פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 90
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ו באלול התשפ"ג (12 בספטמבר 2023), שעה 10:00

1. חיילים בודדים בשירות ובשחרור
2.  התנהלות הבנקים כלפי החיילים הבודדים בשירות ובשחרור והשפעתה על דירוג האשראי שלהם ועל התנהלותם הכלכלית – ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת הכלכלה
3. התנהלות חברות הסלולר כלפי חיילים בודדים בשירות ובשחרור

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

אורית להב - מנהלת תחום פ"א מענים ותכניות -תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

איתי פלומבו ויסמן - מנהל אגף פיקוח וצרכנות, משרד התקשורת

שירלי אבנר - עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל

הילה סולימני - מנהלת תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית

נריה מאיר - ראש המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

דפנה קורן - מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי

רינת נויברג - סגנית מנהל תחום הביטוח, המוסד לביטוח לאומי

נוריאל גבאי - מנהל תחום מיכון וחקיקה, המוסד לביטוח לאומי

נטע אסנר קרי - עוזרת לראש המחלקה לתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

יאיר רן פלד - מנהל תכנית גרעין צבר, גרעין צבר

אליסף כהן - מנהל תחום חיילים, הלל האגודה ליוצאים בשאלה

יעל גויסקי - יועצת רגולציה, הלל האגודה ליוצאים בשאלה

הילה קורן - סגנית מנהלת התכנית לחיילים בודדים, ארגון "נפש בנפש"

נויה גוברין - מנהלת, ארגון "נפש בנפש"

דב ליפמן - מנכ״ל, יד לעולים

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

ענבר סיטבון - רע''ן פרט ותרומות, אכ''א, משרד הביטחון

קארין אורן - ראש חטיבת פיקדונות, חיילים משוחררים- האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, משרד הביטחון

ליה גולדן - נציגת דוברות אכ''א, משרד הביטחון

עדי נגר - רכזת צבא - חברה - מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אורית להב - מנהלת תחום פ"א מענים ותכניות -תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

איתי פלומבו ויסמן - מנהל אגף פיקוח וצרכנות, משרד התקשורת

ליאת מיזלס - עו״ד, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

אייל חדד - מאגר נתוני אשראי, בנק ישראל

הילה סולימני - מנהלת תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית

רינת נויברג - סגנית מנהל תחום הביטוח, המוסד לביטוח לאומי

נוריאל גבאי - מנהל תחום מיכון וחקיקה, המוסד לביטוח לאומי

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

אביבה גבאי - מנהלת תחום חייב לנזקק, רשות האכיפה והגבייה

שמרית רגב שריבר - דוברת ארצית, רשות האכיפה והגבייה

נורית מייק פרנק פורטר - מנהלת מח' רגולציה בפרטנר, חברות סלולר

יקיר אלון - עו"ד - פלאפון, חברות סלולר

עידו רוזנברג - ממונה קשרי ממשל פלאפון, חברות סלולר

מיכל ארן - מנהלת מח' ניהול אשראי לקוחות פלאפון, חברות סלולר

יגאל ברנטמן - מנהלת "נעל"ה"

יעל שובל - מנהלת רגולציה - הוט מובייל, חברות סלולר

גיא קונפורטי - מנכ"ל עמותת "נדן"

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

אתי בן-שמחון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

חיילים בודדים בשירות ובשחרור

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-12 בספטמבר 2023, כ"ו באלול התשפ"ג. לפני שאפתח בסדר-היום, ובמה שיש לנו על סדר-היום, אני כן חייב להגיד משפט על מה שמתנהל בגבעה שלידינו. בעצם, כל העיניים כנראה נשואות לדיון שמתקיים כרגע בבית המשפט העליון. אבל אני לא יכול לאמירות של חברים שלי כאן בכנסת עם כל מיני איומים על מערכת המשפט, על בית-המשפט העליון. הכנסת כן תקבל בהכנעה, לא תקבל בהכנעה. במדינת ישראל יש מערכת שבה יש בית-משפט, הוא המוסמך לפרש את החוקים, ואנחנו כפופים לפרשנות שלו, ואנחנו נקבל כל הכרעה וכל החלטה של בית-המשפט. קיבלתי הכרעות של בית-המשפט העליון כשאהבתי אותן, וגם כשלא אהבתי אותן, וכך מצופה מכל החברים.

אולי בפרפרזה על מה שראיתי את כל חברי הקואליציה, רבים מהם מפרסמים – הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה, הייתי מוסיף את רמיסתה של מערכת המשפט. הכנסת לא תקבל את רמיסתה של מערכת המשפט, ותעמוד על הזכות של שלושת הרשויות האלה להתקיים כרשויות עצמאיות כל אחת בפני עצמה. כל אחת עם עצמאותה. בהקשר של הסמכות - אני חושב בכלל אין שאלה לגבי הסמכות של בית המשפט העליון לדון בחוקי-יסוד, בוודאי שחוק-יסוד היום בכנסת, מספיק שמוסיפים כותרת, זה כאילו הופך להיות חוק יסוד לשום הליך חקיקה שונה בלי שום תהליך שונה שבו הכנסת באמת אולי מתוך היותה גם כרשות מכוננת נוהגת בעניין הזה באיזושהי יראת כבוד. אני חייב לומר שבהליך החקיקה של החוק שדנים בו כרגע בבג"צ, לא הייתה שום יראת כבוד לעיסוק בליבה החוקתית של מדינת ישראל. כשם שגם אם היו מחוקקים חוק-יסוד שקובע שרק ל"ג'ינג'ים" יש סמכות להצביע, אז אף אחד לא היה שואל האם יש סמכות או אין סמכות לבית-המשפט, בוודאי שיש לו סמכות. אז יש לו את הסמכות לדון בחוקי-יסוד, ואני מקווה שהוא יעשה וגם יכריע לפחות כפי שאני הייתי רוצה שיכריע ויפסול את התיקון הלא סביר הזה שהעבירו כאן בכנסת בצורה אגרסיבית. עדיין נקבל בהכרעה ובהכנעה כל פסיקה של בית-המשפט בעניין הזה.

ומכאן למעבר חד, נחזור לעניינים שבאמת מעסיקים את אזרחי ישראל, ובהם צריך לעסוק, וזה החיים עצמם. זה נראה כאילו כל היום עוסקים רק בעניינים משפטיים, אבל החיים ממשיכים. יוקר המחיה ממשיך. הקשיים של העולים והעולות ממשיכים. גם לצערי אנשים משלמים בחייהם נוכח אוזלת היד הביטחונית והמצב הביטחוני הקשה.

ולכן קבענו דיון כמובן על מערך הסיוע לחיילים בודדים בשחרור, וגם במהלך השרות. דיון שהוא דיון המשך כבר לדיון שקיימנו. אבל בתוך כך אי-אפשר שלא להתייחס ולהזכיר את זכרו של חייל בודד שנרצח בפיגוע דריסה סמוך למחסום מכבים ב־ 31 באוגוסט 2023. סמל מקסים מולצ'נוב, זכרונו לברכה, בן 20 היה בנופלו. מקסים עלה לבד בשנת 2017, במסגרת פרויקט נעל"ה, נוער עולה לפני עולים. עלה מחרקוב שבאוקראינה, התחנך ב"הדסה נעורים".

בפתח הדיון נציין דברים לזכרו של החייל הבודד סמל מקסים מולצ׳נוב ז״ל, הלוחם מתותחנים, שנרצח בפיגוע הדריסה סמוך למחסום מכבים ב־ 31 באוגוסט 2023. מקסים היה בן 20 בנופלו. עלה לארץ לבדו ב2017 במסגרת פרויקט נעל״ה, מחרקוב שבאוקראינה בהיותו בן 15, התחנך ב״הדסה נעורים״. התגייס לצה״ל ושימש כלוחם בגדוד 411 בחטיבת האש 282 בתותחנים. במותו הועלה מדרגת רב״ט לסמל. לפני חצי שנה, תרם מקסים מח עצם לילד בן 12, מעשה מרגש של חסד. בזמנו הקצר כאן איתנו, מקסים הצליח לתת כל כך הרבה גם בתרומת מח העצם, גם בשרות הצבאי שלו. לצערי, גם בנופלו בארץ ישראל.

אני השתתפתי בהלווייתו של מקסים כמו אלפים רבים. אני חייב לומר ששם עם ישראל התגלה בגדולתו. כשמורידים את מה שרואים כל היום בתקשורת, וברשתות החברתיות, ואת המריבות, פתאום אתה רואה את עם ישראל מכל מקום, מכל עדה, מכל כיוון, מגיעים לחלוק כבוד אחרון למי שהם בכלל לא הכירו רק בגלל מה שהוא עשה, והנכונות שלו גם לעלות לארץ ישראל, וגם להגן עליה בחייו. הוא קשר את גורלו עם מדינת ישראל, עם ארץ ישראל. אהב את המדינה ונטמן בה. יהי זכרו של מקסים ברוך.

בפתח הדיון, אני מבקש לתת גם למדריך של מקסים. נמצא איתנו בזום. בבקשה.

שלום, אני מנהל המרחב הפוסט סובייטי במנהלת נעל"ה. ב-2017, מקסים הגיע לאגף המורים, אז עבדתי שם בתור מנהל תוכנית נעל"ה. קלטנו נער בן 14 שבגיל כל כך מוקדם הגשים את המעשה הציוני. מקסים היה נער נפלא. מילד הוא הפך לאיש מקסים כמו שהיה שמו. תמיד עזר לכל מי שהיה זקוק לעזרה. התנדב בכל מסגרת ובכל פעילות שהיה אפשר להתנדב. שירת בצבא, ב-31 באוגוסט נלקח מאיתנו. הוריו הגיעו ללווייה. אנחנו ועוד רשויות רבות כמנהלת נעל"ה ליווינו את ההורים.

נאמר שמקסים היה חייל בודד. הוא היה חייל בודד בסטטוס. אני יכול להגיד שלחייל בודד כמו מקסים היו הרבה משפחות, כמובן, המשפחה שלו, אח שלו שהוא גם בוגר "נעל"ה", משפחת כפר הנוער "הדסה נעורים", שם הוא גדל מגיל 14, ועד שהוא התגייס. משפחת "נעל"ה" שהיא משפחה של כ-20 אלף בוגרים. מקס הוא הבוגר השמיני, נתן את חייו למען המדינה מסך תוכנית בוגרי נעל"ה. משפחה נוספת זו משפחה של חברים שלו בצבא. לעדות שאנחנו עכשיו מדברים במסגרת המכובדת הזו על מקס, כל עם ישראל, וכך היינו גם בהלוויה, הפך למשפחה נוספת של מקס. זו אבידה מאוד גדולה. מקס, כמו שאמרתי, דוגמה למעשה ציוני. אנחנו היינו גאים בו בחייו, ואנחנו גאים בו גם בהירצחו על ידי מחבל נאלח. תודה על ההזדמנות להגיד מילים על מקס.

תודה רבה. יהי זכרו ברוך. אני חייב לומר שאני לא אוהב את ההגדרה של חייל בודד, עדיף לקרוא לזה חייל ללא עורף משפחתי. במדינת ישראל אין דבר כזה חייל בודד. החברה כולה - לפחות בחזון צריכה לעטוף את כולם שלא ירגישו בודדים.

נעבור לדיון. המעקב מתחלק בעצם לשלושה חלקים שאנחנו נבקש לקבל עליהם תשובות. 1. לגבי החוק שעבר בתום כנס הקיץ, על איסור עיקול תשלומי משכורות לחיילים ותשלומי משרד הקליטה בגלל חובות. בדיון האחרון התברר שהחוק לא כולל איסור עיקול על כספי הפיקדון, ואני רוצה לדעת כיצד העניין סודר, ואם לא סודר, איך מתכוונים משרדי הממשלה להסדיר את הסוגיה. נושא של חיילים בודדים וטיפול בחובות שלהם, בנקים וחברות סלולר. הייתה פנייה גם שלי, קיבלנו כמה תשובות בכתב מכמה מחברות הסלולר, חלקן טובות יותר, חלקן פחות – נפרט את זה. הייתה גם פנייה בעקבות הדיו של שר התקשורת לחברות הסלולר. פנייה בהחלט ראויה. ויש גם את הנושא של התנהלות המערכת הבנקאית כנגד חיילים בודדים, חיילים בלי עורף משפחתי שנמצאים בקשיים כלכליים. אני מרגיש שאנחנו קצת תקועים במקום בעניין הזה, רק יהיה מעניין לדעת האם צה"ל העיר נתוני חיילים לבנק ישראל. אם התחיל איזשהו תהליך כדי לגבש מתווה כזה, ומה הפתרון והמתווה שמוצע.

לגבי חברות הסלולר - התברר שמרבית החובות של החיילים הן לחברות הסלולר, היות והם משוחחים עם בני משפחותיהם בחו"ל, והם מתחייבים על ציוד יקר, ועל מכשירים יקרים, ומחתימים אותם על חוזי התחייבויות בגלל קשיים שפתיים. ביקשנו נתונים מרשות האכיפה והגבייה לגבי מספר התיקים שנפתחו על-ידי חברות סלולר כנגד חייבים בטווח הגילאים בין 18 ל-21, כי רשות האכיפה לא יודעת האם הוא חייל או לא חייל, אז אמרנו נלך לפי הגילאים. מספר החייבים בגילאים אלה עומד על 862 חייבים. התיקים שמתנהלים הם למעלה מ-1,000. סכום החוב בממוצע הוא 8,900 שקלים. בממוצע לכל חייב יש תיק - 1.26 תיקים. בעקבות הדיון, פנינו לחברות הסלולר, פנייה דומה גם פנה אליהם בעקבות הפנייה שלנו שר התקשורת.

מחברת פרטנר - נמסר לוועדה כי מדובר בתופעה קטנה מאד בחברה, ונעשים פעולות כדי למנוע את הדבר. תהליכי גביה מול לקוחות חיילים מבוצעת בתבונה ורגישות. במידה ולקוח עובר לטיפול משפטי, הוא מציין שהוא חייל, עו״ד מונחים לבקש תעודת חוגר ולא לבצע שום הליך משפטי עד מועד שחרורו. אגב, זה לא נותן מענה עדיין, כי בסוף אחת הבעיות היא דווקא בשחרור יותר מאשר בשרות, ואז מנסים בשלב הזה להגיע לאיזושהי פשרה ופריסה רחבה. לפי חברת פרטנר 16 חיילים בחוב של כמאה אלף שקלים. מדובר על ממוצע של בערך 7,000 שקלים לחייל.

מחברת מובייל - התקבלה התייחסות למכתבו של שר התקשורת, כי החברה החליטה לבוא לעזרתם של החיילים ולהפסיק הליכים משפטיים קיימים שנפתחו כנגדם בגין חובות שלא נגבו. חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ - החליטה כתוצאה מהפנייה של הוועדה, לשווק תוכנית לחיילים בודדים שיוכלו להתקשר עם משפחותיהם בחו״ל דקות רבות בחינם. כל חייל בודד שיפנה לחברה, ישלם את קרן החוב בלבד, כך נמסר מחברת רמי לוי. אני מצפה שחברות סלולר הנוספות, אחרות לא ענו לנו, או שענו תשובות שאין להן מדיניות בעניין, יקיימו תוכניות מיוחדות לחיילים בודדים בדומה למה שהוצע בחברת ״רמי לוי", שיווק השיקמה תקשורת בע"מ ויסמנו אותם. בסוף, מתוך הצורך של חברות הסלולר באירוע הזה לסייע בחלק הזה כחלק ממדינת ישראל יוכלו לעמוד בזה ללא ספק.

בבקשה סגן אלוף ענבר סיטבון. זום.

אני אתייחס למספר דברים. לגבי החובות לחברות הפלאפון, באמת, קיבלנו את העידכון גם מרמי לוי. עדכנו את החיילים, צריך להגיד להתאמה, כדי להוריד את הבשורה לרמת החייל. כן היינו מציעים גם מטעם לייצר שיתוף פעולה של איש קשר שאנחנו יכולים באמת לפנות אליו אם הם יקבלו עליהם על העונש, ואנחנו נוכל להשלים להם. גם בחלק המקרים ברובו המוחלט לממן חלק מהחוב. אין לנו בעיה לעשות את זה, בטח עבור הלוחמים. בטח על אלה שלקראת שחרור שהיו חיילים וסיימו שרות משמעותי ותקין. אותה בעיה יש מצידם שגם הם לא יודעים מי הם החיילים. אבל במקרים כאלה אנחנו יכולים להגיע לטיפול שהוא הוליסטי ושלם.

אתם יכולים כן לעשות אחת לכמה זמן פנייה לחיילים שתדעו אם יש לכם חובות כאלה ואחרים, אנא, תפנו אלינו, אנחנו יכולים לסייע.

כן. בוודאי. יש לנו 2,500 מש"קיות ת"ש, וזה מה שהן עושות על כל חוב לאו דווקא של חברות הפלאפון. כל בעיה כלכלית שנקלע אליה החייל, החייל יודע לפנות לסגל הת"ש לקבלת שלם.

השאלה אם המ"שקיות יודעות את מה שאת אמרת לי עכשיו.

כן. בוודאי, זה מה שאמרתי בפתח דבריי, שכל המידע שהועבר אליי לגבי חברות הפלאפון וההקלות והתוכניות החדשות שהן עושות, וגם ההסדרה מול החובות בהקשרי רמי לוי, עדכנו את החיילים באופן אישי. פרטני. צריך לומר שמאז הדיון האחרון בכנסת, קיימנו שתי פגישות גם עם בנק ישראל, גם עם אביבה שיושבת פה. אגיד את עיקרי הפגישות שלנו. בפגישה הראשונה מחיקת נתוני האשראי, זה יהיה עמותת "נד"ן, גם עם אביבה שיושבת פה ועוד. אגיד את עיקרי הפגישות שלנו. הפגישה הראשונה הסברנו לנו בבנק ישראל שגם מחיקת נתוני האשראי, וגם אם אני אעביר את שמות החיילים זה יהיה לטובת מחקר. אנחנו עדיין לא העברנו את שמות החיילים, כי אנחנו מבינים שבסוף יעשו איתם רק מחקר בלבד.

למה רק מחקר?

לגבי נתוני האשראי, אני מבינה שזה לא יאפשר להם שום דבר שיש איזושהי הקלה מסוימת, אלא הפוך, זה יהווה עבורם אות קין להמשך. ולכן, אני שמה רגע את עצמי בצד, ניסינו לראות איך אנחנו מתקדמים קדימה, כי בזה לא הגענו לעמק השווה. מה כן הבנו? הבנו שאנחנו צריכים לבנות תוכנית משותפת, וצריך להגיד ששמחתי לראות את שיתוף הפעולה והנכונות הגבוהה מאוד כדי לייצר לנו סדנאות לחינוך פיננסי בדגש על החיילים הבודדים, אבל צריך להגיד בכלל לכל החיילים בצבא כבר משלב הטירונות. יצרנו הכשרות שאנחנו מבינים מה אנחנו רוצים שיהיה בפנים, יחד עם אנשים שאחראים על פיתוח התוכן. אנחנו על האירוע, וגם יהיה העברת מידע שיכול לסייע להם מהרגע שהם מקבלים משכורת, דרך אפליקציה שהחיילים יוכלו לקבל כשרות עבור התנהלות פיננסית נכונה. מדובר על כל החיילים בצבא, כאשר לחיילים הבודדים כחלק מסדנאות השחרור, תהיה בעצם קומה נוספת של מידעים, של הנגשה, של טיפול שהוא הרבה יותר מדויק. זה מה שקבענו איתם. אתמול היו איתי מהבנק שתי נציגות בכירות, אני משערת שהן יושבות פה והן יוכלו גם להתייחס.

לגבי הקרן שנמצאת גם לסיוע עבור החיילים כחלק ממענה של בנק ישראל, גם את זה למדתי במסגרת הדיונים שביצעתי אצלי עם כל השותפים שיושבים כאן. הקרן הזאת דובררה לסגלי הת"ש כמענה
עבור החיילים. עדכנו את סגל הת"ש, הוצאנו את זה כחלק ממדיניות מעטפת החיילים הבודדים. העברתי למזכירת הוועדה את המעטפת הרחבה שמתכללת את כל הדברים האלה, והופצה עד אחרונת מש"קיות ת"ש והמפקדים, גם את זה אפשר לראות שם. צריך להגיד שטיבי שיושב פה, הציע את עצמו להיות איש הקשר על כל סוגיה ובעיה שיש לנו, כמו שאביבה יושבת פה והיא היום אשת הקשר שלנו במקרה של הוצאה לפועל.

אני רוצה למקד. חינוך פיננסי, וכל הדברים האלה מבורך. מה הפתרון מבחינת איזה מענה נותנים לחיילים שכבר נמצאים בבעיה, ויש לא מעט כאלה, לפחות ממה שאנחנו מבינים, והם עכשיו רוצים להתחיל מחדש את החיים שלהם. הם רוצים להתחיל דף חלק, איך עוזרים להם?

כרגע, הפתרון שלנו נתנו, שיש לנו איש קשר שקוראים לו טיבי. אחרי החגים יהיה לנו אנשי קשר. טיבי הבטיח שהוא יעזור לנו של כל הבנקים. אנחנו בעצם מפנים את החיילים, ואותם אנשי קשר צריכים לאפשר להם.

נעבור לטיבי רבינוביץ, איגוד הבנקים. אני רוצה לשאול. אני חייל, השתחררתי, היה לי חוב לחברת הפלאפון. סגרתי איזשהו הסדר חוב אחרי שהייתה לי חריגה וחזר לי צ'ק. אני פונה אליך. איזה סיוע אתה נותן לנו?

אני אחזור על השאלה. היא אמרה שמפנים אליך את החיילים. אז אני חייל שהיה לי חוב, סגרתי, פרסתי אותו אחרי שחזר לי תשלום - איזה סיוע תדע לתת.

מה שאנחנו מתכננים לעשות, ואני אמשיך את דבריה של ענבר. אנחנו מתכננים לעשות איזושהי רשימת קשר של אנשים במערכת הפיננסית, אני כאן גם בשמם של מספר כרטיסי האשראי, הם הסכימו להשתתף במיזם הזה. אנחנו בעצם נעשה רשימה של אנשי קשר לכל אחד מהמוסדות הפיננסיות שתעמוד לרשותו גם של צה"ל, גם של הסיוע המשפטי, ויעניקו שרות לעמותה, וגם לעמותות אחרות במטרה לטפל בסוגיות שקשורות בחובות של חיילים, או בבעיות של חיילים מול המערכת הבנקאית בכל כרטיסי האשראי. אנשי הקשר האלה יהוו מוקד לקבלת פניות במטרה גם לתחום במהירות טיפול מהיר ויעיל, וגם לתת מענה כמה שיותר ספציפי לכל מקרה. כמובן שכל אחד מהבנקים בחברות כרטיסי האשראי הם יפעלו לפי השיקולים העסקיים שלהם, אבל המטרה כמובן לסייע ולתת מענה ממוקד, מיטבי ומתחשב. בינתיים, אני כאן לרשותם.

מתי המערך הזה יתחיל לעבוד?

אני הבטחתי ואנחנו נעמוד בזה שלאחר החגים תהיה רשימה מסודרת. בנוסף, הוצפו בפנינו עוד מספר סוגיות במסגרת הפגישות שהתקיימו גם על ידי הסיוע המשפטי, גם לגבי עו"ד קונפורטי שיושב כאן, גם לגבי צה"ל שקשורות למשל במיקום בחיילים, או בסיוע. למשל, הבנו שיש בעיה לפעמים כאשר חייל משרת במקום מסוים, והסניף שלו במקום אחר, ייתכן שיש קשיים במקרים כאלה ואחרים. אנחנו נבחן את העניין הזה ביחד עם בנק ישראל על מנת שנגיע למצב שנאפשר לחיילים לקבל סיוע קרוב לבסיס, ולא לטרטר מצד אחד של המדינה לצד אחר אם הסניף שלו רחוק. עוד סוגיה שהובאה זה סוגיית הטיפול באמצעות עורכי הדין. גם כאן נראה איך אנחנו מקלים כמה שיותר. שוב, כל אחד מהבנקים יפעלו בהתאם לשיקולים העסקיים שלנו, אבל אנחנו נבחן אפשרות לדאוג לכך שהטיפול גם של גורמים משפטיים של עורכי דין של משרדים חיצוניים שמטפלים בחובות יהיה מקל.

תודה. בנק ישראל.

אני מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. אני אולי אתחיל מזה שנתנו כבר את התשובות שלנו בקשר לבקשות מהמאגר, אנחנו קיבלנו, וגם אדוני היושב-ראש קיבל אותם. אני אזכיר, אנחנו לפחות קיבלנו את הרושם, וזה גם כן מה שעולה מהפרוטוקול. אנחנו אמרנו שמחיקת נתונים מתוך המאגר תהווה יותר פגיעה במטרות של המאגר, של מאגר נתוני האשראי במובן הזה שזה לקשור את הידיים ואת העיניים של נותני האשראי כי המידע יהיה. המידע קיים במקורות המידע. המאגר רק משקף את המידע שנמצא כבר בידי אותם מקורות מידע, אותם נותני האשראי שנתנו את האשראי. גם במקורות מידע פומביים אחרים גם כן שמעבירים את המידע למאגר. אז למחוק את המידע מהמאגר, זה לפגוע במטרות של המאגר. זה פשוט חותר.

אמרנו שיהיה פתרון אחר.

לא. אנחנו לא אמרנו שיהיה פתרון מבחינת המאגר. בחנו את זה. ענינו גם כן ליושב-ראש בדיון הקודם שמבחינת המאגר, המאגר משקף את המידע. לסמן חייל בודד, כי חייל בודד יכול להוות - מאחר ואין חובה לתת אשראי, זה יכול גם כן להוות סממן לפגיעה באוכלוסייה הזו שהיא פגיעה שאינה מוצדקת, ואז להדיר אותם למעשה משוק האשראי בכלל.

כמו שצוין כאן, הצענו פתרונות מקדימים. אני מבינה את האמירה של היושב-ראש שזה לא נותן מענה מלא. אבל אנחנו חושבים שהדרך הטובה ביותר היא למנוע מאנשים להגיע למצב הזה. לתת להם את הכלים הפיננסיים. בדרך לכאן דיברתי במיוחד עם הנציגים של ההסתדרות הציונית העולמית, והבנתי שיש גם כן פערים בהבנה של כיצד המשק הישראלי מתנהל בהיבטים הפיננסיים. זה גם משהו שחשוב מאוד שהאוכלוסייה הזאת תדע. אין לנו פתרונות קסם, וזה לא בגלל שאנחנו מנסים לגלגל את האחריות. אחרי שישבנו וחשבנו ביחד עם הגורמים הרלבנטיים, והבנו שזה יגרום יותר נזק מאשר תועלת. הצענו את הפתרון הזה של חינוך פיננסי. הפנינו לקרן למודרי אשראי, שדרך אגב, היא לא של בנק ישראל. היא קרן שהוקמה לבקשת יושב-ראש ועדת הכלכלה דאז במהלך הליך לחקיקת חוק נתוני האשראי במשרד האוצר. זו קרן שיכולה לסייע.

איך הם יודעים לפנות לקרן הזאת? מי מפנה אותם?

ענבל ציינה שהם יפנו אותם. נתנו כלים. נתנו פתרונות. דיברנו גם כן ביחד איתם ועם טיבי על הפתרון של המערכת הפיננסית, יותר נכון, של המערכת הבנקאית, כי צרי גם להבין שיש נותני אשראי שהם לא תחת הפיקוח שלנו, שגם מולם צריך לראות אם אפשר להגיע להישגים דומים וטיפולים דומים. בינתיים אנחנו לא שומעים שהם כאן. אנחנו מקווים שזה נותן מענה.

בבקשה ליאת מיזלס. משרד המשפטים. מעניין אותי לגבי נושא העיקולים והחקיקה בעניין.

שלום לכולם, ברשותך, אני רוצה להתייחס לדברים ששירלי אמרה. אנחנו בסיוע המשפטי ערים לקשיים שבנק ישראל מעלה בקשר לנושא של מחיקת נתוני אשראי. אנחנו בסיוע המשפטי עדיין סבורים שהמטרה של המאגר היא לשקף את הסיכון הפיננסי שבהתקשרות עם הלקוחות, עם הלווים, ובעצם, כשאנחנו מדברים על חיילים בודדים, וחיילים בכלל שנקלעו למצב זמני כפוי שבו הם לא יכולים לעבוד, בעצם, לא משקף את הסיכון הפיננסי בהתקשרות איתם, ולכן אנחנו קצת חלוקים בנושא הזה. אנחנו בכל מקרה, בסיוע המשפטי כן חשבנו על כל מיני הצעות שיכולות להיות רלבנטיות באמצעות תיקון חקיקה, גם אם זה לא לגבי נתוני האשראי שבנושא הזה הדעות שלנו קצת חלוקות. ברשותך, אני רוצה להציע כמה רעיונות, כשבעצם הרעיון הראשון שהעלנו, זה אפשרות של קיצור של תקופת הרישום כשאנחנו מדברים על חיילים בפרט, ובטח על חיילים בודדים. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על חיילים שנושאים איתם את נתון האשראי השלילי הזה על הגב שלהם גם שלוש שנים אחר-כך.

תקופת שמירת המידע ומסירתו היום היא שלוש שנים, למעט לגבי התראות שזה שנה. אני מציעה שתדברו על הדבר הזה גם כן עם מחלקת ייעוץ וחקיקה אצלכם בתוך הבית ותתאמו מולם, כי אני יודעת שיש לכם גם דעות חלוקות בתוך הבית.

אנחנו כמובן גם מדברים בינינו, אבל כן חשוב לנו גם להעלות את זה פה מול הוועדה. אפשרות נוספת שעוד חשבנו עליה, זו אפשרות של עיכוב הליכים אוטומטי כאשר נפתח תיק בהוצאה לפועל נגד חייל שהוא בשרות סדיר. כמובן ערים לזכויות של הזוכה להגיש בקשה לביטול עיכוב ההליכים. אבל בעצם עיכוב ההליכים האוטומטי הזה בעצם יגרום לכך שנתון אשראי לא יעבור באופן מידי אם החייל לא הגיש בקשה בעצמו לעיכוב הליכים תוך 60 ימים, כי אנחנו יודעים שהרבה פעמים החיילים לא רק שהם לא יודעים שקיים להם החוב הזה ואין להם אפשרות, גם אין להם את היכולת. גם אם הם יודעים על החוב הזה, אין להם אפשרות בעצם לבצע את העניינים המשפטיים שקשורים לעיכוב הליכים. אז אנחנו מבינים שעיכוב הליכים אוטומטי בהקשר הזה, כאשר נפתח תיק בהוצאה לפועל לחייל, גם יפתור את הבעיה הזאת, ויפתור עוד בעיה נוספת.

זה דורש שינוי חקיקה?

כן. כרגע אחרי שאתה מקבל את ההעברה, אתה צריך להגיש בקשה. כן חשוב לי לציין שפתרון כזה הוא פותר לנו עוד בעיה. כי היום חיילים שיש להם חובות בהוצאה לפועל, בתקופת השרות כל עוד הם לא מסדירים את החוב, גם החוב גדל כי יש ריבית. ברגע שיש עיכוב הליכים, אנחנו גם מונעים את ההגדלה הזאת של החוב. אנחנו חושבים שזה יכול לתת מענה בכמה מישורים. בנוסף, עוד עניין שאנחנו גם העברנו בזמנו לבנק ישראל, אנחנו חושבים שהוא רלבנטי לכלל האוכלוסייה ובפרט לחיילים בודדים, זה הנושא שהיום הסכומים בפתיחת התיק הם מאוד נמוכים. אנחנו מדברים על 5,000 שקלים כאשר נפתח תיק אחד, או 4,000 שקלים בפתיחה של שני תיקים, וזה בעצם סכומים שברגע שכאשר חייל בודד משתחרר ועובד בעבודה ממש רגילה, אנחנו חושבים שצריך מעבר להעלות את הסכומים לכלל האוכלוסייה, אולי כאשר אנחנו מדברים על סכומים קטנים, גם לא להכניס אותם למאגר של הנתונים.

עוד נקודה. נתוני האשראי הם נתוני אשראי מובהקים. יש עוד נתוני אשראי שהם מועברים שהם לא מובהקים. לדוגמה, אם חייל מצליח להגיע להסדר עם הבנק, והבנק מפחית לו את החוב במסגרת ההסדר, אז זה גם נתון שעובר, זה לא נתון מובהק, אבל זה נתון שלילי שעובר ויש לו השפעה. בהחלט, אנחנו חושבים שגם צריך לנסות למצוא איזשהו פתרון בהקשר הזה.

תודה.

אני מצטרף לדברים של ליאת מהסיוע המשפטי, אני מסכים איתם במאה אחוז. דבר שני, אני חושב שעוד הצעה שאפשר לבחון בנוסף לעיכוב הליכים. יש את הנושא של ריבית פיגורים שגם היא מגדילה את החוב וגם מקשה על המחילה. זה כן דורש תיקון חקיקה. אפשר להגדיר שהתקופה שבה חייל משרת בשרות חובה היא תקופה שהיא בלתי נמנית בריבית פיגורים בהוצאה לפועל. כלומר, לאו דווקא לעכב את כל ההליך, אלא להפחית את ריבית הפיגורית. אם החלטה של ריבית פיגורים היא ריבית או אישית כשהמטרה שלה להפעיל לחץ על החייל ללכת ולעבוד. חיילים ברובם לא יכולים ללכת ולעבוד מתי שהם רוצים, ולכן, אין טעם בריבית הזאת. זה משהו ששווה לחשוב עליו גם כעוד אפשרות, וזה גם יעזור לצמצם את החובות, למנוע את התפיחה שלהם, וגם אם למשל חייל הצטרך פריסת תשלומים, בכל זאת, זה יקל את כל האירוע. זה דבר ראשון. דבר שני, בהמשך למה שהיא אמרה, אני רק אחדד. הנושא של מחילה, שזו הגעה לסדר והפחתה – היום צריך לדווח על כל מחילה בסכום של מעל ל-200 שקלים. זאת אומרת, כל הנחה שרוצים לתת לחייל שהיא מעל 200 שקלים, מחייבת בדיווח למאגר. משרדי עורכי דין, שיהיה ברור, ברגע שהם פותחים תיק, אז יש אגרות ויש שכר טרחת עורך-דין, והרבה פעמים במיוחד בתיקים קטנים שזה התיקים של החיילים, אנחנו רואים שהרבה פעמים יכול להיות תיק של חייל שהקרן זה 5,000, ואז עוד 2,000 או 3,000 שקלים זה רק שכר טרחה ואגרות. אם למשל יש עורך דין שאומר – אני מוכן לוותר על שכר טרחתי, הוא חייב לדווח על זה מחילה, כי רואים את זה כחלק מהחוב כולו. אז גם בהקשר הזה, אני מצטרף למה שאומרת ליאת לגבי הנושא של המחילה שצריך לחשוב אולי לגבי חיילים לאפשר מחילה בסכומים גדולים יותר כך שלא יהיה דיווח למאגר, בטח לגבי רכיבים של החוב שהם לא החוב המקורי, כמו ריביות.

בנוסף לזה, דיברנו בעבר גם על נושא של סימן החובות שנוצרו במהלך שירות החובה, כלומר, רק לעצם המידע. כלומר, אם היועצת המשפטית של פיקוח על הבנקים חוששת מקשירת הידיים או העיניים של מקבלי ההחלטות, אז אני מסכים שלא צריך לסמן חיילים בודדים, כי באמת, זה יכול להיות גם בעוכריהם. אבל לסמן חוב כחוב שנוצר בתקופת שרות החובה שזו תקופה קשה לכולם, וכולם יבינו את הסיטואציה הזו, בהחלט אפשרות גם לאפשר עוד מידע למקבלי ההחלטות כדי לדעת שחוב מסוים קטן או זניח ככל שיהיה שנפתח בתקופת שרות החובה, זה חוב שאולי אפשר להתעלם ממנו או לא לדבר עליו.

בהמשך לדיון הקודם, ראיתי בפרוטוקול, וגם בדיון המשכי שהייתי בו, נאמר שבעצם הבנקים מכירים את הסיפור של החיילים, והם יכולים תמיד להגיד שזה חוב שהיה בצבא. היום הבנקאות עוברת למתכונת יותר מקוונת ודיגיטלית. הבנקאים פחות פוגשים את האנשים. בקשות להלוואות נעשות בכפתורים ובאפליקציות לפחות בשיח בין-אישי, ככה שגם אם בן-אדם יסורב, או יקבל תנאים גרועים, אולי דווקא יידע מה הרקע ולזה נוכל להסביר את עצמו. ולכן, גם מהסיבה הזו, אני חושב שהרקע האישי של אותו אדם, אם זה חושב שנוצר בתקופת השרות הצבאי, זה משהו שיכול להיות רשום, וזה גם יכול לעזור למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות הנכונות יותר מבלי לתייג את האדם לשלילה כחייל בודד חלילה, או לחיוב כחייל בודד.

דבר אחרון מבחינת נושא של עורכי הדין. כן אנחנו נתקלים בחוסר אחידות, וזה גם מתקשר לנושא של הסלולר באופן הטיפול של משרדי עורכי דין בחובות של חיילים. הרבה מהחיילים מגיעים למשרדים האלה, משוחחים איתם קודם כל לבד. מה שקורה, שהמשרדים האלה הרבה פעמים ולא תמיד מטים להם אוזן, והם מתנהלים איתם לבד, ומגיעים אלינו הרבה פעמים במעגל שני, או כמעגל שני אחרי שנתקלו, נניח, באטימות. אז כאן אני חושב שצריכה להיות איזושהי אחידות. אני קורא מכאן לכל חברות הסלולר והבנקים, זאת אומרת, לא רק לחכות שהפניות יגיעו אליכם ואז בגלל שזה חייל אז יטפלו בהם. יש את חברת "פרטנר", שאני יודע שהיא כתבה שיש להם מדיניות מוגדרת לגבי חיילים, זה מבורך, זה משהו שצריך להיות לדעתי אחיד בכל חברות הסלולר, בכל הבנקים, כי באמת, זו תקופה, כמו שנאמר כאן, היא תקופה לא פשוטה, ובאמת, אלו חובות קטנים וזניחים. תודה.

תודה. פחות צריכים לנקוט כפי שחלק מחברות הסלולר כבר ענו לנו, שכל חייל בודד שיפנה, ישלם את הקרן בלבד, ולייצר לנו תוכניות ייחודיות ייעודיות לחיילים.

שלום, אני כאן בדיון ביחד עם אביבה גבאי, מנהלת היחידה לחייל ונזקק ברשות שהוקמה ב-2014, מאז אנחנו בעצם ניסינו לתת מענה ופתרון לחיילים עם חובות, מה שבעצם תפקיד מנהלת היחידה היה עוד מאז לפנות ולסייע לחיילים שיש להם חובות, ומיידעים אותם בנוהל משותף שחיברנו, ואז, בעצם מה שנעשה פונים לחברות הסלולר ולזוכים השונים, ומבקשת ומסדירה את הנסיבות המיוחדות. בסופו של דבר, בהחלט, יש הרבה מקרים שבאים לקראת החיילים, מוחקים חלק מהחובות, מגיעים להסדרים, וכך אנחנו מסייעים. עיקר הקושי זה שאין לנו ממשק במערכת שיודע בעצם להתחקות אחר חיילים כאשר מדובר בתיקים של חיילים. ולכן, זו הדרך שמצאנו לפתור אותה – לעשות שיתוף פעולה עם צה"ל, ובעצם, ליצור את הקשר ועם מש"קיות הת"ש שהן אלה שמפנות אלינו את המקרים.

אני חושבת שהדגש צריך להיות ליידע כמה שיותר חיילים לפנות למש"קיות ת"ש, להסביר, ולבקש לטפל בחובות, ולא לדחות ולא להתעלם. כאן צריך להיות באמת גם פוקוס של ליידע ולהעלות מודעות בקרב החיילים שיש אפשרות ויש את הפתרון הזה. זה לא פתרון אופטימלי. זה שוב פתרון ששם את רוב המשקל בידיו של החייל שהוא זה שצריך לפנות והוא זה שצריך ליידע. אבל עדיין זה הפתרון שיש כרגע. אני כן אגיד לגבי הנושא של הפחתת פיגורים. גם היום במערכת ההוצאה לפועל הגורמים השיפוטיים, רשמי הוצאה לפועל בבקשה מתאימה הם יכולים להפחית ריבית פיגורים בנסיבות מיוחדות.

זה כבר שלב על שלב על שלב. זה כבר שהגענו בסוף.

זה לא בסוף. אבל זה כן בשלב יותר מתקדם. אבל עדיין זאת אופציה. לגבי עיכוב הליכים - מדובר בחייל כדי לאפשר עיכוב הליכים בשלב הראשוני. עדיין הקושי הוא באמת לדעת שמדובר בחיילים, זה עיקר הקושי. כדי לשנות את זה, וכדי שבאמת יהיה ממשק, צריך שינוי חקיקה לצורך זה. אביבה, תרצי להתייחס גם לנושא של שיתוף פעולה עם צה"ל ולנוהל הקיים שבעצם פועל כבר מספר שנים.

אנחנו בדיון מעקב. אנחנו רוצים להתקדם בכמה נושאים.

בבקשה, אליסף כהן, מנהל תחום חיילים ב"הלל" אגודה ליועצים בשאלה.

בהמשך בהמשך לוועדה הקודמת, אז דיברתי על אחד המאפיינים שמייחדים את האוכלוסייה שאני מטפל בה, זה בעצם הלוואות מגורמים שהם אינם רשמיים כבנקים, הלוואות שגם מורכב - - - למערך הת"ש, וגם לרוב לצערי, החיילים שלנו לא מקבלים מענים לדבר, ובעצם נמצאים בחובות מאוד גדולים, אנשים פרטיים שלפעמים הם גם ממש נושים אחריהם, ומקבלים הודעות מאיימות. זה חיילים שמפחדים לחזור לבית.

מה הפתרון שאתה מציע?

אני שאלתי פעם שעברה את צה"ל מה נעשה בנושא הזה. אז נאמר שהם זכאים להלוואות ולמענקים.

זה לא קיים, פשוט, כי הוא אומר - אני לא יודע, אני לא מכיר, זה שוק שלא קיים מבחינתי.

נכון. ולכן ההצעה שלי, שזו גם הצעה שהצעתי בקודם הקודם, היא מתן הלוואה בתנאים שמתאימים לחייל כמובן, ללא ריבית, כדי שיוכל קודם כל רק להחזיר את החוב לנושים שכרגע רודפים אותו, ואז, הוא יהיה חייב למקום שהוא רשמי יותר שהוא יוכל להתחשב במצב בתשלומים עצמם.

אתה מדבר רק על הבודדים?

אין קרן הלוואות לחיילים בודדים?

יש. צריך להוכיח למערך הת"ש.

קרן הלוואות. אתה פונה לקרן. בסוף אנחנו מדברים על חוב שמתחיל בערך על 5,000, 10,000, לא מדברים על חובות של 300 אלף שקל של עסק. ענבר, יש איזושהי קרן שנותנת הלוואות לחיילים בודדים, קרן הלוואות לחיילים. יש קרנות כאלה לעסקים קטנים. אגב, יש גם בערבות מדינה. השאלה אם יש איזושהי קרן כזו? אגב, אפשר לייצר קרן כזו. אם אתם הולכים למהלך של חינוך פיננסי לחיילים, אפשר לייצר קרן כזאת שאחד התנאים לקבלת הלוואה דרך קרן כזאת, זה שהחייל נכנס לתוך מסגרת של חינוך פיננסי. אבל שיהיה פה משהו שהוא יכול איתו להתחיל דף חדש. הרי זה לא עוזר לי. אם אני חייב 10,000 שקלים חס וחלילה בשוק שחור, שוק אפור - - -

אם לחייל יש 10,000 חוב, המפקדים וסגל הת"ש בונים איתו רגע מה עושים. ישלחו אותו חודש לעבוד כדי להביא משכורת.

הם יכירו בחוב כשהוא יגיד שהחוב הוא לפלוני אלמוני ולא לבעל כרטיס האשראי?

בטח, יש לנו מלא חיילים כאלה, לא משנה למי החוב. בסוף נוציא אותו לחופשה מיוחדת כדי שהוא יוכל לעבוד גם לפרנסתו, ולהשתחרר רגע מהצבא כדי שהוא באמת יוכל רגע להתפנות למה שהוא צריך להביא. אפשר לתת לו הלוואה עד 1,200 שקלים, כי אנחנו בעצם לא גובים ממנו ריבית כל חודש, הוא בעצם מחזיר. הלוואה שצה"ל נותן לו. וחוץ מזה, היום מענקים, כל חייל יכול לקבל מענקים – אין הגבלה. אפשר לתת לחייל כל סכום של מענק. פשוט צריך להבין שעל חובות לפלאפון כשיש לך יעד, זה נכנס לחוב לפלאפון, לא חייל בודד, בכלל, כל החיילים, לעומת חייל אחר שהחובות שלו הם למקומות אחרים כמו חשמל בבית, יש הבדלים. חייל כזה שהוא משלם את החשמל לכל בני המשפחה שלו. ולכן, כאשר אנחנו מנהלים תקציב מאוד גבוה של מענקים - - -

אני שואל לא עליכם. אני שואל האם יש קרן כזו שהיא לא של הצבא, יש קרנות חיצוניות?

בבקשה, משרד הקליטה. רן, בזמנו, ממשרד הקליטה בזמנו, גם שטות שבוטל, דיברנו על זה בדיון אחר, הייתה קרן הלוואות לעסקים של עולים שנותנת בתנאים טובים, וגם עולה היה מקבל ליווי כלכלי וכו'. אין קרן כזאת, או מדוע שלא תייצרו קרן כזו לחיילים בודדים?

יש כזאת קרן, זו קרן שמגיעה ממנהל מרחב, או של קרן מנהל מחוז. לכן יש הלוואות, קרנות של מענקים אד-הוק לבעיות, מגיעים אלינו, מציגים את הבעיה. כמה שאני זוכר, זה נע בסביבות 2,000, 3,000 שקלים.

זה מענק או הלוואה?

זה מענקים.

אני מדבר על קרן הלוואות. שתהיה קרן הלוואות של המשרד, שחייל יודע לפנות, הוא פונה. הוא נכנס לתוך איזושהי מערכת של ליווי פיננסי של הכשרה כזאת או אחרת, או שעושים את זה בשיתוף עם הצבא שעושה את ההכשרה הפיננסית, הוא יכול לקחת הלוואה, לסגור את החובות שלו ולהתחיל – הלוואה בערבות מדינה. זה הרבה יותר זול. אני אבקש לפנות לשר בעניין הזה כדי להקים קרן כזאת משותפת, יכולה להיות של משרד הקליטה פלוס קרן לחיילים משוחררים.

אני מ"יתד", משרד הרווחה. יש את "עוגן" שאנחנו עובדים איתם. אנחנו עובדים איתם גם עבור צעירים. לדעתי, גם הצבא מכיר אותם, ענבר פה. ואמרה פה שירלי שיש עוד עמותות וארגונים.

"עוגן", זה בערבות מדינה?

הם לא בערבות מדינה.

אני מהמרכז לקרן לחיילים משוחררים. אני רק אציין ברשותך, אדוני היושב-ראש, שחוק קליטת חיילים משוחררים קובע שכספי הפיקדון לא ניתנים לעיקול, כך שהם שמורים לחיילים המשוחררים בכלל, הבודדים בפרט, גם כשהם משתחררים.

הבעיה היא שמעקלים הרבה פעמים מה שעובר לבנק. אחרי חמש שנים אפשר לעקל.

אחרי חמש שנים מה שאנחנו מאפשרים להם לעשות זה לעדכן אותנו שהבנק שלהם בעצם ככל שהכספים יועברו אליו הם יעוקלו. מה שאנחנו עושים, זה מעדכנים שחשבון הבנק שלהם לא פעיל, ומאפשרים להם לגשת ולקבל את הכספים במזומן באמצעות בנק הדואר.

השאלה אם החיילים מכירים את זה – לדעתי, מעטים.

חד-משמעית כן. אנחנו מתעסקים בזה על בסיס שבועי.

הערה קצרה. יכול להיות שזה מבוא לדיון נוסף. אנחנו מאוד תומכים. אני חושב שאתה עושה עבודה חשובה בנושא הזה, באמת, אלה המיטב של המיטב החיילים הבודדים. צריך להגיע גם ל"מחילה" כמה שאפשר. בקצה, בקצפת של הדבר הזה זה חיילי מח"ל. אני מבקש להאיר כאן את הפנס בחצי דקה על הדבר הזה. חיילי מח"ל הרי הם מתנדבים. בניגוד לחיילים בודדים.

יש להם היתר עבודה. דאגנו שיהיה להם היתר עבודה, כי אמרו שאין להם היתר עבודה.

חיילי מח"ל, אני חושב צריך לחבר אותם. כמו שאדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש ועדת עלייה, קליטה ותפוצות, כתפיסה הוליסטית, אנחנו מפנים היום פרויקטים בארצות-הברית של חיילי מח"ל שחזרו לשם. אני חושב שצריך להפוך את הבעיה הזאת להזדמנות שאת החינוך הפיננסי, ואת הסיוע צריך לעשות על בעיות שהם השאירו פה. בצעדים הראשונים שלהם יחד עם גורמים אחרים, צריך להסתכל על זה כראייה תפוצתית ולא רק כעלייה וקליטה.

תודה.

בוקר טוב, מנהל אגף פיקוח תחרות וצרכנות. אני אגע בשלוש נקודות עיקריות. קודם כל, בעקבות הדיון הקודם, השר שלנו הוציא מכתב לכל חברות התקשורת וביקש לפעול בצורה וולונטרית – זה הצעד הראשון שעשינו. צעד שני – אפשר לומר שרואים שכבר השוק מתחיל בכיוונים יותר טובים, ראינו את הדוגמאות שהבאת בתחילת הדיון. אנחנו כן רוצים לציין, שמדובר בתופעה שהולכת וקטנה. בעבר, בתכניות הייתה זיקה בין המכשיר לבין התוכנית, ואז בעצם זה היה נמכר כעסקת חבילה, והחיילים היו משדרגים ומשלמים על מכשיר ישן. בעקבות ביטול הזיקה, ובעקבות הסדרות צרכניות נוספות שהוביל המשרד, אנחנו נמצאים במצב שבו יש הרבה פחות פניות בנושאים האלה מכלל האוכלוסיות.

נקודה שלישית שארצה לומר, שמשרד התקשורת לא יהסס לעשות שימוש בסמכויות הפיקוח והאכיפה שלו לכל פגיעה שתיעשה באוכלוסיות מוחלשות ובחיילים בודדים בפרט. ככל שתתקבל פנייה כזו, אנחנו נטפל בה במלוא הנחישות הנדרשת כמשרד ממשלתי. אנחנו מאוד תומכים.

תודה.

סמנכ"לית מוקדי שרות ומכירה. כמו שאתם יודעים, אנחנו מנסים לבוא כמה שיותר לקראת חיילים, וחיילים בודדים בפרט. במידה ויש לחייל כזה או אחר חוב מסוים, הוא משלם רק את הקרן, לא את שאר העמלות. אנחנו נותנים לו פריסה נוחה עד 12 תשלומים. בנוסף לזה, הוחלט לגבש תוכנית מיוחדת לחיילים העתידים להתגייס, ובנוסף לזה גם לחיילים הקיימים. הובטחנו שזה ייצא תוך 60 יום. אנחנו יכולים להגיד שכבר בימים הקרובים תא התוכנית, משהו ייחודי באמת עבור כלל החיילים, גם עתידים לגיוס, וגם החיילים הקיימים.

תודה רבה. אני מקווה שחברות אחרות יילכו בעקבותיכם. ציינתי את זה גם בתחילת הדיון.

יש לי הצעה אחת. כמו שעדכנתי פעם קודמת בישיבה. אמרתי שאנחנו יזמנו מבחינתנו שנים קודמות הוצאנו רשימות ארוכות של אקסל לפי חתך גיל, וביקשנו מצה"ל לבדוק מי חייל ומי לא, וכך פעלנו ופנינו לחברות סלולר בנקים ומי שהיה. יש לי הצעה אחת. אני חושבת שאולי בעת מכירה על ידי חברת סלולר או של ניהול הבנק, לבדוק את הגיל של אותו צעיר, ולבדוק אם הוא חייל, ואפשר להביא תעודת חוגר וכבר לציין לאותו מקום שהוא חייל, יהיה לנו הרבה יותר קל ברגע שזה יגיע אלינו או לכל מקום. כך ההתנהלות תהיה יותר קלה.

מי צריך לעשות את זה?

חברות הסלולר, או הבנקים שנותנים את ההלוואות.

אני שוב מפנה את תשומת הלב. זה לא רק בנקים.

במתן הסדר, זה צריך להיות מצוין כחלק מזה. גם במאגר הנתונים – הרי את אומרת אל תסתיר נתונים כדי שלא יהיה. אפשר להגיד - ההסדר נעשה בזמן שהיה חייל סדיר. ההסדר נעשה עם חייל משוחרר. להיפך, זה מוסיף.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני מודה לחברות סלולר שנרתמו וראו בעניין הזה חשיבות. אני מודה גם למשרד התקשורת ושר התקשורת שפנו אליהם יחד עם הוועדה, והעלו את הנושא הזה על סדר-היום לגבי העשייה הוולונטרית. עד כאן בהיבט הוולונטרי, מעבר לזה, אני חושב שיש דברים שהמדינה יכולה לקחת על עצמה ולעשות בין היתר בשינוי החקיקה.

עלו כאן כמה רעיונות טובים בדיון שאני מבקש מהמדינה לקדם אותם. הראשון - קיצור תקופת הרישום לחיילים, וכשאנחנו מדברים על חייל, אני רוצה להתייחס לחייל עד שנה אחרי השחרור, כי לפעמים ההסדר הזה נעשה דווקא בתקופה שהוא רק השתחרר, ובשנה הראשונה הוא מסדר את ענייניו, ושם לקצר את תקופת הרישום – אם היה שלוש שנים, אפשר לקצר אותה לשנה או שנה וחצי. זה שינוי חקיקה, משרד המשפטים צריך להוביל את זה, משרד המשפטים או האוצר.

במקביל, לייצר עיכוב הליכים אוטומטי לחייל בשרות סדיר, יאפשר גם מניעה של תפיחת החוב, וגם אפשרות של החייל לסגור את החוב בהליך מסודר כשהוא כבר משוחרר והוא יכול לצאת לעבוד, ולסגור חובות שהם באמת לא בסכומים גדולים. אפשר לקבוע שעיכוב ההליכים האוטומטי הזה נעשה לחוב שהקרן שלו עד 10,000 שקלים ולא מעבר לזה. לחילופין, כי אם מעכבים הליכים אז זה כבר פותר את זה, אבל לחילופין לפחות למנוע את ריבית הפיגורים במהלך שירות סדיר. צריך לשנות את הדיווח למאגר לגבי הנחות. זאת אומרת, אם עכשיו עושים "מחילה" ומוחלים על אותם סכומים שדיברנו עליהם, אין סיבה לדווח על זה למאגר, אני לא חושב שיש לזה משמעות בהיבט האשראי.

זה לחלק מידע חיובי. אני רק מפנה את תשומת הלב, כאשר מוסרים מידע כזה למאגר, זה מידע, יכול להיחשב כמידע חיובי ולא מידע שלילי.

הרבה פעמים זה מה שמונע מלעשות את ה"מחילה" כי לא רוצים לדווח.

לא. אני לא חושבת. ההיפך, זה יכול לשמש כמידע חיוני. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

נהפוך את הדיווח הזה לדיווח וולונטרי ככל שרוצים.

זה יוצר עיוותים במאגר. אנחנו כבר הסברנו.

מה עיוותים? עכשיו עורך הדין מוחל על 500 שקלים שכר טרחה מה העיוות?

אנחנו כבר ציינו את זה.

זה שציינתם את זה לא אומר שאני מסכים עם זה. לא. אני לא מסכים עם זה.

אמרנו זה יוצר עיוות במאגר בגלל שהמידע הזה כן יהיה בחוץ.

מה, על זה שהעו"ד אמר – אני מוותר על שכר טרחה?

זה לא מנתוני האשראי שנמסרים למאגר. המחילה על החוב. לא מחילה על שכר הטרחה של העו"ד. המידע הזה לא נמסר. המחילה על שכר טרחת עו"ד, זה לא משהו שנמסר למאגר.

אז אני אגיד. כשאנחנו פונים למשרדי עורכי דין, ומנסים להגיע להסכמי פשרה, לא אחת ולא פעמיים. קודם כל, רואים בשכר הטרחה של העורך דין כחלק בלתי נפרד מהחוב. אם אנחנו מבקשים לקבל הנחה, וגם מהריביות. אם אנחנו מבקשים הפחתה, הנחה, הקלה, וזה מופיע בכל ההסכמים של כל משרדי עורכי הדין, הם כותבים שם בצורה מפורשת – שכל הנחה מעל 200 שקלים זה מדווח למאגר, כולל הנחה על הריביות, וכולל הנחה על שכר הטרחה והכול. אני פעם הצגתי שאילתה כזאת בדיוק, והייתי בדיון על זה על זה עם דירוג אשראי.

דיווח המחילה סייע ללקוח, כי מבינים שיש תהליך שהוא יוצא מהחובות שלו. אני אומר, לא נכון להכריח פה, אני חושב שזה גם לא התקבל, להכריח שלא ישלחו מחילה, זה מקובל בכל העולם, במדינות ה-OECD, שולחים מחילות חוב למאגר. כרגע זה דיון. נחשוב על זה. ממה שאני מכיר, זה מסייע - - -

שכר הטרחה נחשב חלק מהחוב?

אני צריך לבדוק את זה, אני לא מכיר את זה. פעם ראשונה שאני שומע את הדבר הזה.

אני מבקש שתעשו אצלכם דיון, ותעבירו לנו בכתב לגבי הנושא הזה. אני מבקש שתשבו יחד עם גיא.

כן, אני חושב שנכון לסמן את החוב שהוא נוצר במהלך שרות החובה. זה חוב שנוצר במהלך שרות חובה, יש לזה גם משמעות. אני מבקש מהמדינה לפעול להקמה של קרן הלוואות לחיילים בודדים. האחריות בעניין הזה היא שר הקליטה, שר הרווחה, והקרן לחיילים משוחררים. מערכת שיודעת לתת הלוואות לסגירת חובות לחיילים חסרי עורף משפחתי בסבסוד של המדינה על הריבית, או בערבות מדינה זה גרושים מבחינת מדינת ישראל ותקציב המדינה. זה נותן עוד איזשהו מקום שאיתו אפשר להמשיך. תודה רבה. אנחנו נקיים עוד דיון מעקב גם על הדברים האלה.

הישיבה נעולה. תודה רבה לכולם.





הישיבה ננעלה בשעה 11:10.