פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24/01/2024


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 131
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ד (24 בינואר 2024), שעה 10:00

הקפאת תוכנית קליטה וסיוע למדענים עולים חדשים ותושבים חוזרים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אוהד טל
טטיאנה מזרסקי

גרנית בן עזרא זינגר - מנהלת אגף א קליטה ומדע, משרד העלייה והקליטה

אילה אליהו - מרכז המדע והמחקר של הכנסת

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

ליאת הלוי - סמנכ"לית קהילות, ScienceAbroad ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

נדב דואני - מנכ״ל, ScienceAbroad ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

אברהם שרנופולסקי - ד"ר, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אמיר גת - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

מרט מנסיאן - מדען

שלומית אבינוח

אתי אפלבוים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הקפאת תוכנית קליטה וסיוע למדענים עולים חדשים ותושבים חוזרים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר-היום: תכניות משרד העלייה והקליטה לסיוע למדענים עולים חדשים ותושבים חוזרים ב-2024-2005. זה דיון רביעי. הדיון האחרון היה בהשתתפות שר העלייה והקליטה בדצמבר 2023. בישיבה האחרונה שהתקיימה הבטיח השר והודיע מנכ"ל המשרד כי כל המדענים שנתמכים על-ידי משרד העלייה והקליטה בתכניות השונות, ימשיכו לקבל את תמיכת המשרד גם בשנת 2024. אני רוצה לוודא שזה אכן כך.

שנית, לא ברור מה תכניות המשרד לגבי מדענים ותושבים חוזרים חדשים שלא נכללים עדיין בתכניות הסיוע של המשרד, בעיקר נוכח האנטישמיות הגואה בעולם והעובדה שחלקם אף סובלים מחרם אקדמי. זה מוביל הרבה אנשים שבעבר לא חשבו לחזור לכאן לשקול ולראות איך הם כן חוזרים.

תקציב משרד העלייה והקליטה לתמיכה במדענים עולים ותושבים חוזרים ירד ב-38% בעשור האחרון. סכומי הסיוע בעצם לא עודכנו ב-6 השנים האחרונות. ישנו מחסור בתקנים באוניברסיטאות. בעקבות החלטת ממשלה בנושא הן מחויבות לקלוט את המדענים בתום חמש שנים.

הצטרפות לתכנית קמ"ע ב' כרוכה במגבלת גיל מעל 45 וגם זה מהווה חסם בחלק מהמקרים. המדענים שעוסקים בתחומי מדעי החברה והרוח לא מצליחים בשום מקרה בשוק הפרטי, בניגוד למי שעוסקים במדעים מדויקים, שאז דווקא השוק הפרטי הרבה יותר מעניין אותם מהמוסדות האקדמיים.

ביקשנו מנציגי משרד הקליטה, מות"ת ונציגים של המוסדות האקדמיים למצוא דרך להרחיב את תכנית קליטת מדענים עולים. בשנת 2023 נקלטו בישראל 350 מדענים עולים ותושבים חוזרים ואושרה תכנית "עמית מחקר להבאת מדענים לישראל" שמתוקצבת בעלות של 5 מיליון שקלים.

אני אציין שוב את מספר העולים לישראל שצמח באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. כתוצאה מכך ברור לחלוטין שאם ממשיכים לטפל באותן תוכניות שהיו לפני כן באותם ההיקפים שהיו לפני כן, באוכלוסייה שהיא גדולה פי 4 ופי 5, אז בעצם אנחנו לא נותנים שום פתרון.

אני אומר את הדברים לאור מה שאני חושב שיכול לקרות בשנתיים הקרובות. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שבאקדמיה המערבית פרסמה שהחל מה-7 באוקטובר מתקיים חרם סמוי על חוקרים ישראלים, שבא לידי ביטוי בביטול הזמנות לכנסים משותפים, דחיית מאמרים לפרסום ומענקים לחוקרים ישראלים. זה מציב סכנה למעמדה המדעי של ישראל ועלול לפגוע בכלכלה הישראלית.

לפי המחקר, ישראל נתונה לגל אנטישמיות חריג וקיימת עלייה בשנאה כלפי יהודים וישראלים. האיום הזה הוא ברור אבל הוא גם הזדמנות עבור מדינת ישראל להחזיר הרבה מאוד תושבים חוזרים וגם לקלוט כאן מדענים עולים.

ביקשנו לייצר ודאות, זאת הבקשה שלנו ממשרד העלייה והקליטה בתחום הזה, דהיינו, לוודא שאכן כל מי שנמצא בתוך התכניות יודע שהוא מקבל את מה שהבטיחו לו. אני מבין שלא היה תעדוף ביעדי המשרד לשנת 2024. ביקשנו לדעת האם מגבשים איזו תכנית כזאת לנוכח המצב ולהבין מה התכניות לשנתיים הקרובות?

בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אכן אנחנו בדיון השלישי בנושא. אני נמצאת בקשר ישיר עם הרבה עולים, ביניהם גם מדענים ובעלי תארים מתקדמים. אני אשתף אתכם במה שנודע לי מהם ומה החוויות שחווים מדענים עכשיו. אני מדברת על אלה שהגיעו ארצה במהלך השנתיים האחרונות מאז שפרצה המלחמה באוקראינה.

אנחנו יודעים שיש שלושה מסלולים של תמיכה במדענים עולים חדשים שאמורים לתת עידוד ותמריץ למסגרות בארץ שיקלטו אותם וישתתפו חלקית בשכר. נוצרות כמה בעיות: אם המחקר כבר קיים, או הנושא קיים כבר במסגרת אקדמית, לא תמיד שמחים לקלוט עוד מדען חדש כי הוא מהווה תחרות למדענים שכבר עובדים בנושא הזה והם לא כל כך ממהרים לקלוט אותו.

אם זה נושא חדש שאף אחד לא התחיל בפיתוח של הנושא ומדובר ברעיונות חדשים ותזה חדשה, זה דורש מהמסגרת האקדמית הוצאות כדי להתחיל את המחקר. התמיכה שמדען מקבל מטעם משרד הקליטה הוא השתתפות חלקית בשכר של המדען. התמיכה היא לא מימון מלא של השכר אלא מימון חלקי לעידוד. עכשיו יש מצב לא פשוט במדינה והתקציבים מצומצמים, לא מוכנים להתחיל נושאים חדשים ובעצם המדענים נשארים מחוץ למסגרות.

הבעיה השנייה זה מגוון המקצועות המוכרים. זאת אומרת, הסיוע שמציע משרד הקליטה היום הוא רק למקצועות ותחומים מסוימים. יש רשימה ולא כל בעל תואר שלישי או תואר מתקדם יכול לקבל זכאות למלגה או תמיכה מאיזו קרן. למשל, בשנים האחרונות נכנסו לשוק הרבה תחומים חדשים. אני רוצה לשאול: תנו לנו את תמונת המצב ותגידו מתי פעם אחרונה עודכנה של הרשימה של המקצועות בהם מדענים עולים זכאים לקבל סיוע? מתי הכניסו בפעם האחרונה מקצועות ותחומים חדשים ומה התחומים שמועדפים על ידכם לתמיכה? יש מקצועות בתחום דיגיטציה, הייטק, מדיה שאינם נכללים בכלל ברשימה הזאת.

עוד דבר מעניין שרציתי לציין. ב-18.1, ממש לפני כמה ימים, יש ברוסיה עיתון חדש "נובה גזטה", והם פרסמו נתונים מאוד מעניינים.

הוא באמת חדש?

יחסית, אחרי פרסטרויקה.

לפי הנתונים, מ-2000 עד 10,000 מדענים עזבו את מדינות חבר העמים, כלומר, רוסיה, בלרוסיה ואוקראינה. לפי הנתונים שלהם, רוב המדענים הגיעו לישראל. מה לעשות, זאת עובדה. בלי לפגוע בשום אומה או לאום אחר, בקרב יהודים יש הרבה מדענים, אנשי מחקר ומדע וזאת עובדה שהם תרמו רבות לפיתוח המדע בעולם.

הרבה הגיעו לישראל אבל מה אומרת הסטטיסטיקה שלנו? של משרד הקליטה? של הסוכנות? איפה הם? הם לא נמצאים בכמויות כפי שאנחנו רואים במקומות אחרים.

אני אגיד לך למה: כי הם לא רשומים כאן. שקילת תארים על-ידי משרד החינוך נעשית אך ורק כשעולה בעל תואר שלישי ממציא אישור מעסיק, או שהוא מועמד להעסקה במסגרת ממשלתית. זה אך ורק לצורך שקילת שכר. דוקטורים בעלי תואר שלישי עובדים עכשיו כעובדי מעבדה, כטכנאים בגלל שלא הכירו להם בתארים, בגלל שמשרד החינוך שלנו לא מסכים להאריך להם ולשקול להם תארים כשהם מגיעים ארצה ומגישים את התעודות שלהם. זאת הבעיה השלישית.

בעיה נוספת. נודע לי שיש קרנות ותמיכות מגרמניה ומדינות אחרות ששואפות לתמוך במדענים כדי לקבל אותם אצלם בארץ. הם מעוניינים כי הם יודעים שהמדענים יוכלו לתרום לפיתוח המדינה. האם אנחנו רוצים רגרסיה או שאנחנו רוצים פיתוח? הממשלה צריכה לשאול את עצמה.

כן, הממשלה, בבקשה. מי מתייחס ממשרד הקליטה?

אני אתייחס. לגבי תעדוף תחומים ועדכון תחומים. במרכז לקליטה במדע אנחנו מסייעים למדענים בכל התחומים. אין לנו רשימה של התחומים. אנחנו מסייעים בכל התחומים, מדעי החברה ורוח, טכנולוגיה ומדעים מדויקים, מדעי חיים ורפואה. התנאי היחיד הוא שהם צריכים לעסוק במחקר או בפיתוח. לצורך העניין, אם הוא עורך-דין והוא עוסק בפרקטיקה של עריכת דין, גם אם הוא בעל תואר שלישי הוא לא יקבל מאיתנו סיוע אלא יקבל סיוע מאגף תעסוקה. הוא מקבל סיוע אבל לא מהמרכז לקליטה במדע. במרכז לקליטה במדע אנחנו מסייעים לכולם ואין צורך באישור של האגף לאישור תארים של משרד החינוך. מבחינתנו, ברגע שהוא שולח לנו את התעודות, אנחנו בוחנים אותן. יש לנו ניסיון וידע.

כמה כאלה מקבלים היום סיוע?

נכון להיום בפועל מקבלים סיוע בסביבות 650 מדענים, כאשר אנחנו מדברים על כמות שגדלה באופן משמעותי. בסוף שנה שעברה כולם קיבלו סיוע. כל המדענים קיבלו סיוע ובסוף 2023 לא היה מדען אחד שהגיש בקשה ולא קיבל סיוע.

ידוע לי על מישהו בתחום תקשורת ומדיה עם תואר שלישי ומחקר מוכר בחו"ל - - אני אשלח לך פרטים.

צריך לבחון כל מקרה לגופו. יכול להיות שהוא עסק בתקשורת אבל לא עסק במחקר או בפיתוח ואז גם אם נעשה שמיניות באוויר לא נצליח לשלב אותו.

המספר של 650 בכמה הוא גדל? כמה נתתם, למשל, ב-2020 וכמה אתם נותנים ב-2023?

לא הבאתי את כל הנתונים לפה.

את אומרת שאין אחד שפנה ולא קיבל סיוע. כולם קיבלו את אותו היקף סיוע? מספר המדענים גדל פי 3, זה אומר שתקציב האגף שלך גדל פי 3?

הוא לא עלה פי 3. בשנה רגילה יש לנו בסביבות 1,100 מדענים לטיפול. כבוד השר ומנכ"ל המשרד הציגו את זה בישיבה הקודמת. רואים לאט לאט את העלייה כאשר השיא היה ב-2023. זאת אומרת, שהגל שך בקשות לסיוע שהתחיל בפברואר 2022 בגלל הלחימה היה בשיאו ב-2023. לוקח זמן עד שנכנסים, נקלטים ולומדים.

בשנה רגילה יש בסביבות 400 מדענים שמקבלים סיוע. כשאנחנו מדברים על מדענים בסיוע יש לנו גם את קמ"ע ב' שהולך ויורד. לכן, כשאנחנו מדברים על עלייה, היא גם סופגת את הירידה של מדעני קמ"ע א' שפרשו לגמלאות. אנחנו מדברים על עלייה שיחסית למשרד היא מאוד משמעותית. מבחינת תקציב, בשנה רגילה אנחנו מתוקצבים בסביבות 15-16 מיליון. המספרים הוצגו בפניכם. בשנה שעברה היינו עם 23 מיליון כאשר ניתן מענה לכל המדענים שהוגשה עבורם.

מה יהיה בשנת 2024?

אין הפרדה וכל התחומים מקבלים סיוע. חשוב לי לחדד את זה.

לגבי 2024, המשרד כרגע בשלב שהוא בונה את התכנית התקציבית. מדענים שנכנסים השנה לשנה שנייה ושלישית יקבלו סיוע. מדעני תכנית קמ"ע ב' גם יקבלו. אנחנו עדיין לא יודעים באיזה היקפים אבל התכנית תמשיך לרוץ. התכנית לקליטת מדענים חוקרים מצטיינים באקדמיה בשיתוף עם הות"ת. תכנית חזקה שאמורה לתת מענה, גם אם זה לא בתקנים, אבל כמה שיכולנו בנושא של קליטה באקדמיה. היא ממשיכה וגם כן תתוקצב.

התוכנית לשמירה על קשר עם מדענים ישראלים בחו"ל גם ממשיכה. במיוחד עכשיו אנחנו צריכים את זה לאור גל האנטישמיות. לגבי חדשים, ברגע שהמשרד יגבש את התכנית, יהיה לנו מענה מה קורה עם החדשים.

כמה חדשים יש?

אין לנו עדיין נתונים. אנחנו מדברים על ועדות שהתקיימו ב-17.12 ואנחנו היום ב-22.1. עדיין לא אספנו את הנתונים לגבי החדשים שנכנסו. לקראת הוועדה שתתקיים בחודש הבא יהיה לנו את התקציב ואז תהיה לנו תמונה יותר ברורה. כרגע כל מי שקיבל עד ה-17.12, כולם קיבלו סיוע. כרגע אנחנו שבועיים שלושה אחרי ואנחנו ממשיכים לאסוף את הנתונים.

נדב דואני, בבקשה.

תודה רבה על הזכות. אני שמח שמהצד של המשרד, למרות האתגרים התקציביים והקיצוצים, התוכנית שלנו נשמרת. יש לנו שיח מאוד פורה מול השר, המנכ"ל וכמובן מול גרנית והצוות שלה. אנחנו נמצאים שם במקום מצוין וצועדים קדימה. יש לנו עוד כמה משימות ואתגרים ואני מקווה שבעזרת ה' בשנת 2024 נצליח לפצח אותם ויביאו בשורה משמעותית.

זה תהליך, זה מורכב. כולנו גם נמצאים פה במלחמה, הקשב מאוד מאתגר, אבל אנחנו נמצאים שם. אני יכול להגיד לכם שמהצד שלנו אנחנו צועדים קדימה ומתפתחים. עכשיו נפתחה קבוצה חדשה שלנו בהולנד. פתחנו קבוצות מקצועיות גם בתחום המשפט ובתחום הפרא רפואי.

שאלת קודם לגבי תחומים חדשים.

אתם מרגישים את גל האנטישמיות הזה?

הוא משמעותי. עשינו בדיקה מול סגני הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטאות בשאלה האם הם מרגישים שינוי בכמות ההגשה למשרות? יש עלייה, למעט אוניברסיטה אחת שאמרה שהיא מרגישה 20%, אבל לדעתי, הנתונים שלה הם נתונים של התקופה מלפני ה-7 באוקטובר. כן, כולם מרגישים עלייה של 20%. זה לא משנה את העובדה שמספר התקנים נשאר אותו דבר. פה זה כבר תקצוב של מל"ג וות"ת. אם הם יתקצבו יותר תקנים, יוכלו לקלוט יותר אנשי סגל. מבחינתנו הפתרון נמצא במקומות אחרים – בתעשייה וצריך עידוד לקליטה בתוך התעשייה. לכן, אגב, אנחנו עושים שני פרויקטים מאוד מעניינים עם הרשות לחדשנות. אנחנו מאמינים ששם יהיו יותר משרות. אנחנו כן עוסקים עכשיו בנושא של תחומים פרא-רפואיים. אתם חייבים לדעת שהתחום הפרא-רפואי נמצא במשבר. אין מי שילמד את המקצועות של ריפוי בעיסוק, קלינאים, סיעוד. אין מי שילמד את זה. עוד חמש עשר שנים אנחנו נהיה במשבר ולא יהיו אנשים חדשים כי אין סגל שילמד את זה.

עכשיו נפתחה אצלנו קבוצה חדשה כדי להביא אנשי סגל למקצועות האלה, שזה בעיקר במכללות. למכללות יש תקנים אבל אין מי שילמד את זה. אנחנו בגזרה שלנו מנסים לסייע בכל התחומים. כן, חד משמעית רואים עלייה. אנחנו מזהים אנשים מכל הקצוות, מכל המגזרים. ישראלים שרוצים לחזור לארץ אומרים: זה לא המקום שלנו להיות בחו"ל, המקום שלנו זה לחזור חזרה לישראל.

האם התחלתם לדבר על תכנית השבת המוחות שדיברנו עליה בדיון הקודם?

כן, התחיל שיח. התחילו יוזמות בכל מיני כיוונים. אני לא אוהב לדבר על דברים שלא קרו. יש לנו שני תהליכים שאנחנו מנהלים במקביל.

אני מדבר מול משרדי הממשלה.

כן, בוודאי. מול משרד העלייה והקליטה יש לנו איזו תכנית שאנחנו עובדים עליה והשינוי יהיה יותר שינוי רגולטורי. אנחנו בתהליך של שיח. ייקח זמן אבל אני מאמין שנהיה שם.

מה עם משרד הכלכלה?

אנחנו מדברים עם משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה הוא לא המשרד שאנחנו עובדים מולו. אנחנו עובדים מול רשות החדשנות. משרד הכלכלה פחות שותף לעניינים. ברגע שהרשות עברה למשרד המדע אז עובדים מול הרשות. הרשות היא רשות עצמאית אז אתה לא צריך פה משרד ממשלתי.

כשאתה מדבר על משרות בתעשייה, התאחדות התעשיינים, למשל, מאוד רלוונטית פה.

היינו בעבר בשיח עם התאחדות התעשיינים. הם לא נמצאים שם. התאחדות התעשיינים לא נמצאות במשרות למדענים ולמחקר אלא משרות יותר מסורתיות. כך אנחנו מרגישים את זה מהצד שלהם. רשות החדשנות מאוד פעילה בנושא הזה ועומדת לצאת בכל מיני מודלים חדשים בשנת 2024, שהם יהיה מאוד רלוונטיים לשיח הזה על המדענים.

גרנית, את רוצה להתייחס לשיח שלהם עם משרד הכלכלה?

זה לא משרד הכלכלה. היום מי שרלוונטי יותר זה משרד המדע כי הרשות לחדשנות היא כבר לא תחת משרד הכלכלה אלא תחת משרד המדע. למעשה, אנחנו התחלנו שיח איתם. בסופו של דבר - - -

מבחינתכם מהנדסים זה לא נחשב בתוך העולם של המדענים.

בהחלט כן. גם אם הם בתואר שני ועושים במחקר או פיתוח, הם בטיפול שלהם. אנחנו מטפלים בתואר שני ומעלה.

ובעבודות מחקר ופיתוח בחברות תעשייתיות גדולות יש מחלקות מחקר ופיתוח.

נכון, ושם הם משולבים באמת.

זה לא רק בסטרטאפים.

אתה בהחלט צודק. יש לנו בהחלט הרבה.

אבל זה בצמצום, יש ירידה.

השנה האחרונה היתה מאתגרת מבחינה כלכלית עוד מלפני המלחמה ואחרי המלחמה עוד יותר.

שנה הבאה תהיה יותר מאתגרת.

כן, אבל בשוטף אנחנו עובדים עם מאות חברת.

עובדים על איזו תכנית ממשלתית בהיבט הזה של השבת מוחות?

קודם כל, כמו שאמרתי, אנחנו צריכים לבחון מה המצב התקציבי. כן אני יכולה לומר שהמשרד בהחלט רואה חשיבות בסיוע למדענים.

אני אומר את זה בכל ישיבה ואני אחזור ואגיד את זה. סליחה, אתם עובדים הפוך. אל תסתכלו על המצב התקציבי. אתם צריכים לבוא עם תכנית, זה החלום שלנו, זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אחר-כך בדיוני התקציב יחתכו לכם, לא יתנו לכם את זה, יצמצמו את זה, אבל לא יכול להיות שאנחנו יושבים ומחכים לראות מה היה התקציב ואז בהתאם לתקציב אנחנו בונים חלום. תעשו את זה הפוך. תבנו את החזון. את כמנהלת אגף קליטה במדע תבואי למנכ"ל שלך עם איזה חזון. תגידי אני צריכה 230 מיליון. אז הוא יגיד לך שלא תקבלי את זה. אז מתחילים להתייצב אבל מבינים מה הכיוון, מה החזון ואיך מגשימים אותו. אולי לא בסכום הזה, אולי בסכום אחר אבל מה החזון שלנו?

יש חזון אבל הוא מוקדם וראשוני ואי-אפשר כרגע לפתוח אותו פה. אני גם רוצה לחזור על הנתונים. יש לנו כרגע 686 מדענים בסיוע. מתוכם כמעט 300 מדענים הם מרוסיה ואוקראינה. אלה נתונים שנשאלתי לגביהם קודם.

האם הממ"מ יודע להגיד מה הסיוע שנותנים במדינות אחרות, למשל, פליטים מאוקראינה שהיגרו לגרמניה?

לא כרגע, אבל אם תבקשו נוכל להביא.

אז אני מבקש.

חבר הכנסת עטאונה רצית לומר.

תודה רבה כבוד היושב-ראש. הגעתי לדיון כדי להעלות סוגיה של תושבים חוזרים, בעיקר סטודנטים מהחברה הערבית שיצאו לאירופה ולכל מיני מדינות בעולם. אחרי 6-7 שנים שהם למדו והשקיעו הם חוזרים. בחלק מהמקרים, במיוחד במקצועות הרפואה, יש בעיה עם הרישוי. צריך להיות רישוי, אין מחלוקת, אבל כל הנושא של ההכשרה ושל קורסים שמתקיימים זה מצריך הרבה השקעה, גם אחרי ההשקעה שהם עשו בחוץ לארץ. לא מוגדר בדיוק מה הסיוע שהם מקבלים ואיך אפשר לעזור.

הסוגיה הנוספת היא גם לגבי המקצועות שהם חסרים והם חסרים גם בחברה הערבית. הוא הזכיר את הפרא רפואי וגם אצלנו זאת בעיה מאוד גדולה. אנשים שחוזרים מוצאים קשיים להיקלט במערכת ובשוק העבודה. רבים מהם חוזרים למקום שלמדו ונקלטים שם. חבל שאנשים שרוצים לחזור ולהיות במערכת ולתרום לחברה ולקידום שלה ובגלל המצב וחוסר הסיוע להם הם מוצאים את עצמם בחוץ. תודה.

תודה. זה לא בדיוק נושא הדיון. אנחנו עוסקים בזה הרבה בדיונים על תעסוקה לעולים ותושבים חוזרים. הדיון הזה עוסק במדענים עולים בדיוק לנושא המחקר והפיתוח.

גם תושבים חוזרים. התחברתי לחלק השני.

בסדר, אבל הסוגיה של התעסוקה היא סוגיה אחרת מסוגיית המשרות באקדמיה. אלה שני דברים שונים.

זה גם תעסוקה.

זה דיון אחר, זה לא הדיון הזה. יש הרבה מאוד סטודנטים שחוזרים.

אשמח לקיים דיון על תושבים חוזרים.

יש, אנחנו עושים ואתה מוזמן לדיוני הוועדה בשוטף. עשינו 3-4 דיונים על תעסוקה וחסמים בתעסוקה, הכרה במקומות עבודה, הכשרות מקצועיות וכדומה.

אלכס מילר, בבקשה. אחרי זה אני ארצה התייחסות של הות"ת למה שעלה פה.

אני מההסתדרות הכללית. נכנסנו עכשיו מאוד עמוק בכל מה שקשור לתעסוקת עולים. אתמול החלטנו לקיים שלושה ירידים ברחבי הארץ ליוצאי ברית המועצות בחיפה, ראשון לציון ובאר-שבע. אנחנו גם נפנה לכולם שיגיעו לירידים, כמובן פונים גם לכל המעסיקים.

ההסתדרות עשתה יריד תעסוקה לאחר הקורונה ובעצם גייסנו 17,000 משרות. כל מעסיק שיראה לנכון לפתוח את הדלתות ליוצאי ברית המועצות, מוזמן.

אני אישית נחשף מידי חודש לעניין ההכרה בתעודות של המוסדות, דווקא מבית המועצות לשעבר. אני יכול לתת לך דוגמה אחת: מישהו שבא מהתחום של המיסוי הכלכלי, עורך-דין. הוא עובר ממוסד למוסד, מביא את כל המסמכים מהמוסדות, שהוא עבד במקצוע, הכירו בתואר. עכשיו מבקשים ממנו תעודה שכמעט בלתי אפשרי להשיג אותה, שזה אישור מעבר ממוסד למוסד. יש גם את הקבלה, יש את הסיום, יש הכול, אבל בלי זה לא מכירים בתואר.

לפעמים אתה רואה שסתם מחפשים. קצת לפתוח את הראש, מדובר בתעסוקה של אנשים. אנחנו מייצגים את רוב אנשי האקדמיה בישראל מבחינת המוסדות. הם כולם אצלנו חוץ מהמרצים. אני גם מזמין כל מי שרואה לנכון לפנות. אנחנו נדאג ונפעל ונעזור. כהסתדרות אנחנו יכולים להיות גם מול המוסדות להשכלה גבוהה אבל אני פונה גם למשרד החינוך: תפתחו קצת את הראש שלכם גם בתחום הזה כשאתם עוברים על המסמכים של העולים.

הם לא בדיון כי הדיון הוא לא על הכרה במקצועות ושקילת תארים אלא על מדענים עולים למחקר.

אני די בטוח שברגע שאתה נמצא באוניברסיטה מבקשים ממך מסמכים והכרה בתואר שלך. זה הכול מחובר. גם ות"ת וגם השכלה גבוהה מחוברים לאותה ועדה במשרד החינוך שאחראית בעצם להכרת התארים. הם מקבלים משם את הנתונים ומשם זה מתקדם. אני חושב שסינרגיה בין כל הגופים האלה יכולים לסייע לכל אותם אלה שמגיעים.

אמית גת, בבקשה. תתייחס לנושא התקנים במוסדות להשכלה גבוהה והפתיחה שלהם לטובת עולים ותושבים חוזרים.

ראשית, אנחנו לא מתערבים בנושא של פתיחת תקנים. זה נושא שהמוסדות אחראים לו באופן בלעדי. אנחנו לא באים למוסדות ואומרים להם לפתוח תקן כזה או אחר. אנחנו עובדים בשיטה של תמריצים. אנחנו כן יכולים לפתוח תוכניות, למשל, לקידום סגל בתחומים של קוונטום ונושאים אחרים. בתחום של מדענים עולים אנחנו עושים את זה. אנחנו משתתפים בתוכניות יחד עם משרד העלייה והקליטה. יש את קמ"ע א' כמובן.

כמה אתם מתקצבים בתוכניות האלה?

סדר גודל של 20 מיליון שקלים לפחות בשנה.

זה מהתקציב של ות"ת.

נכון, תקציב של ות"ת. אני אוכל לדייק את זה בהמשך. יש ירידה בתקציבים של קמ"ע א' על פני השנים.

קמ"ע ב' אתם מתקצבים?

כן. אנחנו משתתפים יחד עם משרד הקליטה. יש לנו תכנית נוספת שפתחנו השנה לסגל שהוא לא סגל אקדמי בכיר אלא חוקרים מצטיינים במעמד חוקר שישתלבו במעבדות מחקר. גם שם יש קליטה של 7 במחזור הראשון החל מהשנה. שוב, אנחנו עושים את זה יחד עם משרד העלייה והקליטה. כששם יש ירידה וצמצום של התקציבים, זה מקטין את התוכניות.

אתם לא רואים באינטרס שלכם לתת לזה פיצוי כששם יש ירידה בתקציבים?

אני אומר שוב. אנחנו לא מתערבים ספציפית בדברים האלה. זה מסר לא נכון. אנחנו בשמחה ניכנס כשותפים והתרומה של המדענים מאוד חשובה. יש תחומים שלמים שהוחיו וקיבלו בוסט רציני בתוכניות של קמ"ע א' בעיקר, אבל אנחנו לא יכולים להחליף את משרד הקליטה בקטע הזה.

ד"ר מר מרט מנסיאן.

(נושא דברים באנגלית)

אני מצטער, אני אדבר באנגלית כי העברית שלי לא טובה. אפילו אני לא מבין את עצמי.

הבנת מה שאנחנו אמרנו?

כן. הבנתי כי יש לי כאן את האוזן השלישית שלי.

לפני שאתחיל אני רוצה להפנות שאלה למשרד הקליטה.

בבקשה תציג את עצמך, מי אתה? מתי עלית? למה אתה פה?

אני עולה חדש. עליתי במרץ שנה שעברה. במקור אני מרוסיה. ברוסיה עסקתי בפיתוח הייתי בעסקי נדל"ן ועשיתי עבודה מדעית בנדל"ן. הדבר השני שאני עושה זה לאמן ולפתח אנשים בארגונים. אנחנו מחפשים מתודולוגיה חדשה ללמד אנשים מבוגרים במקצועות האלו. אנחנו נמצאים כעת בזמן שבו אין לנו 5 שנים, 3 שנים או שנתיים כדי ללמד מקצועות חדשים לכן אנחנו צריכים אפשרות ללמד. זאת אומרת, אנשים עובדים ובו זמנית אנחנו מלמדים.

באתי לישראל בגלל המצב ברוסיה. אני לא אפרט כי אני מניח שכולכם יודעים. אני מדען עולה חדש וזה הנושא בו אנחנו עוסקים כעת. אני לא מדבר עברית, אני כמעט שנה בארץ ואני לא יכול לעשות משהו בעצמי. אני לא יכול לשתף בידע שלי ואני לא יכול לתת מעצמי ולהיטיב עם המדינה הזאת. יש לזה כמה סיבות ואולי יש כמה פתרונות שאני יכול להציע.

בקיצור, מה הבעיות שאתה חווה?

הבעיה הראשונה היא השפה העברית. השפה הרשמית היא עברית ואתה לא יכול ללמד באנגלית ואתה צריך לדעת עברית ברמה האקדמית כדי ללמד. צריך 3-4 שנים ללימוד השפה ברמה של הוראה. לא שפה מדוברת אלה שפה שאפשר ללמד בה.

מה הבעיה השנייה?

הבעיה השנייה התוכנית לתמיכה במדענית נפסקה בתחילת אוקטובר, עד כמה שידוע לי, ומאז אין קרן חדשה למדענים חדשים.

הבעיה השלישית היא לא בעיה אלא מטרה. זה נכון שבעלייה הזאת הגיעו הרבה עולים ויש הרבה אוניברסיטאות אבל ברובם התקנים מלאים. אז מה יעשו המדענים החדשים?

אם תיתן לי רגע, אני אוכל לשתף אותך בפתרון.

יש לך דקה.

דבר ראשון, צריך תוכנית מיוחדת ללימוד עברית למדענים כי מדענים צריכים לדבר בשפה מדעית אקדמית.

דבר שני. יש הרבה חברות בישראל שמעסיקות אנשים אבל הן חברות בינלאומיות. הן יכולות לממן חלק מהעלויות של התוכניות שהופסקו בתחילת אוקטובר.

הפתרון השלישי, אפשר לנסות לארגן תוכניות באוניברסיטאות כדי לספק מדענים שיכולים ללמד שם בקורסים כדי שיוכלו להתפרנס מהשוק ולחלוק את זה עם האוניברסיטאות. זה יכול לפתור חלק מהבעיות.

גרנית, את רוצה להתייחס לדברים שנאמרו קודם?

הסיוע הופסק באוגוסט וכמו שציינתי הוא חזר. כל המשאבים הנדרשים הוקצו ואין מדען אחד שנשאר ללא סיוע. כל הבקשות שהוגשו לנו מומנו וסייענו.

יכול להיות שיש כאלה שלא הגישו כי פורסם שאין סיוע.

אנחנו עושים את העבודה הפנימית שלנו. מייד כשידענו שיש תקציב עדכנו את כל החברות. יש לי צוות גדול שהעבודה שלו זה להיות בקשר עם החברות, עם האקדמיה, עם מכוני מחקר. עדכנו את כל המדענים וכל מי שהיה בקנה. עדכנו את כולם שהסיוע חזר.

מה בעניין השפה?

פה אני פחות יכולה להרחיב כי זה לא התחום שלי אבל אני יודעת שהמשרד השקיע הרבה מאוד בכל הנושא של אולפנים לעברית. הוא מאוד פיתח את הנושא בשנה האחרונה ופתח אולפנים חדשים.

רק בספטמבר, אחרי שנה של דיונים פה, נפתחו אולפנים חדשים.

הוא שאל ואני גם מבקש את ההתייחסות של האוניברסיטאות: למה אי-אפשר לייצר את האופציה בשנים הראשונות שהוא יוכל ללמד גם באנגלית.

הם בהחלט עושים את זה. לאוניברסיטה יש אינטרס שהם ילמדו. ברגע שמדען נקלט אצלנו הוא מתחיל ללמד ברגע שהוא יכול.

השאלה האם הוא יכול ללמד באנגלית?

זה תלוי במוסד, במערכת שהוא נקלט אליה.

יש אפשרות ללמד באנגלית?

אני מוועד ראשי האוניברסיטאות. יש לי כמה הערות.

אני לא מכירה בעיה של מדען שנקלט באוניברסיטה והשפה היא המחסום. ברגע שהוא עובר את הבדיקות האקדמיות והוא נחשב מספיק טוב כדי להיקלט באוניברסיטה באחת התוכניות במסגרת הות"ת או במסגרת משרד הקליטה, העניין הזה הוא לא בעיה. יש כל מיני הסדרים. אפשר לדחות את הזמן שהוא מרצה או לאפשר לו גם ללמד באנגלית. יש תוכניות באנגלית באוניברסיטאות. לא זה המחסום.

חשוב לי שייאמר לפרוטוקול ואני אומרת את זה בכל הדיונים שאני משתתפת בהם, שהבעיה היא העניין התקציבי. בסוף, זה עניין של כסף. אמרו פה שות"ת צריך להשלים את משרד הקליטה. ממש חשוב לי להגיד. ות"ת לא יכולים להגיד את זה מפאת מקומם אבל אנחנו כן אומרים את זה בקול רם. יש ארבעה קיצוצי רוחב שמסתכמים בכמעט 600 מיליון שקלים שהושתו על מערכת ההשכלה הגבוהה, נכון ל-2024. בנוסף, 200 מיליון שקלים עליהם היה קרב בממשלה. בהתחלה הסכימו שיקצצו במערכת ההשכלה הגבוהה ואחרי זה הורידו את הקיצוץ הזה. חוץ מזה, עוד 200 מיליון שקלים משקיעה היום המערכת להשכלה גבוהה בסיוע לסטודנטים במילואים. זה פטורים מתשלומי שכר דירה ועוד.

זה הנטל שיש כרגע על המערכת. אין לזה כרגע שום פתרון בתקציב 2024 וזה נוגע גם לנושא של הדיון הזה. כמובן שזה מקשה לקלוט מדענים עולים או מדענים חוזרים. יש רצון אדיר לעשות את זה.

לנושא של המימון של הות"ת. כשאני מדברת על 23 מיליון, אנחנו בכלל עוד בלי קמ"ע א' ובלי קמ"ע ב'. לצורך העניין, קמ"ע א' ממומנת 60% על ידנו ו-20% - - אנחנו מדברים פה על 40 מיליון בשנה. כנ"ל קמ"ע ב'. החלוקה היא 60% אנחנוו-20% הות"ת ו-20% המוסד.

קמ"ע ב' זאת תוכנית שתימשך?

כן. היא תימשך, אני עדיין לא יודעת באיזה היקפים. בשנה שעברה הוגבלנו בהיקף אבל היא תימשך.

אברהם שרנופולסקי.

אני נשיא עמותת פרקטיקה ויו"ר ראש עמותה חזית הכבוד. בנושא של מדענים ומהנדסים עולים יש צורך לחדש פרויקט שנקרא פעילות למען מדענים עולים. זה פרויקט שבזמנו הוקם במשרד העלייה והקליטה במימון מטעם כספים קואליציוניים של ישראל ביתנו. בפרויקט השתתפו בתי טכנולוגיה, מרכזי מדע בעשר הערים הגדולות. הפרויקט נסגר לפני כחמש שנים. יש צורך גם עכשיו לספר לכם איזה פעילויות היו. אנחנו עזרנו למדענים ומהנדסים עולים בקידום פרויקטים ופטנטים. אנחנו הגשנו עשרות פרויקטים לחממות טכנולוגיות. ארגנו קורסים שונים, קורסים לשפות אנגלית, עברית. עזרנו בביקור במפעלים בישראל. עזרנו גם בפרסום מאמרים וכדומה.

עכשיו יש צורך לחדש את הפרויקט. אנחנו מבקשים מהוועדה לעזור לנו לחדש את הפרויקט או במשרד העלייה והקליטה או במשרד המדע והטכנולוגיה. תודה רבה.

תודה.

אני חייב לומר. התחושה של הוועדה היא שבתחום הזה אנחנו הולכים עם הזרם ומה שהיה הוא שיהיה פלוס מינוס. אני חושב שזאת התייחסות לא נכונה. אני לא מרגיש את ההתנפלות על הנושא. אני באמת חושב שצריך למפות מה הפוטנציאל, גם הפוטנציאל בלהגביר את המספרים. יש קיצוצים במוסדות להשכלה גבוהה, אין מה לעשות, כולם מקצצים. התקציב יקוצץ גם במשרד העלייה והקליטה וגם במשרד החינוך. כולם יסבלו מהקיצוץ הזה ושנה הבאה לא תהיה קלה מבחינת התקציב.

יחד עם זאת, גם בתקציב מקוצץ אפשר לייצר תוכניות של שיתוף פעולה בין המוסדות האקדמיים לבין התעשייה ומשרד העלייה והקליטה יודעים מה הפוטנציאל. אני חושב שצריך להתחיל למפות את הפוטנציאל ולייצר תוכנית ממשלתית. אמרתי את זה גם בפעם הקודמת. אנחנו פשוט נפספס את הפוטנציאל הזה. כולם מדברים על תחושות ומרגישים שמשהו יכול לקרות, אבל דה פקטו, אנחנו לא באירוע.

אני אבקש מהממ"מ לעשות מיפוי. גרמניה זאת אחת המדינה ויכול להיות שיש עוד מדינה או שתיים ששווה להסתכל עליהן מבחינת הסיוע שהן נותנות למדענים כדי לעודד אותם לבוא אליהם.

מדענים פליטים.

לא רק פליטים, יש גם מהגרים. למשל, קנדה היא מדינה שנותנת הרבה הטבות במובנים האלה. צריך לעשות את המיפוי הזה כדי שנוכל להציג אותו פה ואז לקיים דיון יותר עמוק.

רק גרמניה?

לא, גרמניה, קנדה ועוד מדינות שאולי שווה להסתכל עליהן. אני מניח שכשתתחילו לבדוק תראו את זה קופץ. צריך לעשות את זה. בסוף זה מוביל להחלטת ממשלה שכולם יצטרכו לקחת בה חלק. אני אומר שוב שזה לא רק תקציב, זה גם הקלות, זה גם פתיחה של אפשרויות נוספות למחקר, זה גם הוספה של שיתופי פעולה כאלה ואחרים. מתוך הדבר הזה יכולים לצאת דברים מדהימים גם לאקדמיה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.