פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה למיזמים ציבוריים
17/07/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון אגודות שיתופיות - הצבעות
הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022 (פ/2190/24) (פ/2386/24) (פ/1832/25) (פ/1862/25) (כ/934)

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר
דן אילוז
רם בן ברק
אברהם בצלאל
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אלון שוסטר

יוסף עטאונה
יצחק קרויזר

נועה מושייף
-
משפטנית, משרד המשפטים

אמנון מרחב
-
עו"ד, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

רותי לירז שפירא
-
עו"ד, ממונה תחום רגולציה, יחידת רשות האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

איילת זלדין
-
עו"ד, היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה

דניאל שגב
-
אגף תקציבים, משרד האוצר

חוה וינגוט
-
יועמ"ש משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

חגי פלמר
-
מנכ"ל מועצה אזורית מנשה, מרכז השלטון האזורי בישראל

אילן שדה
-
ראש מועצה אזורית מנשה, מרכז השלטון האזורי בישראל

אריאל צבי
-
עו"ד, סגן יועמ"ש רשות מקרקעי ישראל

אופיר צימרינג
-
מנהל חטיבת חברה וקהילה, החטיבה להתיישבות

ניצן רוזנברג

יונתן בן-הרוש

חבר התרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


הצעת חוק לתיקון אגודות שיתופיות - הצבעות
הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022, פ/1862/24 כ/934

בוקר טוב לכולם. אנחנו ביום שני כ"ח בתמוז, תשפ"ג, 17.7.2023. אנחנו בשלב האחרון של הדיונים הרבים שקיימנו בחוק ואנחנו הגענו לשלב ההצבעות. ההסתייגויות וההצבעות.

אפשר לפני זה מילה?

כן, חבר הכנסת דלל.

אני מצטער שלא יכולתי להיות בחלק גדול מהדיונים. אבל הבנתי שמשרד הכלכלה יש איזה שהיא אמירה מסוימת, או לפחות הם מעוניינים לדבר. והייתי כן נותן זכות דיבור למנכ"ל משרד הכלכלה.

אנחנו ניתן למשרד הכלכלה, נציג משרד הכלכלה לדבר.

תודה.

בבקשה.

טוב, תודה רבה אדוני יושב הראש, חברי הכנסת. אני אבהיר דבר ראשון שמשרד הכלכלה רואה בתיקון לחוק חשיבות רבה. המטרה היא נכונה וראויה ולכן באופן עקרוני עמדת המשרד לגבי התיקון עצמו היא חיובית.

אנחנו רואים קושי גדול בתיקון כפי שהוא מוצע, מאחר שפקודת האגודות השיתופיות היא פקודה שהשר הממונה או האחראי עליה הוא שר הכלכלה והתעשייה. וביתר דיוק רשם האגודות השיתופיות. לכן מבחינת משרד הכלכלה התיקון המוצע בסעיף 6(ו) לפי הוועדה ליישובים קהילתיים היו"ר שלה לא יהיה נציג משרד הכלכלה, היא הצעה שמבחינת משרד הכלכלה טמון בה קושי גם מעשי ומקצועי וגם קושי משפטי. ברמה המעשית והמקצועית, הרי שבהיות החוק חוק של אגודות שיתופיות מן הראוי שרשם האגודות השיתופיות, ולעמדתנו בהעדרו גם מנכ"ל משרד הכלכלה יעמדו בראשות הוועדה ולא אף נציג אחר.

החוק מקפל בתוכו, או התיקון המוצע, מקפל בתוכו הרבה היבטים חוקתיים, משפטיים מאוד מורכבים. שהמומחיות המקצועית נמצאת בידי נציגי משרד הכלכלה והתעשייה וביתר דיוק בידי רשם האגודות השיתופיות. לכן אנחנו רואים כל ניסיון להפקיע את ראשות הוועדה מהמשרד המוביל את החוק לא נכונה משפטית. ויותר מזה, לא נכונה מקצועית. לצערי הרב השר הגיש הסתייגות ובגלל 10 דקות איחור נמנע ממנו שההסתייגות תידון כאן, וגם בזה אנחנו רואים תקלה. והשר ביקש להביע גם את, עם כל הכבוד, גם את צערו הרב על כך שההסתייגות שלו לא תידון כאן בגלל 10 דקות איחור. ואני אבהיר גם לפרוטוקול שהאיחור הקטן הזה אירע בגלל דיון שהיה אצלי עם נציגי החטיבה להתיישבות, שעומדים מאחורי החוק הזה. ושביקשו מאתנו לרדת מההתנגדויות שלנו. מנימוקים שאני אומר כאן לפרוטוקול, מנימוקים שהם לא מקצועיים.

לכן כל קביעה בסעיף, קבלת התיקון בלשונו, תהיה פגיעה מקצועית בעבודת הוועדה ותהיה תקלה לחוק ולמטרה המבורכת שלו. ולכן אני מבקש, תשקלו שוב. כל מה שאנחנו מבקשים, בתיאום גם עם משרד המשפטים. כמדומני שהם נמצאים כאן. שייאמר שיושב ראש הוועדה יהיה רשם האגודות השיתופיות ובהיעדרו מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. תודה רבה.

תודה רבה לאדוני. כיוון שהנושא הזה נדון בוועדה ואנחנו, דווקא עם נציגי משרד המשפטים, ופה אני נאלץ להסכים איתם. לא נאלץ, מסכים איתם. ההיגיון של החוק הוא היגיון התיישבותי, הוא היגיון קהילתי. לקחת מנכ"ל משרד שלא חי את השטח ולא מכיר את הדינמיקה, להעמיד אותו בראש הוועדה הזאת סותר את ההיגיון הבסיסי של החוק הזה. ולכן אני לא רואה שום סיבה לחזור מהעניין הזה.

אתה מדבר בשם היגיון משפטי. יש פה מספיק יועצים משפטיים.

מקצועי ומשפטי.

אוקיי. מקצועי ומשפטי. אז הבעת את עמדתך. על ההיבט המקצועי השבתי לך. על ההיבט המשפטי, זה לא תפקידך אדוני. אתה נציג הממשלה, אתה לא יועץ משפטי. ואין תפקידך להתייחס לעניינים המשפטיים. כל אחד שיעשה את תפקידו.

טוב, אנחנו ניגש להצבעות. ראשון הדוברים בעצם, לפי הרשימה, לפי מה שיש לנו כאן.

אז אני רק אגיד שקיבלנו כמה קבצי הסתייגויות. חבר הכנסת צבי סוכות משך את ההסתייגויות שהוא הגיש. בנוסף יש לנו 7 הסתייגויות מטעם "יש עתיד", 8 "המחנה הממלכתי", 10 של "העבודה", 14 של רע"מ ו-52 של חד"ש תע"ל. מישהו נמצא כאן מטעם כל אחת מהסיעות? אם מישהו נמצא כאן מטעם כל אחת מהסיעות, כמובן שהוא יכול לנמק בשם סיעתו. ויכול שחבר כנסת אחר מהאופוזיציה ינמק בשם חברי כנסת אחרים, ככל שהדבר נדרש.

רק רשימת חברי הוועדה שנמצאים פה: אוהד טל, דן אילוז, אלי דלל, רם בן ברק, אלון שוסטר ואימאן ח'טיב יאסין. אלה רשאים להצביע. בסדר?

טוב, אז חד"ש תע"ל לא נמצאים.

אפשר גם שינמקו במאוחד, אין עם זה בעיה. אם רוצים.

מי ינמק במאוחד?

יש מישהו, אולי חבר הכנסת שוסטר?

לא, שוסטר רוצה לנמק את שלו בנימוק אחד בלבד.

אוקיי, אז אפשר יהיה להצביע בלי הנמקה.

על ההסתייגויות של חד"ש תע"ל?

כן.

אוקיי. מי בעד ההסתייגויות של חד"ש תע"ל? מי נגד? נמנעים? אין.

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

סיעת "המחנה הממלכתי". חברנו, חה"כ אלון שוסטר, בבקשה.

מההסתייגויות אני מבקש לגעת בהסתייגות אחת שאתה אולי תעזור לי לראות איפה היא נמצאת. והיא קשורה במעמד של רמ"י. אני מבקש שהחוק, שרמ"י לא ידרוש ברגע כזה או אחר, אחרי שהוועדה באופן סדור על פי החוק תבחר או תקבל את אותם אנשים שמועמדים לקליטה, שלא תעלה הטענה של חוסר יכולת לפטור ממכרז או כל תרגיל אחר פרט להקצאת מגרש על פי קביעת הוועדות שנקבעו בחוק הזה.

הדבר הזה קרה בעבר. נגררנו לדיונים משפטיים. ואני מציע שנייצר קוהרנטיות של פעילות הרשות המבצעת לאור כוונה ברורה של המחוקק, כפי שיבוא לידיי ביטוי בחוק זה, לאפשר הקצאה בפטור ממכרז לכל מי שיעבור בוועדות. של יישוב והוועדה שלו והפרטים בוועדה הרלוונטית, על בסיס כל ההגבלות, הנחיות.

רגע, אתה מדבר על איזה הסתייגות?

אז זה בדיוק העניין, שאני לא רואה אותה פה רשומה. אבל אנחנו הגשנו את ההסתייגות.

היא לא רשומה?

גם האחרים הגישו, אבל משום מה אני לא רואה אותה.

שנייה, אצלי יש את הרשימה הזו. חברי הכנסת מ-"המחנה הממלכתי". 8 סעיפים?

אנחנו הגשנו את ההסתייגות שדיברתי עליהם במהות. אני רוצה שאולי מנהלי הוועדה יגידו לי מה קורה.

רגע, אז עוד פעם. סליחה, רגע, תסביר שוב פעם את מה שאתה מבקש.

אני אסביר בצורה פשוטה. אני מבקש שתיווצר קוהרנטיות, זהות בין ההחלטות הפרסונליות של הוועדה לקליטה, הוועדה שמקבלת, שממיינת. מאשרת את הכניסה של האדם המסוים, של המשפחה המסוימת, ליישוב המסוים. וצריך להיות ברור שהקצאת המגרש בפטור ממכרז, כך זה נקרא, ולא במכרז. לא ביחד עם אנשים אחרים. הרי זה מהות העניין, להקצות קרקע למי שעבר.

רגע, בעצם על איזה סעיף אנחנו מדברים?

זה לא סעיף שקיים כרגע בחוק. חוק ועדות קבלה זה תיקון לפקודת האגודות השיתופיות. הוא אינו עוסק בפטורים ממכרז. אפשר לבקש מנציג של רמ"י להתייחס לזה, אם אתם רוצים. אבל זה טווח חקיקה אחר, ככל שיש כוונה לתקן. זה לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה לא היה חלק מהדיונים שהיו בוועדה הזו, אגב התיקון הזה.

אוקיי, כן?

זה לא היה. אני רק מציין מכשלה גדולה שעומדת בפנינו. ברגע שקיבלנו את ההחלטה בנוכחות אנשי רמ"י. זה נכון שהדיון לא התקיים, אבל האזהרה של נציגות רמ"י שהסכנה הזאת קיימת גם היא לא נאמרה. זאת אומרת, אני מתריע בפני מציאות שבה אנחנו לכאורה מניחים שאנחנו נכנסים לאוטוסטרדה.

רגע, חבר הכנסת שוסטר, אתה יודע להגיד לנו איפה אתה מכניס את זה בלשון החוק?

נטלי?

טוב, אתה רוצה רגע לעשות בדיקה בינתיים? בסדר, אז נחזור אליך. כן, נציג רמ"י, בבקשה.

בוקר טוב. שמי אריאל צבי, לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל. אני אתייחס למה שאמר חה"כ שוסטר, אולי אני אצליח להפיס את דעתו.

רשות מקרקעי ישראל לא עושה תרגילים ולא "שטיקים". היא פועלת לפי החלטות מועצה ולפי החוק ובהתאם לייעוץ משפטי שהיא מקבלת.

זה קרה.

כמו שאמרנו עוד בדיונים הקודמים, אנחנו הצענו שהחוק יחול על מפת אזורי עדיפות שיכון, שבעיקרון זו המפה שעל בסיסה המועצה והרשות מקבלות החלטות ונותנות הטבות בתחום הבינוי וההתיישבות.

ברגע שכך נעשה העמדה של הגורמים המקצועיים ברשות היא שככלל ניתן להמשיך את המדיניות הקיימת היום בהחלטות המועצה, שלפיה ניתן פטור ממכרז ביישובים שהחוק חל עליהם. בעיקרון אני אומר בכלל ולגבי המיינסטרים. זו העמדה העקרונית שלנו. כמובן שיכולים להיות חריגים, במקרים כאלה ואחרים. אבל שוב, זו העמדה שלנו לגבי המיינסטרים של היישובים. המועצה כמובן יכולה לקבל את ההחלטות שלה כפי שהיא תמצא לנכון, אבל זו עמדתנו המקצועית כגורמי המקצוע ברשות. שבעיקרון אפשר לגבי המיינסטרים של היישובים ולגבי כלל היישובים להמשיך את המדיניות הקיימת כפי שהיא קיימת היום בהחלטות המועצה. שהיא מעניקה פטור לגבי יישובים שהחוק חל עליהם. זה ידרוש כמובן התאמות בהחלטות המועצה, אבל בעיקרון זו העמדה שלנו. יש לזה כמובן גם השלכות תקציביות בהקשר הזה וצריך לקחת את זה בחשבון.

לא הבנתי מה זה המיינסטרים, מה זה אומר? זה אומר שחלק מהמועמדים שיעברו בוועדה לא יקבלו פטור ממכרז?

אני יודע להתייחס למרבית היישובים ולמרבית המצבים. אני לא יודע להתייחס למקרי קצה כאלה ואחרים. אני לא יודע מה המועצה תחליט. אני יודע מה העמדה המקצועית.

טוב, החטיבה להתיישבות, אתם רוצים להתייחס?

זה יהיה רק במקום שהוגדר בעדיפות לאומית.

זה מה שאמרת. אני לא מבין איפה זה המיינסטרים.

איפה שהחוק יוגדר.

החוק מוגדר עדיפות לאומית.

החוק מוגדר כרגע אזור עדיפות לאומית בלי חלוקה בין א' ל-ב'.

כבוד יושב הראש, דניאל שגב, אגף תקציבים משרד האוצר. אני אשמח להתייחס לנקודה שרמ"י העלו ובעקבות דבריו של חבר הכנסת. ככל ומדובר על פטור ממכרז ועל הרחבה שלו, בעקבות הצעת החוק, חשוב לי לציין גם לפרוטוקול שמדובר באובדן הכנסות. יש לזה משמעות תקציבית ואובדן הכנסות מקרקע שאנחנו אומדים אותו במאות מיליוני שקלים. וחשוב לתת את הדעת על זה. במיוחד כשמטרת החוק היא לא מדברת על הטבה כלכלית, אלא על מטרות אחרות שיושב הראש ציין לפני כן.

טוב, החטיבה להתיישבות. רגע, חברים, אחד אחד. כן, רם?

אתם אומרים הפטור ממכרז, זה לא שאתה מקבל את הקרקע באפס.

כמובן שאתה לא מקבל את הקרקע באפס. אבל רגע, חשוב לי להתייחס לזה. מדובר על עשרות אחוזי הנחה באזורי עדיפות לאומית. באזור עדיפות לאומית א' מדברים על 69% הנחה, אזורי עדיפות לאומית ב' מדברים על 49% הנחה. ואנחנו אומדים את זה באובדן של כ-470 מיליון שקלים בשנה.

אבל השמאות היא שלכם. לא? השמאות היא שלכם.

לא, לא.

אבל השמאות היא שלכם, אתם קובעים את המחיר.

אני בכלל לא מבין מה הקשר בין, מדובר בפטור ממכרז.

חברים, המשימה של החוק הזה זה לגרום לקוהרנטיות ביישוב ולא לשלם פחות. זה סיפור אחר שצריך לוודא. אני בא אתמול ממשגב ומעמק יזרעאל. זו בדיוק הבעיה, חוסר היכולת לקלוט את התושבים הצעירים עם הילדים. זה הסיפור, שם בעניין הזה. זה לא בחוק הזה, לא קשור לחוק הזה.

רגע, רגע, אני אשמח להתייחס.

אתה יכול גם להתייחס, אני לא הבנתי אם אתה, מה שאמרת לגבי ההסתייגות שחבר הכנסת שוסטר כרגע העלה או לגבי הצעת החוק.

לא, לא, לגבי הנקודה שחבר הכנסת העלה עכשיו על הפטור ממכרז והדיון שנהיה סביבו, אני עוד פעם מדייק את הדברים. כאשר קרקע, ונציג רמ"י נמצא פה במידה וצריך לתקן אותי, אז כמובן אפשר לעשות את זה. כאשר קרקע מוקצית במכרז לא חלה עליה ההנחה של אזורי עדיפות לאומית. כאשר היא מוקצית בפטור ממכרז חלה עליה הנחה של עשרות אחוזים. ובעקבות כך ההנחה שמתבטאת רק בפטור ממכרז אנחנו מדברים על אובן הכנסות שנתי של כ-470 מיליון שקלים. ועוד פעם, אנחנו מדברים, אנחנו לא רואים את הרכיב הזה ואת הפטור ממכרז כמשהו שנוגע למטרה של הצעת החוק.

אתה יכול לחזור על המשפט האחרון? נציג האוצר? אתה יכול לחזור על המשפט האחרון. לא הבנתי. אני לא יודע אם אני מקבל את דעתך או מתנגד לה.

בטח. אז אני רגע, אני אחזור על זה שוב. הרכיב שנוגע להקצאה בפטור ולהטבה כלכלית לא תואם לדעתנו את מטרות החוק. זאת אומרת, החוק הזה לא בא על מנת לתת הטבה כלכלית, אלא הוא בא לשרת מטרות אחרות. קהילתיות של אגודות שיתופיות וכן הלאה. ואין סיבה שבחוק יהיה הטבה כלכלית של מאות מיליונים.

כלומר, מה שאתה מציע זה אולי לתת פטור ממכרז, אבל להשאיר את הרמה הגבוהה של התשלום. זה כנראה מה שאתה אומר.

אני רק אגיד על העניין הזה, ניתן לעשות ועדת קבלה. ורמ"י יידעו להסביר את זה טוב ממני, עם מכרז. זאת אומרת, אתה עובר את המשוכה של ועדת הקבלה. עכשיו הכניסו אותך לתוך פול של אנשים שהם האפשריים לגשת להתקבל ליישוב. ועכשיו הם יציעו את המרבה במחיר על המגרשים האלה. זאת אומרת, בתוך הבחירה שלה.

אני בדיוק בגלל התרגילים האלו שנעשו בתיקון 8, אחרי שהכנסת עיגנה את הזכות לוועדות קליטה בגליל, לפחות בגליל ובנגב, רמ"י הובילה מהלך משפטי שביטל את הוועדות במקומות האחרים. פגעה אנושות ביכולת להמשיך ולקלוט לאגודות קהילתיות ושיתופיות במרכז. והנה אנחנו שומעים פה, דרך כוכב מיעקב ואם אי אפשר למנוע את ההתאמה הקהילתית אז יבצעו את הפיגוע הכלכלי במי שירצה לקבוע את מקומות בנגב ובגליל ובאזורי עדיפות.

טוב, אני אשמח, כיוון שנראה שאתה מעלה פה נקודה חשובה מאוד, אני אשמח לראות נוסח או הצעה מה, איך ההסתייגות, איפה היא משתלבת. איך זה נכנס ללשון החוק. בסדר? אז תעבירו רגע, תנסו לארגן.

המקצוענים עובדים.

בסדר, אז הם עובדים על זה? אוקיי, אז אחר כך נחזור לזה. כן, רגע שנייה. נציג חטיבה להתיישבות ואז נציג רמ"י.

לפני זה משפט אחד בבקשה. תראו, אנחנו אתמול בוועדת הפנים דיברנו על החיזוק של ההתיישבות בנגב ובגליל ואף לעודד, לתת אדמות כמעט בחינם בנגב ובגליל. כי אנחנו מרוויחים שני דברים: אחד זה לעבות את המגזר היהודי גם בנגב וגם בגליל. ו-ב', לתת את הכרת הטוב לחיילי צה"ל כולל אלה שהיו ונתנו גם שירות לאומי.

לכן הנושא הכספי, עם כל הכבוד לרמ"י, ואיך שלא מדברים עליו, יש גם משימות לאומית. ואני חושב שמי שהולך לגור בנגב ובגליל, במקומות עדיפים, אז הוא בעצם שליח של המדינה. וכך צריך לראות את זה.

טוב. שנייה, שנייה. נציג חטיבת התיישבות ואז נציג רמ"י.

בוקר טוב, אופיר צימרינג מהחטיבה להתיישבות. אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה, שהעלה חבר הכנסת שוסטר. אני חושב שזו אמירה חשובה מאוד, חבר הכנסת אלון. אמירה חשובה מאוד והיא מחוברת למה שקורה בפועל במציאות.

אנחנו רוצים רגע לחזור לתחילת הדרך. תחילת הדרך דיברה על תיקון הכרחי בפקודה, תיקון מס' 8 לפקודת אגודות שיתופיות. מה שמכונה חוק ועדות הקבלה. מכיוון שאנחנו רוצים, כל מהות החוק היא שמירה על הקהילתיות המחויבת בניהול היישוב. ועל כן גם ההגדלה וכל מה שדיברנו עליו בכל הדיונים עד כה. השמירה הזאת מקושרת ישירות גם לשיטת השיווק של הקרקע. ברגע שאנחנו רוצים לשמר בקהילתיות רב דוריות אנחנו לא יכולים להכניס מכרז. שזה הפרקטיקה הנהוגה המקובלת ברוב חלקי הארץ של מכרז והפטור ממכרז הוא החריג. החריג שהוא הנכון גם בעינינו לשמירה על הקהילה ועל הרב דוריות.

מה קורה במציאות כאשר אין פטור ממכרז? יש מכרז, יש סוגים שונים של מכרזים. ישנה בעצם עליה מטאורית במחיר הקרקע, מה שלא מאפשר לזוגות צעירים להיכנס. לא מאפשר את הרב דוריות עליה אנחנו מדברים. ובעצם רק בעלי, משפחות ותיקות יותר ולא בגילאי 20-30 שאנחנו מנסים להצעיר את היישוב ולהשאיר אותו על איזה שהיא רב דוריות קבועה, לא יכולים להיכנס.

הוחלטה פרקטיקה חדשה בשנים האחרונות, על ידי רמ"י, של מכרז מותנה ועדות קבלה. נעשה במספר מקומות. כבוד יושב הראש, אני רוצה להיות בוטה. אני חושב שמכרז מותנה ועדת קבלה הוא זאב בעור כבש. אנחנו מדברים על מכרז לכל דבר וזה שאנחנו בעצם, רמ"י לא מקשרים בין הליכי הקבלה לבין הקצאת הקרקע זה פיקציה בעצם. אני לא אמצא, ואנחנו מדברים מתוך יישובים שכבר נעשו. ישנה רשימה של מומלצים שרק אחר כך הם מגיעים לוועדות הקבלה. אני לא חושב שנמצא שופט אחד בארץ ובטח לא בכל הפרוצדורה הנהוגה כיום, שתיקח מאדם את זכויות הקניין גם הראשונות שניתנו לו במקרקעין ותתייחס בהליכי קבלה לכך שהוא לא יכול לקבל את אותה קרקע.

לכן אני חושב שההמצאה הזאת היא בדיוק מה שחבר הכנסת שוסטר מתייחס אליה. אנחנו רוצים לקשר בחוק ועדות הקבלה גם לשיווק הקרקע, חד משמעית.

ברשותך, אני אקריא את הנוסח כמו שהגשנו אותו. אחרי סעיף 6ה, סעיף קטן (ב) יבוא: "6ה(ג) הקצאת זכות במקרקעין למגורים ביישוב קהילתי או ביישוב קהילתי המשכי לאדם שוועדת קבלה אישרה את מועמדותו, תיעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל בהתאם להמלצת ועדת הקבלה על פי התמורה הכספית שתיקבע לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל והיא אינה טעונה מכרז".

טוב. כן, בבקשה, התייחסות אחרונה.

אני אנסה שוב להפיס את החששות. אני אתחיל ממה שדיבר חה"כ שוסטר על התרגיל המשפטי. נדמה לי שאני אולי היחידי בחדר שהיה אז בתקופה ההיא, במעגלים. זה לא היה תרגיל משפטי. זו הייתה עמדה של היועץ המשפטי לממשלה. היא לא הגיעה מרשות מקרקעי ישראל והיא הובהרה לכנסת כבר בשלב החקיקה. ברגע שיו"ר הכנסת דאז ביקש לצמצם את תחולת החוק לנגב ולגליל, אמרנו משרד המשפטים לחברי הכנסת שברגע שזה יקרה רשות מקרקעי ישראל לא תוכל להחיל ועדות קבלה במרכז הארץ. זה מה שנקרא ההסדר השלילי. נאמר שהחוק יוצר הסדר שלילי. זאת הייתה עמדת היועץ וזה הובהר לבג"ץ. זה לא תרגיל שרמ"י עשתה, זו הייתה השלכה.

מוכן לחזור מההגדרה "תרגיל". החשש המהותי קיים.

אוקיי. אבל שוב, אנחנו כבר בעולם שאחרי. זאת אומרת, פה אנחנו הולכים לייצר הסדר שלילי. בסדר? לכן אני לא מבין את החשש. אמרתי פה לפרוטוקול ואני אומר את זה שוב, עמדת גורמי המקצוע ברשות מקרקעי ישראל, אגב, רשות מקרקעי ישראל דאז אימצה את תיקון 8. היא לא ניסתה לסכל אותו, היא עיגנה אותו בהחלטות המועצה ועיגנה לגביו פטור ממכרז.

ואנחנו אומרים שמבחינתנו המקצועית ככלל אפשר לעשות את זה גם ביחס לתיקון הנוכחי. לכן אני לא כל כך מבין את החששות.

לא. החשש הוא מגולם בדברים שנאמרו כאן בגילוי לב לראשונה כאשר מי שיעבור את ועדת הקבלה סביר שיצטרך לעבור מכרז פתוח.

לא.

קרי העלויות, אותן עלויות שעליהן מבכה האוצר שהוא מפסיד, אלו העלויות שיושתו על מי שירצה לחיות עם שלושה ילדים בגליל.

האוצר בסך הכול בא לעשות את תפקידו.

לא, לא האוצר, עזוב. האוצר מבטא את הכסף.

שנייה. וביקש להציג בפני הכנסת את המשמעויות הכלכליות של מה שנקרא פטור ממכרז. עכשיו, המשמעויות האלה כבר היום הן מגולמות והמדינה נושאת אותן על כתפיה. היום בהחלטות המועצה הנוכחיות ביחס לחוק ועדות קבלה. כפי שאמרתי, עמדתנו המקצועית זה להשאיר, אנחנו נמליץ בפני המועצה להמשיך בעיקרון את אותה מדיניות.

אני חושב שלעשות את התיקון שאדוני מציע זה לקחת את הדברים שבדרך כלל נסגרים במועצה, החלטות עם fine tuning, עם רזולוציות יותר גבוהות שאפשר לעשות בהן גם התאמות ואפשר גם לשנות אותן מעת לעת בצורה יותר קלה ולקבוע כרגע באופן גורף בחקיקה שיינתן פטור ממכרז. אז א' אני אומר יש לזה השלכות בהקשר של החלטות המועצה ושל הפגיעה בסמכות המועצה ובניהול המקרקעין. מה גם שאנחנו לא ניהלנו את הדיונים האלה עד עכשיו, כי החוק הזה, באמת, כמו שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, באמת דיבר בעיקר על הליכי הקבלה ולא על הליכי הקצאת הקרקע והפטור ממכרז.

אני חושב ואני חושש שלדבר הזה גם תהיינה השלכות על הבחינה של החוק הזה בכללותו. כי אם החוק הזה, שמתעסק בהליכי קבלה ומתעסק בגישה למקרקעין, הוא יתחיל עכשיו גם לייצר אוטומטית גם הנחות בקרקע – יהיה לזה משקל גם כשבית המשפט יבוא לבדוק את המשמעויות של החוק הזה בהיבטים של צדק חלוקתי.

אז כל מה שאני מבקש זה תתנו לחוק הזה לרוץ, כמו שנעשה עד עכשיו. בסך הכול היה בהסכמה של הממשלה. לגבי החששות מרמ"י, אני שוב חוזר ומנסה להפיס אותן. רמ"י עד היום לא הלכה נגד החוק. ההסדר השלילי נולד כאירוע משפטי, לא כאירוע של רמ"י. ההמלצה שלנו למועצה תהיה בסך הכול, בעיקרון, שוב, בכפוף לסמכות של המועצה ושהיא סוברנית להחליט מה שהיא רוצה, היא תהיה להמשיך את המדיניות הזאת גם ביחס לחוק כפי שהוא יתוקן.

אני רוצה להגיד כך: בשורה התחתונה, מתוקף כך שגם השרה סטרוק, שהייתה פעילה מאוד בגיבוש החוק וגם לאור מה שאני שומע ממך, ובחשש כבד מתוך, על מה שנגזר מהדברים ששמענו כאן, על האפשרות שמעשית יוחלו הליכי מכרז שיש להם משמעות כספית על מי שמבקש לחיות בנגב, גליל, באזורי עדיפות. אבל מתוך הבנה ברורה שהנושא ייבחן גם בהמשך, אני מוכן להסתפק בדברים שאתה אומר כרגע. ואני מבקש לומר שאני מצפה מהממשלה ומהוועדה הנכבדה לעמוד על המשמר ולוודא שההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל תתאמנה את רוח הדברים. ומה הם רוח הדברים? לעודד פריחה דמוגרפית במרכז הגליל ובצפון הגליל ובנגב ובכל אותן נקודות שיוחלט על פי המסורת של ההחלטות של החוק הזה. כפי שקורה בעוטף עזה. ולא נספור את השקלים שהולכים לאיבוד, אלא אנחנו נשמח בשמחתם של היישובים שעולים ויפרחו, הלוואי, אני מקווה. אני בחשש גדול אומר את הדברים. כי הדברים נשמעו כאן כרגע.

כן. טוב, חה"כ אלון שוסטר, אתה מעלה פה נקודות גדולות, חשובות ומשמעותיות. הבעיה שיש פה כמה מורכבויות טכניות מבחינת העיתוי והאופן. אז אנחנו, מה שאני מציע, אנחנו נצא עוד מעט להפסקה קצרה, כדי לאפשר לבדיקה הזאת להיעשות בצורה מסודרת ואז אנחנו נחזור.

כרגע אני מציע שאנחנו נדלג על ההסתייגויות שלך, בסדר? כדי שניתן זמן למצות את העניין. ונחזור לזה בהמשך. בסדר? מקובל?

מקובל.

טוב.

להבדיל מאופוזיציה קואליציה, אני חייב לומר שחלק מהדברים שאמר אלון הם מאוד מקובלים עליי.

אני כל מה שאומר אלון מקובל עליי בדרך כלל.

אז מה אם אני ימני? כל המושבים מסביבי.

טוב, נציג משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה מבקש לומר עוד דבר נוסף. בבקשה.

כן. אני מבקש לעדכן שבעקבות פנייה של שר האוצר לשר הכלכלה השרים הגיעו ביניהם להסכמה לפיה נוסח סעיף 6ו(א) ישונה כך שנציג, שרשם האגודות או נציגו ישמשו כממלא מקום יו"ר הוועדה. כל השאר לא יהיה בזה שינוי.

בסדר?

ואנחנו חושבים שהחוק הזה חשוב ומאחלים בהצלחה. תודה.

תודה רבה. ותודה רבה לחברי הממשלה שהצליחו להגיע להבנות ביניהם. בסדר גמור. טוב, תודה רבה אדוני.

אז כרגע אנחנו נעבור להסתייגויות יש עתיד. הם ביקשו שלא לנמק. אה, אתה רוצה כן לנמק? בבקשה.

אני מקבל את זה שנצביע על ההסתייגויות ככלל ולא לנמק אותן. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חשוב. אפשר לראות איך אפשר לשפר אותו ואיך אפשר לשפר את ההתיישבות בגליל ובדרכים נוספות כמו מחיר הקרקע ודברים אחרים. אבל אני חושב שחשוב מאוד שהחוק הזה יעבור ויעבור עכשיו. יש בו בשורה גדולה ליישובים ויש בו בשורה גדולה למדינה, שאנחנו צריכים למלא את הגליל ואת הנגב בהתיישבות וזה תורם לכולם. תודה רבה.

טוב. אין לי אלא להתרגש מדבריך אדוני. ובאמת לייחל שמה שקרה כאן בוועדה בשבועות האחרונים והדברים שאתה אומר עכשיו כמה שנקרא כמכה בפטיש בהקשר הזה, באמת יהיו ספתח לעוד הרבה מאוד הסכמות שנגיע אליהם בנושאים אחרים, גם בוועדות אחרות בעזרת השם. תודה רבה אדוני.

זה בזכות היו"ר.

לא, לא, זה בזכות הענייניות של חברי הוועדה והדיון הרציני שנעשה כאן.

זה גם תלוי במי שמנהל את הוועדה.

טוב. מקבל את המחמאה.

אל תעשה לו בעיות עם אנשים בסיעה שלו.

לא, לא, הכול בסדר. טוב, בסדר גמור. תודה רבה. אם כן, אנחנו נעבור להצבעות על ההסתייגויות של סיעת "יש עתיד". מי בעד ההסתייגויות? שלושה. מי נגד? ארבעה.

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

אנחנו בהסתייגויות של סיעת "הציונות הדתית" נמשכו. ההסתייגויות של מפלגת "העבודה", אין כאן מי שמנמק. אתה רוצה, אברהם בצלאל, לנמק במקומם?

לא, לא.

אוקיי. אז ובכן, אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגויות סיעת "העבודה". מי בעד הסתייגויות סיעת "העבודה"? אחד. מי נגד? ארבעה. נמנעים? אחד.

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

ואנחנו בהסתייגויות של סיעת רע"מ, בבקשה גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם. האמת אני לא רוצה לעבור על כל ההסתייגויות. אני רוצה לתת מן הצהרה קטנה לגבי העמדה שלנו לגבי ההצעה הזאת. ואני מבקשת לשמור לעצמנו את זכות הדיבור שיבוא החוק במליאה.

אז איך שאמרנו בהתחלה, אני אמשיך ואגיד את זה, שההצעה הזאת היא יושבת על דברים ועל שיקולים שהם גזעניים לגמרי. והם באים להדיר אנשים מלכתחילה להיות ולבחור איפה הם רוצים לשבת. ולכן ההתנגדות שלנו להצעה הזאת באה מהמקום הזה. אנחנו כולנו תקווה שיבוא יום ויהיה משהו יותר צודק בכל העניין של המגורים ואיפה בן אדם יכול לשבת. ואי אפשר לדבר על יישובים קהילתיים ולא לדבר על היישובים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שיש להם אופי קהילתי ותרבותי. וכל מה שצריך. ועדיין הם ימשיכו להיות בלתי מוכרים, גם בצל החוק הזה. וזו הגזענות.

טוב, תודה גברתי.

אני רוצה לחזק את דבריה ולהגיד שהחוק הזה הוא מוצדק מאוד לדעתי ואני מאוד מאוד תומך בו. אבל אין זה אומר שלא צריך לעשות בדיקה ולטפל גם ביישובים הערביים, גם בשחרור אדמות והרחבתם גם בהתיישבות הבדואית בנגב. לא צריך זה לסתור את זה וצריך לטפל בכולם.

נכון. מסכים, זה אני מסכים. בבקשה, חה"כ יוסף עטאונה.

גם אני מצטרף להמשך של הדברים גם של רם וגם של אימאן. אני חושב שהחוק הזה בעיקרון תחת הכותרת של יישובים קהילתיים, אבל הוא בא בעיקר לתעדף אוכלוסייה מסוימת על חשבון אוכלוסייה אחרת. אם אני מדבר על הגליל לפני הנגב, אני חושב שהאוכלוסייה הערבית גם בגליל מגיע לה גם יישובים קהילתיים, כמו שמתפתחים בשנים האחרונות בגליל.

אני רוצה להזכיר ליושב הראש וגם לוועדה, כל החברים, שמ-48 עד היום בגליל יישוב אחד, אחד, לא הוקם לאוכלוסייה הערבית. ולכן כשבאים ומחוקקים חוק כזה ומעודדים יישובים קהילתיים, האוכלוסייה הערבית שהיא גרה במקום והיא נמצאת וכולם יודעם את מצוקת הדיור שקיימת שם. ולכן הגיע הזמן גם להקים יישובים חדשים לאוכלוסייה הערבית גם בנגב, הכוונה בגליל. בנגב המצוקה היא מאוד, יותר קשה, מבחינת היישובים הקהילתיים. אין אוכלוסייה שמתאים לה יותר מיישובים קהילתיים, גם חקלאיים, ולהתאים את התכנון בנגב. לצערי הרב התכנון הזה עד היום לא מותאם. ועוד פעם, לא מתקנים עוולה בעוולה ובנגב יש עוולות היסטוריות בכל הנושא של הקרקע.

יש ויכוח ואנחנו גם לא מסכימים, אבל אני רוצה להביא לשולחן הוועדה נתון רק אחד. כשמדברים על בקעת באר שבע בנגב יש שם חיים כ-30,000 אנשים. כל הדיבור והבקשות של האנשים להכיר בשישה יישובים קהילתיים חקלאיים, על שטח לא יותר מ-20,000 דונם. לא הרחק משם יש מועצה אזורית מרחבים בנגב שיש בה 18 יישובים קהילתיים ובסך הכול, בכל מועצה אזורית מרחבים חיים 13,000 תושבים. ואתם יודעים מה השטח של מועצה אזורית, השטח המוניציפלי שלה? זה 585,000 דונם. ולכן התיקון שמביאים אותו זה מוסיף עוולה על עוולה.

מה עוד שמבחינה שוויונית ודמוקרטית כל הצעת החוק הזו היא באה להפריד בין שתי אוכלוסיות, בין ערבית ויהודית, תחת התאמה קהילתית ותחת ייחודיות באים להדיר אוכלוסיות שונות. בואו נקרא לילד בשמו ולהגיד לא רוצים ערבים כאן ביישובים האלה. זו הצעת החוק. למרות שמוגדר שאין הבדל ואפליה על בסיס של לאום, אבל במציאות אין משהו אחר ולכן אנחנו מתנגדים לה.

טוב, תודה רבה אדוני. רק אני אומר לפרוטוקול שהטענה שאתה מעלה עכשיו הועלתה בדיון והוצגו נתונים שסותרים את מה שאתה מצביע עליו. כך שזו המציאות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איזה נתונים?

לא, לא, שנייה אוהד. בוא פעם אחת תדייק בנתונים. אמרתי לגבי הגליל.

טוב. לא, אני לא פותח את זה עכשיו. אבל אני לא פותח את זה עכשיו.

לא, אבל שנייה.

היה דיון. היה דיון. יוסף, לא, לא. יוסף, אתה אמרת, זכותי להגיב. זה הכול, אני לא פותח את זה עכשיו לדיון.

אבל תגיב על עובדות. על עובדות מגיבים בעובדות.

בסדר. על עובדות, היה דיון והוצגו העובדות.

אני אמרתי - - -

יוסף, לא, אני לא. תעשה לי טובה, בוא, אני לא רוצה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היו"ר, תגיד לנו כאן האם הוקם יישוב ערבי אחד?

ברוך השם, ההתיישבות בגליל, ההתיישבות הערבית בגליל באחוזים הולכת וגדלה תאמין לי בצורה יפה מאוד. אני לא פותח, חברים, אני לא פותח דיון עכשיו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, לא.

לא, אבל אתה אמרת דברים לא נכונים.

לא אמרתי שהוקם יישוב. אתם מדברים על אפליה ואני אמרתי - - -

אתה סותר את הדברים שלי - - -

טוב, בוא, אני לא פותח. אתה אמרת שיש אפליה ואני השבתי לך.

- - - מרחבים, אתה יכול להתמודד עם זה? אתה לא יכול להתמודד עם זה.

השבתי לך על כך שאין אפליה. והדבר הזה הוכח בנתונים.

יש אפליה. האפליה זועקת במספרים.

אין אפליה. אין אפליה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה אומר אין אפליה? אני אשמח לקבל את הנתונים.

יישוב אחד לא הוקם.

טוב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

יישוב אחד לא הוקם ואתה אומר אין אפליה?

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

75 שנים.

יוסף, אני לא רוצה להוציא אותך, בבקשה.

מה זה יכול להיות?

בבקשה, תעשה לי טובה.

יוסף תשמע, אנחנו שומעים אותך פה. ואני חייב לומר שהדברים נכנסים גם ללב. אבל החוק הזה הוא לא מונע מכם להקים יישובים, בוא שנבין את זה. ואני רוצה לשאול.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איך נקים יישובים?

רגע, דקה, דקה, אימאן, יש לי בקשה. בסדר? אני שואל עכשיו.

אבל חברים, אני ממש רוצה שנתקדם. אנחנו בלוח זמנים קצר.

ממש בקצרה. בקצרה. קודם כל, אני רוצה לשאול את רמ"י האם זה מונע הקמת יישובים ערביים בנגב ובגליל, החוק הזה? כן? לא. זה אחד. שתיים, יוסף, אני רוצה להגיד לך, אני גר בנתניה. וכשאני מסתכל בנתניה יש 35,000 דונם על 260,000 תושבים. מסביבנו יש שלוש מועצות אזוריות שבהן גרים 60,000 תושבים, שזה כמעט רבע, אפילו פחות מרבע. עם שטח של פי שמונה, 240,000 דונם. ואני רוצה להגיד לך שאנחנו בנתניה מרגישים מופלים, מהרבה מאוד דברים. כי מה לעשות? הקליטה הייתה אצלנו ואצלנו הרבה מאוד דברים שצריך לטפל.

חה"כ דלל, בבקשה תתכנס לסיום. אני לא רוצה לפתוח דיון.

לא פותח. אני רק רוצה להגיד שכל אחד מנקודת מבט ראות שלו, אבל אני גם מבין אותך. תודה.

חברים, מי בעד ההסתייגויות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב הראש, שאלה, בבקשה.

אחרונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחרונה. אתה אמרת שישנם נתונים שמעידים הפוך ממה שאמר חה"כ יוסף. אפשר לקבל את, לא, אני מדברת ברצינות.

אני מקשיב לך. את רואה שנתתי לך, למרות שאני לחוץ בזמנים אני נותן לך את זכות הדיבור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפשר לקבל את הנתונים שיש לך ביד ושאנחנו לכאורה לא יודעים?

כן. אז א', יש פרוטוקולים של הוועדה. והנה, יש פה ראש - - -

- - - מועצה אזורית מנשה, להקים יישוב ערבי. להביא אותו לידי הכרה. היישוב נקרא אלערייה. יישוב במועצה אזורית מנשה שלנו. מוכר על ידי הממשלה.

זה הוכר, לא הוקם. הוקם, היה לפני קום המדינה. זה ההבדל. אלערייה היה לפני 48, אתם לא הכרתם בו. הכרתם מאוחר. אתם לא הקמתם יישוב חדש.

טוב חברים, דיון חשוב. יוסף, יוסף. דיון חשוב, אבל זה לא קשור לחוק הזה. דיון חשוב, אבל זה לא קשור לחוק הזה. מי בעד ההסתייגויות של סיעת רע"מ שירים את ידו. אחד בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

חברים, כיוון שההסתייגויות האחרונות שנותרו לנו זה רק ההסתייגויות של סיעת "המחנה הממלכתי" ויש לנו כמה עניינים פתוחים בעניין הזה, אנחנו רוצים לברר אותם בצורה מסודרת, אנחנו נצא כרגע ל-20 דקות הפסקה. אנחנו נתכנס כאן חזרה בשעה 11:00. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 11:15.)

חברים, אנחנו מחדשים את הדיון ומצביעים על ההסתייגויות של סיעת "המחנה הממלכתי". רק לפני שאנחנו נצביע על ההסתייגויות, נציג רמ"י, בבקשה. בהמשך לבקשה של חה"כ שוסטר.

בהמשך לבקשתו של חה"כ שוסטר, אני רוצה לומר כמובן מאליו, שכמובן שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אנחנו הגורמים המקצועיים ברשות מקרקעי ישראל נערוך את ההתאמות שצריך ונפעל שהדברים יובאו בפני המועצה.

אתה יכול להעריך תוך כמה זמן?

אני מאמין שזה למועצה הקרובה שאמורה להיות באוגוסט כנראה לא נצליח. גם כנראה לא יהיה חוק בתוקף. אני מניח שזה יהיה במועצה הבאה או זאת שאחריה, הן מתקיימות כל כמה חודשים.

מה שאני מבקש מיושב הראש לקיים ישיבת מעקב ממש בפתיחת הכנס, המושב הבא של הכנסת.

אוקיי.

כאחד הדברים הראשונים. ועד אז אני מקווה שתהיה או הייתה כבר אותה ישיבה חשובה. ואני מעריך את הדברים. אני מקבל בוודאי את תום הלב. אני גם מקווה בעיקר שהמועצה תצליח להתאים את רוח ההחלטות שלה לחוק הזה. תודה.

טוב. אדוני מנהל הוועדה, אז אנחנו נקיים את הדיון לבקשתו של חה"כ שוסטר. מי בעד הסתייגויות "המחנה הממלכתי"? מי נגד?

שניים בעד. שניים נגד.

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

רגע, מה אמרת?

שניים בעד ושניים נגד.

אוקיי. אני רק רוצה לציין שזה ההסתייגויות שאנחנו קיבלנו, בעצם, שמזכירות הוועדה קיבלה עד השעה 14:00 וזה לא כולל את ההסתייגות שהוקראה פה על ידי חה"כ אלון שוסטר.

נכון. בסדר גמור. אז אנחנו כעת ניגש להצבעה על החוק בכללותו. מי בעד הצעת החוק בנוסף כפי שהובא והוכן על ידי הוועדה, ירים את ידו. פה אחד. אין נמנעים, אין מתנגדים.

אני מציינת שכמובן תמיד הנוסחים של החקיקה הם כפופים להערות של הנסחות שלנו. כבר יש לנו כמה נקודות קטנות שהתווספו, אבל זה כמובן ענייני נוסח.

אוקיי, מצוין. זה טוב שעבר, לפרוטוקול.


הצבעה

החוק עבר.

אני אגיש רוויזיה על סעיף, שוב פעם, איזה אמרנו?

זה סעיף 6ו(א) לתיקון, סליחה, לפקודת האגודות השיתופיות. שזה בסעיף 4 להצעת החוק.

אז בהתאם לסיכום שהובא כאן בין משרד הכלכלה למשרד ההתיישבות על נציגים בוועדה, אז סיכמנו שנציג רשם האגודות יהיה ממלא מקום בהיעדרו של יושב ראש הוועדה. ועל זה אני מגיש הסתייגות. רוויזיה, סליחה.

שנייה, אני רק אומרת, כרגע נוסח החוק הוא כפי שאושר בוועדה לפני רגע. וכעת יש בקשה לקיים רוויזיה על הסעיף הזה, סעיף 6ו(א) שמדבר על הרכב הוועדה ליישובים קהילתיים. כאשר אתה תקרא את, יו"ר הוועדה יקבע את השעה של הרוויזיה, אז כשתתכנס הוועדה לדון ברוויזיה, ככל שהרוויזיה תתקבל והנושא הזה ייפתח, אפשר יהיה לקיים דיון על הנוסח שרוצים לתקן.

אוקיי, בסדר. אז בשעה 11:50 אנחנו נתכנס שוב לדיון על הרוויזיה.

אפשר מיד?

אי אפשר, צריך חצי שעה.

חצי שעה לפי התקנות.

אגב, עוד הערה נוספת לפרוטוקול, שר האוצר ששוחחתי איתו הביע את תמיכתו בחוק, על כל המשמעויות התקציביות הכרוכות בו ותומך בחוק.

חברים, 11:50 נתכנס שוב, תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 11:50.)

טוב, אנחנו התכנסנו לדון עכשיו על הרוויזיה שכבודי הגיש וכבודי תומך בזה. מי בעד הרוויזיה ירים את ידו. יפה. אם כך, הרוויזיה, פה אחד.

הצבעה

הרוויזיה התקבלה.

אנחנו נדון בתיקון שהגשנו בעקבות ההסכמה בין משרד ההתיישבות למשרד הכלכלה.

6ו(א), זה בסעיף 4 להצעת החוק. לפי הסעיף לפני ההצעה שתכף אתם תציגו הרכב הוועדה ליישובים קהילתיים, שהיא הוועדה שבעצם מאשרת את השימוש בוועדות קבלה גם ביישובים שהם מעל 400 זה היה בתי אב, עכשיו זה יהיה יחידות דיור משווקות. והרכב הוועדה הוא כדלהלן: "הוועדה ליישובים קהילתיים תורכב מחמישה חברים והם: נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, רשם האגודות השיתופיות או נציגו, נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר ונציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות והוא יהיה יושב הראש".

כעת מבוקש לפתוח את הסעיף הזה ולתקן אותו. אז אני מציעה שמי שהציע את התיקון יציג אותו.

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אילת זלדין, היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו ביקשנו בהסכמה לתת לרשם האגודות השיתופיות לשמש כממלא מקום יושב הראש. ולכן הסעיף, להקריא את כל הסעיף? הוועדה ליישובים קהילתיים תורכב מחמישה חברים בהם נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, רשם האגודות השיתופיות או נציגו והוא יהיה ממלא מקום יושב הראש – זו התוספת, נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר ונציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות והוא יהיה יושב הראש. והתוספת היא: החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצעה. היו הקולות שקולים יכריע יושב ראש הוועדה. או זה בנוסחות יהיה ליושב ראש קול נוסף. זאת אומרת, זה אותו דבר רק עניין של wording. ובהיעדרו לממלא מקומו.

אוקיי. הערות נוספות, התייחסויות של מישהו?

מבחינתנו, מה שחשוב להבהיר פה זה שברגע שאנחנו מכניסים את ההוראה הזאת שיש בעצם ממלא מקום ליושב הראש זה אומר שהוועדה הזאת, שעד עכשיו זה לא היה, זה ועדה של חמישה. זה אומר שעכשיו הוועדה הזאת תוכל לפעול בהרכב של ארבעה. שזה לא היה ברור קודם. זאת אומרת, זה משהו שאולי היו יכולים לקבוע בסדרי עבודה. מאחר שאתה אומר דבר כזה, זה אומר אוטומטית שכבר אתה מאפשר לוועדה הזאת לפעול בהרכב שהוא חסר. וקובעים פה את ההוראה שכרגע דובר עליה, של מה קורה כשהקולות שקולים. שזה אומר שיושב ראש הוועדה מקבל, זאת אומרת שיש ארבעה ועכשיו נותנים יותר כוח או לנציג משרד ההתיישבות - - -

ליו"ר או לממלא מקומו.

או נציג משרד ההתיישבות. ואם הוא לא נמצא, בהיעדרו לרשם או לנציגו.

בסדר. התייחסויות נוספות, הערות?

זה אומר שהרוב המינימלי, לפי חוק הפרשנות או, אני מקווה, זה חייב לכלול את יושב הראש או נציגו. בהנחה שיכול להיות שוויון קולות.

עוד פעם?

לא, האמת שלא. אם זה שלושה.

אם הם ארבעה, זה תיקו.

קיבל קול נוסף, כן.

זה לא כתוב כרגע שיושב הראש חייב להיות.

לא, הוא לא חייב להיות. עכשיו אנחנו מצביעים על זה.

מינימום להתכנסות זה שלושה.

אבל אז אם אנחנו בוועדה של חמישה ויש לנו יו"ר וממלא מקום, יכולים להיות שלושה חברים אחרים שהם לא היו"ר ולא ממלא המקום שהם השלושה שיכולים להתכנס ולקבל החלטה. השאלה אם זה מקובל על הוועדה?

עוד פעם, למה? איך הם יכולים? בלי יו"ר ובלי ממלא מקום?

אני לא יודעת.

היו"ר מכנס את הוועדה.

זה לא עולה בשום מקום.

זה לא יכול לעלות, אוקיי.

יכולים להתכנס, לא לקיים ישיבה.

אם הוא לא מגיע אז לעמדתכם אי אפשר לקיים את הישיבה?

בשביל הבורקסים, רק בשביל הבורקסים.

אוקיי. לא, אני רק מעלה, אנחנו בדיון. שואלים.

לא, אין בעיה, זו שאלה טובה. אתם רוצים להוסיף שהיו"ר יכנס את הוועדה?

נראה לי מיותר לגמרי.

"מיותר", לא צריך.

כתוב גם יש סעיף (ג) שאומר שהוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

היא הגורם המקצועי מבחינתכם. אם לעמדתם הם לא צריכים את זה.

טוב, אוקיי.

אגב, בישיבה שנקיים, אם ירצה השם, בתחילת הכנס, נשמע על התכנסות הוועדה חודש אחרי קבלת החוק.

אני מציינת שכן, אנחנו נפיץ את הנוסח הזה וכמובן הסתייגויות, שפי שהיו"ר יקבע, זמן שתקציב לכך. אני רק מציינת שהייתה כאן איזה שהיא סיפה שדיברה על זה שהוועדה הזאת תתחיל את הפעולה שלה או תכונס תוך 30 ימים. אני אומרת, אתם לא תראו את זה בנוסח הזה, כי זו הוראה שבהערת הנסחות שלנו של הכנסת יצאה מהסעיף הזה והיא עברה לסעיף אחר. אני אומרת, זה לא תיקון שהוא מהותי, אלא זה פשוט עניין נוסחי.

בסדר. טוב. אם כך, אנחנו עכשיו נצביע על התיקון הזה, על הנוסח כפי שהצגנו אותו עכשיו.

לא.

לא?

לא. מאחר והוועדה מגבשת את דעתה כרגע, שזה התיקון שהיא רוצה לקבל צריך בעצם לתת את הזמן.

לא, אנחנו ניתן. לא מצביעים קודם לפני?

אחרי.

רק אחרי? טוב. אז אנחנו עכשיו יוצאים. אנחנו ניתן שעה, בסדר? נפגשים לפגישות קצרות היום. נפגשים ונפרדים. זה כדי שתתגעגעו. אז עכשיו השעה 11:58. אנחנו נתכנס בשעה 13:00. בסדר? פעם נוספת, כדי להצביע על הסעיף, לא, סליחה, להגיש הסתייגויות.

יש שעה להגשת הסתייגויות.

יש שעה להגיש הסתייגויות. אז עד השעה 13:00 ניתן להגיש הסתייגויות. ובשעה 13:30.

אפשר ב-13:00 להתכנס.

אפשר ב-13:00? היועצת המשפטית. עד השעה 13:00 ניתן להגיש הסתייגויות ובשעה 13:30 אנחנו נתכנס שוב. אם לא רוצים להגיש, לא רוצים להגיש. אבל אני חייב לתת את האפשרות. אני לא יכול לא לתת אותה.

לזה קוראים פיליבסטר סטיפי, זה קורה לבד.

שוב פעם אני אומר, עד השעה 13:00 ניתן להגיש הסתייגויות. ב-13:30 נתכנס שוב ונצביע על ההסתייגויות ועל החוק בכללותו. בסדר? תודה רבה לכולם.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 13:20.)

שלום, צוהריים טובים. אנחנו בזמנים לחוצים. לא הוגשו הסתייגויות. נפלא, כל הכבוד לחברינו מהאופוזיציה. גם סיעת עוצמה יהודית לא הגישה הסתייגויות?

כיוון שאנחנו מכבדים את האופוזיציה שלנו אנחנו נשב ונמתין לחבר הכנסת אלון שוסטר שיגיע, כיוון שחשוב לו להיות פה נוכח ולהצביע בוועדה. אנחנו נמתין לו. כל עוד זה ייעשה כמובן לפני השעה 13:30. אז כיוון, בעיקרון כיוון שאין הסתייגויות, נכון? גברתי היועצת המשפטית. כיוון שאין הסתייגויות אנחנו בעצם נצביע. אנחנו רוצים על הסעיף ואז אנחנו בכללותו או על החוק?

בעצם הוועדה דחתה את כל ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק.

כן.

מאחר ונפתחה רוויזיה על הסעיף הספציפי הזה ולא הוגשו לגבי התיקון שנעשה הסתייגויות, אז בעצם מה שנותר זה להצביע על כל החוק בכללותו, כולל הסעיף הזה בנוסח שהוועדה עשתה את התיקון.

שמופיע בפניכם. אז אולי בואו, אם כבר בשביל הפרוטוקול גם נקריא את הסעיף המתוקן, השלם. כדי שכך גם נמשוך זמן עד שחבר הכנסת אלון שוסטר יבוא. בבקשה גברתי, את רוצה להקריא?

כן. זה סעיף 6ו(א) שהוא בסעיף 4 להצעת החוק.






6ו.
(א) הוועדה ליישובים קהילתיים תורכב מחמישה חברים בהם נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי, רשם האגודות השיתופיות או נציגו והוא יהיה ממלא מקום יושב הראש, נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר ונציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות והוא יהיה יושב הראש. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים – יכריע יושב ראש הוועדה ובהיעדרו ממלא מקומו.



אם אנחנו מושכים את הזמן, אז אני רק אגיד שהדיון שהתקיים קודם בהרחבה בנושא, בסוגייה האוצרית הוא היה על ההסתייגות שבסוף לא נכנסה. לגבי הצעת החוק עצמה, ככל שהאוצר יסבור שמדובר כן בעלות תקציבית, אז בעצם במליאה מה שצריך כדי שהצעת החוק הזאת תעבור מבחינת הפרוצדורה, מבחינת חוק יסוד משק המדינה, זה או שההצבעה תתקבל ב-50 חברי כנסת או שזה יהיה בתמיכת ממשלה.

אוקיי, בסדר גמור. טוב, מה החדשות מכיוון חבר הכנסת שוסטר?

הוא מגיע, הוא כמה דקות מגיע.

הגיע חבר הכנסת שוסטר. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק ירים את ידו. שלושה.

הצבעה

הצעת החוק עברה פה אחד.

תמיכת קואליציה ותמיכת אופוזיציה.

חברים, זה רגע, באמת, איך אמר לי, אני יכול להסגיר אותך רם? כשיצאנו קודם מהחדר אמר לי רם שאנחנו עשינו פה היסטוריה הזאת. חוק שהוא באמת, הוא חשוב למדינת ישראל. הוא חשוב להתיישבות בנגב ובגליל, להרחבה, לכל כך הרבה אינטרסים אסטרטגיים של מדינת ישראל. ואני מודה לחברים מן האופוזיציה שבאמת ערכנו ימים ארוכים מאוד של דיונים כאן בצורה עניינית. במיוחד לך, חבר הכנסת שוסטר, שבאמת גם בימי חמישי ובשעות רבות ישבת כאן, הקדשת זמן וכוח ואנרגיה באמת לדיונים בוועדה. אני מודה לך.

תודה. גם זאת הזדמנות טובה א' להודות לך על הניהול המכבד והענייני. ולומר שבמציאות הסבוכה שבה אנחנו חלוקים על נושאים כבדי משקל חובתנו להתאגד ולחשק ולהאיץ את כל הרכיבים של המכנה המשותף באומה שלנו. זה מה שאנחנו עושים פה לטעמי.

זהו. באמת, יהי רצון שאנחנו נדביק באווירה הזאת גם דיונים בוועדות אחרות. אז תודה רבה לכם. רק בשביל הפרוטוקול, אני כרגע מגיש רוויזיה נוספת על החוק בכללותו ואנחנו נתכנס בשעה 13:55 כדי להצביע על הרוויזיה מחדש. תודה רבה לכולם. תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר, יוזם החוק. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:25 ונתחדשה בשעה 13:27.)

טוב, אחר הצוהריים טובים. התכנסנו כדי להצביע על הרוויזיה שאני הגשתי. חבר הכנסת אברהם בצלאל, אם אתה יכול להצביע כנגדי, אני אודה לך. תדחה את הרוויזיה שהצעתי. עוד 15 שניות. אנחנו נחכה 15 שניות לאלון שוסטר שיגיע. סתם. הרוויזיה על החוק בכללותו. רשאי. טוב חברים, מי בעד הרוויזיה? מי נגד? נמנע?

הצבעה

הרוויזיה לא התקבלה.

החוק יעבור למליאת הכנסת להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. מברך את כל החברים והשותפים לעשייה חשובה. את חברי הכנסת, את מנהל הוועדה, את דובר הוועדה, את מיכל, הייעוץ המשטי שבאמת עשה איתנו ימים כלילות, באמת, תרתי משמע, כדי לגרום לחוק הזה לעבור ובצורה הטובה והמאוזנת ביותר. אז תודה רבה לכם על העבודה המקצועית. אנשי חטיבת ההתיישבות שעבדו פה מאחורי הקלעים. תודה רבה לכולם. תודה רבה, משרד המשפטים, תודה רבה גם לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 13:30.