודאי אם זה קשישים או אחרים. רוצים שיעזרו להם, שיגיעו אליהם. אין את הדבר הזה. זו צריכה להיות משימה ראשונה, להבין איך מתכללים את כל הצרכים מכל הרשויות למקום אחד. איך מתכללים את כל הצרכים של כל המפונים.

ובמפונים גם יש פה שני אירועים: אחד זה כל מי שנמצא במלונות ומקבל איזה שהוא סוג של מענה. ועוד מעט גם אנחנו שומעים על ערי אוהלים, מרכזי קליטה, ששם הצרכים יהיו אחרים. זאת חייבת להיות משימה ראשונה. זה מקום אחד, כל הצרכים. ומשם אפשר להוריד את זה ולחלק גזרות.

אבל פה אני הולך לדבר השני, שאני חושב שגם היה פה קצת בלבול. זה לא בואו תעזרו לעמותות. זה קצת היפוך של היוצרות. אולי אנחנו יכולים לעזור קצת למדינה. וגם בנושא הזה של בואו נעשה מיזמים משותפים, הפטנט הזה של matching. תודה רבה, אנחנו לא צריכים את ה-matching של המדינה. אנחנו יודעים לגייס כספים בעצמנו. זה לא קמפיין של גיוס כסף. שהמדינה תתכבד ותקצה את הכסף הדרוש, כי דרושים פה הרבה מיליארדים לנושאים השונים. וזה נעשה בצורה מסוימת בקורונה, אבל לא לחכות שהמלחמה תיגמר, עכשיו.

מה שידענו לעשות בקורונה עם המגזר השלישי אנחנו לא יודעים לעשות עכשיו, 17 יום אחרי המלחמה. ידענו לעזור בקורונה בבית הזה ולנצח את הקורונה, עם המגזר השלישי. ושמנו מאות מיליונים לשמור על המגזר השלישי.

כבוד יושב הראש, כרגע אין חלוקה לא לתחומי התמחות, לא חלוקה גיאוגרפית. כל אחד מנסה לעשות ולקחת מה שמגיע אליו.

זה הסעיף הראשון שדיברת, הברדק. מה הסעיף השני, אם אתה יכול לתמצת?

הדבר השני, בכוח שלך, כבוד יושב הראש, להפעיל לחץ גם על האוצר. זה מה שצריך לעשות. להקצות, בין אם זה קופסה של המלחמה או כל אחד והצרכים שלו, ולהתחיל לשחרר משאבים, כדי שאפשר יהיה לתת מענים לצרכים בשטח. תודה רבה.

תודה לך. ואנחנו מכבדים בברכה את הגעת השר לפיתוח הנגב והגליל, השר ווסרלהוף. שאתה קיבלת מחמאות בהיעדרך, מגופים שכבר בנית איתם שותפויות. אבל על מה שכבר עשית אנחנו רק נותנים מילה קטנה טובה ורוצים את מה שתעשה לעתיד. אז תשמע קצת כמה אנשים וכשתרצה להתייחס אנחנו ניתן לך. גילה רוקמן, צוות ניהול חמ"ל ירושלמי, מרכז שלם. אחריה תמר שחורי. כולם לדבר קצר, שנספיק כמה שיותר. אני אגיד תמיד מי הדובר הבא שתתארגנו. בבקשה גילה.

שלום, תודה רבה על ההזמנה לוועדה הזאת. אני אדבר קצר. קודם כל דיברנו על זה שזה עיר פליטים, ירושלים. יש מעל 20,000 אנשים במלונות, 60 מלונות. ויש עוד מלא, אלפי אנשים בתוך בתים של אנשים ובתוך דירות. ואנשים ישנים אצל אנשים. זה אפילו באמת אין מיפוי רציני. נאמר גם, גדי דיבר על זה שזו הייתה שואה. אז אני מנהלת, אני בצוות ניהול של חמ"ל ירושלמי אזרחי. זו התארגנות של מלא ארגונים שהוקם בשבת לפני שבועיים, בשבת, עם שלושה אנשים. ובאמת זה נמצא ברחוב מנורה 3 ובמתחם איפה שמשפט אייכמן היה. אז זה היה פשוט איזה משהו ניואנסי.

אז מגיעות אלפי פניות ביום, בין אם זה מאזרחים שצריכים אנשים לבייביסיטר, בין אם זה אנשים שמחפשים רבנים שיגיעו ללוויות. בין אם זה אנשים שהגיעו לרבנות, כי צריכים להתאים, לדבר איתם שיש להם איזה שהיא דגימה של DNA, בשביל לעצור איזה שהיא קבורה המונית. נעשים שם דברים מדהימים. אלפי קופסאות לאנשים במלונות. חושבים שהמלונות, יש שם שלוש ארוחות ביום. זה מאוד מאוד לא נכון. כל האנשים האלה לא מקבלים את הארוחות שלהם כל יום. שלא נדבר על תרופות. כשעוזבים את נתיבות באמצע הלילה ושוכחים את האינסולין, צריך לקנות את האינסולין, צריך לקחת אותם לכימותרפיה. אם יש להם סרטן בנתיבות זה אומר שעדיין יש להם סרטן בירושלים. בקיצור, יש עיר פליטים. ואני יודעת את זה בוודאות שהעירייה והממשלה, כאילו, כל המשרדים, אני לא יודעת אפילו אם זה קיים עדיין, אנשים לא מודעים למה שקורה בירושלים. אנחנו מקבלים אלפי פניות כל יום.

גילה, אם את יכולה להתמקד בקשר בממשלה.

אבל אני רק רוצה, זה רק מראה שכאילו אנשים לא יודעים מה קורה שם, כי עדיין לא היו נציגי ממשלה שם. יש מעל 20 מחלקות שפועלות כל היום לתת מענה.

איזה נציג את צריכה שם?

אז זהו, אז כמה דברים: קודם כל, החמ"ל הזה, יש מעל 3,500 מתנדבים שנכנסנו לבניין הזה, בין אם זה הסעות ובין אם זה מחסן. יש שלושה דברים שאני חושבת שצריך: קודם כל, אף אחד לא דיבר פה על מל"ג. רוב, אני לא יודעת איך זה בחמ"לים האחרים, החמ"ל הזה שמחזיק בעצם את ירושלים והמון המון ציוד צבאי רפואי חזק, כאילו כבד, בין אם זה דפיברילטור, חוסמי עורקים, כל הדברים האלה. גם ציוד צבאי לכל החיילים שגם פונים אלינו. אני נהייתי ממש ספצית בנושא. אנחנו מוציאים אלפי שקלים. אנחנו צריכים עזרה עם המל"ג, שהם ידחו את שנת הלימודים גם. כי כל הסטודנטים שמחזיקים לא בטח את החמ"ל בירושלים, בטח החמ"ל בתל אביב וכל האנשים האלה, הם האנשים, הם הכוח החזק.

גילה, משפט סיום בבקשה.

שנייה. יש פה את תומר מהתאחדות הסטודנטים צריך עזרה עם המל"ג. ברגע שיחזרו ללימודים ולעבודה הם ילכו. וזה גם אומר שצריך תקציב להתחיל לשלם לכל האנשים האלה, סטודנטים שמתנדבים יומם ולילה. זה דבר אחד.

דבר שני, אני מסכימה עם זה שצריך לתת לאנשים להמשיך לנהל. הם יודעים, הם כבר מכירים את המערכת. לא צריך עוד משרדים ועוד בירוקרטיה ועוד דברים כדי להתחיל, בואו נעשה פריסה. לא. כל נציג ממשלה מכל משרד, משרד האוצר צריך להגיע לכל חמ"ל, לראות מה הדרישות, להזרים. זה לא יכול להיות שחברים שלי מאוסטרליה אנחנו מממנים את החמ"ל הזה. אנחנו גייסנו בשבוע וחצי האחרונים, זה היה קשר גם למרכז אקדמי שלם ועוד ארגונים, הבית המשותף, כל מיני ארגונים שאנחנו בעצם גייסנו מעל 4 מיליון שקלים בשבוע וחצי אחרונים כדי לממן את המלונות וכדי לממן את הציוד. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שאנשים מארצות הברית, קנדה, אנחנו מתרגמים את כל הלינקים. זה לא הגיוני. אנחנו מצחיקים וזה לא הגיוני. לכן התקשרתי אליך אתמול, חבר הכנסת.

תודה. אני מקווה שהמשרדים שומעים אותך וגם יבואו לבקר בחמ"ל.

יבואו, וללכת לכל חמ"ל. לראות. לא להרוס חמ"לים. כולם עושים, מתחילים לשתף פעולה, זה דבר מדהים, כולם עושים עבודה. צריך עזרה למתנדבים, תקציבית להתחיל לתקצב את המתנדבים, כי הכול ייפול. והמשרדים לא מסוגלים לקחת את זה על עצמם.

תודה רבה גילה. תמר שחורי ואחר כך ירון שביט סגן יושב ראש ההנהלה של הסוכנות היהודית. תמר שחורי. היא בזום.

מיכאל? היי, תודה רבה. אז אני אהיה עניינית. כל הכבוד על הדיון ותודה רבה. סליחה, אנחנו מייצגים, פשוט יש לנו זום תוך כדי של עשרות ארגונים שעכשיו נמצאים. חשוב לי להביא את הקול של היוזמות העצמאיות. אנחנו בעצם חמ"ל שמתאם בין כל החמ"לים ויש עוד כמה כאלה. יש משהו כמו 300 יוזמות שקיימות. השאלה איך מכילים את הדבר הזה. הארגונים הגדולים יודעים להגיע לפה ולהיות. השאלה איך אנחנו פעם ראשונה גם נותנים את המקום הזה לשטח. זה דבר אחד.

שינוי פרדיגמות. ישבנו עם חה"כ מירב כהן, והיא הראתה לנו את הנושאים השונים של המנהלת. זה הולך לפי אותם ערוצים קבועים שראינו: רווחה, בריאות, השטנצים הקבועים. יכול להיות ששווה לחשוב טיפה מחוץ לקופסה. יש פה איזה שהיא שעת כושר לתקוף דברים אחרים ולא לעבור בהכרח דרך כל הערוצים הבירוקרטים הקבועים. מציעה אולי דברים שעלו בעבר, שוב, היות וזו שעת כושר, להקים איזה שהיא קרן של עמותות, קרן החברה הישראלית, שלא נהיה תלויים בגורמים פרטיים כאלה ואחרים או בממשלה. זה אולי קצת ארוך טווח.

ודבר אחרון שאני אומר, העניין של הצבא. חלק, אני עכשיו גם גויסתי, קצינה במילואים, אחרי 20 שנה שלא הייתי על מדים. אנשים מתעסקים בדברים שפוגעים בביטחון שדה. חמ"לים אזרחיים, יוזמות. אני מבקשת מכל מי שמתעסק בדבר הזה שיבינו שיש פה ממש גם כניסה, גם מבחינת סייבר, אנשים נכנסים. אל תנהלו רשימות כאלה, זה תפקיד הצבא בהיבט הזה. לראות שהצבא באמת מבצע, אבל לא לנהל את זה עצמאית. אני אשמח לחבר לכל היוזמות וישר כוח גדול. ומתחברת למה שנאמר, צריך ערוץ אחד.

כל הכבוד לך על מה שאת עושה ועל החשיבה. ועל היכולת להגיד המון רעיונות בתמצית, זה דבר אדיר.

השתדלתי.

בתכליתיות. תודה. ירון שביט, הסוכנות היהודית. יצא. חן כהן מפעמונים ואחריו דבי גיטיס, קשרי ממשל פסטיבל בשקל. קדימה חן.

שלום כבוד יושב הראש, זאת שרון לוין, אני מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים. חן יושבת לידי, מנהלת את התוכניות שלנו. אז תודה רבה על הדיון המאוד חשוב הזאת. אנחנו עמותה ותיקה, 20 שנה בנושא של התנהלות כלכלית. בשגרה אנחנו מלווים ומייעצים למשפחות, מדריכים אותם על התנהלות כלכלית. בזמן חירום אנחנו עכשיו מקימים חדר מיון כלכלי כדי לתת מענה למשפחות שאנחנו צופים שיפנו כבר בימים האלה, כבר פונות אלינו משפחות שזקוקות לסיוע. כי אנחנו רואים שעסקים נסגרים, אנשים מוצאים לחל"ת. יש קושי מאוד גדול בנושא של התעסוקה. אני אתן רק דוגמה ש-ויצ"ו הודיעה שהם לא ישלמו משכורות לחודש זה, ששמענו על כך. אז אנחנו יודעים שאנשים ייפגעו כמובן בכל הנושא הזה של הכנסות.

יש קושי מאוד גדול בנושא של מזון ואנחנו יודעים שיש תוכנית לנושא של תווי מזון, אז צריך להפעיל את התוכנית הזאת. אז לחלק אותה לאוכלוסייה הנזקקת במיוחד. יש ילדים שנמצאים עכשיו בבית, שבימי שגרה מקבלים מזון, ארוחה חמה בבית הספר, בתוכנית הזנה וכרגע לא מקבלים את הדבר הזה. צריך גם לחשוב איך להפעיל את הדבר הזה.

עם איזה משרדי ממשלה אתם עובדים?

אנחנו עובדים עם משרד הרווחה ומשרד העלייה והקליטה בשתי תוכניות שונות.

ומה הפערים? מה אתם רוצים לקדם?

אז אני אומרת, זה גם הנושא של התעסוקה לשכירים ולעצמאים. וגם הנושא של המזון, שהוא מאוד מאוד, בעיה מאוד אקוטית. שקשה לאנשים מזון בסיסי ותרופות. זה משהו שאנחנו נתקלים בו הרבה. גם אנחנו בקשר עם בנק ישראל בנושא, כל הנושא של הרגולציה, בתחום של הלוואות וחובות שאנשים עכשיו לא עובדים, נמצאים במלונות, מפונים ולא יכולים לשלם את החובות שלהם. אז בנק ישראל יצא במספר הנחיות חדשות. אנחנו מבקשים להנגיש את זה בשפה פשוטה. גם הבנקים וגם בנק ישראל והוצאה לפועל הממונה על חדלות פירעון, שאנשים שנמצאים בקשיים כלכליים עוד לפני כן, פשוט להנגיש בשפה פשוטה.

חשוב מאוד. אני פניתי לנגיד בנק ישראל והאמת שהבנקים יזמו באופן עצמאי שורת הקלות. ואני מברך אותם על המון יוזמות גם בדחיית תשלומי ארנונה, עיכוב עיקולים, החזרת צ'קים לכל מי שבחזית ולמשפחות שנפגעו במלחמה. תודה רבה. דבי גיטיס? קרן, איפה קרן? קרן של פסטיבל בשקל. לא רוצה לדבר?

בוקר טוב, תודה רבה. בוקר טוב, אני קרן מעמותת, מובילת עמותת סוף סוף תרבות מתעוררת באילת. תודה רבה שאתם נותנים לי לדבר. מתחילת המלחמה אנחנו התארגנו מאות אמנים אילתיים להתנדבויות במלונות למפונים. סדנאות, מפגשים, מופעים. יש לאמנים המקומיים מגוון ועושר של כלים, בתחום הטיפול עד אומנויות הבמה. ויש הירתמות וסולידריות מדהימה.

חשוב לנו שכולם יבינו שהמענה עבור המפונים הוא לא רק הפוגה ומופעים גדולים. אנחנו בונים יחד עם הקהילות שלהם מענה ומעטפת של תרבות שתפורה לצרכים של הקהילה שלהם. ויש צורך אדיר בחוגים וסדנאות, טיפול, רווחה, אוכלוסיות מיוחדות. וכמו שאמרתי, הופעות גדולות זה לא מה שצריך עכשיו באילת. צריך להוריד ווליום, להישיר מבט, מגע, לתת מקום ולהקשיב.

יצרנו התארגנות של אמנים שמגיעים לריכוזי המפונים לפגוש את המשפחות, הילדים, הנוער, המבוגרים. יצרנו רצף של סדנאות ופעולות של אמנים מקומיים שמגיעים באופן קבוע לפגוש ולעשות. והכול התנדבות מלאה. אנחנו נתקלים, לצערי, באמת קשה לי להגיד את זה, אבל פעם אחרי פעם מחסומים מצד המלונות והרשויות שמתעדפים אמנים מדרגה א' שמגיעים מהמרכז לאילת.

שורה תחתונה, באמת אני מבקשת לתת את הכסף שהמדינה נותנת גם לאמנים האילתים המקומיים ולחזק את הקהילה המקומית. ולא לרשויות ששוכרות יחידות נופש משודרגות לאמנים מתל אביב. תודה רבה.

קרן, את קודם כל דיברת לעניין והעיר אילת נושאת בנטל וברגע הנתון של אלפי אלפי מפונים. וקשה לאנשים להגיע לאילת. ואז קשה לכסף, קשה לכסף להגיע לאילת. וקשה להתייחסות הממשלתית. אבל אילת היא מרכז טיפולי של המפונים. גם אנשים שהתפנו עצמאית וגם פינויים של קיבוצים שנפגעו קשה מאוד במלחמה והם נמצאים באילת. אז תודה רבה לך על הדברים. מושיקו מוסקוביץ', ארגון נחמה והצלה לישראל.

כן, בוקר טוב, תודה. אז אנחנו בעצם ביום הראשון הקמנו איזה חמ"ל ברמת גן, בווילה פרטית. ביוזמתו של השר פה שנמצא, שביחד הקמנו אותו ממש בתוך יום. החמ"ל הזה, אני חייב להגיד, שהוא עשה דברים מדהימים. גם ללוחמים וגם למשפחות בעוטף ומשפחות שמפונות. אני לא אגיד במספרים, אבל זה מדובר בעשרות אלפים של דברים שחולקו ונופקו. בימים הראשונים הסתייענו מאוד בחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, שגם בהתחלה ישבו אצלנו ביחד ופתרו כל מיני בעיות כאלה שאנחנו מדברים פה כל מיני דברים רגולטוריים ובירוקרטיים. וממש פתרו אותם בשניות, דברים שהיו לוקחים הרבה זמן.

אני כן רוצה להגיד משהו שלא קשור לעמותה שלי, אבל אני רוצה להגיד שקצת מתסכל הסיפור הזה שכולם, זה בעיה של כולם פה, כמעט כל הארגונים, שבעצם קונים דברים מתרומות שמגיעות מהעולם וישראל, ובעצם הספקים מעלים את המחירים. אז זה משהו שהוא הזוי וחייבים פה נראה לי שזה המקום לטפל בזה. דברים שעלו, סתם כובע כוננות, שקנינו 1,000 כובעי כוננות לרבש"צים עלה 15 שקלים ועכשיו הוא עולה 40 שקלים. וזה דברים, מטענים ניידים.

יש פיקוח על המחירים באוצר. אולי צריך להעניש כמה כאלה שמנצלים את הצרות של עם ישראל. לא רק שלא עוזרים, נהיו חזירים.

וגם לדבר על זה של מכס, רוצים מכס על כל הדברים שמכניסים פנימה. מכס, בן גוריון חייב להוריד את המכס.

זו הערה חשובה. אתה יכול רק משפטי סיום.

כן. אז זה משהו שפשוט נוגע לכולם, אז בגלל זה אני אומר את זה, במקום להגיד על הדברים שאנחנו עושים. כי זה משהו שנראה לי כולם נתקלים בו בתורמים שתורמים ממיטב כספם ובסוף אנשים פה בארץ מעלים פה כסף. אז בזה אני אסיים.

ושוב, אני רוצה להודות לשר ולכל חברי הכנסת שביחד באמת עשו בהתחלה. וממש, בדברים הכי קטנים שיש, כולל להביא ארגזים למשפחות. אני לא אתחיל להיכנס לכל, אבל באמת היה פה שיתוף פעולה מדהים ותודה רבה.

תודה רבה. מירית בטיטו, מנהלת אגף בנגב גליל. קדימה. בזום? קדימה מירית.

תודה רבה על הזמן. אני אדבר בקצרה. מעבר לתקציב שאנחנו נותנים לרשויות המקומיות בנגב ובגליל לחיזוק הרשויות ולקליטת מפונים, אנחנו תומכים במספר עמותות: תרבותא ישראל, ארגון תנוער אור שאנחנו מפעילים איתה את המוקד מהיום הראשון של המבצע. מערך סיוע לליווי משפחות אבלות עם עמותת חסד ואמת.

מעבר לזה אנחנו בוחנים עוד שיתופי פעולה עם עוד עמותות. אנחנו נמצאים בשטח החל מהיום הראשון. אם זה גם - - - לרשויות עצמן ואם זה עמותות שפונות אלינו ואנחנו פונים אליהם כדי לחזק את המפונים ואת הרשויות עצמן.

מעבר לזה אין לי מה להוסיף, אנחנו כמשרד פועלים בדיוק לפי מה שיושב הראש מכוון אליו.

תודה רבה. גם השותפויות האלה יפות. ואני חושב שהחזון הוא שהנגב והגליל, המשרד הזה יהיה הגב של החברה האזרחית וירחיב את כמות השותפויות שלו וגם יקבל גיבוי מהאוצר והתקציב הדרוש לכך. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי. ואחריה טיראל כהן. מאיה שוורץ נמצאת? לא נמצאת. טיראל כהן, מנכ"לית קדמה, התיישבות צעירים. בזום, יש? אין לך. אורן ברקן, קשרי ממשל גבעת חביבה. קיים? גלעד סולומון, מבצעים איחוד והצלה.

בוקר טוב לכולם. משעה 6:30 ב-7 באוקטובר ועד עכשיו פועלים אלפי מתנדבים. פינוי של מאות חיילים ואזרחים תחת אש, כולל בכפר עזה ובארי וכל המקומות הבעייתיים. אנחנו הקמנו מרכז בשדה יואב, שכולל חלוקת ציוד רפואה ללוחמים וכמובן ציוד הומניטרי. שיתוף פעולה מלא עם המרס"ל ופיקוד העורף.

שלושה פערים שצריך לטפל בהם באופן מיידי: אחד, אנחנו עובדים לבד, ללא שום הכוונה מהממשלה.

מרס"ל, כשאתה אומר מרס"ל זה לכאורה תיאום.

אנחנו עובדים עם המרס"ל בתיאום. אני מדבר עכשיו על משרדים ממשלתיים כגון משרד הבריאות, שאין הכוונה, אין מענה. והוא בעצם הרגולטור הזה בעייתי מאוד לעבוד ככה. וחוסר תקצוב. אפס תקצוב, הכול באופן עצמאי. אלה שלושת הפערים המרכזיים שצריך למלא כדי שנוכל לתפקד בצורה טובה.

תאמין לי, כולם צריכים ללמוד ממך איך מדברים. גם אמרת את הארגון, גם קצר. אני הייתי עם איחוד והצלה במראות קשים מאוד בבארי, בעלומים. אמרנו שם גם קדיש על הבן של הרב בני קלמן שפעל בחילוץ ונהרג שם. ממש כדי להציל. וצריך, אישה שהוא פינה, מבוגרת, היה לה אוזנייה, היא לא שומעת טוב. אז היא אמרה אני צריכה את מכשיר השמיעה. אז הוא חזר לבית כדי להביא ונהרג. אז היינו שם עם איחוד והצלה. אז ראיתי את הפעילות שלכם בשטח.

האמת, חזרתי מאיחוד והצלה אחרי יום קשה בבארי, עלומים, באזורים קשים. פתאום ראינו דבר שמפליא בצומת שובה. בעצם איך משפחה אחת הקימה חמ"ל בשטח והפכה להיות מטה של איסוף וחלוקה מחדש. אם הוא נמצא איתנו, דרור טרבלסי, חמ"ל שובה אחים.

שלום. שומעים אותי? תודה. תודה רבה לך מיכאל. אני בדיוק סיימתי להתפלל. להזכיר, אנחנו מהחמ"ל בצומת שובה. שובה זה ממש הכניסה לשטח צבאי הסגור. ביום שבת הנקודה שלנו הייתה בית חולים שדה ואחי שהוא ברסלבר חרדי, ביום שבת הרב שץ מקפיץ אותנו והוא רץ בשבת בבוקר עם כמה - - - של חשמל כדי באמת לתפעל את כל התאג"ד שהתפתח שם. מאותו רגע נכנסנו לתמונה כל המשפחה. גייסנו כספים שלנו, זה התחיל כמהלך ממש שלנו, במימון של אחי הגדול. ולאט לאט התווסף עוד שולחן ועוד שולחן ואוהל. והיום אנחנו מאכילים מאות, אם לא אלפי חיילים, ממש בקו הראשון, שאף אחד לא יכול להיכנס אליהם. דואגים לשינוע של ציוד דרכנו לתוך מקומות שסגורים לאזרחים. דרכנו ודרך הצבא בעצם שבא ונהנה ממה שיש לנו להציע ועוזרים לנו חזרה.

אנחנו גם דואגים לקבל אלינו מתוך השטח חבילות ששלחו ככה ללא הרף לצבא ובאמת נזרקות שם. ואנחנו דואגים להם לנקות ולמדף. אתה היית שם וראית, המקום נראה כמו סופר לחיילים. מאוד מאוד דואגים שזה יהיה מאוד ממוקד ולכאלה שאין להם את האפשרות או שלא יכולים ללכת ולהביא את התחתונים והגרביים, את הציוד לחורף. באמת הכול. אתמול שינעתי 90 שקי שינה לגדוד שיושב בתוך השטח ואין עליהם כביסה.

הפעילות שלנו בהיקף של משהו כמו 20,000 שקלים ביום. ואנחנו פשוט מחפשים סיוע. אנחנו רוצים לראות איך אפשר להשאיר את המקום הזה פתוח. אנחנו מאוד מעורבים בקרב הצבא באזור שלנו, בקרב רבים שמגיעים. חברי כנסת שעצרו וממש התפעלו מהמהלך. ואנחנו פשוט לא יודעים למי לפנות ולא יודעים את מי לחבר אלינו. אנחנו לא פועלים כגוף רשמי, אלא משפחה שבאמת הבינה שהיא במלחמה וקמה להצטרף למלחמה.

נשמח אם יפנו אלינו אנשים או יידעו לאן להפנות אותי.

דרור, תודה רבה. ונקווה שתקבל שותפות. אתם עדיין לא עמותה עצמאית, אז זה קצת מסובך. אבל גם את זה צריך לפתור באיזה שהיא דרך. זה ממש מיזם של משפחה וזה לתפארת. אני הייתי שם, ראיתי בעיניים. כל מי שיכול לבקר שם בחמ"ל שובה, לראות את זה בעיניים.

יכולים לפנות אליי.

אני אתן לאחים לנשק ואז את, בסדר יסמין?

אין בעיה.

קרן לוי מאחים לנשק ואחרי זה חה"כ יסמין פרידמן.

תודה רבה. אני רוצה לדייק, האחים לנשק הוא בעצם חלק מהחמ"ל אזרחי, זה חמ"ל שהוקם באמת בצורה אד הוק כבר ביום שבת, שקיים על תשתיות באמת של ארגונים שהם פעילים בחודשים האחרונים כמו אחים לנשק, מחאת ההייטק, בונות אלטרנטיבה, סטודנטים ועוד.

אני לא ארחיב במילים על מה שעשינו עד היום. אני חושבת שהרבה ממה שעשינו דובר עליו, נבין אם זה קשור לחמ"ל נעדרים שהוקם פה, צוותי הצלה שבאמת הלכו והוציאו אוכלוסיות שונות ומגוונות מהבתים שלהם. ציוד, ציוד רפואי, עזרה נפשית, העשרה, הפוגה לילדים וכדומה.

אני מברכת מאוד על הדיון שיש פה ואני חושבת שחלק מהדברים שנאמרו חשוב להגיד אותם בקול. וגם דברים שאתה התייחסת אליהם, מר ביטון. באמת במסגרת המשבר הנוכחי החברה האזרחית הגיבה מהר. ועכשיו כשהמדינה מתחילה טיפה להיכנס לאירוע זה מדגיש את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמגזרים. חשוב להבין שהמענה המגוון שהחברה האזרחית הקימה והגישה חלקו לא בר חיים קיימא לאורך זמן. אני חושבת שיש בלבול אדיר בין מה תפקיד האזרחים ומה תפקיד הממשלה. אני יכולה להגיד שגם כשמנכ"ל עיריית שדרות דיבר בוועדה אחרת שאני הייתי בה שבוע שעבר ודיבר על פעילות מתנדבים, אני חושבת שקצת היה בלבול מה המדינה עשתה ומה המתנדבים. וזה לא בעניין קרדיטים, זה בעניין לקיחת אחריות.

עד עכשיו, למיטב ידיעתי, לא הוקמה יחידה ייעודית באוצר. אתה מדבר הרבה על זה שהאוצר לא נוכח כאן היום. צריך להקים יחידה ייעודית באוצר, שהיא תהיה אחראית על הסטת תקציבים לכלל הצרכים האזרחיים והמיידיים. וגם שתוריד חסמים מנהליים כדי שאפשר יהיה לאפשר לכל העמותות כאן פעילות מיידית.

אני קוראת עיתונים, בדיוק כמונו, מדברים על הקצאה של 100 מיליון שקלים בשנת 2023. מוטל על סמוטריץ' להביא לממשלה עד ה-9 בנובמבר מקור תקציבי של 900 מיליון שקלים. אני רוצה לתת נתון אחד שאני מכירה אותו: רק שירותי כביסה עבור תושבי שדרות לשבוע מדובר ב-960,000 שקלים. בסדר? אז רק כדי שיהיה לנו אינדיקציות.

אני מאוד מתחברת למה שמירב כהן דיברה עליו, לגבי עזרה למפונים. יש פה באמת אנשים שהם מנותקים מהבית שלהם בשהייה ארוכה. דיברו פה על המגזר הבדואי. שוב, הם לא חלק ממרכזי המפונים. אז לא ברור אם יש בן אדם אחד שמרכז את כל הפעילות מול המגזר. ומעבר לזה שחסר להם מיגוניות. מן סתם חסר גם שם ציוד.

אני רוצה להגיד שתי מילים אחרונות: קודם כל, לגבי חינוך. אני לא יודעת באיזה רמה משרד החינוך נכנס לאירוע. אבל חייבים לחשוב על פעילות הפוגה שגם תאפשר להורים טיפה הפוגה מעבר לזה שתאפשר לילדים העשרה בתכנים.

ואני רוצה לגעת בנושא התעסוקה. צריך לחזור להיות פרודוקטיביים. זה נכון למשק, זה נכון לאנשים שנמצאים שם עכשיו. עולות הרבה יוזמות שמדברות על זה שעסקים מבוססים יאמצו עובדים אחרים. מישהו צריך לממן את הפעילות הזאת. בנוסף לזה, מדובר גם במילואימניקים שעזבו את העסקים שלהם, צריכים לשלם משכורות, צריכים לקיים את העסקים שלהם. הנושא הזה יקרוס וחייבים שבאמת האוצר יתחיל להקצות לו משאבים משמעותיים ולא משאבים זניחים שמדברים כרגע על 100 מיליון שקלים.

תודה קרן. הנקודה שלך הכי חשובה בעיניי זו אותה מנהלת ואותו בנק זמין למגזר השלישי באוצר. שיהיה כתובת באוצר ויהיו השקעות, שמירה על המגזר השלישי, כמו שעשינו בקורונה, שלא ייפגע. ומינוף המגזר השלישי בעוצמות שיש לו כדי שיעזור לממשלה. זה בעצם הדבר הכי חשוב.

אנחנו כמעט שלושה שבועות בתוך האירוע, אבל זה לא קורה.

ועליו אנחנו נעבוד. יסמין זקס, חברת הכנסת. בבקשה.

קודם כל, הייתי בחמ"ל הקדמי שלהם, של אחים לנשק, בסודה סטרים. אני לא יודעת אם היית.

אני הייתי בתל אביב ונעשית שם עבודה יפה.

זה פשוט מדהים. יש שם שרשרת של ביצוע כמו מפעל משומן. זה באמת מדהים מה שהם הרימו שם בזמן מאוד קצר.

אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו, פשוט כמה דברים שלי הם היו חשובים. אני ומיכאל וגם השר חברים בקבוצת ווטסאפ שנפתחה מיד לאחר האירועים. יש בה 100 חברי כנסת ואנחנו משתדלים לפתור שם דברים במשותף. אבל כולנו נסכים שאנחנו מבינים שעדיין לא ברור על מי מוטלת האחריות של הפינוי. עד עכשיו לא ברור האם זה רח"ל, האם זה משרד התיירות, האם זה, לא יודעת. אף אחד לא יודע. כרגע הכול עוד בבלגן אחד שלם ולא מובן מי אחראי על איזה פינוי של מה ואיפה. והכספים שצריכים להגיע לבתי המלון. עדיין יש בלגן שלם. אני חושבת שמישהו צריך לקחת על זה אחריות.

אני מבינה שיש עמותות שהן בכלל הן חיות עדיין רק על המקדמות שהן קיבלו לשנת 2023. זאת אומרת שהם אפילו לא קיבלו את כל התקציב שלהם לשנת 2023. אז אני קוראת כאן למי שצריך לקרוא, לאוצר, לכולם, שחררו להם את הכספים. 2023 תכף מסתיימת והם לא קיבלו. אני לא מדברת על ההוצאות אקסטרה שיש להם בגלל המצב, על זה שהם תפסו פה פיקוד ראשונים, שהם הניעו פה מהלכים שזה פשוט מדהים היה לראות את זה. אבל שחררו להם את הכסף שכבר מגיע להם.

וכמובן שאני בעד להעביר לרשויות יותר סמכויות, יותר תקציבים. הרשויות, המועצות, יודעות לנהל את זה בצורה הכי טובה. מבינות את הצרכים, יודעות למפות הרבה יותר מהר, מחוברות לשטח הרבה יותר.

אני מודה שזה צורם לי מאוד. אני מקבלת את, אני מהדרום, אני מקבלת המון המון פניות ורציתי לשאול את משרד החקלאות האם מעבר לקול הקורא האם נעשים צעדים נוספים? האם יש איזה שהיא חשיבה של נניח להאריך את רישיונות השהייה של תאילנדים שנמצאים כאן, אולי לפנות למדינות נוספות. זאת אומרת, מה הצעדים שנעשים כדי לפתור את הבעיות? כי מתנדבים בסופו של דבר תכף צריכים לחזור לעבודה ולילדים. ומישהו צריך להמשיך לתפעל את זה.

באותה הזדמנות אני רוצה להגיד תודה גם על כל הפעילות שלכם.

אנחנו עושים דיון על החקלאות.

אחים למשק, זה מהמם.

אבל אחד הדברים האפקטיביים שחקלאים עשו לבד זה הציעו, חלק מהפועלים פוחדים, חלק רוצים לחזור הביתה. זה הגיוני וטבעי. חלק מוכנים להישאר. וחלק החקלאים הציעו להם מענק הישארות. ואנחנו צריכים גם לייצר את המענק הזה. יש סל עזרה לחקלאים שצריך לתת אותו. זה יהיה בדיון שאני עושה לדעתי מחר. מחר 14:00, על החקלאות.

אז מה זה היום ב-13:00?

לא יודע, אולי יש עוד דיון. אבל אנחנו עושים דיון על החקלאות מחר. יסמין, משפט לסיום, בבקשה.

לא, אני סיימתי. פשוט אני לא יודעת אם זה עכשיו הזמן לענות. אבל כאילו רציתי לדעת האם יש עוד אמצעים לעזור באמת לנושא החקלאות.

בבקשה.

צוהריים טובים, תודה רבה אדוני יושב הראש. יוני דמרי, תנועת המושבים. מנהל אגף המשק החקלאי וחקלאי ממושב גילת. בנוגע לשאלות שלך, כן, יש פניות שנעשו לכמה מדינות. אני יודע שיש משא ומתן מתקדם מאוד עם ויאטנם לגבי הבאה של עובדים זרים. אני לא מדבר בשם רשות ההגירה, אבל אני מדבר מהשטח לגבי מה שאני יודע.

דבר נוסף, עובדים שאשרת השהיה שלהם מסתיימת, כלומר סיימו את חמש השנים, אוטומטית זה מתארך בשנה נוספת. כלומר, יישארו פה שש שנים. וככל הנראה גם שבע שנים. דבר נוסף שמהווה תקדים בתחום של העובדים הזרים, עובדים זרים שסיימו את השירות שלהם במדינת ישראל וחזרו לתאילנד, ככל הנראה, זה עדיין לא סגור, אבל יש סיכוי מאוד גדול שזה כן יקרה. הם יוכלו לחזור לשוב למדינת ישראל. יש בזה כמה יתרונות: היתרון הראשון שהם מכירים את העבודה, הם מכירים את המנטליות הישראלית. ואני מצטער שאני אומר את זה, אבל הם בחלקם גם מכירים, עם עברו סבבים של לחימה. אז הם יותר חסינים לצאת לשטח.

אני יודע שנעשות המון המון פעולות, וזה גם המקום לשבח את משרד החקלאות.

אנחנו עוד נדבר על החקלאות, יוני. אבל ההערות שלך הן במקום. עכשיו אני רוצה לשתף אתכם, תראו איך אתם יכולים לעזור לי. אני רואה פה בדפים שלי בין 20 ל-30 דוברים. ואני אישאר פה שעה-שעה וחצי עד אחרון הדוברים, גם אם נהיה פה לבד. לכבד אתכם, כי באתם ובאמת חשוב לכם. אני רוצה לשמוע את כולם. האם כל אחד שאני אתן לו ישתדל להיות חד וחלק? לא לחזור על דברים. ממש להגיע לנקודה, המלצה, בעיה. דבר שלא נאמר פה. תעזרו לי, שניתן את זכות הדיבור לכולם ונכבד. בסדר? מוסכם? אז קדימה. לימור לב, קרן רש"י, מנהיגות אזרחית.

בוקר טוב. אנחנו נפגשים בימי מלחמה, כבוד יושב הראש. אני רוצה לצד הדברים שנאמרו פה והעשייה הרבה.

היא התכוונה שבמלחמת לבנון השנייה עבדתי במגבית קנדה ויחד עם קרן רש"י עזרנו בצפון.

תראה איך אתה התקדמת, אני לא.

את גם, את גם. את עושה עבודה בשטח יותר מכולם. קדימה.

אני רוצה להגיד כמה דברים ממש קצרים. לצד ההתארגנות האזרחית שקמה בשבועיים האחרונים אני חושבת שראוי לממשלה לעבוד עם הארגונים איתם היא עובדת בשגרה. יש הרבה מאוד ארגונים. רובם שמאוגדים דרך מנהיגות אזרחית שהמדינה יודעת לעבוד איתם בהתקשרויות, בחוזים, במכרזים שכבר נעשו. זה הזמן להרחיב את ההתקשרויות, להגדיל ולעבוד עם גופים מקצועיים שהמדינה כבר בחרה ואנחנו יודעים את העבודה. אנחנו מניחים, מבינים שזה יהיה לאורך זמן ולכן נכון לחזק את הדבר הזה ולא לעשות פעולות שעכשיו שמענו, שעלולות להיפך, להחליש, לגרום לנו לפטר עובדים ולהיפרד ממתנדבים. זה דבר אחד.

ראיתי שקרן רש"י עזרה בעניין של חינוך. בים המלח פגשתי.

קרן רש"י עוסקת הרבה בחינוך.

במלונות גם.

אנחנו מקימים בתי ספר מקומיים בתוך הרשתות, מתבססים על ארגוני המתנדבים שבתוך הרשת.

יחד עם משרד החינוך.

אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה בעבר, בהווה ונעשה את זה גם בעתיד.

אני רוצה לשים פה עוד דבר שאני יודעת, אמרת שאנחנו מתמקדים ב-היום, אבל אנחנו צריכים גם לחשוב על החוסן הקהילתי והחברתי בימים שאחרי. אני עובדת, כמו שאתה יודע, בצפון הרבה מאוד שנים. המרקם החברתי, יחסי היהודים ערבים כבר היום על חוט השערה והולך ומתחדד בפעולות שנעשות היום על ידי כוחות הביטחון ואם על ידי גופים אחרים. ואסור להזניח את זה, אסור לשים את זה לסוף, כי זה יתקיף אותנו כשנגיע לזה.

תודה. אופיר דביר, בעלים של Ewave NADLAN.

אני בעלים של Ewave NADLAN. אני, החברה שלי ועוד מספר חברות, YG, יובלים, תדהר, הרימו מיזם ביום השני של המלחמה של אכלוס דירות לתושבי העוטף. לפי קריטריונים של חומרת המצב של אותו תושב. עד עכשיו אספנו כ-800 דירות. 200 מתוכן כבר אוכלסו. עוד כמה דירות מאכלסות יישובים אורגניים, כמו רעים, קיבוץ רעים. אתמול ישבתי עם אספת קיבוץ רעים, שלמעשה אנחנו מכניסים אותם בדירות חדשות, כשהמתווה אומר שהדירות ניתנות להם פרו בונו עד סוף המלחמה או שלושה חודשים. כלומר, לפי המאוחר. כלומר שעד תום המלחמה, כדי לא לייצר פה פלסטר של מלונות. אי אפשר לחיות במלונות. אי אפשר להתקדם.

מה אתה עושה עם הריהוט?

זהו, הריהוט זה חבילת ריהוט של 20,000 שקלים שקיבלנו במחירי עלות מתורמים, פלוס 2,000 שקלים להוצאות שחלות על היזם כמו חשמל, ארנונה וכו' וכו' בתקופה של שלושה חודשים.

בעצם נתתם את הדירות האלה לשלושה חודשים ללא תשלום.

ללא תשלום. לא אנחנו. אנחנו וכל היזמים השותפים למיזם.

כן, סקרת את השמות.

זה חלק קטן. הרבה מאוד, כמעט כל החברות.

ולמה לא מאכלסים את ה-600 האחרות?

יפה, יפה. שאלה מהממת. למה לא מאכלסים? אני אספר לך למה לא מאכלסים. כי נגמרו לנו התרומות.

התרומה נועדה למה?

ל-20,000 שקלים.

לציוד.

לציוד. רק לציוד.

זאת אומרת, כל תורם שייתן 20,000 קיבל את שכר הדירה בחינם.

למעשה כן.

רק צריך את הציוד.

רק צריך את הציוד. עכשיו, אתמול הייתי אצל מרס"ל, אצל מפרד מרס"ל. קרא לי דחוף בלילה, אחרי שגמרתי אספה בקיבוץ רעים. שמצאנו להם פרויקט של 120 דירות עם מימון חיצוני.

אבל למה שהממשלה לא תממן את זה?

בדיוק. למה שהממשלה לא? למה חברות פרטיות - - -

לא, כל הכבוד על מה שעשיתם. אבל לדעתי להביא 20,000 לציוד זה לא סיפור.

בדיוק.

זה הרבה יותר זול מלשכן בבית מלון.

בדיוק. אני הייתי אתמול במלון ספורט, שבו קיבוץ רעים משתכן.

אני יודע שיש פה משרד השיכון, נציג, לא?

אני דיברתי עם משרד השיכון.

שנייה, שנייה, יש פה נציג? בזום? פה? את יכולה לבוא לשולחן?

אני אחדד לך משהו כבוד יושב הראש. אני דיברתי עם יהודה מורגנשטיין. הוא חיבר אותי לרל"ש שלו. הם התקשרו אליי ביום שישי, אמרו לי תעביר לנו פירוט של הדירות. עצרתי את הכול, יום שישי, 17:00, מעביר להם את פירוט הדירות. לא חוזרים אליי. הם לא מבינים שיש לי כל דקה אלפי פניות. יש לי כרגע 3,000 מפונים שמתקשרים אלינו ללא הרף. לצוות שלם שהקמנו במשרדים שלנו בתל אביב. ובמצב אנוש.

שנייה אחת. מישהו בממשלה שבאמת מבין את ההבדל בין המשימה של אדרי למשימה של רוני נומה. מישהו פה יודע להגיד לנו את ההבדל? לא יודעים.

אני אגיד לך מה נראה לי.

שנייה. אני אשאל את אנשי הממשלה. האחריות על שלב המלונות היא גם כלולה במשימה של משה אדרי? לא ברור.

אני אענה לך מה התחושה שלי, אתמול במידע. משה אדרי קיבל משימה, תקומה. זה אומר שהוא עובד על הטווח הארוך. הוא עובד על אכלוס היישובים, על שיקום היישובים, על טיפול במפעלים של היישובים.

ומה - - - מי ידאג להם?

אין. אלוהים ידאג להם וחברות פרטיות כמונו. עכשיו תשאל אותי מה אני אומר לך.

רגע, שנייה אדוני. אולי נשיג לך 20,000 שקלים. נציגת משרד השיכון, בבקשה.

זה לא לו, זה למפונים.

זה היה, בימים קשים זה היה הומור. בוועדות יש לי יותר הומור.

אגב, אני גם לא חייב כסף. אני יכול לקבל את הציוד. תני לי את הציוד. תני לי 300 דירות עכשיו, עם הציוד, מחר. אל תספרי לי סיפורים על שבוע, שבועיים, חודשיים. תני לי את הכסף מחר. כל הספקים עומדים מולי, הזמנו כבר את כל הציוד. אני רק מחכה למימון.

אם זה היה תלוי בי, תאמין לי שהייתי נותנת.

בדיוק. זו התשובה - - -

משרד השיכון, רגע, שנייה. משרד השיכון. הוא צריך, הוא יש לו 600 דירות זמינות כפול 20,000 שקלים זה יוצא 1,200,000 או שאני טועה?

לא, זה 6 מיליון.

6 מיליון שקלים לאכלס לשלושה חודשים מפונים בבית במקום שיהיו בבית מלון. זה כיוון. הדירות בארץ, בכל הארץ.

כל הדירות במרכז. כל הדירות חדשות מקבלן אחרי טופס 4. כל הדירות ממוגנות. כל הדירות ניתנות למינימום שלושה חודשים, עם אופציה עד תום המלחמה, פרו בונו ללא תמורה. אם הממשלה תחליט אחרי זה לממן גם את זה, יופי. אנחנו לוקחים את זה פרו בונו.

השר יישב איתך, אבל זה לא בסדר, כי אנחנו גם רוצים את משרד השיכון.

השר לא יכול לעזור לי.

אל תגיד שהוא לא יכול.

אה, הוא יכול לעזור לי.

למה אתה אומר את זה?

כי הוא אמר, המנכ"ל שלו אמר לי, הוא הסביר לי בצורה ברורה.

לא, שר הנגב והגליל פה.

אה, סליחה.

למה אתה אומר שהוא לא יכול? למה אתה מוותר על האפשרות הזאת?

לא, אני לא מוותר. אני רוצה שיישב איתי עכשיו. אני צריך לאכלס אותם. אני מקבל את הטלפונים.

בסדר גמור. חכה רגע.

משרד הבינוי והשיכון, בבקשה. האם אתם יכולים לעזור במאמץ הזה?

שלום, יפעת סגל רוזנבוים, אגף אסטרטגיה משרד הבינוי והשיכון. רוב פעילויות שנעשו עד כה לאכלוס רוכזו על ידי, מן הסתם, פיקוד העורף. כמובן שהמשרד פתוח לכל מידע. אני אעמוד איתך בקשר כדי לחשוב איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה.

המידע נמצא אצלכם. נתתי לנסי הרל"ש.

רגע, תנשום.

לא, כי הם מדברים סתם.

לא, אתה צודק.

וגם בירושלים.

אבל תן לנו הזדמנות לעשות משהו. אני מבקש אחרי הישיבה הזאת, משרד השיכון, אם השר יכול, לשבת איתו 10 דקות. גם אם אתה צריך לצאת קודם, הוא ייצא החוצה אתך, אבל עם נציגת השיכון.

סליחה שאני קוטעת, אני פשוט יחד עם אופיר על העניין הזה. נעים מאוד, מיכל ישראל. דוגמה למיזם חברתי שחבר למיזם עסקי, מציונות 2000. ואני מייצגת גם את הקרן לעידוד ענף הבנייה. אבל נשים את זה בצד, זה בימים כתיקונם. היום במשבר אנחנו חברנו לאופיר, כדי לסייע לאסף כמה שיותר דירות לטובת המפונים. אני בקשר עם משרד השיכון. שאתמול סיפר לי שיש למעלה מ-50,000 דירות למשרד השיכון.

תקשיב טוב, 50,000 דירות עומדות ריקות ללא יכולת לאכלס בהם אנשים, כי צריך לשפץ אותם. 60,000 לשיפוץ דירה. בדקתי את זה עם המהנדסים שלי. 60,000. 56,000 דירות האלה תן לחברה האזרחית לנהל את זה.

אנחנו לא, אין מספר כזה.

מאיפה יש למשרד השיכון 50,000?

ישבנו איתם אתמול.

בדיור ציבורי יש.

אין 50,000 דירות ריקות בדיור הציבורי.

אם היו 50,000 - - -

יש דיור ציבורי. יסמין, יש 20,000 דירות.

תקשיב, אין משהו, אין דירה אחת בדיור הציבורי שאני לא מכירה.

לא, יש כמה.

אין, יש כאלה שזקוקות, אבל לא.

חברים, לדעתי טעיתם באפס אחד.

לא, לא. אני ישבתי אתמול עם משרד השיכון.

יש לכם 50,000 דירות?

דירות שלא ראויות לשיכון.

רגע. לא, יש להם כמה כאלה, אבל לא 50,000.

זה מה שהם אמרו.

אין דבר כזה. הלוואי והיית אומרת את זה, זה היה תגלית השנה. אין, חבל להתווכח, באמת.

רגע, אני לא מתווכחת. גם אם יש 7,000.

גם זה לא.

יש כמה אלפים. יש כמה אלפים. הסיבה שהם לא שיפצו אותם עד היום זה שהם אמרו שזה הולך להתחדשות עירונית ולא שווה לשפץ. אלה כדאי לעשות.

נכון. אנחנו יודעים לקחת, לשפץ אותם באפס זמן, ביעילות. אוקיי? ולהקצות אותם, לרהט אותם ולהקצות אותם למשפחה.

הנה, אני אומר לך עכשיו פרו בונו, כן? לא רוצה שום דבר. תן לי את הסמכות ממך להביא את החבר'ה האלה ולראיין אותם ולמצוא מה יש להם מאחורי הקלעים. גם בסוכנות, גם בכל מקום. אתה תראה שאנחנו נמצא פה אלפי דירות שאתה אפילו לא יודע עליהם.

אז מה הפרו בונו?

שיסמין לא יודעת עליהם.

מה הפרו בונו?

לעבוד. לא, אני אומר שאני עושה את זה על חשבוני. אני עובד.

מיכאל, רגע. שנייה. הוא ישפץ. רגע, שנייה רגע, אני חייבת להבין.

אני אטפל בלארגן את העניין. אתה תביא לי מימון לשפץ, אתה תביא לי 20,000 שקלים לכל דירה שאני אמצא פנויה, כדי לאכלס את מפוני העוטף כמה שיותר מהר. ותבין, כשאני מאכלס אותם גם לא רק הם מקבלים אכלוס. הם מקבלים גם פסיכולוגים ותרפיסטים וקיבוץ רעים שעכשיו מתאכלס בתל אביב - - -

כשאתה אומר הם מקבלים, מי נותן את זה?

אנשים בתרומות ועזרה.

אתה דואג לחבילה השלמה.

כן, דואג לכל החבילה. לא אני, אני והרבה מאוד אנשים, הפורום לעסקים עובד איתי.

כל הקבוצה, אתה ציינת את זה. טוב, אופיר, אנחנו לא נרד לפרטים האלה עכשיו. השר פה. גם אם הוא יידרש לצאת לפני סיום הישיבה הוא יישב אתכם בחוץ 10 דקות. זו תהיה רק פגישת היכרות. הצוותים המקצועיים שלו יישבו. אני מבקש מנציגת השיכון יש פה שני דברים שאנחנו מטילים עליכם. למצוא 20,000 שקלים לבית ולהכניס אנשים, שזו שותפות עם מגזר שלישי. זה שונה מדברים שעשיתם בעבר. אבל יש לכם רעיונות כאלה. כמו שעושים עשה זאת בעצמך, פרויקט ע.ז.ב שנותנים 30,000 שקלים ליחידה, גם אם היא בבניין ותיק, גם אם היא בעלות פרטית. המשרד ידע לתת 30,000 בפרויקט ע.ז.ב. אז ללמוד את זה וגם לאתר את אותן כמה אלפי יחידות שנאמר בעבר שהם יישמרו להתחדשות עירונית. לשפץ מיידית ולהכניס אליהם מפונים. קבוצות שרוצות לא להיות בבית מלון כמה חודשים. זאת לא תמיד חוויה נעימה לקהילה להיות בבית מלון.

ברשותך כבוד יושב הראש, רק עוד דבר.

לא, לא, סליחה.

מילה אחת.

לא. נראה לי שלא אמרת מילה אחת בדיון הזה. אז החוכמה לדעת לשים נקודה. רועי עמוס, מייסד ובעלים של המרכז להתפתחות אישית.

טוב, קודם כל תודה על הזכות להיות פה. אני שומע אותו והגוף שלי מצטמרר. אבל אני לא אקח את הזמן שלו. ככה, קודם כל אני היום מייסד ובעלים של המרכז להתפתחות אישית בין הגדולים בארץ. ביום הראשון של המלחמה הפכתי את המרכז הזה לחמ"ל מתוך יוזמה, שמתעסק בכמה מישורים. המישור הראשון זה קודם כל ליווי עסקים. אנחנו מדברים פה על מלחמה מאוד מאוד קשה. והמלחמה שכולנו חווים אותה, אבל אנחנו שוכחים רגע את פוסט הקורונה, את המלחמה האמיתית שזו מלחמה לאנשי עסקים. זה אחד.

אנחנו מטפלים פה באנשים, בילדים, שחווים טראומה. לאו דווקא מהעוטף, בכל הארץ. בצפון, בדרום, במרכז. זה אנשים שאנחנו מטפלים. זה נפגעי המלחמה בנובה, לאן הם מגיעים? אף אחד לא מטפל בהם. אנחנו מראיינים אותם, אני מגיע לתקשורת ואני שומע אותם. ושומע את הסיפורים. אף אחד לא נוגע בהם. הם מגיעים אלינו למרכז ואנחנו נותנים להם בצוות המאמנים שלנו את הטיפול הראשוני שהם חלק מהאנשים שהם צריכים את הסיוע. אנחנו מדברים על סיוע.

אנחנו נותנים פה אספקת מזון. אני מוציא משאיות על גבי משאיות. אנחנו מדברים על מטענים, אני מדבר על מזרנים, אני מדבר על אפודים, אני מדבר על קסדות, אני מדבר על שכפ"צים. צה"ל, משרד הביטחון. אנחנו כאזרחים. דרך אגב, שואלים מי מנהל את המדינה? אלה מנהלים את המדינה. אלה מנהלים את המדינה, לא אתם מנהלים את המדינה. הוא צועק צעקה. הוא צריך לשפץ בתים, הוא צריך לדאוג למשפחה שלנו. אנחנו אלה, אלה הפנים היפות של מדינת ישראל. אלה הפנים היפות שמנהלים את המדינה. אלה מוציאים כסף מהכיס שלהם. אני הוצאתי מאות אלפי שקלים מכיסי הפרטי. ואני לא אפסיק עד שהאנשים האלה לא יהיה להם מה לאכול ומה לשתות.

אני צועק עוד צעקה אחת ואני אסיים אותה רק בהודעה של אזרח שהבטחתי לו ברשת שאני אקריא את ההודעה שלו. שמישהו מהאוזניים פה ישמע. אנחנו מבזבזים זמן. אני סקפטי, סליחה. אני סקפטי שמשהו ייצא מהוועדה. זו לא הוועדה הראשונה שלי, גם לא השנייה וגם לא השלישית. כשהזמינו אותי אמרתי לפחות אני הקול השפוי שאולי יצעק פה משהו. מעבר לזה, יש לנו, אני פוסט טראומתי. אני יוצא, אני מפקד בכיר במשמר הגבול לשעבר. יצאתי כפוסט טראומה. ומי מטפל בהם? מי מטפל בשוטרים ובלוחמים שלנו? מי נותן להם מענה? הם ראו זוועות. אני לא יודע מה אתם ראיתם, אבל כולנו רואים את הסרטונים האלה. אף אחד לא מטפל בהם ביום שאחרי. אני פוסט טראומתי שאף אחד לא נתן לו מענה. טופלתי בעצמי. טיפלתי בעצמי. אני נותן מענה היום לפוסט טראומתיים. יש גופים ארגוניים שנותנים להם עזרה. איפה המדינה? בואו רגע לא נחכה לדקה התשעים. בואו לא נחכה לרגע הזה ששנייה אחרי שהמלחמה תיגמר ואז נטפל במשבר וכולם יחזרו לעיסוקים שלהם, כי נשכח את האזרחים האלה שיושבים בבתים. הילדה שלי עושה פיפי במיטה, היא בת 12. היא לא גרה, היא גרה בבית שאן. כי היה טעות שרחפנים נכנסו לבית. איפה אנחנו נמצאים? וזה בדיוק אותם אנשים. זה מהאזרח עד לאנשים. אנחנו מדברים על חבילות מזון, אנחנו מדברים על דירות. אני אכלסתי 20, לא כמוך, אבל 25 אנשים מהדרום. שילמתי שכירות לבן אדם. עשיתי איתם עסק אני אשלם לכם שכירות חודש, אתם תתנו לי חודשיים מתנה. שיהיה ל-25 תושבים מעוטף עזה. אני צריך לשלם להם שכירות? נו, באמת, זה לא מצחיק. אנחנו כבר עברנו משבר, לאלף אלף הבדלות, את משבר הקורונה. איפה המשבר הזה קיים? אנחנו, זה משבר פי כמה וכמה הרבה יותר קשה.

ואני אסכם לך במשפט אחד. אנחנו מדברים במה אנחנו צריכים לסייע? בואו נדבר קודם כל שכל משרד יעשה את העבודה שלו. עזבו אותנו עם כל השטויות. שכל משרד יעשה את העבודה שלו. הייתי בוועדה מרכז לביטחון לאומי. ישבתי. הם רבים על כסף לנשקים. האם לתת נשקים ולאבטח. איזה יישוב יקבל. מישהו פה דיבר על איזה בן יותר חשוב. איך תגיד לבנים שלך שלא נתנו להם נשקים כי מה? כי אתם פחות חשובים או היישוב פחות חשוב?

אני רוצה לסיים במשהו אחד, יושב ראש הוועדה, להקריא הודעה שקיבלתי ברשתות החברתיות. ודרך אגב, לפני זה, הסברה. זה לא, לא פחות חשוב, סליחה. אף אחד לא מתעסק בהסברה.

רועי, תקריא את ההודעה.

בבקשה. "רועי, אני פונה אליך כמוצא אחרון. אני רגע אחד מלהרים ידיים ולוותר על החיים שלי. אני מרגיש שהמדינה הפקירה אותי. המשכנתה יורדת לי, הארנונה יורדת לי. האשראי חנוק. כל ההזמנות קדימה שלי בוטלו. אפילו כסף למטרנה אין לי. פתחתי את המקום הזה כי הוא היה החלום שלי ועכשיו אני הולך לפח. בבקשה רועי, תעזור לי".

אני רק אדם אחד, כבוד יושב הראש, אני אחד. אני לא יכול לעזור לכולם. צוות היועצים העסקיים שלי פרוסים בכל המדינה. המאמנים שלי עובדים. אני משלם להם משכורות והם לא מתכוונים כסף, הכול בהתנדבות. אני פה יוצא לסדנה שפתחתי ל-100 תושבי הדרום. הזמן שלי שווה כסף בדיוק כמו ששלכם שווה כסף. אתם מקבלים כסף מאתנו. תתחילו להכניס את היד לכיסים ולהוציא כסף.

תודה רבה. וזה המגזר העסקי הבן אדם הזה.

והפרטי.

ואנחנו ציינו בהתחלה שהתשובות לעסקים חלשות מאוד, 17 ימים אחרי המלחמה.

ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה עוד שבועיים, כבוד יושב הראש.

התשובות של האוצר לעסקים חלשות ביותר.

יש עכשיו דיון בוועדת כספים על זה.

דיון זה טוב. אמר לנו רועי שדיון זה טוב. אבל המבחן של ממשלה זה מהירות תגובה. משרדים שהעבירו כסף לרשויות העבירו לעמותות – אני מצדיע להם. אם האוצר עוד לא נתן פתרונות לעסקים ועוד לא נתן פתרונות לעמותות ולמגזר שלישי הוא לא באירוע. וזה משרד אוצר שבמשך שנתיים העביר מיליארדים בקורונה לעמותות ולעסקים. לא משנה מה המודל. תן מקדמות. תרגיע את העסק. תגיב מהר. מה הדיונים האלה?

אז אנחנו רואים פה בעיה קשה מאוד בסוגיות שדיברנו עליהם. עסקים ומגזר שלישי לא קיבלו פתרונות. עסקים זה כולל חקלאים, זה כולל כל העולם. זה עוסק זעיר, זה עולמות שלמים. זה גם משפיע על שכירים. כי כשעסקים קורסים.

יהיה פה גל פיטורים נוסף.

אפילו אבטלה ודברים אחרים. תודה רבה רועי. אורית כהן שטילר. פורום ארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית. נמצאת איתנו? יצאה? אריה מונק, מנכ"ל בית חם. קיים? יעקב נורני, יושב ראש מרכז סיוע לב שרה. ד"ר אילן עמית, אג'יק מכון הנגב.

תודה רבה. אג'יק מכון הנגב ארגון חברה אזרחית יהודי ערבי הגדול ביותר שפועל בנגב. החברה הבדואית ספגה עשרות פצועים, נעדרים, חטופים והרוגים. זאת לא רק שעתה היפה של החברה האזרחית, זו גם שעתה היפה של השותפות הערבית היהודית והיהודית בדואית בנגב. ההתנדבות כתף אל כתף באספקת מענים למשפחות החטופים והנרצחים והנעדרים הבדואים, בכפרים הבלתי מוכרים היא פשוט מדהימה. ארבע נקודות ופתרון:

אנחנו חייבים לפתוח את מערכת החינוך הבדואית בנגב, ובשביל זה אנחנו חייבים למגן את מוסדות החינוך הבדואים בנגב. ילדים שלא מגיעים לבתי הספר בכפרים מתחילים לצבור פערים. לא נהנים מארוחה אחת חמה ביום ממפעל ההזנה של משרד החינוך והפערים האלה יעלו לנו הרבה יותר ממה שעולה בטון למיגוניות.

שנייה אחת. כפיר אוחנה שהיה אמור להיות כאן, הוא נמצא כאן? פיקוד העורף.

הוא צריך להיות בזום.

הוא בזום? אז תמצא אותו. כי אם מישהו נמצא מפיקוד העורף, רוצים שיתייחס למיגוניות, לפחות במרכזי הלמידה, גם בכפרים. יש אזורים. מה? שירן? אז תכף אנחנו ניתן לך. שירן, עוד רגע. תתייחסי גם לעוד דברים שעלו פה, בסדר?

אנחנו היום על בסיס כספים פילנתרופיים מתחילים לרכוש מיגוניות במאות בודדות. אלו לא היקפי תקציבים שיש לנו. ולהציב אותם ליד מוסדות חינוך וליד בתים של מתנדבים כדי להתחיל להניע את הגלגלים של חינוך בלתי פורמלי. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה, תקצוב של צוותי החוסן האזרחיים. ארגונים כמו אג'יק וארגונים השותפים לנו בחברה הבדואית בנגב. הזיזו הרים, ממש כבר שעות אחרי תחילת מלחמה. הדבר הזה חייב להיות מתוקצב כחלק מהחלטת ממשלה. בנושא זה, גם המלחמה הזאת תסתיים ואחרי שהיא תסתיים הממשלה תעביר שוב פעם החלטת ממשלה לשיקום הנגב. החברה האזרחית הערבית, החברה האזרחית הבדואית חייבת להיות חלק מהחלטת הממשלה לשיקום הדרום.

אתה צודק, היא נשאה בנטל. החברה הבדואית שילמה מחיר יקר בחיים וקורבנות. וגם גילויי גבורה ואומץ וערבות הדדית של הצלת חיים על ידי בדואים שהיו בקיבוץ בארי, במקומות אחרים, הצילו חיים.

ופתרון לשלוש הנקודות האלה: של החינוך, של צוותי החוסן ושל המיגוניות, יש לנו שתי החלטות ממשלה. 1279 של החומש הקודם ו-2397 של החומש הנוכחי, לחברה הבדואית בנגב. החומש הקודם לנגב הסתיים ב-60% ניצול והכספים אליו עדיין זמינים. עשרות מיליוני שקלים שעדיין זמינים. החומש הנוכחי גם כן נמצא בתת ניצול ויש שם עשרות מיליוני שקלים שעדיין זמינים לחברה הבדואית בנגב. צריך לשחרר את הכספים האלה.

חה"כ ביטון, הסבת את תשומת ליבנו להיעדרותו של משרד האוצר מהדיון הזה. אני מפנה את תשומת ליבך להיעדרותו של המשרד לשוויון חברתי מהדיון הזה.

לדעתי כן היה נציג.

את הנציג של רשות האגף הבדואי.

אוקיי, של הרשות הבדואית. שהיא ת"פ של המשרד. כן. אז עכשיו אנחנו נשמע את פיקוד העורף ואחר כך את הסוכנות היהודית. ירון שביט, אתה אחרי פיקוד העורף.

שירן, אני הייתי אצלך בפיקוד. הצגת לנו את מרס"ל, נכון?

הצגתי לכם את משל"ט ינאי בעיקר ובנגיעות קטנות את מרס"ל. אני אתייחס רגע לדברים.

אז תעשי לנו סדר. והדגשים, כמה דגשים: איך עמותות יכולות להיות בקשר עם מרס"ל ולעזור לכם במה שאתם עושים, שתפתחו להם דלת. אבל גם אתם תחברו אותם למשרדי הממשלה שיתנו גב תקציבי. שזה, זה שני דברים. לקבל עזרה מהעמותות ולחבר אותן נכון לממשלה. אז תני גם סקירה על דברים שעלו. אני מאוד התרשמתי מהעשייה של פיקוד העורף. זה לא מפליא, גם בקורונה אתם הייתם נבחרת. וגם פה אתם לוקחים אחריות כמעט על כל מעגלי החיים האפשריים. אני כן דורש מכם את אותו מרכז מטריה, מרכז לטיפול בטראומה לאומי, שיהיה בו את הבריאות ואת הפיקוד ואת הרווחה. וזה שר הבריאות אמר לי שהוא לוקח על עצמו ומנכ"ל משרד הרווחה אמר לי. וחייבים לעסוק בטראומה בצורה כוללנית ולהגיע לאנשים תוך שבועות ספורים ולא תוך חודשים. כי אז זה נהיה פוסט טראומה. אז זו משימה שאני לא מוותר עליה ונדון בה בנפרד. אני אדבר איתך אישית. אבל בואי, תני סקירה. בעיקר מיקוד לעמותות הללו איך לעבוד אתכם.

אני אגיד רגע כמה דברים ואתייחס. אחד, אנחנו הקמנו כבר בקורונה את המרס"ל שזה מרכז סיוע לאזרח. אנחנו בחמ"ל משותף עם המועצה הישראלית להתנדבות, ביחד עם הרבה ארגוני התנדבות שגם עלו פה ודיברו, כמו איחוד הצלה, אחים לנשק, ידידים. הרבה מאוד שפה נמצאים גם איתנו בחמ"ל הזה ונותנים מענה לצרכים שעולים.

הצד השני של המרס"ל אנחנו עם הפורום הכלכלי החברתי. יש לנו דסק של המגזר העסקי שבו אנחנו יודעים לעשות חיבורים נוספים.

אני אגיד רגע שיש היום הרבה מאוד התארגנויות פרטיות שצצו במלחמה הזאת וזה מהמם ומדהים. אנחנו לא יודעים לשלוט בכולם. אנחנו מזמינים את כל הארגונים שלוקחים חלק וכל החמ"לים שהוקמו וחמ"ל החמ"לים וכל מי שאנחנו מגלים שצץ במלחמה הזאת, להתחבר אלינו, אל מרכז הסיוע לאזרח. אנחנו רואים תמונה שלמה, ארצית, של הדברים שצריך סיוע ומנסים להכווין את הסיוע למקומות הנכונים.

תראו, אין לנו שליטה על איזה התארגנות עצמית שבאה למלון מסוים ונותנת דברים. וזה בסדר וזה כנראה גם ימשיך לקרות. זה התארגנויות שקמו עכשיו וזה מדהים גם לראות את זה. המטרה שלנו זה לחבר את הגופים שלא מחוברים. אני רשמתי פה הרבה מאוד אנשים שעלו והציגו, שלא מחוברים אלינו למרס"ל. ואנחנו נרצה לחבר אותם אלינו כדי לתת את המענה למרחב.

את יכולה להשאיר מספר טלפון עכשיו, נייד?

כן, אני רשום פה תכף בצ'אט.

שאנשים יוכלו לרשום לכם ווטסאפ. מה המספר?

אז תכף אני ארשום אותו פה בצ'אט, בסדר? תוכלו לפרסם.

אבל הם לא בצ'אט, שירן.

אז שנייה, יתנו לי פה את המספר של המרס"ל.

פה, האנשים שפה הם לא בצ'אט. אני יכול לתת להם דרך הוועדה, אבל אם תגידו מספר.

עכשיו, עכשיו.

אנשים ירשמו אותו.

052-90188818

ומי איש הקשר?

זה גם עונים בווטסאפ וגם טלפונית. זה תא השליטה שלנו במרס"ל.

אוקיי, בואו נמשיך.

עוד פעם, תגידי את המספר. אומרים שאולי הוא לא תקין. אולי 8 אחד מיותר.

אני אגיד שוב. 052-9018818. זה המספר במרס"ל.

אוקיי, תמשיכי.

מעולה. אז זה רגע צד אחד שקשור לכל הדיון הזה שאנחנו עוסקים בו מהבוקר. צד שני, אנחנו עוסקים בכל הנושא של המלונות. עכשיו, אני שמעתי הכול ואני מכירה גם את הפערים. צריך רגע להבין, קודם כל, אי אפשר להשוות את מה שקורה פה היום למה שקרה בקורונה. לא בהיבט המלונות ולא בהיבט מרכז הסיוע לאזרח. אנחנו במלחמה וזה מתנהל אחרת וזה נראה אחרת. בקורונה עסקנו בפיק הכי גבוה ב-60 מלונות. היום אנחנו מדברים על יותר מ-200 מלונות. חבר'ה, אנחנו באירוע אחר. צריך רגע להבין את זה. ואנחנו מנסים לנהל את האירוע הזה, גם לתת מענה ביחד עם משרדי הממשלה. הם שותפים שלנו. כפיר היה פה מקודם, מרח"ל, הם ביחד איתנו נותנים את המענים גם בהקשרים של מה שקורה במלונות עבור המלונות שמפונים.

שירן, תסבירי רגע משהו על משל"ט ינאי, כי אנשים לא מכירים.

אז אני אגיד, משל"ט ינאי בשתי מילים זה המשל"ט שאוחז בכל התמונה של מה שקורה בבתי המלון או במתקנים אחרים, בתי הארחה וכו', של המפונים. אנחנו רגע יודעים להגיד מה הצרכים שיש במלון. לחבר את משרדי הממשלה למענים שצריכים להביא. בכל מלון יש לנו צוות שלנו ויש צוותים של משרדים. משרד הרווחה נמצא שם באופן קבוע, משרד החינוך נמצא שם באופן קבוע. ומשרד הבריאות בתצורה כזאת או אחרת של מענה. בכל מלון זה מתנהג אחרת.

צריך להגיד שכל בוקר אנחנו קמים עם עוד 20 מלונות. התחלנו לפני יומיים בצפון, גדלנו בעוד 50 מלונות. זה אירוע. כולם נרתמים לזה, כולם בתוך האירוע הזה. אבל זה התארגנות שלפעמים לוקחת קצת זמן. חוץ ממה שקורה עם המשרדים שנמצאים פיזית בבתי המלון אנחנו יודעים לתת מענים של משרדים נוספים. אם זה רשות האוכלוסין שמגיעה למלונות כדי להנפיק תעודות זהות או משרד התחבורה שמפיק רישיונות נהיגה. וכל מה שאנשים, לצורך העניין מפונים, הצרכים הבסיסיים שהם צריכים לקבל במלונות.

על זה אנחנו מחברים את ארגוני ההתנדבות לתת מענה של מה שנקרא, שלא נפתרים על ידי מוסדות המדינה. בסדר? זה רגע גם החיבור בין שני המשל"טים. המשל"ט שעוסק במפונים במלונות לבין מרכז הסיוע לאזרח שיש אצלנו.

שירן, אנחנו לא נגיע לכל הפרטים. אני רוצה, א' יש לאנשים את הנייד שלכם ותתחילו להכיר את העמותות הרלוונטיות. ב', השר לפיתוח הנגב והגליל לוקח על עצמו יחד איתי לזמן מפגש עבודה עם עמותות שרוצות שהוא יכיר אותן. ואיתך ולראות מה ניתן לעשות להגדיל פעילות. אז תודה שירן. הסוכנות היהודית, ירון שביט, סגן יושב ראש ההנהלה. בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש ובוקר, בוקר לכולם. קשה להגיד אפילו בוקר טוב בימים אלה.

הסוכנות היהודית כמובן היא זאת שמהווה גשר דו סטרי מיהדות התפוצות. והתפקיד שלנו לרתום אותם למאמצים. אני אדבר מספר תחומים שבהם אנחנו עסוקים, חוץ מאוכלוסיות שלנו, שיש לנו אלפי מפונים גם ממרכזי הקליטה וגם מבתי עמיגור שנמצאים באזורי הסיכון. אנחנו מטפלים בפינוי שלהם.

מבחינת החברה הכללית, אז קודם כל זכינו כלקחי אירועי העבר יש לנו נציג בשולחן שלנו של רח"ל, של יקל"מ ואז אנחנו פותרים מולם בעיות הרבה יותר מהר וזה עובד מצוין. אני מדבר קודם כל על הקרן לתמיכה בנפגעי טרור, שאנחנו תומכים בכל אחד ואחת שנפגע. ביקשת פירוט על אוכלוסיות מיוחדות. אז כמובן שהקרן תומכת ללא הבדל דת, גזע ומין. גם בנפגעים מהמגזר הערבי והבדואי. גם פה, האתגר של הקרן הזאת, שבדרך כלל מטפלת בין 100 ל-200 נפגעים בשנה, מוצאת את עצמה עכשיו עם 5,000 ויותר שצריך לטפל בהם. אנחנו פתחנו מיד במבצע גיוס כדי להגדיל את הסכומים שהקרן הזאת יכולה לתמוך בהם לעד 100 מיליון דולר. כרגע כבר יש 45 מיליון שהצלחנו לגייס לזה.

הקרן הזאת תומכת קודם כל במענק ראשוני, וראינו שהדבר הראשון שאנשים צריכים זה קצת כסף לעצמם.

זה דרמטי. ראיתי את זה בשטח, כמה אלפי שקלים להתחיל. כל הכבוד.

בדיוק. גם ביטחון עצמי כשיש לך כסף לעבוד איתו.

וזה גם ניתן כבר בשבוע הראשון.

אחר כך עד שלוש שנים תומכים בהם, עד 25,000 שקלים. גם בתמיכה נפשית, פוסט טראומתי, כל הדברים האלה. אז זה גם חלק מהעניין. אני אגיד שאנחנו גם עלה פה הסיפור של סיוע לעסקים. פתחנו הלוואות אוטומטיות לעסקים בלי ערבים, בלי ריבית. שהסוכנות היהודית מעמידה עם ערבות שלה עד 200,000 שקלים. אז כל מי שהעלה פה שיש עסקים שקורסים וצריכים איזה שהיא הלוואה בסיסית כדי קודם כל לעמוד על הרגליים, אז הסוכנות היהודית עומדת לרשותם.

תודה ירון.

ואני רק אגיד שאנחנו נכנסים גם לפתרונות הדיור, גם לטווח הבינוני, כמו שהוזכר פה. גם אנחנו מארגנים 800 יחידות דיור.

יש לכם גם את עמיגור. אולי אתם יכולים לחבור לאופיר הזה. אני אומר לך, אני אוהב את עמיגור ואת המנכ"ל ואני רוצה שבדיון הזה על הדיור תצטרף אליהם. אחרי זה תנחה את עמיגור לבדוק מה הם יכולים לעשות.

בשמחה רבה, אנחנו שם.

עמיגור חברה ממשלתית, חברה סוכנותית לדיור והיא אפקטיבית. הלוואי ועמידר הייתה מגיעה לאפקטיביות הזאת.


יש לי פה את ניר ונגר, הוא פה? ראש מועצת תמר. לא? לא נצא. טלי כלפא, איגוד העובדות הסוציאליות. בואי לשולחן. חבר'ה, לא נשארו לנו הרבה. עוד איזה שבעה, שמונה. להחזיק מעמד, להיות קצרים.

כן, אז תודה על ההזדמנות לדבר. אני טלי כלפא, מאיגוד העובדים הסוציאליים. עובדת בעיריית אור יהודה, במחלקת משאבי קהילה.

לפני שאני צוללת לפרקטיקה, אחת מנקודות היסוד שלא שמעתי בדיון הזה זה את הצורך, בעצם חלק מהטיפול בטראומה זה שהמדינה תהיה בפרונט. עם כל הכבוד לחברה האזרחית, האזרח, אחת הטראומות שהוא ספג זה איפה המדינה, איפה היה הצבא, איפה המשרדים. ולכן כדי לטפל בטראומה צריך שמשרדי הממשלה יהיו בפרונט והם יובילו את שיתופי הפעולה.

אין לנו בעיה עם זה. אבל אנחנו רואים הבדלים בין משרדים. יש כאלה שכבר הלכו, בנו, שילמו ועשו. ויש כאלה שאנחנו מחפשים אותם. אז אי אפשר להסביר לעמותות הממשלה תוביל. כשהממשלה תוביל העמותות ירגישו את זה.

ההצעה שלי, כדי לייצר את הקשר הזה הוא לתת יותר מקום לרשויות. כבר הציגו את זה מקודם.

עם הרשויות אין לנו בעיות. הרשויות יודעות לעבוד. שים בהם כסף, הן עושות את העבודה.

אז בקורונה קיבלנו תקציבים, תקנים לרכזי התנדבות. היינו רוצים שגם עכשיו יחזירו את התקנים של רכזי התנדבות. בנוסף, לתת לרכז ההתנדבות יותר סמכות להיות איש הקשר מול החברות האזרחיות ולייצר את הקשר ולא להנחית את הפעולות מלמעלה. זה הכול.

תודה רבה. הבאים בתור, ממש לקצר. גור שלי, תנועת תרבות. זה בזום אני חושב. יש איזה מישהו כזה? תראה. אם אין לך, תדלג. רובי לוזון, מ"מ מנכ"ל פיתוח הגליל במשרד נגב גליל. כן?

שלום. ככה, הרשות לפיתוח הגליל מצידה מטפלת בעיקר בנושא המוכנות והפעילות לתושבי הגליל. חלקם שעדיין ביישובים וחלקם שמפונים לבתי מלון. אנחנו כן עובדים עם ארגוני חברה אזרחית. יצרנו קשרים עם מרכזי החוסן בגליל, כדי לבנות תוכניות למפונים תוך כדי השהייה וליום שאחרי. אנחנו יוצרים קשר עם עמותות בקשר לנושא של מיצוי זכויות לאנשים שפונו מביתם. לפתוח מוקדי מידע עבורם, המתיישבים שמפונים ואנשים אחרים. אנחנו בקשר עם המקורות של איסוף מזון ותרומות, כדי לסייע במה שאני יכולים בהפעלת המרלו"גים האלה. ואנחנו פתוחים לשמוע כל הצעה של כל ארגון לשתף איתו פעולה על פי ההנחיה של השר.

תודה רובי. נתנאל כהן, מ"מ מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב. גם בזום. זמין? לא זמין. עמית יפרח, תנועת המושבים, מזכ"ל. נמצא אולי בזום? לא נמצא. גור שלי לא מצאת אותו? אוקיי. מיכל לוי, המדענית הראשית, משרד החקלאות, בזום.

שלום, תודה רבה. קודם כל, נמצאת גם נציגה שלנו באולם אתכם. אני מאוד שמחה שסוף סוף ניתנה לנו ההזדמנות לדבר.

לא, הייתה לך פה נציגות של משרד החקלאות שדיברה.

לא, משרד השיכון דיבר.

אה, נכון, את רק הערת הערת ביניים. נכון. כן?

בכל מקרה, יש המון דברים שנעשים אצלנו במשרד בשיתוף עם האזרחים המדהימים שפועלים במסלולים השונים. אני רק אציין כמה: קודם כל, החמ"ל אצלנו במשרד עובד בשיתוף פעולה הדוק ביחד עם נציגי החקלאים, מועצות הייצוא שיושבים אצלנו כל בוקר בהערכות מצב ושותפים מלאים איתנו. אז זאת נקודה ראשונה. והקשר אליהם הוא חשוב.

אנחנו פועלים וגם פרסמנו נוהל בתמיכה בעמותות שעובדות מול כמויות באמת מדהימות ומחממות את הלב של מתנדבים שבאים ורוצים לעסוק ולעזור לחקלאים באמת בכל הארץ. אנחנו תומכים בעמותות האלה. אנחנו עובדים ביחד בכל דרך שרק אפשר כדי לסייע להם ולעודד את הפעילות שלהם. אנחנו עובדים גם מול, כמובן, הצבא, לסייע לחקלאים בתיאומים להגעה לשטחים וחלקות, לולים, רפתות, שנמצאים באזורי עימות. וגם בתמיכה בחקלאים במקומות אחרים.

מעבר לזה, אנחנו פועלים גם מול משרד הכלכלה, גם מול משרד העבודה ונמשיך לעשות את זה בנושא של עובדים. אנחנו מסתכלים כבר אסטרטגית קדימה, טווח בינוני ארוך, איך אנחנו מביאים עובדים אל החקלאות בשכר. גם נעשות פעולות, והוזכרו קודם.

אתם דיברתם על ה-5 מיליון, מיכל, קול קורא. אתם יש לכם בקנה עוד?

כרגע זה עומד על 5 מיליון. אבל נוכל להגדיל את זה ככל שיידרש.

כן? לשלב עוד עמותות בעתיד? עוד יוזמות של מגזר שלישי?

בהחלט. יצא הבוקר צו 8 חקלאות, שזה בעצם אתר אחוד שמטפל בכל נושא המתנדבים. אבל אני חייבת להגיד שמתנדבים, זה כמו שאני אומרת, זה מדהים ונהדר ואוויר לנשימה ומסייע מאוד לחקלאים. אנחנו מסתכלים קדימה בנושא של עובדים ואיך מייצרים, מתחילים לייצר גם הכשרות נדרשות כדי לתת מענה במקומות שעובדים זרים עזבו. גם נעשית עבודה של השר שלנו מול שגרירויות ומדינות נוספות כדי להביא עובדים ממדינות אחרות.

מיכל, אתם בודקים את העניין של מענקים להישארות של עובדים זרים? תמריץ.

נכון. יצא נוהל. יצא נוהל מטעם המשרד לתמיכה בחקלאים שבאזורי העימות שיחזיקו, יצליחו להשאיר את העובדים הזרים שלהם, בתוספת שכר לעובדים האלה. הנוהל הזה כבר פורסם. אנחנו גם מתמודדים עם ייבוא מוגבר. גם מנסים לעשות עבודה מול רשתות השיווק.

יהיה לנו דיון בחקלאות מחר, מיכל.

כדי לקלוט תוצרת מקומית.

מיכל, מחר אני מקדיש את כל הדיון רק לחקלאות. אני אשמח שתבואו. ושהמנכ"ל יבוא והסמנ"כלים יבואו לכנסת ויתנו לנו תשובות.

אוקיי, הבוקר, גם נקודה נוספת, הבוקר פורסם, הוקמה טיוטה לתקנות תכנון משק החלב, כדי לאפשר מה שנקרא אומנה לחקלאים שהרפתות שלהם ניזוקו והם לא יכולים לחלוב. להשתמש במכסות שלהם דרך מחלבות אחרות שהן כן פעילות.

תודה רבה. מיכל, אני חייב לקטוע אותך. כי אנחנו מחר, מחר יש לנו שעה רק לחקלאות. ואני אשמח לראות אותך ואת המנכ"ל פה ונדון בדברים. מור דקל, העמותה למען הילד והגיל הרך.

תודה רבה. תודה רבה לכבוד היו"ר ולכבוד השר. אנחנו עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך. אנחנו גם חלק מהשלוחה העולמית של OMEP, כאילו אנחנו OMEP ישראל, חלק מ-75 מדינות שמתעסקות בעיקר בשינוי מדיניות בדרך כלל וטיפול בגילאי לידה עד 8.

מיום פרוץ המלחמה, כבר מהבוקר, התחלנו לקבל פניות, גם ממשפחות, גם מהורים מפונים. בעיקר של תינוקות. ב-S.O.S ראשוני זה להעביר אותם לבתים שהיו מוכנים לארח. ותוך כדי כבר התחלנו לקבל פניות שמתוך זה ביום ראשון ב-8 באוקטובר פתחנו את חמ"ל התינוקות. אז כשאנחנו מדברים פה על הרבה הרבה יוזמות חברתיות שאנחנו עובדות איתם גם בשיתוף פעולה, אנחנו מתעסקות כבר מעל שבועיים אך ורק מתן מענה מקצועי, שזה שליחת נשות מקצוע, מדריכות הורים, פסיכולוגיות, נשות חינוך, מטפלות וסייעות או גננות שהיו גם בבית עד לא מזמן. גם ממקום של ללכת ממש ללוות את האנשים האלה. מרפאות בעיסוק, אפילו יועצות הנקה. המון המון נשים שיצאו מהתופת אחרי לידה והיו צריכות להמשיך להניק את הילד שלהם ולא היו מסוגלות מבחינה נפשית. או ילדים שאיבדו את האימהות שלהם ולא היה להם מענה.

בנוסף, ציוד בסיס ובעיקר כל הדברים של חיתולים, מגבונים, תמ"לים, תוספי מזון, לתינוקות ופעוטות. יש פה המון עמותות גדולות שעובדות איתנו בחמ"ל שלנו בשיתוף פעולה. ויתרה מזה, גם חברי כנסת. עכשיו, אתה שואל מה הפערים. אז אני אסביר. אחד, אנחנו עמותה שעד היום לא ביקשנו שום תקצוב ושום תמיכות. יתרה מזאת, אנחנו פועלות מ-1979. אנחנו מוכרות בכנסת. אבל עד היום עוד לא הצלחנו, רק עכשיו בשנה שניסינו, אין לנו עדיין סעיף 46(א). וכשאנחנו רוצות עכשיו לקדם את העניינים, כי יש לנו המון המון תרומות שרוצים לתת לנו, ובגלל זה זה נעצר, אנחנו בבעיה.

צריך לעזור לכם עם 46?

כן. וגם בבקשה אם אפשר לעזור בתקצוב ומימון.

הנציג של רשות המיסים פה?

לא יודעת, ואני אשמח. אבל יתרה מכך, גם המתנדבים והמתנדבות האדירים שהיו לנו בכמויות ובמסות בשבועיים הראשונים מתחילים להיעלם. כי הם חוזרים לעבודה וחוזרים לשגרה. אבל מה? הביקוש עולה ועולה. כי עוד ועוד משפחות ועוד ועוד הכרה מגיעות אלינו. אתר כל זכות של המדינה ביקש מאתנו את הרשות להופיע בתוך הרשימה והיום אנחנו מופיעות שם. הפניות גדלות ועולות. אבל אין לנו שום תמיכה, לא בתרומות ולא בתקציבים.

יתרה מכך, דבר נוסף. יש לנו לדוגמה גם הנושא של הדרום, של הבדואים. יש לנו פנייה של משפחות ותינוקות. אין לנו מי שישנע. מתנדבים לא מוכנים להגיע לאזורים האלה. ודבר אחרון, פניות של נשים בחופשת לידה. שהמענק של חופשת הלידה עומד להסתיים להם. הן ללא עבודה, ללא בית. הן בקושי יכולות לתפקד ומבקשות גם לדעת מה קורה עם זה.

ואני מסיימת בזה שיש המון קפטנים על הספינה, אבל אין הרגשה שמישהו באמת מחזיק את ההגה ונוהג. וזאת הבעיה העיקרית. יש המון המון, גם היינו בוועדה של משרד החינוך, ואנחנו יודעים שיש הנחיות וכל מיני דברים. ואנחנו שומעים כאן ממשרדים שונים. ברמה של לשלוח S.M.S לתושבים מאזורים מסוימים ולהגיד להם בלינקים מה אתם זכאים, כי לא כולם יודעים לפנות. מי שמתפנה למלון עוד אולי יש שם מענה, כי אנחנו גם מגיעות. אבל יש המון אנשים שהתפנו באופן עצמאי לבתים ולמקומות שמארחים אותם. והם נמצאים פשוט בכאוס.

אבודים. תודה רבה מור. הלל וזנר, מנהל אגף מחקר ואסטרטגיה, הרשות לפיתוח חברתי של המגזר החרדי, משרד ראש הממשלה. בבקשה הלל.

שלום.

אני מבקש מכולם להיות קצרים. אני כל פעם אומר שנשארו לי שמונה ואני רואה עוד שמונה. אז בואו נסיים, קדימה.

בסדר, קצר מאוד. הלל וואזנר מהרשות לפיתוח המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. בימים האלה אנחנו עדים לתקופת התנדבות חסרת תקדים במגזר החרדי. הרשות הבחינה בצורך שהוא לעשות, לשים פרויקטור שהוא יהיה ממונה על שידוך, על לעשות התאמות בין מענים לבין צרכים שישנם. יש הרבה צרכים, יש הרבה מענים, אבל לפעמים לא נפגשים.

הרשות שמה פרויקטור בתוך מרס"ל. הפרויקטור קוראים לו בנימין כהן. אני אשמח לתת פה את הטלפון שלו. אפשר לפנות אליו גם עם מענים שקיימים וגם עם צרכים שקיימים. ובעזרת השם הוא ידע לעשות את ההתאמה.

אתם ממוקדים בחברה החרדית.

אנחנו ממוקדים בעיקר בפתרונות שמגיעים מתוך החברה החרדית. אבל הפתרונות מוצעים לכלל האוכלוסייה.

וזו גם ההזדמנות להגיד את התרומה המדהימה של החברה החרדית במלחמה. גם אנשים שעשו את עבודת הקודש הקשה ביותר באתר לזיהוי וגם באיחוד והצלה ועוד גופים. וגם את ההתגייסות ואת הבקשה של אלפים עכשיו להתגייס לצה"ל. אז באמת זה זמן של אחדות. ולראות גם את הטוב ואת הדבר שכל אחד מביא בשעתה הקשה של מדינת ישראל. תודה רבה לך. עומר בר, דרור ישראל.

אתה רוצה את הטלפון של הפרויקטור?

כן, בבקשה. תן את הטלפון.

השם זה בנימין כהן, והטלפון של הפרויקטור זה 052-2176081. אפשר לפנות אליו עם צרכים או עם מענים.

אז זה למענים שהמגזר החרדי יודע לתת. או מי שרוצה לפעול עם המגזר החרדי. משני ההיבטים האלה אפשר להתחבר אליו. תודה רבה לך. כן, עומר ברט, דרור ישראל.

כן, שלום. תודה. אנחנו פעילים חינוכית בעוטף עזה, בהרבה מהיישובים, גם באשכול, גם בשער הנגב, גם באשקלון ושדרות בשגרה. ובעצם ברגע שהתושבים התחילו להיות מפונים למלונות אנחנו עברנו לשם עם המדריכים שלנו ואנשי החינוך שלנו למלונות. היום אנחנו פעילים ב-41 מלונות ומוקדים שאליהם פונו המפונים. אנחנו יש לנו שיתוף פעולה משמעותי עם הרשות לפיתוח הנגב. והפעילות שלנו, אני אגיד, אני אהיה מאוד קצר ביחס לבקשה פה. הפעילות שלנו, אנחנו קוראים לה עזרה ראשונה חינוכית. אנחנו מאמינים שכשמפונים נוער, ילדים, פוגשים אנשי חינוך וקבוצה ואיזה שהיא מסגרת, זה גם מצמצם מהטראומה אחר כך ומהפוסט טראומה וזה גם מסייע להם לשמר איזה שהיא שגרה ולהיות במצב הזה לאורך זמן, שאנחנו מבינים שהולך לקחת זמן.

מבחינת הפעילות שלנו, אנחנו מבינים שיש כמה חסמים בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח הנגב. אחד זה שהרשות יודעת לממן רק פעולה של מלונות שנמצאים בנגב. העניין הוא שחלק מהמפונים מהנגב נמצאים במלונות לא בנגב. והדבר הזה דורש תקצוב וזה דבר - - -

אולי השר יפעיל אותם. השר פה שומע את זה.

גם אפשר. ויש מלונות שנמצאים גם בנתניה, בבית ברל. יש המון מקומות בארץ.

אולי ירחיבו את זה גם לגליל, יחד עם המשרד. תודה רבה עמר.

רק עוד נקודה אחת, מיכאל, בבקשה. נקודה השנייה שאנחנו רוצים להתרחב לעוד מוקדים ברחבי הנגב. וכל תקצוב שיגדל פה יסייע לנו, נגיע לעוד בני נוער וילדים.

שאלה אותי תורמת ב-2:00 בלילה אם דרור לישראל זה עמותה טובה. אז אמרתי לה שכן. אז אולי היא תשלח לך תרומה.

מעולה, תודה.

ענת מופקדי, חברת דירקטוריון מנהיגות אזרחית. לא פה. שרה וייל, עמותת יד רחל? לא פה. קרן גולן, חמ"ל רמת גן. דיברו. דיברתם כבר, לא?

טרם.

אז מה זה החמ"ל שלו? זה לא רמת גן. זה גם רמת גן?

זה רמת גן גם. אנחנו משהו אחר.

ואתם מכירים אחד את השני?

אנחנו מכירים אותם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מגוון חמ"לים.

יופי. אז קדימה קרן, קצר ולעניין.

אנחנו נשים שהתארגנו בתחילת הקורונה והקמנו בעצם את הארגון. אנחנו נותנות מענה למגוון קהילות ברחבי הארץ. בין אם זה ברמת מזון ובין אם זה בדברים אחרים, בציודים. מצאנו את עצמנו נותנות מענה להרבה מאוד דירות שהיה צריך לאכלס בשבועות האחרונים.

אני כאן כדי לבקש עזרה. קיבלנו בשבוע שעבר בקשה מיישובים בדרום לסייע בלאכלס סופר. הורדנו סופר נייד בשיתוף פעולה עם תנובה ושופרסל דיל ושטראוס ואחרים. ואחרי שראו פעם אחת כי טוב, הדרישות עלו וגדלו. אז הראשונה הייתה של 200 משפחות. כרגע זה עומד על 50,000 משפחות במקום אחד, 50,000 משפחות במקום שני ואפילו - - -

50,000 משפחות?

50,000 תושבים, סליחה. והמתנדבות שהיו מוכנות לבוא ולבשל לטובת אותם מפונים עומדות מול שוקת שבורה, כי אין להם את הפרודוקטים שאיתם הן יכולות בעצם לבשל.

אז הבקשה, מה הבקשה?

הבקשה היא למצוא את הגוף שעושה את שיתוף הפעולה עם המגזר הציבורי והמגזר הפרטי ולמצוא את הדרך לאכלס להם סופרים. להביא למטה, דרומה, את הציודים הרלוונטיים כדי שמבשלות יוכלו להוציא 15,000 מנות בשבוע עבור המפונים.

לא, אבל זה שני דברים שונים.

לא, זה לא.

המפונים לא נמצאים בעוטף.

המפונים נמצאים במקומות שכרגע לא נותנים להם מענה.

ואיפה שהם נמצאים יש סופר.

לא, לא בכולם. ואנחנו מדברים על מקומות שיש בהם 1,500-2,000 אנשים שעכשיו אין להם איך לבשל. ואנחנו מגיעים למצב שאותן מבשלות שהתגייסו לבוא לבשל עבורם אין להם את המוצרים הבסיסיים שאיתם הן יכולות לסייע.

אז אולי נחבר, פתחון לב עושים עבודה מדהימה גם בנושא של מזון.

כשמדובר על ארגזי מזון אתה צודק. אבל אנחנו מדברים על כמויות יותר גדולות.

לא, גם מנות חמות. גם מנות חמות. יש עוד גופים שעוסקים במזון.

אנחנו צריכים לתת מענה ארוך טווח.

ננסה לחבר אותך לגופים כאלה.

אני אשמח.

יצחק ברוך, מנכ"ל קבוצת יובלים? לא קיים בזום. שירה כלפון, חברים לרפואה. שלום.

אני סמנכ"לית בעמותת חברים לרפואה. יש מישהו שלא מכיר אותנו?

אנחנו בשוטף קיימים כבר 20 שנה. בשוטף אנחנו מסייעים מידי חודש לכמעט 7,000 איש לקבל תרופות. חולים שצריכים תרופות מאוד יקרות או נתמכי רווחה שלא יכולים לשלם על ההשתתפות העצמית. החל מהיום השני של המלחמה הקמנו מערך לוגיסטי מאוד גדול, שעוסק בסיוע, בהשגת טיפולים תקופתיים לכל מי שבבעיה כרגע. בעיקר סיוע לחירום. לצערי הרב, רוב הבקשות הם מידי צה"ל. יש כמעט 900 בקשות של רשימות גדולות מאוד של ציוד לחירום. לצוות של המערך לביטחון לאומי יש - - - אמנם מקימים המון כיתות כוננות, אבל לכיתות הכוננות האלה אין להם ציוד. אין להם ציוד רפואי בכלל. יש רשימות עצומות. אתן לא מקשיבות לי, כי אתן לא פה. פנו אלינו בערך 40 כיתות שאין להם ציוד חירום. כל כיתת חירום כזאת לצייד אותה בציוד רפואי זה בערך עלות של 10,000 שקלים. אם אפשר לעזור לנו לצייד אותם. יש לי את הרשימה של כיתות הכוננות שפנו וביקשו סיוע. אתן לא מקשיבות לי.

כשאתן מקימות כיתות כוננות וזה יפה מאוד, יש לי בעמותה כמעט 40 בקשות של כיתות כוננות שאין להם ציוד לחירום. כלום. לא חבישות, לא קאטים, לא צנתרים, לא כל מה שצריך. הכול. יש לי רשימה של 10,000 שקלים.

מה שצריך לעשות זה בתוך הקמת כיתת הכוננות להביא ציוד רפואי.

כן. כל כיתת כוננות כזאת לצייד אותה זה כמעט 10,000 שקלים. העמותה שלנו עושה את זה כרגע.

והמרכזים שאליהם מפונים החולים, אין, לא החולים, סליחה, המפונים. פנתה אליי עובדת סוציאלית מנתניה. יש לה 4,000 מפונים. היא מבקשת ממני אקמול, נורופן, תרופות הרגעה, אקמולי. ל-4,000 מפונים. יש לי בקשות של כמעט 10 מרכזים כאן. אני אומרת לה מה הבעיה? שירדו ייקנו. היא אומרת לי אין להם אשראי, הם לא יוצאים מהחדר. אין להם כסף. האנשים פה בבעיה מאוד גדולה. אתם יודעים מה זה לספק תרופות לכל האנשים האלה?

שמשרד הבריאות, שהקופות יהיו שם בפנים. שתיים, האנשים האלה, כרגע, כולם כואב להם הראש. כולם כואב להם הראש.

תודה שירה.

תודה רבה לכולכם.

אני אדבר גם עם שר הבריאות.

שרק נעשה טוב ביחד ונעבור את התופת הזאת. ותודה לך על היוזמה המבורכת לקיים את הוועדה הזאת.

הדברים שלך חשובים. אני אישית אדבר עם שר הבריאות על הדברים היסודיים האלה במוקדים.

וגם החמ"לים גם בונים כיתות כוננות, עם כל הציוד הרפואי. זה לא יאומן שזה מגיע מהתרומות גם.

אם יותר רק להגיד שכיתות הכוננות לא נועדו להיות צוות רפואי. אלא צוות תגובה ביטחוני למענה מבצעי.

לא, אבל את יודעת, אני אגיד לך משהו.

בסדר, אבל הם לא עושים את זה. אף אחד לא עושה את זה. האזרחים עושים את זה.

אני אגיד לך משהו, שנייה, גילה, רגע. רגע, חבר'ה, אין לנו זמן לדיון עכשיו. אנחנו תקועים. עברו שלוש שעות. כיתות הכוננות שהיו בעוטף אנשים נפצעו. לא היה צבא, לא היה אף אחד, לא מד"א. מד"א לא נכנס עדיין. הם הצילו חיים בחוסם עורקים. כיתת כוננות צריכה תחבושת אישית, חוסם עורקים, כמה דברים יסודיים.

לקחתי את הפרטים משירה, יש לנו תרומה לעניין הזה.

הנה, רגע, שירה. הסוכנות היהודית - - -

החמ"לים שלנו מלאים בזה. אני - - - אישרתי אלפים עכשיו. ודפיברילטורים, כל הדברים האלה שחסר. אף אחד לא מטפל בזה.

- - - סגן יושב הראש יסייע לך. אבל זה גם חובתה של המדינה. תודה רבה. חבר'ה, תעזרו לי שנגיע לסיכום פה. ניב פרוז'נסקי, קיים?

קיים. אני אעשה את זה קצר. ניב פרוז'נסקי, בשגרה מרצה באנגלו סכסון. אנחנו בעצם הקמנו בחברה חמ"ל מגורים. היוזמות המדהימות שנעשו פה עם המגזר העסקי שכל הקבוצות החזקות עם מגוון דירות ריקות, שקיים, ישנו טופס 4 זה דבר מבורך.

אבל יש עוד המון המון משפחות, ואני בקשר עם המון חמ"לים, כולל פיקוד העורף. ואנחנו בעצם רוצים לתת מענה גם מהסקטור הפרטי. אנשים שיש להם יותר מנכס אחד, חדרים ריקים, המון אנשים גם במילואים. ויש המון דירות שעומדות ריקות. אנחנו מפעילים ברשת שלנו ורשת קשרים של מעל 60 שנה, קשר עם האוכלוסייה הזאת שמוכנה לתרום את הנכסים שלהם. הכנו חוזים, כדי להגן על בעלי הנכסים וכדי שהם יוכלו באמת לתרום את הבית בראש שקט ולדעת שיש מי שייקח אחריות. אבל אנחנו חייבים פה עזרה של הגופים האחרים, כולל משרד הרווחה. כי יש המון דירות שנופלות בתעדוף. מה זה אומר? זה אומר שפונים אליי אנשים מהצפון שמקבלים דירה, כי זה הדירה שיש עכשיו והדירות נחטפות. ושנייה לאחר מכן מתקשרים אליי זוג מבארי או מאשקלון שפגע להם פגיעה ישירה טיל בבית ואין להם לאן לחזור. סדר העדיפות פה הוא נורא ברור למי צריך ללכת הבית, אבל זה לא מה שקורה בפועל. אנחנו נשמח לעזרה מגופים מרכזיים. או כמשרד הרווחה, משרד הבריאות. אנשים שיודעים, אפילו משרד הביטחון. שיודעים על אותם אנשים שבאמת אין להם מקום להיות בו ושיפנו אותם גם כן אלינו. אוקיי? זה משהו שהוא חשוב.

בנוסף לזה, אני מאוד מאוד, הרבה פעמים נשאל פה, חבר הכנסת, נשאל פה בוועדה מה הסיוע שאנחנו צריכים ומבקשים. אנחנו בתור הגופים שבאים ותורמים. אנחנו לא יודעים בעקבות ריבוי המשרדים איזה משרד מטפל במה. אפשר להנגיש את המידע הזה. אם כל משרד יעדכן מה תחום האחריות שלו ומה הדברים שהוא יכול לטפל בהם ולהפיץ את זה בצורת הודעה לתקשורת. ברמה הזאת. שנדע לאן לפנות. אוקיי? עם איש קשר בכל משרד שיודע לתכלל את זה ולהפנות לגורם הרלוונטי בתוך המשרד. אבל כשאתה שואל אותי או אותנו מאיזה משרד אנחנו צריכים עזרה אנחנו לא יודעים להגיד.

כן. אבל אני אומר לך שהחיבור הזה לפיקוד העורף שמרכז גם את הממשלה וגם את העמותות יעשה לך קצת סדר. לא פתרונות, אבל לפחות לדעת למי לפנות.

אנחנו בקשר עם הרבה נציגים. לצערי זה לא מישהו מלמעלה, זה נציגים שמגיעים לשטח.

שירן שהייתה פה, אישה רצינית מאוד. ונותנת תשובות יום ולילה מטעם פיקוד העורף. המספר שלה היה פה, אם תצטרך ניתן לך אותו. אני חושב שהיא תעזור לך קצת יותר להתחבר למשרדים האלה ולדעת למי לפנות.

תודה רבה. דבר אחרון ברשותך. אנחנו הרבה פעמים נתקלים בלקוחות שלנו לשעבר יותר נכון, שהם מחזיקים בדירות ריקות שהם רצו למכור, דירות חדשות. וגם אנחנו נתקלים באותה בעיה בדיוק כמו הבחור שהיה כאן ובאמת צעק מליבו. אין לנו ריהוט ואנחנו נעזרים בעמותות וגורמים אזרחיים. אבל אם יש משהו, או משרד בממשלה שיכול לתכלל את זה או להקנות, להקצות שוברים, להנפיק שוברים לריהוט למשפחות. מדובר על מזרנים ומקרר. דברים בסיסיים. הדברים האלה, השוברים האלה להקצות אותם לאנשים שלא משתמשים בזה, של בית המלון, להקצות אותם לשימוש אחר זה משהו שהוא מאוד בעל ערך ויכול לעזור לנו לאכלס את המשפחות.

אנחנו, הדבר הזה אנחנו נהיה עליו. אנחנו נמצא את ה-20,000 שקלים האלה לבית. זה לא יתכן שמישהו מעמיד בית חדש ואנחנו לא מאכלסים.

חברים, אני צריך לסיים. עכשיו תראו, יש לי נציגי ממשלה פה שלא דיברו ואני ארצה לשמור אותם, מי שירצה והוא לא דיבר הפעם הוא יקבל עדיפות בפעם הבאה. האם יש מישהו בחדר שמאוד חשוב לו להגיד משהו? כי אני רוצה לתת לשר להגיד כמה דברים ולסכם. האם יש מישהו שמאוד רוצה? רק מאוד. כן, בבקשה, תגידו. תציגו את עצמכם ותגידו, קצר ולעניין.

שלום כבוד יושב הראש, קוראים לי תומר לב, אני נציג מחאת הסטודנטים בחמ"ל הירושלמי שהקמנו ביחד כמה ארגוני חברה אזרחית והמרכז האקדמי שלם. אני אקצר את הביקורת שיש לי כלפי הממשלה, כי היא לא רלוונטית כרגע, למרות שהיא אקוטית וחשובה וממשלת ישראל לא מתפקדת. גם במלונות אין נציגי ממשלה באף מלון. ירושלים היא עיר פליטים כרגע ויש בה למעלה מ-40,000 איש. המידע שמגיע אלינו מרשויות המדינה מגיע בצורה מקוטעת, בצורה לא סדורה. לכל משרד יש גוף מידע אחר ואף אחד מהם לא נכון. אף אחד מהם לא נכון. אנחנו עושים עבודות שטח, אנחנו נמצאים בכל 60 המלונות שנמצאים בעיר ירושלים ומאוכלסים כרגע בפליטים בארצם.

א', גוף אחד, כמו שעלה פה מכל הדוברים, שירכז את המידע. שירכז את המידע. גופי ממשלה פונים אלינו בבקשה למידע על מפונים. משרד הבריאות, משרד הרווחה פנו אלינו למימון של מלונות. גוף אחד שירכז את המידע, גוף אחד שירכז את המענים. דבר ראשון.

דבר שני, שיתוף פעולה. החמ"לים שהוקמו בימים האחרונים בכל הארץ הם חמ"לים אופרטיביים שנבנו בצורה אסטרטגית מדהימה, גם עם חשיבה לטווחים קצרים וארוכים כולל בורד אדריכלים ומתכנני ערים שמתכננים כרגע את ירושלים כעיר פליטים. לשתף איתנו פעולה ברמת הבנייה וברמת האסטרטגיה. לא רק לחכות שאנחנו נעביר את המקל. יש פה ידע חשוב שחייב לעבור הלאה וחייב לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, לא משנה באיזה צבע הם נצבעים. זה דבר שני.

מימון ותקצוב. חייב לעבור גם דרך ארגוני החברה האזרחית הקיימים, גם דרך החמ"לים. זה לא יכול להיות שאנחנו נסמכים על פילנתרופיה. אני לא יודע מאיזה סיבה ממשיכים להסתמך על פילנתרופיה. אני מעריך שהסיבה היא שמשרדי הממשלה, חלקם לא מוכנים להודות בכישלונם. התקצוב חייב לעבור לחמ"לים האזרחיים וגם למתנדבים. רובנו סטודנטים. רוב מערך הניהול הזוטר רמת הסטודנטים, אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות את זה לאורך זמן, אבל אנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה לאורך זמן. בין אם זה דרך המל"ג או כל גוף אחר, שיוכל להעניק מלגות לסטודנטים שפעילים בחמ"לים. בין אם זה דרך הכרת - - -

זה רעיון. זה משרד החינוך וגם אתה אולי יכול.

בין אם זה הכרה בהתנדבויות בחמ"לים כימי מילואים.

מלגה, כן.

כימי מילואים.

גיוס למילואים, לפיקוד העורף.

פיקוד העורף, יהיו פעילי פיקוד העורף.

אנחנו את כל כיתות הכוננות בערים עכשיו מגייסים לפיקוד העורף. אותה שיטה אפשר לגייס סטודנטים לכל מלון.

מסכים. אנחנו אנשים שבשטח. אנחנו עושים את זה עכשיו, יש לי 60 מלונות, יותר מ-200 אנשים חוץ ממערך המטה שמתכלל את כל המענים לטובת המפונים.

לגבי המידע וחיבור נכון לממשלה א' אנחנו - - -

מרכז אקדמי שלם מתחיל לתת מלגות.

מלגות גם.

אני חושבת שכל האקדמיה צריכים לתת.

גם לחפש מלגות. גם בנגב גליל, גם משרד החינוך. אבל לגבי העבודה הנכונה מול המלונות, אתה צריך להגיע לפיקוד העורף, שיש לו שם גם חיילים ולראות איפה אין לו. כי לפעמים אנשים התפנו עצמאית. יש הבדל בין פינוי מתוכנן להיווצרות של אירוע שהוא בכלל לא ידוע למערכת.

אדוני, ברוב המלונות המידע של פיקוד העורף הוא זניח. בהרבה מהם הוא לא קיים.

אבל אתה רוצה את השותפות הזאת. אז בוא נתחיל לחבר. בבקשה אדוני.

אני יובל, ממנהיגות אזרחית. אם כבר, אני כאילו, אני לא יודע אם זה נדון העניין של המנהלת. כרגע יש איזה שהיא, ההתארגנות של מנהלת תקומה. אתמול עשינו איזה שהוא זום נוסף של ארגונים וחמ"לים. אנחנו מקימים איזה שהוא, הצגנו איזה שהוא מודל של חברה אזרחית בשיתוף עם התארגנויות אזרחיות לא רשומות.

זה תמר שחורי. היא דיברה פה.

אה, אוקיי, סליחה.

אתה לא היית פשוט.

אני הייתי בכספים וברחתי.

בסדר, אז תדע שהרעיון שלך הוצג כאן כהלכה. חברים, אני רוצה לסכם. אני מודה למתמידים שהיו פה שלוש שעות. אני מודה לשר לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל על זה שהוא אתנו ושמע וכיבד וכבר משקיע בעמותות. אני מבחינתי האירוע הזה הוא בנגב והגליל. חמאס פה, חיזבאללה שם. ואין לך אדם שאין לו מקום ואין לך אדם שאין לו שעה. והוואקום הממשלתי של המגזר השלישי, החל מלהיאבק באוצר שיביא מאות מיליונים לעמותות, מאות מיליונים. עד לקצת שיש לך את אותם עשרות מיליונים, לכוון ולהרחיב את השותפויות שלך עם המגזר השלישי. אני יודע שזה משרד קטן והכסף שלו הוא מוגבל, אבל הגמישות והיצירתיות והפתיחות קיימות אצלכם. ולכן אנחנו בונים עליך שאתה תהיה המנהיג של החברה האזרחית והמגזר השלישי במלחמה הזאת. זרעת השקעות בלב אחד, זרעת ברשויות שיכולות להשקיע כסף גמיש בעמותות. צריך לזרוע עוד פתרונות ורעיונות ששמעת כאן: מלגות, מגורים, ציוד. דברים שאתה מביא ערך מוסף. בבקשה השר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה רבה יושב הראש מיכאל ביטון. זו הזדמנות גם לומר לכולם פה תודה רבה. תודה רבה. אני רואה את ההירתמות של גופים אזרחיים. אני גם ער לביקורת הציבורית שקיימת. תראו, במסגרת המשרד שלי לקחנו שתי אבנים: אבן אחת זה חיזוק הרשויות המקומיות ואבן שנייה שמיכאל הזכיר אותה, חה"כ מיכאל ביטון, זה חיזוק המגזר השלישי. בשני המקומות הללו אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק תוך חשיבה מחוץ לקופסה ותוך גמישות מסוימת שאנחנו נדע לתמרן בה ושלא יהיה לנו קיבעון מחשבתי. זה בא לידי ביטוי בצרכים ומענים שמציפים מולנו גם הרשויות. אם זה התחיל בדברים בסיסיים, כלומר איך שהתחילה המלחמה העברנו תקציבים גדולים לרשויות שנפגעו. ישר תקציב גמיש.

דובר פה על כיתות כוננות, על הצטיידות. הציפו מולנו צרכים על הרשויות בגליל ויישובי קו עימות. העברנו תקציב גמיש להצטיידות לכיתות כוננות. עכשיו קיבלנו בקשה למחשבים במלונות, לתלמידים שיוכלו לעשות זומים, ללמוד בשלט רחוק. אז גם לזה אנחנו נרתמנו. יש ארגונים אזרחיים שפנו אלינו למיזמים משותפים. אני פתוח לשמוע, אני פתוח לעשות מיזמים משותפים. הוכח שמי שיודע להביא את אלפי המתנדבים אלו הארגונים האזרחיים והם נותנים את הלב והנשמה. אני לא רואה שום סיבה שמשרדי הממשלה לא יתקצבו אותם. ואני כשר בממשלה אני אומר שאנחנו כבר מתקצבים חלק מהארגונים האזרחיים והמגזר השלישי.

זה מה שאנחנו רוצים ואנחנו רוצים להרחיב את זה. אני יכול עכשיו להתחיל לספר מה המשרד עושה, אבל אני לא חושב שזו הסיבה שלשמה התכנסנו. תסלח לי מיכאל, אני יכול להאריך פה על כל תרבות ואזרחים ותיקים וכו'. האירוע המרכזי פה, שנמצאים פה הארגונים האזרחיים. אמרתי לחברי מיכאל אנחנו נשב יחד בצורה מסודרת עם רשימות לפי ארגונים אזרחיים ומה הערך המוסף שלהם, מה התקציב שהם צריכים. מה הסיוע והמענה שהם צריכים מהממשלה. נתעדף אותם. כי בסוף אני גם מוגבל בתקציבים וביכולות. אבל כן אני יש לי את הנכונות, כן, אנחנו כבר התחלנו לעשות את הדברים הללו. וכן, אנחנו נייצר תעדוף של ארגונים אזרחיים. דברים שהם יותר קריטיים לטובת המערכה. דברים יותר קריטיים שהמשרד עושה או פועל ויש לנו הזדמנות ל-matching ויש דברים מסוימים, תראו, אני שר בממשלה, אבל אני לא כל הממשלה. אני לא יכול לדבר בשם משרד הביטחון לדוגמה, על מיגוניות. או בשם רח"ל על פינוי זה. יש דברים, פערים שאתם מציפים. אמרת גוף מתכלל מידע. דברים שאתם מציפים מולנו ואני הולך לקבינט הכלכלי חברתי ומוציא שם את הכול. ויש לי צוותים שבודקים איפה הדברים עומדים. ונודה על האמת, יש עוד מה להשתפר ויש עוד מה לעשות. מדינת ישראל לא חוותה אירוע כזה מעולם.

יש איש קשר במשרד שהוא ירכז את הקשר עם המגזר השלישי? שאפשר שניתן פה את הטלפון?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן. אני יכול לתת את המספר של ראש המטה שלי, אתם יכולים לרשום את המספר.

מה השם שלו?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ותשלחו לו. יצחק אלקסלסי. אתם יכולים לשלוח לו הועדה בווטסאפ, בסדר? אני מתאר לעצמי שאנחנו נקבל הצפה. כן, אני יודע בעל פה. המספר שלו זה 050-9733471. אתם יכולים ליצור איתו קשר, לשלוח לו הודעה בווטסאפ אני אומר, שזה עדיף. ואני אגיד לכם משהו, יחד עם ביקורת שיש של חלק מהארגונים האזרחיים החשובים כלפי הממשלה אני חושב שיש לנו פה הזדמנות להוכיח על שיתופי פעולה, על תקציב ממשלתי. ואני אומר את זה שזה כולל כל הארגונים, כולל כולם, בלי לציין שמות. אבל באמת מתוך רצון, מתוך רצון לפעול ביחד ולא מתוך רצון להיכנס להגיד שרוצים איזה מיזם שזה כבר היה לי ושיתפתי אותך, של ארגונים שאומרים אני רוצה להיכנס למיזם. ואז כשאני מביא את הכסף והם הבטיחו matching הם לא עומדים ב-matching ואומרים אני חשבתי שאתה תביא פי 20, פי 30 ואני אביא כמה זה. אז אנחנו נכונים לעזור, אבל באופן הכי רציני והכי קונקרטי. המשרד שלי יודע לעבור בצורה מהירה ויש לי צוותים ממוקדים בעניין של שעות עד ימים ספורים. במאמצים שלנו. אנחנו ידענו לעשות את זה.

כבוד השר, אני מציעה רגע גם את עזרתנו. היחידה לשיתופי פעולה במשרד ראש הממשלה. יש לנו הרבה ניסיון. נשמח לעזור לכם רגע לסנכרן ולקדם את זה ביחד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בשמחה רבה. אני, כל מי שיכול לתת את הטאצ' שלו, לגעת במכחול בדברים שהוא חושב שאפשר לייעל אותנו, אני פתוח. והנה, אתם רואים, ישבתי פה קרוב לשעתיים כדי לשמוע. ורשמתי לי גם נקודות פה. אני ברשותכם אתן גם את המספר שלי, כדי שיהיה לנו ערוץ ישיר. אתם יכולים לשלוח לי הודעות בווטסאפ. אני משתדל לענות לכולם. המספר שלי זה 054-5852404. אתם יכולים גם לשלוח לי. אבל יוזמות אזרחיות ו- matching ודברים כאלה כדי שזה יהיה אפקטיבי ואופרטיבי, תשלחו בבקשה. תודה למי ש-"צינתק" לי כדי לוודא, אז התקשרתם, תודה. אז דברים אופרטיביים תשלחו לראש המטה שלי. אני נכון לעזור, נכון לעשות שיתופי פעולה. אם יהיה צוואר בקבוק אנחנו נשחרר אותו. אנחנו עובדים גם בשעות הלילה המאוחרות, מיכאל יכול להעיד את זה על השעות שאנחנו נפגשים לעבודה משותפת. ואני כאן במערכה בשבילכם. ונשתדל לתת את המענה הנדרש.

תודה רבה השר. באמת הלוואי והמשרדים האחרים יתייחסו כמוך למגזר השלישי ולחברה האזרחית. ברצינות ובכבוד ובקשב ולעשות את המקסימום בכלים שעומדים לרשותך.

אני רוצה לסכם את הישיבה בפשטות. המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל הצילו את מדינת ישראל. כמו שכיתות הכוננות האזרחיות הצילו את מדינת ישראל מאסון כפול ומכופל. ולא תמיד החברה האזרחית והמגזר השלישי והעמותות מקבלות את היחס והדלת הפתוחה ואת השותפות עם הממשלה. כל משרד ברמתו השונה.

מה אנחנו דורשים ממשרדי הממשלה?

1. שיפנו משאבים לשותפויות והשקעות בעמותות ובמגזר השלישי. שימפנו את העשייה של המגזר השלישי שתלויה יותר מידי בתורמים. ותמיד יהיו תורמים ישראלים ואמריקאים ואחרים וזה דבר מבורך, כי אנשים רוצים לתת. הלב שלהם יוצא. אבל הם לא יכולים להיות לבד. הממשלה צריכה לשאת בנטל של הפירות היפים שהיא מקבלת מהעמותות והמגזר השלישי בשטח. אז אנחנו דורשים מכל משרד שיפנה עשרות מיליונים, אם זה כלל המשרדים זה מאות מיליונים להשקעות במגזר השלישי, בעמותות, בחברה האזרחית. במקומות שבהם קמו חמ"לים שנעשית עבודה אמיתית.
2. הדרישה השנייה היא להבטיח את העתיד של עמותות שנכנסות למשבר, שהן דומות לעסק, אבל הן לא כלולות בפתרונות. וזה מזעזע. כי לא מזמן גמרנו את הקורונה ואני דרשתי פה ואני הכנסתי בוועדת הכספים את העמותות לפתרונות. אנחנו לא נאפשר לתת פתרונות רק לעסקים ולא לעמותות שבסכנה קיומית בתקופה שמתרגשת עלינו.

1. אני מאוד מאוכזב ממשרד האוצר. אני מאוד מודאג בשם הכנסת ואזרחי ישראל על זה שהוא לא נכח בדיון הזה. על זה שאין לו תשובות למגזר השלישי ולחברה האזרחית. על זה שהוא לא מחבק אותם, אבל נהנה מהפירות של העשייה שלהם. שהם הולכים למלונות והם הולכים למפונים והם נותנים בתים והם מביאים אוכל והם מביאים ציוד לחיילים. והם מופקרים לבד בלי גב של האוצר. נכון לעכשיו. אם אני אתבדה ואני אראה שהאוצר השקיע בחברה האזרחית ובמגזר השלישי כסף חדש, לא רשימת מכולת מהעבר, לא שמשרד יגיד לי שמתי פה ושמתי שם ושמתי כזה ושמתי אחר. המלחמה הזאת מדברת על השקעות חדשות. האוצר מדבר על מיליארדים שהמלחמה הזאת תעלה. מיליארדים היא תעלה אז מאות מיליונים יגיעו לחברה האזרחית ולעמותות, כי הן עושות עבודת קודש ולא תמיד מיוצגות. לא בלוביסטים ולא בפוליטיקה. אבל אנחנו נהיה להם לפה ולשון. אז אחד, אנחנו דורשים מהאוצר להיכנס לאירוע. לא לאכזב.
2. לגבי משרדי ממשלה ששמענו כאן גם דברים טובים. על משרד הדתות, על הדרך שבה הוא עבד. על משרד הביטחון בדרך שהוא פנה לרשויות ועבד איתם. על משרד לנגב גליל, שבאופן פרו אקטיבי כבר נתן לכל רשות כסף גמיש לפעול. וכבר בחר כמה עמותות ויעבוד עם עוד עמותות ופתוח. ואני לא ראיתי שר שנותן את הנייד שלו לעמותות ואומר תהיו איתי בקשר. אני מצדיע לך על הדבר הזה. אני אומר לך שאתה צריך להיות האבא והאמא של המגזר השלישי במלחמה. וזה וואקום ממשלתי. וצריך להיכנס אליו, כי השם שלך זה נגב גליל, והמלחמה היא בנגב גליל. וזאת תהיה שנת שיקום ושנת חוסן קהילתי ושנת חזרה לשגרה ושנת טיפול בטראומה. זה מה שמחכה לנו השנה. וכל הדברים האלה אלה נישות שאתה יכול להיות המשלים. אין לך את כל הכסף, אבל המניע, האדם שבזכותו גם משרדי ממשלה אחרים ייכנסו לאירוע.
3. משרד החקלאות החל ועשה עבודה יפה בעידוד התנדבות בחקלאות. יש לו משימות גדולות: לנסות לשמור על חלק מהעובדים הזרים שיישארו ויש לו משימות להקל על החקלאים. גם בהארכת שהייה, גם בהחזרת עובדים ותיקים, גם בוויתור על אגרות וגם בהרחבת ההשקעות. שמענו פה מהמדענית הראשית שהיא פתוחה לעוד שותפויות עם המגזר השלישי.
4. משרד החינוך כבר עמוק בפנים, כי הוא חייב, אבל הוא חייב לעשות פתרונות. מלגות לסטודנטים מהמל"ג וממשרד החינוך. לצוותים שילוו מלונות, מאות מלונות בכל הארץ שיהיו בהם מפונים בחודשים הקרובים. משרד החינוך צריך לתמוך בעוד עמותות, כפי שהוא עובד עם קרן רש"י, לתמוך בדרור ישראל, לתמוך בעוד גופים שמביאים מה שקרא פה דרור ישראל עזרה ראשונית חינוכית. נכון? כך קרא לזה האיש בדרור ישראל. עזרה ראשונית חינוכית. לבוא למלונות, להיות שם. להביא דמויות חינוכיות. זה מקטין את הטראומה.
5. אני מבקש משר הבריאות גם לדאוג לעמותות האלה שפעלו עבודה נהדרת שהם תחת העיסוקים שלו, כמו איחוד והצלה, שמחכה להשקעות ממשלתיות. להקשיב לקולות האלה שחסר במלונות דברים בסיסיים: תרופות אקמול, תרופות לילדים. אפשר בקלות עם הקופות להכין חבילות, לתת למזכירי היישובים. יש אחות בכל קיבוץ כזה. לתת לה את הסל ולהגיד לה קחי. משרד הבריאות גם צריך לתת לבט"פ, לעזור לו עם איזה חבילת ציוד לעזרה ראשונה לכיתות הכוננות. מי שהיה לו חוסם עורקים ניצל ממוות. בעלומים 10 לוחמים, 12 לוחמים, חמישה נפצעו, שמים חוסם עורקים. אנשים ניצלו ממוות. פעולה כל כך פשוטה. אז נתנו נשק. עכשיו חסר ציוד, חסר קסדות, חסר אפודים לכיתות כוננות. חולקו כבר כמעט 11,000, אם לא יותר, נשקים, במצטבר בט"פ וצבא. אבל לצד הנשקים חבילה של עזרה ראשונה.
6. יש לנו עוד משרדי ממשלה שאנחנו לא מפרט אותם כמו השיכון, שימצא את הדרך לשים 20,000 על בית שקיבל בחינם מקבלנים לציוד. קבלן נתן בית בחינם שלוש שנים קדימה. שימצאו את הדרך שאותן דירות שהם החזיקו ריקות בשביל התחדשות עירונית ועת לעשות להשם הפרו תורתך, לעצור רגע עם התחדשות עירונית ולאכלס דירות ריקות. בשיפוץ קל. וראינו כאן נכונות גם של המגזר השלישי לעשות את העבודה הזאת.
7. פיקוד העורף עושה עבודת קודש. פיקוד העורף הקים משל"ט, מרכז לתיאום העבודה של החברה האזרחית. אני מבקש מכל אחד להכיר את שירן. ומכל אחד לעבוד איתה ולייצר קשר ופתרונות. אנחנו רואים בפיקוד העורף גורם מתכלל של המון נושאים. יש לו משל"ט, לא עלינו לזיהוי ולגופות ויש לו משל"ט לרשויות ויש לו משל"ט להגנת יישובים. ויש לו משל"ט לבני המקום. ואנחנו צריכים את המשל"ט הזה לחזק אותו, מרס"ל, של ההיבט של החברה האזרחית. ואת המשל"ט שעוד לא קם, שאני קורא לו מטריה, מרכז טראומה ייעודי הוליסטי, שבו רווחה, בריאות, עורף, גופים אחרים, שירות פסיכולוגי, פסיכיאטרי, כולם במקום אחד מבינים את מפת הטראומה ומגיעים לבתים. מגיעים למלונות ומנסים לאתר ולמנוע פוסט טראומה ארוכת טווח באמצעות טיפולים קצרי טווח. מה שלא יטופל בחודש חודשיים האלה יהפוך לטראומה לכל החיים. מי שיטפלו בו וידברו איתו ויביאו מטפל בבעלי חיים ומטפל בתנועה ומטפל פסיכו-דידקטי ולא יודע מה יביאו, כל דבר כזה יעזור לילדים ולמבוגרים ולכל מי שחווה את הטראומה.

הוועדה תקיים דיון מעקב על הסוגייה של החברה האזרחית. בדיון הזה יהיה נציג האוצר, לא יהיה מצב שהוא לא יהיה. ושם אנחנו נרצה תשובות והתקדמות. גם במשימות שהצגנו כאן וגם בדברים שיעלו בהמשך.

אני מודה לכל אחד מכם ודרככם לכל מאות אלפי האזרחים שיצאו מהבית למען האחים שלהם. מאות אלפי אזרחים בישראל הניעו את האוטו למען אחיהם. מישהו הביא אוכל, מישהו הסיע חולה, מישהו בא למפונים, מישהו עשה הפעלות. שני אחים בבאר שבע, הבנים של שמואל סלוטקי, נועם וישי, שמעו בחדר המדרגות מאישה, כי לא היה להם מיגון, הם הלכו לחדר המדרגות, הם הורים צעירים. הם שמעו שהם לוחמים בעוטף עזה. ב-7:30 בבוקר. כל אחד מהם יצא עם אוטו מבאר שבע עם אקדח. והם באמצע הדרך נכנסו לאותו אוטו. והגיעו לעלומים. וראיתי את הסרטון, כי הייתי בעלומים. של האחים האלה, יורדים מהאוטו, חוטפים יריות, מנהלים קרב. אי אפשר לדעת אם לא ההגעה שלהם וההעסקה של המחבלים בכמה דקות גרמה לאפשרות של כיתת הכוננות בעלומים להתארגן ולהציל יישוב שלם. הם יצאו מהבית כלי כלום. אף אחד לא קרא להם. לא למילואים. כלום. אזרח פשוט, מבאר שבע, 30 קילומטר הוא נסע. איבדנו את שני האנשים האלה. איבדנו מאות גיבורים. אבל יש גם עשרות ומאות אלפי ישראלים שהם גיבורים עכשיו. שמקדישים את ליבם ונשמתם לתיקון החברה הישראלית בשעתה הקשה ביותר.

בשם הכנסת אני מצדיע לכם, אלפי המתנדבים. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:20.