פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
19/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 202
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023), שעה 9:50

הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1577) -דיון והצבעות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
חמד עמאר

מירב בן ארי

ישי פרלמן
-
ממונה חקיקה, רשות המיסים

נדב נגר
-
מנהל אגף בכיר מקצועית, רשות המיסים

ליאור טלה
-
יועץ למנהל רשות המיסים

רולנד עם שלם
-
סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים, רשות המיסים

חגי טיירי
-
עוזר לסמנכ"ל בכיר מקצועית, רשות המיסים

אבירם זולטי
-
מנהל חטיבת תפעול ותמיכות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

דניאל פרידמן
-
לשכה משפטית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

צפריר נוימן
-
עו"ד, יועץ משפטי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

אמיר גונן
-
רו"ח, מנהל אגף מיסים ברשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

ליהי קושנר גינוסר
-
עו"ד, משרד המשפטים

אורית שרייבר
-
מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך

חנוך הגר
-
עו"ד, יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

יעקב גולד
-
עו"ד, רשות לניירות ערך

מיכל שריג כדורי
-
מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס, פורום חברות הצמיחה

ג'ייסון שוורץ
-
סמנכ"ל כספים, פורום חברות הצמיחה

סיון נויפלד
-
מנהלת משאבי אנוש, איגוד ההיי-טק הישראלי – התאחדות התעשיינים

אורה וקנין
-
עו"ד, דלויט ישראל, IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

כרם נבו אכטנברג
-
מנכ"ל פורום חברות הצמיחה

נילי אבן חן
-
מנכ"לית עמותת "רווח נקי"

אבי נוימן
-
רו"ח, יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שלומית ארליך

טמיר כהן

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1577)

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. הצעת חוק לעידוד תעשיית עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023. אני אגיד מה שצריך לעשות עכשיו. עכשיו, היות והכנת את הנוסח שעליו אנחנו מדברים עכשיו, אני מבקש, אם את יכולה, אין פה חילוקי דעות ואין פה איזה משהו שהוא דרמטי. אני מבקש שתגידי מהם הנושאים שתיקנת. בבקשה.

אז בעצם אנחנו נחזור אחורה.

אבל אתם לא רוצים לסיים את ההקראה?

נחזור אחורה ובעצם נעבור על התיקונים שהוחלט להכניס בוועדה. בסעיף הראשון, בסעיף קטן (א) תיכנס הגדרה של הכנסה מועדפת כהגדרתה בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון. אנחנו נראה את זה בהמשך.

השקעה בחברת מו"פ. הייתה הערה לגבי ההפניה של המניות כהגדרתן בסעיף 2. פשוט שילבנו את זה כבר בנוסח, כך שיהיה שהשקעה במזומן של משקיע בחברת מו"פ אשר בשלה הוקצו לו מניות, לרבות זכות לרכישת מניה בחברת מו"פ.

בהגדרה של חברת מו"פ דייקנו את ההפניה להגדרה בסעיף 76(ג).

בפסקה 5 נמחקו הסוגריים.

ראינו, ראינו שנמחק.

הוצאת מחקר ופיתוח.

סעיף קטן (ג) את הקראת שהוספת ל-76?

כן, כן. בפסקה 6 בעצם היו הוצאות, לא מחקר ופיתוח, היו הוצאות שהוצאו במישרין או בעקיפין לשם פיתוחו של נכס לא מוחשי מוטב, לרבות בשלב התחלתי של פיתוח. אנחנו מקווים שזה נותן מענה טוב לצפי שהתבקש קדימה.

אני ממשיכה לפסקה 7.

כן, את תיקנת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בסדר, הלאה.

בהגדרה מחקר ופיתוח כהגדרתם, הפנינו לסעיף 4 לחוק.

תקופת הוראת השעה בעצם כפי שהתבקש כאן הוארכה לסוף שנת, 31 בדצמבר 2026.

בסעיף 2(ב)(7), המשקיע הודיע למנהל כי הוראות סעיף זה יחולו לגבי השקעתו. לפי סעיף 131 לפקודה.

בסעיף קטן (ג) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה בסכום ההשקעה המזכה או בסכום ההשקעה המירבי, לפי הנמוך, כשהוא מוכפל בשיעור המס על רווח הון. היתר זה תיקוני ניסוח.

סכום ההשקעה המירבי זה סוכם בוועדה להעלות את זה לסכום שאינו עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, במקום 3.5.

הלאה.

אחר כך בסעיף קטן (ח) פסקה (2) זה תיקונים נוסחיים, במקום "הוקטן" "הופחת". גם בפסקה (3). שם נתבקשה רשות המיסים - - -

חבל, הלאה, דלגי על זה.

אנחנו מדלגים על החלה למפרע. בפסקה (4), בסיפה.

אני הולך אתכם, רק שלא תפריעו לי להצביע.

אבל אם אני לא אבין משהו, אני שואל.

הלאה, הלאה.

רגע. בפסקה (4) נכנס תיקון בסיפה כך שאם בוטל זיכוי המס למשקיע, לא ישולם המס על ידי החברה. זה רצינו, זה נכנס כתוצאה מהערה שהתקבלה בוועדה. ורצינו לדעת האם זה מה שככה הייתה הכוונה אליו.

אני אומר לך שכן.

רגע, אני אומרת, בסדר. אני אומרת רק שדובר על זה שגם אם המשקיע לא תיקן לא יבוטל לחברה. ניסחנו כך, אם יהיו הערות נשמע.

בסעיף 3(א), מניות מוקצות. מניות, שוב, לרבות זכות או רכישת מניה.

בסעיף קטן (ב), פה רשות המיסים ביקשה להוסיף הוראה שלפיה צריכים להתקיים עד סוף התקופה - - -

לא, לא מורידים.

לא מוסיפים את הבקשה.

כן. הלאה.

אז זה לא ייכנס לנוסח.

ב-ג(2), פה בעצם דובר, הנוסח מדבר על 5 מיליון שקלים חדשים. אתה ביקשת, יושב הראש, שרשות המיסים תבחן את העלאת הסכום ל-5.5 מיליון שקלים.

בסדר, הם הסכימו.

אתם מסכימים?

לא, לא שואלים. הלאה.

הלאה.

אז אנחנו מתקנים את הנוסח כך שיהיה 5.5 מיליון שקלים.

בהמשך, שוב, בהתאם, אני מורידה גם פה את ההערה.

תורידי, תורידי. נו, חבל על הזמן.

כי היא קשורה להערה הקודמת.

לא היה חוק שעשיתי כל כך הרבה ישיבות עליו.

סעיף 5(א), ההגדרה של חברה בת של חברה מזכה זה שינוי נוסחי. העלינו אותו פשוט למעלה. בחברה ישראלית מזכה הורדנו את ההתייחסות לתושבת ישראל. כיוון שזה ממילא מופיע בתנאים.

בהגדרה "חברה מזכה", בהתאם לתיקונים שהקראתי קודם, ייכנס לרבות פיתוח של נכס לא מוחשי מוטב, כאמור בפסקה 6 להגדרת חברת מו"פ שבסעיף 1(א).

רק אני רוצה להבהיר. אנחנו מעדיפים, אנחנו נשמח, בסוף בעצם אפשרנו פה לרכוש חברה שיש - - -

אפשר לדלג על מה שאתה אומר עכשיו? אני לא הולך לקבל עכשיו שום דבר.

אז לפחות להבהיר לפרוטוקול.

אז תרשום בפרוטוקול מה שאתה רוצה. אתה יכול להגיד גם בפרוטוקול שאנחנו היום בראש חודש.

אז רק אני אגיד לפרוטוקול.

וראש חודש אב, אנחנו משנכנס אב ממעטים בשמחה. - - - זה פרוטוקול, אני לא הולך לשנות עכשיו כלום.

בסדר, לפחות להבהיר שזאת הכוונה. לוודא שזאת כוונת הוועדה.

מאה אחוז.

אצלנו אומרים כוונות בתפילה.

שלמעשה יש אפשרות לחברה לרכוש חברה שבה הנכס המוחשי, המוטב הוא עדיין לא נכס - - - ועדיין אין פטנט.

תודה רבה. אחד מהדברים שתתגאו בהם זה החוק זה.

תן לו רק לסיים.

ובעצם יש סעיף אחרי זה שאומר - - -

את איתי או איתו?

יש אחרי זה סעיף שאומר שאי אפשר, שיש חובה להעביר את הנכס הלא מוחשי המוטב של החברה לישראל. אז להבהיר לפרוטוקול שאם הנכס עדיין לא נכס לא מוחשי מוטב, בגלל שהוא עדיין בפיתוח – גם אותו הוא יצטרך להעביר לישראל.

טוב. לא משנים כלום. הלאה.

חברת חוץ מזכה, בפסקה 2. במקום "10%" ירד ל-"7%". גם ביחס לשנת המס שקדמה וגם ביחס לשלוש שנות המס שקדמו. והתווסף "ולעניין חברה שהתקיימו בה בשינויים המחויבים התנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות, כאמור בפסקה 3 להגדרה מפעל טכנולוגי מועדף שבסעיף 51(כד) לחוק עידוד השקעות הון עלה על 5% בשנת המס או בשלוש שנות המס כאמור.

מועד הרכישה הראשונה זה תיקון שהוא נוסחי. סכום רכישה ענקית, במקום "חברה ישראלית" זה "חברת חוץ מזכה".

הרשות לחדשנות זה גם תיקון ניסוחי, ההגדרה עלתה מלמטה. גם בשנת השגת השליטה.

בסעיף קטן (ב), בהמשך, ג(2)(ב). רשות המיסים, בעצם ביקשה חה"כ פרקש שרשות המיסים תבחן את התקיימותה בפועל של הסיפה.

זה נוסח שקיים גם בחקיקה אחרת. אנחנו מבקשים להשיב.

הם מבקשים להשיב. לגבי סעיף קטן (ד) פסקה 4.

רגע, אז מה התשובה לזה?

ישי?

שמה, שמה?

ההסכם מקדים? כן, הראינו שזה מופיע בתקנות ניירות ערך. בהקשר אחר. אותה הגדרה.

בסדר.

סעיף קטן (ד) פסקה 4(ב) ירדה, זה יהיה לפי העניין בנכסים לא מוחשיים. ירדה התייחסות ל-לרבות נכסים לא מוחשיים מוטבים.

סליחה, ג'ייסון שוורץ. אני חושב שהכוונה הייתה נכסים לא מוחשיים מועדפים. דווקא המילה מועדפים לא הייתה צריכה לרדת. מוטבים, סליחה.

לא הבנתי, מה לא היה צריך לרדת?

את המילה "מוטבים" שמחקת. זה צריך להיות לפי העניין בנכסים לא מוחשיים מוטבים.

לרבות נכסים לא, להשאיר את כל המשפט?

כן. אנחנו מחייבים רק להביא נכסים לא מוחשיים מוטבים.

אז אנחנו נשנה את הנוסח כך שיהיה: "במסגרת צירוף העסקים כאמור" - - -

תודה רבה. הלאה.

רגע. פסקת משנה (א), "הועברו", רגע. "כלל הזכויות שהיו לחברה המזכה או לחברת הבת, לפי העניין, בנכסים לא מוחשיים מוטבים לבעלות החברה הרוכשת"

הלאה.

בפסקה 5(א), הרישה זה תיקון ניסוחי. האישור לחברה הרוכשת יהיה לפני החתימה על הסכם הרכישה ובתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה. אותו התיקון יהיה גם בסעיף קטן (ג), או על רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה.

בסעיף קטן (ה) ביקשה רשות החדשנות וכתוצאה מהשיח פה על כך שלא מדובר בכללים, שמדובר בכללים שהם פנימיים יהיה: "והכול כפי שתקבע רשות החדשנות בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט שלה".

בסעיף קטן (ו) התווספה פסקה (3) שבה: "על אף האמור בפסקה (1) לא יתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים ג(4) או ד(6) בשנת מס אחת בלבד במהלך תקופת ההפחתה, תהיה זכאית החברה הרוכשת לניכוי הסכום שלא הותר בניכוי לפי הוראות פסקה (1) בשנה שלאחר תום תקופת ההפרטה. ישי, תסביר את התוספת.

ממש בקצרה, לא כמו שאתה מסביר תמיד.

בקשה של הוועדה הייתה שאם יש מעידה חד פעמית, כלומר בשנת מס אחת בלבד לא עמדו בתנאים, אז לא יוטל הניכוי לתמיד. תינתן אפשרות לדחות את הניכוי לשנה השישית. מן הסתם, בהנחה שעומדים בתנאים. אז בעצם הוספנו את זה פה.

מצוין.

אני לא הבנתי, אבל אני מפחד לשאול עוד פעם. עזוב.

הלאה.

סליחה.

יש שאלה, שנייה.

רק אם אפשר הערה על הנקודה הזאת. אנחנו נותנים את זה בעצם רק לשנה אחת ולמה לא לשנים קדימה כמו במנגנון הקודם?

נדבר על זה עוד.

לא.

מה, מה? נו, בסדר, תענה.

זה חלק, בעצם אתה מקבל את זה כמו במנגנון הקודם. זה בעצם פשוט אנחנו מוסיפים לך שנה.

במנגנון הקודם אתה יכול שנים, לנצל את ההטבה עד תומה. ולא מוגבל בשנה אחת. במקום מילה "שנה" "שנים" לצורך בעניין.

אנחנו אומרים אותו דבר. הפחת ניתן לחמש שנים, כל שנה צריך לנצל את הפחת בשנה. אם זה מוסר הפסד, אז ההפסד יכול להיות מועבר. ככה זה עובד.

אבל רק לשנה השישית. לא לשביעית ולשמינית לצורך העניין.

ההפסד יכול להיות מועבר לשנה - - -

ואם הייתה לי הכנסה טכנולוגית?

ההפסד יכול להיות מועבר לשנה השביעית והשמינית.

אז זה בסדר, כרם?

כן.

אוקיי. אז אנחנו בסעיף קטן ז(1), בעמוד 16 למעלה. "על אף האמור בסעיף קטן (ב)", התווסף "לא יעלה על הסכום שבו גדלה ההכנסה הטכנולוגית או ההכנסה המועדפת של החברה הרוכשת באותה שנה".

סעיף קטן (ח) זה תיקון ניסוחי.

אנחנו עוברים לסעיף 6. בהגדרה "יחסים מיוחדים" בדיון הקודם רשות המיסים התבקשה לבחון את העלאת שיעורי ההחזקה באמצעי השליטה למעלה מ-5%.

כן. אנחנו נאפשר גם עד 10%.

אז צריך בעצם להכניס פה תיקון לנוסח.

כן, לעניין. כי הפניה ל-3(י) הוא לעניין השיעור שם, הוא יהיה 10% במקום 5%. כי ללכת להגדרה אחרת זה יותר - - -

אה, זה בתוך הגדרת יחסים מיוחדים.

כן. הגדרה של יחסים מיוחדים מפנה לשליטה.

בדיוק. ההגדרה של יחסים מיוחדים מפנה לסעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה. שם יהיה צריך.

ואז תוסיפי "ולעניין". אבל זה מה שהוא אומר.

כך שבהגדרת שליטה ישתנה השיעור לעניין הזה.

ל-10%.

אוקיי. אנחנו עוברים לפסקה 7. בסעיף קטן (ב), פסקה 7, עמוד 19. "בתקופת הוראת השעה תנאי הלוואה אושרו על ידי הצדדים", לחוזה ההלוואה – הבהרנו. וסכום ההלוואה הועבר במלואו – פה הייתה הערה של ישי לפרוטוקול. אתה רוצה להתייחס למה הייתה המשמעות של במלואו, לפרוטוקול?

אמרנו את זה קודם. כאילו, אמרנו את זה בדיון הקודם. אם יש קו קרדיט, אז בעצם אנחנו מדברים במלואו על הסכום, סכום ההלוואה שמבקשים בשבילו את ההטבה הועבר במלואו. אם יש עדיין קו קרדיט שלא נוצל, אז זה לא יהיה חלק מסכום ההלוואה לעניין המילה "במלואו" או לעניין קבלת ההטבה.

הלאה.

זהו. עצרנו בעצם בדיון הקודם בסוף סעיף 6 ואנחנו עכשיו בסעיף 7. אה, הייתה הערה של חה"כ פרקש. אתה רוצה שנמשיך?

כן, להמשיך, להמשיך.

אז תמשיך לסעיף 7.

סמכויות
7.
(א) כל הסמכויות הנתונות לפי הפקודה לפקיד השומה או למנהל לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי הפקודה ואכיפתן, יהיו נתונות לו לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ואכיפתן.



(ב) סמכות המנהל לקבוע טפסים לפי סעיף 240ב לפקודה תהיה נתונה לו גם לשם ביצוע חוק זה.



זה בעצם חוק שהוא בעצם במסגרת פקודת מס הכנסה ולכן הבהרנו פה שכל הסמכויות - - -

נו, בסדר, תורידו את הסעיף הזה.

לא, אבל זה סעיף מאוד מאוד נרחב. ואין לו תקדים בחקיקה. אנחנו לא מאשרים.

תורידו, תורידו את זה, תעשה לי טובה.

מבחינתנו זה רק הבהרה של המצב הקיים.

אז תבהירו את זה לפרוטוקול.

איזה סעיף זה?

7(א).

7(א). להוריד. אל תיקחו סמכויות עכשיו, כשאתם רואים שאנחנו בלחץ.

לא, גם אם אתם רוצים לציין סמכויות ספציפיות ולהפנות לגביהן, אז אין שום בעיה. אבל לכתוב סעיף רחב כזה שאין לו שום תקדים בחקיקת המס זה לא.

הלאה.

זה כל 7. אז כל 7 יורד.

זה בעצם סעיף של הבהרה. אפשר להוריד את כל 7.

בסדר, אפשר להוריד את כל הסעיף. הלאה.

כאשר ההבנה היא שפשוט הסמכויות שיש בפקודה, לצורך הוראות הפקודה, אם אנחנו, אז הם עדיין יכולים להשתמש בהם גם לצורך זה לפי הוראות הפקודה.

להוריד אותו?

רגע, סליחה, אבל יש נוסח מתוקן, מוסכם, לגבי סעיף קטן (6).

את מדברת על (6). הוא ביקש שנסיים רגע לעבור על הכול ואז נחזור.

בסדר, אבל רק, יושב הראש, יש פשוט תיקון שצריך להכניס לסעיף קטן בעמוד הקודם.

בסדר, אבל צריך קודם לסיים ואנחנו נחזור לזה.

טוב.

ביצוע
8.
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.



9 זה בעצם תיקון יחסית טכני של הוראת שעה שפקעה, שלגביה אנחנו פשוט מאריכים אותה ועושים איזה שהוא תיקון.

אתם לא רק מאריכים, אתם בעצם מחיים אותה. נכון? בעצם הוראת השעה פקעה. היא נמצאת, גם אם אתם רוצים לראות, היא נמצאת גם על הטאבלטים. זה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה), תשע"ב-2016. הוראת השעה התייחסה לתקופה שמיום 1 ביולי 2016. בנוסח כתוב עד 30 ביוני 2022. אבל כיוון שהיו בחירות היא הוארכה לפי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת עד ה-15 בפברואר 2023. זאת אומרת, היא לא בתוקף כבר סדר גודל של חמישה חודשים. נכון ישי?

אז מה זה מאריכים אותה?

אז בעצם הם כאילו מחיים אותה מחדש.

לא, אבל אם היא פגה ואומרים שמאריכים אותה, אז בעצם אפשר, כל התנאים האלה יחולו רטרו.

לא, אז בעצם מה שאנחנו עושים.

כי מאריכים.

אז בעצם אנחנו לא מאריכים מהבחינה הזאת. אנחנו מאריכים אותה מבחינת, אנחנו בעצם מחיים אותה כמו ששלומית אמרה.

לא, אתם מחיים אותה. אתם עושים, זאת הוראת שעה חדשה. זו הוראת שעה חדשה לכל דבר.

אז כן, זאת הוראה חדשה לכל דבר לגבי השקעות בתקופת הוראת השעה הזאת.

לגבי מה אתה מאריך?

בעצם הם קובעים בתוך הנוסח גם מה התקופה שבה יראו את הזה. התקופה היא תהיה מתחילת החוק הזה. הם לא לוקחים אותה רטרואקטיבית. אבל אולי כדאי שתסביר גם מה המשמעות של ההטבה ומה אתם מבקשים להאריך.

לא, הוא לא מתחיל עכשיו נאום.

לא, לא, אבל לא עשינו את זה.

בסדר. עם כל הכבוד, הוא לא מתחיל עכשיו את כל ההטבות שכבר דיברנו עליהם.

אבל כן תתייחס למה שכבר אמרת בעבר, לזה שההטבה, איזה ניצול בפועל היה של ההטבה הזאת? האם בכלל היה ניצול שלה.

אז בעצם הטבה בעצם מאפשרת למי שמשקיע בחברת מחקר ופיתוח, כמו שזה מוגדר בסעיף, שזה בעצם חברה שהתחילה להיסחר בבורסה בישראל. אז היא מאפשרת למשקיע לקבל הפסד הון באופן מיידי, בדומה למה שדיברנו באנג'לים, במקום לחכות למועד המכירה של החברה, של המניות שהוא רכש, הוא מקבל את ההפסד באופן מיידי על סכום ההשקעה שהוא השקיע.

זה מנגנון מאוד דומה לאנג'לים, הוא פשוט חי על חברות נסחרות בבורסה וחברות הרבה הרבה יותר גדולות. ומהנתונים שיש לנו אז כמעט ולא היו הנפקות בבורסה בישראל של חברות בסדר הגודל הזה. ולכן לא היה ניצול, למיטב ידיעתנו, של ההטבה.

לא הבנתי, כמעט ולא היו או לא היה ניצול?

כמעט ולא היה הנפקות.

היה ניצול, כן, פעם אחת?

אנחנו לא מכירים ניצול של ההטבה.

אז למה צריך את זה?

למיטב הבנתו לא היה ניצול של ההטבה.

אז למה צריך את זה?

אז הרעיון פה הוא היה להוריד את הרף. אולי הרף היה מונע. רשות לניירות ערך היה להם הסתייגויות לגבי המתווה עצמו.

אבל למה צריך להשאיר את זה אם לא היה ניצול אפילו פעם אחת?

לא, גם למה לא לשנות את המתווה? זאת אומרת, אתם מביאים משהו שאתם מבחינתכם, רשות שוק ההון.

רשות ניירות ערך.

רשות ניירות ערך. אתם מביאים עוד פעם מתווה שהוא בעצם לא, אתם יודעים מראש שהוא לא נוצל ולא, אין לו שום, לא הייתה לו שום משמעות?

רק נאמר שלא אנחנו מביאים את המתווה. אנחנו בהחלט חושבים שצריך לשנות את המתווה ושאין ערך בלחוקק את אותה הוראת שעה פעם נוספת, בשעה שאנחנו יודעים שהיא לא מנוצלת.

איך אתם חושבים לנכון שצריך לשנות, זאת אומרת, מה לדעתכם יאפשר ניצול של הוראת השעה?

לעמדתנו החסם המרכזי הוא העובדה שבעצם החברות לוקחות על עצמן את הסיכון שאם הם לא יעמדו בתנאים במשך שלוש שנים אחרי מועד ההנפקה אם יצטרכו לשלם בעצם את הטבת המס שלא הם קיבלו, אלא המשקיעים היחידים קיבלו אותה. ולכן אף חברה לא תיקח את הסיכון הזה על עצמה ולא מנצלים. בפועל ראינו שחברות לא מנצלות את ההטבה הזאת.

לכן לעמדתנו מה שצריך לעשות זה בעצם לבטל את התנאים העתידיים, שהם אלה שיוצרים את חוסר הוודאות ואת הסיכון לחברות. ולהשאיר את הבדיקה של רשות החדשנות במועד ההנפקה. כלומר, אנחנו יודעים שמדובר בחרת מו"פ, חברה ציבורית, שמדווחת לציבור שההשקעות שלהם - - -

אפשר להכניס את זה?

המטרה של החוק, בדומה לחברה הפרטית, שהכסף שנכנס פנימה ישמש למחקר ופיתוח. ולכן התנאי שהבדיקה הזאת של השלוש שנים קדימה, שהכסף לא הולך לנדל"ן ולפעילות אחרת. Once אנחנו מורידים את התנאי הזה, החברה יכולה לעשות עם הכסף מה שהיא רוצה. ואז אנחנו לא מעודדים את ההזרמה של הכסף למקומות שרצינו.

אני רוצה להתייחס שנייה. חנוך הגר, רשות ניירות ערך. בחברה ציבורית, כשהיא מגייסת, היא חייבת להגיד למה היא לוקחת את הכסף. יש יעוד כספי הנפקה, זה דיווח לציבור. היא לא יכולה להתחיל לעשות, זה לא כמו חברה פרטית שיכולה לעשות shifting לפעילות שלה בקלות. בחברה ציבורית זה לא ככה.

עכשיו, אנחנו מדברים על גיוס ב-day one, ב-IPO, הדיווח שם מאוד רחב. ואם אנחנו רוצים שההטבה הזאת תהיה לה משמעות והיא באמת תנוצל צריך לשנות את זה. אפשר לוותר על הסעיף הזה לגמרי. אם אנחנו רוצים לעשות כאילו. עדיף שלא. אבל אם רוצים לעשות הטבה, צריך לתת הטבה שתהיה אפקטיבית. זה לא מחיר כל כך גבוה וזה גם הוראת שעה. מאוד מגודר.

אוקיי. אם בתשקיף החברה הציבורית אומרת לאן הולך הכסף והיא מתחייבת ל-70% אז אין בעיה. היא יכולה לעמוד בהתחייבות שלה.

אבל זה מה שקורה, זה מה שקורה היום.

לא, רגע. אם היא עושה עם הכסף מה שהיא רוצה - - -

למה, למה הוויכוח הזה? בואו, תגיעו להסכמה.

אם היא עושה מה שהיא רוצה עם הכסף אז אנחנו לא שם. אם היא מתחייבת בהנפקה, אז היא יכולה לעמוד בתנאי של החוק.

מה התשובה של רשות ניירות ערך לזה? הוא בעצם אומר אם אתה אומר את זה, אז אדרבא, דרך העסקים הרגיל שלה נראה אם היא עמדה בתנאי.

אבל הבדיקות האלה, החוזרות, הן מכניסות אי ודאות לחברה במובן הזה, תראי, יכול לקרות שחברה - - -

אתה מרשות ניירות ערך?

רשות ניירות ערך.

נו, אז רולנד, זה הערה אפילו מטעם, מצד המדינה. אז מה אתה מציע? מה הפתרון?

אני גם מטעם המדינה.

שהבדיקה תהיה ב-day one, שהבדיקה תהיה ב-IPO ביום הגיוס, בהנפקה. וזהו, ולתת להם את ההטבה למשך השנים הבאות.

אז מה אתה אומר על זה?

אנחנו דורשים שהכסף ילך למחקר ופיתוח. התנאי כרגע הוא דומה לתנאי של החברה הפרטית, שהכסף ילך לייעוד שאנחנו רוצים לעודד. פשוט.

לא, אבל הנציג של רשות ניירות ערך מעלה נקודה אחרת וזו פגיעה בוודאות העסקית של החברה. והוא אומר מה שאתה רוצה יתקיים מספיק נקודת הבדיקה בזמן ההנפקה. נכון?

רק עוד נקודה אני רוצה להבהיר פה.

אתם מדינה. זה פשוט, אין פה הרי אינטרסים זרים. זה דיון מקצועי.

ההבדל בין חברה ציבורית לפרטית שחברה ציבורית לא יודעים מי המשקיעים. אי אפשר לחזור למשקיעים שיחזירו את הטבת המס. ולכן מי שלוקח את הסיכון זה החברה.

רולנד, תורידו את זה. לא צריך את זה.

שהחברות לא מוכנות לקחת.

לא, לא, אנחנו מתנגדים להורדת התנאי שהכסף הזה ישמש למחקר ופיתוח.

בסדר. רק שהבדיקה תהיה ביום day one.

הכסף ישמש, השאלה מתי הבדיקה נעשית.

איך אני בודק כסף שעוד לא הגיע לחברה לאן ילך ב-day one, לא הבנתי.

אבל אתה תוכל גם בדיעבד, לא? לאורך כל התקופה.

אז זה התנאי. זה התנאי שכרגע קיים, שהכסף הזה הלך למקום שאנחנו רוצים לעודד.

לא, אבל לעניין רשות מיסים הוא אומר שהבדיקה, לעשות את הצ'ק תהיה במועד.

לא, לא, לא. הם רוצים להוריד את התנאי לגמרי.

במועד ההנפקה.

לא, זה לא מה שהוא אומר.

יעקב גולד, רשות ניירות ערך. אנחנו, בעצם יש בחוק שכרגע מגיע לאישור שני סוגי סעיפים. סעיף אחד שהוא סעיף 2 שמציע הטבת מס משמעותית, ניכוי גם מול משכורת. לעומת זאת, סעיף 3 שמציע הטבה שנבדקת לפי day one. קוראים לזה שחלוף או, פה ההטבה היא יותר טובה להיבט של השחלוף, כי ההטבה היא רק מול רווחי הון. היא הטבה הרבה פחות משמעותית. היא הטבה גם לבורסה בנוסף לזה. לכן לדעתנו ראוי לבחון, בדומה לסעיף 3, רק את התנאים ב-day one. חברה ציבורית, מהחברות שהנפיקו מ-2016 כשהוראת השעה הזאת נכנסה לתוקף והנפיקו חברות, כשהיו נכנסות להוראת השעה הזאת, מבדיקה שלנו, כולם שמרו על התחום שלהם כטכנולוגיה או ביומד. הן לא חברות שמכניסות לאחר מכן את הנדל"ן או כל החששות שהיו לרשות המיסים לגבי חברות פרטיות.

ולכן מה אתם מציעים?

ולכן אנחנו מציעים בדיקה רק ב-day one של 70% מו"פ. שרשות החדשנות תעשה את הבדיקות שזה מתאים. אחרי זה יש בדיקה של הבורסה שעומד בהגדרת חברת מו"פ.

רשות החדשנות בעד זה.

המשמעות היא, אני מסביר לחברי הוועדה, שכל הכסף שייכנס בהנפקה שעל בסיסו נותנים את הטבת המס יכול ללכת לאיזה פעילות שהחברה רוצה. זו המשמעות. אם עד אותו יום היא עמדה במו"פ 70% ומעכשיו אני לא עושה תנאי עתידי, מה עושה עם הכסף. הכסף יכול ללכת כרצונה, לאן שהיא רוצה.

אמיר גונן, רשות החדשנות. יש לי הצעה להעביר את החשש הזה של רשות המיסים. בסופו של דבר אנחנו מדברים על חברה, בשונה מסעיפים 2 ו-3 אנחנו מדברים על חברות קטנות שמגייסות מיליון או שניים, ומחר יכולים להסיט את זה לפעילות אחרת. אנחנו מדברים פה על חברה שנמצאת ב-round A. בשווי מינימלי של 100 מיליון שקלים. אם היא השקיעה עד עכשיו 70% מהוצאות המו"פ שלה, שזה כמה עשרות מיליונים, במו"פ, היא לא תהיה מחר חנות מכולת. היא לא תהיה מחר פיצוציה.

אז היא, אז אין בעיה, אני לא מבין שוב. אם הכסף ילך למו"פ אז אין בעיה.

אני אסביר.

זה התנאי.

החסם שיש פה שלא אפשר הוא בעצם יש כאן לקונה בחוק. בעצם את החוק הזה, הוורסיה שלו זה בעצם משהו שלא עבד בחוק האנג'לים בשנת 2011, שמו את האחריות על החברה. בשנת 2016 הבינו שזה לא עובד. במקביל, רשות לניירות ערך עבדה עם רשות המיסים לעשות חקיקה לחברות ציבוריות והשתמשו בוורסיה הישנה של חוק האנג'לים משנת 2011, שלא עובדת. שלא עובדת, אני מתכוון שהאחריות היא על החברה. באיזה עולם חברה ציבורית תיתן למשקיע שלה לקבל הטבת מס. ונגיד שהיא הוציאה 69% מו"פ, היא תשלם את המס עבורו? עבור משקיע יחיד בודד? זה כמו דיבידנד. הדבר הזה לא יכול לעבוד בחיים. לכן אין סיכוי שסנקציה כזאת יכולה להתקיים.

אבל מה ההצעה לפתרון? הייתה לך הצעה.

הפתרון הוא לבוא ולהגיד שיש השקעה מינימלית. אני חושב שאפשר להוסיף השקעה מינימלית של הוצאות מו"פ ו-70% הוצאות מו"פ מרשות החדשנות והשקעה מינימלית. ושפעילותה הבלעדית היא מחקר ופיתוח. פעילותה הבלעדית.

בלי כימות אחוזי להמשך התקופה.

היא תצטרך להצהיר שהפעילות הבלעדית שלה זה מחקר ופיקוח.

אתה לא מחמיר פה? דרך אגב, הוא לא מחמיר? יכול להיות שההצעה שלך אפילו מחמירה.

לא, זה מחקר ופיתוח, זה משהו שקשור. מחקר ופיתוח ומכירות.

פעילותה הבלעדית. לדעתי, שעיקר פעילותה. השאלה, בוא נשמע את רולנד, באמת. אני רוצה גם לציין פה רולנד, לטובה, את הפתיחות של רשות המיסים בכל הדיון הזה ואת כל החוק הזה. אנחנו מעריכים את זה מאוד.

אנחנו מעכבים את האישור בגלל ויכוח בין רשות המיסים לרשות החדשנות.

זה עניין שורשי פה, זה לא עניין עכשיו של 5%. זה שורש החוק.

אבל הם אומרים שעיקר פעילותה. איזה סעיף קטן זה, רגע, שנייה?

זה ב-9(ב). צריך לשנות אותו. צריך למחוק את התנאים שקבועים היום בהוראת השעה בסעיפים קטנים (ה), (ו) ו-(ז).

לא, זה לא 9. 9(ב)?

שלומית אמרה מקודם שהיא צירפה לכם את סעיף 92 המקורי.

בואו, שנייה. בטאבלטים יש את חוק לתיקון מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה), התשע"ב-2016. בעצם התיקונים צריכים להיות בו. מה אתם מבקשים לעשות ביחס לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה?

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף קטן (ב), לכתוב סעיפים קטנים (ה) עד (ז) יימחקו.

(ה) עד (ז) צריכים להימחק? לא רק להשתנות? כי סעיפים קטנים (ה) עד (ז) קובעים את התנאים בעצם אם השקיע המשקיע, אם מצאה הרשות הלאומית לחדשנות. כלומר, קובעים את המנגנון מה קורה אם התנאים העתידיים החברה לא עומדת בהם. ואת זה אנחנו מבקשים להסיר. כלומר, אנחנו מבקשים שלא יהיו תנאים עתידיים, אלא רק שהתנאים ייבחנו ביום ההנפקה.

רולנד, זה גם הוראת שעה. אם נראה שבמשך הזמן של הוראת השעה זה נוצל לרעה, אנחנו לא נתנגד לביטול של זה בכלל.

אנחנו מתנגדים.

סליחה שאני מתערב בין הרשות ניירות ערך ורשות המיסים. אני חושב, אני מסתכל מהצד שלנו, גם כרואה חשבון. שמי אבי נוימן. רולנד צודק. איך אתה רוצה ביום מועד ההשקעה לבדוק את העמידה?

את מי אתה מייצג?

אני לשכת רואי החשבון, אבי נוימן. יכול מאוד להיות שצריך לחזור למשהו במסגרת דיונים שהיו בעבר לגבי מועד מתן ההטבה למשקיע. צריך לחשוב. אולי לא במועד ההשקעה עצמה.

תראה, אני אגיד לך, אני אתן לך דוגמה. יש בשותפויות גז ונפט, שהיום עברו למודל של חברות, אבל עד לא מזמן הם היו צריכים לקבל ניכוי מחזיק זכאי אחרי שרשות המיסים אישרה.

אם רשות המיסים רוצה להתנהל מול המשקיע, אין לי התנגדות.

טוב, חבר'ה, תודה. תודה. אני מודה לכם. אפשר להמשיך הלאה?

כן. רגע, אז מבחינת הסעיף?

אנחנו משאירים את זה אותו דבר.

אתם רוצים להשאיר את זה אותו דבר?

אני אשמח אם אפשר להציע הצעת פשרה.

לא, לא.

לא, אני מציעה, סליחה. אני ממש, קודם כל מתנצלת בפנייך. פשוט אם תגיעו לסיכום תודיעו עליו. אם לא, נתקדם. כי באמת, אני אומרת לך, זו ההזדמנות האחרונה היום לפני תום המושב להצביע.

אפשר להמשיך הלאה. נחזור לזה.

תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה)
9.
בחוק לתיקון מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה), התשע"ו-2016, בסעיף 2-



התיקון נעשה שם בגלל שבעצם מדובר בהוראת שעה שהיא נעשתה בחוק חיצוני.



(1) ברישה, במקום "י"א בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022)" יבוא "יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028).



סעיף (1) מתייחס ליום התחילה. המשמעות העיקרית של זה זה למועדים שבו יראו את הסעיף בחוק. בעצם אנחנו מאריכים את זה עד 2008 בגלל שאת ההטבה ימשיכו לקבל, את השאריות של ההטבה ימשיכו לקבל עד 2028. ההשקעה היא, עוד מעט נראה, עד סוף 2026. אבל ימשיכו לקבל את ההטבה, את האפשרות לקיזוז הפסד עד שנת 2028. ואנחנו רוצים שזה יהיה כתוב בתוך החוק. כדי שאנשים שהשקיעו בתקופה הרלוונטית עדיין יוכלו לקרוא את זה גם אחרי התקופה שבה הם השקיעו. אז זה סעיף (1).



(2) בסעיף 92א לפקודה המובא בו -




(א) בסעיף קטן (א) -





(1) בהגדרה "חברת מחקר ופיתוח", בפסקה (4) שבה, במקום "200 מיליון" יבוא "100 מיליון";



יש פה בעצם הפחתה של הרף שקבוע בחוק לעניין להיות חברת מחקר ופיתוח. בחוק כדי להיות חברת מחקר ופיתוח מדובר על חברות שהמחזור שלהן הוא בין 200 מיליון למיליארד. והורדנו את זה ל-100 מיליון, כדי להוסיף חברות. בתקווה שיהיו יותר הנפקות. אמרנו שהיו רק שלוש הנפקות. פה אנחנו חושבים שבשל ההפחתה הזאת יתכן שיהיו יותר הרבה יותר הנפקות ויתכן שיהיה שימוש יותר גדול בהטבה.





(2) בהגדרה "התקופה הקובעת", אחרי "עד יום כ"ז בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019) יבוא "וכן התקופה שמיום תחילתו של חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ג-2023, עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).



פה בעצם, בהמשך למה שנאמר פה, אנחנו לא עושים את זה רטרואקטיבית. ההשקעות המוטבות הן יהיו השקעות שהושקעו בתקופת ההוראה הישנה ואז תהיה הפסקה. והשקעות שהושקעו בתקופת הוראת השעה החדשה, שזה מיום פרסום החוק עד 31 בדצמבר 2026.

שאלת משהו?

שאלתי אם אתם מצביעים בעד.

כן, כן, אנחנו מצביעים בעד.

בסדר.

בגלל אורית, לא בגלל משהו אחר.

אני לא חשבתי משהו אחר, אני עובד אצל אורית.

מי לא?

לא, יש כאלה שלא. כן, הלאה.




(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "התקופה הקובעת" יבוא "תקופת ההטבה";



פה בעצם יש טעות סופר בנוסח הישן, אז תיקנו אותו. כי זה בעצם האישור צריך להינתן במהלך התקופה שבה מקבלים את ההטבה, שזו תקופת ההטבה ולא התקופה הקובעת, אז עכשיו כבר תיקון טעות סופר שהייתה בנוסח המקורי.

הלאה.

סעיף הדיווח.

פה יש סעיף.

רגע, אבל הסעיף הזה של הדיווח.

אבל לפני, היא רצתה להתייחס לפני. אורית, את רצית להתייחס לזה.

אני ממתינה להתייחסות של רשות המיסים.

זה, לסעיף 9.

אבל רגע, עוד לא קראנו. בבקשה, כן?

שלומית, אנחנו הצענו הצעה לרשות המיסים ואנחנו ממתינים לתשובה שלהם.

אה, הצעתם להם? בסדר, אז אנחנו נמשיך לסעיף הדיווח. בעצם סעיף 10 זה סעיף דיווח לכנסת, כפי שהתבקש בישיבה הראשונה. הכנסתי סעיף קובע, 10(א), בהתאם למה שביקשה ככה, מה שדובר פה בוועדה.

רגע, אני רוצה רגע להסברי. חברי הכנסת, אני מבקש. ינון.

כן?

הנושא הוא חוק שיש לו משמעות מאוד חיובית. אבל הוא דבר חדש, הוא לא היה קודם.

היה בקונסטלציות מסוימות.

אבל במתכונת הזאת הוא לא היה.

לא ככה, לא במתכונת הזאת.

אנחנו ביקשנו במהלך הדיונים, אנחנו ביקשנו שיהיה דיווח לכנסת. שאנחנו לא נצא מהעניין ועכשיו הכול יעשה במשרדים ברשות המיסים, רשות החדשנות וכו'. לכן אנחנו ביקשנו, אני לא יודע, לא הספיקו 5, 6, 7 ישיבות בשביל לעבור על כל הדברים האלה?

לא, אנחנו מסיימים.

הכול בסדר, הכול בסדר.

מסיימים. אנחנו מסיימים כבר שבועיים.

הרב גפני, הם אוהבים אותך, הם מתגעגעים לשמוע אותך.

זה מורכב.

בסדר, הבנתי את זה. על כל פנים, אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית להכין את הניסוח וזה בהסכמת הממשלה. זה שיהיה דיווח לכנסת על הפעילות, שאנחנו נוכל גם לדעת, האם לשנות, להוריד, להוסיף. אנחנו מקווים שזה יצליח ולא יהיה צורך בזה. אבל שאנחנו נהיה בדיווח. אני מבקש, שלומית, אם את יכולה להקריא את סעיף 10.

דיווח לכנסת
10.
(א) מנהל רשות המיסים ומנהל הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)...



זה אומר חצי שנה לפני שפוקעת הוראת השעה הזאת שאנחנו קובעים בחוק הזה.



על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה:




(1) מספר ההשקעות שהתקבל בשלהן זיכוי לפי סעיף 2 או ניכוי לפי סעיף 3, הסכום הכולל של ההשקעות כאמור והסכום הכולל של הזיכוי או הניכוי, לפי העניין, שניתן בשל השקעות כאמור, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;



זה בעצם מתייחס להטבות שניתנות לפי סעיפים 2 ו-3.




(2) מספר הרכישות שהתקבל בשלהן ניכוי לפי סעיף 5, הסכום הכולל של רכישות כאמור, והסכום הכולל של הניכוי שניתן בשל רכישות כאמור, בחלוקה לפי רכישות של חברה תושבת ישראל וחברה תושבת חוץ, וכן מספר החברות שנרכשו כאמור;




(3) מספר ההלוואות שהריבית ששולמה בשלהן הייתה פטורה ממס לפי סעיף 6, הסכום הכולל של ההלוואות כאמור והסכום הכולל של הריבית שהייתה פטורה ממס;




(4) מספר ההשקעות שבשלהן הוכר סכום כהפסד הון לפי סעיף 9, הסכום הכולל שהוכר כהפסד הון, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור;




(5) הסכום הכולל של הטבות המס שניתנו עקב יישום הוראות חוק זה.




(6) מידת המימוש של הטבות המס לפי חוק זה לאור ההערכות בעת חקיקתו, התועלת שנצמחה מחוק זה, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את הוראות חוק זה, כולן או חלקן;



זה כדי שבעצם תהיה איזה שהיא תמונת מצב מעט לפני תום פקיעת ההטבות, לגבי ההטבות, המימוש שלהן, הניצול שלהן והרצון להמשיך אותן באופן כזה או אחר.




דיווח כאמור יכלול התייחסות למאפייני החברות שקיבלו הטבות מס כאמור.



(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר ביחס לכל שנה בתקופת הוראת השעה...



זאת אומרת, הדיווח ייעשה חצי שנה לפני תום תקופת הוראת השעה, אבל ביחס לכל שנה של תקופת הטבות.



וכן ביחס להטבות המס כפי שניתנו לפי פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.



שזה בעצם גם ביחס להטבות שכבר היו קיימות לפני החוק הזה.

אורית, את רצית.

כן, קודם כל, אם אפשר, נילי.

אין עכשיו. עם כל הכבוד.

לא, היא רוצה להוסיף מילה.

הערות שלך. עם כל הכבוד, הרבה ישיבות. אי אפשר לחזור כמו זה.

היא רצתה בדיווח, שלומית. שלומית, היא רצתה בדיווח היקפי מחזור, שיהיה ברור לאיזה סוגי חברות. אבל אני מקבלת את הערת יושב הראש. אם אין התנגדות.

ממש הערה קטנה, במשפט.

בלי ההערה, היקפי מחזור.

אני לא רוצה.

טוב, בסדר.

אני לא רוצה. אז שהיא תגיד יש הערה בעניין הזה.

תוספת קטנה, ממש תוספת קטנה.

ההערה היא לעניין מה?

ההערה היא לעניין גודל המחזור. שהדיווח בסעיף 10(2), (3) ו-(6) יהיה לפי, בסוף סעיף 10(2).

10(א)(2).

(3) ו-(6). שזה יהיה פשוט דיווח על פי, יחולק לפי גודל המחזור.

ישי, יש לכם פילוח של נתונים לפי גודל מחזור? זה משהו שאתם יכולים להעביר אותו?

ככל שנבקש יותר דברים פה זה דברים, הצהרת הון שלנו שאנחנו מבקשים מנישומים זה פחות מזה.

טוב, יאללה. עכשיו נעבור, יושב הראש מבקש לסיים.

בקשתך לא התקבלה.

לא התקבלה?

לא. אי אפשר לשים כל כך הרבה דברים.

טוב, בסדר, קדימה.

עם כל הכבוד.

גודל המחזור זה נתון שיהיה, זה ייתן אפשרות לדעת אם באמת - - -

אבל הוא צודק. רשות המיסים לא מבקשת כל כך הרבה פרטים שהיא מבקשת דיווח.

אבל יש לה את זה בדיווחים הכספיים. זה בדיוק יהיה ההבדל אם חברה גדולה מקבלת בהיקף מעל מיליארד שקלים.

טוב, הלאה, תודה, תודה.

או חברות קטנות. אני חושבת שזה בדיוק משרת את מטרת החוק.

מאה אחוז, תודה רבה.

טוב. בדיון הקודם, אם אינני טועה, בסעיף, איזה סעיף זה, זה נקרא סעיף 5ב(6)? שלומית?

כן, סעיף (6).

סעיף קטן (6) לסעיף 5ב. נכון? בסדר, היה דיון שלם, אדוני יושב הראש, לעניין התנאי של דרישה למפעל טכנולוגי, הדרישה של עובדים שנוגעים ל-20%. מאחר שדובר בסוגייה של פטור ממס על הריבית בהלוואה ממקור זר חשבנו שצריך לתקן את התנאי הזה. ובבקשה, הגיעו להסכמה, כלומר, הגענו להסכמה עם רשות המיסים. ותציגו את התיקון וזהו.

ישי, רק מהר בבקשה.

בסעיף (6) רק לעניין סעיף (6) אנחנו מדברים.

ב(6).

כן, אבל רק לעניין סעיף (6), כי יש גם את התנאי הזה בסעיף (5), ברכישה של חברה.

אז תסבירו למה אתם יוצרים, זאת אומרת, למה קיבלתם את זה ואתם לא מתקנים גם שם, למה יש הבחנה.

כן. אז אנחנו, בסעיף (6) יש תנאי, אחד מהתנאים הוא שהחברה הישראלית שרוכשת את החברה הישראלית או את החברה הזרה היא צומחת והיא לא תפטר, בתקופת ההטבה היא לא תפטר מעל 20% מהעובדים שלה. היא יכולה לפטר מעבר, בתנאי שברמה הגלובלית הפיטורים הם באותו שיעור. זה צמיחה בסעיף (5).

בסעיף (6) אנחנו מדברים על חברות שיכול להיות שחלקן הן בהתייעלות והם בשלב של פיטורי עובדים וההזרמה של ההלוואה באה לעזור בהתייעלות שלה. אז אנחנו מגמישים את התנאי ביחס לסעיף (5) ובמקום 20% ובדיקה של השנתיים שקדמו לה כבסיס, השנתיים שקדמו לקבלת ההלוואה, אנחנו מעלים את הרף מ-20% ל-30% ושנת הבסיס תהיה השנה שקדמה לקבלת ההלוואה.

כך שהיות והחוק נכנס עכשיו וכרגע אנחנו נמצאים בתקופה שכבר כוח האדם צומצם, אז הבסיס שעל בסיסו אנחנו בודקים את הירידה יותר נמוך. כך זה יקל על החברות שכבר פיטרו במסגרת, פיטרו או שלא חידשו תעסוקה ב-2023. זה ההקלה שאנחנו עושים כרגע בהגדרה. אז 20% הופך להיות 30% והמבחן של הבסיס של השנתיים הופך להיות שנה אחת. שנה שקדמה לשנה שההלוואה התקבלה.

ישי, תקריא את הנוסח.

ואיך תספרו הלוואה שנלקחה במהלך שנת 2023 במידה והחוק אכן יעבור?

אז זה לגבי שנת 2023 בעצם.

נקודת הייחוס תהיה ביחס לשנת 2023, זה מה שאתה מתכוון?

כאילו, עד החודש, עד אותו חודש?

וזה תקף ל-(6)(א) ו-(6)(ב), נכון?

תקריאו.

אז בעצם במקום מה שהיה כתוב.

במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

זה לא במקום.

אני משנה, לפני זה, זה היה בשנת המס האמורה קטן ב-20%.

פשוט תקרא, ישי. תקרא ותגיד פה תיקנתי.

"מספר עובדיה בישראל בשנת המס האמורה קטן ב-30%". זה במקום 20%. "או יותר ממספר עובדיו בישראל". הורדנו את המילה "ממוצע". "בשנת המס שקדמה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה. "אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל, קבוצת החברות שהמפעל נמנה עמה, בישראל או מחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס למספר העובדים". פה עוד פעם הורדנו את המילה "ממוצע". "האמור בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה".

"(ב) עלות השכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב-30%". זה במקום 20%. "או יותר בממוצע מעלות השכר".

עוד פעם, פה נשאר הממוצע?

לא, פה הורדנו, עוד פעם הורדנו את הממוצע. בעצם זה היה שנתיים ועכשיו זה שנה, אז אין משמעות לממוצע. "מעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה. "אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שנמנה עמה המפעל, בישראל או מחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס ל-" עוד פעם, בלי המילה "ממוצע", "לעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה.

אז זה הסעיף הכללי. ואנחנו רוצים להוסיף סעיף בסוף כהוראת מעבר שזה יהיה "על אף האמור בסעיף 6ב(6), שזה הסעיף שהקראתי עכשיו, "לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה".

לאט, היא כותבת.

סליחה. "לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה הייתה שנת 2023", כלומר חברה שלקחה את ההלוואה בשנת 2023, "יקראו את הפסקה האמורה כך שבכל מקום במקום "בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה" יבוא "בשנת המס 2023". שבעצם מה שזה עושה זה הופך את נקודת הייחוס, במקום 2022 שזה שנת המס שקדמה לשנת לקיחת ההלוואה, זה הופך את זה להיות 2023.

רק איפה זה מחליף את זה בנוסח?

לא, זה סעיף קטן חדש.

במקום בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה.

אוקיי, בסדר.

טוב, יש הסתייגויות?

יש לנו נוסח מוסכם.

איפה?

בין רשות ניירות ערך לרשות המיסים.

מה שביקשת מקודם.

אה, נו?

כן, מה הנוסח המוסכם?

ברמת העיקרון, שהבדיקה, עמידה בתנאים, נדב נגר, רשות המיסים. העמידה בתנאים תהיה בחברה ציבורית במקום שוטף פלוס שנתיים, שוטף פלוס שנה. אוקיי?

זאת אומרת, מה אתם מתקנים?

זאת אומרת שבסעיף (ה).

בסעיף קטן (ה) אתה מתכוון, שוב, בתוך החוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה). נכניס תיקון שבעצם מתקן את סעיף קטן (2)(ה) ואומר מה?

במקום שהבדיקה תהיה בכל תקופת ההטבה, נכון, אז בתום שנת המס הראשונה, לאחר מועד ההשקעה. זאת אומרת, יהיה לנו את שנת ההשקעה ואת שנת המס שלאחריה.

עוד פעם, בתום שנת המס הראשונה.

לאחר מועד ההשקעה.

לאחר מועד ההשקעה בתקופת ההטבה?

כן.

לא צריך בתקופת ההטבה. לאחר שנת המס הראשונה. כלומר, הבדיקה תיעשה בשנה הראשונה לאחר ההנפקה. זה אמנם לא מבטל לגמרי את אי הוודאות, אבל לפחות זה מצמצם.

מצמצם להם את אי הוודאות משלוש שנים לשנתיים.

אז עוד פעם: "השקיע משקיע בחברת מחקר ופיתוח השקעה מזכה, תבחן הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בתום שנת המס הראשונה לאחר מועד ההשקעה".

זה בעצם הופך את תקופת ההטבה ללא רלוונטית.

"אם 70% לפחות מהוצאות החברה באותה שנה הוצאו במישרין או בעקיפין בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה".

לא עשינו נוסח בעצם, אבל תקופת ההטבה זה שלוש שנות מס, החל בשנת המס, שהוא בעצם רלוונטי בצורה משמעותית רק לסיפור פה. אז לכאורה, כאילו נראה לי שאפשר למחוק את ההטבה, תקופת ההטבה.

אם אנחנו מוחקים אבל את תקופת ההטבה, איך אנחנו מוודאים שמובן שזה רטרואקטיבית?

יש את התקופה הקובעת, שזו התקופה שבה צריך לבצע את ההשקעה. תקופת ההטבה זו התקופה שבה מקבלים את הקיזוז. ואז בעצם אם עושים תיקון בסעיף שקשור לתקופת ההטבה, אז בעצם אפשר פשוט למחוק את תקופת ההטבה.

בסעיף קטן (ב) אפשר למחוק את "עד תום תקופת ההטבה" כי זה בעצם לא משמעותי. היום היה כתוב שאפשר לבצע, יוכר הפסד הון בשנת המס שבה ביצע את ההשקעה או בשנות המס שלאחריה עד תום תקופת ההטבה – זה כבר לא כל כך משמעותי. אז בסעיף קטן (ב) אפשר למחוק את "עד תום תקופת ההטבה". כלומר, אפשר יהיה לקבל את ההפסד פשוט עד מתי שרוצים.

ואז בסעיף קטן (ה) אז אפשר לכתוב את מה שהם הקריאו, שזה שנת מס. שנת המס שלאחר, הראשונה שלאחר.

ואז בעצם למחוק גם את ההגדרה של תקופת ההטבה.

כן.

עוד משהו?

לא.

תראו, אני רוצה להגיד לכם שהחוק הזה הוא חוק באמת, כפי שאמרתי, רולנד, אני מדבר אליכם עכשיו. הצעת החוק שהיא הצעת חוק טובה. היא גם מתאימה לתקופה, לעודד את ההייטק ולעודד את תעשיות עתירות ידע. כבר כמה שנים שהממשלה מנסה להעביר את זה. ומי שעבד בקדנציה הקודמת מאוד הייתה אורית פרקש, שהייתה שרה בממשלה. אבל היא לא הצליחה בממשלה להעביר את זה.

לא, למה? קריאה ראשונה.

הצליחה להעביר את זה בקריאה ראשונה.

אתם לא הסכמתם לתמוך בכנסת, כמו שאנחנו תומכים פה.

לא יודע. אני תמכתי בזה, בעיקרון תמכתי בזה. ואני שמח שעכשיו אנחנו ביחד, שאנחנו מעבירים את החוק הזה. בגלל שהחוק הזה הוא מאוד משמעותי.

אנחנו תמיד פה בשביל לעזור להם.

אנחנו, כפי שקבענו כאן בחקיקה, אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. ואני קורא לך, גם כן, עם כל חברי הוועדה, לעקוב אחרי הדברים האלה. זה נמצא עכשיו במרכז הנושאים הכלכליים של מדינת ישראל. עידוד ההייטק וכל מה שנלווה לזה.

אני שמח שאנחנו הגענו לסיום הדיון. לדעתי, לא, למה אני צריך להביע עמדה בעניין הזה? הרבה ישיבות, יותר ממה שאני צפיתי.

זה חוק רציני.

דיברנו על פחות ישיבות. אבל בסדר. אז העבודה הייתה יותר יסודית. ואני, זה שאני הלכתי אתכם בסוף, זה לא מעיד על מגמה אצלי.

חשוב שתחדד את זה. תחדד את זה, כי הייתה איזה הרגשה בצד השני.

לא, אנחנו נשתדל להתחיל מהסוף פעם הבאה.

אפשר להגיד מילה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב הראש, אפשר?

כן, בבקשה אורית.

אני רק רוצה קודם כל באמת להודות לדרגים המקצועיים שהגיעו לדיון. רולנד, שאתה באת במיוחד והגעתם להסכמות חשובות ביניכם. וזה באמת רגע של סיפוק בימים לא פשוטים, כמו שאתה יודע. אני רוצה להודות לך שבתוך כל הפקק שיש לך, כדי שנעזוב אותך בשקט, באמת קידמת את זה.

לא, לא ביקשת שתעזבו אותי בשקט.

כן. תודה לך, תודה לשר האוצר שנענה לבקשה שלי להחיל דין רציפות. תודה לאיווט ליברמן בממשלה הקודמת שבעצם קידם את זה ביחד איתי. ואתה יודע, רגע של סיפוק בימים לא פשוטים בכנסת הזו.

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני יכולה להגיד משהו?

בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה זוכר כבוד יושב הראש, שדיברנו, כשהתחלנו לדון בחוק ואמרת לי שנגיע לקראת הסוף אנחנו גם נעלה את זה. ואני רוצה עכשיו, אני אגיש עוד מעט הסתייגות לגבי הדבר הזה. אנחנו בזמנו אני ביקשתי שהחוק הזה הוא חל עליו דין רציפות. שעבר בקריאה ראשונה, אנשים השקיעו, השקיעו המון כסף מכספם. ואני חושבת שמן הצדק שהחוק יחול גם על אותן חברות ואנשים שהשקיעו את הכספים שלהם בתקופה שהחוק עבר בקריאה ראשונה.

זה עלה פה בדיון.

כן, כן, אי אפשר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מבקשת להגיש הסתייגות בסוגיה הזאת.

שמה תהיה בעצם התחילה? מה תהיה תקופת הוראת השעה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מאז שעבר, כאילו, מי שהשקיע שעבר החוק בקריאה ראשונה, החוק יחול עליו.

זה קושי גדול, בגלל שזה רטרואקטיבית. זה היה פה בדיונים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר, אבל זה עוול אחד גדול. אנשים השקיעו על סמך זה שהחוק כבר - - -

אבל לא היה חוק. היה חוק שעבר בקריאה ראשונה. חוק שחלה עליו רציפות הרבה מאוד זמן. זאת אומרת, זה לא איזה דבר שאפשר - - -

יש בזה הבנה, מכיוון שהיא אומרת שזה עבר מקריאה ראשונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למצוא לזה דרך כאילו, או של פיצוי מסוים. אולי לא מאז שעבר, אם התקופה, זה גם לא תקופה ארוכה. אפשר לעשות משהו באמצע. לא יודעת. צריך לחשוב על האנשים.

רולנד?

אנחנו מבינים את הבקשה, אבל לצערי לא נוכל לענות לבקשה. אגב, המטרה של החוק הייתה לעודד רכישות שעוד לא קרו. אם הרכישה קרתה בלי החוק, אז אנחנו - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא בלי החוק. להיפך, זה שאנשים ראו שיש היתכנות לחוק, הם הלכו והשקיעו.

מי ששאל אותנו ידע טוב מאוד שהחוק הזה הוא תלוי בהעברתו בכנסת. הוא כרגע לא קיים. הוראת שעה לא קיימת באותן שנים. היא לא הייתה קיימת. וגם לא ידענו מתי היא כן תיכנס לתחולה.

טוב, אימאן, את מגישה הסתייגות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן.

בסדר. עד המליאה, אולי נצליח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נמצא דרך באמצע, משהו, לפצות את האנשים. באמת. אנשים השקיעו.

מתי עבר בקריאה ראשונה? אתם זוכרים מתי עבר בקריאה ראשונה החוק?

אוגוסט 2022.

לא, הוא עבר בקדנציה הקודמת. חל עליו רציפות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר, אנחנו בסך הכול מדברים על שנה, שנה וחצי. לא הרבה.

נכון. הכול מדבר על תקופה לא שנות דור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא הרבה. אולי שווה לבדוק מה המשמעות הכספית של זה ולנסות למצוא דרך.

רולנד, אל - - - אני מבקש ממך, עד שזה מגיע למליאה, אני מבקש שתבדוק את זה. אם אפשר לפצות או אי אפשר לפצות. אני מבין את ההתנגדות שלכם. אבל תבדוק, בכל אופן. אתה יודע, שערי זה לא ננעלו.

טוב, מה?

אז אנחנו עוברים להסתייגויות. חברת הכנסת פרקש, את הגשת ואמרת שאת מורידה חלק מהן או שלא?

כן, אני יכולה. ואני גם אפילו אוותר על זכות הדיבור. מה שצריך כדי לקצר את זה. אני רק צריכה לא למשוך אותם כדי שאני אוכל לדבר במליאה. לא, זה חמש דקות. אני יכולה לקצר את מספר ההסתייגויות, אם את רוצה. אז סימנתי לך מה למחוק.

בבקשה.

מה שב-X את יכולה למחוק. ואני גם לא צריכה לדבר.

טוב. אז ככה, אז קבוצת "המחנה הממלכתי" מציגה.

לא, לא קבוצת "המחנה הממלכתי". את רוצה רק את לדבר, נכון? אורית פרקש הכהן מגישה. ואז יש לה.

בשמך בלבד? לא בשם קבוצת המחנה.

לא, תשאירי את זה כרגע ככה, שיהיה לי משהו להגיד לאופיר כץ, כדי לדחוף את זה בשבוע הבא למליאה.

טוב.

תשאיר לי משהו להוריד לו.

אז קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים: בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק שיתרום רבות לכלכלת ישראל".

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

אני מדלגת על 2 ו-3. 4. בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק זה שעבר קריאה ראשונה בממשלה ה-36 והוחל עליו רציפות".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 5. בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק זה אותו קידמה חה"כ אורית פרקש על ידי שליחת מכתב זה לבקשת החלת"

לא אני כתבתי את זה.

אבל אנחנו לא יכולים להיות נגד.

לא יכול נגד. איך אנחנו יכולים להיות נגד? את יודעת מה? רק בשביל, אני הייתי עושה את זה פעם אחת, בשביל הקטע שזה יעבור.

סליחה, תמחקי את זה. תודה שהעוזרים הפרלמנטרים משתעשעים. מרוב הסתייגויות הם כבר משעשעים את עצמם.

אנחנו עוברים לסעיף 7.

תמחקי את זה.

בסעיף 1(א) במקום "חברות מו"פ" יבוא "חברות מחקר ופיתוח".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 10. בסעיף 1(ב) במקום המילים "תחילתו של חוק זה" יבוא "תחילתו של החוק הטוב הזה".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 11. בסעיף 2(א) במקום המילים "בסעיף זה" יבוא "בסעיף זה שמדבר על זיכוי ממש בשל השקעה במניות חברת המו"פ, דבר שיגרום לפתיחתן של חברות הייטק רבות במדינת ישראל".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 12. בסעיף 2(ג) במקום המילים "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיף קטן (ב) לחוק הנפלא הזה".

זה הסתייגויות שלי, מה לעשות? זה צריך להיות חיובי.

הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 17. בסעיף 3 במקום המילים "בסעיף זה" יבוא "בסעיף זה שעיקרו הפיכת כלכלת ישראל לראשונה בחוזקה ברחבי העולם".

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

לא התקבל.

הסתייגות 18. בסעיף 3(ב) במקום המילים "סכום כמפורט בסעיף קטן (ג)" יבוא "סכום כמפורט בסעיף קטן גאוני סעיף קטן (ג)".

הלאה, הלאה. תמשיכי, זה לא. אם אני הייתי היועצת המשפטית הייתי - - -

אז מזל שאתה כאן. בסעיף 19, במקום סעיף קטן (ב) יבוא "בסעיף 3 בסעיף קטן (ב)". זה שיבוש של הסעיפים. נמשיך הלאה.

הסתייגות 21. בסעיף 4 במקום המילים "שזכאי להטבה" יבוא "שנהנה מחוק טוב זה".

מי בעד?

מה בעד? נגד אתה.

כמה יש?

את יכולה לסיים נראה לי, לא? יש כבר 10? 8 זה בסדר?

בסדר, כן.

בסדר, מספיק. מספיק.

אוקיי.

רגע. אז אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת "העבודה".

הם לא נוכחים.

אז אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת חמד עמאר.

לא, קבוצת "ישראל ביתנו".

תגידי כמה הסתייגויות?

ארבע.

ארבע, ארבע. את יכולה לקרוא אותן ביחד ונצביע פעם אחת.

בסדר, נצביע פעם אחת.

לא.

זה הסתייגות אחת.

סעיף 1. בסעיף קטן (א)(4) היקף ההשקעות, במקום 12 מיליון שקלים יבוא 15 מיליון שקלים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

בסעיף 1(א)(3) במקום "60 מיליון שקלים" יבוא "70 מיליון שקלים". אנחנו נעשה התאמות בנוסח.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

לא התקבל.

זהו, מספיק. הוא לא מבקש יותר. אנחנו מתקרבים כבר ל-11:00.

עוד אחד, עוד אחד, שיהיה לי מספיק זמן.

עוד אחד.

בסעיף קטן (א)(2) במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

רגע, יש לחץ של אימאן ח'טיב.

אני מבקש להצביע.

שנייה, של אימאן ח'טיב. היא ביקשה, היא הלכה.

אה, אימאן ח'טיב, כן.

ההסתייגות שבעצם מבקש שתקופת התחולה תהיה, כך שהיא תחול לגבי מי שהשקיע מאז שעבר החוק בקריאה הראשונה באוגוסט 2022.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

לא התקבל.

מכיוון שלא התקבלו הסתייגויות אני עובר להצבעה על החוק.

הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע. סעיף 1 לחוק. מה שאנחנו מצביעים, אנחנו מצביעים על הסעיפים, כפי שנוסחו על ידי היועצת המשפטית, עם התיקונים שנעשו בעניין הזה. עם התיקונים גם של הממשלה וגם של החברים בוועדה. סעיף 1 לחוק.

מי בעד סעיף 1 ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 2 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 3 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 4 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 5 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 6 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 7 אין, תעבור ל-8. 7 נמחק.

סעיף 8. סעיף 8 הופך להיות סעיף 7.

7, אנחנו נתקן את זה.

תתקנו את זה.

סעיף 8 שיהפוך ל-7 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 9 שיהפוך ל-8. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

סעיף 10 שהופך ל-9. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

תיכנס גם הוראת מעבר, אבל זה נכלל במסגרת התיקונים שכבר הקראת.

בסדר. אני שמח שהחוק עבר. אני מודה לכל השותפים לעניין הזה. משרדי הממשלה, רשות המיסים, רשות החדשנות. ואני, אם פגעתי ברשות החדשנות בדרך אני מתנצל על זה. אני לא כל כך הכרתי, עכשיו אני מכיר יותר. אם היה ויכוח אמיתי ביניכם, וגם הרשות לניירות ערך ורשות המיסים, הייתי הולך אתכם.

ולשלומית, תודה רבה, היועצת המשפטית. לתמיר.

אני באמצע הדרמה פה עם מי אני הולך. לא, בסדר, אבל אני באמת מודה לכם על העבודה המקצועית. רולנד, היית במיטבך. התעקשת בסוף, ככה, ידעת שאני אין לי עצבים, אני רוצה לגמור את זה. לא להגיד את זה? למה בג"ץ יהיה? לא יהיה בג"ץ.

תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:50.