פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לביטחון לאומי
06/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 75
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, כ' באלול התשפ"ג (06 בספטמבר 2023), שעה 15:15

מניעת מעורבותם של גורמי פשיעה בבחירות לרשויות המקומיות במגזר הערבי – ישיבה דחופה

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
עמית הלוי
חמד עמאר
אפרת רייטן מרום
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן

אחמד טיבי
ירון לוי

טל אלמלם - מסווג, משרד ראש הממשלה

ורד פולג - רח"ט ערבי ישראל, המטה לביטחון לאומי

רועי הראל - עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ לילית ניצן טייבר - ר' תחום אח"מ, המזכירות הבטחונית, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ דוד שריקר - ר' מנהלת בחירות, המשרד לביטחון לאומי

תנ"צ יגאל עזרא - ס' ראש אגף סי"ף משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק חלי סרי
נורית יכימוביץ' כהן
–
–
ע' רח"ט מודיעין, המשרד לביטחון לאומי
ראש תחום ביטחון פנים, ממ"מ

ניצב יגאל בן שלום - ר' אח"מ, משטרת ישראל

נצ"מ משה פינצי - ר' אח"מ, משטרת ישראל

נצ"מ דרור אסרף - רח"ט מודיעין

סנ"צ שחר לוי - ע' ר' אח"מ, משטרת ישראל

סנ"צ גלעד בהט - רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, משטרת ישראל

סנ"צ סיגלית יאמין - רמ"ד מאוימים, משטרת ישראל

תנ"צ שמעון נחמני - סגן ר' אג"מ, משטרת ישראל

תנ"צ אלעזר כהנא - יועמ"ש המשטרה

רפ"ק שי מליחי - ע' ס' ר' אג"מ, משטרת ישראל

רפ"ק שרית כץ בן משה - ר' תחום וועדות כנסת לשכת מפכ"ל, משטרת ישראל

ניצן ברמלי - נהג, משטרת ישראל

רונן פרץ - מנכ"ל משרד הפנים

משה הראל - סמנכ"ל בכיר הון אנושי ומינהל, משרד הפנים

ריאן גאנם - מנהל אגף בכיר, משרד הפנים

מאיה שרון כהן - סגנית מנהל אגף בכיר בחירות, משרד הפנים

עידו לינד - מנב"ט, משרד הפנים

וחיד חשאן - מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים

רון אלמוג - ממונה בכיר, משרד הפנים

ליטל מוסיקי בלומנטל - ממונה, משרד הפנים

עידית בן אליהו - דוברות, משרד הפנים

טל רבינא - יח"צ, משרד הפנים

קרן דהרי - ממונה, המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנאן יחיא - משפטנית במחלקה למשפט פלילי- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עלאא איוב - הפרויקטור לענייני החברה הערבית, פרקליטות המדינה

שי פנחס - רפרנט פנים והגנת הסביבה, משרד האוצר

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יוני אריה - רכז מחקר והערכת, יוזמות אברהם

מחמיד סמיר
- ראש עיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

לאה גופר

יונת מייזל

חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




מניעת מעורבותם של גורמי פשיעה בבחירות לרשויות המקומיות במגזר הערבי – ישיבה דחופה

תודה רבה לכל מי שטרח לקחת חלק בדיון החשוב הזה. מעבר לעובדה שהייתי ראש מועצה ממונה ביישוב בטובא זנגריה במשך כמעט חמש שנים, ואני מכיר קצת את התהליך של לפני בחירות, וזה הדבר שמאוד נצרב בזיכרוני, אז נעשתה אליי גם פנייה של פורום המנכ"לים של ראשי הרשויות, עם בקשה לקיים דיון על מה שקורה לקראת הבחירות. עכשיו, אני עושה את כל הפתיח הזה ומציין אותו, מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. אנחנו כבר חובקים את המספר 170 נרצחים בחברה הערבית, וזה לא משהו שקל לחיות איתו.

אבל זה לא הדיון. הדיון הוא על מה שקורה כרגע לקראת הבחירות אל מול הרשויות המוניציפליות, לקראת הבחירות המוניציפליות. שם להבנתי, הולך וגובר המתח וטומן בחובו פוטנציאל אולי עד כדי רצח. יש כאלה שאומרים שאנחנו כבר אחרי. אז הדיון הזה יתמקד בנושא של איך אנחנו מונעים מארגוני הפשיעה ומארגונים אחרים, או מכל מי שטומן את ידו בצלחות הדמים האלה, לפעול ולנצל את החודשיים הקרובים לקראת הבחירות בלבצע את זממנו. זו המטרה של הדיון, איך מונעים את זה. על הדברים האחרים עוד נקיים דיונים נוספים, אין שום ספק. אבל זה הנושא שכרגע עומד בראש מעייניי, ולכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה, ואני שמח שגם המשטרה נענתה ושלחה לפה חבורה מכובדת מאוד של מפקדים, שיוכלו להתמודד עם השאלות ועם התופעות הקיימות, ואפילו עם פתרונות לאיזה כיוונים נכון ללכת.

אני שמח לראות פה רבים מחבריי, חברי הכנסת.

המפכ"ל יגיע?

המפכ"ל, לפחות להבנתי, נכון לרגע זה, לא. אנחנו קצת נשנה את הסדר.

אנחנו שמענו שהשר הורה לו לא להגיע. זה נכון?

אם זה היה תלוי בשר, המפכ"ל היה מגיע.

אנחנו לא מכירים הנחייה כזו.

לא, לא, ברור. הכל בסדר. אנחנו נשנה קצת את הסדר, בדרך כלל אנחנו פותחים דיון כזה במילות פתיחה של חברי הכנסת. אני אבקש מחברי הכנסת חבריי להיות קצת סבלניים. אנחנו נפתח קצת עם נתונים של הממ"מ, נאפשר אחרי זה לראש עיריית אום אל פאחם לדבר בווידאו, ומיד אחרי זה נאפשר לחברי הכנסת לומר את מילות הפתיחה. רשמתי את כולכם, כולכם תקבלו אפשרות לומר מילות פתיחה.

אני רק מזכיר, המטרה שלנו היא משותפת, לראות איך אנחנו מתכוננים לבחירות הקרובות ולמנוע את מה שקורה, כך שאם אנחנו ניקח את הזמן מהדוברים האחרים, לא יישאר זמן, וב- 16:45 אני חייב לסיים. אז אנחנו נתחיל, נורית בבקשה.

צהריים טובים, תודה רבה. נורית, ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. יו"ר הוועדה ביקש מאיתנו לספק נתונים על ראשי רשויות מקומיות מאוימים בשנים האחרונות. בשנת 2020 כתבנו מסמך קודם, המטרה של המסמך הזה הייתה לעדכן אותם, וכדי לעמוד על הקשר בין עניין הבחירות לבין ראשי הרשויות המאוימים, ביקשנו מהמשטרה הפעם נתונים משנת 2017 עד היום. בתשובת המשטרה נמסר לנו שבגלל קוצר הזמן להכנת הנתונים, הם בעצם בוחרים להתמקד בשלוש מהשנים האלו, והשנים שנבחרו להעברת נתונים, הן 2018 שהייתה שנת בחירות, 2022 שזו בעצם השנה שעברה שלא הייתה שנת בחירות, והשנה הזו שהיא שוב שנת בחירות, אבל בעצם מדובר פה בנתונים חלקיים, כי אנחנו רק בתחילת ספטמבר. אז קודם כל זה לא כל חודשי השנה, ובנוסף לזה הבחירות הן רק בעוד חודשיים, כך שייתכן שחלק מהאפקט עדיין לפנינו.

אנחנו כן יכולים להגיד מנתוני המסמך הקודם, שבין שנת 2017-2018 הייתה עלייה במספר ראשי הרשויות המאוימים. לפי הנתונים שהעבירו לנו הפעם, ב-2018 היו 63 ראשי רשויות מאוימים. זה נתונים של מדור מאוימים במשטרה. בשנת 2022 היו קצת פחות, 53. והשנה עד תחילת ספטמבר, בעצם עד שלשום, כבר היו רשומים 50 ראשי רשויות מאוימים. שוב, ייתכן שהתמונה הזו תשתנה ככל שתתקדם השנה וככל שנתקרב לבחירות, אנחנו לא יכולים לדעת מראש אם יהיו יותר או פחות.

מה שכן אנחנו יכולים לדעת, זה שבחלוקה לערבים ויהודים מבחינת הרשויות, אנחנו יכולים להגיד שיש ייצוג יתר לרשויות מקומיות ערביות בהיבט של ראשי רשויות מאוימים, כאשר בכל אחת מהשנים שעליהן יש לנו נתונים, יותר מ-50% מהמאוימים היו ראשי רשויות ערביות. מדובר על סדר גודל של בין 53-58% מראשי הרשויות המאוימים, שהם מרשויות ערביות, וזה בזמן שרק שליש מראשי הרשויות בישראל הם שייכים לחברה הערבית. אז יש לנו כאן ייצוג יתר.

דבר נוסף שאולי גם קצת מתכתב עם הנושא של רשויות ערביות, זה בעצם חלוקה לפי מחוזות, כאשר מחוז הצפון נמצא במקום הראשון לרעה.

הוא מוביל כל השנים האלה, גם 2018, גם 2022, גם 2023.

נכון, לאורך כל השנים. בסך כל השנים 36% מראשי הרשויות המאוימים נמצאים במחוז הצפון, ו-20% נמצאים במחוז חוף, שלמי שמכיר את מפת מחוזות המשטרה, זה גם מחוז צפוני רק יותר מערבה. זה בערך מחדרה עד גבול הצפון, כך שבעצם אזור הצפון מכיל 56% מראשי הרשויות שהם רשומים כמאוימים במדור מאוימים של המשטרה. ושוב נזכיר, שרוב הרשויות המקומיות הערביות נמצאות באזור הצפון.

לגבי מה המדינה עושה, אז עוד מעט כנראה המשטרה תגיד לנו את הצד שלה. לנו מבחינת נתונים, יש נתונים על הסיוע שמשרד הפנים נותן לצורך אבטחת ראשי רשויות מאוימים. הסיוע הזה מעוגן בפקודת העיריות וגם בנוהל של משרד הפנים. שניהם ביחד בעצם קובעים קריטריונים ואת סדר הפעולות שצריך לבצע כדי לקבל את הסיוע, כאשר כאן אנחנו רואים, אם מסתכלים משנת 2018 עד היום, אנחנו רואים שבשנים הראשונות יש עלייה. רק אני אזכיר שבין הקריטריונים למתן הסיוע התקציבי, אפשר למנות בעיקר את אשכול חברתי-כלכלי 1-6 לפי הסיווג של למ"ס, ולכן מספר הרשויות שיקבלו סיוע הוא לא כמו מספר הרשויות שבהן יש ראש רשות מאוים, הוא יהיה קטן יותר. לא כל רשויות מקבלות סיוע.

אבל רוב הרשויות הערביות יקבלו.

רוב הרשויות הערביות נמצאות באשכול 6 ומטה. אז משנת 2018 לשנת 2020, אנחנו רואים עלייה של כמעט פי שלוש, משש רשויות שמקבלות סיוע ל-17. כאן אני מדברת על רשויות יהודיות וערביות יחד. ומשנת 2021, התחילה ירידה במספר הרשויות שקיבלו סיוע, וכיום, לפחות עד סוף חודש יולי, אנחנו מדברים על שמונה רשויות שמקבלות סיוע.

הרשויות שבע, ואחת יהודייה.

אז תכף נגיע להתפלגות לפי יהודים וערבים. רק אני אגיד, שבהתאם לעלייה והירידה האלה במספר הרשויות, גם השתתפות משרד הפנים קודם עלתה מ-2 מיליון בערך, ל-11 מיליון, ומאז ועד היום ההשתתפות יורדת. מה שבעצם מתוקצב לרשות המקומית, זה מאבטח וזקיף עבור ראש הראשות.

אם אנחנו מסתכלים על התפלגות לרשויות יהודיות וערביות, אנחנו יכולים לראות שבכל אחת מהשנים יש הרבה יותר רשויות ערביות שמקבלות סיוע, מאשר רשויות יהודיות, וזה מתבטא גם בתקציב לרשויות ערביות שהוא יותר גדול. חשוב לציין שלא רק משרד הפנים משלם, אלא גם הרשויות המקומיות עצמן משלמות מתקציבן, וזה בעצם הולך על חשבון התקציב של הרשות המקומית, וזה גם בגלל ההשתתפות העצמית שנדרשת בנוהל כפונקציה של האשכול החברתי-כלכלי.

ככל שהאשכול נמוך יותר, המדינה משלמת יותר?

כן. אז זה נע בין 70-90% השתתפות לפי האשכול החברתי-כלכלי, אבל בסופו של דבר הרשויות המקומיות גם הן משלמות כסף, ובחישוב גס אפשר לומר שחלק מהרשויות המקומיות משלמות כמה מאות אלפי שקלים בשנה מתקציבן לטובת מימון האבטחה.

רק כדי להבין את הסטטיסטיקה, הסיוע והנוהל בעניין האבטחה הוא רק לראש הרשות או גם לבכירים?

אז אני גם אגיד, לא רק בכירים, גם בעלי תפקידים, יש לנו גם נתונים על סיוע יותר קטן שניתן לבעלי תפקידים. זה יכול להיות מהנדסים, מנהלי מחלקות, חבר מועצה באחת הרשויות, מנכ"לים. ורק הערה לסיום, שבעצם על הפרק עומדת, וזה לא כתוב במסמך, סוגיית האבטחה של המתמודדים לרשויות המקומיות. ראוי לשאול איך נעשית חלוקת התקציב או האחריות. אנחנו הבנו מדיון שהתקיים מוקדם יותר השבוע, שיש איזושהי התדיינות בין משרד הבל"מ לבין משרד הפנים, וזה לא סגור. תודה.

נהדר, תודה רבה. אנחנו נעבור ברשותכם לשמוע את ראש עיריית אום אל פאחם בשיחת זום.

שלום אדוני היו"ר. אני קודם כל אתחיל מגילוי נאות – אני לא מאוים ברוך השם. אבל זה לא אומר כלום על מה שיהיה היום, מחר, מחרתיים.

תנסה להישאר אופטימי.

אני אופטימי, מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימי. אנחנו נמצאים לפני הבחירות, בטח שיש פחד. להגיד לך שאין פחד? יש פחד. להגיד לך שאין אצל המשפחה הקרובה והרחוקה פחד? יש פחד, ולא משנה מי ראש הרשות ומי בעל התפקיד ברשות המקומית.

יש איומים ישירים ועקיפים של ארגונים על נבחרי ציבור. אנחנו ראינו מנכ"ל נרצח, יורים על ראשי הרשויות. רק שבוע שעבר ירו על ראש עיריית טמרה. הדברים לא עולים בקנה אחד עם ההיגיון הישר, וההיגיון הישר אומר שמישהו צריך לתת ביטחון לאותם אנשים.

זו פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה. אנחנו מדברים על פגיעה קשה מאוד מאוד בדמוקרטיה. אני שמעתי את הנתונים כאן, מבחינתנו כוועד ראשי רשויות יש לנו נתונים על כמעט 40 ראש רשות מועמד ונבחר ציבור, ולצערי הרב אני אומר את זה כאן – האבטחה לא עוזרת. צריך שהמשטרה תטפל באופן ממש מידי בתופעה. יש הרגשה אצל רוב ראשי הרשויות, אצל נבחרי הציבור ואצל העובדים, שהמשטרה מזניחה אותם ולא נותנת את האבטחה הראויה להם כדי לשמור על חייהם, וגם על חיי הקרובים שלהם. אתה אמרת שהיית בטובא זנגריה, אז תשב עם אוסאם ותשמע ממנו מה הרגשות שלו ואיך הוא מבטא את הדברים האלה, ואת הזעם שלו.

לכן, הלוואי והמשטרה תתן מענים לאותם אנשים. אתה יודע מה? אני גם אמרתי למי שצריך להגיד את זה, לאותם שומרי סף, שהדברים האלה – אי שמירה על דמוקרטיה, זה הדבר הכי הכי הכי קריטי, כי בסופו של יום מי שיגיע להיות נבחר ציבור או אפילו עובד עירייה, הם אותם אנשים שלא אני ולא אתה, ולא אף אחד מהנוכחים רוצה לראות שם. לכן אני אומר את הדברים האלה בהרבה כאב, הגיע הזמן לעשות מעשים, והמעשים לא נעשים עכשיו. תודה.

תודה רבה לך, ההערות וההתייחסות שלך היו מאוד חשובות לפתיחת הדיון שלנו, באמת תודה רבה. חבריי, חברי הכנסת, יש פה הרבה, ואני רוצה לאפשר לכל אחד מכם לדבר, אז כל אחד מכם שייקח שלוש דקות ויישא את דברי הפתיחה שלו, ישאל את השאלות, הנושאים שנראים לו חשובים, כדי שנוכל לתת אחרי זה לגורמים האחרים להתייחס. חבריי הגברים תמתינו רגע, ליידיס פירסט. מירב בבקשה.

קודם כל אין לי בעיה שייתן לחמד, אבל תודה רבה ורפואה שלמה קודם כל לפני הכל, עברת תאונה לא פשוטה, הרבה בריאות. תראו, אי אפשר לנתק את מה שקורה בבחירות ממה שקורה בחברה הערבית. מי שיתייחס רק לבחירות ולא יתייחס לפשיעה כולה, הרי הוא עושה שקר בנפשו. כי בסוף, יש כאן אירוע מטלטל כל יום. כל יום. פעמיים ביום מדינת ישראל קמה לרצח בחברה הערבית. אלו נתונים דרמטיים שלא היו כאן, בוודאי שגם בממשלה שלנו היה, אבל שם התעסקנו בזה, הייתה תוכנית, שישה משרדים עסקו בזה, ישבו כל שבוע על המדוכה, ובאמת הצלחנו לא רק לבלום אלא גם להוריד את מספר הנרצחים. ולכן קודם כל צריך להתייחס לתמונה הכללית. עכשיו לעניין המועצה, ובגלל שאני רוצה לעמוד בזמנים שהקצבת.

יש כאן אירוע שכשעשיתם הממ"מ, הכל היה מולי, זה נכון שהשווית ל-2018. כי בסוף לא דומה 2018 שהיא שנת בחירות מוניציפלית, לשנת 2022. וכבר עכשיו המספרים מטרידים עוד לפני שהגענו לאוקטובר. זאת אומרת, אנחנו הולכים לכאוס. אם אלה המספרים שמצאת עכשיו, עוד לפני שהגענו לבחירות, יש פה משהו שצריך לכולנו להבליט את כל מה שצריך בשביל לשים פה את מרכז הכובד. עכשיו, אי אפשר לצפות שרק המשטרה תנהל את האירוע הזה. אי אפשר. אני לא אומרת את זה בתור יו"ר הוועדה לשעבר, זה לא הגיוני. מי שבא ממשרד הפנים, אדוני היו"ר, צריך פה ממש סוג של שוויון בהתייחסות. זה יפה שהמשטרה הגיעה גם עם אנשים מכובדים שאני מכירה באופן אישי, והם אנשי מקצוע, ותודה שבאמת באתם לתת את העמדות שלכם, אבל זה לא יכול להיות רק משטרה. משרד הפנים צריך להסביר איך מתמודדים עם מועמדים. מילא שהוא ייתן את האבטחה רמה שיש לראש העיר.

דיברנו כאן על אותם מנכ"לים, מהנדסים. מי ייתן את האבטחה לאנשים האלה? מי ייתן להם? אני לא אקרא, כי אין לי זמן. ירי לעבר ראש רשות כמו טמרה, זו פגיעה בסמל שלטון.

נכון.

פגיעה בסמל שלטון לכל דבר, ואני חושבת שיש כאן כמה משרדים. מילה אחרונה אני רוצה לומר. תראו, אני כמו שאתם יודעים, יום ולילה, גם אחרי סיום התפקיד בוועדה, עוסקת בביטחון פנים, מסייעת ליו"ר איפה שאני יכולה, אבל גם מותחת את הביקורת שלי האופוזיציונית על ההתנהלות בעיקר של השר.

אני חושבת, וזה אתה צריך להעביר למי שנמצא. אם לא יהיה כאן לקראת בחירות אוקטובר התכנסות של כמה ראשי משרדים, שזה בל"מ, שזה משפטים, שזה בטח ובטח פנים, וכל אותם גורמים, אפילו משרד האוצר, כי צריך לתקצב גם את משרד הפנים על העניין הזה. אם לא יהיה כאן איזושהי קבוצה, שהחל מספטמבר-אוקטובר, תתכנס ותעסוק אך ורק בבחירות, אנחנו הולכים לקטסטרופה אמיתית של רצח ושל פגיעה בחיי אדם.

טוב שכינסת את הדיון הזה בפגרה, הוא סופר דרמטי בעיניי, הוא סופר דחוף. אני חושבת שאחת המסקנות שהוועדה צריכה לצאת, מעבר לזה שנדבר כאן ונאמר, זה איזשהו גוף שייקח עליו את הבחירות המוניציפליות ברשויות. כי אם עכשיו הגעת ל-50 עוד לפני שהתחלנו את ספטמבר, המספרים יהיו גדולים, ואני מאוד מאוד מקווה אדוני היו"ר שתיקח את זה. אתה לא יכול רק אתה לעשות את זה, יש כאן משרדי ממשלה, זה התפקיד שלהם, וצריך לתת כמה יותר כוחות. אגב, הכוחות של מג"ב, ראיתי גם שהיום הצליחו לפצח באמצעות מעורבות שב"כ. צריך הרבה הרבה יותר כוחות כדי למנוע את הקטסטרופה של המועמדים.

תודה רבה מירב. רגע לפני שאנחנו עוברים לאפרת רייטן מרום, יש לנו פה חבר כנסת חדש.

אני מבין שאחרי הנשים, זה אני רופא נשים.

אתה יודע מה? הולך. אבל רק רציתי להכיר לכם את ירון לוי, היה סגן ראש עיריית בת ים, החליף את אורנה ברביבאי, כבר איחלתי לו בדיון הקודם הצלחה בכניסתו ובתפקידו, ועכשיו חברת הכנסת אפרת, שלוש דקות בבקשה.

תודה רבה. אני בעיקר רוצה להציף שאלות שככה העסיקו אותי, ולכן זה גם לא ייקח הרבה זמן, כי הנתונים הם קשים. כולנו גם פותחים את העיתונים, רואים אותם יום-יום, הולכים לביקורי ניחומים לא עלינו, והמצב הוא באמת מחריד. אני מבינה, א', שמונה כבר ביוני פרויקטור, הניצב יורם סופר. אז א', מה הוא עשה עד עכשיו, מה התוכניות, מה הכוונה, האם מישהו כאן הולך להציג אותם, דברים שנעשו, דברים שייעשו, האם יש לכם כוונה להציג את זה?

השאלה השנייה שרציתי לשאול, היא מה לגבי התקציבים? אני לא יודעת אם זה חלק מ-9 מיליארד שבעצם השר מאוד גאה בכך שהוא השיג למשטרה. אז האם במסגרת ה-9 מיליארד מוקצב כסף, תקציב, האם יש שם תקציב שמיועד ספציפית לעניין הזה, מהו? האם הוא צבוע ספציפית לעניין הזה, ונוכח הנתונים שעולים וגואים, ייתכן מאוד שצריך להגדיל גם את התקציב לזה. האם אתם ביקשתם, האם אתם דורשים, האם זה משהו שבא מהכיוון שלכם?

מעבר לזה, עלתה איזושהי הצעה, שאני חושבת שהיא ירדה מהר מאוד מן השולחן, אבל הייתה הצעה לדחות את הבחירות של הרשויות המקומיות בחברה הערבית, שזו בעיניי הצעה קטסטרופלית.

מי הציע את ההצעה הזאת? לא שמעתי.

זה עלה בדיון באחת מהוועדות הממשלתיות. זה עלה בישיבת ממשלה, כמו להעביר את האריתראים מדרום תל אביב לצפון תל אביב.

לא חשוב, ברור לגמרי שההצעה הזאת היא קטסטרופלית, אבל בעיקר עצם זה שהיא עלתה, כמובן שהיא מעידה על חוסר אונים. איך ראיתי, ראיתי כל מיני כותרות 'חוסר שליטה', 'חוסר אונים', 'אובדן שליטה'. אני חושבת שצריך לתת לזה גם כן כמובן את המענה, וכמובן שאלת שאלות – אם אנחנו נמצאים היום במצב שבו יש 40 או 50 מאוימים, מה עושים כרגע בפועל שלא נגיע בעוד חודשיים לכפול, ל-80. איזו סיבה בעצם יש היום בפועל, שהמצב לא יילך ויחמיר? כי כל יום אנחנו שומעים על עוד ועוד, או שזה נגמר ברצח, או ניסיון לרצח.

תודה רבה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

זה באמת הולך לפי מגדר.

מאוד אוהבת את הרעיון החדש הזה של היו"ר, אני מציעה לאמץ את זה באופן קבוע.

אני מנסה כל הזמן לעשות דברים שונים, שלא ישעמם לכם אצלי בדיונים. בבקשה עאידה.

בפעם הראשונה ח"כ בכנסת ישראל, או יו"ר העיף אותי. לא הוציאו אותי מדיונים.

בבקשה.

טוב, זה יישמר בקורות חיים שלך כבוד היו"ר. למרות שאנחנו כאילו מנסים להתבדח אולי כדי קצת לצאת מהאווירה המאוד עכורה שאנחנו עוברים בימים האחרונים, ובחודשים האחרונים. אנחנו כבר גם בתחתית היום בזה שדיברתי על הפשיעה המשתוללת, ונכון אנחנו מדברים ויש חשיבות רבה לדבר על האיומים ועל הסכנות כלפי נבחרי ציבור וכלפי בכירים בשלטון המקומי, ובכל מיני תפקידים, אבל חשוב גם להזכיר שהאזרח הרגיל הערבי, גם כן מאוים. אם לדייק, כולנו מטרות ניידות בימים האלה. אין אף אחד שיש לו חסינות ממה שקורה בתוך החברה. גם לפי גיל, גם לפי מגדר, וגם לפי כל שייכות שהיא.

אבל בכל זאת, אני חושבת שגם לצערי הרב הדיון הזה בא מאוחר מאוד, כי לא היינו צריכים לחכות לבחירות כדי לדעת שראשי הרשויות מאוימים. אנחנו יודעים, והמשטרה יודעת, וגם הציבור יודע. אני במקרה לפני שקיבלתי את ההזמנה, עבדתי על כל התיק של הפשיעה שאני טיפלתי בו, מצאתי שאילתות שהגשתי לשר לביטחון פנים אז ארדן, בשנת 2018 ו-2019, כבר מתריעה בשאילתה ומבקשת מידע כמה ראשי רשויות וכמה בכירים נמצאים בדירוג סכנה מאוד גבוה, ומה בדיוק המשטרה מתכננת לעשות. ולצערי הרב, הכתובת הייתה על הקיר. והיום המצב הוא, שכולם מרגישים מאוימים, והם מאוימים בגלל שהם עומדים בפני ארגוני הפשיעה, וחוסמים בגופם, מילה במילה, חוסמים בגופם כניסה והשתלטות של ארגוני הפשע על הרשויות המקומיות. ואיפה הייתה המשטרה כל הזמן הזה? ואיפה היו רשויות המדינה כל הזמן הזה ולא רק בחודשים האלה?

לצערי הרב, אני חושבת שאי אפשר לא לדבר על העובדה שמועמד לראשות עיר נצרת, מוסעב דוכאן, שהיום גילו או עצרו אנשים שכנראה היו מעורבים בניסיון הרצח, ירו בו עם אח שלו ובן דוד שלו, רק לפני כמה ימים. אי אפשר לשכוח - - - יש מועמד שמאוים. בטובא זנגריה, ראש מועצה, מנכ"ל עירייה נרצח. מה עוד? כמה צריך למנות? זה לא 40 איש, וזה לא 36, זה 40 משפחות. אנחנו עוד לא מדברים על הפקידים, אנחנו עוד לא מדברים על המנכ"לים, ואני אומרת לכם זה לא פוסח על נשים גם כן. לי באופן אישי, אני מכירה נשים שמתפטרות מהתפקיד שלהן בעיריות כי הן מאוימות. אם זה עובדות סוציאליות, או אם זה ראשות של קבוצות.

אני רוצה לשאול שאלה, מה התוכנית? אני לא רוצה לשמוע על מקרים ספציפיים. האם יש תוכנית לממשלה הזו להתכונן למערכת הבחירות? כמובן זה לא בא בחשבון לקבל אפילו את הרעיון הזה למנוע בחירות. במקום שהמדינה תתחבא מאחורי האיומים האלה, והממשלה תתחבא מאחורי האיומים כדי למנוע מאיתנו אקט בלבחור את הנציגים שלנו, שיפשילו שרוולים ויתחילו להגן על האנשים ולבנות תוכנית ברורה. האם יש תוכנית סדורה? מי מעורב בתוכנית הזו? אם בכלל קיימת.

עאידה, צריך להשאיר להם גם זמן לענות. תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. רופא נשים, חבר הכנסת אחמד טיבי.

אם אפשר רק גם להתייחס לאבטחת המועמדים. משפט אחד – אני אומרת לכם, צריך גם לשמוע על ההכנות לאבטח את יום הבחירות, גם הבוחרים מאיומים.

זה חלק מהבקשה שלי למפגש הזה, בהחלט. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה מכובדי היו"ר. להיות ראש מועצה או ראש עיר, זה כאב ראש גדול, במיוחד אם אתה ראש מועצה או ראש עיר ביישוב ערבי, מכל מיני בחינות. א', הקשיים היומיומיים, העבודה הרוטינית, היעדר תקציבים, אבל בעיקר הקלות שבה אפשר לאיים על ראש העיר.

קראתי כמה ציטוטים של ראשי רשויות, הוא אומר – אני יכול לא למנות סייעת ולקבל איום, כי לא מיניתי את הסייעת הזאת, או העברת מורה.

זה לא רק לראשי רשויות ערביים.

ראשי רשויות, כן כן.

יש פה ראש רשות יהודי שהיה ביישוב ערבי, שהעביר פקידה ממקום למקום וירו עליו.

מה זה היה ראש ועדה ממונה?

כן. בבקשה אחמד.

הנקודה השנייה, ראינו את רצח המנכ"ל בטירה. מנכ"ל שהוא היה דומיננטי, כל העיר טירה הכירה אותו, אבל זה לא הרצח הראשון של מנכ"ל. בקלנסואה נרצח מנכ"ל ונפצע מנכ"ל אחר. וראשי רשויות יורים עליהם רגיל. רק לפני שבועיים ירו על ראש עיריית טמרה, טובא זנגריה, שיבלי אום אל גנם, נצרת, כפר יאסיף. אני בטוח שלא הזכרתי הרבה. שמחתי לשמוע על מעצר היום בנצרת שירו על מסעב דוכאן. לפי המידע, מדובר באנשים המשויכים לארגוני פשיעה.

עכשיו, אי אפשר לנתק את זה מהפשיעה הכללית נגד הציבור עצמו, נגד הקהילה, נגד החברה. החברה הערבית כורעת תחת הנטל או הגידול הסרטני הזה, שנקרא פשיעה מטורפת. והפשיעה הזאת עלתה בששת החודשים האחרונים, גם בגלל שהממשלה לא מטפלת. יש הבדל בין סיגלוביץ' לנאן סיגלוביץ', יש הבדל. אבל גם בגלל ששני ארגוני פשיעה פתחו במלחמת עולם בששת החודשים האחרונים בצפון. רוצחים בבוקר, נוקמים בערב. יש להם מודיעין מדויק, והם לא מורתעים. ארגוני הפשיעה לא לוקחים אתכם בחשבון, אתם לא קיימים כמשטרה בשבילם. איך אני יודע? רק 10%, פחות מ-10% פיענוח. אם אתה לא מפענח ושולח אנשים לכלא אחרי משפט, הרוצחים האלה, אני בטוח שיש בהם כמה שרצחו פעם אחר פעם אחר פעם. התבנית ידועה. בא על אופנוע עם מסכה, שחור, יורה, רוצח, בורח, ואז אתה רואה רכב שרוף. ככה זה. זה תמיד קורה באותה תבנית, והתבנית המושלמת של חוסר המעצר. אם יש מעצר, זה חריג. ולכן אנחנו מברכים על החריגים של מעצר. אנחנו רוצים שהמעצר והמניעה יהיו הכלל, ולא החריג.

אתם לא יודעים כמה קל לרצוח היום בחברה הערבית. לפני עשרה ימים בתל אביב היה ניסיון רצח, תוך שעתיים עצרו את מי שביצע. שעתיים. האמת, אנחנו מקנאים בהישגים האלה ביישובים היהודים. אנחנו רוצים אותו יחס. אותו יחס. אני אומר לך ובזה אני אסיים אדוני, המשטרה יכולה יותר. אני אומר שמשטרת ישראל היא משטרה חזקה ומקצועית. איך אני יודע? בנתניה, באשדוד, בגוש דן, הצליחה. אין שום סיבה שלא תצליח באבו סנאן, בנצרת, באום אל פאחם, בטירה ובכל יישוב ערבי. תודה רבה.

אני מודה לך על הגישה ועל הדברים החשובים. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

צהריים טובים לכולם, קודם כל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון. תשמע, אתה בתחילת דבריך אמרת לא לקשר אחד עם השני, אנחנו דנים בראשי הרשויות. אבל בלתי אפשרי. אנחנו היום במדינת ישראל, אובדן משילות לגמרי. אין משילות במדינת ישראל. אם אנחנו יושבים כאן ודנים לאבטח ראשי רשויות, כמה מאוימים, אני אגיד לכם את הנתון כמה מאוימים לא מעניין אותי, כי אלה המאוימים כבר התלוננו וירו עליהם. כמה משתפים פעולה בגלל שהם מפחדים, אף אחד לא יודע. גם במגזר היהודי, גם במגזר הערבי. אף אחד לא יודע. לכן אנחנו באובדן משילות כאן במדינת ישראל, אין משילות בכלל.

כשאנחנו מדברים על פיענוח רצח, אני אומר לך אפסי. כל הפיענוחים שמדברת עליהם על המשטרה של ה-10%, זה אנשים שהרוצח ידוע מראש. כל הילדים האלה ששמים את הכובע והולכים לרצוח, המשטרה לא מגיעה אליהם. ואני לא מקבל מה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי, שהמשטרה חזקה. המשטרה לא חזקה, המשטרה חלשה מאוד. ארגוני פשע יותר מסודרים מכם. יודעים לעבוד יותר טוב מכם.

אולי בוא תכבד טיפה את המשטרה?

מעלים רחפן. 170 הרוגים, אני רוצה פיענוחים. אני רוצה שאנשים יפחדו מהמשטרה, אני רוצה שהמשטרה תשלוט, אני לא רוצה שהמשטרה לא קיימת.

המשטרה קיימת.

המשטרה לא קיימת. ברגע שאתה יכול לרצוח ארבעה אנשים ולצאת משם, ולוודאות הריגה על ארבעה אנשים, ולירות יותר מכדור אחד בראש, ואף אחד לא נתפס ואף פיענוח לא נמצא, אני לא מקבל מה שאת אומרת. אני רוצה פיענוחים, אני רוצה שאנשים יפחדו מהמשטרה. לא יכול להיות שארגוני פשע יותר מסודרים היום מהמשטרה. ארגוני פשע יודעים איפה זז כל אחד שרוצים לרצוח אותו, מעלים רחפנים לאוויר.

גם למשטרה יש רחפנים.

מגיעים ורוצחים ויוצאים. תאמיני לי, אם היו רוצים לעשות את זה, יכולים לעשות את זה.

זה יעזור הגישה הזאת? אתה חבר כנסת בא ואומר שהמשטרה יותר חלשה מארגוני פשיעה.

כן.

זה יעזור? ממש לא. אתה עושה דה לגיטימציה למשטרה, זה מה שאתה עושה.

אם יש לי 170 רציחות וארגוני פשע לא דופקים חשבון למשטרה, אני רוצה להגיד את זה. אני רוצה שהמשטרה תהיה חזקה, אני להפך מה שאת אומרת. אני רוצה שיהיו חזקים.

הם יהיו חזקים אם יחזקו אותם, לא אם חברי כנסת ייכנסו בהם.

אני רוצה שארגוני פשע יפחדו מהמשטרה.

יש ארגוני פשיעה שמפחדים מהמשטרה, ויש ארגוני פשיעה שגם נעצרים, ויש גם רעולי פנים שנעצרים.

אני לא מנהל ויכוח איתך.

לא עניין של ויכוח, אבל אתה חבר כנסת, ואתם חברי כנסת כאילו.

אנחנו חברי כנסת שחיים בתוך מציאות, כנראה את לא רוצה לראות את המציאות הזו מירב.

אבל אין בעיה למתוח ביקורת, אבל לבוא ולצעוק שהמשטרה יותר חלשה, זו ביקורת לגיטימית? זה נראה ביקורת לגיטימית?

הכל לגיטימי כאשר את רואה כל יום דם ברחובות.

בעיניי לא. זה בטח לא עוזר, זה משטרה שגם ככה סובלת באמת משר, שאני לא אפתח פה כי יש כאן את היו"ר שלו.

למה? למה? תפתחי.

אני לא אבזבז את הזמן, אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין השתלחות במשטרה. וחברי הכנסת עושים נזק ולא חושבים על זה, אז סליחה, אני לא חושבת שהמשטרה מושלמת, ויש לי הרבה ביקורת, תאמיני לי הם ישבו אצלי שנה, מתחתי ביקורת בלי סוף. אבל יש הבדל בין להשתלח ולהגיד שהיא יותר חלשה מארגוני פשיעה. וזה שלקחו להם את הרוגלות עכשיו והם עם חץ וקשת נלחמים, זו לא עבודה של הממשלה? כל הזמן רק לבוא איפה הם לא בסדר?

מירב בואו נעצור פה, חבריי חברי הכנסת.

אדם פשוט בלי רוגלות יודע מי הרוצחים.

תאמיני לי שגם הרוגלות זה כלי משמעותי למלחמה בפשיעה.

מירב, רגע שנייה חמד.

אבל חמד אמר משפט – אם רוצים, הם יכולים. זה בדיוק מה שאמרתי.

חבר הכנסת אחמד טיבי, אני יכול לשחרר את האנשים האחרים שאני גוזל את זמנם עכשיו וננהל ויכוח בינינו. אני ביקשתי מכם לשאת דברי פתיחה כדי לאפשר לאנשים לדעת למה להתייחס. בחר חמד בסגנון שלו, אני לא מסכים איתו, אבל זה הסגנון שלו.

אז אני רוצה להגיד לך שכשאני הייתי יו"ר הוועדה, ישבה מולי גלית דיסטל, השתלחה במשטרה באמת ברמה מטורפת. אבל וואלה, אני חושבת שעם כל הכבוד, מותר לי לבוא ולהגיד לחמד עמאר אתה משתלח ואתה לא מותח ביקורת.

בסדר, מותר לך להגיד.

אני אגיד לך למה אמרתי. ברגע שאותו אזרח מפחד מארגוני הפשע יותר מהמשטרה, אז ארגוני הפשע הם חזקים. אני אומר לך, אני מדבר מה שאני רואה. ואני רוצה לשאול כל תת ניצב וניצב שיושב כאן, וסגן ניצב שיושב כאן, וכל קצין משטרה שיושב כאן. אם הוא יגיד לי אחרת, אני מוכן לחזור בי, והוא יודע את זה, שהאזרחים היום מפחדים מארגוני הפשע יותר מהמשטרה. יותר טוב לו שיעצור אותו שוטר, מאשר ייתקל עם מישהו מארגון פשע. אפילו השוטרים, וראינו סרטונים שאנשים באים ועומדים השוטר, ואומר לו אני שייך ל-X משפחה, ואל תעשה לי דוח כי אתה תתעסק איתנו. אין אחד יותר ממני, אני ישבתי בוועדת שרים למיגור הפשיעה. לא אחד שנגד המשטרה, ההפך הוא הנכון. אבל מה שקורה היום בחברה הערבית, זה קורע. זה הורג. זה בלתי נתפס. כשאתה יושב בבית ואתה קם בבוקר, דבר ראשון שאתה שומע ברדיו זה עוד רצח. אתה כבר לא יכול. אתה לא יכול לתפוס את זה. מי שרחוק לא מבין את זה. כשאתה הולך לנחם אבלים אצל ארבע משפחות באבו סנאן ובירכא, ואומר לך מישהו שראה את הגופה מה עשו בגופה, אתה משתגע. אתה לא יכול לסבול את זה, אתה לא יכול לקבל.

אני איש צבא, ואני אומר לך אפילו את זה לא עשינו בצבא מה שהם עשו, ואף פעם הצבא לא עשה. הם היום יותר מאורגנים מכולם, הם עובדים היום בצורה מאורגנת. לכן אני אומר לך, ראשי רשויות מאוימים זה מספר. היותר מפחדים ולא מגיעים ולא מתלוננים, הם הרבה יותר. ההשתלטות היום של ארגוני פשע במדינת ישראל היא בלתי נתפסת. יש את השלטון המרכזי, השלטון המקומי, בית המשפט, ויש את ארגוני הפשע שהם הגוף המאוד חזק היום במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לדבר ולהגיד את האמת בעיניים, ואסור לנו להתייפייף. אני אומר את המילה שלי בכל מקום, אני רוצה משטרה חזקה, אני רוצה שאזרח יפחד מהשוטר יותר מאשר יפחד מארגוני פשע, לא להפך.

אזרח לא צריך לפחד מהמשטרה, העבריינים צריכים לפחד מהמשטרה.

אבל אתה לא צריך לפחד מהמשטרה, המשטרה היא גוף אוכף.

אני לא מבינה, למה הדיון הפך פתאום כאילו עכשיו אנחנו מתנפלים על המשטרה?

תאמיני לי, אני רוצה משטרה יותר חזקה מכל אחד שיושב כאן. אני אומר את האמת.

אני מבין חמד עמאר, באמת שאני מבין. אני מבין את מה שאתה אומר, אני גם מבין את דם ליבך, אני מכיר אותך גם כמה זמן, זה בסדר. אני מציע בואו רגע נוריד את הווליום וניתן את האפשרות לשמוע גם את האנשים האלה אומרים מה הם עושים כדי שיוכלו לממש את מה שאנחנו מצפים מהם, ונוריד רגע את המפלס שלנו.

אני מודה לכל מי שלקח חלק עד עכשיו, בואו נמשיך לשמוע את חברי הכנסת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

אתה אומר בהקשר ישיר להורדת הווליום, העברת אליי.

אני יודע שאתה בחור מנומס ואחראי.

מה זה מנומס, חנה בבלי הוא עשה אצלה קורס.

אנחנו לא מנומסים בגלל שאנחנו אומרים את האמת?

אני לא רוצה לפתוח, אין זמן לזה.

מירב דיי. בבקשה נאור שירי.

אבל זה נראה לך הגיוני שהוא אומר לי שאותי לא מעניין הפשיעה בחברה הערבית? למה לא הלכתי לנחם? לא הייתי אצל משפחת עבאס בכפר כנא? כשהבת של - - - בת 17 נפגעה, אתה תתן לי טיפים? לא יכולה לסבול את זה. אני הייתי בחברה הערבית, אני מסתובבת בחברה הערבית, ואני ערה למצוקות שלה לא פחות גם כשהייתי יו"ר הוועדה. אז אל תתן לי טיפים על איפה אני מסתובבת או לא. סליחה, תעבור לנאור שירי. יש לי בעיה שמתנשאים עליי.

אני יודע, קחי אוויר, בואי ננוח ונשמע את נאור שירי. בבקשה, חבר הכנסת נאור שירי.

תודה רבה על הדיון, זה גם בהמשך לשיח שהתפתח בוועדת הפנים, ועוד שנייה גם מנכ"ל משרד הפנים אני מניח שיש לנו תשובות לאיפה הכסף, כי הוזכר בוועדת הפנים שהועבר כסף לאבטחת מועמדים, אבל קודם אנחנו נגלה מי זה מועמד ואז אנחנו נדע כמה כסף להעביר, ואיפה הכסף, אבל זה נשמע אחרי זה.

אני חושב שיהיה קשה לי לא לחזור על דברים שאמרו, אז אני אנסה לנסות להיות מקורי, או לנסות לדבר על איזה משהו קצת יותר מלמעלה. אני חושב שביום שאנחנו נפסיק לייצר את ההפרדה בין מועמד לבחירות, או רצח בחברה הערבית, ונבין שזה רצח בחברה הישראלית, זה יתחיל להיות איזה מקום שאולי אפשר יהיה להבין שיכול להיות פה שינוי. כי אני חושב שנהיה קצת נוח, וגם הספירה היא ספירה שונה, ההתייחסות היא התייחסות שונה. אנחנו נהיה לנו נוח לדבר על החברה הערבית, כאילו אנחנו מדברים שולחן מנותק, שרשות מקומית במדינת ישראל היא לא רשות מקומית, היא רשות מקומית בחברה הערבית. נרצחים הם בחברה הערבית, נבחרי הציבור הם בחברה הערבית, המנכ"לים הם בחברה הערבית, אז זה קל לנו. קל לנו.

אני מקבל מאוד את הגישה שלך, ולכן ביקשתי מהממ"מ להציג נתונים על כלל החברה הישראלית, לא על החברה הערבית.

נכון, אבל אני מדבר על השיח באופן כללי, כי זה לא שיח מנותק. אני חושב שאם אנחנו נתחיל בלשנות את ההגדרות בשיח שלנו, או להבין שהחברה הישראלית מדממת, ואני לא חושב שצריך להזכיר אירועים כאלו ואחרים במוצ"ש האחרון, בשומר חומות, שגילינו פתאום שזה פה מאחורי הבית של כולנו. פתאום גילינו שזה יכול גם להגיע לחברה היהודית, ואז אנחנו נזכרים ואומרים שהמשטרה צריכה, ומשמר לאומי, לא משנה מי הקים אותו. אני אנסה להימנע, בסדר, בסדר, נמנעתי. המינוח זה דבר חשוב.

אני חושב שיש עוד דבר חשוב שצריך להפיק מהוועדה הזו. להקים ועדת משנה משותפת לוועדת הפנים, והוועדה לביטחון פנים, כי הסמכויות פה פוצלו וצריך לשים את זה ביחד, ולדבר לא רק על עד הבחירות, אלא גם מהבחירות. לייצר דאטה בייס, כי אין היום דאטה בייס ואתם תגלו את זה תכף גם במשטרה, וגם במשרד הפנים. אין דאטה בייס על מועמדים. יכול להיות שזה אובייקטיבית, אי אפשר שיהיה דאטה בייס, למרות שיש את אתר מבקר המדינה. אז צריך לייצר דאטה בייס, צריך לדעת איפה יש איום, צריך לייצר יחידה מיוחדת שתעסוק בדבר הזה. כי אם נבחר ציבור, נבחר או נבחרת ציבור במדינת ישראל, דווקא ברשויות שהן בעייתיות, לא יכולות או להגיע, או חוששים או מסירים מועמדות, אין יותר דמוקרטיה, אין משילות, אין. אני אמרתי את זה גם בוועדת פנים, זה קולומביה של פבלו אסקובר. זה הדבר. אם מישהו אומר אני מפחד להתמודד כי יורים עליי, כי סייעת, כי פח זבל, כי מיחזור, כי לא יודע מה – זהו נגמר. אין, שום דבר לא יחזיק. לא המשטרה תתן פתרון וגם לא השב"כ ייתן פתרון. אף אחד לא ייתן פתרון.

אם זה חלחל ברמה הזו שאנשים אומרים אני לא רוצה להיות נבחר ציבור במדינת ישראל, למה? כי יורים עליי, ולצערנו הרב, אין מה לעשות עם זה, אז נגמר הסיפור. אפשר לקפל את האירוע. וזה היום פה, זה יהיה גם אצלנו. להגיד אין בחברה היהודית, אני כבר לא יודע, אין פשע ואין ארגוני פשע, זה התעלמות טוטאלית מהמציאות.

אני רק מחדד – סמלי שלטון במדינת ישראל נרצחים, ויש דממה במדינה. אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר להתעלם מזה. זה רק בגלל שהם מרשות ערבית, אחרת המדינה הייתה בוערת. אין מה לעשות, בואו נכיר בזה לפחות באמת הפנימית של כולנו. אין מה לעשות. עכשיו, אני אומר באופן הפרקטי, ועדת משנה, ושתקום יחידה לאבטחת אישים ברשויות המקומיות. ככה נסיים את התופעה הזו, זה הסיפור.

תודה רבה, תודה נאור. אכן היית קצת יותר מקורי. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עכשיו עמית הלוי הוא יהיה ממש מקורי.

אדוני היו"ר תודה, אני חושב שקודם כל הדיון הזה מאוד חשוב, טוב שכינסת, כיוון שזאת החובה הראשונה שלנו כממשלה וככנסת, לשמור על שלום האזרחים. זה הדבר הראשון שאנחנו מחויבים אליו, ולכן זה דבר מאוד חשוב. אני כאן כדי לשמוע כמו שאמרת, על תוכנית ממוקדת בנושא הזה, שהוא כנראה אחד המרכזיים של הבעיה, תוכנית מעשית. בשביל זה אני כאן, לשמוע באופן מעשי, בזה אני מסכים עם חמד עמאר ואחרים שאמרו כאן, גם אם אפשר לשנות את הסגנון, אנחנו רוצים תשובות ספציפית לגבי הרשויות המקומיות – מה התוכנית שלכם. מודיעין ממוקד, סייבר ממוקד, מעקב, מצלמות, שמירה כמו שאמר כאן נאור. מה התוכנית שלכם?

אני כן רוצה לומר, לענות לשאלה ששאל פה אחמד טיבי, את התשובה שנתנו לי בניחום אבלים בטירה. כיוון שאחמד טיבי וגם חמד מתפעלים, למה המשטרה לא מפענחת, אני אומר לך אחמד טיבי מה שענו לי משפחת הנרצח בטירה. כיוון שיש אזורים מסוימים במדינת ישראל היום, ששיתוף פעולה עם משטרת ישראל, שקיים יותר באזורים אחרים, ולכן הסטטיסטיקה הזאת לא לחינם, היא לא רק בגלל חוסר היערכות, יכול להיות שגם, בשביל זה אנחנו כאן בשביל לשמוע, אבל היא גם בגלל שיש בעיה עמוקה של שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. לא מהיום, לאורך הרבה שנים, וגם בתחנות המשטרה שהקמנו, אמרו לי הקרובים ממש של הנרצח, ואני מעלה את זה גם כהצעה פרקטית, בעצם הם אמרו לי בואו ננסה ליצור איזשהו מנגנון אנונימי של שיתוף פעולה, ברור שאי אפשר בסוף להגיש כתב אישום על בסיס הודעות, אבל גם אפשרות למעבר ראיות באופן אנונימי, אבל ראיות אמיתיות שאחרי זה יכולים להשתמש בהם, אבל שאפשר יהיה איזשהו מנגנון, כי בסוף זו איזושהי ביצה ותרנגולת של מערכת שהיום אחוזים לא קטנים בחברה, בין אם זה מפחד טבעי, ובין אם זה מדבר שהשתרש הרבה מאוד שנים, שהאזור הזה הוא X טריטוריה מבחינת מדינת ישראל שאנחנו צריכים להגביר וגם מבחינת התושבים. ולכן כדי ליצור את שיתוף הפעולה, צריך גם לחשוב, חוץ מדברים אחרים שאנחנו רוצים לשמוע כמו שאמרתי בהתחלה, לחשוב על איזשהם מנגנונים שיאפשרו לצאת מהמעגל הסגור הזה, ולאפשר דיווחים על אף שהם לא מקובלים, לתת להם ערוצים, רבים רוצים. אגב, רבים גם לא הבינו את כל הדיון פה, להכניס שב"כ, אנחנו מדברים פה על תופעה ברמה לאומית.

אז אני חוזר שוב, אני קודם כל מודה לכם מאוד. אני אומר שוב, זו החובה הראשונה שלנו, מצפים לשמוע תוכניות מעשיות ספציפית על הבחירות, מה אתם עושים, כמה עושים, איך עושים, מה מתוקצב, ואני מציע פה גם כיוון שזה לא בחלל ריק, אלא זה עניין ארוך שנים כמו שאמרתי, וחוסר שיתוף פעולה שגם המנהיגים המקומיים בוודאי של החברה הערבית, צריכים לתת את דעתם על זה, ולהציע באומץ לצעירים הערביים לשתף פעולה עם המדינה. לא לא לשתף, לשתף פעולה עם המדינה, יכול להיות שהם צריכים בשביל זה בהתחלה איזשהם מנגנונים יותר אנונימיים, אבל לשם זה צריך להגיע.

תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, בהקשר של המשטרה אני הייתי שמח להאמין במשטרה, ולא לפחד מהמשטרה בתור אזרח המדינה. אני חושב שבסוף הם עושים את העבודה בהתאם ליכולות ולכלים שהם מקבלים, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם הם מקבלים מספיק כלים כדי להתמודד עם כל מה שקורה כאן.

בהקשר של הנושא של הוועדה, אני חושב שהפשיעה היא לא נכנסת, עכשיו אנחנו בתקופה של בחירות מוניציפליות, אז הנושא הזה עולה. ואנחנו רואים את מכת הפרוטקשן ואת כל חוסר המשילות שנמצאת כאן במדינה בחודשים האחרונים, ואני אקצר כי גם אני לא רוצה למחזר את הדברים של חבריי.

בדיון יום שני שאנחנו ישבנו בוועדת הפנים, יש 5500 מועמדים ורשימות לבחירות המוניציפליות, זה הנתון שאתם הצגתם. ולצערי, אני חושב שהדיון הזה בסופו של דבר, גם אם האנשים המכובדים שנמצאים כאן יציגו איזושהי תוכנית עבודה, אני לא רואה שיש את המשאבים ואת כוח האדם שיכול לטפל. עכשיו, יש 50 מקרים נכון? כמה אנשים יסירו את המועמדות שלהם כי הם יבחרו בחיים ולא להתמודד להוביל את הרשות שלהם? וזאת השאלה. זה נתון שאי אפשר לבדוק אותו. עוד הפעם, המעבר הזה בין להיות אזרח או סגן ראש עיר, לחבר כנסת, זה מעבר שמאוד קשה לעשות אותו בתפיסה. אבל בסוף, בתור אזרח אני אדבר, אבא שלי אריאל אביתר וארבל, אני מאוד מודאג ממה שקורה כאן במדינה בשיח הזה. וגם עם האמוציות קצת כלפי המשטרה, בסוף הם האנשים ששומרים עלינו, ואם נתקוף אותם ונטיף להם זה לא יעזור, בוא נחזק אותם.

השר בן גביר רוצה להקים עוד זרוע, בוא נשים את הכסף שם. יש אותם חבר'ה, הם קיימים והם משתלטים, והם יותר חזקים מארגוני הפשע.

התייחסות חשובה, תודה רבה ירון לוי. אנחנו נעבור להתייחסות של הגורמים, מישהו שלא ממשרדי הממשלה רוצה להגיד משהו?

חיאם קעאדן, סמנכ"ל החברה הערבית במרכז השלטון המקומי. אין ספק שמה שמתרחש עכשיו זה פגיעה בסמלי שלטון, פגיעה בדמוקרטיה כפי שאמרו עמיתיי, זה חוסם מהרבה אנשים איכותיים להתמודד ובאמת לתרום לשלטון המקומי.

הפשיעה היום בתקופת הבחירות, היא נגזרת של הפשיעה שהיא קיימת כבר 25 שנה בחברה הערבית, ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם, חבר'ה, זה לא רק בשלטון המקומי. זה במשרד הביטחון, זה במשרד התחבורה, זה ברוב משרדי הממשלה, ושום דבר לא זז. עד מתי? למה מחכים? זה כדור שלג שמתרחב ומתעצם והוא ידרוס את כולנו בסוף.

תודה רבה, הערה חשובה. אדוני מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, בבקשה.

תודה רבה אדוני היו"ר, קודם כל על הזימון של הדיון החשוב הזה, שבאמת אי אפשר להמעיט בחשיבות שלו. תראו, משרד הפנים, אני בטוח שכולכם מכירים אותו, הוא משרד מרכזי, גדול, הוא חלק משמעותי בממשלה מן הסתם, מופקד על מגוון רחב של תחומים. ביניהם גם השלטון המוניציפלי, השלטון המקומי, ובהקשר הזה גם כמובן מופקד על הניהול התקין של הבחירות לרשויות המקומיות בקרוב.

בין מגוון הסמכויות והיכולות של משרד הפנים הבאמת מגוונות ורחבות, לא ניתן למצוא סמכויות בתחום האכיפה, בוודאי לא הפלילית, ואנחנו מסייעים לרשויות המקומיות בהקשר של הפשיעה ואלימות, על סמך מידעים שאנחנו מקבלים ממשטרת ישראל. שפה זה גם המקום מבחינתי היו"ר, לבוא ולהמשיך השיח שהתפתח כאן, אני אומנם על אזרחי, אבל להצדיע למשטרה ולהגיד להם באמת תודה רבה על השיתוף פעולה הבאמת פורה והטוב שאנחנו מנהלים לאורך כל השנה, אבל בטח בחודשים האחרונים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, ואנחנו כן רואים את ההתגייסות שלהם, ואנחנו כולנו כמובן מגויסים למטרה אחת.

משרד הפנים, כמו שאמרתי הוא מופקד על הרשויות המקומיות, וברגע שמגיעה אינדיקציה למשטרה על רמת איום על נבחר ציבור, או נושא משרה ברשות המקומית, על פי החוק היום ועל פי המצב הקיים, האחריות על האבטחה על אותה רשות, על אותו נבחר, היא למעשה על הרשות המקומית עצמה. הרשות המקומית צריכה להישמע כמובן להנחיות המשטרה ולהיקף של האבטחה שנדרש ממנה, ואנחנו כמשרד פנים מסייעים בהיבט התקציבי. הסיוע התקציבי גם הוא כרגע מגיע באופן דיפרנציאלי, הוא לא מגיע לכלל הרשויות. אם יש רשות איתנה שהנבחר שלה מאוים, אז מן הסתם התקציב או המימון של אותה אבטחה, נופל על קופת הרשות.

ברשויות החלשות יותר, בסוציו 1-6, משרד הפנים מסייע בסכומים לא מבוטלים. ונכון, המציאות היא שבחודשים האחרונים וככל שאנחנו מתקרבים למועד הבחירות, רמת האיום עולה והיקף המאוימים עולה, וכמובן גם ההשתתפות שלנו כמשרד הפנים. אני אומר כאן בצורה מאוד ברורה, אין פה מבחינתי מגבלה תקציבית, אין פה שאלה של כסף. חלילה אף אחד לא רוצה שיהיו מספר גדול של מאיומים, אבל ככל שיהיו, משרד הפנים יידע לתת לזה את המענה.

כמה היום נשמרים מבין ראשי הרשויות? כמה ראשי רשויות ערביות יש?

אם אני זוכר נכון, משהו כמו שמונה רשויות, ויש גם בעלי תפקידים נוספים שגם הם מאובטחים.

אז אם זו לא בעיה של כסף?

אין בעיה של כסף. איפה שהמשטרה באה ואומרת יש רמת איום מסוימת, ברמה של 5,6, והמשטרה גם מגדירה מה רמת האבטחה שנדרשת, זקיף או כאלה, משרד הפנים משתתף עם הרשות המקומית ומסייע לה בהיבט הקציבי. כמו אגב, שמשרד הפנים מסייע לאותן רשויות בתחומים אחרים.

אתה נותן לרשות את התקציב לאבטחה?

אני נותן לה תקציב לאבטחה. במשרד הפנים אין חברת אבטחה, אני לא מציב לו שומר.

לא ידעתי. יש אבטחת אישים וכאלה.

לא, אין אבטחת אישים.

זה העניין, גם לאבטח אישיות, זה סט אחר של כישורים.

המשטרה מאשרת את חברות האבטחה כמו שהיא אישרה לי מאבטח.

כי תמיד אנחנו שומעים על בעיית תקציב, אז אם זו לא בעיית תקציב אז למה?

אין פה בעיה תקציבית. כמו בכל תחום אחר, יש סעיף בספר התקציב שהיום הוא על משהו כמו 15 מיליון שקלים לשנה, אבל אם נצטרך יותר, ואנחנו צריכים יותר, אנחנו נמצא את המקורות.

האם יש איזשהו ראש רשות שבגלל השתתפות עצמית הוא מוותר על האבטחה ועל החלק שלכם?

אנחנו לא מכירים כזה דבר.

ואם יש ראש רשות כזאת מוצא בגלל שהיא חלשה, אתם נותנים את המימון מאה אחוז?

אנחנו נמצא את הפתרון. אין היום ראש רשות שהמשטרה מגדירה אותו כמאוים והוא לא מאובטח. אין אירוע כזה וגם לא יהיה אירוע כזה.

בדיון ביום ראשון אמרת שצריך להגיע כסף, אתם זוכרים?

אני לא אמרתי שצריך להגיע כסף, האמירה הזאת נאמרה בהקשר אחר ואני אתייחס לזה כרגע. השיח בדיון ביום שני, וגם פה הוא מתפתח למקומות שהם אחרים. מדובר על מועמדים. אגב גם נכון להיום עוד לא נסגרה הגשת הרשימות, עוד לא יודעים מי באמת מועמד.

אתה לא יודע את כל המועמדים, אבל אתה יודע מעמד שהוא מאוים.

לא, אני לא יודע, בוא נדייק את התמונה. משרד הפנים לא יודע על מועמד שהוא מאוים, וגם לא יודע על ראש רשות שהוא מאוים. אנחנו מקבלים את המידע מהמשטרה למעשה, לנו אין יכולות חקירה או יכולות אכיפה. בהקשר למאוימים, לנו כמשרד הפנים אין שום סמכות. מי שהוא מועמד הוא עדיין אזרח. ועדת הבחירות שנמצאת אצלנו, אין לה שום סמכות על המועמדים, אין לה שום ידיעה על המועמדים, זה כמו אם נקביל את זה, שלוועדת הבחירות המרכזית בכנסת, היא לא יודעת לאבטח מועמד לכנסת שהוא מאוים גם כן. אין לה את הכלים האלה, אין לה את היכולת הזו, אין לה את הסמכות הזו.

לכן הקריאה ליחידה מיוחדת שתאגם.

רגע, אנחנו במשרד הפנים לא מקלים ראש, וגם שר הפנים משה ארבל אפילו שלח פנייה לראש הממשלה, פנייה שנענתה באחת מהישיבות שהיו, שאנחנו בהחלט רואים באיום על מועמדים, גם אם הם מועמדים, ובוודאי לרשויות, כפגיעה משמעותית בהליך הדמוקרטי במדינת ישראל, ופגיעה אפילו בסמלי שלטון. ומשכך אנחנו חושבים שיש מעורבות גם של השב"כ, ואני שמח שהוא בהחלט נכנס לכך יחד עם המשטרה, כדי לתת את המידעים. אבל את החבילה האבטחתית, משרד הפנים אין לו את הכלים לתת אותה, וגם לא יכולים להיות לו את הכלים האלה. אבל בכל מקרה, התקציב הוא לא סוגייה כאן, עד כמה שאני יודע.

עלתה פה איזושהי הערה על ידי חברת הכנסת רייטן, ביחס לאפשרות לדחיית הבחירות. שוב, אנחנו כמשרד הפנים מופקדים על הניהול התקין של הבחירות. אנחנו חושבים שלא צריך לדחות את הבחירות, אנחנו חושבים שההליך הדמוקרטי הזה הוא חשוב. אבל יחד עם זאת, אנחנו באים ואומרים, אנחנו צריכים לוודא שההליך הדמוקרטי הוא הליך נקי ולא מזוהם. ואם יבואו גופי החקירה השונים, זו יכולה להיות המשטרה, יכול להיות השב"כ, עם מידעים מספיק מבוססים שנעשו פעולות כאלה ואחרות, כמו לצורך העניין בוא נקרא לזה הסרת מועמדים או שכנוע מועמדים לא להגיש את המועמדות, ברגע שיהיה מידע כזה קונקרטי ומוצק, אנחנו בהחלט נשקול לעשות שימוש בסמכות שמוגנת לשר, ולדחות את הבחירות. כי אנחנו צריכים שהבחירות יהיו נקיות, בוודאי אין כוונה לבטל אותן. במקרים מאוד חריגים אנחנו נשקול לדחות אותן.

משרד הפנים נמצא לצד הרשויות המקומיות. אנחנו מכירים את המצוקה. אני חושב אדוני היו"ר שאפילו אתה מכיר אותה ברמה האישית מהתקופה הקודמת שלך בטובא. המציאות היא באמת מציאות קשה. אני יכול להגיד שגם אני ברמה האישית שלי, אומנם עברו הרבה מאוד שנים, כראש רשות גם אני חטפתי איום בעצמי ועם סכין על הצוואר וזה לא נעים לאף אחד. הנושא של הבחירות, מן הסתם הוא מעלה את הכל על פני השטח, או מעצים את המצב הקשה בפשיעה, ואני נזהר בכוונה חבר הכנסת שירי. אני לא מתבטא בחברה הערבית או לא בחברה הערבית. אני מתבטא בדיוק מה שאתה מציין – בחברה הישראלית. כי הבעיה הזו היא לא נכונה רק למגזר כזה או אחר, והיא לא תיעצר במגזר כזה או אחר, או בחברה כזו או אחרת.

אז אני בא ואומר, עוד פעם, משרד הפנים עושה ככל שהוא יכול.

כן, אבל עדיין יש בעיה אמיתית בחברה הערבית, ומה לעשות, בסוף בחברה הערבית כל יום, כל יום קמים לבוקר, ואחד או שני אנשים נרצחים.

אבל זה לא הדיון עכשיו. באמת, מירב.

אבל זה כן הדיון, כי זה לא מנותק מהפשיעה.

זה לא הדיון, את לא תחליטי בשבילי מה הדיון.

לא אמרתי, אבל זה לא מנותק.

זימנו דיון על מניעת מעורבות ארגוני פשיעה בבחירות המוניציפליות. לא בערבים, לא בשום דבר. בבחירות המוניציפליות, בדיוק בגישה של נאור.

בגלל זה יש פה גם כל כך הרבה חברי כנסת מהקואליציה, בגלל שזה מתעסק ברשויות. לא סתם יש פה כל כך הרבה חברי כנסת מהמגזר הערבי, כי יש בעיה אמיתית.

תודה רבה. אתה תהיה מוכן גם להמשיך לענות פה לשאלות אם יהיו כאלה. שי, משרד האוצר, אתה רוצה להגיד משהו על האירוע?

אני אגיד. שי פנחס, משרד האוצר, אגף החשב הכללי. לנו אין תפקיד ניהולי ביצועי רגולטורי בסיפור של הבחירות ברשויות המקומיות.

הגיעו אליכם איזשהן דרישות לנושא של אבטחה?

לנו ככל שאני יודע, לא.

אתה בכלל החשב הכללי, אתה לא קשור לדיון.

נכון, השאלה פה היא לא תקציבית.

אוקיי. ניצב יגאל בן שלום, ראש אח"מ שקצת תקופה מסוימת נעדר לנו, טיפל בעצמו, חזר בכוחות מחודשים. אתה תנהל את כל הקבוצה שיושבת שם איתך, המכובדת של תתי ניצבים וקצינים אחרים. בבקשה.

כן, תודה אדוני היו"ר. אנחנו נחלק את זה לשניים. אני אתן קצת פתיחה, ובעניין האבטחה אני אשאיר את זה לסגן ראש אג"מ, שהם אמונים על האבטחה ועל המרכיבים שלה, ועל המדרגים שבה, שייתן את הנושאים.

כמה דברים ככה שעלו ואני רוצה להתייחס אליהם, מהכללי אל הפרט, מה אנחנו עומדים לעשות או מה אנחנו כבר עושים. אז קודם כל יש מספר סיבות, והן לא מעטות, למה הבחירות הן כל כך אמוציונליות, הבחירות לרשויות המקומיות. זה מלווה לא רק בסיבות על רקע הבחירות, יש להרבה מאוד מועמדים, או כאלה שכבר ראשי ערים, סכסוכים אחרים גם. לאו דווקא, זה מתערבב. זה מתערבב בזה, וביחד זה יוצר וקטורים עצומים של אלימות. זה דבר אחד.

דבר שני, צריך להבין שבתוך המגזר יש כפרים מסוימים שיש חמולות שולטות, וברגע שחמולה יורדת מהכיסא, החמולה השנייה תופסת והחמולה שירדה מהכיסא היא מנושלת מכל נכסיה, וזה גורם להרבה מאוד מריבות וסכסוכים שהם מתמשכים מבחירות לבחירות, באמצע, וזה לא נרגע.

סליחה שאני מפריע לך, אתה מציין פה שני סוגים של איום. אחד שהוא איום פנימי עקב סכסוך בתוך הכפר, ואחד מעורבות של גורמים חיצוניים בתוך הבחירות.

כן, תכף אני אגע גם בארגוני פשיעה. בחלק מהמקומות זה סכסוכים פנימיים חמולתיים, ובחלק מהמקומות זה ארגוני פשיעה שמנסים להשתלט דרך העירייה, דרך לשים אנשי קש בתוך העירייה ולהשתלט על מכרזים, ולהשתלט על כמויות עצומות של כספים שמוזרמים על ידי המדינה לטובת הרשויות, או הרשויות עצמן שיש להן כספים שלהן להתנהלות של עצמן. זה נוגע במכרזים פנימיים, כמו תברואה, וזה נוגע גם לתשתיות מדינה. ראינו את זה בצפון, אפרופו עשינו או לא עשינו, אז ארגון פשיעה אחד הורדנו אותו והוא בכלא, מאוד דומיננטי בצפון, אני לא אגיד את שמו. וכולל ראש עירייה שלא מזמן נעצר והוגש נגדו גם כתב אישום.

כן, גם. אותה חבורה של רמי.

אני לא אומר את השמות, אני רק מציין את העובדות האלה.

הוא נעצר, ויודעים שהוא מרמי. זה בסדר יגאל, יש דברים שפורסמו.

הכל בסדר, אני לא מציין שמות מבחינתי. אם אני יורד קצת עם ארגוני הפשיעה לאמצע, לאזור אום אל פאחם, נעצרו שם לא מעט אנשים, כולל ראשי ארגוני פשיעה, זה יצר ואקום. ובוואקום הזה אין ואקום, זה מאות חברים באותם ארגונים שממשיכים לעשות את העבודה וביתר שאת, מנסים להוכיח את עצמם כלפי הנאמנות שלהם לראשי הארגונים. ולכן זה לא כמו בארגוני פשיעה במגזר היהודי. במגזר היהודי הורדנו ארגוני פשיעה, שמנו אותם בכלא ונגמר האירוע. פה, יש לזה המשכיות, דור ממשיך. זה ארגונים של מאות אנשים. הכנסנו את הראשים, אז המבצעים רוצים להיות ראשיים והם מתחילים גם לבצע, ואנחנו כל הזמן במרדף הזה, ואני רוצה להגיד פה – 70% ממשטרת ישראל עוסקת בפשיעה במגזר. ויותר מזה, להב על כל יחידותיה, יותר מ-80% מעשייה בלהב היא במגזר, בכל הפרמטרים. גם ארגוני פשיעה וגם שחיתות ציבורית.

כך שכל משטרת ישראל, או רוב משטרת ישראל, עסוקה בזה. אנחנו לא מצליחים יותר או פחות ממה שעשינו בעבר, אבל כן יש הצלחות והרבה מאוד סיכולים. יש הרבה מאוד אירועים וזה נכון, ואנחנו לא מצליחים להשתלט על הכל, אבל כן אנחנו עושים את הכל כדי לסכל. יש הרבה מאוד סיכולים שאתם לא יודעים עליהם, שאנחנו מבצעים אותם ביומיום כל היום על ידי יחידות מיוחדות, וזה בעניין הזה, את זה אני אשאיר בצד. אני עכשיו צולל רגע לתוך הבחירות.

יש איומים פיזיים, יש איומים ברשתות, יש איומים דרך צד שלישי בכלל שאתם לא יודעים, שאנחנו מקבלים על זה מידע. וגם חשוב להבין, לא כל מידע שמתקבל הוא מאומת. יש הרבה מידע שנכנס שזה הלך רוח. כמו שדיברו פה החברי כנסת ובצדק, יש דיבורים על זה שלא נתן להוא, וההוא שלא הבטיח לו קרקע להוא, ולא יישם את זה. אז ההלך רוח יוצר מידע שיוצר אווירה שהיא לא טובה, ובדגש על הבחירות. ככל שאנחנו מתקרבים למועד הבחירות, יש אסקלציה והיא תלך ותגבר.

עצרתם על איומים ברשתות? ניטרתם ועצרתם?

כמו שאתה יודע יש לנו בעיה קצת עם הרשתות, ואני רוצה פה להתייחס רגע ברשותך במילה אחת לדבר הזה. תראו, משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין יומינט של אנשים. כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים, אתה בבעיה מאוד קשה. זה לכבול לי את הידיים, את הרגליים, לעצום לי עין אחת ולשים לי משקולות של טון וחצי על הרגל ולהגיד לי תעבוד ותביא תוצאות.

זה רק בגלל ועדת החקירה הזאת זה נלקח מהם.

מירב אין שום משקולת על הרשתות.

חבריי חברי הכנסת, אתם רוצים לשמוע את יגאל או שאתם רוצים לשמוע את עצמכם? דיי, תנו לו לדבר.

אתה יכול לחזור בבקשה על מה שאמרת בהסבר? כי אני לא הבנתי.

הנוסחה אומרת – מניעה, סיכול ופיענוח, בסדר? אני לא רוצה לפענח, לא רוצה להגיע למצב שאני צריך לפענח את הרצח. אני רוצה למנוע אותו ולסכל אותו. איך עושים את זה? שתי דרכים לפחות – פעם אחת בקטע של המודיעין היומינטי והטכנולוגי. לא מכיר בכל העולם אפשרות אחרת, ככה עובדים.

רגע, מה קרה עם הטכנולוגי? אנושי הבנתי. מה זה טכנולוגי?

טכנולוגי זה אמצעים טכנולוגיים.

שמה? לא קיים במשטרה?

קיים ונלקח.

אני לא רוצה לפתוח את זה פה. ככל שעולה ברשתות, לא משנה של מי ולא משנה באיזה מגזר, איום, מנטרים אותו ומטפלים בו. לפעמים אנחנו עושים את זה באזהרה טלפונית, מזהירים את האנשים, ולפעמים מזמנים אותם וחוקרים אותם. לא כל דבר כזה נגמר במעצר וכלא וכתבי אישום. לפעמים בן אדם עשה טעות, נבהל מעצמו, מהאיום של עצמו, מצטער, סלחו לי.

כמה מקרי איום היו עד עכשיו לגבי הבחירות האלה?

יש לנו סך הכל כרגע, אני יכול להגיד לך על תיקים. איומים היו לנו 29, בין פיזיים ובין לא פיזיים.

דרך הרשתות אני מתכוון.

הרשתות אין לי את החלוקה, אבל מבחינת איומים בכללי, זה בתוך זה, 29.

לראשי רשויות או גם מועמדים?

לראשי רשויות. עכשיו, לא כל דבר אנחנו יודעים. לפעמים כמו שנאמר פה, אנשים אוימו ולא מדווחים על זה בכלל. לא מדווחים. לא רוצים להסתבך עוד יותר ולא מדווחים, וזו אחת הרעות החולות. שיתוף פעולה הוא בסיס. הוא בסיס לפיענוח תיק רצח, הוא בסיס למניעה ולסיכול. זה יכול להיות שיתוף פעולה מודיעיני, וזה יכול להיות שיתוף פעולה בעדות. אי אפשר להכניס לכלא, שתבינו, אי אפשר לפענח תיק רצח ולהעמיד אנשים לדין בלי ראיות, וראיות זה עדויות. אי אפשר לעשות את זה. ואני כמעט 35 שנה במקצוע הזה, רק בזה. ואלפי אירועים חקרתי. אני אומר לכם, אי אפשר בלי זה, אי אפשר, צריך שיתוף פעולה.

אז נכון, לפעמים זה מסבך עוד יותר את האירוע. אני מכיר את כל זה, ואותו אחד שהופך להיות עד הוא הופך להיות מאוים. לא הוא, כל החמולה שלו הופכת להיות מאוימת. אני מבין את הרתיעה, כי הוא לא מסבך את עצמו, זה לא כמו במגזר היהודי, הוא מסבך את כל החמולה, ולכן הפגיעות האלה. זה חלק מהעניין.

לגבי הבחירות אמרתי יש אסקלציה ככל שאנחנו מתקרבים אליהן, וזה לא רק במגזר הערבי, זה גם במגזר היהודי, אם כי במינונים יותר נמוכים ופחות אלימים. אבל יש את זה גם במגזר היהודי, בעיקר בנושא טוהר בחירות. אבל אנחנו מחויבים כמשטרת ישראל לאפשר ולשמור על ההליך הדמוקרטי, ואם זה אומר שאנחנו נצטרך לעשות עוד חקירות, ולפתוח עוד תיקים ולזמן עוד אנשים, אנחנו עושים את זה ונעשה את זה, ואנחנו עוד נאסוף מודיעין. תכף אני אגע במה אנחנו עושים תכלס.

שבוע שעבר או לפני שבועיים, אני ביוזמתי קיימתי דיון בנושא הבחירות האלה לרשויות המקומית, ובדגש על המגזר. למה? בגלל כל האירועים הקשים שמתרחשים.

אולי תחליף ל-'האוכלוסייה הערבית'?

אוכלוסייה.

חברה/אוכלוסייה. מגזר זה אחרי שגוזרים אותו ממשהו.

מסכים. הקמנו צוות, ובצוות הזה זימנתי את כל העולם ואחותו מה שנקרא. היו מהמל"ל, היו מהשב"כ. אני עשיתי את הצוות הזה עם האנשים שלנו, גם עם האבטחה, ובסופו של דבר סיכמנו להקים דסק אחד משותף, שיישב במשטרת ישראל, אנחנו נוביל אותו. יישבו שם גם השב"כ, יישבו שם גם אנשי המל"ל חברים בו. כל התמונה בכללותה תהיה על השולחן, ומתוך התמונה הכוללת הזאת ייצאו לפעולה כזאת או אחרת היחידות המבצעיות, וייטפלו בכל מי שאנחנו חושבים שהוא עובר עבירה, או עומד לעבור עבירה כלפי איש ציבור כזה או אחר. וכל איש ציבור שמרגיש מאוים, אני מבקש ופונה אליכם שוב פעם, תפנו אלינו, בין אם במודיעין ובין אם בגלוי, ואנחנו נטפל בזה.

אבל איך אפשר להבטיח לבן אדם כזה שהחיים שלו לא יהיו בסכנה עכשיו הרבה יותר גבוהה, ברגע שהוא בא. אתה יודע, אנחנו נמצאים בסיטואציה ובנסיבות שבהן אנשים שרק מתקרבים למשטרה או רק עושים דברים כאלה, ודמם בראשם.

תראי, לא הכל משטרה, בסדר? יש דברים גם שאחרים צריכים לעשות. אני אוכף אכיפה פלילית. התפקיד שלי הוא לא לחנך עכשיו את כל העולם ולא להחליף משרד ממשלתי אחר.

לא בלחנך, בלתת להם את התחושה ואת הידיעה שלא יאונה להם שום דבר רע אם הם יבואו להתלונן. הרי אמרת בצדק, אנשים לא פונים להתלונן מפחד.

יש מדרג של איך אנחנו עושים את זה, וברמות האבטחה אני אתן עוד מעט לסגן ראש אג"מ להתייחס לזה, איך אנחנו עושים את זה בדיוק. הצוות הזה קיבל שלוש מטרות עיקריות. אחד, לעשות את תמונת המודיעין הכוללת את כל הארגונים, את כולם, לא רק אותנו, גם את השב"כ. חלק מהעניין זה הפיענוח הזה שדיברתם עליו שקרה, והניסיון רצח הזה של המועמד. זה שיתוף פעולה בינינו, עשינו את זה ביחד, לא רק השב"כ עשה את זה, אלא זה עבודה משותפת. פעם שנייה, זה לסמן את המקומות המועדים לפורענות, לסמן לפי כמה פרמטרים שקבענו אותם. בין אם פעילות אלימה פיזית, ובין אם מידע שמתקבל. כל מיני פרמטרים שגיבשנו. להצביע על סכסוכים ספציפיים שאנחנו צריכים עליהם ליפול בכל הכוח כדי לרדד אותם, ודבר אחרון, זה להוציא את זה לפעולה. שזה לא יישאר רק ברמה של מידע או ידיעה, וכולם מחויבים פעם בשבוע, יושבים כולם, מתכנסים, עושים דיון, אומרים מה היה ולאן אנחנו הולכים. בין לבין כל מה שנכנס, מטפלים. לא מחכים לאותו מפגש.

המדרגים, קבענו את זה מצהוב לאדום, באמצע זה גם הכתום. מרבית האירועים חונים בצהוב, אבל יש לא מעט אירועים שחונים באדום, שזה האירועים הקשים ששם אנחנו צריכים לשים את הדגש על האבטחה וכל השאר.

אל מול כל אחד מהמדרגים האלה, יש היום תוכנית מתגלגלת מה-10 לספטמבר עד ה-1 לנובמבר?

לצערי, מדובר בהרבה מאוד מקומות, בעיקר בצפון, חוף ודרום. אלה שלושת המחוזות הפרטו, נקרא לזה ככה, הכבדים, כאשר המוביל זה צפון. וזה תופס הרבה מאוד כפרים והרבה מאוד אזורים, ופילחנו את זה, איפה זה הכי משמעותי לפי הפרמטרים ואיפה לא, ואי אפשר לשים הכל על הכל, זה לא יילך, זה פשוט לא יילך. אנחנו צריכים להיות מספיק מיומנים, בשביל זה הדסק הזה, כדי לבחון איפה כן לשים את שתי הידיים.

לא, כי אמרת בצדק, שככל שנתקרב למועד הבחירות תהיה החמרה במצב.

זאת ההערכה.

בסדר, על בסיס ההערכה הזאת בונים תוכניות, אין מה לעשות בסופו של דבר, ככה זה נבנה. אל מול ההערכה הזאת שיש לכם, אל מול המדרג שיש לכם, קבעתם סדר עדיפויות על איפה הנוכחות תהיה יותר גדולה? איפה תעשו את מה שצריך יותר בתוכנית מסודרת?

כל מה שהדסק הזה מוציא עובר לפעולה לשטח ליחידות. כלומר, אם אני יודע שבמקום מסוים הוא מועד לפורענות ביתר שאת ממקום אחר, אז שם יושם דגש, היחידה הטריטוריאלית תשים דגש ותצטרך לפעול ולאתר את האיום הזה.

מבחינת כוח אדם יש לכם את היכולת לכסות כל מה שדיברת?

לא. להילחם בפשיעה אין מספיק כוח אדם ואפילו לא מתקרב לזה. צריך להשליש את המשטרה כדי להתמודד עם מה שיש.

כמה סכסוכים פתוחים יש בחברה הערבית בכללי?

סך הכל יש לנו 200 סכסוכים, מתוכם מדממים 29, צמצמנו את זה ל-26, שיש בהם רצח גם. זה ממופה, אנחנו יודעים איזה סכסוכים יש, חלקם קשורים לארגוני פשיעה, חלקם סכסוכים חמולתיים, לאו דווקא ארגון פשיעה. לא כל עבריין הוא מוגדר ארגון פשיעה.

לפי יוזמות אברהם, 3/4 מעשי הרצח קשורים בארגוני פשיעה. זה נכון מבחינתכם?

לא, לא נכון. זה חונה ב-70% מהאירועים, הם מסכסוכים. חלקם ארגוני פשיעה, לא כולם.

אנחנו היום מעבר לארגוני פשיעה, היום תתי ארגונים, כל ארבעה-חמישה-שישה-עשרה עושים ארגון לבד. אני חי את המצב.

אני מסכים איתך. ברגע שראש הארגון בכלא, כל אחד רוצה להוכיח את עצמו.

כן, תתי ארגונים היום, זה הרבה תתי ארגונים.

סליחה, ה-70% הם מה ממקרי הרצח?

עקב סכסוכים. המניע הוא סכסוכים. לא ארגוני פשיעה, לא כל סכסוך הוא ארגון פשיעה.

אני יודעת, אבל אני חושבת שזה לא אמיתי. אני לא חושבת שזה נכון, אני חושבת שהרוב מעורבים.

הם מעורבים, אבל הם לא מוגדרים ארגון פשיעה.

אגב, גם חייל זוטר שהולך ורוצח, מבצע משימה בסכסוך צדדי, לא בין ראשי ארגוני פשיעה, הוא נשכר. כשהוא נשכר הוא חייל בארגון פשע.

כן דרור.

אנחנו חייבים להבין את הטרמינולוגיה, במיוחד אני מדבר אליך חבר הכנסת.

תת ניצב דרור אסרף, ראש חטיבת מודיעין.

חייבים להבין שהשפה שלנו בארגוני פשיעה והשפה שלכם בארגוני פשיעה, זה שני דברים שונים. אצלנו קטגוריה של ארגון פשיעה, צריכה לעמוד בתבחין מאוד ברור על פי חוק. זה צריך להיות מבנה, מנהיג, רובד.

יש חוק, זה הגדרה של החוק. אנחנו מדברים על משהו אחר, אתה צדקת.

אתם מדברים שבעצם כל קבוצה של אנשים זה ארגון פשיעה, זה לא.

לא, לא, אני לא אומרת את זה לא. לא. רק להבהיר, אני התכוונתי בדיוק לטרמינולוגיה שלך.

אני מסכים איתך שהאזרח שחווה את זה, כל עבריין מבחינתו זה כנופייה.

כן, כן, דרך אגב זה לא משנה לאף אחד. אנחנו מדברים על גל פשיעה מאוד מאוד מהותי בחברה הערבית, שהוא מתגבר ומתגבר, ויש לו כמה הסברים. אבל לגבי העניין של הסכסוכים עצמם, מה ששאלתם את ראש אח"מ, אז אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. מתוך כל כמות הסכסוכים, 70% הם סכסוכים "רגילים". סכסוכי שכנים, מאבקים בין שניים-שלושה אנשים, קרקעות, חנה לי, לא חנה לי, לקח לי שרשרת, לא לקח לי שרשרת.

רק יש הבדל בין סכסוך שכנים במגזר היהודי, לסכסוך שכנים במגזר הערבי.

בואו, אנחנו חורגים ממה שרצינו לדון והזמן הולך ומתקצר. אני מבין את הצורך של האנשים להבין קצת יותר, אני לא בטוח שזה הדבר שנכון כרגע להתמקד בו. נאור רצית לשאול שאלה, כן.

אנחנו מדברים על איומים וחדירה של גורמים עברייניים לרשויות המקומיות, אני רוצה לשאול האם יש מידע על גורמים עבריינים שמועמדים לרשויות המקומיות? זאת אומרת משתלבים כנבחרי ציבור, מריצים רשימות ומשתלבים ככה בעולם הציבורי, והשלטון המקומי במדינת ישראל.

כרגע לא ידוע לנו על מישהו, אבל כן ידוע לנו שהשתלטות על עמדות מפתח בתוך הרשויות זה קיים.

ושאלה רק כדי להבהיר בתשובה כן או לא בבקשה, האם יש היום בעיה במשטרה או קושי מסוים בשימוש בכלים טכנולוגיים למניעת פשיעה בחברה הישראלית?

בכל החברה, כן.

הוא אמר את זה בצורה ברורה.

אני אמרתי שאין בעיה בניטור רשתות, זה שני דברים שונים. שאלתי אותו והוא אמר שאין בעיה בניטור רשתות.

חברים, התשובה של ראש אח"מ הייתה תשובה ברורה. בואו נתקדם בבקשה, כי לא נשאר לנו עוד הרבה. אני עוד שמונה דקות חייב לעוף מפה.

כיוון שאתה אמרת פה וטוב שאמרת, שהיחס בין ארגוני פשיעה לבין סכסוכים, אומר 70% מהאירועים האלו הם לא תוצאה בהכרח של ארגוני פשיעה של אותם שישה-שבעה ארגוני פשיעה, אלא של סכסוכי חמולות וותיקים, סכסוכי שכנים. אז אני חוזר שוב על השאלה שלפי מה ששמעתי ממך, זה בעצם מפתח, ולדעתי כדאי להשקיע בזה מחשבה, איך אנחנו יוצרים בחוסר שיתוף הפעולה כמו שאמרת כאן, ואין שיתוף פעולה, צריך לומר את זה. אין שיתוף פעולה של החמולות, גם שהן מסתכסכות אחת עם השנייה כמו שתיארת פה, זה רוב הנרצחים. כלומר, אומר פה ראש אח"מ, רוב הנרצחים בחברה הערבית היא על סכסוכים חברתיים פנימיים, ואין שיתופי פעולה מול המשטרה.

ואני שואל, איך אפשר ליצור מנגנונים, אני אומר את זה כיוון שראיתי את זה באופן ישיר בלעדיך בטירה בדיוק. יודעים בדיוק מה הסכסוך. איך יוצרים מנגנונים שיאפשרו שיתוף פעולה?

בוא, השאלה שלך כל כך ארוכה שאני לא בטוח שיש לנו תשובה אליה. יגאל, בואו נתקדם. נחמני, בבקשה.

צהריים טובים, שלום לכולם.

תת ניצב שמעון נחמני.

אני סגן ראש אגף המבצעים, אני אמון, למעשה אני גם יו"ר הוועדה שדנה בנושא המאוימים עם הערכות מצב איטיות, שבהן אנחנו מקיפים מקצה לקצה את כלל המאוימים, בדגש לעובדי ציבור, קטגוריה א', כולל חברי הכנסת מי מביניהם שגם באותה קטגוריה לדיון. ואני אשיב על הפרק של המאוימים, ולאחר מכן על המוכנות לשאלה שנשאלה פה, מוכנות משטרת ישראל לבחירות, ששם מנהלת רחבה שעוסקת בשיתוף עם משרד הפנים, ועד כה הדברים נעים היטב. אנחנו גם בשבוע הבא נפגשים לגשר על מספר נושאים להשלמת היערכות.

בסוגיית המאוימים, חשוב לי לציין כפי שהוצג פה גם בהיבט של הנתונים, כיום יש בערך 12 ראשי רשויות שמקבלים סל אבטחה מלא, בהגדרה רמה 6 מלא, שזה אומר משרד הפנים משלים את האבטחה הצמודה, שיש לה מרכיבים לא פשוטים. רק לסבר את האוזן, זה בעלות חודשית של 180 אלף שקל כמעט בכל המרכיבים מסביב. לאדם, למאוים, שזה זקיף, שזה מערכי אבטחה שוטף.

גם הם נפגעים. אנחנו מכירים את המקרה לצערנו.

צריך להסתכל על המניעים בתוך המקרה, זה לא.

גם הסיורים של המשטרה?

לא, לא, לא. ההיערכות המשטרתית, וחשוב לי לציין אותה, היא נעשית באותה חליפה במענה הכולל לתוך אותה הגדרה של תיק מאוים, עם מענה רציף, כולל חיבור למערכות המשטרה במוקד, כולל חיבור לכלל הפעולות המשטרתיות המתבקשות, סיורי ניידת - - - של חבלן ועוד, כדי לייצר אבטחה מלאה.

מעבר לזה, כיום יש שמונה מועמדים, או מי שהגיש מועמדות לבחירות, והוא לא משויך, הוא לא עובד ציבור בקטגוריה, והוא לא משויך. הוא אזרח לכל דבר, הוא נכנס איך שאומרים לשחק במגרש, והוא מאוים והוא לא זוכה לאבטחה משלימה. הוא מקבל את האבטחה עד רמה של 4, אבל הוא לא מקבל את האבטחה המשלימה מ-4 ל-6, אם והוא נדרש מאבטח. ולכן הסוגייה הזו היא סוגייה פתוחה שאנחנו נצטרך לתת עליה את הדעת בהיבט של המאוימים. אותו כנ"ל גם לראש עיר או לנבחר ציבור שנבחר לראש העיר, ובשבועיים עד שהוא יעביר את המקל או יקבל את המקל, עדיין אין לו כיסוי לאבטחה אם הוא בתוך הקטגוריה של המאוים, שגם את זה אנחנו נצטרך להסדיר.

איזה סוג איום אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על שמונה מועמדים? זה ארגוני פשע, או מאוים בגלל שהוא מועמד נגד חמולה אחרת?

לא, זה יותר לעולם של הסכסוכים - - -

שמונה אנחנו יכולים לדעת כל אחד ואחד מה סיבת האיום שלו.

יש לנו, אני לא עכשיו אתחיל לפתוח, אני רק רוצה לומר, אנחנו מנתחים את הכל ואנחנו יכולים לומר שיש גם וגם, ובתוך זה אנחנו מנהלים את ההערכת מצב שהיא למעשה אמורה לתת מענה. חלק מהדברים אני חייב לי לומר, גם לכם, שרוב רובם של השמונה, הם למעשה בתוך החברה הערבית, אבל אני חייב גם לומר לכם שרוב רובם משתפים פעולה, אותם מאוימים. אז אל תיקחו אותם למקום שלא משתפים פעולה. הם כן משתפים פעולה, הם מגיעים, הם מתייצבים, הם נותנים את סדר היום שלהם, את שגרת החיים. השוטר פוגש אותם, עושה העברה יומיומית ומתנהלים ברציפות של עדכוני משטרה. הם לא מודעים למצב, הם מתנהלים במצב ובחלקה גם אומרים, יש להם איזשהו משפט קבוע – ביי הוק וביי קוק אני אהיה פה, ואני אעמוד פה ואני אעשה את המשימות, השליחויות שלי, כדי למצות את מה שאני מאמין בו. והם לא נסוגים לאחור, ומה שאנחנו רואים נסוגים לאחור, יכול להיות שזה שיקולים אחרים ולא לקחת את זה למקום הזה.

חשוב לי לציין, שבאותו מדרג של ה-4, אנחנו מוציאים את המענה הניתן, שזה מצלמות, סיורי ניידת, ואת מה שחסר כדי להשלים ל-6 למאבטח הצמוד, זה קורה. לכן, כשאנחנו רואים את המשטרה בתוך התהליך של האבטחה, אני יכול לומר לכם, אנחנו גם אתמול וגם ביום חמישי, וגם מוצאים את עצמנו מחר מקיימים הערכות מצב פרטניות. לא משהו במספרים כוללניים ולא איזה מספר כלשהו, אלא ברמה האישית יורדים לכל מאוים ומאוים, ומנתחים את השבוע הבא איך אנחנו רואים. נכון, האתגר המרכזי שלנו זה להסתכל עד ה-15 לנובמבר, הסיבוב השני לבחירות, איך אנחנו חוצים את זה, ולכן שבוע הבא אנחנו נפגשים אצל מנכ"ל - - -

אבל למה רק עד ה-15?

שנייה, לא, הוא יעבור אחרי זה לקטגוריה של עובד ציבור ואז אין לנו איתו שום בעיה.

מועמד זה עד 4, הוא לא יכול לקבל 6 בשום מצב כי הוא לא איש ציבור.

אני מדבר רגע ברשותכם, חבר הכנסת עמאר, על הלא משויכים, על השמונה האלה שאנחנו צריכים לתת להם את המעטפת המלאה, ולכן אנחנו מייצרים. עובד ציבור, נבחר ציבור שעובד, הוא נכנס לקטגוריה ולא צריכה להיות איתו שום בעיה. הוא מקבל את החליפה המלאה ללא שום דבר יוצא מן הכלל. עכשיו תראו, יש אתגרים רבים בלאבטח בתוך החברה הערבית. אני אומר לכם את זה, גם לחברת אבטחה האתגר הוא גדול, שאיך הוא נטמע, עושה את הפעילות, וגם החשש הוא גדול בקרב המאבטחים.

ראינו כבר רצח של מאבטח.

אני רוצה לומר שזהו אתגר, ולכן אנחנו מנסים לגשר כל הזמן על האתגר הזה ולא לוותר. אני יכול לומר שמשרד הפנים גם הכריז שהוא ייתן את התקציב המלא ככל שחברות האבטחה יהיו כמובן מידתיים במחירים.

זה קורה עכשיו, צריך להגיד שהיה לנו מקרה רק בימים האחרונים, שחברת האבטחה הכפילה את המחיר.

לכן האתגר הזה הוא אתגר. עכשיו, אני באמת רוצה לומר לעניין הבחירות. הזכות לבחור והזכות להיבחר ושמירת יום הבחירות כסמל הדמוקרטי, הוא הקו המנחה אותנו ביום הבחירות. ולכן הנחה המפכ"ל להעמיד את מירב השוטרים ליום הזה, וגם לימים שיידרשו.

אנחנו נערכים לאבטח בערך כ-4100 קלפיות ביום הבחירות, בערך ריכוזים, ועוד כ-11,000 קלפיות, שזה למעשה מעמיד אותנו ביום מאתגר. ישנם ערים שסומנו, לשאלה של חברת הכנסת שיצאה, באותו מדרג שהוגדר בעולם איסוף המודיעין, שאותו אנחנו מנתחים בצד האופרטיבי מבצעי, איך להעמיד את המערכים, ואיזה סוג כוח שיהיה ביום הבחירות כדי לא לאפשר לאף אחד לשבש ולו קלפי אחד, וזה אתגר לא פשוט. אתם מכירים את זה, זה היה לנו בשנים עברו בדרום, ואנחנו איפשהו שם הפסקנו, הארכנו, וזה היה מהלך מאוד מאתגר, וגם השנה אנחנו יודעים לומר שזה אתגר גדול עבורנו. התעקשנו לא להוציא קלפיות, לא לפגוע באזרח. עלו הרבה רעיונות להוציא קלפיות מחוץ ליישוב. האזרח יקבל את כל הזכות שלו לממש אותה בנקודה ובמקום. אנחנו נהיה שם, ואנחנו על פי הנחיית המפכ"ל נהיה שם לא חלשים, נהיה שם חזקים כדי לתת את המענה המירבי. ולכן הזכות הזו היא תישמר, ומפה אני גם רוצה לומר – רוב הרשויות משתפות איתנו פעולה. אז מה שצויר פה שחשש לא חשש ליום הבחירות, רוב הרשויות משתפות פעולה. אנחנו לא ראינו טריקת דלת לפנייה, ההפך, הרצון של כולם לנהל את זה בצורה תקינה. במקום שעולה החשש, עולם המודיעין יודע לכסות את זה ולתת לזה מענה.

אבל מה אתם צריכים? כאילו, המטרה של הדיון פה, כמו שאמרתי, מה צריך?

חבר הכנסת עמאר התייחס והגדיר את זה, אומנם משטרה חלשה, אני חייב רק להשיב לך, שאנחנו המשטרה של העם. וככל שהעם ונבחרי העם יבחרו להפוך את המשטרה לחזקה ויעשו אותה חזקה, אנחנו נהיה חזקים מעל כולם. יחד עם זאת, אין שום ארגון שמשטרת ישראל לא הכאיבה לו ולא תכאיב לו, כי אנחנו חזקים מעל הכל בכל המובנים. ברגעים אלו ובימים אלו, ראשי הארגונים מאחורי סורג ובריח, לא כי משטרת ישראל חששה לעשות את המהלך, כי משטרת ישראל שמה לה למשימה כבר מזה שנה שנייה לפרק את הארגונים. כפי שציין ראש אח"מ, זה לא אחד, זה מאות. כדי לפרק דבר כזה או להחליש אותו, זה עניין של מאמץ מתמשך. התמיכה העכשווית שלך, שלכם, היא נדרשת במשטרה, הרוח הגבית הזו היא שוברת שוויון למחר. תהיו שם עבורנו.

אני חייב כי הוא התייחס, אני אומר לך, אין אחד שרוצה את המשטרה חזקה עם כל היכולת הטכנולוגית, היכולת המבצעית, שתעשה את העבודה בצורה הכי טובה כמו שאני רוצה. אם אני התכוונתי שהמשטרה חלשה, אני לא התכוונתי לפגוע בכם. אני התכוונתי להעצים את המצב שאנחנו נמצאים בו, את הפחד שאנשים חיים בו מארגוני הפשע. זה כל הכוונה שלי. אתם יודעים ומכירים אותי הרבה שנים, אני מאוד תומך במשטרה ורוצה משטרה מאוד חזקה.

חבר הכנסת חמד עמאר עמדתך הובהרה. יגאל עזרא, אתה רוצה להגיד משהו?

יגאל עזרא, סגן ראש אגף סי"ף. אני אומר שמעבר לשיח שנעשה פה והחשוב, אני חושב שהחברה הערבית היום שונה מהחברה הערבית לפני עשור, במידת שיתוף הפעולה והרצון שלה לשירותי משטרה. יש קשרים מצוינים של המשטרה עם ראשי הרשויות, מפכ"ל המשטרה נפגש בחודש שעבר עם ראשי הרשויות, בעוד שבועיים אנחנו עושים פגישה נוספת. הדברים שם נאמרים בצורה הכי קשה שיש והכי ישירה שיש, ואנחנו שם למען הציבור. אנחנו מקיימים גם קמפיין בחירות עם סרטונים שמדברים על האלימות בחברה הערבית ועל טוהר הבחירות, אנחנו מפיצים את זה ברשתות החברתיות, ואני חושב שזה המקום באמת לחזק את הפעילות המשטרתית גם בציר הזה של הרשתות החברתיות, למען הציבור. שנשקף באמת את העשייה האמיתית שלנו.

בסך הכל, מעבר לאלימות, מעבר לפושעים שמפרים את הסדר ביומיום, יש אוכלוסייה חיובית שרוצה את שירותי המשטרה, ואנחנו שם כדי לתת לה אותם.

תודה רבה.

שיעור הפיענוחים בשנה הזאת, מישהו יכול לתת לי? בהשוואה לשנתיים הקודמות.

נדמה לי בכללי זה עומד על 14%, בחברה זה עומד 11% כרגע.

לפני שנה ושנתיים זה היה 20-21%.

צריך להבין משהו, יש כתב אישום שזה פיענוח. בכתב אישום, יש כמה וכמה רוצחים. הכנסנו קרוב ל-60 רוצחים בכתבי אישום הבודדים האלה. זאת אומרת 60 רוצחים נכנסו לכלא. אז אנחנו סופרים נכון כתב אישום כפיענוח, אבל בתוך הכתב אישום, זה הרי מנהלי משפט מול נאשם, ואם בכתב האישום יש שמונה אז זה שמונה.

ניצב יגאל בן שלום, שאלה אחרונה לפני שאנחנו, כבר חרגנו המון מהלוח זמנים ואני כבר מאחר לפגישה הבאה שהיא עם סמפכ"ל, חשובה מאוד בהחלט. מה אנחנו יכולים לעזור לך? אני כבר אומר שאנחנו ניפגש בפורום כזה או אחר, או מסווג או כל הוועדה, אני אנסה לארגן את זה למפגש עם הדסק המאוד מיוחד שארגנתם לקראת הבחירות. אבל מה אנחנו יכולים לעזור לכם?

לפטר את בן גביר.

יש הרבה מאוד דברים, חלקם העלינו גם בפני צוות השרים, צוות הוועדה שהקים רוה"מ. אנחנו מעלים שם את הדברים ויש אוזן קשבת לסייע.

איזה וועדה הקים רוה"מ?

וועדת המשנה לחברה.

מ-2019?

ושם עולים הדברים. אבל מה שצריך, זה החקיקה לקדם אותה בכמה נושאים, כדי לסייע לנו לעבור מכשולים. יש חקיקה, למשל החדירה הסמויה למחשב.

אני לא יכול לפרט, אבל אני אומר בקצרה, מדובר על מספר חוקים שנותנים למשטרה סמכויות ויכולות להפעיל כלים טכנולוגיים. זה שני דברים שונים, כן? סמכויות ויכולות להפעיל כלים טכנולוגיים, כדי לבצע את שלושת הפעילויות שדיברנו עליהן, זה סיכול, מניעה ואכיפה.

אז מי מונע את זה? למה אתם לא מביאים את זה לכנסת?

צריך לעבוד על זה עם משרד המשפטים.

הגשנו הרבה בקשות, הדברים נידונים גם במשרד המשפטים, גם בסיוע המשרד לביטחון לאומי, וחלק מהדברים כבר מקודמים וחלק בתהליכים.

וחלק יגיעו לשולחן שלנו בוועדה שלנו, בואו נתקדם. כן, יגאל.

זה מבחינת החקיקה. מבחינת אמצעים טכנולוגיים, הגשנו בקשה, אני לא אפרט אותה פה זה לא המקום, אבל יש סריה של אמצעים טכנולוגיים שיעזרו לנו, גם במניעה ובסיכול, לא רק הרוגלות, יש הרבה מאוד דברים אחרים.

המערכות האלה צריכות חקיקה או אתה יכול להכניס אותן בלי חקיקה?

לא כולם צריכים חקיקה, יש דברים שיש לנו אישורים כבר לזה.

מה שקורה עכשיו בלוד, עיר חכמה מה שנקרא.

לא קשור. עיר חכמה זה לוד ועכו - - - תאמין לי, למרות שאתה תמיד חושב שאתה יודע את הכל, תקשיב גם מידי פעם לאחרים. אין שום קשר לסייב סיטי, לא ללוד ולא לעכו.

דיי, בואו נעצור פה.

יש כאן בעיה עם הרוגלות וצריך לתת פתרון למשטרה, ולשחרר אותם מהחץ וקשת שהם תקועים איתה עכשיו.

בואו נתקדם, אנחנו תקועים חץ וקשת, בואו נצא מזה עכשיו.

בסל הזה כמו שאמרתי, הגשנו את זה, אני לא אפרט, זה כלים מסווגים חלקם, ולכן לא נפרט אותם פה, וזה הדבר השני. הדבר השלישי זה כוח אדם, אנחנו בבליץ של גיוס של כוח אדם. אנחנו חסרים מאוד. יש בריחה לא קטנה גם של חוקרים, גם של אנשי מז"פ, מכל כיוון. אבל מצד שני אנחנו מגייסים המון, גייסנו רק החודש הזה 300 איש. אבל זה הכשרה, להיות שוטר זה מקצוע, אי אפשר להחליף אחד באחד, לוקח זמן. והדבר הרביעי זה גיבוי שלכם. בלא גיבוי, המשטרה בלי האזרחים היא לא יכולה לתפקד. רק משטרה חזקה בלי אזרחים אנחנו הופכים להיות מדינה אחרת. אני לא רוצה את זה, גם אתה לא רוצה את זה. אנחנו רוצים להיות חזקים, אבל ביחד עם האזרחים שיתנו לנו את הגב. זה הבקשה האחרונה הרביעית.

מכובדיי, הפוטנציאל הכלכלי שטמון בכל הרשויות, לא רק ברשויות הערביות, גם ברשויות היהודיות.

או במכרזים של משרד הביטחון.

לא רק במכרזים של משרד הביטחון, גם במכרזים של משרד התחבורה. תאמינו לי, הייתי ראש רשות שם, אני מכיר את זה. הפוטנציאל הכלכלי שקיים שם הוא מוטיב שמוביל הרבה מאוד ארגונים לנסות להיכנס לתוך הדבר הזה. הוא מהווה מוקד לחץ אדיר על נבחרי ציבור ועל עובדי ציבור בכירים. זה הכיוון שאני מניח שגם המשטרה יודעת עכשיו להפנות את עיקר מאמציה, לשם צריך להסתכל, במיוחד לפני תקופת הבחירות.

אני אומר לכם, אמרתי בהתחלה שאני לא רוצה לקשור את הדיון הזה בסך הכל הקרקע המדממת היום במספר הנרצחים במדינת ישראל, אבל אני אומר לכם שאם נדע להשתלט על חלק מהדברים האלה במהלך הבחירות המוניציפליות, אנחנו נדע לשים עוגן גם במלחמה הכוללת בדימום הלא נורמאלי הזה.

תודה רבה לכל מה שהשתתף בדיון, ניפגש בשמחות.

הישיבה ננעלה בשעה 17:05.