פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
07/09/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום תעשיית ההייטק
יום חמישי, כ"א באלול התשפ"ג (07 בספטמבר 2023), שעה 13:00

"השקעה לאומית במחקר ופיתוח ותמריצים לתעשיית ההייטק בישראל, בהשוואה בינלאומית"

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר

עודד פורר
שרון ניר

אמיר גונן - מנהל אגף מיסים, רשות החדשנות

אורן רוזנברג - מנהל תחום מימון, רשות החדשנות

יובל קרייניס - אנליסטית מימון, רשות החדשנות

לימור קפלן - מנהלת תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ רשות המיסים, משרד האוצר

גלעד בארי - מנהל תחום מחקר, משרד הכלכלה והתעשייה

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיה שוורץ - מנכ"לית איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים

אלה רוזנברג - דירקטור, איגוד חברות הביטחון והסייבר בישראל

אסף פתיר - כלכלן ראשי SNPI, עמותת סטראוטיפ ניישן סנטרל

גל סלומון - יו"ר קלו מדיקל, איגוד ההייטק הישראלי

תומר גל
חיים קרביץ
–
–
יו״ר פורום AI, איגוד ההייטק הישראלי
מנהל שותף, איגודי אנג'לים

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

עפר אלבק - CEO, חברות הייטק

מיקה ליס - COO – Farm to plate, חברות הייטק

ליאור בוכמן - מנכ״ל אינטגרה החזקות, נציגי קרנות

ארז שחר - מנהל שותף, קרנות הון סיכון

אפרת שוסטר - משקיעה אנג'לית

שמוליק שוסטר - משקיע פרטי

עידית חנוכה

הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים\והשמטות.
"השקעה לאומית במחקר ופיתוח ותמריצים לתעשיית ההייטק בישראל, בהשוואה בינלאומית"

תודה רבה לכולם, תודה רבה לח"כים, לעודד פורר ולשרון ניר שגם טרחו והגיעו, אבל בעיקר לשוק הפרטי שבאמת מביע עניין רב. בדרך מהשדה לכאן עדיין קיבלתי טלפונים וכל מיני הערות. אני יודע שהציגו לך נתונים, אז תדע שאלה נתונים לא נכונים, אני אעביר לך את המתוקנים. כבר ראיתי מכל הכיוונים, אנשים קיבלו חלקית, מקבלים, מתעניינים. לכל אחד יש דעה על הסיפור הזה, כנראה נצטרך להתעכב איתו.

אבל אני רוצה להזכיר את כל ההשתלשלות ובקשה מיוחדת. כולנו בסוף הסכמנו שהיום התחרות בתחום ההייטק היא קודם כול תחרות בין המדינות, אילו הטבות ואילו מענקים ומה משקיעים ומה מכירים. אנחנו ביקשנו ממאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק, להציג את ההטבות שענף ההייטק מקבל בכל מיני מדינות בעולם, ואנחנו נשמח להשוות את זה למה שמקובל בארץ. יש עוד כמה אנשים מהשוק הפרטי שביקשו להשלים, להציג את הכיוונים שלהם, אז אני מקווה שתהיה פה ישיבה מרתקת. אני מקווה שיש נציגי ממשלה בודדים למראית עין לפחות. אני מתחיל. מאיה, בבקשה.

שלום לכולם, נעים מאוד, אני מנכ"לית איגוד ההייטק. תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש אביגדור ליברמן. אכן נתבקשנו להכין איזושהי השוואה. אלו מכם שקיבלו את החומר לפני, עשינו שינויים לאור כמה הערות שקיבלנו. תודה גם לרשות החדשנות שדייקה אותנו – אמיר גונן פה.

דבר ראשון אנחנו רוצים להתחיל בהחזרת הטבה מס' 43 של רשות החדשנות שהייתה בזמנו והגברתה, ובעצם עמדו לטובת הציבור שני מיליארד שקלים. המסלול היה מסלול הגנות ממשלתיות של עד 40% מפני ירידת ערך - - -

מי פה נציג רשות החדשנות?

שניים. אני גם.

אוקיי.

זאת הייתה תוכנית מצוינת מבחינתנו. ראינו שהשקיעו בשוק, המוסדיים נכנסו והשקיעו בהיקף של 1.25 מיליארד שקלים שהשתמשו מתוך שני מיליארד השקלים שהוקצו לטובת העניין. זה העמיק השקעות מקומיות והביא להשקעות נוספות. אחד מהדברים שראינו לנכון זה שהיו פה 42% בסבב C ומעלה, שאלה סבבים שלרוב יותר קשה להשקיע בהם. דרך אגב, יש פה את ארז שחר שאני יודעת שהוא משקיע בסבבים הגבוהים יותר. אנחנו נחזור על זה בסוף בהמלצות – זאת תוכנית שלא קיימת היום, אז אנחנו חושבים שזה אחד הדברים המוסדיים שהיו בזמנו.

הרקע להשוואה שערכנו – נעזרנו בפרוסט אנד סאליבן ובעוד כמה מומחים בארץ. קיבלנו הרבה מאוד דוחות. התמקדנו ב-15 מדינות: ארצות הברית, בלגיה, קנדה, פולין מאוד חזקה, בריטניה, אירלנד, והסתכלנו על כמה סגמנטים, חלק מהם הם מומחים זרים – כל העניין של הבאת מומחים זרים הוא בשביל לגשר על פערי ידע שלנו כמדינה – תמריצי מס הכנסה, אישור מס מופחת, פטורים ממס, מענקים ותמריצים הקשורים לפטנטים.

בחרנו להתמקד בארבעה פילארים מרכזיים, אחד מהם זה מומחים זרים. נדבר רגע על המצב בישראל. לישראל אנחנו מביאים מומחים זרים, ולמומחה יש קושי מאוד משמעותי בהתנהלות שלו בתוך המדינה, אם זה חשבון בנק - - -

שנייה, אני רוצה בצורה מסודרת. אנחנו מדברים על היתרונות שמעניקות מדינות זרות בהשוואה למדינת ישראל. כרגע הרכיב הראשון שאנחנו בודקים זה מומחה זר.

כן. זה לא רק מענקים אלא בכלל. דיברנו על כל מיני הטבות.

לא, כל ההטבות שהוא מקבל, כל סבר הפנים למומחה זר.

נכון. הראשון הוא מומחים זרים שמביאים לארץ לטובת גישור על פערי ידע וטכנולוגיות שקיימים בארץ, והם נתקלים במספר דברים. קודם כול, הם מגיעים לפה לשנה אחת, אפשר להאריך את זה לחמש. כאשר בחו"ל הם מקבלים אשרות לחמש עד שבע שנים די מהר ותוך כמה ימים, פה זה ביורוקרטיה יותר איטית. היום זה גם משהו שרשות החדשנות סידרה, אבל עדיין מגיעים לבין שנה לחמש שנים. הטבת המס שנותנים למומחים האלה היום מסתכמת בשנה אחת בלבד גם אם נשארים פה לחמש שנים. זאת אומרת, אם בחו"ל הם מקבלים הטבות מס, לדוגמה בדנמרק הם מקבלים שבע שנים של הטבות מס, ובאירלנד, שוודיה, הולנד, הם מקבלים חמש שנים, בארץ גם אם הם יישארו לחמש שנים הם יקבלו הטבת מס לשנה אחת בלבד.

לצד זה יש את הקושי הביורוקרטי, ואיתו פתחתי, שהוא כל העניין של הביטוח הרפואי, הם לא יכולים להוציא כרטיס אשראי, הם לא יכולים לפתוח חשבון בנק, כך שזה משהו שאנחנו מזהים בתור איזשהו פער מול מדינות העולם ואנחנו רוצים וממליצים לגשר עליו.

מענקים – בעולם כרגע מקובל, ואנחנו רואים את זה בכמה מדינות, למתג את אותה מדינה כמומחית תוכן.

סליחה, יש עוד דבר משמעותי שנתקלתי בו מספר רב של פעמים. אותו מומחה שלא צריך היתר עבודה כי הוא בעל תקן מומחה, ונכנס, אם הוא רוצה לבוא לחמש-שש שנים ורוצה להביא משפחה, ובמקרה הזה הוא קתולי, מה דינו?

רשות האוכלוסין. איפה רשות האוכלוסין?

בסדר. רשות האוכלוסין אומרת: לא, וזה חלק מהבעיה. האם מישהו ניסה להתגבר?

להביא את המשפחה?

כן.

אני רואה חשבון מרשות החדשנות. עד כמה שידוע לנו יש יכולת להביא את המשפחה, הוא יכול לעשות רילוקיישן יחד עם המשפחה. יש קשיים נוספים ביורוקרטיים גם בעניין הזה – אם ילדים רוצים ללמוד באוניברסיטה, אז יש קושי להירשם.

אבל יש איזשהו מנגנון מסודר, זאת לא בעיה.

המנגנון להביא את העובדים הוא מאוד פשוט ומהיר. רשות האוכלוסין מטפלת בזה. אנחנו מטפלים רק בשלב של הבאת האישור לרשות האוכלוסין כשמדובר בחברת מו"פ ובעובד שמגיע לחברת מו"פ. מכאן הם מטפלים בנוהל, אנחנו לא מטפלים בזה. זה שלהם.

ג'ורדן, תרשמי לי בבקשה סעיף ראשון שאנחנו מאוד רוצים לבדוק את כל התהליך, כל הסאגה, הבאת מומחים זרים ובעקבות כך הבאת המשפחות שלהם.

ומתן היתר עבודה גם לאישה או לבעל.

כל הסידורים, קופת חולים לבני משפחה. מגיע מומחה מאירלנד למדינת ישראל – אני אומר מקרה ספציפי שלא נזכיר – באמת בעל שם עולמי, קתולי, מגיע עם המשפחה. המשפחה רוצה להשתלב, היא לא תשב בבית, בקופת חולים וביטוח לאומי וביטוח סיעודי ובתי ספר ואישור לעבוד, ופה זה פשוט חומה בצורה. אני רוצה שבהחלט נדבר על כך בהמשך.

דיברנו על מענקים בעולם. דיברנו על כך שיש מדינות היום שצובעות את המיקוד שלהן בצבע מסוים. לדוגמה, בארצות הברית יש מענקים נרחבים לתעשיית השבבים. ארצות הברית משקיעה שם מאות מיליוני דולרים כדי שתעשיית השבבים תיבנה ותהיה אצלה.

מי משקיע?

ארצות הברית, המדינה – טכנולוגיות ירוקות, גם כי אלו התקנות וכך הם יימנעו ממיסים בעתיד עבור תעשייה מזהמת, וגם כי הם זיהו שזה יכול להיות סגמנט שהוא בצמיחה מאוד גדולה ויוכלו למכור טכנולוגיות כאלה ברחבי העולם. לדוגמה, באירלנד תחום הגיימינג – המדינה מיצבה שתחום הגיימינג זה תחום שאפשר להיכנס אליו בצורה מהירה ולעשות עליו סיבוב, אקזיט מהיר, כי לא נדרשות שם השקעות גדולות, והם פשוט מיקדו את עצמם בתור מדינה שתומכת בתחום הזה, ורואים לשם נהירה של סטרטאפים בתחום הזה.

בישראל התחלנו לראות את זה בתחום הסייבר. אנחנו רואים טיפה פודטק לפי אזורים – Industry 4.0, לא מספק, לא מספיק, אין קריאה להתמחות סגמנטלית.

כשאת אומרת ארצות הברית, הייתה איזושהי החלטת מדיניות של הממשל, זה התחום?

כן.

ואין שום דבר כזה אצלנו בעצם.

לא, אין אצלנו תחום מסוים. יש הרבה תחומים. בעצם זו מדיניות של רשות החדשנות בעיקר במה הם מתמקדים. אנחנו נדבר על כך שהיום רשות החדשנות משקיעה בעיקר איפה שיש מצד אחד כשל שוק. זאת אומרת, לדוגמה תחום הסייבר בגלל שהוא הפך להיות מעצמה, אז הם כמעט ולא ישקיעו בתחום טכנולוגיות סייבר. לצד זה אנחנו רואים חברות מתחום החלל שעל פניו חייבים לקדם את התחום הזה, אבל הוא תחום שנראה בו ROI בעוד הרבה מאוד שנים ואז גם לא משקיעים. זה בעצם נוצר בגלל בעיה תקציבית של רשות החדשנות - - - מצטמצם לתחומים מסוימים.

אנחנו מסתכלים על מענקים להקמת פעילות. בארץ כמעט ואין מענקים להקמה של פעילות, רק לפיתוח, רק ממש R&D. לא נראה חברות שרוצות להקים אז ישלמו להן על המשרדים או על העסקה של אנשים שלא במו"פ. בפולין, הונגריה, סין, אירלנד, אנחנו רואים מענקים נרחבים להקמת פעילות חדשה או להעברת פעילות ממקום אחר. מדובר במאות מיליוני דולרים שהמדינות משקיעות בשביל להקים אצלן פעילויות חדשות.

נדבר רגע על תקציב מו"פ. בישראל הוא עומד כבר שנים על 1.5 עד 2 מיליארד שקל שנתי. דיברתי עם חבר'ה מרשות החדשנות, הם אומרים שבערך זה התקציב 20 שנה. יחסית לתוצר זה רק מראה כמה אנחנו הולכים וקטנים והולכים אחורה בתקציב הזה. באירופה ובארצות הברית אנחנו רואים לפחות 0.5% מהתוצר, בישראל זה כבר לא מתקרב לשם.

מיסוי – יש את כל נושא הפילאר 2 שמדובר עליו כיום בעולם, זה בעצם החלת מיסוי של 15% רוחבי על כולם, על כל החברות. אנחנו שומעים על זה כבר הרבה מאוד זמן מחברות אצלנו באיגוד ההייטק, חברות רב לאומיות שאומרות: תכף מחילים עלינו 15% ואין לצד זה שום הטבות, כשבעולם מדברים על מענקים כדי לספוג את העלייה בעניין. ישראל כרגע נמצאת בשלב גיבוש המדיניות. אין הצהרה, יש חוסר ודאות מאוד משמעותי. אני שומעת עליו כבר יותר משנה וחצי.

מי מגבש את המדיניות?

השמועות אומרות.

בינתיים הבנתי שדודי אמסלם מגבש את זה.

אין הצהרה על זה, יש חוסר ודאות בעניין. חוסר ודאות כמו שאנחנו יודעים הוא לא כל כך טוב לעסקים, וכרגע אין אמרה על איזשהן הטבות חלופיות בשביל העלאת המס. אנחנו רואים מדינות אחרות כמו אירלנד שהיא עמוק בפנים, התאימו את הכול למס החדש, התחילה מדיניות כזאת בכל העולם. אירלנד, ארצות הברית ואנגליה כבר הצהירו לגבי המדיניות שלהן והן נותנות זיכויים רוחביים לכל חברות ההייטק.

אנגליה אני עוד יכול להבין - - - שזה לא כל כך נכון, אבל אירלנד חייבת להטיל את כל ההטבות בהתאם להחלטות השוק האירופי, היא לא יכולה לבד לעשות את ההטבות, שוב כשאיחוד המוסדות הלכו לאירופה - - -

אנחנו רואים דיפרנציאציה. אני רואה בפולין דברים שאין בשאר העולם.

אני יכולה להתייחס?

כן.

אני מנהלת מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים. לעניין החלת הוראות פילאר 2 בישראל כמובן זה משהו שעדיין בדיונים פנימיים, אבל אני רוצה להגיד לעניין הזה שאם תתקבל החלטה ליישם את הוראות פילאר 2 בישראל, אני מניחה שהכיוון ככל הנראה לתת לזה טיפול הוליסטי. כלומר, המדינה לא תפגע בשוק ההייטק ברמה כזאת של העלאת שיעורי המס מבלי לתת לזה מנגד הטבות שמשפרות, שמפצות על זה. כלומר, אנחנו כמדינה לא נישאר מאחור.

אבל כרגע אין לנו שום דבר מגובש.

נכון, כרגע אין, אבל אם יהיה יינתן לזה פתרון וטיפול הוליסטי. כלומר, מצד אחד העלאת שיעורי המס, מצד שני יהיו איזשהן הטבות.

אז למה מחכים?

אלה החלטות שצריכות להתקבל אחרי שתגובש מדיניות ויתקבלו מסקנות סופיות. פשוט זה עדיין בשלבים מקצועיים, כל העניין הזה בבדיקות מקצועיות.

כמה זמן נמצאות בבדיקה המקצועית הזאת כל ההטבות ומתי היא תסתיים?

מה שנמצא בבדיקות זה יישום של הוראות פילאר 2 בישראל, השלכות על המשק.

כן, אבל אני זוכר את זה פחות או יותר שנה. כמה זמן זה ייקח, שלוש, ארבע, חמש שנים?

אני לא יכולה ממש להתייחס לזה, אבל אני רוצה להתייחס למה שאמרת לגבי הטבות מס ותמריצים בעולם החדש של פילאר 2 כמו שלמשל אירלנד יישמה אותם. המתווה של OECD מתיר הטבות מס, מתיר תמריצי מס, פשוט זה מגיע בצורה שונה ממה שזה נהוג היום, וישראל תצטרך פשוט להתאים את עצמה, אבל זה אפשרי וזה קיים. פילאר 2 לא חוסם תמריצי מס, הוא פשוט מדבר על העלאת המיסים ועל עולם חדש של תמריצים שמבוססים על מענקים וזיכויי מס. כלומר, במתווה של OECD – מי שקורא את המסמך הרחב – יש ממש הנחיות לתמריצי מס המותרים.

אוקיי. תודה.

אם אנחנו כבר פתחנו דיון, אנחנו היינו רוצים לא להישאר מאחור אלא אנחנו רוצים להיות מקדימה, כי כרגע החברות מגיעות אלינו והן בחוסר ודאות וחוסר הוודאות עולה להנהלות הגבוהות בחו"ל וזה יוצר מצב של אי ודאות שלא טוב לעסקים.

אלה בגדול שלושת הפילארים המשמעותיים שאנחנו בחרנו להתמקד בהם. אנחנו רואים שמדינות בעולם, מפותחות ומתפתחות, משקיעות מאמצים רבים.

עוד פעם תחזרי על הכותרות, שלושת הפילארים.

אנחנו מדברים על המיסוי, כל הפילאר 2, אנחנו מדברים על מענקים ועל מומחים זרים. עניין האקו-סיסטם הוא כמובן משמעותי מאוד, אנחנו כרגע בתוך חוסר הוודאות בחרנו לא להיכנס אליו. ניתן את זה בסיכום של המלצות: מבחינתנו צריך להחזיר את מסלול 43 של רשות חדשנות, תגבור עבור ענפים עתירי הון ומשך פיתוח ארוך כמו חלל, מחשוב קוונטי, AI – אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להיות מעצמת AI; העלאת תמיכת הממשלה במו"פ לפחות ל-0.5% מהתוצר כמקובל במדינות מערביות ולא להישאר ב-1.5 מיליארד שקל במשך 20 שנה; השקת מסלול המתמרץ פיתוח בישראל על ידי מענקי מו"פ שתביא להקמה ולהעסקת עובדים וטאלנטים – היום בעצם אין כל כך תוכניות שמסייעות לסטרטאפים בהעסקה של עובדים, של טאלנטים; הקלה במדיניות קליטת מומחים מחו"ל; והגדלת התמיכה בחברות הזנק על ידי מסלול ייעודי לכל הסגמנטים. זאת אומרת, זאת רשות החדשנות הכוללת, ואנחנו מבקשים שתהיה גם התמקדות בפילארים מרכזיים שבישראל יחשבו שהם מנוע צמיחה מתאים. זהו, תודה רבה.

אוקיי, תודה. כשאתה מכין דיון כזה אתה מוטרד. כשאתה יוצא מדיון כזה אתה עוד יותר מוטרד. גל סלומון, אנחנו ביקרנו אצלך בחברה. רצינו לשמוע מישהו מהשטח עם כל הקשיים, עם כל החנק.

בראש ובראשונה אני רוצה להודות לך על הקמת הוועדה הזאת. זאת פעם ראשונה שמישהו שם זרקור ומסתכל בצורה אינהרנטית על הבעיה שאנחנו מתריעים כבר הרבה מאוד זמן. קצת מצער שאנחנו לא רואים פה פונקציות אחרות שהיו צריכות להיות כאן. אבל באנו לדבר על כל מיני דברים, ובניהם יש גם דברים שהם לא כל כך רעים. למען האמת יש דברים נחמדים – שוק ההייטק מתאושש, חבר'ה, תסתכלו, זה לקוח מהבוקר, מדד נאסד"ק מזנק הולך ועולה, הוא מאגד לתוכו את רוב הטכנולוגיה בעולם. רק הבעיה שזה לא פה, זה בארצות הברית. כשאני מסתכל על מה שקורה כאן, המצב בכי רע. אנחנו מרגישים יציאה מהמשבר בכל אחד מהסגמנטים בארצות הברית גם בהיקף גיוסים, גם בכמות חברות שנפתחות, גם בחוזר של קרנות המשך, ואת זה אנחנו רואים מעט מאוד כאן.

לצערי, בתור מישהו שנמצא כאן בפעם התשיעית אני יכול להגיד שאני נורא נורא מצטער אבל כל הנבואות שהיו פה התגשמו. כל מה שאמרנו על נפילה בשוק ההייטק, כמות ההשקעות, בריחת משקיעים, היקף חברות שנסגרו.

נקרא לשולחן הזה שולחן הנביאים.

אז אנחנו בין הנביאים. אני לא שמח להיות כזה, אבל אלו הדברים שנאמרו כולל כמות חברות שביצעו הפיכות שרוול או בדרך לשם, כמות חברות שיצאו מכאן. אני חושב שהמספרים מעוררי חלחלה. אנחנו מדברים על היקף נפילת ההשקעות מתחילת השנה – חבר'ה, זה לא מ-2022 – מעל 70%, כמות החברות שביצעו הפיכות שרוול או בדרך לשם חצו את קו ה-80%. אין לי את המספר המדויק, אנחנו ב-12,000 או 15,000 מפוטרים מתחילת השנה, חברות קטנות, גדולות ובינוניות כולל חלק שאני מעורב בהן ברמה האישית. ירידה באבלואציות של חברות, בחלקן מעל 50%, וירידה כמעט של 40% בהיקף גיוס קרנות המשך.

אבל זה המשבר הקטן. המשבר הגדול יגיע רק בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים, ואנחנו דיברנו על זה שרוב החברות שיוקמו לא יהיו כאן. אני חושב שהירידה שנראה תהיה הרבה יותר גדולה. אני מדבר על הירידה ממיסים, על חברות שיימכרו, חברות שיונפקו, כי הן לא יהיו כאן. אנחנו נשלם כאן מיסים כעובדים, אבל כחברות אנחנו לא נשלם כאן כלום. אני חושב שהאפקט ההוא יהיה הרבה יותר גדול מהאפקט הזה. להערכתנו הנפילה הזאת תגרום לירידה לתהומות שלא ברור לי איך נצא משם, שלא נדבר על דירוג אשראי שיורגש לכל אחד מאיתנו בכיס, כולל למגזרים קצת יותר בעייתיים, ואני חושב שהנתונים כאן. דרך אגב, יש כאן עבודה שנעשתה קצת על היקף השקעות מתחילת השנה. ההסתכלות כאן היא כמובן על קרנות בעולם מדעי החיים לצד עבודה שנעשתה כאן על ידי המל"ופ, ולהערכתי אנחנו לא רואים שום מענה אליה.

אני חושב שהקריאה לפחות מאיתנו כאן היא שתעזרו לנו, אנחנו לא רוצים להיות צודקים בפעם הבאה. אנחנו רוצים רק לבנות תעשייה ולהצליח. אנחנו בפיגור היום בעולם בלי שום קשר למהפכה ובלי קשר למשבר בהרבה מאוד תחומים – בעולמות הסמיקונדקטור, ב-Quantum Computing, ב-AI, ב-healthcare. אני חושב שמדינות אחרות משקיעות ומשקיעות הרבה. המשבר הנוכחי לא תורם, הוא מזיק.

מה צריך לעשות? קודם כול, כמובן לעצור את הטרלול המטורף שאנחנו נמצאים בו היום, כי אף משקיע שאני מכיר לא רוצה להשקיע בכאלה מקומות, כולל חברה שלי שנאלצה להעביר את המיקום העסקי של החברה לבוסטון, כי אין פה משקיעי הון סיכון שמוכנים להשקיע. אנחנו מבצעים כאן השמדת ערך מטורף שנבנו כאן במשך 22 שנה, ובאקלים הזה לא תהיה כאן תעשייה, באקלים הזה אנשים ימשיכו לעזוב, אנשים לא יחזרו לארץ, בריחת מוחות, גם לא יהיו רופאים, לא יהיו מדענים, לא יהיו חוקרים, והכול מתחבר ביחד לתוך אקו-סיסטם אחד.

אחרי עבודה באמת ארוכה שנעשתה גם עם הרשות וגם עם האוצר – אני לא אכנס לפרטי הפרטים כי אנחנו מנסים לגבש את העבודה הזאת, ואני חושב שדיברנו בפגישה האחרונה שנפגשנו אצלי – אנחנו מדברים בצורה ברורה על תמיכה תקציבית אקטיבית של האוצר, לא בחברות, בקרנות הון סיכון שזאת ההתמחות שלהן.

זה שהאוצר מאוד אוהב. מי פה הנושא?

אני. אני אשמח להתייחס.

תתייחסי. אתם ממש מתלהבים מהשקעות מהסוג הזה.

אני רכזת מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים במשרד האוצר. אני אשמח להתייחס גם למה שאמרה מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. הממשלה מפעילה כלים רבים ונרחבים לתמיכה בהייטק, וזה גם עלה פה, החל מתמיכה ישירה בחברות - - -

מה התקציב שיש לך לשנה בסך הכול?

זה הרבה מאוד תקציב. בתמיכה ישירה במענקים לחברות סטרטאפ ובמו"פ של חברות סטרטאפ 1.5 מיליארד לשנה לרשות החדשנות, כמו שאמרה פה המנכ"לית. מעבר לזה יש תמיכה עקיפה, כמו שאמרה פה נציגת רשות המיסים, דרך הטבות מס נרחבות ומשמעותיות גם בהשוואה בינלאומית.

1.5 מיליארד שקל. כמה זמן התקציב הזה?

לשנה.

אבל כמה זמן אנחנו מדברים על סכומים כאלה?

זה לא משתנה יותר מדיי בין שנה לשנה. כלומר, זה לא סופג יותר מדיי פלאטים וגם לא גדל יותר מדיי.

אז זה כבר 20 שנה.

אני לא יודעת להגיד אם בדיוק 20 שנה, אבל התקציב שמושקע ומגיע לתמיכה בתעשיית ההייטק הולך וגדל.

אבל למה לא עושים benchmarking מול העולם כשמדובר פה על - - -

קודם כול, נאמר פה שכדאי שתקציב רשות החדשנות והמענקים יהיה כ-0.5% מהתוצר, אז במקרה זה בדיוק 0.5% מהתוצר במדינת ישראל, אז נראה לי שאנחנו במקום טוב ביחס ל-benchmark בעולם – מאוד דומה לארצות הברית, מאוד דומה לממוצע למדינות ה-OECD. יש לנו עוד הרבה דרכים שאנחנו תומכים בהייטק, אם זה דרך הטבות מס שבהשוואה בין-לאומית הן מאוד נרחבות ומאוד מתמרצות, אם זה דרך הכשרות הון אנושי לתעשיית ההייטק, אם זה על ידי הקמת תשתיות מו"פ. במסגרת התקציב האחרון אנחנו העברנו שתי תוכניות לאומיות לתמיכה בתשתיות מו"פ, בינה מלאכותית ו-Bio-Convergence. השווי שלהן ביחד הוא מיליארד שקלים, אז אנחנו כבר מעל 1.5 מיליארד. התוכניות האלה מיושמות בימים אלה ממש, אם זה חוזה התקשרות מול גוגל על תמיכה בתשתית ענן לאימון מודלים גדולים, אם זה קול קורא של משרד המדע להטמעת בינה מלאכותית בממשלה, אם אלה מענקים של רשות החדשנות בתחום הזה.

ב-Bio-Convergence הקמנו תשתית מעבדתית למעבדת ביו התקנים הנדסיים, מעבדת ביולוגיה סינטטית. אנחנו מקדמים דרך ות"ת-מל"ג תוכנית לתמיכה במו"פ בתחום האקלים-טק, ובנוסף השקענו עוד 750 מיליון להכשרות הון אנושי גם במערכת החינוך כי הבנו שזה מתחיל ממש שם. יש לנו מרכזים אזוריים ללימוד פיזיקה, יש לנו כיתות מצוינות, כיתות תמ"ת, כיתות מופ"ת – כבר במערכת החינוך – כיתה ז', ח'.

בנוסף, במערכת ההשכלה הגבוהה הגדלנו את כמות הסטודנטים שמגיעים לעשות תואר בתחום מקצועות ה-Tech, תואר בתחומי הנסה, מדעי המחשב וכו', וממש לאחרונה העברנו פה עוד חוק שמתמרץ מיסויית את תעשיית ההייטק ונקרא חוק עידוד תעשייה עתירת ידע. בטח שמעתם עליו, גם לימור דיברה עליו, חוק האנג'לים.

עוד לא התייחסתי לזה.

אוקיי. תדברי על זה. זה תומך בהקמה ובהנבטה של חברות הייטק על ידי מתן תמריץ משמעותי למי שמשקיע בהן. בנוסף, זה מסייע להעביר קניין רוחני במקרה של מיזוגים ורכישות או להשאיר קניין רוחני פה בישראל, וזה מעניק פטור מריבית על לקיחת חוב מבנקים זרים מחו"ל. באמת יש פה הרבה היבטים תקציביים.

לגבי מה שגל העלה – עשינו כמה וכמה פגישות עם גל – אנחנו בשיח די קדחתני גם מול רשות החדשנות ומול השוק הפרטי, כי באמת עלה הנושא הזה של תמיכה עקיפה דרך קרנות הון סיכון. המנכ"לית של איגוד ההייטק העלתה את מסלול 43, אנחנו בדרך כלל משתדלים לתחקר מסלולים שהמדינה עשתה וללמוד מטעויות. יש המון המון ביקורת על מסלול 43, אנחנו לא רוצים לחזור על הטעויות האלה, ולכן אנחנו עובדים ממש בימים אלה על מנת ליצור מסלול אחר שתומך במשקיעים, ממש בסגנון שגל דיבר עליו, כשאנחנו ממנפים את הכסף הממשלתי כמה שיותר, מכניסים כסף פרטי חדש לשוק ולא מחליפים השקעות מהשוק הפרטי.

כסף ממשלתי אמיתי, 1.5 מיליארד דרך רשות החדשנות.

זה יהיה כנראה דרך רשות החדשנות.

אבל אני אומר 1.5 מיליארד זה התקציב שמוקצה לטובת ההייטק בעצם.

ברשות החדשנות זה לא מסתכם ב-1.5 מיליארד כי היא גם מקימה תשתיות AI ותשתיות Bio-Convergence, אז היא תקבל עוד כספים. אותו דבר מפא"ת, משרד המדע וות"ת שפעילות בתחום הזה.

עודד, אני לא רוצה להיגרר אחרי כל אחד שיש לו מה לומר כי אנחנו ממש לא בכיוון. בסופו של דבר רשות לחדשנות עם כל הכבוד ועם כל מה שאנחנו משקיעים בהייטק, המדינה כמדינה היא מקום אחרון ב-OECD.

לא, זה לא נכון. אנחנו 0.5% מהתוצר כמו ארצות הברית וכמו ממוצע ה-OECD.

סליחה, החלק של המדינה מסך כל התקציבים שולחים למחקר ופיתוח? אנחנו מקום אחרון ב-OECD. מקום אחרון.

כשההשקעה הפרטית כל כך גבוהה אז ברור שהחלק של המדינה נראה נמוך, אבל כאחוז מהתוצר אנחנו כמו מדינות מערביות אחרות ויש לנו לאן לשאוף.

כן, ולכן כל הזמן גם יש איפה לחתוך. כשגם בתקציב הזה קיצצו ברשות לחדשנות או בתוכנית מיגון הצפון זה בגלל שנכון, כרגע נהנים מהשתתפות של גורמים פרטיים. אין שום סתירה. גם המדינה פה חייבת להגדיל דרמטית את חלקה בסך כול ההוצאה על המחקר הלאומי, על הפיתוח. אנחנו לא יכולים להיות אחרונים ב-OECD וזה מדויק.

יו"ר הוועדה, אני מסכימה איתך, העניין הוא שזה תוצאתי. בשנה הבאה יכול להיות שיהיו פחות השקעות פרטיות ואז חלקנו יגדל. האם זה מה שאנחנו רוצים? אני לא בטוחה.

חבר'ה, אנחנו נכנסנו פה לוויכוח. מס' 3 ביקש לדבר.

אני לא סיימתי, עוד שתי נקודות. 1. אנחנו מכירים את דעת האוצר, ונכון, אם אנחנו מסתכלים כ- benchmark, אנחנו מדברים על 0.5% מהתוצר ואנחנו צריכים לזכור שהשנה הזאת בשנת משבר ענקית, ולכן החלק הפרטי פה הרבה יותר קטן.

בסיכומו של דבר, אנחנו מדברים על תוכנית עם מספר שלבים שיש בה התערבות ממשלתית הרבה יותר מאסיבית ולא בהשקעה בחברות – אני חוזר, בהשקעה בגופים מקצועיים שזה תפקידם בחיים, קרנות הון סיכון. אנחנו מדברים בפירוש להחזיר לדיון את סעיף 3. אני יודע שיש עליו התנגדות, אני יודע שהוא השאיר אדמה חרוכה בלא מעט דברים, אני חושב שניתן לעשות את זה אחרת. באנו עם מספר הצעות סביב סעיף 43. אני בהחלט מדבר על לקיחת החלטות נועזות שאומרות השקעה גם במגזרים יותר חלשים –ערבים, חרדים – והבאתם למעגל העבודה, ובחינה אמיתית של מסלולי ההשקעה בין אם הם קיימים דרך הרשות, דרך תוכנית החממות וכו', כי אני חושב שבסיכומו של יום המקום שאנחנו נמצאים בו היום הוא מקום מאוד מאוד לא טוב.

לסיום, אנחנו קוראים מעל הבמה הזאת בצורה ברורה לכל הגורמים ובמיוחד בקואליציה להתעשת ולהבין שאנחנו לא נמצאים כרגע על סף התהום, אנחנו כבר במדרון. על מה שנאמר אני לא אחזור, אבל בעוד שלוש-ארבע שנים אם נמשיך בחלק הזה, אנחנו נהיה עם אדמה חרוכה לגמרי בלי שום תעשייה והיא מנוע הצמיחה של ישראל. אין מנוע צמיחה אחר. תודה רבה.

אסף.

תודה רבה. תודה על ההזמנה.

אתה כבר משתתף קבוע, אני מתייחס אליך כחבר בוועדה.

אני מוריד נעליים כשאני בא. אני ד"ר לכלכה, אני הכלכלן הראשי של מכון המדיניותSNPI – Start-Up Nation Policy Institute. אני רוצה להראות לכם שני שקפים, אחד שאתם בטח מכירים והשני אני חושב שאתם פחות מכירים, ולהעיר כמה הערות קצרות לגבי מה שעלה פה. את הגרף הראשון אתם בטח מכירים – אני רואה שאפילו לא רואים את האפורים, אז רק אגיד לך מה קורה שם, זאת ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל, וישראל משנת 2000 כבר מובילה את העולם בהוצאה הלאומית למו"פ ובפער די גדול. זאת אומרת, ההוצאה הלאומית למו"פ נכון לשנה האחרונה שיש עליה נתונים, שזו 2021, הייתה בערך 5.6%, והבאה בתור היא דרום קוריאה שקצת קרובה אלינו, ואחרי זה יש פער גדול לכל שאר מדינות העולם שמוציאות הרבה פחות מאיתנו בהשוואה לתוצר. זה נתון שאנחנו מכירים וכולם מאוד מתגאים בו שבישראל ההוצאה למו"פ היא כל כך גבוהה.

אבל אני רוצה לפרק את זה על שני ממדים. זאת אומרת, את ההוצאה למו"פ אפשר לפרק למו"פ עסקי ומו"פ ציבורי, תשתיתי, אוניברסיטאות, מכוני מחקר וכל הדברים האלה – זה מצד לאן ההוצאה הולכת, ואפשר לפרק אותה מאיפה הכסף בא. זאת אומרת, האם הכסף הוא במקור פרטי או במקור ציבורי.

אני מסכים עם נעם, ואני חושב שההשוואה ביחס פרטי-ציבורי היא לא כל כך מעניינת. זאת אומרת, אם הסקטור הפרטי מוציא המון על מו"פ זה לא אומר שהממשלה צריכה להוציא יותר או פחות כתוצאה מזה. המדד הנכון הוא לשאול מה ההוצאה כחלק מהתמ"ג, זאת הגישה הרלוונטית פה. כאן – מצטער, זה יוצא קצת קטן – אם תסתכלו בצד שמאל למעלה, זאת הוצאה למו"פ עסקי שהמקור שלו הוא - - -, ושם אתם רואים שישראל היא מאוד חריגה בעולם בכך שההוצאה הפרטית למו"פ עסקי מאוד גבוהה בישראל, וזה בעיקר אודות להייטק בין אם זה סטרטאפים ישראלים או בין אם זה מרכזי מו"פ של חברות זרות בישראל.

אתם רואים בהשוואה – האדום זה הממוצע של המדינות שמצאנו עליהן נתונים, זה בערך 17 מדינות מפותחות שהצלחנו לאתר עליהן נתונים, והנתון הוא הממוצע על פני העשור האחרון כי משנה לשנה זה נוטה להיות די תנודתי.

מה שאתם ראים בצד ימין זו ההוצאה הציבורית למו"פ עסקי. נכון שבגלל שההוצאה הפרטית למו"פ עסקי מאוד גבוהה, היחס להוצאה הציבורית הוא גבוה, אבל בסך הכול ההוצאה הציבורית למו"פ עסקי בישראל היא עדיין די גבוהה. אנחנו לא ראשונים בעולם, אבל אנחנו נמצאים יותר גבוה ממדינות כמו צרפת, גרמניה והולנד.

אבל אנחנו הכי פחות יציבים.

על איזה שנים אתה מדבר?

על העשור שמ-2012 עד 2021.

בוא נסתכל קצת בפריזמה של השנה האחרונה או השנתיים האחרונות, זאת פריזמה מעניינת יותר.

אין לנו נתונים אחרי 2021.

אבל ההוצאה הממשלתית לא השתנתה, אם כבר היא רק גדלה, גל.

להערכתי, ההוצאה למו"פ בישראל – וזה קצת עניין של חשבונאות – ב-2023 תרד כתוצאה מזה שיש קצת פחות פעילות בהייטק, אבל לא בהרבה כמו שאנחנו חושבים או כמו שניתן ללמוד מההשקעות. צריך לזכור שבהוצאה למו"פ אנחנו מודדים את ההוצאות בפועל של חברות על מו"פ, בישראל זה בעיקר הוצאות שכר. השכר בהייטק הוא די יציב בשנה האחרונה. מספר המועסקים בהייטק כמעט ולא השתנה בשנה האחרונה, התוצר קצת גדל אז ביחס זה יהיה קצת יותר קטן, אבל העובדה שההשקעות ירדו ב-75% לא אומר שההוצאות ירדו ב-75%.

דרך אגב, זה לא מה שהציג יוג'ין בכנס שהיינו איתו ביחד, והוא מהגוף שלכם דרך אגב.

לא, לא, יוג'ין הציג את הנתונים שאנחנו מוצאים. צריך להפריד בין ההוצאה לבין ההשקעות. אני מאוד מאוד שותף לדאגה שלך, כי אם ההשקעות ימשיכו להיות נמוכות בישראל, אם אנחנו נפסיק לראות השקעות זרות זורמות לישראל אז בסופו של דבר ההוצאות ירדו כי ההוצאות האלה מגיעות מההשקעות, אבל זה לא יהיה ברמה של הנתונים של 2023. אני אומר את זה כי מישהו יראה את הנתונים של 2022 כשהם ייצאו ויגיד: תראו, הכול בסדר, וזה לא נכון.

שני הריבועים שלמטה הם הוצאה על מו"פ ציבורי בישראל. זה אומר מכוני מחקר, זה אומר אוניברסיטאות, זה אומר תשתיות המחקר שדיברנו עליהן קודם בהקשר של AI, בהקשר של קוונטום, בהקשר של הדברים האלה. ההוצאה הפרטית למו"פ ציבורי בישראל היא עדיין קצת גבוהה. כאן פרטי זה מבלבל, כי ה-OECD סופרים קרנות זרות שמשקיעות במו"פ באוניברסיטאות בישראל, תקציבי מחקר זה נספר בתור פרטי, לא כל כך חשוב.

אני רוצה להדגיש שהמקום היחיד שבו אנחנו נמצאים מאחורי שאר העולם זה בהוצאה ציבורית על מו"פ ציבורי. כלומר, ההשקעה של ממשלת ישראל דרך משרד החינוך, דרך משרד המדע, באוניברסיטאות, במכוני מחקר, בתשתיות מחקר, בדברים האלה. זה הדבר הראשון שרציתי להדגיש מבחינת איפה אנחנו מודאגים יותר ואיפה פחות.

עכשיו כמה הערות קצרות. לגבי מה שנאמר לגבי מסלול 43, אני לא חושב שיש מחלוקת. אנחנו מסכימים שצריך להמשיך - - -

כן, אבל זה צריך מקצה שיפורים.

צריך לעשות את זה יותר טוב. אנחנו הגשנו לאדוני שלוש הצעות שלנו למען דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות איך לחדש את מסלול 43, הגשנו את זה גם לכלכלן הראשי, לממלא מקום הכלכלן הראשי. אנחנו מקווים שזה ייצא לפועל. מבחינת שאר נושאי עידוד המס בישראל, אנחנו נוטים לאהוב את הגישה שישראל מעודדת בעיקר על ידי מענקים של רשות החדשנות. אנחנו חושבים שזאת באמת הדרך הנכונה לעודד את ההייטק, יש לזה הרבה ניסיון טוב בישראל.

אני רוצה רק להזכיר שכשמדברים על עידוד של חברות זרות לבוא לישראל צריך להיות מאוד זהירים בזה, והסיבה לכך היא כי אנחנו רואים ירידה חדה בפתיחת סטרטאפים בישראל שנמשכת כבר הרבה מאוד שנים בישראל, כבר 8 שנים. אלה הנתונים שלא כוללים את 2022.

צריך להגיד שזה גם בעולם.

לא בכל העולם. זה מאוד דיפרנציאלי, יש מקומות שזה משתפר. אני מקבל את ההערה שלך. עוד פעם הצעתי עם המוסדיים, ואני אומר לך שהמוסדיים יקבלו הצעה אטרקטיבית כי אנחנו מוכנים, בטח ובטח אנחנו מוכנים להשקיע בארץ, בלאו הכי אנחנו מוציאים יותר מהכסף שלנו לחו"ל. אבל תבנו מודל אטרקטיבי, שאנחנו גם לא נסכן את העמיתים וגם שסך כל ההיקף מסך מה שהם מחזיקים לא גדול מדיי ומספיק אטרקטיבי. תראו שאנחנו נעמוד בתור. זה אחד האתגרים שכבר דיברנו פה.

הגרף הזה מראה – וזה לא קשור למשבר הנוכחי, זאת תופעה ארוכה – שכמות החברות בישראל, במיוחד חברות ההייטק הגדולות, גדלה, וזה נהדר. זה טוב שיש כאן הרבה מרכזי מו"פ בין-לאומיים וזה טוב שחברות סטרטאפ ישראליות צמחו והנפיקו והתחילו להיות חברות גדולות – WIX ו-MONDAY וכל החברות, כל היוניקורנים וכל אלה. אבל אחד הדברים שזה יוצר, בגלל כמות ההשקעות שזרמה להייטק ומכיוון שמלאי ההון האנושי שיכול לעבוד בהייטק מוגבל זה יוצר ביקוש גדול יותר ויותר לעובדים וכתוצאה מזה עלייה בשכר, והעלייה בשכר מקשה על יזמים לפתוח סטרטאפים חדשים. אנחנו רואים קורלציה מאוד ברורה בין השכר בהייטק לבין כמות הסטרטאפים החדשים שנפתחים בישראל.

הדגש העיקרי של מה שרציתי לדבר עליו זה החשיבות של מו"פ ציבורי. זה במיוחד חשוב לאור זה שבתחומים שאליהם ההייטק הולך בעשור הקרוב, שזה AI, שזה קוונטום, שזה אקלים-טק, אלה תחומים שבהם סטרטאפים – זה לא תחום שבהם מישהו יכול להקים סטרטאפ עם ארבעה אנשים ולהצליח, זה צריך תשתיות לאומיות רציניות ביותר.

אוקיי.

זה הכול. תודה רבה.

אם אפשר להוסיף, זה גם ידע שמתפתח באקדמיה. בבינה מלאכותית רואים את זה ממש. מי שמוביל אלה דוקטורנטים ומעלה.

האקדמיה היא בעייתית, סופר בעייתית. גם אם היא לא תעבור זעזוע, היא תיקח אותנו אחורה, לא קדימה. אני לא רוצה להקדים. אחרי אסף אפרת שוסטר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכל חברי הוועדה. פעם ראשונה שלי פה. אני שמחה מאוד להיות פה אפילו שהנסיבות לא כאלה משמחות. אני משקיעה אנג'לית בחמש השנים האחרונות. אני משקיעה בסטרטאפים בעיקר ב-early-stages. זה אומר ב-Pre-seed Round A, לפעמים גם Round B. אני גם חברה בוועדת ההשקעות של קבוצת משקיעות בשם "נעמי" ואנחנו משקיעות בסטרטאפים לא מעט. אנחנו רואות היטב איך המצב בזמן האחרון משפיע גם על ההשקעות שלנו וגם על הסטרטאפים שלנו.

אגב, אני רק אתייחס קודם לפני שאני מתחילה לדבר על משהו שקצת שונה ממה שאני אומרת עכשיו. אני לא מכירה אנג'ל אחד ואני אשמח להכיר אנג'ל שמרוצה מחוק האנג'לים או שמרגיש שהוא עוזר לו באיזושהי צורה.

אפשר לשלוח את כל מי שדיבר איתנו וממש מבסוט מהחקיקה הזאת. נפגיש אותך אם תרצי.

אני אשמח מאוד. אני אשמח גם לדבר על הנחיות המיסים של - - -

הוא לא מושלם, אבל אני עוד לא ראיתי אדם אחד שקיבל מענק כלשהו ומרוצה.

אנחנו לא מקבלים מענקים, ואגב גם לא מקבלים הטבות במס ומאוד קשה להיכנס תחת ההגדרה הזאת. אגב, אם עושים בדיקה של חוק האנג'לים הקודם, רואים שכמעט ולא השתמשו בו.

דיברנו כבר שחוק האנג'לים צריך לקבל מקצה שיפורים כמו מסלול 43.

בהחלט. אגב, אני יכולה להגיד שבזמן האחרון ראיתי משרדים אחרים שנותנים מענקים, ולא רק הרשות לחדשנות אלא גם משרדי ממשלה כמו משרד האנרגיה, ונותנים מענקים לסטרטאפים שאני חייבת להגיד שאלה סכומי כסף נוספים שנכנסים לסטרטאפים הישראליים, ואגב אפילו בתנאים עדיפים על רשות החדשנות, אז זה מעניין להסתכל על זה. אגב, אני חושבת שזה עוד כיוון שאפשר ללכת אליו.

בכל מקרה, גם אם זה לא עובד אני יכולה להגיד שמדברים הרבה על כך שקשה מאוד לקבל כספים מההשקעות בזמן האחרון מכל מיני VC's וגורמים אחרים, ו-Family Office ואנג'לים במיוחד מחו"ל. אבל אני חושבת שעוד לפני כן יש פה בעיה מאוד קשה שקורית בשנים האחרונות ועכשיו זה הולך ומתגבר, וזאת הכניסה של כספים לישראל. אני לא יודעת כמה מודעים לזה אבל מאוד מאוד קשה להכניס כסף לישראל. יש כסף שרוצה להיכנס לישראל והוא פשוט יושב בחוץ, מיליארדים שיושבים בחוץ. למה קשה להכניס אותם? אני לא יודעת.

יש מערכת בנקאית שמנהלת את הסיכון.

יפה. זה נתקע איפשהו בבנקים. כמובן שיש חוק נגד הלבנת הון, יש חוק לאיסור מימון טרור – אגב, ב-day job שלי אני גם עורכת דין כבר כמעט 20 שנה, ולמרות שאני לא מתעסקת בבנקאות אני לא רוצה להתיימר להבין בחוקים לגבי זה, אבל אני רואה בהחלט גם כמשקיעה וגם כמי שמלווה סטרטאפים ומשקיעים בצורה די רבה בשנים האחרונות. יותר ויותר קשה להכניס לכאן כספים, השקעות מ-VC's, מחברות זרות, מאנג'לים זרים פרטיים כמעט ובלתי אפשרי להכניס.

מדובר גם על חוק שאומנם הוא מאוד מאוד חשוב ויש רגולציה, והרגולציה אכן חשובה ואני חושבת שעומדים בה. הבעיה נמצאת כאשר הבנקים ככל הנראה "מגדילים ראש" ומחליטים כל מיני החלטות מעבר להנחיות שמבקשים מהם על מנת להימנע מקבלת קנסות.

זה לא נקרא להגדיל ראש, זה נקרא להגדיל את המשטח הזה שמכסה את הישבן.

כן. אני הייתי קצת יותר עדינה אולי. הקושי להכניס כסף נמצא בהכנסת כסף בהעברה בנקאית רגילה לכסף לתוך ישראל מגופים קטנים וגדולים כאחד. הקושי נמצא – דיברו על זה קודם – בפתיחת חשבונות. פתיחת חשבון בנק לחברה זרה או ל- VC'sזרים היא כמעט בלתי אפשרית ולעיתים פשוט נמנעים לחלוטין. אגב, חברה זרה שיכולה להיות מוקמת בישראל גם כסניף וגם כחברת-בת ישראלית אין שום בעיה, אבל ברגע שמבקשים זכויות חתימה בבנק אנשים שהם לא ישראלים יש בעיה שקיימת וכמעט ולא ניתן לעשות את זה. גם אם עוברים את כל ה-KYC הנמצאים והכול, זה עדיין לא מתאפשר.

דבר נוסף, חשבונות נאמנות. אני לא יודעת כמה יודעים, בשנים האחרונות חשבונות נאמנות בבנקים כמעט בלתי אפשריים. יש חברות שעושות את זה – אגב, חברות שמעולות בזה – אבל הן עולות הרבה כסף. לפתוח חשבון נאמנות רגיל בבנק זה מאוד מאוד קשה. אני יכולה לתת דוגמה שאנחנו קבוצה של משקיעות שחלק מהן זרות וחלק מהן בארץ, רצינו להשקיע בסטרטאפ. הסטרטאפ רוצה לקבל את כל הכסף בבת אחת ולא לקבל בחלקים, כל פעם 30,000$, 40,000$, הוא רוצה את כל הכסף בבת אחת. רצינו להקים חשבון בנק, אי-אפשר היה. במשך חצי שנה ויכוחים עם הבנקים. אגב, לכל החברות, כולל הזרות, היה חשבון בנק פתוח שלהן אישית בבנק. זה לא עזר. על אף הכול אמרו שלא ניתן, וגם לא הסכימו להגיד לנו למה מבחינת הציות אי-אפשר. פשוט מחלקת הציות לא מוכנה לזה.

התהליך הקיים היום בבנקים זו אפשרות לעשות את זה. אגב, אפשר לפנות לברוקרים זרים, אבל שוב, הכסף יוצא החוצה. למה לפנות לברוקר אמריקאי?

אפרת, הנקודה ברורה. אני יושב בכל מיני ועדות ובכל מיני צורות עם נושא הבנקאות, והעברת כסף, קבלת כסף, פתיחת חשבונות בנק – זה הפך לסיוט.

זה אחד הדברים שמאוד פוגעים בסטרטאפים ובהשקעות.

לא רק בסטרטאפים.

אני בטוחה שגם ביותר, אבל לגופים גדולים יש את הכסף לשלם ולנסות לעבור על זה. לסטרטאפים אין את היכולת לשלם. VC זר שרוצה להשקיע ומבקשים ממנו אישורים כמו לקבל אישור שהוא עסק לגיטימי מביג פור שעולה הרבה כסף פשוט לא יסכים לעשות את זה, הוא יגיד: עם כל הכבוד אני לא אעשה כזה דבר, או כל גוף זר אחר. גם לקוחות זרים של סטרטאפים למה שיעשו את זה?

הנושא ברור. יש עוד משהו?

יש עוד הרבה דברים, אבל אני אשמח בפעם הבאה. תודה רבה. דרך אגב, אני יכולה רק להגיד שיש גם כל מיני דרכים לפתור את זה, ולפי דעתי הן לא דורשות חקיקה או רגולציה. פשוט אפשר גם לעשות את הפיקוח הפוך, לעשות את הפיקוח שלא יבקשו יותר מדיי דברים אלא יעמדו ברגולציה רגילה. ואגב, גם החשש מקנסות, אולי שהמדינה תיתן ערבויות לבנקים.

טוב, אנחנו נעשה. חיים קרביץ.

עד שתיפתרנה הבעיות הטכניות, אני מייסד ומנהל של קבוצת האנג'לים בשם אנג'ל נט, ואני נמצא בעולם הזה חוץ מהיותי יזם. אני עוסק בעולם של האנג'לים ו - - - למעלה מ-20 שנה בארצות הברית ובישראל. המצגת שלי בעצם די מיותרת משום שקודמיי כבר כיסו את רוב הדברים שרציתי להציג. המצב היום לא טוב. אני רואה ממוצע של ארבעה-חמישה סטרטאפים שפונים בבקשה למימון ראשוני והיום זה כמעט בלתי אפשרי לעשות.

אחת הסיבות העיקריות שאני רואה לזה – ואני לא רוצה לדבר על מה לא טוב בחוק האנג'לים כי הייתי מלווה את הוועדה הזאת עוד מימיו של חבר הכנסת רוברט אילטוב בחוק האנג'לים הראשון. חוק האנג'לים הראשון לא היה הצלחה מסחררת, לפחות לא בעולם שלי, משום שאני לא הכרתי אנג'ל אחד שפנה לקבל מענק או את ההטבה וקיבל אותה.

אחת הסיבות שאני רואה לזה זאת העובדה במה שאנחנו מגדירים פה היום אנג'ל. לדעתי בשביל להתגבר על כל הבעיות, כסף מבחוץ לא יבוא, אבל יש פה כסף בשוק. איך אני יודע שיש פה כסף? כי אם אני רואה בעיתון שבבנקים שוכבים 510 מיליארד שקלים, אז הם שייכים פה למישהו ולא לעשירון התחתון אלא לקבוצת אנשים או תאגידים. במקום שישימו את הכסף בבנק ישראל תמורת ריבית, היו יכולים להפנות – אנחנו חייבים למצוא דרך להתחבר לכסף הזה בשביל לסייע לסטרטאפים.

גם משקיעים יש פה הרבה. אני יכול לומר לכם שכשאנחנו מדברים על משקיעים יש פה הרבה אנשים פרטיים – בארצות הברית ההגדרה של אנג'ל היא כל אדם שיש לו כסף פרטי שלו והוא מסוגל להשקיע. אנחנו קוראים לזה משקיע כשיר. אבל יש פה הרבה אנשים שאני מכיר, בין אם אלה בעלי מקצועות חופשיים, בעלי חברות מסחר וכולי, שרוצים להשתתף במשחק הזה. אנשים מאוד רוצים. אני יודע על אנשים שמוכנים להשקיע עשרות מיליונים בעסק עובד ועדיין באים להשקיע 150,000$-200,000$ בסטרטאפ משום שהם רוצים להשתתף במשחק הזה של הסטרטאפים, של הסטרטאפ ניישן.

לאנשים האלה, ויש הרבה כאלה, אנחנו חייבים להרחיב את הבסיס, לא להישאר עם בסיס של 70 או 100 קרנות שפעילות וכמה מאות אנג'לים גדולים, כי בעצם היום היחס פה לאנג'ל זה למישהו שעשה אקזיט ויש לו כסף, ואנחנו בעצם ממחזרים את אותו כסף שוב ושוב. אנחנו צריכים להביא כסף חדש ומשקיעים חדשים. כסף חדש אני יודע שהוא קיים, משום שרופא שמרוויח היום 100,000$ ביום ניתוחים יש לו כסף, וישנם הרבה כאלה.

הבעיה שאני מסתכל, והזכרת שחוק האנג'לים דורש מקצה שיפורים, נכון, משום שהיום אני לא רואה בחוק האנג'לים או בחוק עידוד השקעות במו"פ למי הוא פונה. הוא לא פונה לסגמנט העליון משום שזה לא מעניין אותם. מישהו שמעוניין להשקיע היום סכום כסף גדול לא יטרח אפילו ללכת לנסות לממש את ההטבה בשביל לחסוך את הזיכוי במס של 23%. לעומת זה, עבור האדם הפרטי שמעוניין להשקיע ההטבה הזאת לא מספיקה לו בשביל להיכנס לכל ההליך הזה מול מס הכנסה וכו'.

לכן בשורה התחתונה אנחנו חייבים ליצור את ה-feed הזה של סטרטאפים צעירים בתחילת דרכם. זה קשה, אני מבין, הסיכון גדול. אנשים לא מבינים שאם אני הייתי אומר למישהו להיכנס לפגייה ולהצביע לי על מועמד לפרס נובל זה עסק מסובך. זה בעצם העולם שאני חיי בו. אני חיי בעולם של הסטרטאפים הקטנים שצריכים את חצי המיליון או המיליון הראשון בשביל Get Moving, ולזה אין לנו היום פתרון. זה מה שבאתי להציג ואני מבקש עזרה למצוא פתרון לבעיה הזאת. שוב לסיכום, לפנות לקהל יותר גדול ולפנות למקורות כסף חדשים מחוץ לאלה שיש היום. יש הרבה כסף בשוק וזה כסף מקומי.

אגב, צריך לזכור שאנחנו מדברים על 80% מהסטרטאפים החדשים שנרשמים בחו"ל. סטרטאפ חדש ישראלי עם משקיע ישראלי לא יירשם היום בחו"ל, לא כדאי לו. לעומת זה, ממשקיע זר שפונה ומוכן להשקיע בסטרטאפ יידרש היום להירשם בחו"ל. לכן צריך לעבוד על פיתוח ההשקעות ממקורות פנימיים.

הוא לא רק ירשום את הסטרטאפ, הוא ירשום גם את הקניין הרוחני בחו"ל.

הם הולכים ביחד בדרך כלל. זהו.

עודד, בבקשה.

תודה. אחרי כל המצגות שהיו כאן ומה שהציג אסף ממכון SNPI, עם כל הכבוד לנתונים שמציגים במחקרים של מה קרה כאן עד 2021 אין שום יכולת לחזות את מה שקורה כאן בשנת 2023, ואת מה שקורה בשנת 2023, אדוני היושב-ראש, אנחנו נראה ב-2024 בעוצמה שבכלל אי-אפשר לדמיין אותה, כי כרגע גם במשרד האוצר ואגף התקציבים הם מסתכלים ואומרים: כן, כאילו הכול נראה להם רגוע אבל חברות מתחילות לסגור כאן מרכזי פיתוח, חברות מתחילות לעזוב את ישראל בהרבה מאוד תחומים, ואנחנו רואים את הכסף הפרטי שהיה מושקע במו"פ הולך וצונח.

אם אנחנו מגלים כרגע שבערך בעשר, 15 השנים האחרונות אתם על 1.5 מיליארד שקל קבועים של השקעות במחקר ופיתוח זה לא מתכתב בכלל עם מה שקורה בצדדים האחרים של הממשלה. אם בשנה שעברה תקציב הישיבות ב-2022 היה 1.2 מיליארד, והשנה הוא צמח ל-1.8 ואחר כך 1.9, ובצד השני מתקצבים יותר מוסדות חינוך שלא מלמדים מתמטיקה, אנגלית ומדעים, אז אתה גם שואל את עצמך למה שיפתחו כאן בעוד חמש ובעוד עשר שנים חברות שישקיעו במחקר ופיתוח. ולא נגעת פה גם בדיונים מעבר לנושא הכסף בסוגיה של בריחת המוחות. בסוף גם בשביל לעשות מו"פ איכותי אתה צריך שיהיה לך כאן כוח אדם איכותי שאתה יכול לעשות איתו את המו"פ הזה.

כל הסוגיות האלה ביחד מתכנסות לתוך אירוע ענק ולצערי הממשלה לא שם. היא כאילו עוצמת את העיניים, לא רוצה לראות את מה שקורה, מנסים כל פעם לשדר מסרים אופטימיים שלא מתכתבים לחלוטין עם המציאות. צריך להסתכל למציאות בעיניים, ומה שהייתי מצפה מאגף התקציבים ואחרים להסתכל למציאות בעיניים, להגיד: יש כאן בעיה, זה בדיוק המקום שיש בו כשל שוק, המדינה צריכה להשקיע לא 1.5 מיליארד, היא צריכה להשקיע כפול, היא צריכה לשים עוד יותר כסף לטובת העניין הזה, בעיקר בתשתיות, כי אף אחד לא יבוא היום מבחוץ עם כסף להשקיע בתשתיות מחקר ופיתוח כדי לתת מענה לבריחה של הכסף הפרטי.

אני חייב לגעת באמירה פה על נושא המערכת הבנקאית. זאת קטסטרופה שאני מכיר אותה גם בהקשר של עלייה וקליטה, זה גם בהקשר של פתיחת חשבון, יש כאן אפס סיכון מבחינת המערכת הבנקאית. אני אומר את זה לך, מנהלת הוועדה, כי אני חושב שגם קיימנו איזשהו דיון משותף בעניין, צריך לעשות כאן שינוי חקיקה שיסיר את האחריות הפלילית הרבה פעמים מהבנקאים, כי הנקיטה הזאת של מדיניות אפס סיכון היא בגלל שהסיכון הפרטי עבור אותו בנקאי שיושב וצריך לאשר הוא כל כך גדול שהוא אומר: עזבו אותי, מה אני צריך להתעסק עם אחריות פלילית? אגב, עשו את זה במקומות אחרים בעולם. זה כאילו כולם עוצמים עיניים בהקשר הזה, ולכן אלה שניים-שלושה דברים שחייבים לגעת בהם.

אוקיי.

אני אשמח להתייחס לנושא של האנג'לים כדי שהנושא יישכח. אני מנהל אגף מיסים מרשות החדשנות. אני מפיק את האישורים לחוק האנג'לים הקודם והייתה היענות. הבאנו נתונים בוועדת כספים בחקיקה, הייתה היענות. יש בעיה שנושאת חקיקה. יש עוד משהו שצריך להיות שהוא גם הפער של הידע. גם הדברים שאמרתם אני רואה שיש כשל בידע שעובר בשביל לנצל את החוק. התייחסת לדברים שלגביהם משקיע כשיר זה לא רלוונטי לחוק האנג'לים. יש פערי מידע. היום חזרנו לימור ואני, רשות המיסים ורשות החדשנות, עשינו ובינר משותף. גם אחרי שעושים חקיקה בחוק - - - שעבר כרגע יכול להיות שיש דברים שאפשר לשפר, תמיד אפשר יותר, אבל לפחות שני הסעיפים שמדברים על האנג'לים אלה שני סעיפים שהפכנו אותם להרבה יותר פשוטים ליישום. צריך להכיר אותם. לא צריך ידע כשיר, קל מאוד. גם גב' שולה מחדרה יכולה לנצל את זה, היא לא צריכה ידע כשיר.

זה לא נטען בכלל.

זה לא קשור.

אמרת לגבי ידע כשיר.

לא, הוא דיבר על זה בהקשר אחר.

אוקיי. קל מאוד ליישם את החוק, הוא פשוט, הוא מסלול ירוק, צריך רואה חשבון, קל ליישם אותו. אם אתם רוצים מידע אתם מוזמנים לפנות אלינו, כי יש כאן פער בין החקיקה – היום הוא אופטימלי, נכון. בחוק הקודם היו הטבות טיפה שונות. החוק היום בהשוואה לעולם הוא במקום טוב.

אז בוא נתייחס לזה.

שנייה. שרון, בבקשה.

אני אשמח להתייחס בקצרה. קודם כול, האמירה של היזם גל – סליחה אם אני לא מדייקת – שאנחנו נמצאים כבר במדרון צריכה פשוט לזעזע את הבית הזה ולזעזע את הממשלה. אנחנו ידענו ליהנות מההייטק בעשור האחרון. אנחנו מבינים שזה קטר הצמיחה המרכזי וההשפעה שלו על הצמיחה ועל התל"ג היא עצומה. ברגע שיש פה איזשהו תהליך כרסום איטי שאת ההשלכות שלו נראה רק בעוד שלוש-ארבע שנים אבל אנחנו לא נותנים לו פתרון יצירתי דרך תוכנית לאומית מבחינתי וקבוצות מיקוד על הסטרטאפים האלה שבסוף נסגרים יום אחרי יום ומרוקנים את המשרדים – בתל אביב רואים את זה הכי טוב, פתאום נסגרים משרדים ושכירויות – זה פשוט נורא.

זה סוג של אירוע שנראה לי שאנחנו פשוט מגלגלים תפוח אדמה לוהט, והממשלה במקום להתעורר היא מסתכלת על זה דרך גרפים ואקסלים והשקעות שהם אחוז כזה או אחר. אני כמובן לא מתייחסת לגורמי המקצוע אלא אני אומרת שיש פה משהו הרבה יותר גדול שחייב, אבל חייב, לקבל ביטוי באיזושהי תוכנית מיקוד לאומית שתעשה screen על כל הסטרטאפים שנמצאים כרגע עכשיו בשלבים מוקדמים וביכולת לתת להם סוג של הלוואת גישור, איזשהו פתרון יצירתי כדי להעריך את האירוע ולעבור את המשבר, כי במשבר מטפלים כמו במשבר. תודה.

אלה, בבקשה.

צוהריים טובים, אני מייצגת היום את איגוד התעשיות הביטחוניות בארץ. אחת הנקודות שהעליתי כבר בשתי הוועדות הקודמות וחשוב לי להעלות אותן בפעם השלישית נקודתית לנושא של תעשיות ביטחוניות בהשוואה בין האיחוד האירופי לארץ - - -

אתם באתם להתחלק עם כולם ברווחים?

לא, לא, ממש לא.

הם נהנים מהמלחמות.

ממש לא. פשוט הנקודה היא שבאיחוד האירופי כאשר משווים את המענקים שנותנים לתעשיות ביטחוניות ביחס לארץ יש שני מענקים מאוד מאוד נחמדים, אחד בשם EDF – The European Defence Fund, השני זה מענק בשם PESCO. באופן מאוד משעשע דווקא אנחנו בתור מדינת ישראל שהיא גולת הכותרת בכל מה שנוגע לתעשיות ביטחוניות אף פעם לא הגשנו מענק אחד בנושא, מעולם לא הייתה הגשה אחת, מעולם לא היה שיתוף פעולה אחד בנושא. בנוסף לזה, מדינת ישראל גם לא רשאית להגיש למענק הזה מהסיבה הפשוטה שאף גורם בממשל לא פנה לאירופים וביקש להיות חלק מהמענק הזה.

המענק הזה באופן ספציפי גם תורם בעיקר ל-SME's בתעשיות שנחשבות סיכון יותר גבוה אבל גם בתעשיות יותר מתחדשות כמו סייבר ימי, אנליטיקה, פינטק טכנולוגי ופינטק ביטחוני. אני באמת חושבת שכדאי שהמכובדים ייקחו את זה פה לידי חשבון ויחשבו כיצד משתפים פעולה עם האירופים בנושא הזה, כי לא יכול להיות שאנחנו עומדים בנקודה הזאת כרגע.

עוד מישהו?

כבוד היושב-ראש, ישבתי אצלך לפני חודשיים כשהיינו בשלב שרק התרענו על הבעיות כמו שאמר גל. עכשיו אני חושב שכולם מסכימים שאנחנו בקטסטרופה, ואני חושב שהבעיה של ההייטק היא שלא מסוגלים להעביר את המסר של הבעייתיות שלו לכל התושבים במדינה. זה נשאר בפורום אינטליגנטים שיודעים מה ומכירים או יודעים, אבל יתר המדינה לא יודעת. בצורה פשוטה זה למעשה להגיד לכל האוכלוסייה שהם יפסידו 75% מהפנסיה שלהם. את הכסף שהם מרוויחים היום יש להם, אבל אין להם פנסיה. זה 75% שההייטק – לא כמו שאמרו פה. זאת אומרת, העובדים עובדים אבל אין השקעות, וכשאין השקעות לא יהיה עתיד. זה בדיוק כמו פנסיה.

זה תהליך מאוד ארוך. זאת אומרת, אני לא מאמין שהמדינה יכולה לעשות איזשהו תהליך בקצב שהיא חושבת, מנתחת, עושה ועדות, כי תוך שנה כבר לא יישאר כלום. לפני שנה אמרת לאוצר שיעשו איזו חשיבה, אז עכשיו המומחים עדיין מתלבטים בשאלה וטאק עברה עוד שנה וכלום.

אנשים לא מבינים, אבל ההייטק הזה צמח ב-25 שנה. אם אני אשווה את זה לעולם התיירות, בישראל יש מיליונים בודדים של תיירים, בדיוק כמו שיש באי יווני לא רע. באנגליה ובצרפת יש פי עשרה תיירים בישראל בכל אחד מהם, אבל אנחנו בהייטק הצלחנו להיות פי ארבעה, מה שאנגליה וצרפת ביחד בגיוסי הכסף. זאת אומרת, קפצנו בצורה מטאורית וזה נראה לכולם הכי טבעי בעולם, ועכשיו אם זה יעלם זה גם נראה שזה יחזור ברגע, אבל זה לא.

אני חושב שהבקשה הכי גדולה שההייטק יכולה להגיש לוועדה הזאת ולפוליטיקאים פה זה שיעזרו להם לפרסם את זה ולהציג את זה במדינה, כי לא מצליחים להעביר את המסר. גם מה שאמרה נציגת האוצר, בחשבון הפשוט שלי שתקציב המדינה הוא 500 מיליארד, אז 2% מזה בחשבון פשוט זה 2.5 מיליארד ולא 1.5.

0.5%.

0.5% מ-500 זה 2.5. אז עכשיו אומרים: זה לא חישוב כזה. די, 0.5% זה 0.5%.

אני חושבת שאסף הסביר לך איך מחשבים את זה וזה מו"פ לא רק בתעשייה.

כן, הבנתי שגם אם המדינה בונה כביש זה בסדר, כי אומנם בתקופות דיכאון בשנת 2000 סינגפור השקיעה בתשתית בכל המדינה כי הכול היה פתאום בזול. אז אם הכול עכשיו נורא בזול, אני מצפה שהמדינה תעשה השקעות בצורה מאסיבית של עשרות מיליארדים ולא בלבנות עוד כבישים שלוקחים 20 שנה אלא בטכנולוגיה. תודה.

עוד מישהו?

שלום, אני יושב-ראש הפורום של איגוד ההייטק הישראלי בתחום של AI. מעבר לזה אני בעלים של אופטימייזר, בודק של רשות החדשנות בבינה מלאכותית, חבר סגל באקדמיה הנסת תוכנה מלאכותית וכו'.

רציתי להעלות כמה דברים, אחד היה תהייה מה היה התקציב של הרשות. אני לא מדבר פה בתור נציג הרשות בהקשר הזה. אם מסתכלים מ-2011, אנחנו במצב כנראה שהוא הכי נמוך, ולאורך השנים אפשר היה לחשוב גם שהייתה מגמה שאמורה להיות מגמה של עלייה. כלומר, ב-2011 היה 1.424 מיליון שזה קרוב ל-1.4 מיליארד של היום, 1.6 מיליארד ב-2015, 1.7 מיליארד ב-2018. 2020 הייתה שנה חריגה בגלל הקורונה וזה נהדר שעשו את זה, והיה שם 2.286. כלומר, באופן כללי הירידה שצריך להסתכל עליה היא לא רק לעומת שנה קודמת אלא באמת כמכלול וסך הכול אמורה להיות מגמת עלייה ולא מגמת דשדוש וירידה שאנחנו רואים.

מעבר לזה, יש פה מיקס של כמה דברים, כי רשות החדשנות נהדרת בכל הפעילויות השוטפות שהיא עושה, אבל צריכים גם להבין באופן כללי ואני חושב שכולנו מבינים את זה שיש פה בעיה שבמהות שלה היא גם בעיית נזילות, אשראי וכו'. כלומר, כל ה- VC'sוכו', וגם הבנקים שאם חברות שהן סטרטאפים, לא משנה באיזה שלב של החיים, שהן בדרך כלל – לא כולן, אבל החברות שלא מרוויחות וצריכות גם את האשראי, מן הסתם הריביות יותר גבוהות גם בגלל תקופת הריבית וגם בטח בגלל הסיכון, מה שמעצים את זה עוד יותר.

העלו פה מגוון נושאים שגם יכולים להיות קשורים, סוג של גישור למיניהם וכו', אבל אלה דברים שהעלו. אני חושב שאני תומך בדברים שאמרו שמבחינת מענקים, תמריצים והטבות אלה הדברים שיכולים להיות עבור המכלול הזה. זה בגדול.

תודה. ארז, בבקשה.

שלום, אני מנהל קרן הון סיכון – Qumra Capital. אנחנו קרן שמשקיעה בחברות ישראליות טכנולוגיות בשלבים בוגרים, בשלבים שהם כבר עם תמיכה מאסיבית, ואנחנו היינו חלק משמעותי מהמהפכה של העשור האחרון של המעבר מסטרטאפ ניישן לסקייל-אפ ניישן. נאמר פה שקמו הרבה חברות שגדלו לסקייל משמעותי מישראל בעשור האחרון. הנתונים על ירידת כמות החברות מעניינים אבל לא לגמרי רלוונטיים, כי זאת מגמה שיש בה גם דברים חיוביים. יש יותר ריכוז של השקעות בחברות מאוד מצליחות שהופכות להיות לחברות שיש להן משמעות כלכלית הרבה יותר גדולה מאשר הרבה חברות קטנות ממש.

יש פה תופעה שקרתה בעשור האחרון ואנחנו מאוד גאים בה שישראל הפכה להיות ממרכז פיתוח של הרבה טכנולוגיות מעניינות שנקנות בשלבים מאוד מוקדמים על ידי corporates אמריקאים למרכז ליצירת חברות משמעותיות שהופכות להיות חברות עצמאיות. כל זה בשנה וחצי האחרונות נמצא בדעיכה משמעותית מאוד, ומאז חילופי השלטון וההפיכה המשטרית אנחנו רואים פה קטסטרופה אמיתית של הפסקה מאוד מאוד דרמטית של השקעות, קודם של מוסדיים אמריקאים ואירופים בתוך קרנות ההון סיכון הישראליות ואחר כך השקעות של קרנות ההון סיכון הישראליות בחברות.

אני מסכים שאת ההשלכות האמיתיות של זה אנחנו עדיין לא רואים, אנחנו נראה אותן בשנים הקרובות. זה אפילו לא בשנה-שנתיים הקרובות, כי מחזור השקעה בחברות הייטק והתחלת ייצור ערך בחברות הייטק לוקח חמש-שש שנים, וברגע שאנחנו רואים את ירידת ההשקעות הראשוניות עכשיו ההשלכות הכלכליות על משלם המיסים הישראלי יתחילו להיראות בעוד חמש ושש שנים. לפני שאנחנו מדברים על עידוד תעשיית ההייטק אנחנו צריכים לדבר על העובדה שהמדינה היום מחריבה ערך בהייטק, לא מעודדת אלא באופן מאוד אקטיבי מחריבה ערך. עד שלא נגיע ליציבות והעננה של ההפיכה המשטרית תרד מעלינו אני לא צופה שתהיה שום חזרה של כסף זר משמעותי להשקעות בהייטק הישראלי, וזאת טרגדיה נוראית לכל אזרח ואזרחית בישראל. אני מקווה שנצליח להוריד את העננה הזאת מאיתנו בחודשים הקרובים, קשה לדעת.

צר לי לאכזב אותך.

לא אמרתי כמה, זה יכול להיות גם עשרות חודשים. אני חושב שיש דברים שאפשר לעשות היום ברמה של לא עידוד השקעות אלא הורדת עלות של פתיחת חברות חדשות בהייטק, בייחוד בתחום AI שדובר פה לא מעט. בתחום AI יש סיטואציה מאוד מעניינת עולמית עכשיו והיא שיש תשתיות שצריכות להיבנות בשביל שאפשר יהיה לבנות על התשתיות האלה חברות AI. ישראל באמת מבורכת בכישרונות AI ברמה הגבוהה ביותר ויש לנו הרבה מאוד יזמים היום שפשוט לא יכולים להתחיל חברת AI משמעותית כי יש פה היום חסמים מאוד משמעותיים לפתיחת חברה כזאת. החסם המרכזי היום הוא שיש תשתיות פיזיות של GPU's, זה בעצם מחשבי ה-AI שבחוסר עולמי מאוד משמעותי, ויש מדינות רבות שלקחו על עצמן לתת תשתיות לאומיות של GPU's ושל יכולת מחשוב למודלים של AI ברמה הלאומית.

אני חייבת להתייחס – ממש כמו התוכנית הלאומית שלנו.

אני מכיר, זה לא קרוב למה שצריך לקרות. אני אסביר לך מה אני חושב שצריך לעשות. יש היום כמה וכמה ספקי ענן שנותנים טכנולוגיות GPU's לבניית מודלים. למדינת ישראל יש יחסים קרובים עם חלק מהן – מדובר על מיקרוסופט עם OpenAI, מדובר עם גוגל עם - - - , מדובר על פייסבוק עם Lama. יש פה חברות רב לאומיות שיושבות בישראל, יש להן יחסים על הממשל, ואנחנו צריכים לדאוג היום שהן ייתנו היום קרדיטים לחברות - - -

אנחנו חתמנו על חוזה עם גוגל.

מצוין. תספרי לי את ה-Capacity ואני אראה לך - - -

Capacity הוא אין-סופי.

גם ענן של אורקל לדעתי.

נכון.

נשמח מאוד ללמוד על התוכניות שלכם.

למשרד האוצר יש חוזה.

התוכנית הלאומית ל-AI – אנחנו חתמנו על חוזה מול גוגל, אז זה קצת מצחיק שאתה אומר שאנחנו רחוקים עוד ואז אתה ממליץ על משהו שבדיוק עשינו.

מאה אחוז. אני אשמח ללמוד על התוכנית שלכם. אני לא רואה בחברות שלנו היום גישה ל- GPU's. זה נושא אחד.

יש מדינה אחת בעולם שהצליחה לייצר מודל LLM – Large Language Model שהוא בסגנון של ChatGPT או Bard, המודלים שהיום כל פיתוחי ה-AI עובדים עליהם. המדינה הזאת היא אבו דאבי. אבו דאבי לקחה על עצמה משימה לאומית מהמדרגה האשונה, באמת, כבר שנים של פיתוח מודל לאומי של LLM, והצליחו לפתח מודל שהוא ברמה מאוד דומה למודלים שפיתחו OpenAI ופייסבוק. לפייסבוק יש את מודל ה-Lama שיצא כ-Open Source. הממשלה של אבו דאבי פתיחה את מודל הפלקון שיצא כ- Open Source. הוא מודל ה- OpenAIהחזק ביותר בשוק היום. הם נותנים אותו כתשתית לפיתוח של מודלים אחרים לחברות שנמצאות היום באבו דאבי. הם לקחו את זה כאתגר לאומי מהמדרגה הראשונה, פיתוח ישיר שהם עשו, ונותנים תשתיות לכל מי שמפתח עליו.

אני חושב שיש לנו מה ללמוד גם מהשכנים שלנו ממזרח, ואני חושב שמודלים כאלה יכולים להיות הרבה יותר אפקטיביים היום מאשר מודלים של עידוד השקעות וכו', כי בעידוד השקעות צריך שיהיה את המשקיעים מאחוריהם.

תודה.

רק רציתי להגיד לגבי הרשות לחדשנות שאני מבינה שהם קצת על הגריל ומן הסתם כנראה בגלל שהם קשורים הרבה לתעשיית הסטרטאפים וההייטק. אני חושבת שזה גוף סופר חשוב שיהיה וקיים, וטוב שהוא כך. אבל כמשקיעה, ואני חושבת שגם משקיעים אחרים – היום יש מגמה לא להשקיע בסטרטאפים שהרשות לחדשנות מושקעת בהם. הסיבה לכך היא לא כי לא מאמינים ברשות לחדשנות או לא חושבים שהיא טובה, חושבים שזה מעולה ומעולה גם שנכנס כסף, אבל יש מגבלות מאוד קשות בלהוציא את ה-IP החוצה. אני משערת שכולם יודעים על הקנסות הגבוהים-מאוד שעושים וגם כדי להעביר את החברה לחו"ל. אחד הדברים החשובים שמשקיעים רוצים זה בסופו של דבר להרוויח מההשקעה שלהם. זאת אומרת, למכור ובסופו של דבר גם לעשות אקזיט. אחד החששות זה שהחברות היום יישארו בארץ כמובן ורוצים להיות בעלי אפשרות שהחברות אחרי זה יימכרו לחו"ל, ואם חברות לא יכולות להימכר לחו"ל או לא להוציא את ה-IP לחו"ל אנחנו נמצאים בבעיה מאוד מאוד קשה. לכן יכול להיות שיש מקום לשנות פה את הרגולציה ואת החקיקה לגבי הקנסות.

אגב, במדינות אחרות בעולם יש גופים דומים מאוד שאין להם royalties, שאין להם הגבלות כאלה ושעדיין נותנים ומשקיעים בחברות של אותה מדינה. אגב, יש גם את ה-Horizon 2020 שאנחנו חברים בו, מדינת ישראל, ויכולים לקבל השקעות מכסף שהוא גם חלק גדול מאיחוד האירופי. יש הליך יותר קשה אבל עדיין זה כסף שלא נמצא עם המגבלות האלה של הרשות לחדשנות אגב, ואני חושבת שאולי יש מקום להתחיל ולחשוב על להשוות את זה לשם. תודה.

הנקודה ברורה. אני רוצה לסכם כי עשינו כבר כמה ישיבות ועדיין אני חושב שלא הצלחנו, אני לפחות לא הצלחתי להבין מה הקונספט, למה מתכנסת פה ועדה, מה בסוף אני רוצה להשיג. אני מקווה לקראת סוף שנת 2023 לראות כבר כיתה ראשונה. עולם ההייטק זה משהו שאין לו התחלה, אין לו סוף, זה ענק, זה כמו ייקום כזה, הוא כל הזמן מתרחב, זה לא דבר סטטי, ויש כמה כיוונים שאנחנו חייבים להיות שם בקדמת הבמה וחייבים כל הזמן להשתפר ולבנות את כל התשתיות, במקביל תשתיות שיאפשרו לפתח את כל עולם ההייטק. אנחנו התרגלנו – סטרטאפ ניישן, סטרטאפ, אקזיט, כל הדברים האלו, אנחנו עדיין צריכים להיאבק שהסטרטאפים שרשום שהם קניין רוחני יהיו במדינת ישראל. זו מטרה. בשביל זה צריך להעמיד פה תקציבים זמינים, נוחים, שהם לא יברחו לחפש את המימון בשדות זרים.

יש שורה של דברים שאנחנו רגילים לזרוק אבל זה חייב להיות חלק מאקו-סיסטם אחד, זה ביג דאטה, זה מחשב על, צריך גם מקור אנרגיה מתאים, לא לבנות מחשב על ופתאום לגלות שחברת חשמל לא מסוגלת לספק אנרגיה. זו בינה מלאכותית. צריך להתייחס, מדינת ישראל ברמה של מדינה, האם נכנסים לכל הנושאים של הקוונטים, צ'יפים – אני יודע כמה היום יש? כל יום מדברים איתי על צ'יפים, יצירת צ'יפים. כן, זו לא החלטה של אדם פרטי. אם מדינה רוצה שהיא תהיה יצרנית צ'יפים רצינית ותוכל להתמודד, כנראה זאת החלטה מדינתית.

כמובן כמו שאמרתי, אנחנו צריכים להתאים את כל הכלים. אם רוצים לדבר בכל המונחים האלה של סטרטאפ, ביג דאטה, בינה מלאכותית, מחשב על, צ'יפים, קוונטים, צריך פה תשתית אנושית, צריך פה תשתית של המעבדות, צריך פה יצירת תנאים פיננסיים, כלומר הטבות פיננסיים, משטר מס אחר, לא רק חוק האנג'לים אלא באמת לבחון מסלול 43 וסעיף 42, ודרישה מבנקים לאמץ נוהלי עבודה שמתאימים לענף ההייטק.

עוד פעם, מה שלא שמעתם בצורה ברורה, אם אני צריך להעתיק מהעולם הגדול – מאירלנד, מנורבגיה, מפינלנד – שלושה חידושים שקיימים שם ולא קיימים כאן, פשוט להעתיק חקיקה, חוק כזה או הטבה כזאת קיימת. באירלנד זה קיים, באסטוניה זה כבר קיים, בפינלנד, בשווייץ. זה מה שצריך לאמץ. אבל בסופו של דבר רק בצורה כזאת שבונים פה אקו-סיסטם שלם, שזה מתחיל מסטודנטים ואקדמיה, מעבדות שחסרות לעולם האקדמי הישראלי, שיוצרים. זה מקור הכסף הגדול. אנחנו כל הזמן מחפשים משקיעים זרים. עוד פעם, אני חוזר, היום 3 טריליון שקל מחזיקים המוסדיים במדינת ישראל, רוב הכסף הולך לחו"ל. לא יודע מי יודע פה, מי למד לימודי ליבה מהנוכחים – תעשו 0.5% מ-3 טריליון שקלים, כמה זה יוצא? מי פה מהיר? 0.5% מ-3 טריליון שקל, זה ההר של המוסדיים.

15 מיליארד.

אז אם אתה מביא 0.5% מהם, 15 מיליארד, כל הסטרטאפים הישראליים שיש לך יהיו מרוצים, זה הרבה מעבר לדרישה של כל הסטרטאפים הישראליים היום. גם פה צריך קודם כול להסתכל מסביבנו. זה לא שיש להם אלטרנטיבה. רוב המוסדיים, דברו איתם, אין להם אלטרנטיבה, אין לאן להכניס כסף. אבל הם מחפשים, הם מחכים גם, מצפים מהמדינה שהיא תציע להם. הם לא רוצים להיות פראיירים. זו לא ההתמחות שלהם, והמחויבות שלהם היא לשמור על המשקיעים שלהם. אז פה כבר דיברנו שרשות לחדשנות תהיה המסננת, שהיא תמליץ על שורה, ותהיה איזושהי ועדה פריטטית שיוכלו בלי חשש להשקיע, לא סתם הרפתקה אלא להשקיע יחסית בלי חשש בסטרטאפים לפי המלצה של הרשות לחדשנות או מופ"ת או כל גוף מוסמך אחר, ואז לדעתי אנחנו פותחים מקור כסף בלתי נדלה.

לכן אנחנו פה נשתדל עד סוף השנה להתקדם, כי מבחינת מדינת ישראל אין מה לעשות. זה שאנחנו מתעסקים זה לא סדר עדיפויות של מדינת ישראל. אני שמעתי פה נאום של ראש הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 כשהוקמה הממשלה השישית של נתניהו. הוא הגדיר מה ה-prioritize שלו, מה סדר העדיפויות. אנחנו רואים פה בדיונים ביום-יום. פעם אחת לא שמעתי שהנושא של הקדמה של הסטרטאפ ניישן, ההייטק, מופיע ב-prioritize אצל אחד המנהיגים או אחד השרים בממשלה. לכן אנחנו פה נצטרך יחד עם החברה האזרחית, כנסת, לרוץ לבד. אני מקווה שנוכל לפרסם לקראת 31 בדצמבר את התוכנית, להניח אותה על השולחן. רק ככה אפשר לאתגר את הממשלה.

מישהו הזכיר פה לגבי מדינות שהן כבר לבד מייצרות כל מיני תמריצים וכספים, אני אשמח לקבל קצת יותר פירוט כדי שנוכל גם להשתמש. לא צריך להמציא גלגל פעם נוספת. אם מישהו כבר המציא גלגל לפנינו, אנחנו נשמח לקבל אותו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40.