פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
ועדת הבריאות
19/10/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, ד' בחשון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023), שעה 11:00

סיור הוועדה לחמ"ל משרד הבריאות

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
רון כץ

קטי שטרית
משה רוט
טטיאנה מזרסקי
פנינה תמנו-שטה
אושר שקלים

משה בר סימן טוב - מנכ"ל, משרד הבריאות

ספי מנדלוביץ' - משנה למנכ"ל, ראש חטיבת הבריאות, משרד הבריאות

סיוון אחיטוב - משרד הבריאות

אירית לקסר עשהאל - ראש אגף גריאטריה, משרד הבריאות

סיגל ליברנט טאוב - מנהלת פינוי וניהול הנפגעים, אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

גלעד בודנהיימר - ראש אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות

אבי בן זקן - סמנכ"ל בינוי, רכש ולוגיסטיקה, בית החולים איכילוב

שרית סיוון - מנהל אגף ציוד רפואי, משרד הבריאות

נועה חסדאי - מנהלת חמ"ל, לשכות הבריאות המחוזיות, משרד הבריאות

יפית יצחקי - חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

רייצ'ל ברנר שלם - סגנית ראש מנהל לתכנון אסטרטגיה וכלכלי

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה לחמ"ל משרד הבריאות

סיור הוועדה לחמ"ל משרד הבריאות

טוב, אז בוקר טוב. ברוכה הבאה. שמי נעה חסדאי, אני מנהלת את חמ"ל הבריאות הלאומי. בדיוק הגעתי למשפט שבו אני אומרת שמשרד הבריאות בשונה ממשרדי ממשלה אחרים יש לו חמ"ל שעובד בגרעין מצומצם 24/7 365 ימים בשנה, כי הוא מטפל כל הזמן, החל מתאונות דרכים יותר גדולות, דרך אירועי ביטחון אזרחי, פיגועים וכדומה, ולכן כדי שתהיה תגובה מהירה, יש חמ"ל שעובד כל הזמן, ולכן בשבת השחורה 7 לחודש אנחנו כבר מ-6:30 עם הטיל הראשון נתנו הנחייה לכל בעלי התפקידים, ותכף אני אסביר לכם את שיטת העבודה שלנו תזכרו, להתייצב כאן, להרחיב את הפעילות, הם כולם עובדים על מענה אוטומטי שעליו הם מתורגלים כל השנה. מתודרכים, מתורגלים ולכן ההפעלה היא מהירה וכל אחד מכיר את משימתו. אז מה שאני אעשה עכשיו, אני רק רוצה להסביר לכם מה אתם הולכים לראות כדי שיהיה יותר קל להבין ונצא לסיור במכלולים.

חמ"ל הבריאות הלאומי הוא בעצם מרכז המבצעים של כל מערכת הבריאות. כשאני אומרת כל, זה כולם כולל המוסדות הפרטיים. זו העוצמה והחזקה שלנו. אנחנו מנהלים את המדיניות של הפעלת מערכת הבריאות דרך רשות עליונה לאשפוז, זה אחר כך, כשאני אחזור מהסיור אני אספר, אבל בראשה מנכ"ל המשרד והחמ"ל הוא זה שמוציא לפועל את המדיניות. תראו את המבנה, תראו כמה הוא גדול ואנחנו הולכים לעשות את הסיור במכלולים.

מה שחשוב לציין זה ששיטת העבודה שלנו מתוך האמירה של "מה עובד בשגרה עובד בחירום", זה שכל בעל תפקיד במשרד שממונה על תחום מסוים בשגרה, מנהל אגף, מנהל מחלקה, שיש לו תחום אחריות בשגרה, אותו מנהל, עם הצוות שלו מנהל ומפעיל את המכלול הייעודי. זאת אומרת שמנהלת אגף רפואה כללית, שאחראית בשגרה על כל בתי החולים הכלליים במדינת ישראל, עם הצוות שלה מנהלת את כל מכלול אשפוז. רק ההבדל, זה שבשגרה יש להם משימות מסוימות, וכאן בחירום, מהרגע כשהם פועלים מתוך החמ"ל יש נוהל מאוד, מאוד סדור, כולל משימות ברורות שהם נדרשים לעשות כולל פרמטרים מוגדרים לתמונת מצב שמעלים פעמיים ביום מקיימים פה הערכת מצב בראשות מנכ"ל. בראשות הבכירים, לפי שעון קבוע.

כמובן שתלוי אירוע, נוספים הערכות מצב או דיונים ייעודיים כמו על מיגון, כמו על דברים אחרים. -מיגון אני מזכירה כי אני יודעת שזה נושא כרגע שהוא על הפרק- ובעצם כל בעלי התפקידים יודעים באופן אוטומטי לפתוח את סדר הפעולות. אתם תראו, על המחשבים יש להם את כל העזרים שהם צריכים, הם מעתיקים את משרדם לאותו מכלול ועובדים עם המשימות הייעודיות לפי סוג האירוע, אנחנו נראה אחר כך שמערכת הבריאות וגם זה שונה, נערכת להרבה יותר מתארי חירום, גם - - - משרדי הממשלה. אז זה חשוב להכיר, ככה המבנה שלנו.

והמשמעותי ביותר אלה הן המשימות המרכזיות שנעשות בחמ"ל, והעוצמה - שאנחנו נדבר עליה גם אחר כך - אבל העוצמה שלנו זה הניהול המרכזי של כלל מוסדות הבריאות במדינה ללא קשר למי הבעלים, מי השיוך, אם זה קופת חולים כללית, אם זה משרד הבריאות, אם זה פרטיים, הכול כשחקן על מגרש משחקים לאומי, לאפשר לנו להתנהל בצורה מיטבית. מאפשר לנו לדעת שמשימת הצלת החיים נעשית באופן הכי טוב כי מווסתים בין בתי חולים, אם צריך מיטות פנויות יותר בבתי חולים כלליים מעבירים אנשים או לטיפול בית של הקופות, או לבית חולים גריאטרי או למקום אחר. אבל ברגע שהכול ממקום מרכזי זו עוצמתנו.

נצא עכשיו לסיור בין המכלולים, לא לפי סדר חשיבות אלא פשוט במבנה, וכל מנהל מכלול יציג לכם את עיקרי הפעילות והמשימות שהוא עושה במכלול שלו.

רגע, אני מציע שלא נפתח עכשיו את הדיון לשאלות. את השאלות של חברי הכנסת אנחנו נשאל את אנשי המכלולים, כל ראש מכלול בפני עצמו יגיד לנו ויספר לנו. א' אני לא בטוח שיש לכם את כל התשובות. מן הסתם מנהלי מכלולים הם יותר מדויקים קצת, לא? לא התכוונתי לזלזל חלילה. אז אנחנו נתמקד ונשאל את השאלות של חברי הכנסת את ראשי המכלולים, אני חושב שזה יותר מדויק ויותר נכון, בסדר?

בהחלט, הם ערוכים, אנחנו מאוד אוהבים אורחים, מאוד אוהבים לחשוף את הפעילות שלנו, מבחינתנו הכול גלוי וברוכים הבאים, וכל מה שאתם רוצים תשאלו, תקבלו את התשובות הכי אמתיות שיש.

עוד מילה אחת ברשותכם. קודם כל אנחנו כמובן, אני מדבר כיושב ראש ועדה אבל כמובן בשם כל חברי הכנסת, עבודת הצוות המקצועי של משרד הבריאות. עבודת הרופאים והרופאות, האחים והאחיות, זו עבודה שאני מוכרח לומר, אנחנו כחברי כנסת התרשמנו, זק"א, אירגוני הצלה, כולם. אני אומר, הם חלק מצוות הלחימה והם עמדו במשימה בגבורה, אני חושב שאין מחלוקת.

עומדים, מה זה עמדו?

עומדים עדיין, בהחלט. עולם הרפואה הוכיח את עצמו, העבודה שאתם עושים פה הוכיחה את עצמה בפועל בשעת קיצון מאוד, בשעת מלחמה קשה ועל כך אנחנו אסירי תודה. הייתי חייב לפתוח עם זה, והנוכחות המרשימה של חברי הכנסת בסיור הזה מראה ומלמדת כמה אנחנו מחוברים וכמה חשוב לנו לדעת מה קורה. אנשים שואלים, פונים אלינו, הרבה מאוד. חמ"ל הכנסת עובד בצורה מטורפת, קואליציה ואופוזיציה כאחד. הגיבוש של החברים פה מראה את הרצון האמתי לדעת כדי לעזור כמה שיותר, אז בבקשה.

אנחנו פתוחים לשתף הכול, תשאלו כל מה שאתם רוצים.

בבקשה, שתי בעלות תפקיד שהן חלק מאגף החירום שהוא בעצם האופרציה של המשרד. גם אני חלק מעובדי אגף החירום של המשרד. אחד הדברים המשמעותיים זה הסיפור של מפעלים חיוניים של מקומות העבודה, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לתפקד, צריכים להיות מקומות עבודה, מפעלים, ספקים שלנו, שהם ימשיכו לתפקד. כי אחרת לא היה לנו ציוד. אילנה, בואי בשתי דקות, היא אחראית על הנושא הזה אצלנו.

של ציוד לבתי חולים? גם לחיילים?

הכול, גם עובדים.

גם לחיילים?

לא, לא, אנחנו בעולם הבריאות.

לא, ציוד רפואי אני מדבר. אני לא סתם העליתי.

שנייה, הציוד רגע, אצל ההוא שהשתקתי אנחנו בדרך אליו. שנייה, אילנה בשני משפטים, בבקשה.

למשרד הבריאות יש 3,700 מפעלים חיוניים, שזה כולל את בתי החולים, או קופות החולים, כל מי שמספק לנו את הציוד הרפואי, שנותן שירות לציוד הרפואי. כרגע אנחנו בשעת מלחמה, אנחנו לא מנפיקים אישורים של מפעלים חיוניים, אנחנו פשוט בודקים אם יש איזושהי בעיה קונקרטית וקריטית לאותו מפעל, אנחנו בודקים איך אפשר לתת לו את המענה, כמובן יש הנפקות של אישורים, אד- הוק. רק למפעלים שהם קריטיים כרגע בזמן המלחמה.

סגנון בעיות של המפעלים?

כן, כמובן.

לא, מה הבעיות?

איזה בעיות יש למפעלים?

כן, במלחמה, כרגע.

שהעובדים, בעיקר עניין של כוח אדם שהם לא מגיעים. נגיד דוגמה יש מפעל בשדרות שהוא מוגדר גם כמפעל חיוני, אבל רוב העובדים התפנו משם בעקבות המלחמה.

איזה מפעל למשל?

סיאון. מפעל שמספק לנו מוצרי חבישה. זה המפעל היחיד שהוא מייצר את מוצרי החבישה.

רק מה שמותר לכם להגיד למצלמות כי יש פה מצלמה.

אנחנו מפרטים יותר מזה. אני אתן לכם דוגמה, מכבסה. בסדר? ישנה מכבסה במעלה אדומים שמרבית העובדים שלה הם עובדי הרשות כל פעם כשיש עוצר מעברים, היא מכבסה שמספקת כביסה למספר בתי חולים, ברגע שהם לא יכולים לעבור, זה מייצר אצלנו פער.

החובה שלנו כאן כמו שאמרתי בחמ"ל. זה למצוא את הפתרונות, את החלופות, את הסדר כדי שכולם יוכלו להמשיך לעבוד.

רגע, שאלה אחרונה, יש כרגע חוסר? אתם רואים איזה חוסר של ציוד, תרופות?

לא, היא דיברה על מפעל חיוני שלא עובד כרגע בגלל שהעובדים לא נמצאים. השאלה, האם במפעל הזה אמרת שהוא יחיד.

נכון, אז כרגע אנחנו מטפלים בו.

האם אתם זקוקים לעזרה בנושא הזה? חיצונית?

כרגע לא, כי אנחנו מוציאים צווי גיוס לעובדים. זה בעצם, אנחנו נותנים להם על פי חוק שהם מחויבים להגיע. המפעל יספק להם הסעות, כלומר ייקחו אותם למקום. ייקחו ויחזירו אותם למקום שהם התפנו ממנו אז כרגע זה,

מהרגע שמופעל פרק ד' לחוק שהות עבודה, הסטטוס המשפטי מאפשר לנו להוציא צווים לאותם עובדים של מפעל חיוני, ולחייב אותם להגיע לעבודה. צו גיוס 8 זה אופרה אחרת, אנחנו בשיח עם חיל הרפואה, מאוד, טנגו טוב, שכל אחד מבין את הצרכים של השני ואנחנו משחררים ממילואים מי שאין ברירה ויש שיתוף פעולה מלא בהיבט הזה.

אני מבקשת ברשותכם, אנחנו מוקלטים לא לפרט יותר פרטים מי אנחנו משחררים ולאיזה משימות, זה מטופל טוב בשיח מצוין, כן, עם חיל הרפואה, ומה שאילנה אמרה זה משרד העבודה.

בכל מקרה, אם יש חוסר, תיידעו את החמ"ל של הכנסת, יש לנו גם פתרונות חיצוניים. יש לנו גם את יושב ראש ועדת הבריאות, יש לנו גם פתרונות חיצוניים שהם יכולים להיות בטווח של עזרה ראשונה, עד שהדברים הסתדרו.

מצוין, תודה. חנה, את רוצה מילה על החירום של מחוזות המשרד לשכות הבריאות? חנה רק מילה אין ברירה. חנה מרכזת אותם.

ד"ר חנה צפריר, אני אחראית על הנושא של היערכות לחירום של לשכות הבריאות המחוזיות.

הקונטקסט של עבודת לשכות הבריאות בחירום הוא קונטקסט מאוד רחב. זה עובד בעצם בשני מישורים. במישור אחד יש את לשכת הבריאות עם השירותים שהיא ניתנת לאזרח, החל מטיפות החלב ועד להנפקת רישיונות קבורה, ממש, מה שאני קוראת לזה From the womb to the tomb כזה. אלה שירותים שחייבים כולל חיסונים, חיסוני חו"ל, הכל.

בנוסף לזה, בחירום לשכת הבריאות מתכללת את שירותי הבריאות במחוז שלה. זאת אומרת שהיא נמצאת בקשר רציף עם קופות החולים, עם בתי המרקחת. עם בתי החולים, עם המוסדות הסיעודיים. הם מנחים אותם בשגרה. הם גם משתתפים בבקרות, זאת אומרת שיש להם חלק מאוד גדול בכל הנושא של תעדוף של מענה של כל ארגוני הבריאות במחוז. כמו כל דבר בחירום. 90% זה הכנה ו-10% אחרי זה, זה החירום עצמו.

הכלה של האירוע.

השאלה היא כזו, כל הזרעות שאת ציינת כאן, הם יודעים שבשעת חירום אתם הכתובת?

ברור, בוודאי, אנחנו בצמוד. יש לנו, בכל מחוז יש מרכז שעת חירום אחד. מותר לי להעלות כאן?

לא, חנה, מיקדנו והלאה.

בסדר, אז יש, ואנחנו בעצם המנחים המקצועיים שלהם ומנחים אותם לעבודה גם בשגרה וגם בחירום.

תודה רבה, המשכנו הלאה.

תודה, בהצלחה רבה.

ואנחנו מגיעים ללוגיסטיקה.

רן, אתה בטח אי אפשר להגיד לא שומעים אותך, בבקשה. אחד, הדברים הם מוקלטים, בסדר? ב' הם בתחום שלך. ודבר שני בקול רם בבקשה.

אני אגיד לכם משהו, העדפה, פחות ההקלטה, יותר שנשמע את המידע המלא, זה אני אומרת לך מירי, כי בסוף אם בגלל ההקלטה אנחנו מקבלים חצאי מידע אדוני יושב הראש,

לא, את תקבלי את הכול.

אני מציע שבישיבה שאנחנו נשב אחר כך יהיה לנו פרק זמן שאנחנו נשאל את השאלות הספציפיות אבל כרגע במה שנקרא ב- - - הזה.

שלום לכולכם, לי קוראים רן אדלשטיין, אני מנהל פה את מכלול הלוגיסטיקה, אנחנו מנהלים פה למעשה גם את כל הנושא של המיגון המתפרץ, כל מה שקשור לעמודי T, הקפה של כל התשתיות החיוניות, הגנה עליהן, גם המיגוניות, גם כל מה שקשור אליהם בכל הנושא של לוגיסטיקה. שזה אומר, ממכשירי רפואה, מכשירי הנשמה ועד אחרון הדברים הקטנים, דרך כל מה שקשור לציוד המשקי, אלונקות, מיטות, מזרונים, כל מה שקשור בזה, ואנחנו מנפקים את זה לכולם.

אחרון חביב זה כל הנושא של התרופות, והנושא של הציוד המתכלה, כל זה אנחנו מספקים פה לכולם. למעשה יש פה חמ"ל מאחוריי שמקבל את הדרישות מכל בתי החולים, מעבד אותם, אנחנו נותנים להם כמובן סדר פעולות ועדיפויות, משום שהעדיפות כרגע היא ל-0-40 דרום, 0-40 צפון ורק אחרי זה כל השאר.

אני קוטע אותך ברשותך, חבר הכנסת רון כץ הגיע גם. קיבלנו הרבה מאוד בקשות גם לוועדה וגם אנחנו ברמת האישית, חברי הכנסת. אני יודע שזה נושא שאי אפשר לדבר עליו, בטח לא בפורום כזה, אבל אני אומר לך שאנחנו נרצה לקבל תשובות, כי שמעתי שיש.

אז בישיבה הסגורה.

נדבר על הנושא, צריך להבין בדיוק איך המנגנון הזה עובד ומה אנחנו גם כן כחברי כנסת, אנחנו אגב, מוצפים בפניות לעזרה, אנשים רוצים לעזור, אנשים רוצים לתרום, אנשים רוצים להביא.

אנחנו מקבלים גם את זה. אני מעדיף של החוסרים באמת כמו שאמרת אדוני, נדבר על זה בנפרד.

נדבר על זה אחרי זה. יש למישהו פה עוד שאלה?

בנפרד.

בנפרד. אז בואו נתקדם. תודה רבה לך.

בנפרד, זה נושא מאוד רגיש. זה הנושא הכי רגיש פה נראה לי.

מתוך ההבנה שלנו שהאוכלוסייה של הגיל השלישי דורשת הרבה תשומת לב, קשב, ובמיוחד באירוע כזה אנחנו צריכים מאוד לוודא שכל אחד יש לנו את המקום שלו, את הצרכים שלו ואת המענה שלו. אז מכלול גריאטריה אצלנו, הוא מכלול גדול, גם בכל האקווריום הזה, גם בחדר בפנים. ד"ר לקסר שנעלמה לי כאן.

אני פה, לא נעלמתי.

מי שמנהל את הנושא בשגרה מנהל את כל האופרציה בחירום עם המשימות המוגדרות אז בבקשה, ממוקד, בשני מילים.

אני מוכרח לומר שבוועדה התרשמנו ושמענו ממך תשובות די ברורות, אם כי נשארנו עדיין עם קושי, וקיבלנו אתמול גם כן אינפורמציה מהמשרד לשוויון חברתי, ביקשנו מהם לדעת מי נושא באחריות של השימוע של אותם גריאטריים, יש חלק לא מבוטל שמשרד הבריאות הוא אחראי על זה, ברמת החוק. מיכל פה, אנחנו נדבר על זה אחרי זה בישיבה, ואני אשמח שתשתתפי אתנו גם בחלק הזה הספציפי, אבל בבקשה.

ד"ר אירית לקסר עשהאל. אנחנו בעצם מחולקים פה לשלושה חלקים. אחד מהם זה - - - זה בעצם מכלול גריאטריה קהילה. אנחנו מטפלים בכל האנשים שבבית, יחד עם הצוותים בלשכות הבריאות שצריכים להעביר אותם. אנחנו קוראים להם חצר"מים זה ראשי תיבות. אבל בעצם זה אנשים קשישים, מרותקי בית עם הרבה צרכים, ואנחנו מעבירים אותם לפי המורכבות שלהם למסגרות, בתי חולים סיעודיים או גריאטריה פעילה וכרגע אנחנו גם מאפשרים, אלה שאנחנו עושים פרואקטיבי רוצים לאסוף אותם. יש מלונית בירושלים של יד שרה, צמוד למשרד הבריאות עם נגישות ששם אנחנו מאפשרים למי שיש מטפל עיקרי, עובד זר.

של מי זה? של המפונים אבל 0?

זה פינוי שאנחנו יוזמים אותו ואנחנו מעבירים אותו בשיתוף פעולה עם פק"ר, אנחנו מעבירים אותם לשם, אנשים סיעודיים ללא מורכבות רפואית מוגברת מדי, עם מטפל עיקרי, עובד זר.

כן, אבל השאלה שלי אם זה 0-4 או 4-7?

עד היום עשינו את ה-0-2 כולל קריית שמונה בצפון.

לא, היא שואלת על צפון, אני שואלת על הדרום.

ותכף אני אגיד בדרום.

למה אני אומרת את זה, אני אביא לך, יש לנו פניות שדווקא מי שמתכללת את זה זו קארין אלהרר, אנחנו מחולקים לצוותי משימה. ויש לנו קשישים שאנחנו, אם היינו יודעים שיש את הכתובת הזאת שקשישים במצב מאוד, מאוד קשה שאנחנו פינינו, אנחנו מבינים שזה לא הסיוע האולטימטיבי.

קודם כל הפתרון הזה הוא פתרון חדש.

יש עוד בעיה אם את ממשיכה באותו נושא. יש הוסטלים שהמטפלים ברחו, נטשו, עזבו, נטשו ואותם קשישים נמצאים, אנחנו לא יודעים מה המצב שלהם והם נשארו בעוטף, הם לא יצאו משם.

כל המקרים האלה כן צריך להביא פרטני, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק, גם עם הרווחה שהם דרך הרשויות, ההוסטלים את מדברת כנראה על מקבצי דיור של הקליטה והשיכון ואנחנו צריכים באמת, אנחנו, מעולם הקורונה מ"מגן אבות" אנחנו מכירים אותם ונדבר איתם ונראה את הפרטני, ולכן זה פתרון שהוא לא היה בתחילת המערכה. זה פתרון שנוצר בימים האחרונים.

כמה אנחנו מדברים שפונו עד עכשיו בהוסטלים?

למלונית עם המטפל האישי כ-24 אנשים.

וכמה הוא עוד יכול לקלוט שם?

יכולת יש שם 200 חדרים אבל יש עוד, צריך להיות כוח אדם. המלונאות ניתנת על ידי המקום, הטיפול האישי על ידי המטפל וההשגחה הרפואית בעיקרון כללית בירושלים לקחו על עצמם, יש שם גם הרבה מאוד גריאטריים.

והמימון זה משרד הבריאות?

המימון זה משרד הבריאות.

זה מידע מאוד, מאוד חשוב לנו לדעת.

למה אתם לא נותנים לזה פרסום גם בתקשורת?

מכיוון שכמות המיטות שם היא מוגבלת והיא בעצם לצרכים מאוד מיוחדים ואנחנו רוצים, לכרגע אנחנו באשקלון. באשקלון פנינו לקופות החולים שימפו את אותם.

הוועדה תציג לחברים את מספר הטלפון, ביקשו פה כמה חברים, אנחנו נעשה את זה בצורה - - -.

אוקיי, אנחנו עובדים בעיקר דרך,

אין לנו רצון לעקוף אף אחד, אבל מה שכן, יוני גם אצלך זה צף בוועדה, אתה התחלת לומר. אנחנו מקבלים פניות שלעיתים, בצוק העיתים, ממש. כאלה שהם עריריים, לבד, אז זה טוב שיש את הכתובת כי אנחנו לא נפנה למוקד, אנחנו נפנה אליכם, תעשו את המיפוי שלכם. אם תגידו אין צורך אז אין צורך.

יש שתי דרכים לפנות אלינו.

יכול להיות שכבר בן אדם רשום אז אולי מופיע כבר ברשימה, - - - במערך התרגול.

יש שני דרכים לפנות אלינו. דרך המלך זה דרך המייל של חמ"ל גריאטריה. ונרצה שנעביר להם, שאנחנו כל הזמן אנחנו עוברים ורואים. אפשר גם דרך הטלפון אבל זה פשוט יותר. עובדים גם המון דרך הקופות, כי חסר מידע והקופות אמורים להכיר את האנשים האלה ואנחנו יכולים להכיר את המידע. אנחנו גם בקשר איתם יום-יומי. כרגע באשקלון על הדברים האלה.

את יודעת מה אני למדתי? שהמקרים הקשים הרבה פעמים לא מגיעים לקופות, כי הם אפילו לא מוצאים את הזמן או את הדרך להגיע לקופה.

אנחנו בקשר הדוק גם עם החמ"ל של הרווחה לנושא אזרחים ותיקים, אנחנו יודעים לעבוד ביחד איתם.

אתמול דיברנו ארוכות על נושא השינוע של אותם חולים, נקרא לזה מורכבים, גריאטריים, סיעודיים. קיבלנו איזשהו מסמך שממפה את האחריות, מי אחריות של מי, ויש חלק לא מבוטל גם למשרד הבריאות. יש לכם מנגנון שאתם יודעים להעביר חולים מבית מלון. ליד שרה לצורך העניין או לנקודות אחרות.

השינוע למסגרות שאנחנו מעבירים הוא בעצם מחולק בין פקע"ר - - - וגם יש לנו תקציב שאנחנו מעבירים, מה שדיברתם בעיקר זה הרבה מאוד שינויים לצרכים טיפוליים, כמו לדיאליזה או למכונים שזו סוגיה טיפה אחרת.

יש לנו על זה תשובה, אנחנו נדבר על זה בישיבה אחר כך, בסדר גמור. תודה רבה לך.

אוקיי, תודה רבה. אני רק ברשותך מחדדת, כשאת אומרת "ברור שאדם לא מגיע לקופה", אנחנו לא, אותם מקרים שאירית דיברה על הקופה, זה לא שאנחנו מחכים שבן אדם יפנה כשצר לו לקופה, אלא הקופה בהיותו חולה, היא מכירה אותו. אנחנו יוזמים את הקשר מולו, לא מחכים שהוא יפנה לקופה.

כן, אבל את טועה בדבר אחד. בדרך כלל פונים באמצעות ההודעה. אני מהכללית שלי אף פעם לא קיבלתי טלפון, קיבלתי תמיד הודעת SMS אנחנו מדברים על אנשים שאין להם, לא אינטרנט לא כלום.

מה SMS? את לא גריאטרית?

לא משנה.

אני רק רוצה להוסיף עוד דבר קטן. אני רוצה עוד משפט אחד. יש הרבה מאוד העברות, בניגוד לאירועים ביטחוניים אחרים שהייתי בהם, גם לסיוע לבתי החולים הכלליים ולהעברות משם וזו סוגיה לא פשוטה, וגם של מסגרות בתי חולים סיעודיים שאנחנו, בעצם אזורי עימות, לפחות 5 מוסדות עוד אפילו מטופלים, מעבירים אותם ממקום אחד בארץ למקום אחר בארץ. שזה אירוע לא פשוט.

הקופות התחייבו לנו. קטי, שהם שיוצרים קשר אקטיבית.

- - - בצורה מדויקת יוני, שתצא מאתנו. שהקופות ירימו טלפונים ברמה אישית. שכל רופא ירים לגריאטריים שלו.

זה מה שהם עושים.

זה מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים את זה באופן יזום.

בתוך כל אירוע עם הייחודיות שלו, אד-הוק אם צריך, אנחנו פותחים מכלולים ייעודיים. באירוע הזה הבנו מהר מאוד שיהיה צורך בהיערכות לשיקום רפואי, גם עכשיו אוכלוסייה שהתניידה וזקוקה למכשירי שיקום, ניידות, וגם הלאה, טיפולים רפואיים, שיקום רפואי. פתחנו אד-הוק מכלול של שיקום, ואנחנו מגבשים ממש בימים אלה, תוכנית אחת, מטפלים במענים וצרכים כאן ועכשיו, במיוחד באותה אוכלוסייה שפונתה או התפנתה ונמצאת או במלונות או במתקנים.

אני פה בהזדמנות הזאת מודיע לחברי הוועדה ששבוע הבא יתקיים דיון בנושא מיטות שיקום, כמובן גם לפצועים, גם אלו שהלכו לשיקום ביתי, כל הנושא הזה של השיקום, אנחנו מבינים שיש מחסור, צריך למצוא לזה פתרונות, ביקשנו שגם החשכ"ל יהיה, גם אגף תקציבים יהיה, דיון סופר חשוב. אז חברי הוועדה, אתם תשמעו עכשיו קצת פרטים, אבל שבוע הבא יש על זה דיון בוועדה אצלנו.

אז עכשיו יש פתרון לכאן ועכשיו למה שצריך, אוכלוסייה שפונתה בלי הציוד שהיא צריכה, ויש תוכנית ארוכת טווח ליום שאחרי, איך מגבירים ונותנים מענה. אנחנו נכנסים למכלול אשפוז. פה יהיה לכם קצת יותר מקום להיכנס ותוכלו לראות. אנחנו מתחילים כאן, במכלול אשפוז. כמו שאמרנו כל הניהול של כל משאבי האשפוז של בתי החולים נמצאים במקום אחד, זו עוצמתנו. דוקטור ליברנט, מנהלת אגף רפואה כללית בשגרה, היא הרגולטור שלהם, בחירום היא המנחה שלהם ומנהלת את כל נושא פינוי וניהול הנפגעים. סיגל בבקשה.

בוקר טוב, צוהריים טובים לכולם.

בכל אירוע שהוא במדינת ישראל אנחנו בעצם הופכים להיות האופרטורים של מערכת האשפוז, של המדינה. אנחנו אלה שנותנים את ההנחיות המקצועיות. אנחנו אלה שמגבשים את תמונת המצב בכל אירוע שהוא - אם זה מלחמה, אם זה אר"ן, אם זה קורונה. אנחנו מודדים את העומסים בכל בתי החולים, ואנחנו מווסתים ראשונית או שניונית על פי מידת העומס בכל בית חולים.

באירוע הספציפי הזה כמובן, השעות הראשונות היו קצת כאוטיות מבחינת השטח, וכל הפצועים הגיעו לשני בתי חולים שזה סורוקה וברזילי ומשם בעצם, משבת בבוקר התחלנו לעשות את הוויסות השניוני לשאר הארץ. הוויסות השניוני היה בעצם הגדול בהיסטוריה של מערכת הבריאות הישראלית ב-48 שעות אנחנו וויסתנו יותר מ-350 פצועים לבתי החולים במדינת ישראל.

כולם באמבולנס?

לא, חלקם באמבולנסים רגילים. חלקם באמבולנסים נת"ן וחלקם בהיטס. בהתחלה ההיטס הצה"לי היה זמין מול הוויסות הראשוני יותר מהשטח. רק לאחר מכן הוא באמת היה זמין גם לוויסותים השניוניים. אתם יכולים לראות את תמונת המצב של המאושפזים ברגע זה בכלל בתי החולים.

392 זה הסך הכול. מה זה 4?

זה סך הכול מהאירוע.

מה זה הראשון?

אנשי תקשורת.

אוקיי, זה מפולח לפי כמה שוטרים, כמה חיילים, כמה אזרחים וכמה תיירים. כאשר בכל בית חולים יש את כמו הרמזור.

מה שמסומן באדום זה מספר החולים הקשים בכל בית חולים, הצהוב זה הבינוניים והירוק זה הקלים. אנחנו רואים בשיבא מספר גדול של בינוניים כי בשיבא יש את מרכז השיקום הגדול כרגע במדינת ישראל ולכן שם יש יותר פצועים בינוניים.

אני מבין שמחבלים לא מאושפזים בבתי החולים שלנו, זו הנחייה גורפת שלכם. נכון?

נכון, הם לא מופעים. הם לא מופיעים ולא מאושפזים ברגע זה בשום בית חולים במדינת ישראל.

אפילו לא אחד?

אפילו לא אחד.

עכשיו, המוכנות של בתי החולים לקלוט, הם כולם כאילו, אתם מנחים אותם? זאת אומרת אנחנו מבקשים שתהיו ערוכים לקלוט אם חלילה וחס פורצת מלחמה בצפון ואנחנו רוצים שוב לפזר את אותם פצועים?

נכון, אז אנחנו עשינו כבר בכל העשרת הימים הללו, לא רק טיפלנו באירוע הספציפי הזה, אלא בעצם טיפלנו בכל המוכנות שלנו של כלל מערך האשפוז למערכה הבאה אם תקרה.

כאשר אתם לוקחים בחשבון צורך בשטחים ממוגנים ושאר האלמנטים בשביל שמה שנקרא בית חולים שאתה אומר לו "תספוג", שהוא יידע לספוג את אותם פצועים למקומות בטוחים.

אנחנו ערוכים בגדול. אנחנו עשינו את המהלכים על פי הגזרות השונות ועל פי כמובן הערכות של פיקוד העורף שנותן לנו בעצם את ההערכה איפה אנחנו צריכים יותר לרדד, ואיפה להיות מוכנים מאשר בבתי חולים אחרים.

כלל בתי החולים היום במדינת ישראל מוכנים היום לעבור לחירום גם במרכז הארץ תוך 10-12 שעות, וכמובן בבתי החולים ב-0-40 ושני בתי חולים בצפון, הם ערוכים באופן מיידי כאשר רידדנו בצורה מאוד ממוסדת את החולים, במיוחד במיטות הקריטיות שזה מיטות טיפול נמרץ, זה מיטות יקרות שצריכות לטפל בפצועים קשים מהשטח אם יגיעו.

יש פילוח של רמת פציעה נגיד של חיילים, בנפרד?

אפשר לעשות את זה אבל זה לא מופיע כאן.

ואתם עובדים ישירות עם החמ"ל של הצבא של לעדכן אותם בכל הנתונים?

כן.

מי מעדכן את מי? אתם אותם או הם אתכם?

אנחנו, אותם. אנחנו אוספים את כלל המידע מבתי החולים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם פק"ר וכל אחד יודע מה הוא שואל את בית החולים, ואנחנו מסתדרים נפלא.

מה זה 11 לא ידוע? זה אומר אלמונים? לא הבנתי.

לא, לא, 11 שהמצב הרפואי שלהם לא ידוע, אנחנו לא יודעים אם זה קשה, בינוני, קל ואנחנו מטייבים, זו מערכת מחשובית שעדיין לא, היא לא 100% ואם יש 11 שמצבם לא ידוע, מתקשרים לבית החולים.

לשאול מה המצב. הבנתי.

מה המצב ואז מעדכנים את זה ידנית.

כל שאר האינפורמציה מגיעה אליכם אוטומטית דרך מערכת מחשובית?

אנחנו תוך כדי שדרגנו את המערכת המחשובית כדי לנסות לקבל את זה אונליין. אבל כמובן אנחנו מקבלים את זה ידנית ומתקפים את הדברים כדי שאנחנו נהיה כמה שיותר מדויקים.

זה מסורבל קצת. השאיפה היא לעבוד באמת מה שנקרא עם - - -

נכון, אין ספק.

תגידי, נושא כוח אדם, מספר רופאים, אחים, מטפלים, וכולי בבתי חולים, זה נלקח, אתם מקבלים את המידע אליכם ולפי זה מקבלים החלטה לאן לנתב?

כאשר יש צרכים של כוח אדם בבית חולים ספציפי אנחנו מעבירים את זה, יש פה מכלול שעוסק רק בכוח אדם. בגיוס של כוח אדם. בהתנדבות של כוח אדם.

זה מה שרציתי לדעת, מצוין, אנחנו נשמע מהם כי זה עוד אירוע בפני עצמו.

את המאושפזים הפסיכיאטריים כתוצאה, אתם גם שמים פה?

לא, פה זה האשפוז הכללי במדינת ישראל. יש מערך של בתי חולים פסיכיאטריים, בריאות הנפש. זה נפרד מהדבר הזה.

כל נושא שמטופל במשרד בשגרה מטופל במכלול ייעודי בחירום.

גם על זה יש דיון בשבוע הבא בוועדת הבריאות.

תודה על העבודה שלכם, אנחנו יודעים שזה לא היה פשוט ביממה הראשונה ובשעות הראשונות.

אחד הדברים המאוד משמעותיים בהתנהלות שלנו, שמאפשרים לנו תגובה מהירה, פעילות מהירה, מענה לצרכים אד-הוק, זה שחשב המשרד כמו כל הנהלת המשרד נמצאים איתנו כאן ועובדים איתנו כאן ביחד. אז חסן חשב המשרד וזה מאוד משמעותי בשביל להגיב ולתת מענה מהר לכל צורך שעולה באירוע.

נמצאת איתנו כאן מירב, וכל הזמן כשמחפשים מידע על נפגעים, למשפחות, קווי טלפון, מרכזי מידע ייעודיים עם מערכת שמנהלת את זה, אז מירב היא האימא של המערכת בין היוזמים ומלווים אותה שנים אחורה. ועכשיו אנחנו בימים אלה מטייבים אותה. המערכת הזאת קיימת הרבה שנים.

זו מערכת לאיתור וזיהוי אלמונים ונפגעים שמגיעים לבתי חולים, שהם נמצאים בכל בתי החולים בארץ.

כמה היה לכם בהתחלה?

הרבה.

אני אראה לכם את המספרים כשנשב פנימה.

רגע, הוא ביקש מה השם המלא.

אני מירב ענבר.

את המספרים אני אראה לכם כשנשב שם בחדר.

של כמה אלמונים היו, כמה נעדרים, כמה,

אין אלמונים היום, אבל יש,

בבתי החולים, בסדר? באירוע הזה אנחנו קצת אחר. בבתי החולים.

יש בה את כל הפצועים וכל הנפגעים בכל בתי החולים, זה מרכז את כולם באונליין.

כמה זמן לקח לכם? סליחה שאני קוטע. לקבל את האינפורמציה ולתת אותה למשפחות, כי אני זוכר שבימים הראשונים עוד אנשים עברו בית חולים, בית חולים כדי לבדוק.

לא, לא צריכים לעבור בית חולים, זו בדיוק השיטה של המערכת.

לא, אבל הציבור לא יודע, הם עברו בית חולים, בית חולים.

אנחנו מפרסמים, הדוברות, טוב.

ההורים היו היסטריים.

בעיקר הורים שהם עברו בית חולים, חולים.

לא נכון, משפחות שמצאו.

אני ליוויתי משפחה שחיפשה את שני הילדים שלה הנעדרים ועברה בית חולים, בית חולים.

בכל מצב וזה הדוברות שלנו מפרסמת, יש מספרים יחודיים. בכל אירוע רב נפגעים, זו מערכת שקיימת מעל 20 שנה. בכל אירוע רב נפגעים בית החולים פותח מרכז מידע טלפוני שמופעל על ידי עובדים סוציאליים, קו ייעודי שמפרסמים אותו. המידע במערכת הזאת הוא באונליין, כל נפגע שמגיע לבית החולים וברגע שפותחים לו את התיק הרפואי להתחיל לטפל בו אנחנו רואים את הפרטים.

לא, האם רק אתם רואים או אם הורים הגיעו לסורוקה והילד שלהם בבילינסון - - -

זה לא אנחנו. למערכת הזאת יש לה הרשאה לעובדים הסוציאליים בכל בית חולים. אם התקשרה משפחה למספר הזה שמפורסם, העובדת הסוציאלית יכולה לענות לו: "הקרוב שאתה מחפש נמצא בבית חולים זה, לא בבית חולים שהתקשרת". באירוע שהיה הפיגוע הגדול בטאבה הפצועים הגיעו לבית חולים יוספטל, זה היה באילת, מי שהפעיל את מרכז המידע היה בית חולים נהריה בכלל. לציבור זה שקוף, עונים לו.

העו"סיות הן לא אלה שמקבלות את ההורה שהגיע לדלפק במיון. הגיעו לדלפק במיון ההורים, האם אותם אנשים שנמצאים שם, הפקידות או מי שלא יהיה.

יודעים לתת את המענה, אבל העו"סיות אמורות להיות שם. בכל מקרה פקידת הקבלה יודעת להגיד להם "הוא לא נמצא בבית חולים הזה, הוא נמצא ב-". צריך לקחת בחשבון שבהתחלה מגיעים נפגעים במצב קשה ולפעמים לוקח זמן עד שיש את הפרטים שלהם.

שרית, כשאנחנו נחזור רגע לחדר ישיבות תציגי רגע את עיקרי הדברים שאתם עושים במכלול.

שאלתם על מכלול בריאות הנפש, היות שאתם תשמעו אותו, הוא נמצא כאן, לידו הסברה. מנכ"ל המשרד נמצא כאן באופן קבוע, הוא והמשנה למנכ"ל, זה מאוד משמעותי לתפקוד.

זה ראש אגף בריאות הנפש ואתם תכף תשמעו אותו אז אנחנו לא נדבר איתו בחדר.

אנחנו נעלה רגע למכלול רכש והצטיידות כי זה עניין אתכם במיוחד. בצד השני יש לנו מכלול שלם שעוסק בנושא של התנדבות, אנחנו מרכזים פניות והצעות למתנדבים כולל מהעולם. מרכזים צרכים מכל המערכת, עושים את ההתאמה, מתעלים את זה בצורה סדורה.

רופאים?

גם. יש לנו מכלול שעוסק בכל נושא כוח האדם, הפעלת כוח האדם, השלמה, ניוד מבית חולים לבית חולים, כל מה צריך למענה של כוח האדם. יש עוד מכלול שעוסק בממשקים עם הרשויות המקומיות, אוסף צרכים מהשטח ודואג שפה ניתן את המענה. אנחנו נעלה רגע לקומה שנייה לנושא של ההצטיידות והרכש כי זה עניין אתכם ספציפית ונחזור לחדר שם.

על כמה מתנדבים אנחנו עומדים בסך הכל?

יש לי את המספרים מהערכת המצב בחדר, אני אתן לכם, בסדר? מדובר באלפים רבים. אלפים רבים.

שהמערכת נשענת עליהם? זאת אומרת מה קורה מחר?

לא, לא, המערכת לא נשענת עליהם. אני אסביר בתוך החדר, המערכת לא נשענת, אנחנו נותנים הרשאות אד-הוק למשל לצוותים שהם סיימו לימודים.

קוראים לי אבי בן זקן, בימים כתיקונם אני סמנכ"ל הבינוי רכש, לוגיסטיקה של בית החולים איכילוב, נקראתי על ידי המנכ"ל. בעברי הייתי סמנכ"ל במשרד הבריאות, ניהלתי את כל המאמצים של הקורונה. הייתי הפרויקטור של משרד הקורונה. ונקראתי על ידי המנכ"ל לסייע, להאיץ את העבודות הלוגיסטיות, לתאם את כל המאמצים של המשרד אל מול השטח ומול הצבא ומול אחרים. נמצאים פה כרגע משל"ט הרכש, הלוגיסטיקה והמבצעים המיוחדים של משרד הבריאות.

מוביל אותו יחד איתי פה נעם יעקב והאנשים שלו, הם כולם עובדים בחברת - - - יש פה את אורית אפרתי לב שהיא ראש אגף רכש של משרד הבריאות שמנהלת את כל מאמצי הרכש. יחד עם אלה שפגשתם למטה, בעצם אנחנו מנהלים ומתכללים את כל מאמצי הרכש והלוגיסטיקה של משרד הבריאות.

אנחנו מתרכזים במספר צירים מרכזיים. ציר אחד זה בתי חולים ומוסדות בריאות, אנחנו בודקים שלכולם יש מלאי זמין, פותרים להם בעיות בהכנסה של מלאים לארץ, היום הרבה מאוד טיסות מבוטלות, בעצם חברת התעופה,

אני ברשותך אבי עוצר אותך, יש פה חברי כנסת שמתעסקים עם זה המון. כל הנושא ההכנסה לארץ של ציוד רפואי, אנחנו צריכים כתובת ואני מבקש אם תוכל אחרי זה לקראת הזה.

אני הכתובת.

לא, נתנו לנו, אמרו לנו שראל. כל תרומה להעביר לשראל. והשגנו הרבה תרומות.

אוקיי, אני בכוונה חידדתי את העניין הזה. אנחנו נשמח אחרי זה.

יוני זה מאוד חשוב, אני השגתי מקליבלנד יהודים רבים שתרמו, זה הלך למקום אחר, אני רוצה שזה יגיע למשרד הבריאות.

לכן עצרתי את אבי.


פנתמ

אנחנו פתחנו צוותי משימה וחמ"ל של חברי הכנסת כשצוות אחד עוסק בתרומות וגם בבקשה לקבלת תרומות, ואנחנו נתקלנו בציוד רפואי בשני אופנים. אחד, חיילים שאומרים לנו שזה לא קשור אליכם. אנחנו קיבלנו בקשות של בתי חולים, אז יכול להיות. אתם אחראים עכשיו על כלל בתי החולים, כולל הציבוריים וכולל הלא ציבוריים?

התשובה היא כן. אני אגיד משהו אחר, אנחנו לא גוף שמקבל תרומות אליו. אנחנו יודעים לנווט את התרומות או לדאוג שהן יגיעו למקומות שצריכים אותן בסדר?

אז אתם כן יודעים לקבל, אתם מושכים את זה אליכם כמו הצבא.

אנחנו יודעים לנווט את זה למקומות הנכונים. זה מאוד תלוי בתרומות ומאוד תלוי בדרכים שבהן הן מגיעות. זה מורכב, אני לא רוצה עכשיו להתחיל להיכנס פה זה. אנחנו יודעים לנווט את התרומות.

לא, לא, אתה טועה. מפני שאנחנו קיבלנו רשימה ממשרד הבריאות.

אני יודע, אני הכנתי אותה.

אתה הכנת אותה, ואנחנו פנינו לאותם תורמים והם הביאו את זה. אנחנו לא יודעים לאן זה הלך. הם הביאו את זה ארצה, אמרו לנו "שראל". איפה זה הלך, אנחנו לא יודעים.

אז אנחנו נעשה את הבירור הזה, אני לא יודע.

תעשו את זה כי כן דאגנו. אנחנו חברי הכנסת דאגנו.

חברת הכנסת, אני הכתובת שלכם לכל דבר ועניין, אם יש דברים שאת יודעת שהגיעו, תגידי לי ואנחנו נסגור.

זה גם אגב מטרת הסיור אני חושבת. שבסוף זה לא תפקיד שלנו בשגרה, אבל כולנו מגויסים למעמד של לפתור בעיות. אז לנו אמרו שראל - - -

רגע, יושב ראש הוועדה מבקש לתת את רשות הדיבור לאבי.

אני אסיים את המשפט שלי אדוני יושב הראש ואחרי זה אתה תמשיך. בשיחה עם הצבא, עם כל מיני גורמים בצבא - יודעת את זה קטי - קיבלנו את שראל ככתובת, האם לכם זה נוח?

לא. התשובה היא לא. שראל זה מאמץ שאנחנו עזרנו לצבא לפתוח, זה מאמץ רכש. יש לנו גם צוות שלנו שנמצא שעוזר במאמץ של הצבא, זה לא קשור, שראל היא חברת רכש כרגע שרוכשת ציוד לצה"ל.

נעם, מספיק, תודה. קיבלנו תשובות ברורות. בכבוד, אבי.

אנחנו עושים רכש מרכזי בכל מקום שאנחנו מזהים שיש קושי למערכת לרכוש בנפרד, למשל רכש של מיגון, בטונדות, אמצעי מיגון למערכת. קשה מאוד, כי כולם רבים על אותו משאב, אנחנו קונים עבור כולם ומספקים למערכת.

למשל רכש של ציוד לטיפול בכוויות, זיהינו שיש איזשהו חוסר. קונים במרוכז, מספקים לכולם. במקומות שמזהים שלמערכת יש קושי לקנות בצורה בדידה, אנחנו קונים עבור כולם ודואגים שזה יגיע למערכת. זה מאמץ נוסף.

דבר שלישי זה מבצעים לוגיסטיים, הרבה מאוד ציוד נתקע בהרבה מאוד מקומות בחו"ל. לא דווקא תרומות. עכשיו חומרים לדיאליזה, עכשיו חומרי מיגון ל-CT. כל מיני דברים כאלו נתקעים, אנחנו יודעים לתעדף, להעלות את זה למטוסים ולדאוג שזה יגיע לארץ כדי לאפשר שלתושבי ישראל לא ייחסר שום דבר מבחינת ציוד רפואי בעת הזאת, זה מה שאנחנו עושים, מתעסקים במחנה שורה, בכל הנושא של זיהוי חללים, מתגברים אותם בכל המאמצים הלוגיסטיים שהם צריכים, בניקיון, דברים כאלה.

יש מספיק רופאים? כי יש רק 8 רופאים משפטיים עד היום. אז מה המצב היום? הבאנו מחו"ל?

אני לא מכיר.

תגברו שם. אני מעודכן, תגברו.

אני רוצה הצעת ייעול, יש יהודים גדולים, רבים, נהדרים בכל רחבי העולם שרוצים לקחת חלק בנטל, הם לא יודעים איך לעשות את זה. הדבר הכי טבעי היה שתקימו גם בתוך החמ"ל הזה גם איזשהו משהו, עוד סעיף של הסברה.

מעבר לתרומות, קודם כל צריכה להיות הסברה. כי ברגע שאתם רק שולחים רשימת מכולת ואין לכם לזה שום, לאן זה הולך, מה זה הולך, מה צריך לעשות עם זה, יש וואקום. ולוואקום נכנסים כל מיני ארגונים שלא תמיד עושים את זה נכון מבחינה מקצועית ויעילה, ולכן הייתם צריכים גם לחשוב על זה. כי לי לדוגמה, כמי שלקחה על עצמה לדבר עם משרד הבריאות, לקח לי ארבעה ימים לקבל רק את הרשימה. אחר כך שלחתי אותה פשוט, שלחתי אותה מבלי שתהיה עליה בקרה, מבלי שאני יודעת לאן זה הולך.

זה קשה. זה היה קשה. לכן צריך סדר, סדר קודם כל שמתחיל אצלכם, פשוט לחלק. כמו שעכשיו עברנו וקיבלנו סקירה מדהימה על בעלי תפקידים, צריך גם את זה. כדי שאנחנו כחברי כנסת שהקמנו את החמ"ל נדע להפנות ישירות.

הוועדה תאשר, הוועדה תפיץ לחברי הוועדה.

יוני, עשיתי עשרות זומים עם קהילות בכל העולם שהדבר הראשון שהם אמרו, אחרי הדבר הצבאי שהם הבינו.

חברי הוועדה יקבלו דף קשר של כל הגורמים הספציפיים.

יוני, אני רוצה קודם כל ברמת ההבנה. אחרי זום שעשיתי, ויש לנו דבר כזה. יהודי העולם רוצים "צבאי, רפואי", זה שני הדברים שהם רוצים להתמקד. בצבאי הצלחנו איכשהו לבוא ולהגיד "אנחנו לא יכולים לבוא ולבקש,

יש את האגודה למען החייל, יש לנו,

בדיוק, ואנחנו מפנים לשם כי הם גם מקצועיים וגם צריכים לבדוק את האפוד. פנינו אליכם מכיוון שרצינו, לדוגמה: אקמול בארצות הברית לא קוראים לו אקמול, קוראים לו בשם אחר, ולכן רצינו שזה יגיע דרככם. אני רוצה שתבינו דבר אחד, יש המון תרומות שרוצות להגיע.

של מה? תרומות של מה?

של ציוד רפואי, יש 300 רופאים בקליבלנד שרוצים להתארגן ולשלוח לפה.

חברת הכנסת, אני מציע שאנחנו גם נמנה אצלנו איש קשר מול חמ"ל הכנסת שיוכל לעבוד מולכם. למערכת הבריאות במדינת ישראל כרגע לא חסר אמצעים בשביל לטפל בתושבי ישראל.

אל תגיד לי את זה, אתה אומר לי את זה כמו הצבא. שמעתי את זה מהצבא.

קטי, תני לו לדבר! את לא בוועדת הכנסת, נו.

אז אני לא מגיעה לשם, לא התפיסה חייבת להיות ברורה. זה לא עניין שאם חסר או לא חסר. אני אימא לילד שנמצא בדרום, אני מעמיסה את עצמי בעבודה כדי לשכוח שהוא בדרום, אוקיי? גם כהיותי חברת כנסת. יש יהודים שרוצים להרגיש שהם נתנו משהו למדינה. תמלאו את המחסנים, אל תגידו,

אם אתה אומר שלא חסר אנחנו נעביר לשראל.

שראל זו חברה שלנו. חברת הכנסת נכבדה, חשוב לי להגיד לך משהו. היהודים שרוצים לתרום, ואנחנו מתעסקים איתם כל היום ומביאים להם תרומות. חשוב לי להגיד לכם כוועדת הבריאות של הכנסת, לתושבי ישראל יש מערכת בריאות איתנה, חזקה, טובה, ומצוינת והיא תדע לתת מענה.

יש לי הצעה אחת פרקטית. אנחנו נחזור לחדר הגדול שהתחלנו בו בבוקר. ראיתם כולם כאן. ככל שבמהלך הדיון שלכם עולה עוד שאלה שיידרש איש מקצוע מכל מה שנמצא פה, נקרא לו אותו רגע לחדר.

יש לי שאלה, לגבי הציוד של הצבא, מי מטפל בזה? כי שם אנחנו מקבלים הרבה מאוד דרישות לחוסרים.

זה לא הצבא, זה לא רלוונטי.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. אם אתם שומעים על דברים שלא עובדים בתחום הבריאות, תציפו אלינו, אנחנו שמנו רגל בקרקע בכל מקום.

והמתנדבים זה גם תחתכם?

אנחנו מנסים לעשות גם סדר במתנדבים. יש פשוט מסה אדירה של מתנדבים שזה כמובן, אי אפשר לשלוט בהכול. אבל כל מה שאתם שומעים שאין סדר, אין מענה, אני לא יכול דרך החמ"ל ח"כים שהקמתם, זה פשוט הוא גדול מדי.

למשל עידית סילמן בקשר אתכם? כי היא לקחה בתחילת הדרך איזה משהו.

כל מי שבקשר איתי אני מדבר איתו. כולם מדברים, אנחנו מדברים עם כולם, אבל תציפו אלינו. אם אתם רואים צורך שלא. גם לא חייב להיות מסודר, זה גם מעגלים קצרים. אנחנו השתדלנו שתהיה לנו פשוט נציגות בכל אשכול מלונות, כי זה כבר נהיה הרבה מאוד מלונות, אז בכל מקבץ יש לנו נציגות, גם של לשכת הבריאות, גם של בריאות הנפש. ברור לנו שאין 100% אבל איפה שלא, אנחנו מסתדרים.

אני אגיד לך איזה עבד במשרד הרווחה. במקומות המרכזיים שלחו, נציג הרווחה שולח.

אחרי הסקירה בוועדה, אני לא יודע, בינתיים דוקטור הדר אלעד הציג את הדברים בפנינו, קיבלנו תשובות לרוב השאלות.

השירותים הראשונים עובדים בסדר, שוב, יכול להיות מקום פה, מקום שם, תציפו נטפל. זה כמובן אירוע יותר מורכב, אבל שוב, שלחנו לשם את בתי החולים שלנו. בכל מקבץ יש נציגות מלשכה מחוזית שלנו. יש אנשים על הקרקע, אנחנו לא רק יושבים פה, אנחנו גם מסיירים הרבה מאוד.

גם החיבור לארגונים. כי למשל ער"ן אומר לי שהוא קפץ מ-1,000 ל-3,000 ביום.

ער"ן קיבל מאיתנו עוד כסף ויש לו שיק פתוח. קטי, יש לו שיק פתוח מאתנו לכל מה שהוא יצטרך.

אנחנו בשבוע הבא מקיימים דיון בנושא בריאות הנפש והקושי - - -. שיהיה מכלול אחד שירכז את כל הדברים זו השאיפה - - -

אין שיטת עבודה אחת, איפה שיש קהילה מאורגנת ויש מישהו שככה מתכלל אותה זה יותר קל לנו. אם אנחנו הולכים לשדרות - אני הייתי בעצמי שם - זה יותר קשה, זו מסה יותר גדולה של אוכלוסייה, מפוזרת על פני יותר מקומות, בלי שיש איזשהו בהכרח התארגנות קהילתית.

אני חושב שאחד הדברים שאתם צריכים לדאוג לו, ואנחנו צריכים לדאוג לו זה לחזק את הקהילות, לא להיכנס במקומן. יש קהילות חזקות, הקהילות צריכות לקבל טיפול, אנחנו צריכים לשאול אותם "מה אתן צריכות מאתנו, אנחנו ניתן לכן". זה למדתי מדוקטור גלעד בודנהיימר שאתם תכירו תכף.

בעיניי לא צריך לחכות שהקהילה תהיה מאורגנת, ואני אסביר רגע. לקחת את הרשימה של הילדים, לפחות ככה הבהילות שאני חושבת שצריכה להיות זה להוציא את ה-0-4 את כל הרשימה של הילדים, גם אם שדרות יותר קשה אפשר לבקש מהרווחה או מי שלא יהיה, ניצור איתם קשר.

עושים את זה, עושים את זה בשטח, יש לנו אנשים. מעגל התופת הראשון, אנשים שלנו נמצאים שם, שוב, אם יש משהו שהוא לא עובד תגידו לנו, לפעמים עושים משחקייה, לפעמים מייצרים שיחה בחדר אוכל, לפעמים מייצרים שיחה - - -

שמה? שפסיכולוג נמצא שם פיזית?

של אנשי מקצוע, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, איזשהו Reach out כדי להזמין לטיפול. ברור לכם שזה לא הרמטי זה גם מסובך, חלק מהמשפחות עדיין סגורות לזה.

הם לא יודעים. הם לא נמצאים במקום ליזום את הקשר. לכן צריך,

אני גם אומר לכם בתור נציגי ציבור, תציפו בפנינו איפה שאנחנו מפספסים, איפה שאנחנו לא מדויקים. האתגר הגדול בעינינו הוא קואורדינציה. ויש פה אתגר גדול מאוד של קואורדינציה כי יש פה הרבה מאוד כוחות בשטח. אז אנחנו בשטח משתדלים שאנחנו והרווחה נעבוד ביחד. עכשיו מצטרפים גם חינוך, גם השלטון המקומי שהם גם של הרשות הקולטת וגם של הרשות ששלחה לשם את האנשים, זה אירוע מורכב.

הקושי, הקואורדינציה שאתה מדבר עליו זה עניין התכלול, ודווקא בגלל שאתה מנכ"ל ותיק מאוד, אני חושב שאתם צריכים לתת את הטון, המנכ"לים המקצועיים והוותיקים, כי בצער אני אומרת אין תכלול. אנחנו כחברי כנסת זה חלק מהתפקיד שלנו לדפוק על השולחן של הממשלה ולהגיד להם "עכשיו תכלול", והם אומרים לי "משה אדרי" במשך שבוע וקצת אומרים לנו "משה אדרי". משה הולך לקבל, הוא הולך לקבל רק את השיקום כנראה והוא לא יקבל את הזה, והאירוע הזה הוא יהיה בעייתי.

אמרתי את זה היום ללשכת ראש הממשלה. אמרתי משה אדרי הוא לא נמצא במקום של הדברים. תראה, בקורונה אתה זוכר איך עבדתם?

רגע יש חדר, הכנו לכם חדר ישיבות שם עם המשנה למנכ"ל, בחמ"ל, אתם תיכנסו לחמ"ל שלנו.

אני רק אומרת לכם בדרך לחדר שגם כוח האדם מנוהל כאן במכלול מסודר, וגם בריאות הציבור, דוקטור שרון אלרועי והצוות שלה גם הם כאן.

בסדר גמור.

חברים, המנכ"ל קצר בזמן, ולפני שנשמע את הסקירה של המשנה למנכ"ל. אני אבקש מהמנכ"ל לתת לנו ככה בקצרה, ואני כבר אומר מעכשיו, כל מי שמדבר ידבר למיקרופון, יגיד את שמו ואת התפקיד כדי שייכנס לפרוטוקול, אנחנו בזמן מלחמה וכל המשמעות של זה ברורה לכולם, אז בבקשה אדוני המנכ"ל.

תודה לכם שבאתם. אני אגיד לכם רגע מה בעיניי המאמצים העיקריים שלנו, ומה המאמצים העיקריים שצריך עוד לשים עליהם דגש ברמה לאומית. אנחנו מחלקים את המאמצים שלנו לשתי קבוצות עיקריות, הקבוצה הראשונה זה ההיערכות בעצם לחירום, לראות שהמערכת תהיה ערוכה לקלוט מסה גדולה של אנשים שיזדקקו לטיפול רפואי.

נזכיר, באותה שבת ארורה אנחנו קלטנו מסה בלתי נתפסת של מטופלים. הגיעו למעלה מ-800 פצועים לסורוקה, בערך 500 לברזילי, והמערכת תפקדה באמת, ברוך השם, תודה לאל מצוין. הגענו באמת לכולם והיה לנו גם מה שנקרא "מבצע הוויסות השניוני הגדול ביותר" העברנו למעלה מ-300 מטופלים לאותם בתי חולים. זה היה הדבר הראשון, לתת טיפול.

אחר כך אנחנו התחלנו את ההתארגנות מיד למלחמה, לצורך העניין. שאנחנו לא יודעים באיזו חזית בדיוק היא תהיה, או באיזה חזיתות היא תהיה ומה יהיה המשך שלה. אז בתי החולים ערוכים עכשיו, והם ממשיכים להיערך כל הזמן, כי אין סוף לתקופת ההיערכות שאנחנו נדרשים לה, אם זה במיגון, בציוד, במנות דם, בכוח אדם. לראות שכל המערכים הקריטיים מתפקדים.

כרגע אין חוסר במנות דם אבל אנחנו יודעים ששוב, אנחנו לא יודעים לאיזה תרחיש אנחנו הולכים. זו אחת הבעיות הגדולות ביותר. אי אפשר להיערך לנצח כל הזמן.

אז עדיין להגיע לתרום דם?

תעקבו אחרי הודעות של מד"א. מד"א יודעים. תכף נסביר לכם. דוקטור ספי יסביר לכם פה על השיטה. פה סביב השולחן הזה יושבים כולם: כל ארגוני הבריאות, גם מד"א, גם פיקוד העורף, גם חיל רפואה, גם רח"ל. כולם עובדים פה ולנו יש נציגים בכל החמ"לים האפשריים. מאמץ אחד זה הצטיידות, לראות שהמערכת בכל המישורים, בכל הממדים תדע לתת את הטיפול למסה של מטופלים שתגיע, ששוב אנחנו לא יודעים אם זה יקרה בדרום, אם זה יקרה בצפון אם זה יקרה באזורים אחרים. אנחנו לא יודעים באיזו כמות ודברים אחרים. זו הסיטואציה.

הדבר השני שאנחנו נערכים אליו, ושוב, גם אותו עושים כל הזמן, זה מתן מענה רפואי לכל אוכלוסיית העקורים, כל אוכלוסיית המפונים יש פה עשרות אלפי אנשים, אני חושב שכבר חצינו את רף ה-100,000 של אנשים שעברו מבתיהם. זה יכול להיות, וגם פה יש טווח גדול מאוד של אוכלוסייה, מעבר לזה שזה צפון דרום, יש אוכלוסייה שהיא עם צרכים מיוחדים, יש אנשים שהיו שם במוסדות וקשישים, והעברנו אותם למקומות אחרים.

אבל אנחנו מדברים רק על 15-04. זאת אומרת, בלי שדרות.

לא, אנחנו פינינו את 0-7 והמוסדות וגם, וגם במה שנקרא חולים עם צרכים מיוחדים ו-0-5 בצפון. ואנחנו מוכנים כל הזמן, אם צריך באשקלון לפנות עוד אוכלוסיות או דברים מהסוג הזה, צריך לזכור, באירוע כולל אז כל המדינה הזאת היא חזית אחת גדולה, יכול להיות שנגיע לרגע שכל ההעברות האלה היו חסרות משמעות, אנחנו עדיין עושים את זה. אבל יש את העניין של לתת טיפול לכל האנשים שלא נמצאים יותר בבתיהם אלא נמצאים במקומות אחרים היא, שוב מהסיבות שפירטנו.

קופות החולים פרסו בצורה מהירה ואיכותית ומצוינת והתגייסות באמת מרשימה מאוד, מאוד. דבר ראשון את השירותים הראשונים, רופאי משפחה, רופאי ילדים. אחר כך רופאי נשים, תרופות, ודברים נוספים. בהמשך איפה היועצת, הם הביאו.

בים המלח למשל יש?

בוודאי, יש. קופות החולים, שוב, עצתי אגב אליכם, תסיירו במלונות, תסיירו בריכוזי אוכלוסייה אתם תראו שם וגם תהיו העיניים שלנו, אם יש דברים שאתם רואים שלא עובדים כמו שצריך תציפו לנו ואנחנו נעדכן את הדרך שבה אנחנו עושים את הדברים, כל הזמן. כי כל הזמן צריך להתאים את הדברים שאנחנו עושים. זה שוב, טיפול ראשוני שהולך ונהיה יותר אינטנסיבי, כי אנשים, מסה יותר גדולה של אנשים נמצאת שם לאורך יותר זמן, לצורך העניין באילת אנחנו דואגים שיוספטל יהיה מתוגבר מספיק בגלל מסה של אוכלוסייה שעברה אליו, חלקה קשישה. זה כבר בטיפול.

15 מלונות או אפילו יותר.

זה כבר בטיפול, כללית ואנחנו מתגברים את בית החולים שם בכוח אדם, זו לא משימה פשוטה. כשאנחנו מסתכלים רגע מעבר למיידי, יש לנו במיידי ומעבר למיידי יש לנו את בריאות הנפש שזה הולך להיות אירוע, שזה כבר אירוע לאומי מאוד משמעותי שהוא על כל טווחי הזמן. אז דוקטור גלעד בודנהיימר ראש אגף בבריאות הנפש ארגנו מענים מידיים באמצעות צוותים שנשלחו מבתי החולים לאותם ריכוזים של אוכלוסייה חדשים. אבל אנחנו מארגנים עכשיו מחדש את השירות שיהיה ככה לטווח ארוך ובאינטגרציה עם קופות החולים. אנחנו לא רוצים שזה יהיה מין משהו כזה שהוא לא יציב לטווח ארוך. את זה עשינו ואנחנו יושבים היום שוב עם הקופות על הדבר הזה.

יש מאמץ גדול בתחום השיקום, השיקום הפיזי. אנחנו צריכים לתת מסה גדולה מאוד בשיקום, צריכים לראות ששוב, יש לנו יותר מיטות טיפול נמרץ, יותר מיגון, יותר הרבה מאוד דברים. ואני חושב ששוב, עוד משהו שהוא מאוד חשוב שאנחנו אומרים אותו על עצמנו כל הזמן שאנחנו יודעים, שבזה אנחנו חושבים שמערכת הבריאות מצטיינת, יש דבר אחד שאנחנו עדיין צריכים להשתפר פה זה כל עניין הקואורדינציה. יש הרבה מאוד גורמים בשטח, אנחנו עברנו אירוע רב נפגעים, אנחנו אומרים שאנחנו גם באירוע רב מטפלים וצריך באמת לראות שעושים סנכרון בכל הדבר הזה, וקואורדינציה זו לא משימה פשוטה. אבל אנחנו פה כדי לעשות הכל למען האנשים שנפגעו וחלילה להיות ערוכים לכל דבר. ואני אומר לכם, תציפו לנו. אנחנו פה, יש לכם את הטלפון שלי, את הטלפון של אנשים אחרים פה. אתם יודעים להגיע אלינו, אנחנו עובדים במעגלים קצרים

אפרופו קואורדינציה אתם יודעים לעשות הכול. קואורדינציה שהיא יותר איזוניים על המשרדים הרלוונטיים.

אנחנו, אז רגע אני אומר ככה, לא נמצאת אתנו דוקטור שרון אלרועי פרייס כי היא באילת לראות שבאמת הדברים עובדים נכון שם. שרון אחראית גם על הלשכות. אז אנחנו שלחנו אנשים מהלשכות לכל אותם מקבצים כדי לראות שהדברים מסתנכרנים ברמת השטח. מיידיים הם הרווחה, אבל גם החינוך הוא מיידי כי החינוך מתחיל גם את מה שנקרא שפ"חים, שירות פסיכולוגי חינוכי, וצריך להסתנכרן גם אתו.

מעבר לזה שכמובן צריך להגיע לאירועים כאלה עם הרבה מאוד ענווה, אני חושב שהמטרה העליונה שלנו - זה לימד אותי גלעד - זה להעצים את הקהילות, לא להיכנס במקומן, לא להחליף אותן, לא לייצר אצלן את התחושה שהן לא מסוגלות.

אנחנו רואים גם שיש יכולות אדירות בקהילות האלה, צריך לעבוד איתן, צריך לתת להן להגדיר את הצרכים. אני אתן לכם דוגמה. אני הייתי בשפיים שם נמצאים מפוני כפר עזה. הייתה שם נירה שפק חברת הכנסת לשעבר. יש שם מנהיגות. נירה היא מנהיגה, תדברו אתה, תשאלו אותה מה היא עברה ואיך היא מנהלת עכשיו את העניינים זה סיפורי גבורה והקרבה ממש.

יש עוד מנהיגות שאפשר לעבוד אתה, היינו במלונות בתל אביב, יש שם את מפוני נתיב העשרה, הגיעה אלינו מישהי אמרה "אני אחראית פה על הכול, והנה הבן אדם הזה אחראי על הבריאות". יש לנו עם מי לעבוד. זה לא ככה בכל מקום. זה ככה בחלק מהמקומות. זה יותר מורכב כשאנחנו מגיעים למקום כמו שדרות, שזה לא קיבוץ קטן אלא ממש עיר גדולה ופונו משם הרבה יותר מאלפים רבים. כי זו חברה מאוד הטרוגנית.

זה לא אותו הדבר, כי גם עירייה, אתה יודע. יש הבדל של קהילה שהיא מאוד מלוכדת ומוגדרת. בשדרות יש הרבה מאוד קהילות, יש שם מגוון רחב מאוד, יש שם קהילה גדולה של בני המנשה. יש שם קהילות חילוניות וחרדיות ומסורתיות ואחרות. ושוב, זה לא קיבוץ. זה איזשהו מבנה כזה קהילתי נורא מחוזק. וצריך לתת לזה מענה, אסור לנו להיות במצב שבו אנחנו יודעים. לפעמים אנחנו חושבים שיש או אין היררכיה וסדר, זה לא משנה. הקהילה בשדרות עברה אירוע תופת בפני עצמו ואנחנו צריכים להכיר בזה.

האם נותנים לכם להיכנס לאירוע ואני אגיד אני אגדיר את זה. לדוגמה, משפחות הנעדרים, יש משפחות שעד עכשיו אף אחד לא הגיע ואני חושבת שפה התפקיד שלכם לבוא ולומר, "עם כל הכבוד, בואו, עם עובדי רווחה".

אנחנו מתארגנים על זה, אנחנו בהחלט זיהינו את זה כנקודה, יש כבר מאמצים שלנו. יש לנו את יעל גור הוא עובדת הסוציאלית הראשית, היא נמצאת שם ומארגנת את המאמצים. אנחנו רוצים להגיע לכל משפחה ולפנות לכל משפחה, אנחנו רוצים לעשות את זה מתואם. אם בסוף הצבא יחליט שהוא ממנה קצין נפגעים לכל משפחה, אז אנחנו לא רוצים לעבוד בשני צירים.

השאלה מתי זה יקרה?

אנחנו היום נשב על זה, יש ישיבה היום בערב איתם. עם גל ואנשיו. אנחנו לא מסתכלים.

כי אני לא סתם אומרת. אנחנו חברי הכנסת עכשיו נתחיל ללכת למשפחות. זה לא נעים שאנחנו נגיע למצב, אני שמעתי את משה, הייתי לפניהם בדבר הזה.

אני לא רוצה, אני הייתי, אני ביקרתי גם אצל אחת המשפחות יחד עם גלעד.

יש גם יותר גרוע מזה. יש כאלו שעוד לא קיבלו מידע אפילו.

תראו, אני אגיד לכם מה אני יודע. אני לא מתסכל על אחריות, אני מסתכל על מה אני יודע לעשות. ואני לא רוצה לעשות נזק. אנחנו מוכנים להגיע לכל משפחה ולתת לה את המעטפת שאנחנו יודעים לתת מצדנו. דיברתי על זה גם עם מנכ"לית הביטוח הלאומי, ביטוח לאומי ואנחנו נעבוד ביחד. גם הרווחה.

אם בסוף המדינה תחליט שהיא ממנה קצין נפגעים לכל משפחה אז נעבוד דרכם. אנחנו נעבוד איך שצריך אנחנו לא, לא מסתכלים על "זה לא בתחום אחריותנו" אנחנו מצד שני לא רוצים שיהיה שוב, כמו שאמרתי אירוע רב נפגעים כשנגיע. ביטוח לאומי שולח נציג, אני שולח נציג. הצבא שולח נציג. זה, לקחת משפחות בזמנים הכי קשים שלהן ולטרטר אותם. אז את זה אנחנו לא רוצים לעשות. אז צריך פה את המידה הזאת של קואורדינציה. כמו שצריך גם בשורה, אני מניח שאתם ביקרתם או תבקרו.

יש לנו פה חברי כנסת שהיו שם יום ולילה.

כן, אז גם אנחנו שם כדי שוב, אנחנו לא מובילים את האירוע אנחנו אבל עושים כל מה שצריך כדי שהמשימה תבוצע על הצד הטוב ביותר והכי מהר שניתן.

תודה רבה לך אדוני המנכ"ל. אני רוצה להגיד לך תודה בשמי, בשם חברי הוועדה. כמו שאתה רואה, הנציגות של חברי הכנסת פה הם מכל סיעות הבית ובקבוצה מלאה ומוגברת כי לכולם זה חשוב, כולנו עסוקים בזה כל הזמן. אז אני רוצה להגיד לך בהקשר הזה של הטיפול הנפשי, הנפגעים הנפשיים, הטראומטיים או איך שנקרא לזה. אני טוען וחושב שמי שצריך לנהל את כל המכלול של כל הדבר הזה זה משרד הבריאות. אני לצורך זה גם אקיים דיון שבוע הבא אצלי בוועדה. כמו כן,

של מה? של כל האירוע?

של כל הנושא הנפשי. זאת אומרת, יש לנו הרבה משרדי ממשלה, הרבה גופים שמתעסקים, גם אזרחיים וגם ממשלתיים שמתעסקים בנושא הזה. אין לו אבא אחד וזה מתפזר. זה חשוב לכולנו. יש גם סוציאלי נקודתי.

זה הם עושים עבודה מדהימה.

חבר'ה אנחנו נקיים את הדיון, אנחנו לא נעכב את המנכ"ל. אני רק אגיד לך אדוני המנכ"ל, פתחתי את הדברים בתודה לצוותי הרפואה ולאנשי המקצוע במשרד הבריאות ואני גם אסיים עם זה כשאתה נמצא פה, להגיד לכם תודה רבה. על כל מה שאתם עושים.

באמת תודה לצוותי הבריאות שעבדו. צוותי הבריאות עבדו ועובדים עדיין מאוד, מאוד קשה. גם אם זה אזרחים ולא חיילים והם לא מילואימניקים, זה החיים שלהם. חלקם יש להם בני משפחה נעדרים וחלקם בני משפחה שנרצחו וחלקם גרים באזורים שחוטפים הרבה מאוד טילים. והם מגיעים לעבודה כל הזמן, כל יום, באמת מוסרים את נשמתם.

המערכת שלנו היא מערכת שמשקפת את כל עם ישראל. יש במערכת שלנו עובדים מכל החברה, מכל החברות, תת החברות שמרכיבות את החברה הישראלית. יש ערבים, מוסלמים, ונוצרים ויהודים ועולים חדשים, והכול מכל. וכולם עובדים ביחד למען הצלת חיים.

אני מספר מדי פעם את הסיפור שאני הגעתי לנהריה לסיור שם, והגיע חייל פצוע, טראומה, במצב קשה, הוא השתפר מאז, וסביב מיטתו היו 6-7 רופאים, חלקם ערבים, חלקם עולים חדשים וחלקם לא. כולם טיפלו בו במסירות אין קץ. אנחנו חייבים לשמור את המרקם של העבודה המשותפת במערכת הבריאות. יש לי שני רוקחים שחווים התקפות רק בגלל שהם ערבים. שהם עובדים שלנו, רוקחים ברוקחות המחוזית שלנו וזה נורא ואיום, זה נורא ואיום.

צריך להיזהר מאוד, הדברים האלה יפרקו לנו את המערכת. אם יהיו מתחים, אם אנחנו נכניס למערכת הזאת מתחים בין יהודים לערבים שעובדים בצורה מדהימה ביחד, כל יום. ממש כל יום. על חיילים פצועים, על אזרחים פצועים, כל הזמן. ונותנים את הטיפול הכי מסור שיכול להיות. אם אנחנו נכניס אדי דלק לתוך המערכת הזאת אנחנו נפרק את המערכת נפוצץ אותה ואין מערכת אחרת. אין לי אנשים אחרים שיוכלו לבוא וייקחו את מקומם.

זה לא היה בטענה, זה היה במסר לשליחות הציבורית שלכם. חלילה אין לי טענה. אני אומר את זה במובן הזה. אתם רואים, אנחנו נוקטים ביד קשה כלפי כל מי שמתבטא בהתבטאויות לא הולמות, זה מגיע לראשי המערכת

אנחנו גם צריכים להיות ביד קשה כלפי כל מי שיוצא בקריאות גזעניות כלפי האוכלוסייה הערבית, לא להגיד צד זה, צד אחר. אני לא מסתכל על זה. המערכת הזאת היא מערכת ממוקדת אדם.

אתה ידעת בעבר לטפל בגזענות ואני בטוחה שגם עכשיו אתה מצליח.

אנחנו צריכים להיות שגרירים של משרד הבריאות בהקשר הזה. זה מתבטא בצורה הזאת, יש לנו השפעה על אנשים, לכן זה חשוב מאוד.

חבר הכנסת משה רוט, פעם ראשונה שראיתי את החמ"ל היה בשבת בשמחת תורה, הייתי באחד מבתי החולים במטה חירום, בשעה 14:00 כאשר נפתח חמ"ל. אני רוצה להגיד לכל חברי הכנסת, מעדות אישית. ואני לא רוצה לעשות השוואות למערכות אחרות, מערכת הבריאות לאור הנסיבות תפקדו במצב המקסימלי ובאמת, ציון לשבח בכל הפרמטרים. התעשתו, מהניהול של וויסות של המאושפזים, אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים. החמ"ל הזה שנפתח באותה שבת הקשה, באמת כל הכבוד לכולם והרבה הערכה בדבר הזה.

אנשים וסייעתא דשמיא.

אני אתמול הייתי גם בוועדת חינוך ויש דברים שהם חופפים אליכם ואני לא חושבת שאתם מודעים אליהם. יש מצב של תלמידים בעוטף עם אלרגיה, עם כל מיני כאלה, עם אפילפסיה, עם כל מיני מחלות כאלה שהם הולכים לאיבוד כרגע, וצריך לתכלל את זה כצוותים, של, יש לך, זה לא הרבה. זה חינוך, רווחה ובריאות. כדי שאנחנו לא נגיע למצב שבו אנחנו נקבל וזה יתחיל, הצפה של פניות בנושא הזה של מה קורה לילד הזה בבית הספר? אלו דברים שצריך לקחת אותם בחשבון, להקים אותם עכשיו, לא לחכות לכאוס אלא להתחיל את זה עכשיו.

אני חסידת המניעה. אני לוקחת את זה ומתרגמת את זה מחינוך תמיד. אם אתה מונע אתה לא מקבל את זה בקצה אחר כך במצב הרבה יותר גרוע.

פרופסור רונית - - - מטפלת בזה ושוב, אם יש דברים שאנחנו, בטוח יש לנו הרבה נקודות עיוורון. תעדכנו אותנו.

אם יש לדוגמה. יש שני ילדים שידוע עליהם שהם נמצאים כחטופים והם חולים, הם ילדים חולים. אם יש ארגוני, אני יודעת שיש ארגוני רופאים למען לזכויות, לשלוח להם, להתחיל להציף את זה, כי אנחנו לא עומדים בקצב של ההסברה שלהם. הם יודעים לעשות את זה טוב.

יו"ר ארגון הבריאות הבינלאומי הוא חבר ממש אישי שלי. אם הוא יכול לעזור לחטופים - - -

טדרוס? עד שהוא הוציא את הודעת - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד): פנינה יש ילד אלרגי ויש ילד עם אפילפסיה.

תודה רבה למנכ"ל היקר. אני מבקש עכשיו מאדוני, המשנה למנכ"ל מר ספי מנדלוביץ'. שלום וברכה, נעים להכיר בהזדמנות הזאת. אני אתן לך את רשות הדיבור בבקשה.

שלום, צוהריים טובים לכולם, תודה שבאתם לכאן. אני אשנה קצת מהסדר כי דוקטור גלעד בודנהיימר - שהוא ראש שירותי בריאות הנפש - הוא ציר מאוד מרכזי שאני חושב שבערך שעה אחרי שאותה שבת שחורה התחילה אנחנו כבר הבנו שהוא ציר מאוד מרכזי בכל התהליך שאנחנו ניאלץ לעבור אותו בימים, בשבועות וגם בשנים הקרובות. פשוט גלעד צריך לצאת לפגישה מאוד חשובה. אז אנחנו שנייה נשנה את סדר הדברים שהתכוונו להציג כי בכל אופן חשוב לנו שגלעד ידבר. אני אתחיל בזה ולכן הקדמנו שגלעד יגיד מילה. שינינו את סדר הדברים. גלעד, בכבוד.

דוקטור גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. אז אגף בריאות הנפש במצבי חירום נותן מענה מהיר, ובצד זה שומר על שגרת חירום כי אנחנו צריכים לייצר שגרות גם כן. אנחנו משמרים את הפעילות של אגף שקיימת גם בשגרה שזה לראות איך האשפוז ומרפאות השיקום - - - המשפטית ממשיכים לתפקד ככל האפשר כי בסוף ישנם אנשים שסובלים מתחלואה כרונית וצריכים להמשיך לקבל את הטיפול שלם. אנחנו פינינו מחלקות לא ממוגנות של בית חולים מזור והצלחנו להזיז אותן מטווח האיום הביטחוני. פתחנו קווי עזרה ראשונה נפשית בעזרת קופות חולים ועמותות.

פתחנו אתרים לטיפול בנפגעי חרדה בבתי החולים. עודדנו את הקופות להרחיב את השירות לשלוש שיחות טלפוניות טיפוליות עם איש מקצוע באמצעות הצוותים שלהם. את מרכזי החוסן הבנו מההתחלה, אני תכף אדבר על זה קצת יותר שהם המוקד שבעצם מכיר את הקהילות ועובד עם הקהילות בשוטף ובחירום. יצאנו למהלך שגם מרחיב את העבודה שלהם, בדרום קודם כל וגם בצפון כהיערכות. והקמנו ממש בימים אלה מרכז חוסן ארצי. כשהבנו את האתגר הגדול שקורה בסיס שורה של זיהוי חללים יצרנו צוותים של עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות שמלווים את המשפחות בתהליך הנורא הזה.

יצרנו מוקד שנקרא מוקד נמל, שנועד ללוות את המשפחות של הנעדרים. ובעצם בחיבור עובדת סוציאלית לעובדת סוציאלית מצמידים למשפחה מטפלת.

אקטיבי או פסיבי?

זה אקטיבי אבל לפי דרישה מקצועית. אנחנו פתחנו את זה כשהיינו בשלב של אלפי משפחות נעדרים שלא יודעים מה קורה איתם. ואנחנו פתחנו את זה לפי דרישה של עובדת סוציאלית כי מוקד 105 נוהל על ידי הרווחה וזה היה שיתוף פעולה עם הרווחה שבאנו וישבנו וחשבנו איך אנחנו מגיעים למשפחות האלה.

אתם מקבלים מרווחה ושולחים צוותים?

קיבלנו מהרווחה, כרגע המוקד הזה, אנחנו בשיח על איך המוקד הזה הופך להיות בעצם המוקד שמלווה את משפחות החטופים. ואנחנו בקשר גם עם הביטוח הלאומי וגם עם החבר'ה של גל הירש. כדי לראות איך תופרים את זה בצורה נכונה, כפי שהמנכ"ל אמר לפני כן, אנחנו לא רוצים להזיק, לא רוצים לייצר מצב שהמשפחות מוצפות וצריכות לספר את אותו הסיפור הקשה שוב, ושוב, ושוב.

אנחנו רוצים לדייק את זה. מבחינתנו אנחנו כבר שלחנו. יש כבר 40 משפחות בערך שאנחנו מלווים אותן בתוך הדבר הזה. לא חיכינו. אבל אנחנו יכולים גם ללוות את כולם, יש לנו את הצוותים לזה ואנחנו מסונכרנים עם החבר'ה של גל הירש בעניין. אנחנו פתחנו מוקד של Reaching Out מתוך מחשבה שיש הרבה אנשים שאולי אף אחד לא הגיע אליהם ואף אחד לא יודע עליהם. אין עדיין רשימות מסודרות כמו שצריך של כל הנפגעים במעגל הראשון ובעצם יצרנו מוקד של Reaching Out שמתקשר לאנשים, הוא התחיל לעבוד שלשום. אנחנו בשלב של פיילוט.

הוא מתקשר לכל העוטף?

הוא מתקשר לכל האנשים שאנחנו הצלחנו לייצר רשימות שאנחנו יודעים שהם במעגל הראשון. זה אומר לפי רשימות של אנשים שגרים בעוטף, לפי רשימות, הפעלנו מודיעין בריאות, לנסות לראות מקבוצות.

מי עומד מאחורי הטלפון?

אז יש לנו מרכזנים. זה בשיתוף עם - - - שאנחנו מנחים אותם. ויש להם פסיכולוג שיושב. זה לא אנשי מקצוע, אלא זה אנשים שהתפנו מעבודתם וממשרד - - - לטובת העניין. כלומר זה לא אנשים צעירים, ויושב על ידם פסיכולוג שמגבה אותם בשיחה.

זאת אומרת הם יודעים לזהות האם בן אדם צריך פסיכולוג או לא?

יש להם פרוטוקול של שיחה מסודר, וכל מה שהם עושים זה אומרים "שלום, כאן חמ"ל משרד הבריאות, האם אתם מעוניינים בטיפול נפשי?" אם כן, הם מצמידים את המשפחה למטפל שיש לנו, ומציעים בעצם טיפול קצר לטובת ההתערבות הזאת.

איך אתה יודע שלא נגעו בבן אדם הזה מרווחה, מחינוך.

אנחנו שואלים, בתוך הפרוטוקול של השיחה אנחנו שואלים.

אתה מבין למה אני חושב שצריך שיהיה פה מנגנון אחד, כללי, שלכם. שאתם הבעלים שלו. שהוא מרכז את כל המענה הנפשי בארץ ישראל.

בוודאי. אנחנו נמצאים באירוע רב נפגעים, באירוע רב נפגעים שהמדינה עדיין לא יודעת לומר בצורה מסודרת מה קורה בכל מקום, אנחנו לא יודעים עדיין רשימות מסודרות של כל האנשים שהיו במסיבה שהיו מעורבים במעגל הראשון, אנחנו מנסים לייצר אותם ככל הניתן, ואנחנו נותנים מענים. כרגע נכון יש חפיפות, ולכן אנחנו שואלים. בשיחה אנחנו שואלים את האדם האם הוא מטופל? האם הוא זקוק? האם הוא יודע על מישהו אחר שזקוק כדי שאנחנו נדע להגיע. אז זה המהלך שאנחנו עושים ב-Reaching Out, זה בתחילתו.

אבל אתם כן יכולים לקבל רשימות של מי שלמשל כבר נקבר ו/או עבר שבעה. אני מדברת עם יגאל תמם שאיבד גם את הבן שלו וגם את הכלה שלו. נשאר עם שתי בנות והוא יום, יום מדבר איתי שעה כשאני יודעת שהדבר היחידי שהוא רוצה זה רק לדבר. אף אחד לא דיבר איתו, איך מגיעים לאנשים האלה?

אז מה שאני מנסה להראות פה זה איך אנחנו מנסים להגיע לכל המעגלים, בתוך המצב שאף אחד מאיתנו לא יכל לדמיין. אני אומר בכנות. אני אומר בכנות ובצניעות.

לא, אבל זה כבר ידוע, יש רשימות ידועות כבר.

אני אומר בכנות ובצניעות, אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו, אנחנו באירוע שאף אחד לא ידע לדמיין את היקפו, נכנסנו למערכה הזו עם מינוס של אנשים בבריאות הנפש כפי שכולכם יודעים. עברנו שנה קשה של זליגה מהמערכת הציבורית לפרטית, ואנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו במסגרת מה שמסוגלים לעשות.

אני יודע שיש גם ביקורת על השימוש במתנדבים, אנחנו מנסים להסדיר את זה. אין לנו ברירה באירוע רב נפגעים, אלא הישענות גם על מתנדבים אבל עם הבנה שכדי לייצר מענים לאורך זמן אנחנו חייבים להישען גם עליהם. ברשותכם אני חייב להתקדם כי אני חייב לצאת.

גלעד אתה משוחרר. יש המון אנשים, אנשים מחכים לגלעד. יש דיון ממוקד בנושא הזה. גלעד יענה על כל השאלות.

תגיע יש דברים מאוד חשובים.

צהריים טובים לכולם, עד כמה שהם יכולים להיות טובים, שמי ספי מנדלוביץ' נעים מאוד. חלקכם מכירים אותי כבר לא רע בכמה דיונים. אני במקצוע שלי רופא ברפואה דחופה ילדים. לצערי אז אני מכיר את זה מהכיוונים האחרים, ממשיך לעבוד במקצוע. אני אקדים בראשית דבריי שהזכרתי את המקצוע שלי כי כל החיים אנחנו נערכים. חלק ממיומנויות הטיפול שלנו זה באירוע רב נפגעים. אבל אירוע רב נפגעים כזה אף אחד לא חשב מעולם שהוא ייאלץ להתמודד. תפס את כולנו בשבת מוקדם בבוקר.

אנחנו רוצים שהוועדה תכיר ותדע את הפעילות. קודם כל שתכירו קצת את המכלולים השונים ואז בעצם לקבל איזשהו מושג, בסוף המטרה שלי היא שתגבשו איזו תפיסה הוליסטית של מה שקורה כאן ולא רק להסתכל דרך פריזמה של נושא אחד, בריאות הנפש או לוגיסטיקה, או אשפוז וכיוצא בזה. צריך להסתכל דרך המשקפיים שלנו ולראות את מה שבעצם אנחנו מנהלים בשבועיים האחרונים ולתת מענה שהוא מענה הוליסטי וזה אירוע מאוד, מאוד מורכב. במיוחד במצב של חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים שזה בעצם היערכות ללחימה בשתי חזיתות. אנחנו לא יכולים, אין לנו את הפריווילגיה להגיד "טוב, בצפון אולי זה יהיה בסדר" אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

זהו, אז אני מציע שאנחנו נתחיל לעבוד באופן מסודר, סיסטמתי, אתם תרחיבו איפה שאתם מעוניינים, אני ברשותכם. יש גם כמה גורמי מקצוע שברשותכם, אני מאמין שעל כמה שאלות אני יכול לענות.

כן, יש גם מצגת.

(הצגת מצגת)

אז נועה, את רוצה להתחיל? אני לא יודע מה אמרתם בבוקר.

אוקיי, אז בהמשך לביקור שראיתם ולחמ"ל שכמו שאמרנו, הוא עובד כל השנה ולכן יכולת המענה שלנו והתגובה המהירה הייתה כבר בשבת בבוקר. אני רק אמקד ואוסיף, אמרתי לכם משרד הבריאות הוא משרד ייחודי הוא נערך להרבה מתארי חירום. מאוד שונה ממשרדי הממשלה האחרים. יש לנו פה גם מכלול של תקשוב וסייבר. לא משהו שהשפיע, משהו שעם המערכות שלנו ניתן היה.

המאמצים המרכזיים שלנו באירוע הזה כמו שתראו מצד שמאל קודם כל מאמץ הצלת החיים, דבר שני מאמץ שירותי הרפואה מכל ההיבטים והצרכים. המאמץ של האוכלוסייה בנדידה ופינוי החצר"מים, חולים עם צרכים מיוחדים בבתים, למוסדות או למלוניות.

אני רוצה להבין בדיוק מה זה חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אנחנו מחויבים. יש חוק ביטוח בריאות ממלכתי במדינה, אנחנו מחויבים להמשיך לתת את שירותי הבריאות אם יש חירום ואם אין חירום, לזה אנחנו מכינים את המערכת כל השנה, ועכשיו ככה אנחנו פועלים. החוזקות המרכזיות שלנו, וזה גם הזכרתי לכם בבוקר, הכול מניהול מרכזי. כמו שאתם רואים, הנהלת משרד הבריאות נמצאת פה, החשב נמצא פה, כל המנהלים, מנהלי האגפים, אז הכול מנוהל בצורה מרכזית, אפשר להשתמש בכל מוסדות הבריאות כמשאב לאומי, וככה עושים את השימוש הכי מושכל במשאב היקר הזה.

בנוסף שיתוף הפעולה הצבאי, אזרחי. גם בזה מערכת הבריאות בישראל היא ייחודית ולכן אתם רואים פה גם אנשים במדים. ואנחנו מנוהלים כמו שהזכרתי דרך רשות עליונה לאשפוז שקובעת את המדיניות וקובעת מדי יום בהערכות מצב את כל הנושאים האלה שלפניכם, וכך מפעילים את המערכת.

אתם ביקשתם נתונים, אלה הנתונים מהבוקר, כמה עדכני, כמה סך הכול פינינו ב-0 עד 5 פונו. כמה סך הכול ב-0 עד 4 פונו. אני מזכירה שאנחנו לא לוקחים אף אדם בכוח, אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים בלשכנע את האנשים שאנחנו ניקח אותם ונעביר אותם למקום יותר מוגן ובטוח.

נועה, מי נמצא ברשות העליונה לאשפוז?

מנכ"ל המשרד הוא ראש הרשות. לצדו קצין רפואה ראשי כי מערכת הבריאות בישראל היא אחת לצבא ולאזרחים. אנחנו צריכים לייצר את המענה לכל הצרכים. ולצדו בצד השני מנכ"ל שירותי בריאות כללית בהיותו הבעלים של שליש מבתי החולים הכלליים במדינת ישראל. את תמונת המצב של המאושפזים נכון לבוקר אתם רואים. זה מהערכת המצב בבוקר שהסתיימה חצי שעה לפני שהגעתם.

יש בעצם תייר אחד מאושפז?

יכול להיות שכרגע יש תייר אחד. זה רק מהאירוע, כן.

ורק מהאירוע, לא מהשטח.

אנחנו מדברים מן הסתם על האירוע. השאלה שלי היא, מעבר לאירוע, עד כמה חלילה נפגע השירות, הטיפול של המטופלים במערכת בשוטף. הרי רוב הצוותים נמצאים מן הסתם בחוץ ויש גם מתנדבים וכולי. אבל מה קורה עם תורות, עם טיפולים שבשוטף היו צריכים להיערך?

בואו נהיה ממוקדים. אני כבר רושם את השאלות. אנחנו מתנהלים כאן, אני חושב שהמערכת מנוהלת טוב כי אנחנו מאוד מתודולוגיים ומאוד מסודרים. אני רושם את השאלות, אנחנו נענה על כל, תשאלו כל מה שאתם רוצים, או בסוף, אם מישהו לא יכול להתאפק שישאל באמצע ואני ארשום את כל השאלות ואני אתייחס אליהן. אבל יש כאן איזו כוונת מכוון להראות לכם איזשהו רצף מתודולוגי כי אחרת אם אנחנו נתפזר, בסדר? מקובל עליכם. אתם חברי כנסת, אני לשירותכם אבל נראה לי שזה,

נועה, יש עוד דברים בתוכנית שלך שאת רוצה? אז שנייה לפני, אני רושם את השאלה שלך, בסדר? זו שאלה מאוד חשובה. כבר נתייחס אליה. אולי השאלה הכי חשובה.

אני אגיד ככה, בראשית הדברים שנותנים לכם את הפרספקטיבה הכוללת אני מאוד תמציתי אבל אני אנסה לגעת בנקודות החשובות. יש בעצם, יש כאן כמה מאמצים. יש את המאמץ המלחמתי. המאמץ המלחמתי אנחנו בקשר, עכשיו יצאתי, דיברתי עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. המאמץ המלחמתי להבין איפה אנחנו עורכים תוך שמירה על איזון הדין, זה מתכתב עם השאלה שלך, בין להיות מוכן כמה שיותר לבין להמשיך ולספק שירותי רפואה. לא רק שירותי רפואה בקהילה שתכף נדבר על זה, גם שירותי רפואה בבית חולים. לכאורה, הדרך להיות הכי בטוחים זה להגיד לכל בתי החולים בישראל "תפסיקו את הפעילות הרגולטורית שלכם, תרדו ותעבדו במרחבים המוגנים." אנחנו נהיה רגועים שלא משנה, גם אם מישהו משוגע ילחץ על כפתור איפשהו בלבנון המטופלים שלנו יהיו בטוחים.

ההשלכות של זה יהיה ללא ספק פגיעה משמעותית בשירותים שניתנים לאזרחים במדינת ישראל. והתפקיד שלנו הוא בעצם לנוע בתחום האפור הזה. בשביל זה בדיוק כשנועה הזכירה את רשות האשפוז העליונה, הדבר הזה הוא לא החלטה של שני אנשים בחדר, ההחלטה היא החלטה מערכתית, לכן אנחנו מקבלים את ההחלטות האלה ברמת פורום יחד עם גם מנכ"ל שירותי בריאות כללית, שהוא בסוף אחראי על חלק גדול מאספקת השירותים.

ולכן אני יכול לתת לכם דוגמה איך הדבר הזה מתנהל. זאת אומרת, אנחנו בקשר ישיר. כשהתחיל האירוע, פתחנו את החמ"ל, אחרי שראינו שהוא עובד, נסעתי לצבא בכלל, לראות, לנסות להבין גם ברמה האופרטיבית איך הדברים עובדים וגם הממשק עם הצבא הוא קריטי.

פיקוד העורף מנחה בעצם את כל הנושא של מדיניות ההתגוננות והיא שונה לאזורים שונים בארץ. מכיוון עזה, מכיוון הצפון וכיוצא בזה. ולכל אזור יש את ההנחיות שלו. אנחנו כרשות אשפוז או כמשרד בריאות בעצם מחליטים על התרגום שלנו לדבר הזה. יש מקומות שהם ברורים, ואם זה אדום בוהק, אין בכלל שאלה. אתה מוריד את כולם לעבוד מהמרחבים המוגנים. יש מקומות שהם תחום אפור וכאן אנחנו בעצם משחקים בדברים האלה. כאשר, ואני אתן לכם הדגם פרטיקולרי לדבר הזה.

באופן כללי המסר שלנו, בתי החולים מנהלים אותם אנשים מאוד רציניים, הם משקים סגורים שיודעים להתנהל ואנחנו סומכים עליכם. לכן לדוגמה בצפון זה ברור שלא עושים מרפאות אמבולטוריות אין בכלל שאלה, ועובדים מהמרחבים המוגנים.

יש מקומות באזור המרכז שאנחנו מבינים שזה יותר מורכב. לא נעצור שירותים למיליוני אנשים. אז יש הנחיות מאוד ברורות בתיאום אבל גם שיקול דעת של מנהל בית החולים, שאת השירות הזה הוא סוגר כי אם תקרה התרעה גדולה הוא לא יכול בעצם להגן על האוכלוסייה ויש מקומות שהוא אומר "אני יודע, אני מספיק אינטליגנט בשביל להגיד רגע, הופ לעצור אני יכול להוריד את האנשים".

לדוגמה, בני ציון בחיפה, אנחנו הקדמנו לו בבליץ תוך עשרה ימים לפתוח הרבה מאוד, כל המתחם הממוגן של חדר המיון ועובד דברים. מנהל בית החולים החליט, זאת אומרת משיקול דעת, הוא עדכן את המשרד שאת הפגייה לדוגמה הוא כבר מוריד לעבוד במרחב המוגן. כי הוא אמר "את הפגייה אני מרגיש גם ברמת המיומנות והתפעול שלי לא יודע להוריד אותה תוך כמה שהגדרתם שזה שמונה שעות".

גם בוולפסון עשו ככה.

ואנחנו עובדים, יש כאן מכלול שלם, או מתקן לכל אשפוז שזה מה שהוא עושה.

בפורום כזה אפשר לדבר על הנתונים של המיגון וכל זה?

באופן כללי זה לא חומר שמוגדר מאוד מסווג, אנחנו יודעים. וזה מקום להציף. אבל אנחנו מאוד, מאוד רגישים. מה שצריך אנחנו עושים בטלפון אדום. אנחנו עם טלפונים בחוץ, אנחנו מאוד רגישים לדברים האלה. אבל באופן כללי, זה שיש למערכת הבריאות בישראל בעיית מיגון קשה, זה אנחנו יודעים, זה לא חדש. אנחנו מתריעים על זה השכם והערב. רק נתתי לכם תחושה קצת לאופי העבודה כאן. אז אם הגדרתי את המאמץ הראשון שהוא המאמץ המלחמתי.

המאמץ השני שאנחנו מגדירים - זו אחריות שלנו - להמשיך ולספק שירותי רפואה נאותים לציבור בישראל. ואני מסתמך על שני דברים. א' קופות חולים מאוד, מאוד חזקות. אם הייתם רואים את התפקוד שלהן הייתם נפעמים. זה פשוט מדהים. וגם כמובן, גם בתי החולים. ולא צריך לרדוף אחרי קופות החולים, זה באינסטינקט שלהם, הן כמה שיותר מהר רוצות לפתוח שירותים וכיוצא בזה.

כמו שאמרתי בהקדמה, יש הנחיות, יש מקומות שהם באזורים מסוכנים, עובדים רק במרפאות ממוגנות. יש מקומות שלא עובדים ככה.

שני הצירים הראשונים זה דברים שאנחנו הכרנו, אנחנו תרגלנו אותם, המערכת מכירה אותם ואנחנו לא מחדשים לאף אחד. זה מה שעובד בשגרה וכו', תוך שנייה כאילו כולם היו כאן בחמ"ל, כולם יודעים את התפקיד שלהם וכיוצא בזה.

הציר השלישי - שלא היינו מוכנים אליו - זה מה שקרה בעצם ליישובי העוטף, זה האירוע שאף אחד לא נערך אליו. גם ברמת כמות הפצועים אבל אני לא רוצה עכשיו להתייחס לזה. אלא גם ברמה שלנו היה ברור שגלעד שדיבר בפניכם הוא הולך להיות כסמל כמובן, הוא הולך להיות הציר המרכזי של האירוע הזה. כי האנשים האלה ברמה המידית צריכים סעד נפשי.

הנקודה היא שיש גם מעגל שני. זה אנשים שהם לא מעוטף עזה אבל הם עבדו ב-"שורה". יש הרבה מאוד אנשים ואנחנו מאוד, מאוד ערים לזה. זאת אומרת אצלנו בחיתוך מצב בבוקר כשאמרו "אוקיי, הבאנו עוד עשרה אנשים ל-"שורה", בכלל לא היה משרד הבריאות". אנחנו אמרנו רגע, והבאנו את הכמות של המטפלים הנפשיים בשבילם, הם מאוד, מאוד רגישים.

המעגל השלישי שאנחנו צריכים להיערך אליו זה הטראומה שהמדינה הזאת תעבור. אנחנו צופים לזינוק בצריכה. גם אגב לשירותים שהם לא נפשיים. אנחנו יודעים, אין מה לעשות. גוף ונפש הם היינו הך וכיוצא בזה. וגם לשירותי בריאות הנפש. ואנחנו עכשיו בבנייה. זה לא עכשיו, זה אנחנו יום אחרי התחלנו כבר, לבנות את התוכנית לטווח ארוך. כי מה שאנחנו לא נעשה עכשיו כשמכונת המלחמה עובדת והציבור וכל מי שקשור לזה, הוא גם לא יקרה בעתיד.

תגיד, גורם אזרחי מסוים אמר לנו בוועדה שיש הנחייה של משרד הבריאות לתעדף חולים לפי גיל.

מה זאת אומרת? יותר צעירים? יותר מבוגרים? לא הבנתי, מאיזה כיוון?

לא מכיר. בסדר, אז אני רושם. תעדוף לפי גיל אני אתייחס לזה. אני לא מכיר כזה דבר.

שיש רק התייחסות במלונות, בקופות אמרו שיתייחסו שאם הם יודעים שיש אוכלוסייה מאוד מבוגרת במלונות אז להיכנס לבדוק שאין להם צרכים מיוחדים.

אני לא מכיר דבר כזה. אז אני מקווה שנתתי לכם איזשהו סקירה כללית וכל אחד מהמכלולים שתראו הוא בעצם מנסה להחזיק את העולמות האלה. עולם אחד של להיערך למלחמה, דוגמה, מכלול לוגיסטיקה שהוא מכלול ענק כאן, ענק. שהוא בעצם אחראי על שרשראות האספקה וגם לקהילה וגם לבתי חולים יהיה ציוד לטפל באירועי חירום. אז יש דברים שהם בשבלונה לפרוטוקול.

יש דברים שאנחנו צריכים לעשות אד-הוק. לדוגמה, אנחנו ראינו חשד לשימוש יתר בפצצות תרמו-בריות עם חום מאוד גבוה, כי ראינו פצועי כוויות שם. אחרי דקה אנחנו עושים צוות משימה ומביאים יותר ציוד נגד כוויות, זה דבר שלא נערכנו אליו. או שאנחנו גם בקשר לעוד כל מיני גורמים כאן במערכת הביטחון שהם רלוונטיים וכמובן המידע כאן, ברשותכם אני לא אדבר עליו.

עכשיו מה שאני מציע שנעשה, נעבור בקצרה מכלול, מכלול קצת שתבינו איך הדברים האלו עובדים. כמו שאמרתי, יש מכלולים, יש מכלולים שתמיד ידענו והם תמיד יהיו.

יש מכלולים שאנחנו בעצם בנינו אד-הוק, זאת דוגמה מכלול שמי חשב עליו, היה ברור לנו, היא תכף תספר לכם ואנחנו היום מבינים שאי אפשר בלעדיו. זה מכלול שנותן, אנחנו נותנים מענה למפונים בתוך המלונות עם ראייה הוליסטית גם של המשרד וגם של תוך המשרד.

האתוס שלנו מהדקה הראשונה של המלחמה כשהיה ברור שיש כאן כאוס, שאנחנו, אני לא מדבר על משרדים אחרים. אני מדבר רק עלינו. אנחנו האחריות שלנו היא שהאזרחים ירגישו שיש את כאן משרד ממשלתי מתפקד, חזק, שנותן מענה לשירותים ויש מדינה מתפקדת.

ולכן אנחנו לא קפדניים. אם יש נושא שאנחנו רואים שיש מישהו אחר זקוק לעזרה. אנחנו אומרים "איפה אפשר לעזור?" לדוגמה, אירוע "שורה" שהוא אירוע מאוד, מאוד משמעותי, מי שלא היה שם, זה באמת משהו שרואים פעם בחיים. אז היה ברור שזה לא באחריותנו, אנחנו את המשאב אולי הכי יקר שלנו, ראש חטיבת רפואה, היה הייתה שם ביומיים הראשונים של המלחמה, כי היה ברור שהמשרד חייב להיום שם ולעזור ולהתגייס למאמץ הלאומי בהקשר הזה, והאתוס הזה הוא מלווה כאן את כל מאות האנשים שעובדים כאן במערכה הזאת, כלומר איך להראות לאזרחים שעושים הכול בשבילם. אז אני מציע עכשיו שנעבור על המכלולים ורק מה שצריך. אז סיוון את מציגה את כל בריאות הציבור?

סיוון אחיטוב, בריאות הציבור. חטיבת בריאות הציבור היא החטיבה הגדולה ביותר במשרד הבריאות, 80% מעובדי משרד הבריאות. כי אנחנו נמצאים לא רק במטה אלא בעצם גם בכל הלשכות והמחוזות. ואחראים על כל המניעה הראשונית של תחלואה זיהומית ותחלואה של מחלות כרוניות, קידום בריאות וכל הנושא של סקר ילדים, טיפות חלב, חיסונים, קידום החוסן, בטיחות המזון והמים, כל הנושאים האלה. פרוסים בשגרה בכל הארץ דרך הלשכות, שבע לשכות שלנו וזה משהו שמאוד עוזר כרגע, כי הגורמים שנמצאים בתוך הלשכות רגילים לעבוד בממשקים עם הרשויות המקומיות, עם משרדי הממשלה, עם פיקוד העורף, זה דברים שהם מכירים באופן רגיל ולכן כרגע הרבה יותר קל להם לפעול בשטח. אז כמו שאתם רואים, 1,000 תחנות טיפות חלב שחצי מהם בערך על ידי הקופות וחצי של משרד הבריאות.

אז בשגרה בטיפות החלב, זה בעצם השירות המניעתי. יפית יצחקי מחטיבת בריאות הציבור. השירות המניעתי ניתן ילדים בגילי 0-6. אנחנו מיד כשהתחילה המלחמה עשינו מאמץ לפתוח את טיפות החלב בהתאם להנחיות פיקוד העורף כדי להמשיך ולתת את השירות באופן שגרתי.

הרחבנו את המענה למשפחות, להורים, לילדים, תמיכה והדרכה להורים לאחר לידה, במקומות שלא יכולנו לתת את השירות פיזית, אז הרחבנו אותו טלפונית ככל שניתן. תגברנו והרחבנו את השירותים באילת כי כרגע אנחנו יודעים, יש עיבוי של אוכלוסייה בעקבות התפנות לאילת, לים המלח, אנחנו גם פתחנו טיפות חלב בים המלח.

פרסמנו הוראת שעה באמת לתעדף את הפעילויות ההכרחיות שאנחנו לא יכולים לוותר עליהן כרגע ולהמשיך ולתת אותם. מה שהאחיות שלנו גם בלשכות הבריאות, גם חלקן בטיפות חלב נותנים גם מענה למעל 150 מלונות ואתרי קליטה, מבקרים שם באופן תדיר מדי יום, לראות מה הם הצרכים שעולים מהאוכלוסייה, מה הם המענים שאנחנו צריכים לתת להם, לעשות את החיבור עם כלל גורמי הרפואה, עם בריאות הנפש עם גורמי הרווחה, אנחנו נרחיב על זה תכף במכלול, וכמובן הנגשת מידע.

אנחנו נותנים את השירות בלי הבדל אם זה מישהו שחי ביישוב הזה או שהוא התפנה ליישוב אחר, והסרנו חסמים כדי באמת לתת את השירות לכלל האוכלוסייה בלי שייכות למקום המגורים.

הרחבנו את השירות במוקד הטלפוני של טיפת חלב שהוא בעצם מוקד שירות שניתן באופן רוטיני, המשכי לטיפות חלב בשעות הערב. הרחבנו את שעות מתן הטיפול, נתנו מענה להורים לטלפוני, הגברנו את הצוותים, אנחנו גם במוצאי שבת פותחים את השירות הטלפוני הזה. יש לנו עלייה של 170% בשיחות הנכנסות למוקד.

זה כולל את התפתחות הילד? טיפת חלב?

טיפת חלב, כן.

כולל את התפתחות הילד, זאת אומרת אם יש ילד שיש לו צורך מיוחד הוא יודע להשתמש - - -

לא, לא אנחנו עושים בדיקות להתפתחות. ואותם מפנים אם יש צורך להתפתחות הילד.

כן, מה אתם עושים אם מישהו צריך איזשהו מכון? אילת, ים המלח, כל המקומות האלה? יש לכם מענה לזה?

אז אנחנו מפנים את הצרכים הספציפיים האלה לקופות החולים שיתנו את המענה אד-הוק לפניות.

הם נותנים מענה שם? בקופות החולים?

יפית יצחקי: עוד שירות ככה שהרחבנו אותו, טיפונט בזכות הקורונה בזמנו זה היה איזה שירות שהקמנו אותו בקורונה והיום הוא ניתן באופן שגרה. אני אעשה את זה מאוד מהר. כי דיברנו גם על המענה לצוותים הרפואיים שנותנים, אז באמת בטיפונט אנחנו חוץ מתמיכה להורים הכנסנו שם עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים שייתנו גם את התמיכה הרגשית. ואנחנו גם נותנים קבוצות תמיכה לאחיות ולצוותי הפיקוח.

אני רק אגיד מילה בנושא בנק חלב אם. שיתוף פעולה מצוין עם מד"א. סיוע גם לתינוקות של אימהות שנעדרות.

המשרד זיהה צורך עוד בשבת. בשבת התחלנו לעבוד על זה, נשים שבעצם מניקות. מענה תוך כמה שעות לחלב אם. גם מתוך הבנה שאם אנחנו לא ננהל את זה, זה יתנהל לבד. אנשים יתרמו אחד לשני, בלי רגולציה, זה מסוכן וישר נכנסנו לוואקום עם פתרון. 150 ליטר עד עכשיו שזה הרבה.

זאת דוגמה למשהו שהתגבש לכדי משהו שהוא עדיין אגב בהתהוות והוא משתנה כל הזמן, מתוך התפיסה שאנחנו יש לנו אחריות מעבר לתפקיד שלנו. וזה בעצם חמ"ל שהוא משלב כאן הרבה מאוד זרועות בתוך המשרד והוא נותן מענה לדברים שהם לא תמיד היה ברור שהם גם בליבת העשייה של המשרד, אבל אנשים צריכים מענה.

ואם יש, דוגמה, פונים, אנחנו מתנדבים, בכלל באנו למשהו אחר. אין לנו איפה לישון כמתנדבים. אז בעצם יש כאן חמ"ל שהוא מסתכל על הצרכים מהשטח, הוא עובד מלמטה. הוא מרכז את הצרכים מהשטח, למרות שזה לא אחריות של המשרד. הוא מנסה ליצור קשר או לתת מענים מקומיים או לייצר קשר עם גורמי ממשלה אחרים, זה מתכתב למכלול אחר אצלנו שמתעסק גם, מכלול חדש, שמתעסק עם עבודה מול הרשויות המקומיות ומול משרדי הממשלה האחרים.

מצוין, אז באמת המטרה היא להבטיח את רצף הטיפול לכל האנשים שעברו מהמקום שלהם, חלק פונו באופן מהיר ביותר בלי שום ציוד שהיה להם, וחלק קצת יותר לאט. אבל לרוב האנשים שעברו יש צרכים שבעצם צריך לדאוג להמשך שלהם בצורה מסודרת ובעיניים של משרד הבריאות לנו זה לא משנה אם הם התפנו על ידי פיקוד העורף באופן רשמי או שהם ברחו מאשקלון בעצמם בזמן הפגזה. ההסתכלות היא על כל האוכלוסייה שבעצם העתיקה את מקום המגורים שלה ואין לה את שירותי הרפואה הרגילים שהיא מכירה.

יש כל יום נציג גם של בריאות הציבור, מהלשכות המקומיות, וגם נציג בתחום בריאות הנפש שמבקר בכל האתרים שאנחנו מכירים, רואה מה הצרכים שלהם, מנסה לפתור אותם. אם זה הפנייה לקופות החולים, אם זה הפנייה לאגף גריאטריה.

בכל בתי המלון?

בכל בתי המלון שאנחנו מכירים וזה כמו פטריות אחרי הגשם. כרגע זה בערך 150 ביום.

אנחנו שמענו אתמול על 230. אבל זה בסדר, זה מאוד מעניין הנתונים האלה.

לא בכל המקומות יש נציג כל הזמן. לפעמים יש נציג כמו אשכול שאחראי על 3-4 בתי מלון. אבל הוא נמצא שם, יש את פרטי הקשר שלו, יודעים להשיג אותו אם צריך ואנחנו פועלים לזה שיהיה נציג קבוע שיישב כל הזמן.

בכל המקומות האלה יודעים למי לפנות כשיש בעיה. ומה שאנחנו רוצים לקבל בחמ"ל זה איזה בעיות הם לא הצליחו לפתור בשטח. הם לא הסתדרו, זה דבר אחד. ודבר שני איזה בעיות יש להם משמעות רוחבית שיכולה להיות גם כלפי מלונות אחרים. ולכן אנחנו מרכזים את כל הדברים האלה ובאמת מפנים לגורמים שצריכים ומורידים את ההנחיות.

החמ"ל התחיל לפעול באופן רשמי אתמול. כמו שאתם רואים הוא כולל נציגים רבים מתוך משרד הבריאות, שהתיאום יהיה כמה שיותר מלא בין כל הגורמים ולא תהיה פעילות בערוצים שהיא מקבילה. ואנחנו כרגע פועלים, זה יחד עם פיקוד העורף, יחד גם עם הרשויות המקומיות שתהיה לנו גם תמונה דיגיטלית של האירוע הזה. זאת אומרת שבאמת יהיה משהו שהוא מתעדכן. איזשהו כלי שנוכל להשתמש בו, שיהיו בו את כל המלונות, שתהיה חלוקה לפי מחוזות. תלחץ על המלון, יתקבל כמה מתפנים, מאיפה הם הגיעו, מי הנציגים מכל מקום.

יש טבלאות אקסל כאלה, אבל זה צריך להיות משהו שהוא יותר מונגש ועל זה אנחנו עובדים. אבל כבר התחלנו בטפסים דיגיטליים שהנציג מגיע למלון, הוא ממלא טופס באיזה מלון הוא היה, מה היו הבעיות המרכזיות ואנחנו מקבלים את זה בחמ"ל, פותרים ומנסים לסגור את המעגל.

זה פיקוד העורף מרכז- - -

את המאמצים, פה יחידת המחשוב ומודיעין בריאות, ואנחנו נעזרים יחד עם פיקוד העורף והנתונים שלהם.

אז אתם יודעים מי מפונה ואיפה הוא נמצא, פיקוד העורף מנטר.

ובמקביל יש את המאמץ של הדיגיטל הלאומי כמובן לייצר טופס שגם אנשים שהתפנו עצמאית לחלוטין לא לאתרים אלא לבתים, זה גם מידע שאנחנו בסופו של דבר צריכים לקבל אותו, להבטיח את רצף הטיפול.

על מי את מדברת?

מערך הדיגיטל הלאומי.

תודה, סיוון.

בריאות הנפש פשוט הוא דיבר אז אנחנו עוברים לדובר האחרון.

יש עוד שקף אחד שלא היה שם. אני רק רוצה להגיד מילה לדוגמה. אתמול מכלל ה-120 פניות, מידע שקיבלנו מהמלונות שהיו בהם, בערך 3/4 מהמקרים הנציגים במקום מסתדרים והם לא צריכים את עזרת החמ"ל. דברים שעולים, דברים לקופות החולים, לגריאטריה וכולי, ודברים רוחביים שעלו, לדוגמה אתמול בעיות של ניוד של אוכלוסייה, אנשים צריכים להגיע למרפאות, לבתי חולים וחזרה, אז איך אנחנו מטפלים בזה. למשל הנושא של הסעדה שעלה מכל מיני מקומות, כמות הארוחות, תזונה ייחודית שאנשים צריכים, אם הם רגישים, אם יש להם צליאק, אם הם צריכים מרקם רך, איך דואגים לדברים האלה.

עלה שלשום בוועדה אצלנו שיש בעיה בנוגע להחזר הסעות של חולים גריאטריים או מיוחדים. כאלה שצריכים לקבל דיאליזה אם אנחנו הולכים לבית המלון וכולי. הקופה משתתפת בחלק מזערי באופן יחסי, אני חושב ב-50% אני לא זוכר כמה אמרו. אנחנו ביקשנו מאוד, הקופות אמרנו לנו "אנחנו לא קיבלנו הנחייה אחרת, אנחנו ממשיכים לעבוד כאילו אנחנו בשגרה". אבל אני ביקשתי מהמנכ"ל, זו נקודה מאוד, מאוד חשובה לנו כנבחרי ציבור לדאוג שהתשלום עבור הטיפולים שהם חייבים לעבור, הרי זה טיפולים שהם צריכים לעבור, שמשרד הבריאות ינחה לתת 100% החזר, לפחות בתקופה הזו.

רייצ'ל ברנר שלם, היי. אני סגנית המנכ"ל לתכנון אסטרטגיה וכלכלי בשגרה. המנהל שמתעסק עם תכנון טווח ארוך ובניין הכוח בעולמות של תכנון כוח אדם, תשתיות ופרויקטים לאומיים. אנחנו קיבלנו לידינו את מכלול ממשקים ואוכלוסיות. המטרה של המכלול היא שתיים.

א' לדאוג שיהיו ממשקים מלאים עם כל הגופים. ספי ציין את הרצון שלנו לתת מענה לכל בקשה שעולה. אבל מעבר לזה שמגיעות אלינו המון, המון בקשות. אנחנו רוצים לפרמל את הדבר הזה, ובעצם לייצר קשר תדיר וכמה שיותר חלק עם כל הגופים מסביבנו, אז יש פה איזושהי רשימה של הגופים האלה. כל משרדי הממשלה. שלטון מקומי הוא בעצם דבר שנבנה בקורונה, הבנו עוד בקורונה, גם קצת לפני. אבל בקורונה זה מאוד, מאוד צמח שיתוף הפעולה הזה עם רשויות מקומיות, אני חושבת שבקורונה הכרנו את הכוח הגדול שיש לרשויות מקומיות בטיפול באוכלוסייה שלהם, ואת הכוח שלנו כממשל מרכזי להשתמש בהם מהמקום הזה של קשר ישיר לאזרח. אז גם פה אנחנו עושים, נותנים להם הרבה מאוד שירותים, גם מבחינת דאטה וגם מבחינת סיוע בכל דבר שהם צריכים לעזור לתושבים שלהם.

כל העולם של החברה האזרחית, ראינו את ההתנדבות המדהימה שיש פה בכל מיני רמות, גם אישיות אבל גם עמותות וחברה אזרחית. אנחנו יוצרים קשר עם הגופים האלה. עם כולם עד כמה שניתן. ממש עושים על זה עבודה רצינית כדי להגיע לכל עמותה הכי, הכי קטנה בשטח. כדי לסנכרן אותם, לתכלל אותם, לוודא שהם יודעים לתת את המענה והם לא עושים כפילויות.

אנחנו צריכים להשתמש בכוח האזרחי המדהים הזה שקיים במדינת ישראל ורק לנסות לראות שהכול פועם כמו מערכת אחת. זה לגבי העניין של הממשקים.

לגבי העניין של אוכלוסיות יש לנו שני דסקים. דסק חברה ערבית ודסק חברה חרדית. שני דסקים שמאוד חשוב לנו להתייחס לאוכלוסיות באופן מותאם תרבותית ובאופן שאנחנו מדייקים את העבודה איתם, הכי נכון שאפשר. יש להם הרבה פעמים צרכים ייחודיים וגישה ייחודית גם בעולם ההתנדבות אגב וגם בעולם המשתמשים. אנחנו פועלים בזה באופן שוטף.

קצת לגבי איך אנחנו עובדים, אני לא אחזור על כל מה שכתוב בשקף, אבל כן אנחנו נגיד שאנחנו בונים עכשיו איזושהי אסטרטגיה גם קצרת טווח גם ארוכת טווח לכל מה שקשור גם ליישובים עקורים וגם לאוכלוסיות שנשארו בנגב ויכול להיות שהם לא ביישובים העקורים אבל עדיין יש להם, המון, המון צורכי בריאות.

אנחנו דואגים לראות את הדבר הזה ממש ברמת הצורך של הפרט ולתת מענה אחר ממה שיש בשגרה. אנחנו חושבים שאנשים שעברו טראומה מקבלים את החיים שלהם בצורה שאין להם כרגע יכולת או פנאי להתעסק בבירוקרטיות הרגילות, בצרכים הרגילים. יש להם מספיק על הראש עכשיו ואנחנו מנסים להנגיש להם את השירותים האלה בצורה יותר טובה מבשגרה, יותר מדויקת.

זו הזדמנות בשבילנו כמקבלי החלטות ברמה הלאומית להבין ששירותי הבריאות בנגב ובגליל הם לא משהו שלהם אלא הם אינטרס לאומי ואנחנו צריכים לפעול גם עכשיו ובוודאי כשהדברים יתייצבו קצת ובוודאי, ובוודאי בשגרה כדי לחזק את שירותי הבריאות בנגב ובגליל.

נתחיל עם קטי, אחרי זה עם משה רוט, בבקשה.

תראה, אדוני יושב הראש זה אליך אני מאוד שמחה שהגעתי היום. מצד שני אני מופתעת, כועסת ומתוסכלת. אני אסביר את עצמי. אז אני דווקא, בהתחלה רשמתי לעצמי סדרי עדיפויות על מה אני מדברת אז אני קופצת לנושא של ההסברה. זה לא ייתכן שהציבור לא מבין את מה שאתם עושים פה. לא יודע. מבחינתו כשאני שומעת אתמול את ראש עיריית אילת, הוא מספר בזום, הוא מספר כמה שהוא הקצה מתוך הרשות שלו, גם את הפסיכולוגיים, גם עובדים סוציאליים, גם שירותי רפואה, ואתם לא שם.

אז יש את שירה סולומון, הדוברת. היא הוציאה שקף. אני מאוד מקווה שהיא פה. היא הוציאה שקף מצוין אבל הוא לא בא לידי ביטוי לציבור. הוצאתם אלפי הודעות כמשרד הבריאות בתקופת הקורונה והיום אני חושבת שזה אפס הודעות לציבור.

למה? למה עשייה כל כך מקצועית וטובה לא באה לידי ביטוי לציבור? הרי אתם יודעים מה אומרים כל היום? שאין משרדי ממשלה, זה לא נכון, אני יודעת את זה. לפחות כשאנחנו יושבים בחמ"ל, ומקבלים שירות מכל כך הרבה משרדים, אנחנו לא שומעים את משרד הבריאות בתקשורת. למה? תיזמו אפילו, אתה כמשנה, תיזום, תרים, תשלחו הודעה לכל ערוצי התקשורת ותבקשו ליזום אנשי מקצועי שיגיעו לשם ויגידו מה אתם עושים? לא רואים את זה. זה דבר שנורא מפריע לי גם כאזרחית, עזבו שאני חברת כנסת. לא הגיוני שאנחנו עושים את הסבב הזה עכשיו בין כל הפרוזדורים, ראינו כל כך הרבה אנשי מקצוע שעובדים כל כך טוב וזה לא, למה?

ולא ראיתם את הכול.

דיברנו על הקטע הזה של המטופלים שצריכים להסיע אותם יוני, ולהביא אותם והכול. יש היום, לפחות אני מכירה בשישה או שבעה בתי חולים שיש להם גם בתי מלון בתוך המתחם שלהם. אז חולים כמו דיאליזה או חולים כאלה שצריכים טיפול יום יומי, חולי סרטן וכולי אפשר לפנות מבתי המלון באילת לבתי המלון של בתי החולים. לנייד אותם, להוציא כספים על הדברים האלה. למה לא לעשות את זה? בהדסה אין כרם. זה לא קורה.

אני אתמול מקבלת דרישה. תראה את האבסורד, צבי. אני אתמול מקבלת דרישה מהדסה עין כרם, "תביאו אלינו מפונים, יש לנו מקום במלון". זה המקום הכי נכון לשים שם את החולים הקשים. במקום לנייד אותם עכשיו במוניות, לקבל דיאליזה ולחזור מאילת. חברים, יש חולי דיאליזה שיושבים באילת. זה דבר שאני לא מבינה אותו. בים המלח, להסיע כל כך הרבה שעות.

הערה שלישית. יש מחסור בתרופות באזורים מסוימים. השינוע, אנחנו גם יכולים לעזור לכם בשינוע, אם אתם לא מצליחים לשנע. אני יודעת, לפחות על מספר אנשים שאמרו לי, 'הגעתי לבית המרקחת, אין את התרופה, נתנו לי משהו חילופי'. אבל אף אחד לא יודע האם החילופי הזה יודע להזיק, לא להזיק. אני יכולה לתת לכם דוגמה למשל. אני לוקחת נורמיטן, אני לא יכולה לקחת נורמלול. אז ברגע שאתה מגיע לבית מרחקת והוא אומר לך "יש לי נורמלול" לי יש איזה מרכיב שם שאני אלרגית אליו. אני סתם נותנת דוגמה אבל צריך לבדוק את הנושא הזה. אנחנו יכולים לעזור.

תרומות, אני הפניתי את זה אליך אדם, אנחנו מוכנים, יש לנו אנשים שיושבים ומגיעים אלינו עד לכנסת ישראל עם רצון לשדך בין קהילות בעולם לבין מישהו שייקח את התרומה. לכן, אין לי שום בעיה. תנו לי שם של בן אדם. תנו לי שם של מישהו. אין לי בעיה, אבל זה צריך להיות מישהו אתכם, כי יכול להיות שעכשיו אתם מוצפים בתחבושות ולא מוצפים במשהו אחר. אנחנו יכולים לשדך ביניכם לבין תפוצות העולם שפונים אלינו.

ודבר אחרון, יש הרבה מאוד רופאים ואנשי מקצוע, חוקי הפנסיה חלים עלינו מאדם אחד שהמציא את חוקי הפנסיה. קוראים לו ביסמרק והוא נולד לפני 300 שנה. יש המון, המון אנשי מקצוע שיושבים בבית, חסרי מעש, תקראו לפנסיונרים שלכם שיבואו ויתנו כתף. שיתנו כתף וייעזרו.

חבר הכנסת משה רוט בבקשה.

ברשותכם, אם תסכימו אני אדבר קצר. כל ברכות על הפעילות. עם כל הפעילות ועם כל הדוגמאות. ובכן כך, אני רק אגע רק בכותרות ממש. חלקן עם שאלות, חלקן אפילו עם צל"שים וחלקן הפוך, דברים שהם לא מסודרים וחייבים לסדר אותם בהקדם. אז אני אגיד את זה ממש קצר ואתם בטח תבינו למה אני מתכוון. בנושא של וויסות מאושפזים, הנושא של השינוע, זה דבר אחד.

שני, הנושא של הציוד. רנטגן נייד, אולטרה-סאונד וכדומה, מחסור גדול שקיים. אפילו מיטות, בית חולים אחד פנה אליי, הזמינו מיטות, קיבלו שליש ממה שהזמינו.

הנושא השלישי, המיגון. הנושא של המיגון א' זה נושא של תקציב, זה גם נושא של חוסר שאני לא יודע אם זה חוסר בשטח, חוסר למשל בטונדות, שמנהל בית חולים אחד אומר לי "אני צריך עכשיו להחליט אם אני שם את הבטונדות האלו ליד הגז או לשים את זה ליד החלונות". הוא צריך להחליט כי הוא קיבל 10% ממה שהיה צריך לקבל וכולי.

הנושא של התיאום עם גורמי ההצלה. נגעתם בזה, יש עדיין גורמי הצלה שצריך לחדד ולחזק את התיאום הזה, כי עם כל הכבוד צריך לנצל את כל הכוחות שיש. הנושא של שינוע של כוח אדם בפרט מאזור שומרון ששמעתי שיש שם קשיים.

הנושא של רישוי, רישוי זה פעמיים. פעם אחת לכוח אדם, אחיות שהיו כבר, עכשיו אין מבחנים, אין אפשרות לסיים, לא את הלימודים, לסיים את החלק של הבירוקרטיה, אז כמובן לקצר את הדבר הזה כמו שצריך. כי זה עניין בירוקרטי בלבד. וכנ"ל לגבי רישוי מיטות לבתי חולים שיש להם כרגע כבר עודף בפרוזדורים וכאלה.

הנושא של מרכז מידע, שמענו על זה קצת בנושא הזה, שמרכז מידע, אבל חברי כנסת, יכול להיות שמה שאנחנו שמענו זה משלשום והיום כבר זה בסדר, ייתכן. אבל עדיין יש חסר. כמו שאמרתי אני אקצר מאוד בנושא הזה.

ואחרון, הנושא של שעות נוספות לטיפול בבירוקרטיה. כאילו אם עד היום עבדו סתם לדוגמה עד 16:00 או עד 17:00 אז כמובן עכשיו במצב כזה צריכים לתת גם אפשרות לאדם שאפילו באמצע הלילה יכול לפנות ולקבל מענה בנושאים בירוקרטיים, לא נושאים רפואיים אבל כמובן יש לזה השלכות גם לנושאים האלה, תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.

כן, לפני זה קודם כל אני חייב להגיד לכולם שפנינה וכולם יודעים את זה משקיעה כוחות, כדאי להקשיב לך.

קודם כל אני רוצה להודות לך, יושב הראש הנכנס לתפקיד כל כך משמעותי, ועדה כל כך חשובה. ומירי, שתדעי לך את עכשיו לא רק תצטרכי לסבול אותי בוועדה לקידום מעמד האישה אלא גם כאן כי צירפו אותי לוועדת הבריאות.

אני רק אומר, המשנה למנכ"ל ובאמת להודות למנכ"ל שכבר עלה. אנחנו יודעים כמה הזמן שלכם יקר, ואנחנו יודעים, וגם קיבלנו סקירה על התפקוד שלכם, אבל גם נצטרך הרבה פעמים לדעת שאנחנו יודעים שגם אם לא הייתם בכותרות, כמה התפקוד שלכם בתרחיש כזה נורא שאף אחד מאתנו לא יכול היה לצפות ולא ציפה, אנחנו יודעים כמה הוא היה מיטבי, בטח בוויסות כאשר הפצועים, והגופות זרמו לבתי החולים.

אני כן רוצה למקד ולומר, כנבחרי ציבור יש לנו את החובה לפקח על עבודת הממשלה, בטח לוועדה הספציפית הזאת, יש לנו חובה להביא לידי ביטוי את הקולות, את הצרכים של השטח של האזרחים. הקמנו צוותי משימה שעכשיו אני שמחה שיו"ר הוועדה, עשית את הסיור הזה ואני חושבת שזו הדרך הכי נכונה, שצוותי המשימה יחד עם יושבי הראש של הוועדות ייכנסו יותר ויותר לתמונה.

כשקטי סיפרה על העניין של התרומות קיבלנו אישור חריג, דווקא בגלל הקשרים שיש לנו ביהדות התפוצות, דווקא בגלל המהימנות כי תורם גדול שרוצה לתרום עכשיו מיליוני דולרים הוא מעדיף לעשות את זה דרך חברי כנסת כי לא תמיד הוא יודע אם התרומות יגיעו לייעודם. מה שאני ממליצה, לא כל התרומות שיהיו לנו בנושא של ציוד בריאותי אנחנו נעביר אליכם, למרות ש"שראל" אני מבינה שזה כן חברה Semi- ממשלתית, שהיא תחתכם. תקן אותי אם אני טועה. אבל היא מעבירה את זה לצבא.

יש מכרז שהם זכו בו, יש התקשרות, עבדו תחתנו.

אבל הם Semi- ממשלתי, מה שאני ממליצה. אנחנו באמת נארגן את הרשימות אצלנו, יוני. נסדר אותן בצורה קפדנית. כמובן מה של הצבא אנחנו נעביר את זה ישירות לשראל, ולוודא שזה מגיע. וכל יתר התרומות והתורמים אנחנו נעביר אליכם עם איש הקשר שכבר, מי זה? רן?

כן, יש לי כבר את הנייד שלו, אנחנו נעביר.

מצוין. הדבר הנוסף שאותי מטריד, עניין התכלול. זה לא לפתחכם, אבל אני כן סומכת על בר סי והמנהיגות המקצועית שלו יחד עם ינון מנכ"ל רווחה ועוד גורמים שתובילו למקום כזה שזה מתוכלל. אנחנו יודעים מי הגורמים שצריכים להיות במרכזים. וזה לא יכול להיות ספורדי, זה פשוט לא יכול להיות.

אני אתמול התקשרתי למלון דוד, לנציג של קהילת בארי שכולנו יודעים איזה תופת, איזו שואה הם עברו שם. והוא צרח עליי ובצדק. הוא אמר "אין לנו מישהו שמנהל משברים, אין לנו מישהו שמתכלל את זה." אז עכשיו, שימו לב ואתם באתגר אפילו כפול, כי יש מתנדבים. כשאני הגעתי למשל לרכז מפונים מיערים, היה דוכן של מטפלים. פסיכולוגים, מתנדבים. אני לא יודעת אם אתם שלחתם אותם והם מבינים שזה מדינת ישראל, כי יש משמעות לזה שמדינת ישראל צריכה להיות שם. זה נותן להם ביטחון. והאם זה מתנדבים, את זה אתם חייבים לפתור באופן מיידי. ואני אגיד לכם איך פתרו את זה גורמי הרווחה. גורמי הרווחה ינון דאג שיהיו להם אפודים. אפודים שכתוב "משרד הרווחה", אנשים שם לא מתבלבלים.

אני חושבת שבעניין הזה אתם כל הזמן צריכים להיות בדו"חות מי נמצא, איפה נמצא, באיזה מרכזים חסר לכם.

הדבר האחרון זה הנושא של המעטפת הרגשית בדגש על הילדים, יש 0-4 חוץ משדרות, להוציא שדרות שגם שם צריך, יש 15,000 מפונים. תגזרו את מספר הילדים, אני משערת שזה 20%, אולי יותר 30%, אני לא זוכרת כמה זה מכלל האוכלוסייה הילדים. וטפלו בהם, בבקשה. יש זמן קריטי, אני לא אשת מקצוע. אבל ברור לנו שיש חלון זמנים שהם עדיין לא בפוסט טראומה ועדיין אפשר, גם אם הם בטראומה כלשהי אפשר לטפל בילדים האלה. ותתחברו גם לגורמים שהם רוצים להתנדב. אני מבינה שהמדינה לא יכולה להתקשר עם כל אחד או לשלוח מתנדבים בלי לדעת מי את או מי התנדב. אבל זה אפשרי.

מעבר לכך, אני חושבת שאנחנו כאן בעיקר לרשותכם, לא כדי להפריע, לא מחליפים את הממשלה לא שום דבר, רק להוות לעזר, אז תודה רבה.

תודה רבה, אושר אתה רוצה להגיד משהו? אושר שקלים, בבקשה.

טוב, אני יהיה מאוד קצר. דבר ראשון אני מצטרף באמת לשבחים ולברכות. אז יישר כוח. שתיים, אני מחדד שוב את השאלה שלי, לגבי הנושא של הטיפול השוטף, במנותק מהאירוע. ושלוש גם אני נתקלתי בבקשות מהנושא של מיגונים ספציפיים שחלילה לא יכולים להשבית בית חולים כזה או אחר, לא ניכנס עכשיו לאיזה בתי חולים. שיהיה בהצלחה.

בבקשה ספי, אני בסוף אסכם. רק בהקשר הזה של מפקדי בתי המלון. בקורונה היה מפקד מטעם פיקוד העורף על כל בית מלון. היה לנו דיון על זה השבוע, לפני יומיים. אמרו לנו שיש מפקדים, וביקשנו את הרשימה של מפקדי בתי המלון כדי לדעת שהם יתכללו את כל האירוע הזה, עד לרגע זה פיקוד העורף לא שלח את זה, מנהלת הוועדה פנתה אליהם שוב פעם, התחילו לקבל.

אני אתן לך דוגמה. כשאנחנו קיבלנו יהודים פליטים מאוקראינה. פתחתי 40 מלונות ויותר. הדבר הבסיסי הראשון זה לשים מתכלל מלון. וזה הסיפור, אני אומרת לכם אולי נוציא מכתב, נחתים את כל חברי הכנסת כי התחושה היא שבעניין הזה זו החוליה החלשה.

מנהלי הקהילות מנהלים את זה. יש מישהו שיותר זמין, יש מישהו שפחות זמין.

לא בכל מקום יש מנהל קהילה.

וזה לא נציג של המדינה.

ואנחנו צריכים לצפות מכפר עזה שעכשיו חוו רצח של 50 תושבים שינהלו את עצמם, כאילו אנחנו לא במקומם כמו שאמר בר סי. בוודאי להציב. אבל חייבת להיות כתובת שהיא זמינה.

טוב, אז תודה רבה על השאלות המצוינות, אני אנסה להתייחס בקצרה. כמה וכמה נושאים. הסברה. לא נפתח את זה יותר מדי אבל זה דווקא עניין לשבח שבציבור לא ערים לעשייה, האדירה שלנו. בהקשר הזה שוב, זה לא משרד הבריאות כמו גוף כמו שאמרתי בתחילת דבריי, גוף שמייצג בעצם את המדינה ונוסך ביטחון באזרחים. זה מה שנקרא Your point was well taken, אנחנו נראה איך עוד אפשר, אנחנו מנסים שוב לנוע באופן עדין בין העובדה שאנחנו עכשיו זה לא האירוע אלא האזרחים, לבין העובדה בכל אופן שהאזרחים ירגישו ביטחון.

אני כן יכול לתת רק דוגמה אחת שאני חושב שהיא כן שינוי קונספט. כולכם מכירים את זה לצערי מכל האינתיפאדות והאירועים שעברנו שתמיד בתי חולים פותחים מוקד נפגעים. ובעצם הנפגעים יודעים או שהם מתקשרים או שהם באים פיזית. ואנחנו החלטנו, זה דרש כל מיני שינויים טכנולוגיים. לכן זה רק התחיל היום, וזה בעצם להיערך למלחמה שעוד תגיע. לראשונה יהיה מוקד של משרד הבריאות. זאת אומרת נפגעים לא יצטרכו להתקשר לבתי החולים או לגשת. הם יתקשרו למוקד כאן במשרד הבריאות, זה יהיה בירושלים ואנשים יוכלו לתת להם מענה משם ולכוון אותם. והרעיון שזה גם ייצר איזושהי אחידות וגם להראות לתושבים שיש כאן בעצם מדינה שהיא מדינה מתפקדת ונותנת מענה נרחב.

זה פעל כרגע?

התחלנו לעשות את זה אתמול, אז זה בהקשר הזה, זה היה מאמץ טכנולוגי אדיר. והוא קורם עור וגידים והלוואי ולא נצטרך כמובן להשתמש בו.

לגבי הסעות. ברמה קונקרטית לגבי הנושא. שוב, גם יכול להיות שדברים תוך כדי תנועה הם מתפתחים, אתם קיבלתם פניות וכבר הם קיבלו מענה. אז צריך להבין, לדוגמה בערד הקופה פתחה מכון דיאליזה, שנותנת מענה בעצם לאנשים שבים המלח.

שתיים, את הנקודות העיקריות שלכם אני עושה היום את הדיון רשות ואת חיתוך המצב, בערב כולל קופות חולים כולל כולם. כל הנקודות האלה גם ייעלו שם. בהקשר הזה אנחנו מאמינים לא רק בלהוציא הנחיות מגבוה אלא לעבוד דרך השטח. כל פנייה שמישהו מכיר ואתם צינור חשוב ביותר לדבר הזה, תעבירו והדברים האלה יטופלו. יש לנו לא סתם מכלול קופות חולים, זה מאוד, מאוד מסודר. קשר רציף עם קופות החולים כמובן שככל שהזמן עובר השירותים מתחדדים, מתגברים, מסיטים אנשים.

לגבי ההסעות שוב, צריך לראות את הסוגיה הקונקרטית, הראית כאן נקודה שקשורה להסעות והמימון שלהן גם. אני לא רוצה כאן להתייחס קבל עד ועדה, אני צריך לראות גם מה החוק אומר על הדבר הזה, הדברים האלה. זה דווקא לא טופס אותנו לא מוכנים, יש כאן מתודות מאוד ברורות לדברים האלה. נרשם ונראה מה אפשר לעזור. הרעיון הוא ברור. בוודאי שבן אדם שנעקר לאנשהו הוא לא צריך לשלם מהכיס שלו, זה ברור.

הנושא של מחסור בתרופות, באופן כללי אנחנו לא עדים למחסור מסוים בתרופות, אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן. זה שוב, מהדברים שאמרתי שאנחנו יידענו שיהיו בשעת מלחמה. גם הנושא של שרשראות האספקה, לדוגמה היה חשש מחומרי ניגוד, בדקנו את זה, ואם יש בעיות ספציפיות, אגף גם בשגרה היו. שוב, להציף. אני רוצה להגיד שאנחנו ערים לזה ומנטרים את הדברים האלה. זה תלוי גם אם זה תפקוד בתי המרקחת. כי אפשר לראות אם זה בית מרקחת שהוא פרטי או באחריות קופה וכל אחד מהם אנחנו יכולים להפעיל סמכויות אחרות.

אני דיברתי על כללי, לא של הקופה. כך הציגו לנו גם באזור אשקלון. שעות הפעילות לא מספקות.

אז זה נרשם. נבדוק את זה כמובן. תראו, אני מקבל, אני לא מגזים. 100 פניות ביום. וזה מעולה, כי ככה מרגישים הכי באמת את מה שקורה. יש לנו כאן מנגנון מתפקד שבלחיצת כפתור של "העבר" אתה יודע לאיזה מנהל מכלול אתה מעביר אותו. אז תרגישו חופשי.

רופאים, אני כן רוצה לדבר על הדבר הזה כי זה חשוב. עלה כאן נושא של פנסיה. קודם כל כן מגייסים רופאים פנסיונרים, מה שאנחנו עשינו עכשיו זה תכירו, יש לנו מתנדבים מחוץ לארץ, אנחנו מתייחסים אליהם לא רק כי צריכים אותם אלא יד מושטת, ואנחנו רואים את זה כמשימה לאומית שמישהו רוצה להציע עזרה, אנחנו לא אומרים לו "אנחנו לא צריכים אותך".

נרשמו כבר, רק במשרד הבריאות 5,000 רופאים מתנדבים מחוץ לארץ. יום לאחר פריצת המלחמה כבר נפתח פורטל עם לינק שאנשים בעצם רושמים מה הם רוצים, מה המומחיות שלהם. אנחנו מתמקדים מול בתי החולים, ביצענו הצלבות של מה הצרכים שלהם. לא דומה במקרה הזה רופא אחד למומחה לכוויות או לרופא טיפול נמרץ.

נכון לעכשיו אין צורך, היה קצת צורך, עשינו הסטות פנימיות. אנחנו יש לנו מחסניות, חס וחלילה, לאירוע קולוסאלי, שאנחנו יודעים להגיד לרופא הזה "אתה תגיע מאריזונה, אתה תגיע מכאן ואתה תגיע מלא יודע מה, מבלינסון תיסע לסורוקה".

אז תדעו, העניין הזה מנוהל, וגם השר אמור להוציא מכתב. גם מכתב תודה לכל אלפי הרופאים שפנו שהמדינה מוקירה אותם ומעריכה ושיידעו שלא זרקו את הבקשה שלהם לפח אלא שהיא מנוהלת ובפנסיה יש את הרופאים בפנסיה שהחזירו אותם ומנצלים אותם.

מחסור בציוד, שוב, צריך, הכל כאן לעניין קונקרטי. יש דברים שאנחנו יודעים שיש מחסור, אנחנו פותרים דרך שרשראות האספקה. יש דברים שהם במחסנים, יש דברים שאין בארץ דרך אגב. ואז עובדים בעצם לקדם את הדברים האלה. אני יכול להגיד שסך הכול בינתיים שרשראות האספקה לא נפגעו, והמצב הוא טוב. זה לוקח אותי לנושא של מיגון שהעלית. אז יש מיגון קודם כל מיגון אפילו.

סליחה, זו לא בעיה תקציבית?

לא, התקציב זו לא בעיה. בפירוש לא. אנחנו, ממש לא.

מיגון, נחלק את זה למיגון נייד ומיגון לא נייד. גם מיגון לא נייד עשינו כל מה שאפשר לקדם דברים. נתתי לכם את הדוגמה בבני ציון, בזיו רק בעוד חודשיים לסגור את הבניין הממוגן. אנחנו עכשיו, תוך כמה ימים הולכים לפתוח שם 16 מיטות טיפול נמרץ ממוגנות. זו רק דוגמה.

ויש מיגון שהוא נייד. מה שעכשיו מעכב את המיגון הנייד, הקצינו הרבה מאוד. זה נקרא עמודי T, וזה נקרא מיגוניות וכיוצא בזה. נכון לעכשיו לא משאירים שום דבר במחסנים, כל מה שיש כבר חולק. להביא לארץ זה לוקח זמן, אז גם עובדים על שרשראות האספקה של זה.

אנחנו עשינו תעדוף במשרד וניסינו לנווט את זה למקומות הכי חיוניים. זאת אומרת להגן על דברים רוחביים כמו מעבדות. כמו מקומות גם ברמה האסטרטגית שהם יותר מסוכנים, כי המיגוניות האלה לא שאני לא רוצה כאן בהרחבה, יש קילומטרים שזה יותר עוזרים, פחות עוזרים, זה תלוי בטילים. ערים לזה, בוודאי שאין מספיק. אנחנו חילקנו מה שיש, חילקנו את כל מה שיש ועשינו תעדוף לפי הספר. וכמו שאמרתי, נותנים שיקול דעת גם בסוף למנהל בית החולים, להגיד לו "תקשיב, בסוף אתה מכיר את השטח שלך, תחליט איפה הדבר הכי נכון".

נכון, הוא יודע איפה יש התקהלות, איפה אין.

נכון, הוא מתייעץ עם המהנדסים שלנו וככה מחליטים להציב את זה.

לגבי כל הנושא של רישוי מיטות וכוח אדם. נתחיל מכוח אדם. גם לרופאים שמביאים מחו"ל עשינו נוהל מאוד מהיר, בין זה שהוא עולה למטוס והוא נוחת בארץ כבר יש לו, זה נקרא "היתר זמני לעסוק ברפואה", בהקשר הזה זה מתקדם.

זה כבר מיושם.

כן, נכון להיום לא היו המון רופאים.

והעולים החדשים שטרם השלימו את התהליך של קליטתם כרופאים, יש אפשרות לזרז? כי הם כבר נמצאים כאן, אני מכירה כאלה.

אני לא חשבתי על זה, מודה. טוב שאת מציפה. נבדוק את זה מיידי.

יש כאלה שממתינים לאולפן וזה, אפשר להשתמש בהם כולל מתורגמנים.

אישור מיידי לעולים. יכול להיות שזו נקודה שכבר נתנו עליה את הדעת, אני לא מכיר את זה, נבדוק ונטפל. נקודה מאוד חשובה.

רישוי מיטות תראו, הוא עניין, הוא לא משפיע על התפקוד, זאת אומרת כשאנחנו כאן מראים תמונת מצב אנחנו מתייחסים למיטות בפועל, לא מיטות ברישיון. יש פער בין המיטות ברישוי למיטות כי כל בית חולים בסוף כן יש צורך שיפקח על עצמו, וזו הזדמנות טובה גם להסדיר את הדבר הזה. אני כן יכול להניח את דעתכם שזה לא פוגע בתפקוד המדינה אם אין כזה.

כמובן שאנחנו הראשונים שרוצים להסדיר את הנושאים האלה, וזה תלוי בהקצאות אל מול האוצר ובמסגרת תוכנית המיטות שבדיוק עכשיו אושרה, שללא ספק תצטרך גם לעבור שינויים אל מול מה שקרה, הרצון שלנו להעלות את הנושא של מיטות שיקום וכיוצא בזה, לא דיברתי על זה. אנחנו נערכים לתוכנית שיקום מאוד נרחבת, זה לא בעוד שנתיים. אנשים כבר יוצאים מבתי חולים בשביל לעבור שיקום.

זה אירוע רציני אנחנו נקיים עליו שבוע הבא, ביום רביעי יש לנו דיון על זה.

אנחנו רוצים להדביק פערים של שנים.

אז אנחנו התחלנו כבר, תדעו, לפני כבר שבוע לעבוד תוכנית לאומית לשיקום.

אני מבין שיש את הדחיפות אבל צריך פה גם את האוצר בעניין הזה. המון גורמים, זה הרבה כסף.

נכון, בואו נמשיך. לשאלתך לגבי מענה בירוקרטיה, להשאיר דברים יותר פתוחים, שוב, זה יעבוד, אנשים סך הכל התחושה כולם עם סכין בין השיניים. אם יש בעיות ספציפיות של מקומות שסגורים ובגלל זה התושבים לא מקבלים מענה, תציפו לנו, נטפל בזה. בסדר?

סליחה, אני התכוונתי כהוראה ארצית, לאו דווקא.

תראו, זה, אלוהים בפרטים הקטנים כאן. כל דבר לגופו. אנחנו אומרים לכם, אנחנו לא מקבלים מהשטח. איך אתה יודע שמשהו זה, שמציפים אותך מהשטח, אתה מבין שאתה צריך לשנות כיוון. אני לא מכיר הרבה תלונות, לא דרך המוקד שלנו, גם לא דרך הרבה מאוד פונים שאנשים אומרים שהם לא מקבלים שירותים כי המקומות סגורים וכיוצא בזה.

אני מעדיף שייזמו את זה מצד המשרד כלפי האזרחים, זה גם סוג של נראות. זו המלצה שלי.

אנחנו יודעים שהם עושים את זה, פשוט הקופות עשו את זה, המשרדים עשו את זה. הם עושים את כל הדברים האלה.

הקופות עשו, הם מקבלים בלי מרשמים, פקסים, כל מיני באמת להקל במקסימום על מתן תרופות.

אני אתן דוגמה. יש לנו משהו שנקרא מרפאות אחודות. שאתה אומר, המרפאות יכולות לעבוד, זו הוראת חוק, יכולות לעבוד ביחד, זה לא משנה איזו קופה אתה. לא היינו צריכים להפעיל את זה. אמרו לא משנה אתה, אהלן וסהלן, תבוא וזה. אני הייתי במלונות, בעיניים, אני ראיתים את זה קורה.

בן אדם נכנס, לא משנה באיזו קופה הוא, מטופל.

עכשיו, מה שהקופות עושות קצת בתמיכה שלנו זה מטייבות את מערכות המידע. כי אם מישהו הוא ממכבי והוא בא לרופא של כללית, זה לא יעזור כמה הוא רוצה, הוא לא יכול לראות את התיק שלו. מנסים לייצר כל מיני ממשקים. אז היום הם מוציאים לו מרשם, הוא עושה מרשם לבן עם חותמת ודף, אנחנו מנסים גם את זה.

אולי נתקין מרפאות אחודות במקומות - - -

יש מקומות ספציפיים אבל שוב אני אומר, הצורך של מרפאה אחודה הייתה, הצורך החוקי, לכפות על הקופות לעשות את זה.

כל עוד יש לזה פתרון ואתם על זה.

זה קורה לבד. נושא של מענה קהילה, לשאלתך. שאלה מאוד חשובה. כמו שאמרתי בראשית דבריי, מאזנים בין הצורך. יש את הבעיות הידועות שלנו, שזה בעיות השורש של מערכת הבריאות. והן נובעות ממחסור ברופאים שאנחנו הוועדה כאן מכירה, אנחנו מנסים לפתור אותן באופן קבוע. אנחנו מאוד דוחפים לזה. הקופות יבואו, תשמעו כאן בדיון רשות. המנכ"ל תמיד מדווח על זה כל ערב, מכבי. זה וזה, אנחנו עומדים בזה וזה, זה יש לנו בעיות, הם מאוד ערים לזה. בסוף זה גם שוק תחרותי אני רוצה להזכיר, והקופות רוצות לספק שירות טוב, ככה העסק הזה עובד.

הן רוצות לפתור את הבעיות האלה. זה לא שכאן צריך ללחוץ על מישהו. אנחנו, דווקא האחריות שלנו גם כמדינה לתת להם את הכלים לפתור את הבעיה הזאת, כי היום הבעיה, זה הרופאים. הם משאב במחסור.

בדיוק, העניין של כוח אדם.

נכון, זה תפקיד, אנחנו צריכים להכניס כאן אנשים למערכת, זה לא הקופות, אנחנו כאחריות לאומית - יש כאן את - - - שיושבת כאן, היא מתעסקת עם זה יומם וליל - פותחים בתי ספר לרפואה, מנהלים יותר נכון את ההתמחויות וכיוצא בזה.

ספי, תמקד אותנו קצת בנושא של קופות אחודות, מעבר המידע בין הקופות. מה הסטטוס?

במסגרת מרפאות אחודות, ברמה של האם יש אפשרות שיהיה מעבר בין הקופות?

יש שאלה, אוקיי. מידע רפואי?

העברת מידע רפואי, זה מה שהיא אומרת, שאנחנו רוצים לעשות מערכת.

למפונים? מנסים לעשות את זה, כן.

זה משהו שלא מצריך תיקון חקיקה?

זה יותר, כל השאלה היא בטכנולוגיה. יש הבדל בין מעבר מידע לבין לתת הרשאה זמנית לרופא לראות את הדבר הזה. יש מערכות איתן ואופק. אני כרופא בבית חולים רואה אותם כי אני יכול לראות את כל המטופלים. אנחנו עכשיו לא ניכנס לשינויי חקיקה, גם אני חייב להגיד כי אנחנו רואים שהמערכת מתכווננת לדבר הזה.

אם זה יכול לעבוד אז בסדר.

אם יהיה צורך, תודה על ההצעה. אנחנו נעבוד דרככם. תרומות, נשארו לי עוד ארבע שאלות. אני מנסה לענות על כל מה שענו. תרומות ציוד, אז מה שקורה, פתחנו בעצם שני מכלולים של תרומות. אחד מכלול ציוד ואחד רופאים, זה לא בדיוק תרומות. גם באותו יום, כל בקשה לתרומה יש כתובת, יש מנהל מכלול, מעבירים את זה, עומרי בקשר עם האנשים, יש מקומות שאומרים תודה רבה. אנחנו לא חמדנים, לא צריך. יש מקומות שאומרים צריך, לכל אחד מתייחסים מאוד, מאוד בכבוד.

התפיסה היא אחרת. אתה צריך להבין שהתפיסה היא שהבן אדם רוצה להרגיש שהוא שותף לנטל ואז הוא אומר "אני רוצה לתרום". אפשר לשים במחסן, זה לא חייב דווקא לפי הצרכים שדווקא צריך עכשיו.

אני מתעסק עם זה אישית כדי שכל פונה ירגיש שפנו. מה שאנחנו עושים, אנחנו אומרים תראה אתה, יש כאלו שאומרים "אני רוצה לתרום". אז אין בעיה, מעולה, חסר ככה וככה. יש כאלה אומרים "אני רוצה לתרום את הדבר הזה", ואנחנו אומרים לו "תקשיב, אולי מה דעתך לעשות את הדבר הזה?" באמת זה מנוהל ברמה טקטית, כל תורם ותורם מתייחסים לזה מאוד, מאוד בכבוד וברצינות.

תיקון נופשים ומפונים, אני חושב שהעלו את זה כאן.

לא, רגע. כמה תרומות קיבלתם מאז?

אם את רוצה תשובה ספציפית את תקבלי הערב, אני לא זוכר בעל פה. יש מכלול שלם שמתעסק עם זה, ממפה את הדברים. אם זה חשוב לך אז אפשר להביא לך את התשובה. את רוצה?

משמעותי, זה סדר גודל משמעותי?

של ציוד אני חושב שכן, בהחלט, כן. תיקון נופשים ומפונים, זה נושא להרצאה של ארבע שעות, אני רוצה להגיד לכם,

יש דיון על זה שבוע הבא בוועדה.

לא, לא, זה הכי חשוב. לא מירי סליחה, זה הכי חשוב. הטיפול במפונים. את אומרת לו שבוע הבא? זה הכי חשוב. אני אגיד לך את האמת, אני פה לדעת מה נותנים למפונים.

פנינה, השאיפה שלי ואני אמרתי קודם את משנתי. השאיפה שלי שמשרד הבריאות יהיה הגורם המתכלל של כל העולם הזה של בריאות הנפש, שיתכלל מול כל המשרדים, אפילו חינוך, שוויון חברתי וכולי, זה לא קרה עד לרגע זה. יש אמנם הקמה של חמ"ל ספציפי שהוקם יחד עם ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, זה לא מספיק, יש עוד הרבה מאוד גופים שמתעסקים עם זה.

אז יוני, מה השרה עידית עושה? כי עידית כל הזמן שולחת אותנו.

לא, לא, את טועה. בואי אני אסביר לך. עידית ואני היינו בעבר, היא הייתה בעבר אני נשארתי. יושבות ראש של השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות. אז במסגרת הזו אז כשהתחלנו עם החמ"ל היא החליטה, אבל עכשיו זה צריך להיות מקצועי.

יש הרבה מסגרות שמטפלות היום במענה הנפשי. אין מתכלל אחד. כולם מתעסקים בזה.

בדיוק. עכשיו צריך משהו מתכלל. אני מעדיפה שזה יהיה פה.

הרווחה מתעסק, שוויון חברתי מתעסק, חינוך מתעסק. אנחנו רוצים.

בקצרה נדע בכמה מקומות הם נמצאים, איזה דוכן, מה מרכז מפונים מקבל. בקצרה, איפה אתם נמצאים? אני בגדול רוצה לדעת בכמה מרכזים אתם נמצאים.

אבל גלעד הציג את זה. דיברנו על זה. סיימתי. מפקדי בית מלון ערים לקושי שהוצף. אני חייב להגיד, יש פער מאוד גדול. אני פה בבתי מלון, זה בדיוק מה שדיברתי בראשית דבריי, שאנחנו מנסים להיכנס לוואקומים שלא רק הם באחריותנו, והם מנסים להציף את הבעיות. אנחנו לא רואים את עצמנו כמפקדי בית המלון.

יש פערים מאוד גדולים, הם תלויים גם באישיות של מי שמונה למפקד בית המלון, תלויים בניסיון, לדוגמה הייתי בדן פנורמה, הם אירחו חולי קורונה. שם ראית מלון שמתפקד, כי המלון יודע איך להתנהל. יש מקומות שלא, ויש מקומות הייתי גם בבארי, ראיתי הנציג של בארי ניהל שם את העסק. אנחנו ערים לזה, האחריות של המדינה לדאוג לדבר הזה כמו. כמו שאנחנו אמרנו בראשית דברינו, אנחנו מזהים את הוואקומים ולא אומרים "דבר איתו, זו לא בעיה שלנו".

אולי גם מסקנה, אם אפשר לבקש רשימה של באמת אנשי קשר שיעברו בינינו כדי שאנחנו נדע בסוף.

זה מה שהוא אמר יוני, הוא מארגן לנו את זה.

אם אתם כוועדה באמת יכולים לקדם את הסוגיה הזאת. אנחנו מאוד נשמח כי גם לנו לפעמים חסרה כתובת, בסדר?

איפה שאפשר לקצר את הדרך, לקצר תהליכים.

אני מאוד, מאוד מודה לך על הסקירה הזו, אני חושב שהביקור והסיור הזה היום היה סופר חשוב ומשמעותי לכל, וראינו גם את ההתגייסות של חברי הכנסת זה לא לחינם, אנחנו עסוקים בזה יומם ולילה החמ"ל של הכנסת עובד, באיזשהו מקום הוא גם נכנס למקומות שהוא לא רגיל להיכנס, והוא לא יודע לבצע אבל החמ"ל של הכנסת ביצע פה דברים מדהימים עם כל השותפים כולם.

אני מודה לך על התשובות. המלאות אני מוכרח לומר דבר אחד, משרד הבריאות, ברוך השם, הוא מהמשרדים אני חושב הבולטים בייחודיות שלהם בכך שהוא עמד במשימה בצורה בלתי רגילה, אנחנו רואים, ונתן מענה מלא, מלא בשעת מלחמה, בשעת קיצון כמו שאמרתי בפתח הדברים שלי, אני מודה לכל הצוותים המסורים, אני מודה לכם על התשובות.

אני אומר לכם שאנחנו נמשיך להיות בקשר, אנחנו צריכים הרבה מאוד מידע, אנחנו צריכים הרבה מאוד עזרה, הרבה מאוד דברים שמגיעים אלינו, נפתחו פה הרבה מאוד נקודות מצד חברי הכנסת ויש עוד הרבה אחרות. אני שוב פעם חוזר ואומר תודה רבה, לכל מי שהיה שותף לדבר הזה.

יוני, אני לא שמעתי גם בדברי המשנה. הדגש על נושא של ההסברה, זה לא משביע רצון.

הוא ענה. וגם נפנה את הבקשה הזו לישיבה.

אנחנו היום ביום חמישי, יש את העיתונים של שישי- שבת. אני מצפה ממשרד הבריאות שכבר בעיתונים של סוף השבוע יהיו מודעות ענק של משרד הבריאות, זה חשוב מאוד.

אני מציע שנעשה חיבור בינך עכשיו, לפני שאת יוצאת מפה, בינך לבין הדוברת שירן אני חושב שקוראים לה, לשמוע מה הפעולות שהם עושים. יכול להיות שגם חלק מהם מקבלים מענה ולא מגיעים אלייך ספציפית.

לא אליי, לציבור. אני מה אני?

הבנתי, נושא חשוב. וזהו, שוב פעם תודה. חברים, תודה רבה לכולם, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.