פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/10/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), שעה 9:44
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/10/2023
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) תשפד-2023
פרוטוקול
סדר היום
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ''ד-2023
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
יעל בלונדהיים - רפרנטית, משרד המשפטים
אהובה יששכר - יו"ר ועדת בתי דין רבניים, לשכת עורכי הדין
קמילה אביגיל מיכמן - מנהלת היחידה לקידום מדיניות ציבורית וחקיקה, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה
רישום פרלמנטרי
¶
רעות חביב, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ''ד-2023
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם תסלחו לי שאני לא אגיד בוקר טוב. אנחנו היום נמצאים ב-כ"ה בתשרי תשפ"ד, בנושא תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ד-2023. מדובר בתקנות שנועדו לעשות את מה שכבר מתרחש בבתי המשפט ובערכאות דומות, ששם פשוט לא צריך אישור ועדה, והתקנות הללו, על פי חוק זקוק אישור ועדה, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון החריג הזה. לפני תחילת הדיון אני רוצה להגיד משפט בפרק תהילים. פרק תהילים יהיה קצת ארוך, אז תסלחו לי על כך, ותהיו איתי בסבלנות. אתם יכולים להצטרף, זה יהיה תהילים פרק י"ח. יהיה הרבה מאוד זמן, בעזרת השם, לדיונים, לוויכוחים, לתחקירים.
אנחנו היום, כולנו, האויבים שלנו לא מכירים בהבדלים בינינו. בשטחי הכינוס בדרום, בצפון, במרכז, בכל מקום, ובכל מקום שהם, החיילים שלנו לא מכירים בהבדלים שלנו. אותם לא מעניין כמובן, לא את האויבים שלנו ולא את האוהבים שלנו, לא מעניין איזה פתק שמנו בקלפי, לא מעניין את מי אנחנו חושבים שמתאים להיות ראש ממשלה, ואפילו אפילו לא מעניין מה אנחנו חושבים על מערכת המשפט. אותם מעניין דבר אחד – להשמיד אותנו. ואותנו מעניין דבר אחד – לנצח. ולכן, את כל ההבדלים נשים בצד, את כל הוויכוחים נשים בצד, ונפעל, בעזרת השם, ביחד, ונעשה ונצליח.
"(א) לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל. // (ב) וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְהוָ֣ה חִזְקִֽי. // (ג) יְהוָ֤ה ׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי. // (ד) מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ. // (ה) אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי. // (ו) חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת. // (ז) בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו. // (ח) וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ. // (ט) עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ. // (י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו. // (יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ. // (יב) יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים. // (יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ. // (יד) וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ. // (טו) וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם. // (טז) וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ. // (יז) יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים. // (יח) יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי. // (יט) יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי. // (כ) וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי. // (כא) יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי. // (כב) כִּֽי־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי. // (כג) כִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי. // (כד) וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי. // (כה) וַיָּֽשֶׁב־יְהוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו. // (כו) עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם. // (כז) עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל. // (כח) כִּֽי־אַ֭תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל. // (כט) כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי. // (ל) כִּֽי־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר. // (לא) הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ. // (לב) כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ. // (לג) הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי. // (לד) מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי. // (לה) מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי. // (לו) וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי. // (לז) תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי. // (לח) אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם. // (לט) אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי. // (מ) וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי. // (מא) וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם. // (מב) יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם. // (מג) וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם. // (מד) תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי. // (מה) לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי. // (מו) בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם. // (מז) חַי־יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי. // (מח) הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי. // (מט) מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי. // (נ) עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה. // (נא) מַגְדִּיל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם."
בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו נאחל מפה הצלחה וניצחון לכל חיילנו בכל מקום שהם. אנחנו נזכיר שגם מנהל הוועדה הקבוע היום לא פה כי הוא מגויס למילואים, וגם ידיו, בעזרת השם, יצליחו במלחמה באויבנו יחד עם כל שאר החיילים שאיתו.
אתמול ביקרתי יחד עם ארז, היינו שם ביחד, במרכז החללים. עומדים שם בחוץ ובפנים. ממתינים לבשורה המרה ועובדים יחד. עומדים שם בחוץ ובפנים כולנו. כולם כולל כולם, בלי הבדל. דתיים, חילוניים, מסורתיים. גם מבני העמים האחרים אשר איתנו שגם הם נפגעו. כולם, כולם עובדים ביחד לטובת הניצחון. כולם מתאבלים על הנופלים ויוצאים מיד באותה עת למלחמה, כדי להחזיר אותנו לאיפה שאנחנו צריכים להיות, ולנצח ולייצר את הדבר שכולנו, כולנו צריכים אותו – ניצחון מלא על האויבים שלנו, בטחון מלא לנו ולאנשינו, ובעזרת השם כולנו נעשה ונצליח. חברי כנסת.
ארז מלול (ש"ס)
¶
כן, טוב. בוקר טוב, אני מצטרף לדברי יושב הראש, לאחל לכוחותינו הצלחה בסייעתא דשמיא. וכמובן לראש הממשלה וכל צמרת הביטחון, הקבינט, שהשם ינחה אותם בעצה טובה לטובת עם ישראל. אתמול השתתפתי בהלוויה בערב של הנרצח עמית כהן. בן 24 שנרצח עם בת זוגו. ואין, הלב כואב לראות את המשפחות ואת הכאב, איך נפל עליהם רעם ביום בהיר, הצרה הזאת. היו זוג לפני חתונה ממש. וכמו שאמר יושב הראש, הרוצחים, פראי האדם האלה, כשהם יורים הם לא מבחינים במי הם יורים. העיקר שיהיה יהודי. לא משנה אם הוא אזרח ישראל, לא אזרח ישראל, ימין, שמאל, חרדי, דתי-לאומי, וגם ערבי. העיקר שהוא יהיה מהארץ שלנו. ולצערי גם אין בית אשר אין בו מת. אין, ואני מתכוון לזה, שאין, מרוב הרוגים, אין דבר כזה שאתה לא מכיר את המשפחה או נתקל בחבר או בשכן. זה משהו, באמת אירוע מצמרר.
ואני פה חייב גם, אתמול הייתי עם יושב הראש שמחה, במחנה שורה, בזיהוי גופות. ויש שם עבודה, אתה רואה את עם ישראל בתפארתו. בשעה כזאת קשה, איך הם נותנים מעצמם, 24 שעות, ומנסים להקל על המשפחות ולדאוג לכבוד המת. וגם בל נשכח את כל עמך ישראל, אני מקבל פה סרטונים של התנדבויות שונות בכל מיני נושאים. בהכנת אוכל, הבאת מצרכים, תפילות, התגייסות, תרומות. מהארץ, מהעולם. זה משהו, זה עם ישראל בתפארתו באמת. עולם חסד ייבנה, פשוטו כמשמעו. אני מאחל גם בסוף לפצועים, יש אלפי פצועים, רפואה שלמה. והקמנו חמ"ל פה בכנסת בצורה באמת אלמנטרית, התנדבותית, כדי לעזור לפניות. ואנחנו מקבלים עשרות פניות ממשפחות ואנחנו עושים ככל שביכולתנו פה, חברי הכנסת.
אתמול שמחה גם העלה כמה נקודות מאוד חשובות בביקור מול המשטרה, מול הצבא. והנקודות האלה נפתרו. ומה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו נבחרי ציבור למען הציבור. ובשעות כאלה אנחנו כולנו 24/7 למען הציבור. הציבור צריך להתקשר אלינו, יפנה אלינו, ונעשה ככל שביכולתנו לעזור. תודה רבה ובשורות טובות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חשוב לומר, ארז, בהקשר הזה, לא יודעים כי אנשים, ברוך השם, עושים את זה בלי לתת פרסום – הוקם מטה שבו חברים כל חברי הכנסת. קואליציה, אופוזיציה, מובילים אותו, עובדים על פרויקטים ביחד בלי הבדלים, לפתור בעיות, לתת מענים, לגייס תרומות. כל מה שנדרש. וחברי הכנסת, כל אחד מביא את כל כולו, מה זה את כל כולו, 200%, מכל המפלגות.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אתמול קיימנו ישיבת זום בשעות מאוחרות לגבי כל מיני נושאים, ובאמת האחדות פה, נקודה נכונה שהזכיר יושב הראש, שיתוף הפעולה פה בין הקואליציה לאופוזיציה זה משהו שבאמת צריך לספר לעם. כשהעם רואה אותנו באחדותנו הוא מרגיש כוח, זה נותן לו תקווה. בזמנים כאלה, עתות חירום כאלה, העם מאוחד גם מבחינת הפוליטיקאים ונבחרי ציבור, וזה נותן כוח ועשייה לעשות עוד. איש את אחיו יאמר חזק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני יושב הראש, אני רוצה להבהיר משהו קודם כל לעם ישראל. אנחנו כאן לשירות הממשלה, אנחנו חברי כנסת, אנחנו כאן מתכנסים היום כי צריך לחוקק תקנות שיאפשרו למשרדי הממשלה להתנהל גם בעת מלחמה. זה קודם כל שיובהר. מעבר לזה אני רוצה לומר לעם ישראל את הדברים הבאים. ממשלת ישראל, אני מבקשת מהשרים לצאת מהשקט שהם נמצאים בו, להסביר ולדברר מידי יום מה קורה. ואני מבקשת לומר את הדבר הבא – חמאס מתגלה בכוח שיום אחד אנחנו נתהה אודות הכוח הזה ואודות התופת שאנחנו נמצאים בה. ואנחנו נמצאים בתופת ואני לא מתכוונת ליפה את זה. כי אם אנחנו נייפה את זה, אנחנו נשכח שעם נבל צריך להתנבל. ואני פונה פה ומבהירה, לפני שמישהו מדמיין לרגע להכניס כוחות קרקעיים לתוך עזה, אני מבקשת לשכוח ולזנוח את הנרטיב שחומל על בלתי מעורבים. אין יותר בלתי מעורבים, כולם מעורבים. מחזיקים לנו נשים, ילדים, חיילים. מתים וחיים. ובאכזריות בלתי נתפסת.
שחברי הממשלה יצפו בסרטונים. אנא מכם, זכרו שדמם של חיילנו סמוק יותר, דמם של אזרחינו סמוק יותר. בטחון מדינת ישראל היא הערך העליון והחשוב ביותר. ושידע עם ישראל שיש כאן חיזוק ואחידות דעה. אתמול אנחנו שעות בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת. אחידות דעה בין קואליציה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שנייה, בין קואליציה לאופוזיציה, בהקשר הזה. לחזק את ידי מגיננו ואת ידי כוחות הביטחון. כל השאלות, נהיה מספיק אמיצים לשאול לאחר שנצא מהמערכה הקשה והכואבת הזו. אנחנו לשירות הממשלה ולשירות האזרחים. אנחנו זמינים כל הזמן. הוואטסאפ שלנו זמין כל הזמן, אני עונה באמת למאות הודעות מידי יום. העוזרים שלי, באופן אישי, נמצאים בצווי 8. כמו הבן שלי וכמו אח שלי. אני מבקשת פה לחזק את כוחות צה"ל. אנחנו מאחוריכם בכל דבר שתעשו, בגיבוי מוחלט ושלם. ושנזכור את אכזריות האויב. את ההתנהלות המתעללת שלו. כדי שזה יהיה המנוע החזק ביותר שיש לנו לפעול בכל הכלים שיש לנו, ויש לנו כלים. לא עוד ממה שהכרנו, אלא אחרת לגמרי. לרסק ולשטח את עזה. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי. תודה, טלי. כמובן אנחנו דיונים ביטחוניים עושים בוועדת חוץ וביטחון, ושם גם דנים ביכולות, בכלים ובמה עושים. לא לזה התכנסנו. אבל אני חושב שכדאי שנחזור לנושא הדיון, אבל גם לאמירה הברורה שכולנו, כולנו, כולנו חייבים להיות בשלב הזה בעיקר מאוחדים ולפעול ביחד עד הניצחון. מי מציג את התקנות?
רפי רכס
¶
בוקר טוב, רפי רכס, סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. למעשה, אין תקנות מוסדרות לשעת חירום ובשביל זה אנחנו מתכנסים. ההסמכה היא נמצאת עקרונית בחוק הדיינים, רק צריך ליצור את התקנות שמייצרות את זה, וזה מה שאנחנו עושים.
יעל בלונדהיים
¶
כן, בוקר טוב. יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. החוק הזה נועד בעצם לאפשר את ההפעלה של בתי הדין הרבניים במצב חירום. וזה דומה לדרכי ההפעלה המקובלות בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים האחרים, שלהם יש תקנות כרגע בתוקף. התקנות שאנחנו מבקשים להתקין הן מכוח סעיף 27 לחוק הדיינים, שנדרש לפיו אישור וועדת חוקה. בעצם מוצע כאן לקבוע שההחלה של ההוראות, של התקנות, יחולו, יהיו מותנות בפרסום הודעה של השר לשירותי דת על קיום מצב חירום מיוחד, ובתקופת ההודעה יהיה אפשר לקיים דיונים בשורה של נושאים דחופים וחריגים שמופיעים בתקנת משנה 3. יש תקנת משנה 3ד, שבעצם מאפשרת לראש בית הידן לקבוע שבעניינים מסוימים שלא נמנים עם הרשימה, יהיה אפשר לקיים דיון, ובעניינים שכן נמנים יהיה אפשר לא לקיים דיון. שוב, בהתאם לנסיבות ולחריגות.
כמו כן, אחד הסעיפים המוצעים קובע שבתקופת תוקפה של ההודעה לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין. גם פה אנחנו, חשוב לנו התיקון הזה כדי לסנכרן עם יתר הערכאות האזרחיות וגם הדתיות כדי לא לפגוע במרוץ הסמכויות ובכל מיני סדרי דין ותקופות שמנויים בחקיקה. יש נושא אחרון, שהוא הנושא של האגרות, שלפי ההצעה יהיה אפשר לא לשלם את האגרה לפני תחילת ההליך, ככל שמוגשת בקשה בעניין הזה לבתי הדין הרבניים.
גור בליי
¶
אני רק, כמה מילים לגבי, להרחיב טיפה את ההקשר כי זה יהיה רלוונטי לדיון, ממש בקצרה. הסיבה שהוועדה נדרשת לאשר את התקנות האלה זה שבעצם בתי הדין הרבניים, הערכאה היחידה שאין תקנות בתוקף. לגבי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, ב-1991, ככל הנראה בהקשר של מלחמת המפרץ, למיטב הבנתינו, התקינו תקנות כלליות שחלות באופן קבוע לגבי בתי משפט, בתי דין רבניים. ומכוחן, כשיש מצב חירום, שר המשפטים יכול להוציא הודעה ומעביר את בתי המשפט לנוהל חירום. זה נעשה לאחרונה בקורונה. ב-2020 - - -
גור בליי
¶
אז שנייה. על רקע הקורונה, ב-2020, הוציאו גם תקנות קבועות שחלו בבתי הדין הדתיים האחרים – השרעיים, הדרוזים. לגבי הנושא של בתי הדין הרבניים ההתנהלות הייתה קצת שונה כי היה צריך כן להגיע לוועדה. ובהתחלה לא היה, הכנסת לא פעלה, הייתה תקופה של פגרת בחירות וכל הלאה. בהתחלה התקינו תקנות שעת חירום, ואחרי שהתקינו תקנות שעת חירום באו לוועדה לאשר את התקנות ועל רקע העובדה שבאותו זמן הייתה, בעצם הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התקנות של בתי המשפט, שאמרו שצריך לקבוע הוראה בחוק, לא מספיק הסמכה מפורשת. אז במסגרת אותו הליך המדינה קיבלה את הצעת בית המשפט, שבתוך שנה לאחר הקורונה תיבחן ההסדרה של הסמכות של הנושא הזה בחקיקה מסודרת. לא לגבי בתי הדין הרבניים, אלא באופן כללי.
ולאור העובדה הזאת, התקנות בנושא של בתי הדין הרבניים, כשכבר הגיעו לוועדה, דובר שהן יהיו בתוקף לשנה והן פקעו. ולכן בעצם נוצר מצב שבשונה מיתר הערכאות המשפטיות, פה אין לנו את התקנות, ולכן שר לענייני דתות, השר לשירותי דת לא יכול להוציא את ההודעה. ולכן בעצם אנחנו נאיר בכמה נקודות ונשאל, ניגע בנקודות שיש בהן סטייה, אבל בגדול המסגרת של התקנות היא מקבילה למסגרת של התקנות שחלות בבית משפט אחרים ובבתי הדין הדתיים האחרים.
רפי רכס
¶
יש עוד רכיב אחד שחשוב להזכיר, שבמענה לשאלה שלך זה מעניין, טוב, זה לא הנושא שלנו, רק אני מזכיר לגבי למה התכנסנו לפה, זה שבתי הדין הרבניים הם היחידים שצריכים בשביל תקנות סדר הדין שלהן, אישור של ועדת חוקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, אז באמת את הנושא הזה צריך לפתור, ואני חושב באמת מה שרמז פה עורך דין בליי, השוויון צריך להיווצר בצד השני. זאת אומרת, סיטואציה של תקנות סדרי דין של ערכאות אחרות לא מוסדרות באמצעות פיקוח פרלמנטרי, זה מעורר בעיה מאוד קשה שאנחנו, אבל זה לא, את זה לא נפתור היום. בסדר גמור, אנחנו אמורים להקריא את התקנות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני אומר, אנחנו נקריא את התקנות. אני, טוב, כשנגיע לסעיף הרלוונטי אני אגיד משהו, אבל בואו נתחיל.
גור בליי
¶
בסדר, רק נקודה אחת נוספת, בהמשך למה שאמרתי לגבי בזמנו העתירה לבג"ץ וההסכמה של המדינה, ובהמשך לסיטואציה שבה באמת לא היו תקנות קבועות בנושא של בתי הדין הרבניים, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה לעגן בחוק בעצם את ההסדר הזה. היא לא עברה עדיין קריאה ראשונה אבל היא הונחה על שולחן הכנסת בראשית יוני. לא ממשלתית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, לא, לא. ברור, ברור. הוא תואם, ואני אומר, וכמו שאמרתי קודם בתגובה למה שארז אמר, לפי מיטב ידיעתי, חברי הכנסת פרוסים בסיוע בכל מקום בו הם נזקקים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הם עובדים כל הזמן. תוך כדי שאנחנו מדברים אנחנו עובדים איתם בקבוצות וואטסאפ לפתרון בעיות רבות וכולם מתואמים ומכירים.
גור בליי
¶
טוב, אני אקריא.
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023
בתוקף סמכותי, לפי סעיפים 13 ו-27(א)(1) לחוק הדיינים, תשט"ו-1955, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
ואני רוצה לציין שהועברו לוועדה האישורים על ההסכמה וההתייעצות לפי החוק. מעבר לזה אני אקריא, בגדול, הדברים מאוד-מאוד דומים לתקנות בית הדין הרבניים שהועברו בתקופת הקורונה.
גור בליי
¶
אני אשאל לגבי כמה נקודות ששונות או מול התקנות של הקורונה או מול התקנות האחרות ונשמח להתייחסות.
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול;
"חוק להסדר התדיינות" - חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014;
"מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין;
"ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין
¶
(1)
לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך;
(2)
לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; - - -
ארז מלול (ש"ס)
¶
לא ראש אבות, אב בית דין כתוב. אב בית דין הרבני האזורי שבו הוא מכהן. אב בית דין. יש ארבעה אבות בתי דין, מכהנים כאבות. מי יקבע איזה אב בית דין יהיה במקום ראש אבות בתי הדין?
גור בליי
¶
ממשיך: (2)
- - מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם."
אוקיי? זה נתן תשובה. ו-"2.(א) – תקנות 3 עד 5 כולן או מקצתן", זה תכף התקנות האופרטיביות.
גור בליי
¶
שתכף נקריא אותן.
החלת התקנות
2.
(א)
תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה).
(ב)
תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע.
(ג)
פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.
התקנה הזאת היא בעצם מקבילה למה שקיים בבתי המשפט, רק ששם זה שר המשפטים ופה זה השר לשירותי דת. מעבר לזה ההסדר הוא אותו הסדר. אני כן אציין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי הוא אחראי על בתי הדין. גם כי הוא אחראי על בתי הדין וגם כי הוא אמור להתייעץ עם מועצת הרבנות הראשית לישראל. כלומר, הגורמים הרלוונטיים פה זה יחידת סמך שלו.
גור בליי
¶
עכשיו כן אנחנו נצא, פה כמובן זה באמת נעשה כמו בתקנות האחרות. כשנדון בחקיקה שמונחת על שולחן הכנסת, כן בעיננו עולה השאלה האם אין מקום שיהיה איזשהו גורם פרלמנטרי שמעורב בתהליך, ושזה לא יהיה רק, לא רק פה, אני מדבר גם בבתי המשפט וגם פה.
גור בליי
¶
אבל שזה יהיה גם איזשהו פיקוח מעבר, על הרשות המבצעת, בעניין הזה. עכשיו זה הסעיף בעצם האופרטיבי שאומר, אני מתחיל בעצם ממה מתקיים ואחר כך אומר כל השאר לא מתקיים. אני רק, שתהיה לכם מסגרת כשאנחנו קוראים.
עניינים שבהם יקוימו הליכים
3.
(א)
תקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן:
(1)
בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ ובקשות לביטול סעד כאמור;
(2)
בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות;
(3)
בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה:
(א)
העברת ילד למסגרת חינוכית;
(ב)
טיפול פסיכולוגי בקטין;
(ג)
מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
(4)
בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956;
(5)
בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שנועדו למנוע עיגון;
(6)
הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;
(7)
בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין;
(8)
בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין;
(9)
סידור גט;
(10)
עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם.
רפי רכס
¶
למשל, מה שיצא עכשיו זה שגם בתל אביב, אז עד שהתקנות האלה קיימות אז מנהל בתי הדין הרבניים נתן איזושהי החלטת ביניים שלא מתקיימים דיונים, אבל הדיינים באו לעבוד ובאו אנשים והסכימו. וברגע שמסכימים אז דיין יחיד יכול לדון. ואז אנחנו אומרים יש פה את המערכת שרוצה לתת שירות, יש פה את הצדדים שרוצים לקבל שירות, למה שלא לתת להם?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אגיד לך למה. אם אנחנו בשעת חירום, אם אנחנו בעת חירום ובגלל זה אנחנו מקבילים עניינים, אז אני לא יכולה לפתוח דלת רק למתדיין שבמקרה הגיע ולדיין שבמקרה הגיע, כשיש אחרים שרוצים להגיש בקשות ורוצים להגיע ולהתדיין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כמו שבעת חירום יש לי מעצרים בסדר, ואם במקרה אני אגיע ואני כבר אבקש על הדרך לעשות עסקת טיעון בתיק לא ייתנו לי, נכון? אפילו שאני שם ויש שופט שמוכן לעשות את זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נו די, אם הייתי רגועה היה לי בעל, נכון? אז כמה צריך להגיד לי את זה? די. די, נו.
רפי רכס
¶
בוא, אני אנסח ואחר כך אתה תשלים אותי בהסבר. זו הערה נכונה, חשבנו עליה. העניין הוא בנוי על שני מרכיבים. דבר ראשון, משרדי המזכירות לא יכולים להיות נעולים לגמרי כי אנחנו חייבים להיות פתוחים למקרי חירום, ואז כשנכנס אזרח, והוא כבר נכנס אני לא אוציא אותו החוצה, כשכל הצדדים מסכימים, ואני מדבר עכשיו על צדדים שנמצאים בתוך מערכת בעייתית של נישואין, שנייה אחת. ואנחנו יוצאים גם מתוך הנחה שאנחנו לא יודעים כמה זמן תיערך התקופה הזאת של תקופת החירום. אף אחד, אני חושב - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אתה בעצם רוצה ממני, אתה מכנס אותי פה כדי שאני אתן סמכות של שעת חירום, ואתה בצעם מאפשר פה פתח שיהיה איזה דיונים שהם רוצים. זה איפה ואיפה שאתם אפילו לא מדמיינים את זה.
גור בליי
¶
יש מענה מסוים בעניין הזה לתקנות.
עניינים שבהם יקוימו הליכים
3.
(ב)
ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו-(7).
(ג)
מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
סליחה, חברי. אתה מאפשר פה בשעת חירום, אתם מאפשרים בשעת חירום סעיף סל שבעניינים, שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. למה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בבקשה, רוטמן, די. מספיק לי ארז על הראש, אני לא צריכה גם אותך, תודה. די. תפסיקו כבר. אתם רוצים, אם אני פיון פה, אני אלך ותצביעו לבד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. ביקש גור לסיים את הקראת הסעיף, הוא סיים את הקראת הסעיף. עכשיו, את רוצה לדבר על הנושא של דיין יחיד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בגלל שיש לי ניסיון בבתי משפט, ברגע שאתה משאיר סעיף סל הם יכפו על צדדים, בין השאר, יכולים לפי זה, לכפות על צדדים להגיע לדיון בעת חירום לעניינים שבדן יחיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי, אז בואי נשמע. בואי נשמע מה אומר נציג הנהלת בתי הדין לעניין מה הם העניינים שאפשר לדון בהם בדן יחיד, מדוע הסעיף הזה נמצא ולמה לאפשר אותו. בבקשה.
רפי רכס
¶
אם אנחנו מדברים על אחד המרכיבים של דן יחיד, ושוב, יכול להיות שאנחנו פתוחים לשמוע, בשביל זה הגענו לפה, כן? לשמוע הערות, לא לא לשמוע. אבל אחד המרכיבים של דן יחיד בהסכמת הצדדים זה בהסכמת הצדדים – הצדדים לא יסכימו אז לא תהיה את הסמכות של דן יחיד.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כל צד שרוצה לבוא לדיון יסכים. גם עכשיו, אם צד עכשיו רוצה בעיה או רוצה דיון הוא יסכים לדיון והוא ישיג הסכמה של הצד השני גם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
ואז איך הדיין, מה הכלים שהדיין יחליט כן או לא? אתם לא יכולים להשאיר את זה בצורה כזו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה. רק רגע. אני הבנתי שתנאי אחד לדיין יחיד זה הסכמת הצדדים. איזה נושאים, גם עם הסכמת צדדים, אי אפשר לדון בדן יחיד?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם אם שני הצדדים מגיעים כבר לבית הדין. מגיעים לבית הדין ואומרים "אני רוצה דיון", אבל חייבים שלושה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז זאת אומרת, בהסכמת הצדדים, אבל הם צריכים להסכים לא על הסכסוך, הם צריכים להסכים על דן יחיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, שנייה. עכשיו, הנושא, קודם כל, קודם כל אני מזהה דבר אחד שאתה, במצב חירום נועד לשרת, להבנתי, שתי תכליות. תכלית אחת זה את יכולתה של המערכת מה שנקרא, צורכי המערכת. יש קיבולת, יש עובדים שיצאו למילואים, יש פתאום זה, אין מספיק חדרים ממוגנים בבית המשפט, בית המשפט סגור מסיבות כאלו ואחרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ארז, באמת אין סיבה. אני אומר, צורך אחד זה צורכי המערכת, ומה לעשות, בית הדין בעיר שהיא עכשיו סגורה – סגור. נקודה. ואז באותו בית דין גם בקשות כאלה לא ידונו. כי אי אפשר. ואז יוציאו צו, והשאלה אם זה נותן, נותן מענה לסיטואציה כזאת. אם עכשיו, כי אני , על פניו, אם תהיה, חס ושלום, עיר, שבה בית הדין לא יכול להיפתח, אני לא רואה איך הצו הזה נותן לכם מענה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, כי יוציא השר הוראה שיש מצב חירום מיוחד, ובעיר מסוימת אי אפשר לקיים דיונים. נקודה, סוף פסוק. גם לא בקשות לסעד דחוף, גם לא בקשות להעברת ילד למסגרת חינוכית. פשוט אי אפשר. אתם, לכאורה, חייבים לקיים את הדיון, אבל אין, אבל אי אפשר. והסעיף לא נותן מענה לצורך המערכת בהקשר הזה.
רפי רכס
¶
אני אגיד גם כן את התפיסה. התפיסה היא זה שאם למשל אמרנו פה אחד מהסעיפים, פה זה מניעת עגינות, אז המערכת צריכה להבין שאי אפשר, זה משהו שצריך להתגבר עליו. כי אחרת - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
צריך להרחיב סמכות מקומית בעניין הזה. תסלחו לי, זה מה שצריך לעשות – להרחיב סמכות מקומית כדי לפתור את הבעיות הדחופות של עיגון וחוק למניעת אלימות במשפחה וכולי. אתה צריך לתת סמכות גורפת לנשיא שהוא יוכל להחליט החלפת סמכויות מקומיות.
גור בליי
¶
לא, בעיקרון לפי התקנה, אגב כמו בבתי המשפט, הסמכות הזאת, שימו לב, שהקראתי קודם ב-(ד), של ראש בית הדין, היא גם שהליך מסוים שלא נמנה יידון אבל גם שלא יידון. אז לכאורה, אם נקבע דיון בסיטואציה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שאומר לך "בניין, אני לא יכול לפתוח אותו בגלל הוראה של פיקוד העורף". זה לא משהו שהוא אמור להתעסק איתו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא צריך לשבת ולקבל. ועדיין אתה צריך להפעיל מזכירה בשביל, או מזכיר או מזכירות, כדי שהתיק יגיע לאב בית הדין.
רפי רכס
¶
לא, אני אומר הפתרון שהיה שמה זה, שוב, זה לא רלוונטי, צריך לבדוק עד כמה זה רלוונטי כאן או לא, שמנהל בתי הדין יכול לתת איזה משהו רוחבי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, אז אוקיי, אז קודם כל, האם יש היום בתקנות או בחוק אפשרות למנהל בתי הדין או לנשיא בתי הדין, בחוק או בתקנות הקיימים שלא פה, להעביר באופן גורף הליכים ממחוז למחוז?
רפי רכס
¶
אבל הבעיה היא שהאפשרות היא עבור כל תיק ותיק בתקנות הדיון. החלטה רוחבית שלה עברת הסמכות ממקום, או כמו שהוצע פה למשל בסעיף, בחוק למניעת אלימות אז יש איזשהו חוק שבגלל מניעת אלימות אז כל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, אני לא נכנס לזה, אני אומר שכל הסעיפים פה שהחלטתם שבעניינם מקיימים דיון גם בתקופת מעבר, פשוט כדאי להוסיף עוד סעיף שאומר שבתקופת מצב חירום מיוחד רשאי, או בהקשר הזה, זה גם אמור להיות כחלק מהודעת השר או השר יחד עם ראש בית הדין, אני לא יודע. או רק ראש בית הדין. צריך לחשוב מי הגורם המתאים לנושא הזה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
רגע, אפשר בנקודה הזאת לשאול? איך יכול להיות שהליך שהוא באמצע עם דיין מסוים, שמע 90% מהתיק, אפשר להעביר?
ארז מלול (ש"ס)
¶
הליך שהוא באמצע הליך, ופתאום נהיה מצב חירום ובית הדין לא יכול לתפקד, יש הפגזות – להעביר את כל התיקים לתל אביב?
רפי רכס
¶
למשל, אני אביא צו איסור יציאה מהארץ. אני אומר לך למשל צו איסור יציאה מהארץ בעגינות. אז אתה לא חייב להיכנס - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, אני אומר שוב, עכשיו, או צו שמאפשר לדיינים לדון מחוץ למחוז שלהם. אני לא יודע מה הפתרון שתציעו אבל אני חושב שזה היגיון של לאפשר או לאפשר קיום דיון באולם, כאחת מהסמכויות של התקופה הזו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, סמכות מקומית זה משהו אחר. סמכות מקומית אומרת שבית הדין בתל אביב יקבל סמכות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר פה, אני שואל האם יש סמכות. צריך לראות את חוק הדיינים עצמו. להורות שהדיינים של באר שבע פשוט יקיימו את הדיונים בתל אביב.
רפי רכס
¶
אני אומר, סעיף 27 לחוק הדיינים נותן סמכות רחבה בנושאי סדרי דין. אז זה אפשרי אם נחליט את זה פה בתקנות. רק צריך להחליט אם אנחנו מחליטים את זה ואיך אנחנו מיישמים את זה פה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השאלה היא האם יש היום לראש, לנשיא בית הדין או לשר או לזה, לאפשר 1. או העברה גורפת של תיקים לפרק זמן העברה והחזרה. אפשרת אחת. אפשרות שנייה, קיום דיון מחוץ למחוז או מחוץ לבית הדין המוגדר.
רפי רכס
¶
כן, אז שני הדברים האלה שאתה אומר, יש סמכות בתקנות רק על תיק ספציפי, לא רוחבי. שני הדברים שהזכרת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תהיה איתי שנייה. הוא אומר, אמר גור שעל בתי משפט אין את זה בתקנות. אני אומר אני יודע שאין את זה בתקנות, אבל אם אני זוכר נכון, ואולי נעלה פה את חוק בתי המשפט - - -
יהודה גוטמן
¶
יהודה גוטמן, בתי הדין הרבניים. סעיף 78א(ב) לחוק בתי המשפט – אפשר להעביר נושאים מסוימים או עניינים מסוימים. אז פה אני רואה פה למשל אישור של שר המשפטים ונשיאת בית משפט עליון, להעביר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עכשיו, אין סמכות כזאת בגורף, אז אני אומר שתי אפשרויות. או העברה של עניינים בגורף. לאפשר את הסמכות הזאת, שהסכמות שקיימת ב-78א תהיה קיימת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההגדרה מתאימה למה שאתה רוצה להכניס אליה, כי זה הגדרה גורפת. זה צ'ק פתוח. זה מה שאתה רוצה. אבל לכתוב, להעתיק את הוראת סעיף 78א בשינויים המחויבים, אני לא הולך עכשיו לשנות לכם את חוק הדיינים אבל לפחות שתקופה של מצב חירום ההוראות של 78א לחוק בתי המשפט יחולו בשינויים המחויבים, שזה יהיה השר לשירותי דת ונשיא בית הדין הרבני הגדול, לאותה תקופה. ואז גם אם יש בעיה בקושי פיזי, אבל כל זה דיברנו קודם על צורכי המערכת. עכשיו צורכי המערכת הם יכולים לנבוע באמת כמו שאמרנו ממחסור בכוח אדם, יכולים לנבוע מבעיה בגישה פיזית, יכולים לנבוע ממחסור במרחב מוגן. זה יכול לנבוע מהרבה מאוד דברים, מהרבה שיקולים. זה צורכי מערכת. צורכי מערכת זה צד אחד של התמונה.
צד שני של המשוואה שאנחנו לא רוצים לייצר מצב שבו אדם שהוא לא יכול לצאת מהבית כי הוא בצו 8 או כי הוא במילואים או בן הזוג שלו במילואים והוא שומר על הילדים כי ממוסדות החינוך סגורים, ושגוררים אותו לבית משפט ואומרים לו "למה אתה לא באת לדיון? בעיה שלך". עכשיו, באופן עקרוני כל החלטה פרטנית כזאת, שופט עם שיקול דעת אמור להפעיל שופט או דיין. אבל מאחר ואנחנו לא רוצים לייצר את כל הבעיות האלו שמייצרות בפני עצמן עוד תסבוכת בירוקרטית ומתחים ולחצים, אז אנחנו מוציאים הוראה גורפת. אבל פה, הפוקוס של התקנה היא בהקשר הזה. וזה קצת מתקשר לשאלה של טלי – הוא המתדיין. אנחנו לא רוצים שאת המתדיין נתפוס. זאת אומרת, אם המערכת מסוגלת, מבחינתי המערכת תעשה מה שהיא רוצה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק ברשותך. אם המערכת מסוגלת אז היא בכל מקרה, יכול השר בהודעתו להגדיר את צורכי המערכת. הוא יכול לבוא ולהגיד, שנייה, הוא יכול לבוא ולהגיד "המערכת שלי לא מסוגלת, כן מסוגלת, אני מעביר גורף, אני לא מעביר גורף". זה צורכי המערכת. אם, ואחרי שכבר אני יודע מה הקיבולת של המערכת ובהתאם לזה התאמתי, ויש לי סיטואציה של הסכמה של שני הצדדים שמוכנים לדיון, הורדתי מהשולחן לחלוטין את חלק ב'. כלומר, לא יהיה מצב שבו בן אדם נגרר לדיון שהוא לא יכול להגיע אליו. ואז נשאלת השאלה האם כאשר לשני הצדדים יש אינטרס שהתיק יסתיים, הם מסכימים לדן יחיד, הם נוכחים פיזית, יכולים להיות נוכחים פיזית. עכשיו, והמערכת מסוגלת לספק להם את זה ע הקיבולת שלה לפי שיקול דעת הדיין, מנהל בית הדין וכדומה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה כי לא הייתם עורכי דין. אתה דופק את עורכי הדין. חד וחלק. את עורכי הדין שלא יכולים - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תקשיבו טוב, שי פה עוד רכיב. יש פה עורכי דין שאתם שוכחים אותם פה לגמרי. ולא מעניינת אותי המערכת. אני הייתי עורכת דין. אם אתה תגיד שמה שמתנה את היכולת לקיים דיון זה הסכמת הצדדים, כל צד יבוא לעורך דין שאין לו סידור לילדים שלו, שאין לו יכולת לצאת מהבית, שהוא צריך ללכת למילואים, הוא יפסיד עבודה. הלקוח יגיד לו "אה, אתה לא יכול? אין בעיה, אני ממשיך עם עורך דין אחר. צר לי שאתה במילואים, ליבי איתך, באמת". אתם שוכחים פה את הגורם הכי חזק, זה המייצגים. ועם כל הכבוד, הסעיף הזה, אם אתה תתנה אותו בהסכמת הצדדים אתה, באמת, פוגע פגיעה אנושה בעורכי הדין המייצגים.
ארז מלול (ש"ס)
¶
מה, אני כן בעד להשאיר את הסעיף הזה, רק מה שלא אהבתי ומה שטלי העירה, ולזה אני מתחבר, שהסיטואציה שבמקרה והדיין נמצא והוא מסכים והצדדים מסכימים. מה זה במקרה שהדיין נמצא, מה, אולי יחכו בזה ולראות אם הוא בא והוא יצא מהבית. או שמחייבים דיין להיות, אם לא מחייבים דיין, אין שהוא במקרה. המקרה הזה לא מריח טוב, לא נשמע טוב.
ארז מלול (ש"ס)
¶
מחייבים להיות דיין, אז הסכמת הצדדים, כי זה דיין יחיד, אפשר לעשות דיון. במקרה שאין דיין אז אי אפשר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
תפסיקו לחנך אותי. רוטמן, אני מעירה לך הערות למה אתה ככה ולמה אתה ככה? ויש לי ים הערות להעיר לך. אז תפסיק לחנך אותי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני גם לא מפריעה לארז. תפסיקו כבר עם האפס אורך רוח שלכם ועם הגנון ילדים הזה. די.
גור בליי
¶
סליחה שאני קוטע אותך. שפשוט אולי צריך לציין שגם לגבי יסוד ההסכמה, הוא לא אוטומטי. אני מסתכל על התקנות וכתוב "בעניין שבעלי הדין יסכימו עליו שיידון בדן יחיד", זה עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדן יחיד, ובית הדין אישר שהעניין ראוי לפי דין תורה להיות נדון בדיין אחד. זאת אומרת, יש פה גם איזושהי מסננת.
גור בליי
¶
לא, אני אומר בעניין שדיין - - - אפשר היה לכתוב עניין שדיין יחיד, שוב, העסק כמו שהיה ככה היה כאן בתקופת הקורונה. בדיוק ככה. זה צריך לשים שבמובן הזה יש ניסיון מהשנים האחרונות שעבד בתקופה הזאת. אין לי, אני לא יודע אם עבד טוב או עבד לא טוב, אבל זה קיים, זה לא חידוש לעכשיו. אם כן רוצים להגביל את זה או להצר את זה אפשר להגיד שאב בית הדין קבע כי יש בהם דחיפות או משהו כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, עוד אין נוסח, אנחנו מדברים כרגע על מה אנחנו רוצים להשיג. יש פה, כמו שאמרתי, יש פה צורכי מערכת, יש פה צורכי דין. טלי מציפה גם את עניין צורכי עורכי הדין שגם הם שחקן רלוונטי לאירוע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא רוצה להיכנס לדיונים. גם אני ייצגתי לקוחות וגם אני יודע את צורכי עורכי הדין, אבל, ואני חושב שלפעמים צורכי הדין, יש עורך דין שבא ואומר "להיפך, אני רוצה לנקות את התיק הזה מהשולחן" ויכול לבוא ושני עורכי הדין רוצים. לכן אני לא חושב שאפשר להגיד שעורכי הדין בצד מסוים של הדיון אבל זה באמת, צריך לשקול את שיקולי הדעת שלהם. בשביל זה נמצאים לנו, נמצאת לנו פה נציגת לשכת עורכי הדין, עורכת הדין אהובה יששכר, יושבת ראש וועדת בתי הדין הרבניים, שהיא יכולה להביא את האספקט הזה בצורה טובה. אפשר להעלות אותה בבקשה?
ארז מלול (ש"ס)
¶
מה סדר דין? יש דן יחיד שהוא נמצא וקובעים דיון? הם במקרה מגיעים לבית הדין ומסכימים? הייתה הסכמה לפני?
רפי רכס
¶
שנייה אחת, דקה. שמדובר פה על הסכמת כל הצדדים למועד המסוים הזה של הדיון, לא הסכמה כללית. ואפשר גם כן להוסיף הצדדים עם באי כוחם.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כשאתה מייצג אתה לא יכול להתנגד לקיום דיון שהלקוח שלך רוצה ואתה לא יכול, כי אין לך סידור לילדים.
רפי רכס
¶
רק שנייה, רק במילה אחת אני אומר למה שהוער פה. זו הערה טובה אבל יש גם כן את הצד השני של, תחשבי בעלי דין, שנגיד - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא בחקיקה. בחקיקה זה לא משנה לי כי היינו שומעים את זה הרבה יותר בנחת רוח. אני אומרת לך מניסיוני שלי כמייצגת בעתות חירום, שזה בסופו של דבר, הראשונים שנפגעים זה עורכי הדין. כי בית משפט, כל מה שהוא עושה זה מה שנוח לבית משפט, לא מה שנוח לצדדים. תקשיבו לי, סליחה שאני אומרת את זה. לא מה שנוח לצדדים, בית משפט עושה מה שנוח לו. שופט תורן שבמקרה תורן ויש לו תורנות ריקה ובא לו לסיים תיק, הוא קורא לצדדים אליו. לא משנה אם יש פתרון, אין פתרון. ואז לא נוח לנו מול הלקוחות שלנו, כי הנה, יש לנו הסדר טיעון, למה לא לבוא ולהציג אותו. יש לנו אפשרות לסיים את התיק. הראשונים והאחרונים שייפגעו קשות מתקנה גורפת שמאפשרת עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם בלי שום כללים זה עורכי הדין. נקודה. אין לי מה לומר. אם אני עכשיו, לדוגמא, אין לנו מסגרות חינוך, ואני נדרשת להתייצב בדיון ולא יכולה, לקוח ייקח עורך דין אחר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איפה ההיוועדות החזותית כתובה בתקנות? איפה היוועדות חזותית יכולה להיות בתקנות? היא לא בתקנות.
אהובה יששכר
¶
טוב, אני הייתי גם, בעניין הוועדות, תקנות חירום לתקופת הקורונה. התקנות האלה תואמות את התקנות בתקופת הקורונה ואני מסכימה עם טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב.
אהובה יששכר
¶
שכן, הרבה פעמים קשה מאוד לקבל הסכמה בין עורכי דין כי כל אחד רואה את האינטרס שלו. אי אפשר להשאיר את זה רק להסכמה, ובכל זאת צריך לתת סמכות לבית הדין לקבל החלטה גם בהיעדר הסכמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה יש, זה יש. אהובה, במקרה של היעדר הסכמה, אני לא מבין מה הולך פה. אני באמת לא מבין. במקרה של היעדר הסכמה, במקרה של היעדר הסכמה יש את סעיף (ד). סעיף (ד), במקרה שיש מקרה שדורש טיפול והוא לא נמצא ברשימת המקרים שכתובים ב-(א), אז אפשר לתת מענה לפי סעיף (ד).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו לא מדברים עכשיו על מקרה של היעדר הסכמה. השאלה שהעלתה טלי היא שגם כאשר יש, הדיין מסוגל והדיינים, והצדדים מעוניינים אבל עורך הדין לא יהיה מסוגל, היא אומרת שהצדדים יפעילו לחץ על עורך הדין וככה תפגע בעורך דין שהוא לא יכול להגיע לדיון בגלל סיבה פלונית, סיבה אלמונית, הוא במילואים, הוא לא במילואים, וכדומה. ואז פגעת בעורכי הדין שהתקנה נועדה גם לטובתם. זו הייתה טענתה של טלי, אני אשמח להתייחסות לטענה הזאת, לא לסיטואציה שבה אין הסכמה ובגלל התעקשות של עורכי דין, ואז זה יגיע לאב בית הדין ויכול להיות שהוא יחליט שכן צריך לדון בנושא הזה גם להיעדר הסכמה, גם להרכב שלושה.
אהובה יששכר
¶
לא קשור למקרי חירום. מה, אין לנו מקרים שיש לנו דיון אחר ואנחנו רוצים לדחות והקליינט שלנו מתעקש לקיים את הדיון כי זה חשוב לו?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אומרת לך את זה פשוט מניסיון רב שנים, ולצערי גם במצבי חירום. אם אנחנו נשאיר סמכות גורפת כזו, שכתובה שאפשר לדון גם בעת חירום בעניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם, זה נוסח הסעיף, המשמעות היא שאם דיין, אם צד רוצה לדון בבקשה וערוך הדין לא יכול אז הלקוח ייקח עורך דין אחר. פשוט מאוד.
אהובה יששכר
¶
אני לא חושבת, אני באמת-באמת חושבת, גם צריך להבין מה זה הדיונים בדן יחיד. זה בדרך כלל עניינים טכניים או בקשה לביטול עיכוב יציאה או, זה לא דברים שהנוכחות של עורך הדין היא הכרחית.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני, סליחה שאני אומרת לך את זה, הדברים שלך נרשמים בפרוטוקול. את אמורה לייצג את עורכי הדין ולא אני. אני חברת כנסת שדואגת גם לעורכי הדין.
אהובה יששכר
¶
אני מייצגת את עורכי הדין, ולהבדיל מהתחום שאת אולי היית בו שנים רבות, אנחנו מתעסקים בדיני נפשות. אנחנו לפעמים בנפשם של ילדים קטינים.
אהובה יששכר
¶
אנחנו יכולים לראות את האינטרס שלהם. אני לא רואה, סליחה, אני באמת לא רואה בעיה אם הלקוח שלך מתעקש לקיים דיון בתקופת חירום, אתה מודיע שאתה לא יכול להופיע, זה חשוב לו לקיים את הדיון אז הדיון הזה יתקיים. אני לא רואה בעיה ואני מייצגת את עורכי הדין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי, תפסיקי, אני לא שומע אותה. היא מדברת נציגה של לשכת עורכי הדין, תני לי לשמוע אותה.
אהובה יששכר
¶
אני עכשיו הנציגה של עורכי הדין ולא את. לא הולכים לקיים פה דיון בסכסוך בכללותו, אלא בעניין נקודתי ודחוף שאין שום סיבה שהוא לא יתקיים.
אהובה יששכר
¶
את יודעת, תקופת החירום, סליחה, תקופת החירום הזאת יכולה להימשך זמן רב. זה לא, צריך באמת לתת פתח לאנשים לפתור את המחלוקות הקטנות ביניהם או לפתור איזו בעיה דחופה שחייבת להיפתר. ואפשר, בשביל העניין הנקודתי הזה, אני לא מדברת על לנהל תיק הוכחות, שאז עורך הדין שמטפל בתיק צריך להיות פה. אם יש משהו נקודתי שהוא סמכות של דיין יחיד, צריך להבין מה זה הסמכויות המוגבלות של דן יחיד. אתה מבקש לפתור את הבעיה נקודתית, אין סיבה שזה לא יקרה. מעבר לזה, אני את דעתי, ואני מבינה שרפי רכס העלה את זה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אבל את אומרת דבר לא נכון. את אומרת דבר לא נכון, כי אם הצדדים מסכימים בפני דן יחיד הם יכולים לעשות הכל.
אהובה יששכר
¶
את יכולה לבוא עם הסכם גירושים. ואת יכולה לבוא עם הסכם גירושים לאישור. ובית הדין אומר "אני פנוי לאשר עכשיו את ההסכם" ועורך הדין באותה שעה לא פנוי והוא מבקש לא לקיים את הדיון, הלקוח שלו אומר "אני רוצה ללכת לאשר את ההסכם". אנחנו לא מדברים - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק רגע, סליחה שנייה. אדוני יושב הראש, אני מבקשת להבהיר. אני מקריאה לך את הסעיף. הרי, את מדברת על דברים דחופים, אני, דעתי כדעתך. "העברת ילד למסגרת חינוכית" - כתוב. "טיפול פסיכולוגי בקטין" - כתוב. "מקרה חריג שיחידת הסיוע המליצה" - כתוב. "בקשות דחופות (כפיית ציות ודרכי דיון)" - כתוב. "בקשות דחופות שנועדו למנוע עיגון" – כתוב בסעיף. "הליכים למניעת חוק אלימות במשפחה" – כתוב בסעיף. "בקשות דחופות לבירור יהדות" – כתוב בסעיף. "בקשות דחופות לאישור הסכם גירושים או מתן היתר גירושים" – כתוב בסעיף. "סידור גט" – כתוב בסעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אהובה. שנייה. את רוצה, בואי רק תחתרי לסיום כי גם מאוד קשה לשמוע אותך וגם לא רואים אותך, אז - - -
אהובה יששכר
¶
אוקיי. כדי לצמצם את הקושי של עורך הדין להופיע בתקופת החירום, אני הצעתי, ואני מבינה שרפי רכס העלה את זה, צריך לבחון אפשרות להיוועדות חזותית. זה מקל, זה קורה גם בבתי המשפט.
אהובה יששכר
¶
רגע, ואני ביקשתי והצעתי, גם כשעלה הנושא אם בית הדין מאזור מסוים יכול לנהל דיון בבית דין אחר באזור אחר - הפתרון הוא בהיוועדות חזותית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר שנייה, אפשר לתת לה לסיים את דבריה? שנוכל להבין מה היא אומרת, לרשום לעצמנו. בבקשה.
אהובה יששכר
¶
דברים חשובים, במיוחד אם התקופה הזאת תימשך לאורך זמן ויש אנשים שלא יכולים לעזוב את הבית אבל מצד שני הם חייבים לפתור את הבעיות שלהם. גם ברשימה הזאת של הסעיף שדן, שבית הדין דן, בתקופה חירום לפעמים צריך לקיים דיון. ואי אפשר להופיע בבית הדין, ואני לא מדברת רק על עורכי הדין שלא יכולים להופיע. אחד מאזור, משדרות, לא יכול לצאת מהבית והוא צריך לקיים דיון. אני לא יודעת על מה אפשר לקיים דיון, אבל יכולות להתעורר כאלה בעיות. אנחנו מדברים, אנחנו לא יודעים מתי התקופה הזאת תסתיים. וחייבים, חייבים לבדוק את האפשרות של היוועדות חזותית.
אהובה יששכר
¶
והערה אחרונה. למרות שלא הגענו לסעיף, הערה אחרונה שאני שלחתי אותה גם לפני הדיון, אני חושבת שההחלה של החוק הזה צריכה להיות תואמת להחלה של החוק הכללים בבית המשפט. אני מתייחסת לסעיף 6 – תקופת החירום התחילה ב-08.10 בבתי המשפט. צריך להיות תיאום בין בתי המשפט ובתי הדין, וההצעה שלי זה לתקן את סעיף 6.
אהובה יששכר
¶
לא מיום פרסומן, אלא מיום, בלי להיכנס עכשיו, זה יכול גם להשפיע על מרוץ הסמכויות. המועדים בבתי המשפט ובבתי הדין מאוד חשובים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, שנייה. אז בואי תחדדי לי, אהובה. תחדדי לי. למה זה משנה? אם בפועל הם עבדו ככה, מה זה משנה עכשיו אם התחולה תהיה רטרו או לא? שנייה, היא העלתה את הנושא, נשמע ממנה. כשנגיע לסעיף הזה.
אהובה יששכר
¶
ההוראות שנתנו, זה היה לדעתי, רפי יסביר יותר טוב ממני, ההוראות שניתנו לא כל כך ניתנו בסמכות. זה היה איזה הוראות בשביל לעשות סדר. בפועל התייחסנו לזה גם בבתי הדין כתקופת חירום. כדי שהדברים יהיו ברורים ומסודרים, לדעתי זה צריך להופיע גם בחוק. האמת היא, יומיים יכולים להיות לא כל כך עקרוניים. לפעמים כן, אני לא יכולה לחשוב על מה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
ככה, אני חוזר על מה שאני אומר – הסעיף הזה חייב להישאר רק להסדיר באיזה מקרים, לא רק אם במקרה הדיין נמצא. לעשות את זה יותר מסודר, יותר סדר דין, זה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בסדר. עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם ובלבד שאב בית הדין, או משהו כזה, נתן היתר לכך. בסדר? מקובל עליך?
ארז מלול (ש"ס)
¶
בסדר. ודבר שני, הערה באמת, כי גם אני עורך דין במקרה, נראה לי אפילו יותר שנים ממך. ואף עורך דין, אף לקוח לא פיטר עורך דין בגלל שהוא אמר לו "אני לא יכול לבוא לדיון". עורך דין בענייני נישואים הוא כמו אבא של הצד, הוא מייצג אותו, הוא חי איתו. יותר מכלכלי ונזיקי והכל. ובגלל דיון אחד הוא לא, אין פה פגיעה בעורכי דין
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רוצה להבהיר שצריך רק, לגבי סעיף (10), להוסיף עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם ובלבד, לא יודעת איך קוראים לזה, אב בית הדין? נשיא בית הדין? אב בית הדין?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל זה יוצר לך החזר שלילי. הרי, עניינים שאב בית הדין מחליט אפשר גם בדן שלושה אם הוא מחליט שזה דחוף.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בסדר, אני אומרת לפרוטוקול שאני לא סומכת על דן יחיד שיחליט שהוא, שהעניין, שהוא מביא את העניין בפניו. צריכים להיות איזשהם קריטריונים קצת יותר גורפים, קצת יותר רציניים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה. אוקיי, שנייה. שמענו את העמדות השונות. אני חושב שדנו בהן בהרחבה. יש, קודם כל, אני מבין שהנושאים הללו, אתם אומרים שכאשר, מבחינתכם, כאשר יש הסכמה של הצדדים אבל לכאורה, אני מבין שהחוק הקיים, וזה מה שגור הקריא קודם ודיבר עליו, החוק הקיים, בעצם, בשנייה שיש הסכמה של הצדדים היכולת של הדיין להגיד לא היא על בסיס שיקולים של דין תורה, שזה לא מתאים על פי דין תורה לדיון בפני דן יחיד. הוא לא יכול לבוא ולהגיד "לא מתאים לי כי אני הולך להוציא את הילד מהגן".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז לכן, אז לכן, כלומר, שיקולי המערכת לא פתרתם בהקשר הזה. וזה גם מתכתב עם הבעיה שארז מדבר עליה, שאתה צריך לייצר איזושהי וודאות לצדדים שיש דיין בכלל בבית הדין. זה לא, להיפך, אתה מעמיד אנשים בסיטואציה – תבואו כל יום לבית הדין, אם במקרה יש לדיין זמן וחשק אז העניינים האלה ידונו. זה אי אפשר, אי אפשר לעבוד ככה. עכשיו, כמה שזה טוב וזה מקצר בירוקרטיות וזה טוב וזה נכון, זה לא, זה מייצר בעיה, א' זה מייצר בעיה של מי שיותר מקושר, מי שיותר יודע, מי שיותר זה, אבל מעבר לזה - - -
רפי רכס
¶
כן, אז שני דברים. דבר ראשון, לגבי, המבט העקרונית, אז שוב, חלילה אני לא בא לפגוע בתפקידם החשוב של עורכי הדין, אבל כמובן בראש ובראשונה מה שחשוב לנו זה טובתם של הצדדים. ואמרתי, שוב, אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן זה יימשך. וגם דברים לא דחופים באיזשהו שלב גם מתחילים להיות.
רפי רכס
¶
דחופים ביותר. ולכן חשוב בכל פעם שאנחנו נותנים איזשהם דברים מוגדרים, לתת גם את האפשרות של הסל למקרים של, שוב אני אומר, הרכיב הוא זה שהצדדים, ואולי חשוב גם כן להבהיר כי באמת אי אפשר להעתיק אחד לאחד את מה שנאמר בתקנות של דן יחיד למקרה שלנו. צריך להבהיר שבאישור בית הדין, ומיד אני אגיד לגבי העניין שהערת של איך כל אחד ידע או לא ידע, ובהסכמת הצדדים לדיון הנוכחי הזה. כי יכול להיות שהם נתנו בעבר.
רפי רכס
¶
עכשיו, לגבי ההערה החשובה, שלא ייצור כאוס, אז אני אגיד בפרקטיקה, ואולי אפשר לחשוב איך מורידים את זה לתוך התקנות, בפרקטיקה מה שקורה זה שפשוט מאוד מרימים טלפון למזכירות בית הדין ושואלים אם אפשר לבוא לדיון, מזכיר בית הדין פונה לדיין והדיין נותן אישור או לא אישור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. עכשיו, בכל מקרה, הנוסח, כפי שהוא עכשיו, בעצם עבד בפועל, זה היה נדרש הסכמה, באיך שזה עבד בתקופת הקורונה, הייתה נדרשת הסכמה לדיון או שלא היה צריך הסכמה לדיון?
גור בליי
¶
השאלה פה, באמת השאלה פה היא האם קיימת בעיה. כי אמרה נציגת לשכת עורכי הדין, ויש לנו פה ניסיון מצטבר לא של יומיים.
גור בליי
¶
יש לנו נוסח מסוים במשך חודשים ארוכים, ואם זה לא שבור אז לא צריך לתקן את זה. זאת אומרת, השאלה האם הדבר הזה עבד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני מאוד נוטה למה שאומר עורך הדין בליי. אני חושב, אני מבין את הרצון שזה יהיה מדויק וזה יהיה כתוב בתקנות, אבל בפועל, בסופו של דבר, עם הלשון הזאת של תקנות, והייתה פה נציגה של לשכת עורכי הדין, של פורום, יושבת ראש וועדת בתי הדין הרבניים, שמרכזת הרבה פניות, לא, והיא עדיין איתנו אז היא יכולה גם לאשר, אבל זה לא הציף בעיות, בוודאי לא אצל קהל עורכי הדין והמתדיינים, שכתוצאה מזה נוצרו עיוותי דין או כתוצאה מזה אנשים נגררו מבתיהם. אז לכן, אלא אם כן אתם יודעים אחרת.
רפי רכס
¶
לא, אני רק חושב שכשאנחנו עושים תקנות אז צריך טייב אותן כמה שיותר, גם אם שאלות לא עלו. ולכן אני כן חושב, ופה אני אפילו לא תופס מקום של המערכת, אני אומר מבחינת הצדדים צריך לדעת שמדובר פה לא על הסכמה שניתנה בעבר לדן יחיד אלא על הדיון הנוכחי. וצריך גם כן להוסיף את זה שבית הדין באמת מאשר את זה. בשביל הסדר של הדברים. שני הרכיבים האלה.
גור בליי
¶
שים לב אבל שלהוסיף פה הסכמה זה לא טוב כי יש לא מעט דיונים שבדן יחיד לא מכוח הסכמה. זאת אומרת, הרי זה מכסה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז עזבו, אני חושב, המערכת יודעת איך לעבוד עם זה, אני לא רוצה לשנות את הטקסט של התקנות. אני חושב שזה, אני לא חושב שצריך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שזה יותר נכון מאשר עכשיו לייצר ניסוח חדש שגם יעכב את כניסת התקנות עד לניסוח וכדומה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
וגם ייצר אי ודאות לגבי איך הן מתפרשות. כי בשנייה שאתה מכניס מילה חדשה – איך זה מתפרש ומרוץ סמכויות ולך תדע. לא רוצה לייצר אי ודאות, יש פה, לצערי, אנחנו הכרנו את התקנות האלו בתקופת הקורונה, לא רוצה לייצר פה אי ודאות.
יהודה גוטמן
¶
אני יכול להוסיף עוד מילה אחת מבחינה מערכתית למה חשוב לקיים את הדיונים האלה. אם חס ושלום התקופה הזאת תימשך הרבה זמן, בסופו של דבר בעוד כמה חודשים יהיה פקק ארוך, והיו לנו בעבר כאלה דברים. ואז כל הדיונים של כל האנשים שדחו להם את הדיון, זה יכול ליצור פקק של חודשים ארוכים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני רק מבקשת לומר לפרוטוקול שאני נגד סעיף (10). אני חשבתי שצריך להוריד אותו, לפחות לסייג אותו. אבל ממילא אני מיעוט בעניין הזה כי יש כאן רוב להצבעת התקנות כפי שהן.
גור בליי
¶
רגע, רק שאלה אחת לעורך דין בלונדהיים. שאלת הבהרה – בחלופה הראשונה אמרתי שאני אאיר את ההבדלים מול הקורונה. ב-(1), "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ ובקשות לביטול סעד כאמור" – בקורונה הייתה התייחסות גם לסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר. השאלה אם זה נדרש או שלטעמכם החלופות האחרות מכסות את זה?
גור בליי
¶
השאלה האם הבקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות. זאת אומרת, האם התקנות מכוח חוק הסדר התדיינויות מכסות בעצם את המקרים האלה?
אהובה יששכר
¶
להבנתנו כן, זאת הייתה הכוונה. זאת אומרת, כל מה שנכלל בגדר סעיף 12, שאגב הוא יותר רחב ממה שהיה במקור כי במקור היה כתוב החזקת ילדים והסדרי קשר וכולי וכרגע סעיף 12 זה יותר רחב מזה.
גור בליי
¶
כן, לא, זה נכנס אבל, חברת כנסת גוטליב, זה במילה ייכנס לבקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
של הממשלה ובתי הדין, שההפניה לסעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות שמפנה לתקנות, בתקנות הבטחת קשר כולל גם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק שנייה, אני כן אומר מאחר וזה עלה, זה עלה מכמה כיוונים הנושא של היוועדות מרחוק, אני - - -
גור בליי
¶
שוב, בינתיים קיבלתי פה פשוט הודעות מכל מיני גורמים, שהבנתי שבהסכמת הצדדים היום יש סיטואציות בבתי הדין הרבניים שזה מתקיים בהיוועדות מרחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא אכנס לזה בתקנות. ככל שזה יידרש בכל מיני סיטואציות שבהן נדרש, וחס ושלום, מקווה שמצב החירום לא יתארך עד שזה יידרש, אז תביאו תקנות חדשות או שתעשו את זה - - -
גור בליי
¶
הארכת מועדים
4.
תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
פה אני רוצה לציין שההוראה האחרת לא קיימת בתקנות המקבילות, היא דווקא נראית הגיונית, כי יש מצבים. אבל היה רצוי, ובדיונים שהיו בתקופת הקורונה, כן הובהר לפרוטוקול דווקא על ידי נציגי משרד המשפטים שיראו איך יתאימו בתקנות האחרות שם בבתי המשפט ובבתי הדין האחרים עם תוספת מהסוג הזה שתאפשר לסטות במצבים המתאימים בהקשר הזה. אז אני מזכיר את העניין הזה, כי זה דווקא נראה הגיוני שיש כזו אמירה, אבל היא לא קיימת בסטים המקבילים, יעל. בסדר?
גור בליי
¶
מקריא: אגרה
5.
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ז-1955, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כן, אבל דקה, אנחנו כבר בתוך איזה סיעור מוחות בתוך הדבר הזה. טוב, בסדר, 100%, טוב. סליחה, גור, סליחה.
גור בליי
¶
אין בעיה. ב-5, גם פה עולה שאלה, אולי לרפי, גם פה בתקנות המקבילות ברירת המחדל היא הפוכה. זאת אומרת, בבתי המשפט האחרים ובבתי הדין הדתיים האחרים, הכלל הוא שהאגרה נדחית. לא צריך להגיש בקשה מיוחדת לזה. למה אצלכם צריך רק אם מוגשת בקשה?
רפי רכס
¶
דבר ראשון, אצלנו, להבדיל מערכאות אחרות, לא הערכאה השופטת זאת שמחליטה בנושא של דחיית אגרות אלא המזכירות עצמה. וזה יוצר, וזה הדבר הנוסף, מה שקרה אצלנו, זה ייצר צוואר בקבוק שצריך לחזור ולדון עכשיו על כל אותן אגרות שנגבו, שזה יוצא כבר כמויות אדירות. ולכן, הגישה - - -
רפי רכס
¶
בסופו של דבר, מדובר פה שכל האגרות בתקנות בבתי המשפט, כל האגרות אוטומטית נדחות עד תום התקופה.
רפי רכס
¶
אז אני אומר, אז אנחנו, אצלנו מצבת כוח האדם היא קטנה, ותחשוב שבתקופת אותה, תקופה שמוכרז עליה, צריך להתעסק באלפי ויותר מזה אגרות שלא שולמו ולדאוג שישולמו, ולכן הגישה שלנו הייתה, ואז - - -
רפי רכס
¶
כוח האדם, אני עונה, אמרתי שני דברים. א' אנחנו אלה שצריכים לדון אחר כך בנושאים, המזכירות והצוות שבה, בנושאים של האגרות שנדחו, ולא השופטים. כי אצלנו כך זה בנוי. וגם מצבת כוח האדם קטנה יותר בצורה משמעותית מבתי המשפט. ולכן, אנחנו, כאשר, הרי, זה כתוב כי כבר הוסכם על הנוסח הזה. זה הוסכם וזה נדון כי ערכנו דיונים גם עם המזכירויות שלנו והם פשוט מאוד אמרו "אנחנו לא נעמוד בזה". תום התקופה - - -
רפי רכס
¶
רק שנייה, דקה, דקה. לצורך העניין, שנייה, דקה. תארו לעצמכם שאנחנו מדברים על, שמעתי פה מישהו זרק תשעה חודשים, חלילה, של מצב חירום.
רפי רכס
¶
כן, אז אני אומר, נגיד אני אומר, נגיד תשעה חודשים של מצב חירום, תחשבו כמה אגרות נצטרך לטפל בהן בסוף התקופה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
רק שנייה, אל תדאג, אף אחד לא, כשיש לך, כשיש אפשרות להגיש בקשה ובקשה לדחות את האגרה אנשים תמיד מגישים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, מה שקורה להבנתי, הבקשה שתוגש בהקשר הזה לא תגיע לרשם או לשופט, ובשנייה שהוגשה בקשה יתנו, זה אישור אוטומטי. אתה לא תצטרך לדון, להבנתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הוגשה, זה לא שיוכרע. ולכן הם אומרים שאם יש אנשים שמשלמים ואחר כך, כי הם לא רוצים אחר כך להתעסק בבירוקרטיה, הם עצמם לא רוצים להתעסק אחר כך בבירוקרטיה, לשלם ושיתקעו להם את התיק, ואז, זה גם לא הדיין יכול להחליט פטור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
וגם פה אני אומר, שנייה, גם פה אני אומר את אותו עיקרון למרות שאני מבין את הטיעונים, אמת ויציב - יציב עדיף בהקשר הזה מבחינתי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא יודעת, אני אומרת לפרוטוקול בכל הכבוד למערכת, כבודה במקומה מונח. אני חושבת שצריך היה לעשות תואם ולקבוע עקרונית כמו בבתי המשפט האזרחיים, בכל הכבוד, שדוחים את האגרות בתקופת החירום. לא כן בקשה לא בקשה. זה שזה קשה למערכת לגבות את האגרות, בכל הכבוד, היא תתאפק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
היא תתאפק, ובסופו של דבר, הרי בסופו של דבר המשכורות לא משולמות להם מהאגרות. גם אם זה ייקח זמן עד שהם ימלאו את החסר הזה, נכון שיהיה תואם בעקרון הזה של תשלום אגרה. אבל כמו שאמרתי, אני פה היום בדעת מיעוט ויש לכם רוב.
רפי רכס
¶
מי שאין לו כסף או לא נוח לו עכשיו מגיש את הבקשה והוא מקבל את האישור הזה. התשלום אחר כך, אנחנו נצטרך לרדוף אחרי אנשים. קיבלתם כבר שירות, קיבלתם החלטות, אולי אפילו כבר פסק דין.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שנייה רגע, בתקופת חירום, תסלחו לי, העקרונות משתנים והחשיבה היא אחרת. זה שתצטרכו לרדוף אחר כך אחרי האגרות, איך אני אגיד לך את זה בתור אזרחית? זה פחות מעניין אותי, גם אם קיבלתי שירות זה כרגע לא מעניין אותי. בדרך כלל האגרות הן חסם. ואנחנו בדיוק רוצים לומר שבתקופת חירום אגרה היא איננה חסם. ולכן זה לא שונה מבית משפט אזרחי.
יהודה גוטמן
¶
צריך לחדד שהאגרות בבתי הדין הן מאוד-מאוד נמוכות יחסית לבתי המשפט. אגרת פתיחת תיק היא בערך 290 ומשהו שקל.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אגרה. אתם, כנסת ישראל מתקנת תקנות שמתחשבות במערכת במקום באזרחי מדינת ישראל. אני אומרת את זה לפרוטוקול. התקנה הזו מתחשבת במערכת בתי הדין במקום באזרחים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא לפרוטוקול, או כן לפרוטוקול. הכל לפרוטוקול בבקשה. כל אדם שיהיה ברור, וזה מה שנאמר פה, כל מי שבתקופת המצב המיוחד, איך שהוא נקרא, מצב חירום מיוחד, בתקופת מצב החירום המיוחד כל מי, וזה מנגנון שכבר קיים לכם – פתיחת תיק באינטרנט – אז אתה מסמן תיבת סימון "אני רוצה לא לשלם אגרה" ולא משלם אגרה, נכון?
יהודה גוטמן
¶
אבל זה קשור למה שאמרנו קודם. מה קורה כאשר הצדדים אומרים "אני רוצה לשלם עכשיו ולא אחר כך".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בבית משפט לא הייתה לו את האופציה הזאת. אומרים "אנחנו רוצים ולא רוצים את הבירוקרטיה אחר כך".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז קודם כל, תעשו את זה גם נגיש בצורה הזאת, אבל כל מי שלא יכול לשלם או לא רוצה לשלם בתקופת הירום המיוחד הזאת – לא ישלם. מי שכן מעוניין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ישלם אחר כך, בוודאי. כן, יידחה התשלום, הוא לא יצטרך לשלם כתנאי לפתיחת ההליך. שזה התקנה. הדבר הזה בסכומים שעליהם מדובר, בניגוד לאגרת פתיחת תיק בבית משפט שיכולה להגיע לכמה אלפים, אלפים רבים לפעמים, בהתאם לגובה התביעה וכדומה, ולכן, ובאמת הנושא הסוציאלי שם מאוד-מאוד משמעותי. הוא תמיד חסם, אבל הוא עוד יותר חסם בתקופת משבר. אז הצורך בכלל גורף הוא הרבה יותר חשוב ומשמעותי. פה מאחר ומדובר, פה מדובר באגרות נמוכות – מי שירצה ויכול ישלם, מי שלא יוכל או לא רוצה ישלם בתום התקופה כפי שקורה בבתי המשפט. מבחינתי, שוב, אני יכול לחשוב על הסדרים שנראים יותר טוב או יותר אלגנטי, אבל מאחר והמערכת כבר יודעת לעבוד עם ההסדרים הללו אני מעדיף לא לשנות כדי לייצר וודאות. סעיף 6.
גור בליי
¶
תוקף
6.
תוקפן של תקנות אלה לתשעה חודשים מיום פרסומן.
פה באמת עולה שאלה לגבי התקוף, כי יש באמת את הצעת החוק שמונחת על שולחן הכנסת, השאלה אם - - -
גור בליי
¶
כן, לא, אני מדבר כרגע על התוקף, כמה זמן התקנות האלה. האם תשעה חודשים, האם צריך לקצר את התקופה?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני דווקא חושבת, אני חושבת שזה להשאיר את התקנות האלה כי אם, לדעתי צריך להאריך את זה.
גור בליי
¶
נקווה, בעזרת השם, שיהיה כמה שיותר קצר. אבל אני אומר, התקנות הן בתוקף ומכוחן אתה יכול - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בדיוק. התקופה, אני חושבת דווקא שצריך להיות יותר אורך רוח בתקנות מהסיבה הפשוטה שזה לא קשור למלחמה הנוכחית, שיכולה להיות שבוע או חודש או חודשיים, חס וחלילה, אלא כי אתם כל הזמן אומרים שיש בקנה הצעת חוק. אני לא בטוחה - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא בטוחה שבתשעה חודשים, שזה יכול להביא אותנו גם לפגרת הקיץ הבאה, עוד לפני שתרגישו. אז בשביל מה שנתכנס עוד פעם להאריך תקנות בהקשר הזה. לא יודעת, אני חושבת תאריכו טיפה יותר.
ארז מלול (ש"ס)
¶
להשאיר את זה ככה כי יכול להיות שהם ירצו שינויים, אתה לא יודע מה מצב החירום, אתה לא יודע איך - - -
גור בליי
¶
בעצם, תשעת החודשים, אני חושבת שתשעת החודשים נותן לכנסת זמן עד פגרת הקיץ, בעצם, הבאה, לדון בהצעה שמונחת היום. השאלה אם זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, אבל הוא ענה לך. הנושא של התוקף, יש לו, אמרנו, את הצד האחד – כמה זמן, הארכה סבירה, תשעה חודשים. האם יש בעיה שהתקנות האלה יהיו בתוקף יותר? אני מקווה שבוודאי כאשר יהיה את החוק המתקן אז הוא יבטל את התקנות הללו. אז זו שאלה אחת, פרק הזמן – תשעה חודשים – ארוך מידי? קצר מידי? שנה? מה שעלה פה, זו שאלה אחת. והשאלה השנייה שהיא רלוונטית זה השאלה של הרטרו, של היומיים, בעצם או של שלושה ימים, רלוונטי גם לעניין אגרות וגם לעניין מועדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שמאחר ונאמר לנו פה בדיון על ידי נציגי הנהלת בתי הדין, שלמעשה בפועל פעלו לפיהם עד שהצלחנו, עד הצליחו ליישם פה את תהליך ההתייעצות שנדרש על פי חוק, עד שהצליחו להכין אותם ולהביא אותם לכנסת לאישור. אז אנחנו נמצאים, מדובר בסופו של דבר ביומיים, לא בזה. אנחנו היום ביום שלישי, מדובר להחיל את זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ראשון, כי שבת לא רלוונטי. אפשר לכתוב שבת אבל זה לא משנה, זה ראשון. אז מדובר ביומיים, ולאור הנסיבות שאנחנו נמצאים אני חושב שמתאים פה תחולה רטרואקטיבית, לייצר יישור קו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, ואפשר אפילו אם רוצים להצמיד את זה, תחילה במועד תחילתם של תקנות בתי המשפט המקבילות. אפילו לא צריך לכתוב תאריך. פשוט להשאיר, כי זה מבחינתי הסיבה העיקרית, גם מצד מרוץ הסמכויות וזה. אבל אפשר לכתוב תאריך, זה לא משנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אבל השאלה אם מניין ימים. לא, אבל מניין ימים זה בכל מקרה יום שפג תוקף וזה פגרה. כן, זה לא משנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השמיני. לדעתי. אתה רוצה לבדוק מתי תוקפן של תקנות בתי המשפט? יעל, עורכת הדין בלונדהיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, אז הם הכריזו מהשמיני, אנחנו משווים. רצינו לוודא שתקנות בתי המשפט המקבילות הן גם מהשמיני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, כן. אז נעלה, טוב, אז נעלה את מי שעכשיו הכי זמין. קודם כל מרקמן ואז לשכת עורכי הדין. אתם מעלים לי את רקמן? את עורכת הדין קמילה אביגיל מיכמן?
קמילה אביגיל מיכמן
¶
שלום, אני אשמח להגיד איזושהי התייחסות כללית כי הדברים כבר נידונו ככה בהרחבה, אבל מבחינתנו לפחות, כמי שמייצגים בתיקים של משפחה, במיוחד בתיקים מורכבים, האופן שבו התקנות כרגע מסדירות את מצב החירום בבתי הדין הרבניים מייצר אנומליה וחוסר סנכרון משמעותי ביחס למה שקורה בבתי המשפט לענייני משפחה. וכל הדיון שמתרחש גם לעניין סעיף הסל עם דן יחיד, גם לגבי אגרות, רק מעמיק בעצם את האנומליה ואת חוסר הסנכרון באופן שבו מתנהלים ההליכים. הצו, תקנות החירום בבתי המשפט כבר נכנסו לתוקף, מצד שני בבתי הדין הרבניים עדיין חלק מהדיונים התנהלו. אנחנו לא חושבים שיש הצדקה לגוף כמו מערכת בתי הדין, שבסוף זה גוף קטן מערכתית, גם נאמר פה מבחינת כוח האדם, שיהיו לו תקנות נפרדות. ואם כבר יש, כי כרגע - - -
קמילה אביגיל מיכמן
¶
אז אני אומרת, אז כרגע בגלל שזה המצב מבחינת סדרי הדין, לפחות הציפייה היא לנסות ולצמצם את הפערים ביחס למה שקורה בבתי המשפט לבין מה שקורה בבתי הדין הרבניים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש קונקרטי, מעבר לרצון שהתחלנו איתו בתחילת הדיון, גם שלי, שכמו שהתקנות של בתי הדין צריך אישור שר אז גם תקנות בתי משפט יהיה צריך אישור שר. אישור וועדה, סליחה. אבל מעבר לדברים האלו, אם יש בבתי הדין לעבודה מאפיינים משלהם והליכים מסוגים שונים, ובבתי המשפט הרגילים, ובתי הדין השרעיים יש להם תקנות משלהם, מה לא, מעבר לרצון שיהיה דומה, מה הבעיה שאת נתקלת בה בעצם ההסדרים?
קמילה אביגיל מיכמן
¶
והעמדה שנציגת לשכת עורכי הדין הציגה קודם על כך שזה לא פוגע לא בעורכי הדין ולא במתדיינים, מבחינתנו אנחנו לא רואים את הדברים בצורה הזו. מבחינת המתדיינים בוודאי שאי אפשר לבוא ולהציג עמדה שאומרת שמקסימום הם יכולים להגיע לבד ללא ייצוג ולאשר הסכם, או להגיע - - -
קמילה אביגיל מיכמן
¶
כמובן שאנחנו צריכים לשמור על זכות הייצוג של המתדיינים, וזו טובת המתדיינים מבחינתנו. גם פרוצדורה של אישור הסכם גירושין לצורך העניין, על אף שהיא יכולה להיראות כמו פרוצדורה שהיא בסך הכל פרוצדורלית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל, אבל גם כשהיא אמרה את זה אמרנו לה שזה לא חלק מסעיף הסל. זה אישור הסכם גירושים, אישור הסכם גירושים זה בסעיף 8, וסעיף הסל הוא סעיף 10.
קמילה אביגיל מיכמן
¶
אוקיי, אז אם יש שיקול דעת מותווה שמתווה שאת שיקול הדעת בסעיף 10, באופן שבו תהיה רשימה סגורה.
קמילה אביגיל מיכמן
¶
זה לכל הפחות, היינו רוצים ששיקול הדעת הזה יהיה מוגבל באיזושהי רשימת עניינים מאוד מוגדרת.
קמילה אביגיל מיכמן
¶
כדי לא לייצר בעצם את הפער ממה שקורה בבתי המשפט לענייני משפחה. כי גם חושב לזכור שהרבה מהתיקים הם מתנהלים באופן מקביל. למשל זוג שיש להם תביעת גירושין בבית הדין הרבני ושאר העניינים בבית המשפט לענייני משפחה, וכמובן שתמיד יש גם קשר בין הדברים. במיוחד שמצב החירום נמשך זמן רב, זה יכול להשפיע באופן מהותי על התנהלות ההליך.
קמילה אביגיל מיכמן
¶
אז כמובן שמבחינתנו, ברמה הגדולה, ברמת המאקרו אנחנו חושבים שנכון לתקן את התקנות שחלות על בתי המשפט ולהוסיף בסעיף ההגדרות, בסעיף 1, היכן שמובאת ההגדרה של בתי המשפט להוסיף "לרבות בתי הדין". גם בהגדרה של נשיא בית המשפט להוסיף סמכות זהה לבית הדין הדתי. ובכך בעצם לייצר בלימה בין מערכות בתי הדין הרבניים לבין מערכת בתי המשפט.
גור בליי
¶
יכול להיות שמענה מסוים שיכול להינתן, כי יש פה באמת בעיה אינהרנטית שנובעת מזה שזה תקנות שונות. התקנות שחלות על בתי המשפט הן מאוד כלליות ופה יש תקנות מאוד פרטניות. אבל יכול להיות שמענה מסוים שיכול להינתן במערכת בתי המשפט או במערכת של בתי הדין הרבניים זה בדיוק הסעיף שנותן שיקול דעת. וזה יכול להיות שאם יש הליך, הליכים מקבילים קשורים שמתנהלים בשתי ערכאות המקבילות, זה יכול, נשמע לי כנימוק שאפשר להעלות בפני בית המשפט המקביל לדון או לא לדון בהתאמה לערכאה המקבילה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. טוב, תודה. לשכת עורכי הדין, אהובה יששכר, רוצה להגיד עוד משהו? כן? היא זמינה? רוצה? היא לא. טוב.
אהובה יששכר
¶
טוב, אני, סליחה שאני חוזרת שוב לסעיף שכבר דנתם בו, אני מדברת על סעיף 3. טלי העירה הערה נכונה לגבי 3(א)(1) – הבקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר קיים. טלי אמרה, ומה אם רוצים לשנות הסדרי שהות וכאלה?
אהובה יששכר
¶
ואז התשובה הייתה שיש את סעיף 2. אלא מה היא, סעיף 2 מתייחס לבקשה שמתנהלת במסגרת החוק להסדר התדיינויות. יש הרבה תיקים שאנחנו כבר אחרי החוק להסדר התדיינויות ומתנהלים כבר תביעות בבית המשפט, ובמסגרת התביעה שמתנהלת רוצים להגיש את הבקשה לסעד הזמני. חייבים להוסיף את זה פה.
רפי רכס
¶
בחוק להסדר התדיינויות יש סעיף 5(א)(3) שהוא מדבר על מקרים דחופים, והוגדר שם בסעיף, בתקנה 12, מה הם המקרים הדחופים. היא אומרת שברגע שנגמר ההליך של הסדר התדיינויות ואנחנו בתביעה רגילה גם יש מקרים דחופים. לא, כי כתוב לנו פה העברת ילד, היא אומרת שזה לא רק העברת ילד. יש ענייני משמורת שהם דחופים. גם אם זה לא העברת ילד.
אהובה יששכר
¶
כן, לדעתי, צריך, ברור שצריך להתייחס לשינוי הסדרי שהות וטיפול נפשי בקטין כי אלה הדברים - - -
גור בליי
¶
רגע, אהובה, אז בעצם, אני פה, זה חוזר לשאלה שאני קודם שאלתי. אז השאלה בעצם האם יש מקום אולי באמת להחזיר, אולי זו הייתה הסיבה שבמקור - - -
גור בליי
¶
בדיוק, שב-3(א)(1) בתקופת הקורונה היה סעדים דחופים לעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וקביעת סדרי קשר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני יכולה להציע רגע משהו, שמחה? רק שנייה, גבירתי, שמחה וגור תקשיבו, תהיו איתי רגע. הרי, כתוב "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מהארץ או בקשות לביטול סעד כאמור" - אפשר לביטול או שינוי, ואז בתוך זה ייכלל גם שינוי.
גור בליי
¶
רגע, שנייה. הנוסח המקורי בתקופת הקורונה, וזו הייתה השאלה שלי מקודם, אני חושב שפשוט אם אנחנו מחזירים אותו, ואני אשמח לשמוע התייחסות.
גור בליי
¶
הוא פותר את זה. הוא היה "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וקביעת סדרי קשר".
אהובה יששכר
¶
אפשר גם, שזה יהיה הכי בטוח, כל הצעדים שמופיעים ב-5(3)(א) לחוק להסדר התדיינויות, יש שם רשימה, יש שם גם טיפול בקטין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אה, את אומרת שיהיה כתוב "בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות או בקשות בנושאים המנויים בסעיף זה, גם אם אינם במסגרת חוק הסדר התדיינויות".
אהובה יששכר
¶
דחופים, כי אנחנו מדברים על הסדרי שהות. אני פשוט חיה את זה. הילד במצוקה, רוצים לקחת אותו לטיפול - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ונושאים המנויים בתקנות שהותקנו, שנייה, ונושאים המנויים בתקנות שהותקנו לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
למה שלא נשאיר את זה, גבירתי, עורכת הדין מהלשכה, פשוט לא רואים אותך, את שומעת אותי?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה יוצא רחב. כל בן אדם מגדיר, כל מה שעורך דין צריך זה להוסיף כותרת "דחוף" ובית משפט צריך לדון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
כן, אבל אני פה לא רוצה שיהיה מצב שיש לך בקשה שקשורה להסדרי שהות שלא יהיה לך פנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז להסדרי שהות אנחנו נותנים מענה. נותנים מענה. אפשרות אחת היא לעשות את זה כמו שהיה בתקנות הקורונה, זו ההצעה של גור. אפשרות שנייה שהעלתה אהובה, של להפנות, לדעתי יותר זה, שלסעיף, שיהיה כתוב בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות – במקום שיהיה כתוב "לפי סעיף 5(א)(3)", אלא "בנושאים המנויים בסעיף 5(א)(3) ובתקנות - - -
גור בליי
¶
לא, צריך לקחת בחשבון, אני מבין שיעל בלונדהיים ממשרד המשפטים רוצה להתייחס אבל צריך לקחת בחשבון, אהובה, שאם מוסיפים את התוספת לאחת ומחזירים את זה למצב של הקורונה, השאלה אם הייתה בעיה. זאת אומרת, שוב, אותו דבר.