פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 11:10

הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג-2023 (פ/452/25)
של חה"כ יוסף טייב

חבר הוועדה: יוסף טייב – היו"ר

אברהם בצלאל
סימון מושיאשוילי
יונתן מישרקי

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי
שרה גולד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרית חאיק שפיגלשטיין - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך

יהודה אבידן - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

רפאל בר גיל - יועץ מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

תמי סלע

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג-2023 (פ/452/25)
של חה"כ יוסף טייב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. מהדיון האחרון היו מספר שינויים. אני רוצה שוב להודות ליועצת המשפטית, תמי. למרות העומס וניקוי השולחן של מספר ועדות שהיא היועצת המשפטית שלהן, ומספר חוקים שנמצאים הן בוועדת כספים והן בוועדות אחרות, אז אנחנו מודים לך על כך.

בבקשה, תמי.

הסעיף שהגענו אליו הוא סעיף ניגוד העניינים, אבל יש כמה שאלות שעלו תוך כדי ונחזור קודם כדי לסגור אותן ונתקדם משם. קודם כל הייתה שאלה כללית לגבי התחולה של חוק החברות הממשלתיות וההוראות שלו. יש בו סעיף 60(א) שקובע שחלק מההוראות בחוק יחולו גם על תאגידים שהוקמו בחוק וגם על גופים אחרים שהוקמו בחוק, וזה בעיקר על עניין הכשירות של חברי מועצה, הוראות של ייצוג הולם. לגבי גופים שהוקמו בחוק, כדי שזה יחול, וזה נעשה לגבי כמה מועצות בחוקים גם של הנצחה, למשל בז'בוטינסקי ובעוד אחרים, זה דורש תיקון מפורש כי יש שם תוספת ורק המועצות שמנויות במפורש בתוספת לחוק החברות הממשלתיות, הן נחשבות גופים לפי חוק שההוראות חלות עליהן. זה סוגיה שצריך יהיה להחליט עליה, אמור מבחינת תקינות של התנהלות, מבחינת בדיקת תנאים לכשירות של נציגי ציבור. זה דברים שרואים אותם כמוסיפים, כממשל תאגידי יותר תקין וגם לגבי גופים שהם גופים שיוקמו בחוק כמו מועצות ציבוריות, אבל זה לא חל אוטומטית אלא רק בהחלה מפורשת.

אפשר שאלה?

כן, בבקשה.

מה המשמעות לגבי תוקף הזמן של התקופות?

מה זאת אומרת תוקף הזמן של התקופות?

אם אנחנו מחילים לצורך העניין את הכללים של החברות הממשלתיות, האם אני מוגבל בקדנציה? כי סוג כזה בדרך כלל של מועצות, הערך המוסף זה לנסות לגייס דמויות שיישארו וילוו את המקום הזה.

הוותק יתרום להם.

לא רק הוותק, גם הערך המוסף. לצורך העניין הבאנו דמות, אני סתם זורק, את הרב הראשי לישראל, הרב עמר או את אחד מהרבנים החשובים שיהיו במועצה הזאת. ככל שהם יהיו יותר לאורך הזמן, הערך של המקום הזה תופס גם את המעמד. אם אני מוגבל בקדנציה פעמיים של שלוש שנים ואחרי זה אני חייב לשלוח אותם, זה בעיה, לכן צריך להבין שהמשמעות של החלת הסעיף הזה בדבר הזה, אין לנו בעיה שיעברו כשירות מסוימת או משהו, אבל צריך לדעת שהחלה אוטומטית של כל הכללים יכולה גם להיות לרועץ במקרה הזה, ואינו דומה ז'בוטינסקי למקומות כאלה, עם כל הכבוד. אנחנו לא מזלזלים באף אחד.

התקופות קבועות בדרך כלל בחוק עצמו שמקים את המועצה והן משתנות. דיברנו על זה ועוד לא הוחלט לגבי כל התקופות, חמש, ארבע, שלוש עם איזשהו אפשרות למינוי נוסף.

לא, אבל בחברות ממשלתיות יש הגבלה.

הסעיפים הספציפיים שמוחלים הם סעיפים של הוועדה שבודקת את זה, אבל התקופות נובעות מהחוק המקים.

לגבי בעלי תפקידים שמונו כנציגים של גוף מסוים, בכלל הרבה פעמים לא מחילים את תקופות הכהונה.

זה בסדר. אני מדבר בעיקר על נציגי הציבור.

אז אין לך הגבלה. ההגבלה היא יותר על נציגי הציבור.

בדיוק.

כי שם כן רוצים גם ריענון.

ריענון, לא בטוח.

הם מקבלים איזשהו משאב ציבורי של קבלת החלטות על תקציב ציבורי. זאת התפיסה הכללית.

אני מסכים בנושא הזה.

ככלל יש הרבה אנשים, הרבה דמויות שיכולות להיות רלוונטיות וקובעים, שוב, לא תקופות מאוד קצרות. גם אם זה שלוש כפול שלוש או ארבע פלוס ארבע זה שמונה, תשע שנים. זאת תקופה ארוכה. כן קובעים איזושהי מגבלה כדי - - -

אני אשמח להתייחס אם אפשר. משרד המשפטים. אני מצטרפת לדברים של תמי. אנחנו חושבים שיש חשיבות. המועצות הציבוריות האלה הן מייעצות ודווקא נציגי הציבור, המשמעות היא לתת מקום לציבור, כלומר אנחנו רוצים שהציבור יוכל להשמיע את דברו, להשפיע על קביעת המדיניות דווקא בנושאים כאלה שהם נושאים של הנצחה ונושאים ציבוריים, לכן יש חשיבות דווקא בריענון באמת כמו שתמי אמרה. יש לנו משמעות בשביל לתת לגורמים שונים מהציבור למנוע מצב שבו אנשים נמצאים בגוף שנים על גבי שנים ואין שום אפשרות לעשות שינויים. יש חשיבות דווקא לריענון, להכניס גם דם חדש. בסופו של דבר גם תקופות הכהונה שקבועות כעת בחוק, בין אם נקבע חמש שנים או ארבע שנים זה תקופה לא מבוטלת. גם אם נחיל את חוק החברות הממשלתיות זה לא בהכרח לעניין תקופות הכהונה, אבל חשוב לקבוע את זה בחוק המקים.

זה לא נובע מחוק החברות.

כן, זה לא נובע מחוק החברות הממשלתיות.

התקופות הן קבועות בחוק וזה דיון בפני עצמו, בהצעה.

אדוני היושב-ראש, אני בכל אופן חייב לומר לך שאני מבין את משרד המשפטים. הראיה שלנו כמשרד לצורך הנושא זה היא ראיה אחרת בהסתכלות. אני חושב שבנציגי הציבור הם לאפשר תקופות נוספות ללא הגבלה בגלל מה שאני אמרתי מקודם. ודאי שבמשרדים אנחנו לא מתערבים. צריכים לזכור שנציגי הציבור הם לא הרוב, ועם כל הכבוד גם כן הם לא המחליטים הבלעדיים. יש בסוף משרד שיכול - - - על הכספים ויודע איך מוציאים כספים. זה לא שאנחנו כרגע מפקירים את העסק. אני חושב עדיין שהערך המוסף של נציגי ציבור, להבדיל ממקומות אחרים וריענון ולהכניס דם חדש ונציגי ציבור. בסופו של יום תזכרו על מה אנחנו מדברים. גם אני אומר את זה לנציגת משרד המשפטים. כשאת מדברת על הנצחה של אחד כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרצון יהיה לגייס אנשי ציבור בנושא הזה. זה אנשים בעלי ערך מוסף שאנחנו לא רוצים אף פעם להיפרד מהם בקטע הזה מבחינת שאנחנו יודעים מה התרומה שלהם כדי שהמקום הזה יהיה בעל מעמד. לצורך העניין זה לגייס דמויות רבניות מאוד גדולות או אנשים שידעו וליוו את המורשת ויודעים את הדברים האלה, אם זה מאנשי הרבנות - - -

יש לנו עשר שנים, כלומר חמש שנים ועוד חמש שנים. זאת תקופה מאוד ארוכה.

אני גם רוצה להגיד, יש גופים ועמותות שפועלים להנצחה ועושים עבודה דומה. גם פה אולי יתמכו בגופים כאלה ואז הם לא מחויבים לכל הכללים שהכניסה לתוך תאגיד שהוקם מכוח חוק או מועצה מכוח חוק כן מטילה. זה כללי התנהגות קצת אחרים.

אני יכול לתת לכם עכשיו אנלוגיה מאוד קצרה מה זה מורשתו של בגין בעיניי אנשים מסוימים במפה הפוליטית, איפה הם נמצאים היום. מה זה מורשתו של רבין פעם והיום. מורשתו של הרב עובדיה לא משתנה אף פעם, ומי שיודע את הדברים האלה מבין בדוגמאות האלה כמה זה לא נכון. אנשי מורשת בגין שלפני 30 שנה זה קץ הדמוקרטיה והיום מציגים אותו כחזון הדמוקרטיה. במורשת רבין לפני כמה שנים זה האסון הגדול ביותר מבחינה מדינית והיום זה אחד האנשים הנאורים ביותר. במורשת הרב עובדיה את לא תמצאי את הדבר הזה ולכן אני אומר, אי אפשר להשוות את המקרה הזה לשום דבר אחר. זה הוויכוח שלנו, דרך אגב, גם בנושא קצובת כהונה של רבנים, שאם זה היה חזון של משרד המשפטים או של כל מי שמתעסק בנושא הזה, קצובת כהונה. בוא ניתן, בוא נרענן אמון מחדש. הראיה שלנו בדמויות רבניות, ככל שהם מתבגרים ומחזיקים יותר מעמד, הערך המוסף שלהם יותר ולכן אני אומר את הדעה. תחליטו מה שאתם רוצים, אני לא המצביע.

שרה, אני רק רוצה לומר. אני כן מבקש ממשרד המשפטים לשקול מחדש, כי הדברים שנאמרו פה על ידי מנכ"ל משרד הדתות מחדדים את ההבדלים שיש בין הדברים ואני חושב שכן אפשר למצוא איזושהי נוסחה שתיתן את המענה גם למשרד שאמור להיות בסוף החוק - - -

לכן הנוסח שכתבתם בהתחלה הוא נכון, לאפשר את ההארכה כל פעם ותמיד נוכל לשקול.

רגע, עוד לא הגענו לתקופות הכהונה, אבל אני כן חושבת על איזשהו כיוון של חריג שאפשר יהיה להאריך בתקופה נוספת או שתיים נוספות לגבי אדם - - -

מי יקבע את הערך המוסף של אותו אדם?

שזה יהיה אדם קונקרטי. כרגע נציג הציבור, זה גם הערה שאנחנו רצינו בהמשך, אין שום תנאי כשירות. זה יכול להיות גם ילד בן 18 שעובד באיזושהי עמותה. אין כרגע שום הגדרה, אז אם אנחנו הולכים להגדיר אדם שבאמת יש לו איזשהו ערך מוסף משמעותי, אז למשל רב ראשי לשעבר או משהו כזה, אז לקבוע את זה במפורש בחוק עם איזשהו תנאי כשירות שמשקף את הערך המוסף שלו.

כאן נכנסים לסיפור בדיוק על מידת הסבירות, האם זה סביר מה שהשר אומר או לא? האם זה חריג מספיק או לא, ואז נכנסים בחזרה, מי שמחליט בנושא הזה בסוף, עם כל הכבוד, זה לא השר, זה היועצת המשפטית.

להיפך. אם אתה כותב במפורש סוג של מצבים שמצדיקים כהונה ארוכה, אתה משאיר פחות שיקול דעת להתערב אם זה סביר או לא סביר.

אם אתם מגבילים כרגע בתואר של התפקידים של האנשים האלה, זה בעיה.

אגב, לא בטוח שנציג הציבור הוא גם יהיה רב ראשי. מהרגע שאני מכניס את זה לתוך קופסה ואני מדבר שדווקא במקרה והוא רב ראשי, ואם הוא לא רב ראשי, אז מה יהיה?

כרגע לפי הנוסח הנוכחי זה יכול להיות נציג ציבור שהוא לא בהכרח מישהו שיש לו איזשהו ערך מוסף משמעותי כמו שנאמר. זה יכול להיות נציג עמותה כלשהי שעוסקת. יכול להיות גם מישהו שעובד בעבודות מזכירות בעמותה, תיאורטית. כרגע תנאי הכשירות הם לא קיימים.

אוקיי, אז יכול להיות ששם דווקא צריך לחדד את זה.

אם אנחנו רוצים לקבוע מישהו עם תקופת כהונה ארוכה, אז צריך להבהיר בחוק שזה יהיה מישהו עם ערך מוסף מאוד משמעותי.

צריך סיבה לחרוג מהכללים הרגילים שמגבילים נציגי ציבור לתקופות. יש לזה סיבה.

אני אומר עוד פעם, תנאי כשירות, צריכים לזכור, מכניס אותנו למסגרת שאני לא יכול לקלוט הרבה רבנים.

אני מבינה, אבל אם אנחנו רוצים להחיל כאן הסדר חריג של תקופת כהונה ארוכה מאוד - - -

גם תנאי הכשירות, צריכים לזכור שאני יכול להביא אחד מהרבנים הגדולים ביותר שכל חייו עסק בתורה. קחו דוגמה למשל את החברותא של הרב עובדיה, הרב שטרית שישב איתו במשך 30 שנה וכתב איתו את הספרים, מכיר כל ניואנס ברב עובדיה, מכיר את המורשת. אין שום סיכוי בעולם שאני יכול להעביר אותו כנציג ציבור בתנאים שרוצים. אין לו ניסיון ניהולי, אין לו תואר רב. אני צריך למנות עכשיו ועדה כזאת, אחד האנשים הראשונים שאני אלך עכשיו, אתם לא מכירים את השם, אדוני היושב-ראש מכיר, חברותא שישבה איתו קרוב ל-25 שנה, ששימשה לידו, כתב את כל הספרים איתו, ליווה אותו, מכיר את המורשת, מכיר את הדברים החשובים ביותר. אחד כזה לא יוכל להיות בעמותה כזאת כנציג ציבור. מי יותר ראוי להיות נציג ציבור? לכן אני אומר לכם, אי אפשר להתייחס למועצה הזאת כמו שאני מתייחס למורשת אחרת או למקומות אחרים. אם אנחנו רוצים שהדבר הזה יפעל באמת לטובת העניין ויהיה בזה באמת ערך מוסף, תהיו כאן יצירתיים. אם לא, חבל.

אני מבינה, אבל נראה לי שלקבוע מצד אחד תנאי כשירות מאוד עמומים, מצד שני תקופת כהונה בלתי מוגבלת זה כבר ממש מייצר - - -

אנחנו מבקשים את זה רק בנציגי ציבור.

נציגי הציבור זה בדיוק הבעיה.

אני הצעתי לאפשר כשיש נציג שיש לו ערך מוסף ייחודי - - -

אבל מי יקבע את זה? זו הבעיה.

ברור שבסוף השר קובע.

לא, לא. סליחה עו"ד תמי, אני מצטער לומר לך, הלוואי שהשר היה קובע.

הוא זה שממנה.

אבל את יודעת שלא. כשאתם מגיעים לשם יש לנו יועצת משפטית שאומרת לי, לא, זה לא סביר, ואז אני חוזר לאיגי ומאיגי עולה לכרמית ומכרמית עולה למיארה. זה לא הולך.

אם כתוב שיש נסיבות שמצדיקות ואתה מראה שאתה עומד בנסיבות - - -

לדעתה זה לא מספיק. היא אומרת, תמצא לי עוד אנשים.

אי אפשר להשאיר שיקול דעת פתוח לחלוטין.

אפשר. השאלה אם רוצים.

זה מועצה ציבורית וזה לא ראוי.

אני מציעה לעשות את זה יותר ממוקד בהתאם למתווה שאתה בעצם מדבר עליו, שזה מיועד למישהו מהסוג הזה, ולאפיין את זה כי אחרת זה מאוד חריג גם אל מול כל ההסדרים האחרים, ולא ניתנת לזה הצדקה, ובכל זאת לסמוך על זה שכשיש לי קריטריונים אז פועלים לפיהם, וכמובן יש גם תקלות כמו בכל דבר, ולכל הכיוונים זה קורה.

בואו נזכור שאנחנו מדברים כרגע על שני נציגי ציבור מכלל המועצה.

אגב, אנחנו מדברים גם להגדיל את המועצה, אם אני לא טועה, משבעה לתשעה.

בנציגי העירייה.

כן.

ככל שהם יהיו.

אוקיי.

אוקיי. כרגע בכל אופן המועצה כרגע היא בת תשעה חברים. באמת הגדלנו בשניים כשיש בה ארבעה עובדי מדינה. מבחינת הסכמת משרד החינוך לנוסח, זה מקובל כמו שזה מנוסח?

תשעה זה אחרי עיריית ירושלים.

אחרי שני הנציגים הנוספים.

אוקיי, שבעה ועוד שניים.

נכון.

יש לנו נציג רבנות ראשית, שני נציגי ציבור והוצע כאן שני נציגי עיריית ירושלים. אם יש כבר למשל גוף מסוים כמו שהיה בית התפוצות, בית העצמאות, גופים שנמצאים בתחומה של רשות מקומית מסוימת, אז באמת הדבר מקובל, קיים שיש נציגים של אותה רשות מקומית. יש גם נוסחים שאומרים שנציגי הרשות המקומית שבתחומה יפעל מוסד בתחום הזה, ואולי זה הגיוני לעשות את זה ככה, כנראה שפה זה יהיה ירושלים אבל כרגע זה עוד לא ידוע. השאלה אם זה מקובל לכתוב נוסח שהוא אומר שזה נציגים של רשות מקומית שבתחומה יפעל. יהיה איזשהו סעיף שמדבר על הקמת מרכז או על אופציה כזו - - -

לא. אני אסביר לך מה.

לקבע עירייה מסוימת בלי שאנחנו יודעים בהכרח שהיא קשורה לעניין, כרגע יש כוונה כזו אבל היא עוד לא - - -

א', אמרנו "ככל". זה לא אוטומט. ההצעה הייתה שעיריית ירושלים לא מקבלת אוטומט. אני רוצה להסביר. אין לנו רצון כרגע להקים עשרה מרכזי בית מרן שהמשרד יעמוד תחתם.

אתה אומר "כרגע" ואנחנו קובעים חוק שהוא גם יכול להיות ל-20 שנה.

נכון, ולכן ההצעה שנשלחה היא בעצם אומרת שהמשרד יפעל מול עיריית ירושלים, וככל שעיריית ירושלים תעשה את הדבר הזה, מאותו רגע הם מקבלים שני נציגים במועצה ואז המשרד יכול לאפשר לתקצב את הקמת המקום הזה יחד עם העירייה, להיות שותף בתפעול, שהמשרד יהיה חלק מההנהלה של המקום. אם אני אחליט מה שאת אומרת כרגע, שרשות מקומית, בעצם מחר תקום לי עיריית תל אביב או אשדוד, אנחנו מקצים בית מרן, אנחנו גם רוצים את הדבר הזה, ואין לנו עניין להתפרס כרגע. אנחנו מעוניינים שיהיו מלא בית מרן אבל אנחנו חייבים להיות ממוקדים לצורך הדבר הזה במקום אחד עם משאב אחד ועם כיוון אחד. כל מקום שירצה לעשות ולהקים בית מדרש, נקרא לזה בית מורשת מרן, אנחנו לא רוצים להיות שם ולהתחיל להיכנס לסיפור, לכן מיקדנו את זה על עיריית ירושלים. עיריית ירושלים נמצאים פה?

לצערי לא אבל בסדר. הם מעודכנים.

אני יודע שהם מעודכנים ולכן אמרנו, אנחנו מדברים כאן בהסכמת עיריית ירושלים לדבר הזה.

יש הסכמה.

כן, אבל הכול בעצם על תנאי. אנחנו קובעים חוק על תנאי. זה לא מקובל.

אנחנו לא רוצים לבוא עכשיו ולרשום בחוק שזה יהיה עיריית ירושלים. מצד שני גם אני לא רוצה להשאיר את זה יותר מידי פתוח כי אז בעצם מהות החוק, אנחנו נאבד אותה, זאת אומרת אנחנו נהיה מצומצמים בתקציבים. אין לי בעיה, תיתנו עכשיו 15 מיליארד, תפתחו את זה לכל הרשויות.

אנחנו עוד לא מדברים על תקציב. אנחנו מדברים כרגע על שאנחנו נפעל מול עיריית ירושלים להקצות קרקע להקמת המקום. החוק מאפשר במטרות שלו לאפשר להקמת הדבר הזה. אנחנו לא מבקשים כסף היום להקמת המרכז ולא מבקשים, כמה תקציב יהיה. הדברים האלה יצטרכו להיפתר. איך אומרים? דיה לצרה בשעתה. אנחנו לא רוצים להפחיד את יפתח היום.

יפתח גם מכיר את המסלול. הוא יודע איך עושים את זה. הוא תמיד מגיע אלינו בהתחלה עם לא ואז פתאום הוא מגיע עם כן, וחצי, ואז מתחילים משא ומתן. יפתח, יש לו נוהל.

לכן אנחנו לא רוצים להפחיד היום.

כן, לא צריך להפחיד עכשיו. הוא גם לא מפחד מזה. תשאל אותו, הוא יגיד לך. הוא מכיר את המסלול.

לא, הוא מפחד שנצא למכרז, מי ירצה לזכות בזה.

אדוני, אני אשמח להתייחס.

כן בבקשה, שרה.

לעניין של נציגי עיריית ירושלים. אני אולי אקדים קצת ואגיד לעניין הסעיף שנוסף בהמשך לעניין הקמת המרכז, וזה גם משליך על העניין הזה. אנחנו חושבים שסעיף מהסוג הזה לא מתאים לחקיקה, כלומר זה עניין גם שלא עבר ועדת שרים. זה עניין שיש לו סוגיות תכנוניות, סוגיות תקציביות, סוגיות מקצועיות מול העירייה, מכרזיות. אלה דברים שבדרך כלל נקבעים בהחלטת ממשלה ויש לא מעט החלטות ממשלה כאלה, רק לאחרונה מכון ז'בוטינסקי. יש החלטות ממשלה נוספות שבעצם הממשלה מחליטה להקים מרכז ולהתקשר עם רשות מסוימת וכו', וזה משהו שמצריך בחינה מקצועית שלא נעשתה בהיבט שלנו.

האם יש מניעה משפטית, שרה, להכניס את זה בחקיקה?

זה מאוד לא מקובל ולא נערכה בדיקה.

לא מקובל, האם יש מניעה משפטית?

אדוני, לא נערכה בדיקה מקצועית. אנחנו לא יודעים ברמה התכנונית. אין לנו מידע על העניין הזה. אני אומרת שוב, זה לא עבר ועדת שרים. החוק זה סוגיה כבדת משקל. על העניין הזה אני רוצה להוסיף ולהגיד שהעניין של נציגי עיריית ירושלים במועצה, מבחינה מהותית אין להם איזושהי נגיעה לנושא הזה בהכרח, וככל שאנחנו גם לא יודעים אם המרכז יקום, מתי הוא יקום, אם הוא כמו מרכזים נוספים, למה דווקא המרכז הזה ולא מרכזים אחרים, זה מעורר לא מעט קשיים.

את שמעת מה שאני אמרתי מקודם?

כן, בטח, בוודאי.

אמרתי קודם כל שלא נכנסים מייד לדירקטוריון. נכנסים רק לאחר.

אוקיי, אבל אנחנו לא יודעים אם הוא יוקם.

אני חייב לומר, לא נכנסנו לשאלות תכנוניות כי אנחנו לא נהיה שם אף פעם. מה הכוונה? אולי אחרי שהקצו את הקרקע אנחנו נהיה שותפים, איך המועצה רוצה והכול. בסוף לא אנחנו מתכננים, זה העירייה מתכננת. אנחנו נקצה אולי כספים כשותפים. גם כשהמדינה החליטה לתקצב ישירות בית כנסת בחורבה בירושלים, היא לא נכנסה לשאלות תכנוניות ומכרזיות והכול.

לא, אבל זה לא דברים שנקבעים בחקיקה. זה נקבע בממשלה.

פשוט אנחנו העברנו כסף כי הייתה החלטה. החלטת ממשלה היא עדיין ברמה אחת או שתיים או שלוש פחותה מהצעת חוק. אנחנו לא מדברים כרגע, החלטת ממשלה שגוברת על החוק, לכן אני חושב שהפלטפורמה של החוק היא יותר מעיריית ירושלים. את יכולה להגיד שזה נושא חדש אולי. אין לי מושג.

גם, אבל זה באמת עניין שנתון לחקיקה, הקצאת קרקעות, כלומר אנחנו לא קובעים עניין של השתתפות במכרז. אנחנו לא מתייחסים ל-המשרד התקשר עם רשות מקומית. זה דברים שלא נקבעים בחקיקה. זה דברים שהם מאוד מקצועיים, נקודתיים, יכולים להיעשות בהחלטה של המשרד, החלטה של הממשלה.

ולכן לא קבענו וגם לא אמרנו שאנחנו מבקשים הקצאת קרקע ומחייבים את עיריית ירושלים. לא אמרנו שאנחנו בונים או משהו כזה. הדבר היחידי שאמרנו, כשכותבים מה הפעולות של הבית מרן הזה, אנחנו אמרנו לפעול מול עיריית ירושלים להקצאת קרקע, וככל שתפעל עיריית ירושלים ותקים קרקע ותחליט לבנות, המשרד יוכל לתקצב גם בעזרה של המקום. כמה כסף? זה דיונים נפרדים. אנחנו נלך לאוצר ונגיד, תשמע, הם הגישו עכשיו תוכנית על 50 מיליון, המשרד רוצה להיות שותף ב-10, ב-20, ב-30. זה דיון אחר. המקום הזה, להחזיק אותו עולה בשנה 2 מיליון. המשרד רוצה להיות שותף בתפעול של המקום במיליון. כמובן שעיריית ירושלים, ככל שתרצה שותפות איתנו בנושא הזה, היא תצטרך להיות כפופה למועצה הארצית שקיימת ולכן אנחנו אומרים להם, בואו, כנסו למועצה כדי שתהיו שותפים בחזון ובתפעול ובמקום הזה. זה הפלטפורמה המדויקת בחוק לאפשר לנו. אם ואיך הדרך להוציא את הכספים וכמה כספים והכול, זה דיונים נפרדים. אנחנו לכן לא אומרים כרגע שאנחנו מבקשים לצורך הנושא הזה 50 מיליון שקל ואז אנחנו מעירים את כולם. לא, זה לא המקרה.

אדוני, אין צורך בחוק בשביל לאפשר לכם את זה. זה חלק מהפררוגטיבה של המשרד.

זה לצד אחד, ומצד שני זה קצת להיות עם ולהרגיש בלי.

נכון.

מייצרים פה מרכז שכן נותנים לו פלטפורמה של הקמה בחקיקה, עם תקצוב שהוא גם מעוגן בחקיקה. זה מצד אחד. מצד שני לא אומרים שום דבר על המעמד שלו, על הנורמות שהוא צריך לעמוד בהן כתאגיד. האם הוא תאגיד לפי חוק? למשל, בחוק שאנחנו נדון בו בהמשך היום, בהצעת החוק של הנצחת הרב דרוקמן, שם באמת יש הקמה של מרכז ואז יש התייחסות לעובדי המרכז, לנורמות שחלות עליהם, לתקציב שלו, לדיווחים שהוא צריך לתת, אם זה גוף שהוא מוקם לפי חוק. יש לזה משמעויות, אז פה זה משהו, מן ייצור כלאיים שהוא קצת נראה לי לא בשל. יכול להיות שנכון היה בין קריאה ראשונה לשנייה, שלישית. זה גם באמת לא תואם את ההסכמות עם ועדת שרים, אז זה כבר עניין של בין המציע לבין ועדת שרים. אני אומרת מבחינת בשלות לחקיקה של סעיפים. גם הנציגים במועצה וגם הסעיף עצמו שמתייחס להקמת המרכז ומה המשמעות שלו. כרגע הכול שם זה שיקול דעת, רשות להקים ומה חל עליו. זה באמת לא בשל. זה הובהר מאוחר ולא היה זמן לבדוק את זה.

בצורה שאתם מנסים להציג את זה אתם צודקים, ואני חושב שאנחנו מדינה, עושה עשרות שת"פים בשנה, מאות שת"פים בשנה - - -

אבל רובם לא בחוק.

דקה, דקה. מאות שת"פים בשנה עם רשויות מקומיות ועם גופים כאלה ואחרים, ואף פעם לא נכנסנו לדעת מה המעמד שם ועל פי איזה חוקים עובדים. כשאני עובד עם עיריית ירושלים, אני לא עובד עם גוף שהוא לא מוכר במדינה ולא כלום. אם אני מחליט מחר לתמוך בבית מרן, לצורך העניין עזבו את הדברים האלה. עכשיו החלטנו, בית מרן קם בירושלים, מביאים החלטת ממשלה להעביר להם דרך המשרד לשירותי דת 100 מיליון שקל. את לא בודקת מי העובדים, מה המכרזים שלהם, מה המעמד שלהם.

בסדר, זה לא תאגיד בחוק.

גם היום לא.

לא, אבל זה התקשרות.

גם היום לא. אנחנו לא מבקשים את זה. עיריית ירושלים היא המתפעלת והמקימה. אנחנו נצטרך כמועצה ארצית לדעת אם עיריית ירושלים תפעל להקצות קרקע. המועצה שלנו אומרת, רבותיי, זה התכנים והם מוכנים, זה מה שהם רוצים וטוב להם, ולשם אנחנו מכוונים ויש להם את ההנהלה שלהם. ההנהלה, אני סומך עליה כי זה עיריית ירושלים. היא טובה ונהדרת, לכן אנחנו מציעים על פי הצעת התקציב שהם הגישו לנו. הם רוצים 50 מיליון שקל לבנייה. אנחנו ממליצים כדירקטוריון לאשר להם ולהמליץ להם על 15 מיליון. אני בא, מבקש. מקבל, נותן. לא מקבל, לא נותן. אותו דבר בתפעול. אנחנו קובעים מסגרות פה והמסגרות מאוד חשובות להוריד מאיתנו המון שאלות ובעיות.

אולי נכון להוסיף פה בסעיף הזה, בתיאום עם העירייה?

יוני, אם אני אומר, המשרד יפעל מול עיריית ירושלים, מה אני אפעל על הראש בחמש קילו? לא, בתיאום.

אם זה מה שירגיע את היועצת המשפטית באשר ליחס בין המשרד לבין העירייה, אז אולי להכניס את זה כסעיף, שכל מה שאנחנו עושים מול העירייה - - -

זה לא עניין של היחס בין המשרד לעירייה. גם המשרד וגם העירייה, שניהם כשהם פועלים חלים עליהם כללים של המינהל הציבורי לגבי חלוקת כספים והדברים נבחנים. כשאנחנו נותנים לזה איזושהי מסגרת בתוך החוק שהיא כרגע רעועה, היא לא אומרת הרבה, היא רק אומרת שהם יעשו שיתוף פעולה, והיא לא אומרת מה המשמעות שלו על המעמד של המרכז הזה. זה מצד אחד לא מרכז כמו מרכזים שיש, מרכז זלמן שז"ר ומרכז רבין ומרכז בגין ומרכז שעכשיו רוצים להקים שהם בעצמם תאגיד ויש להם עובדים ויש איזה כללים שחלים עליהם ויש להם אולי תקציב שמוקצה להם. זה לא זה, אבל זה גם לא מרכז שהוא מחוץ לחוק, זאת אומרת שהוא במסגרת שיתופי פעולה שקיימים הרבה במינהל הציבורי בין רשויות מקומיות, אז למה אני צריכה את הסעיף הזה? הוא רק מעורר שאלות והוא לא נותן יותר מידי כרגע. הוא משאיר הכול בשיקול דעת.

יכולנו לעשות העתק-הדבק להצעת החוק של דרוקמן. אני חושב שהצעת החוק של דרוקמן תהיה הרבה יותר מסורבלת. לכם זה טוב, כולם, כי היא תקום אולי בעוד חמש שנים.

אולי.

אני לא יודע אחרי זה מה המעמד אבל אני מקווה מאוד שמורשתו של הרב דרוקמן תישמר במצב כזה, בסטטוס כזה. אני המלצתי ואמרתי בהכירי גם את הדבר הזה. אני עכשיו ניסיתי לשנות במרכז הארצי למקומות קדושים שזה גוף ממשלתי, שזה הכול שלנו, מילה אחת לשנות שם. אנחנו כבר שנתיים מנסים מילה אחת בתקנון לשנות. אני אומר, אנחנו רוצים לעבוד ולעשות. יכולנו להגיד עכשיו, בוא נקים תאגיד, נשים על המקום בהצעת החוק 20 מיליון שקל ואתם יודעים, האוצר יהיה מרוצה, כולם מרוצים כי הדבר הזה יקום בעוד חמש, שבע שנים. אני חושב שמה שמפחיד את כולם כאן, כי הדבר הזה הולך לקום בעוד חצי שנה. יכול להיות שכספים לא נראה מייד אבל זה יקום. אני אומר, בצורה שעשינו היא דבר נכון, מסגרת יפה. המסגרת הזאת נותנת לנו מרווח עבודה טוב. אני חושב שאין מה לחשוש מהסעיף הזה. בסופו של יום תזכרו שגם אחרי כל מה שכתבתנו אנחנו תחת פיקוח של יועצים משפטיים, כנראה שירות המדינה. יש כללים איך עובדים, יש כללים איך עושים. זה שקיבלתי עכשיו כספים קואליציוניים למשרד, X כסף, אני עוד לא מצליח לשחרר שקל, למה? אז כתבו בהחלטת ממשלה שאני נותן ל-X כסף משהו. נמצא כאן נציג האוצר, יספר לכם שעוד לא הצלחתי אפילו להעביר חוות דעת משפטית נכון להיום, חודש וחצי אחרי התקציב איך זה ייראה, לכן אנחנו רוצים קצת לצמצם את הדברים האלה ולא לקבל 100 מיליון שקל כסף קואליציוני שלא ייצא אף פעם.

אדוני, אני אשמח רק שנייה להדגים עוד דוגמה אחת על העניין של הבעייתיות בסעיף הזה, כי הוא קצת מייצר באמת ייצור כלאיים כזה, כלומר האם המרכז הזה יהיה גוף ציבורי, גוף פרטי? זה באמת מייצר בעיה.

איזה מרכז?

המבנה שיוקם.

המבנה זה גוף ציבורי של העירייה לכל דבר.

זה שייך לעיריית ירושלים.

אז מי יפעיל אותו?

העירייה.

האם זאת תהיה עמותה פרטית? האם זה יהיה גוף ששייך לעירייה?

העירייה, והמבנה שייך לעירייה. הכול יופעל על ידי העירייה.

דברים כאלה, בדרך כלל יש תהליכים שהם קורים, כלומר איך מחליטים את זה.

אנחנו מחליטים בחוק שעיריית ירושלים.

זה עניין שמצריך בדיקה מקצועית.

למה?

כי יש פה שאלות. האם העירייה מתאימה? אולי עירייה אחרת יכולה להקים?

אנחנו לא רוצים. לנו יש עניין בעיר הבירה. יש לנו עניין בירושלים.

אני מציע הצעה, שרה. הוא גדל בירושלים, היה הרב הראשי לישראל, היה גר בירושלים. מקום מוצאו במשך כל חייו היה ירושלים, קבור בירושלים, לכן אני כמציע, אני רוצה שהמרכז הזה יהיה בירושלים. יכול להיות שמחר אחרי שהחוק יעבור אנחנו נחליט, ויקום בית מרן כזה יפה וגדול בעיריית ירושלים, ויבוא ראש עיריית תל אביב ויגיד לי, תקשיב, אני רוצה גם בית מרן כזה בתל אביב, אני אשקול להביא הצעת חוק - - -

יכול להיות גם כן שמחר עיריית ירושלים, ייכשל המשא ומתן ולא ילך ואז אכל אותה המציע, אבל אני אומר לו עדיין, תיקח את הסיכון, למה? נבוא, תצטרך לשנות, אפשרות לפתוח את זה למקום אחר. תזכרו, הדבר הזה לא נפל בחלל ריק. ישנו כבר איזשהו מקום שראש העיר העמיד מול הציון, של הרב עובדיה בסנהדריה, באזור שם, קרקע לצורך הנושא הזה. אנחנו מכוונים לשם ולא בכדי. זה המקום, זה המרכז, שם הציון נמצא באזור הזה. אנחנו רוצים שזה יהיה בירת ירושלים. יש לנו עניין בעיר הבירה. אני חושב שצריכים לעודד. אתם מעודדים כל יום משרדי ממשלה לעבור, ואנחנו רוצים לעשות את הדבר הזה. אנחנו לא חושבים שבתל אביב באיזה מקום, שם הדבר הזה יהיה. זה עיר התורה במקום הזה. יש אלף סיבות.

בסדר, הכול נשמע הגיוני. העניין הוא איך מעגנים את זה גם בחקיקה.

איך שעשינו, תאמיני לי, זה הניסוח הכי טוב שבעולם.

"תאמיני לי" זה לא מספיק משכנע. בסעיף שמקים מרכז כותבים למשל: בירושלים יוקם מרכז. אפשר להתייחס שם לזה שיש שם הקצאת קרקע על ידי העירייה ואפשרות של המשרד לממן פעילות ולממן בנייה. אפשר להתייחס לכל זה ואז כן צריך להגיד שהוא גוף מבוקר כי הוא מקבל מימון ציבורי.

כמו כל גוף.

לא, לא כמו כל גוף. זה דברים שכותבים אותם.

אני מעביר עכשיו במבנה דת 150 מיליון שקל לצורך מבנה דת.

מבנה דת באופן כללי, לא מבנה דת ספציפי.

באמת יש תמיכות למבני דת.

האם יש ספק באחת מהעיריות שהעיריות לא מבוקרות על פי דין? לא מתנהלות על פי דין?

גם חלוקת תמיכות לעיריות נעשית באופן שוויוני, כלומר אם יש פה מבנה של העירייה - - -

אלא אם כן הממשלה או החוק מצביעים אותנו ספציפית.

אדוני, שנייה, בהיבטים של רשויות מקומיות וגם מוסדות ציבור, אפילו בחוק הזה ספציפית יש התייחסות לתמיכות ויש מבחני תמיכה למשל בפעילות להנצחת רבנים ראשיים. האם המוסד הזה יקבל תמיכה באפיק ייחודי משלו בשונה מיתר הגופים שפועלים להנצחת הרב עובדיה יוסף?

כן.

זה לא שוויוני.

את צודקת שזה לא שוויוני.

יש גופים שמקיימים פעילות באותו נושא.

אל תתעלמו. למה את אומרת לי, למה אני לא מקים בית הרב כדורי? למה אני מקים את הרב עובדיה? זה לא שוויוני.

היה לנו קושי עם העניין הזה. יש לנו רבנים ראשיים נוספים שלא מקבלים חוקי הנצחה, ולנו קושי משפטי - - -

שאלתם את זה כשהקמתם את ז'בוטינסקי ובגין?

בוודאי.

אין מרכז להנצחת שרת ואין מרכז להנצחת שמיר.

אנחנו הצפנו את הקשיים האלה.

אבל זה קיים. את רואה שהמדינה יודעת - - -

בסדר, החוק הזה קורה למרות שאנחנו - - -

זה שזה קורה זה לא אומר שזה תקין.

כשרצינו לתקצב את החורבה בירושלים ידענו לא להיות שוויוניים בבית הכנסת? הממשלה החליטה ותקצבנו ישירות בית כנסת. גם היום הממשלה נותנת לי משימות על המשרד, רק את עוטף עזה. זה שוויוני?

זה עדיפות לאומית. זה סיפור אחר.

לא עדיפות לאומית. אני אתן לך מקרים אחרים.

היו מבחני תמיכה שנתנו בונוס על זה שהולכים להופיע רק ביהודה ושומרון, וזה נפסל כי לא שוויוני.

נכון.

זה שיש מקרים שחורגים מהשוויון בצדק או שלא בצדק, זה עוד לא אומר שמוותרים על הכול. בכל זאת מנסים לעמוד בזה ולפעמים יש מקרים שהממשלה מחליטה, הכנסת מחליטה, יש לזה הצדקה, אין לזה הצדקה. הבסיס זה שכן יש לנו כללים שאנחנו פועלים לפיהם, של משהו ענייני, צריך להיות שוויוני, אחיד.

לא, אז אני כבר מודיע, שוויוני זה לא. הרב עובדיה לא לחינם בהצעת החוק בקריאה הטרומית זכתה ללא שוויוניות. זה לא סתם. הרב עובדיה זה לא דבר שוויוני.

אתה רוצה שאני אגלה לך משהו? גם בקריאה ראשונה היא תעבור מעל 80 - - -

אני אומר, הרב עובדיה זה לא דבר שוויוני, הרב עובדיה זה מעל השוויוניות. ככה אנחנו רואים את זה. כל הציבור הספרדי גם כן. אף אחד לא בא וטען כרגע מדוע אנחנו לא מנציחים את הרב משאש או את הרב בקשי. אף אחד לא אומר את זה.

אני חושבת שאנחנו לא שם בדיון. אנחנו באמת לא בדיון הזה כי זאת הצעת חוק שהייתה בתמיכה רחבה מאוד, בתמיכה ממשלתית.

ולמה? היא לא שוויונית.

בסדר. כמו שגם אתה אמרת, יש החלטות ערכיות, ציבוריות להנציח אנשים מסוימים. יכולים לטעון כנגד זה ויש לזה גם סיבות שמצדיקות את זה כמו שעלו בדברי ההסבר ובמליאה ובתמיכה הרחבה, אבל עדיין מהכותרת הכללית של החוק הזה לפרטים לגבי הקמת מרכז ואיפה הוא יוקם ומה המעמד שלו והאם הוא גוף מבוקר - - -

לא נכנסנו לזה.

אז אני אומרת שלהשאיר את זה ככה זה לא תקין. סעיף שלגמרי לא מובן ממנו האם זה גוף ציבורי פרטי, האם הוא מבוקר, מה היחס בין העירייה למשרד במימון שלו? זה כן דברים שאנחנו רוצים לקבוע לפחות את המסגרת בצורה יותר ברורה.

אדוני, מצד אחד אתם רוצים לייצר בתוך הרבנים הראשיים תמיכה רק ברב אחד, ייעודית, כשיש עוד רבנים ראשיים נוספים, ובתוך זה בין הגופים שמנציחים את הרב עובדיה יוסף, עוד גוף שהוא מקבל גם תמיכה ייחודית. זה פגיעה על פגיעה. זה חורג מכל כלל וגם מסעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב, ומהתפיסה ומפסיקת בית המשפט העליון בעניין הזה שגופים שמקיימים פעילות בעלת אופי דומה צריכים לקבל תמיכה שוויונית בהתאם להיקף הפעילות שלהם. יש פה רבנים ראשיים אחרים שהתרומה שלהם חשובה. יש פה קושי משמעותי, כלומר גופים שהם מקיימים פעילות חשובה. כמובן אף אחד לא חולק על החשיבות שלה ולכן דווקא אנחנו רוצים לחלק לכולם באופן שוויוני.

יתכבדו ח"כים נוספים להביא הצעות חוק להנצחת רבנים ראשיים נוספים.

לא הבנת לאן היא חותרת.

אני הבנתי, להיצמד לחוק יסודות התקציב 3(א).

לא רק זה. מה שהיא רוצה כרגע לעשות, הרי יש לנו סעיף בתקציב שלנו, חוק הנצחת הרבנים הראשיים, לצורך העניין 2 מיליון שקל בשנה, ואנחנו את זה מחלקים לפי קריטריונים, לפי כללים. אין שום קשר בין הדבר הזה. לצורך העניין, אם מחר יש לי עשרה גופים שמנציחים את זכרו של הרב עובדיה בבני ברק, תל אביב, קריית שמונה ומטולה ועושים איזה פעילות מסוימת ומבקשים, ואחד מבקש של הרב דרוקמן ואחד מבקש של הרב עובדיה ואחד מבקש של הרב בקשי דורון ואחד מבקש של הרב עוזיאל. זה דבר אחד. לא נוכל לתת לאותו מרכז שיקום גם מהסעיף הזה וגם מהסעיף הזה. אף אחד לא יוכל להיכנס ולומר, רק שנייה, אם אתה מחלק כאן 2 מיליון שקל ולמרכז שבירושלים 4 מיליון, זה לא שוויוני. כן, זה שני דברים שונים.

אבל זה פעילות בעלת אופי דומה.

זה לא פעילות עם אופי דומה כי המרכז הוא דבר אחד והנצחה זה דבר אחד. אנחנו מדברים על שני דברים שונים.

במה הפעילות של המרכז שונה? זה פעילות להנצחת הרב עובדיה יוסף, פעילות להנצחת רב ראשי. במה הפעילות שונה?

זה שהרב עובדיה יוסף היה גם רב ראשי, זו עוד נקודה, אבל לא בעקבות כך שהוא היה רב ראשי אני מביא את החוק.

עשר שנים מתוך 93 שנים היה הרב עובדיה רב ראשי.

הייתי מביא את החוק על הרב עובדיה גם אם הוא לא היה רב ראשי לישראל. זה כל ההבדל. שרה, אתם צריכים להבין, זה שאני בא ומציע את החוק להנצחת הרב עובדיה יוסף, זה לא בגלל שהוא היה רב ראשי. הוא גם היה רב ראשי, לכן אני לא רוצה להיצמד לתקנה של תקציב תמיכות של הרבנים הראשיים.

גם בתקנה הזו, אגב, פעילות גופים למען הרב עובדיה יוסף שהם פועלים להנצחת הרב עובדיה יוסף מקבלים בין 30% ל-40% מהמימון - - - בתקנה. גם בין הרבנים שמנציחים את הרב עובדיה יוסף אתם רוצים לייצר בעצם את המכון שהוא יקבל מסלול נפרד מהגופים האלה, כלומר יהיה מימון לגופים שמנציחים את הרב עובדיה יוסף ויהיה מימון רק למכון - - -

כן, בדמות מועצה ציבורית. זה לא בדמות ארגון.

לא, אבל זה לא מועצה ציבורית, זה גוף שמופעל על ידי הרשות המקומית.

בסדר גמור, אבל יש לו מעמד - - -

זה לא תאגיד סטטוטורי.

את קובעת פה עכשיו בחוק שיש לו מעמד של מועצה ציבורית. זה לא ארגון קטן שמקבל - - -

מועצה ציבורית היא לא קשורה. זה בסופו של דבר תאגיד שהוא מופעל על ידי רשות מקומית, אם אני מבינה נכון. זה לא תאגיד ציבורי.

אני אגיד רגע שני דברים, אחד שהוא עקרוני לגבי חוקים.

ברוך הבא לשר מרגי.

אני רוצה לומר, בדרך כלל בחוקים שבהם מוקם מרכז, באמת יש לזה מימון. אין במקביל גם תמיכות לאותה מטרה. זה בדרך כלל לא הולך ביחד מהסיבה הזו שזה כפל. צריך לראות איך זה מסתדר. יכול להיות שצריך להכניס התייחסות לזה שלא יהיה כפל תמיכות, אולי לעניינים אחרים שהם לא קשורים להיבט של היותו רב ראשי. צריך יהיה אולי לחשוב בצורה יצירתית.

הגענו לסוף החוק ולהרבה דברים אחרים ולא התקדמנו בסדר. יכול להיות שלגבי העניין של נציגי עיריית ירושלים, והסעיף, אפשר לנסח אותו בצורה יותר ברורה אבל אני מבינה שזה עוד לא משהו שסוכם סופית. אולי אפשר כן לנסח אותו כמו שמנסחים סעיפים על הקמת מרכז, בצורה המצומצמת האפשרית, לא עם כל התוספות שנגיד הורדנו בהצעת חוק המקבילה, ולתת לו תחילה מאוחרת. אני מניחה שגם בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, כלומר כבר עכשיו בקריאה הראשונה ניתן לזה ביטוי שזה בעוד שנה, נגיד מתי אתם מעריכים שזה יקרה, ואז אני יכולה גם להכניס את הנציגים בצורה יותר שלמה בהרכב.

אבל כתבנו, הנציגים יהיו רק אחרי שיוקם.

בסדר, אז אנחנו נעשה את זה באמצעות הוראת תחילה דחויה. כרגע אין את הנציגים האלה. כרגע זה שבעה.

אבל כתבנו שאנחנו לא מבקשים את זה עכשיו.

הסעיף הזה ייכנס לתוקף יחד עם הסעיף של הקמת המרכז.

זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים.

אין לי בעיה גם כן אחרי הוצאת היתר בנייה, שלא יעשו עלינו סיבוב.

אנחנו ננסה לנסח משהו ברוח דברים שכבר כן קיימים על הקמת מרכזים - - -

בואו תציעו נוסח חלופי למה שאנחנו אמרנו. יכול להיות שאתם יותר יצירתיים מאיתנו.

או שלא. לגבי נציגי העירייה, מי הגורם שממליץ מטעם העירייה על הנציגים, ראש העירייה, מועצת העירייה. ראיתי דוגמאות כאלה וכאלה. בכל מקרה השר בסוף הוא זה שממנה, אז הם צריכים בעצם להגיע לעמק השווה אבל יש גורם בעירייה שממליץ.

אני מאמין שזה יהיה ראש העירייה או מישהו מטעמו .

עם כל הכבוד, יש ראש עיר של מיליון תושבים. לא ניתן לו שיקול דעת מי הנציגים שלו?

זה מה שאני אומר. זה בדיוק מה שאמרתי.

אז זה העניין הזה.

להשלמת סעיף 3, אתם גם רציתם שאם הוקם מרכז, אז בעצם ממלא המקום של יו"ר מועצה יהיה מבין שני אותם נציגים של העירייה. בעצם גם התוספת הזו תיכנס לתוקף באותו מועד שייכנסו הסעיפים - - -

לגבי משרד החינוך אני רק רוצה להעיר פה. למה זה לא שימנה שר החינוך?

באיזה סעיף?

ב-3א1).

אנחנו מפחדים מימים של - - -

שר הדתות ימנה עובד במשרד החינוך?

לא, לא.

לא, זה לא מה שכתוב.

ימנה למועצה הציבורית.

לא, השר לשירותי דת ימנה מועצה ציבורית.

זה בהסכמה.

בהרבה מהנוסחים יש "ימנה בהמלצת". גם כשזה "ימנה בהמלצת" זה דורש בעצם את הסכמת שני הגורמים, אז הוא אומר, אני לא ממליץ עליו, אני אמליץ על מישהו שאתה תסכים, אז כתבנו את זה בבירור שזה בהסכמת - - -

אגב, כתבנו את זה בהסכמה בעקבות ההערה של משרד החינוך בדיון הקודם. בכל מקרה זה צריך להיות בהסכמה, אז מה זה משנה?

אני גם אסביר מה המטרה. ישנם שרי חינוך מחר בבוקר שירצו להכניס שם מישהו, לצורך העניין רפורמי. עם כל הכבוד, אני נציג של החינוך. לא יהיה. זה הכוונה. על השולחן שמים את זה. אנחנו כן רוצים שיהיה שם נציגי נשים, אין לנו בעיה, בשמחה, הכול בסדר, אבל בסופו של יום יש אנשים שלא נסכים שייכנסו לשם כדי לעשות שם, איך אומרים, את הבלגאן.

זה באמת חוזר לשאלה הקודמת לגבי ההוראה החלה בתוספת של חוק החברות הממשלתיות על המועצה, אז כל ההוראות של ייצוג הולם, אגב, שהן גם על חברה חרדית, עולים חדשים - - -

אני כבר אומר, רק לא מנציגי הציבור בכללותו.

זה חל רק על נציגי ציבור.

אין לי בעיה שיהיה ייצוג הולם בקרב הדירקטוריון. לא להחיל את זה דווקא על נציגי השר.

אם רוצים את זה לעשות ככה, גם לזה יש דוגמאות, אז דווקא כותבים הוראת ייצוג הולם ספציפית לסעיף ואומרים, המינויים לפי פסקאות א, ב, ג יהיו גם מינימום של נשים, מה שתחליטו מתוך תשעה - - -

חשוב מאוד ההערה.

כי אחרת זה חל דווקא על נציגי הציבור.

שמה?

אם היא משאירה את זה ככה, זה נשאר דווקא על נציגי הציבור.

לכן אמרתי, הערה חשובה.

זאת אומרת, המינויים שהם לא נציגי ציבור, מביניהם תגידו, אם אנחנו מועצה של תשעה, שלוש נשים זה בדרך כלל המקובל.

אין לי בעיה.

בסדר גמור.

השר מרגי, בבקשה.

קודם כל זכות גדולה. תודה רבה לאדוני היושב-ראש. מכובדיי, ידידי יוני, מנכ"ל המשרד, מנהלת הוועדה, יועצת משפטית. גיליתם את החולשה שלי. יש לי חולשה לוועדת חינוך, אמת, מודה. בוא נשים את זה בפתיח. אני אוהב את החדר הזה, אוהב את העשייה. יש פה שני גורמים חיוביים. השני זה הסוגיה שאתם עוסקים בה.

אני באתי באמת מחוויה צרופה, מסיור עכשיו באיזה מיזם משותף של משרד הרווחה יחד עם הצבא, יחד עם עמותת נצח יהודה בליווי של חיילים חרדים הן בשירות ואחרי השירות וטרום השירות, ורואים שם את התועלות ואת התוצרים החיוביים. אמרו לי שיש פה דיון בהצעת חוק להנצחת מורשתו של מרן הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף.

קמו לעם ישראל מנהיגים בשיעור קומה גדול וגבוה לאורך כל ההיסטוריה שלה. זכה הדור שלנו, ואני אומר לכם זכה לא בשבילינו. לפעמים אנחנו חושבים, מרן הרב עובדיה זה בשביל הציבור שלנו. אני חושב שהחברה הישראלית זכתה, מי שמכיר את המורשת של מרן על כל שלל התפקידים שלו והפסיקה שלו וההתנהלות שלו. הכול פסיקה הלכתית אבל סוגיית כוח ההיתר. מי שמכיר את שיטת הפסיקה של מרן, זה לחפש ולהפוך ולמצוא כדי להתיר, ומעל כולנו מכירים את דמעת העשוקים, סוגיית העגונות במלחמת יום כיפור, הברכה שהביא מרן הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף עליו השלום, זכר צדיק לברכה לעם ישראל, לחברה הישראלית היא גדולה.

אני חושב שאנחנו בעשור השמיני של מדינת ישראל, שהגענו באיחור רב להכרה שצריך לספר את הסיפור השלם. אסור שהדורות הבאים שלא זכו לחיות בתקופתו לא יכירו, לא ילמדו, ואתם עוסקים כרגע במלאכת קודש של סגירת סוגיית ההנצחה וכל מרכז המורשת של מרן. אני חושב שזו ברכה לחברה הישראלית. זה עוד אבן חשובה.

היה לכם דיון חשוב, לא זכיתי להיות בו, בסוגיית הסיפור המלא, דוח ועדת ביטון, אז זה בסוגיה ההלכתית, הפסיקה, הציבור המזרחי, החרדי, הספרדי, התורני. כל התרומה של הרב עובדיה יוסף לעולם הפסיקה, אני חושב שיש לכם זכות גדולה ובאתי לברך, לא להפריע. תודה רבה לכם.

אני רק רוצה לחדש. הצעת החוק הוגשה בכנסת ה-18, אם אני לא טועה על ידך, או ה-19.

"מגלגלין זכות על ידי זכאי" והנה אתם גומרים, ואין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. היא שלכם.

תודה רבה.

חבר הכנסת מישרקי, אתה רוצה להתייחס?

כן, תודה רבה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, אני רק רוצה להוסיף. דרכי ההנהגה של הרב עובדיה תמיד הייתה לקרב מבחינה הלכתית, לקרב את עם ישראל. גם בגילו המופלג היה יורד ומסתובב ומכתת רגליים. אנחנו זוכרים את תקופת המסוקים שהיה באמת בכל נקודה, בכל חור בארץ, בכל הזדמנות שיש להשפיע ולקרב אנשים ליהדות, בחיבה, איך הוא היה בוכה עם צער של אלמנה. אני חושב שאם הוא היה איתנו עכשיו בתקופה הזו, אדוני היושב-ראש, אם היינו זוכים והיה איתנו בתקופה הזו, הרבה מאוד מהמחלוקת בחברה הישראלית היה נמנע. הוא היה יודע לקרב, היה יודע לחבק, היה יודע לגשר. אני הבאתי את הדוגמאות אפילו על היחסים בתוך השכנים.

זכיתי לגדול בבניין של הרב עובדיה, כמה קומות למטה. אני הזכרתי בדיון הקודם איך הוא ידע אפילו בתוך השכנים, בתוך ממש הקהילה המצומצמת לדעת לחבר בין אנשים ולא לראות את המפריד. יהי רצון שזכות העבודה על מה שאנחנו מדברים כרגע, על הזיכרון הזה, המרכז הזה שאנחנו רוצים להקים, ההטמעה במערכת הלימודים, כל מה שמופיע לנו כאן סביב החוק, יהי רצון שיהיה לנו למליץ יושר ותודה לך אדוני היושב-ראש, ויש לך זכות גדולה להוביל את הדבר הזה. אני אמרתי את זה גם פעם שעברה, אני אומר את זה עכשיו ואני מקווה מאוד שאנחנו נתחיל עם זה מהר ונסיים עם זה מהר בעזרת השם יתברך, אז תודה רבה.

אני רק רוצה לומר, זה זכות של כולנו. אני חושב שזה חוק שמוגש אמנם על ידי אבל בהנחייתו של יו"ר התנועה ושל כלל חברי הכנסת של המפלגה ודאי, אבל שציין חבר הכנסת של הבית. אגב, אני מדבר עם חברי כנסת מכלל סיעות הבית. כולם מברכים על החוק ומקווים שהוא יעבור כמה שיותר מהר.

כן, בבקשה תמי.

הייתה לנו באמת את הסוגיה של מבחני התמיכה.

תמי יש לי שאלה לעניין תנאי הכשירות של נציגי הציבור. מה החלטנו בסוף, אנחנו משאירים את זה לדיון?

העליתי שאפשר לקבוע במפורש בתוספת לחוק החברות הממשלתיות ואז חלות הוראות של תנאי כשירות.

זה יכול להיקבע גם בחוק עצמו.

אני אומר לכם, בתנאי הכשירות של החברות הממשלתיות לא ילך. נתתי לכם את הדוגמה למה אחד מנציגי הציבור שאם אנחנו רוצים אותו כפוטנציאל להמליץ עליו, לא יכול לעבור, וזה לא הגיוני שאחד כזה בנציג ציבור, במקום כזה לא יוכל להיות.

אין בעיה, אז מה תנאי הכשירות החלופיים?

אני אולי אגיד מה התנאים לגבי נציגי ציבור. זה אחד משניים: זה או תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים, יש שם הרבה מקצועות, או ניסיון של חמש שנים כולל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות, ושניים או יותר מאלה: תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי, בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

אין לו לא את זה, לא את זה ולא את זה.

לא, יש לו מומחיות בתחום העיסוק של המועצה. אדוני אמר שהוא עוסק 25 שנה - - -

אני מעדיף שזה יהיה ממוקד, מהניסיון.

תנאים חלופיים, כלומר הוא יכול לעמוד באחד מהם.

הוא לא יעמוד. אני מכיר את החברות.

לא, שמעת את הנקודה השלישית, שיש לו התמחות בתחום שהמועצה - - -

תפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

כאן תיכנס עכשיו מי ששופט מה זה התמחות, זה השופטת גילאור, ואתה נתון לחסדיה ואין לי שום מושג מה זה התמחות או לא. זה דבר שהוא פתוח בצורה שיש לך מושג איך אתה נכנס, אין לך שום מושג איך אתה יוצא. אני אומר עוד פעם, חברים, אנחנו נמצאים כאן בגוף שאנחנו רוצים שיהיה לו איזשהו ערך מוסף. אין לי ערך מוסף במשרד החינוך, אין לי ערך מוסף בנציגי משרד האוצר או התרבות או כל גוף אחר. יש לנו ערך מוסף אחד בכל המועצה הזאת, בשני נציגי הציבור. אם בשני נציגי הציבור האלה אתם לא יודעים להתפשר ולהגיד, תנו אפשרות של להביא אנשים טובים וראויים.

אנחנו בטח - - -

אני יודע שאת באמת חושבת שאנחנו הולכים לשים שם עכשיו, לצורך העניין את האנשים הכי פוליטיים.

לא, חלילה.

אם אנחנו רוצים לשים שם במקום הזה אנשים באמת ראויים מדמות עולם התורה, לא עומדים בוועדת גילאור. תשכחו מזה, לא יהיה. אני מכיר את זה.

מבין נציגי הציבור אמרנו שאחד הוא יהיה נציג של גוף שפעילותו היא בעצם פעילות של הנצחה של הרב עובדיה יוסף, ואפשר להתייחס לכישורים שאתם חושבים שהם רלוונטיים, לנציג השני.

אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, השר חתם לפני יומיים על ועדה של משרד הבריאות, נציגים של המשרד כנציג ציבור. ואלה, לא קרה כלום. לקחנו אחד בלי לשאול כישורים, בלי כלום. במקרה הזה לקחנו אדם מאוד ראוי, חבר מועצת הרבנות, אבל לא היינו צריכים לעבור שום ועדה, שום כלום. היה שם איזה רב אנונימי לפני זה, בוועדה לניסויים בבעלי חיים, ועדה שהוקמה ויש לה השלכות. ביקשו מאיתנו נציג ציבור לוועדה זאת. השר שאל אותי מה אומרים. אני אמרתי לו, בוא ניקח אחד ממועצת הרבנות שיש לו איזושהי התמחות מסוימת. שמנו אותו שם. נחתם, עבר והשמיים לא נפלו, תאמינו לי.

מינויים בכל מקרה צריכים לעבור בדיקה של ייעוץ משפטי.

גם את זה לא ביקשו. החוק עבר והחוק מצוין.

זה לפי הנחיית היועץ.

קיבלנו את זה וזה עבר, תאמינו לי, מצוין. באמת העולם המשיך.

אני סומכת על אדוני אבל החוק הזה הוא - - - ולכן חשוב - - -

למה שם זה עבר?

כי לא כתוב משהו אחר.

זה שהעולם המשיך זה לא אומר שזה האדם הנכון במקום הנכון. המטרה בניסוח של הדברים היא להבטיח שהמינוי של האדם הנכון במקום הנכון. אתם אומרים שכמו שזה מנוסח בחוק החברות ממשלתיות זה לא מתאים לחוק הזה.

נכון.

בסדר גמור, אולי זה לא מתאים. תגידו אתם מה הכישורים הרלוונטיים לנציגי הציבור בגוף הזה, כמו שאתם מנסחים אותם. הרי אתה לא רוצה שמישהו ימנה אדם שאין לו את הכישורים המתאימים להיות בגוף כזה, אבל מה הם כן באופן שדווקא יאפשר לך לדחות גם מישהו שהוא כן פוליטי והוא לא מתאים כי אתה רוצה מישהו אחר שהוא כן מתאים.

אני אחשוב על הניסוח של המילים האלה, אבל המשמעות היא שכאן זה מתחיל ונגמר. אני לא עובר אחרי זה לוועדה משם שהוועדה תחליט. השר יצטרך לשקול שהוא מביא אדם ראוי שיש לו איזשהו ערך מוסף למורשתו, למעמד הזה, שיתרום תרומה ייחודית. אני סתם אתן לכם דוגמה. לצורך העניין מחר נחליט לקחת את הבן של הרב עובדיה, הרב משה יוסף שבאמת ב-35 שנה האחרונות מכיר אותו, יודע אותו, ויחליטו מחר שזה הדמות הראויה והנכונה. זה מסוג הדברים שהיינו רוצים לראות. בהכירי אותו, אין שום סיכוי בעולם שהוא יסכים לדבר כזה. זה האנטיתזה לחיים שלו אבל בהחלט זה הדברים שהיינו רוצים לראות במקרה הזה, או יחליט מחר לקחת שר החינוך את עדינה בר שלום ולשים אותה שם. ואלה, זה בסדר גמור.

אתם צריכים להבין שהאינטרס שלנו שהמקום הזה של המשרד, שאני בטוח גם של מציע החוק, הוא הרבה יותר גדול ממה שאתם חושבים וזה לא חלוקת ג'ובים. זה לא המקרה שיכולים להגיד, שמע, אתם רוצים כרגע מישהו כי אני נותן לו איזשהו ג'וב. לא. יש לנו עניין שהמקום הזה יקבל מעמד פי עשר יותר מכל מי שיושב כאן בשולחן וחושב אחרת.

בסדר גמור.

אני אחשוב על איזשהו משהו שיפתור את הבעיה.

אנחנו מגיעים לתפקידים של המועצה הציבורית שבעצם שם היה איזשהו דיון על הנושא של מבחני התמיכה והיחס בין מבחני התמיכה הכלליים לגבי רבנים ראשיים, לבין מבחני התמיכה שמוצע פה שייקבעו לפי החוק הזה, כשבעצם לא אמור להיות כפל של תמיכות. גם אם רוצים לייחד, אז זה צריך להיות באמת בהקשרים שהם לאו דווקא הנצחתו כרב ראשי לשעבר, כי לזה כבר יש תקציב שהחלוקה שלו באמת אמורה להיות שוויונית.

נגענו בנקודה הזאת.

נגענו, לא סגרנו אותה. היא עלתה אבל לא הייתה החלטה מה עושים עם זה.

שני דברים שונים אמרנו. מבחינתו המרכז דבר אחד והנושא זה דבר אחד.

נכון.

אבל המרכז לא יוכל לקבל בשני הכובעים.

זה לא היה אגב המרכז, זה היה אגב מבחני התמיכה כי עוד לא היה בשלב הקמת - - -

אני אומר, המרכז הזה לא יוכל לגשת למבחני התמיכה בכובעו כגוף ציבורי, ולהגיד תנו לי גם כי אני מטפל ברב הראשי, תנו לי גם מכאן וגם מכאן. לא, הוא לא יכול כי הוא מקבל תמיכה, המרכז הזה בצורה אחרת מהמשרד. הוא נעול לדברים האחרים.

אני רגע שמה בצד את המרכז. העמדה של משרד המשפטים, וגם ניתנה להם עמדה בהחלטת ועדת שרים, שזה צריך להיות בתיאום איתם לעניין התמיכות. ככל שקיימים מבחני תמיכה כלליים, התמיכות צריכות להיות בהתאם למבחנים האלה, לא עכשיו עוד מבחנים נוספים. הנקודה פה זה מי קבוצת השוויון שלי בעצם. תמיד כשיש מבחני תמיכה אנחנו כן הולכים לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב שאומר שמוסדות ציבור מקבלים תמיכה על פי אמות מידה שוויוניות כשצריכים להגדיר מי קבוצת השוויון. בהקשר הזה העמדה של משרד המשפטים, ואני מתחברת ומבינה אותה, שהקבוצה היא לא אדם מסוים אלא הקבוצה היא אנשים, לפחות לעניין מבחני התמיכה של הרבנים הראשים לשעבר, זו קבוצת השוויון. השאלה אם ניתן פה להגדיר בצורה יצירתית משהו אחר שמתייחס להקשרים שהם לא קשורים להיותו רב ראשי לשעבר. זה לא משהו פשוט.

מה שאנחנו מכירים, גם מבחני התמיכה הקיימים נתמכים לפיהם, חלק ניכר גופים שפועלים להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף אבל גם גופים שפועלים להנצחת זכרו של הרב ניסים ושל הרב אליהו, של הקב קוק, ולכן אנחנו חושבים שהתמיכה בגופים שמנציחים את זכרו של הרב עובדיה יוסף צריכה להיות בהתאם למבחנים האלה. אנחנו חוששים מאוד ממצב שבו יהיו מבחני תמיכה לכל רב ורב, וזה הרבה פעמים גם גופים יחידים. זה מעורר פגיעה קשה בשוויון. עמדה דומה, אגב, בהמשך לשאלתו של המנכ"ל הייתה לנו גם לגבי ניסיונות לייצר מסלולי הנצחה נפרדים לראשי ממשלות, וגם שם אנחנו רוצים שזה יהיה במסגרת המבחנים הכלליים להנצחת זכרם של ראשי ממשלות לנשיאים.

רוצים או שזה קיים?

כן, כן, זה המצב ואנחנו חושבים שזה מה שצריך להיעשות גם בהקשר הזה.

זה קיים היום?

כשעלו הצעות להנצחת למשל של ראש ממשלה קונקרטי, מבחני תמיכה נפרדים, אנחנו התנגדנו להם והם לא עברו, ואנחנו מבקשים שגם בעניין הזה זה מה שייעשה.

זאת אומרת, התמיכות במוסדות ציבור שפועלים להנצחת ראשי ממשלות ונשיאים זה לפי מבחן תמיכה אחיד ולא לכל אחד מבחני תמיכה משלו.

כן, יש מבחני תמיכה כלליים לכל ראשי הממשלות והנשיאים.

אני רוצה לשאול. משרד החינוך יודע כאן, יש מורשת רבין.

יום זה משהו אחר.

האם בתי ספר מקבלים תוכניות לימודים ותקציבים על הלימודים האלה ועל מה שמעבירים באותו יום?

יכול להיות שזה לפי הגפ"ן או דברים כאלה, אני לא מכירה.

יופי, כלומר - - -

לא, זה משהו אחר.

יש את מרכז רבין שמקבל תמיכה והכול, ויש גם עוד תמיכות שנותנים לדברים אחרים ייחודיים. אין יום בגין.

בתי ספר זה משהו אחר. זה לא עמותות פרטיות. בתי ספר זה גופים מתוקצבים.

על מה מדברים?

מדברים על עמותות פרטיות כאן.

אין קשר בין שני הדברים.

נכון, זה עמותות פרטיות.

אתם מנסים לערב כרגע דבר שהוא לא קשור.

אנחנו מדברים על תמיכה בעמותות פרטיות שמקיימות פעולות הנצחה.

כל עוד שזה לרבנים הראשיים לישראל הם מקבלים. בית הרב עובדיה יוסף הוא בית הרב עובדיה יוסף שגם היה רב ראשי לישראל.

אני שמה רגע בצד את בית הרב עובדיה יוסף. אני מדברת על סעיף 4(3) שמדבר על תמיכה במוסדות ציבור שמקיימים פעולות הנצחה לזכרו של הרב עובדיה יוסף. מוסדות הציבור האלה זה לא בית הרב עובדיה יוסף, זה עמותות שמקיימות פעילות. למשל, מהנתונים של המשרד לשירותי דת אני רואה שיש לנו את מכון מאור ישראל, להבין ולהשכיל, כלומר יש עמותות שמקיימות פעולות הנצחה.

זה במסגרת הרבנים הראשיים.

נכון. אנחנו חושבים שהתמיכה בהם צריכה להמשיך להיות במסגרת מבחני הרבנים הראשיים.

נכון.

זה מה שאנחנו רוצים להבהיר בנוסח הזה. כאן מדובר על תמיכה כאילו זה נשמע כמסלול נפרד. אנחנו רוצים להבהיר שזה יהיה במסגרת מבחני התמיכה - - - .

אנחנו לא מתכוונים להפסיק את הסעיף של מסלול התמיכה לרבנים הראשיים לישראל. מה שהיה עד היום יימשך.

אוקיי.

במקביל יהיה עוד מסלול שנקרא מרכז מורשת מרן שהוא יקבל תמיכה בנפרד.

רק המרכז.

נכון.

לא מוסדות ציבור.

מה זה עוד מוסדות ציבור? אם עיריית ירושלים תקים את המרכז, היא תקבל.

עמותות נוספות שמקיימות פעילות להנצחת הרב עובדיה יוסף ימשיכו להיתמך במסגרת המבחנים הכלליים. זה מה שאני מבינה שאתם מתכוונים. אוקיי, זה בסדר גמור.

ובנוסף יש את המרכז.

אני רק רוצה לשאול. אם המרכז מחר יוצא בפעילות – פרס החיבור לכתבי הרב עובדיה יוסף, אני אוכל להוציא דרך המרכז תמיכות לאותו אדם או לאותו גוף שהולך להוציא, או שאני אהיה כפוף לרבנים הראשיים?

בדרך כלל מרכזים הם תקציבי מדינה, לא עוברים לגוף. זה בעיה של מה שנקרא "צינור". אנחנו לא תומכים בגוף עבור פעילות שכל אחר מבצע. יש כאן קושי בגלל שאין לנו שום דרך לפקח. אני שנייה שמה את זה בצד.

המרכז מקבל לצורך העניין ממשרד הדתות תקציב תמיכות להוצאת החיבור התורני על חיבור של הרב עובדיה יוסף. המרכז עצמו מוציא את אותה מלגה, נכון? האדם הזה לצורך העניין, אם יש לו עמותה אחרת ששם גם מוציאים מלגה על הוצאת - - -

קרא את סעיף 10(1). בחוק כתוב שמוסדות חינוך – יוקדש זמן ללימוד פעילות פועלו וחזונו של הרב עובדיה יוסף. כמובן אני מוציא עכשיו קול קורא ואומר, רבותיי, כל מוסד שרוצה לעשות לצורך הנושא הזה, יגיש בקשה לתמיכה והכול.

מוסדות חינוך הם לא נתמכים. זה מישור אחר. זה תקציב.

משרד הדתות רוצה להוציא קול קורא לאותו מוסד.

יש מוסדות חינוך שהם על פי חוק יסודות התקציב, שזה מעיין החינוך התורני, אבל יש לי עוד 100 מוסדות בארץ שהם עמותות והם ספרדים וגם הם רוצים, וגם כאלה, תתפלאו לשמוע, גם אשכנזים שהם מוסדות פטור, גם עמותות. אני יכול לעשות את זה או לא?

באמצעות המשרד במסגרת מבחני התמיכה הכלליים. זה מה שאני אומרת.

אז אני יכול.

כן, כן.

למה את נועלת אותי שמחר אם יש 30 בתי מרן בארץ שעושים את הפעילות למען מורשת מרן ואני רוצה לתקצב אותם דרך המרכז הזה כאן במשהו ייחודי. יש את הדבר הזה ויש את זה, לא קשור להיותו של הרב עובדיה רב ראשי לישראל. יש את מסגרת הרבנים הראשיים לישראל ששם זה משהו אחד, ויש את התמיכות שאנחנו רוצים להפעיל על כלל. מחר מישהו ירצה לעשות תצוגה של הרב עובדיה. אלף רעיונות, אבל אני לא רוצה לנעול את עצמנו רק לדבר הזה.

בענייני שוויון אנחנו תמיד בוחנים האם יש שוני רלוונטי. אנחנו לא רוצים לפרוץ את כל הגבולות. אנחנו כן מנסים להישאר בגבולות הקיימים עדיין.

אני חייב לומר שהמטרה של החוק היא לפרוץ כל שוויון בינו לבין אחרים. ככה דרך אגב גם הציבור שלנו מסתכל על זה, שהרב עובדיה זה עשר דרגות מעל כולם, לכן אל תנסו ליצור שוויוניות במה שקשור לרב עובדיה.

אני לא יודעת. קטונתי לדרג רבנים.

בשביל זה אנחנו פה, להגיד את זה. רק בגלל זה אנחנו פה.

אני כמציע, זו מטרת החוק.

אני רוצה שנייה להבהיר. אנחנו עדיין רוצים לשמר את המסגרות הקיימות בגלל שהדבר הזה, גם יכולות להיות לו השלכות רוחב. זה מאוד בעייתי. ההבחנה בין הפעילות של הרב עובדיה יוסף כרב ראשי לבין פעילות אחרת שלו, אני לא יודעת איך אפשר לעשות אותה. בעיניי היא הבחנה קשה. אם יש לכם הצעות להבחין בין אמות המידה - - -

אני אתן לך דוגמה אחת. מיליון איש השתתפו בהלוויה של הרב עובדיה יוסף. לא קרה ברבנים ראשיים אחרים, מה לעשות. במהות הרב עובדיה יוסף, זה שהוא היה רב ראשי זה דבר אחד. זה שאני מביא את החוק להנצחתו זה לא בגלל שהוא היה רב ראשי, תבינו את זה.

אבל החוק שלך הוא לא שוויוני.

נכון. ברור שהחוק הוא לא שוויוני.

אפשר להגיד את זה גם על עוד דברים. דוד בן גוריון שהיה פה מהקמת המדינה.

יכול להיות, אני לא מתנגד. יכול להיות באמת שבן גוריון, אמנם הוא היה ראש ממשלה אבל הוא היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. יכול להיות שהוא צריך סטטוס אחר.

אני רוצה להציע אולי שלגבי מבחני התמיכה לא נכתוב שזה בהתאם אלא נכתוב שזה בהתחשב ואז יצטרכו כן להתייחס לערך מוסף, זאת אומרת לקחת בחשבון את המבחנים הקיימים אבל כן יוכלו לייצר גם משהו - - -

למה לא לייצר את זה בתוך המנגנון של המבחנים הקיימים? אפשר להוסיף לשם תקציב - - -

אם הם רוצים במבחני התמיכה לתת ביטוי לדברים שהם לא קשורים לרבנים ראשיים - - -

במילים אחרות את אומרת לי, תביא 10 מיליון להנצחת הרב עובדיה יוסף, אבל תחלק אותם בין כל הרבנים הראשיים.

אין שם הרבה.

בתקציב של הרבנים הראשיים יש לי 2 מיליון קואליציוניים.

שרה, אין פה שוויון. זה בדיוק העניין.

להדגיש בנוסף את האיסור על כפל תמיכות. ובלבד שלא יהיה כפל תמיכות. ככל שייקבעו מבחני תמיכה זה יהיה בהתחשב במבחנים הקיימים לגבי רבנים ראשיים.

אני חושב שזה הוגן.

כפל תמיכות זה ברור.

בסדר, אבל גם שיהיו חייבים להתחשב בזה שיש מבחנים ולקחת את זה בחשבון אם קובעים מבחנים נוספים, כלומר לתת לזה בעצם את הערך המוסף שהוא מעבר להיותו רב ראשי לשעבר, ככל שזה קשה לעשות את זה, אבל יצטרכו לתת לזה הצדקה אם קבעו מבחנים. זאת הצעתי.

אם מאור ישראל מקבל 100,000 שקל, הוא לא יוכל לקבל גם פה וגם פה.

זה בוודאות. הוא לא יוכל לגשת לשני המבחנים באותן פעילויות בכלל.

זה מקובל עלינו.

זה מקובל.

אתם רוצים בעצם להעביר את כל הגופים שעוסקים בהנצחת הרב עובדיה יוסף לתמיכה לפי מבחנים נפרדים?

לא.

לא.

אז איך? הם יחליטו לאיפה הם מגישים?

בדיוק.

אבל הגדרת פעילות במבחנים צריכה להיות הגדרת פעילות - - -

מה שעד היום התבצע ברבנים הראשיים לישראל זה דבר אחד, ומחר תקום המועצה ותחליט להוציא ותביא את הרעיונות ויאושר בוועדה, זה דבר שני. אני לא יודע מה יהיה היום. אנחנו עוד לא בנינו תוכנית ואני לא במועצה. אולי אני אהיה במועצה, אני לא יודע, אבל אנחנו לא. הלוואי.

טוב, ננסה להציע משהו כזה ונשמע את ההערות.

אנחנו בסעיף של החלת דינים. דיברנו עליו אבל צריך בעצם להוסיף לו עוד כמה דינים נוספים שחלים על חברי מועצה. אנחנו נשלים את זה לפעם הבאה.

בקשר למה?

יש דינים מסוימים שמחילים אותם על חברי מועצה שהם לא עובדי מדינה, בתבניות הרגילות. בגלל שהם אחראים על חלוקת תקציבים, על קבלת החלטות - - - , קבלת שוחד, דברים שמחוק העונשין, מתנות, דברים שהם סטנדרטיים. אנחנו נוסיף אותם פה ונעבור עליהם - - - .

צביקה העיר הערה נכונה כאן. בסעיף 1 במטרות – "ואשר שימש גם כרב הראשי לישראל". אני חייב לתקן – ואשר שימש גם כראשון לציון לישראל.

הלוגו שלו זה בכיר הרבנים הספרדים בדורו.

נכון, ואשר שימש גם כרב הראשי הספרדי. אין בעיה. בסוגריים, הראש"ל.

משום מה מחקו את הראש"ל.

ונוסח הוועדה, אדוני היושב-ראש, זה צריך להיות מרן הרב עובדיה יוסף.

בכותרת גם?

כן.

אני עוברת לסעיף 5, אלא אם כן יש למישהו לפני כן הערה. בסעיף 5 בסעיף קטן (ד) דיברנו על מניין חוקי בישיבות המועצה וקבענו שהוא מחצית, אבל הם תשעה. בדרך כלל כותבים "מרבית חבריה", מתכוונים לחמישה. זה מה שהתכוונו. גם כתבנו "לא פחות מחמישה", אז פשוט "מרבית חבריה" זה משיג את המטרה.

בסעיף קטן (ב) יש פה קביעה שלפיה יושב-ראש המועצה הציבורית ינהל את הישיבות, יזמן אותן וכו', "בהתאם לדרישות והצעות השר". אנחנו חושבים שנכון במועצות כאלה שגם חשוב העצמאות, המקצועיות שלהן שזה יהיה בהתאם אולי להצעות השר אבל לא לדרישות, כלומר שליושב-ראש יהיה שיקול דעת איזה הצעות הוא מעלה או לא, זה יהיה לפי הצעות השר. השר יוכל להניח הצעה והיושב-ראש יחזיק בשיקול הדעת.

מקובל?

כן.

אוקיי. ב-(ד) אני משנה ל"מרבית חבריה" וזה יוצא חמישה.

אני גם חושבת ש"לא יהיה מחבריה המכהנים", כי אז יכול להיות מצב שמכהנים רוב ואז רוב מתוך החצי, המועצה תוכל להתכנס בשלושה חברים. אני לא חושבת שזו הכוונה. בגלל שזה יהיה מרבית חבריה ולא המכהנים.

אנחנו באים לקראת משרד המשפטים בנושא הזה.

האמת שאני פחות מתחבר אבל אם אתה כבר נותן את היד, אז אני לא אתנגד.

אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. כל מי שיגיע למועצה הזאת יראה בזה כזכות, שהוא לא יוותר על אף ישיבה.

אני מסכים איתך.

אנחנו ב-6 – הוצאות וגמול. הייתה שם שאלה לגבי גוף נתמך. בסעיף 32 בחוק יסודות התקציב זה בעצם תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא גוף נתמך. יש שם רשימה מוגבלת. זה לא כל הגופים שמקבלים תמיכות. הרשימה הזו מונה - - -

על מה את מדברת?

אתה שאלת לדעתי בישיבה הקודמת מי הם הגופים הנתמכים בהקשר של שכר וגמול לחברי מועצה, כי מי שהוא עובד בגוף נתמך או בגוף מתוקצב או עובד מדינה, הוא לא זכאי לגמול עבור ההשתתפות, ומי שהוא לא, הוא כן זכאי כי אז אין גורם ציבורי שמשלם לו את משכורתו. גוף נתמך זאת רשימה מוגבלת של תאגידים שפורסמו ברשומות על ידי שר האוצר, אם אני לא טועה, לפי סעיף 32 לחוק יסודות התקציב. היא כוללת אוניברסיטאות ומכללות, היא כוללת בתי חולים מסוימים ועוד כמה מוזיאונים ומכון וינגייט. בקיצור, זה לא כל גוף שמקבל תמיכות, לשאלתכם. זה גם נוסח שהוא מאוד סטנדרטי בכל הסעיפים האלה - - -

לא הבנתי מה אתם רוצים - - -

היא רק רוצה להגיד שלא לשם אנחנו מכוונים.

אני לא חושב שאנחנו מדברים כרגע על שכר ליושב-ראש המועצה הארצית. כן אני חושב שצריכים לתת להם החזר הוצאות או תגמול על ישיבה.

על זה מדובר, רק אומרים, זה מישהו שהוא עובד בגוף שמקבל שכר, גוף בשירות הציבורי. אם זה מישהו מהאוניברסיטה, אז הוא לא זכאי.

נכון.

זהו, זה הסעיף, הסברתי אותו.

על תקופת הכהונה של חבר המועצה הציבורית, גם היה לנו דיון ודובר על כך שהיא גם קצת ארוכה מהמקובל, אנחנו חוזרים לסעיף הקודם, אבל גם שלקבוע צינון של שנתיים זה לא הגיוני. אתה הערת הערה, שאז מתי אפשר למנות אותו שוב, רק אם מישהו במקרה - - -

אני אמרתי את שלי בתחילת הדיון.

אולי אחד החברים שהוגדרו לתנאי כשירות יותר משמעותיים, הוא יהיה בעל תקופת כהונה ארוכה יותר למשל.

זה הדבר הנוסף אבל אני אומרת מראש לגבי תקופת הכהונה. אם רוצים להתאים את התקופה של הכהונה לתקופת הצינון, אז אולי לעשות ארבע וארבע ולא שנתיים וחמש.

זה נציג הציבור או רגיל?

לא, הרגיל. אותו ניתן למנות.

נציגי משרדי הממשלה יכולים לכהן בלי הגבלה.

מצוין, אז אנחנו מדברים כאן על נציגי ציבור ואני אמרתי שנציגי ציבור לא.

בסדר, זה עוד לא הוחלט. אתה אמרת את עמדתך. היו פה דעות אחרות.

אני מחכה לשמוע מהם.

הוועדה צריכה להחליט. הייתה פה הצעה שהיא כבר קצת יותר ארוכה, שזה שתי תקופות של חמש ואז תקופת צינון מסוימת ואז עוד תקופה של חמש. מה שמקובל יותר ויש גם חריגים, זה ארבע כפול שתיים, שלוש כפול שלוש. לפעמים עושים באמת עם עוד תקופה אחת אחרי צינון. יש גם דברים חריגים לזה. זה המקובל.

אם אני נותן שתי תקופות של חמש שנים ואז צינון של שנתיים ועוד חמש שנים?

זה אפשרי, רק זה יוצר איזשהו קושי במינוי.

אה, מי יכהן בשנתיים האלה.

אדוני היושב-ראש, דעתו של השר, ואני אומר אותה עוד פעם בצורה ברורה, בנציגי הציבור אנחנו מבקשים אפשרות לכהונות של חמש שנים פלוס חמש פלוס חמש עד ביאת גואל צדק במהרה בימנו, אמן.

ללא הגבלה?

ללא הגבלה, כי אם אני שם שם דמות רבנית טובה עד ה-120 שלו, אני ארצה שהוא יישאר כי זה חשוב לנו בשביל המרכז, בשביל המורשת. אני לא אקח עכשיו, אמרתי לכם, דמות רבנית ענקית, אשים אותה שם ואני אגיד לו, תשמע, מעכשיו תלך, למה? כי נגמר לך הקצובה. ההפסד הוא שלנו, הוא לא שלו. הוא עושה לנו טובה, לא אנחנו עושים לו טובה.

היינו בדיון הזה ועלה כיוון של לייצר חריג כזה לגבי נציג ציבור שהוא באמת עם איזשהו ערך מוסף ייחודי.

אמרתי, תמצאו את הנוסח ואנחנו נדבר על זה. אנחנו נביא שניים כאלה. אני רוצה שיהיה שיקול דעת לשר, לא צינון ולא תקופות להמשיך את הכהונה שלהם ככל שאנחנו חושבים שהערך המוסף שלהם הוא מיוחד.

זה חשוב שזה יהיה במקרים החריגים במיוחד, כלומר שזה לא ייהפך להיות כלל.

עד כמה שאני אראה ששיקול הדעת של החריג הוא של השר ולא של היועצת המשפטית שלנו, אנחנו נסכים לזה. אני לא סומך על מישהו אחר. שיקול הדעת של השר הוא מבחינתי הטוב ביותר. זו דעתנו. שהמחוקק יחליט מה שהוא רוצה. אני לא מתערב.

שרים מתחלפים גם.

נכון.

אנחנו לא מדברים על השר הקונקרטי הזה.

אגב, זה לטוב ולמוטב.

לכן חשוב שהדברים יהיו מוגדרים.

לכן אמרתי, קצובת כהונה של חמש שנים, ואלה, יגיע מתן כהנא ויחשוב להחליף, ת'פדל.

אני בטוח שגם מתן כהנא לא יחליף.

גם אני בטוח בזה, ואם ינסה להחליף לא יהיה לו סיעתא דשמיא - - -

לשאלה שעלתה על הנושא של המידע הפלילי, לאיזה תקופה בעצם הוא רלוונטי כי יש תקופות מחיקה והתיישנות בחוק המידע הפלילי, אז בדקתי. אני מדברת עכשיו על "לא ימונה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה". כמובן זה עניין של שיקול דעת ורק בעבירות רלוונטיות, אז המידע יימסר רק אם לא חלפו תקופות ההתיישנות והמחיקה. אם הן חלפו, אז זה כאילו שאין מידע. זה כפוף לחוק המידע הפלילי.

אדוני היושב-ראש, זה סעיף שעכשיו משרד המשפטים מנסה מידי פעם להכניס אותו לחוקים. הוא לא קשור, הוא לא נמצא. זה לא דבר שהוא בחוקים.

הוא נמצא בכל החוקים.

הוא נמצא בחוקים האלה של מועצות ציבוריות.

אני אגיד שלפי חוק המידע הפלילי גוף שמקבל מידע פלילי גם מחויב לקבוע לעצמו נוהל, לפי איזה כללים הוא בוחן את המידע הפלילי, וגם חייב לשקול את השיקולים שמופיעים בחוק המידע הפלילי שאחד מהם הוא התקופה שחלפה, לכן יכול להיות ששנתיים אחרי ההרשעה - - -

התשובה היא לא. הנה אני אומר לך שהיום אחרי התיקון של גדעון סער, שיש שם לדעתי איזה לקונה, כל מינוי של שר נבדק מכאן ל-40 שנה אחורה.

יש גם תקופות מחיקה.

לא, אין. אני מציע לך לבדוק את זה עוד פעם. מה שאני אומר לך כרגע גם זכה לדיון אצל כרמית. כל מינוי של שר נבדק היום 40 שנה אחורה ללא קשר לתקופות המחיקה.

שיקול דעת.

אה, שיקול דעת.

אבל על שר זה אחרת. על שר מקבלים מידע באמת לתקופות אחרות. פה אנחנו מדברים על חבר מועצה ציבורית.

גבירתי עורכת הדין תמי, כל מינוי של שר, מה שנעשה אצל גדעון סער לאחרונה, כל מינוי של שר נבדק במרשם הפלילי 40 שנה אחורה ללא הגבלה ונשאר לשיקול דעת היועמ"שית.

היא לא מזכירה את תקופות המחיקה.

אין תקופת מחיקה. גם מה שנמחק, רואים אותו ונשקל.

אבל בכל אופן יש שיקול דעת.

אני אומרת לכם דברים ואני לא אומר אותם סתם בביטחון כזה. בדידי הווה עבדא, במשרד שלנו, ושאלתי על ממונה מועצה דתית, מה את בודקת 25 שנה אחורה? אין מה לעשות, כל מינוי של שר מקבל בדיקה 40 שנה אחורה. ואלה, נראה לכם הגיוני? לא.

מועצה ציבורית, יש פה נציגי ציבור. המועצה גם משפיעה על כספים וכו'. חשוב לשמור על טוהר המידות. זה סעיף שקיים בכל חוק.

אנחנו לא מתכוונים להביא לכאן עבריינים.

לא, חלילה. זה לא אישי, אדוני. זה סעיף שקיים בכל חוק.

אנחנו ניתן לכם את ההצעה בנושא הזה.

הייתה שאלה נוספת שעלתה, ואני עכשיו עברתי לעמוד 4 לסעיף 7, כל מיני עילות להעברה מתפקיד. באמת נזהרים מלרשום סעיף כללי של העברה מתפקיד בשל תפקוד לקוי, כי זה מאפשר שיקול דעת רחב לגבי מועצה שהיא אמורה לשמור על איזושהי עצמאות מול השר הממנה, אבל יש כן את העילות המקובלות אם מישהו, בעצם נבצר ממנו למלא את תפקידו, ככה זה מנוסח. גם פה כמובן יש מקום לשיקול דעת אם עד כדי כך חילוקי הדעות קיצוניים, עד שכבר הוא לא יכול למלא את תפקידו, אולי זה ייכנס, וגם במצבים שהוא לא מגיע לישיבות באופן רציף, אפשר גם אז. אין סעיפים כאלה לגבי חברי מועצה. פה ושם יש לגבי מנכ"ל שזה באמת דמות וגם אז דורשים איזשהו רוב מיוחד וטעמים מיוחדים, כי נזהרים מהעברה מכהונה כשהגורם הממונה הוא גורם שיש לו את האג'נדה.

זה חל גם על נציגי המשרדים? לא, ולמה? גם הם לא מגיעים לפעמים. אלה מרשים לעצמם לא להגיע חופשי ועליהם לא בעיה. רק אם יש תקציב, איפה מחלקים שקל הם יבואו.

למה לא? אם הוא לא מגיע לישיבות ונבצר ממנו למלא?

שאלתי האם גם עליו חל הכללים האלה שאם הוא לא מופיע, שולחים אותו?

אני לא רואה פה שזה חל רק על חלק מהנציגים. גם הנבצר ממנו למלא את תפקידו וגם הסעיף שהוא נעדר. שתי העילות האלה הן כלליות לגבי כל חברי המועצה.

כן, זה לגבי כל חברי המועצה. אם הם נעדרים למשל משתי ישיבות רצופות, השר יכול להעביר אותם.

בשיקול השר.

כן, אחרי זכות טיעון כמובן, אבל תפקוד לקוי. זה מאוד עמום.

יותר מזה, זה כתוב אפילו בלי יותר מידי שיקול דעת. "יעבירו השר מכהונתו בהודעה בכתב אם נבצר ממנו דרך קבע". לגבי זה שהוא נעדר בלא סיבה מוצדקת, כן יש שם איזושהי התייעצות כדי להבין אם הסיבה כן מוצדקת, לא מוצדקת, למה הוא נעדר.

מה נקרא בדרך קבע?

למשל אדם חולה.

מה הכוונה בדרך קבע? היו ארבע ישיבות, הוא לא הגיע לשתיים מתוכן.

לא, לגבי ישיבות יש סעיף ספציפי. אם לא הייתה לו סיבה מוצדקת והוא נעדר לפחות משלוש או ארבע, פה צריך להחליט כמה. לגבי "נבצר ממנו דרך קבע", באמת אפשר לבדוק מה בדיוק הפרשנות בשטח שנותנים לזה, באיזה מצבים משתמשים בזה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע בסעיף 7(ב) לקצוב את זה בשבע שנים.

שזה אמור להיות זמן המחיקה.

אני אבקש לבדוק את העניין הזה עם הגורמים שעוסקים אצלנו במשפט פלילי.

כמובן שאם זה אדם שהיה חלילה אונס או רצח, אני מאמין שלא מדובר שאנחנו בכלל נגיע לאחד כזה. אנחנו לא רוצים שכל אחד - - -

השאלה איך אתה רושם את זה?

זה חשוב. אין לנו דרך לאכוף את זה.

איזה דרך יש לי לבדוק את זה?

אתה יכול לרשום עבירת עוון, פשע או חטא. אתה יכול להוסיף.

זה בדיוק מה שחוק המידע הפלילי מבקש לעשות.

אני מסביר לך ותבדקי אותי ותחזרי בוועדה הבאה. כל מינוי של שר, אין תקופת מחיקה ואין תקופת התיישנות. הכול לשיקול דעת של היועצת המשפטית.

להבנתי זה לא - - -

אמרתי, אם אני טועה, אז אני מסכים ל-20 שנה. אני אומר לכם על עובדות. אני מבקש שזה יהיה בשבע שנים. אין לי בעיה שתוסיפו שם על עבירות כאלה מיוחדות, אבל בכללית זה צריך להיות תחום בשבע שנים, אלא אם כן מקרים קיצוניים.

אפשר להתאים את זה לתקופות המחיקה אבל נצטרך להתייעץ איתם כדי לא - - -

אני גם אגיד, בסעיף 36 לחוק המידע הפלילי כתוב שצריך לשקול את מהות העבירה וחומרתה, הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה, גיל האדם ביום ביצוע העבירה, קיומם של פריטי רישום פלילי נוספים, כלומר זה ממש שיקול שצריך לשקול את כל - - -

יש זמן הגבלה אחורה?

את זה אני צריכה לבדוק.

בואו נסכם ככה, אם יש הגבלה אחורנית, הכול בסדר. אם אין הגבלה אחורנית נגביל את זה לשבע שנים.

כולל עבירות פשע?

תמצאו את הנוסח. לא.

אפשר ללכת לפי התקופות שיש, שאגב חלקן קצרות יותר. זה תלוי אם יש עבירות חמורות.

מסכים איתך. כל עוד שאנחנו נדע לקצוב כאן מה שכרגע קורה, זה עולם אחר לגמרי, ואני לא רוצה אחד שלפני 30 שנה היה לו איזה משהו ויעלו לי את זה פה, ולא משנה סוג העבירה. אנשים 30 שנה עשו דברים והיום יהיו פי עשר יותר טובים מאיתנו.

נבדוק את האפשרות אם זה לא חל. גם את זה שוב אני אבדוק למרות שאמרו לי שכן, אבל אני שומעת את מה שאתה אומר.

אתגרתי אתכם היום.

נכון, תמיד מאתגר וזה טוב. אנחנו בעד אתגרים. נבדוק את זה ואם לא, אז נקביל את זה לתקופות ששם.

זה הפלוס שיש ליועצת משפטית שיודעת הכול להגיד לי.

אנחנו בניגוד עניינים.

סעיף 8.

נכון, לשם הגענו בעצם. הכנסתי פה גם את הסעיף החדש המקובל יותר בחקיקה בתחום הזה, שבעצם אם אין איזה סיבה מיוחדת, אז זה הסעיף שמכניסים לחוקים היום. אולי נקרא אותו ונראה אם יש לכם איזה הערות אליו.

אולי רגע את הסעיף העקרוני ואז נחזור להגדרות, שזה מ-(ב). (א) זה ההגדרות.

(ב) לא ימונה לחבר המועצה הציבורית ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה הציבורית.

זה לגבי המינוי. אחר כך יש לי על טיפול בעניין קונקרטי.

(ג) חבר מועצה ציבורית לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד) אם נודע לחבר המועצה הציבורית כי הוא עלול להימצא במצב כזה, יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב-ראש המועצה; היה חבר המועצה הציבורית היושב-ראש, יודיע על כך לשר.

יש פה גם חריג. על אף האמור, אם חבר מועצה ציבורית מונה כנציג של גוף מסוים, אז הוא כן רשאי להביא בחשבון את ענייניו של אותו גוף ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה הציבורית, ולא יראו אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד עניינים.

זה בעצם המתווה הכללי. אם אתה תדיר תהיה במצב של ניגוד עניינים שהוא מעיקר תפקידך, אתה בכלל לא יכול להתמנות. אם יש משהו קונקרטי נקודתי, אתה לא אמור לטפל בו, ואם אתה בא כנציג של גוף מסוים שקשור לפעילות המועצה, בהקשר הזה לא יראו אותך כמצוי במצב של ניגוד עניינים, ואז יש את ההגדרות שנכנסות לתוך העקרונות האלה.

"בן משפחה" – הוא בן זוג, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות הורה חורג, סב חורג. (כל החורגים זה נקרא שלוב);

"בעל עניין" – לפי הגדרתו בחוק ניירות ערך;

"טיפול" – טיפול בעניין, זה אומר לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או הצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

מה היה רע בסעיף הקודם?

הסעיף הקודם הוא סעיף ישן יותר מחוקים ישנים.

מה היה רע בו?

על ניגוד עניינים. עשו על זה עבודה במשרד המשפטים. אני לא יכולה להגיד לך שאני כל תג ותג יכולה להסביר.

כמו שרגילים לסבך כל דבר.

הציעו סעיף שהוא נכנס לכל החוקים החדשים.

אנחנו ממליצים להישאר בסעיף הקודם.

למה?

כי אנחנו רוצים קצת לחיות בחיים - - -

אתם מעדיפים את העולם הישן.

לא את העולם הישן. אין לנו משהו כרגע שאני רואה בעייתיות. אני חושב שאתם צריכים טיפה להשאיר שיקול דעת. הסעיף הקודם הוא כיסה את הכול מבלי להיכנס כאן למיליון דווקנויות שאני חושב שיכולים. גם אם חלילה מצאתי איזשהו עובד מדרגה שנייה שעובד במרכז, בעיריית ירושלים ומחר המועצה, יש חברי דירקטוריון שצריך שם, הוא חבר קרוב שלו שזה יכול להפיל את כל זה וישלח אותו הביתה. צריכים טיפה להשאיר שיקול דעת לוועדה, למועצה לראות מה אפשר, מה כן, מה לא. אם זה נוגע באופן ישיר לעובד, ודאי שלא. אם זה לא נוגע וזה נוגע לכלל תפקידו, זה משהו אחד. הניסיונות אלה - - -

הניסיונות הם לא לרעה. אני יכולה לתת לך שתי דוגמאות כי אתה אומר, עדיף את הישן ולא את החדש. כדאי לקרוא את הסעיפים. לדוגמה, הסעיף שמאפשר לנציג של גוף מסוים שמונה בהיותו נציג הגוף, לא להיחשב כמצוי במצב ניגוד עניינים בכל ההקשר של מה שקשור לגוף הזה, לא היה בסעיף הישן והוא דווקא מאפשר להמשיך להיות פעיל כי הוא משפר את ההסדר.

למה? בטח שהיה.

הוא לא היה. תקרא אותו. הוא חידוש בגלל שהסעיף הזה לא בא כדי להקשות, הוא בא כדי ללמוד מהניסיון ולשפר את הסעיפים כדי שהם יתנו מענה לסוגיות שהן מתעוררות בשטח. זה דבר אחד.

הדבר השני שהוא לדעתי משפר ומאפשר יותר גמישות זה שבסעיף החדש כתוב שאתה לא יכול להתמנות, רק אם זה מונע ממך למלא את עיקר תפקידך במועצה. בסעיף הישן היה כתוב שאתה לא יכול להתמנות אם יש ניגוד עניינים בין תפקידך לעניין אחר או תפקיד אחר שלך, שזה הרבה יותר גורף, אז כדאי לקרוא את הסעיפים, אני חושבת, לפני שמחליטים לקחת את הישן. אם יש משהו ספציפי שמפריע אפשר לשקול אותו ולתקן אותו.

אני אגיד לך איפה הבעיה, היושב-ראש, בקטע הזה. לצורך העניין אם הוא יחליט למנות אחד ממשפחתו של הרב עובדיה למרכז הזה, יקום לי מחר, אל תצחקו. זה היה אמיתי הסיפור. התמניתי למנכ"ל המשרד. אני מספר עכשיו סיפור אמיתי. באתי למלא טופס ניגוד עניינים ובין היתר דובר שם משהו על הילולת הבבא סאלי. אני הנכד של הרב החאקי שהוא אח של הבבא סאלי. רצו לפסול אותי בניגוד עניינים מלטפל בהילולא כיוון שאני קרוב משפחה של האח של הבבא סאלי שנפטר לפני 40 שנה, אז תבינו עד איפה הדמיון יכול להיות.

אבל לא פסלו.

זה היה בטופס ומזל שמשרד המשפטים ידע להוריד מישהו שם. הדמיון במקומות מסוימים הוא ללא הפסקה. אני מחר ארצה למנות מישהו ממשפחתו של הרב עובדיה. תגידו, תשמע, זה ניגוד עניינים כי הוא מתעסק במורשת של אבא שלו וזה ניגוד עניינים וזה בעיה. לא רוצה את זה.

לא נראה שזה משנה, הנוסח הקונקרטי.

אני לא יודע. אני רוצה לצמצם - - -

אנחנו לא יכולים לכתוב בחוק "למעט" - - -

אני רוצה לצמצם את הדברים האלה ולומר לכם, יש לכם רצון טוב אבל הדמיון עולה מעל כל רצון של סעיפים.

אדוני בסוף לא נפסל, נכון? זה סעיף לא רלוונטי.

סעיף ניגוד עניינים הרי יש כי זה דבר שהוא בסיסי במועצות כאלה. הדוגמאות שאתה נותן, דווקא אני חושבת הסעיף החדש יכול לתת להן מענה גם בזה שזה רק עיקר תפקידו וגם אם הוא בא למשל בשם העמותה.

זה עיקר תפקידו, למורשת מרן.

הוא מאפשר לבחון האם זה כן עיקר, האם זה מפריע לו באמת.

מה שאני אמרתי כרגע, הוא יהיה במצב ניגוד עניינים תדיר כי אבא שלו שמת יהיה שם.

זה יצטרך להיבדק פרטנית. אין לי תשובה קונקרטית לזה והנוסח הקונקרטי לא משנה.

שרה, איך את בודקת את זה?

אין לי תשובה לזה. אני יכולה לבדוק את זה.

אז מעכשיו תכניס את הסעיף שאפשר לשים בן משפחה במסגרת - - -

אני לא בטוחה שזה ניגוד עניינים. אני צריכה לבדוק את זה.

את אומרת לא. אני אומר לך שאמרו לי - - - . אח של סבא שלי, אמרו לי את זה.

אני דווקא חושבת שהחריג הספציפי החדש שאומר שאם אתה בא בשם גוף מסוים, הרי הם יבואו בשם אותה עמותה כנראה, כנציג ציבור של גוף שעיקר עיסוקו ופעילותו בהנצחה, ואז יש לי בדיוק את החריג שנועד למצבים האלה. הרי לא הגיוני שאם אתה ממנה נציג של גוף מסוים, הוא לא יכול להביא את עניינו של אותו גוף לדיונים במועצה. בשביל זה מינו אותו ולזה נועד החריג. לדעתי זה ייתן לזה מענה.

דווקא הנוסח החדש הוא במובן הזה מאפשר יותר גמישות והוא באמת מתאים את המצב המשפטי למצב בשטח.

אנחנו צריכים לקבל החלטה כרגע, היושב-ראש?

לא.

אוקיי. אנחנו נלמד את הסעיף הזה לעומק וניתן תשובה. אין לי בעיה חוץ מאם לא הייתי רואה את השיקול דעת - - -

בגלל שיהודה רואה את הנולד - - -

לא רואה. אני חי את הנולד.

אנחנו מחפשים כמה שיותר, איך אומרים, שלא נבוא לדיונים או פרשנויות. הוא מכיר את הפרשנויות של יועצים משפטיים וכל הדברים, מה בדיוק התכוונו בחוק וכל אחד מפרש את זה לכיוון השני.

אוקיי, אז תעברו על הסעיף הזה.

תוקף פעולות 9. קיום המועצה הציבורית, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל כך שטרם מונו כל חברי המועצה, בשל הפסקת כהונה של חבר מחברי המועצה הציבורית או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו של חבר המועצה הציבורית, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

מצוין.

סליחה, הערה קטנה. בשל כך שטרם מונו כל חברי המועצה, זה בדרך כלל לא מופיע בגלל שלהיפך, אנחנו רוצים לכבד את כוונת המחוקק, אם הוא רצה למנות את כל החברים שימנו. אם בהמשך נתפנה מקומו, אנחנו לא רוצים להפסיק את הפעילות של המועצה אבל חשוב, זה גם לפי הפסיקה, שבשביל שהגוף יקום ימונו מלכתחילה כל החברים שהמחוקק קבע.

מצאתם את הלקונה, כשהשר שאחראי על החברות הממשלתיות והמנכ"לית רבים ולא חותמים, מה עושים?

יש דבר כזה, יהודה?

את באה למנות מישהו והוא לא חותם, מה את עושה?

חוק החברות הממשלתיות זה לא חברה ממשלתית.

היום אני לא יכול כי אין שר שחותם.

דווקא אנחנו רוצים לקיים את כוונת המחוקק. גם אם המחוקק קבע תשעה חברים, אנחנו רוצים שלפחות מלכתחילה הם ימונו. בהמשך אחד חלילה יתפטר, חולה, זה סיפור אחר, אבל מלכתחילה שהם ימונו.

ודאי, זה הכוונה.

אם זאת הכוונה אז באמת את זה צריך להוריד.

יום הרב עובדיה יוסף

אתם רוצים גם פה להוסיף?

יום מרן הרב עובדיה יוסף.

יום מרן הרב עובדיה יוסף וצריך להיות רשום זצ"ל.

בכל מקום שכתוב?

אני חושב.

אין מניעה לרשום.

"ביום זה" – אז פה בעצם היה שיח עם משרד החינוך. גם במקום "מוסדות חינוך", נחזור על הנוסח שקיים בחוקים האחרים המקבילים, "בתי ספר". זה גם לבקשת - - -

לא הבנתי, אנחנו במוסדות חינוך.

מוסדות חינוך שמדבר על בתי ספר ולא על מוסדות חינוך כדי שלא יבינו מזה שהכוונה לעוד מוסדות שעוסקים בחינוך שלא הייתה הכוונה לעסוק בהם. הסתכלתי בחוקים המקבילים. כותבים תמיד בתי ספר. אחת מבין הגרסאות שמופיעות בשורות השלישית ואילך, אז -

בבתי ספר לפי שיקול דעת מנהל בית הספר יוקדש זמן ללימוד פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף.

זה בסדר?

כן.

זה בהסכמה עם משרד החינוך.

אוקיי. לא צריך את הסיפא אני חושבת, נכון? ברור שהוא רשאי לקבוע חוזר מנכ"ל. הוא לא חייב.

הוא רשאי לקבוע, הוא לא חייב.

השאלה אם צריך לציין את זה. אני לא חושבת שצריך. בדרך כלל לא מציינים.

לא צריך.

אין צורך.

(2) יתקיים כנס עיוני לזכרו של הרב עובדיה יוסף. את הכנס תארגן המועצה הציבורית וידונו בו נושאים מעולמו וברוח חזונו של הרב עובדיה יוסף.

יש כאן טעות, אני חושב. המועצה היא לא גוף שמנהל תקציבים. המשרד הוא מנהל את זה. התקציב יושב במשרד. בעצם המועצה היא גוף שהוא המנחה. הוא הוועד המנהל שלנו שאומר לנו מה לעשות בקטע הזה, לכן אני חושב שיש טעות בניסוח כאן שבעצם המשרד יכול לארגן כנסים לזכר של הרב עובדיה, יום עיון כזה. אם אנחנו אחראים על החוק הזה והתקציב יושב אצלנו, אז אנחנו מארגנים כמובן בשיתוף יחד עם המרכז.

בשיתוף או על ידי?

בעצם מי שמנחה אותנו איך לעשות, מה לעשות זה הם. כשאני נותן את הכסף הזה אנחנו נצטרך להוציא קול קורא למפיק או למקום איפה עושים, איך עושים, מה עושים. אני חושב שיש כאן אי הבנה. מי שעושה זה המשרד. הגוף הזה, אין לו אפשרות לארגן ועדת מכרזים, להוציא עכשיו כספים. אין לו את הדברים האלה. מי שמקבל את התקציב זה המשרד, אם אני הבנתי נכון, בכל החוק הזה.

אני לא רואה עם זה בעיה.

אבל מי מוציא את זה לפועל?

המשרד מוציא באמצעות המרכז. המרכז אומר, רבותיי, זאת תוכנית הפעולה, זה מה שצריך לעשות, תיישמו לי את זה.

באמצעות איזה מרכז? אם המשרד רוצה להתקשר עם גוף שיסייע - - -

המשרד יארגן.

המשרד יארגן, כן, אם יוציא מכרז.

זה מה שאני אמרתי. אמרתי שלא יכול להיות שהמרכז הוא מארגן את הכנס - - -

המועצה אתה מתכוון.

המועצה, כי המועצה היא לא גוף כזה שיש לה את זה.

תאמין לי, כל הכבוד שאתה פה. הבאת דבר נכון מאוד שאני מתפלא שלא שמו לב, וטוב שאתה נמצא פה.

יהודה, הערה חשובה.

הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום הרב עובדיה יוסף במועדו או במועד סמוך.

בגלל שתלוי מתי זה נפל.

חל ג' בחשון בשבת, יקוים יום הרב עובדיה יוסף ביום א' שלאחריו.

אני חושב שאנחנו עושים טעות, אדוני היושב-ראש. אם אתה מדבר על הכנסת, אתה לא רוצה שזה יהיה ביום ראשון.

יום ראשון זה בעייתי.

ג' הוא לא חל על הכנסת.

נגיד חל ג' בשבת - - -

אם אתה אומר שזה חל ביום שבת, ג' חשון, ואתה אומר יקוים ביום שלמוחרת היום של הרב עובדיה בכנסת, זה אומר יום ראשון. אני אומר לך שהסעיף הראשון שכתבת – הכנסת תקיים דיון – תמחקו את סעיף ג'. להערכתי צריך למחוק את סעיף ג'. סעיף ב' מכסה אותך למה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה לתאם.

בסדר גמור, אתה צודק.

סעיף ב' מכסה אותך במקום סעיף ג'.

אתמול עשינו את ז'בוטינסקי במקום היום למשל, כי זה היה אמור להיות היום. במקרה שזה קרה שבת אתה מעדיף שזה יהיה ביום שני ולא ביום ראשון.

לגבי מוסדות המדינה נצטרך את סעיף ג'.

יש נוסחים שאומרים בשבוע שלאחריו או ביום סמוך שלאחריו בלי לנקוב - - -

אני אתן לכם תשובה פשוטה. המועצה היא תקבע את היום ביום שזה נופל בשבת. תנו למועצה. המועצה מחליטה שזה יום חמישי או שני לאחר מכן או ראשון.

אני אחפש לזה נוסחים שהם לא מקבעים אותנו - - -

זה בדיוק דווקא התפקידים של המועצה, של הנצחת הרב עובדיה, אני חושב. אדוני היושב-ראש, תמצאו את הניסוח.

בסדר, אנחנו נמצא לזה פתרון.

אני חושב שאם אנחנו נסמיך את המועצה לקבוע את היום, היא, יש לה את הראיה הכוללת. היא יכולה להתייעץ, היא שומעת.

הבעיה שאתה נכנס למקום שזה ירצה ככה וההוא ירצה ככה.

כמספר חברי המועצה מספר הדעות, אז כן נותנים איזשהו פתרון בחוק שהוא פותר את זה בלי להתקבע ליום ראשון.

סעיף ב' הוא מצוין לכול.

ברוח הדברים האלה אבל שזה יחול גם על שאר הגורמים שפועלים.

פעולות חינוכיות ערכיות ומלגות

פה בעצם הייתה לנו הערה. אני לא יודעת אם היא נמצאת פה עכשיו, של משרד התרבות או משרד ראש הממשלה לגבי מוסדות המדינה שזאת עמומה מידי. מוסדות חינוך ירד מפה בעקבות ההסכמות.

כיוון שפעולות חינוכיות נותרו, אז יש פה איזשהו ספק למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על מוסדות המדינה.

על אבי מעוז מדברים פה.

או שנתייחס לסעיף הקודם שהוא דיבר על בתי ספר ונחריג אותם פה, או שנוריד את החינוכיות.

מה פתאום.

אנחנו לא רוצים את הקשר למוסדות החינוך כאן, לבתי הספר כאן.

ודאי שאנחנו רוצים.

אבל איחדנו אותם.

לא, אנחנו משאירים את זה לשיקול דעת של מנהל המוסד. זה תמיד יהיה. או להתייחס לסעיף ולהחריג את הסעיף הקודם, את סעיף 10 - - -

אגב, אבל הסמכות נמצאת אצל השר. כפי שיקבעו השרים הנוגעים בדבר, אז אני משאיר את הסמכות אצל שר החינוך.

לא. הסעיף הקודם מתייחס לבתי הספר.

הנה, אבל "יקבעו השרים הנוגעים בדבר".

אני מדבר על סעיף 11.

בסעיף 11 כתוב "כפי שיקבעו השרים הנוגעים בדבר".

אני מבינה.

אם שר החינוך נוגע בדבר, הוא יקבע.

לא. שר החינוך ביקש שסעיף 10 יישאר כפי שהוסכם וסעיף 11 לא פתאום יבוא ויגבר על מה שקבוע בסעיף 10. שלא יהיה חוסר בהירות.

אבל הוא שם בסעיף 11. אם הוא לא קובע, אני לא יכול ליישם אותו.

סעיף 10 מבחינתנו מתייחס לבתי ספר. סעיף 11 מדבר על מוסדות מדינה.

יש לך את הסיפא?

יש לי, בוודאי.

ואף על פי כן שהוא שם והוא קובע - - -

אנחנו חושבים שיש פה חוסר הלימה בין סעיף 10 ל-11. אנחנו מבקשים שזה יסודר.

יש לי הצעה, שבסעיף הכללי 10(א) לא נתייחס בצורה המפורטת שהתייחסנו לבתי הספר אלא נכתוב יתקיימו פעולות חינוכיות ערכיות לפי הפרק שעכשיו אנחנו מסתכלים עליו, פרק ד'.

לא, לא, אנחנו לא רוצים.

שנייה, תקשיבי עד הסוף. בפרק ד' יהיו שני סעיפים, אחד על בתי ספר בדיוק בנוסח שרציתם, פעולות בבתי ספר, והשני הוא יהיה על מוסדות מדינה כמו הנוסח, ואז זה מאוד ברור.

מה ייאמר ב-10(א)?

ב-10(א) יהיה כתוב – פעולות חינוכיות ערכיות לפי המפורט בפרק ד', ואז יש לי על בתי ספר שזה בשיקול דעת וזה מאוד ברור, זה סעיף ספציפי. מקובל?

מקובל.

אני רוצה שתזכרו שההבדל בין סעיף 10 ל-11 הוא אחד. זה מדבר על יום ספציפי וזה מדבר על כלל השנה. זה מה שחשוב שתבינו. אנחנו לא יכולים לחבר בין הסעיפים ולהעלים אותו, כי סעיף 10 מדבר על יום - - -

גם פה זה ביום הרב. גם הפעולות שבפרק ד' מתייחסות ליום הרב.

איפה?

לא המלגות, הפעולות החינוכיות-ערכיות כי זה הנוסח שהוצע, וככה בדרך כלל זה בחוקים.

אני חושב שיש כאן איזושהי אי הבנה. אני אסביר לכם למה זה לא נכון, כי סעיף 12 לא קשור ליום מרן.

12, לא. 11, כן.

גם 11 וגם 12 זה לא אותו פרק.

יש פה שאלה מהותית ושאלה של - - - , האם את הסעיף שמדבר על קיום פעולות וטקסים במוסדות המדינה לפי מה ששרים יקבעו, כל אחד בתחומו, רוצים לעשות כמשהו כללי יותר או להתייחס ליום הספציפי.

אני לא רוצה להגביל פה. שיאפשרו למשך כל השנה וכמובן גם ביום מרן.

אוקיי.

כמובן כפי שיקבעו השרים.

או במועדים אחרים ואז באמת לגבי היום – זה פחות מתאים להפנות, אז אני צריכה להגיד משהו כללי - - -

ולהחריג בסעיף 11 את משרד החינוך.

אולי כן יהיה יותר מתאים את הסעיף המפורט להכניס.

שרית, בסדר? נחריג אתכם בסעיף 11.

בסדר. רק שיהיה ברור שבמערכת החינוך לא יוקדש יום מיוחד.

זה מופיע בסעיף 10.

לא, זה מופיע כרגע שבשיקול דעת של מנהל מוסד החינוך. זה כן אפשרי.

טוב, אנחנו נצטרך לראות את הנוסח, בסדר?

לעניין הזה הקראתי נוסח שהוא בהמשך למה שאתם שלחתם – בבתי ספר לפי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך יוקדש זמן ללימוד פועלו וחזונו של הרב עובדיה יוסף. פה זה מופיע כרגע אלא אם תגידו שלא, בתוך הסעיף של יום הרב עובדיה יוסף. אפשר גם את זה להכניס כמשהו יותר פתוח בסעיף של הפעולות, במועד זה או במועד אחר.

אוקיי, גם אפשרות.

בסדר?

בסדר גמור.

אנחנו נבקש לראות את הנוסח. אני מניחה שהדיון הבא יתחיל עם הנוסח.

אנחנו חייבים לסיים.

את הפרק הזה, מלגות – משרד החינוך, בהמשך לשיח, יהיה רשאי להקצות, זה לא חובה –

מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד לשם מחקר בנושאים הקשורים לפועלו ולחזונו של הרב עובדיה יוסף לפי כללים שיקבע - - -

מרן.

אמרתי, אני בכל החוק אוסיף את זה.

שיקבע שר החינוך ובכפוף לתקציב ייעודי בהתאם לאמור בסעיף 13.

פה אנחנו רוצים גם להגיב, שמלגות הן בכפוף לתוספת תקציבית שצריכה להיות ממשרד האוצר, לא ממשאבי משרד החינוך.

בכפוף לתקציב ייעודי בהתאם לסעיף 13.

כשנגיע לסעיף 13 תצטרכו אם אתם מציעים, להוסיף שם משהו בסעיף 13 בהקשר הזה של התקציב למלגות.

אנחנו נציע איזשהו נוסח.

בסדר.

(ב) המשרד לשירותי דת רשאי להקצות מלגות לסטודנטים לשם מחקר בנושאים הקשורים לפועלו ולחזונו של הרב עובדיה יוסף, לפי כללים שייקבע השר.

לגבי מה שהערת קודם, ב-13 זה כבר כתוב ששר האוצר - - - הצעת תקציב כפי - - -

לא, אבל היא רוצה שההחלטה תהיה בידי שר החינוך.

היא רצתה את שר האוצר בנושא הזה. זה כתוב בסעיף הבא.

זה נכון, ב(א), אבל עוד לא קראנו.

גם ב-(ב) זה כתוב.

תמי, אנחנו צריכים לסיים. רק אני רוצה לגבי 12(ב) – "המשרד לשירותי דת רשאי להקצות מלגות לסטודנטים" – לאו דווקא לסטודנטים.

אם הם לומדים אז זה דרך משרד החינוך.

אבל הם לא סטודנטים. אברכים למשל לא סטודנטים.

יש תמיכות כלליות של המשרד שתומכות בכל מיני גורמים ופעילויות. פה מדברים על מלגות לצורך מחקר. מי שעוסק במחקר בדרך כלל זה תלמידים וסטודנטים. זה לא מלגות כלליות.

כן, אבל יש גם אברכים היום שעוסקים במחקרים. יש כוללים למחקר. יש כוללים שהם ספציפי לדברים האלו.

צריך לראות איך מגדירים את זה כדי שזה לא יהיה פתח לדברים - - -

ברגע שאת כותבת סטודנטים, אז נעלת כאילו רק אוכלוסייה מאוד מסוימת.

אוקיי, אז אני אבדוק אם יש איזושהי הגדרה. אני אחפש דרך לפתוח את זה יותר.

יש התייחסות? חנן? אני יודע שלישיבה הבאה אבל הוא כבר פה, אז אני נותן לו.

אני הייתי שמח להשתתף בישיבה הנוכחית, אך נבצר מבעדי. הגעתי רק לדקות האחרונות. עו"ד שרה גולד ייצגה אותי בנאמנות.

בהחלט.

אני בטוח. אני רק אחזור ואדגיש שתי נקודות שהבנתי שדובר עליהן, שחשובות לנו ואנחנו רואים בהן בעייתיות. הראשונה זה העניין של הקמת המרכז, שאנחנו לא חושבים שזה עניין שמתאים לחקיקה. לא נדרשת חקיקה. זה לא נמצא בתבניות חקיקה דומות וככל שאין קושי משפטי אפשר לעשות את זה בדרך של לכל היותר החלטת ממשלה, אולי אפילו פחות מכך, בסיכום בין המשרד ועיריית ירושלים.

הנקודה השנייה זה נושא התמיכות. אנחנו רואים בעייתיות רבה בהקדשת תמיכות ייעודיות לרב עובדיה יוסף לא לכשעצמו, אלא כרב ראשי שעד כה עמותות שהנציחו את זכרו נתמכו יחד עם כל שאר העמותות שהנציחו את זכרם של רבנים ראשיים שהלכו לעולמם, בתמיכות שמתקיימות כבר היום, והעמותות שמנציחות את הרב עובדיה יוסף מקבלות שם נתח נכבד מאוד, כ-30%–40% כבר כיום. אפשר להגדיל שם את התקציב אם יש צורך. אנחנו רואים בזה פגיעה בשוויון. כמובן שאני צריך לומר שככל שיש כוונה לאיזה תמיכה ייעודית לעמותה כזו או אחרת, זה דבר שאנחנו חושבים שהוא משהו עולה כדי מניעה משפטית מבחינתנו ואנחנו נבקש שזה לא יקרה.

אוקיי. אני רק רוצה לומר שאני גם הבעתי את דעתי ואמרתי את זה לשרה במשך הדיון, שעצם הצעת החוק היא בשביל לשבור את השוויון. אני מדבר כמציע החוק. אני לא מציע את החוק כדי להשוות את הרב עובדיה יוסף לרבנים הראשיים לישראל ולא מכוח זה שהוא היה רב ראשי אני מביא את החוק. אני מביא את החוק מכוח זה שהוא היה הרב עובדיה יוסף שהיה גם רב ראשי לישראל, לכן אני חושב שכן יש מקום לעשות את השינוי, אבל בסדר, אני שמעתי את מה שאמרתם ואנחנו נראה איך אנחנו - - -

הייתה פה הצעה שננסה לנסח אותה, שבסעיף של התמיכות היא לא עונה בדיוק על מה שאתם מעירים אבל היא כן לוקחת את זה בחשבון, שהתמיכות שייקבעו יהיו בהתחשב בתמיכות הכלליות שקיימות, אם קיימות בהקשר הזה, שבאמת הכוונה היא למצוא את הייחודיות שהיא מעבר לתמיכה במוסד שמנציח רב ראשי לשעבר ותוך מניעת כפל תמיכות. צריך אולי להכניס איזשהו מאפיין שייתן לזה ביטוי, שזה כאילו אישיות שעומדת בפני עצמה מעבר להיותה רב ראשי לשעבר.

טוב, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.