פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית
14/08/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית
יום שני, כ"ז באב התשפ"ג (14 באוגוסט 2023), שעה 10:00

קידום התוכניות לחינוך פיננסי לעידוד התנהלות כלכלית נבונה

חברי הוועדה: רון כץ – היו"ר

ירון לוי

יפית בר - מנהלת אגף תעסוקה ומיצוי זכויות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת הוראת מדעי החברה, משרד החינוך

יעל רגב - מחלקת השקעות ושוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

רחל אגאי - מנהלת לשכת הכוונת חיימ"ש - ירושלים, משרד הביטחון

שלמה אילן סולומון - רכז מחוז ירושלים של התכנית לסיוע לצעירים בחובות- מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נורית פלתר איתן - מנהלת מחלקת תקשורת, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

גלי כספרי - מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

אלעד בורשטיין - מנכל ניהול השקעות בניירות ערך הפניקס בית, איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב

אלון דור - יו"ר וועדת ביטוח חיים פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

גיא אלון - חבר וועדת ביטוח פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח

מיכל וינצר - ממלאת מקום נשיא לשכת סוכני ביטוח בישראל, לשכת סוכני הביטוח

שרון מאיר - היועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות

רנין מורדי - בנקאות חברתית, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

שי אבו - יושב ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

שרון לוין - מנהלת הסברה, עמותת פעמונים

לינור דויטש - מנכ"לית, לובי 99

משה קאשי - מנהל תחום פיננסי, לובי 99

עידית חנוכה

אתי אפלבוים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

קידום התוכניות לחינוך פיננסי לעידוד התנהלות כלכלית נבונה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לבנקאות ותחרות בשוק הבנקאי. על סדר -היום: קידום התוכניות לחינוך פיננסי לעידוד התנהלות כלכלית נבונה. נושא החינוך הפיננסי הוא אחד הנושאים אולי הכי משמעותיים שאנחנו צריכים לעסוק בו. לצערי, עד היום הוא נפל בין הכיסאות, או יותר נכון, נפל בין המשרדים.

אנחנו רואים שלפי הנתונים של ה-OECD ברוב המדינות של הארגון מקודם נושא התוכניות האסטרטגיות הלאומיות. לצערי, במדינת ישראל אנחנו עדיין לא שם. רפורמת בכר בשוק ההון בשנת 2005 קבעה שתוקם קרן ממשלתית לחינוך פיננסי. הקרן טרם הוקמה.

בשנת 2011 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3926 של הגברת החינוך הפיננסי. נקבע כי אגף שוק ההון יגבש תכנית אסטרטגית לאומית בנושא החינוך הפיננסי ותוקם מחלקה ייעודית באגף שתרכז את הטיפול. לצערי לא הועבר לשם תקציב וגם שם אנחנו עדיין בבעיות.

בהיעדר גוף מרכזי אחד שמתכלל את נושא החינוך הפיננסי בישראל, אין לנו מדיניות ממשלתית אמיתית שתאגד את כל הגופים הנהדרים שיושבים סביב השולחן הזה שיש להם המון רצון טוב. עם חלקכם הגדול נפגשתי בנפרד ואני יודע שיש יוזמות אישיות משמעותיות שעושות הרבה טוב למדינת ישראל. אבל בקונסטלציה שנוצרה, שמדינת ישראל צריכה להסתמך על רצון טוב של גוף כזה או אחר, אנחנו מבינים שיש לנו פה בעיה משמעותית.

החינוך הפיננסי במדינת ישראל לוקה בחסר. כל אזרח במדינת ישראל יודע להשוות מוצרים בסופר אבל, לצערי, אם תוציאו אותו מהסופר ותכניסו אותו לבנק, אז הוא כבר לא מבין כלום. ואם נדבר על משכנתאות, אז עברנו עוד צעד שהופך להיות קשה יותר. אני כבר לא רוצה לדבר על מכשירים פיננסיים שלצערי לא מספיק מוכרים היום, למרות הרצון הטוב של כולם. מעבר לרצון טוב צריך להיות פה גוף אחד גדול שמתכלל ושייקח את זה על עצמו כי בסופו של דבר אי-אפשר לצפות מתושבים במדינת ישראל להיות אחראים ברמה הפיננסית אם לא ניתן להם את הכלים לכך.

מערכת החינוך צריכה לחשוב על מסלול שמתחיל מהגן. דרך אגב, יש ספרים נהדרים של בנק ישראל שעשו את זה. צריך להתחיל מהגן והמשך הלאה עד סוף הרצף החינוכי. דרך אגב, זה כמו שאנחנו עושים בתעבורה, כמו שאנחנו עושים בעוד נושאים במדינת ישראל. אם הצבא לא ייקח את זה משם ויידעו לתת לחיילים המשוחררים כלים מה לעשות אחר-כך; אם הבנקים לא יידעו לפשט אפילו עוד יותר את מה שהם עושים ולנסות לתת איזשהם מכשירים קלים יותר וטובים יותר, אנחנו נישאר באותו מקום.

נפתח עכשיו סבב ונשמע את כולם. נתחיל עם בנק ישראל. אחרי זה נחשוב איך אנחנו עושים את זה יחד ואיך מנסים לייעל את הדבר הזה. אני כבר רוצה לומר לכם שמאוד התרשמתי מבנק ישראל וממה שהם עושים ומהרבה מאוד מהאנשים שישבתי איתם פה. אני חושב שיש עם מה לעבוד ואני חושב שיש הרבה רצון טוב. אנחנו צריכים למצוא את הדרך איך מפקסים את זה ומקימים את הגוף שצריך לקום. ניתן לאזרחי מדינת ישראל את הכלים שהם צריכים לקבל ולא את הכלים שמקבלים רק בשעות משבר וחרום, שאז אנחנו יודעים לשלוח להם יועצים שיצילו אותם מצרות. בואו נהיה אנחנו היועצים לפני שהם נכנסים לצרות האלה.

בנק ישראל, בבקשה.

אני מנהלת מחלקת תקשורת והסברה בבנק ישראל ואמונה בין היתר על החינוך הפיננסי מזה שנה וחצי. תודה רבה חבר הכנסת כץ על הדיון החשוב הזה.

אני אתן סקירה קצרה של סקר עומק שעשינו בבנק שמשווה את מצב הידע הפיננסי, ההבנה והאוריינות הפיננסית בחברה הישראלית אל מול ה-OECD. זה סקר שעשינו לאחר שבמשך 12 שנה לא בוצע מחקר עומק בישראל בכלל וזאת ביחס ל-OECD שמודד בממוצע אחת לשנתיים את מדינות ה-OECD. עשינו זאת כדי להבין באצבע על הדופק איפה אנחנו עומדים ומה צריך לעשות.

אני שמחה להגיד לך, אדוני היו"ר, שבשיתוף פעולה עם מרבית הרגולטורים ומשרדי הממשלה שכאן, פנינו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובסוף שנת 2024 בואך 2025 תערוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחקר עומק על רמת האוריינות, ההבנה והחינוך הפיננסי בישראל. אנחנו בבנק ישראל נישא בעלויות של המחקר הזה.

לאחר מכן אדבר בקצרה כי אני מבינה שגם רשות שוק ההון נמצאת כאן והיא הגורם המוסמך על-פי הממשלה והיא גם תציג היום. אנחנו נדבר בקצרה על ועדה להכלה פיננסית, שעמדו בראשה המשנה לנגיד בנק ישראל, משרד המשפטים והמשרד לשוויון חברתי. אחת המסקנות שלהם היתה הצורך בתכלול ואיחוד חינוך פיננסי לחברה הערבית. עוד מעט נראה שזאת חברה שהיא בעלת מאפיינים הנמוכים ביותר של אוריינות פיננסית, בנוסף למגזרים אחרים שאציג כאן בהמשך.

אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של עבודה מתודולוגית להבנת הפערים והחסמים. אני מאוד מתחברת למה שאמרת. אגב, זה לא רק משרד החינוך. חינוך פיננסי הוא מגיל אפס עד 120 ומי ייתן ויחיו אחרי 120, כי לאורך כל שלבי החיים חייבים לתפוס את הציבור הנכון במקום הנכון. כמו שאמרת, זה גני ילדים וחיילים משוחררים. זה השלב שבו אתה יכול לפתוח את חשבון הבנק שלך, זוגות צעירים, לקיחת משכנתא, הלוואות, התנהלות בשוק ההון ושוק ניירות הערך, הפנסיה שלך עד בואך 120. בכל המקומות האלה כמעט אנחנו מוצאים לקונות בחברה הישראלית ובתתי החברות והמגזרים בחברה הישראלית.

בסיום הדברים יינתן חינוך פיננסי לחברה הערבית. הנגיד הקצה תקציב לתוכנית חומש שאנחנו מתכללים יחד. המטרה כאן היא לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, עם רשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, גורמי חברה אזרחית ובעיקר הגורמים של החברה הערבית, בין אם זה הרשויות המקומיות, מנהלי בתי הספר וכדומה. שם אנחנו נמצאים בסופה של עבודה מתודולוגית לקראת בניית אסטרטגיה. לאחר מכן, בשיתוף ועדת היגוי נרחבת, נתחיל ליישם בחמש השנים הבאות.

(מוצגת מצגת)

נצלול ממש בקצרה, זאת מצגת די קצרה.

יש שחקנים רבים בשוק, רובם עושים עבודה טובה. ב"גפן" יש היום תוכניות. רשות שוק ההון היא זאת שאמונה ועל-פי החלטת הממשלה לפני מספר שנים היא עשתה צעדים משמעותיים בנושא. אבל נכון לעכשיו, כפי שאמרת ובצדק, אנחנו די עובדים בסיילו והתוצאות בהתאם.

חינוך ואוריינות פיננסית מייצרים חוסן פיננסי. זאת בריאות פיננסית. זאת היכולת של הציבור ודור העתיד להתנהל בעולם שהופך להיות הרבה יותר דיגיטאלי, הרבה יותר מורכב עם הרבה יותר אפשרויות בחירה. חייב את הבריאות הפיננסית הזאת על-מנת שדור העתיד שלנו יוכל להמשיך ולתפקד.

כאמור, ביצענו סקר חלוץ שכולל את כלל החברה הישראלית. כאן יש לכם הסבר קצר איך הוא בוצע. הדבר הראשון שבדקנו זה הידע, ההתנהגות והגישה. לפי ה-OECD שלושת הדברים הללו, שילוב של ידע, דהיינו, מה אני יודע? האם אני יודע חישוב ריבית? האם אני יודע מה היא האינפלציה? איך אני מתנהל? האם אני מנהל את התקציב שלי? האם אני יודע שעלי לחסוך כעת עבור הוצאות בעתיד? האם אני יודע להעדיף חסכון לטווח ארוך על פני בזבוזים בטווח המיידי?

אני יכולה לסכם לכם את חמש הדקות הבאות שאני אדבר במשפט אחד: בישראל בהשוואה ל-OECD, הידע בינוני, ההתנהגות בינונית והגישה בינונית ויש אוכלוסיות שבהן המדד אפילו חלש יותר.

כשהיא אומרת בינונית היא החמיאה לכם, ראיתי את הסקר.

שאלה ראשונה שהיא מהותית אבל מאוד פשוטה וזה הניסיון להבין האם הציבור מבין ויודע מה היא אינפלציה? יש לך 1,000 שקלים. את צריכה לחכות שנה כדי להשתמש ב-1,000 האלו והאינפלציה היא 2%. כמה יהיה שווה הכסף בעוד שנה? יותר מ-1,000? פחות מ-1,000? המדד של ה-OECD קובע שאתה צריך לעבור ציון סף של 70 כדי להגיד שיש לך רמת אוריינות וחינוך פיננסי ראוי. ציינתי במצגת הזאת שתי אוכלוסיות שחייבים לשים עליהן דגש. החברה הערבית שמעל 50% מהם לא מבינים את משמעות האינפלציה ולצערי, נשים. נשים בישראל, קרוב ל-50% לא יודעות לחשב ריבית של אינפלציה.

מבוגרים כמוני שחיו בשנות השמונים יודעים מה היא אינפלציה. אנחנו רואים שכשאנחנו שואלים לפי פילוח של גיל, מי שחי כאן כשהיתה באמת אינפלציה של 100%, 120% יודע מה זה. צעירים לאורך הזמן לא יודעים. כשאתה לא יודע אתה גם לא יודע להתנהל בתקופה כזאת וכאן המספרים מדברים בעד עצמם.

חישוב ריבית, שאלה מאוד דומה. יש לך 100 שקלים, את סוגרת אותם לשנה, מה צפוי להיות לך בעוד שנה? 102? פחות מ-102? הנתונים פה לא ממש רעים. בעיקר אני רוצה לשים פה דגש על החברה החרדית כי החברה החרדית בישראל היא מאוד ייחודית מהבחינה הזאת. שימו לב שרמת האוריינות די גבוהה. היית מצפה, לכאורה, שבחברות ממעמד סוציו אקונומי נמוך רמת האוריינות הפיננסית תהיה נמוכה. דווקא בחברה החרדית, על מאפייניה הייחודיים, זרימת המידע המהירה, הכלכלה של הגמ"חים וכדומה, אנחנו רואים שרמת האוריינות והידע שלהם יותר גבוהים מאשר אוכלוסיות אחרות.

הבנת המשמעות של פיזור סיכונים. לא לשים את כל הביצים שלך בסל אחד. המשפט היה בנכון או לא נכון. אגב, זה אחד לאחד השאלון של ה-OECD שתרגמנו אותו לעברית ועשינו אדפטציות בעזרת חטיבת המחקר בבנק על-מנת להתאימו לישראל. השאלה היתה: האם בדרך-כלל אפשר להקטין את הסיכון בהשקעה בשוק ההון באמצעות קניית מגוון רחב של מניות וניירות ערך?

כאן שוב אני רוצה להתמקד בנשים כי מכל מדינות ההשוואה שלנו, הנשים בישראל נמצאות בשליש התחתון. מה זה אומר עלינו כשחקניות בשוק ההון? בעולם המניות? בעולם ניירות הערך? תבינו, גם מי שלא הולך קדימה בעולם שכל-כך מתקדם, אתה בעצם הולך אחורה. אנחנו גם יודעים בישראל ומחקרים של בנק ישראל הראו לנו שהחלשים שלנו חלשים הרבה יותר מהחלשים של ה-OECD. ייקח לנו זה אומר שגם אם אנחנו נתחיל לפעול עכשיו, כפי שאמר יו"ר הוועדה, ייקח לנו הרבה זמן לסגור את הפערים הללו.

לסיכום, תיראו איפה אנחנו עומדים. מדינות שאנחנו לא באמת רוצים להשוות את עצמנו אליהן, עם כל הכבוד לאינדונזיה וקולומביה.

נעבור מכאן למדד ההתנהגות. המדד הזה מאוד חשוב. הסוגיה המרכזית כאן היא שהימנעות מגירעונות והשארת איזו כרית של חיסכון מאפשרת לפרט להתמודד עם משברים במהלך החיים. זאת יכולה להיות קורונה, חלילה מחלה או כל דבר אחרא. כאן, ככל שאתה לומד התנהגות נכונה מגיל צעיר יותר ויודע לפעול נכון בהתאם, איכות החיים שלך, החוסן הפיננסי שלך יגדל לאורך הזמן.

אני רוצה להראות שלא הכול שחור, שלא יגידו שאני רק מראה דברים פסימיים. ישראל ביחס למדינות ה-OECD יש לנו חוזקה משמעותית והיא הנטייה לשלם חשבונות בזמן. מוסר התשלום במדינת ישראל הוא גבוה. אגב, זה יכול להיות מכמה סיבות שניסינו לחשוב עליהן. זה יכול להיות באמת מוסר תשלומים גבוה, זה יכול להיות מדיניות ממשלתית או אכיפה משמעותית שיש בישראל, או ריביות גבוהות על פיגורים ואיחורים.

השקף הזה קצת מורכב אבל אני חושבת שהוא באמת מספר בקצרה את הסיפור כולו. אם ההוצאות השוטפות גדולות מההכנסות, הציפייה, כלל א' בהתנהלות פיננסית נכונה היא שתצמצם את ההוצאות. מה שאנחנו רואים כאן זה שבעוד ב-OECD בסביבות 75% אומרים שהם עומדים בהוצאות שלהם, כלומר, כלומר ההוצאות קטנות מההכנסות. השאר אומרים שהם מצמצמים. בישראל, שימו לב, שבחברה הכללית 66% אכן עומדים, אבל יש נטייה לקחת הלוואות. בחברה הערבית זה עוד יותר בולט. מי שלא עומד בהוצאות שלו לא מצמצם אלא מגדיל את ההכנסות בצורה שבעצם מביאה אותו לסחרור. עוד הלוואות, עוד ריביות, להיכנס לאוברדרפט וכדומה. זאת התנהגות שלילית שאם היינו צריכים להעביר שיעור אחד בחינוך פיננסי, זה הסיפור.

לסיכום, שוב זרקור שלילי, בעיקר על החברה הערבית. כאן החברה הערבית בולטת לרעה גם במדד הגישה. גישה בודקת בעיקר מה הנטייה שלי לצרוך היום על חשבון חיסכון, או הבנה שאני צריך לשמור עתודה לעתיד. במדד הגישה, שימו לב, אני רוצה לשים זרקור על החברה הערבית. בניגוד, לכאורה לאיזה היגיון כלכלי, ככל שהרמה הסוציואקונומית שלך נמוכה יותר, כך יש לך העדפה להווה. כאילו תחושת פיצוי. אני אקנה לעצמי את האוטו הכי טוב, אני אארח כיד המלך, המקרר שלי תמיד יהיה מלא, אבל החשבון שלי או היכולת שלי לדאוג לעתיד שלי היא אפסית. כאן בולטת לרעה החברה הערבית ובולטת לטובה החברה החרדית בישראל.

עוד סוגייה בעייתית שאנחנו רואים כאן, שלעיתים יש חברות בישראל, בפרגמנטציה של הכלכלה הישראלית, שסבורים שהם יודעים, שהם מבינים. זאת סכנה גדולה כי אנחנו רואים במחקר שהם לא יודעים. כאשר אתה לא יודע אבל אתה חושב שאתה יודע, אתה עושה טעויות.

לסיכום, סימנו לכם באדום את כל המקומות שבהם ישראל נמצאת מתחת לממוצע של ה-OECD וזה בהחלט ממפה לנו היכן נדרשת התערבות ומה עלינו לעשות כדי לשפר את מצבה של ישראל.

אם ניקח משהו מהסיפא, זה שתוכניות פיננסיות יכולות לייצר שינוי. אם בעבר היתה מחשבה שתוכניות פיננסיות תופסות לטווח המיידי והידע הולך ואוזל, אנחנו כבר רואים במחקרים שלא כך הוא. ככל שנתפוס מגיל צעיר יותר ונדע לעשות את זה נכון ברמת ממשלה, אנחנו נוכל לייצר את השינוי הזה.

שימו לב כאן שככל שרמת האוריינות הפיננסית גבוהה יותר, אתה תשתמש ביותר מוצרים פיננסיים. כלומר, שיפור קטן בהבנה גורם לך לשיפור משמעותי בהתנהלות. זה התובנות של המחקר. הסברתי לכם בהתחלה בהרחבה מה אנחנו עושים.

לקראת סיום אני רוצה להציג. הקמנו אתר ייעודי שאליו אנחנו שולחים תכנים קו המשווה של בנק ישראל שנועד לסייע לציבור הכללי בהתנהלות. אנחנו עכשיו גם נוציא קמפיין, בסיועם של מומחי כלכלה התנהגותית, איך הציבור בישראל יוכל לטייב את ההתנהלות שלו.

מעבר לפעילות בחברה הערבית הספציפית הייעודית, אנחנו עושים בבנק פעילות לקרוב ל-15,000 איש מאז הקורונה. אנחנו רוצים לעלות חזרה למספרים יותר משמעותיים. יוצאים לבתי ספר. יש סיפוק מאוד גדול. חשוב שנמצא פה גם המשרד לשוויון חברתי כי ישנם מקרים של הונאות קשישים, עוקץ. זה גם חלק מהידע וההבנה. נכנסים גם לעולמות שחדשים לי, עולמות הטיק טוק, כדי להתחיל לתפוס עוד ועוד אוכלוסיות שלא בהכרח יישבו ויקראו את כל אין סוף החומרים.

בסופו של דבר מה צריך?

דבר ראשון, לפני שמחליטים על השקעה של שקל, צריך להעמיק את העבודה המתודולוגית כדי להבין איפה אנחנו משקיעים, איך משקיעים. צריך לגבש את המדדים של ההצלחה כדי שנוכל למדוד את עצמנו, איפה הצלחנו ואיפה נכשלנו ומה משפרים. חייבים את כל הגורמים לעבוד יחד ולהפסיק עם הסיילו. אני חושבת שבעבודה בחברה הערבית אנחנו די מצליחים לעשות את זה. אנחנו חייבים גם את המערכת הבנקאית שנמצאת כאן כשותפה. חברה אזרחית משמעותית מאוד, מדידה שוטפת ובעיקר עין כמו שיש כאן בוועדה ועין ממשלתית שכל הזמן דוחפת ודוחפת. תודה רבה.

תודה רבה. מרשים שלקחתם על עצמכם משהו שהוא לא בדיוק יושב על המחויבות שלכם והובלתם אותו קדימה. זה דבר טוב. כל מי שיושב סביב השולחן הזה, בחלקת האלוהים שלו עושה את המקסימום שאפשר. עכשיו חשוב לשמוע איך כל אחד עושה את זה ואחרי זה נראה איך אנחנו עושים את זה ביחד.

הצטרף אלינו חבר הכנסת ירון לוי. ירון נכנס רק לאחרונה לכנסת, ברוך הבא ובטוח שתהיה חבר חשוב בוועדה הזאת.

אתה רוצה לומר משהו?

אני אשמח לשמוע ואחר-כך יש לי גם כמה דברים.

נמשיך עם יעל רגב מרשות שוק ההון.

אני מרשות שוק ההון.

חשוב לי לציין שאנחנו מאוד מברכים על הדיון הזה. אני לא אגיד שהוא מתפרץ לדלת פתוחה אבל הדלת כבר פתוחה מזה זמן. בימים אלה ובחודשים אלה אנחנו עובדים על הקמה מחדש של הפונקציה של חינוך פיננסי בצורה יותר רצינית אצלנו. אני תכף אפרט מה נעשה בעבר ולמה זה קצת הפסיק ומה אנחנו מתכננים לעשות ממש בטווח הזמן הקרוב כדי להקים את זה מחדש.

(מוצגת מצגת)

אסקור בקצרה. החלטת הממשלה מ- 2011 בעצם קבעה שמוטל על הממונה על שוק ההון לעשות. החלטת הממשלה קובע שממונה יכין תכנית מדיניות לאומית לחינוך פיננסי, יקים מחלקה לחינוך פיננסי, יכנס את הנהלת הקרן הציבורית לחינוך פיננסי, יסדיר בחקיקה נושאים רלוונטיים בכל מה שקשור לאוריינות הפיננסית והנגשת מידע לציבור וגם ינגיש מידע לציבור הרחב בכלים שונים. בנוסף, הממונה יקדם שיתופי פעולה ידע ומחקר בנושאים הנוגעים לחינוך פיננסי.

תכף אדבר קצת על מה ביצענו. לפני זה אני רוצה להתייחס בכמה מילים לעניין קרן הציבורית לחינוך פיננסי. ב-2005 נקבע שתוקם כזאת קרן. ככל שהצלחנו להתחקות, נראה שמה שקרה הוא שאף גוף לא היה אמון על הקמתה. אנחנו כרשות צריכים לכנס אותה ככל שהיא תקום אבל אין לנו דרך למנות אותה.

מי אמור למנות אותה?

למיטב הבנתי וממה שחקרנו בחוקים ובמסמכים השונים, לא מוגדר בחוק וגם לא בתיקוני החקיקה לחוק הריכוזיות מי ממנה אותה. כנראה שר האוצר אמור לאשר את חברי הנהלת הקרן. יש איזו לקונה כלשהי. לפי מה שאנחנו מבינים זאת הסיבה שהיא לא הוקמה וזה קצת נפל בין הכיסאות. אנחנו כמובן, נברך על הקמתה ונשמח לסייע ולתת יד. ברגע שתוקם הקרן אנחנו נכנס אותה כפי שהוטל עלינו. אם יש צורך לתקן או לעשות משהו, אנחנו פה ורוצים לשתף בזה פעולה ולדאוג לזה שהיא תקום.

עם קבלת החלטת הממשלה הוקמה באגף שוק ההון מחלקת חינוך פיננסי. אותה מחלקה כתבה אז אסטרטגיה לאומית לחינוך פיננסי, הקימה את אתר "האוצר שלי", שאני מניחה שהיושבים סביב השולחן מכירים. בעצם, במשך כמה שנים נעשו פעולות מאוד יפות בתחום והתחילו לקדם את התכניות השונות, גם עם משרד החינוך וגם עם שיתופי פעולה. כנראה באיזה שלב, זה גם תלות בחילופי כוח אדם ותיעדופים שונים, אבל המחלקה פורקה בשלב כלשהו. כלומר, באחד משינויי המבנים הארגוניים אצלנו היא בוטלה.

כלומר, היא לא קיימת בכלל.

היא כן קיימת.

מתי הקימו אותה מחדש?

אני מייד אגיע לזה. בעצם, בשנים הראשונות באמת גם נכתבה אותה אסטרטגיה לאומית וגם הוקם אתר "האוצר שלי" שקיים עד היום. גם אחרי שהיא הפסיקה לפעול, המשכנו בכיוונים החשובים שהן בעצם הפעולות עצמן.

מתי היא הוקמה מחדש?

היא הוקמה מחדש ב-2020 או 2021 תחת מחלקת דוברות וניהול מדיה אצלנו.

היא תוקצבה?

היא תוקצבה אבל אז בדיוק הממונה שוב התחלף. אני תכף אני אגיע לעניין התקציב. אני רוצה קודם לפרט מה עשינו ואחרי זה לדבר על התקציב.

אז בעצם, בפועל היא לא בדיוק קיימת.

אתה רוצה שאני אדבר על זה עכשיו? אין לי בעיה.

לא. זה מסביר הרבה ממה שקורה.

אני רוצה להסביר באופן כרונולוגי מה קצת עשינו באמצע.

אני ארוץ ברמת הכותרות על הסדרות רלוונטיות. זה כמובן לא הכול אבל חשוב לי שתראו שיש הרבה הסדרות והרבה כלים שבעצם הרשות מקדמת וקידמה שנוגעים לאוריינות פיננסית, להנגשת מידע.

אני אתן כמה דוגמאות. בתחום החיסכון הפנסיוני יש לנו את כל ההסדרות שמטרתן בעצם להקל על הבחירה ועל התאמה של מסלולי ההשקעה לציבור. קודם כל, לפני שהציבור יכול להבין לעומק את המשמעויות, חשוב שהוא יהיה במקומות שנכונים לו ושהוא יבחר את הבחירות הנכונות. אם צריך קצת יותר ברירת מחדל, כמו מסלולים אחרים כברירת מחדל. קרן פנסיה ברירת מחדל בעצם מנמיכה את דמי הניהול למינימום אז בעצם יהיה לו את זה.

יש מסלולים שמותאמים למגזרים רלוונטיים כמו הלכה, שריעה.

קופות קרן להשקעה זה בעצם מוצר שנוצר כדי להגדיל את המגוון הפיננסי הזמין לרובד השלישי, לחיסכון הנוסף. פעלנו בתחומים שונים על-מנת להבטיח שגם מי שאין לו את כל האוריינות הפיננסית לא יאבד כספים. לדוגמה, איחוד חשבונות לא פעילים, כל הרפורמה של משיכת סכומים קטנים מחשבונות לא פעילים כדי שבעצם דמי הניהול לא יאכלו אותם ואנשים יוכלו לצרוך אותם באופן שוטף כי ממילא הם לא ישרדו עד גיל הפרישה.

מבחינת הנגשת כלים לציבור. אנחנו עוברים רובד אחד הלאה להגביר את האוריינות הפיננסית ולתת לציבור כלים שהוא יוכל להשתמש בהם כשהוא בוחר בחירות פיננסיות. יש לנו את המחשבונים השונים. יש לנו אתרים שמנגישים מידע. יש לנו את אתר הביטוח. הר הביטוח מאפשר לאתר מוצרי ביטוח שונים ולדעת אם יש כפל ביטוחים. אם אין ביטוח מה הכיסוי כולל.

אפרופו הונאות, חשוב מאוד להדגיש שבאתרים האלה יהיה סיומת gov.il. הרבה אנשים מנצלים את זה וקמות עוד חברות שעושקות את הציבור.

האתרים האלה זה לא gov.il?

אם תפתח בגוגל הר הכסף או הר הביטוח - - -

טוב, רגע, נעשה את זה מסודר.

בהתייחס להערה, אנחנו שמים דגש על זה ואנחנו מתקציבם קידום ממומן כדי לוודא שהאתר הרשמי והנכון יקפוץ ראשון.

למה זה לא gov.il?

זה כן. פשוט יש אתרים שמתלבשים על השם הזה וכשאתה עושה גוגל הם מקדמים את עצמם על פני האתר הרשמי ואז יש שם הטעיות. אנחנו פועלים ברמה של קידום ממומן כדי למנוע את זה.

אחד הדברים שאנחנו מתכוונים לתקשר לציבור באמצעות קמפיין זה הנושאים האלה, כדי שאנשים יהיה מודעים לאן הם נכנסים ומה הם בודקים.

הר הכסף בעצם מאתר חסכונות. פעם זה היה חסכונות לא פעילים והיום זה גם חסכונות פעילים ואתה יכול לראות את כל תמונת המצב שלך. המסלקה הפנסיונית זה בעצם הכלי הרשמי שמאחד את המידע מכל החברות הפנסיוניות ועוזר לנו. גם כשאתה בא לנייד, בעל הרישיון שמסייע לך בניוד, יש לו חובת שימוש במסלקה הפנסיונית לבדוק מה החסכונות שיש לך ולוודא שהכול מאוחד לכדי חיסכון אחד.

יש מחשבונים שונים של ביטוחים שמאפשרים השוואת מחירים והשוואת תנאים. יש של רכב חובה, יש של בריאות, יש של ביטוחי חיים, ביטוחי דירה. השנה העלינו אזור ביטוחי בריאות. זה אזור יותר מתוחכם שמאפשר לראות כל אחד מהכיסויים שלך. האם יש כפל ביטוחי ומה הוא כולל. מה המשמעות של ביטוח פרטי מול הכיסוי של קופת החולים. זה אזור חדש בתור אתר הר הביטוח שמאפשר לראות את המצב שלך בביטוחי הבריאות.

יש לנו את ביטוח הנט, שזה גמל לפנסיה שנותן את כלל הפרטים על מסלולי ההשקעה השונים, כלומר, תשואות עבר , מדדי סיכון שונים. יש כאלה שהם פחות אינטואיטיביים וחשוב לנו גם אותם להציג לציבור. כמו אכן להציג את אפיקי ההשקעה כדי שמי שרוצה לבחור מסלול, קרן פנסיה או קופת גמל חדשה, הוא ידע להשוות אותם לפי כלל הפרמטרים החשובים.

הנה כמה דוגמאות איך אותם אתרים וכלים נראים.

לגבי מדדי השירות, חשוב לנו להנגיש מידע גם אודות רמת השירות שהם מקבלים ולא רק נתונים יבשים. מזה כעשור אנחנו פועלים לדרג את רמת השירות במוצרים השונים בגופים המוסדיים השונים. אחת לשנה אנחנו מפרסמים את המדד הזה. אנחנו רואים שזה מאוד משפיע על הגופים לפעול לשיפור השירות שלהם, ליישב תביעות מהר יותר, לענות יותר מהר לציבור ולשפר את כל המדדים בהם הם נמדדים. הם יודעים שבסוף השנה הם יראו סולם והם רוצים להיות למעלה ולא למטה. אנחנו באמת רואים שהם שמים על זה דגש בעקבות פרסום מדדי השירות האלה.

שיתופי פעולה שונים שאנחנו עורכים. פה ציינתי ממש כמה אבל יש עוד כמה שחלקם בקנה וחלקם בביצוע. היה פרויקט של "יד מכוונת פנסיונית" יחד עם ארגון "פעמונים". ארגון פעמונים מלווה משפחות בהתנהלות כלכלית נכונה. אנחנו בעצם עזרנו פה בכל ההיבטים של החיסכון הפנסיוני וכיצד להסתכל על חיסכון פנסיוני.

היתה עבודה מקיפה בשיתוף המשרד לשוויון חברתי על הגיל השלישי ובעקבותיה הוצאנו הוראות שמשפרות את השירות שניתן לאזרחים בגיל השלישי. הן מקצרות את זמן יישוב התביעות המקסימלי שהם צריכים לקבל, המענה צריך להיות יותר מהיר. הצירוף לביטוח צריכים להיות יותר גמישים ולאפשר להם בעל פה או טלפונית גם במקומות שלרוב הם דיגיטליים. הוצאנו סדרה של הוראות להנגיש את המידע לגיל השלישי.

היה צוות הכלה פיננסית שנורית דיברה עליו ואנחנו חברים בו. בעקבותיו בעצם יש המלצות למגזרים שונים ובפרט למגזר הערבי להתאמה והנגשה שם לשונית וגם תרבותית של השירותים השונים. תרגום של הכלים השונים גם לערבית. יצאנו בקול קורא לסיוע לאזרחים, לתת להם ייעוץ פנסיוני לקראת פרישה על-ידי בעלי רישיון.

אני עוברת לעניין התקצוב. יש פה גרף שמראה כמה תקציב שקיבלנו בכל שנה, החל מהחלטת הממשלה והלאה וכמה תקציב בעצם בוצע והוצאנו בפועל. אפשר לראות שבגדול שאנחנו ביצענו בהתאם לתקציב שניתן לנו. ב-2013 אתם רואים שכאילו ביצענו יותר אבל היתה שם עוד הרשאה להתחייב.

ב-2012 זה 11 מיליון?

2012 זה 7 מיליון.

אז בעצם 2013 זאת היתה שנה - - -

אני רק מציינת שב-2013 לא קפצנו מעל הפופיק כי היתה לנו עוד הרשאה להתחייב והיינו במסגרת התקציב. ב-2013 זאת השנה שהוצאנו לפועל את התכניות מ-2012 מאז החלטת הממשלה.

מה קרה ב-2017?

מ-2017 מאילך הפכנו לרשות ולא אגף במשרד האוצר.

ניתקתם את הקשרים עם האוצר? הם לא היו נחמדים אליכם?

לא ניתקנו את הקשרים, אנחנו ממש בקשרים טובים איתם. ב-2017 היה שינוי במבנה הארגוני ומ-2017 אין בעצם מחלקה. הדרישות התקציביות הועברו כבר בצורה שונה.

מה קורה היום?

כמו שציינתי, ב-2021 הממונה דאז, משה ברקת, החליט על הקמה מחדש של הפונקציה הזאת בתוך הדוברות?

למה זה בתוך הדוברות?

הסברה, ניו מדיה. יותר להשתמש בכלים של רשתות חברתיים, של קמפיינים תקשורתיים.

בתוך הדוברות יש כלכלנים?

שאלה מצוינת כי זה המשפט הבא שלי. זאת היתה ההחלטה של הממונה הקודם. ביקשו תקציב וקיבלנו. קיבלנו את התקציב באמצע השנה ואז הממונה הודיע שהוא עוזב. התחלף ממונה והיום אנחנו במינוי בפועל של כמעט שנה של הממונה עמית גל. הממונה הנוכחי החליט שהוא רוצה את זה כמחלקה מקצועית, מחלקה של תוכן, מחלקה של כלכלנים. אז בעצם עצרנו את התוכניות שהיו תחת ני7ו מדיה. הבנו שאמנם יש פה הרבה היבטים תקשורתיים וקמפיינים, אבל זאת מחלקה שבראש ובראשונה צריכה להיות מורכבת מהתוכן, מאנשי מקצוע בתחום הכלכלי, שמכירים את המוצרים האלה ואת הנדבכים הקצת יותר מורכבים ומסובכים של החסכונות הפנסיוניים וגם ברמות הביטוח.

הבעיה היא שטובים ככל שתהיו, אתם כמעט ולא מתוקצבים מספיק.

אנחנו בעצם מקימים מחדש את המחלקה כמחלקה של כלכלנים וכמחלקה מקצועית.

מתי זה יקרה?

כבר יצאנו בקול קורא פנימי. אנחנו כרגע באיוש. כאמור, המינוי עדיין מינוי בפועל וגם באופן כללי ברשות אנחנו באיוש חסר. יש לנו מחסור בכוח אדם. כבר יצאנו בקול קורא וזה בתהליך. מבחינתנו להקים מחר בבוקר. אנחנו עומלים על זה ממש בימים אלה.

מה מבחינת תקציב? יש תקציב?

הגשנו לאגף תקציבים איזו תכנית שכוללת בתוכה גם הקמה מחדש של המחלקה - - -

מה התקציב שביקשתם?

ביקשנו 7 מיליון. עם התארכות המינוי בפועל הבנו שהשנה כבר לא ננצל את ה-7 מיליון והגענו להסכמה עם אגף תקציבים שאנחנו - - -

למה זה תלוי במינוי של ראש הרשות?

זה לא בהכרח תלוי. אני אומרת בכנות לפרוטוקול שכרגע יש לנו בעיה של מחסור בכוח אדם. הרבה מחלקות קשה לנו לאייש וביניהן גם את המחלקה הזאת. אני מאמינה שברגע שהרשות כולה תתייצב נוכל להביא בשורות גם בתחום הזה. כך או כך, על המחלקה הזאת ספציפית אנחנו כבר עובדים והיא הולכת להיות מוקמת גם אם המינוי הקבוע יתעכב. הכול קצת מתעכב בגלל הבעיה הזאת. אני אומרת את זה בכנות אבל אנחנו עובדים על זה וזה אחד הדברים שהוא בראש סדר העדיפויות שלנו. ברגע שהיא תוקם יש לנו תכנית פעולה. אותו מנהל מחלקה שימונה יבנה תכנית עבודה. יש לנו די הרבה נקודות שברור לנו שחשוב לנו לקדם בשלב ראשון. תיעדפנו אותן, תמחרנו אותן ונגיע על זה להסכמות עם אגף תקציבים. נכון לעכשיו אנחנו מוכנים להתחייב שזה יקרה.

אני רוצה לציין כמה פעולות שאנחנו מתכננים בטווח הזמן הקרוב. כאמור, הקמה מחדש של מחלקת תכנון פיננסי. אנחנו מתכוונים לצאת בקמפיינים אסטרטגיים רוחביים שבעצם יגבירו את המודעות לנושאים של סדר היום. דיברנו על לעורר מודעות לאתרים שהם בעצם הונאות וזה אחד מהם. זה לאו דווקא יהיה הדבר הראשון אבל זה בהחלט ברשימה שלנו. אנחנו ממשיכים לקדם שיתופי פעולה.

תודה רבה.

עפרי, אחת השאלות החשובות היא איך הם יעשו את כל התכניות היפות שהם הציגו פה. מבחינת האוצר, איך אתם רואים את התקצוב של האירוע הזה?

בוקר טוב. אני נציגת משרד האוצר. אלו דברים שעלו גם בסקירה של יעל והשתקפו בהם. החסם כמו שראינו אותו בגרף משנת 2022 הוא לא חסם תקציבי. זאת אומרת, המשאבים הוקצו והם כרגע התגלגלו לשנת הפעילות של 2023 וצריך עכשיו לממש אותם.

מה התקציב של 2023? בעצם אותם 7 מיליון לא נגעו בהם?

היות והתקציב של 2022 לא מומש לנושא החינוך הפיננסי, התקציב של 2023 הוא בעצם הגלגול של העודפים משנת 2022 לנושא החינוך הפיננסי.

אנחנו מבינים מה קרה פה. בואו נראה איך אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה טובה יותר.

בנק ישראל, אתם משתפים פעולה בנושאים האלה?

כן, בהחלט. צוות הכלה פיננסית היה צוות משותף עם עוד גורמים אבל בנק ישראל הוביל. יש גם המלצות שכבר מיושמות בעקבות צוות הכלה פיננסית. כמובן שגם בנושאים אחרים אנחנו בקשר.

בואו נשמע את משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי.

אני מנהלת את אגף תעסוקה ומיצוי זכויות לאזרחים ותיקים במשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי. אגף אזרחים ותיקים עבר ממשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב והגליל אז כל האמירות שנאמרו לגבי המשרד, הוא נוגע לאגף שלנו. אני פה כדי לשים את הזרקור על אוכלוסייה מאוד חשובה לנושא חינוך פיננסי וזה האזרחים הוותיקים.

ניסיתי לרכז את כל הנקודות ואני מקווה שאעלה את כולן. לפני כשבע שנים זיהינו את צומת הפרישה - לא גיל הפרישה עצמו אלא כמה שנים לפני - כצומת קריטית לקבלת החלטות פיננסיות. מבחינתי אלה החלטות פיננסיות הרות גורל שצריך לקבל בהן החלטות כמו קרנות הפנסיה, בחירה נכונה של שיעור הפנסיה, פנסיית שארים, פנסיה מובטחת. נושא של זכויות מיסים, הטבות מס בפרישה, פיצויים, תיקון 190, טופס 161, ביטוח לאומי, גובה קצבת אזרח ותיק. האם לדחות את קצבת הזקנה וצבירה של 5%.

אני זורקת את כל המושגים האלה כי אותו אדם רגע לפני הפרישה צריך להבין מה זה כל המושגים האלה. למה ההחלטות הרות גורל? כי אלה החלטות שאמורות להשפיע על ההכנסה שלו ב-20-25 שנים ה באות. אדם שמגיע לגיל הזה, רוב ההכנסות שלו הן יותר פאסיביות ויחד עם זאת ההוצאות גדלות. צריך לחיות בכבוד ולכן קבלת החלטות בצומת הזאת היא קריטית.

מה הכלים שלו כדי להגיע להחלטה? מה אנחנו כמדינה - - -

אני אגיד מה אנחנו עושים. כשזיהינו מייד פנינו לרשות שוק ההון. עד אז היה שם אגף לחינוך פיננסי וכשפניתי הם אמרו שישמחו לעזור ואמרו שהם צריכים אזרחים ותיקים שיסייעו לתלמידים ללמוד אוריינות פיננסית. אמרתי להם שאני רוצה לעזור לאזרחים הוותיקים לקבל כלים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות בהיבט הפיננסי. התחלנו לייצר שיתוף פעולה מקצועי, בעקבות הנושאים שעליהם אחראי שוק ההון, שאלה קופות הפנסיה. פיתחנו יחד איתם, עם הג'וינט ועם ביטוח לאומי סדנאות הכנה לפרישה שהמיקוד שלהן היה בנושאים הפיננסיים.

למי הם ניתנו?

יש פה גם את הגוף שהיה שותף, ארגון "פעמונים", שהם ביצעו ההכשרות לאזרחים הוותיקים.

יש לכם נתונים כמה השתתפו בהם?

כן. זה היה כ-80 סדנאות בשנה. זה היה במסגרת התקציב שהיה לנו. למעלה מ-2,500 במהלך אותה שנה. זה לא רק סדנאות כי היו גם כנסים. הרבה אנשים לא מבינים את החשיבות של היערכות לפרישה בהיבטים הפיננסיים. היינו צריכים לייצר כנסים כדי להביא אותם לסדנאות. בנוסף, גם היום יש את הקורס שאנחנו בונים היום יחד עם המטה הישראלי לדיגיטל. אנחנו מפתחים יחד עם נציבות שירות המדינה וארגון הג'וינט "אשל", קורס מקוון להכנה לפרישה בדיוק בהיבטים הפיננסיים הרלוונטיים לאזרחים הוותיקים.

קיימנו שני מחקרים שהם חשובים וכדאי שנחשוף אותם לוועדה. מחקר אחד בדק את היעילות של הסדנאות. עשינו את זה מול קבוצת ביקורת וראינו שאדם שהיה בסדנא הפך להיות יותר אקטיבי בקבלת ההחלטות. הלך לגופים הרלוונטיים, בדק מה הזכאויות שלו ואחר-כך פעל לקדם את ההחלטות שלו.

אחד הדברים שבלטו שם זה הנושא של הביטחון שלהם בהכרת המידע להיערכות פיננסית. רובם הראו באמת חוסן גבוה אבל לאחר הקורס המחקר הראה שממד הביטחון שלהם לאחר שהם הבינו את הנושאים ירד. זאת אומרת, הם הבינו שהם חשבו שהם מבינים את כל הנושאים הפיננסיים אבל לאחר שעברו את הקורס הם הבינו שהם לא ממש ידעו ושהם היו חייבים לעבור את הקורס.

עשינו מחקר יחד עם אוניברסיטת בן-גוריון עם המרכז לפנסיה שבדק כמה עולה לאזרחים חוסר הבנה בנושאים של דחיית פרישה, גובה פנסיית השארים ופנסיה מובטחת. הם הגיעו לכך שאוכלוסייה שנמצאת לפני פרישה בגילאי 55 עד 64, אם היו מקבלים החלטות נכונות בתחומים הללו, הם היו יכולים לחסוך לעצמם 100 מיליארד שקל. אני שמה את זה פה כדי לתת את הזרקור כמה חשובה ההיערכות הפיננסית לאוכלוסייה הזאת. אנחנו נמשיך להאיר את הזרקור על האוכלוסייה הזאת ועל הכלים הנדרשים כדי שיקבלו את כל מה שצריך.

דניאלה ממשרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני ממונה על חינוך פיננסי במערכת החינוך.

אני יכולה לומר שמערכת החינוך בפעם הראשונה גיבשה תוכנית רב גילית שהולכת ומיושמת באופן הדרגתי אבל בהחלט הולכת ומיושמת. היו חברים בוועדה, בין היתר, חברים שנמצאים פה כמו "פעמונים", החברה החרדית, בנק ישראל, שותפים שהם טבעיים וטובים בעבודה שלנו.

גובשה תוכנית שמתחילה מהקדם יסודי. אנחנו בהחלט רואים את הילדים הולכים וצומחים גם עם הידע, גם עם המיומנויות, גם עם ההתנהגויות, כשכל הידע הולך ומתרחב. אני לא יכולה לדבר עם ילד בגן על משכנתא אבל - - -

זאת תוכנית סדורה?

זאת תוכנית סדורה שהולכת ומתפתחת מבחינת היישום שלה. התחלנו בשנה שעברה בפיילוט שהשנה יהיה בקדם יסודי בכל גני הילדים בהיקף של 18 שעות לפחות.

18 שעות בכולם?

כן. בעצם הוא עוסק בפעילויות שונות שהם עושים בגן. זה הכול מותאם גיל. בכיתות ב' עד ד', בתוך התוכנית של מולדת חברה ואזרחות יש יחידה שלמה ללימודים.

איך זה קשור לשם?

אני אסביר. יש יחידה שלמה שעוסקת בנושא של חינוך פינינסי.

למה זה לא מופרד? למה אין חינוך פיננסי מהגן עד יב'?

מערכת החינוך משופעת בנושאים רבים שהיא אמורה לטפל ואמונה עליהם. זה מתחיל בתחומי דת. היום יש לנו את הנושא של אקלים. אגב, גם אקלים זה צרכנות ירוקה, בוודאי כל הנושא של חינוך פיננסי. הוחלט בשלב כלשהו שלא יהיה מקצוע שעומד בפני עצמו.

מתי החליטו את זה?

לפני 5 או 6 שנים.

עם מי התייעצו?

זה היה שיקולי דעת קודם כל של המשרד, אני לא יודעת אם התייעצו עם גופים נוספים.

תראי, בשולחן שלך יושב בנק ישראל שאומר שבמחקרים שהם עשו אנחנו נמצאים באחד המקומות הפחות טובים בעולם. מצד שני, יפית אומרת שזה עולה 100 מיליארד שקל רק לאזרחים המבוגרים במדינת ישראל, בלי שאפילו עשינו חשבון כמה זה עולה לצעירים שיוצאים ממערכת החינוך בלי כלים אמיתיים להתמודד עם המערכת הפיננסית במדינת ישראל.

אחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך זה להכין את אותו ילד לחיים האמיתיים. אי-אפשר להכין אותו לחיים האמיתיים אם אנחנו דוחפים את זה בתוך מורשת ותרבות.

זה לא מורשת.

לא משנה. אם מערכת החינוך לא תגדיר כיעד חינוך פיננסי על-מנת שבוגרים במדינת ישראל יצאו עם ידע אמיתי בנושא הזה, זה פשוט לא יקרה. אני יכול לומר לך שזה יהיה אחד המקצועות היותר מבוקשים כי צעירים במדינת ישראל רוצים לרכוש את הידע הזה. הייתי ראש מנהל חינוך ובעצמי עשיתי פיילוט. זאת היתה אחת התוכנית המבוקשות בעיר של 64,000 תלמידים.

אני מסכימה איתך. תן לי להשלים את התמונה.

תוך כדי השיח אני אומר שאני גם אפנה לשר החינוך בנושא אבל לא יכול להיות שזה יהיה בתוך משהו. זה חייב להיות יעד.

זאת שיושבת כאן תשמח להעמיד מקצוע שעומד בפני עצמו. אגב, עם זה הגעתי למשרד החינוך במכרז שלי. הדברים התפתחו ולאורך השנים חינוך פיננסי היה מוזנח לגמרי.

אני כן רוצה שנייה להשלים את התמונה מה כן המערכת עושה ונכנסת אליהם כבר עכשיו. ננסה לראות אחר-כך אם אנחנו יכולים לתת מענה נוסף.

קודם כל, קדם יסודי כל גני הילדים. כיתות ב' עד ד' 30 שעות בערך, גם כן תכנים שהם ספציפיים לחינוך פיננסי. אחד הדברים שהם לומדים זה על מבני ציבור. הם לומדים על בנקים אז מטבע הדברים זה נכנס ונכנס טוב. הוא לא נכנס בצורה מלאכותית לתוך התוכנית.

בחטיבת הביניים מושלמת בימים אלו חבילת תכנים שעוסקת גם כן בחינוך פיננסי. חלקה בתוך גיאוגרפיה אדם וסביבה וחלקה עומדת בפני עצמה. היא עוסקת בחיסכון, השקעות, הלוואות.

איך זה קשור לגיאוגרפיה? ראיתי את התשובה של המשרד ולא הבנתי איך זה קשור לגיאוגרפיה.

כי בגיאוגרפיה הם לומדים בין היתר על גלובליזציה. אבל לא רק, יש גם תכנים שעומדים בפני עצמם שמנהלים רוכשים אותם במסגרת התקציבים שלהם. התוכנית הזאת מעלה כל מיני סוגיות ובתוך הסוגיות הללו, הילד צריך לקבל החלטות. זה בדיוק החלק שבו אנחנו רוצים לכוון את החשיבה שלהם לחשיבה ביקורתית, לגישה. למשל, הוא נתקל בקבלת החלטות מסוימת והוא יחליט אם הוא לוקח את ההחלטה הזאת או לא. מה ההשלכות שלה? מה זה אומר?

כשאתם קובעים את זה, אתם מתייעצים עם רשות שוק ההון?

אנחנו לא התייעצנו עם רשות שוק ההון כרשות שוק ההון.

לפי החלטת הממשלה הם המתכללים, לכן אני שואל.

היא עברה תהפוכות. אתה מדבר עם זאת שהתחילה עם המועצה הלאומית לכלכלה כשעוד לא היתה היחידה של שוק ההון. הנושא הזה עבר כל הזמן תהפוכות. אחד הדברים שאני יכולה לומר שמה שנדרש זה הסדרה ברורה ולמי פונים. זה שאנחנו מערכת חינוך זה יופי אבל זה רצף. זה רצף עד גיל זקנה. הוא חייב להיות כזה והוא לא יכול לעבור כל כמה שנים מיד ליד וכל אחד מתחיל לעשות משהו.

יש עוד את ההשכלה הכללית בכיתה י' שהילדים בוחרים וזה עומד בפני עצמו וזה עוד 30 שעות. בתוך מתמטיקה יש יחידה שלמה שעוסקת בחינוך פיננסי, בשיקולים וכל ההיבטים. זה גם עניין חישובי של ריבית וריבית דריבית.

אני חושבת שמערכת החינוך התקדמה בזה שגם אם התחלפו אנשים בתוך המערכת וגם אם יש שינויים, עדיין המערכת מתחילה להטמיע את הנושא יחד עם השותפים שלה. למשל, כן עבדנו עם בנק ישראל על ספרים. אנחנו העברנו איזו חוות דעת על הספרים. אנחנו עובדים עכשיו על תכנית לחטיבת ביניים שתעסוק גם בתשתית וידע וגם משהו קצת יותר נחמד של עיצוב שטר כסף. כדי לעשות את זה אנחנו גם רוצים את הידע. אנחנו עובדים הרבה עם פעמונים, שיתוף פעולה מלא לאורך שנים.

גם בוועדות שלנו, הוועדות תמיד הורכבו מגורמים שונים כי אין תחום דעת שנקרא חינוך פיננסי. לא לומדים כזה באקדמיה ובשום מקום. כלכלה זה לא חינוך פיננסי כך שבעצם - - -

זה לא נכון. חינוך פיננסי כן נלמד באקדמיה כתוכנית אקדמית באוניברסיטה העברית.

נשמור על הסדר. אנחנו נעבוד על זה שזה יהיה גם תחום ספציפי.

אני יודעת שזה נכנס, אני יודעת מי האנשים שנמצאים שם וגם מוקירה אותם.

אני חושבת שסיימתי.

נעבור למשרד הביטחון.

אני נציגת משרד הביטחון. אני מנהלת מחוז ירושלים של האגף והקרן לחיילים משוחררים.

מתוקף תפקידי אני פוגשת את החיילים המשוחררים שמגיעים אלינו. גילינו המון פערים בידע. מגיעים אלינו עם חובות עצומים. גם החבר'ה היותר מבוססים אבל בעיקר החבר'ה מהאוכלוסיות המוחלשות, ממצב סוציואקונומי קשה יותר. מגיעים גם מהמגזר הבדואי, הדרוזי, החרדים. הם מגיעים אלינו עם הרבה פערים. לאחר שזיהינו שיש את הצורך הזה, אנחנו במשרד פועלים בשני אופנים עד כמה שניתן.

אחד, במהלך שירותם הצבאי ולקראת שחרורם אנחנו מכניסים סדנאות לקראת שחרור.

לכולם?

לרובם. יש סדנאות פריפריה, יש בודדים. בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות. יש עמותות נוספות שנכנסנו לסדנאות בצה"ל. בתוך הסדנאות יש פרק מיוחד להתנהלות כלכלית נכונה. זאת טעימה של הכרת מושגים.

עשיתם פעם בדיקה מה מהות הפערים ומה החוסר האמיתי שלהם ומה הם צריכים לדעת? או שאולי אלה פערים ברמה רוחבית?

אלה פערים ברמה רוחבית. אנשים מגיעים עם חובות שאני כאדם מבוגר מתקשה להבין ולהאמין איך הוא הגיע למצב הזה. מאידך, אתה רואה ילדים כמו הילדים שלי ששואלים מה זאת ריבית, מה זה פטור מביטוח לאומי? את ההבנה הבסיסית אין להם. כאמור, בתוך הסדנאות אנחנו עושים פרק. זאת נגיעה, טעימה. לאחר מכן יש כנס חיילים משוחררים שזה ממש לקראת תום השירות. הם מחויבים להגיע לכנסים. בכנסים אנחנו מחייבים אותם להיכנס להרצאה של התנהלות כלכלית. בהרצאה הזאת אנחנו עושים שטיפת מידע על-מנת להכיר את המונחים והמושגים. אחר-כך אנחנו עומדים לרשותם, על-ידי קבלת קהל, מרכזי הצעירים שלנו. אנחנו שם כדי להנגיש להם את המידע.

אנחנו קצת אחרי, אנחנו מקבלים אותם בסוף. זה שהם מגיעים אלינו עם חובות - - -

יש להם עם מי להתייעץ גם אחרי שהם משתחררים?

אצלנו הם זכאים לקבל ייעוץ בין 5 עד 10 שנים. הם יכולים לקבל ייעוץ פרונטלי, ייעוץ טלפוני, מרכזי צעירים. יש 76 מרכזים ברחבי הארץ שהם הזרוע הארוכה שלנו ונותנים את המענה הזה. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם עמותות כאלה ואחרות שיכולות לסייע לנו.

תודה רבה. משרד הרווחה נמצאים פה? ננסה לעשות איזה רצף כרונולוגי מגיל לידה.

אני נציג של תכנית "יתד" במשרד הרווחה.

זאת תוכנית לאומית לקידום צעירים בני 18 עד 25. אני הרכז של התוכנית להתמודדות של צעירים - - -

זאת אומרת שמגיעים אליך גם חיילים.

כן.

יש לכם שיתופי פעולה?

אנחנו חברים בכל מיני קבוצות ווטסאפ אבל - - -

זה חלק מהבעיה כי אתם מטפלים באותן קהל יעד. אלה עם החובות שהיא מדברת עליהם, אלה הלקוחות שלך.

הם יתגלגלו ל"יתד" בדרך-כלל.

במסגרת התוכנית ומה שאני ממונה עליו, אני המרכז במחוז ירושלים של התוכנית להתמודדות של צעירים עם חובות. התוכנית קיימת בערך שנה פלוס בשיתוף של הג'וינט, משרד הרווחה, עמותת יחדיו, חברת עת לדעת. אנחנו עושים שני דברים. במישור המניעה אנחנו מעבירים סדנאות לצעירים בשכונות ובכל מקום שהעובדים של יתד מארגנים קבוצה. אנחנו מגיעים ומארגנים סדנא של 5 מפגשים.

כמה סדנאות מתקיימות בארץ?

בשנה פלוס שאנחנו פועלים עברו בערך 1,600 צעירים, שזה די הרבה, הרבה מעבר לתחזיות הראשוניות.

אבל זה מעט יחסית למדינה.

מעט, נכון.

הסדנא מורכבת מ-5 מפגשים בהם אנחנו מנסים לתת להם מושגי יסוד גם בהתנהלות פיננסית, התנהלות מול שוק העבודה. איך קוראים תלוש שכר, מה זאת ריבית, עמלות, בנקים, כרטיסי אשראי וכל נושאי הבסיס.

כאשר הם מגיעים אליך, אתה גם מזהה פער גדול בידע?

כן, חד משמעית. לפני הסדנאות אנחנו מעבירים שאלון בסיסי, למשל, מה זאת ריבית. יש מעט מאוד ידע, במיוחד לצעירים שמתגלגלים אלינו.

במישור השני אנחנו מסייעים לצעירים שכבר נמצאים בחובות. צעיר שמטופל ב"יתד" והגיע למצב של חובות יעבור לתוכנית שלנו. אנחנו נעזור לו גם לעשות מיפוי של החובות בשלב ראשוני ואיזו עזרה. "יתד" עובדת בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה אז יהיה לי רפרנט בביטוח הלאומי, במשרד המשפטים ובסיוע המשפטי וכולם מתגייסים לעזור להם.

במובן המהותי, אנחנו נצמיד לו מלווה כלכלי אישי שיישב עם אותו צעיר. רק במחוז שלי מדובר על 100 פלוס בחודשים האחרונים. הוא יושב עם הצעיר, מנסה להתחיל לבנות איתו תוכנית כלכלית. איך יוצאים מהחובות? איך מתחילים להתנהל? בסוף יש לנו גם שיתוף פעולה עם "עוגן". במקרים המתאימים "עוגן" מעמידה לצעירים בחובות שעברו תהליך שלם של ליווי כלכלי, הלוואה בלי ריבית והצמדה לכיסוי החובות וזה באמת בשביל לנסות לסגור את המעגל.

תודה רבה.

מיכל, ממלאת מקום נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל.

בוקר טוב. אני ממלאת מקום נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל. אני שמחה להיות פה. זאת יוזמה מבורכת.

אנחנו איגוד מקצועי ולשכת סוכני הביטוח היא גם עמותה. אחת ממטרותיה היא לפעול למען הציבור ואנחנו פועלים לטובת הציבורי. אנחנו, סוכנים וסוכנות הביטוח, פוגשים את הלקוח קצה ואנחנו רואים את הפער בידע לא רק אצל הצעירים לצערי. כסוכנות ביטוח אני יכולה לומר שאני רואה את הפער גם אצל מבוגרים וגם אצל אינטליגנטים ומלומדים.

רק אתמול נפגשתי עם לקוח מאוד חכם, אקדמאי, שלא ידע שהוא יכול לבחור מסלול בן מוגבל בקרן פנסיה. אז יש פער מאוד רציני. הלקוחות לא באמת יודעים שהם יכולים לבחור את מסלול הביטוח בפנסיה, את מסלול ההשקעה.

אנחנו בלשכת הביטוח פועלים בימים אלו. עורך-דין יניב מאיר, המנהל המקצועי של לשכת סוכני ביטוח פועל ומקדם יוזמה לחינוך פיננסי בכל הארץ. ללשכת סוכני הביטוח יש פריסה ארצית. אנחנו מעל 5,000 סוכנים בכל הארץ ואנחנו פועלים ביום יום. אנחנו מעבירים הרצאות בנושא חינוך פיננסי, בנושא ביטוחי.

אני אשמח אם יניב ירחיב.

תודה רבה על האירוח ועל המקום. אנחנו בלשכת סוכני הביטוח קיבלנו החלטה, לאור העובדה שאנחנו נתקלים בזה ביום יום שיש לנו עניין לחשוף את הציבור לכמה שיותר מידע בממשק לפעילות תחום הביטוח ולא רק. אנחנו חושבים שאחת הפעולות המשמעותיות שצריך לייצר זה כבר בגיל הרך, המשך ביסודי ובתיכונים. בלשכת סוכני הביטוח אנחנו נערכים להקמת מערכי חינוך מוסדרים בנושא הזה עם אנשי מקצוע משלנו. קודם כל, אנחנו עושים את זה פנים ארגוני ואנחנו רוצים להנגיש את זה לבתי הספר.

איך אתם מנגיש את זה לבתי הספר? קודם כל משרד החינוך?

יש לנו עניין לפנות למשרד החינוך. בימים הקרובים אנחנו עומדים להיפגש עם משרד החינוך בנושא הזה.

אני מזהה פה כשל שעולה אצל כל היושבים סביב השולחן. לפני שאתם בונים את מערכי השיעור - - -

זאת הסיבה שאנחנו נמצאים פה.

לא, עוד לפני שאתם בונים אותם. יש גופים מקצועיים שזה מה שהם עושים.

הסיבה שהגענו לישיבה הזאת כי תוך כדי תנועה שמענו על הישיבה הזאת. לכן החלטנו לבוא גם לשמוע. חלק מהדברים פה הם חדשים לנו, אדוני. רצינו גם להשמיע כדי להגיד שיש עוד פרטנר שאתם יכולים להסתייע בו. אנחנו מגיעים ממקום נקי לחלוטין, בידיים פתוחות. יש לנו עניין לסייע לציבור הרחב. זה חלק מהפעילות של לשכת סוכני הביטוח. כמו שאמרתי, בימים הקרובים אנחנו אמורים להיפגש עם משרד החינוך בנושא הזה.

אני לא יודע לאן זה ילך אבל אני כן אשמח לשיתוף פעולה בנושא הזה מול כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו שומעים פה על גופים שלא שמענו עליהם לפני כן ונשמח להציע מהשירותים שלנו. זה מגיע ממקום נקי לחלוטין ויש לנו גם יכולות של פריסה ברחבי הארץ, עם משאבים כאלה ואחרים שכבר קיימים אצלנו בארגון. נשמח להציע משירותינו.

איגוד הבנקים, ממה שאני שומע פה, ככל שיהיה יותר ידע כך ישתמשו ביותר מכשירים. לכם צריך להיות אינטרס מובהק במוצר הזה. איך אתם יכולים לתרום ומה עשיתם עד היום בנושא?

אני מאיגוד הבנקים.

אני אדבר בעיקר על מה המערכת עשתה ולא על מה היא תעשה כי יש הרבה פעילות מאחורינו. כשאני מדבר על המערכת, אני מדבר על הפעולות שבוצעו על-ידי כלל המערכת הבנקאית, כי כל אחד מהבנקים בנפרד מבצע פעילות נוספת.

כאמור, המערכת ביצעה במהלך השנים פעילות מאוד רחבה בתחומי הפיננסי. אני אגע בכמה מהם החל משנת 2016, על-מנת להגביר את מודעות הציבור והאוריינות הפיננסית של ציבורים שחשבנו שזקוקים לכך.

עשינו את הפעילות הזאת לא לבד אלא בהנחיית ובהובלת בנק ישראל, פיקוח על הבנקים, פורום החינוך הפיננסי ובשיתוף פעולה עם גופים אחרים כמו משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי, המרכז לשלטון מקומי. במהלך השנים שיתפנו פעולה עם הרבה מאוד גופים כדי להגיע לתוצאה המיטבית ולדעתנו אנחנו הגענו לזה.

אני אפרט קצת על הפעילות שעשינו ואני אגע אחר-כך בפעילות שביצענו בבתי הספר, כי היא זכתה לביקורת ציבורית וגם כאן בכנסת ואני אפרט עליה.

ב-2016 קיימנו את שבוע המודעות הפיננסית בספרי הבנקים. למעשה זאת היתה הפעולה הראשונה שעשינו. פתחנו את כל סניפי הבנקים להדרכות לכלל הלקוחות. במהלך שבוע בכל סניפי הבנקים התקיימו הדרכות לכלל הציבור על-ידי בנקאים.

בשנת 2017 קיימנו את חודש מודעות פיננסית בבתי ספר בכיתה ט'. אני אתייחס לפעילות הזאת בהמשך. בשנת 2018 שבוע העצמה דיגיטלית לאזרחים ותיקים. זאת היתה פעילות שעשינו במסגרת "שלישי בשלייקס" בשיתוף פעולה עם בנק ישראל והמשרד לשוויון חברתי. בעצם הופענו בבתי קולנוע יחד עם קפה וסרט ובסוף הסרט בעצם קיימנו פעילות הסברה והדרכה לכלל הציבור שהשתתף בסרט ואחר-כך הזמנו את האנשים להגיע לסניפים ולקבל הדרכה אישית בכל אחד מהבנקים שלהם. אם אני לא טועה הגענו בערך ל-5000 איש.

קיימנו פעילות נוספות לטובת האזרחים הוותיקים בשנת 2019 יחד עם מרכז לשלטון מקומי. הגענו למרכזים לסיוע לאנשים מבוגרים במסגרת הרשויות המקומיות. שלחנו מדריכים בנקאים והופענו בכל הרשויות המקומיות. המרכז לשלטון מקומי והרשויות המקומיות הזמינו את הקהל ואנחנו העמדנו לרשותם את כל הידע שלנו.

ב-2022 קיימנו פעילות מאוד רחבה בחברה הערבית. גם כאן, יחד עם המרכז לשלטון המקומי והרשויות המקומיות בחברה הערבית. הגענו לכל הרשויות הערביות. שיתפנו פעול עם כל העמותות שקשורות בדבר, העמדנו את הידע שלנו ונתנו הדרכות לכלל הציבור שהשתתף. גם כאן הגענו לכמה אלפי אנשים.

השנה קיימנו את שבוע הונאות פיננסיות. זאת פעולה שהתקיימה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשרד הרווחה. זאת היתה פעולה משולבת של שני וובינרים, בשפה הרוסית ובשפה העברית. בנוסף, קיימנו הרצאות ב-100 מרכזים שבהם השתתפו אזרחים ותיקים, על-מנת להגביר את המודעות לסוגיית ההונאות הפיננסיות. זאת היתה פעולה מאוד מוצלחת.

אני רוצה לדבר על שנת 2017 והפעילות שקיימנו כבבתי הספר, כי פעילות כזאת לא התקיימה עד אז וגם לא התקיימה מאז, לצערנו הרב.

מה היתה הפעילות?

אני מייד אפרט. אמנם המדריכים היו נציגים של המערכת הבנקאית אבל בעצם היוזמה הזאת היתה יוזמה משותפת של בנק ישראל, משרד החינוך, יחד עם ועד ההורים הארצי ומועצת התלמידים. בעצם הרמנו פרויקט מאוד משמעותי במשך 4 חודשים. הגענו ל-150 בתי ספר ולכ-700 כיתות ט'. בכל כיתה התקיימו שני מפגשים של שעה וחצי. המפגש הראשון היה יותר תיאורטי והמפגש השני היה יותר מעשי, כדי ליישם את התאוריה שנלמדה במפגש הראשון.

צריך להבין שכל החומר שהוכן לצורך הפעולה הזאת הוכן על-ידי חברות מקצועיות. שיתפנו פעולה עם "אורט", שבעצם הכינו את כל החומר התיאורטי והמעשי. היו שם כל מיני חדרי בריחה וכל מיני משחקים שהכנו כדי לשתף את התלמידים. כל החומר הזה עבר אישור ופיקוח של משרד החינוך ושל בנק ישראל.

בכל כיתה היה מדריך מטעם המערכת הבנקאית ללא סימני זיהוי.

מה הם לימדו?

הם לימדו כמעט כל מה שקשור במודעות פיננסית: תקציב, אמצעי תשלום, צרכנות נכונה, השוואה בין בנקים. חשפנו אותם להכול. כל החומר עבר פיקוח ובקרה מא' עד ת', גם של בנק ישראל וגם של משרד החינוך. בעצם היתה ועדת היגוי עליונה שאישרה את כל התכנים. אני חוזר על המספרים כי אלה מספרים דרמטיים, כ-750 כיתות. אני חושב שהיתה הצלחה. אמנם אני לא אובייקטיבי אבל אני חושב שהיתה הצלחה יוצאת דופן. קיבלנו גם פידבקים מצוינים מטעם בתי הספר וההורים.

נכון שבכנסת התקיימה לאחר מכן ישיבה שכותרתה היתה: הוצאת הבנקים מהכיתות, כי זה מה שהיה להגיד, אבל אני חושב שהיתה הצלחה בעלת ערך.

אנחנו ממשיכים כל הזמן בפעילות הזאת וכמעט כל שנה מתבצע פרויקט שונה. לבנקים יש את הידע, את הניסיון, את היכולת וגם את הרצון. אני חושב שהשילוב הזה יחד עם שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה, הביאו לתוצאות מדהימות יותר מזה. היינו מוכנים לעשות יותר אילולא כל מיני חששות, שאני באופן אישי לא מבין את מקורן. אני מצליח, אבל אני חושב שכשרואים את התוצאות בדיעבד ורואים שפעולות כאלה לא התקיימו לפני וגם לא אחרי, אפשר לקחת את הסיכון.

שוב, היינו מוכנים לעשות יותר. אני חושב שגם מה שנעשה הוא באמת בהיקפים מאוד משמעותיים. כל מקום שהגענו אליו ונגענו בו, הפידבקים שקיבלנו, התוצאות והערך שנוצר לציבור שאליו הגענו היה מאוד משמעותי.

תודה רבה.

אני מנכ"לית לובי 99, הלובי הציבורי.

קודם כל, אני מברכת אותך על הדיון היום כי אכן מדובר בנושא ראשון במעלה. לצערי, כמו שאנחנו שומעים פה מכל הגורמים, הנושא מוזנח קשות. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה והממשלה פשוט לא נותנת לזה סדר עדיפויות ראוי.

לובי 99 הוא לא גוף שלכאורה רשמית עוסק בחינוך פיננסי. אנחנו מקדים מדיניות לטובת האזרח הקטן בלובי אקטיבי בממשלה ובכנסת, אבל לצערי, אני אומרת, שאנחנו נאלצים פעם אחר פעם להיזרק למקום הזה משני מקומות. אחד, הסיפור של החקיקה שאנחנו מתמודדים איתה. מצד אחד, אנחנו יושבים פה ושומעים את הגורמים הבכירים ביותר כמו בנק ישראל, רשות שוק ההון, משרד החינוך, מדברים על הנתונים הבאמת מחפירים וקשים, על חוסר ידע של הציבור והיעדר מוחלט של אוריינות פיננסית.

מצד שני, פעם אחרי פעם, כשאני יושבת פה בוועדות ואנחנו מתווכחים על חיסכון לכל ילד; על הגבלת ביטוח מנהלים מעל שתי משכורות ממוצעות; כפל ביטוח שהציבור לא יודע שהוא משלם; כפל ביטוחי בריאות; דמי ניהול חיצוניים של הפנסיה שהציבור לא יודע שהוא משלם. פעם אחר פעם נשלף לי פה הטיעון של בחירה חופשית, הציבור חופשי לבחור.

פעם אחר פעם האוצר, הייעוץ המשפטי וכלל גורמים שעוסקים בתחום, בטח ובטח איגוד הבנקים, מדברים על בחירה חופשית. איזו בחירה חופשית יש לציבור כשאתה רואה את הנתונים? אתה רואה שמעל חצי מהאוכלוסייה לא מבינה בכלל במה היא בוחרת. לכן אני נאלצת לעסוק ולהגיע לדיון של חינוך פיננסי כדי לדבר על המקום הזה ולהציב מראה. לא יכול להיות ביד אחת יבואו ויגידו בחירה חופשית ושוק חופשי, ומצד שני, המדינה מתנערת מהאחריות שלה כלפי הציבור.

אני חושבת שמשרד החינוך, שהוא המשרד השני בתקציבו בממשלה, יכול לקחת את הדבר הזה בידיים ושיהיה חינוך מותאם גיל מגילאי יסודי. איך יכול להיות שמגיעים למצב שאנחנו שומעים שמשרד הביטחון עושה קצת תוכניות לחיילים משוחררים. הקשישים עושים תוכניות. כל אחד עושה קצת משלו כאשר מדובר על ידע שחייב להיות לכל צרכן. המקום הזה לא נשאר בווקום. חוסר הידע הזה מנוצל לרעה על-ידי גורמים פעם אחרי פעם. אנחנו בכלל לא גוף שמתעסק עם זה אבל אני עונה על שאלות הכי בסיסיות כשאנשים לא יודעים בכלל מה הם משלמים לפנסיה, מה דמי הניהול שלהם. 20% מהאוכלוסייה שמו את הכסף בבנקים של חיסכון לכל ילד שהם מקבלים פחות מ-1% ריבית לעומת 4%-5% בקופות גמל בגלל היעדר ידע ועכשיו הם תקועים עם זה.

פה אני רוצה להוביל לנקודה השנייה והחשובה מאוד. נציג איגוד הבנקים התייחס לשאלה מי מעביר את התכנים ומי מגבש את התכנים. פה אני רוצה לעמוד על הרגליים האחוריות. לא יכול להיות מצב כזה שאיגוד הבנקים, או לשכת סוכני הביטוח, או בכלל גוף שיש לו אינטרס בנושא, יהיה עסוק בהעברת תכנים פיננסיים לאוכלוסייה. בשביל מה יש את משרד החינוך? המטרה היא לגבש תוכנית עבודה פדגוגית שתועבר באופן מקצועי ואובייקטיבי. לא יכול להיות שנציגי הבנקים – טיבי אומר שהוא לא מבין למה יזמנו את הדבר הזה של הוצאת הבנקאים מהכיתות? האם נציגי הבנקים ילמדו אתכם על אשראי חוץ בנקאי, על - - - הפיננסי שבכלל ייתר - - -

התשובה היא כן.

טיבי, אני לא הפרעתי לך למרות שנורא התאפקתי לא להפריע לך. תן לי לסיים ואחר-כך תוכל להגיב.

האם הם ילמדו גם את המקומות הפחות נוחים להם? גם נגיד שהם יתנו את זה בתוכנית הלימודים. איזה דבר זה שהילדים סופגים מגיל אפס שהנציג של הבנק הוא זה שמלמד אותם, לאן הם ילכו? הם ילכו לבנק. הם לא לעשות תיקי ניירות ערך בבית השקעות שמשלמים שם עשירית מהריביות. לא, הם ילכו לבנק.

יותר מזה. זה יוצר חזות שנציגי הבנקים הם אובייקטיבים. זה יוצר מצג שווא של ייעוץ אובייקטיבי כאשר כל מי שיושב כאן בשולחן יודע שזה הכי רחוק מאובייקטיביות בעולם כי הם בעלי אינטרס.

לכן, עם כל הכבוד, כשהמדינה לוקחת אחריות על חינוך פיננסי והיא צריכה לקחת אחריות על חינוך פיננסי. היא לא יכולה להפקיר את זה בידי בנקים או סוכני ביטוח או כל גורם שיש לו אינטרס משלו. היא צריכה לבוא ולגבש תכנים. אני מוכנה לעזור אישית בכתיבת התכנים אם צריך, רק תעשו את ההתאמות הפדגוגיות. אנחנו כעמותת לובי 99 נשב לכתוב לכם את כל התכנים, ותעשו אחר-כך התאמות פדגוגיות. אבל היא חייבת לקחת אחריות ושהמידע שיועבר יהיה מידע באמת נקי ולא מתוך אינטרס. שלא יוצרים מצב שהילד מגיל ינקות, או התלמיד או החייל, מבחינתו בר-הסמכא הוא הבנקאי. לא, אנחנו רוצים לפרק את המקום הזה. אנחנו רוצים שהוא יקבל מידע אובייקטיבי ושיוכל אחר-כך ללכת גם לגופים נוספים ולא להיות תלוי בסופו של דבר באיגוד הבנקים, כי זה מה שהם רוצים.

לכן נלחמנו להוציא את הבנקאים מהכיתות ואני שמחה מאוד שככה קרה. אני חושבת שהדבר הבא זה באמת לאסוף את הנושא הזה וחובה לקחת את זה ולהכניס את זה מגיל יסודי. תודה רבה.

אני יושב-ראש איגוד יועצים לכלכלת המשפחה. אנחנו איגוד שמונה מאוד יועצים שמגלמים את ארץ ישראל היפה על כל גווניה, חרדים, חילונים, דתיים, ערבים, כולם כאחד.

אני חולק על חלק מהדברים של לינור.

לא חשבתי אחרת.

אני מעריך, מכבד, הכול בסדר.

אני רוצה קודם כל לגעת בנקודה אחת ערכית. יש פשיטת רגל מוסרית וערכית שאי-אפשר להתעלם ממנה כאשר מדברים על חינוך פיננסי. אני כל אוגוסט מגיע לכאן וכל פעם יש חבר כנסת אחר והפעם אני מאוד רוצה שתצליח. החינוך הפיננסי ניתן היום באמצעות "גפן" ובאמצעות תל"ן לבתי ספר עשירים. הוא לא מגיע לאותם בתי ספר בפריפריה ושלא יספרו פה סיפורים. הוא לא מגיע לבתי ספר שאין להם תקציבים ייעודיים לדבר הזה. זאת נקודה כואבת כי בסופו של דבר, אם אני רואה את התלמידים ובני הנוער שיכולים להיות סוכני שינוי להורים שצריכים עזרה, אז שם אנחנו מפספסים.

יש המון ימים בשנה שאני תורם למען הכלל. אני מקבל טלפונים מילדים, מחיילים, שכל חטאם שהם עזרו להורים שלהם שהכניסו אותם ללופ של הלוואות. יסלחו לי רגע הבנקאים ואני מכבד את כולם. מה המשותף לפקיד או פקידה בבנק לבין סוחרי סמים? כמובן להבדיל אלף אלפי הבדלות.

במחילה. כאשר נותנים משהו שהוא לא יעיל ורעיל, הדבר הזה הוא כמו סם לכל דבר. דיברנו על חינוך פיננסי? צריך לדעת לחנך על הדבר הזה, את אותו מקור הלוואה שיהיה מקור מקדם. אף אחד פה בשולחן, כמובן להבדיל - - -

תחזור מהמשפט הזה.

אני חוזר בי מדברי.

כן, זאת השוואה לא טובה.

אני חוזר בי מדבריי. מחילה, הכול בסדר. מי שמכיר אותי יודע את כוונתי אבל זה מבחינת לא תשים מכשול לעיוור. מדברים פה על גופים חוץ מבנקאים, חלקם חברים שלי, קולגות למקצוע שהערכיות עומדת מול עיניהם, יגידו שזה סוג של תרופות ללא מרשם עבור סוג מסוים של אנשים. גם את זה כואב לומר אבל צריך לומר.

יש המון קבוצות פייסבוק שמעניקות ידע מטורף. אני אחטא אם לא אומר את כל הקבוצות. אבל אני רוצה רגע להגיע לתכלס. ב-2017 ישבתי באותו דיון שהוציאו את הבנקים. אני מכה על חטא כי הייתי מאותם אלה שקראו להוציא את הבנקים. למה אני מכה על חטא? כי בין לא לעשות כלום ולא לעסוק בשום דבר שנוגע לחינוך הפיננסי – הבטיחו שיתנו תקציבים, הבטיחו שיעשו דברים. לומר בהגינות, אז כן, אני מעדיף שהמודעות של הנושא הזה תעלה וזה יקרה כאשר הם יהיו בשטח. אפשר אולי לשלב את זה עם עמותות אבל יהיה אפשר לעשות דברים ואנשים יוכלו לעשות את ההשוואות הללו.

לא צריך לבטל ולא צריך להגיד לכל דבר לא. אנחנו רגילים להגיד לא לכל דבר אבל אני חושב שאפשר לחשב את המסלול הזה מחדש. אי-אפשר להתעלם מהפעולה המשמעותית שבנק הפועלים עושה במרכז לצמיחה פיננסית. אני יכול להגיד לכם שאין לי שום קשר אליו אבל יש שם ניתוק זיקה לחלוטין ובאמת מעניקים ידע לאנשים. אי-אפשר להתעלם מזה.

אני רוצה לומר עוד משהו שכואב לי מאוד. חברים, כל הנושא של התוכניות שאתם הראיתם. בין שלל התחומים שאני עוסק בהם, אני מנהל את התחום הפיננסי בלשכת האשראי,
"דן אנד ברדסטריט קפטן קרדיט".

החבר'ה הצעירים היום מתים לדעת מה דירוג האשראי שלהם. אם כל אחד יוריד את האפליקציה שלו הוא יידע מה דירוג האשראי שלו ומה הנקודות שלו לשיפור, אבל חלק מהם מאוד צמאים לידע. אין יום שאני לא עוסק בזה ואין יום שאני לא מעניק את הערך החשוב והמשמעותי הזה שבסופו של דבר מקדם אנשים.

לסיכומו של דבר אני רוצה לקחת עוד צעד אחד קדימה. אני אשמח לקדם פה שדולה. אנשים לא באו רק לסמן וי שהם היו פה אלא לגלות באמת מי האנשים האכפתיים. אני לא רוצה אגורה שחוקה אבל אני מוכן לסייע לך ולחבר את כל הגופים. עזרתי ל"יתד", עזרתי לחיילים משוחררים ועזרתי לכולם. עזרתי מתוך אכפתיות וערכיות. אני חושב שאם רוצים באמת לקדם את זה באמת, בואו לא נחכה לתקציבים. יש המון אנשים טובים באמצע הדרך שרוצים לעזור ואפשר להקים יום לטובת הכלל בנושא הזה, אפשר להקים שבוע מודעות בנושא הזה. יש המון מה לעשות.

בנק ישראל שכחו לציין את אתר "כמה כמה" שהם הקימו ורשות שוק ההון את האתרים הנפלאים שהם עשו. הם שכחו רק לציין דבר אחד. באותו זמן שהם מקימים את אותו דבר טוב, על הדרך קם לו כבר איזה נוכל שמנסה לחשוב איך הוא מנצל את אותם אנשים. אם אנחנו לא נהיה לשותף הזה ונגיד שפה אנחנו צריכים לעזור, אז משהו פה כשלנו.

מילה אחת למערכת הבנקאית. אפשר לדבר פה על חינוך פיננסי אבל אי-אפשר במקביל לייצר פעולה ולהגיד, בוא תיקח הלוואה לחופש. אי-אפשר לדבר על סוכנות ביטוח כזו או אחרת שבמקביל מנסה למכור למישהו תאונות אישיות שהוא לא בהכרח צריך.

אני קורא לכם כאנשי מקצוע, בסוף החבר'ה הצעירים, מה שחשוב להם זאת הערכיות. תביאו להם ערך. אם תביאו ערך, אז תאמינו לי שבסוף תהיה פה חברה ערכית. כשאני רואה אדם עם חובות ובא עורך-דין שמעודד אותו לעשות פשיטת רגל על חובות של 60,000-70,000, זה פשע מוסרי וערכי ואולי חסרים פה מלשכת עורכי-הדין.

לכן אני אומר לך רון, בנימה אישית. אנחנו באים מאותו מקום, פתח-תקווה, ואני באמת רוצה באמת שיהיה פה פתח של תקווה.

עיר האורות.

אתה אמרת.

אני אשמח לעזור לך לקדם את זה. אני אשמח מאוד להיות חלק מזה, מהמקום הערכי והמוסרי. אני אשמח שיהיו שותפים לדרך.

חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

תודה שהזמנת אותי לוועדה.

שי, דיברת הרבה על המילה ערך. אני רוצה לספר סיפור קטן ולדבר על הערך שדיברת עליו. לאחרונה קניתי קפה בארומה עם הבן שלי והעברתי את הטלפון על הקופסה השחורה שם והיה צפצוף. אז הוא שאל אותי: אבא, מה עשית? אמרתי: שילמתי. אז הוא שאל: מאיפה הלך הכסף? אמרתי לו: מהחשבון שלי לחשבון של בית העסק. אז הוא שאל: מי סחב את הכסף?

בעולם שאנחנו נמצאים היום ילדים לא יודעים מה הערך של הכסף. בעבר, כשאבא היה מרוויח משכורת זה היה כסף. היינו יכולים לחוש את הכסף. זה מתחבר לדברים של דניאל ושל רון. הנושא הזה צריך להיכנס כנושא במערכת החינוך וזה מה שאתה עושה וזה מה שאתה מביא לשולחן.

אלה הימים הראשונים שלי כאן וזה תמיד כל יום מרגש אותי לראות עד כמה נושאים חשובים עולים על השולחן. אני בטוח שתצליח בדבר הזה כי אתה הגעת מהמוניציפאלי. גם אני הגעתי משם כסגן ראש עיר. היכולת שלך ושלנו שמגיעים מהתחום המוניציפאלי הוא לדעת לעשות את השלבים וליצור את החיבור הזה, בדיוק כמו שאתה עושה כאן.

דיברו כאן על הרבה נושאים ואני חייב להגיד לכם שאני מבין הרבה מושגים אבל אני לא בטוח שאני מבין עד הסוף. אני גם לא בטוח שהסבתא שלי תוכל להיכנס לאתר או שחברים בגיל שלי יבינו בדיוק את ההשקעות שהם יוכלו לעשות. הכסף הפך להיות וירטואלי והמדינה גם מגבילה את הסכומים שאנחנו יכולים להוציא, בסוף לא נוכל לחוש את הכסף. ברגע שנגרום לילדים שלנו להבין איך הערך שלו בא לידי ביטוי, אנחנו כבר נעשה צעד אחד קדימה.

יש עוד הרבה דברים לומר אבל כחבר כנסת חדש אני אמשיך להקשיב.

לך יש אצלי קרדיט בלי נגמר. תודה רבה.

פעם ראשונה שבת-ים ובפתח תקווה משתפים פעולה.

ארגון פעמונים, בבקשה.

אני מנהלת ההסברה של ארגון "פעמונים". תודה רבה על דיון חשוב מאוד ואני שמחה לייצג. באמת הוזכרנו פה במספר תוכניות שאנחנו שותפים להן. אנחנו עמותה, ארגון חברתי שקיים מעל 20 שנה ומפעילים מעל 3,000 מתנדבים ברחבי הארץ.

עושים עבודה נהדרת.

אנחנו מלווים משפחות וגם מדריכים במסגרת המכללה לחינוך פיננסי שלנו. ביחידת המחקר אנחנו מוצאים לא מעט מחקרים שתומכים בכל התחום הזה של התנהלות כלכלית וחינוך פיננסי.

בשנתיים האחרונות קיימנו כנס. השנה הנושא היה יוקר המחייה. בכנס אנחנו מפרסמים את מדד פעמונים לחוסן כלכלי. זה איזה ציון בין 1 ל-100 והשנה הציון היה 65. מדד לחוסן כלכלי של משפחות בישראל.

יש השוואה למדינה אחרת.

זה סקר שלנו. אלה לא משפחות מפעמונים אלא מעל 1,000 משפחות בישראל. זה מדד מייצג של כלל האוכלוסייה. יש עלייה מאוד גדולה במספר הפניות של משפחות כדי לקבל את הסיוע. גם אנחנו מדריכים במסגרת "גפן" ומסגרות נוספות. בדקנו מחקרים ממדינות ה-OECD כמו קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד כדי לבדוק מה אפקטיבי. זה יפה ללמד חינוך פיננסי אבל צריך גם ללמוד את האפקטיביות. אחד הדברים זה מה שנורית אמרה קודם, להגיע לאנשים בנקודה שבה יש להם צומת בחיים והם צריכים לקבל החלטות שמשפיעות עליהם לאורך זמן. לא סתם הוזכרו פה חבר'ה ב-יב', חיילים משוחררים, זוגות צעירים והכנה לפרישה, כי אלה הנקודות שבהן אנשים מקבלים החלטות מאוד משמעותיות שבאמת משפיעות לאורך זמן.

שמענו כאן המון תוכניות ומערכי שיעור וגם אנחנו בשיתוף צמוד עם כל הגופים הממשלתיים כאן. אני מברכת אותך על כינוס הדיון כי אנחנו כל הזמן קוראים ליישם את האסטרטגיה לאומית. נכתבה כאן תוכנית לפני כמה שנים ואנחנו צריכים ליישם אותה.

אני גם מברכת את רשות שוק ההון שמרימה שוב את הכפפה למחלקה לחינוך פיננסי כי היא אמונה על הדבר הזה. אנחנו נשמח מאוד לשתף פעולה וניתן את כל הייעוץ שצריך מתוך הניסיון רב השנים שיש לנו כי זה נושא סופר חשוב שנוגע בכולנו. אנחנו פוגשים עכשיו משפחות והם לא מבינים מה ההשפעה של האינפלציה על ההוצאות שלהם ומה זה אומר יוקר המחייה. אלה כל מיני סיסמאות שאנחנו מדברים עליהם ואנשים לא עושים את החיבור הזה.

לכן אני מאוד מברכת ונשמח להיות שותפים בכל דבר שתצטרכו.

רנין מבנק הפועלים.

אני מנהלת את המרכז לצמיחה פיננסית וגם מנהלת את הפעילות של החברה הערבית בבנק.

מה זה המרכז לצמיחה פיננסית?

אני חושבת שזה הדבר שמקשר ומגשר פה בהרבה דברים כי אנחנו נוגעים כמעט בכל האוכלוסיות. המרכז זאת אג'נדה חברתית של הבנק שהוקם לפני חמש שנים במטרה לתת כלים וידע לציבור הרחב. אני לא מדברת רק על לקוחות בנק הפועלים כי אנחנו גם בכוונה לא אומרים שאנחנו בנק הפועלים. אנחנו מאוד מאמינים שאם ניתן לאנשים את הידע והכלים הם יוכלו לקבל החלטות כלכליות נכונות ותהיה כאן גם צמיחה פיננסית. מתוך האמונה הזאת אנחנו פועלים.

המרכז הוקם לפני חמש שנים כאשר יש לנו אתר שנקרא "המרכז לצמיחה פיננסית". באתר הזה יש יותר מ-550 פריטי תוכן בשפה העברית. יש לנו גם בשפה הערבית מותאם תרבותית, כי זה לא מספיק רק לתרגם. חשוב מאוד להתייחס לתרבות ולמאפיינים כדי שבסופו של דבר נגיע לתוצאה של שינוי התנהגות.

אתם מפרסמים את זה איפשהו?

יש לי שתי יחידות. יחידה אחת נקראת תוכן פיתוח תוכן. אנחנו מפתחים תוכן כל הזמן לדברים האקטואליים שקורים. לדוגמה, אם יש עלייה של ריבית אז כנראה אנשים לא ישימו לב בחודש חודשיים הראשונים שהסכומים עלו. פיתחנו תוכן בנושא. תלכו לבנקים, תבדקו מה אפשר לעשות, מה זה איחוד הלוואות.

יש לנו יחידה אחרת שנקראת שיווק ואנליזה שהמטרה של היחידה הזאת כל הזמן לעשות כל הזמן פעילות לכולם בעברית ובערבית.

כמה נכנסו לאתר הזה.

אנחנו גם עושים הרצאות. יש את הידע שיש באתר ובנוסף - - -

מתי הקמתם אותו?

לפני חמש שנים.

80,000 בחמש שנים?

בחמש שנים 80,000 אנשים השתתפו בהרצאות של המרכז.

כמה אנשים נכנסו לאתר?

יותר מ-2.5 מיליון. יש לנו משהו כמו 7 מיליון דפים נצפים ומשהו כמו 100,000 כניסות לאתר בחודש. אנחנו כל הזמן מוסיפים תוכן. השנה, לדוגמה, השקנו את הגרסה "צומחים למהדרין". ממש התאמנו את התכנים לאוכלוסייה החרדית. יש לנו מפתחי תוכן שהם מהאוכלוסייה החרדית.

אני לא שמעתי על זה. משרדי הממשלה, אתם מכירים את זה?

בוודאי.

יש שיתוף פעולה לקדם את התכנים האלה? אתם עוזרים אחד לשני כדי שזה יגיע ליותר אנשים? אתם חושבים שזה צריך להגיע ליותר אנשים.

אני אדבר כבנק ישראל. אני מכירה מאוד את מרכז הצמיחה ואת העבודה שנעשית שם ונעשית שם עבודה טובה. ברמה המקצועית נעשית שם עבודה טובה. אבל זה עוד אחד מיני.

צריך איזה one stop shop. עודף אינפורמציה מייצר רעש באוזניים. הציבור לא יכול לקלוט את כל האינפורמציה הזאת והוא גם לא יכול לעבד בעצמו את הכול.

עם כל הכבוד, לכולם יש מטרות טובות אבל מדובר על מרכז מטעמו של בנק הפועלים. לא תפקידה של המדינה לבוא ולהתייעץ עם בנק הפועלים. זה לא של בנק ישראל ולא של משרד החינוך. זה גורם מטעם בנק הפועלים. זה מאוד יפה שהוא מנסה לתרום אחרי שהוא גובה עמלות של מיליארדים, מעלה תשואה מ-10% ל-20% ושובר את השיא של עצמו שנה אחרי שנה, הוא בא ותורם ומקים מרכז לאוריינות פיננסית. באמת, ליבי נמס מחדוות הנתינה פה. המדינה לא צריכה להתייעץ איתו ולא לשתף פעולה. למדינה יש אחריות לבוא ולגבש את התוכנית הזאת בעצמה. עם כל הכבוד לבנק הפועלים ולעזרה שרוצים לתת, ואני מבינה שכולם רוצים להרגיש טוב לגבי עצמם אבל אני חושבת שאם בנק הפועלים היה רוצה, הוא יכול היה פשוט להוריד את העמלות ולהיות פחות עושק הציבור ולא ללכת לחפש את עצמו דרך אחריות שהוא נותן באוריינות פיננסית.

אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך לזה שלא תבקש מהמדינה להתייעץ עם גוף כזה.

השאלה שלי היתה האם הם מפקחים על התכנים?

כל התכנים עוברים את הפיקוח האקדמי של פרופסור צבי אקשטיין מאוניברסיטת רייכמן. יש לנו גם כנס חינוך פיננסי מקצועי שעושים כל שנה עם אוניברסיטת רייכמן. כמובן יש גם פעילויות עם סטודנטים כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים את המעורבות של כולם. התכנים שלנו בנויים לכולם מגיל כיתה א' עד הגיל השלישי. אם תיכנסו לאתר תיראו מערכי שיעור שלמים לכולם. זה פתוח לציבור, יש שם מצגות וכולם יכולים להוריד את זה. יש גם משחקים של משפחות, משחקי קלפים שאנחנו גם מחלקים לצעירים דרך העמותות. משתדלים באמת להגיע לכולם בכל צמתי החיים.

גם גרושה זה צומת חיים והיא צריכה לקבל החלטות פיננסיות אחרות. כנ"ל אלמנות. לנשים במיוחד, יש לנו קטגוריה שלמה, יש לנו קטגוריה לבעלי עסקים. משתדלים באמת לתת לכולם.

לאזרחים הוותיקים עשינו משהו מאוד יפה. פתחנו קורס בזום ונרשמים שם לשישה מפגשים שבו עוברים איתם גם על ניהול פיננסי לחשבון. להרבה אזרחים ותיקים יש שינויים בחשבון. למשל, הוראות קבע שצריך לבטל, מנויים שהם לא יודעים שהם עדיין ממשיכים לשלם. אנחנו נותנים להם את כל הידע הזה. אנחנו מוודאים לפני שהם נרשמים שהם יודעים להפעיל את הזום. אם הם לא יודעים, אז יש חברה שמתקשרת ועוזרת להם לתפעל את הדבר הזה.

אנחנו עושים שיתופי פעולה עם אתרים ידועים, כמו מוטק'ה, שלהם יש את מספר האזרחים הוותיקים הכי גבוה בארץ. גם שם אנחנו עושים שיתופי פעולה. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם העמותות. באג'נדה שלנו על חינוך פיננסי, דרך פועלים בקהילה שתורמים, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להתמקד בנושא של חינוך פיננסי. זה אומר שאם אנחנו רוצים לתרום למלגות, אז אנחנו רוצים שהסטודנטים יעבירו הלאה. נותנים להם הכשרה של "train a trainer". מאמנים אותם וכך הם מקבלים ערך עצמי ויודעים איך הם מנצלים את הכסף שלהם טוב יותר ומנהלים את התקציבים שלהם טוב יותר. הם מעבירים את זה הלאה ומלווים משפחות.

אותו דבר אצלנו. בנוסף להרצאות ולקורסים שאנחנו נותנים, אנחנו גם נותנים אפשרות לליווי פיננסי דרך עמותות כמו "עמותת עוגן", "קרן שמש לעסקים", "עמותת חסדי לב" לפרטיים. יש גם שיתוף פעולה של פועלים בקהילה עם עמותת "פעמונים". כמו שאמרתי, אנחנו משתדלים להגיע לכולם והמספרים מדברים בעד עצמם.

כמו שאמרתי, יש לנו 7 מיליון דפים. משהו כמו 10% מהמשתתפים בהרצאות אלה אזרחים ותיקים. השנה התחלנו לעבוד גם עם צה"ל וחיילים. יותר מ-1,000 חיילים כבר השתתפו בהרצאות שלנו. היה גם קורס לקצינים ולא רק לחיילים. אי-אפשר להגיד שזה צריך חינוך פיננסי וזה לא. להיפך, אנשים שיחסית אמידים ויש להם הכנסה טובה, הם אלה שהולכים לאיבוד בעולם הזה של עושר בידע והרבה דברים מסיחי דעת.

הידע חסר לכולם פה, זה ברור.

הידע חסר לכולם, אני מסכימה איתך.

יש לנו פודקסטים שהתחלנו השנה עם יעקב אלון בסוגיות מחיי היום יום. גם שם יש לנו יותר מ-80,000 מאזינים ויש איזה חמישה נושאים שזכו לביקורות ממש יפות.

בנוסף לכל זה, אי-אפשר לא למדוד, לא לסקר ולא לקיים משובים. גם בליווי עצמו אנחנו בודקים את המצב של המשפחה לפני ואחרי. כמובן, הליווי נעשה על-ידי עמותות אז אנחנו לא יודעים מי האנשים שמקבלים את הליווי. אין שום התניה מי הלקוח. גם מי שנכנס אלינו לאתר הוא לא צריך להזדהות ולא ירשום תעודת זהות, כי לא מעניין אותנו מאיפה הוא בא. אנחנו רואים איך האנשים מקטלגים ומעודדים את הידע שלהם. מ-10% או 20% של ידע מכל מיני שאלות שאנחנו שואלים, אחרי הליווי זה הופך להיות 65% ו-80%. ברור שכשמקבלים את הידע אז ההתנהלות היא אחרת.

כנ"ל במשובים אחרי ההרצאות. אנחנו מנסים להקשיב ועושים סקר הרגלים פיננסיים. לפעמים אנחנו עושים אותו פעמיים בשנה ולפעמים פעם בשנה. זה מדגם מייצג. מכניסים שם גם את האוכלוסייה הערבית ואת שאר האוכלוסייה ברמה הארצית. בדרך-כלל, בין 500 ל-700 מדגמים. זה אינטרנטי וכולל גם סקר טלפוני כי באוכלוסייה הערבית מאוד חשוב לעשות גם טלפונית כי הצרכים שם שונים.

אני מסכימה עם מה שנורית אמרה בהתחלה. באוכלוסייה הערבית כל המדדים היו מתחת. הבעיה הכי גדולה היתה שלמרות שהמצב שלהם יותר גרוע בכל המדדים, הם לא חושבים שהם צריכים כלים להתנהלות פיננסית ולכן העבודה שם הרבה יותר קשה.

אנחנו בשיתוף פעולה עם כמה מהארגונים ואני אשמח לשיתוף פעולה מלא עם כולם. אני רק אחזק את כל מה שאמרתי כמי שהתנדבה לכל הפעילויות שהוא דיבר עליהן, עוד לפני שהתחלתי במרכז הפיננסי. העברתי הרצאות וראיתי את האפקטיביות. אני יכולה להגיד לכם שכשסיימתי הרצאה ב"שלישי בשלייקס", שהיו בה 150 אזרחים ותיקים. לקח לי שעה לצאת מהדלת כי היו הרבה שאלות. הדבר הזה מוכיח את עצמו.

רציתי להגיד עוד שני משפטים. קודם כל, במדינות נכשלות כמו איטליה, אנגליה, גרמניה, ספרד וצרפת יש מעורבות מאוד אינטנסיבית של המערכת הבנקאית בהקניית ידע פיננסי. אני חושב שכל עוד הדבר הזה נעשה בצורה מבוקרת ומפוקחת, בדיוק כמו שנעשה עכשיו, היא מביאה לתוצאה מיטבית.

נכון שאתה יכול להיות דובי לא לא ובלתי שתראה אפילו עמוד של תוכנית תגיד למה בנקים זה דבר נורא ואיום. לא בכדי, מי שתמיד אומר לא זה תמיד אנשים שלא נחשפו לכלום, לא ראו כלום וגם לא עשו כלום. כל אלה שנחשפו ועשו נתנו פידבקים מדהימים והצביעו על הצורך והערך שנתנו פעולות כאלה. לא בכדי פעולות כאלה לא התקיימו לפני וגם לא התקיימו מאז. לכן אני חושב שבסופו של דבר החשיפה של הציבור לתכנים כאלה כפי שהתקבלו במסגרת הפעולות שעשינו היא חשובה ביותר.

אני שמחה לשמוע שאני דובי לא לא ויש מדינות כמו איטליה, שעשתה פשיטת רגל, ששם מקשיבים לבנקים, זה נהדר. אני עומדת על דעתי שלא ראוי ולא נכון שהבנקים הם אלה שיעבירו חינוך פיננסי ולא שיניתי אותה בעקבות דברי טיבי.

אני חבר הוועדה הפנסיונית. אני 30 שנה סוכן ביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח. במקרה יושב-ראש הוועדה לא יכול היה להגיע ומצאתי לנכון להגיע כי הרבה זמן יש לי רעיון בקשר לחינוך פיננסי ומה אפשר לעשות בו בכלים שיש היום בישראל. אנחנו מדברים הרבה על ידע פיננסי אבל בעצם זאת שפה. אם לא משתמשים בה אז לא יודעים כל-כך איך לעבוד איתה. צריך להנחיל אותה ברגעים שאנשים משתמשים.

חשבתי מה אפשר לעשות עם מה שיש לנו היום. יש היום שני דברים שאפשר להשתמש בהם. אחד, זה צו ההרחבה לפנסיית חובה והשני זה הצבא. הצבא הוא מורה אובייקטיבי. בצו ההרחבה יש שתי לקונות. אחת מהן, שהוא קובע מי זכאי לקבל פנסיה בישראל וקבעו לנשים מעל גיל 20 וגברים מעל גיל 21. כלומר, בכוונה הוציאו את החיילים. אין חיילים בצו פנסיה חובה. עשיתי חישוב כמה כסף יעלה לבטח את החיילים ומה ייצא לנו מזה.

בהנחה שבכל מחזור גיוס יש 100,000 חיילים, כך אני מעריך ומשכורת של חייל זה 1,800 שקל. אם כל חייל יקבל 20% מהשכר, אז העלות של המדינה זה 36 מיליון שקלים בחודש ו-430 מיליון שקלים בשנה. זה לא סכום מדהים.

מה יוצא לנו מזה? יוצא לנו מזה שהחייל שמשתחרר אסור לו למשוך את הכסף והוא כבר מרוויח את השיעור של הריבית דריבית. כלומר, הכסף שלו עובד 47 שנה עד הפנסיה והוא מגדיל את הפנסיה שלו ב-650 שקלים. כלומר, אנחנו משקיעים במשך 3 שנים 430 מיליון שקלים אבל מקבלים פי שתיים מזה למשך 30 שנה. זה דבר שהמדינה צריכה לשנות.

פנסיית חובה לא צריך לעשות, צריך לבטל בכלל את הגיל. בדרך סיפרתי ליניב והוא אמר: אבל מה פתאום שיעשו פנסיה לבת שלי שעכשיו היא בת 15? אמרתי: למה לא? למה לשלם לה משכורת, שיעשו לה גם פנסיה בגיל 15. להשפעה של הריבית דריבית הזאת יש לאורך זמן השפעה גדולה.

למה צבא? אני חושב בדמיון שלי על פלוגת צנחנים שעכשיו גמרה קורס צניחה. שבוע אחרי שעשו להם פנסיית חובה לפני חצי שניה, בא סוכן ביטוח ביום מילואים ללמד אותם איך משתמשים בזה. הוא אומר לחיילים: תפתחו את הטלפון ותגידו לי כמה כסף צברתם בפנסיה בחצי שנה שלכם? הם לא יודעים. הוא מראה להם איך להיכנס לאתר. הוא מסביר להם כמה דמי ניהול הם משלמים. זה לא חייב להיות סוכן ביטוח. זה יכול להיות גם בנקאי וגם לינור מוזמנת להתנדב ליום בצבא ולעשות את זה.

תודה רבה.

אני הנציג של איגוד הברוקרים. אני אגיד בכנות שאנחנו לא צריכים את המדינה בשביל להעניק חינוך פיננסי. אנחנו מעבירים קורסים. אני חושב שהבעיה שלא התייחסו אליה היא נושא הפחד, הפחד של הלימוד של התחום הספציפי הזה. אפילו שמעתי על כל מיני סיטואציות שבהם נותנים להם בליץ של מונחים ויסודות וזה רק מעצים את הפחד. אין שום בעיה, המידע כולו קיים ברשת. לא צריך את משרד החינוך כדי לדעת מה זה ריבית ומה זאת אינפלציה. יש סרטונים מפה ועד יפן בעברית ובאנגלית. זה גם המקום שבו אנשים בגילאים 25 לן-45 צורכים היום את המידע הפיננסי שלהם.

השנקל שלי לדיון הזה הוא שצריך לטפל ביסודות. מה מונע מהאנשים האלה ללמוד ולדעת יותר? מה מוטיב הפחד בתוך כל הסיטואציה הזאת שהופך את האירוע ליותר מורכב?

אני חושב שברגע שנתעסק יותר בחכות ופחות בדגים, מן הסתם נמצא את הציבור ברמת ידע גבוהה יותר.

אני היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות.

אני רואה פה את הגורמים הממשלתיים ואת הגורמים הפרטיים מהצד השני. מהצד הממשלתי אני שומעת שיש תקציבים וקצת קשה להוציא אותם החוצה. מהצד האחר, משקיעים תקציבים לצורך קידום חינוך פיננסי, כשכל אחד עם האינטרס הקטן שיש לצידו.

אנחנו חברה ממשלתית שאחת מהמטרות שלה זה קידום חינוך פיננסי. אנחנו מוצאים את עצמנו בלי תקציב כדי לקדם בדיוק את המטרה שאנחנו צריכים לקדם. אז תמצאו גם גורמי ביניים להעביר תקציבים כדי שכן יהיה אפשר להרים החוצה. בתקציבים הדלים שלנו ולפעמים גם בלי תקציב בכלל, אנחנו כן מגיעים לבתי אבות ונותנים הרצאות, אנחנו הכנו מערכי שיעור. בעבר היה לנו איזה שיתוף פעולה עם משרד החינוך.

יש אצלנו באתר האינטרנט מידע עבור צרכנים ובין היתר גם על חינוך פיננסי. יש לנו 20 מערכי שיעור למורים כדי להעביר את במערכת החינוך. אפשר לעשות להם התאמה כזאת או אחרת. אני מאוד אשמח אם כל אותם גורמים ממשלתיים ירימו את הכפפה לחברה ממשלתית שאחת המטרות הכתובות בחוק שלה זה לקדם חינוך פיננסי ונקדם את המטרה הזאת יחד.

זה אחד מהדיונים שנכנסתי אליהם מודאג ויצאתי קצת פחות מודאג. לצערי, תחום החינוך הפיננסי בישראל מוזנח לחלוטין. אבל יש פה הרבה מאוד אנשים טובים סביב השולחן הזה שרוצים לעשות ויש הם את היכולת לעשות. מה שמפריד בין הביצוע בפועל שבאמת יגיע לתושבים במדינת ישראל הוא גוף שיכוון וינהל ויהיה בעל הבית של הדבר הזה.

היום, כמו ששמענו, כל אחד עושה כמיטב יכולתי וזה בסדר. הבעיה שאנחנו גם מציפים את המדינה במידע ובסוף הוא לא מגיע לשום מקום. פה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאגדים את זה למקום אחד. יש מקום אחד אבל צריך לראות איך המקום הזה מקבל את המשאבים כמו שצריך. מכנס את מי שרלוונטי לנושא, בודק האם יש לנו פיקוח על מה שהגופים הפרטיים עושים.

מצד אחד, יש פה גופים פרטיים עם הרבה רצון טוב שנותנים מידע אבל מצד שני, אנחנו לא יכולים לזרוק את זה לחלל. צודק מי שאמר, אנחנו צריכים לפקח על מה שקורה פה. אנחנו צריכים לשים לב שיש הרבה מאוד הונאות שמתלבשים על הדפים שלנו. מישהו צריך להיות אחראי רק על הנושא הזה, בייחוד באוכלוסייה המבוגרת יותר.

אם יש משהו אחד שחזר על עצמו תמיד בין כל היושבים המומחים סביב השולחן הזה שאין חינוך פיננסי במדינת ישראל. אין, לא קיים. לא קיים כי לא הגדרנו שזה מה שמדינת ישראל רוצה שיקרה. במדינה עם המוחות הטובים ביותר, עם החדשנות ברמה הגבוהה ביותר ועם אנשים שיכולים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, פשוט לא הגדרנו לעצמנו יעד. אם לא מגדירים יעד, ברור שלא נגיע ליעד.

פה אני אומר גם למשרד החינוך ואחרי זה למשרד הביטחון ולמשרד לשוויון חברתי בשמו החדש נגב, גליל וחוסן לאומי. בסופו של דבר אנחנו צריכים ליצור רצף מגיל לידה. לא יכול להיות שלא יהיה לנו תחום ספציפי במשרד החינוך שנקרא חינוך פיננסי. בסופו של דבר, אחד היעדים המרכזים של משרד החינוך הוא להכין את אותו בוגר לחיים האמיתיים.

כשחייל מגיע לצבא לא יכול להיות שהוא יפגוש את הדבר הזה רק בכנס סיום. אני הייתי בכנס סיום ואני יודע כמה אתה לא רוצה להיות שם. אין לך קשב לזה. אבל במהלך השירות הצבאי שלך יש הרבה מאוד הזדמנויות מתי חיילים רוצים שיוציאו אותם מהחום למזגן ולשמוע דברים וללמוד. צריך לבנות לזה מסלול שישלים את משרד החינוך. אחרי הצבא יש את משרד הרווחה. חושבים שמשרד הרווחה מטפל רק במקרי הקיצון של החברה הישראלית אבל הוא לא. הוא מטפל הרבה לפני. צריך לראות שאתם נמצאים שם בשביל שלא תגיעו בסוף לנקודות קצה ואחרי זה אנחנו נגיע למשרד לחוסן לאומי נגב וגליל, שמטפל באוכלוסייה המבוגרת יותר וייתן את הכלים.

ברגע שנגדיר לעצמנו שזה המסלול אז אנחנו נעמוד ביעד הזה. הגופים האזרחיים שרוצים לקחת חלק, זה מבורך. טוב מאוד שיש גופים אזרחיים שרוצים לקחת חלק, למרות הקשיים ואולי אינטרסים חבויים. אני לא מפחד מזה. כל עוד מפקחים עליהם בצורה טובה, תשתמשו בהם. יש שם הרבה מאוד ידע. אני מניח שגם הרבה מאוד משאבים מושקעים בדבר הזה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה יחד בשביל שאזרחים במדינת ישראל, בכל שלב בחיים שלהם ידעו לבוא ולהשתמש בכל הכלים הפיננסיים שקיימים בשביל קודם כל למקסם ולהטיב עם החיים שלהם. שיחיו טוב יותר, שיהיה להם קל יותר, שיהיו להם פחות דאגות וגם שתהיה להם האפשרות לא ליפול באותן מלכודות. אני לא אגיד מלכודות אלא באותן נקודות שחוסר ידע יובילו אותם לשם, אחרי זה יהיה קשה להוציא אותם משם ואז אנחנו צריכים את כל הארגונים הנפלאים שיושבים סביב השולחן הזה ופעמונים וכל הארגונים האלה שפוגשים אותם.

אני אומר בואו נקדים תרופה למכה, בואו נגדיר לעצמנו יעד. אנחנו נפנה למשרד החינוך ונבקש שחינוך פיננסי יהיה יעד. אנחנו נפנה למשרד הביטחון ונבקש תוכנית ספציפית לחיילים. אנחנו נפנה למשרד החוסן הלאומי והביטחון החברתי ונבקש שתהיה גם תוכנית כזאת. אנחנו נפנה גם למשרד הרווחה. אנחנו נבקש שתהיה ועדה אחת שמתכללת את כולם שאתם צריכים להוביל. בפעם הבאה שנתכנס ואנחנו נעשה על זה מעקב, תבקש לראות שיש רצף שמתחיל בגיל לידה ונגמר בכל שלב בחיים של אזרח במדינת ישראל. כל מי שיושב סביב השולחן הזה צריך להתכנס לאותם תכנים כי אנחנו מציפים את מדינת ישראל בתכנים ובסוף יש הרבה מאוד תכנים אבל אין ידע. אין ידע שיורד למטה למדינה ולאזרחים. זאת המטרה העיקרית שלנו.

אני מברך את כל מי שנמצא פה כי אתם עושים עבודה טובה, כל אחד בחלקו. כמו כל דבר, כאשר כל אחד מושך לכיוון שלו, בסופו של דבר זה לא מגיע למי שזה אמור להגיע.

תודה גדולה לבנק ישראל שליווה אותי בתהליך. כמובן למרינה שהנושא הזה חשוב לה ויקר לה באופן אישי. אנחנו נעשה דיון המשך. אני אבקש לקבל את כל התשובות. בנק ישראל, אני סומך עליכם שתדעו לפקח על כל מה שהמערכת הבנקאית מציעה לתושבים. צריך לראות שבסופו של דבר אותם אנשים באמת מקבלים מידע שהוא ניטראלי. כמו שלא היינו רוצים שגופים יתלבשו על אתרים של המדינה וניצור פה איזה מצג שווא, ככה אנחנו רוצים שהחומר הזה יהיה חומר ניטראלי וזה התפקיד שלכם לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה טובה יותר.

תודה רבה לכל מי שהגיע. יישר כוח גדול.




הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.