פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29

הוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי
לדיון בהצעות חוק תקיפה מינית על רקע לאומני
16/07/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי
לדיון בהצעות חוק תקיפה מינית על רקע לאומני
יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 13:30

הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, של ח"כ יוליה מלינובסקי

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

יוליה מלינובסקי
לילך סון הר מלך
עאידה תומא סלימאן

לילך וגנר - עו"ד, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן רוט - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

ישי שרון - עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית הארצית, משרד המשפטים

טלי פרידמן - עו"ד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

ידידיה אורון - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הביטחון

רפ"ק שירה קרואני ארד - קמ"ד טכנולוגיות ואח"מ, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פקד אוהד טופז - קצין ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי

פקד אורית דנין - ראש חוליית עבירות מין, המשרד לביטחון לאומי

אפרת ליפשיץ פרקש - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

נועם פרייס - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

שי גליק - מנכ"ל בצלמו, זכויות אדם ברוח יהודית

שרית דמרי דבוש - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מאיה אברבאום - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

הילה נויבך - עו"ד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

מורן מימוני - מנהלת שותפה של המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

מירי פרנקל שור
איילת לוי נחום

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, פ/715/25 כ/970

צוהריים טובים. אני מזכיר שאנחנו כאן בוועדה המשותפת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי יחד עם הוועדה לביטחון לאומי בראשותי. אנחנו דנים כאן בהצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני. לא מזמן אישרנו את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה והיא עברה קריאה ראשונה. היא חוזרת אלינו לכאן להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להבהיר – אני מקווה שזה בסדר מבחינת הייעוץ המשפטי – שהשינוי העיקרי מהפעם הקודמת הוא הוספת סעיף נוסף להצעת החוק שזה מה שאנחנו רוצים לעשות אבל אנחנו נעבור על כל הצעת החוק כדי שבאמת אפשר יהיה להעביר אותה.

מילות פתיחה למציעה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מודעת לביקורת ואני שומעת את הביקורת. ברשותך, ביום ששי ניהלנו שיחה עם מרכזי הסיוע. אני מבינה שזה בא ממקום נקי לחלוטין מבחינת הדאגות והחששות. אין לי ספק שזה בא מאיזושהי התנהלות לא בתום לב או מאיזה שהם מניעים זרים. בזה אני בטוחה. יחד עם זאת, אסור לנו לטמון את הראש בחול. כל היושבים בחדר, אנחנו לא נשקר לעצמנו, אנחנו לא נספר סיפורים על העולם היפה והטהור כי הוא לא כזה. כולנו מכירים את המקרים ומכירים את חוקי המלחמה, לצערי הרב, ובחוקי המלחמה, במיוחד באזורי החיכוך, נשים או פגיעה מינית לצערי זה חלק מהתופעה.

אני גם מכירה ומודעת לכך שזה מאד מאוד לא פוליטיקלי קורקט. אני יודעת את זה. אני מודעת לזה. יחד עם זאת, אני לא מוכנה לסבול מצב שאנחנו לא שמים את זה במרכז השולחן. אילו הייתם אומרים לי שלא נדבר על זה, לא נטפל בזה, זה לא קיים ואיכשהו זה ייעלם – הייתי אומרת אוקיי, יכול להיות, אבל זה לא המצב.

בהצעת החוק קרו ארבעה דברים. קודם כל, אני מכירה את ההתנגדויות, אני יודעת את הפרשנויות ואני מבינה שזה מעמדה מקצועית מאוד מאוד טהורה ולא שום דבר אחר אבל עדיין לפעמים צריך לשים את הדברים כפי שהם בצורה מכוערת. אנחנו הסכמנו – ואני הסכמתי, הייתי הולכת עוד יותר רחוק כי אני רציתי לעשות שינוי בהגדרה של חוק הטרור ולהכניס את המשפט לרבות פגיעה מינית, אחרי המילה פגיעה בגוף – לסוג של ריכוך ללכת לסעיף אחר ואנחנו מדברים על סעיף 37(א) שם אנחנו אומרים "לרבות עבירות מין". זאת אומרת, מבחינתי זה ריכוך. אנחנו אומרים את זה כי בעיניי עבירות מין היא סוגיה נפרדת מעבירות אחרות למרות שגם היא פגיעה בגוף.

דבר נוסף שעשינו הוא הגדרה על פי חוק העונשין האומרת מה זה עבירות מין ועל מה זה יחול.

דבר נוסף שעשינו הוא הגדרת הסיפור של ההטרדות המיניות. זאת אומרת, הלכנו על רף גבוה ושם הכנסנו את המילים עבירות מין כקבוצה נפרדת של עבירות, הגדרנו אותן, הלכנו על חוק הטרדות והגדרנו שאם זה נעשה או יקרה על רקע גזעני – וכפי שהוסבר לנו על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת וגם של הפרקליטות שבתוך הגזענות נכללת בפנים גם לאומנות – זה ייתן הגנה ויעלה את הרף, אם ההטרדות מיניות יהיו גם על רגע גזעני/לאומני.

יש חידוש נוסף בחוק והוא חובת דיווח. בעיניי ברגע שאנחנו ככנסת אומרים שזה קיים, אנחנו נאלץ את רשויות החוק – פרקליטות ומשטרת ישראל – לשים על זה דגש. הדיווח הוא כלי שלנו לדרוש מהמערכת תשובות כי עד עכשיו הבעיה הייתה שאף אחד פשוט לא ידע ולא ידעו כי אף פעם זה לא היה משהו שניסו לספור אותו. כל הזמן אמרו לי שאין תופעה כזאת וזאת מאחר שאין להם נתונים, ולמה אין להם נתונים? כי הם לא מתייחסים לזה.

הכנסנו כאן משהו וצריך לחשוב לגבי משטרה - אם לגבי הפרקליטות ברור איך זה יהיה – לגבי התלונות. כפי שהבנו בדיונים הקודמים, לא לוקחים את זה בחשבון.

זה לא מסווג.

לא מתייחסים לזה.

לגבי חובת הדיווח, על משטרת ישראל לשאול את השאלה הזאת או לפחות לחשוב על השאלה. אני לא אומרת שהיום כל תקיפה מינית על ידי לאום אחד את הלאום השני או הטרדה מינית, זה לגמרי לאומני. אני פונה ואומרת לכולם שתיזהרו משימוש לא ראוי ופוגעני כי בסוף יש את דיני הראיות. גם על המתלוננות יש אחריות ואגב, זה בכל מקום ובכל מצב. אני גם רוצה להבהיר ולהסביר - כדי שאפילו לא תעלה כאן שאלה – שזה יחול על כל הצדדים. חלילה, שלא יגידו שזה רק ערבי כלפי יהודייה או יהודי כלפי ערבייה. לא. זה יחול על כולם כי מבחינתי פגיעה באישה זה הדבר הכי חמור שיכול להיות. אגב, זה יחול גם על גברים. לאחרונה, בעקבות החוק הזה, קיבלתי לאחרונה תלונות ונאמר לי שהגברים מתביישים להתלונן, לא נעים להם, אבל גם זה קיים. זאת אומרת, זה ייתן הגנה והכרה בהרבה מאוד אנשים.

דבר אחרון שלא היה בנוסח - הוא היה בנוסח וירד ממנו אבל אנחנו התייחסנו בדברי ההסבר של היועצת המשפטית. היא התייחסה לזה בפירוש כדי שלא יטענו כאן איזה שהן טענות – זה נושא ההכרה. סעיף 5. "מי שנפגע מתקיפה מינית על רקע לאומני, יראו בו כנפגע פעולות איבה לעניין חוק תגמולים לנפגעים פעולות איבה". נאמר לי שזה בעצם קיים בחקיקה, במשתמע, בעקיפין, בצורה כזו או אחרת אבל אדוני היושב ראש, גם אם זה קיים, לפעמים צריכה להיות אמירה. הסעיף הזה לא היה בנוסח שעבר בוועדת שרים לחקיקה. גם אם זה קיים כך או כך, משמאל או מימין או בצורה כזו או אחרת, לי חשוב – וביקשתי להכניס את זה שוב לנוסח – שזה ייאמר בצורה יותר ברורה. חד משמעית. אם זה קיים, זה לא מפריע ואז זה יהיה כתוב פעמיים, ואם זה לא קיים או שלמישהו יש שאלות או ספקות או איזושהי אי הבנה, אנחנו מבהירים את זה. אם זה קיים ואנחנו שמים את הסעיף הזה, זה לא פוגע בשום דבר כי אומרים שזה קיים ואני סומכת על אנשי המקצוע, ואם לא, אז ההבהרה הזאת היא חשובה גם כאמירה דקלרטיבית. החוק הזה, בסופו של דבר יש לו גם איזושהי משמעות מאוד הצהרתית.

אני כמובן אשמח לשמוע התייחסויות ולשמוע הערות. כאמור, הוספתי את סעיף 5 שהיה בנוסח – זה החידוש שביקשתי להכניס – ואני מאוד מקווה שאנחנו כוועדה נסכים עליו. אני מקווה מאוד שגם נוכל לשכנע את ועדת שרים לחקיקה שביקשה להעביר אליה את החוק הזה לפני קריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מקווה שנספיק להעביר את החוק הזה עד סוף המושב.

אני אשמח מאוד גם להציג אותו בקריאה שנייה ושלישית. בהחלט. חוק ראוי.

על כך אני סופגת ביקורת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה שתוקפים אותי. הכול בסדר. אני חיה עם זה בשלום. לכל יפי הנפש, חבר'ה, אני אחיה עם זה בשלום. שאלו אותי עד כמה אני מכירה את הנושא והסברתי שאני מכירה אותו שש שנים.

תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך ששותפה להצעת החוק.

אני מסכימה לכל מה שיוליה אמרה. התוספת של סעיף 5 לכך שתהיה הכרה לעניין תגמולים, זה משהו שהוא חשוב מאוד. דרך אגב, הדיווח של משרד הביטחון על כל התיקים שנפתחים בנושא הזה. אלה שני דברים שהיה מאוד מאוד חשוב לדייק אותם. בסך הכול, בלי לדעת מה יוליה אמרה, אני לחלוטין תומכת ומסכימה. אני יודעת שהכול נעשה בצורה מאוד מדויקת ועם הרבה בירורים.

אני רק רוצה להקריא משהו. בשנת 2003 מרגריטה לוי בת ה-23, חיילת משוחררת ששירתה כטכנאית בחיל האוויר, יצאה מביתה שבאשדוד לאילת. היא תכננה לעבוד שם כמלצרית לפני שתתחיל את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך תוכניותיה נגדעו באיבן. לאחר ארבעה ימים בלבד, היא נאנסה ונרצחה. גופתה נמצאה בפארק ציבורי כשהיא עטופה בשמיכה, קשורה בכבלים ומגבת מגועלת בדם עוטפת את ראשה. על גופה נמצאו סימני אלימות קשים.

מה קרה? מה? זכותי. סליחה, אני יכולה לדבר על מה שאני רוצה גם אם זה לא נוח לך.

אתמול הוגשה הצהרת תובע נגד הנאשם שזוהה לאחר 20 דגימות DNA. לא תשמעו את הפמיניסטיות זועקות כי שמו של הרוצח הוא סמי אבו אל האסל.

זהו. את זה רציתי להגיד. אני אמרתי את שלי. אני יודעת שכשאנחנו אומרים דברים זה מסוכן אבל אנשים אחרים יכולים להגיד דברים.

אני רוצה לומר משהו. דרך אגב, אני גם לא שמעתי אותן מזדעקות. שמעתי את ארגוני הנשים, הארגון לתקיפה מינית, והן בחרו באופן מאוד מובהק להביא את עמדתם דרך מכתב של אחת מהנפגעות כאשר במפורש נאמר שם שזה היה ניסיון – בהגדרה – מול יהודייה והם בוחרים להביא את המכתב שלה ולא באמת את הקול של התופעה, שדרך אגב אין חולק עליה. ישבה כאן מירב בן ארי שאמרה שמי שמנסה להעלים את התופעה הזאת ולהגיד שהיא לא קיימת, הוא בעיקר עובד על עצמו.

יש כאן תופעה ואנחנו לא נשתיק אותה ולא נאפשר השתקה שלה למרות שיש מי שבאופן מאוד מאוד מגמתי מנסה להשתיק את התופעה הזאת. אנחנו נדאג לכך שהקול הזה יישמע. העולם יודע להכיר בזה כפשע מלחמה, ידע להגיד שיש תופעה כזאת, ידע לאכוף אותה, ידע להתנגד אליה, ידע להסביר אותה, להגיד שיש כאן באמת ניסיון לבזות ולהצהיר איזשהו ניצחון, חולני בעיניי, ואנחנו לא נאפשר שהדבר הזה יקרה, לא במשמרת שלנו.

באמת, יוליה, אני לא חושבת שתצליחי להבין כמה אני מודה לך על זה שבזמנים כאלה ואני יודעת שזה היה כמעט בלתי אפשרי לעמוד מול מציאויות בלתי אפשריות, שזה היה כל כך לא פופוליסטי לעמוד מול כל האנשים שלך לפעמים, ולהיאבק על הדבר הזה הכול כך צודק וכל כך מוסרי כלפי העם שלנו וכל כך מוסרי כלפי הנשים. תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, התייחסויות.

אפשר להקריא את הנוסח.

בבקשה.

הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

1. תיקון חוק המאבק בטרור

בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, בסעיף 37(א), ברישה, אחרי "העובר עבירה" יבוא "ובכלל זה עבירת מין לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין".

2. תיקון חוק העונשין

בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסעיף 144ו(ב), בהגדרה "עבירה", במקום "ועבירה" יבוא "עבירה", ואחרי "בפרק ט' סימן ד'" יבוא "ועבירת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998".

3. תיקון חוק למניעת הטרדה מינית

בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בסעיף 6(ב), אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ובשל הטרדה מינית, או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות – כפל הסכום האמור", ובסופו יבוא:

""גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין".

4. דיווח לכנסת

(1) פרקליט המדינה ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בסוף חודש פברואר של כל שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים של עבירת מין או עבירת הטרדה מינית ממניע של גזענות לפי סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין, כנוסחו בחוק זה, או בתיקים של עבירת מין שהיא מעשה טרור.

(2) המפקח הכללי של משטרת ישראל ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בסוף חודש שפברואר של כל שנה, על מספר תיקי החקירות שנפתחו בשנה שקדמה לה בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת הטרדה מינית ממניע של גזענות לפי סעיף 144ו(ב) לחוק העונשין או בחשד לביצוע עבירת מין שהיא מעשה טרור.

(3) בסעיף זה –

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977.

מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

"עבירת הטרדה מינית" – עבירת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק למניעת ההטרדה מינית.

"עבירת מין" – עבירת מין לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין.

5. תגמולים לנפגעי עבירת תקיפה מינית על רקע לאומני

מי שנפגע מתקיפה מינית על רקע לאומני, יראו בו כנפגע פעולות איבה לעניין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

תודה רבה. התייחסויות. משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי.

לעניין סעיף הדיווחים. בסוף הוסכם על כך שמשטרת ישראל תעביר דיווחים ביחס למספר תיקי החקירות. עם זאת, אנחנו מבינים שהצורך הזה נובע מתוך הרצון של הוועדה לעורר תשומת לב במשטרת ישראל, לראות שבאמת הדבר הזה קורה, אבל אנחנו חושבים שראוי שהדבר הזה יהיה תחום למספר שנים כפי שקורה בחוקים אחרים בהם אנחנו מתבקשים להעביר דיווחים. אם מטרת הדיווח היא בסופו של דבר לראות שמשטרת ישראל עובדת נכון ועובדת מתאים - - -

למה?

מבחינתנו, איך שאנחנו רואים את הדברים, זה מתאים למטרת הדיווח. זאת אומרת, אם מטרת הדיווח היא לדאוג לכך שתיקון החקיקה, הסעיפים בו, מטרתו של החוק הוטמעה, אז נדמה שיש לבחון את זה על פני מספר מסוים של שנים ולראות שזה באמת הוטמע בארגון ומכאן והלאה אין צורך - - -

מבקשים דיווח על כל שנה שקדמה לה.

אז אנחנו נראה מגמה.

ככל שאחר כך אנחנו נראה שחס וחלילה הנתונים לא מוצאים חן בעיני הוועדה, זאת אומרת, אין הסברים נכונים וכדומה - - -

זה לא שאנחנו מחפשים נתונים. השאלה מה הם הנתונים ואחר כך לפי הנתונים שהתקבלו צריך לראות מה קורה. הוועדה לא מחפשת איזשהו נתון.

כמו שאנחנו מבינים את מטרת סעיף הדיווחים, המטרה היא לראות שתיקון החקיקה הוטמע בתוך הארגון.

לא. לא רק זה.

להבין מה המצב הקיים.

מטרת הדיווח היא כדי שאנחנו נוכל לעקוב בסופו של דבר האם אנחנו נדרשים לתת המלצות לפעולות נוספות. זה בדיוק כמו בתאונות דרכים. אם אנחנו רואים מגמה של עלייה בעשור או בחמש שנים, אנחנו יודעים לבוא ולנסות לאפיין מה הסיבות ולהמליץ על הדרך להתגבר על זה. אותו הדבר גם כאן. אנחנו רוצים להכיר את התופעה, ללמוד אותה, להבין לאורך שנים ולא מוגבל ולדעת מה היקף התופעה והאם נקטנו בכל הצעדים הנדרשים כדי שזה לא יקרה.

יתרה מזאת. אני חושבת שבדיווח של המשטרה הייתי רוצה לראות פיזור גיאוגרפי. לא רק את המספרים אלא פיזור גיאוגרפי, היכן האזורים, היכן יש לנו בעיה כי אז נוכל לתת לזה תרופות.

לחלוטין.

דווקא בדיווח של הפרקליטות זה יותר קל כי אני מאמינה שיהיה הבדל די רציני בין הדיווח של המשטרה לדיווח של הפרקליטות כי שם אני מאמינה שיהיו תיקים בודדים. אגב, מה שכן חסר כאן זה מספר תלונות. החקירה היא תלונה?

כן. הסברנו את זה בדיונים הקודמים ואני אשוב ואסביר. למעשה תיק החקירה הוא הנתון שיש בידי משטרת ישראל למסור ביחס לתופעה.

ואם אתם החלטתם לא לפתוח בחקירה?

הסיבה היחידה שמשטרת ישראל תחליט לא לפתוח בחקירה היא אם אין עבירה.

לא, סליחה. לא מצאנו את החשוד.

אבל אז זה נרשם כתיק והוא יהיה כחלק מהדיווח. זה תיק שנפתח אבל הוא נפתח מסיבה אחרת.

גנבו ממישהו משהו ואז אחר כך סוגרים את התיק בטענה שלא מצאתם את הגנב.

התיק הזה הוא חלק מהסטטיסטיקה.

הוא חלק מהסטטיסטיקה?

כן.

זאת אומרת, הדבר היחיד שלא יהיה חלק מהסטטיסטיקה זה אם משטרת ישראל החליטה שלא היה שם כלום וסגרה את התיק כי אין סיבה.

כן.

בסגירת תיקים התיק נרשם אבל כותבים שנסגר. ברגע שיש תלונה, המשטרה חייבת לקבל את התלונה, לרשום אותה, לחקור ולהחליט.

נכון.

אני רוצה שגם התיקים שהם סוגרים יהיו.

כל תיקי החקירה יהיו בסטטיסטיקה. כל תיק חקירה שנפתח או שנסגר יהיה חלק מהסטטיסטיקה שהוועדה תקבל.

כל התלונות בסוף נכנסות.

כל התלונות שסווגו כתלונות על רקע לאומני, על עבירות מין על רקע לאומני, יגיעו לוועדה.

השאלה איך יסווגו. איך תדעו שזה על רקע לאומני.

לפי מספר התיק.

אולי כדאי שאתחיל להעיר את ההערות שלי.

בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. אני שואלת על שלב יותר מקדים. ידוע לי שהנושא של תקיפה ועבירות מין הוא נושא מאוד רגיש והוא נושא שעסקתי בו שנים רבות ואני מכירה אותו לעומק. אני חושבת שאין אחד שיכול לתת אפילו צל של הבנה לעבירה מסוג זה. מי שעובר את העבירה הזו, לא חשוב לי אם הוא ערבי או אם הוא יהודי או אם הוא אמריקאי, מי שיהיה, מי שעובר את העבירה הזאת בעיניי הוא אדם נאלח והוא צריך לקבל את העונש המגיע לו בגין העבירה הזאת.

לאחר שאמרתי את הדברים האלה אני אומרת שאני חושבת שבעיקר אלה נשים אבל אנחנו יודעים שבחלק מהמקרים גם הגברים וילדים הם קורבנות העבירות האלה. אני חושבת שכל מי שנחשף לעבירה כזו ונפל כקורבן לעבירה מסוג זה, מגיע לו או לה את התמיכה, את הסיוע, את השירות ואת הפיצוי המתאים ואין אני יכולה לדרג את הסבל או את ההיררכיה של הפגיעה לפי מי הוא הפוגע. לצערי הרב החוק הזה אכן עושה את זה. החוק הזה עושה היררכיה בסבל של הנפגעות או הנפגעים מתקיפה כזו ונותן מדרג. אני לא חושבת שמישהו יכול לעשות הערכה מסוג זה על סמך מי הוא התוקף במיוחד שבחוק הקיים היום, חוק המאבק בטרור - שאני רואה בו חוק דרקוני, חוק דורסני ואני לא כל כך אוהבת אותו אבל הוא קיים - קיים הסעיף הזה ולא צריך תיקונים. החוק קיים, הוא מאפשר ענישה מרבית, הוא דרקוני, הוא קשה, אפשר להשתמש בו.

השאלה האמיתית שלי היא איך יקבעו שהתלונה או הפגיעה הייתה על רקע לאומני או אפילו גזעני. אני יודעת שיש מחקרים רבים בעולם ואפילו יש מחקרים אקדמאיים שנעשו בארצות הברית על העניין של תקיפות כאלה בין אפרו אמריקנים לבין הלבנים. המחקרים האלה מעידים שמה שנתפס כעבירה ופגיעה מינית על ידי מישהו מהגזע השני, יכול לא להיתפס כך אם זה בא מאותן הערות, אותן התנהגויות. אם הם באים מאותו גזע, הם לא נתפסים כפגיעה או כהטרדה אבל אם הם באים מהצד השני, ישר חושבים. זה בנוי על שסעים בתוך החברה, זה בנוי על מטענים, זה בנוי על דעות קדומות.

לכן מאוד חשוב לי לשמוע איך המשטרה תסווג, מה הקריטריונים שייתנו לה לסווג את זה כפגיעה על רקע טרור או פגיעה על רקע גזעני כזה.

השאלה השנייה היא האם זה דו צדדי.

בוודאי.

אני אמרתי את זה.

הובהר מראש.

בסדר. לא הייתי כאן.

חשוב לי מאוד לשמוע את זה וחשוב לי גם לשמוע למה נעשית היררכיה ומיון לסבל של הנפגעות על ידי הפיצוי עצמו. כלומר, מי שנפגעה מתקיפה או פגיעה מינית – נפגעה, לא חשוב לה מי הפוגע, להיפך - זה לא משנה אם היא סובלת יותר או סובלת פחות. אני חייבת לומר שאמנם הסעיף היה כתוב בצורה יותר בוטה ויותר מעידה על ההיררכיה הזו שנעשית.

את פספסת את דבריי.

מה לעשות. כשעוברים מוועדה לוועדה, זה קורה. את יודעת כמה חשוב לי הנושא הזה.

הכול בסדר. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

אני רוצה להגיד לכם חברותיי חברות הכנסת ולכם מכובדיי שגזענות לא באה לידי ביטוי רק בפעולות פליליות כאלה. לצערי הרב שמעתי הבוקר אמירה גזענית של יהודי שבא ואמר שהוא מאוד שמח ש-שישה מיליון אשכנזים נשרפו בשואה. יהודי אומר דבר כזה. בלתי נסבל. זאת גזענות. שנכניס את הדברים לפרופורציות.

לצערי גזענות היא דרך חשיבה. היא לא נעצרת בסוג אחד.

אני רק נתתי את זה כדוגמה שהגזענות קיימת בכל כך הרבה מקומות.

מכובדיי, התייחסויות.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אני מבקשת להגיד שאנחנו לא מתנצלות על כך שהבאנו קול של נפגעת שביקשה שקולה יישמע כאן בנושא הזה.

זה מגמתי.

בחרנו להקריא דווקא את דבריה של הנפגעת מגן הסוס משום שעלו בוועדה קולות אחרים שדיברו בשמה. היה חשוב לנו להביא את הדברים שלה.

אני אוסיף שמאז הפרסומים בעניין הצעת החוק קיבלנו פניות רבות מנפגעות ונפגעים שהשורה התחתונה שלהם היא הפגיעה שלנו נחשבת פחות. לכנסת, לבית הזה, יש אחריות במסרים שעוברים לציבור בכלל ולנפגעות ולנפגעים בפרט. יש סיבה שהמדרג היחיד שקיים בחוק ביחס לזהות פוגע בעבירות מין הוא פגיעה במשפחה. הסיבה היא שטראומה מושפעת מאוד מיחסי קרבה. ככל שהפוגע יותר קרוב, כך הנזק הנפשי והתפקודי גדול יותר.

אנחנו מברכות על כך שהוועדה עוסקת בעבירות מין אבל ראוי היה לעסוק בהצעות חוק, בצעדים שיוכלו לעזור לנפגעות ולנפגעים ולא ללכת דווקא על חוק שיגרום לכאב נוסף. כמו שנאמר כאן גם בדיונים הקודמים, אפשר ורצוי להשתמש בחוק הקיים במקרים המתאימים. הניסוח של החוק המיוחד גורם לתחושה של מדרג ושל זילות ופוגע בנפגעות ובנפגעים רבים.

תודה רבה. התייחסות חשובה.

לפני שאני אתייחס, אני רק רוצה להעיר לחברת הכנסת סון הר מלך שהקריאה את הכתבה העיתונאית בנוגע למרגריטה לוי. אין אינדיקציה שמדובר ברצח ואונס - שהם מזעזעים מאוד - על רקע לאומני. אגב, אני רואה הרבה מקרי רצח וגם מקרי אונס והם מזעזעים. אלה תיקים נוראיים, הפגיעות הן איומות, כמובן כאשר מדובר ברצח כאשר מדובר כאן בזכות לחיים. אני רק אומרת שלמיטב ידיעתי אין בתיק הקונקרטי הזה אינדיקציה לכך שהוא נעשה על רקע לאומני ולכן זה מדאיג אותי.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי אמרה שאנחנו לא באים ליצור מצב שבו כל פעם שיהיה לנו פוגע מלאום אחד שביצע עבירה כלפי לאום אחר, באופן אוטומטי לקפוץ למסקנה הזאת שמדובר ברקע לאומני. מאוד מאוד חשוב להזהיר את עצמנו בגלל שהנטיות לפי המחקרים - שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן דיברה עליהם והם נכונים – מראים שיש נטייה טבעית לקפוץ למסקנה כזאת במקרים כאלה. לכן צריך מאוד להיזהר, לעשות את החקירה כמו שצריך. הדברים האלה נאמרו במסגרת הצעת החוק הזאת ולא בכדי. לכן צריך להעמיד דברים על דיוקם.

אבל איך נבטיח לעצמנו שזה לא יקרה?

תנו לה לסיים. אתן לכם זמן לשאול אבל תנו לי להקשיב.

אולי אני אענה למה שהטריד את חברת הכנסת תומא סלימאן. לדעתי זה יותר נוגע לתיקון של הטרדה מינית וזה פחות רלוונטי בהקשר של מעשה טרור.

יש לי הערות שנוגעות לגופו של עניין. בתיקון לחוק המאבק בטרור אנחנו הכנסנו את כלל עבירות המין לפי סימן ה' לפרק י'. שם נכללות כל עבירות המין. השאלה אם אין מקום לדייק אותן. עבירות מין במשפחה, למיטב ידיעתי הן לא רלוונטיות בהקשר הספציפי הזה. יש עוד עבירות שהן פשוט לא רלוונטיות. היינו שמחים אם היה אפשר לדייק את זה בדיוק לעבירות מין חמורות שחברת הכנסת מלינובסקי דיברה עליהן.

תחזרי על זה. זה מאוד חשוב שמירי תשמע. זה תיקון מאוד רציני.

זה לא תיקון רציני, רק לדייק את עבירות המין. בסעיף 37 הפנינו לכלל עבירות המין לפי סעיף ה' לפרק י' והיינו שמחות לדייק את זה לעבירות הרלוונטיות כמו אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה.

נעבור על כל העבירות.

לא כל העבירות.

נעבור על העבירות ונראה מה רלוונטי ומה לא.

כן. לדייק את זה כי בסימן עבירות המין יש הרבה עבירות שהן פשוט אל רלוונטיות בהקשר הספציפי הזה. נתתי את הדוגמה של עבירות מין במשפחה. יש גם את המטפל הנפשי. זה לא רלוונטי. כאשר מפנים לכלל עבירות המין, בעינינו עדיף לדייק.

לדייק את הנוסח.

כן. זאת לא הערה שתיקח לנו הרבה זמן. נשב ונדייק את העבירות הרלוונטיות מבחינת חברת הכנסת מלינובסקי.

אפשר להשאיר את זה ליועצים המשפטיים כדי לדייק את זה?

לא, אנחנו צריכים לעשות את העבודה ולהביא את זה לאישור הוועדה. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה. זה לא עניין של משיכת קולמוס. צריך יותר לדייק את זה.

יש בזה צורך?

אני צריכה לבדוק את זה. זאת הערה שנשמעת כאן עכשיו לראשונה.

כתבנו.

על פני הדברים נראה שנכון יותר לדייק אבל אי אפשר לעשות את זה תוך כדי תנועה.

אני זוכרת שאני בזמנו – כאשר עלו שאלות משפטיות כאלו ואני כיושבת ראש הוועדה הסכמתי להן קודם לכן – הייתי מסמיכה את היועצת המשפטית או את הייעוץ המשפטי של הוועדה לדייק את הנוסח על פי הנחיות שלי. זה לשיקול דעתך היושב ראש. מירי, אני בעצמי עשיתי את זה.

אנחנו מכירים את הפרקטיקה הזאת אבל זה עניין מהותי. אנחנו יכולים לעשות את זה, אין שום בעיה, אבל זה לא עניין של הסמכה.

חוץ מזה, בסופו של דבר מקריאים את הנוסח ומצביעים עליו.

מצביעים על העבירות, אילו עבירות תיכללנה בסופו של דבר בסעיף 37. אני חושבת שיש מקום לדייק. אם צריך לבחון את זה, אנחנו יכולים להכין את זה עד מחר.

עוד הערה לגבי סעיפי הדיווח. עד כמה שידוע לי בדרך כלל מפנים את הדיווח לשרים ולא לפרקליט המדינה או למפכ"ל המשטרה.

זה כבר היה לנו.

מאבק בכלי נשק בלתי חוקיים.

את ביטוחה שלא קבענו שר המשפטים והשר לביטחון לאומי?

לא. בדקנו את זה.

אני יכולה לבדוק את זה שוב.

אני אבדוק את זה שוב.

לגבי התקופה. בחוק המאבק בטרור, בסעיף 99, יש דיווחים שנתיים שמגיעים לוועדת חוקה. אני באמת תוהה האם הוועדה רוצה שהדיווח הזה על הנושא הספציפי הזה – שוב, לטעמנו לא מדובר בדיווחים על מקרים רבים ועד כה, כמו שאמרנו, לא מצאנו מקרה אחד בו הוכח מעשה טרור - השאלה אם באמת צריך לעשות דיווח כזה לאורך שנים רבות קדימה ולא לתחום אותו לתקופה, אפילו משמעותית, שהוועדה תוכל לבחון את המצב ולראות האם הנתונים מלמדים על איזושהי הפקת לקחים שצריכה להיעשות באיזשהו כיוון והרי לשם כך נועד הדיווח. למשל בסחיטת דמי חסות, יש תיקון לחוק העונשי שהוא תיקון חדשני לעבירה חדשה שהיא לא הוראת שעה אלא היא הוראת קבע ועשינו דיווח ל-10 שנים כי יש גבול גם לכמה אפשר לדווח. אני מסכימה עם משטרת ישראל שדיווחים מעצם טבעם צריכים להיות, גם אם זו תקופה משמעותית, קצובים בשנים.

לגבי חוק התגמולים. אני אשמח לקבל את ההתייחסות. אני מזכירה שהחלטת ועדת שרים היא שזה יחזור לפני קריאה שנייה ושלישית לוועדת שרים. אנחנו לא קיבלנו אור ירוק לתיקון חוק התגמולים.

אני קיבלתי אור ירוק.

מהשרים?

כן.

אנחנו לא יכולים להגיד את זה. נשמח לשמוע מביטחון לאומי.

אתם צריכים זמן.

רגע. זה לא תיקון חוק התגמולים. את אמרת לי כל הזמן שזה כבר קיים.

לא. אנחנו לא הגורמים הרלוונטיים. הגורמים הרלוונטיים מביטוח לאומי אמרו - - -

את אמרת לי בדיון - - -

לא אני.

סליחה, אני טעיתי. אני ביררתי את הנושא הזה. נאמר לי שזה קיים ואין צורך. אם זה קיים ואין צורך, אז יהיה כתוב פעמיים. זה לא מזיק.

לפעמים זה כן מזיק לכתוב כי אז זה יוצר פרשנות אחרת אבל אני אשמח שביטוח לאומי יתייחס.

למה ביטוח לאומי?

מי שאחראי על החוק הזה, זה ביטוח לאומי.

משרד הביטחון.

נמצא כאן נציג משרד הביטחון?

בדיון הקודם הם לא היו.

ניתן לנציג משרד הביטחון להגיע את עמדתו.

אדוני היושב ראש, אני סגן בכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון. אני הרשות המאשרת לנפגעי פעולות איבה מכוח סעיף 10 לחוק התגמולים. מבחינתי הסעיף מיותר. הוא בהחלט קיים היום בחוק וגם ההחלטות שניתנות בתיקים האלה, ניתנות מכוח אותו חוק, מכוח אותו סעיף. אם רוצים לשים אותו כסעיף מיותר, כסעיף דקלרטיבי כפי שציינה חברת הכנסת, אין התנגדות אלא שאני פשוט חושב שהוא מיותר.

למה אתה חושב כך?

כיוון שהחוק הקיים היום מכסה את כל האירועים האלה.

גם במציאות אין לו שום רלוונטיות.

אדוני, אתה אמרת עכשיו דבר חשוב. מה שאני טענתי קיים בפועל.

נכון.

זה קורה בפועל.

נכון.

ואם יהיה כתוב את זה בחוק, זה מה שנקרא פעמיים כי טוב. הוא לא גורם נזק.

בעיניי הוא לא גורם נזק. אולי משרד המשפטים יציג עמדה אחרת אבל מבחינתי אין בו צורך.

אני חייבת לענות לעאידה.

לא. רגע. אני אתן לך לענות. לא נשאיר את זה בסימן שאלה.

הלשכה המשפטית בביטוח לאומי. אנחנו מחויבים להחלטת ועדת שרים שכרגע לא כוללת את הסעיף הזה. לנו יש חשש. משרד הביטחון הוא הרשות המאשרת ורק אחרי שהרשות מאשרת זה מגיע אלינו. תמיד החשש שלנו הוא שזה עלול להשתמע כמשהו מצמצם כי למה דווקא התקיפה המינית בלבד הוכנסה ולא משהו אחר, ואז אם מכלל ה-כן שומעים את ה-לאו. זה החשש שלנו. שוב, כמובן הרשות המאשרת היא משרד הביטחון ואנחנו פועלים בהתאם לאישור שלו וכמובן בהתאם להחלטת ועדת שרים כאשר כרגע אין לנו הוראה אחרת שמאשרת את הנוסח הזה.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית בישראל. בהמשך לדבריי בדיון הקודם, לאחר ששמענו ושקלנו את הדברים, אנחנו מתנגדים להצעת החוק כפי שהיא. דברי ההסבר והדברים שנאמרו בדיונים גם כאן וגם בוועדת השרים, למעשה מבהירים שאותן תפיסות גזעניות ופסולות עומדות מאחוריה. אני לא אומרת שכל מי שתומך הוא גזען, ממש לא זו כוונתי, אבל ללא ספק עומדים מאחוריה כוחות שזו תפיסת עולמם ואותה מנסים לקדם בדרכים שונות. אני מדברת בעיקר על הדרה וביזוי של האוכלוסייה הערבית בישראל. לצערי זאת לא יותר מעוד אחת מהדרכים, הפעם על חשבון השורדים והשורדות, להשיג את המטרות האלה.

וזה למרות שהמציעה אמרה שזה נכון לכל הכיוונים.

קראתי את הפרוטוקולים, את הדברים שנאמרו בוועדת השרים. קראתי את דברי ההסבר לחוק ואני גם שומעת כאן את הדברים שנאמרים. אני גם סייגתי את דבריי ואני אומרת שהדברים לא נאמרים באופן גורף אבל ללא ספק עומדים מאחורי זה גם כוחות כאלה. החשש, כפי שהביע גם משרד המשפטים וגם חברת הכנסת תומא סלימאן, הוא שבאמת ייעשה כאן, בחוק הזה, שימוש מאוד בעייתי.

התייחסות ממש בקצרה לעניין הבינלאומי, לעניין המשפט הבינלאומי כי הדברים נאמרים בכל אחת מהישיבות כאיזושהי סיסמה וכן חשוב לי להתייחס. בהצהרה של מועצת הביטחון של האו"מ – אני חייבת להגיד שאני שמחה שחברת הכנסת סון הר מלך מציינת לשבח החלטות בינלאומיות בפורומים כאלה אבל אני חושבת שהקריאה שלה כאן הייתה קצת מגמתית – כאשר קוראים אותה, ההצהרה מדברת על טקטיקת מלחמה, על מה שמכוון, מאורגן, מתוכנן ובנוסף היא מדברת על יישום שוויוני. הדברים חשובים לצורך ההבנה ומי שרוצה, כמובן מוזמן לעיין בהצהרה שהיא מאוד קצרה וכתובה באנגלית פשוטה. תודה.

הוא גם מתורגמת.

עדיין עוד לא הבנתי מה זה טקטיקת מלחמה. איזו טקטיקת מלחמה? זה יכלו את כל אלה שבאמת יבטאו את הדבר הזה. כולם.

זה כולל את ההטרדות המיניות במחסומים? זה כולל חיפוש על גוף הפלסטיניות?

כן. זה כולל הכול.

מעניין למה לא השתמשתם בדוגמאות האלה כשהבאתם את החוק. דווקא השתמשתם בדוגמאות שהנפגעות עצמן מתעקשות שזה לא כך.

יש דבר שאת מתעלמת ממנו. יש מציאות ממנה את מתעלמת באופן עקבי ומגמתי.

אני לא יודעת איזה משקפיים את שמה על העיניים שלך שמראות לך מציאות כזאת. גם משרד המשפטים וכולם אומרים שלא היה מקרה אחד בו הייתה הרשעה.

כמו שאתם שמים לב, יש מצבים בהם אני נותן לחברי הכנסת יד חופשית.

עכשיו המשטרה משתפת פעולה עם טקטיקת המלחמה עליה דיברת?

חברות הכנסת, יש כאן עוד אנשים שרוצים להתייחס. בואו נכבד את זה שהם הגיעו עד לכאן.

יוזמות אברהם. יוזמות אברהם זה ארגון שפועל לקדם שוויון בין יהודים לערבים בישראל. לצערי לא נכחנו בדיונים הקודמים ולכן אני אשמח להתייחס עכשיו להצעה עצמה.

מה זה לא נכחתם? דיברת בוועדה הקודמת.

לא היא. מישהי אחרת מיוזמות אברהם. בבקשה. יש לך שלוש דקות וכולן שלך.

בתחילת הדברים של חברת הכנסת מלינובסקי היא הבהירה שיש תום לב מצד הרבה מאוד מהגורמים המקצועיים, כלומר, מאחורי ההתנגדות.

לא התנגדות. אי הסכמה.

אי הסכמה. אני חושבת שנראה שבהקשר הזה יש חוסר תום לב דווקא מצד המחוקק. נראה לי שחשוב להתייחס לעובדה שבעצם מעידים כאן בדיונים שהדבר הזה לא קיים כתופעה רחבה. יותר מזה, לגבי הצעת החוק הזאת עולות אזהרות, גם מצד גורמי מקצוע, שאומרות שזה עלול להכתים ציבור שלם ולהסלים סיטואציה או להסלים סכסוך או איבה שיש כאן בין שני לאומים. אני חושבת שחשוב להבין שהצעת החוק הזאת לא עולה בחלל ריק אלא היא עולה בתוך קונטקסט מסוים והקונטקסט הזה הוא מאוד חשוב. כלומר, חברת הכנסת מלינובסקי כל הזמן אומרת שאם זה ייכתב פעמיים, זה בסדר וזה לא גורם נזק אבל זה כן גורם נזק ברמה הנורמטיבית כי יש כאן מאבק בציבור האזרחים הערבים בישראל. אנחנו חושבים שהצעת החוק עלולה לשרת את הצד שמבקש לצייר גברים ערבים כאלימים או ככאלה שמשחרים לטרף אחרי נשים יהודיות או משהו כזה וזה דבר שאנחנו מתנגדים לו בתוקף. בעינינו הצעת החוק הזאת עושה שימוש גזעני בתופעה קשה מאוד שאני לא חושבת שיש מישהו אחד בחדר הזה שלא מתנגד לה, שאלימות מינית, למסד בחוק את העליונות היהודית במובן הזה שבעצם זה ייצר איזשהו מצב שעל אותו פשע לא יהיה שוויון בפני החוק בין שני אזרחים מלאומים שונים כי על אותו פשע הם בעצם יישפטו אחרת או חומרת העונש שתידרש להינתן להם תהיה אחרת.

כמי שתומכים בחוק, באמת יש הרבה דיס-אינפורמציה ברשת ובכלל על כך שהחוק כאילו מיטיב עם אוכלוסיות מסוימות או נגד אוכלוסיות מסוימות אבל זה ממש לא נכון. החוק בא לבער תופעה מסוימת שהיא בעצם פגיעות מיניות על רקע לאומני. אלה מטרות החוק. החוק לא גזעני. החוק לא בא לפגוע באנשים. החוק בא להיטיב עם נשים נפגעות.

אכן אין הרבה הרשעות כי גם אין הרבה נשים שמגישות תלונות. בכלל זה לא סוד שבכל התחום של הטרדות מיניות אין הרבה נשים שמגישות תלונות.

הם לא בודקים את זה.

נכון. עוד לפני כן, בכלל, בכל התחום של הטרדות מיניות, מי שמכיר את הנתונים יודע – יש מחלוקת לגבי הנתונים - שקרוב הרבה אחוזים לא מגישים תלונות. מתוך זה, בנושא של ההטרדות המיניות על רקע גזעני, הרבה יותר לא מגישים תלונות. זו תופעה מאוד רחבה שקיימת בערים בפריפריה, בעכו, בלוד, ברמלה, במזרח ירושלים. יש את התופעה של הטרדות מיניות. את מוזמנת לבוא ולעשות איתי סיור ולראות.

אני אעשה איתך סיור בעיר שלי. בוא אני אקח אותך לעכו ותטייל בלילה ותראה כמה בטוח שם ליהודיות ולערביות. תפסיקו להפיץ שקרים.

ראשי רשויות, ראשי עיריות היום יוצרים משמרות ששומרות וזה בדיוק מהסיבה הזאת.

משמרות של מי? אולי של ארגון להב"ה. איזה משמרות יוצרים ראשי הערים? אני רוצה להביא לכאן את לנקרי כדי שתשמעו אותו, שהוא יגיד את זה.

היו כאן ראשי עיריות שסיפרו לנו שהם עושים משמרות כדי לשמור על הבנות. אנחנו יודעים טוב מאוד מי אלה. אי אפשר להתעלם מהתופעה הזאת, גם אם תנסו לשקר אלף פעמים.

יוליה, את שואלת למה אנחנו אומרים שזה מכוון רק נגד אוכלוסייה מסוימת. הנה. את חברת לאותה הצעת חוק.

אני מאוד אשמח שבשנה הבאה נשב כאן בוועדה ויהיו אפס דיווחים. אם אין הטרדות, זה לא יפגע באף אחד. אני יותר מאשמח.

להזכיר לך שניסיתם את התרגיל הזה ב-2017 אצלי בוועדה. מאז שהעליתם את הנושא לא היו תלונות. לא היו לא תלונות ולא הרשעות. תמשיכו לעשות את זה, תבעירו את התבערה.

אף אחד לא בדק את זה. באופן מגמתי את דאגת שלא יהיו תלונות.

מר גליק קיבל את שלוש הדקות שלו. בואו נאפשר לו.

הוא נמצא כאן יותר ממני.

לא. הוא לא נמצא כאן יותר ממך - ואני יכול להעיד על כך – בוועדה שלי. שי, תסיים בבקשה.

אני אסיים. כמו שאמרתי, התופעה הזאת נועדה למגר סוג של אלימות וחשוב מאוד להחמיר בכל אלימות מיניות.

מילה אחת לסיום. לפני שנה וחצי נשרף אדם במלון בעכו. חבל שלא היית שם להגן עליו כי אמרת שאת יכולה לבוא ולהגן.

אני יכולה להגיד לך שתפסיק להצית עוד פעם. אני הייתי ואני זאת - - -

לא הצלחת להגן עליו . הוא נשרף חי.

המשטרה אמרה, המשטרה הוציאה הודעה מיוחדת לשקרים שלכם והעידו על כך שעה 4:00 בבוקר הייתי בעיר העתיקה. אני זאת שאמרתי להם שנשאר אדם מאחור. תפסיקו לשקר ולהסית. זה בדיוק התפקיד שלך, מגן זכויות אדם, המסית הלאומני.

נכון, אני מגן. אני גאה להגן על זכויות אדם.

מסית לאומני בדיוק כמו חלק מחברי הכנסת.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

כבוד היושב ראש, אני לא קיבלתי תשובות לשאלות שלי.

על חלק תקבלי ממני.

לא, אני רוצה תשובות ממשרד המשפטים כי אני רוצה את התשובה משפטית.

מה לא קיבלת?

איך יגדירו שדווקא עבירה של הטרדה או פגיעה מינית הייתה על רקע לאומני.

זה לא ממשרד המשפטים. זאת המשטרה.

למה? המשטרה פועלת לפי חקיקה מסוימת.

על פי דיני הראיות.

מה זה דיני הראיות במקרה הזה?

ברור שעל פי דיני הראיות. אני אנסה להשיב כמיטב יכולתי וחבריי מהמשטרה יכולים כמובן להשלים.

עבירה של המניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כפל עונש מתייחסת למניע ובאופן חריג למניע שמתוכו ביצע העבריין את העבירה. זה מאוד חריג כי זה לא יסוד נפשי של מטרה אלא של מניע פנימי של האדם עצמו וזה לא צופה פני עתיד כמו למשל יסוד נפשי של מטרה.

לא פשוט להוכיח יסוד נפשי כזה אבל התפתחו כל מיני פרמטרים. כדי לבסס מניע, הוא צריך להיות מניע דומיננטי באירוע. דווקא בעבירות של הטרדה מינית, בגלל שמדובר בהתבטאויות מילוליות, אנחנו סברנו שיש יותר יכולת להוכיח את זה כי לעתים המניע בא לידי ביטוי במילים שבהן עושה שימוש המטריד. לכן חשבנו דווקא שבעבירות של הטרדה מינית כן אפשר יהיה אולי, אם קיים הדבר הזה, יותר להוכיח את זה ולכן דווקא שם יכול להיות שבאמת אנחנו נראה את התיקים.

כלומר, הראיות יהיו המילים שהשתמש בהן התוקף בעת התקיפה.

למשל, כן. כל ראיה שמצביעה על המניע. אם הוא בחקירה יגיד שהוא עשה את זה כי כך וכך, כמובן שגם זאת ראיה. אני אומרת שגם אם אותו בן אדם לא התוודה בחקירתו על המניעים הפנימיים שלו, אפשר יהיה ללמוד אותם מהסיטואציה ומהדברים שהוא יגיד במו פיו באותו מקרה. חשבנו שדווקא בהטרדה מינית אולי יש יותר כלים לבסס את המניע מאשר בעבירות אחרות - שכמו שאמרנו כאן והצגנו בדיון הקודם בו אני לא בטוחה שהיית – כאשר עבירות מין בדרך כלל מבוצעות, לצערנו, מדחף של עבירות מין. זה בדרך כלל מה שקורה במציאות. עברייני מין הם עברייני מין.

זה לא על דחף מיני.

לא אמרתי דחף מיני. אמרתי דחף של עבירות מין.

זה לא דחף מיני.

אני לא מדברת על המשמעות של האלימות, השליטה וכל האלמנטים האלה שהם בוודאי נכונים.

זה האלמנט.

אני רק אומרת שאם אני אחפש את המניע, בדרך כלל זה יהיה שם. לכן זה באמת יותר חריג למצוא מניעים נוספים כאשר מדובר בעבירות מין אבל דווקא בהטרדה מינית אולי כן אפשר יהיה.

תודה. אנחנו ניתן לכל אחת מחברות הכנסת לומר שני משפטים לסיום החלק הזה. לאחר מכן נצא להפסקה של כחצי שעה בניסיון לדייק את אותם סעיפים כדי שאפשר יהיה לחזור בחזרה לכאן ולהצביע על הצעת החוק. בסדר חברותיי חברות הכנסת?

כן. תודה. עאידה, אנחנו באמת ישבנו בחדר ליד החדר הזה לפני שש שנים. אני יזמתי אז את הדיון ואני יודעת עד כמה הוא היה קשה לך. אף אחד אחר ולא ארגונים, אף אחד לא עמד מאחורי אלא אני יזמתי את הדיון.

הייתם כמה חברי כנסת. אני זוכרת.

לא. רק אני הייתי שם. לא היה שם אף אחד. חברי הליכוד שבאו לדיון, די ברחו כי פחדו ממה שקורה שם.

את היית. סמוטריץ' היה.

אני הייתי היחידה שם. עברנו אחר כך על הווידאו וראינו.

בסדר. היית לבד.

עמדתי שם לבד מול כולם. אני יודעת שזה נושא קשה.

אני אתייחס לטענות שלך. את אמרת שבארצות הברית עשו מחקרים לגבי יחסים בין אפרו אמריקאים ולבנים. יש רק הבדל אחד והוא שארצות הברית לא מוגדרת כאזור סכסוך. ארצות הברית גם לא יודעת מה זאת מלחמה. זה לא קיים שם. לכן המחקרים שנעשו בארצות הברית לא רלוונטיים לנו.

הם רלוונטיים כי יש שם מיעוט וגם לנו יש מיעוט.

עאידה, תני לה לדבר. אני אתן גם לך לדבר. תני לשמוע אותה.

לנו יש מאפיין מיוחד. אנחנו מוגדרים כאזור סכסוך לאומי ואי אפשר לברוח מזה. זה קיים וזו המציאות שלנו. לכן הדוגמאות שנתת הן לא רלוונטיות. קחי דוגמאות אחרות כמו למשל מה קורה בסודן, מה קורה באזור סכסוך לאומי באפריקה ולדעתי היה לאחרונה משהו באתיופיה אבל יכול להיות שאני טועה.

טענה שאני שמעתי ממך לפני שש שנים ואני יודעת למה כל כך קשה לך לקבל את זה. צורם לך עצם העניין שיכול להיות מצב שפגעו באישה בגלל שהיא יהודייה או ערבייה.

לא חשוב מה זהות הפוגעים. לא אכפת לי מה זהות הפוגע. שיירקב בכלא.

כאן אני חייבת להגיד שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מומחית בזה. היא עסקה על זה שנים רבות ואני באמת מאמינה שהיא מדברת מתוך תפיסה כלשהי. אני לא חושבת שזה ניסיון להסתיר דברים. אני באמת מאמינה בזה. יחד עם זאת, אני לא מסכימה עם הדברים ואני אסביר למה, וזה גם עבור הבנות ממרכזי הסיוע.

אנחנו כן מפרידים בין רצח על רקע פלילי ורצח על רקע לאומני, כאשר תכל'ס זאת אותה תוצאה, יש לנו גופה. אנחנו רואים דיווחים בתקשורת על אירוע רצח, כולם קופצים, אחר כך אומרים שזה על רקע פלילי. זאת אומרת, אנחנו כחברה וכמחוקקים, אנחנו כן מפרידים. אני לא מכירה מצב שהמשפחה שהעבריין שנרצח על רקע פלילי מקבלת אחר כך סיוע על פי חוק נפגעי פעולות איבה. אולי הם מקבלים סיוע דרך ביטוח לאומי, קצבאות שאירים וכן הלאה אבל לא מתוקף חוק נפגעי פעולות איבה. החוק הזה לא יחול על מקרים כאלה. זאת אומרת, כבר עכשיו בשאר העבירות יש לנו את ההבדלים האלה. רצח הוא רצח ואנחנו לא צריכים מדרג אבל אנחנו כן מכירים במדרג הזה. אנחנו כן מכירים בהבדלים במקרה שסתם בלון גז התפוצץ ויש נפגעים או שזה פיגוע שמישהו חלילה פוצץ משהו.

לגבי ביטוח לאומי וחשוב לומר את הדברים לגברת מביטוח לאומי. על פי חוק, חוק נפגעי עבירות איבה, זה בידי משרד הביטחון והרף שם מאוד גבוה והעבירות שם הן במדרג מאוד גבוה. זאת אומרת, זה יחול במקרים קשים ביותר ושם הם ייתנו את חוות הדעת המקצועית ואת תעבדי לפי חוות הדעת המקצועית הזאת. זה בשום פנים ואופן לא חוסם נשים או גברים שנפגעו בהטרדות מין על רקע לאומני מלפנות לביטוח לאומי דרך הוועדות הרפואיות שלכם. זה אף אחר. כאן זה יהיה משרד הביטחון. זאת אומרת, הדלת לא נסגרת. הדלת שיש לכם עכשיו לא נסגרת. מה שאנחנו עושים בהוספת הסעיף הזה, אנחנו רק מבהירים מה שקיים בצורה אחרת, כאילו בסגנון של אני אוהבת אותך, אבל בוא נתחתן, נשים את הטבעת. אנחנו מבהירים את הנקודה אבל חלילה זה לא פוגע בכל הנפגעות והנפגעים וגם אם יש שם היבט של רקע לאומני, קחו את זה בחשבון. אולי סיוע אחר, אולי סיוע פסיכולוגי, אולי קבוצות כי כל פגיעה מינית גורמת נזק נפשי וגם אי נעימות כאילו את אשמה בזה שפגעו בך. כשזה קורה או יכול לקרות על רקע לאומני, זה עוד יותר מכביד. יכול להיות שמבחינת התארגנות תצטרכו לתת על זה את הדעת מבחינת הכלים.

הערתה של לילך הייתה מאוד רלוונטית. אני מבקשת מהיועצת המשפטית של הוועדה לראות מה נכון ומה לא נכון, לגבי איה עבירות רלוונטיות.

אנחנו כבר על זה.

אני רואה שאתן עובדות מצוין. זו הערה נכונה ומצוינת ויכול להיות שצריך לתת על כך את הדעת במסגרת החוק הזה.

לגבי המשטרה, וזה חשוב לי אדוני היושב ראש.

הכול חשוב.

בדוח המשטרה אני רוצה לראות פיזור גיאוגרפי. לא סתם מספרים אלא לפי מחוזות. אני לא יודעת איך זה עובד אצלכם. זה לא רק כדי להכניס אצבע לעין למישהו אלא זה כלי. כשאת יודעת היכן יש לך בעיה, את תוכלי גם לתת טיפול. הלוואי שנהיה שוויץ אבל אנחנו לא. לכן אני מבקשת מהייעוץ המשפטי להכניס בדיווח של המשטרה.

ברשותך, אם אפשר, יש לי הצעה. ברוב הפעמים לפני שאנחנו מגיעים לוועדות או שולחים דיווחים וכדומה, יש פנייה של הוועדה איך היא רוצה שהדוח ייראה. לפי בקשת הוועדה, אנחנו מעבירים את הדוח.

לא. אני לא רוצה את זה.

אנחנו נקבע את זה בחוק. אנחנו לא נפנה. אנחנו נקבע בחוק את חובת הדיווח.

חובת הדיווח בוודאי בחוק אבל איך הדיווח ייראה. זאת אומרת, לפי מחוזות או אולי תרצו עוד תנאים.

אני הייתי רוצה להכניס את זה לחוק.

אני מכירה חקיקה עם חובת דיווח אבל אני לא מכירה חקיקה שמכניסה את האופן בו יהיה הדיווח.

בהפסקה אנחנו נבדוק עם מירי.

על אופן הדיווח? גם מה יהיה הפילוח של הדיווח? זה שיהיה דיווח בחקיקה בוודאי.

אופן הדיווח, כן. בדיוק אופן הדיווח. איזה פרמטרים.

אני מצטערת, אני אצטרך לקבל גם עמדה שלנו.

מה הבעיה?

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה להגיד משפט?

כן. אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת כי באמת חברת הכנסת מלינובסקי אמרה דברים מאוד מאוד ברורים ודייקה את הדברים ולכן אין מה להוסיף. אני רוצה לומר שיהיה ברור שפגיעות מיניות, לא משנה על איזה רקע, הן דבר איום ונורא, דבר שהנפש לא יכולה לסבול. נשים שנפגעות מפגיעה מינית לכל סוגיה, זה דבר איום ונורא. דרך אגב, בניגוד למה שבאופן עקבי הם מנסים לפרסם, אני כן מתעסקת עם זה ומתעסקת עם פגיעות שהן לא קשורות רק לרקע לאומני. אני מתעסקת עם זה ואני חושבת יש השלכות של העשייה שלי שהיא חשובה. יכול להיות שאתם רגילים שאתם ההגמוניה על הנושא הזה, אבל גם אנחנו מתעסקים עם הנושא הזה ולצערי הרב אני מתעסקת איתו הרבה מאוד גם בלי שום קשר לפגיעה על רקע לאומני. מה שכן מפריע לי זה שלא צריך להיות גאון – או מאוד מתבונן או מאוד נמצא בתוך החומרים - כדי לראות שיש כאן איזושהי מגמה של קידום. הם מנסים להדביק לי את העמדה שבעצם יש לי איזושהי עמדה פוליטית כאשר בפועל הן מקדמות עמדה פוליטית מובהקת ומקדמות נשים שנפגעו שהן רק מרקע מאוד מסוים ועל רקע מאוד מסוים. זה פשוט מדהים לראות את זה.

אני לא אתן לכם לחמוק מזה. הבחירה שלכן להביא דווקא את הדברים שהבאתן מעידה יותר מכל על המגמתיות שלכן, על זה שאתן מנסות להציג את עצמכן כארגון שהוא א-פוליטי - - -

האמירות שלך- - -

סליחה, לא עונים לחברת כנסת.

תקשיבי, זה לא יעבוד לכן יותר. למרות הניסיון שלכן להציג את זה כאילו אתן דואגות לכלל ציבור הנפגעות, בפועל אתן עושות דברים מאוד מאוד מסוימים ומקדמות דברים מאוד מסוימים ואג'נדות כי אם הייתן דואגות באמת, אתן הייתן כאן עומדות היום ואומרות שיש תופעה ואי אפשר להתעלם ממנה ואי אפשר לא לתת עליה את הדעת. ישבו כאן חברות שהן לא בעמדותיי ואנחנו חושבות אחרת והן אמרו שאתם עובדים על כולנו כשאתם אומרים שהתופעה הזאת לא קיימת. אנחנו יודעים שהתופעה הזאת קיימת. כמה שתנסו להציג כאילו הדבר הזה לא קיים – הדבר הזה קיים. אני יודעת שזה מאוד מאוד קשה לכן אבל אנחנו לא ניתן לזה במה ולא נאפשר התעלמות מאותו קול, מאותה תופעה. לא ניתן את האפשרות הזאת. תודה.

אם היה אפשר לסכם את הישיבה הזאת ואת הצעת החוק הזו, היה אפשר להגיד בזבוז זמן של נבחרי ציבור ועובדי ציבור שישבו בדיונים האלה כי בחוק הזה אין צורך. החוק הזה, גם את הסעיפים שטענו שצריך לתקן אותם, הם כבר קיימים בחוקים ולא חידשו כלום. מה היה הצורך בחוק הזה? מופע האימים וההסתה שאנחנו רואים כל הזמן. שאף אחד לא יפתח את הפה וידבר על ארגוני הנשים ששנים מגישות עזרה ותמיכה וקידמו חקיקה כאשר כולם ישבו ושתקו. ארגוני הנשים האלה העמידו את עצמם בפרונט כאשר הגנו על כל הנשים. ארגוני הנשים ואיגוד מרכזי הסיוע ומרכזי הסיוע לא שואלים את הקורבן מאיזה מוצא היא ולא שואלים אותה איזה מוצא יש לפוגע. הן מתגייסות באותו רגע. מי שרוצה רק להשתמש בסבלן של נפגעות תקיפה מינית כדי לעשות מופע אימים של הסתה נגד אוכלוסייה מסוימת, הוא דאג לחוק הזה. לצערי הרב אנחנו במציאות שנותנים יד גם להסתה, גם לגזענות וגם להכפשת ציבור שלם.

אני רוצה להגיד לכם שאף אחד לא ייתן לי הרצאות על 13.25. אני הדרכתי בעולם.

יש לה סרטון להציג בטיק-טוק. היא יכולה ללכת עכשיו.

אני הדרכתי בעולם על החלטת האו"מ כשעוד לא קראתם את ההחלטה. אני מאלה שנאבקו כדי שתהיה החלטה כזו עם ארגוני נשים מכל העולם. שאף אחד לא יטיף לי בנושא הזה כשאני דואגת לנפגעות ולא שואלת אותן מאיזה מוצא. מי שדיבר רק בשפה אחת , לצערי מהולה בגזענות, אלה לא היו הארגונים והפעולה שלהם לא הייתה כזאת. אנחנו רואים איזו חקיקה מובאת דווקא על ידי אלה שחושבים עכשיו שהם יצילו את הנפגעות. לצערי הרב הוועדה - וגם ועדת השרים שאישרה את הצעות החוק האלה – נתנה.

אל תדאגו בגלל הדיווחים שלכם. אל תדאגו שתהיה לכם הרבה עבודה. המספר יהיה אפס בדיווח הראשון והשני אלא אם תרצו להלביש תיקים על אנשים.

תודה. אנחנו נתכנס כאן בשעה 15:15 להקראת הצעת החוק במלואה כולל הדיוקים ואז נצביע עליה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 16:29.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. אחר צוהריים טובים, תודה רבה למי שטרח ונשאר כאן למרות השעות הלא פשוטות האלה של דיונים. אני חייב לומר שהרבה חכמה הייתה כאן וניסיון כן לגבש הצעת חוק. הצעת החוק גובשה והיא תכף תוקרא כאן על ידי איילת מהייעוץ המשפטי של הוועדה. מיד בתום ההקראה אנחנו נוציא את הצעת החוק לכל חברי הוועדה כדי שיוכלו להגיש הסתייגויות עד מחר בשעה 08:00 בבוקר. מחר בשעה 08:30 בבוקר נדון בהסתייגויות כדי שנאפשר לעצמנו לאשר את החוק ולהעביר אותו לוועדת שרים ולעבור את כל התהליך שצריך להיות.

הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

1. תיקון חוק המאבק בטרור

בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, בסעיף 37(א), ברישה, אחרי "העובר עבירה" יבוא "ובכלל זה עבירת מין לפי סעיפים 345, 347(ב) ו-348(א), (ב) ו-(ג)(1) לחוק העונשין".

2. תיקון חוק העונשין

בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסעיף 144ו(ב), בהגדרה "עבירה", במקום "ועבירה" יבוא "עבירה", ואחרי "בפרק ט' סימן ד'" יבוא "ועבירת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998".

3. תיקון חוק למניעת הטרדה מינית

בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בסעיף 6(ב), אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ובשל הטרדה מינית, או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כמשמעותם בסעיף 144ו לחוק העונשין – כפל הסכום האמור".

4. דיווח לכנסת

(1) שר המשפטים ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ב-1 במרס של כל שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים של עבירת מין או עבירת הטרדה מינית ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 144ו לחוק העונשין, כנוסחו בחוק זה, או בתיקים של עבירת מין שהיא מעשה טרור.

(2) השר לביטחון לאומי ידווח בכתב לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ב-1 במרס של כל שנה, על מספר תיקי החקירות שנפתחו בשנה שקדמה לה בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת הטרדה מינית ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 144ו לחוק העונשין או בחשד לביצוע עבירת מין שהיא מעשה טרור.

(3) בסעיף זה –

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977.

מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

"עבירת הטרדה מינית" – עבירת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק למניעת ההטרדה מינית.

"עבירת מין" – עבירה לפי סעיפים...

לא הייתי כותבת לפי סעיפים.

זה עניין של נוסח.

אתם צריכים את זה לסעיפי דיווח. אתם צריכים את הגדרת עבירת מין. תשאירי את זה אבל אל תעשי את זה לפי חוק המאבק בטרור כי את צריכה את זה יו תר רחב. את צריכה את זה גם לסעיף 144ו.

"עבירת מין" – עבירת מין לפי סימן ה' לחוק העונשין.

סעיף 5 נמחק מהצעת החוק.

על סעיף 5 ויתרתי כי אחרי בירורים – וזה חשוב לי שזה יירשם בפרוטוקול – ובהתייעצות עם גורמי מקצוע רבים, אנחנו הגענו למסקנה שאנחנו עלולים לגרום נזק לנפגעות. הסיוע קיים. הגדרנו את העבירות ואנחנו כמחוקק אומרים שזה קיים כעבירת מין וכי הפגיעה קיימת, אבל התברר שמאוד קשה לנסח את זה כסעיף כי בצורה כזאת זה דווקא יכול לצמצם את הסיוע. מתוך הבנה, אנחנו לא רוצים לגרום נזק למישהו, להפך, המטרה היא לסייע, ויתרנו על הסעיף הזה. אני אבקש מהיושב ראש שכאשר הוא יציג את החוק הזה במליאת הכנסת, הוא יתייחס באופן ספציפי לנקודה הזאת ושאנחנו נבהיר בצורה חד משמעית בכנסת, בדברי הכנסת לחוק, שלנפגעות מגיע סיוע והסיוע הזה ממשי וחשוב.

היה לנו עכשיו דיון על כפל הקנס. אני אומר תודה שהצלחתם למצוא את הדרך ואת הניסוח כדי שהדבר הזה כן יקרה כי אני חושבת שבפגיעות על רקע לאומני – אני אומרת שכל פגיעה מינית היא איומה ונוראה, כל הפגיעות מהסוג הזה הן איומות ואין מילים כדי לנסות להבין מה עובר על מי שעובר אותן אבל כאשר מתווספת לזה גם ההשפלה בפגיעה ששייכת למוצא מסוים, לדת מסוימת, לאומה מסוימת, יש לזה עוד קומה של כאב ושל השפלה שמתווספת לאירוע הזה.

לכן אני שמחה שלא ויתרנו על כפל הקנס כי הוא באמת מגדיר את זה כך שיש כאן משהו עם חומרה, יש בו עוד קומה של חומרה ועוד קומה של השפלה ועוד קומה של פגיעה שחייבים לתת עליה את הדעת. תודה רבה.

תודה רבה לחברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך. גברתי היועצת המשפטית.

יש כאן נציגים מיוזמת אברהם?

היו.

נמסרה עמדה לוועדה שהגיעה הבוקר, עמדה שהצעת החוק מבקשת להכליל עבירות בחוק המאבק בטרור במטרה לאפשר ענישה חמורה יותר למבצעי תקיפה ממניעים לאומניים. מתנגדים בתוקף.

יש כאן אמירות מאוד לא פשוטות. רציתי להבהיר.

הסטנו את זה משם.

לא. עבירות מין היום כבר נכללות בחוק המאבק בטרור. הרף להוכיח עבירת מין שהיא מעשה טרור הוא יותר גבוה מחוק העונשין. אנחנו סברנו שהמענה כבר ניתן ועוד עכשיו צמצמנו, אז לבוא ולטעון וליצור מצג שווא או לאפשר ענישה חמורה יותר למבצעי תקיפה כזו ממניעים לאומניים, כבר המחוקק החליט בשנת 2016 שאכן כאשר עבירת מין היא מעשה טרור - לכן הענישה חמורה יותר אבל גם הרף להוכחה הוא חמור יותר. זה לעניין מעשה טרור. נכון שהיום קיים הסדר בחוק העונשין אבל כאשר עבירת מין היא מעשה טרור, המחוקק אמר שהוא רואה את זה יותר בחומרה ולכן הוא קבע ענישה מחמירה יותר.

אני עונה מאוד בקצרה מכיוון שהנציגים כבר לא כאן אבל אני ממש דוחה את האמירות שלהם שהופיעו בנייר העמדה שלהם כפי שהוגש לוועדה.

אבל כן צריך להיזהר, ואני גם התייחסתי לזה בדיון הקודם, ואכן צריך מאוד מאוד להיזהר שלא ישתמע – ובעצם חלילה שישתמע – שכל מקרה של עבירת מין שיש בה איזשהו גוון לאומני תיחשב לאיזשהו מעשה טרור, כי כפי שהוסבר הרבה פעמים עבירת המין – למרות שיש בה ציבור שלא שייך לאותו לאום – אלה הן עבירות שנעשות מתוך מניע מיני – אתם תדייקו אותי - ולאו דווקא מעבירת לאום ואנחנו ממש חייבים מאוד להיזהר שלא להכתים ציבור שלם דרך הצעת החוק הזאת.

כל הזמן חזרנו ואמרנו את זה.

לסיכום, ברשותכם. עם כל הזהירות, ויש כאן לא מעט זהירות ונדמה לי שהופגנה כאן עבודה מאוד מקצועית כדי לתת מענה לכל היוצאים מן הכלל ויוצאי הדופן והרצון להימנע מלעשות הכללות, לי כגבר ברור לחלוטין שעבירה מכל סוג שהיא של עבירות מין היא בלתי מתקבלת על הדעת, לא חברתית ולא אישית ולא בשום דרך אחרת. פגיעה מינית באישה או בגבר לא יכולה להיות מקובלת בשום חברה. אני חושב שזה לא נכון להתעלם מהעובדה שזה כן קורה. אני מזכיר לכולנו שאנחנו חיים בסביבה של סכסוך אלים ומתמשך שיש בו הרבה מאוד אלמנטים נוספים בתוך הסכסוך הזה.

במהלך הדיונים למדתי לא מעט גם מחברותיי וגם מאלה שהיו להם השגות או התנגדויות או אי-הסכמות להצעת החוק הזאת אבל אין לי ספק שיש בעולם בו אנחנו חיים אנשים שפגיעה בנשים תהווה מבחינתם איזושהי הבעת ניצחון או פגיעה מורלית בצד השני. אין לי ספק שזה קיים, היה קיים ואולי גם קיים באזורנו למרות שהייתי מאוד רוצה לחשוב שלא. בעקבות הצעת החוק המאוד חשובה הזאת שיוליה מובילה כבר שש שנים וחברתי לימור סון הר מלך הצטרפה אליה, בוועדה המשותפת יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי, עשינו הכול כדי להכין את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית כדי לעשות דבר אחד מאוד פשוט מבחינתי: הצהרה של עמדה מאוד ברורה נגד תופעה כזאת ככל שהיא קיימת ואם היא קיימת.

על כך חברותיי תודה רבה. ברגעים אלה אנחנו מפיצים את הצעת החוק לחברי הוועדה כדי שיוכלו להכין הסתייגויות שיוגשו עד מחר בשעה 08:00 בבוקר. בשעה 08:30 בבוקר אנחנו נעבור על ההסתייגויות ומתי שהוא, או מחר או ביום שלישי, נצביע על הצעת החוק הזאת כדי שהיא תוכל לעבור לוועדת שרים ולהמשך חקיקה.

תודה רבה לכם על הסבלנות. תודה רבה לכם.

תודה למירי ולאיילת.

תודה למירי ולאיילת שעשו כאן עבודה נהדרת ותודה ללאה שהצליחה לכווץ לי את לוח הזמנים.


הישיבה ננעלה בשעה 16:43.