פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/08/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ז באב התשפ"ג (14 באוגוסט 2023), שעה 10:30

היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז
יוסף עטאונה
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

אברהם בצלאל
טלי גוטליב
אחמד טיבי
יבגני סובה
גלעד קריב
נאור שירי

שר החינוך יואב קיש




מאיר שמעוני
- מ"מ מנכ"ל משרד החינוך ומנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

משה שגיא
- סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

שירין נטור חאפי
- מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

אינה זלצמן
- סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

ורד כרמון
- מפקחת ארצית ילדים בסיכון - הגיל הרך, השירות לילד ו, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שירלי פינטו
- חברת כנסת לשעבר

שרף חסאן
- ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

מירום שיף
- יו״ר הנהגת ההורים הארצית, ארגוני הורים

ספיר מוספי
- יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית

קרן אוחנה איוס
- מנכ"ל, חיבה - אחגוד גני הילדים הפרטיים

רויטל לן כהן
- צוות ניהול, קואלציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

מאיר אסרף
- נציג הסתדרות המורים, הסתדרות המורים

הדר שקד איצקוביץ
- עו"ד באגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט

אלה כהן
- מנכ"לית, ארגון כולנו משפחה

יניב בר אור
- מנכ"ל, התאחדות מעונות היום

דורית חזן
- יו"ר ארגון גננות מחנכות, ארגון הגננות

בני פרץ
- פעיל חברתי

לימור מילר
- פעיל חברתי

תמי סלע

יהודית גידלי

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד. אנו מודים לשר החינוך יואב קיש על השתתפותו, מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני, אנו מאחלים לו בהצלחה. אין לי ספק שהוא יתפוס את הפיקוד בצורה הטובה ביותר יחד עם השר, לשכתו וכלל הגורמים המקצועיים שבמשרד. אתגרים רבים עומדים בפנינו, ודאי בתקופה הזו של שסע בעם. אני חושב שזה החלק הרציני ביותר והמהותי במערכת החינוך – לאחות את הקרעים ולראות איך אנו כחברה יודעים ומצליחים לחיות יחד למרות חילוקי הדעות, לדעת לכבד אחד את השני למרות הפערים, ולפעמים גם פערים גדולים. בסוף עם אחד אנו.

אני רוצה להודות גם לכלל הגורמים החברתיים, שבמשך החודש והחודשיים האחרונים עבדו קשה בכלל הנושאים, אם זה בתשלומי הורים, בהיערכות כללית של מערכת החינוך. מדובר בדור העתיד שלנו, ולכן אנו רוצים ומצפים, שגם הכניסה ללימודים תיעשה בצורה הטובה ביותר וגם במשך השנה כולה תהיה לנו אפשרות לעמוד באתגרים וביעדים שהמשרד הציב לעצמו. בסוף המטרה היא אחת – הצלחת ילדינו, ולתת את האפשרות לכלל הילדים, ולא משנה היכן גרים, אם בפריפריה או בערים הגדולות, לתת להם שוויון הזדמנויות כדי שיגיעו להצלחה, כל אחד יוכל לממש את הפוטנציאל שיש בו, עם כל האתגרים שקיימים – שוני במגזר, בעיות כלכליות ועוד. לכן ברשותכם אתן את רשות הדיבור לשר החינוך. כמובן, חברי כנסת, אם יש באמצע שאלות – הכול במתינות אך בנחישות. בבקשה, אדוני.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני מאוד שמח להיות פה. אציג את כל ההיערכות והעשייה של משרד החינוך. מעבר לזה מצטרף לדבריך, מאחל למאיר הרבה מאוד הצלחה, נכנס מיידית לתפקיד, לא הייתה לו דקת חסד בעניין, הוא צמח במערכת מילא שלל תפקידים ויש לו כל היכולות להצליח. אני בטוח שיצליח. יש שיתוף פעולה מצוין במשרד עם השר חיים ביטון שלא היה יכול להגיע אבל רצה בפירוש לומר דברים שאומר בהמשך כמי שמוביל את הרפורמה המאוד משמעותית שעושים בחינוך החרדי וכמובן שיתוף הפעולה עם הוועדה. יש הרבה מאוד דברים שגם הוועדה מציפה ואנו רואים בפיקוח הוועדה ובעשיית הוועדה מכפלת כוח לנו במשרד החינוך.

אני רוצה גם להודות להורים, יש פה מירום, שעובדים יחד, נוגעים בדברים. את הדיון הבא לאחר מכן, הדיון על תשלומי הורים, ויש נושאים רבים שאנו עושים יחד עם ההורים. גם מועצת התלמידים – למה אין מקום לשולחן? כולם פה נציגי משרדים? מבחנתי הם יושבים עם השולחן הקדמי כל הזמן. בהצלחה וברכות על בחירתך ומאחלים להמשך שיתוף פעולה פורה.

אני מציע שנעבור למצגת. מציע, ברשותכם חברי הכנסת, אסיים את המצגת ואשאר לענות על שאלות - לא הולך אבל מציע שנעבור על המצגת ברצף ותרשמו לעצמכם ואשמח להשיב על כל שאלה. אם על כל דבר נעצור, לא נספיק למצות את הדיון. נעבור לשקף הבא.

על מה אנו מסתכלים כשמדברים על חזון מערכת החינוך – מדברים על מערכת שפועלת לצמצום הפערים בחברה הישראלית ומאפשרת מיצוי פוטנציאל של כל תלמיד ותלמידה, מהמרכז ועד הפריפריה. זה יעד מרכזי לא רק שלי כשר החינוך אלא של הרבה מאוד שרים גם לפניי. מה שהתחלנו לעשות השנה שלא נעשה בשנים קודמות – הובלנו מהלך של קליטת התוכניות והאפקטיביות שלהן, של נושא של התקצוב הדיפרנציאלי ודברים נוספים. יש במשרד לאורך כל השנים - זה תוכניות שהתחילו, חלקן ממשיכות, נפסקו רק בגלל חוסר תשומת לב ואנו באירוע שאנו רוצים להבין, כי אם אנו מסתכלים תוצאה סופית, עד היום לא הצלחנו לצמצם את הפער. אנו מובילים ב-OECD בפערים בין השכבות החזקות לחלשות, ואת זה אנו רוצים לעשות לבלינג אפ – אגב, באנגלית זה לא נקרא צמצום פערים – אתה לא רוצה להוריד את החזקים למטה אלא לעשות לבלינג אפ לקבוצה היותר חלשה, ואנו בודקים את האפקטיביות והשנה גם יצאנו בתוכנית שמטפלת לצמצום פערים במיקוד בקבוצות קטנות ולימוד פרטני היכן שצריך. זה חלק מהתפיסה שאותם תלמידים – לפעמים גם בכיתה חזקה יש לך 20% תלמידים שאם לא תיגע בהם אישית ותיתן להם את הקפיצה הזו, אנו מפספסים אותם. אם תרצו להעמיק בתוכנית הזו, אפשר כמובן.

נושא שני – זהות הבוגר, וזה הערכים והחיבור לישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. אנו מקפידים מאוד על החלק המרכזי בין אם זה נעשה בחינוך הלא פורמלי וגם בחינוך הפורמלי של הדבר הזה. אנו עשינו ועושים דברים. אנו רואים בזה חלק מרכזי מבניית זהות, כל מקצועות הספר, התנ"ך, ההיסטוריה כדברים שמחברים אותנו לארץ ישראל ולעם ישראל והנושא הזה מקבל פוקוס מרכזי גם בכל מערכת החינוך.

הדבר האחרון זה להוביל את המערכת לחדשנות ולחידושים שיש היום בתחום החינוך ובעולם בכלל. זה מהלך מאוד מרכזי שהתחלנו להוביל של חיבור עולם האקדמיה לבתי הספר התיכוניים עם אקדמיזציה ולימודים בתיכון שכבר נותנים נקודות זכות, קרדיטים לאותם בוגרים שירצו להמשיך אחר כך במערכת ההשכלה הגבוהה ועל זה נדבר.

דבר אחרון, הוא לא פחות חשוב, הולך להיות מאוד מרכזי כבר בשנה במערכת החינוך וזה נושא הבינה המלאכותית. זה כמו ללמוד שפה. יהיה החינוך למהנדסים ולאותם מהנדסי בינה מלאכותית שיגיעו כמו שיש בסייבר אבל בסוף בניגוד לדברים אחרים, זה יהיה כמו אנגלית, פיזיקה, מתמטיקה. נצטרך לדבר את השפה הזו ולדעת לפעול מול המחשב במקום הזה. מדינות שיצליחו לעשות את זה ושיגיעו לציבור הרחב שיעבוד ויהיה חלק מהאירוע הזה, יקפיצו את הכלכלה שלהן, ומדינות שלא יצליחו יישארו מאחור. זה הכול מתחיל ונגמר בחינוך.

אדבר על מספר גורמים שהובילו למשבר במערכת החינוך, שאנו מתמודדים מולו. אני אומר כמה מילים על החינוך המיוחד. ראשית, אנו באירוע של גידול חד מאוד בחינוך המיוחד. מעבר לתחזית שלקחנו שהייתה על הצד של הגידול הגבוה, ומצאנו עצמנו מתמודדים – אתה מגלה את זה אחרי שהוועדות מסיימות – חלקן טרם סיימו – אבל הוועדות מסיימות את ההליך שלהן, ואתה מוצא עצמך מתמודד מול צרכים שאפילו לא תוקצבו במערכת. יש לזה אירוע של פריסת המשאבים במצב שהמערכת לא מסוגלת לתת. הקמנו את ועדת שפירא. אני רואה פה הרבה פרצופים של אנשים שנמצאים שם. הוועדה הזו מסתכלת ארוך טווח על איך אנו מובילים את החינוך המיוחד כחלק מהתפיסה של החינוך הרגיל וכחלק מתפיסת המשאבים.

רוצה לומר מילה על המשאבים. אגע בנושא כואב – לדעתי גם הולך להיות בג"ץ עוד יומיים, וזה נושא קיצור שעות לימוד במסגרות האוטיזם. לא חסכנו שקל. לא קיצצנו שקל במהלך שעשינו. הורדנו 54 דקות, מ-16:45 ל-16:00. לקחנו את ה-45 דקות האלה ועשינו את זה מסגרת כפולה. למה עשינו זאת – כי היינו בחוסר של אלפיים איש מהמורים לחינוך המיוחד שלא היו מוכנים להגיע ואמרו: ברמת התנאים שאנו מצפים מול פוטנציאל כוח האדם, לא היה לנו מענה. ברגע שעשינו את זה, המספרים ירדו לכמה מאות ואתן פרומו – נדע לסגור את כל החוסרים האלה. חשוב לי לדייק את זה – זה לא שעשינו משהו כדי להתייעל או לחסוך כסף. ממש לא. עשינו מהלך שהיה חייב להתכתב עם המשאבים של המערכת. אם לא היינו עושים את זה, היינו מגיעים למצב שמערכות וכיתות לא היו נפתחות. לכן יש פה אחריות של מצד אחד הצרכים המאוד מורכבים וקשים. מצד שני, איך זה מתכתב מול המשאבים. היום אנו באירוע שמערכת החינוך המיוחד משפיעה מאוד משמעותית על מערכת החינוך כולה. זה העבודה שעושם בוועדת שפירא אבל אין ספק שזה אתגר גדול לכל המערכת.

מחסור באנשי חינוך. גם זה לא סוד. גם זה לא נולד אתמול, לא בשנה האחרונה ולא בשנתיים. זה אירוע ארוך טווח שמתנקז כל שנה לאיזה פיק שלא היה לפניו, והוא על כל התחומים – מהמטפלות שאנו יודעים שבגלל שהסייעות קיבלו הסדרה והמטפלות עדיין לא הוסדרו, ויש לנו רק מענק ביניים ותוכניות - יש דברים שנעשים אבל חייבים להסדיר את נושא המטפלות. הסייעות שהוסדר – יש חוסר מאוד גדול בסייעות. גם יש חוסר בגננות. אנו עומדים היום על חוסר של 75 גננות לפתיחת שנה. אני מניח שנסגור גם את זה.

75 בכל הארץ?

בכל הארץ.

זה לא המספר.

אז אתה יודע אולי משהו שאני לא יודע. 75 גננות זה המספר. מדובר על כ-20,000 גנים אבל בסוף גן שהעירייה רוצה לפתוח ואין לו גננת, זה אירוע קשה. אנחנו ברמה הזו ויש לנו חוסר גם במורים. הנושא הזה מוכר. נהיה חייבים לתת מענה – חלק מזה זה חיזוק מעמד המורה ולכל איש חינוך. יש לזה הרבה מאוד השלכות. נצטרך לבנות היערכות שונה לפ"ה כי המערכת היום שנותנת מענה לפתיחת השנה באמת נמתחת ברמות שאין מאיפה להביא כבר. האירוע הזה נצטרך להיכנס לחשיבה מייד אחרי פתיחת השנה איך נערכים לפתיחת פ"ה מול הצפי של זה.

נושא אלימות בבתי ספר – אנו\ סובלים ממכת מדינה בנושא אלימות. זה לא חדש. הוצאנו השנה חוזר מנכ"ל עם תוכניות ייעודיות לטפל בנושא הזה, כולל הקצבת תקציבים ייעודיים. אנו מתחילים בפתיחת השנה עם קמפיין גם נגד חרמות. הדברים האלה קורים אבל יש פה אירוע כלל חברתי ישראלי וכמובן מלווה את מערכת החינוך. זה מתחבר לנושא מעמד המורה וכל הנושא של המורכבות ומערכת היחסים בין המורים להורים, שמצד אחד, כשזה עובד טוב זה מצוין, זה מכפלת כוח לכל המערכת ומצד שני כשיש לנו אירועים קשים לפעמים עד כדי אלימות של הורים כלפי מורים בבתי ספר - זה אירוע שאסור שיקרה.

נושא אחרון שאנו שמים עליו דגש – השליטה בשפת אם כמקור מרכזי ליצירת פערים בין הפריפריה למשל למרכז. אנו רואים שהפערים האלה נוצרים סביב כיתה ג', ואם אנו לא פועלים שם כדי לצמצם אותם, הפער מתכנס לתיכון ואז זה השקעות גדולות של ניסיון להשיג את השוויון אבל הוא מתחיל שם ושם אנו רוצים לגעת בו ושם אנו מטפלים בו.

אדבר אחר כך אבל בנושא היעדים בחברה הערבית, מעבר לשפת האם, שזה הבסיס – בלי שפת אם, לא מתקדמים – זה הנושא של העברית המדוברת בחברה הערבית. זה יעד מרכזי, הוא צעד, זה היעד שלנו לחברה הערבית ואנו אכן משקיעים בזה הרבה מאוד.

זה מתוכנית החומש. השאלה אם יש תוספת.

הדבר האחרון שרציתי לדבר עליו זה המחלוקת בחברה הישראלית. אנו לא מתכוונים להתעלם מהאירוע שקורה לנו, על כל הקשיים האלה. אנו רואים את המורכבות שזה מייצר לתלמידים, למורים, למנהלים, לכל אחד ואחת ממי שנמצא במערכת ואנו לא מתעלמים מזה. הייתי בסבב של כל המחוזות. עברתי בכל המחוזות ודיברתי עם כל הצוותים וכל האנשים. הנושא הזה אכן עלה. שאל אותי מפקח ראשי – איך מדבררים את זה לתלמידים? איך מדברים את זה בחדר המורים? מה עושים באירוע הזה? זו שאלה שניתן לה תשובה.

מעונות היום בגיל הרך לא מוזכרים בכלל.

הם יוזכרו בהמשך. חשוב לי לומר, בטח לכל חברי הכנסת – אין בכוונתי ושלא יישמע חלילה שבכוונתי להיכנס למורכבות של הנושא הפוליטי לכאן או לשם. אני מסתכל על התפקיד שלי כתפקיד ממלכתי ומסתכל על התפקיד של המורה כממלכתי ועל כל מה שבאמצע והמנהלים וכל אנשי הצוות. לכל אחד ואחת מאתנו יש העמדה שלו. לצורך העניין היא לא מעניינת לאירוע כרגע. אנו מדברים על מה אנו יכולים לעשות כדי לטפל במשבר, איך מובילים, איך המנהיגות פועלתף, לכידות חברתית ונטפל בזה גם בכך שהוספו את זה כנושא שנתי למערכת החינוך – הנושא של הלכידות החברתית והמנהיגות בזמן משבר – מתייחסים לזה כנושא שנתי. אנו לא מבטלים את הנושא השנתי הקודם, מיצוי ומצוינות – הדברים האלה ימשיכו אבל לא מתעלמים ממה שקורה היום במציאות הישראלית.

או מטפלים בזה דרך שעת החינוך בחינוך בלתי פורמלי בנושא של הכשרות הצוותים, צוותי החינוך והמנהלים, גם במשגב וגם באבני ראשה. אנו בימים אלה בונים את זה כדי לייצר כלים, איך מתמודדים עם שיח מורכב, איך מייצרים חוסן חברתי ומקטינים את הקיטוב. הוא שונה כי לא דין השיח בגילאים השונים בבתי הספר לשיח של חדר מורים, ולכל גורם כזה צריך לדעת איך אנו מתקשרים, מעבירים שעות בהנחיה מאוד ברורה, אף אחד לא מנסה לכפות עמדה פוליטית כזו או אחרת. זו תהיה טעות כמו של מורה שנכנס לכיתה ומנסה לכפות עמדה פוליטית. ממש לא. יש לשקף בהתאם לבגרות, להבנה את המורכבות ואת האתגרים ולייצר שיח שיש בו מקום לכל צד.

מילה על מה היה לנו בתשפ"ג וזה חלק ממה שעברנו בשנה החולפת. בנושא החינוך המיוחד, מהר מאוד הבנו שזה נושא שאנחנו חייבים להתמקד בו. עדיין אין לנו החזון – גם מחכים להמלצות הוועדה אבל בפירוש אנו מבינים שהמספרים הם אחרים – יש להבין שאנו עשינו מהלך לאחרונה של תוספת של כ-350 מיליון שקלים לתקציב יחד עם משרד האוצר שהתגייס לדבר הזה בגלל כמויות תלמידים בחינוך המיוחד שיצאו יותר ממה שצפינו. זה אירוע קשה שכל שנה לקראת אוגוסט ספטמבר נתקלים בו אבל להגיע למספרים האלה זה די ברור לנו שהמערכת לא תוכל להתמודד עם אותו גידול בשנה הבאה. חלק מהמקומות, נדמה לי באוטיזם 25% גידול בכמויות ובמסגרות. אנו במספרים שהמערכת מאוד קשה לה להתמודד איתם. אני לא יודע איזו חברה עסקית יכולה ביום אחד כשהיא מבינה שזה המספרים, להתמודד ולתת מענה.

חברה שלא הקשיבה להתרעות.

החזרת המסעות לפולין מאחורינו. כבר יצאו מסעות וחזרו אנו באירוע מצוין בעניין הזה. כל הפייק ניוז לגבי השינוי בפורמט מאורינו. כולנו מבינים שאין ולא היה בזה שום דבר. הישג מאוד חשוב. אני רואה בזה מסע שיש בו הרבה מאוד בבניית הערך לכל בוגר ובוגרת שיוצאים אליו. זה מהלך שצלח ומאוד חשוב.

רפורמת הבגרויות שנעשתה בשיתוף כל המורים, הרכזים. בנינו יחד מתווה בגרויות חדש שהוא גם גמיש. הוא מאפשר גם בחירה והתאמה פרטנית. זה השתנה בהתאם לבתי הספר, כל בית ספר יחליט בהתאם למוכנות שלו על איזה מתווה הוא רוצה לשנה. מפחית משמעותית את השינון של החומר הנלמד. אם קודם כל בחינה חיצונית הייתה 70% מאופן ההערכה, במתווה הנוכחי זה רק 35%. יש פה הפחתה מאוד משמעותית. במקומות שראינו- - -

אבל נוספו בגרויות.

מקומות שראינו שהיו טובים ברפורמה הקודמת שלא יצאה לפועל, לקחנו אותם ואנו משלבים אותם עם משימות הערכה ושם התלמידים מפגינים יצירתיות, מיומנויות מתקדמות ודברים שאכן קורים, פודקאסט וכאלה. סך הכול צמצמנו את זה לשתי משימות מתוך שבע משימות שונות. פעלנו להקטין את המתח וכן לאפשר בחינה חיצונית לכל מקצוע. אמנם על חומר הרבה יותר מופחת- - -

זה לא לאפשר. לחייב.

אבל זה הכרחי כי בלי בחינות חיצוניות מערכת החינוך לא יודעת היכן היא נמצאת וזה היה פוטנציאל לכישלון מאוד גדול.

אדוני יושב-הראש, ביקשת לשאול שאלות בצורה עניינית. אפשר לשאול שאלות בצורה עניינית?

אשמח לענות בסוף.

זו סקירה.

אי אפשר שהשר יציג דברים, ידבר על לכידות חברתית.

הוא לא הולך לשום מקום. תרשמי לעצמך את השאלות. השר מסיים – תהיי הראשונה לדבר.

אמרת לשאול שאלות באמצע בנחישות ואתה צריך לתת מילה טובה על הנחישות. מילה פחות טובה על ההתעלמות.

אכן נחישות. מתינות פחות. בבקשה.

בית ספר וירטואלי – גם זה כלי שמרכז ומתכלל הרבה מאוד מהלכים שקרו קודם, ונוספו מהלכים חדשים ומאפשר פלטפורמה דיגיטלית ראשונה לכל ילד וילדה פרסונלי להיכנס ולקבל כל מה שמותאם לו.

מהלך נוסף ששמעתי קריאה - כל מה שקשור לרפורמה לידה עד 3. כמה דברים. ראשית, לגבי חוק המצלמות – נושא שתופס הרבה כותרות. הוצאנו תזכיר חוק. היום חוק המצלמות למעונות ולגנים מלידה עד 3 משמש בעיקר ככלי הוכחה בבתי משפט ולא משמש לנו כבקרה ופיקוח. אנו לא יכולים השתמש בו. השינוי בחקיקה הולך לאפשר בקרה ופיקוח מלאים למשרד החינוך כולל חשיבה על התקנת מצלמות חדשות שבהן אפשר לשים תוכנות בינה מלאכותית שיכולות להרים דגל כשקורה משהו ולהעביר. זה לא קיים במצלמות הישנות. הלוואי שהיינו יכולים אבל לפחות להיכנס לעידן החדש ולהיות באירוע שונה שמשתמשים במצלמות בשביל לפיקוח ובקרה ולא רק בשביל הוכחת אשמה שזה המצב היום. החוק הזה משרד החינוך הוביל אותו, הוציא תזכיר ויגיע לקריאה ראשונה לוועדה - אני מניח ממש בתחילת הכנס הבא.

למה חל רק עד גילאי 3?

נושא גילאי 3 עד 6 הוא נושא שהיה נידון בוועדה שהקמתי במיוחד לדבר הזה. דבר אחד שיהיה ברור: אני לא בא עם פריסטינג ואומר: צריך, לא צריך. באתי ללמוד את הנושא בצרה רצינית ומעמיקה. יש פה מגוון שיקולים. כל שינוי חקיקה שנצטרך לעשות, נעשה אותו. יכול להיות שנצטרף לחוק הזה אם נחליט אבל אני כן רוצה עבודה רצינית ומעמיקה שמסתכלת על כל השיקולים ובסוף באה עם המלצות. נפעל בהתאם להמלצות. אני לא הולך למהלכים כאלה משמעותיים שיש להם כל כך הרבה משמעויות בגזרה כה רחבה כי רוצים לרוץ. לא. כל דבר יש לבחון לעומק ולקבל החלטות ולצאת לדרך.

אבל לבחון את זה עם השטח. לא מעל הראש של השטח.

גם השטח מעורב בזה. נקודות זכות והטבות להורים ב-1 בינואר יוצא לדרך, פרויקט של הטבות לכל הורה שיש לו ילדים בגילאים האלה, בין אם הוא במעונות היום כן או לא.

מעונות היום – אתגר מאוד דגול. הבעיה המרכזית היום זה שיש חוסר כבד במטפלות. יש להשלים את המהלך של שכר המטפלות. זה דחוף. זה מול האוצר. אנו רוצים לחזק את מעונות היום, לבנות הרבה מעונות יום כדי להגדיל את כל המנגנון הזה והנושא הזה בטיפול מול האוצר והוא בסדר חשיבות גבוה.

כמה מילים לגבי השנה הקרובה. לפני שאומר לגבי מה שאנו עושים – אומר בקצרה לגבי הפתיחה. אנו במשא ומתן מאוד משמעותי עם רן ארז וארגון המורים. היום אני מסיים פה, והולך לפגישה עם שר האוצר ורן ארז.

לקמפ דיויד שולחים אתכם כבר.

לפחות בשבועיים האחרונים מאז פניתי גם לשר האוצר וגם לרן ארז אנו מנהלים משא ומתן אינטנסיבי. אנו עושים את כל המאמץ ואני עושה כל המאמץ כדי להגיע להסכמה ולסיכום להעלאת שכר המורים. בעיניי זה יעד אסטרטגי, ודאי לפני 1 בספטמבר. זה חשוב אם דיברנו על מעמד המורה, כל הגורמים חלק מזה, נושא הסדרת השכר, ראוי שיקרה בהקדם ואנו עושים כל המאמץ בעניין.

מעבר לזה, כמו שבצפי שלנו מבחנת חוסרים, אמנם מנהלים חלקם נמצאים בחופשים, חוזרים ממש עוד יומיים. נקבל תמונת מצב עדכנית. אנו באירוע שנוכל לסגור אותו. המשרד נמתח ממש בצורה קיצונית. במידה מסוימת לשנת הלימודים פ"ה נצטרך לחשוב על פתרונות אחרים שלא השתמשנו בהם. כרגע אנו הולכים לקראת פתיחה תקינה בכפוף לזה שאנו אכן נצליח לפתור את נושא הסכם השכר עם ארגון המורים.

מבחינת מה שאנו רוצים להוביל בתשפ"ד, להתמקד בנושא של מצוינות אישית וצמצום פערים כולל התוכנית שלנו שעוסקת בכיתות ד'. שם אנו מכניסים את הבוסט הראשון. ח' נדמה לי זה הבוסט השני של החטיבה – כדי להכין לקראת היציאה לחטיבה ופה להכין לקראת הכניסה לתיכון.

נושא שני, אקדמיזציה. התחלנו בזה כבר השנה, בתשפ"ד מי שלומד נקודה בלשון מתוך 2 נקודת חובה, יש אפשרות לקבל 6 נקודות זכות קורס אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה. רצינו להתחיל עם סדר גודל 20, 30 כיתות. יש לנו 60 כיתות, אז יש לזה ביקוש גדול מהשטח. אנו מתחילים עם זה. זה צעד ראשון. במהלך השנה אנו משלימים הסכמים עם אוניברסיטאות ותוכניות נוספות בכוונה לפתוח בנושאים נוספים, בין אם זה ספרות, אומנות, מתמטיקה, על טווח רחב של מקצועות ולאפשר לתלמידי תיכון שעושים את הקורס, נבחנים באוניברסיטה שהציון שלהם יהיה שווה ערך לבגרות לבל גם נקודות זכות במערכת האקדמאית. אנו מסתכלים על זה לא כפרויקט למצטיינים שעושים תואר תוך כדי וכאלה, אחוז או שניים אלא גם בלשון, האירוע זה כל הכיתה. הקורס הוא דיגיטלי וכל הכיתה ניגשת למבחן באוניברסיטה.

על איזו אוכלוסייה?

ארחיב אחר כך. אבקש רגע לסיים. בעיקרון זה פריפריה.

עברית מדובר בחברה הערבית – יעד מרכזי לשילוב. ראינו שהשיעורים של עברית היום במערכת החינוך הערבית אינם תואמים לעברית מדוברת. יש פער מאוד גדול בין מה שלומדים והציון שמקבלים שהוא בסוף ציון גבוה באופן מפתיע לבין יכולת אמיתית להשתלב בלדבר עברית. זה הולך להשתנות עם תוכנית חדשה. נסמכים על שיטות הלימוד של ה-OECD אירופה ששם יש כמעט כל מדינה עם שתי שפות לפחות, בעיקר עוסקים בהכשרה בשפה המדוברת.

בינה מלאכותית. אמרתי קודם – נקדיש לזה הרבה מאוד משאבים כי זה הקידום של דור העתיד. אנו הולכים להתייחס לשני דברים – אחד, לימוד פרסונלי, דרך תוכנות ייעודיות, בעיקר ללימוד שפה. מתחילים עם אנגלית. המערכת יודעת לזהות את רמת הידע שלך ולתת לך שיעור שתואם את רמת הידע שלך ומתקדם איתך ביחד. זה סוג אחד של מהלכים שקורים. הסוג השני שקורה, דווקא בחדר המורים. אנו לא מביאים איזה ידע חיצוני למערכת שילמד את התלמידים. לא. המורים עצמם ייכנסו לזה. אנו הולכים דרך תוכנות ומקומות שבהם בינה מלאכותית יכולה לעזור למורה להתקדם בין אם זה בבדיקת מבחנים, אם זה למנהלים בהכנת מערכת שעות. יש הרבה דברים שאנו כעת בוחנים ורואים, שייתן כלי שיקל למורה את העבודה. גם אם – בסוף כולם ישמעו על זה אבל אם נראה מצב שלמחרת בחדר המורים יגיד מורה אחד לשני: בדקתי מבחנים בחצי שעה במקום בחמש שעות ויסביר לו איך עשה זאת - אני מעריך שזה יכול לקדם את כל החיבור. אנו עושים בסוף מאי 24' כנס מאוד גדול לבינה מלאכותית בחינוך, כנס בין-לאומי. גם נציג את כל הפעילות של המשרד, נראה ממדינות אחרות. עושים זאת כמהלך מוביל של מדינת ישראל בתחום.

מקצעות הספר – מאוד חשוב לנו לשמור על המקום שלהם. אנו רואים בהם חלק מרכזי בבניית הערכים והזהות. נמשיך לחזק אותם. אנו בארגון הלמידה הגדרנו\ השנה שמכיתה ב' התנ"ך יהיה כל שבוע ללא בחירה בעניין הזה. אנו מובילים מספר מהלכים נוספים בעניין הזה.

נושא אחרון, חיזוק מעמד המורה. זה מתכנס לכל הדברים שאמרתי קודם. בלי מערכת שיש בה מורים טובים, ויש המון מורים טובים, אנו רוצים שיבואו עוד, שיישארו, רוצים שהם ייהנו. זה קשור גם להסתכלות שלנו כחברה על נושא מעמד המורה, והרבה נושאים אחרים שדיברתי לאורך כל המצגת. אנו הולכים להקים ביחידה של האגף לעובדי הוראה תפקיד בכיר, שידבר על מעמד המורה, נותנים לזה פוקוס מרכזי – עובדי הוראה. תודה.

תודה רבה. חברי הכנסת, שאלות. מקווה שרשמתם. אין לי ספק שיש לכם שאלות. לדעתי חלק מהשאלות יחזרו על עצמן. חברת הכנסת טלי גוטליב.

קודם יפעת כי היא הייתה שרת החינוך.

יפעת, בבקשה.

אשמח להתייחס גם לדברים שעלו פה אבל אתחיל בדברים שלא עלו פה. שנה שעברה היה קול קורא למגזר החרדי שמאפשר להם ללמוד יותר לימודי ליבה ובהתאם לכך גם להעמיק את התקצוב של אותם מוסדות. האם הקול קורא יצא גם לשנה והאם מתכוונים להמשיך בזה כדי להכניס כמה שיותר אוכלוסיות לזה?

את קינלי היה צריך לשאול. קינלי הובל את זה. אני מפרגן לו.

כמי שהובילה את זה במשרד כשרת החינוך, יחד עם הרבה מאוד אנשים יקרים שחלקם נמצאים פה, חשוב לי לדעת מה קורה. כדאי שתענה דבר-דבר. יש לי סבלנות.

שאני לא אתחרט שוויתרתי על תורי. הרעיון לשאול לא כדי לנגח אלא כדי שהשנה הזאת תתחיל בצורה מיטבית, אז לשאול את השר ואז אני אשאל.

אדוני הושב-ראש, אשמח שנקפיד שיהיו תשובות לכל השאלות כי אלה דברים מהותיים. מחשבים היו אמורים להיות מחולקים לכל מורי המחר. היה אמור להיות מחולק השנה. הבנתי שזה מתעכב. האם יש כוונה לחלק את המחשבים האלה לכל המורים? מחר זה תנ"ך, ספרות, היסטוריה, אזרחות – אלה המורים שהיו אמורים לקבל את המחשבים.

השר מדבר על חדשנות ועל קידום הלמידה כך שזה רלוונטי בלי קשר למה לומדים בבית ספר. מורים היו אומרים לקבל מחשבים שיסייעו להם בהכנת מחשבים. המאה ה-21. לא חולקו המחשבים הללו למרות שהיה מכרז, הכסף היה. מעניין אותי לדעת מה עלה בגורלם ואם יש כוונה לחלק להם מחשבים? אגב בדיון ועדת חינוך הראשון שמענו מנהל שמאוד התרעם על שאינו מקבל אמצעי קצה.

מורה להיסטוריה.

נכון. הייטק ואנגלית מגיל גן – דיברתם רבות ובצדק על חשיבות השפה האנגלית. אתה מדבר על בינה מלאכותית. רצים קדימה. תוכנית של אנגלית דבורה מגיל גן שהייתה בתנועת מלקחיים עם חטיבות הביניים. היה קול קורא שהיה אמור להתרחב בחמש השנים הקרובות ולהחיל את זה על כל המערכות. הבנתי שהקול קורא לא יצא. אשמח לדעת אם זה כי זה מתעכב, כי זה הופסק, לדעת מה קורה עם זה. תוכנית מאוד חשובה.

אנו מאפשרים בגרות מיושנת. זה לא מאפשרים - זה חובה אלא אם כן אני טועה, תקן אותי – כי גם בבית, גם בבתי הספר לא כולם יודעים מה הולך לקרות. תלמידי כיתה י"א השנה חובתם- - -

י"א ממשיך בשיטה הישנה. זה רק י'. י"א קורונה.

אז הרפורמה הקודמת נמחקה לגמרי.

נכון.

זה אומר שמעוד שנה כל אלה שנכנסים ל-י', אתה לא מאפשר להם את הבחינה החיצונית - הם מחויבים בבחינה החיצונית. מספר בחינות הבגרות החיצוניות גדל.

נכון. חד משמעית.

כהערת סוגריים חשוב לי לומר – לא יודעת איך החזרת המבחנים המיושנים תתיישב עם הבינה המלאכותית ומתיישב עם חדשנות וכל מה שמוביל כאן, אבל זה אני שמה כמאמר מוסגר. בשביל בינה מלאכותית צריך ללמוד מיומנויות, לראות מה האתיקה – אגב לא שמעתי פה מילה על אתיקה בשימוש בבינה המלאכותית אבל זה דיון בפני עצמו. לא יודעת איך זה מתיישב עם היישון של המערכת.

החינוך המיוחד, שני דברים. אחד, הייתה ועדה שעבדה שנה. הקימו ועדה חדשה - הפסידו שנה.

בחוזר מנכ"ל אצלך שינה ל-3:10, בזמנך שלך, הגברתי השרה לשעבר.

אני מדברת על שני דברים שונים. אחד, הייתה ועדה שהוקמה כדי לראות איך משנים את מערך החינוך המיוחד ובונים אותו בצורה אופטימלית. כפי שאמרת אדוני השר, כסף לא חסר. הרבה מאוד כסף מושקע בחינוך המיוחד. המענים בשטח לא מראים באמת את הפרופורציות בין הכספים שמושקעים לבין מה שקורה. לכן הייתה ועדה שישבה משך שנה. היה אפשר להמשיך אותה. אותם אנשים שיושבים בוועדה החדשה שלך ישבו גם אז. השאלה אם לא היה נכון להמשיך ממה שהתחילו כדי לחסוך את השנה הזו.

שנית, יש מסמך שיצא בחינוך המיוחד שההורים התבקשו לחתום עם ויתור סודיות.

אתמול דיברנו עם השר. השר פתר את זה.

אני אענה לך על זה.

זה לא החינוך המיוחד, זה הורים לילדים חולים שפנו אליי אתמול. שפנו אליי אתמול ודיברו על חובת ויתור סודיות. תודה לקיש השר וליועצת המשפטית של משרד החינוך שבשעות לא שעות ואתמול בלילה ביטלה את זה.

תודה לראש הממשלה.

לא קשור לראש הממשלה. אנחנו לא בפוליטיקה. עם כל הכבוד, אתמול במינימום של שעות הבעיה הזו נפתרה. הורים פנו אליי ומייד קיבלו את זה. אני לא שרה וגם לא חברה בוועדה הזו.

תודה טלי על העדכון.

הקרדיטצזיה בהשכלה הגבוהה, שזה דבר חשוב ומבורך שנעשה כבר משלב התיכון, נעשה על תוכניות מיוחדות, על שיטות לימוד ייחודיות או על הבגרויות שברור לכולם שזה בטח לא הברות החדשה ישנה שהוספה למערכת? אשמח להבין איפה. חושבת שכל הוועדה תשמח לשמוע במיוחד על דברים טובים כאלה.

בחברה הערבית, נושא שפת אם, כל הסיפור של חיזוק לימודי השפה העברית היא זו הדבורה, שאנו יודעים שהם לומדים גם שם שפת אם, בכמה צורות. הנושא של העברית הוכנס כבר בשנה שעברה. מה שאתם מכניסים השנה זה תוספת על מה שהיה? כי זה היה חלק מתוכנית החומש – אגב של הממשלה שלפני כן. אנחנו רק לקחנו אותה ופרטנו אותה לפרוטות. אשמח לדעת אם מדובר בתוספת תקציבית.

נושא מצלמות במעונות. קודם כל אני מברכת על כך שסוף-סוף יצא התזכיר.

יצא כבר. לא עקבת.

יצא לפני חודש.

זה בדיוק אותו חוק שעלה במאי השנה ויכולתם להיות אחרי. התהליך הזה, מה שעלה במאי היה בדיוק התזכיר של משרד החינוך שנכתב בקדנציה הקודמת ואתם מביאים אותו עכשיו. חבל שבגלל פוליטיקה קטנה ההורים והגננות ומנהלות המעונות כולם משלמים- - -

יפעת, אם אני לא טועה אני חתום על החוק הזה איתך ביחד ובמליאה הצעתי לך לחוקק שבועיים ולהביא את זה עם הממשלה ביחד. הצעתי לך שבועיים ולא הסכמת ולכן השר החליט לעשות למידה עמוקה סביב הנושא.

איזה למידה עמוקה? המשרד שלו כתב את זה אבל לא משנה. דבר אחרון שזו הערה – יושבים פה מנהלים שחבל שלא נמצאים סביב השולחן. בסוף יש לזכור שמי שמוביל את המערכת הזו וכל הדברים היפים שהוצגו במצגת, בלי המנהלים לא יקרה דבר בשטח ובלי המורים לא יקרה שום דבר בשטח. חבל שהם לא סביב השולחן.

הם מופיעים ואני חושב שבשם בן דוד פה.

נשמח לקבל הרחבת הסקירה של מעונות היום.

נקבל. מאיר, אתה נמצא פה עם דוד, הוא עולה לכתה א'. אנו מברכים אותו שעולה לכיתה א' ואת כל ילדי ישראל שעולים איתו לכיתה א'.

בבקשה.

אומר רק מילה. אין פה ויכוח, יש פה גם היועצת המשפטית של משרד. אתמול בערב האירוע התחיל, נושא הילדים החולים בביתם. אנו נותנים להם לימוד לתוך הבית, מגיעים ועוזרים, ויש מקומות שבהם המצב הרפואי יש לו השלכות, ואנו צריכים להכיר את המצב הרפואי. במקומות האלה הייתה פנייה של המשרד, כמו שיש גם בביטוח לאומי ובמקומות אחרים לקבל מידע נוסף רפואי.

בשום מקום אין דבר כזה.

אשמח בלי הפרעות. גם יש פתרון. אנו במקום אחר. התחלנו במקום הטוב. יש צורך לקבל את המידע הזה כדי לדעת לתת את המענה החינוכי המתאים. במצב הזה הבקשה הראשונית שיצאה מהמשרד זה ויתור על סודיות. זה יצר דרישה וכעס מהורים רבים שאומרים שאנו לא מוכנים. פנתה אליי אתמול חבר הכנסת טלי גוטליב. אמרתי לה – אני מודה שאפילו לא הספקתי להעמיק בנושא ותראו איזה יופי המשרד עובד בלי שהשר עושה כלום.

זו שיטה טובה בממשלה שלכם. תנו למשרדים לעבוד.

די כבר. אתה רוצה שאומר לכם איך אתם התנהלתם? כבישים וכבישות? אולי תירגעו כבר? מספיק.

גלעד, במקום הזה לא נגעתי אבל תאמין לי שאם לא הייתי בכל המחוזות מסתובב ורואה את הבעיות, ומטפל בהן אחד-אחד היינו במקום אחר, אז הייתי מציע לך להיזהר בדבריך אבל במקום הזה אני רוצה לתת את הקרדיט כי באמת המקום הזה הוא לא מגיע לי. יש פה קרדיט לחברת הכנסת טלי גוטליב וליועצת המשפטית שדיברו ביניהם ובמקום ללכת למנגנון של נורמלי אופן, ילכו למנגנון ההפוך, לא צריך לקבל באופן גורף – וכשיש בקשה ספציפית יקבלו. תודה רבה על החשיבה הזו. לשם זה הולך.

אני לא מתחיל שיח עם כל אחד כי זה לא ייגמר. אמרתי לכם את הכיוון.

גברתי נקבע ל-3 בחודש דיון בנושא הזה. כל השאלות נוכל להעלות.

לא בטוח שלפי הסדר אבל קיבלתי תשובה שמחשבים חולקו כבר אלפים ועוד אלף עומד להיות מחולק, אז כנראה שהנושא זה מטופל. המנכ"ל יכול להתייחס לזה אחר כך.

ארצה להתייחס למגזר החרדי. במגזר החרדי אנו עושים מהלך שלא נעשה הרבה מאוד זמן. אנו מצרפים את המורים של המגזר החרדי לאופק חדש. המשמעות היא הרבה עומס על המשרד. אנו רושמים את הפרטים של כל מורה, את ההשכלה שלו, ההכשרה של והתגמול שלו נובע מכך. הם הופכים לראשונה להיות לא עובדי משרד ישירים אבל אנו מכירים את כל הפרטים שלהם – מה שלא ידענו קודם.

אתם דורשים מהם את מה שדורשים באופק חדש ועוד לתמורה, את השעות הפרטניות?

כן, פועלים לפי אופק חדש ולזה אנו מכוונים. המערכת מסתגלת לזה. זה אירוע סופר מורכב. זה לקלוט מספרים עצומים לתוך כל נושא תוכנת כוח אדם שלנו. לכן הגדרנו שבשלב הראשון אנו מתחילים עם הרשתות ששם זה בעלות אחת אז לפחות בעניין הזה יותר נוח. יש לנו מאות בעלויות נוספות שנצטרך להיכנס ולקלוט אתן, לא רק בחרדי – גם בנוצרי וגם בכל המקומות האחרים, וזה מהלך חשוב מאוד ומבורך. מוביל אותו השר חיים ביטון, מגיע לו כל הקרדיט בנושא.

לגבי הקול קורא ששאלת, הצטרפו אליו במסגרת הקודמת עשרה בתי ספר. רובם מלבד אחד לא מוגדרים חרדים אגב. יותר מסביב. עשינו בדיקה- - -

מעניין למה.

תוצאתית. אני ביקשתי שהתוכנית הזו תמשיך ותאפשר לאותם עשרה להמשיך. לא ראיתי ביקוש גדול שרוצה להמשיך מעבר.

תציעו לציבור. אתה יודע שהתשעה האלה זה כלום. יש 100 שיצטרפו.

דיברתם על תוכנית העברית במגזר הערבי. נמצאת פה שירין שמובילה את זה. לפי מה שאני זוכר - לא בטוח אבל חושב שזו תוכנית חדשה. לא מבוססת. אם תרצו היא יכולה להרחיב בזה.

כמה מילים - הנושא של להבהיר כמה דברים. עלה בעבר, חמש היחידות של התוכנית של בנט. התוכנית הזו המשאבים שלה אוגמו לתוך הגפן כשאת היית שרת חינוך.

זה לא נכון.

מ-80 מיליון ירד ל-10 מיליון. נמצא פה משה שגיא. את יכולה לשאול אותו. זה מה שקרה בתקופה שלך. אם את לא יודעת, תגידי שאת לא יודעת.

עם כל הכבוד, יש דברים שמדברים בעד עצמם. היה תקציב והייתה תוכנית גפן. התוכנית גם הופיעה בתקציב ולצדה גם היה גפן.

לא אני אגיד. אתן לסמנכ"ל הכספים שיגיד מה קרה לתקציב של התוכנית של בנט.

תפתחו את התקציב שהיה. יש תקציב כתוב שחור על גבי לבן. היה גפן שחור על גבי לבן.

האמת צריכה להיאמר. התוכנית הזו כתוכנית לאומית - לא רק התוכנית.

כך נראית המערכת. לבי לבי על הילדים, על המורים ועל כולם. ככה זה נראה.

יפעת, אני ער לדם הרע.

לא, אין לי דם רע.

יחד עם זאת, בואו ניגע בנקודות בצורה מקצועית כדי שנוכל להתחיל שנה בצורה מקצועית.

מאוד מקצועית.

אתן. משה שגיא יענה בהמשך.

קשה להם להיפרד מהכיסא.

לא רוצה להוציא אותך, בני.

היו כל כך הרבה דברים שלא התייחסת אליהם. מה זה קשור?

אני עונה בצורה ברורה – כדי לאגם תקציבים לגפן לקחו תוכניות לאומיות והכניסו אותן פנימה.

תוכנית לאומית לא יכולה להיות בגפן.

אתן למשה שגיא להגיב אבל כנראה קשה לחלק מהאנשים לשמוע את האמת. אני לא לקחתי שום החלטה בתקופתי בנוגע לתוכנית של בנט, נקודה. לכן הכול קרה לפני שנכנסתי לתפקיד ואם יש למישהו טענות לגבי התוכנית הזו, יכול לבדוק מה קרה לפני שנכנסתי לתפקיד.

שינית את רפורמת הבגרויות. אם זה היה כל כך חשוב לך יכולת לשנות גם את זה. נניח – חלאס. זה כמו עם התנ"ך – הרי לא הוספתם שעות תנ"ך אבל פגעתם- -

לגבי הרפורמה בבגרויות השר בכניסתו לתפקיד אמר שיבטל את זה ואכן ביטל. מוצא חן בעיניך, לא מוצא חן בעיניך- - -

אדוני היושב-ראש, הולכת להיות פה ועדה שבנויה אך ורק משרת החינוך לשעבר? גם אני ממתינה להגיד משהו. יש פה עוד חברי כנסת. זה לא הגיוני הדו שיח הזה. אם זו הוועדה והמטרה שלה לפוצץ את האירוע - אז זה דו שיח.

הוא עונה כרגע על השאלות.

אין ממש דם רע. ממש לא. אני מכבד מאוד את חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. מעריך אותה על העשייה. לקחנו גם דברים טובים מהרפורמה שניסתה להעביר, תיקנו את הדברים המאוד לא טובים לפחות לתפיסתי הסובייקטיבית, נישאר חלוקים, אבל עשינו מהלך שייצב את מערכת החינוך ואת בתי הספר ועשה ווין ווין לתפיסתי. לא אכנס למעבר לזה. ודאי גם העומס ירד, כי כל בגרות חיצונית היא היום על חצי מהחומר וחייבים בגרויות חיצוניות כי בלעדיהן לא נדע את הרמה של בתי הספר. במקומות האלה עשינו מה שצריך לעשות והובלנו את המקום למקום הרבה יותר טוב.

לגבי תוכנית ייחודית שלנו שהובלנו אותה השנה, שאלת לגבי האקדמיזציה איך זה עובד – זה מהלך משותף של מפקחי המקצוע עם המל"ג, עם הגדרת התוכן סביב אותה נקודת בגרות. הוא מחליף את הבגרות. הם לא עושים גם וגם, והימון שניתן במבחן האקדמי הוא שיתקבל לתעודת הבגרות. זה מבחן באוניברסיטה, שהאוניברסיטה מכתיבה, כל זה ביחד עם המפקחים שרואים את הקורס הדיגיטלי כולו. יש הכשרה למורים, הם מלווים ומעבירים את הקורס בכיתה. כל הכיתה עושה את זה ובסוף מקבלים כמו שתיארתי בלשון 6 נקודות זכות אקדמיות.

לגבי הנושא של אנגלית מגיל הגן, הפרויקט לצערי לא הוכיח עצמו. לא סגרנו אותו אבל לא הגדלנו אותו. השארנו אותו באותו היקף כפי שהיה. אני יודע שלכם היו תוכניות אחרות אבל מה לעשות, התוכניות שלנו בהתאם לתוצאות לא הוכיחו צורך בצמיחה.

חולקו אלפי מחשבים. את המספרים המדויקים יעביר המנכ"ל. בפירוש חולקו.

תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

שלום, אני לא חברה בוועדת חינוך – התכנסתי להגיע לכאן רק כדי להעלות מספר נקודות שקשורות לחינוך המיוחד. לפעמים צורם לי לשמוע גם כשאני שומעת את שרת החינוך לשעבר, את ההתעסקות בבגרויות ובמצוינות. מה שאותי מעניין - אני רוצה להודות לכל אנשי החינוך המיוחד באשר הם – מורים, גננות, כל מי שעוסק בתקשורת, העצמה, סייעות אדירות, מטפלות פארא רפואיות, מטפלות באומנות, כל סוגי הטיפול באשר הם. אני מודה אגב כך למלוות בהסעות שבלעדיהן אנו לא יכולים להתקיים בתוך המקום הזה. לפני החינוך הרגיל עומד החינוך המיוחד. אין לאף אחד פה זכות קיום אם לילדינו בחינוך המיוחד אין מסגרות הולמות. כשאני שומעת פה את התחשובים של עד 4 ועד 5, והורידו לנו 45 דקות, אני רוצה להבהיר משהו באשר לחינוך במיוחד – ילדי החינוך המיוחד לא יכולים לעבוד מיד ליד. לא בייביסיטר פותרת את הבעיה. לא היכולת שלי להביא להם סייעת או סייעת אחרת תפתור את הבעיה. אמרתי בוועדות שונות שהדרך לפתור את בעיית כוח האדם בתוך החינוך המיוחד זה להכניס את מערך השירות הלאומי ומורות חיילות כפי שהיה בתקופתנו וכך ממילא נשתמש בכוח אדם קיים שמתוקצב לו גם ככה בתוך התקציב דרך השירות הלאומי ודרך השירות הצבאי ואז נוכל לאפשר אוויר בתוך מסגרות החינוך המיוחד.

עוד דבר שאמרתי – אי אפשר לקבל, שמשרה מלאה של סייעות תהיה 8 שעות. אי אפשר לעבוד 8 שעות. חייבים להכיר בקיצור משרה מלאה. אני לא יכולה להיות עם הבת שלי 8 שעות רצוף. זה לא נורמלי. אני לא יכולה בקושי להיות 5 שעות רצוף. זה קשה מאוד. יש לקצר ולהכיר בזה שמשרה מלאה חייבת להיות פחות שעולת בגלל הסיזיפיות והמורכבות של העבודה הזו. צר לי לשטוח את זה במילים כי רק ככה יבינו. לעזור בגמילה, לעזור בשירותים, לסבול רעש של ילד אחד, כפייתיות אחת לצד עוד כפייתיות ולצד כפייתיות של עוד שמונה ילדים. זר לא יבין זאת. עם זה אנו מתמודדים וכשאתם מדברים פה על מצוינות - זה צורם באוזן כי יש לי ב"ה ילדים רגילים שיהיו בריאים וילד אחד לומד במכללת לוינסקי חינוך והוראה ואני גאה בו על זה. ילדים רגילים סו קולד ילמדו ויצליחו, מי יותר מי פחות, החיים זורמים ודינמיים והכול מסתדר. ילדי החינוך המיוחד – לא. זה לא קורה. מעונות הטיפול - זה לא קורה. לכן אני מתכנסת לומר לכם כמה דברים שהם קריטיים. גם באשר למלוות. בלי מלוות אין סיכוי להתחיל את יום החינוך המיוחד. מכירים להם במשרה של הסעה בבוקר לבד חזור, בקושי חמש שעות. מי יעבוד בזה? בכל מערך ההסעות זה פשוט סיוט. הילדים שלנו אם מישהו ייגע בהם, הם לא יודעים לספר לנו את זה. אם מישהו יתעלל בהם לעולם לא נדע בתוך מערך ההסעות. אם יהיה יחס מחפיר של נהג הסעות, אף אחד לא יידע. לכן אני אומרת כאן – החינוך המיוחד זה הדגל, זה הכול וזה לפני כל דבר אחר. כדי להצליח בזה אני מבקשת לחזק את כל הלוקחים בזה חלק. אני מבקשת מנציגי משרד החינוך לשקול את הפיילוט בעיריית ירושלים עם ליווי על ידי ההורים בלי לקצץ את התשלום שמעביר משרד החינוך עבור מלווי ההסעות כי יש הורים שעובדים בזה, עובדים בליווי ילדיהם, וזאת עבודה לכל דבר ולא ייתכן שיקצצו בתקציב קיים. ולבסוף תזכרו שבסופו של דבר אנו אנשים שעומדים על שתי רגלינו. ילדי החינוך המיוחד לעולם לא יעמדו באופן מלא על שתי רגליהם לצערי, ולעולם נהיה מחויבים להם בכבודם, בשלומם ובשלוותם. אגב כך מעונות היום שגם זה על השיח ואני יודעת שקיש השר מטפל בזה, ואני חייבת לומר שברגע שהשר נכנס לכל העניין, שכר הסייעות לא היה קל וזו הייתה משימת מופת שלו בזמן מאוד קצר. אני אסירת תודה לו על זה. באמת, עם מעורבות, עם שר האוצר, עם שיחות. אתם לא מבינים איזו מורכבות זו. הדלת פה פתוחה, ועל אף שאיני חברת ועדת החינוך, כפי שאמרתי אתמול להורים לילדים חולים, לאימא שפנתה אליי שהיא פה והגענו להבנה מאוד מהר – הדלת שלי פתוחה תמיד. אני לא האדם הכי נחמד עלי אדמות זה ידוע, אבל דבר אחד – את התקרה הזו אוריד ויש פתרונות שלא קשורים למשרד החינוך, יש עתירות מינהליות שמביאות דברים לכדי פתרון. יש אלף דברים אבל אנו לפני פתיחת שנה ואני פונה לאנשי משרד החינוך ולכל העוסקים במלאכה - אנו לא עושים טובה לאף אחד. זו החובה שלנו לתת שירות, החובה שלנו לדאוג לילדי ישראל וכל חבר כנסת פה זה חוצה מפה פוליטית. הדלת פתוחה בפני כל אחד. לא יהיה ילד שלא יהיה לו פתרון או לכל הפחות לא תהיה לו דלת פתוחה להשמיע את המורכבות של הבעיות, אם זה של ההורים, של המשפחה או של הילד.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. מכובדי, כבוד השר, המנכ"ל, הצלחה. החברה הערבית נאנקת תחת עול הפשיעה והאלימות, ולכן לא בכדי שוועדת המעקב לענייני החינוך בחברה הערבית דרשה – ואני מצטרף ששנת הלימוד הבאה הכותרת והנושא המרכזי יהיה מאבק בפשיעה ואלימות. זה יהיה הנושא המרכזי בשנת הלימודים הקרובה. למשל לשים את הצרכים של ילדים בהדרה חברתית או ילדים מוחלשים בראש סולם העדיפות. יש צורך לתגבר את מערך הייעוץ – ייעוץ פסיכולוגי. לפי דוח מבקר המדינה, 29% מהצעירים הערבים מוגדרים כחסרי מעש – ההגדה של זה: לא לומד, לא עובד ואין לו הכשרה מקצועית או, או, או. בחברה היהודית מדובר ב-14% אצל גברים, 17% אצל נשים. המספרים מדברים בעד עצמם. 30% מתושבי מדינת ישראל הם צעירים ערבים, ולכן מערכת החינוך היא כלי חשוב ביותר לטפל בנגע הזה מילדות. חינוך בבית אבל גם במערכת החינוך. ילדים ומורים ומנהלים ויועצים ויועצות. יש אלימות של תלמידים גם בתוך בתי הספר. אני אומר תמיד, שיש שני סוגי אלימות בחברה הערבית ובכלל – אלימות שהיא פשע מאורגן, זו אחריות של המדינה, של גופי הביטחון והאכיפה. הם האחראיים. אבל באלימות חברתית, למשל אלימות בתוך בית הספר או סכסוך בין שכנים או רצח נשים אנחנו אחראיים. האחריות היא שלנו, גם בבית, גם כמובילי דעת קהל, גם כמנהיגות, לטפל בנגע הזה ולהשריש אותו כבר מגיל ילדות, וחינוך בבית.

מכאן אני רוצה להגיע למעמד החינוך הערבי. במשרד החינוך יש אגף לחינוך ערבי. יש לנו דרישה רבת שנים להשוות את המעמד של החינוך הערבי במשרד החינוך לחינוך הממלכתי דתי, שיהיה מינהל. גם דרשנו זאת בממשלה הקודמת והבקשה שלנו לא נענתה, והממשלה שלפניה וזו שלפניה. אני לא מצליח להבין למה משרד החינוך מסרב להשוות את המעמד של החינוך הערבי עם חינוך ממלכתי דתי. שיהיה מינהל. למה אגף? שירין חאפי נטור נמצאת פה, היא עושה עבודה מצוינת. למה היא לא יכולה להיות ראש מינהל, לא ראש אגף?

אני מתייחס אליה כאל ראש מינהל. זה בסדר.

למה שלא תפתיע לטובה, ותעשה את זה באופן רשמי? לא יקרה כלום. בדקתי, זה לא פוגע בביטחון המדינה. נבד. בדוק.

עכשיו אני סומכת. אחמד טיבי אומר ביטחון המדינה – אני רגועה. בואו נתקדם למה שחשוב באמת בכנס הזה.

הוא אמר את זה בעברית, לא בערבית.

כשהייתי מורה תמיד היה לי ילד כמו נאור שירי. תמיד חיבקתי אותו כי היה משעשע את הכיתה. אבל זה כיף היה. אולי אני צריכה לשבת לידו.

השר דיבר על לימודי שפה. אני מהתומכים לחזק את לימודי השפה העברית בבתי ספר ערבים. זה כלי חשוב. גם השפה האנגלית. חשב לדעת שפות. זה נשק להתמודד עם הקשיים של החיים ולהסתגל בסביבה אבל חשוב גם לחזק את שפת האם.

נשק לא נשמע טוב מפיך. כשאתה אומר נשק אני פוחד מהדברים שלך.

לא אמרת את זה לאף חבר כנסת יהודי שמשתמשים בנשק.

תמיד אני אומר את זה גם. מלחמה ונשק זה לא מילים שצריך להשתמש בנושא החינוך. תמיד אני אומר. לא מלחמה ולא נשק. מאבק, אמצעי.

איזה אנשים נוראיים האנשים שמתחזים להיות נורמליים.

אני עושה את זה מתוך אהבה.

אני שומר על רמה מקסימלית של איפוק כי אנו בסדרת חינוך עכשיו.

חבל על ההערות האלה.

יש מודעות עצמית במשרד החינוך ללמד אנשים? גם חברי כנסת.

לגבי לימוד שפות, דיברתי על ערבית, אנגלית, עברית ושפת אם לחזק. אני רוצה לדבר על מבחן יעל כמכשול לקבלת ערבים לאוניברסיטאות. הציון 120 נדמה לי הנדרש הוא ציון גבוה והוא בלם בפני כניסת ערבים לאוניברסיטאות ואז הסטודנטים נאלצים ללכת לחו"ל, למקומות אחרים, ולהצליח, כאשר הם יכולים ללמוד במוסדות אקדמאיים בישראל ולחזק אותם במקום מבחני יעל בשנה הראשונה, לתת להם במוסד האקדמי קורסים לחיזוק שפה. בשנה הראשונה, כפי שמקובל בכל העולם. לא מחסום ומכשול להתקבל ללימודים אקדמיים. אפרופו בינה מלאכותית, אני תומך נלהב אבל יש להיזהר – יש פער בתשתיות בין החברה הערבית ליהודית, פער טכנולוגי, ואם לא לוקחים זאת בחשבון, זה יעצים את הפער בין שתי מערכות החינוך ובין שתי החברות – היהודית והערבית.

מורים הם הגורם החשוב ביותר במערכת החינוך. דוח מקנזי קבע את המרכזיות של המורה במערכת החינוך, ויש להשקיע יותר ויותר ויותר במורים. אדוני דיבר על החינוך המיוחד. זה נושא חשוב. יש להשקיע בו. יש פער גם בכיתות לימוד של חינוך מיוחד ושל חינוך כללי. יש מחסור של אלפי כיתות לימוד במערכת החינוך הערבית. בחינוך המיוחד במיוחד הבעיה אקוטית יותר ולכן יש לשים דגש על הנושא הזה.

אני רוצה לנצל את העובדה שגם המנכ"ל פה. מפמ"רים רבים יצאו לפנסיה בחינוך הערבי. מפמ"ר ספרות ערבית יצא לפנסיה, לא מונה לו מזמן מחליף. גם מפמ"רים של אזרחות ומחשבים עדיין לא מונו. חשוב שימונו אנשים בתפקידים האלה.

אני חוזר ואומר – משרד החינוך הוא אחד המשרדים עם הממשק הרחב ביותר לחברה הערבית ולכן חשיבותו רבה גם לתלמיד, גם להורים, גם לחברה בכללותה, ואחזור על מה שפתחתי בנושא הפשיעה והאלימות – זה משרד חשוב לטפל גם בנושא הזה, לא רק המשרד לביטחון פנים. תודה רבה.

תודה. אומר כמה מילים בהמשך למה שהעלית. כמובן שנושא האלימות - נכון שזה מאפיין היום לצערי את כל החברה ובטח במקומות בחברה הערבית שדיברת עליהם. אנו אכן ממוקדים בזה. שני דברים שהתייחסת אליהם ספציפית - נושא הבוגרים הצעירים בחברה הערבית. חלקם הולכים לאקדמיה ויש הרבה שמוצאים עצמם חסרי מעש. אנו בוחנים עכשיו את נושא ההכשרה המקצועית לפלח מסוים שלא מתאים לו אקדמיה לראות אם אפשר לייצר השכלה, י"ג, י"ד הכשרה מקצועית שתאפשר איזה מענה לפחות לפלח מסוים שמתאים לו וגם בנושא מבחני יעל – אנו בשיח של בחינה כרגע, עוד אין מסקנות או משהו שאני יכול לומר על זה. תודה.

תודה. אגב מבחני יעל אחמד, אני חושב שצריך לקדם את זה גם לעולים. זה גם מחסום כלפי מי שמגיע לישראל ובסוף מנסה להיכנס לאקדמיה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

תודה רבה. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם אבל אתייחס לנושא אחד בלבד ששני דברים שאמרת הדליקו לי נורות אדומות – או צהובות, כל אחד מהצד שלו בתל אביב. אחד, ה-75 גננות שאמרת שחסרות. כשהמשכת את הסקירה עשיתי בדיקה עם מנהלות ומנהלי אגפי חינוך. זה ממש לא המצב. דיברת על גננות. רק באזור המרכז בשלוש-ארבע שנים הצלחתי לבדוק ולקבל תשובות. המצב הרבה יותר חמור מזה. הדבר הנוסף שלדעתי חסר וחסרה התייחסות אליו – נושא הגיל הרך. ציינת שזיהית את כיתה ג' כגיל שבו המשרד צריך להתערב ולפתור המון בעיות שמתעוררות ועל ידי כך למנוע זאת בעתיד. בעיניי החינוך לגיל הרך זה מלידה והגיע הזמן שמשרד החינוך יבין שהילדים נולדים, ומאז יש לנו תקופת הזהב שהיא הגיל הרך שבו אנו צריכים לטפל בהם. אנו לא מגלים את הילדים שלנו מגיל 3 או מאז אנו מכירים בהם מהשעה 07:30 עד 13:00 אלא ילד יש לו יום שלם ושלוש שנים שלמות שהוא חי הרבה לפני. כל נושא הגיל הרך במדינה בעיניי גדול על משרד החינוך. חסר לי פה עוד נציג ממשלה – השר או סגן השר – כבר לא בטוח במעמדו - אבי מעוז. אני תוהה למה אין לנו מישהו שאמון במשרד – המשרד שלך הוא עצום. לפעמים אני מרגיש שלהתלונן בפניכם על הגיל הרך או כל נושא, זה גדול עליכם. אני לא אומר את זה מהמקום הרע אלא כי הגיל הרך במדינה מערבית צריך לקבל התייחסות הרבה יותר גדולה. כל פעם אתם מתייחסים אליו בנושא של מצלמות. המצלמות הפכו להיות חזות הכול. עכשיו אתה מכניס גם תוכנה מיוחדת שאפשר להלביש על מצלמות קיימות, אתה רק תכניס את התוכנה ותדע לנתח מצבים, יקפיצו לכם דגלים, את הפיקוח האון ליין, לא און ליין. תמיד זה שם.

אני חושב שהשר העלה את זה בעקבות המכתב שלכם, כשליש חברי הוועדה לכנס את הדיון סביב נושא המצלמות. לכן דיבר נקודתית.

אל תזלזל בנושאים.

אני לא מזלזל בפיקוח. מצלמות זה לא פיקוח. זה כלי לפקח אבל זה בטח לא חזות הפיקוח.

אבל זה פקוח מניעתי כל הזמן. זה סופר חשוב. כשאדם מצולם זה מניעה. עובדה שכשאתה יודע שאתה מצולם, זה גורם לך להתבטא באופן מסוים.

זה לא מנע מאף אחד היום – לא מכרמל מעודה ולא מהרוצחת של- - -

בלי המצלמות לא היית מגלה את המקרים האלה.

20,000 מטפלות – גיליתי את זה אבל לא מנעתי את זה, ומ-2018 אפילו פעם אחת לא מנעת את זה. אם הייתם שמים שם הדרכה יותר טובה, והיית מקשיבה למה שאמרתי לך ב-2018, היה משהו. אבל מה עשית עם זה? אתה צודק במאה אחוז, ותודה רבה על שאתה מעלה את הדברים.

אסביר. אני לא נגד המצלמות. אני חושב שזה כלי. אני חושב שפיקוח צריך להתבצע בצורה שאתה מגיע לגן או למעון, אתה נשאר שם לא שעה שעתיים. אתה לא מודיע שהולך להגיע ולעשות שם ביקורת. אתה נשאר שם כמה ימים, חווה את הגן כי מה שאתה יכול להסתיר בשעה שעתיים שאתה מגיע או ביום הראשון או השני, ביום השלישי אתה כבר לא יכול להסתיר. זו הדרך שבה אתה מעריך גן או מעון שאתה נמצא. זה כל הזמן סביב זה. אף אחד לא מתייחס לנשות ואנשי החינוך. אתם לא מכשירים אותם בכלל. אתה מדבר על משבר. יש פה בשקופית מס' 12 בסקירת המנכ"ל, וזה הזדמנות גם לומר לך בהצלחה וגם לברך את המנכ"ל היוצא שמשום מה נעלם - על עבודתו כי אני בטוח שיש לו חלק במה שאנו רואים פה עכשיו. אנו לא מדברים על הכשרות. אנו כל הזמן סובבים סביב הפיקוח, האכיפה. זה כלי, אני בעד זה, אבל זה לא הדרך להכשיר נשות ואנשי צוות. אף אחד לא מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה, שלפני חמישה חודשים עשינו דיון על תיקון תקנות שאמורות להיכנס מ-2018 מהחוק ששרת החינוך לשעבר העבירה בהיותה חברת כנסת. אף אחד לא טיפל בזה. אף אחד לא מדבר על 830 פעוטות שחווים אלימות, על הגנים שנסגרים, על היכולת של מעונות היום המפוקחים להסתכל במצלמות ולראות אם אפשר לתקן נשות צוות ועל ידי כך להכשירם. אתם מדברים על מצב משברי? אני שמח על התמונה המדהימה פה. אני מדבר רק על הגיל הרך. אנחנו במשבר תהומי בחינוך שנמשך למעלה מעשור. אין נשות צוות. אתה מדבר על גננות? אין סייעות. אתה פותח צהרונים בכל רשות מקומית או גני ילדים בכל רשות מקומית – זה חדר מלחמה. זה לא איוש צהרונים. יש דופק – אתה מתקבל. אתמול התפרסמה כתבה - היום אשמע את התגובה היותר ארוכה שלך בערוץ 13, על זה שדרך הפילטר שלכם שיצרתם לפני חמישה חודשים אמורים להתקבל נשות צוות או אנשי צוות שיש להם הכשרה, תעודה. אתם רואים שזה לא מתקיים. הגיעה מישהי אחרי צבא, תחקירנית, התקבלה להיות מחנכת ומורה לילדים בכיתה ב'. זה המשבר. אין ידיים עובדות. אין נשות צוות. אף אחד לא מדבר על זה. אתם מדברים על פיקוח. אף אחד לא מדבר. אתה יכול לומר שאתה מדבר על זה אבל לצערי הרב אני רואה את המשאבים שהמדינה הזו מקצה לדברים יותר חשובים. ה-14 מיליארד שקלים שהועברו פה לפני ארבעה חודשים בתקציב המדינה, שקל אחד לא הלך לנשות הצוות. אף אחד לא אמר: אני שם קו אדום – ואמרתי לך את זה גם בדיון הקודם – שים קו אדום, אין דיונים בוועדת החינוך עד שאלימות בגיל הרך לא נפתרים. לא מעבירים לא חוקים, לא תקציבים. שום דבר לא עובר. קודם כל הגיל הרך. אני מזכיר לך עוד משהו – בהסכמים הקואליציוניים שלכם של מפלגת ש"ס, המועצה לגיל הרך, הייתם אמורים להקים אותה. זוכר שאמרתי לך את זה? ואמרת לי: אל תדאג, תראה. הנה אני רואה. אנחנו שבעה חודשים אחרי. חוק הגיוס יגיע, ברור. ההפרדה במעיינות מגיעים אבל המועצה לשלום הגיל הרך לא הגיע. אפס שקלים הולך לזה. אין מה לעשות. זו המציאות במדינה שלנו. יש דברים הרבה יותר חשובים. אני יודע – תגיד – אנחנו עושים ועושים, אבל כבר למעלה מעשור עושים ועושים, ואני רוצה להזכיר לך, כי התשובה שאקבל זה משהו לשרת החינוך לשעבר – יש לי הרגשה שיש איזה פינג פונג. הפסיק בהיסטוריה של ממשלת השינוי שהייתה פה במשך שנה וחודשיים לא יכול להסתיר את הכישלון הדגול ביותר של ממשלות נתנהו שזה הכישלון בעשור החינוך שפשוט התפספס. בכלל לא אתחיל לדבר על החינוך המיוחד כי טלי ציינה את זה. שם הקריסה מטורפת. אין כלום ושום דבר לא הולך להיפתר כי אף אחד לא מקצה לזה תקציבים. זה עניין של תקציבים, זה עניין של מחשבה, זה עניין של לשים את הגיל הרך – במקום לשים אותו במשרד הרווחה, במשרד החינוך, בהנהגות ההורים, במשרד הכלכלה, כולם מתערבים בגיל הרך ואף אחד לא אומר: במקום שר מומצא למורשת ומשימות לאומיות נשים שר במשרד החינוך לגיל הרך.

זה לא קשור לתקציב.

זה הדבר הראשוני שצריך לעשות, לומר: יש בעיה – מקיימים שולחן אחד בממשלת ישראל שמטפל בזה. לא עשרה משרדים שונים.

אמרת את שבע פעמים בנאום שלך.

שבע זה מספר טיפולוגי ותודה שספרת לי.

מנהל הבית ספר שלא בדק?

בני, אני אוציא אותך החוצה. בבקשה, אדוני השר.

נאור, אשתדל לקחת את הדברים המהותיים שדיברת שבאים מדם ליבך לדברים הציניים שמיותרים. ראשית, אני מסכים איתך ברמת – המנכ"ל שעזב אסף צלאל עשה עבודה חשובה ויסודית ומלוא הערכה לכל העשייה שלו. אמרתי את זה בהרבה מאוד מקרים, ואם אתה חושב שגם הפעם נכון – הנה אני אומר את זה גם הפעם. זה ממש לא הוסתר.

לגבי סגן השר אבי מעוז, אפשר להיות ציניים ולומר שהוא שר חינוך. אמרתי ואני אומר את זה בפעם האלף.

קיבל רבע מיליארד שקלים.

הקשבתי לכל מילה שאתה אומר, אמרת גם דברים חשובים ולא הפרעתי לך. אני מגיב לדברים שלך, כנראה לא מגיב כפי שאתה אוהב ואתה לא מסוגל לשמוע. שוב - עם כל הכבוד לסגן השר אבי מעוז שאני מעריך אותו, אין לו שום השפעה בחינוך ומספיק להשתמש בו כקרדום אפילו לא יודע למה. תפסיקו.

לגבי החוסרי גננות, המנכ"ל יעבור על המספרים. 75 הוא מספר מוסמך. הוא מדבר על חוסרי גננות בחינוך הרגיל. יש לנו גם חוסרים בחינוך המיוחד. אתה כנראה מערבב. בחינוך המיוחד יש הרבה יותר חוסרים כי פתחנו הרבה יותר מסגרות בגלל הכסף שהזרמנו לאחרונה. כל האירוע בחינוך המיוחד לאור הגידול העצום בילדים שלא צפינו את כולו – עכשיו מתכנס לביצוע. דיברתי ויציג את זה המנכ"ל על הנושא של החוסר גננות בחינוך הרגיל.

אני לא יודע איך פספסת בדבריי, אבל דיברתי על המשבר, על חוסר באנשי צוות, והנושא הזה זה בעיה אמיתית, ויותר מזה אמרתי ואני אומר שכולם ישמעו – לפתוח את שנת הלימודים פ"ה כפי שנפתח את פ"ד לא נצליח. אני אומר את זה בצורה ברורה. אנחנו מדברים על הבעיות, מבינים את הבעיות ומטפלים בבעיות. פ"ד תיפתח, יש הסכם שכר מול ארגון המורים, זה אירוע אחר, אמרתי את זה מההתחלה אבל אנחנו עושים את כל המאמצים והמשרד ממוקד כבר חודשים רבים בחוסרים האלה. הקמנו לראשונה יחידת השמה של המשרד. עד היום המנהלים היו מתמודדים לבד. מנסים וככה. פעם ראשונה המשרד בצורה מאורגנת השווינו את הדאטא בייס של מי שסיים תעודות הוראה ומי שנמצא במערכת, השווינו, ראינו פערים ואיך אנו מכניסים חזרה אנשים פנימה. אפילו לא נגעתי בחלק מהדברים שעשינו. יש פה עבודה עצומה, יש צוות מעולה במשרד החינוך שממוקד ומבין את הבעיות.

אמרת חינוך בגיל הרך, למה כיתה ג'? אני מסכים איתך. זו הממשלה הראשונה שנוגעת ברצינות בנושא לידה עד 3. הכנסנו אותם למעונות היום.

מי העביר הכשרה? איך הממשלה הראשונה?

לא הממשלה הראשונה. השנייה. הינה תהיה מבסוטה.

דיברת בהקשר של חינוך חינם. זה הרמאות הכי גדולה.

חינוך בגיל הרך הוא קריטי. תכף נדבר. אני רוצה להסביר למה דיברתי על כיתה ג'. בהתפתחות הילד אתה צומח עם הגיל ואוסף שפה ובכיתה ג' אנו לראשונה מזהים פערים בפה בבסיס אוצר המילים של הילדים וזה גורם מרכזי שמייצר אחר כך את הפערים בהמשך. כלומר גם לו הייתי רוצה מאוד להבין מאיפה הפערים נוצרים, מאוד קשה לייצר את זה לפני כן. בכיתה ג' אני יודע איפה מתחיל פעם ראשונה. לכן כשהזכרתי את כיתה ג' על זה דיברתי, אבל נכון, לא דיברתי על כל מה שאנו עושים בגיל הרך ואנו עושים המון. מה קורה עכשיו שלא קרה לפני כן בנושא לידה עד 3 - אנו מעבירים קורסים לגננות של כל מעונות היום, ולוקחים כוח אדם מקצועי של המשרד שעובר במעונות ועובד עם סייעות ועם גננות, יש פה תמי ואינה. הם ידברו איתך ברמה המקצועית. הם העבירו את זה ממשרד הכלכלה בממשלה הקודמת למשרד החינוך. השלב הראשון היה שהתחילה איתו יפעת – בכלל רישום. אפילו לא היה רישום. יש אלפי גנים שנרשמים כל הזמן. רוב החינוך היום עדיין של הגנים בגילאים האלה זה מסגרות פרטיות. אנו במהלך שקורה ומתקדם ואנו מגדילים את מעונות היום וצריכים לטפל בבעיה של המטפלות. זו בעיה אקוטית ודיברתי עליה ובלי מטפלות טובות לא יהיה לך את זה, זה ברור אבל לומר שאנו לא מסתכלים על זה, זה מנותק מהמציאות. אבל אתה לא יכול מאפס למאה ביום אחד, וכן אנו ממוקדים ומשקיעים המון בגיל הרך. ואנו בנינו את זה מאפס, התחילו לפניי ובונים. אז יש הבדל בין לומר שהכול קשה ולא עושים כלום – זה לא נכון.

מעט מאוד.

יש אתגרים קשים מאוד במערכת החינוך. הדלקתי אותם פה, אפשר לחזור לראות את המשבר. יש אתגרים קשים במערכת החינוך והם לא נבנו ביום אחד או בשנה אחת, ברור. אגב זה תופעה עולמית – לא רק בישראל. החוסר בעובדי הוראה קיים בכל העולם, בעיקר החריף לאחר הקורונה אז אל תהיה מנותק מהמציאות, תסתכל למציאות בעיניים ותן פתרונות ותבין שהמשרד ועובד קשה.

אני לא מנותק מהמציאות ואף אחד לא אמר שהמשרד לא עובד קשה, אבל היכולת שלך לומר לי – רשמתי במצגת והעברנו את זה ועשינו – אני טוען שאתם שמים דגש – לא רק אתם; גם הכנסת הזו – תסתכל על מספר הדיונים, על מה קורה בוועדת חוקה – סתם אני מדבר עכשיו על ענישה. אנחנו ארבעה דיונים במהלך הפגרה.

אני מסתכל על משרד החינוך. תבוא למליאה ותיתן נאום חוצב להבות. אני מדבר על החינוך. זו ועדת החינוך.

ועדת החינוך היא הכלי ואתה יכול לעבור גם על הדיונים הקודמים ולראות בדיוק מה אמרנו לפני שישה ושבעה חודשים. הדברים האלה לא מטופלים.

אמרתי שב-12 אני חייב ללכת. שעה וחצי. המנכ"ל יחזור וימשיך עם המצגת.

ממשלת ישראל לא מעניין אותה חינוך לגיל הרך. כשמעניין אתכם לעשות הפיכה משטרית אתם עושים את זה בחודש וזה סדרי העדיפויות.

זה הדיון שאמור להיות.

אזרחי ישראל, תראו, דיון אחד פעם בשנה. זה ההבדל. זה הכול. דיון אחד פעם בשנה.

את לא מבינה מה הולך? יש פה עניין לנגח את הקואליציה. זה הדבר היחיד של האופוזיציה.

תודה רבה.

נושא חשוב שאף שר לא הצליח לטפל בו – יש 11,000 מורים ומורות ערבים מובטלים, ובעיית השיבוץ וההעברות. יש מורת שיוצאת מערבייה בחמש בבוקר, יש להם ילדים, נוסעות ללמד בדרום, בבאר שבע או בכפרים בסביבה. ולחזור אחר כך – איזה מין חיים אלה? לכן יש בעיה בשיטה הקיימת במשרד החינוך. אין שר שלא נפגשנו איתו לגבי הדבר הזה. זו בעיה כרונית שלא מוצאים לה פתרון. הצעתי פתרון חלקי - למה שמורים ערבים לא ייקלטו בבתי ספר יהודיים לא רק בנושא לימוד שפה ערבית אלא ביולוגיה, אנגלית, חינוך מיוחד, מתמטיקה, הכול. יש כמה מאות שכבר מלמדים בבתי ספר יהודיים. הם סיפור הצלחה מכל הבחינות, גם מבחינה חברתית.

נכון. גם בחינוך המיוחד הם נקלטים והם מעולים. מה השאלה?

לכן זה יכול לפתור באופן חלקי את הבעיה, מה עוד שיש מחסור אדוני במספר המורים בבתי ספר יהודיים בניגוד למערכת הערבית.

בדיוק.

חברים, אני שעה וחצי פה וצריך לצאת.

אבל יש לנו דברים. רצינו לשמוע תשובות.

זה דיון פגרה ואתה עוזב. יש פה ח"כים שלא דיברו.

אני הולך לפגישה עם שר האוצר ורן ארז. לבוא שעה וחצי- - -

זה זלזול בוועדת החינוך. יש פה ח"כים שלא דיברו. זה לא מספיק. דיון חשוב בוועדת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים – לא מספיק שתהיה רק שעה וחצי. תשקיע 3.5 שעות בדיון. עם כל הכבוד.

הערות חשובות וירכזו לי אותן – הצוות שלי נשאר פה ויעברו גם אליי ויש פה המנכ"ל. לגבי תשלומי הורים שהולך להיות הדיון הבא – לא יהיה שום שינוי בין תשפ"ג לתשפ"ד. לא עלייה. אנחנו באותן מסגרות ללא שום שינוי. חשוב היה לי לומר.

היו 15 מיליארד ₪ כספים קואליציוניים, במיליארד ₪ מחסלים את כל תשלומי ההורים.

לגבי הנגב - אי אפשר שנבוא בפגרה ולא נקבל זכות דיבור.

אבל המנכ"ל נמצא ושומע ומטפל בבעיות.

יוסף, הנושא עלה ואתה יודע, הנושא הזה קרוב לליבי ואני מטפל בו גם אישית.

אני רוצה לומר מפה שאני בטוח שכל חברי הוועדה יצטרפו אליי בברכות לכל התלמידים והתלמידות שחוזרות ללימודים, ולמורים ולכל אנשי ההוראה, לסייעות, למטפלות, לגננות, לכל המנהלים והמנהלות, אנשים שעושים עבודה מדהימה, מכשירים לנו את דור העתיד במסירות ולפעמים בתנאים קשים עם אתגרים עצומים. אנו במשרד מגויסים לעזור להם ובטוח שכך כולם. תודה רבה.

רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בבקשה.

אני חושב שבזה אפשר לסיים את הדיון. יש לי כבוד רב למנכ"ל החדש שנכנסת, בהצלחה, אבל השר שכך מזלזל בוועדת החינוך- -

יבגני, תודה רבה. אל תחלק ציונים לוועדה. אתה רוצה להישאר – תישאר. לא רוצה – מוזמן לצאת.

אני אשאר ואשמע את הדיון אבל זה לא בסדר.

עשינו עבודה.

אני מצטרף.

גם אני מצטרף. לא אשאר.

דפקת הופעה, קינלי. לא מתאים לך. רויטל, בבקשה. מצטרף. כל הכבוד. ממש בוגר.

הכול הצגה, בחייכם. משכו את הזמן בכוונה תחילה כדי שלא נדבר.

קטי. רויטל, בבקשה.

בוקר טוב. עו"ד רויטל לן כהן, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הבן שלי בן 20.5 כבר חייל. אני נמצאת פה מאז שהוא בן 3. מעולם לא היה שינוי כהוא זה במשהו שהעלינו פה, וזה לא משנה האם השר נשאר או לא, האם המנכ"ל נשאר או לא. יש לי הרבה מה לומר אבל בנזיקין יש מושג – אשם תורם. אני רוצה לומר למשרד החינוך – זה כבר לא ברמה של אשם תורם. אתם ממש גרמתם נזק ברשלנות ואפרט.

דיברו פה על זה שיש ילדים שעולים לכיתה א' וזה נורא שמח, כל שנה. מאז שאני פעילה 17 שנה, יש ילדים שלא עולים לכיתה א'. היום הראשון בכיתה א' זה חד פעמי ויש ילדים שלא זכו ליום הזה, לא זוכים ליום הזה השנה וכנראה ימשיכו לא לזכות ליום הזה כי כמו שאמר השר, זה הפתיע אותנו. סליחה, זה לא הפתיע אותנו וגם לא היה אמור להפתיע אתכם. כי אנו מתריעים. אני כבר לא מדברת על ניירות עמדה שאנו שולחים על דברים שאנו אומרים בוועדות, אנו מדברים את זה, אומרים את זה שנים, וכל שנה מחדש. גם מה שאמר היום, אתם יכולים ללכת לראות 17 ועדות אחורה מסוג זה. אותו דבר. העניין של התחזית של הגידול שהפתיע אתכם – לא הפתיע אתכם. בחייכם.

ראשית, הנושא של חינוך מכיל. חינוך מכיל אמיתי היה מביא את מערכת החינוך למצב כל כך הרבה יותר טוב לא רק מבחינת החוסרים שאתם חווים, לא רק מבחינת המסגרות החסרות והצוותים החסרים אלא גם אם היה חינוך מכיל והשיח היה אחר במשרד החינוך, גם לא הייתם צריכים שהנושא השנתי יהיה לדבר על החברה והקרעים והשסעים, כי זה לא מתחיל רק בנושאים פוליטיים אלא מתחיל בזה שמדירים מתוך החברה סוג מסוים של ילדים, והם לא ילדי החינוך המיוחד. הם תלמידים ככל התלמידים במערכת החינוך בישראל והגיע הזמן שנקרא להם תלמידים, חלקם בני 21 לא ילדים ובטח לא הילדים של החינוך המיוחד. הם תלמידים במדינת ישראל שזכאים לשירותי חינוך מיוחדים.

אחד הדברים שציינתם זה שתתחילו לתת שיעורי תנ"ך החל מכיתה ב' כחובה. אני מזכירה שדרך ארץ קדמה לתורה, ואם היו עושים הכלה מלאה ומדברים על הנושא החברתי והנושא של המגוון – לא להכיל את השונה. הם לא שונים.

הם כן שונים. אני חייבת להפריע לך.

את לא תפריעי לי. את אולי חברת כנסת אבל אני בזכות דיבור.

מותר לחבר כנסת להפריע. אני רוצה לומר שילדי החינוך המיוחד לצערי ובעצב, ולקח לי הרבה שנים להכיר בזה - הם לא כמו כולם. יש לזכור את זה.

אני בניגוד אליך לא לקח לי הרבה שנים. הילד שלי אובחן עם אוטיזם בגיל 3. הדבר הראשון שעשיתי זה סיפרתי לכל העולם, כולל הילד שלי.

אני לא מתווכחת. אין תחרות בצער.

את רק דורסת אותי. את דורסת אותי. את דורסת אותי.

ילדי החינוך המיוחד הם לא כמו כולם.

הם כמו כולם מהבחינה הזו שהם תלמידים במערכת החינוך.

האשם התורם. הטיית משאבים שבחוק ובחוזר מנכ"ל אתם מחויבים לתת קודם לתלמידים שמשולבים כדי לעודד את השילוב. לא רק שלא מטים את המשאבים לשילוב. בוועדות נוהגים בניגוד לחוק ובחוסר הגינות ולא רק דוחפים את ההורים ואומרים להם: עדיף לכם ללכת למסגרות הנפרדות אלא נותנים סלי תמיכה כה קטנים שגם מי שרוצה לא יכול. ואחר כך אתם אומרים כאן שהגידול הפתיע אתכם? אתם יצרתם אותו, אתם מעמיקים אותו. משנה לשנה אתם מעמיקים אותו. לא הכשרתם עד היום את צוותי החינוך כדי להיות מסוגלים לנהל כיתה הטרוגנית אפילו אם לא היו בה ילדים עם מוגבלויות ואתם ממשיכים לא להכשיר אותם מבחינת היכולת שלהם ללמד כיתה מגוונת. יש בכל העולם שיטה שנקראת UDL – UNIVERSAL DESIGNED LEARNING. אתם לא מאפשרים ללמוד אותה בין היתר כי אתם לא מתנגדים במועצה להשכלה גבוהה להפרדה שיש בין ההכשרה של מורים בחינוך הכללי למורים בחינוך המיוחד. בעולם אין דבר כזה שמורה סיים את לימודיו, קיבל תעודה, ויצא ללמד בלי שהוא יודע גם הרבה יותר מבסיסי בחינוך מיוחד. לא ייתכן שאנו ממשיכים לנהוג בדרך הזו שגורמת להפרדה ולהדרה ואז מתפלאים.

חוק חינוך חובה. אני רוצה לדעת מי אוכף אותו על המדינה כי אני יודעת מי אוכף על ההורים – הקב"סים. אבל אתם לא מקיימים את חוק חינוך מיוחד בזה שיש ילדים שאתם לא מסוגלים לתת להם את הזכות לחינוך. אני רוצה לדעת מי אוכף את זה עליכם את העובדה שיש מאות ובשנים הארונות אלפי תלמידים בבית. לא התלמידים החולים. תלמידים שפשוט לא מצאתם להם מקום או מכל מיני סיבות בחרתם לשלוח אותם הביתה.

לפני חודש-חודשיים היה כנס שעשיתם בנושא אובדנות בעיקר בקרב תלמידים עם מוגבלויות ודובר שם בעיקר על אוטיסטים. ישבתם בכנס, שמעתם את התלמידים לשעבר שהם היום אנשים מבוגרים, שדיברו על הצלקות שהשאירו בהם פרקטיקות שהיו נהוגות אז ונהוגות עדיין, ועדיין הילדים האלה סובלים מהפרקטיקות האלה. הם סובלים ואם אני מתנגדת לומר סובל – פה אני סומרת סובל. הם סובלים מפרקטיקות נהוגות בתוך המשרד כשהם כלואים שם. הם קהל שבוי כי יש חוק חינוך חובה. לא ייתכן שאתם ממשיכים להתעלם מזה.

בין היתר, התוכנית מלקות ללמידה, שהיא תוכנית מתעללת, מנוגדת לחוק ומנוגדת לאמנה הבין לאומית שאתם עוד שבוע תיאלצו להגן על הפרקטיקות האלה באו"ם ואני אהיה שם ואספר על הפרקטיקות האלה. תודה.

תודה רבה. דברים חשובים. חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יוסי טייב. תודה לכל צוותי ההוראה שהכינו, העמותות, ההורים, הארגונים הפעילים שהגיעו לדיון החשוב הזה.

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בעבר ולומר אותו שוב בצער. אם חברה פרטית הייתה מתארגנת לאירוע השיא שלה בשנה, פסטיבל הכי גדול שהיא משיקה כל שנה, ושבועיים לפני פתיחת הפסטיבל כל העובדים, אפילו חצי מהעובדים יוצאים לחופש – כך המצב שלנו נראה במשרד החינוך. פשוט היו פושטים רגל. במיוחד בחינוך המיוחד. אני אימא לשני ילדים חירשים ובמקביל כמובן לעבודה היום יומית והקייטנה שאני מפעילה עם הילדים, לא יודעת מה ההסעה של הילדים שלי, אם יהיה נהג, אם תהיה מלווה, איפה השיבוץ בגן יש הורים שלא יודעים עד יום יומיים לפני, כי פה העובד בחופש ושם הרכזת בחופש. אבל אנו שבועיים לפני פתיחת מערך שלם של כל התלמידים במדינת ישראל, וזה לא הגיוני שמשרד החינוך יוצא לחופש. שנה שעברה כינסתי בראשותי ועדת חינוך, ועדת המשנה לחינוך המשלב חודש לפני, ולצערי היה אותו מצב. גילינו את עומק הבעיה והקושי במערכת החינוך המיוחד. צריך לפחות שני דיונים בשנה כדי להתכונן לשנה הבאה או לפחות כל רבעון כדי להתכונן לשנה הבאה. זה מערך שלם של כל כך הרבה תלמידים. לא הגיוני שאנחנו יושבים פה שבועיים לפני פתית שנת הלימודים ורק מתחילים לדבר על הדברים. כל הנקודות שעולות פה היו צריכים לדבר עליהן הרבה-הרבה לפני.

דבר נוסף. לגבי קיצור כיתות התקשורת וגני התקשורת במערכת החינוך המיוחד ב-45 דקות, כולם אומרים שזה כולה 45 דקות אבל בפועל אני כאימא לשני ילדים חירשים שאני הרבה פעמים מקבלת מהנהג טלפון: אולי אקח את הילדים 10 דקות לפני? והנה המלוה הגיעה אז בואו נקצר בעוד 20 דקות לפני, הסייעת צריכה ללכת לאן שהוא – בואו נקצר בעוד חצי שעה לפני ואני כאימא מובילה את הנושא של אנשים עם מוגבלות מוצאת את עצמי מתמודדת עם אותו מערך וה-45 דקות האלה נהיים לשעה, שעה וחצי ואף שעתיים. אני מבינה שצוות ההוראה עייף וקשה לעבוד כל כך הרבה ברצף, ועם ילדים עם מוגבלות זה לא פשוט. יש הרבה פתרונות שעלו על השולחן, ואחד הפתרונות שאני הצעתי – כמו במערכת החינוך הכללית, אפשר לפתוח צהרון עם צוות הכשרה מתחלף, כל יום אותו צוות בשעות של סוף היום. הילדים יכולים להכיר אותם, להבין שזה הלו"ז, מקצועי, שמכשירים אותו ונותנים להם את ההכשרה, הכלים. לא מדברת על בייביסיטר. לתת את הזמן. נכון, זה השעתיים האחרונות של היום, הכי קשה. אבל אפשר לרתום את הצוות לדבר הזה. צריך להביא את התקציבים הנכונים. ככל שצוות החינוך יבנה את המערכת ואת התוכניות, גם לצהרונים עם החינוך המיוחד, גם לגני התקשורת וכל החינוך המיוחד, זה פשוט עניין של סדר העדיפויות. צריך צוות היגוי, ועדה שתפתח את זה ותעבוד על הנושא הזה, כל השעות בין 2 ל-5 ולעזור להורים להמשיך לעבוד. אותם ילדים יוכלו לקבל את התכנים ברמה הגבוהה ביותר.

אני רוצה לבקש מיושב-ראש הוועדה אם יוכל לעקוב אחרי הדברים, משרד החינוך שיטפלו בנושא.

כמובן מערך ההסעות לקראת פתיחת שנת הלימודים במצוקה מאוד קשה. נשמח שתתייחסו לדברים.

תודה רבה. חלק מהנקודות שהזכרת רשמתי אותם לפניי והשאלות יופנו למנכ"ל משרד החינוך כשיתחיל להציג.

עוד שאלה – האם יוקם חמ"ל נגיש ומיועד לקראת פתיחת שנת הלימודים לחינוך המיוחד? כל שנה יש כל כך הרבה בעיות להורים, מלווים, הסעות, שיבוצים. אני לא שמעתי על דבר כזה. אני בטוחה שהרבה הורים שנמצאים פה בוועדה ישמחו לדעת האם יש חמ"ל, מענה, כתובת שאפשר לפנות אליה ייעודית לחינוך המיוחד?

תודה רבה. הדר שקד איצקוביץ, אלו"ט.

ארצה להתייחס לשתי נקודות. ראשית, ועדות זכאות ואפיון חריגות, ואני בוחרת להתמקד בנקודה הזו כי זה שער הכניסה של התלמידים לשירותי החינוך המיוחד. אני מזכירה – גם דיברנו על בדיונים קודמים – תלמידים שאובחנו היום לאחר 31.3 יכולים להמתין שנה וחצי עד שתתחיל הזכאות שלהם לשירותי חינוך מיוחדים. זה מצב מאוד בעייתי ואף מסוכן, כי יכול להביא את התלמידים האלה למצבי קיצון, כשאין להם תמיכות וסיוע. זה משהו שכרוך בשינוי פעוט בחוזר מנכ"ל, אפילו לא בחוק. בכוחו של משרד החינוך לשנות את זה. חשוב לי לציין, שזה לא משהו ששווה לזרוק אותתו לוועדת שפירא כי מסקנות הוועדה יהיו בעוד הרבה זמן.

אציין שאדוני ביקש ממשרד החינוך נתונים בדיון הקודם לגבי כמות הבקשות לוועדות חריגות שהוגשו וכמות הוועדות החריגות שהתקיימו. נבקש שהנתונים גם יועברו.

לגבי אורך יום הלימודים, כידוע יש בג"ץ תלוי ועומד בנושא ואמור להיות דיון ביום רביעי הקרוב. אנו לא יודעים מה יהיו תוצאות העתירה. חשוב לי לדייק בנתונים, נזרקו פה מספרים של 25% בקצב הגידול. זה לא מדויק. דובר על גידול של 21% בכמות הכיתות ולא בסך הכול, שזה כולל את תלמידי השילוב, והנתון הסופי לגבי סך התלמידים עדיין לא קיים.

חשוב לציין שאי אפשר לומר שלא היו מודעים לקצב הגידול, כי זה הוא כתובת על הקיר כבר המון שנים. קצב הגידול הוא בין 14% ל-19% המון שנים, והיה למשרד החינוך מספיק זמן להיערך לגידול הזה. זה לא נעשה ואי אפשר לנקוט בשיטה של נעשה ונחשוב של קודם כל לפגוע בזכויות התלמידים ורק אחר כך לחשוב על הפתרון כפי שעושים עכשיו. מהנושא של קיצור ימי הלימודים וגם לנושאים היותר כלליים בחינוך, כשרואים שיש בעיה שקרבה ובאה יש להקדים תרופה למכה ולטפל בדברים ולא לחכות שנהיה בקריסה ובנפילה חופשית. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להעיר לגבי יציאת השר שלא נשאר לכל הדיון כי יש נושאים מאוד חשובים ויש היערכות לפתיחת שנת הלימודים. איך שהשר מתייחס לדיון הזה ככה תיראה פתיחת שנת הלימודים לצערי הרב לפחות באוכלוסייה הערבית בכלל והערבית הבדואית בנגב – כולם יודעים על משבר התקציב ברשויות הערביות, כבר אתמול היינו בהפגנה מול משרד הפנים וגם משרד האוצר. ביום שני יש שביתה כללית ברשויות המקומיות הערביות בגלל תקציבים שלא מעבירים אותם. כולם יודעים שמי שמכין את בתי הספר ומוסדות החינוך ל-1 בספטמבר זה לא משרד החינוך אלא הרשויות המקומיות. הם נמצאים עכשיו באמצע תהליך של שיבוצים והכנת בית הספר לקלוט את הילדים ב-1 בספטמבר. ראשי רשויות בכל המקומות מדברים בצורה חד משמעי וברורה שאין להם תקציב להמשיך את שיבוצי הקיץ, והתקציב לא עובר. השביתה ביום שני היא אזהרה. אם התקציבים ולכן רציתי את המעורבות הישירה של שר החינוך, אם אכפת לו מערכת החינוך, שב-1 בספטמבר ש-20% מהאוכלוסייה לא יפתחו את שנת הלימודים, זה המסר של ראשי הרשויות עם התקציבים לכל משרדי הממשלה וגם מענקי איזון יעברו לרשויות כדי גם לשלם לסייעות, גם למאבטחים וגם לסיים את שיבוצי הקיץ. לכן אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול, שתהיה התייחסות גם של המנכ"ל, גם שלך כיושב-ראש ועדת החינוך, מה עושים עם העברת התקציבים, כי אם לא יעברו תקציבים שמגיעים או בזכות והובטחו לרשויות, אנו לא נפתח את שת הלימודים על דעת ועד הורים ארצי בחברה הערבית. ועדת המעקב נמצאים פה של החינוך הערבי ואני רוצה שנשמע גם אותם וגם על דעת ראשי הרשויות– לא נפתח את שנת הלימודים.

ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתמקד בשלושה נושאים שגם עלו בדיון בוועדת החינוך ורציתי התייחסות של השר. מדברים על חשיבות הגיל הרך, המעבר גם למשרד חינוך אבל הבעיה המהותית, הקשה, הכואבת שגם אתה מודע לה וגם כל חברי הכנסת שנמצאים מודעים לה – 5,000 תלמידים עלה אצלך בדיון בוועדה. שום התייחסות. כמעט ארבעה חודשים, קיימנו את הדיון, היה גם דיון אחר ביום הנגב על גילאי 3 עד 5 שאין להם מסגרת חינוך. אני רציתי בדיון הזה לשמוע את שר החינוך מה התשובה שלו להורים בנגב על 5,045 ילדים, כבוד המנכ"ל, שאין להם מסגרת בכפרים הלא מוכרים. אלה מספרים שלא אנחנו המצאנו – הממ"מ, מרכז המחקר בכנסת, ועדת החינוך, היושב-ראש, הנתונים נמצאים ואין שום מענה. אי אפשר לפתוח את שנת הלימודים בצורה כזו וחבל שוב שהשר לא מצא לנכון להישאר ולתת תשובה ל-5,045 ילדים שלא נמצאים במערכת החינוך.

הנושא השני שמאיים על פתיחת שנת הלימודים – חברי אחמד טיבי, גם השר דיבר על אלימות ופשיעות ורצח בחברה הערבית. בתי הספר שלנו מאוימים. נושא אבטחת מוסדות החינוך בחצי השנה האחרונה – העליתי את זה בכמה מקומות. קיימנו על זה דיון גם עם שר החינוך, גם המשרד לביטחון לאומי, היה דיון בוועדה אצל צביקה פוגל, ומשום מה, אין שום מענה עד רגע זה. כבוד היושב-ראש, כבוד המנכ"ל, רק ל-23% מבתי הספר בנגב יש מאבטח. כולנו מודעים, שבשנה האחרונה גם מנהלים, גם מורים, בנגב, גם בלוד, גם בא-רבה נפגעו בתוך בתי הספר. הטרור האזרחי המשתולל, הפשיעה, ארגני הפשיעה הגיעו למערכת החינוך. יש לספק את הביטחון. הגשנו הצעת תקציב גם על ידי מרכז המחקר שהוכנה, ומשום מה אין. אי אפשר להשאיר 75% ממוסדות החינוך בחברה הערבית בנגב ו-40% בגליל ובמשולש ללא אבטחת מוסדות חינוך. תראה לי מוסד חינוך אחד בחברה הישראלית היהודית שאין לו אבטחה. יפתחו שנת לימודים? לא. אז הילדים שלנו שווים פחות?

והיום האמיתי היום הוא הטרור האזרחי וארגוני הפשיעה שמאיימים על בתי הספר. לכן גם פה רציתי תשובה חד משמעית – האם שר החינוך יכול לתת מענה או לא? אם הוא לא יכול לספק ביטחון לילדים האלה, האחריות עליו על כל מה שקורה בתוך מערכת החינוך, כל פגיעה בילד, במורה, במנהל במערכת החינוך הערבית במוסדות, אם לא מספקים את האבטחה זה על שר החינוך והמשרד לביטחון לאומי שגם אשמח לתגובתם.

כבוד היושב-ראש, נושא נוסף שגם מאיים על פתיחת שנת הלימודים בחברה הערבית הבדואית בנגב – נושא ההסעות. שנינו דיברנו על זה ועד כה לא קיבלנו שום תשובה. יש שתי מועצות אזוריות בנגב בדואיות - אחת, אל קאסום. השנייה, נווה מדבר. בשנתיים האחרונות כל מערך ההסעות ואלפי ילדים ומיליוני שקלים מושקעים בהסעות האלה. בשנתיים האחרונות במועצה האזורית אל קאסום העבירו את הביצוע של ההסעות האלה לאשכול נגב מזרחי. משרד החינוך השנה מנסה לקדם, גם להעביר את ההסעות במועצה אזורית נווה מדבר. מדובר בכ-15,000. המועצה האזורית נווה מדבר נותנת שירות לילדים האלה כי הם באים מהכפרים הלא מוכרים, והם מבצעים את ההסעות על הצד הטוב ביותר. אם מעבירים את ההסעות לאשכול, וחבל ששר החינוך וגם שרת החינוך לשעבר, שהעבירו את הכסף לאשכול, ההסעות, מה תעריף ההסעות שמשרד החינוך מעביר לאשכול ומה הוא מעביר למועצה אזורית אל קאסום נווה מדבר כיום? הוא מעביר פי שלושה למועצות האזוריות האלה. גם למועצות האזוריות היהודיות יש תעריף שונה לגבי הסעות, ובאים לשפוט את נווה מדבר על ביצוע ההסעות. קודם כל תשווה בתעריף בין ילד לילד. אין הבדל בין ילד במועצה אזורית נווה מדבר ומועצה אזורית בני שמעון, מרחבים או תמר. אין שום הבדל. ומשרד החינוך, אני רוצה תשובה חד משמעית – האם התעריף שווה? אני אומר לכם – לא שווה. התעריף שמשלמים היום לאשכול נגב מזרחי, האם זה אותו תעריף שמשלמים לנווה מדבר? לא אותו תעריף. לכן אני מבקש חד משמעית – אחת, להשוות את התעריף במועצות האזוריות בנגב. אין הבדל בין ערבים ליהודים. אותו תעריף צריך גם למועצות אזוריות יהודיות וערביות. הדבר השני, לגבי ההסעות בנווה מדבר, שיישארו במועצה עם התעריף של האשכול. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

אדוני, צהריים טובים. גם אני אצטרך לדברי קודמי ואומר שעם כל הכבוד ללו"ז העמוס של שר החינוך, וטוב שהוא ניגש סוף-סוף לשבת עם ראשי ארגון המורים שמקיימים ישיבה ודאי בתקופת הפגרה של הכנה לשנת הלימודים, ראוי שהשר יקצה זמן ממושך יותר.

לא קל העלות את הנושאים שאני מבקש להעלות אחרי ששמענו את דברי הדוברים והדוברות הקודמים שהתמקדו בכל הנוגע לחינוך המיוחד. זה אתגר קשה שמונח לפתח כולנו, אבל יש גם סוגיות נוספות שאחרי ההצגה החשובה של אותם דוברים ודוברות אני מבקש לקבל עליהן תשובות מצד המנכ"ל.

ראשית אציין שצר לי שבישיבה מסוג זה לא נמצאים ראשי ארגני המורים, ושהפתיחה והצגת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים לא נעשית במעמד שבו גם נציגי ראשת וראש ארגוני המורים יושבים אתנו וגם הם משמיעים את הפרספקטיבה שלהם.

אני מייצג את הסתדרות המורים. אני מחכה לרשות הדיבור.

אני יודע שאתה כאן ואני עדיין חושב שיש לשאול למה אנו נמצאים במצב שבו בישיבה כה חשובה אין נוכחות של שני ראשי ארגוני המורים לצד השר, אני לא אומר את זה בביקורת על ארגוני המורים, כי אי אפשר להתעלם מהעובדה, שבשנה האחרונה אנו נמצאים במציאות של סכסוך עבודה קשה מאוד עם אחד משני ארגוני המורים. זה בסדר גמור שהשר עכשיו נכנס לזירת המשא מתן אחרי שמשרד החינוך לצערי כמעט לא היה מעורב בעניין לאור השליטה של אגף התקציבים בעניין. הלוואי שיצליחו לרבע את המעגל ושנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים תיפתח כסדרה – אבל מה יהיה על אותם תלמידי תיכון שממתינים כבר חודשים לקבל ציונים, להבין מה מצבם, להיערך לפתיחת שנת הלימודים החדשה בהחלטה על איזה בגרויות הם רוצים לחזור, מה הם צריכים לשפר? צר לי ששר האוצר לא כאן כי צריך לומר, ואני מסכים עם אמירתו – לא כל האתגרים הם מתקופת כהונתה של הממשלה האחרונה. הכול נכון. העובדה שמאות-אלפי תלמידי תיכון נפגעו בחצי שנה האחרונה פגיעה קשה, ואנו מדברים על הדור של התלמידים שחווה את הקורונה, וחצי שנה אין שום התקדמות ושום פתרון זה חד משמעית אחריות שר החינוך המכהן. יש גם גבול לפיזור האחריות. העובדה, שהמשבר הדרמטי בתיכונים לא נפתר, שאין ציוני מגן ואין ציוני בגרות, ולא התקיימו פעולות משלימות במשך כל שנת הלימודים האחרונה היו אירועי סיום לבוגרי י"ב, ולא הייתה פרידה נאותה מאותם תלמידים – לפתח מי זה יושב? תמיד האנשים זה אנשי אגף תקציבים במשרד האוצר? מדוע שר החינוך לא דפק על השולחן עוד במהלך שנת הלימודים האחרונה ואמר: אני כשר חינוך לא מוכן להמשך הביזיון הזה? זה דבר שהוא לא יכול לחמוק מאחריות, וזה חד משמעית מונח לפתחו.

אודה להתייחסויות המנכ"ל לעניינים הבאים. שמענו על התוספות האדירות שניתנו לטובת החינוך החרדי על מסגרותיו השונות. לא ברור לי מדוע זה היה צריך להגיע בהסכמים קואליציוניים, אם מדובר בהשוואת תנאים – לא ברור. אם מדובר במהלך פדגוגי שמתחייב מהחוק, מה בין זה לבין הסכמים קואליציוניים? אבל נשים את זה רגע בצד. שלא יהיו כספים קואליציוניים, אז המורם בחינוך החרדי לא צריכים להיות בתוך הרפורמות ולעמוד בדרישות? לחלוטין לא ברור המהלך הזה של הכספים הקואליציוניים אבל יש מציאות מסוימת. אני מבקש לדעת מאדוני המנכ"ל כמה מתוך הסכום התוספתי לחינוך החרדי בשנת הלימודים הקרובה מוקדש לחיזוק הפיקוח הפדגוגי על שתי הרשתות, ובמיוחד על מוסדות הפטור לאור הממצאים החמורים מאוד של דוח מבקר המדינה בנושא הזה במספרים. אנו יודעים כמה כסף יש בהסכמים הקואליציוניים, תוספתי לחינוך החרדי. כמה כסף יושקע בתגבור המערך שמבקר המדינה קבע שהוא מערך כושל, לא מספק שלא מעניק פיקוח פדגוגי ראוי ברשתות החרדיות?

הדבר השני שאני מבקש לשאול וקשור לדיון הבא - שערורייה בעיניי ששר החינוך לא נשאר לדיון על תשלומי הורים. אין דרך ליישב בין הרעיון של חינוך חובה חינם למושג של תשלומי הורים. אני לא מכיר תופעה דומה, וזה לא הכהונה של הממשלה הזאת אבל אני לא מכיר עוד תופעה דומה של סתירה מובנית בתוך ההתנהלות שלנו. יש חוק שאומר חינוך חינם, והממשלות כולן והכנסות מאשרות את זה. אפילו בדברים שאתה לא אומר: זה תוספת שהורים רוצים. ביטוח. ההורים משלמים ביטוח על שהיית ילדיהם במוסדות החינוך. הרי זה אבסורד שלא נתפס. אם אני צודק בחישוב גס, במיליארד עד מיליארד וחצי שקל היו פוטרים את כל ההורים במדינת ישראל מתשלומי הורים. איני מצליח להבין- - -

מרשות וחובה. לא תל"ן.

כן. אני מדבר על תשלומי הורים הבסיס ביותר – תל"ן, דיון אחר, רשויות מקומיות צריכות להשתתף וכו'. איך ייתכן, עם הסכומים בהסכמים הקואליציוניים, עם הגידול בתקציב המדינה, שאנחנו חברי הכנסת ממשיכים עם המשחק הזה של תשלומי הורים? עם כל הכבוד, מדינת ישראל עם תקציב של חצי טריליון ₪ יכולה הייתה לוותר על תשלומי החובה ותשלומי הרשות. ראינו מה קרה בתקציב הזה עם הסכמים קואליציוניים, אז איך לא נמצא מיליארד ₪ בעידן הזה של יוקר המחיה כדי להקל על כל ההורים כאן במדינת ישראל בסכומים שמתקבצים בסוף למאות רבות של שקלים?

לעניין החינוך הממלכתי. שמעתי את ההצהרות של שר החינוך לגבי תפקידו של סגן השר אבי מעוז אבל אם זיכרוני אינו מטעני, משרד החינוך לפני שבועות אחדים קבע קביעה מוזרה של פסילת התוכניות של פורום המשפחות השכולות אחרי שנים ארוכות שבהן הגוף הזה שפועל בהתאם לדיני מדינת ישראל, עמותה מוכרת שמפעילה פעולות חינוך, פסלו את התוכניות של הגוף הזה אחרי שנים ארוכות שהגוף מציע תוכניותיו לבתי ספר. אז אני לא צריך את אבי מעוז. די לי בשר קיש ושלא יכחיש שיש פה החלטה רק של דרגים מקצועיים כי כולנו יודעים שהשר קיש בעצמו התבטא נגד פורום המשפחות השכולות. אני רוצה להבין – עכשיו נמצא פה רק המנכ"ל של הנהגת משרד החינוך, אולי של השר בנושא הזה של הגנה על ערכי החינוך הממלכתי שמדברים בין השאר על חינוך לשלום ולסובלנות בין יחידים ובין עמים? זה חלק ממטרות החינוך הממלכתי. זה כתוב – מטרה מס' 2 במטרות החינוך הממלכתי, ומי תוקע לידינו שהמקרתיזם הזה שבו השר לא אוהב פעילות של איזה ארגון ליברלי או שמאלני לא תמשיך עכשיו? אז מי צריך את אבי מעוז כשיש השר קיש?

אין לי ספק שגם אתה לא תסכים שישוו ילדי חיילים- - -

אני זוכר את הדיון שבו- -

עמדת הוועדה הייתה ברורה בנושא - מדינת ישראל לא תיתן מקום להשוואה בין חיילים שמוסרים נפשם להגנת המולדת וילדי מחבלים, נקודה.

אדוני, עם כל הכבוד לך כיושב-ראש הוועדה, אתה לא מכיר את התוכניות המוצעות. הייתה פה התערבות מקרתיסטית. את הדיון הביזיוני שהתקיים בוועדה הזו שבו חבר כנסת הרשה לעצמו לאיים על מנהלת של אחד מכפרי הנוער המפוארים במדינת ישראל כי אירחה את אותו מחנה קיץ שבסוף למרות כל איומיו של אותו בריון קיקיוני שיושב בבית הזה, המחנה הזה התקיים והוכתר בהצלחה, זה שאתה הרשית לו להלך אימים על מנהלת מוכשרת זבו כר הייתה בחירה- -

מוכשרת ואמיצה.

מוכשרת ואמיצה. זוכת פרסי חינוך, אבל זה עניין שלך. אתה יושב-ראש הוועדה. אני מתעניין בגישה ובאווירה העכורה, שבה השר מרשה לעצמו להקרין את דרגי המקצוע, איזה גופים הוא רוצה לפסול, בלי תשתית עובדתית, על סמך מסע הסתה פופוליסטי, והאם אנו צפויים להמשך המגמה הזו של התערבות השר ולשכתו בלחצים פוליטיים של כל מיני ארגוני ימין קיצוני לגבי מה שנכנס לתוך בתי הספר הממלכתיים – לא הממלכתיים דתיים ולא החרדים.

בהקשר הזה אני מבקש לדעת, אדוני המנכ"ל, מה התקציב ומה התשומות שאתם משקיעים בתחום של חינוך לחיים משותפים, לעידוד מפגשים בין תלמידים ממסלולי חינוך שונים? מערכת החינוך הציבורית בישראל היא אחת המופרדות ביותר במדינות המתקדמות. תלמידים חרדים לומדים לבד, תלמידים יהודים לומדים לבד, תלמידים לומדי ערבית לומדים לבד. תלמידים עם כיפות סרוגות לומדים לבד. אוטונומיה תרבותית. מה המשרד עושה בשביל לבנות את הגשרים בין הקהלים והאוכלוסיות? זה נורא יפה לשים כותרת שהנושא השנה יהיה חברה במחלוקת. אני מבקש לדעת מתוך תקציב של כמעט 80 מיליארד ₪ במערכת החינוך, מה המספר, כמה כסף משרד החינוך משקיע השנה הזו בתקנות תמיכה, בתוכניות יזומות של המשרד, במהלכים לנושא המפגשים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות?

תוכנית חיים בשותפות, שעבדו עילה שנה שיצא ופורסם, ובוטל.

העיקר יש כותרת – חברה במחלוקת, אבל כל דבר שמרחי מדיאלוג, מסובלנות, מהכרת האחר, מהכלה.

רק מייצר את המחלוקת. זו הבעיה. אהבת האחר, קודם תעשו את זה בבתי הספר הייחודיים שהקמתם.

ועוד שתי שאלות אחרונות אדוני. נשמעות טענות רבות – לטעמי מוצדקות - נגד ספר לימודי האזרחות בתיכונים, בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי. הטענות לטעמי מוצדקות. אני רוצה לשמוע מאדוני המנכ"ל, האם בכוונתו להורות על בחינת הטענות הללו לעומק, והשאלה השנייה שקשורה בזה - ביתר מקצועות החובה קיים מגוון גדול בהרבה של ספרי הוראה, בייחוד בתחומי מדעי הרוח, מדעי הספר. מדוע בתחום האזרחות יש מגוון כה מצומצם של חומרי הוראה שמקשה על בתי הספר הממלכתיים לבחור בין הספרים השונים, ובין תוכניות הלימוד השונות? מדוע דווקא בתחום הזה יש דוקטרינציה די דרמטית שהולכת לכיוון אחד? אני מבקש גם לדעת, אדוני המנכ"ל, האם מתקיימת ביניכם לבין משרד העבודה ומשרד האוצר עבודת מטה כלשהי לנושא התאמת חופשות בתי הספר וימי החופש של ההורים? כי זו עוד סוגיה שמדובר בה עשרות שנים. התחושה היא ששום דבר לא מתקדם. זה בעיקר לא לפתחו של משרד החינוך אבל המציאות היא האמת בלתי אפשרית. תודה.

תודה רבה. למרות חילוקי הדעות הנקודתיים שיש בינינו, אם כל הח"כים היו מתמקדים בשאלות מהותיות, אולי הדיון היה נראה אחרת. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לכולם. אני נמצא, מקשיב. רוצה בהזדמנות זו להודות לשר על האמון שנתן לי בשבועיים האחרונים להוביל את מערכת החינוך בתקופה גם קשה וגם בתזמון מאוד מורכב. אני רוצה להודות כאן לכל החברים והמשתתפים, הנהלת המשרד, השלטון המקומי, הנהגת ההורים, חברות הכנסת, חברי הכנסת, מועצת תלמידים, כלל השותפים, מנהלים, כלל השותפים שנמצאים פה. הקשבתי פה קשב רב. אני מציע שאציג את הדברים שרצינו להציג לקראת פתיחת שנת הלימודים, ואם יהיו שאלות, חלק אתייחס ונמצאים פה גם אנשי המקצוע הרלוונטיים – יוסיפו בהתאם כדי לדייק את הדברים.

נתחיל בתמונת מצב מערכת החינוך, אדוני היושב-ראש. אנו רואים פה תמונת מצב של סך הכול תלמידים לקראת פ"ד, 2 מיליון ו-535 תלמידים, מיליון ו-996 תלמידים בבתי ספר ועוד 539,000 בגני ילדים. לגבי הילדים של החינוך המיוחד או זכאי חינוך מיוחד, זה קרוב ל-227,000 תלמידים. כמובן, הנתונים הם משתנים. אגב הערה לנתונים ודברים שנזרקו פה - הכול פה דינמי ומשתנה. אנו לפני פתיחת שנת לימודים והדברים משתנים - גם המספרים כי צריך לדוח וגם נושא המורים שתכף אתייחס.

לגבי אנשי החינוך, יש לנו 231,300 עובדי הוראה, מתוכם 204,200 מורים ומורות ומעל 24,000 גננות. מנהלי מוסדות חינוך – 5,560. מוסדות גני ילדים ובתי ספר – יש לנו 27,960 מוסדות חינוך שמחולקים 21,990 גני ילדים ועוד 5,580 בתי ספר. כיתות בפועל - קרוב ל-83,000 כיתות. זה הצפי. אני מניח שהדברים או ידוייקו של פ"ד ישתנו לקראת פתיחת השנה.

לגבי מחסור בעובדי הוראה, לפני הנתונים, איני מחדש פה כלום אבל יש משבר גדול מאוד בהון האנושי הרמה הלאומית – לדעתי גם ברמה העולמית. יש מחסור גדול מאוד בעובדים, לא משנה אם זה במשטרה, שוטרים, פסיכולוגים, יועצים, מורים, גננות, סייעות, מטפלות ועוד. זה לא קרה אתמול ולא קרה שלשום. העוצמה שקרתה לקראת פ"ד ובגודל של המחסור הוא גדול. תמיד היו חסרים מורים וגננות, תמיד יש בעיה והייתה בעיה בחינוך המיוחד – הבעיה היא לא חינוך המיוחד אלא בילדים עם צרכים מיוחדים והחינוך המיוחד הוא ספינה לתפארת, אבל תמיד היו חסרים. הבעיה היא העוצמות והכמויות; זה נובע מאטמוספירה חברתית לאומית. זה קורה לדעתי לא רק בארץ אלא גם בעולם שמחייב אותנו להיערכות מחדש לכל נושא כוח האדם או טיפוח הון אנושי לטווח קצר ולטווח ארוך. טווח קצר זה מחר, פ"ד, וטווח ארוך זה פ"ה והלאה. אדבר על זה בהמשך.

מאיפה מבוסס הנתונים של חסר באנשי חינוך?

קודם כל אציג את כל החסר בצוותי מורים. יש פה תמונת מצב מתחילת יוני. ביוני היינו בסך של מעל 5,000 מורים, 6,549 מורים, עובדי הוראה בסך הכול. יש פה הפילוח, 1,280 מיוחד, גננות – 640, 4,400 מורים שהיו חסרים לפני כחודש וחצי. נכון להיום, ואלה הנתונים נכון לרגע זה – ראיתי פה את הוויכוחים - הם משתנים ודינמיים אבל אלה הנתונים. יש לנו מחסור כרגע, נכון לצהריים, 3,3079 עובדי הוראה, כולל חינוך מיוחד. מתוכם בחינוך הרגיל חסרים 2,520 מורים ו-75 גננות. מתוכם 56 גננות שהן מנהלות גן, מה שהציג השר כנתון, הנתון מדויק ונכון לגבי החינוך הרגיל. בחינוך המיוחד מסרים מ-6,500, נכון להיום חסרים 784 מורים וגננות ומתוכם 237 גננת חינוך מיוחד, ומתוך 237 גננות חינוך מיוחד - 79 מנהלות הן מנהלות גן.

זה אם הן לא חולות או חסרות במערכת. רפואה שלמה לכולם. שנה הבאה יש לנו יומיים לקבל ימי חופשה. לא יודעת איך גננות יממשו את זה אם אין להן מנגנון למחליפות כשהן חולות. נערכו לזה במשרד החינוך?

יש היערכות, זה לא רק חופשות. יש פה חופשות לידה, עוד דברים משתנים במהלך השנה. מנהלים והמערכת- - -

את מתלוננת על ימי החופשה? ההסכם הזה ימומש.

אני יודע שאתם יודעים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. אין לי ספק שתעשו את זה. יחד עם זאת, היא שואלת שאלה מהותית – עשיתם הסכם מעולה. אמורים להיכנס לתוקפם ימי חופשה. אם אנו נמצאים כרגע בחסר של מורים וגננות, השאלה המתבקשת היא איך בפועל מוציאים את זה?

אם הסתדרות המורים לא הייתה עושה הסכם מעולה, היית רואה חוסרים הרבה יותר גדולים של מורים.

מסכים.

לא פתרנו את הבעיה אבל עצרנו את הזליגה החוצה שהייתה. הייתה נטישה המונית ועד שלא יטפלו במעמד של עובדי ההוראה, במעמד שלהם, בשכר שלהם, ביחס כלפיהם- - -

ארגוני המורים אחראים למעמד המורים.

ההסכם שנחתם הצליח לצמצם את התופעה ובזכות זה אנו לא במצב קטסטרופלי. זה לא פתר את התופעה. עדיין זה תהליך ארוך. ייקח עוד זמן. אני מאמין שנצליח ואנו נהיה שם לפקח שזה ימומש. אני מבין את הדאגות שלך. זה נובע מחוסר ידיעה. זה בסדר.

חלילה. אני בקיא בממצאים.

זה שההסכם נכון וטוב ונעשה בזמן הנכון ובצורה הטובה ביותר ממה שאני מכיר את ההסכם ועד כמה שהייתי מעורב. יחד עם זאת, השאלה שדורית שואלת בעינה עומדת. יש לנו חוסר. עם החוסר הזה איך מערכת החינוך הולכת להתמודד עם ההסכם המעולה הזה? זה לא ביקורת על ההסכם. יש עובדה בשטח.

עובדתית ההסכם ימומש.

מה זה קשור אם ימומש? ברור שהוא ימומש. היא שואלת שאלה חשובה. מגיע לה לצאת ליומיים חופש לפי בחירתה. היא שואלת אם הגן יהיה סגור או פתוח. לא רלוונטי אם ההסכם ימומש. ברור שימומש.

לוח החופשות השתנה החל מפ"ד.

זה לא קשור להסכם.

מסכים איתך, יפעת.

אבל מי תחליף את הגננת?

יש בעיה.

נסגרים גנים עד היום.

אבל זה לא קשור להסכם. מה שכן קשור להסכם זה הארכה של בית הספר של החופש הגדול שלא קרתה השנה וצריך לראות מה יקרה עם זה שנה הבאה. לא יודעת איך ההורים שתקו.

זה התאמה של ימי חופש במערכת החינוך.

אני רוצה שוב לציין שהשינוי בלוח החופשות יהיה החל מפ"ד שזה מחר וזה לא רק בגלל ההסכם, ויש לזה השלכות, וגם המערכת כמטה וגם מחוזות ומנהלי בתי הספר וגננות נצטרך להיערך בהתאם לבחירה של יום חופשה כזה או אחר. אגב הרמה הכי פרקטית – אתה עושה מילוי מקום – לא משנה כרגע איפה - כי זה מה שהוחלט. לגבי החוסרים, אני מפנה להסתכל מה קרה לפני חודש וחצי. היינו ב-6,500 מחסור. היום אנחנו במצב הרבה יותר אופטימלי. לא אידיאלי אבל בהחלט הרבה יותר מעורר תקווה. ועדיין נעשים ועושים מדיי וואן בכל הנושא של השלמה. אבל אי אפשר להתעלם ולברוח מהמשבר של כוח האדם שקיים במשק בכלל וגם במערכת החינוך. זה נובע מהרבה דברים – גם מעמד המורה, גם לידה עד 3, גם מה שהשר אמר על המטפלות.

לא רואים לזה התייחסות בגרף.

כי צריך בסוף לתמצת הכול. למעונות אתייחס אחר כך.

מאיפה הנתונים האלה?

הם מתוך מטה המשרד, מינהל כלכלה ותקציבים שאחראי על נושא הנתונים והם מגובים גם בתיאום עם המחוזות בשטח.

לגבי התקציב, אנחנו רואים לשמחנו עלייה בין 22' ל-23' של 10 מיליארד. צפי ל-24' בעוד כ-5 מיליארד. יש פה כמה דברים שמשקפים את זה ובעקבות זה – אחת, כל הסכמי השכר של עובדי הוראה, כל הסכם השכר עם הסייעות שנחתם כפי שהוצג, כל הרחבה של הסכם אופק חדש בחינוך החרדי שהוסכם. אני פותח סוגריים – כל סוגית החינוך החרדי יוצג בדיון בנפרד כי השר ביטון לא יהיה פה היום.

בנקודה הזו חבר הכנסת גלעד קריב שאל בנושא הזה שאלה לכאורה מהותית – למה צריך כספים קואליציוניים אם אנו באים להשוות את נושא אופק חדש למה שקורה במערכת החינוך?

והייתה עוד שאלה מהותית – כמה מתוך הכסף משמש לתגבור הפיקוח על הרשתות?

יש שתי שאלות. זו אחת ממהן. אנשי המקצוע, סמנכ"ל כספים יתייחס, לגבי הפיקוח של הרשתות, שזה חלק מההסכם באופק חדש. אגב כבר על ההסכם של אופק חדש, אנו מכירים – כל נושא רפורמת אופק חדש הוא תהליך מורכב, גדול, לא רק תהליך של שכר – תהליך ניהולי, ארגוני, מינהלי, פדגוגי, חינוכי, שלקח כמה שנים להטמיע את זה במערכת הכללית. יש לנו אתגר מאוד גדול לעשות את זה בתקופה קצרה במגזר החרדי ולא סתם הוחלט להתחיל ברשתות כפי שהוצג. עד כאן בעניין.

לגבי הסכום, יתייחס לזה הסמנכ"ל מאוחר יותר.

הרחבת המענים בחינוך המיוחד ותוכנית לצמצום פערים וקידום מצוינות כולל תוכנית הגפן – אלה הסיבות שהיה גידול בתקציב.

הכשרות בעלי תפקידים - לא אעבור על הכול אבל במסגרת כלל התפקידים בנושא ביטחון ותפקוד חירום דיברו פה לא מעט. כל נושא ההכשרה של בעלי תפקידים בכל תחום הביטחון, הבטיחות באחריות מינהל הביטחון. זה מוצג כאן בכל ההיבטים, כל המקצועות שרלוונטיים לבתי ספר, מוסדות חינוך, קב"טים, כל נושא מעונות היום, הכשרוצת הקיץ שהיו, כל נושא האימון במכלולי חינוך שהוי ברשויות המקומיות באחריות המטה של המשרד. רוצה לומר שהמשרד גם נערך בצורה מיטבית עד הקיץ כולל בכל הנושא של היערכות בנושא של בטיחות, ביט\חון, חירום וכו', כולל אימונים, אימוני מכלולים, תרגילים כאלה ואחרים, חלקם ארציים, חלקם מקומיים, רשותיים וכו'. זה הבסיס ובלי זה – ללא ביטחון, בטיחות לשעת חירום קשה לתפקד, בטח לא פדגוגית.

מעונות היום. מספר עקרונות. אחד, אנו עובדים על הגדלת היחס האישי מטפלות פעוט. על השיפור של איכות חינוך המוענק לפעוט, ברגע שהשרה ביטון העבירה את זה לאחריות המשרד, פעלנו ואנו פועלים להעמיק את הפדגוגיה ולא רק את הטיפול.

איך? השנה עשיתם ההפך. אפשרתם להכניס עוד ועוד ילדים בניגוד לתקנות חוק הפיקוח.

נדבר על התקינה תכף.

תנאי העסקה של מטפלות שהציג השר – גם זה נמצא על סדר-היום.

נתונים על פתיחת מעונות, שאני מזכיר – רק עברו למשרד החינוך לפני כשנה. נפתחו וקיבלו רשיונות 4,100 מעונות, מתוכם 2,100 פרטי ועוד 1,800 מעונות מסובסדים. הצפי לתחילת פ"ד הווה אומר לעוד כשבועיים זה כ-5,000. כלומר הצפי למעונות יום עם רשיון מפוקחים יהיו כ-5,000.

תיקון חוק המצלמות - השר דיבר על זה.

אתם יודעים כמה יש היום בלי רשיון, כלומר כמה יש שפועלים ולא מוכרים?

כרגע המספר לא ידוע.

אדוני המנכ"ל, צריך פה עזרת ההורים כי בסוף יש מסגרות שפועלות במקומות שאף אחד לא יודע עליהם ואם הורים לא ידווחו עליהם, לעולם לא נצליח לאתר אותם. אמרנו את זה ב-2018 בחוק הפיקוח שאם ההורים לא ישתפו פעולה לא באמת נוכל להגיע לכל המסגרות שמופעלות ולדעת עליהם.

אי אפשר מההורים להיות מלשנים.

מה שעשיתם בחוק הפיקוח גרם להם לא לרצות לצאת החוצה.

אני כהורה מגיעה לגן – יודעת שעל פי חוק הפיקוח צריך להיות רשיון גלוי לעין. זה מתוקף החוק. אם אין רישוי אני חושבת שאת כהורה וגם אני כהורה נרצה לדעת שהגן הזה בפיקוח. אנו יכולים לבקש את זה ואם הוא אומר שאין לו הרשיון, ברור שהגן הזה לא מפוקח. את כהורה, אם אכפת לך שהילד שלך יהיה במסגרת מפוקחת- - -

אולי נשאל למה אין לו הרשיון כי לפעמים אין לו היכולת להוציא את הרשיון בגלל כל מיני מגבלות.

אני לא בקטע של להפוך את ההורים למלשנים. זו דרישה מוגזמת.

יש גנים שרוצים להוציא רשיונות ולא יכולים בגלל כיבוי אש, בגלל שימוש חורג, בגלל קורסים. ההבטחות של המדינה לא ממומשות, בגלל זליגת המטפלות. זה לא נכון.

יש אישורים ראשוניים. יש תהליך שנעשה. אפשר לבנות את זה אבל בסוף כהורים רק דרכם נוכל להגיע.

כבר תקופה ארוכה שאין לנו עם מי לדבר, כבר תקופה ארוכה שהדברים שלנו נופלים על אוזניים ערלות. אני מברכת את המנכ"ל החדש, מכירה אותו לא אישית – מניסיון מקועי בירושלים ובמודיעין. סומכת עליו. צר לי שנפלת על זה בצורה כזו. הגיל הרך, גילאי לידה עד 3 בפרט לאר רק שמוזנח – מופלה. אנו מדברים פה על תקציבים למטפלות במעונות הציבוריים. אני מזכירה לכולם ש-73% נמצאים עדיין במגזר הפרטי על אף שהמגמה של המדינה היא לאכול את המגזר הפרטי ולמנוע פלורליזם בחינוך שאנו לא ניתן לזה יד אבל כל העניין של אפליה במצלמות, בתקציבים, בהכשרות, במטפלות, בחוסר יישום רפורמה של פגיעה בשימוש החורג, באי חתימה של שר הפנים על צווי הרחבה וכו', גם אם אני רוצה ואעשה שפגאט באוויר, לא יכולה להוציא רשיון. ואני רוצה, עם שלושה תארים בחינוך, עם צוות ותיק, עם מבנה מותאם אבל לא יכולה כי יש לנו מסיחים מהרגולציה שלא מאפשרים לנו ואני מבטיחה לך עם היד על הלב ועם עוד ראשי ארגונים פה שהיה ומישהו יישב אתנו על בירוקרטיה ופרוצדורה ורגולציה, המספר הזה של 5,000 יוכפל. ההורים יודעים איפה הגנים האלה ולא מוותרים עליהם ומבינים שאין לאותן מנהלות רשיון כי אין בידם המשגת לקבל את חתיכת הנייר הזה שבסופו של דבר אומרת משהו אך לפעמים, לא אומרת כלום.

אומרת הרבה ובסוף הגנים צריכים לפעול לפי חוק. רציתי לומר שמשרד החינוך לא יוכל לדעת בלי שההורים ישתפו פעולה.

לא שאלת אותו איך הוא נערך לפתיחת שנת הלימודים שתהיה חגיגית, ואלה שמתכננים את המחאות נגד הרפורמה, להפריע – איך אתם מתכננים את זה? להשאיר פתיחת הלימודים מכובדת. ומה אתה עושה עם אותו מנהל- - -

אני אוציא אותך.

תנו לי לסיים, למה הכוונה. כשאסיים – אתייחס לחלק מהדברים וחלק יתייחסו פה אנשי המקצוע. יש פה סמנכ"לים, אנשי מקצוע בכל תחום ותחום.

מערכת החינוך פועלת בגמישות וצומחת בהתמדה. תכף ארחיב למה הכוונה. ראשית, לגבי התלמידים. מענים מותאמים לתלמידים זכאי חינוך מיוחד - חלק עלה פה, ונתייחס גם לזה תכף. חיזוק השפה. עלה פה נושא השפה. שפת האם לדוברי הערבית ועברית – לדוברי עברית, המיקוד שיהיה השנה הוא בנוסף עברית לדוברי ערבית. עברית מדוברת. זו החלטת ממשלה בעניין הזה. וזה המיקוד שאליו התייחס השר, במגזר הערבי בכלל ובמזרח ירושלים במסגרת תוכנית החומש. אני מקווה שחומש ב' יאושר בשבוע הבא בממשלה וייתן לנו את המרחב של יציבות גם בנושא הזה. נושא השפה הוא נושא מרכזי.

נושא השפה בדוק מחקרית, לא רק מקדם בשילוב באקדמיה, בתעסוקה, בעבודה וכו', ומהווה לצערנו חסם בחלק מהמקומות – אמר את זה חבר הכנסת טיבי למשל, לדוברי ערבית, שרוצים ללמוד באקדמיה, זה החסם הראשי. אנו פועלים להרחיב את המכינות, להקדים את האולפנים לעברית ואת הפעילות בעברית לא רק במכינות באוניברסיטה אלא טרום ברמה של בתי הספר. אבל יש להבין שזה מעבר לשפה ולהתקדם לאקדמיה ולתעסוקה ולהשתלב בעולם התעסוקה – ברגע שאתה יודע את שפת האם ובקי בה, ברמת הדימוי שלך, הביטחון העצמי שלך כילד, כתלמיד, כבוגר, ברגע שזה קורה הרבה דברים ותופעות שלילות אחרות מתבטלות. זה המנוע המרכזי לצמצום פערים. ברגע שאתה ממוקד במומחיות בשפה, ילד שולט בשפה הוא ילד עם ביטחון עצמי גבוה והישגים גבוהים ולא הפוך. זה לגבי השפה.

זה צריך להתחיל מגיל לידה. אם היינו משקיעים בחינוך הגיל הרך מגיל ליד עד 6, כל הנושא של השפה – מטפלת צריכה להגיע מוכשרת ברמה של תואר שני.

התפרצת לדלת פתוחה כי אנו מתחילים בגיל הרך בחלק מהמקומות.

במקום לקרוא ספרים הם משחקים בטלפונים.

קידום למידה רגשית חברתית – אני מרחיב את התוכנית שהייתה בעבר. נרחיב אותה, נעמיק אותה. כל הנושא של מניעת אלימות, חרמות ודחייה חברתית - בעיני המשרד זה אחד הנושאים המרכזיים שנצטרך להתמודד איך מתמודדים עם נושא החרמות והדחייה החברתית בעידן הרשתות וכו'.

המוקד השני הוא צוותי החינוך. צוותי החינוך זה למעשה העוגן המרכזי של כל המערכת. איכות ההוראה, איכות המורה, בגננת, הסייעת, המטפלת, זה הפרמטר המרכזי בבדיקת אפקטיביות ברפורמה תהליכית שרוצים לעשות. כשאין מנהל טוב, אין גננת טובה, אין מורה טוב, גן פדגוגית לא תהיה טובה ולא יהיו הישגים. לכן מטרת העל שלנו היא לטפל בהון האנושי, במורים, בצוותי החינוך – לא רק המורים - על כל תתי המקצועות וכו'. לכן התחלנו בהרחבה של גמישות ומתווה חדש בהכשרת מורים, כולל שיתוף עם המכללות, האקדמיה בכלל וכל הנושא של המיקוד בהון האנושי בכלל.

לגבי ההון האנושי, זה לא רק להשלים משרה של עוד מורה ועוד גננת. תהיה מורה, תהיה גננת. כל הנושא של הטיפול בהון האנושי זה מקצועיות, איך אתה מטפל באנשים ומשמר אותם ואיך אתה מוריד עומסים ומפחית רגולציה ואיך אתה מעודד אנשים להיכנס ולהגיע מתוך שליחות ומשמעות ומוטיבציה גבוהה ומשמר את זה כל השנה. זה לא דבר שמכניס מורה או גננת ולהתראות.

איך זה בא לידי ביטוי במעונות היום הפרטיים?

יש למשרד שהתחיל לגבש בימים אלה תוכנית אסטרטגית להרחבה וטיפול בהון האנושי, גם בקליטת עובדים וגם בשימור עובדים.

הזירה השלישית היא של הורים וקהילה. ההורים הם פרטנר מרכזי והוא לא צלע שבפינה. פרטנר מאוד מרכזי. זה מעבר להרצאות שהמשרד נותן מדי שבוע, שמשתתפים אלפים, הרצאות מקוונות בנושאים שונים כאלה ואחרים. יש פה חשיבה אסטרטגית. ההורים חייבים להיות שותפים אתנו יחד בכל המהלך. בעיניים של ילד זה לא משנה אם זה הורה או בית ספר או מורה. לא משנה, בטח לא בפורום הזה.

אז תפתחו את הדלת בפנינו ההורים לשמוע את הזעקה שלנו של הילדים, של ההורים במה שקורה במעונות, בגנים. תאפשרו לנו להגיע ואני פונה אליך גם אישית שנכנסת לתפקיד, לפגוש ולשמוע אותנו מה קורה בשטח, מה קורה במעונות ובגנים, את המצב הקטסטרופלי שיש, איך המדינה שלנו גדלים בתנאי צפיפות שאין מדינה מערבית שמפעילה כאלה מסגרות חינוך. לא באתי בטענות - זו הזדמנות עכשיו.

תלמדי כשתכירי אותי שאני בלי השטח אין לי זכות קיום. השטח זה האנשים והאנשים זה גם ההורים וההורים הם חלק מהמערכת וצריך לא רק בהיבטים של ארגון פעילות חברתית כזו או אחרת בבית ספר או בגן וכו'. הם צריכים להיות שותפים לכל המהלכים – בבנייה, בהתייעצות, בשותפות וכו'. לצד זה גם דברים של הכשרה, מתן כלים. היום הורה ממוצע אין לו כלים איך להתמודד עם ילד שיש לו בעיות התנהגות או בעיות כאלה ואחרות. אנחנו יכולים להמשיך להתעלם מזה או לשים את זה על השולחן ולראות איך אנחנו שמים את הנושא של ההורים על סדר-היום לא רק בהיבט של הרצאות ולא רק בהיבט של פעילות העשרה אלא אולי למשל, להפעיל מכון להכשרת הורים.

חלק מהפרעות ההתנהגות האלה הם תוצאה של האופן שבו אתם מתייחסים לילדים האלה. אתם יוצרים את בעיות ההתנהגות, ואז מאשימים את הילדים בהפרעת התנהגות.

הפגיעה מתחילה מגיל הלידה.

אנחנו לא מאשימים אף אחד.

אי אפשר להתעלם מתקנות חוק הפיקוח.

אני לא מתעלם. חלק מהשאלות שלי למנכ"ל הן לגבי התקינה.

והתפוסה ואי יישום של תקנות חוק הפיקוח. משרד ממשלתי לא מיישם פה את החוק.

נתייחס אחר כך לכל נושא המעונות והתקינה וכו'.

התפיסה הניהולית. אני מתחבר למה שאמרתי קודם – אנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שמכיר טוב את השטח זה מנהלי מוסדות החינוך, בייחוד מנהלי בתי הספר. הם יודעים מה הצרכים, מה המטרות ומה היעדים. הם יודעים לתת פתרונות כאלה ואחרים. לכן המנגנון הוא של פירמידה הפוכה – אנחנו הופכים את הפירמידה, שמים את המנהלים במרכז, ואנחנו כמטה משרד נותנים את השירותים באמצעות המחוזות למנהלי מוסדות החינוך. זו התפיסה ולא הפוך. זו התפיסה שצריכה להיות עם כל המשתמע מכך. זה עיקרון העבודה.

מערכת הגפן. נגדיל את שיעור התקציב הגמיש ל-80%, זה בערך הכפלה פי שניים. נגדיל עד כ-40% מהתקציב ליוזמות של מענה בית ספרי בתוך בתי הספר על מנת לעודד מורים ליזום דברים. הוספה של 44% לתקציב מסל התקציב בחטיבה העליונה שהיתה בבעיה במהלך השנה האחרונה - מזכיר. נרחיב את מאגר שעות בודדות לגמישות והפעלה באמצעות המנהלים שהוכח כיעיל וגמיש וזמין למנהל כדי לתת למנהלים פתרונות ומענים כאלה ואחרים, ל-30%, היה אם איני טועה 20%. הרחבת המקדמה מהתקציב ל-40%, זה גם שינוי, וקביעת רף פתיחה מינימלי של 200,000 ₪ למוסדות שהם בסיכון כמו מח"טים וכו'.

האם יש שינוי בנושא הפיקוח על הגפן? עם כל הכבוד למה שהשר אמר לגבי מעורבות סגן השר אבי מעוז, הוא קיבל אחריות על השקפה על יצירת שקיפות במערכת הגפן. אנו מבקשים להבין במה מדובר. אם התייחסת בהרחבה למערכת הגפן מה נגיעתו של סגן השר מעוז ומשרדו או צוותו למערכת הגפן?

חבר הכנסת קריב, השר לא מעורב בכל נושא הגפן, נקודה. יש מערך מקצועי שאם תרצו הרחבה, ירחיבו אחר כך, שמלווה את כל התוכניות ברמה הארצית, והם אלה שמחליטים – יש ועדה מקצועית. היא לא ועדה בראשות שר כזה או אחר והיא מנוהלת על ידי המנכ"ל. זה אחת.

שתיים בעניין אכיפה, בקרה וכו', לצד הגמישות שיש למנהלים ומאחר שמוזרם פה כסף ציבורי גדול, אנחנו ייצרנו מנגנון בקרה ואכיפה על הכספים שעוברים לבתי ספר, לרשויות. יש גם גפן רשותי, גפן בית ספרי, גפן מחוזי וכו', ופה נצטרך למצוא את האיזון המתאים בין אכיפה ובקרה לבין גמישות שאנו רוצים לתת למנהלים אבל בהחלט אלמנט הבקרה והאכיפה הוא מאוד חשוב ומרכזי.

והוא פנים משרדי ועל ידי הדרג המקצועי או מעורב בו גורם כלשהו?

ממשרדי על ידי הדרג המקצועי, על ידי מינהל רישוי בקרה ואכיפה. יש אגף שמטפל בזה מקצועית והוא כפוף למנכ"ל.

מאיר, אתה מדבר כאן על מנהלי בתי ספר – אני רוצה להתמקד בגננות רגע. ביקשתם לתת ניהול לגננת לייצר גנים עתידניים. יש לי הרבה גננות שמבקשות לייצר כזה דבר אבל מצד אחד, היא מנהלת ומצד שני לא מנהלת. אין לה סמכויות. אתן דוגמה, שהרשויות מפעילות בעקבות דרישה כמובן שהיתה לנהל את סל הכספים והתרבות ומה שקורה, שאם גננת רוצה לפעול בדרך שלה ולייצר גן עתידי בהלך רוח כזה שהיא גובה את הכסף ומנהלת אותו, לא יכולה לעשות זאת. אתן דוגמה של גננת מדהימה, רוצה לעשות גן מטייל אבל כיוון שהיא צריכה על כל טיול לשלם לכמה אנשי מקצוע, חברת הראל שהיא חברת בת של ראשות העיר ירושלים לא נתנה לה האפשרות לנהל את הגן בצורה הזו ואני מדברת רק על גננת אחת מתוך אלפי גננות שרוצות לעשות זאת. האם באמת לגננות הגיל הרך יינתן יותר סיי בעניין, שיהיה להן יותר עצמאות בניהול הכספים, יותר אפשרות לנהל את הגן? ולא מצד אחד קוראים להן מנהלת, מצד שני לוקחים להן את הסמכויות.

תודה, דורית. אגיד שתי מילים על כל סוגית הגיל הרך. סוגית הגיל הרך נמצאת על סדר-היום מבחינת סדר עדיפות ברמת המשרד. הוצגו פה כל נושא הרפורמות, הבגרויות ועוד אבל נושא הגיל הרך נמצא על סדר-היום משתי סיבות – אל"ף, אנו יודעים של מה החשיבות בילד שנולד עד גיל 6, 7, 9 וכו' ועל מה שאתה עושה אחר כך זה רק תיקון והשלמות וכו', לכן ההשקעה חייבת להיות בגיל הרך מלידה עד לפחות 6 זה הגיל הרך, ולשמור על רצף, פדגוגי חינוכי – לידה 3, 3 עד 4, ו-4, 5 וכו' עד שעולה לכיתה א' ושם יש הרצף הבית ספרי שאנו מכירים. לייצר את המנגנון של הרצף הזה זה דבר שנעשה על ידי המשרד, ואנו רואים את זה, רצף חינוכי לגיל הרך שיהיה במוקד, בעשייה, בתכנים, בעבודה, בתוכניות, בגמישות. נכון שהגן לא נמצא במערך הגפן אבל בהחלט תינתן גמישות יתר לגננות בהמשך. בכלל כל נושא הגננות ופתיחת הגנים וסגירת הגנים ומי סוגר ואיך ואיזה מענים נותנים לגננות עם המצוקה שיש וכו' היא סוגיה מאוד מורכבת שלמשרד יש חלק בפתרונות ואשמח להרחיב את ההצעות באמצעות גורמים נוספים כאלה ואחרים בשולחנות עגולים שירצו לסייע בעניין.

אשמח לקחת חלק ולהיות שותפה בחינם.

מפת המשאבים – למקד את נושא משאבי הלמידה. יש לזכור - יש המשאבים הבסיסיים שזה שעות הלימוד שאנחנו מכירים, ש"ש וכו'. זה הבסיס. יש ההשלמה באמצעות הגפן. יש המענים התוספתיים וכל הנושא של ההון האנושי, צוותי חינוך, סטודנטים וכו' שהוא המרכזי – הייתי צריך להתחיל בזה. יש ההון האנושי, המשאבים, הגפן והמענים התוספתיים – מענה תוספתי זה תוכניות חומש למיניהן, החלטות הממשלה ייחודיות, תקצוב דיפרנציאלי כזה ואחר שקיים למגזרים כאלה ואחרים.

צמיחה. במסגרת מצוינות אישית וצמצום פערים, אנו מדברים על אישי פלוס. רוצים לחזק תלמידים במקצועות הליבה ברמה פרטנית אישית. מחקרים מראים, שילד שלומד באופן פרטני או בקבוצה קטנה, ההישגים שלו גבוהים, גדלים. היכולות שלו באות יותר לידי ביטוי, הכישורים החברתיים באים יותר לידי ביטוי, לכן אנו בעניין הזה רוצים להרחיב את העניין גם בשיעורים אישיים בגן חובה, גם ב-ג', ח', שיעורי אנגלית בחטיבה עליונה ובשיעורי לב"ם לקראת בגרות. מצד שני, הציג השר את כל נושא בית הספר הווירטואלי – יש שער כניסה אישי אחד. יש כל מיני תוכניות שלא אעבור עליהן, מקפצה אישית, - - - וירטואלי וכו'. הרציונל פה הוא לאפשר מגוון תוכניות דיגיטליות כאלה ואחרות, לאפשר לתלמיד כזה ואחר ללמוד בזמנו החופשי בכיתה, בבית הספר, בבית, לאחר שעות הלימודים, בתוך שעות הלימודים וכו', מעין מערכת אישית פרטנית שיוכל לשלב גם את השעות הבסיסיות וגם שעות נוספות במסגרת שיעורים מקוונים בנושאים כאלה ואחרים. יש הפירוט של הנושאים האלה ושל התוכניות. הרציונל שיהיה דיגיטלי ותוספתי מעבר לפעילות הרגילה המחויבת במערכת. בהחלט אנו רואים את זה כנושא מרכזי בטח בעידן העתידי. זה הפורטל של בית הספר הווירטואלי.

תוכנית למניעת אלימות. אציין דבר אחד שבא לידי ביטוי ברמה אופרטיבית – עדכון חוזר המנכ"ל החדש בנושא מניעת אלימות], דחייה וכו' בדגש לתת יותר סמכויות למנהלים ולמנהלי מחוזות בשטח בעקבות אירוע קצה שקיימים נגד הורים, נגד צוותים, בין תלמידים לתלמידים וכו', וכמובן יצירת אמנה משותפת עם הורים, מיקוד במוסדות חינוך מאותרים או אדומים. תגבור הייעוץ החינוכי. זה לא חדש. הייעוץ החינוכי בטח בעידן של היום – יועצת חינוכית זה תפקיד שחייבים למסד אותו בראייה עתידית. יש לתקנן אותו. זה לא סוד - אין תקן ליועצת ביסודי. היום יועצת קיימת משתי אופציות – או שמנהל בית ספר מתקצב לה שעות או מנהל מחוז מתקצב שעות כאלה ואחרות.

גם על מעונות היום הפרטניים.

מדריכות חינוכיות.

לא שמענו מילה על חינוך בלתי פורמלי.

ביקשו להציג - לי יש זמן מוגבל. אפשר לשאול אחר כך שאלות – נוסיף דברים. זה לגבי הייעוץ החינוכי. חיזוק מנהיגות התלמידים. לא ארחיב. דיברתי על זה. תוכנית האקדמיזציה – אעיר פה – השר העלה את זה אבל נשאלה שאלה, מדובר בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, סוציו אקונומי נמוך ולא רק ומדובר על כל הילדים. זה לא משהו שלא קיים היום בחלק בבתי הספר אלא אנו מרחיבים את זה ומהדקים את הקשר, ההכרה, הקרדיטציה מול האוניברסיטאות כפי שהציג השר. זה נושא חשוב ומרכזי לצד נושאים נוספים אחרים.

החינוך המיוחד שעלה פה – הוא אתגר מאוד גדול לא רק בכמויות, במספרים. יש לנו אתגר גדול מאוד בהכשרת צוותים ומורים, יש לנו אתגר גדול מאוד אולי לשנת את חלוקת התקציב והמשאבים וכו'. אני לא מדבר על התוספת שקיבלנו בעקבות הגידול הטבעי שאפשר לנו פתיחת השנה במערך החינוך המיוחד. אני מדבר בראייה בטווח ארוך יותר, אני מקווה בזכות הוועדה בראשותו של עמוס שפירא שאני גם חבר בה ויו"ר תת ועדה בכל הנושא של ההון האנושי של החינוך המיוחד, חלק מפה נמצאים איתי חברים בוועדה החשובה הזו. חילקנו אסטרטגית את הוועדה. עמוס בראש כמובן אבל חלק לטווח קצר לקראת פ"ד וחלק לטווח ארוך כדי שהוועדה גם תהיה רלוונטית ולא רק עוד ועדה ועוד שנתיים נתראה כי זו ועדה גדולה ורחבה – אנחנו יודעים שזה הרבה זמן.

מה הצפי למסקנות הוועדה?

השר הגדיר אם איני טועה שתוך שנה יסיים את זה אבל הוא ביקש שייתן לו המלצות לטווח המיידי לשינויים לקראת פ"ה. אמר השר בצורה מאוד ברורה – אנו רוצים לשנות את היערכות פ"ה בכל ההיבטים בדגש על החינוך המיוחד. החינוך המיוחד זה הבטן הרכה של המערכת, זה לא סוד, ואנו בודקים אותה בכמה פרמטרים – גם איכות ההוראה והמורים, גם בכל הסוגיה ארגוני מינהלי של הסעות, שיבוצים, שיבוצי ילדים. שיבוצע ילדים, זה גם עלה פה. זה אחד הפרמטרים שייבדקו כמה ילדים משובצים לפני פתיחת שנת לימודים - כי העסק של שיבוץ ילדי חינוך מיוחד הוא עסק מורכב. זה לא נעשה כומ שיבוץ ילד רגיל. זו אופרציה גדולה מול הרשות, מול בית הספר.

אבל אם הם היו משולבים- - -

לא כל אחד יכול להשתלב. לא כל אחד רוצה להשתלב.

רויטל, תודה. דעתך נשמעה.

אמנה בין לאומית. זה ממש לא נכון.

את חוזרת על זה כל ועדה שהוועדה מתכנסת בחינוך המיוחד. את אומרת את הדברים ובסדר.

שבוע הבא משרד המשפטים הולך להגיד דברים הפוכים.

לא כולם מתאימים לשילוב. הילדה שלי מתאימה לשילוב. החברים שלה לא מתאימים לשילוב. לא כולם מתאימים לשילוב. באמת. הילדה שלי מתאימה לשילוב? החברים שלה מתאימים לשילוב? באמת. די. די. יש ילדים שלא מתאימים לשילוב.

אני מזכיר לכולם – תיקון החוק לחינוך המיוחד קבע שזכותו של ההורה לבחור איזו מסגרת הוא רוצה – האם הוא רוצה להיות במסגרת משלבת בבית ספר רגיל בכיתה רגילה או להיות בבית ספר לחינוך מיוחד.

השאלה אם יש כלים למי שנמצא בשטח והאם מעריכים את מי שנמצא בשטח.

· - - כדי לשלוח אותם לחינוך המיוחד? יש לנו את זה כתוב. אומרות את זה המפקחות.

רויטל, תודה רבה. את שמה אותי במקום לא נעים – אצטרך להוציא אותך. אני רק רוצה לומר אדוני המנכ"ל שיחד עם זאת, נכון שהורה יכול לבחור האם ללכת למסגרת חינוך מיוחד או לשילוב. יחד עם זאת המשרד צריך להביא את המשאבים המתאימים כדי שאותו הורה שרוצה יוכל לקבל.

בדיוק. מי שרוצה שילוב שיהיה לו מדויק.

אדייק. המשרד מעודד ומאוד רוצה לשלב תלמידים בתוך מסגרות רגילות ככל שניתן אבל כשאתה עומד מול הורה שמבקש ומתעקש גם לפעמים להיות במסגרת של חינוך מיוחד, כרגע אתה חייב לאפשר לו את זה.

איך אתה אומר- -

רויטל, לא. אוציא אותך. פה בתוך דיוני הוועדה נחשפנו לאחת הסיבות שהורה מחליט ומתעקש לשלוח לחינוך מיוחד כי אין המענה המתאים בשילוב. הגיעו לפה הורים. לכן הייתי מצפה שמתוך הדיונים בוועדת שפירא שזה יהיה אחד הנושאים בנושא השילוב לראות האם – אם זה הנושא אני שמח על כך. כדי שלא אשאל שאלות קיטבג כי אני לא מעודכן במה שקורה בוועדת שפירא, אשמח – אומר גם במסקנות שאשמח שאחת לרבעון או אחת לחצי שנה ועדת שפירא תופיע בפני ועדת החינוך ותציג – לא את המסקנות הסופיות שלה אבל לפחות את הנושאים שהיא דנה בהם ואיפה שהיא רוצה להגיע אליהם. בבקשה.

תחת סעיף הצמיחה, שילוב בינה מלאכותית לא ארחיב כי דובר על זה. אני רוצה להפנות רק תשומת לבנו של כולם. כתבתי - מה בין בינת הלב לבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית, אנו חייבים להיות שם – אתמול, לא מחר. עם כל ההכשרות ופיתוח וכו' ושילוב טכנולוגיות כאלה ואחרות. מצד שני, אף בינה מלאכותית לא תחליף את המורה ואת עובד החינוך ואת מנהל בית הספר. זה המתח שיש לשמור אותו מעבר למה שהעלתה פה השרה לשעבר בנושאים של אתיקה מקצועית, מגדרי. המתח שצריך להיות בין הבינה המלאכותית – קראתי לזה בינת הלב, אולי שם לא טוב – זה מתח שיש לשמור אותו כי בסוף יש תלמידים, יש להם לבבות, יש אנשים, יש עובדים, מורים, יש הורים וכו' ולא הכול דרך הבינה המלאכותית. פה אנחנו צריכים לשמור את האיזון והמתח הזה.

תודה רבה. בבקשה.

לגבי העובדים החדשים שמתקבלים – הייתה פה הערה או שאלה האם מקבלים את כולם. לא מקבלים. יש מכון הכוון להשמת עובדי הוראה חדשים, מה שהציג השר. אתן נתון - מתוך אלפיים, אלף לא התקבלו – פשוט לא התאימו. זה עובר מסננת, אישור, ובלי שמנהל בית ספר מאשר ומראיין אותו בתוך המערכת, הוא לא נכנס למערכת. אם אלף לא התקבלו מתוך אלפיים, זה אומר משהו. זה נתון נוסף.

הערה נוספת שעלתה פה לגבי מחשבים, חולקו 6,700 מחשבים – שאלו את השר בפתיח. עוד 6,000 יחולקו בשבוע הבא, ועוד 400 עגלות אחסון לגבי המחשבים אם זה חשוב לפרוטוקול וכמובן נמשיך בעניין זה בהתאם.

נושא התוספתי לגבי הפיקוח הרשותי, מבין שחבר הכנסת קריב הלך אבל יתייחס לזה סמנכ"ל הכספים. הפילוט של הסעות חינוך מיוחד בירושלים, ביוזמת ההורים נגדיר את זה כפילוט ונראה איך זה עובד ואם זה עובד טוב, נרחיב לשאר המקומות. הציגה זאת פה אחת הח"כיות.

כלומר משרד החינוך מאמץ את הפילוט של עיריית ירושלים- - -

משרד החינוך החליט להתחיל בפילוט, יעבוד בעיריית ירושלים ונצטרך לסגור את זה עם אגף ההסעות וכו' אבל בהחלט ראינו את הפילוט, המודל ואנו רואים את זה בחיוב. נראה איך זה עובד.

חשוב מאוד.

לגבי החברה הערבית, יתייחסו אחרים מעבר לשפה וכל מה שדיברתי.

לגבי הפזורה, יש לנו בעיה נקודתית עם נווה מדבר, המועצה. אנו מנסים בימים אלה להגיע במשא ומתן עם המועצה של נווה מדבר שנמצאת בקושי גדול כלכלי, מינהלי, כולל מינהל לא תקין מבחינת דיווחים, שעות, כספים וכו' על בקרות שהיו שם. אנו מנסים בשיתוף איתם להוביל את פ"ד שהם ייקחו עליהם את האחריות על ההסעות בפ"ד. זה מחייב התניות כאלה ואחרות, ואם זה לא ילך מי שיעשה את ההסעות זה אשכול נגב מזרחי שעושים את זה באל קאסום.

שירין תרחיב – היא מונתה על ידי להוביל את המהלך הזה של ההרחבה.

חינוך לחיים משותפים – לא בוטל. זה בתוך הגפן. בתוך הגפן מנהל מחויב לקחת אחוז מסוים מתוך התקציב שבגפן לחיים משותפים, אז מה שהשר הציג על מנהיגות במשבר או הנושא החברתי זה בתוספת ולא על חשבון החיים המשותפים.

סוגיית האזרחות – יתייחסו. התאמות חופשות – דיברנו על זה. אם יש שאלות והרחבות – מציע, משה תתחיל עם סוגיות הכספים כולל הפיקוח החרדי.

התייחסות שלך לגבי 5,000 תלמידים בכפרים הלא מוכרים בנגב בגיל 3 עד 5 שב-1 בספטמבר אין לו מסגרת. היה על זה דיון בוועדת חינוך לפני ארבעה חודשים, זה נמצא על שולחן השר ולצערי עד היום אין שום התייחסות לעניין.

הסוגיה הזו נמצאת על סדר-היום. לצערי אלה המספרים וזה לא רק בפזורה לצערי, סוגית הנשירה. סוגית הנושרים היא מאוד מורכבת. אגב היא הלכה והתרחבה בעקבות קורונה עם תופועות לוואי כאלה ואחרות. כל סוגית הנשירה היא מרכזית שנמצאת על סדר-היום שלי באופן אישי כי אני רגיש לסוגיה הזו שלילד יהיה כיסא, שולחן, בית ספר וכו'. אני לא יכול לתת תשובה כרגע על 5,000 ילדים שלא לומדים במערכת שנושרים ממערכת.

בגיל 3 עד 5. זה מעבר לנשירה שכל ילד חמישי במערכת הוא לא במערכת. זה שתי סוגיות נפרדות.

אבדוק את העניין הזה או ששירין אם היא בקיאה יותר ממני, תיתן לך התייחסות לזה.

משה, בבקשה.

לצורך יישום אופק חדש במוכר שאינו רשמי יתוספו תשעה תקנים לצורך הביצוע המעבר של עובדי ההוראה מהסכם השכר הישן להסכם אופק חדש שזה כולל את כל אגפי המשרד שרלוונטי לנושא, כולל המחוז החרדי. המחוז החרדי קיבל גם תקנים נוספים לצורך הגדלת הבקרה. זה לגבי השאלה הזאת.

לגבי חיים בשותפות, כפי שהמנכ"ל אמר בתי הספר חויבו במינימום של 1% מתקציב סל תלמיד שזה בהיקף של כ-20 מיליון שקל. בפועל המנהלים בחרו בהיקף גדול הרבה יותר. 20 מיליון שקל זה הרבה יותר ממה שהיה בתשפ"ב לנושא זה. בתשפ"ג השתמשו בתוכניות בהיקף הרבה יותר גדול.

תודה. חינוך מיוחד, תמי, את רוצה להוסיף? אינה? שירין, לגבי החברה הערבית מה שעלה פה?

אם יש לך תשובות לגבי מה ששאל חבר הכנסת יוסף עטאונה.

אין לנו דברים נוספים מעבר למה שהמנכ"ל אמר.

אנחנו נבדוק את זה.

אוקיי. שאלה נוספת שנשאלה על ידי חבר הכנסת עטאונה – נושא ההסעות. משרד החינוך מבקש ממועצת נווה מדבר לתמוך דרך האשכול, כפי שקורה באל קאסום. באל קאסום אנו מבינים – זה לא התנהל ולכן טוב שהמשרד החליט שזה יעבור לאשכולות.

לדייק – המשרד עוד לא החליט שהוא עובר לאשכול. המשרד בעקבות המצב יצר שתי אלטרנטיבות – אחת, מנסה במקביל בימים הקרובים והאחרונים לנהל משא ומתן עם נווה מדבר כי בסוף מי שיודע הכי טוב זה המועצה. יודעת הכי טוב מה הילדים צריכים. אנחנו מכירים את זה. רשות מקומית אי אפשר להחליף אותה. היא שותף אסטרטגי. מצד שני יש מינהל לא תקין. אנו מנסים לגשר. אם זה יצליח, כי יש התניות, כספים, חשבים. אם זה יצליח, הצלחנו. אסטרטגית זה המהלך שאני רוצה להוביל שהמועצה - לתת לה עוד שנה. אם זה לא יצליח - קיבלנו אישור לספק יחיד לאשכול שהם יעשו את ההסעות אם החלופה הראשונה לא תהיה.

תודה רבה.

יוסי, לא סביר שבאנו לפה יום שלם, שמענו. אפשר לקבל מצגת הביתה. בשביל מה אנחנו באים לפה?

בדיון בעוד עשר דקות- - -

מה זה קשור? זה שני דיונים שונים, חשובים.

חשוב שהמנכ"ל יקשיב לנו.

זה לא סביר.

יש ענף שלם שלא קיבל התייחסות.

אני מבחינתי נשאר פה עד 17:00. יש פה צוות, יש פה עובדים ואני כפוף בזמן.

אני מתנדב ולא עובד פה אז אין לי בעיה להישאר גם עד 18:00.

מירום, בקצרה. אתן גם למירום, גם למאיר, מועצת התלמידים ומשרד הרווחה.

סייעות יישארו שקופות אני מבינה.

לגבי הגיל הרך, דיברתי אתמול עם מספר נשים על נושא הגיל הרך. יהיה דיון ב-3 בחודש כללי בנושא המצלמות. נרחיב שם. מירום, בבקשה.

יו"ר הוועדה, בתחילת הדברים אני רוצה לאחל הצלחה למאיר בתפקידו שהוא תפקיד חשוב. נעזור ונעשה כל מאמץ שתצליח.

שמעתי המון דברים שנאמרו. כולם חשובים מהמון היבטים על מערכת החינוך אבל אני בתקופה האחרונה לא ישן בלילות. שנת הלימודים לפחות בתיכונים לא הולכת להיפתח כרגע. בימים האחרונים שמעתי שגם בצגזר הערבי ראשי רשויות משביתים את שנת הלימודים. אני רוצה לומר לכולם - 1 בספטמבר זה לא עוד יום. זה יום מאוד חשוב. התלמידים והתלמידות שלנו שהם הילדים של כולנו, והם הסיבה שכולנו נמצאים פה, הם העיקר. לא יכולים להמשיך לשוטט ברחובות. אלה ילדים שהיו שנתיים וחצי בקורונה, זה ילדים שחצי שנה האחרונה לא קיבלו ציונים על מבחנים שנבחנו, מבחן אחרי מבחן, לא יצאו לטיולים, לא עשו שום פעילות מחוץ לבית הספר, וזה לא יכול להימשך. אני לא בא בטענות למישהו. אני אומר – זה חייב להיגמר וכולם חייבים להיות מפוקסים על הנושא הזה. ראש הממשלה צריך לקחת את הנושא הזה ולשים אותו בראש סדר העדיפויות, לסגור את הפערים בין האוצר לארגון המורים, לדאוג שיהיה שכר כראוי למורים כי זה לא יכול להימשך - ולמנהלים ולכולם. אני מתכוון לכל המערכת וסלחו לי שבשעה הזאת אני מפספס דברים אבל זה הדחוף. זה לא החשוב באמת.

החשוב באמת הוא שמערכת החינוך היא לפני קריסה. תראו מה קורה סביבנו. היא בקריסה. המחסור – גננות, יועצות, מחנכות ומחנכים, מנהלים והכשרה אליהם ותראו מי נכנס. הבוקר שמעתי, מה צריך כדי להיות מנהל במערכת החינוך. בגדול כלום. אני סומך על משרד החינוך.

זה לא נכון. יושבים במכרזים שעות כדי להביא מנהלים טובים.

ראינו מי ניגש למכרזים ואת החוסר ומה קורה בבתי ספר ובמוסדות ולא פעם בלית ברירה אומרים – זה מה יש, וגם אם לא דייקתי באיזו פינה, זו הסיטואציה שרואים אותה במערכת. אני חושב שצריך להקים תוכנית אסטרטגית, איך משנים את המצב הזה. אמר פה השר ובצדק – את השנה הזאת אולי נפתח בשיניים. שנה הבאה לא נצליח לפתוח ככה. זה דבר שלא יכול להימשך. יש לכולנו אחריות שמערכת החינוך תהיה הדבר החשוב ביותר במדינה הזאת ויהיו בה האנשים הטובים ביותר. לכן אנו צריכים לעשות שינוי מהותי בעניין הזה ולדאוג שיהיו באמת אנשים איכותיים.

בנוסף, אנו נמצאים במצב במדינה במשבר עמוק. אני לא חושב שאי פעם היה פילוג כזה במדינת ישראל. שמחתי לשמוע מה השר אמר, אבל אני ממש מבקש, שיתנהל במוסדות החיוך דו שיח אמיתי על מה שקורה במדינה. לא ממקום שהמחנך או המחנכת אומרים את דעתם הפרטית אלא מציגים את שני הצדדים. שאולי ממערכת החינוך תצא האחדות במדינה, כי אם נהפוך לשני עמים, ליהודה וישראל, זה יהיה אסון. לא יהיה לנו מקום במדינה הזאת. והגיע הזמן שמערכת החינוך בכלל כלל עם כל הזרמים שלה תבין שאנחנו צריכים להיות זרם אחד ומדינה אחת כדי שבאמת נהפוך לעם אחד במדינה הזאת.

צריך לעשות את זה גם בין המורים לצוותים למערכת החינוך.

בבקשה, מאיר.

תודה רבה. אדוני המנכ"ל, אנחנו גם מצטרפים ומאחלים לך הצלחה. אתה הגעת כבשר מבשרה של מערכת החינוך, מנהל ותיק וניכר מהמצגת שאתה בקי גם בבעיות וגם בפתרונות. אחרי שההורים דיברו אנחנו רוצים לדבר על שני המרכיבים הנוספים של המערכת. קודם כל הילדים. בשנים עברו היו פה ילדים בחינוך מיוחד- - -

מי מדבר עליהם? שמים אותם בכיתות צפופות.

אלה, אצטרך להוציא אותך. חזרת על זה חמש פעמים. אמרתי לך שנושא התקינה יטופל.

איך יטופל?

בעבר נושא החינוך המיוחד היה עולה בדיוני ההיערכות והיו מקבלים נתונים מספריים של ילדים שלא שובצו במערכת החינוך. אני שמח ורוצה לקוות שהעובדה שלא מדברים על ילדים שלא שובצו זה אומר שלכל הילדים במערכת החינוך המיוחד יש מקום ללמוד בו. זה דבר מאוד חשוב.

קרוב ל-90% משובצים. שמתי את זה על השולחן ביום הראשון כיעד למדידת פתיחת שנת לימודים. לא רק לפתוח בשיבוצים בכיתות רגילות. כמה ילדי חינוך מיוחד משובצים לפני פתיחת שנה. היעד צריך להיות 100%.

בדיוק. זה מוביל אותי לנקודה הבאה. כל הילדים חשובים, המיוחדים, הלא מיוחדים, כולם חשובים. חשוב שלכולם יהיה פתרון. אני רוצה לדבר על הצוותים החינוכיים. המורים, המורות, הגננות, מנהלים, מנהלות וגם עובדות ועובדי משרד החינוך שיושבים פה כל הכוורת שעושים עבודה חשובה מאוד והם בימים אלה נערכים למרות שכולם חושבים שהם בחופשה והם לא פה – הם נערכים לקראת שנת הלימודים הבאה. יש לומר להם תודה. הוועדה הזאת צריכה, אדוני היושב-ראש, אם תישמע דעתי להודות לצוותים על היערכותם לקראת השנה הקרובה כי הדברים האלה לא מובנים מאליהם. כל שנה אנו מגיעים לכאן, שומעים את הדברים אבל אני מאחורי הקלעים יודע וזו גם אחת הסיבות שבגללן יפה לא פה – יש פתרונות שיש לבצע לפני שנת הלימודים. כל המערכת עסוקה בזה. יש רחש בכל המערכת על הנושא הזה, אני אומר זאת מאחורי הקלעים ולא רק מהרחש שיש כאן. עובדי משרד החינוך עזבו את עבודתם, להגיע לוועדה כאן לתת דין וחשבון והם חוזרים מכאן גם בלילה לדון על הנושאים האלה. אני אומר כי אנו הצד השני של הדיונים האלה.

בנוסף, משך שנים אנו מגיעים לוועדת החינוך ומדברים על כך שיש לשפר את התנאים ואת תנאי השכר ואת תנאי העבודה ואת המעמד של עובדי החינוך, של עובדי ההוראה, שמעתי גם סייעות כאן – גם של הסייעות - כל מי שמטפל בילדים במערכת החינוך, ואני שמעתי את הדיון הארוך והמצוין הזה כי כולם פה כמעט השמיעו דעות ויש פה עוד אנשים שרוצים להשמיע דעות ואני בטוח שיהיו פה בדיון הבא. אחד הדברים החשובים שלדעתי צריך לעשות זה לחשוב על דיוני ההיערכות האלה ברמה רב שנתית. אנו חתמנו הסכם שכר מעולה שעצר את עזיבת המורים אבל הוא עוד לא גרם למורים שהתחילו ללמוד בגלל ההסכם - להיקלט למערכת החינוך. זה ייקח זמן אבל אנו חייבים להמשיך לחתור לשיפור התנאים וזה מה שאנו עושים – לשיפור תנאיהם של עובדי ההוראה במערכת החינוך כדי שלא תהיה נטישה, כדי שיהיה עודף אנשי חינוך. כדי שאנשים יידפקו על דלת משרד החינוך ויגידו: אנחנו רוצים להיות מורות ומורים. זו המטרה שלנו. כדי לעשות זאת נצטרך את הקשב של מערכת החינוך ובמקום לדבר משנה לשנה יש לדברים באופן רב שנתי, לדבר על תוכנית חומש – אני יודע שיש תוכנית חומש אבל להציג פה את תוכניות החומש ולדון על הנושא של תוכניות החומש. חלק מהנקודות שהועלו פה יכלו להגיע לידי פתרון במסגרת תוכנית שהיא רב שנתית ולא רק במסגרת תוכנית שנתית. תודה רבה ושוב תודה לאנשים שהגיעו לכאן.

תודה רבה. מועצת התלמידים.

אני ספיר, ואני יושבת-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית הנכנסת. המחסור במורים, כולם דיברו פה על המספרים אבל אנחנו בשטח. המורים מבחיננו הם עוגן. אין מערכת חינוך בלי מורים. גם העזיבות שלהם, מורים שממשיכים לאורך השנה ואז עוזבים. מדובר פה גם בתהליך רגשי שאף אחד לא שם על השולחן. מתחילים פה תהליכים עם מורים והם נפסקים ויש כאלה שהיא קטעיה שהיא נורא חשובה.

בנוסף, כפי שעלה כאן, גם ממשרד החינוך, אי אפשר להתעלם מהמצב במדינה. גם המועצה הארצית השנה שמה לה כדגל להתעסק בכל נושא האחדות. זה סופר חשוב. כל המצב של הפילוג במדינה, החברה המשוסעת, זה נכנס אלינו, אנו מדברים על זה, יש נוער שיוצא למחאות ולהפגין. זה שם, אבל אם לא נכניס את זה למערכת החינוך ולא נדאג לשיח מכבד תוך שיעורי האזרחות והחינוך, לא נוכל להכניס את זה לתוכנית לימודים. חשוב ללמוד על כוחה של קבוצה, על החשיבות להביע דעה. זה חלק מהדמוקרטיה כאן במדינה וזה חלק מהתהליך שגם משרד החינוך מנסה לייצר כאן.

בנוסף, חינוך פיננסי, חינוך לטכנולוגיה, זה דברים שהיינו רוצים לחזק במערכת. חינוך פיננסי לכל כיתה בבתי הספר. זה לא חובה. זה אמור להיות חובה, חייב להיות חובה. בנוסף, כל נושא של הכנה לצה"ל בבית ספר – זה קורה ומורגש אבל צריך להמשיך לחזק כי אנחנו הדור הבא של החיילים. אני שנה הבאה מתגייסת, תלמידי כיתה י"ב מתגייסים שנה לאחר מכן ומקבלים את הסוויץ' מלהיות תלמיד ללהיות חייל. זה נכנס בבום, זה קשוח. יש לשים את זה על השולחן, לחזק את זה, גם יש המון דיבור של בני ובנות נוער שאחרי הצבא רוצים לעזוב לארץ אחרת, וזה המקום של בית הספר לחזק את תחושת השייכות והזהות שלנו למדינה. אין מקום אחר שיכול לעשות זאת מלבד תנועות בלתי פורמליות, אבל בית ספר זה המקום הפורמלי להכניס את זה דרך שיעורים, אם בשיעורי היסטוריה אנחנו לומדים כמה נלחמו כדי לבנות כאן את מדינת ישראל, יש ללמד גם על החשיבות של להישאר כאן אחר כך.

הועלה פה על המועצה. אני רואה שזה מוכנס בתוכנית. כן חשוב שמועצות התלמידים יהיו חלק בלתי נפרד בבית ספר מקבלת ההחלטות. זה בשטח עדיין לא מספיק מתאפשר. חשוב לדרוש שולחן של הורים, מורים, תלמידים, שולחן הנהלה כדי לפקח על מה שקורה בבית ספר. התפקיד הכי גדול של מועצת התלמידים בבית הספר זה להוות סוג של צינור מההנהלה לתלמידים, בין אם זה בקשות, במענים, שיקוף. דבר שהוא סופר הכרחי. לא קורה מספיק בבתי ספר וזה גם חשוב לחזק דרך מערכת החינוך, דרכנו.

חשוב לי לומר שיש משבר. כרגע לא אמורה להיפתח שנת הלימודים ב-1 בספטמבר וזה משבר עבורנו התלמידים. מצב של חוסר שגרה, חוסר יציבות, שמלווה אותנו כבר שנים. אם בשנה הזאת לא נתחיל ב-1 בספטמבר כולנו נראה את ההשפעות של זה עוד חודשיים וחצי אחרי החגים. נראה גם את הפער הלימודי, גם את הפער החברתי, הרגשי, האלימות שכולנו מדברים עליה, החרמות. המצב של לא לפתוח ב-1 בספטמבר, זה מצב של לשבת בבית, להתבודד, זה בלתי אפשרי. אנו קוראים לכולם שנייה להתעסק בזה. כולם מתעסקים בזה, זה קורה. השר יצא לפגישה עם שר האוצר ורן ארז. ההיערכות פה חשובה אבל כרגע השנה לא נפתחת ב-1 בספטמבר ועל זה יש לשם את הדגש כי זה הולך לשנות את כל ההיערכות ואת איך השנה תיפתח – אם תיפתח עוד חודשיים וחצי או עכשיו.

אם אפשר מילה כמנהלת בית ספר לומר מילה.

לא.

חבל שלמנהלים אין פה מקום.

אתן למנהלים אבל כשאני אחליט. תודה. משרד הרווחה, בבקשה.

שלום, אני מנהלת תחום מדיניות וחוק בגיל הרך. אני מברכת את המנכ"ל החדש. יצא לי להיות בלא מעט ועדות, גם בוועדת החינוך וגם באחרות. אני מבקשת להעלות נושא שפחות עלה פה היום – הנושא של לידה עד 3 בתחום של שילוב של פעוטות עם צרכים מיוחדים, אלרגיות, בעיות התפתחותיות, רגשיות. גם כבוד היושב-ראש וגם בוועדת ביקורת הפנים ובוועדת פנים הציבור ובוועדת זכויות הילד הנושא הזה עולה כבר 5 שנים. מאוד שמחנו במשרד כשמשרד החינוך קיבל את האחריות על החינוך ברצף מלידה עד שאר הגילאים וחשבנו והתחלנו לנהל דיונים גם עם המנכ"לית הקודמת ועם המנכ"ל הקודם וכו' על הנושא של לקיחת אחריות על השילוב. זה חלק מהרצף החינוכי. פעוטות עם אלרגיה או עם צרכים מיוחדים משתלבים במסגרת החינוכית כפי שמשתלבים בגן ובבית הספר. למערכת החינוך יש פתרונות מצוינים לשילוב, כל מה שמתחיל מגיל 3 אבל מגיל לידה לא למדו עוד במשרד החינוך. קיימנו שיח מקצועי עם אנשי המקצוע במשרד החינוך בנושא הזה כמה וכמה פעמים, ויש לנו די הסכמות והבנה שזה נחוץ. משום מה כתבנו גם הצעת מחליטים לעניין הזה אבל אני מביאה את זה בפתחך כבוד המנכ"ל, לקדם את הנושא הזה. אנו מקבלים כל יום עשרות פניות ציבור של הורים שבוכים ומתלוננים כי לא מקבלים אותם למעון, כי מוציאים אותם מהמעון. הנושא הזה דורש שולחן עגול בקדימות מאוד גבוהה. אני מאוד ותיקה בתפקידי אז אני מכירה את הנושא אולי עשר שנים אבל מאז המעבר לפני שנה ושמונה הייתה לי ציפייה שבשנת הלימודים הזו הנושא הזה יטופל כבר אחרת. אני ממש סומכת ידיי גם על אנשי המקצוע וגם על הנהלת המשרד שזה יתקדם.

תחום המועצה לגיל הרך – כפי שנאמר פה על ידי חברי הכנסת, חלקם שיצאו כבר, גם נמצא באחריותו של משרד החינוך. זה צוות בין משרדי שצריך לקדם את כל המשימות כי אין משרד אחד, וכל דבר מתחלק בין משרד העבודה, אגף לעידוד תעסוקת הורים, משרד הרווחה ומשרד הבריאות ומשרד החינוך. נראה לי שמשרד החינוך הוא המשרד המתכלל ומאוד נשמח להיות שותפים בשולחנות עגולים שידברו עם ההורים ועם נציגי המשרדים האחרים יחד ולא עם כל משרד בנפרד. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

שמי לימור מילר, איתי ינון וחשוב לי לומר – יש ארגון מנהיגים לא רלוונטי להסתדרות שחלה על יסודיים ועל חטיבות הביניים. כמנהלת שש שנתי, יש לי מורים שחלקם בהסתדרות, חלקם בארגון המורים. כאשר תיפתח שנת לימודים אם תיפתח, מורי חטיבת הבינים יגיעו ללמד. מורים שמלמדים גם בחטיבה וגם בחטיבה העליונה לא יודעים מה לעשות. כנ"ל אם החליטו על שני ימי חופש מה אנחנו עושים לגבי המורים שעדיין לא כלולים בהסכם הזה. לומר שלמנהלים ולמנהלות יש פתרונות – אני מסכימה שאנחנו עושים, יוצרים יש מאין אבל אני חושבת שזה שווה שיחה וחשיבה. קוראת מפה לפתוח שנת לימודים. אנחנו מאוד לא רוצים להיות במקום שלא נותן תעודות ולא נותן ציונים ולא פותח את השנה עבור תלמידינו אבל יחד עם זאת אי אפר להתעלם מכך שאין הסכם שכר ואין תנאי עבודה מכבדים, אגב לא רק בארגון המורים. תודה רבה על הזמן.

תודה. בבקשה.

תודה רבה על הדיון החשוב. אני גם רוצה להצטרף לברכות למנכ"ל משרד החינוך החדש מאיר שמעוני. אני מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל. ב-1 בספטמבר תיפתח שנת הלימוד שהרבה מאוד ממעונות היום הפרטניים לא יהיו תחת רשיון כי הם לא יכולים להגיש את הבקשה, כי הם לא יכולים לקבל את הרשיון, כי הם לא עומדים בדרישות של חוק הפיקוח כי אין הדרכות של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה. יש חברות שנשארו להן קורסים אבל אי אפשר להעביר את התקציב ממקום למקום וחברות אחרות שהן יותר נגישות, נגמר להן התקציב ולא נותנים להן תקציבים חדשים. למשל חברה במגזר הערבי שהיא חברת- - - אנו לא מצליחים ליצור אתם קשר, לא מצליחים לקבל מהם שירות. חברה כמו עולם הרפואה שכן משארו להם קורסים לא יכולים להעביר את הקורסים. הנגישות פה היא מאוד חשובה ומחכים לתקציב חדש כדי שעולם הרפואה יוכלו לתת קורסים של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה. בשטח לא מקבלים את הקורסים האלה. צריכים ללכת לחברות פרטיות ולשלם את הכסף הזה.

בנוסף, כל הנושא של מדריכות חינוכיות, פורסם עכשיו תזכיר לרשויות המקומיות. חלק מהרשויות המקומיות כבר הודיעו שהם לא מתכוונים לקחת חלק בקול הקורא לאספקת מדריכות חינוכיות מה שאומר שוב שבמקומות כמו חולון שהרשות המקומית לא תיתן מענה או שבערים אחרות שהרשות המקומית גם יבנה כבר הודיעה גם כן שלא תיתן מענה יש לקחת מדריכות חינוכיות פרטיות. אין מספיק מדריכות חינוכיות פרטיות. משרד החינוך מצד אחד לא יכול לתת את המענה דרך הרשות המקומית או הרשות המקומית מחליטה שהיא לא רוצה לתת את המענה כי 220 שקל לשעה למדריכה חינוכית, המדריכה החינוכית עושה יותר מזה בקליניקה הפרטית שלה. אין לה שום אינטרס לצאת לעבודה ולנסוע שעות שהיא גם לא מקבלת שעות נסיעה ושום תגמול ראוי. בסופו של דבר למשל עירייה כמו פתח תקווה סליחה, שמספקת מדריכות חינוכיות וגם מוכנה לקחת מהמגזר הפרטי אבל משלמת למגזר הפרטי רק 160 שקלים מתוך ה-220 שקלים, זה אומר ששוב צריך לקחת תקציב נוסף מהגנים הפרטיים ולהשית את העלויות על ההורים. מי שאין לה מדריכה חינוכית ולא מצליחה לאתר מדריכה חינוכית נרשם לה תחת הסעיף של כיתות שהכיתה שלה לא תקינה למרות שהכיתה תקינה לחלוטין. נרשם שאין מדריכה חינוכית וכתוצאה מכך היא לא יכולה לקבל את הרשיון. יש כל כך הרבה בעיות ועוד לא התחלנו לדבר על הנושא של שימוש חורג, על זה שהרשויות המקומיות עדיין נאלצות להסתכל עלינו כאל נטע זר, כאל מתחרות. לא כאל שותפות אמיתיות לדרך, והפתרון של בניית מעונות יום נוספים כשאנו יודעים שמעונות יום נבנו במיליוני שקלים, אבל אין מי שיאייש אותם כי אין כוח אדם, הפתרון הזה של בינוי בהתעלם בצורה מוחלטת מהקיום של הגנים הפרטיים שיכולים וצריכים לתת את השירות למדינה בם לשנים הבאות הוא פתרון לא טוב כי בינוי ללא כוח אדם לא ייתן את המענה. השנה הזו עוד איכשהו תיפתח ואני מאוד מקווה שמשרד החינוך בראשות המנכ"ל החדש יידעו לתת מענה אד הוק לפתרונות שציינו כאן, ונדע לקדם את הפתרונות גם בנושא של שימוש חורג וגם בהכרה של מעונות היום כמוסדות חינוך בהתאמה למבני מגורים כפי שהמדינה החליטה עד 36 ילדים צריך להגדיל ולהרחיב, מעל 36 ילדים, וכל עוד הפתרונות האלה לא יינתנו אנחנו הולכים לכיוון של סגירה המונית של מעונות יום. כבר עכשיו אנחנו מקבלים עשרות פניות לסגירת מעונות יום, שנסגרים ולא הולכים לעבוד בתחום החינוך. זה לא שהם עוברים מהחינוך הפרטי לחינוך המוסדי. הם פשוט עוזבים את התחום הזה כי הם מאבדים את האמון במערכת החינוך. אנו צריכים לשקם את האמון במערכת החינוך ולשקם את האמון קודם כל באנשי החינוך ובנשות החינוך ובמקום לדבר על כמה שרע בתחום להתחיל לתת את הזכויות שמגיעות להם והועלמו מהם בתהליכי החקיקה. הועלמו מהם זכויות בתהליכי החקיקה. יש גם חוק המצלמות ששבר את האמון בין ההורים לצוותים החינוכיים שיש לתקנו כך שנוכל להראות גם להורים ונוכל להרגיע גם את ההורים ולא לשלוח אותם למשטרה. אנו חייבים לתקן את הברים האלה לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה.

ד"ר שרף חסאן, בבקשה.

תודה רבה לך. בהצלחה למנכ"ל החדש. אני אסתפק בכמה נקודות להדגיש. חברים, רבע מהילדים במדינה, הילדים הערבים, כנראה לא ילכו לבתי ספר בתחילת ספטמבר בגלל השביתה שהוכרזה. אם לא תהיה התפתחות משמעותית ברמת המדיניות, ברמת הטיפול הממשלתי בחוסר, בקיצוצים שהיו לרשויות מקומיות ערביות, בעצם תיפתח שנת לימודים אולי חלקית אבל בטח בלי הילדים הערבים. המאבק של ועד ראשי הרשויות הוא מאבק הוגן, צודק. אי אפשר כל פעם להתיש את החברה הערבית, לחזור לדברים המובנים מאליהם, לנהל מאבקים על דברים שהובטחו או על זכויות שכל אזרח במדינה מקבל. אנחנו חוזרים לנקודת האפס, להיאבק על הדבר הבסיסי במקום להתקדם הלאה. חוסר הוודאות הזאת שהממשלה יצרה, שר האוצר יצר לדעתי החליש את השלטון המקומי הערבי ולכן המאבק של ועד ראשי הרשויות כולל הכרזה על אי פתיחת שנת לימודים ועל שביתה פתוחה החל מ-1 בספטמבר זוכה לתמיכה של כל הגורמים בתוך החברה הערבית.

חוץ מהעניין התקציבי זה המאבק באלימות והפשיעה. הנושא של אלימות ופשיעה הוא הנושא המרכזי שמעסיק את החברה הערבית כי כל אזרח ערבי במדינה יש איום של הפשע. המספרים שהגיעו ושקיימים הם מספרים מאוד מדאיגים. לא עניין רק הנרצחים. גם הנרצחים אבל תחשבו על כל המעגלים סביב הנרצחים, כמה אנשים נפגעים מתוך זה. השאלה המרכזית שאנו מדברים עליה, אנו במהלך של גיבוש רעיון של הכרזה של שנת הלימודים שהנושא המרכזי בה הוא שנת המאבק בפשע ובאלימות כי המטרה המרכזית של בתי הספר, שלא ידרדרו עוד ילדים להיות חיילי ארגוני פשע שזה מה שקורה כל הזמן כי רוב ארגוני הפשע מסתמכים על ילדים שנפלטים ממערכת החינוך שנכשלה לקלוט אותם. זה הדבר שאנו שמים על סדר-היום של מערכת החינוך, איך למנוע הידרדרות עוד ילדים לפשע. המערכת צריכה להשתנות. כל עוד הנושא של הישגים ובגרויות ומצוינות וכו' חצי מהילדים שהם בהדרה חברתית, בעוני, בשוליים יהיו מנותקים מהתהליך החינוכי. צריך להפוך אותו. לכן אנו קוראים שמשרד החינוך יקבל את ההצעה הזו שהכריז עליו השנה הנושא המרכזי בחברה הערבית הוא זה של מאבק בפשע, כשיש תוכן משמעותי, לא רק מחנך והטפה - זה לא יעבוד אלא תוכניות משמעותיות לקליטת ילדים בהדרה, חינוך לזהות ולשייכות וגם מתן כלים ועוד דברים שאי אפשר לדבר עליהם עכשיו בזמן שנותר.

לגבי השפה הערבית, אני מאוד שמח ששמעתי ממך ומאחרים לגבי היחס לשפת האם, גם השפה הערבית. זה לא היה בעבר בצורה כזו בולטת כי דובר רק על עברית לערבים. מתברר שמה שאמרנו כל הזמן מחלחל שבלי שפת אם יהיה נתק עם כל השאר ולכן השאלה שלי איך המשרד יתרגם את זה למעשה כי צריך שינוי מהותי גם בהיקף השעות הנלמדות, גם בתוכניות הלימוד וגם באיוש משרות. למשל מפמ"ר ספרות ערבית לא אויש התקן הזה. יכול להיות שלמשרד יש תוכניות אחרות אבל הספרות היא לב ליבה של השפה. בלי שילדים ירוו את הרוח, את הספרות, את השפה לא רק כאמצעי תקשורת, אמצעי אינסטרומנטלי, התוכניות לא יעזרו.

חבר הכנסת טיבי העלה את זה אז אני מעדכן ששני מפמ"רים לשפה עברית וערבית במגזר הערבי המכרזים ייצאו בקרוב. יאוי\ש בקרוב.

משמח. אני גם מדגיש מה שגם אמר לגבי שאר המפמ"רים. לחברה הערבית יש בעיות משלה, יש מאפיינים משלה, יש צרכים שלה. למשל היעדר מפמ"ר תקשוב שלא אוישה המשרה בתקופה של הקורונה זה פגע בצורה קשה בהיערכות של החברה הערבית במיוחד כשמדובר על בינה מלאכותית וכל הדיבור על העניין הטכנולוגי. לדעתי הסיפור של איוש מפמ"רים בכל מקצועות הלימודים שלא אוישו ב-20 השנים האחרונות וצריך לאייש כדי להתמודד בצורה נכונה.

בסופו של דבר התקציב, למרות שעדיין יש פערי תקציב אדירים, במיוחד - לא רק של שעות לימוד אלא גם משרדית, ותשתיות וכו', אם לא יוכנו תוכניות לימוד מתאימות לחברה הערבית, לדעתי זה לא יפתור את הבעיה. ההסתמכות רק על הגמישות הניהולית ועל ההפרטה ועל תוכניות חיצוניות זה לא ייתן מענה הולם לצרכים של החברה הערבית. אני חושב שמשרד החינוך צריך לחשוב גם מבנית לגבי איך אפשר לתת מענה הולם לצרכים בצורה יסודית כי אפילו, לפני חודשיים נאלצנו לטפל בדבר הכי בסיסי – למשל התרגום לקוי בבחינות בגרות לשפה הערבית. אגב עדיין לא קיבלנו תשובות רשמיות מהמשרד לעניין הזה. אני מבקש שתבדוק מה קרה. הייתה לנו פגישה טובה עם אגף הבחינות אבל מאז לא קיבלנו את הסיכום שהובטח לנו כי הישיבה עצמה התנהלה בצורה טובה. הגיע הזמן לחשוב על טיפוול מהותי לשאלות של החברה הערבית, לתת מענה בדרך מבנית במובן שהגיע הזמן להסדיר את מעמד החינוך הערבי בתוך משרד החינוך בדיוק כמו החמ"ד. אי אפשר שרבע מהאוכלוסייה שיש להם זהות אחרת, צרכים אחרים, שפה אחרת, לומדים בבתי ספר אחרים ובסופו של דבר מי שמחליט לגבי החינוך שלהם זה מישהו אחר. צריך להסדיר את העניין הזה דרך הקמת מזכירות פדגוגית, מינהל, בתוך משרד החינוך כמובן ממלכתי וכך אפשר להתחיל לטפל בצורה יסודית במצב החינוך הערבי. תודה.

אפשר?

חברים, אני באיחור רב. אני לא יכול, כי אין לי צוות שיכול להישאר לדיון השני. אנחנו באיחור של מעל 45 דקות.

שני משפטים.

ואם אפשר שיהיו סייעות בוועדת שפירא.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון, פעילים חברתיים, צוות משרד החינוך, מי שנמצא סביב השולחן ומי שנמצא מאחוריו, מי שנוכח באולם ומי שלא. כפי שאמר מאיר, בחודש האחרון אני נחשף בצורה אינטנסיבית לעבודה של אנשי המשרד בשעות לא שעות, גם בשיחות עם המנכ"ל בשעות לילה. אנו נחשפים לפעילות שלכם, לילות כימים כדי שילדי ישראל, הורי ילדי ישראל מכל המגזרים יוכלו להיכנס ב-1 בספטמבר לשנת לימודים טובה ופורייה. זה גם המקום לדרבן את ארגון המורים, רן ארז, את שר האוצר, שר החינוך. אנו מברכים אותם ומקווים שמהר מאוד יוכלו להגיע להבנה ולהסכם טוב כדי שב-1 בספטמבר ילדי ישראל יוכלו להיכנס למערכת החינוך בצורה הטובה ביותר. אמרתי לאורך כל השנה, שאני חושב שזה שלוקחים ילדים כבני ערובה, זה לא נכון. ילדים נפגעו במשך כל השנה בלי לקחת צד במשא ומתן ובצורה שכל אחד מנהל את זה אבל אני חושב שהגיע הזמן ואנחנו באמת בדקה ה-90 ומחובתנו ודאי כיו"ר הוועדה לקרוא לצדדים להגיע להבנה כמה שיותר מהר ובצורה הטובה ביותר.

אין ספק שהמטרה של כולנו היא לפתוח את שנת הלימודים כסדרה ולאפשר לכל תלמיד לימודים תקינים. הוועדה מאחלת לתלמידים, למורים, למנהלים, הורי התלמידים ולכל הצוות החינוכי שנת לימודים פורייה.

הוועדה קוראת לשלב כוח אדם נוסף במערכת החינוך, ודאי בחינוך המיוחד כמו בנות שירות, כמובן לאחר הכשרה כדי לענות על המחסור בכוח אדם בחינוך המיוחד.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לטפל באלימות כאחד הדברים החשובים ביותר. אלימות – אני מדבר גם על חרמות. הדבר חייב להיפסק.

הוועדה קוראת למשרד החינוך למצוא דרך לא להשתמש במבחני יעל לתלמידים ערבים, מה שגורם לחסימה לכניסתם למערכת השכלה הגבוהה. כמו כן גם לתלמידי עולים מישראל.

מורים ערבים רבים גרים בצפון, ונוסעים כל יום ללמד בדרום. מדובר באבסורד ולכן הוועדה קוראת למשרד החינוך במידת האפשר להציב מורים אלה במערכת הקרובה למקום מגוריהם, ששם חסרים מורים רבים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לשנות את חוזר המנכ"ל כך שלכל ילד הזקוק לחינוך מיוחד – יקבלו מייד מבלי להמתין לעיתים לשנת הלימודים הבאה בגלל תאריכי התקצרות הוועדות.

הועדה קוראת לממשלה למצוא את הדרך להעביר את התקציבים שהובטחו לציבור הערבי. אם הכסף לא יועבר, מערכת החינוך הערבית תשבות וכך כ-20% מתלמידי ישראל לא יתחילו את שנת הלימודים במועד, ואני חושב שכאן המקום לחזק את ידי שר הפנים. אני קורא גם מכאן לשר האוצר לאחר בדיקה שנעשתה או שתיעשה ולעשות את הבדיקה מה שיותר מהר, להעביר את אותם כספים למערכת החינוך, למערכת הרווחה, למערכת הדיור של השלטון המקומי במגזר הערבי.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך תשובה על מחסור בגני ילדים. עלתה טענה שמדובר בכ-5,000 ילדים ערבים בנגב מגיל לידה עד גיל 5.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לענות על הצורך במאבטחים בכל מוסדות החינוך כולל החינוך הערבי. קיימת שם אלימות קשה, שאין לה מענה, ולכן בגלל שהתקציב והאחריות לא נמצא בידי משרד החינוך אני קורא למשרד לביטחון פנים או לביטחון לאומי לבוא ולהביא את התקציב ולהציב בכניסה לכל בית ספר ללא שוני ביתן מאבטח. חיי ילדי החינוך של המגזר הערבי לא פחותים משל המגזר היהודי ואיפה שנצרך מאבטח, יהיה מאבטח.

הוועדה קוראת לבחון את התאמת ימי הלימודים, לימי החופשה של ההורים – דיברנו על זה מספר פעמים בוועדה, ואני מקווה שלשנת פ"ה נצליח לראות התקדמות גדולה בנושא.

הופתעתי שמשרד החינוך לא הביא בפנינו בשורה לגבי הבלתי פורמלי. אני חושב שתפקיד החינוך הבלתי פורמלי במערכת החינוך וההשפעה של מערכת החינוך הוא גדול מאוד. אני חושב שהיה ראוי להביא אפילו משהו קטן.

כל הנושא של המנהיגות שדיבר עליו המנכ"ל זה בדיוק החינוך הבלתי פורמלי. יש להם חלק מאוד גדול. פשוט מפאת קוצר הזמן המנכ"ל לא דיבר על כך.

יש עוד הרבה דברים נוספים.

אין לי ספק. גם אסכם עם זה.

כוועדה אני רואה בחינוך הבלתי פורמלי אחת הנקודות המשמעותיות והתרומה שלה למערכת החינוך בכללותה ולילדי ישראל בכלל היא חשובה מאוד. אנו צריכים להשקיע בה כמה שיותר.

הוועדה מבקשת דיווחים מוועדת שפירא אחת לרבעון כדי לראות את התקדמותה. כפי שאמרתי בהתחלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת קוראת לארגון המורים, לשר האוצר ושר החינוך לדאוג לכלל התלמידים ולהגיע להבנות מה שיותר מהר כדי שנצליח לפתוח את שנת הלימודים תשפ"ד בזמן ובצורה טובה.

אין ספק, ואני יודע שיש עוד הרבה אנשים שהיו פה והיו רוצים לדבר בפרט בסיפור של הגיל הרך. אם תיקחו את מספר הוועדות שהיו במוחשב האחרון בנושא הזה- - -

אבל זה לא תחת המטרייה של היערכות לפתיחת שנת הלימודים. הדיון הוא רק ב-4 בספטמבר והשנה נפתחת ב-1.

לכן אני אומר, הנושא של גיל הרך – אומר זאת גם למנכ"ל – נושא מהותי, יסודי, הוא אבן הדרך של כניסת תלמידינו וילדינו למערכת החינוך בישראל. בנושא הזה אנו צריכים להשקיע חשיבה גדולה, רחבה, עמוקה, להביא לפתרונות יצירתיים מאוד גדולים מנושא ההכשרה עד נושא התקינה.

לגבי נושא התקינה, קיבלתי גם מספר מכתבים בנושא. פניתי גם למנכ"ל הקודם סביב החלטת משרד החינוך להגדיל את התקינה בנושא המעונות והתפוסה. התשובה שקיבלתי, שאכן המשרד פועל על פי חוק. אני מבהיר שהחוק נותן למשרד את האפשרות להגדיל את התפוסה ממה שהיה. אבל איני בטוח, שהחוק נותן את האפשרות להגדיל על ההחרגה הקודמת שהייתה. כלומר כבר הייתה החרגה אחת ועכשיו המשרד נותן עוד החרגה על ההחרגה הקודמת. צריך לשקול את זה שוב. זה גם כדור שלג שמתגלגל.

אין לזה תוקף משפטי.

לכן הייתי רוצה לקבל תשובות מהמשרד לראות איך אנו פותרים את המשבר הזה של התפוסה והתקינה.

המשך זליגה של מטפלות.

תמריצים.

אל תדאגי, הם יעזבו מהר מאוד – השכר נורא.

ברשותכם נסיים את הדיון ונתכנס בדקות הקרובות לדיון נוסף. היועצת המשפטית רוצה לומר משהו, בבקשה.

להערה האחרונה כי אמרת שנבקש לקבל מהמשרד תשובה לעניין הזה והייתה תשובה – מכתב שיצא אמנם לא מהוועדה שלנו. מדובר בהוראת שעה שחורגת ממה שהתקנות קובעות עם היתלות בסעיף בחוק שלא נועד לזה שאני לא רואה אותו כחוקי כדי לאפשר את החריגה, וגם המשרד בתשובתו אמר שהדבר הזה דחוק ושלא ישתמש בזה בשנה הבאה כטיעון שמצדיק את החריגה, כפי שאמרת מהחריגה שהחוק אפשר. בעצם בסופו של דבר זו תפיסה שנקבעה כדי לקבוע מינימום שרואים אותו לטובת הגנת שלומם של הילדים בצפיפות שממילא היא כבר עכשיו גדולה ביחס למדינות אחרות. יש תשובה בעניין הזה רק לא כל כך משכנעת של המשרד.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.