פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
66
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/07/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 131
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023), שעה 02:20
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 19/07/2023
חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3)
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – הנמקת רוויזיות והצבעות
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
עמית הלוי
אוהד טל
עופר כסיף
יונתן מישרקי
יוליה מלינובסקי
יואב סגלוביץ'
משה סעדה
מנסור עבאס
יצחק פינדרוס
אריאל קלנר
יצחק קרויזר
גלעד קריב
חברי הכנסת
¶
ואליד אלהואשלה
זאב אלקין
אוריאל בוסו
דבי ביטון
מיכאל ביטון
בועז ביסמוט
רם בן ברק
ולדימיר בליאק
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה
טלי גוטליב
אלי דלל
שלום דנינו
שרן מרים השכל
משה טור פז
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יוסף טייב
שלי טל מירון
חילי טרופר
אלמוג כהן
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי
סימון מושיאשווילי
מרב מיכאלי
צגה מלנקו
שרון ניר
משה סולומון
לימור סון הר מלך
איימן עודה
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי
עידן רול
יפעת שאשא ביטון
אלון שוסטר
מיכל שיר סגמן
נאור שירי
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מתכבד להמשיך את הישיבה אחרי ההפסקה בוועדת הכנסת בדיון ברוויזיות על ההסתייגויות שהוגשו. מה שנקבע על ידי יושב-ראש הוועדה בתיאום עם היועצת המשפטית - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
או שמתחילים להצביע עכשיו, גלעד. אין בעיה. אתה רוצה? בוא נצביע אז עכשיו מייד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חבר הכנסת אלקין ביקש לפני תחילת הישיבה, שהוא רוצה שבמסגרת הדיון הזה תבוא גם שגית להציג את זה?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להגיד שאנחנו חד משמעית מבקשים לפעול לפי התקנון. תקנון הכנסת מאפשר לנמק כל רוויזיה. זה נכון שליושב-ראש יש סמכות להגדיר זמן להנמקה. הוא יכול להגיד שהוא נותן רק דקה להנמקה של כל רוויזיה. זו סמכותו. אנחנו חושבים שצריכים יותר מדקה, אבל דקה זה איזשהו זמן מינימלי. אבל כל רוויזיה צריך לנמק ואחר כך להצביע. לנמק ולהצביע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
וזה נכון שלפעמים אם אין מישהו שטוען אחרת, אז הולכים במודלים אחרים. פה יש מי שטוען אחרת, יש תקנון, התקנון הוא זה שמנחה אותנו בבית הזה. ולכן אנחנו דורשים לכבד את התקנון ולעשות את זה לא בצורה מרוכזת, שאחר כך כבר אי-אפשר להבין – גם בשונה מהסתייגויות, הסתייגויות לפחות אתה רואה כשאתה מצביע. כמו שכבר דובר בזמן סיום הדיון בוועדת הכנסת, פה אתה מצביע על רוויזיה מס' 322 – אין לך מושג למה היא מתייחסת, לאיזה הסתייגויות היא מתייחסת. ולכן אם אין הנמקה, אז ההצבעה של חברי הכנסת היא עיוורת, הם מצביעים פשוט כמו מכונות על המספרים. והמינימום שצריך לתת לחברי הכנסת, זה ההנמקה הזאת, גם אם היא תהיה דקה, לפחות תוכל להגיד על מה הרוויזיה. למה צריך להצביע בעדה? מה ההסתייגויות שהיו?
ולכן אני לא רואה שום דרך בחוק כל כך חשוב, גם בתהליך פרוצדורלי שאחר כך יעמוד לביקורת השיפוטית ללא ספק – לא רק גופו של החוק אלא גם תהליך פרוצדורלי – אני מודיע לכם שאם אתם מונעים מאיתנו את היכולת לנמק כל רוויזיה בנפרד, אנחנו רואים בזה סטייה קשה מתקנון הכנסת, ובכמות כזאת של רוויזיות, מניעת יכולת מאיתנו בכלל להבין על מה אנחנו מצביעים כשאנחנו מצביעים על הרוויזיות. רוויזיה 372 – אף אחד פה בחדר לא ידע לאיזה הסתייגויות היא מתייחסת. ואתם גם לא מתכוונים להקריא מחדש מאיפה ההסתייגויות, מאיזה קובץ, מה המספרים שלהן, שחברי הכנסת יוכלו לראות. לכן אם זה הולך להיות בצורה כזאת של מספרי רוויזיות זה מחייב הנמקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תראו, קודם כול אני מבקש לומר, גברתי היועצת המשפטית, שאין מה לגזור מנוהל ההסתייגויות לנושא הרוויזיות. נוהל ההסתייגויות, כפי שניסחתם אותו, ואני העברתי ביקורת מאוד חריפה על כך, שתוך כדי הליך של הכנת החוק הוכנסו עוד מרכיבים לנוהל ההסתייגויות שלא נמצאים בנוהל. ומן הראוי היה שבעניין הזה הייעוץ המשפטי היה עומד על כך שצריך להגיע להסכמה בין האופוזיציה לקואליציה, מכיוון שבסדר, לפעמים כותבים נוהל, אבל לא חושבים בו על כל האפשרויות. לבוא תוך כדי חקיקה ולהודיע לנו שאתם בעצם מצמצמים את מספר ההסתייגויות ב-95% – זה מה שקרה כאן. לא קיצצתם את מספר ההסתייגויות ב-50% או ב-66% – 95% מההסתייגויות בעצם קוצצו לנו. מ-30,000 הסתייגויות הגענו ל-1,500 הצבעות. וזה נעשה תוך כדי תנועה. ואנחנו מתוך כבוד לייעוץ המשפטי, כמעט הייתי אומר בלית ברירה – בסדר, קיבלנו את העניין.
עכשיו להוסיף על העניין הזה, ולגזור מנוהל ההסתייגויות את דרך ההצבעה על הרוויזיות – יש תקנון. אני לא מכיר נוהל שהוצאתם לגבי ההצבעה על רוויזיות. יש פה 1,500 הצבעות על רוויזיות, או פחות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
1,300. אנחנו מעוניינים לנמק ולהצביע. בוודאי לעבור מ-18 שעות של הנמקת הסתייגויות לשעתיים של הנמקת רוויזיות זה פרופורציה לחלוטין לא הגיונית.
עכשיו, מכיוון שאני יודע שגברתי היושבת-ראש תתייחס למה שהיה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
היועצת המשפטית – היושבת-ראש של המחלקה המשפטית של הכנסת – תתייחס למה שקרה בכנסות קודמות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
גם בחרו.
אז אני רוצה להזכיר, דבר ראשון, שבקדנציה הקודמת מספר חברי האופוזיציה בוועדה היה מצומצם ביותר. סיעות שלמות בבית הזה לא טרחו למנות חברים לוועדת החוקה. פה יש שמונה חברי אופוזיציה – שבעה, סליחה – חברי אופוזיציה, אין מה לגזור גזירה שווה. האופוזיציה בכנסת הקודמת לא טרחה להגיע לוועדת החוקה, למעט חבר הכנסת מקלב, שהיה חבר ועדה, היה כמעט חבר הוועדה היחיד שהגיע בצורה מסודרת. היו עוד נוספים, אבל שהגיעו רק לצורך הצבעה. היו פה סיעות שהיו להם שלושה-ארבעה מקומות, מינו אדם אחד.
דבר שני, אפשר לפתוח את הפרוטוקולים, דברים בכהונה הקודמת, בקדנציה הקודמת, נעשו בהסכמות. גם כשהייתה תלונה של חבר אופוזיציה ישבנו, דיברנו, גיבשנו הסכמות, בילינו כאן לילות שלמים על הרבה פחות הסתייגויות ממה שהגיעו. אני לא זוכר מצב שלקחנו אלפי הסתייגויות וכיווצנו אותן, בלי עניין של קבצים עניינים – הפעם היחידה שכיווצנו הייתה על פי הנוהל, כשהיו רצפים. אבל המהלכים האוטומטיים האלה – היו אפילו פעמים שהיו רצפים של 100 ו-200, והייעוץ המשפטי עמד על זה שנצביע כל 20 הצבעה. למרות שעל פי הנוהל שלכם ברצפים היה אפשר להוריד בהצבעה אחת 200–300 הסתייגויות, הלכנו תמיד למצוא את העניין. לא יהיו על 30,000 הסתייגויות שעתיים הנמקות של רוויזיות.
תנהלו איתנו משא ומתן. אחת משתיים: הנוהג פה תמיד היה שזמן הנמקה של רוויזיה זה חצי מהזמן של הסתייגות. ככה עבדנו תמיד. אז פעם הייתה דקה הסתייגות, 30 שניות רוויזיה. ואז אמרנו: אתם רוצים, כדי לא כל 30 שניות לעצור אתכם, תעשו עשר הנמקות ביחד, שלוש, ארבע, חמש דקות. אבל אנחנו לא נשב על 30,000 הסתייגויות – לא מספיק שהורדתם אותנו ל-1,500 הצבעות מ-30 - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
עכשיו יש 1,375 רוויזיות מ-30,000 הסתייגויות, אתם נותנים לנו שעתיים, כאשר אתם קבעתם 18 שעות? אתם מקצצים את זמן ההנמקה, משאירים לנו פה 12% מזמן הנמקת ההסתייגויות להנמקת רוויזיות?
חבר'ה, גברתי, אני רוצה עוד דבר: מדובר בחוק-יסוד, וכן יש רלוונטיות שזו הצעה מטעם הוועדה. מה שאת אמרת אתמול על זה שהקריאה הראשונה מאפסת את העובדה שזו הצעה מטעם הוועדה, אני לא מקבל את זה, מכיוון שההצעה מטעם הוועדה קיצרה הליכים. היא קיצרה הליכים של תסקיר לציבור מול ממשלתי, חובת הנחה, דיון מקדים. אי-אפשר ליהנות מכל העולמות – גם סעיף 80 שדורס את הפרוצדורות של הכנסת, גם לעבור מ-30,000 הסתייגויות ל-1,500 הצבעות, בניגוד למה שכתוב בנוהל שאתם הוצאתם.
קיבלנו את זה מתוך כבוד לייעוץ המשפטי. יש גבול ל-abuse שאפשר לעשות כאן לאופוזיציה, כי לשמחה רוטמן לא מתאים לו. Tough luck. מה לעשות? נשב פה גם ביום חמישי ונצביע. אנחנו פה. בינתיים מי שכל הזמן יוצא לו לנופשים זה יושב-ראש הוועדה. אנחנו פה כל הזמן. שיבוא. שמחה, נגמר הזמן לאכול. עכשיו יושבים, עובדים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
גברתי היועצת המשפטית, תרצי להתייחס לטענות כבדות המשקל שעולות פה מנציגי האופוזיציה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
עוד פעם שמחה הולך? זה פשוט לא ייאמן. את יודעת, אני רק חייב לומר משפט אחד: גם אסף פרידמן וגם חברי איל, מנהל הוועדה הנוכחי, יאמר את זה. אני רוצה לומר, גברתי היועצת המשפטית, שלמרות שהאופוזיציה החרימה את ועדת החוקה – למרות שבוועדת החוקה היה לי סיכום עם היושב-ראש לשעבר מיקי לוי, אני באתי אליו והוא בא אליי, אמרנו: בוועדת החוקה אין מקום לוויכוח בין אופוזיציה לקואליציה, ואנחנו פה הגענו לתשע נגד שמונה, בניגוד לוועדות אחרות. ממש בתחילת הדרך. עדיין האופוזיציה, רובה, החרימה את ועדת החוקה, כמו את יתר הוועדות. לא עלה בדעתי, ואני לא כמובן פוגע בכבודו של היו"ר המחליף, לא עלה בדעתי שחברי אופוזיציה ישבו פה וינמקו, ואני כיו"ר ועדה לא אשב כאן ואכבד אותם ואשמע אותם. זה פשוט לא היה. לא היה. והיו פה, בני בגין יכול היה – הקואליציה, יש פה סימון דוידסון היה פה. לא עלה בדעתי שחברי אופוזיציה ישבו באמצע הלילה וידברו ל"למפה". אני ישבתי כאן שעות. וכשאני רציתי לצאת לשעה אני סגרתי את הדיון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
חבר הכנסת גלעד קריב, אני חייבת להגיד לך, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מתבטאת כך, וזה לא בגלל השעה המאוחרת, אבל גם לדבר לשמחה רוטמן זה לדבר ל"למפה".
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש גם חברי כנסת שלא זוכים לדבר ל"למפה", כי הם מוצאים את עצמם בחוץ באופן אוטומטי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, אני רוצה להתייחס ולמחות. באמת ראינו פה בימים האחרונים נדיבות יוצאת דופן ולא מובנת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
נדיבות יוצאת דופן, שאני חושב – אני לא חושב, אני בטוח, כשאנחנו היינו באופוזיציה ונלחמנו על חוקים מסוימים, לא קיבלנו. אני חוזר אחורה ל-18 שעות נימוק של הסתייגויות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כמובן שיגידו שהיו פה 27,000 הסתייגויות, שזה אני חושב שימוש שבאמת לרעה בכלי הפרלמנטרי הזה. זה באמת מספר שהוא בעצם פוגם בכלי הפרלמנטרי לזכות האופוזיציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, אני מבין שרק התחלתם, אבל עדיין 18 שעות, שגית, שנתת להם, אני חושב שזה באמת חצה כל קו אדום. אני לא זוכר, אפילו לא רק בזמן שאני פה, גם מסיפורים ששמעתי לפני כן, שלא הייתה אופוזיציה שקיבלה כמות כזו של שעות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ואני גם לא מבין למה את הנימוק של ההסתייגויות עכשיו את מאפשרת – שעתיים אמר לי שמחה?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אתה רוצה להגיד את המספר? היא אפילו לא רצתה להגיד לי כמה זה היה פעם שעברה. זה בטוח לא היה שעתיים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - לא היה מספר כזה של הסתייגויות, לא הייתה הצעה מטעם הוועדה, ולא הייתה נוכחות של האופוזיציה. אתם החרמתם את הוועדה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא. אתה רוצה? בבקשה, תשבו אופוזיציה-קואליציה, נגיע לסיכומים על נוהל הסתייגויות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ושוב אתה מפריע לי, גלעד. אני רוצה לסיים.
אז אני חושב שכל התהליך של החקיקה, שגית, אני לא יודע מאיזה סיבה ולמה, כי אנחנו לא קיבלנו את כמות השעות האלו, ולמה פה פעם אחר פעם את מאפשרת לאופוזיציה בנדיבות יתר עם ה-18 שעות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תאמרי לי על מה אתם מדברים? אני ישבתי פה, שמעתי ארבע שעות מונולוג של איתמר בן גביר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
רגע, אל סיימתי. אני רוצה לסכם. זה התחיל ב-18 שעות נימוק, שזה לא פרופורציונלי. זה בכמות ההצבעות שנתת להם. ועכשיו שעתיים, שאני באמת לא מבין על מה שעתיים של נימוק. גם אנחנו עשינו מרוכזות, ולא קיבלנו שעתיים.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
אז ראשית, אני אתייחס לטענה של חבר הכנסת אלקין, אמרת שיש תקנון, ואתה מבקש שנפעל לפי התקנון. אז מעבר לזה שאני חושבת שסעיף 115 הוא אחד הסעיפים הרכים יותר בתקנון, שמאפשר שיקול דעת יחסית רכב ליושב-ראש הוועדה, ובהחלט אני לא רואה בו חובת הנמקה ייחודית לכל חבר כנסת ביחס לכל רוויזיה. כפי שציינת, יש גם איזשהו נוהג שנהג בוועדה הזאת באופן קבוע ורציף לאורך השנים, גם במשך כנסות קודמות, שכאשר יש מספר רב של רביזיות ביחס להסתייגויות, ההנמקה נעשית באופן מרוכז. זה נהג כך גם בכנסת הקודמת במספר הזדמנויות, לרבות בדיונים על הצעת חוק-יסוד, וההנמקה הייתה פה מרוכזת.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
כן. בדקנו תקדימים, וכן, היו מקרים שביקשו. לא ביקשו לפי תקנון, אבל התנגדו להנמקה מרוכזת, בדיוק כפי שאתם מתנגדים להנמקה מרוכזת.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
שוב, 115(ו)(1), אני מסתכלת עליו ממש עכשיו, הוא מנוסח באופן רך מאוד, שעדיין מתיר שיקול דעת ליושב-ראש. "מי שהגיש בקשה לדיון מחדש ישתתף בישיבת הוועדה - - - והוא רשאי לנמק את הבקשה". לא כתוב שהוא רשאי לנמק כל בקשה לרוויזיה.
ואני רוצה לומר עוד שני דברים בהקשר הזה. לפי התקנון אפשר גם לטעון טענת נושא חדש על 27,500 נושאים חדשים שהן הסתייגויות, ובהצבעה אחת בוועדת הכנסת לקבוע שזה נושא חדש.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
כי כך אפשר גם לפי התקנון. אם קוראים את התקנון כך ביחס לרוויזיות, ניתן לקרוא את אותו הדבר ביחס לנושא חדש. הסיבה שזה לא קורה בוועדת הכנסת נובעת משני עניינים: העניין האחד הוא הפרשנות שאני נתתי בנושא הזה, הנחיה שלי מהכנסת הזאת; והסיבה השנייה היא נוהל ונוהג שנוהג כאן במשך הכנסות, ולכן הדבר הזה לא נעשה.
השעתיים נקבעו באמת יחסית – לא יודעת, לא הייתי אומרת ברוחב לב – אני חושבת שמדובר בזמן שהוא יחסית מאוזן, כשאנחנו מדברים על הצעת חוק הוועדה להרכב שופטים שהייתה כאן, לכ-1,000 הסתייגויות במקור רצו לתת שעה הנמקה מרוכזת, בסופו של דבר ניתנה שעה וחצי. אני חושבת שכאן מדובר בהצעה בת סעיף אחד, אומנם הגשתם מספר הסתייגויות גבוה יותר, ועדיין שעתיים מבטא זמן שהוא בעיניי סביר, ביחס מידתי ביחס למספר ההסתייגויות, ומבטא איזשהו הסדר מאוזן.
לגבי העניין של חוסר הבנה על מה מצביעים כשמצביעים על מספרי רוויזיה.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
אז גם זה דבר שנהוג לאורך השנים בוועדות. צריך גם להבין, שאך לפני רגע הייתה כאן הצבעה ביחס להסתייגויות, וצריך להבין שלצד המילה סבירות, שאולי עוד מעט לא נוכל להשתמש בה ובעילת הסבירות אם ההצעה הזו תעבור, ישנן עילות אחרות שקיימות, והן מתייחסות לשימוש לרעה, לשימוש מופרז, לשרירותיות.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
כן. אני אגיד: כי ברגע שאתה מגיש 27,500 הסתייגויות, מספר באמת תקדימי, מספר שיא.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
אנחנו בדיון הזה. אבל הרוויזיות נובעות גם ממספר ההסתייגויות שהוצבעו כאן.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
שנייה. אני רוצה להתייחס לנקודה אחרונה, שגית – צורת ההצבעה. ברגע שההנמקה היא לא צמודה, באמת אין שום דרך לדעת בכזאת כמות. ואי-אפשר שחברי כנסת יצביעו בלי שום הבנה על איזה רוויזיה הם מצביעים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, אבל זה ברור שזה בא מאותו דבר, שהגישו 27,000, אז אין דרך לדעת. אחד תלוי בשני.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אין 27,000. בעקבות הנחיה של שגית, שלא אהבנו אותה וביקשנו לעשות את זה על כל הסתייגות, אבל אנחנו ירדנו ל-1,375 הצבעות. וב-1,375 הצבעות רק הלילה עשינו פה תהליך, שהיו לנו טענות בשלבים מסוימים שלו לגבי המהירות, ברגע שהעברתם את זה לייעוץ המשפטי זה הסתדר. ואז ידענו על מה אנחנו מצביעים. זה נכון שהיה צורך לקרוא את זה מהר והיו הרבה מגבלות, אבל לפחות איזושהי יכולת להבין על מה אתה מצביע הייתה. ברגע שאנחנו נצביע על רוויזיות לפי מספרים, וזה לא צמוד הנמקה, אין שום דבר לדעת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אני לא יודע, יכול להיות שלחברי הכנסת לא היה אכפת. עכשיו, לנו אכפת על מה אנחנו מצביעים. ולכן אנחנו מבקשים, אם הולכים להסדר הזה, שאנחנו מתנגדים לו מכול וכול, ואנחנו חושבים שצריכים לנמק, אבל אם הולכים להסדר הזה של הנמקה מרוכזת, אני מבקש ודורש שבהצבעה יגידו בכל הצבעה על מה הרוויזיה, כי אי-אפשר אחרת. או שתיתנו לנו לנמק בסמוך, או שתכריזו על מה מצביעים, כי זו כבר לא רק סוגיה כמה זמן ניתן לנו לשכנע, אלא זו כבר סוגיה של יכולת של חברי הכנסת להבין על מה מצביעים, וזו כבר פגיעה מאוד מהותית בכל הליך החקיקה.
ואני מבטיח לך שאם זה ילך אחרת, לא יהיה פה אחד שידע על מה הוא הצביע. אחד. כשיגידו לו אנחנו מצביעים על רוויזיה - - -
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
טליה, יש לכם רישום של מספרי הרוויזיות ביחס למספר ההסתייגויות שעליהם הוגשה הרוויזיה?
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
והקובץ הזה נמצא אצל חברי הכנסת? זאת אומרת, הם רואים על המסך את הקובץ הזה. אז כשאת מקריאה את מספר הרוויזיה תאמרי ביחס לאיזה מספר הסתייגות היא מתייחסת, בסדר?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
זה אותו דבר. לכן זה איזה סיעה. זה יהיה או הקובץ הגדול, הסתייגויות מכך עד כך.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהשיטה הזו, שבה אתם – אתם יודעים, יש גבול לכמה דברים אפשר לכפות על האופוזיציה. אין פה חברי קואליציה. הסיפור הוא לא רק עיכוב ההצבעה. הנושא של הסתייגויות ורוויזיות זה לא רק פיליבסטר. את מתעקשת על זמן מקובץ – בבקשה, תביאו את חברי הקואליציה, נעשה הנמקות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
שנייה. אז אנחנו רוצים לא מרוכז. תביאו עכשיו את הקואליציה, יהיו רוויזיות, אנחנו נחשב כמה רוויזיות אנחנו יכולים לנמק ל-120 דקות. אבל אנחנו רוצים הצבעות עכשיו.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
רגע, חבר הכנסת קריב. תודה.
- - שדיברה על כך שבמשך שנים היה נוהג, והיא דיברה כאן על עניינים שהם חסרי תקדים, גם מבחינת ההיקפים של ההסתייגויות, ובכלל הדרישה הזאת לעשות את זה כסעיף סעיף. ואני מסכימה איתך, שכל מה שקורה כאן בכלל הוא חסר תקדים. במשך 75 שנה בנו כאן מדינה, לא מוטטו אותה. והחוק הזה שמובא כאן הוא חסר תקדים בהיבט הזה שהוא בא לשנות משטר במדינת ישראל.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ולכן מכאן נגזרים כל האלמנטים חסרי התקדים, כמו מספר ההסתייגויות, כמו הרצון שלנו לנמק סעיף סעיף וכו', וצריך להתייחס לזה. סיטואציה חסרת תקדים, וההתנהלות צריכה להיות חסרת תקדים, מה לעשות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
טייבי, אז תודיעי גם לחברי הקואליציה. מכיוון שהיועצת המשפטית אמרה את עמדתה, האופוזיציה אמרה את עמדתה, אנחנו נתחיל את ההצבעות על ההסתייגויות בשעה 02:50.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
סליחה, נתחיל את ההצבעה על ההסתייגויות בשעה 04:50. טעות שלי. בשעה 04:50 יתחילו ההצבעות על ההסתייגויות. מרגע זה עד 04:50 - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, זה מאוד משמעותי, מה שהוא אמר עכשיו. אני הבנתי למה הוא מתעקש, ואני מבין גם למה אני מתעקש. כשאני אומר: אני נמצא בקובץ של יש עתיד, הסתייגות 1, אז הוא מבקש שאני אגיד: הסתייגות 1, שזה אומר - - -
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
לא, לא. היא אומרת את מספר הרוויזיה למספר ההסתייגות. את מספר הקובץ היא אומרת קודם – אנחנו כרגע בקובץ של המחנה הממלכתי, ואז היא תאמר את מספר הרוויזיה למספר ההסתייגות. זה הכול. מסיימת את הקובץ של המחנה הממלכתי, עוברת לקובץ הבא.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אתה מסתכל עליי? זה לא אני. רק שאלה: אם הם מפסיקים במסגרת השעתיים לדבר, אתה מתחיל בהצבעות?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בסדר גמור. מה שתגיד, יושב-ראש הקואליציה. אופיר, בוא נגיד ככה: אם יש לי רוב אני אעשה הצבעה, אם לא – לא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את מנמקת עכשיו את ה-27,000 הסתייגויות, תתחילי מהראשונה. יש לך 27,000 הסתייגויות, תתחילי מהראשונה. עכשיו ברצינות: אתם רוצים לקבוע סדר דוברים? איך אתם רוצים לעשות את זה?
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אוקיי. אני רוצה לחזק את ידיהם של כל המוחים והמוחות שבדרכם מתל אביב לירושלים, שנלחמים בכל הכאוס הזה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אני חוזרת על דבריי, שאנחנו בכנסת ישראל מחזקים את המוחים והמוחות שבדרכם לכאן מתל אביב, עושים עלייה לירושלים, מתוך כאב עצום, על מנת לעצור את החקיקה הדורסנית, ההרסנית, הפוגענית, שעלולה בסופו של יום להפוך את מדינת ישראל למדינה דיקטטורית. ואנחנו פה מודיעים להם, שאנחנו, חברי הכנסת, האופוזיציה, פועלים בכל דרך על מנת לעצור בכל הכלים הפרלמנטריים. אנחנו מחזקים אותם, מודים להם, ואנחנו ננצח. תודה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
טוב, חבריי היקרים, אז אחרי שבאמת חיזקתי את הציבור הרחב שבדרכו לכאן ומתפזר בכל המדינה בהפגנות, אני עדיין משתאה היכן ראש הממשלה שנכנס לאירוע. מהרגע שהוא נכנס לאירוע אנחנו רואים פה אירועים מסוג אחר – אירועים יותר דורסניים, יותר פוגעניים. אני רוצה לספר על העובדה שאתה מסתובב בהפגנות, ואתה פוגש אנשים וילדים, נערים ונערות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
גברתי וחברתי, סליחה שאני קוטע. אני רק רוצה לציין לפרוטוקול, כדי שיהיה תיעוד, שבזמן שאת מדברת, חבר הכנסת פינדרוס, היושב-ראש, לומד תורה, שזה דבר חשוב בפני עצמו, אבל בהינתן זה שאין פה אף אחד מהקואליציה, אפילו היושב-ראש המחליף, לא הקבוע, כי רוטמן הלך לישון, לא מעניין אותו מה יש לחצי העם לומר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מעניין אם מבחינת הערך הגדול של לימוד תורה, מה שכרו של לימוד תורה שנעשה תוך כדי הפגנת חוסר כבוד לזולת שמדבר אל יו"ר הוועדה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ניחא היה יושב פה עוד חבר קואליציה, אז היינו יכולים לומר, שכמו שאנחנו עושים תורנות מי מדבר, הקואליציה עושה תורנות מי מקשיב. אבל יש פה אדם אחד מהקואליציה, והוא לא מקשיב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הלב הטוב שלו, לעזור לה, שהיא לא תכננה לדבר 20 דקות, איך להעביר את הזמן. הלב הטוב שלו, איך הוא עוזר לה. זה מפעים בהחלט, אני חייב לומר לך.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת קריב, אני לא קריאה ולימוד תורה, וכמה פרשיות בערב.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אבל בטח ובטח כשאנחנו מתכנסים. גם לי היה מתאים עכשיו איזה פרק תהילים, איזה פרק תחינה לאל למעלה בתקופת בין המצרים לקראת תשעה באב.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לפחות כשהייתי ילדה אמרו לי, שהתקופה של תשעה באב היא תקופה מאוד מסוכנת – אסור ללכת לים, יש דברים לא טובים שקורים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
ואני לא חושבת שחשתי כמה זה נכון על מה שקורה עכשיו. אז נכון שאין לנו בית שלישי, אבל בהחלט זה חורבן של בית שלישי כאן.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
הבית הזה זו המדינה הזו, זו הכנסת. חברי קריב, אתה איתי, או שאתה מנהל דיאלוג, מנסה להרגיע את פינדרוס?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
- - ערב ראש חודש אב, כשאנחנו יודעים מה קורה בתשעת הימים. וזה הזמן שבו אנחנו דנים על החוק ומצביעים. ומחר, שזה א' באב, הוועדה הזאת תסגור בעצם את הסיפור הזה, ואפרופו חורבן בית זה לגמרי חורבן בית גרסת 2023, תשפ"ג. ואתה יודע מה, חבר הכנסת פינדרוס? אני באמת מתפללת בליבי -אמיתי עכשיו – שיהיה איזה נס שיעצור את הדבר הזה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ומישהו צריך להציל את המדינה הזאת. ולא היה קורה כלום אם היו עוצרים שנייה. אתם מדברים על זה שבאתם לכאן לארבע שנים. אז מה היה יצא לכם - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה היה קורה אם היו אומרים: רגע, המדינה שלנו חשובה לנו מספיק, העם שלנו יותר חשוב מכל דבר אחר, בואו נעצור, נדבר. אז נעשה את זה במושב הבא. מה הבעיה? מי ממהר פה כל כך הרבה? ואנשים משלמים, באמת, בנפש שלהם. אנשים, במקום לקיים שגרת חיים במדינת ישראל, ללכת לעבוד, לחזור, לפרנס את הבית, להיות עם הילדים שלהם, אנשים נלחמים ברחובות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
באמת, 28 שבועות זה לא משהו שהוא ארעי, וזה בטוח לא מה שהם היו רוצים. אני גדלתי בתוך סביבה, כל הילדות שלי היו לנו חיים עשירים, חיינו את הדברים הפשוטים. היום אנשים נלחמים על החיים שלהם פה. ומרגיש לי שאף אחד בכלל לא מבין מה גודל האירוע, את אף אחד זה לא באמת מעניין. ממתי אנשים ידעו מי אלה הפוליטיקאים, מי אלה שנמצאים כאן, מה קורה בכל דקה בכנסת. ערוץ 99 הפך להיות מסך הבית שם, שומר מסך מרוב שאנשים מוטרדים. ופה כולם כאילו באיזשהו אמוק, אחוזי טירוף, נמצאים רק בתוך ה-zone שלהם, ממוקדים במטרה הזו. מה קרה? יש פה מדינה בחוץ, חבר'ה. אז לא תהיה עילת סבירות, אבל נשרפת לנו המדינה.
ובאמת, ממך אני מחזיקה. אני יודעת שלא אתה פה אחראי על הכול, אבל אני חושבת שדווקא בגלל שאנחנו נמצאים בתשעת הימים הנוראים, והם נוראים, צריך שיקרה פה איזה נס, ומישהו יגיד: חברים, הבית שלנו, הבית היהודי שלנו הוא מעל הכול. והלוואי שזה תהיה אתה או מישהו מהאנשים שנמצאים כאן.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לדאבוני, בשבוע הבא כבר יהיה גם את צום האבל. וזה כל כך מטריד, שהצום הזה לא יקבל משמעות נוספת.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
כן, בסדר, היום. כך שבאמת ובתמים יש תחושה שיש גם סמלים ואותות, ואנשים שמאמינים גם יכולים לראות מה קורה במדינה. הבאתם הצעת חוק מטורפת. אנחנו משלמים בנפש. אפשר לעבור ולחזור להיסטוריה, מה קרה מהרגע שהממשלה הזו שמה את החוק הזה, וקשה לי לומר את זה, אבל יש לי תחושה שאנחנו משלמים, שהרמזים הם מאוד ברורים, מאוד ברורים. אפשר לראות גם המון רבנים, לצערי, שאנחנו נפרדים מהם. והחשש שלי, שאולי מישהו שם למעלה מאותת לכם: תפסיקו, תיכנסו לשפיות, זה לא אמיתי.
אנחנו סך הכול רוצים להמשיך את חיינו. יש לכם ארבע שנים. אבל מה שאתם עושים זה להגיד כזה דבר: בואו נרפד את עצמנו, שאף אחד לא יוכל להחליט עבורנו, נעשה את המינויים שאנחנו רוצים, ובארבע שנים, בתקווה שזה יישאר ארבע שנים, כי במסגרת החקיקה גם תחליטו שזה עשר שנים, בואו ניקח – קח כפי יכולתך, כמו מנות הפלאפל. אז תעצרו את זה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
- - - זה יסתיים לפני כן, אחרת בארבע שנים לא תישאר פה מדינה, נשמה. בעוד כמה חודשים לא תישאר פה מדינה אם זה ימשיך ככה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני שמעתי את הביקורת על הרופאים שהחליטו להשבית מחר שביתת חירום של שעתיים. אתה לא יודע מה רוצים מהם. הם הגיעו לכאן, עמדו בשער והתריעו: אנחנו לא נוכל לספק שירות רפואי בסטנדרטים שאנחנו רוצים. בריאות הציבור תיפגע אם עילת הסבירות תבוטל. הם עמדו בשער והתריעו, ואתם התעלמתם מהם. מה זה התעלמתם? לא נוהל דיון אחד בממשלה על ההשלכות של ביטול עילת הסבירות על בריאות הציבור. אחד לא נוהל.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
למה, נוהל איזה דיון בממשלה על ביטול עילת עבירות? לא נוהל לא בממשלה, לא בסיעת הליכוד. כשכבר חברי הכנסת שם רעשו וגעשו ורצו לדון בזה, אז ביטלו להם את ישיבת הסיעה. אף אחד לא דן בזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
והוא אמר: אני שמעתי את זה בטלוויזיה, לא לפני, לא אחרי.
מה שאנחנו כן יודעים, חבר הכנסת פינדרוס, זה שהסקרים בעם הם חד-חד-משמעיים, שרוב הציבור בישראל מתנגד לרפורמה – שאתם קוראים לה רפורמה – להפיכה המשטרית, על כל הרוחב שלה, על כל העומק שלה, על העובדה שהיא מבוצעת באופן חד-צדדי, בדורסנות, בחיפזון.
עכשיו, אף אחד לא חולק, חברים, שניצחתם בבחירות. קיבלתם מנדט לנהל את המדינה. יש לכם מנדט לנהל את המדינה. אין לכם מנדט לשנות את יסודות המשטר של מדינת ישראל, לשנות את כללי המשחק, ולעשות את זה בצורה חד-צדדית, בדורסנות, במחיקת חצי מהעם, בביטול חצי מהעם, בביטול הנציגים של חצי מהעם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אבל אני רוצה לדבר שנייה על מה שחבר הכנסת רוטמן לא רוצה שנדבר עליו, שזה על איך הממשלה הזאת הולכת לפגוע בחיילי צה"ל. רוטמן לא רוצה שהציבור ישמע את זה, ולכן הוא לא טרח להזמין מומחים ממערכת הביטחון, אף גורם ממערכת הביטחון או מצה"ל לדיוני הוועדה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הרצנו, הכירו בזה הייעוץ המשפטי, זה עלה בדיון הקודם, והם הכירו בזה לא כנושא חדש אלא כנושא שקשור ישירות להשלכות של החקיקה הזאת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מיכאל, האמת חייבת להיאמר, הציבור חייב לדעת, שביטול עילת הסבירות מעמידה את חיילי צה"ל בפני סכנה מיידית. לשמחה אולי קל להתעלם מהעובדות, אבל ביטול עילת הסבירות בנוסח שהממשלה רוצה להעביר השבוע יחבל אנושות בהגנה משפטית של חיילי צה"ל, יחשוף אותם בפני העמדה לדין פלילי בבית המשפט הבין-לאומי בהאג.
במשפט הבין-לאומי, חבר הכנסת פינדרוס, קיים "עיקרון המשלימות", שלפיו לא ניתן להעמיד לדין אזרחים ממדינה, בתנאי שיש לאותה מדינה בתי משפט עצמאיים ובלתי תלויים. כל עוד הקהילייה הבין-לאומית מאמינה שבתי המשפט בישראל מסוגלים לחקור החלטות או אירועים שהם טעוני בדיקה, חיילי צה"ל הם חסינים מפני רדיפת בית הדין הבין-לאומי בהאג. מדינה שאפשר בקלות גמורה לפטר בה את היועצת המשפטית לממשלה או את הרמטכ"ל לא יכולה עוד לנהל חקירות צבאיות בצורה עצמאית. אירועים והחלטות שבעבר בית המשפט היה יכול לעסוק בהם, לבדוק את התקינות שלהם – כבר מחוץ לתחום.
אתם מוציאים את בג"ץ, אבל מכניסים, באבו אבוה מכניסים, את בית המשפט הבין-לאומי הפלילי בהאג. הממשלה שמה כוונת בין-לאומית על הגב של כל חייל ולוחם בצה"ל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
העולם רואה את זה וכבר מזהיר מפני כך, אבל הממשלה שלכם מסרבת לשמוע. במערכה הזאת אתם מפקירים את חיילי צה"ל, את לוחמי צה"ל, את טובי הבנים והבנות שלנו לגורלם. אתם מפקירים אותם חשופים לגמרי בצריח, כשהכוונות הבין-לאומיות מסומנות על הגב שלהם, ואתם עושים את זה בעיניים פקוחות לרווחה. ואני פשוט לא מצליח להבין איך בכל האירוע הזה, בכל האירוע הזה, שלא דנו בו מספיק, לא קראתם ליועץ המשפטי למערכת הביטחון, למומחים לביטחון, שישבו פה סביב השולחן הזה או בוועדות חסויות, ויסבירו לציבור ולנבחריו מה הסכנה שבביטול עילת הסבירות על חיילי צה"ל, על לוחמי צה"ל, על העובדה שהם לא יוכלו לנסוע יותר לחו"ל, על העובדה שכוונת בין-לאומית תהיה על גבם, ואתם פשוט ממשיכים.
כך בעניין הביטחון, כך בעניין הכלכלה, כך בעניין בריאות הציבור, כך בעניין הסביבה. אתם לא רואים בעיניים. אתם לא רואים בעיניים. קבלת ההחלטות שלכם לא מבוססת על עובדות, לא מבוססת על נתונים. מבוססת רק על מאוויים אישיים, על צרכים פוליטיים צרים: מצד אחד, ביטול משפט נתניהו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ומן הצד השני, יכולת לקחת יותר כוח, ולממש באמצעותו את המדיניות המתועבת, המשיחית, הקיצונית שלכם. ואתם לא רואים בעיניים. אתם דורסים פה יותר מחצי העם. אתם מוחקים חצי מהעם. אתם מתעלמים מהנציגים שלו, כפי שאנחנו רואים את זה כאן. יושבים פה, חוץ ממך, אדוני, רק נציגי האופוזיציה – רק נציגי האופוזיציה – שמדברים אל הלמפה. אתה עוד מקשיב, אתה מסתכל בעיניים למי שמדבר איתך. יושב-ראש הוועדה רוטמן בכלל לא מסתכל. למד שיטה חדשה. חבר הכנסת גלעד קריב, זכותך לדבר – הוא בפלאפון שלו. ככה. חבר הכנסת ביטון, זכותך לדבר, והוא בפלאפון שלו. לא מקשיב, לא מדבר. סתם הצגה מתוסרטת מראש. ככה אנחנו רוצים שהמדינה שלנו תיראה? ככה אנחנו רוצים שהכנסת שלנו תיראה? אנחנו רוצים להידמות לפרלמנטים בירדן ובמצרים, ומדינות שהן לא דמוקרטיה, שבהם כאילו זה הצגה שיש בה חברי אופוזיציה, שמגיעים, מדברים ללמפה?
הרי אתה יודע, חבר הכנסת פינדרוס, יש לכם רוב לכל דבר שתרצו. אבל חלק מהעיקרון הדמוקרטי הוא שמתייחסים לנציגי האופוזיציה, כי הם מייצגים ציבורים שחשוב להתייחס אליהם, שנושאים ונותנים. חבר הכנסת ביטון ואני ישבנו שמונה ישיבות ועדה בקרן העושר, שחילקה לראשונה את רווחי קרן העושר. אני הקשבתי בקשב רב לדברים שלו בישיבה הסופית. הוא זעם, ואני לצידו, כי הוא אמר: לא יכול להיות שאנחנו יושבים פה – אגב, זה היה בעיקר חבר הכנסת ביטון ואני ולימור סון הר מלך – יושבים פה אנחנו, מדברים, נותנים הערות, מביאים דוחות ממומחים, נותנים את דעתנו, ובסוף אפס, פסיק לא השתנה מההצעה כפי שהיא הגיעה לאיך שהיא יצאה מהצינור של החקיקה. והוא שאל, חבר הכנסת ביטון, ובצדק: מה הטעם לנוכחות שלנו כאן אם אתם מתעלמים מאיתנו, אם אתם מתעלמים מהציבור ששלח אותנו לכאן? מה המשמעות של הדמוקרטיה? אם זו עריצות הרוב זאת לא דמוקרטיה. יש לכם 64 מנדטים, תעשו מה שאתם רוצים.
אתם מוחקים אותנו, את הציבור ששלח אותנו לכאן. איזו דמוקרטיה זאת? זאת לא דמוקרטיה, כי דמוקרטיה זה לא עריצות הרוב, זה שלטון העם, והעם מורכב לא רק מקבוצת הרוב. והצורך להבטיח את ההגנה החוקתית על המיעוטים, על הזכויות שלהם, על החירות שלהם, על היכולת שרוב מזדמן לא יפגע בזכויות שלהם, זה השורש, זה הגרעין של הדמוקרטיה. וכאילו זה לא רלוונטי עבורכם, אתם פשוט מתעלמים מזה. וזה כל כך מצער, כי כך אתם פשוט פורמים את הדבק, את החוטים שקושרים אותנו זה בזה. אתם מפרקים את האחדות הכול-כך מיוחדת שהייתה, ושצריכה להיות בעם ישראל כדי להבטיח שהמפעל הציוני ימשיך לשגשג דורות קדימה. וזה באמת מאוד מאוד עצוב. אני באמת חושב שהתחושה שרוב הישראלים מרגישים, לא משנה מאיזה קצה באה, מאיזה חלק בעם, היא תחושה של עצבות עמוקה, על כך שמה שהיה חדל מלהיות, על העובדה ששיח השנאה כל כך חזק.
אתה יודע, הגעתי היום לשחרר עצורים או לראות מה מצבם בתחנת המשטרה בסלמה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני משפטן, אני לא עורך דין, אבל הגעתי לשם כדי לוודא שהם מקבלים את הזכויות שמגיעות להם, כדי לוודא שההליכים מתנהלים במהירות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
ולקחתי אוטובוס לשם, מביתי בתל אביב לסלמה ביפו, ונקלעתי לוויכוח. זאת אומרת, אני ישבתי וצפיתי מהצד, אבל ראיתי חבורה של צעירים מתווכחת עם חבורה של אנשים צעירים פחות בנושא ההפיכה המשטרית. וסוג השיח שהם ניהלו שם היה בלתי נסבל בעיניי, כי הוא היה שיח של שנאה. לא של אנשים אחים שמתווכחים מחלוקת לשם שמיים, אלא ויכוח שנוהל ברמה כל כך ירודה, עם מילים כל כך טעונות, שזה פשוט גרם לי לעצב, עצב עמוק על כך שהגענו למצב שבו אנחנו לא יכולים לנהל שיח במחלוקת בינינו, מתוך ההבנה שהמחלוקות בינינו מחזקות אותנו ולא נועדו להפריד אותנו זה מזה. וזה באמת מאוד מעציב אותי.
לפני שאני אכנס לאיך ביטול עילת הסבירות נוגעת לבריאות הציבור, לסביבה, יסמין, את רוצה אולי - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להתייחס רגע, ברשותך, למשהו שאמרת, לא רציתי להיכנס בדבריך. דיברת על כך שהם נבחרו – אגב, ברגשי הנחיתות שלהם הם כל הזמן אומרים: אה, נבחרנו, נבחרנו, באנו למשול, באנו למשול, זו המילה שנאמרה הכי הרבה בשמונת החודשים האלה. רק מה הם מפספסים? פעם אחת ברמה המהותית, בשום שלב בבחירות הם לא דיברו על ההפיכה המשטרית, בשום צורה ודרך. אנחנו בתקווה חדשה למשל, כשהתמודדנו בבחירות, דיברנו על זה שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט, והבאנו מצע של שינויים במערכת המשפט. וכשחברנו אחר כך למחנה הממלכתי, הצגנו את השינויים שצריך לעשות במערכת המשפט. אבל שינויים, לא הפיכה משטרית, לא שינוי משטרי.
באו בליכוד, אפילו את זה הם לא הזכירו. דיברו על החלב, ראש הממשלה הסתובב מסופר לסופר, פתאום הוא נהיה מאוד ליברל, אחד העם, ירד, החזיק חלב – אתם יודעים כמה זה עולה? אנחנו נטפל בזה. אתם יודעים כמה זה עולה? אנחנו נטפל בזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מאז שהוא הקפיא את המשכנתה היא עלתה בממוצע ב-1,000 שקל, למיטב זכרוני.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זו הקפאה צומחת. הקפאה שהופכת את הגלידה ליותר גדולה במקפיא. הופכת את הכאב ליותר גדול.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תגיד, פינדרוס, רציני, נלחמתם במשכנתאות, גפני נלחם בוועדת הכספים, לא ספרו אותו. הוא הבטיח להקפיא את המשכנתאות, ראש הממשלה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
דווקא לא, לא מופיע. הוא אמר ארבעה דברים: יוקר המחיה, ביטחון, ביטחון אישי – לא ראינו רפורמה במשפט. את זה הכניסו לו עז, הוא לא התכוון. הוא רק צריך לגדל את העז, הוא לא יודע אם לחלוב אותה או לייבא חלב מחוץ לארץ.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
סמוטריץ' מייבא חלב, אבל את העז השאיר לביבי, את הרפורמה במשפט, שיגדל אותה. הכניס לו עז. או שהוא יוציא לו אותה, יהיה לו יותר קל. כמו האגדה החסידית, תכניס עז הביתה ונהיה צפוף, תוציא את העז נהיה נעים כזה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
הוא עסוק במטוס, והוא עסוק מתי יזמינו אותו לארצות הברית. יש לו איזו ברירת מחדל עכשיו, איזו קפריסין, אבל הוא רוצה להראות. מה אכפת לו מה קורה? מה אכפת לו שאנשים לא אוכלים? יש לו את הדירה בקיסריה ויש לו בעזה. מה אכפת לו? זה כל כך עצוב שאתה נבחרת – כן, נבחרת – נכנסת לאירוע. איזה אירועים אנחנו רואים?
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
שיהיה לו לבריאות, אבל שיסתכל על מה שקורה. נבחרת בשביל יוקר. וכמו שחברת הכנסת יפעת אומרת: עשית בייביסיטר ועמדת בסופר וכו', ומה קרה מאז?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
האשכנזים האליטיסטים – רוטמן, לוין, נתניהו אבי המזרחיים. אני רק אשלים את הטיעון שלי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הם הולכים לפי 12 חודש, לנו יש כל שלוש שנים 13 חודש. ופעם ב-19 שנה עוד פעם חודש.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
ברשותכם, אני אשלים את הטיעון, כי אמרתי אותו ברצינות ולא בשביל הפיליבסטר.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בקיצור, דיברנו על הסופר, דיברנו על האישה עם הפעוטה שהוא הבטיח חינם מגיל לידה עד שלוש, אחר כך יצא עם איזו מסיבת עיתונאים שאין לה קשר למציאות כי גם זה לא מתקיים; דיבר על הנושא של הקפאת המשכנתה, אחר כך הבין שהוא קצת עשה פדיחה ולא באמת אפשר, אז הוא דיבר על הארנונה. בקיצור, ערמות של הבטחות, אם זה יוקר המחיה, ביטחון אישי, טרור – עולם שלם של דברים שקשורים לאזרחים. הגיעו לכנסת, לממשלה, בום, הכול התפייד. רק חוקים פרסונליים, רק דברים אישיים שקשורים לבוץ של הממשלה הזו, וההפיכה המשטרית גולת הכותרת. זה מה שבוער להם. חצי מילה במהלך כל קמפיין הבחירות, ובכלל כל השנה וחצי שהיו לפני כן עם כל התלונות שלהם, לא היו על הדבר הזה. אז הם לא נבחרו על ההפיכה המשטרית. זה דבר אחד.
דבר שני, יש לי בשורה טובה להגיד לכם, שהיא קצת מתכתבת, שהבת הצעירה שלי עברה טסט אתמול בבוקר והיא קיבלה רישיון. ואני רוצה להתחבר למה שאמר בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, לא פעם, שכשאנשים מקבלים רישיון הם מקבלים רישיון לנהוג – לא לעבור באור אדום, לא לנסוע בנתיב הנגדי, לא לדרוס אנשים. וגם הבת שלי שתחיה יודעת, שהיא קיבלה רישיון והיא צריכה לנהוג במשנה זהירות ויש חוקים בכביש. אבל כאן לא – באנו למשול, בחרו בנו, ניצחנו, יאללה, בואו נדרוס.
אגב, אתם יודעים, זו פעם ראשונה שאני מתחברת למשפט של יפה בן דוד, בתקופה שניהלנו משא ומתן, שם היו קצת יותר אמוציות ומלחמות, אבל ישבה באיזה מקום ואמרה: חרבו דרבו. עכשיו, אני שמעתי את זה, אמרתי: טוב, אתם יודעים, בכל זאת. אבל אני חייבת להגיד לכם, שכל פעם כשאני מסתכלת על מה שקורה בממשלה הזו ואיך הם עובדים, זה צמד המילים שעולה לי. הכול פה כאילו יאללה, בואו נפרק את הכול, בלי שום סנטימנט לשום דבר.
אז עם כל הכבוד לזה שהם נבחרו – אגב, אני לימדתי בבית ספר שהוא ברוח דמוקרטית, וכשילדים נניח לא רצו לבוא, כשעשו כל מיני שטויות בכיתה, אמרתי: הי, חברים, מה נסגר? אמרו לי: מה, זה בית ספר דמוקרטי, מותר לעשות הכול. אז לא, המשימה שלנו הייתה לחנך אותם שבדמוקרטיה יש חוקים. יש כללים גם בדמוקרטיה. וזה מה שהממשלה הזו מפספסת, ומבחינתה היא דורסת את הכול.
ויושבת כאן בממשלה קבוצה של קיצוניים – של קיצוניים – שמושכת את כולם בצורה שהיא אחוזת טירוף למקומות שכולם ישלמו עליהם. ואני אומרת לכם: אנחנו ישבנו פה בכנסות אחרות. הכנסת הזו ידעה ימים טובים של עבודה משותפת למען הציבור. היינו נלחמים על קרדיטים: מי הביא את החוק? מי עושה יותר? מי חשב על זה ראשון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את זה עושים עד עכשיו, תאמיני לי. מעתיקים, גונבים חוקים. וזה לא משנה, קואליציה, אופוזיציה, חברים באותה מפלגה. זה פשוט חגיגה לעיניים לראות את זה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל, אדוני היושב-ראש, תקשיב, השיח היה פה כל הזמן בתחרות מי עושה יותר בשביל הציבור, מי הראשון שעושה בשביל הציבור.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל פה, בכנסת הזאת, המלחמה היא מי יותר קיצוני, מי יותר בוטה, מי יותר אלים, מי יותר בריון, מי מושך יותר לקיצוניות. זה מה שקורה פה. אפס ציבור בכל האירוע הזה. אנחנו יושבים פה שמונה חודשים, הציבור נעלם, חברים. הוא לא פיל, לא בתוך החדר ולא מחוץ לחדר, לא עוסקים בו בכלל. וזה הכאב הגדול של מה שקורה כאן. אתה יכול להמשיך, חבר הכנסת יוראי להב.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
דווקא עולה לי עכשיו בראש – מיכאל, אתה גם מהדרום, ודבי, ואנחנו מבינים את זה הכי טוב, כי אנחנו כולנו חיים בערים שהן גם מאוד ימניות וגם מאוד מסורתיות – גם ירוחם, גם באר שבע, גם שדרות זה זאת דבר. ורוב חבריי, שאני גדלתי איתם ומכירה אותם אפשר להגיד מבית ספר יסודי, הם כולם מהצד הימני של המפה, חלקם דתיים. ואני כל הזמן שואלת אותם: מתי התחיל להעסיק אתכם נושא בית המשפט? הרי אם היינו יושבים לפני שנה וחצי, זה מעולם לא עלה בשיח שלנו כשהיינו יושבים, זה מעולם לא העסיק אתכם, לא דיברתם על זה, וגם אני לא. מה קרה פתאום? שימו לב, כאילו תראו את הנדסת התודעה הזאת, שההתנהלות של בית המשפט לפתע היא לא תקינה, פתאום השופטים ממנים את עצמם, משכפלים. הרי היה פה דף מסרים מאוד מאוד ברור בהסתה כלפי בתי המשפט. לפתע את כולם מעניין מה קורה בבית המשפט, כולם טוענים לאפליה ולחוסר צדק, כולם חוזרים על אותן ארבע-חמש דוגמאות.
עכשיו, נכון, אין מערכת שלא זקוקה לתיקון. אבל אנחנו לא מדברים פה על תיקון. קרה משהו, ומה שקרה זה ראש ממשלה שנאלץ להתמודד עם בית המשפט. עכשיו, תחשבו איזו רפובליקת בננות אנחנו נראים מבחוץ, שראש ממשלה, שמן הסתם הדבר הכי הגיוני הוא שהוא לא זה שיעסוק בבתי המשפט, מהנדס את כל המדינה סביב מה שמתאים לו, וסביב מה שיתאים לתיקים שאיתם הוא מתמודד. ובאמת הלוואי והוא יצא זכאי, הלוואי וכל זה היה לשווא. אבל תראו לאן כל הסיפור הזה מביא אותנו.
עכשיו, אני בשבוע האחרון הייתי המון המון בשטח. במוצאי שבת הייתה הפגנה ענקית בבאר שבע. ענקית. אלפי אנשים מתושבי העיר, מהאזור ומהסביבה. אנשים שנולדו וגדלו במדינות דיקטטוריות. הם מפחדים, ויש להם את כל הסיבות לפחד, כי ברגע שראינו גם מה ששר התקשורת הציג השבוע, זה פשוט גורם לחרדה אמיתית ועמוקה. מה נסגר? התחושה היא שכאילו הכול סוגר עלינו ביחד. ואני עוד יושבת פה, אני רואה את זה מול העיניים שלי יום-יום. הכול סוגר עלינו בתור נשים, ובתור אזרחים שרוצים לצרוך תקשורת חופשית, ובתור אזרחים שרוצים להגיע לבית המשפט ולדעת ולחשוב שהפסיקות בעניינם יהיו באמת ענייניות ולא פוליטיות. משטרה שמי שמנהל אותה הוא מי שיש לו 53 כתבי אישום. זה פשוט נשמע כמו מדע בדיוני. הרי לפני עשר שנים, אם הייתם יושבים פה והייתם אומרים: השר שינהל את המשטרה זה עבריין מורשע עם שמונה הרשעות, 53 כתבי אישום, זה היה נשמע מדע בדיוני.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אבל זה מה שהוא רוצה. זה מה שהוא רוצה, לנהל אותם. הרי הוא רוצה שהמשטרה תהפוך להיות פוליטית. וכשאת מדברת עם אנשים שנולדו בארגנטינה, הם בחרדות. את אומרת להם את המילה "מיליציות", שזה מה שהוא רוצה שיהיה לו, הם לא ישנים בלילה. עכשיו, בבאר-שבע יש קהילה ענקית מארגנטינה, שנולדו בארגנטינה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
נכון. אגב, עדיין בבאר שבע יש כל הזמן עליה משם. ומי שנולד בארגנטינה, ומי שחווה את מה שקרה בארגנטינה, הם בסיוט של החיים שלהם. ואין לי שום דרך להרגיע אותם, ואין לי שום דרך להרגיע את הנשים, לא בבאר שבע, לא בדרום ולא בכלל, כי אנחנו נדחקות שוב הצידה, ועוד פעם רוצים שנשב בסוף של האוטובוס, שזה שם קוד לכול מבחינתי. נשב בספסל האחורי של האוטובוס במרחב הציבורי. זהו, יוראי, אני חושבת שגזלתי מספיק.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני רק רוצה לשאול שאלה: תגיד לי, אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה טס לקפריסין בתשעה באב, ביום של הצום? הוא לא יהיה פה בימים של הצום. לא, כי שנה וחצי דיברתם: יהדות, תנ"ך, תנ"ך. כשלא נגענו בכלום, כן? זה הכול היה - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הבנתי שב-27 בחודש הוא לא יהיה פה. תבדוק את התאריכים. אתה מבין? הוא שנושא דגל המסורת, הם אלה שמחליטים מי יהודי יותר, מי יהודי פחות, כל היום מדברים על הזיקה ליהדות, ובסוף מה? תשעה באב הוא נוסע. אני לא יודעת, אימא שלי אמרה לי: בתשעה ימים האלה, מה שאפשר לעשות, לא לעשות. כמה שפחות לנסוע.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הינה, בבקשה, ראש ממשלה שלנו בקפריסין. אגב, אין ברכה בדברים שנעשים בימים האלה, אני רק אומרת. לא שיש ברכה בדברים אחרים שהוא עושה. אבל שווה בדיקה, במיוחד מהגזרה שלכם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אגב, אמרנו את זה לאולמרט בזמנו במלחמת לבנון השנייה. אמרנו לו: תשמע, אתה עושה טעות, אתה עושה את זה בזמן הלא-נכון, תשמור על עצמך. אמיתי.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, תקשיב, אני באמת מבית. שנים. וזה לא רק מה אוכלים ומה לא אוכלים. זה לא בריכות ולא היה ולא בילויים, וכמה שפחות לנסוע. עד היום, אני בת 50, אימא שלי מתקשרת אליי להזכיר לי לשמור על עצמי בימים האלה, והוא טס ביום של הצום לחו"ל. וואלה, תקשיב, ככה הוא מנהל את המסורת והיהדות במדינת ישראל, שאלוהים יעזור לנו.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לא, ואיפה החזרה לארץ בשבת, ואיפה כל המעדנים הנהדרים שאוכלים, שמקבלים הכשר מיוחד מצד הקואליציה. זה פשוט מדהים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לא נכנסת, אבל למה הצביעות הזאת? למה הצביעות הזו? למה כאן מותר ופה – "שמאלנים", "אנרכיסטים" , "כופרים".
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, זה שהוא הפך אותנו לפחות יהודים, ואני במשך שנה וחצי הייתי צריכה להתמודד עם קמפיין על הראש שלי – עזבו שהוא קמפיין שקרי, עזבו שהם משקרים, שזה בניגוד מוחלט לכל הערכים היהודיים – אבל הפכו אותנו לפחות יהודים. והוא – תשעה באב, מה זה תשעה באב? אגב, מי שאין לו בעיה לפרק את הבית ולהחריב אותו, אז כנראה שבאמת תשעה באב אין לו משמעות. הינה, אני חושבת שמצאתי את התשובה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
חברת הכנסת שאשא ביטון, "לא יהודים", "יותר גרועים מחמאס וחיזבאללה", "יותר גרועים ממשספי הגרונות של דאעש". יש להם הרבה סופרלטיבים למי שלא נראה וחושב כמוהם.
אני רוצה להתייחס למשמעות של ביטול עילת הסבירות על בריאות הציבור ועל הסביבה. אני רוצה להתחיל בדוגמה שאולי היא הכי מובהקת, והיא אדמות אפולוניה, כשמדובר באדמות שהיו מאוד מאוד מזוהמות, ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פסק שזה לא סביר לא לערוך סקר סיכונים סביבתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא הבנתי, האמת משנה פה משהו? מה זה משנה? אתה לא נורמלי. הוא בא להגיד לי שזה לא בתשעה באב. אמרתי לו: למה זה משנה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אה, הינה, בבקשה, זה לא שקר. הוא היה אמור להיות עד ה-27, הוא ביטל, הוא שינה, הוא יחזור ב-26.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, מתי הראש-חודש? הוא חשב שלפי המולד זה בשלישי, ואז הוא גילה שזה ברביעי. הוא פספס לפני מוסף את ההכרזה של החזן על ראש חודש. פספס.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע מה המסקנה? אולי שיפסיק לחשוב. תראה מה קורה לו כשהוא חושב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תשאלי את חברך למפלגה מיכאל ביטון, הוא יגיד לך: יש כאלה שלפני מוסף מתגנבים החוצה לאיזה קידוש, לטעום משהו. אתה מכיר את אלה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אצלנו זה לפי ההלכה. אתם אוהבים לסבול בתפילות שלכם. אצלנו יש תה עם נענע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
דרך אגב, יש פריחה לעולם התורה שם, יש ראש ישיבה חדש בירוחם, הולך להביא בשורה גדולה לירוחם. הביאו לשם ראש ישיבה גדול, הבן של הרב קוק שהיה הרב של רחובות, נהיה שם ראש ישיבה. תקשיב, אחרי שנים, אני הייתי שם חודש, כשניסינו להקים את הישיבה, כשהייתי צעיר בן 16, ולא הלך. הולכת להיות לשם פריחה מדהימה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מכיוון שהוא העיד על עצמו באנשים שהוא היה שובב, הרב פינדרוס - - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד לך שהיום היינו בוועדת העבודה והרווחה בנושא של "נפש אחת", הלומי קרב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נורא הרגיז אותי. נורא הרגיז אותי. לא עניין אותי קואליציה. אמרתי: זה לא מעניין אותי שאני קואליציה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
רצו להרוג אותי. אמרתי: לא מעניין אותי לא משמעת ולא קואליציוני, יש גבול לכל דבר.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
נכון. הם רצו להצביע נגד כל מיני הטבות ודברים שרצינו לשנות שם. והוא עמד על הרגליים האחוריות. והיום ראיתי את מה שראיתי בממשלת השינוי, שיש דברים שהם כבר לא אופוזיציה וקואליציה. והיה מאוד מאוד חשוב. אני בכל אופן, באמת כאזרח הפעם, לא כחברת כנסת - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
סליחה שאני לוקח לך מהזמן, יוראי, אבל משפט אחד אני רוצה להגיד: יש צרות לאנשים, יש כאבים לאנשים, יש אסונות לאנשים. יש משהו שהוא יותר מאסון: זה אסון שהחברה לא מבין לא מבינה אותו. כשקורה למישהו אסון וכולם מרחמים עליו זה בסדר. אבל יש דברים שקורה משהו פנימי, שאף אחד לא קולט מסביב, ואז אין גם מי שירחם ויעזור. האנשים האלה הם שקופים. לא עלינו כשאדם, שלא נדע, קטוע רגל, כולם - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כשהוא פגוע נפש, הוא מתמודד עם זה לבד, ואף אחד אפילו לא יודע להתייחס אליו. כשהוא עומד בתור ואין לו סבלנות בתור, כולם כועסים עליו, וזה דבר מזעזע. ואת האנשים האלה, שהם שקופים, לא יכולתי לסבול את זה. גם כשזה היה חבר המפלגה שלי שהוא יושב-ראש הוועדה – רבתי איתו, פשוט לא יכולתי לעמוד בזה. תודה. כן.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אז מה שעשית היום צריך לעשות, כי יש עוד מלא שקופים בחוץ שצריך לטפל בהם, במקום החקיקה הזו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אז ביטול עילת הסבירות וההשפעות שלה על הסביבה ובריאות הציבור. אני חושב שהדוגמה הכי בולטת והכי עדכנית שיש זה האירוע באפולוניה. רצו לבנות שם אלפי יחידות דיור, ובזכות פסיקת בג"ץ שהשתמשה בעילת הסבירות נמנע פיצוץ של מקום שבו היה אמור להיות ממוקם גן שעשועים עם מתקנים לילדים, ואירע פיצוץ שפשוט בקע מכתש בעומק של עשרה מ' ובקוטר של עשרים מ'. בית המשפט העליון פסק שלא סביר שהוותמ"ל יקבל החלטה כשאין בפניו המצב העדכני ברמה הסביבתית, כי פשוט לא בוצע סקר סיכונים סביבתי לפני שאושרו אלפי יחידות דיור על קרקע מזוהמת. אז בלי עילת הסבירות אלפי יחידות דיור היו קמות, גן השעשועים היה קם, והיינו קמים יום אחד, חס וחלילה, למציאות שבה יש פיצוץ עז שפשוט מוריד גן שעשועים עם מתקנים לילדים, מי יודע כמה חיי אדם היו הולכים לאיבוד שם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
גם לא ברור שלא יהיו עוד פיצוצים כאלה. הטמינו שם חומרים מסוימים, שנוצרת שם פעילות - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הדבר היחידי שמבוטל בעילה זה החלטה של שר – רק שר דרך אגב, הורידו ראש עיר בעקבות ההערות שהיו פה – רק שר שמקבל החלטה במסגרת המדיניות שלו, האם אפשר לבקר את זה בעילה הזאת כשיש עילות אחרות - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא ותמ"ל, ועדה מקומית, ועדה מחוזית, עירייה, מועצת תכנון עליונה – לא תוכל לקבל. ולכן הטיעונים של ארגוני איכות הסביבה הם קצת פחות - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, לצורך העניין, ההקמה של תחנת הכוח החדשה, תחנת קסם, שנמצאת בכפר קאסם, בסמוך לראש העין, אורנית - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, זאת החלטה שמתקבלת על ידי הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה להקים את תחנת הכוח קסם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
והיא לא יכולה לעקוף גם ממשלה – בוא, אני מגיע מהשלטון המקומי – לא יכולה לעקוף את מועצת התכנון העליונה, את הוועדה המחוזית ואת הוועדה המקומית. ולכן החלטה כזאת חייבת לעבור תסקירי סביבה, איכות סביבה, התנגדויות ציבור. היא חייבת. ולכן בוא לפחות בשעת לילה כזאת שיש פחות מאזינים, נגיד לעצמנו שאנחנו נדע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני עומד על כך. ואם היועצת המשפטית של הוועדה תרצה היא יכולה להתייחס לזה. החלטה על הקמה של תחנת הכוח קסם, שבעיניי היא בלתי סבירה באורח קיצוני, כי לא סביר ב-2023 להקים תחנות כוח מזהמות, מבוססות על דלקים פוסיליים, בריכוזי אוכלוסייה רוויים. מדובר בערים שלמות של עשרות אלפי תושבים, שמצטברים למאות אלפי תושבים, שהולכים להקים תחנת כוח עם זיהום אוויר, שתביא לעלייה בתחלואה, לעלייה בתמותה. ברור שזה עבר את כל הליכי התכנון, אבל בסופו של דבר ההחלטה התקבלה על ידי הממשלה, ולפיכך שארגוני הסביבה ירצו לעתור לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ולהשתמש בעילת הסבירות, הם לא יכולים. הציבור, מאחר שהממשלה קיבלה את ההחלטה, לא יכולים לעתור יותר.
עכשיו, אני אגיד לך מעבר לזה: אתה יודע שלפי חוק-יסוד: הממשלה לכל שר וודאי שלממשלה יש יכולת לינוק סמכויות באורח כמעט מוחלט ברמה המנהלית. ולכן כל החלטה שהשר ירצה לתת לה חסינות מבחינת עילת הסבירות, הוא ינוק את הסמכות ויקבל את ההחלטה והיא תהיה חסינה. כך בעניין של הקמת תחנת הכוח קסם, כך בעניין ההקמה של - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל יש מצבים. אני אתן לך דוגמה. נניח שיש ועדת גבולות. היא לא מקבלת תוקף - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא רוצה להפריע, זו ההסתייגות שלכם. דרך אגב, אני לא מאמין שלכל החוק הזה יש משמעות. זה אני אומר לך ברמה האישית. עזוב, אני לא מצוטט.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה לא מצוטט? אתה בשידור חי. אלפי אנשים לא ישנים בלילה, רק צופים בנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל אני רוצה לומר לך משהו אחד. אני אשאל אותך שאלה. בדיוק הבאת דוגמה. ועדת גבולות – ועדת גבולות עברה דיונים, אתה יודע מה זה ועדת גבולות, מומחים מכל הכיוונים נלחמים כמו אריות, מוציאים מאות אלפי שקלים, לפעמים מיליוני שקלים, כי זה על חשבון הציבור, אף אחד הרי לא משלם את זה מכיסו, אז כל מועצה שמה כסף ציבורי, חוגגים. גמרו, ועדת הגבולות קיבלה החלטה. בא השר, חתם על ההחלטה. חתם לצורך העניין על ההחלטה.
אתה אומר
¶
תקשיב, אני רוצה ללכת לבית המשפט, שלא סביר ההחלטה של השר לחתום על ההחלטה, ושבית המשפט עכשיו יבדוק את זה. אתה מבין שיש פה משהו שהוא לא הגיוני בעליל, כי מה אתה עושה בעצם? הייתה ועדת גבולות. הרי זה בדיוק מה שאני רוצה למנוע. אני את זה רוצה למנוע. אני באמת רוצה למנוע מבית המשפט העליון להתערב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אדוני, אני בשנת 2001, כשנכנסתי לתפקידי בביתר עילית, הגיעה אליי משלחת מצור הדסה – דרך אגב, אני עד היום מוחמא מזה – היא ביקשה אחת משתיים: או שתעזור לנו להיות מופרדים ממטה יהודה, ונהיה מועצה אזורית לבד, או שאנחנו מתחברים לביתר. אמרתי להם: השתגעתם? ברחתם מהדוסים בירושלים, אתם רוצים להיות מחוברים לעיר של דוסים? אמרו: אצלכם, מפנים זבל, אצלנו לא, אנחנו רוצים להיות אצלכם. זה דיון שמתנהל 20 שנה, בסוף שר מקבל החלטה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני אתן לך עוד דוגמה, שאולי תתחבר אליה: מרכז השלטון המקומי, יחד עם מרכז השלטון האזורי, באישור של שר הפנים, קיבל החלטה שניתן לגבות כסף מתושבי חוץ שרוצים לפקוד חופים. אתה, תושב ביתר עילית, רוצה להגיע להרצליה, הרצליה קיבלה החלטה, באישור שר הפנים, שהיא גובה 100 ש' עבורך ועבור ילדיך. בית המשפט העליון קבע שזאת החלטה שהיא לא סבירה באורח קיצוני, שהיא מדירה את משפחת פינדרוס מהיכולת שלה לנפוש בחופי הרצליה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה כמשפטן יכול להגיד מייד שהוא פוגע בשוויון. אני יכול לתת לך המון עילות – הוא פוגע בשוויון. למה אדם שגר בתל אביב מקבל את החוף כשזה משאב לאומי? הרי זה מה שאני אטען מייד בבית המשפט, אני לא אצטרך לטעון סבירות אפילו. אין עילת סבירות, אני אגיד לבית המשפט בטענה אחרת על אפליה. ואתה יודע שעשו את בפארק ענבה. יושב-ראש מרכז השלטון המקומי עשה את זה תקופה בפארק ענבה, והלכו לבית המשפט, בשביל למנוע מתושבי מודיעין עילית ללכת לשם, כי מה לעשות, יש שם הרבה ילדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כפי שאמרת, אני אומנם משפטן, אבל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ השתמש בעילת הסבירות כדי למנוע - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא רוצה. אני רוצה שהוא לא ייקח עילת סל. אבל זו הבעיה. אבל זו הבעיה. בוא תדון. למה עילת סל?
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אבל גם אם זו עילת סל, היא לא באה לידי ביטוי, היא לא עשתה נזק. סך הכול 22 החלטות היו להם בנושא במשך כל כך הרבה שנים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תגיד, יש לי שאלה אליך, פינדרוס. אתה ביקורתי על מערכת המשפט. ידוע. ביקורת על בג"ץ.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יסמין מקודם אמרה שזה רק אחרי הבחירות. כיכבתי בקמפיין הבחירות של הרבה עם הציטוט שלי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
נניח שהצלחת לבטל את עילת הסבירות. נניח. אתה יודע ששופטים משתמשים בעוד מרכיב שנקרא מידתיות, נכון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שוויון. אזרח שגר ברעננה, אתה מפלה אותו, שהוא לא יוכל להשתמש ביום מול אזרח תל אביבי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז תגיד לי, שופט עליון שעכשיו באים לפניו, למשל זכות ההפגנה, חופש הביטוי, מול המוגנות של משפחה בבית הפרטי. עכשיו הוא צריך להחליט: ההפגנה, באיזה מרחק היא תהיה? הוא מחליט לפי שיקול דעת. מידתיות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון - - - שיקול דעת: אם זה היועץ המשפטי לממשלה זה 400 מ', אם זה שר הפנים זה אפס.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
נו, מה רע בזה? איך יהיה שופט בלי עיקרון שיקול הדעת שלו? יש לו שיקול דעת בסבירות, שיקול דעת במידתיות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שפספסנו כאן משהו בהקשר הרחב, ואני אגיד למה. כי זו לא פעם ראשונה שאני שומעת – אומר את זה גם היושב-ראש האחר שיושב כאן – כל הזמן: אז מה, אם לא תהיה עילת הסבירות, יש הרבה דברים אחרים, חוקים אחרים שיהיה אפשר להשתמש בהם, כמו מידתיות וכו'. אממה? אנחנו כבר למדנו בחודשים האחרונים, שכל חוק שלא מתאים לכם הממשלה משנה אותו. בחירות בלשכת עורכי הדין, לא התאימה להם התוצאה – משנים את החוק; אמרו שעכשיו יעתרו נגד לוין על זה שהוא לא מכנס את הוועדה – הכניסו בתוך עילת הסבירות שזה גם מבטל את האפשרות לתבוע ששר יקיים את סמכותו; בטבריה לא התאים כל הסיפור של הוועדה הממונה והחוק שהיה – יאללה, משנים אותו; הרבנים – משנים; הכניסה לרבנות – לא יודעת אם ראית את החוק - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
איך אמר בן גביר? כל מה שאמרת זה הספתח, זה המתאבן. זו המנה הראשונה. הוא עוד לא גילה לך את המנה העיקרית.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
זה הסלטים. זו מנה ראשונה אצל בן גביר, אפילו הפיתות עוד לא הגיעו. הוא אוכל אותן ככה. ואז הוא יביא את החוקים שהוא רוצה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל חבר הכנסת ביטון, ראיתם את החוק החדש, שיהיו מועמדים מסוימים שאפשר לקבל כרבנים, בלי הבחינות המייגעות אלא רק על סמך התרשמות. אמיתי עכשיו. זה ציטוט, מה שאני אומרת לך. בקיצור, כל מיני דברים הזויים לגמרי. ואז רוצים שאנחנו נישען על החוקים שמסביב, אם לא תהיה עילת הסבירות. איך אנחנו יכולים להישען עליהם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
דרך אגב, שתדעי, החוק הזה שגדול בתורה שנבחן על זה, זה חוק עתיק מאוד. אני זוכר אותו מ-1992.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל לא משנה. אבל אני לא נכנס לזה, כי אני גם לא יודע אם אני בעד זה. עברו הרבה מעברים מאז. אני רק מספר לך: זה לא איזה משהו שהמציאו עכשיו בממשלה החדשה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
ביטון, אנחנו חוזרים לימי הביניים תרתי משמע: במעמד האישה, בכנסת, בכול. אז גם ברבנים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרב אלישיב, כשנכנס לבית הדין הגדול, לא הלך להיבחן. הרב הרצוג קרא לו, אמר לו: בוא תהיה דיין. הוא אמר: אני לא רוצה. אמר לו: בוא תהיה דיין, אני מכיר אותך.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון. לכן אמרתי לך, רק שתדעי, זה לא איזה משהו שבאה עכשיו איזו גחמה, ב-1992 ביקשו מרב גדול מאוד לבוא להיות הרב של ביתר עילית, הוא היה נקרא אחד הרבנים המאוד מאוד חשובים, הרב אורדנטליך, זכרונו לברכה. הוא אמר: אבל לא הלכתי לבחינות לרבנות. בציבור החרדי כמעט אף אחד לא הלך לבחינות לרבנות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא. אז אמרו: יעבור מבחן התרשמות. כשהרב אלישיב לא עבר מבחן ברבנות, לא נעים לי להגיד לך, יש הרבה רבנים שעוד לא הגיעו לקרסוליים שלו בידע. אפשר להתווכח, הוא היה מורי ורבי, אבל בידע אף אחד לא יתווכח על הידע שלו.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
עצם זה שמשנים את החוק, סימן שיש פה אירוע. אותו דבר, אגב, לגבי בחירת הרבנים. עוד לא סיכמו את הקומבינה ביניהם של מי יהיה איך, אז יאללה, דוחים את זה. בקיצור, אי-אפשר לבנות על החוקים שקיימים. למה? כי כל חוק שלא מתאים, שעומד להם בדרך, יאללה משנים אותו, מביאים אותו לכנסת. ולכן זו טענה שהיא עקרה. וזו הסיבה שלא המידתיות ולא שום דבר אחר זה משהו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לא, אני רוצה לעמוד על כך שבית המשפט, כשהוא בא להגן על הסביבה, על בריאות הציבור ועל משאבי הטבע, משתמש ספציפית בעילת הסבירות, והוא מפעיל אותה במקרים שבהם ההחלטה שהתקבלה על ידי הממשלה או על ידי גופיה, על ידי שרים, היא לא סבירה באופן קיצוני. לא עושים בזה שימוש תכוף, רק במשורה, רק כשזה באמת פוגע בזה.
אני השופר כאן של ארגוני הסביבה ושל מחבקי העצים, ואני אומר את זה באופן חד משמעית: כשאתם מבטלים באופן גורף וקיצוני את היכולת לעשות שימוש בעילת הסבירות - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
למה רק מחבקי עצים? היום ביטל בית המשפט העליון החלטה לא סבירה לפנות האדם שהוא דייר בדיור הציבורי עשרות שנים, ולא להכיר בו כדייר ממשיך.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
נכון, זה אחד הכלים האזרחיים, שגם את זה אתה לוקח להם. היום לאזרחים לא היה אפילו כלי לאן לגשת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תגיד, אם יושב-ראש הוועדה עם הטלפון בזמן שאתה מדבר, זו עילה לעתירה, שההליך החקיקתי לא היה תקין?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תהיה עתירה על הטלפון. יצחק, אסור לך להיות עם הטלפון עכשיו, כי זו בעיה, כי יגידו שלא היה פה הליך תקין של הקשבה. אתה צריך להקשיב לכול, מילה במילה. במיוחד למה שאני הולך להגיד לך עכשיו. במסכת אבות כתוב: רבי חנינא סגן הכהנים אומר – רגע, אנחנו נעצור. ר' יצחק, תגיד לנו מתי אתה פנוי, שנוכל לדבר איתך. מתי אתה מתפנה לוועדה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה איתנו? מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'. היא באה אחרי משנה א'. משנה א' אומרת: דע מאין באת ולאן אתה הולך וכו'. משנה ב' אומרת את הדבר הבא: רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ככה אומר.
עכשיו, המשנה הראשונה זה אתה והקדוש ברוך הוא – דע מאין באת, כשאתה מקבל עול מלכות שמיים. עכשיו, כשאתה אדם מאמין, אתה צריך להקים מדינה. אומר לנו רבי חנינא: תתפלל לשלומה של מלכות ולחוקים, שאם אתה לא מקיים את המדינה ואת הכללים, אזי איש את רעהו חיים בלעו. אנחנו לא רחוקים מהדבר הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו צריכים את כל הצדיקים, שיתפללו לשלומם של היועצים המשפטיים, לשלומם של שופטי עליו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לשלומם של כל שומרי הסף: של היועצת המשפטית לממשלה. אתם צריכים להתפלל לשלומה של פרקליטת המדינה. ככה אומר פרקי אבות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
היא המחוקקת, לא? אז אם אתם רוצים לשמור על שלומה של מלכות, תתפללו לשלומם של שומרי הסף, כי התוצאה תהיה "איש את רעהו חיים בלעו". מי שרוצה ברדק במדינה, ומהלך אימים על בג"ץ ועל יועצים משפטיים, יוצר אנרכיה. יושב לך השר לביטחון לאומי, מטיל ספק בהחלטות של שר הביטחון. שר הביטחון אומר לו: תראה, האנשים האלה בסכנה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני חייב לעצור אותם רגע לפני דבר איום. הוא אומר לו: לא, אתה לא תעצור אותם. עונה לו שר הביטחון: אני מבין שיש לך ניסיון בתחום במעצרים מנהליים, אבל תן לנו לשמור על הסדר התקין במקומות הראויים.
ואני חושב שהטעות הכי גדולה של מי שמאמין במסורת ישראל, כשהוא מערער את החוק. וגם בצד של הציונות הדתית, הם אמרו שמדינת ישראל זה ראשית צמיחת גאולתנו. "הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סוכת שלומך". ככה כתוב: "ראשית צמיחת גאולתנו". תפילה לשלום המדינה – מייחסים את גם לרבנים, אומרים שש"י עגנון התערב בכתיבה של זה. ראשית צמיחת גאולתנו – צריך להגן עליה. מה קורה בזמן האחרון? אומרים: הכול מוטל בספק. השופטים לא ראויים, יועצים משפטיים לא ראויים, פרקליט המדינה לא ראוי, היועצים המשפטיים לממשלה לא ראויים. אתם מפרקים את המדינה. זה נגד היהדות. זה נגד פרקי אבות. זה נגד הדרך הנכונה לכבד את הכללים, כי אם לא יהיו פה חוקים ולא יהיה פה סדר תקין, איש את אחיו - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
איש את רעהו – עוד יותר. אנחנו יודעים לקרוא למי שאנחנו במחלוקת איתו שהוא הרֵעַ שלנו? אנחנו קוראים לו הרַע שלנו, לא הרֵעַ. אנחנו מתקרבים לימי בית שני.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כתוב: כי תראה שור רעך קורס תחת – "עָזֹב תעֲזֹב עִמו". אז עכשיו הפרשנות זה תעזוב אותו לבד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
בתורה תעזוב זה תעזור, לא תעזוב אותו. לא תעזוב אותו – תעזור לו. אבל אנחנו קרובים לימי בית שני, שתדע. ואף אחד לא יכול להגיד: ידינו לא הייתה במעל. אף אחד לא יגיד: אנחנו לא תרמנו לחורבן. חס ושלום, שלא יהיה חורבן. שמדינת ישראל תתקיים עוד 100 ו-200 ו-300 ו-1,000 שנה. אבל אלה הימים הכי קשים של החברה הישראלית, של שנאת חינם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
משפחה הולכת לארוחת שבת, מתקשה לדבר. ההוא ימני, ההוא שמאלני, פותחים את הפה, רבים, נפרדים, לא באים לארוחה. אנשים לא באו לליל הסדר לבתים. קהילות היו נוסעות לטיול ביחד – לא רוצים לנסוע, כי ידברו פוליטיקה. אנשים בווטסאפ משפחתי עוזבים את הקבוצה בגלל פוליטיקה. יש לנו אחריות. מי שיזם את הרפורמה הזאת, יש לו אחריות למה שקורה ברחובות.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אבל גם הצעת החוק הזאת היא לא באמת כי היא חשובה, כי יש פה איזו התחשבנות אישית – אישית – של היוזמים עם מערכת בית המשפט, כי יש להם היסטוריה. כי יכול להיות שאם הם לא היו עורכי דין ולא הייתה לה איזה היסטוריה, אז לא היה חוק זה. וזה מה שעצוב. בגלל קפריזה, בגלל נקמה, עם שלם הולך לשלם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הביאו את הרעיונות של פורום קהלת, והתחילו לבצע. ואז פורום קהלת השאיר אותם לבד, אמרה להם: לא, לא בדיוק לזה התכוונו. והיועץ הכלכלי אמר: לא, זה לא בדיוק. השאיר אותם לבד. הם רצו קדימה עם הניירות של פורום קהלת, ופורום קהלת אמר: זה לא בדיוק מה שהתכוונו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני לא מצליח להבין משהו. שמעתי היום את השר מיקי זוהר אומר: ניסינו לעשות הסכמות, לא הצלחנו בפרק הזמן שישבנו. באמת ניסינו להגיע להסכמות. אז אנחנו עושים את זה חד-צדדית. עכשיו, לא הבנתי את נקודת המוצא, מיכאל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אם נקודת המוצא, שאי-אפשר להעביר שינויים משטרים בלי הסכמות, אז אם אין הסכמות אי-אפשר להעביר שינויים משטריים. אבל אם אפשר להעביר שינויים משטריים חד-צדדית, אז אולי לא צריך הסכמות. משהו פה לא מסתדר.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
ראש הממשלה שלך אמר לביידן שהאופוזיציה שבויה בידי אנשי המחאה. אז אם הוא חושב ככה, על איזה הסכמות אתה מדבר?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא סתם נשיא המדינה מתקבל בשטיח אדום בארצות הברית, וראש הממשלה – "מר אמריקה", בנג'מין ניתאי נתניהו – ניתאי, ככה קרה בתעודת - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
כן, אבל ככה הוא כתב בתעודת זהות שלו. "מר אמריקה" לא מתקבל באמריקה. אמריקה לא מאירה לו פנים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז מה הוא רוצה, שהקדנציה האחרונה הזאת תהיה הקדנציה של ההסתה והשנאה וחורבן היחסים בין קהילות?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
שמעתי שהוא יושב עכשיו בחדרים עם יועצים, והוא רוצה לטרפד את החקיקה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
רוטמן היום לא נתן למקלב לדבר, לתת לנו תשובה לשאילתה. אין לו זמן. למה הוא לחוץ כל כך?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
איך אתה מסביר אבל את הפער הבלתי-נתפס בין הדברים של ראש הממשלה באנגלית לבין הדברים שלו בעברית?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
הוא גם אומר: We recognize the rights of the Palestinians. באנגלית זה כמו מנגינה נעימה לאוזן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני באמת שואל. בתור חבר הקהילה הגאה, הוא מרבה לדבר על הקהילה הגאה באנגלית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש פער בלתי נתפס בין הדברים שלו גם כלפי הקהילה הגאה, אבל גם כלפי מה שדיברת – על פתרון שתי המדינות, על ההפיכה המשטרית. הוא כאילו מדבר משהו אחד באנגלית ומשהו אחר בשפה - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אנשים רציניים. בואי, יש בליכוד חברי כנסת שמזדעזעים עם מה שקורה.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
זה שהם יושבים ומצטמררים וכואבים – הם לא עושים את העבודה שלהם. וזה לא הליכוד, זה מה שעצוב, כבר לא נשאר שום ליכוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל אין אומץ לב ציבורי. המתונים – יולי, ברקת, דיכטר וביטן – מלא מלא, היו יכולים להגיד את דברם.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
וחבל שלא עושים את ההצבעות מאחורי פרגוד, כי זה לא היה עובר. אז שיקומו ויהיו אמיצים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא רק בליכוד. גם ש"ס רוצה הסכמות. גם ש"ס לא רוצה שהמצב יהיה קיצוני בדיון המשפטי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו בבעיה. באנגלית זה נקרא: Houston, we have a problem – Rothman, we have a problem.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
I've been sitting here listening to you for over an hour, I couldn't figure out what you said.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה שומע? נתתי נאום במליאה, אז שילבתי כמה משפטים במרוקאית, אז גינזבורג אמר לי: אסור לך לדבר מרוקאית. אמרתי לו: גינזבורג, מרוקאית זה ערבית, זו אחת מהשלוחות. סתם לי את הפה. רק הערבים יכולים לדבר פה ערבית. מה היא אומרת?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
מה עושה ג'ו ג'מאל? רופא? בלי עין הרע. אבל איך נזכרת בו פתאום בדיון?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תדע לך, היא שמרה על שם המשפחה שלה אורגינל. ג'מאל זה אורגינל. אני מבסוט ששמרת על זה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתם רוצים שנדבר על הסביבה קצת? חברים, בואו נתמקד. למה דיברתי על ביטול עילת הסבירות וההשפעות שלה על הסביבה ועל בריאות הציבור? כי יש לי תחושה לא טובה, שהממשלה הזאת רק מצהירה הצהרות בדבר שמירה על הבריאות של הציבור ועל הסביבה, אבל יש פער בלתי נתפס בין ההצהרות, גם בקווי היסוד שלה, לבין המעשים בפועל.
ואני אשמח לעבור על חלק מהדברים שקרו רק בחצי שנה האחרונה. הממשלה הזו, בקווי היסוד שלה, חבר הכנסת פינדרוס, התחייבה לחוקק חוק אקלים חצי שנה מיום כינונה. חצי שנה עברה, ולא עמדתם בהתחייבות שלכם לחוקק חוק אקלים. חוק אקלים אפילו לא נמצא על סדר-יומה של הממשלה, גם לא על סדר-יומה של ועדת שרים לענייני חקיקה. זה בכלל לא על הפרק. חוק אקלים, רק לסבר את האוזן, הוא חשוב כי הוא מייצר את מסגרת הפעולה הכלל-ממשלתית למאבק נחוש ושיטתי במשבר האקלים ובצורך להגן על הסביבה, גם עבורנו וגם עבור הדורות הבאים.
הבאתם לפה חוק הסדרים שהוא התקפה בוטה ואלימה על הסביבה. אתם רידדתם את ההשפעה של הנציגים של המשרד להגנת הסביבה ושל ארגוני הסביבה בוועדות המקצועיות ששומרות על השטחים הפתוחים ועל הסביבה החופית. בחוק ההסדרים חוררתם, פגעתם בחוק אוויר נקי, באופן כזה שמאפשר לתחנות כוח ולמפעלים לזהם מעבר להיתר הרעלים שהונפק להם, כלומר יותר זיהום אוויר, יותר תחלואה, יותר תמותה, מעט בקרה של המשרד להגנת הסביבה.
קיצצתם את התקציב של המשרד להגנת הסביבה ב-27 מיליון שקלים, את התקציב של הרשות הישראלית לחדשנות ב-100 מיליון שקל. שר האוצר ביטל את המס על החד-פעמי. שרת התחבורה החליטה לדחות את העבודות על המטרו, מה שיגביר את הפקקים, ויגביר את זיהום האוויר ואת פליטות גזי החממה. ענף התחבורה הוא אחד מהתורמים הכי גדולים לפליטות הגז.
ביטלתם את כל התוכניות לפינוי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שזה אחד המפגעים המזהמים הכי גדולים במדינת ישראל, אולי שני רק למפרץ חיפה ולפעילות הפטרוכימית שם. לא השארתם שום אלטרנטיבה, לא הצעתם שום אלטרנטיבה, לא המשכתם את ההגדרה של האזור הזה כאזור מפגע זיהום אוויר, שהשרה לשעבר זנדברג התחילה בו.
דיברנו על כך – השארתם תחנת כוח חדשה בכפר קאסם, תחנת קסם, שהולכת לפגוע באיכות הסביבה ובאיכות החיים של התושבים, גם של ראש העין, גם של אורנית, גם של כפר קאסם, גם של כל האזור הזה. ואפשרתם לתחנת הכוח רידינג להמשיך ולפעול ולייצר חשמל – זיהום של כל גוש דן, ודאי תל אביב.
בחוק התכנון והבנייה אתם ממשיכים לקדם רידוד של הנציגים של הגנת הסביבה, של הארגונים, ולשים שם נציגים של משרדי ממשלה מונפצים, של וסרלאוף ושל סטרוק, כי צריך.
השרה להגנת הסביבה – אחד מהדברים הראשונים שהיא עשתה זה לא לקרוא לארגוני הגנת הסביבה כדי לשמוע מה יש להם לומר, אלא לקרוא דווקא לאנשים שהם מכחישי אקלים, שחושבים שאם קר בחורף אז אין משבר אקלים, או אם עכשיו מאוד מאוד נעים להסתובב בחוץ, גם בירושלים, נכון?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אני הולך. אני צריך שתי דקות. לא, הוא ימשיך, אני הולך, אבל הוא הזכיר את שרת ההתיישבות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז בגלל זה אני שואלת, אם אין קשר בין מסורת למורשת, שהיה צריך שני שרים נפרדים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לשרה להתיישבות יש 1.3 מיליארד. אמרתי לה: למה את לא משקיעה בעיירות פיתוח? כספי החטיבה להתיישבות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל זה מה שיש בחוק. למה את לא משקיעה כסף מהחטיבה להתיישבות בעיירות פיתוח? אתה יודע מה היא עונה לי?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אסור לי לפי החוק. אמרתי לה: וואי, איך אני מבסוט עלייך, פתאום החוק קדוש. את לא יכולה להעביר איזה תקנה בממשלה? כתבתי מכתב לראש הממשלה. אלה מירוחם זה לא התיישבות? אם נכפיל את ירוחם בנגב או את מצפה רמון, היא לא יכולה לשים שם שקל מהחטיבה להתיישבות? המילה התיישבות שייכת רק למושבים וקיבוצים ויישובים קהילתיים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז היא לא יכולה לשנות את החוק. היא רק על פי חוק במקרה דנן של ההתיישבות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אם עושים ממשלה על הדתיות, זה כמו אלה שאומרים: אני דתי לפי דעתי, או אלה שהולכים לפי רבי נוח. זה הכול לפי פוזיציה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אז תדע לך, אלה מתל"ת שהגיעו, עם טיקוצ'ינסקי ור' משה שניצר ז"ל, הם לא התיישבות, כי החטיבה לא יכולה לעזור להם.
גלעד קריב (העבודה)
¶
היושב-ראש, לכבוד יום ההולדת הלועזי שלך, אני רוצה להעניק לך ספר חדש שיצא לתנועה הרפורמית בישראל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
תן מבט, תאמץ זהות ותהיה קהילתי. הבת של הרב קרליבך כבר עשתה את זה. נחמה הודיעה: אני עוברת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני צריך עוד לעבור את היוונים האורתודוקסיים לידי, את הארמנים לידי. אני כרגע עסוק עם השכנים שלי. עזוב, לאט לאט, אתה לא יכול פה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
תיזהר, כשאתה עובר ליד השכנים הנוצרים שלך, שלא בטעות תיפגע מהיריקות של תלמידי הישיבות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אתה יודע שהייתי בקרואטיה מטעם הכנסת, ואחת הדאגות הכי גדולות של העולם הנוצרי, שתומכים בנו הרבה מהם, זה יחס לכנסיות ולכמרים בארץ. לראשונה יש תופעות לא יפות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
- - - לחנך, לדבר. כתוב: "ויאתיו כל לעׇבדך". בסוף כולם יגיעו. "ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ואז תשעה באב יהפוך ליום שמחה, בדיוק על חודש אב. "צום הרביעי וצום החמישי - - - וצום העשירי" - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא יודע, הוגשה עתירה על ההחלטה של ראש הממשלה לשעבר לפיד על השארת המפעל המזהם בחיפה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הוא דווקא העביר החלטת ממשלה פורצת דרך על פינוי הפעילות הפטרוכימית של מפרץ חיפה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לא, ממש לא. הוא העביר החלטה פורצת דרך, שלראשונה קבעה תאריך פינוי למפעלים הפטרוכימיים. אגב, הממשלה שלכם בהקשר הזה ממשיכה את אותה החלטת ממשלה, ודווקא עובדת יפה בהקשר הזה. זה הדבר היחידי שיש לי לומר לזכותכם בהקשר של הסביבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
למה אתה אומר את זה? עכשיו הם יבינו שהם ממשיכים את זה, הם יעצרו. יש דברים שצריך - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אני רוצה שתסביר לי: אתה מדבר כל כך הרבה על הסביבה, איזה משמעות יש לסביבה כשהכוונה היא לשרוף את המדינה, וזה מה שהם עושים? אז איפה הסביבה פה? אגב, גם לשרוף זה לא סביבתי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
נכון. כמו שאין אהבה בלי דמוקרטיה, גם אין סביבה בלי דמוקרטיה. ולכן אני אומר: כשאני מדבר על הסביבה אני לא מדבר רק על הסביבה, ישראל ממוקמת על השבר הסורי-אפריקני במקום שמבחינה אקלימית נקרא Hotspot. אם החשש העולמי הוא עלייה של מעלה וחצי, באופן שיהפוך את החיים לבלתי נסבלים על פני כדור הארץ, אנחנו כבר חצינו את המעלה וחצי, והטמפרטורות פה צפויות להיות גבוהות פי כמה וכמה. זה אומר שבאזורים כמו אילת, באזורים חמים – בית שאן, כל מה שממש על הרצף הסורי-אפריקני – מציאות החיים כבר עכשיו במקומות שאין בהם צל היא בלתי נסבלת. זה הופך את ההתעלמות של הממשלה הזו בצורך לטפל במשבר האקלים, להיאבק בו ולשמור על הסביבה, גוזרת עלינו חיים בלתי נסבלים, ועל בני הדורות הבאים חיים בלתי קיימים כאן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
עכשיו, כשדיברתי על עילת הסבירות, היא נועדה בדיוק בשביל למנוע למשל למנות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
הוא טוב לאין שיעור מהיושב-ראש הקבוע, שאנחנו מעניינים אותו כקליפת השום, כמו גם מחצית מאזרחי ישראל. רוטמן ישן. רוטמן מכיר רק שני מצבים: או שינה או חבלה בדמוקרטיה הישראלית. זה בחור בינארי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
זה מכון מקצועי, שעושה עבודה באמת חשובה ופורצת דרך, למפות את הימים והאגמים. ישבה הממשלה הקודמת – לא שלנו, זו שלפניה – ובחרה דוקטור לעמוד בראש המכון. נשמע טוב, נכון?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לא. האמת היא שספציפית לדוקטור הזה אין לי שום בעיה. הוא עושה civil servant. איש טוב ככל הנראה. רק אין לו שום קשר, אין לו שום מומחיות, אין לו שום יכולת לעסוק בחקר של לא אגמים ולא ימים. למרות שהוועדה המייעצת המליצה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש הבדל בין החקר – למרות שהוועדה המייעצת המליצה לבחור איש מקצוע – זאת אומרת דוקטור, אבל איש מקצוע, לא דוקטור באופן כללי – בחרה הממשלה אדם שלא מוכשר לעמוד בראש המכון הזה. והמינוי הזה, חבר הכנסת פינדרוס, אחרי שתבטלו את עילת הסבירות, יהיה מוגן מכל מקום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
יש לממשלה סמכות לקבל החלטה גם בניגוד לחוות הדעת של הוועדה המייעצת, גם אם המינוי שהיא מקבלת הוא בלתי סביר באופן קיצוני. חבר הכנסת פינדרוס, אותו אדם, שאין לו שום כישורים לקבל החלטות בעניינים מקצועיים, סביר להניח שהוא יקבל החלטות לא טובות, שיפגעו בסביבה, שיפגעו בציבור. לא תהיה שום יכולת, לא לארגונים ולא לציבור, לפנות ולקבל סעד מהמדינה.
עכשיו, אני אומר שוב
¶
התחלתי את הרשימה, שגרמה לי לחשוב שאתם לא שמים על הסביבה ולא על בריאות הציבור. אז המשכנו עם זה שהשרה נפגשה עם מכחישי האקלים במקום להיפגש עם ארגוני הגנת הסביבה. התעלמתם מהדרישה בחוק שמחייבת לתקצב מו"פ של אנרגיות מתחדשות מהקרן לאזרחי ישראל. 110 מיליון שקלים הקצאה הראשונה על פני שנתיים הלכה לדברים אחרים ולא למו"פ של אנרגיות מתחדשות.
יפעת, את לא גרה באילת, אבל אני מניח שאת אוהבת את העיר הזאת. עכשיו, הממשלה הקודמת – לא שלנו, זו שלפניה – חברת קצא"א, שזאת חברה ממשלתית, חתמה על הסכם שינוע נפט עם חברת Red-Med מהאמירויות, שהיה אמור לשנע המון המון המון נפט דרך מפרץ אילת, דרך צינור לאשקלון, ומשם – מיליגרם של נפט לא לצורכי האנרגיה של ישראל, הכול ליצוא.
עכשיו, ההסכם הזה היה אמור להעלות את הסיכון של דליפה במפרץ אילת פי כמה וכמה, תוך סיכון שונית האלמוגים, כלכלת העיר, מתקני ההתפלה. אסון בריאותי, חברתי, סביבתי. הממשלה שלנו קיבלה החלטה להקפיא את ההסכם, או לכל הפחות לקבוע מדיניות של אפס תוספת סיכון על תעבורת הנפט דרך מפרץ אילת. אפרופו דאגה לסביבה, נודע לנו שמשרד ראש הממשלה מקיימים היום דיונים על לפרוץ את המדיניות הזאת, ולאפשר עוד שינוע של עוד נפט דרך מפרץ אילת, תוך סיכון – עכשיו, בצע כסף. בצע כסף. אחרי שהם סגרו את שדה דב, וניתקו בעצם את תושבי אילת מהיכולת שלהם להגיע למרכז בלי לעבור דרך נתב"ג בסיוט שלא נגמר, עכשיו הם רוצים גם לסכן את כלכלת העיר, את כל התיירות שם, להרוס את שוניות האלמוגים הנדירה שם, בשביל בצע כסף. הנפט הזה לא מיועד לכלכלת ישראל או לכלכלת האנרגיה של ישראל. לסביבה המשמעויות הן הרסניות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
שלא לדבר על כך שהכול לא שקוף. חברה שאנחנו לא יודעים מה קורה בה, שאשמה באסונות האקולוגיים הגדולים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בכנסת הקודמת ישבתי בחדר פה ליד בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ניהלתי דיון על ההסכם הזה. ישב יושב-ראש קצא"א והסביר לי שככל שמעבירים יותר נפט כך ההסתברות לפגיעה יורדת. מאוד הגיוני, נכון? כי המיומנות משתפרת. אמרתי לו: מאה אחוז, הבנתי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הממשלה הקודמת קיבלה החלטה אמיצה של מדיניות תוספת אפס סיכון בתעבורת הנפט, בניגוד להסכם שנחתם, על כל המשמעויות שלו. עכשיו הם דנים בביטול של המדיניות הזאת, ופשוט פריצת כל הסכרים. על להביא לפה נפט בהיקפים בלתי נתפסים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זאת נקודה מדהימה. למה? כי בניגוד לשטויות שאנחנו שמענו פה בשבועיים האחרונים, שלכל דבר יש תחליף, הינה דוגמה מצוינת, שאם מחר יבואו תושבי הנגב או תושבי אילת, ויבקשו לפנות לבית משפט – מה הקשר למידתיות? עכשיו, הרי החברה הזו פועלת בחיסיון. אז איך בדיוק יציגו שיקולים זרים? אם אתה לא שקוף, אז איך יכול העותר לבוא ולהוכיח שיקולים זרים? ואולי גם אין שיקולים זרים, זה לא שמישהו מכניס לכיס כאן כסף. איזה עילה יש בדין המנהלי?
גלעד קריב (העבודה)
¶
חבר'ה, תקשיבו שנייה: זה בסדר גמור לזרוק לחלל האוויר בוועדה כל מיני מושגים. רק שאין עילה בדין המנהלי שנקראת "פגיעה באזרחים". הפגיעה באזרחים בדיוק מקופלת בעילת הסבירות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אבל, אדוני היושב-ראש, תעזוב את העובדה שאתם כל הזמן אומרים: מידתיות, מידתיות, מידתיות. במדינת ישראל יש רק בעיה אחת: הדבר היחיד שבו מידתיות מעוגנת בחוק זה חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק בנוגע לזכויות האדם שמנויות בחוק. כל הפעלת המידתיות ביחס לזכויות אדם שלא מנויות בחוק, כמו חופש הביטוי, זה רק מכוח הפסיקה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל אתם תעשו את זה, דרך אגב, סבירות גם לא מופיעה בחוק וזה מכוח הפסיקה, בחיים לא התחלנו מזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ואז תבואו לשופט ותאמרו לו מה עדיף שיקול הדעת שלך על מדתיות מאשר שיקול הדעת שלי, הפוליטיקאי?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תמיד כשאתה מאזן בין רשויות, אם רשות אחת מגזימה אז הרשות השנייה מגיבה ולפעמים יש חוסר פרופורציה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אין בעיה אחת, אל תצמצם, יש הרבה. לא הייתם מגישים 28,000 הסתייגויות אם הייתה רק בעיה אחת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בשבועיים האחרונים, כל פעם שמישהו מחברי הקואליציה זרק פה שם של פסק דין, כשפתחנו את פסק הדין הסתבר שהפסילה לא הייתה על עילת הסבירות. זה סתם, תעזוב, כמו לארה אל-קאסם או כמו פסק הדין האחרון לגבי כניסת המשפחות לטקס הזיכרון האלטרנטיבי. זרקתם סבירות סבירות, זה לא רק סבירות. גם החזרת הגופות של המחבלים, הוצאתם פה את דיבת בג"ץ, כי מה שבג"ץ אמר לא שזה לא סביר אלא שצריך מקור הסמכה בחוק, תתקנו את החוק. אבל תעזוב, אין הרי קשר בין מה שאתם עושים לבין העובדות.
שאלנו את פרופ' דותן שישב פה, הרי פרופ' דותן לא חשוד באהדת האקטיביזם השיפוטי, הוא הלך נגד כל הקהילה האקדמית הישראלית וביקר את האקטיביזם השיפוטי. שאלנו את פרופ' דותן האם בשנים האחרונות הוא מאתר מגמת צמצום בשימוש עילת הסבירות בהשוואה לתקופה של הנשיא ברק והנשיאה בייניש, כתוצאה גם מכניסת שופטים כמו סולברג ושטיין וגם העמדה האקדמית והוא אמר חד משמעית כן. אז אתם פשוט אצה לכם הדרך כדי לגזור קופון פופוליסטי.
אנחנו נמצאים בתקופה שבה בית המשפט העליון נסוג מהאקטיביזם השיפוטי, אבל זה לא טוב לכם. אתם רוצים הכול בדורסנות, בהכנעה. נגמור עם הסבירות תעברו למידתיות. נגמור עם המידתיות תעברו הלאה. למה הדעה של השופט על ניגוד עניינים יותר טובה מהדעה שלך? אתה אומר שאין ניגוד עניינים, אז מה השופט מתערב?
ככה נראות מדינות עולם שלישי או השופטים של פוטין. מישהו מוכן לעשות עסקה עם חברה רוסית כשסמכות השיפוט היא בית משפט שהשופטים נשלטים על ידי פוטין? זה מה שאתם רוצים להגיע אליו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אתה, חבר הכנסת פינדרוס, אמרת שזה לא סוף פסוק. זאת אומרת עכשיו אנחנו מורידים את הבלם הזה של עילת הסבירות. בוא ניקח את מקרה הבוחן של ביטול מדיניות אפס סיכון לתעבורת נפט דרך מפרץ אילת. התחלת עם ביטול עילת הסבירות כך שהציבור וארגוני הסביבה ותושבי אילת לא יכולים לעתור לבית המשפט כדי שיגיד שזה לא סביר באורח קיצוני, כי אין יותר את הכלי הזה. בשלב הבא אתם הולכים להחליף את היועצת המשפטית למשרד האוצר או למשרד ראש הממשלה והולכים למנות מינוי מטעם שהעמדה שלה גם לא תהיה מחייבת. מי שמפקח על מתן חוות הדעת המקצועית למשרד הממשלה או לגורם המדיני שמקבל את זה הוא מטעמו. ככל הנראה ירצה-יקבל, לא ירצה-לא יקבל. עוד בלם שירד. אחרי זה אתם הולכים להשתלט על הוועדה למינוי שופטים ולמנות שופטים שחושבים ונראים כמוכם ורק כמוכם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ואני אומר גם שזה לא הולך להיות ואתם יודעים שזה לא הולך להיות הוועדה לבחירת שופטים, היו יכולים לשים את זה מחר בבוקר, זה מונח על שולחן המליאה, פשוט צריך להביא את זה להצבעה מחר ולא עושים את זה. כי כרגע לא הולכים על זה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
איך אתה אומר את זה? שר המשפטים הודיע שהוא לא הולך לכנס את הוועדה למינוי שופטים עד סוף 2023 הולכים להיות חסרים, 55 תקני שיפוט.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אז אתה מחזק את דבריי, אם הוא היה משנה את הוועדה אז הוא לא היה אומר דבר כזה. גם לשיטתך, מה שאמרת עכשיו, אני מצטט אותך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
שמעתי היום את ראש המל"ל אומר קבל עם וערוץ 12, הוא האזין לשיחה של ראש הממשלה עם ביידן וראש הממשלה אמר לנשיא ארצות הברית שהנושא הבא שיידון במושב הבא הוא הנושא של הוועדה למינוי שופטים - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
והוא לא יעשה שלא בהסכמה. מה זה אומר? הוא לא יעשה שלא בהסכמה. מכיוון שאתה יודע שאין עם מי לדבר כי לא תהיה הסכמה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, תקשיב למה שראש המל"ל אמר, הוא אמר שראש הממשלה אמר לנשיא ארצות הברית שבמהלך הפגרה הוא ינסה להגיע להבנות ואם לא, החוק יקודם. זה מה שנאמר. אתה יכול להתעלם, אתה יכול לשמוח, אבל אלה הדברים. אתם מודים בפה מלא שמדובר בשיטת הסלמי של פירוק האיזונים והבלמים. כשאני אומר לך כאיש סביבה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הממשלה. איזה בלם יגן על הסביבה כשמפרקים את עילת הסבירות שהיא העילה המרכזית שמשתמשים בה? שבית המשפט משתמש בה כדי להגן על הסביבה. אחרי זה אתם הולכים למנות שופטים שהם לא עצמאים, כי הם מינוי אישי שלכם ואתם הולכים למנות יועצים משפטיים ממשלתיים מטעם ואתם הולכים להעביר פסקת התגברות. איזה בלם יהיה לסביבה? איזה? תגיד לי אתה?
לי יש חוקים סביבתיים צנועים, כאלה שבכנסת הקודמת עברו את הדרגים המקצועיים. לא קדמתם חוק סביבתי אחד מאז שקמתם. אפשר לחשוב שמדובר בעניין שהוא של יש עתיד ולא של אגודת ישראל, של העבודה ולא של יהדות התורה. זה שמאל וימין? קואליציה ואופוזיציה? ריבונו של עולם, אנחנו הולכים להכפיל את עצמנו מבחינת אוכלוסייה ב-30 שנה הקרובות, הנכדים והנינים שלך, הילדים והנכדים שלי, כולם יצטרכו לחיות פה ביחד. איזה עולם אנחנו משאירים להם אם אנחנו לא מתייחסים לאיום הזה ברצינות?
אתם בשלטון עכשיו. לי יש כאבי בטן ואמרתי את זה גם לשרה הגנת הסביבה, יש לנו כאבי בטן בהקשר הזה. אנחנו לא מתחשבנים. תביאו חוקים סביבתיים טובים, אנחנו נתמוך. אני אומר לך עם יד על הלב, אני לא מצליח להבין את האדישות שלכם כלפי הדרמטיות של המשבר הזה, כלפי החיים שלנו וכלפי החיים של הדורות הבאים. קחו את החוקים שלי, תגישו אותם בעצמכם. אין לי קשר אליהם, רק תקדמו משהו. אתם גם עושים צעדים נגד הסביבה, במי אתם פוגעים? מי ישלם את המחיר הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
נכון, זה גרוע מאוד, אבל יש דברים שהם בקונצנזוס, שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על אתרי טבע, הפחתת פלטות, העברת מגזר התחבורה לתחבורה חשמלית, עידוד אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. דבר אחד תעשו. אחד. אני לא מצליח להבין את זה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני רק אוסיף לדברים של חבר הכנסת יוראי להב אמר, הוא דיבר על הסביבה ואי אפשר להפריד את בעלי החיים מהסביבה. גם פעילי בעלי החיים מאוד מוטרדים. אני שוב אחזור על זה, כל בן אדם עשירי במדינה הוא או טבעוני או צמחוני או פעיל בעלי חיים. כל בן אדם עשירי.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
חד משמעית, מי שטבעוני. אז אולי עילת הסבירות היא לא העילה הספציפית שהשתמשו בה, למרות שהשתמשו בה בעבר, אבל בג"ץ החתולים, הנושא של פיטום אווזים, מה משדרים לבית המשפט? אל תתערבו יותר מידי. אנחנו, פעילי בעלי החיים חוששים מאוד. אין בעל חיים שלא זקוק לחוק שיגן עליו. מדינת ישראל הזניחה את בעלי החיים ובגלל זה יש לנו פיצוץ אוכלוסין בחתולי הקהילה. אני יודעת שכראש עיר דווקא אתה מאוד היית בעד צמצום הנושא הזה. אנשים לא מבינים שהכסף הזה נועד לטובת הציבור. אף אחד לא חילק את הכסף הזה כדי שחתולים יעשו כיף חיים. גם בנושא תעשיית המזון, כל מה שקשור לבעלי חיים, הכול יפגע.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני מסכימה, אני רק מוסיפה שלצערי הרב כל המזון שאתם אוכלי הוא לא כשר, בכל התחקירים אתה רואה איך שוחטים את העופות, אין תקנות לבתי המטבחיים. המשלוחים החיים, שהם כמות אדירה מצריכת הבשר במדינת ישראל מגיעים פצועים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זו הסיבה שהמהדרין הרבה יותר יקר. אנשים חושבים שזה בגלל ההשגחה, זה לא בגלל ההשגחה. אתה יכול לשחוט בערך 30% ממה שאתה שוחט ולא מהדרין. עושים את זה ב - - - ובכשרות לא נותנים לך - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
מהטעם שישנה הלכה שלא מברכים ברכת שהחיינו על נעלים מעור, בגלל צער בעלי חיים. הלוואי.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
עכשיו תראה את הדוגמה, יושבים פה בחדר כ-12 אנשים ויש פה שני טבעונים וצמחונית אחת.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אנחנו מדגם מייצג למה שקורה בציבור. פעילי בעלי חיים משלמים מיסים כמו כולם, תורמים למדינה כמו כולם, אבל אף אחד לא סופר אותם. לא מתייחסים לדברים שחשובים להם ולדברים שהם רוצים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כל הזמן צריך לקשר לעילת הסבירות, בהיעדר חקיקה ישראלית משמעותית בתחום זכויות בעלי חיים, היום, בסופו של דבר אתה לא יכול לגשת עם מדתיות על זכויות בעלי חיים. העילה היחידה שמכוחה אפשר לבוא לבתי משפט ולומר יש פה מדיניות בלתי מתקבלת על הדעת מוסרית ביחס לבעלי החיים, זו רק עילת הסבירות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הייתה לי התערבות עם כמה יועצים משפטיים אם ייקח שבועיים או חודש לבית המשפט להמציא בפסיקה עילה חדשה. ניסיתי לחשוב מהי הנוסחה - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
זה המצב. זה בדיוק מה שהם לא מבינים. בית המשפט יעשה הכול על מנת למנוע פגיעות באזרחים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
לא. זו המלחמה שלכם ופה אתם מפספסים כי אתם לא מעמידים על המאזניים את האזרח, את המקום שלו, 22 החלטות שאם תיכנס לעומקן, כולן צודקות. בטח ובטח ההחלטה למגן בשדרות. מה היינו עושים אם זה לא היה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא זו המטרה שלו. בשביל לפטר אותה לא צריך את עילת הסבירות, זה לא קשור, רק החלטה. אם היה לראש הממשלה אומץ הוא היה הולך על הליך ואז היה מסתבך, הוא לא עשה את זה ולא יעשה את זה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה נשמע מאוד סביר שראש הממשלה יפטר את ראשת התביעה הכללית בהיותו בעיצומו של משפט פלילי.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
אף פעם זה לא קרה. הרי יש רציפות שלטונית בעניין הזה והיועץ המשפטי לממשלה משרת את הממשלה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
בכל הדמוקרטיות בעולם ראש המדינה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים וממשיך לכהן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
וכשהבת של הנאשם בפלילים רודפת אחרי אמיר אוחנה היום בבוקר בתל אביב ואומרת לו שהוא קרימינל.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
ההזיה היא שבית המשפט אפשר לו להיות ראש ממשלה, הוא האחרון שהיה צריך לצאת כנגד בית המשפט כי בית המשפט אפשר לו לכהן אף על פי שיש לו כתבי אישום. אני רוצה לשאול אותך, אם מישהו היה צריך לחנך את הילדים שלך והיית יודע שיש לו כתבי אישום, עדיין יש לו את חזקת החפות, אבל בתודעה שלך היית מוכן לשים את הילדים שלך באותה כיתה שהוא מלמד? יש לו את חזקת החפות, אני רוצה להגיד לך שלא הייתי שמה את הילדים שלי עד שלא היו מתבררות העובדות והייתי מבינה שהוא באמת חף מפשע, אין לו שום דבר פלילי, יכול להיות שהייתי רגועה. אז בית המשפט נתן לו את הזכות והאמת, דווקא על ההחלטה הזאת אני כועסת. כשיש כתבי אישום, גם כשיש חזקת חפות, אני חושבת שהאנשים האלה צריכים - - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אמרתי שדווקא על ההחלטה הזאת אני מאוכזבת, כי זה פתח לאפשר לאנשים שיש להם כתבי אישום להמשיך להיות המייצגים שלנו ואנחנו איבדנו את המוסר ואת הערכים ומה אנחנו מביאים לנוער ולילדים שלנו?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני מבקשת רק עוד משפט כי דברתם מה יהיה ומה לא יהיה. טענת שזה לא יהיה וזה לא יהיה ואני רוצה לצטט לך את ניר ברקת באולפן סרוגים, זה המשפט שהוא אמר: אני רוצה יועמ"ש שמפרשן חוק כפי שאני חושב לנכון. זו השורה התחתונה. זה מה שהממשלה הזאת רוצה. היא רוצה יועצת משפטית שתפרשן את החוק כמו שהיא רואה, יועצים משפטיים בוועדות, יועצים משפטיים בכל מקום, שרק יסכימו אתם. האם זו דמוקרטיה? לא. לכן הדאגה שלנו היא לא רק מהחקיקה הספציפית הזאת. החקיקה הזאת באה עם מכלול שלם. עם הרפורמה ששר התקשורת עושה עכשיו בתקשורת, עם ביטול הרשות למעמד האישה, יחד עם חקיקות נוספות. אין לנו יום אחד של מנוחה. אתמול הגישו כל מיני חקיקות של שלושה סגנים למשרד רוה"מ. חוק המתנות ועוד חוקים, אין שבוע אחד שלא מגיע לשולחן הוועדות והמחלקה המשפטית חוקים שאנחנו לא יודעים מה לחשוב עליהם. זה כאילו נפרצו כל הסכרים וכל חבר כנסת עם החלום המטורלל שהוא הגיע אותו מניח אותו. זו הדאגה שלנו, המכלול השלם.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
להצעות החוק שלי קראו מהתחלה מטורללות, אבל אני חושבת שזו הגנה על בעלי חיים. יש פה הצעות חוק שהן פתח לשחיתות וכאוס במדינה ועובדה, תראה מה קורה כבר חצי שנה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, אפשר לומר עוד מעט בוקר טוב. יש משהו עצוב שבראש חודש אב אנחנו באירוע הזה מכיוון שמעבר לנזקים המשפטיים, אין ספק שמדובר כאן בפצע משמעותי בנפשה של החברה הישראלית. היה מדהים לראות בחודשים האחרונים כיצד פעם אחר פעם דוברים שונים כאן בחדר, שמצדדים במהפכה המשטרית, חוזרים לאירוע של ההתנתקות. אבל דומה שהם לא למדו שום דבר מאותו אירוע לגבי הצורך של מנהג לא דורסני. הרי לשיטתם ההתנתקות הייתה אירוע כוחני, דורסני, בוודאי היה אירוע שפגע קשות בציבור ישראלי שנעקר מביתו, שנאלץ לעזוב את ביתו, אבל לא הייתה שם כנראה שום הפנמה לגבי המחיר שחברה משלמת על פעולה שנתפסת על ידי צד אחד כאירוע כוחני.
יש לי הרבה מה לומר על התנהגותו של יושב-ראש הוועדה. יש לי הרבה מה לומר על האיכות הירודה מאוד של תהליך החקיקה שבוצע כאן. תהליך שנעשה במחטף, בצורה לא רצינית, תוך השתקה, גם של חברי האופוזיציה אבל גם של שורה ארוכה של מומחים, יועצים משפטיים, של ארגוני חברה אזרחית. קל לראות את זה במספרים או בהיקף הדיונים שנערכו סביב החוק הזה למול הדיונים בכנסת הזה סביב סוגיית מינוי השופטים. לקראת קריאה ראשונה קיימנו מחצית מהדיונים. היו 11 דיונים על - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה לא נכון, איל מנהל הוועדה פרסם את הנתונים. זה לא נכון, היו הרבה יותר מ-12 דיונים ברפורמה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אלה לא הנתונים של מנהל הוועדה. בכל מקרה אומר שהדיון היה לא רציני, די בכך שחברי האופוזיציה כולם ביקשו את התייצבות הפצ"רית, היועמ"ש של משרד הביטחון ונענינו בסירוב. די בכך שהמ.מ.מ הניח מסך על שולחן הוועד ויושב-ראש הוועדה בכוחניות ובדווקנות שלו אפילו לא אפשר למ.מ.מ. להציג את המסמך. אפשר להכביר עוד מילים על הסגנון, במקרה הספציפי הזה, הקנקן מעיד על מה שיש בתוכו. יש קשר הדוק בין התוכן הכוחני והדורסני של החקיקה לבין הדרך שהיא קודמה.
לבליץ הזה הייתה סיבה. מעבר לאופיו הלא נוח של היושב-ראש ולגסותו הפרלמנטארית, הייתה סיבה מדוע אצה הדרך ליושב-ראש וזה לא היה סוף הכנס. הוא יכול היה לנהל את הדברים בצורה יותר נינוחה. הסיבה המרכזית היא שככל שעובר הזמן וככל שמתקיימים יותר דיונים, הציבור נחשף ליותר ויותר סכנות שבחקיקה. זה מה שקרה עם הנושא של הוועדה למינוי שופטים וזה מה שהטריד את היושב-ראש ואת הקואליציה, שכל דיון שמתקיים כאן, ההופעה של פרופ' דותן, ההופעה של פרופ' אלבשן שהייתה ממש ברגעים האחרונים, ההופעה של עורך הדין אסי מסינג יועמ"ש האוצר, שאלמלא התעקשנו ועורכת הדין אפיק התערבה, כולנו שמענו את חילופי הדברים בינה לבין היושב-ראש, שהכריחה אותו לאפשר ליועמ"ש האוצר לדבר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בוודאי. היושב-ראש ידע מה יקרה אם חוץ מעורך הדין מסינג יגיע לכאן גם יועמ"ש משרד הביטחון, הרי שמענו את היועמ"שים של זרועות הביטחון בכנס הקודם מדברים על הפגיעה ביכולת להגן על מפקדי צה"ל במסגרת דוקטרינת המשלימות. מכיוון שהם ידעו שיש קשר הדוק בין מה שקורה כאן בוועדה לבין המחאה ברחובות, שהציבור בסופו של דבר ניזון ממה שקורה כאן, אז אצה להם הדרך.
אין דוגמה טובה יותר מאשר הודעתו של השופט סולברג. דרך אגב, אף אחד מאתנו לא טען שהשופט סולברג יצא כנגד מהלכי החקיקה. כל מי שמכיר את אופיו השיפוטי של השופט סולברג יודע שהוא לא היה מתייחס ישירות להצעת חוק. אבל העובדה היא שביום האחרון השופט סולברג מצא לנכון לומר, אי אפשר כל הזמן להיתלות במאמר שלי שפורסם בכתב העת השילוח ולומר שאני הצדקתי חקיקה.
החשש הזה שהציבור לאט לאט יבין את הסכנות, באמת קשור בעובדה שהחקיקה הזאת לא כוכבית קטנה ברפורמה המשפטית, יושבים פה כרגע נציגים של שלוש סיעות, שתי סיעות, יש עתיד והמחנה הממלכתי, הסיעות הגדולות באופוזיציה ישבו בתוך חדר המשא ומתן בבית הנשיא.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, עבודה לא ישבה בתוך החדר הפנימי, זו הסיבה גם שפרשנו בסוף. סיעת ישראל ביתנו התנגדה למשא ומתן בראשיתו, אנחנו ורע"מ תמכנו במשא ומתן אבל לא היינו בסוד המשא ומתן. אני אומר את זה כיוון שיש חילוקי דעות לגבי התהליך בבית הנשיא, אבל דבר אחד אני חושב כולנו צריכים להכיר בו, שהמשא ומתן בבית הנשיא גרם לזה שבתחילת הדרך הציבור ראה את נושא הסבירות כעניין הקטן בכל הרפורמה המשפטית, כדבר שהיה אפשר לחיות אתו וגם הייתה שמועה שגם היא כמובן לא הייתה נכונה או מדויקת, שבעניין הסבירות, עוד שניה מסכמים את הדברים.
זה יצר תודעה בקרב הציבור שהחקיקה הזאת היא לא נעימה, אבל היא לא נוראית. ככל שהתקדמנו בדיונים, אני מודה, אפילו אנחנו חברי האופוזיציה שישנו כאן בדיונים, ככל שהעמקנו בסוגיה, ככל ששמענו מומחים, ככל שחשבנו על הדברים, בעצם התגלה רוחב היריעה של הפגיעה הרעה של החקיקה הזאת.
בניגוד למצג השווא של הקואליציה, שמצד אחד הם חיים עם הרבה סתירות פנימיות, אז זה לא הטריד אותם, אבל מצד אחד אמרו שהחקיקה הזאת מאוד חשובה אבל מצד שני אמרו, שום דבר לא יקרה, כי לבתי המשפט יש את העילות האחרות. אני לא יודע איך הדברים מסתדרים. מצד אחד לומר שזה נורא נורא קריטי, כי ביתה משפט משתולל עם עילת הסבירות ומצד שני לומר, אל תדאגו, הכול יימשך אותו דבר, בית המשפט יוכל להגן על הכול. נו, מה אפשר לעשות? חיים עם סתירות. מפלגה שקוראת לעצמה התנועה העצמית הליברלית ומקדמת חקיקה פונדמנטליסטית. חיים עם סתירות.
ככל שהתקדמנו בדיונים התגלה שישנם כמה תחומים שבהגדרה אין להם פתרון בדין המנהלי הקיים. שתי הדוגמאות הבולטות, שאין מה לעשות, נצטרך להזכיר אותם שוב ושוב לציבור הישראלי, דווקא זה מתאים לסיים בזה את ההנמקות, התחום האחד הוא תחום המינויים והפיטורים והתחום השני זה דיני ממשלת המעבר. מכיוון שבמדינת ישראל, עזבו את סאגת ארבע מערכות הבחירות, בממוצע זמן כהונה של ממשלה במדינת ישראל מקום המדינה, אם אני לא טועה הוא בסביבות השנתיים וחצי. שוכחים שגם הממשלות של בן גוריון לא השלימו את כהונתן. אני חושבת שרק הממשלה של נתניהו החמישית - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
פעמיים השלימו את הכהונה מאז קום המדינה. אז במדינת ישראל, ההליכה הדחופה לבחירות הופכת את הסוגיה של ממשלות המעבר ודיני ממשלות המעבר ממש לסוגיה קריטית מבחינת השיטה המשטרית שלנו. כל המרחב של הדינים שנוגעים לממשלת מעבר נשענים על עילת הסבירות.
(היו"ר חנוך דב מלביצקי, 04:50)
הממשלה הכוחנית, הרשלנית, הלא רצינית הזאת, לא באה ואמרה בואו נכניס בחקיקה, בחוק יסוד: הממשלה, בחוק יסוד: הכנסת, מנגנונים שנוגעים לממשלת המעבר ואז נטפל בעילת הסבירות, הם משאירים אותנו, אזרחי מדינת ישראל פשוט חשופים באחד מההיבטים הקריטיים של המשטר. מדברים אתנו כל היום על דמוקרטיה, דמוקרטיה, דמוקרטיה, הכרעת הרוב, הכרעת הרוב, הכרעת הרוב, כאילו בזה מתחילה לנגמרת הדמוקרטיה. אבל בעצם דיני ממשלת המעבר הם כלי מרכזי להבטחת העיקרון של דמוקרטיה ושל שלטון הרוב - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי)
¶
לא מפסיקים בן אדם ככה.
(הישיבה נפסקה בשעה 04:51 ונתחדשה בשעה 04:56.)
(היו"ר יצחק פינדרוס, 04:56)
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מחדש את הישיבה. יש לנו דפים ויש טבלטים. נעבור שורה שורה, נציין את השורה ונצביע עליה. שכל אחד ידאג שיהיו לפניו דפים. להשתדל לא להפריע בזמן ההצבעה. זה ייקח כמה שעות גם ככה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש שניים מיש עתיד, תחליטו ביניכם. אחד מהמחנה הממלכתי. עבודה יש חבר אחד. מהקואליציה יש לש"ס שניים, יהדות התורה אחד, ארבעה מהליכוד, אחד מהציונות הדתית ואחד מעוצמה יהודית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 2 על הסתייגויות 40-21, מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 10, על הסתייגויות 200-181, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
טליה ג'מאל
¶
אין זכות עכשיו להתייעצות סיעתית, כי כבר עשינו את ההתייעצויות הסיעתיות. יש לפי נושא, עשינו אחת לפני סעיף 1, אחת לסעיף 1, אחת לאחרי סעיף 1.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הייתה התייעצות סיעתית תוספת, אבל אין יותר התייעצות סיעתית. אם עשו בהצבעה המקורית לפני הרוויזיות, אין התייעצות ברוויזיות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. ליכוד שימו לב, ארבעה. עברנו לישראל ביתנו בעמוד הבא. שורה 1, מתייחסת להסתייגויות 20-1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש נמנע אחד, הרוויזיה הוסרה. אנחנו עוברים לדף של מפלגת העבודה. אנחנו בשורה 1, מתייחסת להסתייגויות 20-1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אני מבקש לעדכן לפני ההצבעה הבאה על חילופין בהצבעות של יש עתיד. עידן רול ומיכל שיר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 12 , על הסתייגויות 240-221 , מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 13, על הסתייגויות 260-241, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 14 , על הסתייגויות 280-261, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 15, מתייחסת להסתייגויות 300-281, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 16 , מתייחסת להסתייגויות 320-301, למעט 312 שהיה נושא חדש וצריך לזכור לא להביא אותו למליאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 17, מתייחסת להסתייגויות 325-321 , מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו עוברים לסיעת יש עתיד המכובדת. רוויזיה מס' 1, מתייחסת להסתייגויות 20-1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 2, מתייחסת להסתייגויות 40-21 , מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 3, מתייחסת להסתייגויות 60-41, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 4, מתייחסת להסתייגויות 80-61 , מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 5, מתייחסת להסתייגויות 100-81 , מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 6, מתייחסת להסתייגויות 120-101, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 7, מתייחסת להסתייגויות 140-121, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 8, מתייחסת להסתייגויות 160-141, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 9, מתייחסת להסתייגויות 180-161, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 10, מתייחסת להסתייגויות 200-181, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 11, מתייחסת להסתייגויות 220-201, למעט 215 שהוסר בוועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 12, מתייחסת להסתייגויות 240-212, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 13, מתייחסת להסתייגויות 254-241, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. אנחנו עוברים להסתייגויות של המחנה הממלכתי. רוויזיה מס' 1, מתייחסת להסתייגויות 20-1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 2, מתייחסת להסתייגויות 40-21, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 3, מתייחסת להסתייגויות 60-41, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 4, מתייחסת להסתייגויות 80-61, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 5, מתייחסת להסתייגויות 100-85, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 6, מתייחסת להסתייגויות 120-101, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 7, מתייחסת להסתייגויות 140-121, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 8, מתייחסת להסתייגויות 160-141, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 9, מתייחסת להסתייגויות 180-161, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 10, מתייחסת להסתייגויות 200-181, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 11, מתייחסת להסתייגויות 220-201, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הרוויזיה הוסרה. רוויזיה מס' 12, מתייחסת להסתייגויות 240-221, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?