פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
24/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ד (17 באוקטובר 2023), שעה 10:00

אספקת מי שתייה בשעת חירום - דוח מבקר המדינה נובמבר 2022

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

צחי סעד - מנהל החטיבה הכלכלית, מבקר המדינה

נתי בלזם - ע. מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתית, משרד מבקר המדינה

ד"ר ורד גוט - סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יחזקאל ליפשיץ - מנהל ויו"ר המועצה, רשות המים

דני לקר - מנהל יחידת בטחון מים, רשות המים

תהל ברנדס - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים

אברהם מישירים - ר' יח' ביקורות, רח''ל, רשות חירום לאומית

קרן גלנצר -מנצור - משנה למנכ"ל ,הגיחון, מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ

גיל בר - רו"ח, מבקר חברת מקורות

תמיר הרוש - מנהל ביטחון מים בתאגיד, מי רמת גן

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

יהודה סיסו - יו"ר פורום תאגידי המים והביוב בישראל, מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים

רפאל קמחי - מנהל מחלקת אנרגיה ואחזקה, שירותי בריאות כללית

פלורינה הלמן לוין

אורי פנסירר



אספקת מי שתייה בשעת חירום - דוח מבקר המדינה נובמבר 2022

צוהריים טובים, היום יום שלישי 17 באוקטובר 2023, אני מתכבד לפתוח את ישיבתה השנייה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא דוח מבקר המדינה – אספקת מי שתייה בשעת חירום. הדוח הוא מנובמבר 2022. אנחנו משתדלים בימים טרופים אלה לא לטרטר את המשרדים או הנוגעים בדבר בכל מיני ביקורות של מבקר המדינה אולם ישנם ביקורות שנעשו בעבר ויש להם משמעות גם לימים אלה וגם בנושא המים יש משמעות אדירה אם תהיה פגיעה באספקה. לכן קיבלתי החלטה לקיים את הדיון הזה.

המים הם מצרך חיוני וקיומי לחיי אדם ומשק המדינה. משק המים בישראל מתאפיין בריבוי גורמים שאחראים להיבטים שונים בהפקה ובאספקה של מים וכן בתחזוקת תשתיות המים. יש 257 רשויות עם ספקי מים שונים – אני מצטט מהדוח את דברי נציג רשות המים – במצב של הרס תשתיות מאסיבי ייתכנו חוסרים זמניים במים, נקודתיים, באזורים שונים. נשתדל לא להיכנס לפינות שספק הם סודיות או לא, אבל חייבים לבוא ולברר את כל הנושאים על זה בנושא אספקת המים בשעת חירום שאני מאוד מקווה שאנחנו מוכנים והאספקה לא תפגע.

הנושא הזה הוא רלוונטי מאוד לימים אלה. נבקש לבחון בדיון - - - אני מתנצל, משהו דחוף.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:18.)

אני ממשיך ומתנצל שוב פעם.

אנחנו נבקש לבחון בדיון הזה נקודות חשובות כגון: פעולות הרשות וספקי מים; מוכנות המשק לאספקה מידית בשעת חירום; תרחישי הייחוס שיתממשו וכיצד מתמודדים איתם; מה המצב בבתי חולים ובמיוחד בבתי חולים באזורי הלחימה, ונושא חשוב ביותר שהוא כמובן הגנת הסייבר והפיקוח על הנושא. קיימים עוד היבטים חשובים ואולי ההיבט החשוב ביותר שעולה שוב ושוב בדיוני הוועדה בכל נושא שאנחנו מבקשים לבחון הוא עניין התיאום בין הגורמים השונים, חלוקת האחריות ביניהם וכמובן אכיפת ההנחיות. אנחנו רואים שלעת הזו בשבועיים שחלפו לא בדיוק הצטיינו בתיאומים בין משרדי הממשלה השונים לבין השטח לבין המגזר השלישי האזרחי, יש תקלות רבות שנצטרך בהמשך גם לבוא ולדון בהם. לעת הזו יש בפנינו דוח ואני מבקש להתייחס לנושאים האלה. בבקשה מכובדי ממבקר המדינה.

שלום לכולם, אנחנו עוסקים בדוח שעסק באספקת מי שתייה בשעת חירום, שהתפרסם לפני פחות משנה, בנובמבר 2022. אדגיש שהבדיקה התמקדה בספקי המים ברמה המקומית, זאת אומרת שלא בדקנו את כל שרשרת הייצור של המים, לא בדקנו את יצרני המים, לא את מתקני ההתפלה ומקורות בדוח הזה. התמקדנו כמובן באספקת מים ברמה הזאת.

הזכרת תרחישי ייחוס – תרחיש הייחוס שאליו התייחסנו הוא תרחיש הייחוס שקבעה רשות המים שהוא תרחיש ייחוס של רעידת אדמה כתרחיש קיצון שלוקח בחשבון גם תרחישים, מה שנקרא מרמה יותר נמוכה כתרחיש הכי קיצוני שאפשר להתכונן אליו וזה התרחיש שאליו התייחסנו גם בדוח. הביקורת מצאה פערים במספר תחומים, בין היתר התייחסנו גם לנושא הסייבר שהזכרת אותו כאן והוא פורסם בנפרד בדוח נפרד שמרביתו חסוי בדצמבר שנה שעברה, אני מניח שלא ניכנס כאן לפרטים הקשורים לנושא הסייבר. כאמור, מצאנו פערים בשני התחומים, גם אספקת המים בחירום וגם בנושא הגנת הסייבר. כמובן שראוי לתקן אותם כמה שיותר מהר. הדוח רלוונטי מאוד, גם בשעת החירום הקשה הזאת שאנו נמצאים בה בימים אלה.

ברשותך, אבקש מד"ר ורד גוט, להציג את עיקרי הדוח. בבקשה, ורד.

(הצגת מצגת)

שלום לכולם, אציג את עיקרי הדוח. תקופת הביקורת בדוח הייתה מיוני עד דצמבר 2021 והנושאים העיקריים שנבדקו ועליהם נדבר הם: פעולות רשות המים לקידום ההיערכות לאספקת מים בשעת חירום; המוכנות של תאגידי המים והביוב והרשויות המקומיות לאספקת מים בחירום; ההיערכות בבתי החולים ואסדרת האכיפה של חובת הרשויות המקומיות והמפעלים החיוניים להיערך לשעת חירום.

מצאנו בדוח שכ-2.4 מיליון מתושבי מדינת ישראל חיים, גרים, ברשויות מקומיות שלא ערוכות כנדרש לאספקת מים לשעת חירום. לגבי בתי החולים, מצאנו שב-18 בתי חולים שהם כ-30% מ-59 בתי החולים שבפיקוח משרד הבריאות – הם לא ערוכים מבחינת איגום המים. איגום המים שלהם הוא לא כנדרש למילוי צרכי החירום. מצאנו שכ-13,161 מיטות בבתי חולים, נמצאות בבתי חולים שבהם מאגרי המים לא ממוגנים. לגבי אוכלוסיות תל"ם, אוכלוסיות שדורשות תשומת לב מיוחדת – אלה למשל אנשים נכים או קשישים עריריים שלא יכולים בעצמם ללכת בזמן משבר מים לתחנת החלוקה ולקחת לעצמם מים ולהביא לעצמם. האחריות להביא להם היא על הרשות המקומית. מצאנו שכ-38% מהרשויות המקומיות שנבדקו לא היו ערוכות כראוי, לא מיפו את התושבים האלה שצריך, לא הכינו צוותים שיביאו ויובילו אליהם את המים ולא תרגלו את זה – זה דבר שגם צריך לשפר.

שקף הבא – מבחינת פעולות רשות המים לקידום ההיערכות לאספקת מים בשעת חירום, בדקנו את נושא הקמת מערכת שליטה ובקרה למצבי משבר ולשעת חירום. מערכת כזאת דרושה לרשות המים כדי לקבל תמונה עדכנית וכוללת שתאפשר לה, שתסייע לה לנהל מצב חירום ושתאפשר לה לתת תמונה עדכנית כוללת למקבלי ההחלטות בזמן חירום, ממשלה, שרים וכולי. מצאנו בביקורת שעד דצמבר 2021 לא הוקמה ולא הוטמעה מערכת כזו, והמלצנו לפעול לקידומה.

שקף הבא – לגבי אגירת מים בבתים, צריך להסביר שלפי הנהלים של רשות מים יש שלושה נדבכים שעליהם מבוססת אספקת המים בחירום. יש נדבך ראשון שהוא אגירת מים בבתים ולפני נהלי רשות המים, צריך לאגור ארבעה ליטר לנפש ליממה למשך שלושה ימים, שזה אומר 12 ליטר לנפש. בנדבך השני זה אספקת מים חליפיים על ידי ספקי המים המקומיים. והנדבך השלישי הוא תיקון של הצנרת והבאתה למצב שבו יהיו מים בברזים. כאן אנחנו מדברים על הנדבך הראשון - - -

ורד, סליחה שאני קוטע אותך, זה במקביל. הדברים הם לא אחד אחרי השני. התיקון והחלוקה הם במקביל.

אוקיי.

כאן מצאנו בביקורת שאל אף שהיה דוח קודם משנת 2013, הליקויים לא תוקנו לגבי זה שלרשות המים גם היום אין נתונים עד כמה יש אגירת מים בבתים על ידי התושבים. היא לא נקטה בפעולות הסברה של ממש להעלאת מודעות התושבים לצורך באגירת המים והיא גם לא עשתה סקרים או שאלונים או שיתוף ציבור כדי לאמוד את מידת מודעות הציבור לצורך לאגור מים לשעת חירום. המלצנו שרשות המים תעודד את אגירת המים באמצעות פעולות הסברה בשיתוף עם פיקוד העורף.

נעבור לנושא העתודה שהקימה רשות המים לאספקת מים בשעת חירום; רשות המים הקימה –מעבר למה שחייבים ספקי המים כציוד לשעת חירום לאספקת מים בחירום – בנוסף ציוד גיבוי לשעת חירום שמספיק לכ-400,000 תושבים. אנחנו ציינו לחיוב את הדבר הזה. יחד עם זאת, ההיקף של 400,000 נקבע בשנת 2005 והמלצנו לרשות המים לעשות בחינה מעמיקה באם ההיקף הזה שנקבע לפני כ-18 שנים נכון גם היום ואם יש צורך להגדיל אותו.

שקף הבא – תגבור אספקת המים באמצעות בקבוקים. חלק מהעתודה הלאומית הוא לספק מים באמצעות בקבוקי שתייה, באמצעות המרכולים לספקי המים. אבל לפי נהלי רשות המים, עתודת מים בבקבוקים תופעל רק אחרי מיצוי כל יתר החלופות. מצאנו בביקורת שההיערכות של יצרני הבקבוקים והמרכולים בעניין הזה לשעת חירום לא הוסדרה בכללים על ידי מועצת רשות המים עד מועד סיום הביקורת. וגם רשות המים לא היו לה באותו זמן הסכמים בכתב עם המפעלים ועם המרכולים. אנחנו יודעים שאחרי מועד פרסום הדוח, רשות המים עשתה פעולות אסדרה בנושא הזה ונציגי רשות המים שנמצאים כאן בוודאי ירחיבו בנושא.

מוכנות רשויות מקומיות ותאגידי מים לאספקת מים בשעת חירום. כמו שאמרנו קודם, מצאנו ש-2.4 מיליון תושבים גרים ברשויות מקומיות שלא ערוכות כנדרש לאספקת מים בחירום. ברשויות מקומיות מתואגדות, צריך להסביר שזה שהרשות המקומית יש לה תאגיד מים, זה לא אומר שאין לה חובות, יש גם לה חובות בשעת חירום בהקשר של מים בחירום. היא צריכה למשל לתכלל את כל הנושא. היא צריכה לדאוג שבתחנות החלוקה של המים שהתאגיד מביא לשם מים, יהיה איוש של אנשים מטעמה. היא צריכה לדאוג לסדר הציבורי שמה, היא צריכה להפעיל מוקד חירום, ולעשות תרגילים יחד עם התאגיד. מצאנו בביקורת שברשויות המקומיות המתואגדות, התאגידים היו מוכנים הרבה יותר מהרשויות המקומיות. כ-87% מהתאגידים שנבדקו היו ברמת טובה לעומת כ-40% מהרשויות המקומיות. המלצנו בעניין הזה שיהיו הדרכות ותרגילים משותפים לתאגידים ולרשויות המקומיות כדי שאפשר יהיה לראות את הדברים מסונכרנים ביחד מנקודת הראות של התושב.

דבר נוסף שמצאנו היה לגבי אסדרת ההיערכות של המגזר הכפרי לשעת חירום. עד שעת סיום הדוח, הנושא הזה לא אוסדר. אחרי פרסום הדוח, גם כאן רשות המים עשתה פעולות אסדרה שבטח הנציגים שלה יספרו עליהם.

שקף הבא – סוגיה נוספת שמצאנו לגבי רשויות מקומיות הייתה שראינו שהדגש צריך להיות מושם ברשויות המקומיות שהן פחות מוכנות, ואלה נטו דווקא להיות רשויות מקומיות שמתואגדות וממוקמות באזורים בעלי עצימות גבוהה לרעידות אדמה וגם רשויות מקומיות קטנות שהדירוג הכלכלי חברתי שלהם נמוך. ולכן המלצנו שרשות המים ורח"ל ישימו דגש על הרשויות המקומיות האלה.

שקף הבא – בדקנו גם את הנושא של היערכות בתי החולים מבחינת איגום מים לשעת חירום, בתי החולים צריכים להכין מאגר מים שמספיק לשלוש יממות לפי כמות המיטות שיש בכל אחד מבתי החולים. לפי הנתונים של משרד הבריאות ראינו שב-18 מתוך 59 בתי החולים אין בהם איגום כנדרש למילוי צרכי שעת חירום וחמור במיוחד המצב בשלושה בתי חולים שבהם אין בכלל איגום של מים לשעת חירום. והערנו על זה.

לגבי מיגון האיגום, בתי החולים צריכים גם למגן את האיגום שיש להם לרעידות אדמה. מצאנו שב-38 בתי חולים שיש להם איגום מים, איגום המים לא ממוגן לרעידות אדמה. המלצנו שמשרד הבריאות, בשיתוף עם בתי החולים שמאגרי המים לא ממוגנים, יכינו תוכנית רב שנתית לצמצום הפערים שנמצאו בדוח מבקר המדינה.

לגבי ריתוק קבלנים שנותנים שירות לספקי מים מקומיים בשלב ההתאוששות כדי לתקן את הצנרת, נמצא כי 50% מתאגידי המים שנבדקו בשנים האחרונות במחוז מרכז ובמחוז דרום של רשות המים, לא היו ערוכים כנדרש לשעת חירום בהיבט של ריתוק קבלנים. הערנו על זה והמלצנו לאסדר את הנושא הזה.

מבחינת אכיפת חובתם של הרשויות המקומיות ושל המפעלים החיוניים – בעניין הזה חסרה אסדרה. החובה של רשויות מקומיות ושל מפעלים חיוניים לא אוסדרה ולא עוגנה בצורה מסודרת ולכן ההנחיות של רח"ל ופיקוד העורף בנושא הזה, לא מחייבות על פי הדין את הרשויות. אין הוראה בדין שמחייבת את הרשויות המקומיות להישמע להנחיות האלה בעניין מוכנות לחירום וגם לא אוסדרו חובותיהם של המפעלים החיוניים לשעת חירום בהיבט של מים. משרד מבקר המדינה העיר לרח"ל, לפיקוד העורף, למשרד הפנים, משרד הכלכלה ורשות המים, לשבת יחד ולקדם אסדרה בנושא הזה.

לסיכום, המלצנו שרשות המים ורח"ל יגבשו תוכנית כוללת לשיפור המוכנות של רשויות מקומיות שמידת ההיערכות שלהם לאספקת מי שתייה בחירום לא טובה. המלצנו שהם ייתנו דגש לביקורות חוזרות ולהנחיות ברשויות מקומיות באזורים מועדים לסיכון גבוה יחסית לרעידת אדמה וברשויות מקומיות קטנות בעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך. המלצנו שרשות המים תעודד אגירת מים בבתים באמצעות פעולות הסברה שתבצע בעצמה ובשיתוף עם פיקוד העורף ושמשרד הבריאות ובתי החולים יפעלו לתיקון הליקויים שנמצאו במוכנות לשעת חירום. תודה רבה.

תודה רבה. מרכז השלטון המקומי, בבקשה. תאגידי מים וביוב כמובן.

שלום, שמי יוחאי וג'ימה, אני ראש מינהל ביטחון וחירום של מרכז השלטון המקומי, אני לא מתעסק בתאגידי מים אלא יותר במוכנות של הרשויות המקומיות בנושא של חירום. וכן של הרשויות המקומיות ולא המרחב הכפרי כי למרחב הכפרי יש את המועצות האזוריות ששמה כל הנושא של המים קצת שונה ומטופל בצורה שונה.

מהיכרותי את הרשויות המקומיות, כל הנושא של חלוקת מים וההיערכות שלהם לחלוקת מים מטופל וגם מתורגל ובהנחיה של רשות המים. אני רוצה לעשות קצת אסדרה בנושא חלוקת מים ברשויות מקומיות: התאגיד או ספק המים מביא את זה לרשות המקומית והרשות המקומית היא זו שאחראית לפתוח נקודות חלוקת מים ולספק את זה לתושבים. התושבים אמורים להגיע לנקודה הזאת, אל אותה נקודת חלוקת מים, כאשר הנקודות מאוישות על ידי עובדי הרשות המקומית ומתנדבים. זאת החלוקה. ניהול האירוע הוא על הרשות המקומית כאשר התאגיד יושב לצד הרשות המקומית ומסייע לו בכל הנושא של אספקת המים. אם יש איזשהם דברים טכניים, לדוגמה שצריך לטפל בצנרת המים וכולי, זה באחריות התאגיד ובסיוע של הרשות המקומית. זה לגבי נקודת חלוקת מים.

נושא שעלה וראיתי וקראתי עליו זה הנושא של אוכלוסיות מיוחדות. לגבי אוכלוסיות מיוחדות, רשויות מקומיות מחזיקות קבצים ומידע לגבי אוכלוסיות שמטופלות על ידי הרשות המקומית, קרי, מטופלות במחלקת הרווחה, הרשויות המקומיות יודעות עליהם והן מסמנות עוד רובריקה שהיא רובריקה של חירום, מתי אותה אוכלוסייה תצטרך אותנו בשעת חירום.

יש נושא שמטופל היום על ידי משרד הביטחון – על ידי עורך הדין יהודה מירון – והוא קידום תקנות הנגשת שירותי חירום לאנשים עם מוגבלויות. במסגרת האסדרה כבר עברו מספר תקנות. במסגרת התקנות, הרשויות המקומיות יקבלו רשימות באופן שוטף של אוכלוסיות מיוחדות שהם לאו דווקא בטיפול של הרשות המקומית; קרי, משרד הבריאות, אגף השיקום וגופים אחרים. ברגע שהמידע יהיה קיים אצל הרשות המקומית, היא תצטרך לתרגם את זה בסוף וגם לחלק להם את זה. זה נכון לפינוי וזה נכון גם לנושא חלוקת מים. זה מה שיש לי להגיד בנושא.

אתה רגוע?

אני אף פעם לא רגוע. גם בשבועיים האחרונים אני לא רגוע.

תיארת לנו שעשיתם תרגילים ושיש לכם מוכנות. תרגיע אותנו.

אני חושב שאם אנחנו מסתכלים במיוחד על נושא של חלוקת דברים ודברים לוגיסטיים, אני די סומך את ידי על הרשויות המקומיות. לאור הקורונה עשינו את זה המון, גם לאוכלוסיות שלא הכרנו ושהם לא נמצאות. במיוחד לאוכלוסיות שלא מוכרות לרשות המקומית. וכל מי שפנה וגם מה שנקרא ב"משיכה", בפרסום של הרשות המקומית, קיבל את השרות שלו. הרשויות עשו מעל ומעבר מבחינה של הכנות לוגיסטיות; עם אנשי הרווחה, עם אנשי הביטחון, לחלוקה של מצרכים לאנשים עם מוגבלויות או אנשים שלא יכולים להגיע לנקודות החלוקה. לכן אני אומר שבנושא הזה של להגיע לאנשים ולחלק להם ולהביא להם הביתה מים, אני חושב שהרשויות יכולות לעשות את זה ויכולות לעשות את זה טוב.

תודה רבה לך. רשמתם את ההערות שלו?

כן, רק שיש הרבה סוגי רשויות, יש רשויות חזקות, יש רשויות חלשות.

הוא אמר שהם הגיעו גם לרשויות חלשות יותר.

בסדר.

תודה רבה. מקורות בבקשה.

שלום לכולם, צוהריים טובים, אני המבקר של מקורות, אני נותן פה הסתכלות כוללת, לפחות בפן המקצועי. הדוח של מבקר המדינה שהוא דוח מקצועי מאוד, בכל מה שקשור לפעילות מקורות הוא מציג את מקורות באופן חיובי מאוד. אני חושב שמקורות ערוכה למצבי חירום ככל והדברים תלויים בה. נזכיר, אני חושב שיוחאי אמר שהאחריות שלנו היא להביא את המים עד לפתחי העיריות והרשויות, כאשר כל החלוקה בפנים היא באחריות הרשויות השונות.

נקודה אחת שהתייחסה לפעילות מקורות, מתייחסת בעצם למערכת שתאפשר ראייה כוללת של כל מצב המים, גם בשגרה ובטח בשעות חירום. והנקודה היחידה שם שהמערכת הזאת או הפרויקט הזה הוא באיזשהו עיכוב וגם זאת לא בגלל שמקורות אחראית ללוחות זמנים או תלויה בגורמים אחרים לנושא קידום הדברים. צריכים לבוא ולהגיד שהמערכת הזאת היא מערכת מאוד רחבה, מורכבת ממספר שלבים, כאשר כבר חלק מהשלבים האלה נמצאים והצליחו להטמיע אותם. כלל המערכת הזאת תוטמע ותיתן תמונה מלאה, בהערכה בשנת 2027. עד אז יש לא מעט מודולים בתוך המערכת שכל הזמן עולים לאוויר ונותנים תמונה יותר רחבה.

לגבי יתר הדברים, אני חושב שדברים שמקורות פחות צריכה להתייחס אליהם.

תודה רבה. יש לכם שאלות למקורות? הם היו בסדר לפי הדוח. תודה רבה לך, הדוח באמת החמיא לכם.

זו עבודה קשה מאוד של כל האנשים המקצועיים והנפלאים. הדבר באמת היחיד הוא שיתופי פעולה שקצת יצטרכו לעזור.

תודה רבה, אנחנו מודים לכם. הגיחון, בבקשה.

שלום לכולם, חברת הגיחון גם בשגרה עוברת ביקורת של רשות המים ומכינה את עצמה למצבי חירום, אבל אין ספק שבשבועיים האחרונים כל מה שאנחנו עושים זה להיערך למצבי משק לשעת חירום השונים. אנחנו עובדים בשיתוף עם עיריית ירושלים, עם מבשרת ציון ועם אבו גוש. אנחנו נערכים לכלל המצבים השונים, ממצב שלוש שזה חלוקה והספקת מים לפי אזורים שונים בעיר ועד מצב חמש בו אנחנו צריכים לשנע מים במיכלים. פרסנו במקומות שצריך, עשינו את כל מה שצריך, עשינו הדרכות לעובדים. ובאמת נמצאים היום במוכנות מאוד גבוהה לכל אחד מהתרחישים השונים.

תודה רבה. מעיינות העמקים בבקשה. לאחר מכן, מי רמת גן.

צוהריים טובים, יהודה סיסו, מנכ"ל תאגיד המים מעיינות העמקים.

אני רואה שאתה מגויס ויש לך עבודות נוספות. יישר כוח.

נכון. לכן יכול להיות שאקרא באמצע, אקווה שאספיק להתייחס לפני. אני גם יושב-ראש פורום מנכ"לי תאגידי המים, כך שאני יכול לדבר בשם רוב תאגידי המים. תאגידי המים, כמו שגם מופיע בדוח, נאמר ש-87% מתאגידי המים במוכנות כמעט טובה מאוד. זה אכן המצב. אנחנו ערוכים למתן מענה בחירום, חלוקת מים בתחנות, כפי שגם אמרה קרן מנצור. יש שיתוף פעולה, אני לא רוצה להעיד בשם כל הרשויות, אבל עם רוב הרשויות הדברים הם מאוד ברורים. איפה מתחיל התפקיד של תאגיד המים ואיפה מתחיל התפקיד של הרשות המקומית, עם רשומות מסודרות היכן תחנות החלוקה. הדברים לפחות לנו ברורים מאוד. אני יכול להעיד בשם חלק גדול מהרשויות המקומיות. גם להם זה מאוד ברור.

נושא אוכלוסיות זה באמת ברמת הרשות המקומית. אלה רשימות שלהם של אנשים שלא יכולים להגיע לתחנות החלוקה במצב חירום. למעשה יש מתנדבים מיוחדים שצריכים לבוא ולהביא להם את המים הביתה. גם לעניין הזה יש לנו קשר איתם וברוב התאגידים אנחנו גם מכירים את הרשימות, למרות שכאמור הם אלה שמעבירים את המים לתושבים. אני חושב שאנחנו במוכנות טובה. כמו שאמרו קודמיי, תמיד צריך להיות לא שקטים. גם התרחיש שדובר עליו הוא התרחיש המקסימלי, קרי, חירום חמש, מצב של רעידת אדמה שזה מצב שאומר שבעצם כל הרשות המקומית או חלק גדול מהרשויות המקומיות, מספקים להם מים במכלים. ברוב תרחישי החירום זה לא המצב. ברוב תרחישי החירום, גם אם נפגעים חלק מהמערכות, אז התיקון נעשה במקביל לחלוקה ונפרסות תחנות חלוקה רק במקומות שבאמת זה נדרש ולא בכל הרשות.

זה מה שיש לי להוסיף, אשמח לענות על שאלות.

אתה רגוע?

אני רוגע לפחות ברמה של מה שאני מכיר. תמיד צריך להיות עם עין פקוחה. גם בנושא קשר אנחנו סגורים.

ביצעתם תרגולים?

אנחנו מבצעים בשגרה תרגולים עם הרשות המקומית. גם תרגולים בשטח וגם תרגולים של חשיבה. לפחות עם הרשויות שאני עובד איתם, אני יכול להעיד גם בשם חבריי. אנחנו מבצעים תרגולים בשוטף ובעניין הזה אני לפחות רגוע.

תודה רבה לך, אני מודה לך ושמור על עצמך. מי רמת גן בבקשה.

אנחנו כמי רמת גן ערוכים ומוכנים לספק מים בשגרה וגם בחירום. היתרון של העיר רמת גן הוא שיש לה הפקה עצמית ויתרות ואמינות באספקת המים בעיר היא גבוהה מאוד. לכן בכל תרחיש, גם הקיצון כמו רעידת אדמה, עדיין נוכל לספק מים ממקורות שונים. מבחינת תחנות חלוקת מים אנחנו ערוכים לפתוח בעיר 36 תחנות חלוקת מים. כל הציוד חדש ונמצא במחסנים מסודרים. אנחנו עורכים כל שנה ביקורת בכל המתקנים. בנובמבר 2022, אנחנו כתאגיד מי רמת גן הובלנו תרגיל יחידי בארץ לתרחיש של רעידת אדמה ובו הקמנו יחד עם רשות המים את עתודת הסניטציה במתחם הבורסה. מעבר לזה ב-2021 עשינו תרגיל עם בית חולים שיבא וגם שם פרסנו תחנות חלוקת מים, הפעלנו את העתודה הארצית, ומילאנו את האיגום של בית חולים שיבא. אנחנו כל הזמן בעשייה ובשיתוף פעולה מלא עם עיריית רמת גן. רק השנה ביצענו שלושה תרגילים, כאשר בתחילת השנה ביצענו בסימולטור בפיקוד העורף. לאחר מכן ביצענו במרכז הפעלה שלנו ולפני פחות משלושה שבועות עשינו תרגיל מחוזי בתרחיש רעידת אדמה שבו נתנו פתרונות ומענים בהתאם למה שהרמה המחוזית הציגה. עשינו ניתוח משמעותי ביחד עם העירייה. הצגנו את כל המשמעויות לכל הפורום. אם יש שאלות נוספות או התייחסויות, אשמח להשיב.

האמת שהיה פירוט רחב מאוד, כולל תרגולות עם בתי חולים, ציון נקודות חלוקה. תודה רבה לך על הסקירה המקיפה. שירותי בריאות כללית בבקשה.

שלום לכם, שמי רפאל קמחי, מנהל מחלקת אנרגיה ואחזקה בהנהלה הראשית של הכללית. יש לנו 14 בתי חולים שמופעלים על ידי הצוותים של עובדי הכללית. בכל בתי החולים שלנו, למעט בית החולים אחד, אנחנו עומדים בדרישות של איגום מים ל-72 שעות.

אני מקבל. תודה רבה. רח"ל, בבקשה.

צוהריים טובים, שמי אבי מישירים, ראש יחידת הביקורת ברח"ל, רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, יש לי כמה דברים לומר: ב-2018 מונתה ועדה עם האלוף במילואים אבי מזרחי שבה נעשתה אסדרה בתוך מערכת הביטחון ואמרה מה חלקה של רח"ל בהיערכות לחירום ברשויות המקומיות ובכלל ומה תפקידו של פיקוד העורף. ביישום ההמלצות נאמר שכל ההיערכות של הרשויות המקומיות בעצם עובר לפיקוד העורף. פיקוד העורף החל לעשות עבודה ענפה בתחום הזה, כאשר בימים אלו, השנה, את כל הנושא של היערכות בתחום המים, הם מבצעים על פי יעד השירות של אספקת מזון ומים ראויים כדי להטמיע דרך הדבר הזה את ההיערכות של הרשויות המקומיות.

אנחנו מבצעים ביקורות ברשויות המקומיות, כאשר השנה בחרנו בשיתוף עם הרשות הלאומית למים וביוב 25 רשויות מקומיות לעשות בהם ביקורת ולא משנה כרגע אם נעשתה בהם ביקורת בשנה או שנתיים האחרונות. הלכנו ועשינו את כל הרשויות בשבר הסורי אפריקאי וגם בשבר יגור, לעשות שמה ביקורת ייעודית על נושא של אספקת מים בשעת חירום. על כך נמצא משה חג'בי מרח"ל שהוא ראש חטיבת ביקורת והוא זה שעשה את זה הלכה למעשה.

עשינו עד עכשיו במהלך השנה 19 רשויות, נשארו לנו עוד שש רשויות שאני מניח שזה יידחה ל-2024 לאור המלחמה שאנו נמצאים בה. הביקורות שהוא עשה כללו בדיקה של תיק נתונים ותכנונים עם מכלולים, זאת אומרת, שיתוף פעולה של המכלולים השונים בנושא של אספקת מים בשעת חירום, בעיקר באם הייתה רעידת אדמה. נהלים שישנם; חלוקת משימות ברורה בין התאגיד לבין הרשות המקומית כל קשרי הגומלין שיש בין המכלולים כדי לעמוד במשימה של חלוקת מים כפי שציינו הדוברים לפני מהרשויות המקומיות. כל הנושא של הכשרות, תרגילים, אימונים, עשו-לא עשו, לדעת מה שקורה שמה ולראות את הבקיאות של בעלי התפקידים בתחום שלהם. אחרי כל ביקורת כזאת יצא סיכום לראש הרשות, מטה הרשות ולצוות כדי ליישם את הלקחים הללו, מתוך כוונה שלאחר שאנו נסיים את הביקורות הללו נעשה גם ביקורת מעקב כדי לראות שעושים אכן את הדברים כפי שאנחנו הערנו והמלצנו בתחומים השונים לאור ממצאי הביקורת, כדי לראות שבאמת מקיימים אותם ועושים את זה.

שוב, פיקוד העורף ערוך לאור ועדת מזרחי להכין את הרשות לאספקת מים לשעת חירום ורח"ל עושה את הביקורות. ספציפית משה עשה את הביקורת. אם תרצו להרחיב, הוא נמצא פה בדיון.

תודה רבה לך. אני מודה לך. משרד הבריאות בבקשה? אין. הרשות, בבקשה. אתם השחקן המרכזי.

המבוקר הראשי.

צוהריים טובים היושב-ראש, שמי יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים מזה קצת יותר מלמעלה משנה. אני מברך על הביקורת הזאת, ובכלל מברך על העבודה המשותפת עם משרד מבקר המדינה וספציפית עם ד"ר ורד גוט. רק לסבר את האוזן, כרגע מתנהלות חמש ביקורות במקביל של משרד מבקר המדינה. אני חושב שאפשר לתת להם חדר אצלנו, אנחנו לא רחוקים, אנחנו יושבים די קרוב, אז הם לא צריכים חדר.

זה מראה על החשיבות שמשרד המבקר נותן לכם.

חד משמעית. אדוני, מבחינתנו, אני מקבל את הביקורת הזו באהבה ואני מעוניין בביקורת. אנחנו לא נהדוף את הביקורת הזאת ונגיד שאין בה צורך או נענה בטיעוני סרק. אנחנו מתייחסים בכובד ראש –ורד יודעת את זה – לכל הנושאים. אנחנו משתדלים לתת מענה ומשתמשים בביקורת כדי להשתפר ולתת מענה בכל הנושאים עליהם אנחנו מבוקרים.

ברשותך, כמה הערות כלליות ואז ניגש לנושאים של הביקורת; משק המים מחולק לשלושה חלקים עיקריים: יש לנו 56 תאגידי מים וביוב שיהודה סיסו מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים הוא יושב-ראש פורום המנכ"לים, הם נותנים מענה שירותי מים וביוב לכ-90% מתושבי המדינה. בעיננו הקמת תאגידי המים, מעבר לתפעול משק מים וביוב ברמה טובה, גם נתנה מענה לנושא המוכנות לחירום. שוב זה לא חד משמעי וכמובן יש שוני משמעותי בין התאגידים ולא דינו של תאגיד שנותן שירות למספר עשרות אלפי תושבים בודדים לבין תאגיד הגיחון שנותן שירותים ליותר מ-1.1 מיליון תושבים, רמות השירות הן שונות, אבל אנחנו מזהים שככלל הקמת תאגידי המים והביוב, בהיבט הזה של מוכנות לחירום וביטחון, נתנה שיפור דרמטי בנושא הזה של מוכנות לחירום, אין לנו ספק. יש עוד מה לעשות, יש עוד לשפר, תאגידים, מאותגרים כאלה ואחרים, אבל העובדה היא שמתחילת המלחמה, אני מקיים בכל שבוע פגישת זום עם כל מנכ"לי תאגידי המים, מעבר לשיחות האישיות שיש לי עם כולם, יש לנו POC בתאגיד. מעבר לעבודה של דני לקר שתכף יתייחס, יש לנו POC בתאגיד שאני יודע לדבר איתו ולדגום אותו ולשאול אותו שאלות ולקבל ממנו התייחסויות. זה בעיני הרמה הגבוהה ביותר.

יש לנו 23 רשויות שטרם תואגדו. בבניין הזה עבר לפני כמה חודשים תיקון לחוק תאגידי וביוב שדחה את המועדים לתיאגוד, ואני מקווה שעד מאי – התאריכים קצת אולי, אני מקווה שלא ישתנו, אבל עקרונית אנחנו מחוייבים על פי החוק וגם הרשויות עצמן מחויבות להיכנס לתוך תאגיד מים וביוב או להקים תאגיד חדש. הרשויות הללו נמצאות, גם שם יש שוני, יש רשויות שמוכנות יותר טוב, יש רשויות שמוכנות פחות טוב, אבל אין ספק שמוכנות פחות טוב מתאגיד מים וביוב. אין ספק בממוצע ואני חושב שאפילו בסדרי גודל. גם אותם אנחנו פוגשים. רק הבוקר קיימנו פגישת זום עם אנשי המקצוע של 23 רשויות שלא מתואגדות – אגב, לא כולם הגיעו לצערי – וחידדנו את הנהלים וחידדנו את הדברים שמצריכים ואמרנו להם: תשתמשו בנו כדי להשלים פערים וכולי. שוב, המצב שם פחות טוב מתאגידי מים וביוב, אבל מדובר בכ-400,000 איש, סדר גודל משמעותי. ואמרתי, 90% מאזרחי המדינה מקבלים שירות טוב מתאגידי מים וביוב.

החלק השלישי הוא המרחב הכפרי ושם אנחנו הכי פחות שקטים. גם שם יש אתגרים אחרים, גם המרחב גדול מאוד, המרחקים גדולים מאוד. יש לנו שם משק חי שצורך מים בכמויות גדולות ולא בטוח שאפשר לתת מענה לכל הצרכים האלה. המענה שאנחנו - - - הוא מענה חדש יחסית, חלק מהדברים שהשתנו לשמחתי אחרי הדוח זה אסדרה במרחב הכפרי שנכנסה לתוקף, כלומר, אושרה במועצת רשות המים, ואנחנו היום הכנסנו כבר שלוש מועצות אזוריות לתוך האסדרה הזאת. כדי לסבר את האוזן, המשמעות של האסדרה היא שאפשר לומר, סוג של תאגיד מים וביוב במרחב הכפרי. זה לא אותה אסדרה, זו לא אותה חקיקה, זה שונה, אבל ברגע שהדבר יקום – כרגע נכנסו רק שלוש מועצות אזוריות, אנחנו בדין ודברים עם עוד כ-12 מועצות אזוריות – ברגע שכל המועצות האזוריות או הרוב הגדול של המועצות האזוריות ייכנסו לאסדרה הזאת, אנחנו נהיה יותר רגועים בהיבט הזה. זה הנושא הראשון.

בגדול המענה הוא יחסית טוב בעיני. שוב, עם ההסתייגויות שאמרתי לפני כן. היושב-ראש, שאלת אם אנחנו ישנים טוב בלילה? לא. חד משמעית. הוא ישן פחות טוב, אני ישן קצת יותר טוב ממנו, כי זה תפקידו. אבל חד משמעית, אנחנו מאותגרים. אנחנו חושבים כל הזמן על הצעד הבא. אנחנו עושים כיום צעדים שאנחנו באמצע צעדים שממש המלחמה תפסה אותנו באמצע, כמו נושא הסייבר שאחר כך אפשר להרחיב עליו בפורום סגור יותר. הנושא שאפשר לקרוא לו 'צוות אדום' שנבחר ממש לפני המלחמה שאמור לאתגר אותנו מבחינת התרחישים, מבחינת ערעור או קריאת תגר על התפיסה שלנו. זה היבט מאוד טוב ומחויב שככה גם מגויס למילואים בתפקידים בכירים מאוד בצבא. שוב, העבודה ממש בתחילתה נעצרה. אנחנו לא ישנים בשקט בלילה – כי זה תפקידנו.

היושב-ראש שאלת האם ניתן מענה לכולם? אנחנו עושים המון תרגילים, תכף דני יפרט, התרגילים מוצלחים כי הם פועלים, עובדים בימי שלום. אני חושב שאחרי ה-7 באוקטובר, אנחנו צריכים לבחון וכבר התחלנו לעשות את זה, אנחנו צריכים עוד יותר לאתגר את עצמנו ועוד יותר לחשוב איך אנחנו משפרים עוד יותר ויותר את משק המים והביוב לתרחישים שאולי לא חשבנו עליהם עד היום. זה ממש באמירה כללית, ברשותך לדני לקר ישיב על המענה הספציפי.

בבקשה.

תודה חזי. שמי דני לקר, מנהל אגף חירום, ביטחון וסייבר ברשות המים. אשתדל להתייחס לפי הסדר. אני מצטרף לדבריו של מנהל הרשות, ותודה גם לצוות הביקורת שהאיר את עיננו לנקודות. חלק מהדברים כבר תוקנו, חלק בתהליך וחלק נצטרך לאסדר מי מטפל במה. תודה בהחלט על עצם תהליך הביקורת.

אתחיל במערכת השליטה ובקרה. אדוני מנוסה בעולם המבצעי ויודע מה המשמעות של מערכת שליטה ובקרה, מערכת שליטה ובקרה אינה עומדת בפני עצמה. אפשר לבנות מערכת שליטה ובקרה שתעבוד בפני עצמה ולא תסייע לכלום. התעקשתי אך ורק להתחבר למערכת שליטה ובקרה שעובדת מהשטח למטה, דרך רשות המים, יש לנו גם מחוזות דרכם ועד לרמה ממונה, עד לפיקוד העורף, רח"ל ומשרד האנרגיה. היום קיימת מערכת כזאת, מערכת השוע"ל האזרחי, היא מופעלת בכל תאגידי המים והביוב. כרגע בימי המלחמה אנחנו פועלים מול התאגידים במערכת הזו, דרך המחוזות, מציגים לחזי תמונת מצב יומית בכל עת על הדבר הזה וגם מדווחים את זה כלפי מעלה באותה מערכת. נכון שהיה עיכוב כי לא רצינו לעבוד במערכות מקבילות, אני חושב שהעיכוב היה שווה את זה. היום המערכת היא טובה. המערכת היא בבעלות של פיקוד העורף ורח"ל ולכן חלק מהיישומים שהיינו רוצים להוסיף לוקח מעט זמן והתאמות. אני חושב שזה מהלך נכון אל מול לעבוד עם מערכת נפרדת ופה התקדמנו מאוד מאז דוח הביקורת.

הנושא השני שצוין פה, הנושא של אגירת מים. זהו נושא חשוב מאוד, צריך לומר שרשות המים התחילה בהליכים של סקרים על מנת להבין היכן להתמקד בהנחיות להחזיק מים. באופן אישי אני סבור שלא נכון שרשות המים תבוא בפני עצמה ותאמר לתושבי מדינת ישראל: אנא תחזיקו שלושה ליטר ליום וכולי אלא שזה יהיה במהלך משולב עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית – להחזיק סוללות, להחזיק מסקנטייפ, להחזיק ממ"ד ולהחזיק מים. ולכן הדבר הזה מבוצע היום בהנחיות פיקוד העורף, אני מקבל שהוא לא צובר מספיק תהודה ותאוצה ואת זה צריך לשפר, אבל אני ממליץ שהמהלך הזה ימשיך להיות מבוצע בכיפה כוללת של המדינה ולא כרשות המים בפני עצמה, אני חושב שזה נכון במסר לציבור.

הנושא השלישי שמודגש פה הוא העתודה. הנושא צוין לחיוב. אכן אל מול תרחיש ייחוס, כמו שנאמר פה וציין מנהל הרשות, אנחנו בוחנים את תרחיש הייחוס. לצערנו כמו שנאמר, אנחנו בלחימה והצוות האדום שמאתגר אותנו בתרחיש הייחוס אינו פנוי, תסתיים המלחמה במהרה בימנו, ואנחנו בהחלט בוחנים את כל תרחישי הייחוס, כולל רעידת אדמה וכן את המספר של 400,000. אני בתחושתי סבור שאנחנו לא רחוקים, אבל תמיד שווה לבדוק. בכל מקרה העתודה נותנת לזה מענה, גם בהיבטי המים, סוגרת פערים בהיבטי הביוב ומוכיחה את עצמה באירועים שונים, כולל באירוע הנוכחי.

הסעיף הרביעי, הסיפור של הבקבוקים, אני שמח לבשר, אנשי מערך הביקורת יודעים – עברו כללים לאירוע פגיעה במים. היו בהם פער חוקי – היועצת המשפטית תדגיש אחר כך את הדברים – ארוך שנים, היום יש כלי חוקי שמאפשר למנהל הרשות הרבה מאוד פעילויות, בעיקר בשלב היערכות אבל גם בשלב הפעילות. אם מחר חס וחלילה במהלך הלחימה, יהיה אתגר גדול מאוד בנושא המים, יכול מנהל הרשות בהכרזה חוקית, לחייב את כל מתקני יצרני בקבוקי המים ורשתות השיווק לרכז את המאמצים ולחלק מים, כולל בחינם, באותם מקומות שיוגדרו. זה כלי משמעותי שסוגר פער משמעותי אל מול היכולת. נאמר נכון, זה כלי יום הדין, זה אחרי שנמצה את כל הכלים האחרים – אבל יש לנו היום את הסמכות להפעיל אותו. אחר כך אולי בשלבי ההיערכות שנדבר עליהם, נציין את הכלי הזה. הכלי הזה הוא באמת כלי משנה משחק. הוא פורסם אם אני זוכר נכון, ב-8 באוגוסט, כך שהוא חדש, אבל אנחנו שמחים מאוד שהוא קיים.

ברשות היושב-ראש, למה ב-8 באוגוסט? כי עבר תיקון לחוק המים בחוק ההסדרים שאפשר לנו בעצם לתקן את כללי המים.

לגבי המערכת הארצית של חברת מקורות מערכת השליטה, ציין נציג מקורות שתהיה פעילה באופן מלא ב-2027. יחד עם זאת אנחנו בקשר רציף עם מקורות, אנחנו מקבלים כבר היום חלק מהנתונים. גם מקורות עובדת באופן מסוים אל מול מערכת השוע"ל. כמו שאמרתי, לעיתים רוצים להוסיף רכיבים נוספים, כולל יכולת לקלוט ממקורות תמונת און-ליין על חלק גדול מהפרמטרים שלהם – זה מבוצע אל מול המערכת במגבלות מסוימות, כולל של אבטחת מידע, אבל כן, אנחנו פועלים אל מול חברת מקורות שאנחנו גם נהיה ניזונים מן המערכת הזאת וזאת באמת מערכת גדולה ומורכבת שלהערכת מקורות תסתיים ב-2027. רשות המים עם יד על הדופק, עוקבת אחרי המערכת וגם מסייעת בהגדרות.

אני מבקש להתמקד, זה עלה גם על ידי כמה מעמיתי וחבריי קודם, בסיפור של התפקידים של הרשות המקומית ותאגידי המים והביוב. אני רוצה לחדד: תאגיד מים וביוב אחראי בעת תקלה כלשהי במלחמה, ברעידת אדמה או אפילו בשגרה, לבצע את הפעולות הבאות: א' לתקן את התשתית, זאת אחריותו המלאה וזה תפקידו. ב' – הדבר השני הוא לעסוק בכל האלמנט של חלוקת המים לתושבים, בפריסת הציוד, בהבאת המים אל נקודות החלוקה, במילוי שלהם, בכל הקטע הטכני של חלוקת המים. להחזיק את הציוד מראש, לאמן ולהתאמן. הרשות המקומית נכנסת מרגע שיש מגע עם התושב. זאת אומרת, איוש נקודות החלוקה על ידי סדרנים היא באחריות הרשות המקומית. נושא ההסברה על מנת שלא תהיה כפילות, הוא בידי הרשות המקומית. אוכלוסיות חלשות כמו שנאמר פה, כמו שהגדרנו את זה אוכלוסיית תל"ם, הרשימות עם כל צנעת הפרט הם בידי הרשות המקומית. הם חוברים לתאגיד ומוציאים את המענה הנכון, בקבוקים או מיכלי ארבע ליטר שורד מכירה היטב, ונותנים את המענה.

ובסוף אדוני מכיר מניסיונו המבצעי, בכל מבצע צריך שיהיה מנהל אחד, מפקד אחד, אי אפשר לחלק את האחריות. לכן הגדרנו שמי שמנהל את האירוע הוא מנהל אירוע כמו שהוגדר בכללים לביטחון מים, ולכן יש גורם אחד שמנהל את זה ומתאם. תפיסתנו היא שזה צריך להיות מנהל הרשות המקומית. במקרה שהוא לא יסכים לקחת את זה, ימנה מנהל הרשות מישהו במקומו. אני לא חושב שתהיה סיטואציה כזאת. אבל בסוף אנחנו עובדים תחת הרשות המקומית.

לעצם - - -

רגע, תמיד אנחנו לא סגורים על מה שנקרא – בלי לפרט, יש רשויות שאומרות: רגע, זה לא אנחנו, תיקחו את זה.

לא נתקלתי במקרה כזה. אני מוכרח לומר - - -

כי הוא מכיר את התושבים שלו, הוא מכיר את השטח, הוא מכיר את השכונות, הוא מכיר את מובילי הדעה.

הוא אחראי על התושבים שלו, אני לא חושב שיש ויכוח. אולם צריך לומר שמשרד הפנים התנגד בכללים שזה יהיה מוגדר באופן מלא ולכן הגדרנו את זה בצורה שמאפשרת למנהל הרשות אם ראש הרשות המקומית אינו מוכן לקחת את התפקיד, למנות מישהו מטעמו. אני מעריך שזה לא יקרה, אבל זו המציאות.

לעצם רמת היערכות, נאמר פה 87% וכולי, אני כן אומר מספר אבל לא אציין מי: 54 מתוך 56 תאגידי המים והביוב, אני חותם היום על רמת ההיערכות שלהם. אני מכיר אותם אחד לאחד ברגליים שלי, אני נמצא בשטח לא מעט – ערוכים לקטע שנמצא עליהם. ברמת הרשויות המקומיות, מה לעשות, רשות מקומית שאינה חסונה בשגרה, כנראה גם בחירום אינה בהכרח חסונה. אנחנו מבצעים המון תרגילים עם הרשויות המקומיות ביחד, המון ביקורות עם הרשויות המקומיות ביחד, המון הדרכות. להגיד לך שאנחנו מצליחים לסגור את כל הפערים אל מול הרשות המקומית? אנחנו פחות רגולטור של רשות מקומית. לכן קשה לנו. ציין איש רח"ל, אנחנו כן באותם מקומות שהוצגו בדוח הביקורת, ושוב תודה לציון הזה, כי הם ברשויות חלשות. יחד עם רשות החירום הלאומית ביצענו ביקורות ייעודיות לבדוק את המצב שלהם ולנסות לשפר ולסייע. לכן אני חושב שהנתון שהוצג בביקורת, לא שהוא לא נכון, אבל הוא לא משקף את המציאות של היערכות תאגידי המים והביוב. יש הבדל בין היכולת לתקן את התשתית ולפרוס נקודות חלוקה לבין למשל יכולת ניהול הרשות המקומית. לכן אני חושב שצריך לחדד את הדבר הזה.

לגבי רשויות לא מתואגדות, מנהל הרשות ציין, באופן גורף רשויות שאינן מתואגדות מצבן פחות טוב מרשויות מתואגדות, יש לנו כלים הרבה יותר לטפל בהם כרגולטור, וזו נקודה חשובה.

רגע, פה אני מבין שיש לנו פחות שליטה ופחות בקרה.

אין לי רגולטורים, פחות, כן.

אין לי תשובות. אתם מבינים יותר טוב ממני בסיפור הזה. אני תמיד אומר שאני יודע לנהל, אבל אני לא איש מקצוע. אז מה עושים?

אמר נכון מנהל הרשות, שגם היום אני קיימתי זום עם כולם. אנחנו לא שמים אותם בצד. כמו שציינתי - - -

ברגע שיקרה חלילה משהו, הם יצעקו.

לכן ציינתי שאנחנו מחולקים לשלושה מרחבים שפועלים בכל מרחב. הרשויות האלה נמצאות בהערכת המצב. מגיעים אליהם, מתרגלים אותם, מטפלים בהם. וכמו שנאמר, העתודה כנראה תופנה למקומות החלשים.

אני מניח שאלה רשויות קטנות בפריפריה, פלוס-מינוס, אני לא רוצה פירוט. יכול להיות שרשות סמוכה, לדוגמה כי אני מכיר את האזור – נגיד שמבשרת לא מתפקדת, אבל היא מתפקדת היטב או לא יודע מה, יש ועד מקומי נכון?

פה אדוני הולך ל-drill down מעט יותר נמוך, ציין מנהל הרשות שהמגזר הכפרי הוא אתגר בפני עצמו, שבאמת כל ועד כזה מקומי או קיבוץ או מושב הוא ספק מים בפני עצמו. גם פה הכלי של כללים לביטחון מים בעצם מחייב את המועצות האזוריות או ספק מטעמם – תהל תתקן אותי אם אני טועה בניסוח – להתחיל לעסוק בנושא הזה. אומר דוגמה כי במקור אני בן קיבוץ גבעת חיים, אם גבעת חיים בעבר עסק במערכת המים ובעצם למועצה האזורית לא היה קשר, מרגע שעברו הכללים, יש לנו יכולת לדרוש לפחות בחלק מהתחומים מן המועצה האזורית: הכיני תוכנית, הכיני את המצב ואנחנו נבקר, נבדוק ונסייע. זאת אומרת שהכללים לביטחון מים באמת מקפיצים אותנו רמה אל מול המגזר הכפרי.

נגיד קיבוץ מעלה החמישה לצורך העניין אינו מתפקד, אז המועצה המקומית מבשרת או הר אדר כן יכולים לתמוך בו?

פה אדוני קופץ לנושא שנקרא סיוע הדדי. בכל תאגיד מים וביוב וגם ברשויות - - -

יש יחסי גומלין כאלה?

יש. סליחה, אני קצת יקה בדברים האלה, אז אנחנו גם מחייבים אותם בכתב לעשות הסכמי סיוע הדדי מראש. הסכמים גם אל מול שכנים וגם אל מול שכנים רחוקים. הרי אם יקרה אירוע בצפון, לא יעזרו השכנים מהצפון, יעזור השכן מהדרום או להפך. לכן התוכניות האלה מגובשות מראש וקיימות. הנקודה של סיוע הדדי היא חשובה ולכן גם מערכת השו"ב – שליטה ובקרה – וניהול המצב על מנת שנטיל את העתודה באותם מקומות שבאמת נדרשים.

אמשיך ברשותכם בכמה נקודות שרשמתי ואם החסרתי, תוסיפו.

רק לעניין המרחב הכפרי שדני הזכיר, לצד השינוי שבעצם הכללים לביטחון מים עושים, אנחנו מקדמים החל משנה זו, זה כבר בתוקף, רפורמה באספקת השירותים במרחב הכפרי באופן כללי. במסגרת הזו, הישובים שייכנסו למעטפת הזו יקבלו מעטפת שבראשה גם המועצה האזורית וגם תמיכה תעריפית שמדויקת יותר לצרכים האלה וזה בעצם יאפשר להם לעשות את קפיצת המדרגה הזו. זה לא תהליך כופה, זה תהליך וולונטרי, אבל יש פה פתח לעשות קידום של התחום בכלל ואיתו כמובן גם קפיצה לתחום של ביטחון מים שהוא מאוד חשוב בהקשרים שלנו.

אדוני אני רוצה לגעת בנקודה שלטעמי היא פער לא רק ברשות המים והלוואי ואדוני יכול להוביל תהליך לטיפול בעניין, וזה סוגיית המפעלים החיוניים. נאמר פה משרד הבריאות, נאמר פה בתי חולים, אגב אנחנו מתרגלים את בתי החולים ונוגעים בהם, בסוף הרגולטור שלהם הוא משרד הבריאות. וכל הגופים שנקראים מפעלים חיוניים במדינת ישראל – אין שיניים. אין שיניים לאף משרד ממשלתי לאכוף את הכלים. אני לא יכול לאכוף על בית חולים לשים איגום או על רפת לשים איגום מים. משרד האנרגיה אינו יכול לחייב אותם לשים גנרטור. אם יש פער אמיתי הוא החקיקה בנושא מפעלים חיוניים והיכולת לאכוף עליהם לבצע את זה. פער גדול ומשמעותי שלא נוגע רק למשק המים. אני נוגע עוד פעם למשרד הבריאות, משרד הבריאות בקשר איתנו, מכיר את הנתונים, פועל איתנו על מנת לסגור אותם. וכמו שאמרתי, אנחנו גם מתרגלים את בתי החולים, אבל בסוף לרשות המים אין שיניים אל מול בתי חולים או מפעלים חיוניים אחרים.

גברתי היועצת המשפטית, נראה לי שלא יהיה לנו שיניים נגד המפעלים האלה עוד הרבה שנים. אולי דרושה חקיקה. אז אם גברתי יכולה להמציא לנו מניסיונה הצעת חוק ואנחנו נגיש אותה. אודה לך אם זה מתאפשר כי אני לא מתמצא פרפקט בעניינים האלה. כל נושא הניסוח וכל נושא האסדרה של אותם מפעלים שיהיה לנו שיניים כלפיהם.

מדובר באסדרה שהיא לא של רשות המים לכן אנחנו נוכל לבדוק את זה אני מניחה שעם משרד הכלכלה, דני אומר גם רח"ל, נוכל כמובן לבדוק את זה לבקשתו של אדוני.

תבדקו את זה מול משרד הבריאות, יכול להיות שמשרד הבריאות יבוא, לא יודע אם מיוזמתו, אבל יבוא ויגיד: אוקיי, הצעת חוק ממשלתית שזה הדבר הטוב ביותר, כי בסך הכול הוא אמור לאסדר את בתי החולים הציבוריים, הממשלתיים וגם הציבוריים הכללים. כי זו אמירה מאוד חשובה. אם לא נטפל בה היא תישאר על המדף.

עברתי על מרבית הנקודות. אם פספסתי - - -

רגע, לא סיימתי עם היועצת: אם תבדקי את זה ותמצאי לנכון להמציא לנו הצעת חוק, נוכל לתת לך אפילו דוגמאות בתוך - - - איך מגישים בכנסת. נודה לך.

בסדר. אדוני, אנחנו נבדוק את הדברים ונראה איפה נקדם את זה.

תודה לך.

אני סבור שעברתי על מרבית הנקודות, אם יש עוד נקודות שפספסתי והצוות מבקש שאגיב – אשמח.

בסדר גמור, תודה רבה.

האמת שנוותר על נושא הסייבר, נעשה בוועדה המאוחדת של חוץ וביטחון. נמצא את ההסדר. חדר זה אינו מתאים, הוא לא חדר אטום וצריך ללכת לחדר אחר, לא נעשה את זה עכשיו. נמצא את הדרך לעשות את זה בהזדמנות קרובה וההארה וההערה הייתה נכונה.

יצאתי מעט מעודד, פחדתי שאני בא לאיזה שבר כזה. זה לא נכון שאני אומר את זה לגבי כל דיון. אני אומר לכם את זה באחריות מלאה. יש מה לעבוד, תמיד יש מה לתקן, תמיד יש מה לעבוד. אבל ההתרשמות שלי שהאנשים שעוסקים במלאכה הם אנשים מקצועיים. גם הדוח הוא לא כזה "בום-בום" כמו שאתם עוד רגילים לתת. דוחות של מבקר המדינה זה עם פטיש של עשרה קילוגרם. פה היה פטיש של חצי קילו, אז אנחנו נסדר, אתם תסדרו את הדברים שדרושים תיקון. אנחנו עשינו את תפקידנו כוועדה לביקורת המדינה.

לעת הזו, כמו שאמרתי בפתיחה, מצאתי לנכון לקיים את הדיון הזה, כי הוא נכון גם היום לא רק לאירוע של רעידת אדמה או מלחמה רחבה. תנצלו את הימים האלה כי כרגע כל מי שאומרים לו תעשה, הוא רץ לעשות כי בנפשנו הדבר. בשעת שגרה, אתם מכירים את העם שלנו. זו הזדמנות לתרגל, לעשות, לשפר, לתקן, ואני אומר לכם תודה רבה. גם לכם וגם לאנשים שהופיעו בפנינו, בהחלט עשו רושם של מביני עניין, מקצוענים.

אני לא יוצא מגדרי, אבל טיפה הרגעתם אותי. תודה רבה ואנחנו מאחלים לכם בהצלחה. הדיון הזה סגור.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.