פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



83
ועדת הכנסת
17/07/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 09:40

1. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה
2. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא תשלום מענק ליועצים הפרלמנטריים בהתאמה למענק המשולם לעובדי המגזר הציבורי
3. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו
4. בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבות נוספות של הכנסת
5. הוספת ממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג-2023
6. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022, מ/1552
7. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022, של ח"כ אחמד טיבי
8. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג-2023, פ/1421/25, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת
9. הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג-2023, של ח"כ לימור סון הר מלך
10. 101011הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023, של ח"כ אלמוג כהן
11. 111הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023
12. רוויזיה על בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבות נוספות של הכנסת
13. רוויזיה על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
בועז ביסמוט
מירב בן ארי
עמית הלוי
ווליד טאהא
אחמד טיבי
מתן כהנא
ארז מלול
שרון ניר
צבי ידידיה סוכות
משה סעדה
אריאל קלנר

ולדימיר בליאק
אליהו ברוכי
אלמוג כהן
חנוך דב מלביצקי
אפרת רייטן מרום
עאידה תומא סלימאן
משה טור פז
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
פנינה תמנו

דן מרזוק - מזכיר הכנסת

אלינור ימין - סגנית מזכיר הכנסת

שגית אפיק - היועצת המשפטית לכנסת

אליסף אלעזר - חשב הכנסת

נדב כספי - סגן חשב הכנסת

אושרית מזרחי - ראש מדור בכיר שכר, חשבות הכנסת

טובי חכימיאן - ראש מדור בכיר תנאי חברי הכנסת, חשבות הכנסת

טלי אלבז - יועצת מקצועית לשר החוץ

מני דדון - יועץ של חברת הכנסת מיכל שיר

אלירן ברוך - עוזר של חבר הכנסת אריאל קלנר

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבות נוספות של הכנסת.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, כ"ח בתמוז, התשפ"ג.

הנושא הראשון שעל סדר היום הוא בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבות נוספות של הכנסת, לפי סעיף 19(א) לתקנון הכנסת.

אנחנו מתנגדים. למה צריך? יש כל כך הרבה זמן, תפסיקו לעשות שטויות, תעשו את הדברים העיקריים, אופיר, לא צריך עוד מליאות ועוד זה, מבזבזים את הזמן.

בבקשה, המזכיר.

בוקר טוב. יושב-ראש הכנסת מבקש את אישורה של הוועדה להוסיף שתי ישיבות בשבוע האחרון של כנס הקיץ. הישיבה הראשונה ביום ראשון, 23 ביולי, בשעה 10 בבוקר; הישיבה השנייה ביום ראשון, ביום האחרון של הכנס, 30 ביולי, בשעה 12 בצהריים.

בהתאם לתקנון נדרש האישור של ועדת הכנסת לבקשה הזאת. עד כאן.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי ואחריו חבר הכנסת אלקין. מי שעוד רוצה, שיירשם.

תודה רבה. מקובל בכנסת להתחשב בשלוש הדתות בימי החופשה שלהן או בחגים. לא עושים ישיבות בשבת – כי זה יום המנוחה של היהודים; ועד עכשיו לא עושים ישיבות בימי שישי למרות שעושים ישיבות בחגים שלנו, אבל יש הסכמה והבנה שבזמן שעושים ישיבות בחגים שלנו אין נושאים שנויים במחלוקת. כך זה היה תמיד.

עכשיו פעם אחר פעם אתם עושים ישיבה בימי ראשון, וזה יום המנוחה של הנוצרים – יש לנו חברת כנסת נוצרייה בסיעה, עאידה. אתם לא מבררים, לא שואלים, לא מתעניינים, לא מתחשבים. ואני מתפלא שהקואליציה הזאת שמבוססת על חרדים ודתיים דורסת ברגל גסה את הרגישויות של האחר.

אין שום הצדקה לעשות ישיבות בימי ראשון, זה מיותר לחלוטין. אנחנו הוכחנו שאנחנו יכולים להישאר עד שתיים, עד שלוש, עד חמש בבוקר, אבל למה לעשות בימי ראשון? תודה רבה.

תודה. לגבי החלק הראשון – שצריך להתחשב, אני חושב שעד עכשיו כשפניתם בחגים שלכם אנחנו בהחלט התחשבנו ולא קיימנו. גם כשאתה פנית אליי באופן אישי אנחנו התחשבנו ועצרנו - - -

ככה זה שנים רבות, אגב.

נכון, אבל הצגת את זה כאילו אנחנו לא מתחשבים - - -

לא, יש הבדל - -

רגע, שנייה, טיבי - - -

- - בין לא לקיים הצבעות רגישות; או לא לקיים דיון בכלל. בימי ראשון לא מקיימים דיונים סתם ככה, כי חסר לכם זמן.

דבר שני – גם בכנסת הקודמת היו ימים מיוחדים שהתווספו בימי ראשון.

כמה היו כאלה בכנסת הקודמת?

היו כמה, אני לא זוכר - - -

ומה הייתה העמדה שלי אז. אמרתי אותו דבר גם אז.

בוא נספור כמה היו בקודמת וכמה יש כבר עכשיו.

גם לא הייתם הרבה זמן בסך הכול, בגלל זה.

גם אתם בינתיים לא הרבה זמן.

אופיר, גם אז אמרנו: אין לעשות ישיבה בימי ראשון.

אז רע"ם לא התחשבו בעמדה שלך פעם?

הקואליציה לא התחשבה אז.

מה, אתה מפחד להגיד "רע"ם"?

לא מפחד?

לא, לא רע"ם החליטו, הנהלת הקואליציה החליטה.

מה פתאום, כשרע"ם רצו – החליטו, אחמד.

וגם עכשיו – זה אתה והנהלת הקואליציה.

טוב, חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

תודה. אדוני יושב-ראש הוועדה, זה בדיוק מה שהייתי מבקש שתסבר את עינינו: כמה החלטות כאלה על השימוש בימי ראשון היו מאז תחילת הכנסת הזאת, ואני אשמח לראות את זה בהשוואה לכנסות אחרות.

זה גם שני ימי ראשון – לא יום ראשון אחד – ואני לא מבין למה. אז אני מבין שאתם מוסיפים עוד יום ראשון אחד כי אתם רוצים לפצות על זה שיום רביעי הוא קצר יותר, בגלל ערב תשעה באב. אגב, לא אמרת בדברים שלך, במה שהצגת – וגם מזכיר הכנסת לא הזכיר – עד מתי צפויה להיות הישיבה של יום רביעי. אני חושב שגם זה משהו שאנחנו צריכים לדעת.

עד 12.

אוקיי. אגב, זה משהו שדורש החלטה?

לא.

לא היינו צריכים לעדכן.

- - - זה לפי סדר היום.

למה?

כי סדר היום מסתיים בשעה 12.

כשמסתיים סדר היום.

- - - מליאה מיוחדת ליממה, היממה מסתיימת בחצות.

לא, אני שואל על יום רביעי, על ערב תשעה באב. לדעתי צריך לקבוע שעה, כי אנחנו יכולים להיות פה - - -

שוב, עד היום לא הבאנו החלטות כאלה של שעת סיום לאישור ועדת הכנסת.

אני אומר לך פה בפני הוועדה: ביום רביעי זה עד 12 בצהריים.

זה יאמר בנשיאות, אני לא חושבת שצריך החלטה בשביל זה.

אז א' – חשוב לדעת שזה עד 12.

אני אומר את זה פה ואני אגיד את זה גם בנשיאות.

אני מבין שיום ראשון אחד זה בגלל שרוצים לפצות על היום הזה, כי היו יכולים להיות ביום רביעי עד מאוחר בלילה בדרך כלל בסיום המושב. אבל אני לא מבין למה צריך את שני ימי ראשון.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לעוד משהו. בקדנציה הזאת אנחנו כבר התכנסנו פעם אחת בוועדה הזאת ואישרנו שני ימי ראשון בדיוק בהסדר דומה. מה קרה? בסוף, באחד מהם לא השתמשו בכלל. לכן אני חושב שכל הזילות הזאת של יום ראשון שהפך לאיזשהו דבר כזה שבקלות קובעים בו ישיבות, אחר כך קובעים ולא מקיימים ישיבות כי מתברר שבכלל לא היה צורך – זה דבר מאוד לא נכון, זה באמת שובר מסורות.

אני בבית הזה הרבה שנים, זה נכון שלפעמים משתמשים בימי ראשון כשאין ברירה, זה מאוד נדיר, מנסים להימנע מכך. אגב, בחלק מהמקרים כשזה קרה – אני עוד זוכר את רובי ריבלין כיו"ר הכנסת, שהיה פונה לחה"כים הרלוונטיים, לחה"כים הנוצרים, והיה מבקש את אישורם והסכמתם, וגם היה מתאים את - - -

אתם ביקשתם מחה"כים הנוצרים בפעם שעברה את הסכמתם?

תבדוק כמה פעמים אנחנו השתמשנו ביום ראשון, וכמה כבר אתם.

כשהשתמשתם – ביקשתם את הסכמת?

אז אני אומר, תבדוק - - -

פניתם לעאידה לשאול אם זה בסדר מבחינתה?

היו מקרים שכן, היו מקרים שלא.

הינה, טיבי, פנו אליכם.

אנחנו התנגדנו גם אז.

הכמות שבה הולכים ומשתמשים בימי ראשון היא חריגה מאוד - - -

בסדר, סיימנו גם את המושב מוקדם. בדרך כלל זה גולש לאוגוסט.

לא, תמיד בתשעה באב.

זה כן - - - ליום הראשון של אוגוסט.

מתי זה גלש? ממש לא.

אנחנו התחלנו אותו מוקדם, תספור אותו.

- - -

אורך כנס הקיץ הוא כמו רגיל כי אתה התחלת יותר מוקדם בגלל שיום העצמאות הגיע יותר מוקדם; ואתה מסיים יותר מוקדם בלועזי, כאילו, אבל אתה רק הזזת אותו בלועזי, אתה לא קיצרת אותו. חוזרים תמיד אחרי יום העצמאות ועד תשעה באב.

אבל אנחנו לא מדברים כרגע על הכנס. אתם רוצים להוסיף יום מיוחד של המליאה בפגרה? יש לכם זכות, אתה מכיר את החוקים ואת התקנון. אבל ללכת על יום ראשון כדבר ברור מאליו, ועוד פעמיים ברצף, ועוד אחרי שבפעם הקודמת עשו את זה ולא נזקקו לאחד מהם?

אם אתה רוצה, בואו נאשר כרגע רק אחד. יהיה צורך – נאשר את השני. כי חבל, אנחנו פה מקבלים החלטות, ההחלטות הן חריגות ובסוף הן נשארות באוויר. זה פותח פתח לתקדימים אחר כך לכנסות הבאות.

אני אומר לך, אופיר, כמות כזאת אני לא זוכר מתי זה היה.

אנחנו כן קיצרנו כי אנחנו מסיימים ב-30, לא ב-31.

בפעם הקודמת הוא בסוף אישר רק אחד.

אישרנו שניים, השתמשנו רק באחד. אבל זה בדיוק הבעיה.

בסדר, אבל דובר על זה מראש בדיון בוועדה, ועכשיו הוא מביא את הבקשה די סמוך לסוף המושב. סביר להניח שהוא עשה את זה גם בכוונה.

גם אז זה היה סמוך לסוף המושב, וגם אז אני התרעתי בוועדה שלא צריך שניים, לא הקשיבו לי, אישור שניים, ובסוף ויתרו על אחד.

היה דיון קצר.

היה דיון - - -

נכון, התקיים דיון - - -

היה דיון והבאנו חוקים בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, בגלל זה הוא היה קצר.

לא, על אחד ויתרתם ואת השני עשיתם בהסכמה, זה מה שקרה בפעם הקודמת. זה בכלל - - -

גם הפעם אנחנו מבקשים שהכול יהיה בהסכמה, שלא יהיו דברים שנויים במחלוקת.

אגב, זה הגיע למצב, היות שקיבלו החלטה - -

כמקובל. שנים זה היה ככה, ואתם – החרדים, האנשים הדתיים – פתאום שותקים.

אנחנו שומרים שבת.

- - פתחו את המליאה – היה ביזיון – ונעלו אותה מיידית.

אם מבטלים, צריך לכנס את ועדת הכנסת.

זה מה שעשינו בפעם הקודמת: כינסנו את ועדת הכנסת וביטלנו את ההחלטה.

הם ביטלו את ההחלטה.

אם זה פיצוי על תשעה באב - - -

לא ביטלו את ההחלטה, היה כינוס המליאה – של פתיחה וסגירה, אני זוכר את האירוע הזה.

לא, לא.

חבר הכנסת אלקין, אנחנו כן התכנסנו - - -

- - - גם אני חשבתי כמוך, בדיון הזה.

אנחנו התכנסנו בוועדת הכנסת. זו הייתה שעת לילה, אנחנו לא השארנו את החלטת ועדת הכנסת ככה – כאילו יש ישיבה ואנחנו לא קיימנו את הישיבה. התכנסה הוועדה, התבטלה החלטה של ועדת הכנסת ובאמת לא קיימנו את אותה ישיבה ביום ראשון.

הנסיבות היו שונות, אנחנו מדברים פה כרגע על בקשה - - -

מה הנסיבות? מה הסיבות לשני ימי ראשון?

אני אגיד לך למה הנסיבות היו שונות - - -

- - - כמות החקיקה לטובת אזרחי ישראל היא מרובה, אתם עושים את תפקידכם כאופוזיציה, ימי המליאה שנותרו לא יספיקו לחקיקה.

יש לכם את היכולת, תאריכו את הכנס בצורה מסודרת, למה יום ראשון? תוסיפו עוד שבוע.

תודה. כן, פינדרוס.

חבר הכנסת אלקין, אם זה היה בא מחבר כנסת אחר הייתי חושב שזו היתממות. הסיבה שבפעם קודמת זה בוטל – והרי אתה גם יודע את זה – כי הצלחנו להעביר את התקציב שבוע לפני התכנון המקורי.

לא בשביל התקציב זה תוכנן.

זה היה בסוף הכנס הקודם.

לא. את היום הראשון שביטלו - - -

נכון, כי אחרי שהצליחו היה שבוע מלא.

לא, כי זה לא היה מוכן להנחה. נו, מה, אני לא זוכר מה היה הסיפור שם? שגית, את זוכרת את זה מצוין. זה לא היה מוכן להנחה, לכן ביטלו את היום הראשון. הרי קבעו את הישיבה הזאת כדי לאפשר הנחה, בסוף זה לא היה מוכן להנחה ולכן ביטלו את זה.

זה מה שקרה שם, לא קשור בכלל למה שהספיקו להעביר או לא. להפך, איחרו בלוחות הזמנים ולכן לא נזקקו ליום ראשון.

טוב, תודה חבר הכנסת אלקין. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת טיבי. אני הייתי חלק מהקואליציה בכנסת הקודמת, לא הייתי חלק מהנהלת הקואליציה. אם זה היה תלוי בי הייתי מתחשב אולי יותר. הייתי מתחשב אולי יותר, ובכל מקרה אני חושב - -

הוא אומר שהוא מזדהה איתך במהות, אבל במעשים הוא לא כל כך הצליח.

- - -

- - שלאורך השנים היה נהוג להתחשב, ואנחנו צריכים להמשיך עם הנוהג הזה.

אנחנו מתחשבים כמו שאתם התחשבתם.

לא, זה לא נכון.

לא, כבר לא - - -

כן.

מעבר לזה אני חושב שגם אנחנו – הקואליציה הקודמת – השתמשה בימי ראשון, אבל בטח לא בהיקף כפי שאתם משתמשים.

אמרת שאתם צריכים להעביר פה חוקים למען אזרחי מדינת ישראל. לפחות, למיטב ידיעתי, החוק שאמור להעלות ביום ראשון הקרוב ודאי לא ישרת אף אזרח במדינת ישראל.

תתפלא.

אף אזרח , אף אזרח.

אני באמת מתפלא שאתם מעלים את החוק הזה - -

הוא מדבר בשם כל עם ישראל.

- - ועוד משתמשים בניגוד לנוהגים של הכנסת.

אמרתי, יש 2% - - - אי-שם בדרום.

אתה יכול בבקשה לא להפריע לי, לשם שינוי?

אתה מגזים, פינדרוס, זה לא 2%. אבל בוא לא נפריע לחבר הכנסת בליאק. בבקשה.

נכון, אם אתה יכול לא להפריע לי אני מאוד אשמח.

בבקשה.

הוא קטע לי את חוט המחשבה.

אוי ואבוי.

אני ממתין.

אני נאלץ להאריך את דבריי.

אין בעיה.

מכיוון שהחוקים האלה לא משרתים את אזרחי מדינת ישראל, אני לא רואה צורך להשתמש בימי ראשון. מעבר לזה, אם אתם רואים בזה פיצוי על תשעה באב, אז אין לי בעיה – בואו נאשר יום ראשון אחד - -

או תפסיקו לעשות דברים שיובילו לתשעה באב.

ולגבי השני נתכנס בהמשך ונחליט.

אתה מבקש מהם בקשה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אוקיי.

תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, בבקשה, אדוני.

אדוני, אני חייב לומר - - -

אחמד, אם ייבנה בית המקדש לא יצטרכו את תשעה באב.

רק שתדע, שאם הוא נבנה – הר הבית בידינו.

יש דרך.

אם הוא ייבנה, יש לי תחושה שהבית הזה ייראה אחרת.

הר הבית בידינו, אחמד, תחשוב פעמיים אם אתה רוצה את זה.

אני רוצה לומר - - -

אני אפנה אותך לספר יחזקאל - - - מדבר איך הבית יראה.

תמשיך לחלום.

זו האמונה שלנו.

- - -

אבל אלה חלומות - - -

אני רוצה לומר שני דברים. קודם כל, בעיניי - - -

היינו כחולמים ובסוף זה התגשם.

צחקתם עלינו לפני מאה שנה, ואנחנו פה.

התכוונתי לשנאת חינם, אגב.

צחקת עלינו לפני מאה שנה, ואנחנו פה.

אה, אבל אהבת חינם תמיד על בניית בית המקדש, והר הבית – יהיה, יהיה קודש הקודשים.

לשנאת חינם.

טוב, חברים, תודה.

ינון, ברגע שזה יקרה, מי יהיה אחראי על הר הבית: השר בן גביר או הרב הראשי הספרדי שאומר שהוא לא בסדר - - -

- - -

המוסלמים אחראים על מסגד אל-אקצא.

אלקין, ינון וטיבי – אני מבקש.

איזו מהומה תהיה פה.

אני חושב שחבר הכנסת טיבי יכול ללמד פה כמה חברי כנסת שיעור ביהדות.

אתם לא מסוגלים לבחור מועמד אחד לרב הראשי הספרדי, מה תעשו אם יהיה פה בית מקדש?

חבר הכנסת אלקין.

אתם תגישו חוק בקשה - - - של בית המקדש, בגלל הקשיים הפנימיים - - -

טיבי, אל-אקצא זה המסגד בצד, זה לא על טבעת - - -

144 דונם.

אל-אקצא זה בצד.

- - -

רוצה להתערב?

- - -

חברים, זה שחבר הכנסת טור פז מחכה באיפוק ובנימוס, לא אומר שאנחנו לא צריכים לאפשר לו לדבר, אז אני מבקש: כולם בשקט עכשיו. טיבי ואלמוג כהן – מספיק.

בבקשה, טור פז.

קודם כל אני חושב שחבר הכנסת טיבי צריך לתת פה שיעור ביהדות לכמה חברי כנסת, לדעתי הידע שלו עולה פי כמה וכמה.

אני חושב שיום ראשון אחד תמורת תשעה באב זה די ויותר, במיוחד כשבזבזנו ימי חקיקה יקרים בשבועות האחרונים על חוקים מופרכים, כמו לדחות בשמונה חודשים בחירות לרבנות - -

או העברת סמכויות.

- - רק בשביל לפתור בעיות; או העברות סמכויות, שהקדשנו להן שעות על לגבי שעות - -

חודשים.

העיקר שהן לא מעגליות.

מסתבר שעכשיו בכלל לא צריכים בחינות לרבנות.

רגע, זה נגמר האירוע הזה, של העברת סמכויות?

אי-אפשר לדעת.

- - או עוד כמה שעות שהקדשנו לחוק מיותר על בחירת ראש ועדה קרואה, בשביל לפתור בעיה פנימית בש"ס.

אני באמת חושב שבזבזנו פה כל כך הרבה ימי חקיקה יקרים, ונבזבז עוד כמה ימים על חוק מיותר שיעשה את ישראל מדינה פחות טובה. גם זה, בעיניי, מיותר.

לכן אני מציע לדחות את ההחלטה הזו.

תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

אני מבינה שהכינוס ביום ראשון הוא בעיקר כדי להעביר את חוק עילת הסבירות. היות ויצא לי להשתתף בימים האחרונים לא מעט בוועדת החוקה, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שהחוק רחוק מלהיות בשל.

אתמול במסגרת ההתייחסות של כל המומחים, אמר פרופסור יובל אלבשן שהחוק הזה הוא לא ראוי. היום הוגשו אלפים – ולדעתי כבר עשרות אלפים – של הסתייגויות.

- - -

26,000 הסתייגויות.

27,676.

תודה, חברים, היא הנותנת.

עם כל הכבוד זו חקיקה לא ראויה, חקיקה שהיא מהווה פתח לשחיתות, ועכשיו אנחנו עוד רוצים לכנס עבורה יום נוסף? זה פשוט להוסיף חטא על פשע.

החוק הזה אין בו ברכה, אין שום סיבה לכנס את המליאה ביום ראשון, ואני מבקשת להוריד את זה מסדר היום. תודה.

תודה רבה, עוד מישהו שלא דיבר ומעוניין? לא.

אם כך, אנחנו נעבור להצבעה.

התייעצות סיעתית.

חמש דקות, עד 10:00.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:56 ונתחדשה בשעה 10:01.)

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת היושב-ראש?

אני לא יודע על מה, אבל בעד. מירב, על מה זה?

- - -

מה זה משנה, נשמה? אתה קבלן לעבודות גמורות של הממשלה, מה זה משנה? שימו פה להקת מעודדות – אותו דבר, מה זה משנה.

הצבעה
אושרה.

תשעה בעד. מי נגד? חמישה נגד. מי נמנע?

אם כך, בקשת היושב-ראש התקבלה.

רוויזיה.

על הרוויזיה נצביע ב-10:31.

שישה, למה חמישה? גם שרון ניר הצביעה איתנו.

שישה נגד. לא הצבעת, אבל בסדר, נוסיף את קולך.

היא פשוט כל כך התרגשה מההודעה של חבר הכנסת פינדרוס, שהם יסכימו לחוק - - - רב ראשי אחד כשייבנה בית המקדש, שהיא עכשיו בהתאוששות מזה...

יש לך שעת סיום או רק שעת התחלה ב-23 וב-30?

לא אומרים שעת סיום.




המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא תשלום מענק ליועצים הפרלמנטריים בהתאמה למענק המשולם לעובדי המגזר הציבורי

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו

הסעיף השני על סדר היום הוא המלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת. אנחנו מצביעים על כל ההצעות?

בנפרד, וכדאי להציג את זה בנפרד.

בנפרד.

1. חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו;
2. הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל - -

אולי נגמור את הסעיפים האחרים קודם?

כן - - -

- - העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה;
3. תשלום מענק ליועצים הפרלמנטריים בהתאמה למענק המשולם לעובדי המגזר הציבורי.

אתה יכול - - -

לא.

איך שאתה רוצה - - -

היועצים פה, הם מחכים לזה.

- - - ולשחרר את האנשים שהם לא צריכים להישאר פה להצביע, הם באו בשבילך. אני רואה שאלמוג רוצה ללכת כבר.

לדיון על הפרוטקשן.

מה הבעיה? תביא עכשיו את ג' ו-ה' וזהו, ואחרי זה לא צריך גיוס.

אלמוג נהנה מרגע נדיר שהבקשות מראש מפלגתו ומהקואליציה תואמות אחת את השנייה, אז הוא נהנה מהספק.

את שלושת הקופים אתה מכיר?

טוב, את ה' אני אשאיר, בואו נעשה את ג'. יש לי קוורום, לא?

למה לא דנים על ב'? לא הבנתי.

כי זה דיון ארוך, בואו נגמור דברים יותר פשוטים.

זה דיון ארוך - - -

יש, אוקיי.

בסדר, אני מקבל, נעבור לסעיף ג'.



הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023, מ/1648

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023, מ/1648, לפני הקריאה הראשונה.

תנמק טלי אלבז, יועצת מקצועית לשר החוץ. בבקשה, טלי.

אנחנו מבקשים פטור מחובת הנחה משום שיש 19 מינויים בקיץ הקרוב, ש-17 מתוכם עוד לא קיבלו כתב מינוי. חשוב לנו מאוד שלפני קבלת כתב מינוי הם יצהירו אמונים לפי הסעיף החדש.

מה מונע ממך לתת להם כתב מינוי עכשיו כמו שנתת בכל השנים האחרונות, בלי החוק הזה? אי-אפשר למנות? מה דחוף?

מה דחוף?

לא, זה לא מונע מלמנות - -

ברור שזה לא מונע.

- - אף אחד לא אמר שזה מונע, אבל חשוב לנו לקדם את זה לפני.

אז מה דחוף עכשיו?

היא מסבירה לך שיש להם שורה של מינויים, וחשוב להם לגבי המינויים האלה - - -

וואו, אז שתמנה.

אפילו נתניהו, כשהיה שר החוץ כמה פעמים, מינה שגרירים בלי הסעיף הזה. לא יודע איך הוא עמד בזה, אבל נראה לי שהוא הצליח.

מי ממנה? מי עוצר?

אף אחד לא עוצר.

מירב, הם רוצים לעשות תיקון, שיהיה עכשיו - - -

שיעשה בכנסת הבאה.

תיקון לנזקים שעשיתם בפעם שעברה עם ההצעות שלכם.

בואי אני אחדד לך: לא יהיה שום דיון בוועדות בשבוע הבא – כי אין ועדות בשבוע הבא, יש רק חקיקה. בואו נעשה סדר, קצת שכל. אומנם כל מי שבא לפה הוא כבר - - -

מירב, זה לא יפה.

- - -

לא, לא, לא.

אני לא אמרתי שאין מינויים.

מה לא יפה? להגיד שאין דיונים בשבוע הבא?

לא, להגיד "קצת שכל" – זה לא יפה.

לא מכובד, מירב.

זה?

כן.

אתה רוצה שנדבר על מה שעברתי בשבוע שעבר במליאה? לי אתה אומר?

הינה, התחלנו. לא, אני לא רוצה שתדברי על זה.

אופיר, אני לא מתרגשת, הכול בסדר.

יופי, גם לא נראה לי - - -

אף אחד לא מונע את המינויים.

טלי – זה בסדר.

לא, באמת, הטענה לדחיפות היא מוזרה מאוד - - -

טוב.

שנייה, אנחנו רוצים להסביר - - -

אני לא חושב שהיא מוזרה. יש להם שורה של מינויים והם רוצים שזה יהיה במסגרת ההצהרה.

אז שתמנה, מי עוצר אותם?

אז הם רוצים להעביר את זה.

אני רוצה להסביר לך משהו - - -

טוב, אם כך - - -

רגע, מה זה "אם כך"? תן לעשות דיון. היא מדברת וזהו?

דיון, דיון, דיון.

אבל למה להתפרץ? אתם רוצים לדבר?

כן.

בבקשה, אין בעיה.

בטח, איזו שאלה.

אז לא בצורה כזו. את מתפרצת.

מה קרה? תגיד לי, אתה רציני? מה שאלתי?

את רוצה לדבר?

אני מדברת, ואני מדברת לעניין.

עכשיו את רוצה לדבר?

אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר?

כן.

תודה.

בבקשה – חבר הכנסת זאב אלקין.

מה?

אלקין ראשון.

אני מוכן להתחלף איתה.

טוב, בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אפשר לחשוב.

אני רוצה להגיד שני דברים למשרד החוץ. אחד, את יכולה למנות מהבוקר עד הלילה. תמנו, אף אחד לא עוצר אתכם; שנית, נגיד שהיום החוק יקבל את הפטור, אבל אין דיונים בוועדות בשבוע הבא, כלאם פאדי, אין כלום, רק חקיקה – מיום ראשון, מ-23 עד יום רביעי ב-12, רצוף כנראה – כי הרי אין פה מנוחה. אין לך דיון בוועדה, הפטור הזה – זה מגוחך.

גם היום יש שש קריאות ראשונות. אנחנו נתחיל להצביע היום בשמונה – תאמיני לי בפרלמנטרי אני מבינה – הקריאות הראשונות יסתיימו בארבע בבוקר, כי מחר בתשע בבוקר חייבים לפתוח את ועדת החוקה, כי אם לא, כנראה המדינה תקרוס. זה אומר שהיום יעלו שלושה חוקים. החוק שלך הכי פחות חשוב, הינה אני אומרת, לא קשור אלייך באופן אישי.

מה אומר החוק?

הוא אומר שצריך להגיד: "אני אוהב את מדינת ישראל ונאמן לה".

מה שאתה אומר.

ראשית צמיחת גאולתנו.

הערבי שיסכים להיות ראש נציגות יגיד את זה פלוס עוד עשרה דברים - -

יפה.

- - לכן זה לא מעניין אותנו.

- - -

אבל רגע, אתה לוקח אותי לפרוצדורה, שנייה.

אפילו אתה חתמת על זה, טיבי, כשהתמודדת לכנסת, אז מה הבעיה?

אני רוצה רגע - - -

חוץ מזה, שיבדקו מי ממנה אותם - -

7א חתמת?

- - היו ממנים מישהו שהוא מואשם בטרור?

- - -

מה לעשות, טיבי, אבל חתמת.

שנייה, רגע - - -

- - -

מעשית מתנגד, אבל חתמת בוועדת הבחירות על 7א.

שנייה, אתם הולכים למהות ואני בפרוצדורה. בפרוצדורה, להביא היום חוק ממשלתי בפטור – אין לזה היתכנות, כי אין דיונים בחוק. לכן זה בזבוז זמן. טיפה היגיון, גם החברים מהקואליציה, טיפה היגיון.

אגב, יכול להיות שהחוק הוא טוב ובדיונים גם נתמוך בו – הינה, אני אומרת, כי הרי בסוף אני גם חושבת שאנשים צריכים להיות נאמנים למגילת העצמאות, למדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. אני לא שם, אני רק אומרת - - -

טוב.

שנייה.

מירב, משפט אחרון, בבקשה.

אבל לא הקשבת לי, היית עסוק שם.

מה, היא בקושי מדברת - - -

יפה, שלום לך, פנינה.

בפרוצדורה, עוד לפני המהות של החוק, שלגביו נקיים דיונים ויכול להיות שגם נתמוך כאופוזיציה – לא כולם - - -

- - - מי לא יתמוך? זה חוק - - -

שנייה, רגע, למה אתה לוקח אותי למהות?

כי המהות היא תמיד - - - נמאס לי מהפרוצדורות פה, במקום הזה. כל היום פרוצדורות.

אני יודעת, זה קשה, משה. בסוף, אין היתכנות לקיים דיון בוועדה הרלוונטית – שזו ועדת החוץ והביטחון – עד חודש אוקטובר. לכן הדרישה לפטור היא מופרכת, מה גם שהיום – ואני בסך הכול מנסה לעזור לאופיר – אין אפילו למה להביא את החוק הזה בקריאה ראשונה, כי יש חוקים הרבה יותר חשובים ביום שני האחרון של המליאה.

תודה.

ובכלל, כל האירוע הזה הוא בשבילך, זה לא בשבילנו.

תודה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.

- - -

בוודאי, אני חברה. זה אירוע מיותר.

אני באמת הופתעתי מאוד, אדוני היושב-ראש, כשראיתי שהבאתם את החוק הזה בבקשה מפטור.

שמור אותי מאוהביי.

אתה יודע עד כמה אנחנו הופתענו כשראינו את המינוי שלכם, כשרציתם בכנסת הקודמת - - - ? איזו הפתעה זאת הייתה?

תכף נדבר גם על זה, אולי זאת הסיבה שצריך את החוק.

מאוד הופתעתי, כי אתה כל הזמן מדבר איתי על כך שיש הרבה חקיקה חשובה ממשלתית שלא מספיקים להעביר - -

נכון.

- - והינה, כשהממשלה יכולה להעביר משהו, היא מתעסקת בדבר הזה.

אלקין, זה לא חשוב בעיניך? פתאום מדינת ישראל - - -

זה לא רלוונטי לכנס הקיץ.

תכף אני אתייחס לזה.

אלקין, לא הכול זה ביורוקרטיה בחיים, יש גם קצת מהות.

חבר הכנסת סעדה, תכף אני אתייחס.

טיפה להפעיל את ההיגיון. אתם - - - זמן על שטויות.

מה המהות, מה המהות?

ואז אמרתי: כנראה שיש חוק סופר חשוב אם הוא כל כך דוחה את החוקים שמחכים פה חודשים, וכל הזמן בוכים לנו שאין להם זמן; או שיש אירוע שהוא רלוונטי כל כך לחוק הזה, שכל כך ממהרים לעשות.

שאלתי את עצמי האם זה חוק סופר חשוב, ששירות החוץ לא יכול לתפקד בלעדיו. הייתי שנה במשרד החוץ, מיניתי להרבה מאוד ראשי נציגויות, לא זכור לי שבלי החוק הזה הם לא ידעו לתפקד ולא היו נאמנים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אני מכיר אפילו ראש נציגות אחד, שגם הוא התמנה מן הסתם בלי ההצהרה הזאת, שהיום הוא ראש ממשלה במדינת ישראל. אתה מכיר אותו, חבר הכנסת סעדה? לך תשאל את בנימין נתניהו האם תפקודו כשגריר באו"ם היה פגום מזה שקודם הוא לא הצהיר את ההצהרה הזאת.

אבל לצערי במדינת ישראל קמו אנשים שלא מכירים במדינה הזאת. אנחנו חייבים לשים לזה גדרות - -

אני לא חושב שהוא יגיד שזה היה פגום. יותר מזה - - -

- - וזה נכון וזה חשוב, אתה היית צריך לתמוך בזה - - -

חבר הכנסת סעדה - - -

אנחנו מסכימים שזה חשוב, זה לא דחוף.

אבל אני לא במהות של החוק, אני בפרוצדורה, חברים.

חבר הכנסת סעדה - - -

פעם אחת תהיו - - -

משה, זה חשוב, זה רק לא דחוף.

כמו שאמרתי לך, יותר משאמרתי לנציגת משרד החוץ – אנחנו אולי נתמוך. אמרתי לך את זה - - -

למה אתם מתנגדים לזה? למה?

חבר הכנסת סעדה, אני דווקא מדבר על - - -

היחידים פה שלא רוצים לתמוך זה אחמד טיבי וכל השאר - - - אני מבין אותם, אבל שלא יהיו קונסולים, גם מצוין.

אבל אנחנו לא נגד החוק, אנחנו נגד המצב הזה.

אתה לא מגן על זכותי לדבר, אדוני היושב-ראש. אני לא יכול לדבר ככה.

- - -

סעדה, תן לו לנמק את ההחלטה שלהם מהכנסת הקודמת.

כן.

מה?

תכף אני אגיע גם לזה.

חבר הכנסת סעדה, אני מדבר על המהות, כי מהות הדיון פה, לזה הוזמנו, זה לא האם בעד החוק או נגד החוק, אלא האם בעד פטור מחובת הנחה או לא. לכן כל מהות הדיון כאן, כרגע, בוועדת הכנסת - -

נכון, הפרוצדורה.

- - זה האם יש דחיפות או אין דחיפות. יבוא החוק, יעבור, יגיע לוועדה – אז נדבר על מהות החוק.

שאלתי האם הדחיפות נובעת, כמו שאמרתי, מזה שזה משתק את עבודת משרד החוץ. שאלתי את עצמי, אולי לא היו שרי חוץ מהליכוד עד עכשיו, שפשוט אף אחד לא חשב על זה, ואז פתאום נזכרתי – יצחק שמיר היה שר החוץ; בנימין נתניהו היה שר החוץ; אני כבר לא מדבר על סילבן שלום וישראל כץ ועוד.

כנראה שאצל כולם משרד החוץ היה משותק. בא אלי כהן, שר חוץ ראשון - -

עד שהממשלה שלכם מינתה את זועבי - - -

- - אמיתי והציע את הדבר הזה.

יש שר החוץ באמת מצוין, שעושה עבודה יוצאת דופן. החוק הזה, לפי לדעתי, לא היה בא לעולם אם לא המעשה שאתם ניסיתם לעשות.

בוודאי, בוודאי.

מציאות בלתי-אפשרית, כשנשיא המדינה נוסע לפני ראש הממשלה לארצות הברית – לא היה דבר כזה.

כל מה שהיה מובן מאליו התברר כלא מובן מאליו, אחרי מה שעברנו - - -

אני חושב שההישגים הגדולים - - -

לא היה דבר כזה, איזו בושה וחרפה.

כל מה שהיה מובן מאליו – לא מובן מאליו עוד. לכן צריך לחוקק חוקים, מה לעשות.

מירב, אני מבקש שתאפשרי לחבר הכנסת זאב אלקין לדבר.

לגבי "ההישגים הגדולים" של שר החוץ, אני חושב שאם נשאל את סגנית הנשיא של ארצות הברית יהיה לה הרבה מה להגיד על זה; וראש הממשלה, מרוב ההישגים האלה של שר החוץ שלו, בינתיים לא יכול לדרוך בוושינגטון. אבל זה אירוע בפני עצמו, לא לשם זה התכנסנו. התכנסנו - - -

אולי תשאיל לנו את "שקית הקסם" שלך? הבנתי שזה פותח דלתות...

הרי אם היית יודע מה יש שם - - -

רוצים לדעת, בבקשה.

תָּצָ"אוֹת של מודיעין.

של מודיעין?

כן.

בשקית כזאת?

כן, אתה רוצה לדעת למה?

חשבתי שענייני מודיעין זה מזוודות עם קודים, וזה...

- - -

רוצה לדעת למה?

הרסת לנו את כל מה שאנחנו חשבנו על מודיעין...

בגלל שבת, אלקין, בגלל שבת...

בטח הוא אמר: עם מזוודה – יבדקו אותי; עם שקית – אף אחד לא יסתכל. זה היה מבריק.

אופיר, אם מעניין אותך לדעת למה – לא על חשבון הזמן שלי. אני מוכן לספר לפרוטוקול, זה ייקח שלוש דקות, רוצה?

כן.

בבקשה. הסיפור שהיה כך היה: במפגשים כאלה עם נשיא רוסיה, כשדנו על כל מיני נושאים ביטחוניים – שקשורים בעיקר לסוריה, אבל לא רק – היה נהוג להציג גם תצלומי אוויר של כל מיני דברים שחשוב לנו להציג. זו לא הייתה הפעם הראשונה, זה קרה בחלק גדול מהפגישות. בדרך כלל מי שהביא אותם זה המזכ"ץ, הוא היה מכניס אותם תמיד באמצע הפגישה, אחרי שהמצלמות היו יוצאות – כי זה לא דברים שאתה רוצה שיצלמו.

כשהיינו בדרך, חמש דקות מהכניסה לארמון הנשיא שם, מודיעים לנו שבאופן חריג בגלל הקורונה חל איסור מוחלט שמישהו ייכנס לחדר חוץ מראש הממשלה וממני, המזכ"ץ לא יוכל להיכנס ולא יוכל להביא תָּצָ"אוֹת. אז הוא הביא לי אותם, אין ברירה - - -

בשקית?

לא, הוא הביא לי אותם בלי שקית. הוא אמר "קח, אבל אסור שהמצלמות יצלמו את זה". אני אמרתי: "איך אתה רוצה שהמצלמות לא יצלמו את זה, אם לפני זה יש - - - הרי אני לא שולט במה המצלמות מצלמות או לא.

ואז בא סגן השגריר והביא שקית – אגב, של שגרירות, לא של רמי לוי, היה עליו סמל של מדינת ישראל – ואמר "הינה, יש פה שקית גדולה, אפשר להסתיר את זה". אני אמרתי להם: "אתם נורמליים? מה, אני אלך עם שקית?". הם אמרו: "תשמע, יש שלוש אפשרויות: או שבנט הולך עם שקית; או שאתה הולך עם שקית; או שתצלומי האוויר לא נכנסים לפגישה".

טוב, קיבלתי את ההחלטה, עד היום אני חושב שהיא הייתה נכונה למרות שידעתי למה זה יגרום, היה לי ברור מיד מה תהיה התוצאה.

עד כאן הסיפור של השקית.

טוב שלא באת עם העגלה של השוק, חבר הכנסת...

ואגב, תצלומי האוויר היו באמת חשובים ועזרו לנו להבהיר כמה נקודות חשובות לביטחון של מדינת ישראל, לכן אני לא מצטער לרגע שלא ויתרתי עליהם. הדבר היחידי שאני מצטער הוא שהחזרתי את השקית לשגרירות, הייתי מוכר את זה ב- eBayבהרבה כסף...

"המעשה בשקית"...

אפשר לכתוב על זה סיפור.

הוא כבר כתוב, מירב.

את יכולה לסמוך על ערוץ הכנסת, שבעוד עשר דקות זה כבר יהיה באוויר.

בחזרה לאירוע שלפנינו. אמרתי לעצמי: יכול להיות שיש פה דיון או אירוע חשוב שבגללו זה דחוף. את האמירה שצריך להשביע פה הרבה שגרירים וקונסולים אני לא מקבל - -

לא רלוונטי בכלל.

- - כי כל הזמן ממנים אותם.

ברור, מה זה קשור בכלל?

אז אמרתי: אולי יש איזשהו מינוי מיוחד? אופציה אחת הייתה לי כשראיתי שהתלחשו לא מזמן במזנון הכנסת חברת הכנסת לשעבר רינאוי-זועבי עם השר, סגן ראש הממשלה לוין, אז חשבתי שאולי דווקא הממשלה החדשה – שדווקא די נהנתה מההצבעות של חברת הכנסת רינאוי-זועבי כנגד הממשלה הקודמת – אולי הממשלה החדשה רוצה לצ'פר אותה, כי כבר כל מיני אנשים קיבלו כל מיני תפקידים – למשל ניר אורבך קיבל תפקיד, אז יכול להיות שגם חברת הכנסת לשעבר זועבי שוב בדרך לשנגחאי, ולכן נורא חשוב להעביר את התיקון הזה כדי שהיא תצהיר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אנחנו נוסיף הסתייגות שתחייב גם את השגרירים המכהנים להצהיר.

אז יכול להיות שזאת הסיבה. אם כן – תגידו, אז אני אבין למה זה כל כך דחוף.

האופציה השנייה שחשבתי עליה כאשר הבוקר ראיתי ששר החוץ רוצה למנות את ג'ו זבולוני – כדי להכניס עוד אצבע לעין של הממשל האמריקאי במסגרת אותה "פעילות מצוינת" שאתה מציין, כדי לדאוג סופית שראש הממשלה לא יוזמן לוושינגטון בזמן הקרוב. אז יכול להיות שדווקא אותו צריך להשביע את ההשבעה הזאת, כי בכל זאת, הוא חסיד כל כך גדול של טראמפ שצריך לוודא שהוא מבין שהוא הולך להיות שליח של מדינה יהודית ודמוקרטית ולא של אחד מהמועמדים לנשיאות.

אז יכול להיות שזאת הסיבה. תגידו את האמת – מה כל כך דחוף עכשיו לעשות את זה? מה האירוע?

שום דבר.

מה קרה? התעוררתם? הרי חצי שנה שר החוץ בתפקיד. להביא את החוק הזה בשבוע האחרון בסוף הכנס, נורא נורא דחוף, סופר דחוף מכל החוקים שיש לממשלת ישראל לטפל?

- - - יש כאן חקיקה של חה"כים בשנייה-שלישית, תקועה כבר שעות, ימים. זה מה שחשוב עכשיו?

טוב, זאב, תודה.

בבקשה, עמית.

חבר הכנסת אלקין, אחרי שנה וחצי של מדיניות חוץ כושלת שהביאה לקריסה מדינית של מדינת ישראל - - -

ממש. עכשיו אני מבין למה נתניהו לא - - - זה בגלל שנה וחצי של מדיניות כושלת של הממשלה הקודמת. בסוף נמצאה הסיבה.

לא, לא, "חוק המתנות" זה - - -

- - -

טור פז ואלקין.

לא נוח לכם לשמוע את האמת - - -

נתניהו משלם את המחיר של טעויות מדיניות של בנט ולפיד, ובגלל שהם עיצבנו את הממשל – לא מזמינים אותו לוושינגטון.

זאב.

אדוני, אתה מפריע לשקט מחיזבאללה, אתה מפריע לשקט מלבנון...

אין לתאר את גודל - - -

זהו. שרון, די, מספיק, תנו לו לדבר.

בבקשה, עמית.

גם אחרי שנה וחצי של מדיניות - - -

גם האוהל של חיזבאללה זה בגלל זאב אלקין...

זה מבנט...

והמצלמות...

כן.

אנא, תאפשרו לו.

אחרי שנה וחצי של מדיניות כושלת, כושלת נוראית - -

- - -

- - וקריסה מדינית כמעט בכל חזית - -

לפחות אותו הזמינו לארצות הברית.

- - בכל חזית.

נורא... בכל חזית...

שתיקה מול איראן, מדיניות "אין הפתעות" מול ארצות הברית - -

- - -

- - התגאות בתמונות – הרי את התוצאות של הפגישה ברוסיה אנחנו מכירים - - -

עמית, אני אפילו מוכן להאמין שאתה מאמין בשטות הזאת, אבל תדע שנתניהו לא מאמין אז תתעדכן אצלו.

הוא לא מעודכן.

חבר הכנסת אלקין, אנחנו היינו כאן, ראינו את הקריסה בכל החזיתות - -

- - -

- - ראינו את הקריסה מול איראן, ראינו את הקריסה מול ארצות הברית - -

תגיד לי – איך אתה, בן אדם כל כך רציני, אומר דברים כל כך מטופשים? איך?

- - -

איך אתה יכול להגיד "קריסה מול ארצות הברית" כשראש הממשלה שלך הוא - - -

למה לא מזמינים את נתניהו לבית הלבן? מה זו הבושה הזאת? איך אתה יושב פה?

מירב בן ארי, מספיק.

מי שהעביר את "חוק המתנות" בלי למצמץ, יכול לא למצמץ גם כשהוא מדבר על נתניהו.

טור פז – קריאה ראשונה.

לא למצמץ, "טבריה".

כי לכם – מירב בן ארי ומשה - - -

אופיר, אבל הוא פונה אליי, אתה שמעת?

עמית, נראה לי שיש יותר סיכוי שבקרוב בועז יוסף יוזמן לבית הלבן, מאשר נתניהו...

נהדר, בועז יוסף יוזמן לביידן ולא נתניהו, פשוט נפלא. ולנתניהו יהיו מתנות שאתה העברת בחוק, לפני שיזמינו את נתניהו לקבל מתנה מביידן.

גם החוק הגרוע הזה נקבר – כי הוא מושחת.

אתה מבין עד כמה אתה אמין, עמית הלוי? לפני שהגעת לפוליטיקה הייתה לך מילה - -

אולי תתנו לו לדבר?

- - ומאז נהיית: עמית הלוי "חוק המתנות"; עמית הלוי "חוק טבריה" - -

טור פז – קריאה שנייה, די.

אם כל הבדיחות שלכם היו רק מצחיקות – ניחא, אבל כל הבדיחות שלך, משה טור פז, הן על חשבון מדינת ישראל.

- - -

המציאות היא עצובה.

כל הבדיחות האלו, כל השטחיות הזאת – ככה ניהלתם את מדינת ישראל במשך שנה וחצי, ככה שתקתם מול איראן, ככה יצרתם הסכם שערורייתי מול חיזבאללה בלבנון - -

שב, שב בחוץ וביטחון, תלמד משהו על איראן.

- - ככה יצרתם הסכם שערורייתי – שערורייתי, מול חיזבאללה - -

די כבר, אתה בושה וחרפה, אתה בושה. לגבי כל דבר אתה עיוור, אתה לא רואה?

מירב, תפסיקי להפריע לו.

- - ככה אישר חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת טור פז - - -

אתה מבין שאתה - - -

טור פז, אתה בקריאה שנייה.

אבל הוא מדבר.

כשאתם דיברתם – לא הפריעו לכם.

אז שלא ידבר, שלא יזכיר.

לא נכון, טור פז התחיל איתו, שמעתי מה הוא אמר.

- - -

אתם תוהים על וושינגטון, ואני תוהה איך שלושתכם לא הוזמנתם בזמנו לראש העין. עשה בני גנץ אירוח יפה לאבו מאזן אחרי - -

- - -

- - שהוא העביר לו, בניגוד לחוק, 600-500 מיליון שקל. איך לא הוזמנתם - - -

את כל החיבוקים והנשיקות של נתניהו עם ערפאת אתה רוצה פה? את כל החיבוקים?

לראש העין לא יכולת לבוא?

אתה בושה וחרפה.

תשאל את אחמד טיבי כמה פעמים הבוס שלך נפגש עם ערפאת.

- - -

אתם דיברתם פה באריכות - - -

הוא פנה אליי עכשיו.

עכשיו הוא אמר "למה לא הוזמנתם לראש העין".

מי אמר למי ועל מה: "מצאתי ידיד", חבר הכנסת הלוי?

- - -

- - - הוא מוציא משפט - - - ארבעתכם, ביחד.

מה זה? תגיד לי, אתה שומע את עצמך?

כן, אני שומע את עצמי, כן.

- - -

מירב, די, נגמר.

ראיתי את אותם - - -

עמית – לסיים.

אני מנסה, לא התחלתי.

מכיוון שאתם משתבחים בתמונות – שכל מי שמבין במדיניות חוץ יודע שהתמונה היא הדבר הטפל לעומת ההישג – הרי - - -

תפסיק לדבר.

כן, אתה מבין במדיניות חוץ, בסדר.

כן, קצת יותר, קצת מבין.

שב, שב קצת בחוץ וביטחון, תקשיב קצת - - -

טור פז, מה יש לך?

הוא עוד לא הוציא מילה מהפה, זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שהוא לא יכול להוציא מילה מהפה.

הוא מדבר אלינו.

מילא שהוא משקר מעל בימת הכנסת, אבל פה?

תן לו לדבר. אתה חושב שאנחנו אהבנו לשמוע את מה שאתם אמרתם? תהיו סבלניים.

אבל אנחנו הקשבנו.

אתם לא מקשיבים לו.

איך אפשר?

אנחנו הקשבנו לכם למרות מה שאמרתם, ולא הפרענו.

אתה – יש לך בושה, והוא – אין לו.

מספיק.

אין לו בושה.

הייתה מסיבת עיתונאים בזמנו, כשהגיע לפה מזכיר המדינה בלינקן - -

אה חשבתי שאתה דיברת על המפגש של נתניהו עם אבו מאזן...

- - עם בנט - - -

זאב, אני מנסה לתפוס שלוש מילים - - -

הוא לא מצליח לסיים משפט. מה יש לכם?

כואב להם.

- - -

די נו, תנו לו לסיים.

קודם כל אני נעלבתי בשבילכם, שלא הוזמנתם לפסגה בין בני גנץ לאבו מאזן - - -

עוד פעם?

אני יכול להסביר לך למה, כמו על השקית, אתה רוצה?

לא, לא, אין צורך.

אתה לא מסביר לו למה.

- - -

זאב, אתה לא מסביר לו.

- - -

אין צורך.

זאב אלקין – קריאה ראשונה.

מה לעשות, זאת מסורת כבר.

זאב אלקין – קריאה ראשונה.

אבל אני נזכרתי, כן, מכיוון שאתם מאוד מתגעגעים לוושינגטון. נזכרתי שהגיע לפה מזכיר המדינה בלינקן – בנט לא היה צריך לנסוע רחוק – ואז בגלוי, בפומבי הוא הטיח בראש הממשלה. הוא אמר לו כך, ותתקנו אותי אחר כך לגבי הנוסח המדויק: "אני מאוד מרוצה מזה ששר אצלך" – זה היה אחרי שבנט העז להעביר איזושהי ביקורת קטנה על זה שבני גנץ הזמין את אבו מאזן – רוצח היהודים, זה שפרסם מ-2004 מחירון לרצח יהודים, כולל אותך, משה טור פז, כל יהודי באשר הוא יהודי, לפי מחירון, והוא גם מממן את זה.

בכל זאת, איכשהו, בני גנץ - -

ובאיזה שנה נתניהו פגש אותו בבלפור?

זאב אלקין.

עמית, באיזה שנה נתניהו פגש אותו בבלפור?

זאב אלקין.

- - טרח להביא אותו - - -

לך תבדוק, תגלה שזה היה אחרי 2004.

קדימה, עמית, לסיים.

הפרוטוקול יכול לסבול כל שקר.

אז בלינקן הטיח בבנט שהוא דווקא מאוד מרוצה מזה שהשר מזמין, בעצם הוא אמר לו את זה במילים אחרות, במשפט אחד באנגלית, בנוסח שלי: “Don’t forget who is the boss here”– כאן, במדינת ישראל, לא בוושינגטון – "ולכן, כשאני נותן הוראה לבני גנץ" – והוא נתן הוראה – "לפגוש את אבו מאזן, אתה לא תתערב, אדון ראש הממשלה - - -"

ממש, ממש.

ממש, בדיוק אבל.

ממש בדיוק.

בדיוק, בדיוק, ואתה יודע את זה.

טוב, תודה, תודה.

כשבא שר החוץ אלי כהן - - -

אני מציע לך לתפוס את נתניהו כשהוא בעזרת ה' יבריא ויבוא לפה, ולשאול אותו איך הוא פגש את אבו מאזן בבלפור - -

אלקין – קריאה שנייה.

- - מי אמר לו לעשות את זה ומי אמר לו - - -

אלקין, אתה בקריאה שנייה, די.

- - - תשאל את בני גנץ ממי הוא קיבל את ההוראה ובאיזה שעה הוא קיבל את ההוראה, ולמה הוא נפגש עם אבו מאזן.

עמית, משפט אחרון.

בא שר החוץ אלי כהן, ולעומת כל התופעות האלו של מדיניות חוץ – שגילו חוסר נאמנות למדינת ישראל – מבקש להניח את התיקון הזה, בין אם נספיק לעשות אותו גם בקריאה שנייה ושלישית במושב הזה ובין אם לא, להציב את זה כסטנדרט ראוי. אתם הייתם צריכים להצטרף אליו - - -

לא אמרנו שאנחנו נגד הסטנדרט. שאלנו מה דחוף, למה פטור מחובת ההנחה.

מצטרפים אליו, תקשיב.

אתה לא מקשיב, עמית.

אני מקשיב.

מן הראוי שכולם יתמכו בו, וכמו שאמרה מירב בן ארי – גם אם נספיק רק בקריאה ראשונה, עדיין יש לו חשיבות רבה מאוד - - -

אז מה הבעיה להביא בלי פטור? לא אמרנו אל תביא בקריאה ראשונה.

אני לא אמרתי, אמרתי שאולי נספיק גם קריאה שנייה ושלישית.

למה בפטור מחובת הנחה?

זאב, תן לו לסיים.

בתקווה שנספיק גם קריאה שנייה ושלישית. תודה.

אם כך, אנחנו עוברים להצבעה.

רגע, אף אחד אחר לא ביקש לדבר?

לא.

מי בעד הקדמת הפטור?

התייעצות סיעתית.

הצבעתי.

- - -

אמרתי "עוברים להצבעה", חיכיתי שנייה.

אלקין, הוא אמר "הצבעה", נו.

גם חיכיתי.


הצבעה
אושרה.

תשעה בעד. מי נגד? שישה נגד. מי נמנע?

רוויזיה.

אם כך, בקשת הפטור התקבלה.

נא לשים לב, אני אומר מראש: היות ולא הייתה התייעצות סיעתית בסעיף הזה לפני ההצבעה, אני אומר כבר מראש שאחרי שתנומק הרוויזיה אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.

טוב.

על כל הרוויזיות שלו אני גם מגיש, כמובן.









הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022, מ/1552

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב-2022, פ/524/25

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג-2023, פ/1421/25

אני עובר לסעיף ד', פניית יושב-ראש ועדת הבריאות למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022, מ/1552; 2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב-2022, פ/524/25, של חבר הכנסת אחמד טיבי; 3. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון - הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג-2023, פ/1421/25, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת.

ארבל, בבקשה.

מדובר פה בבקשה די טכנית. ועדת הבריאות החליטה למזג את הצעות החוק הללו: הצעה אחת ממשלתית שעברה קריאה ראשונה, עם שתי הצעות פרטיות שעברו בקריאה טרומית; להכין אותן ביחד לקריאה שנייה ושלישית לפי הנוסח שאושר בקריאה הראשונה.

נדרש אישור ועדת הכנסת לשם כך.

מי בעד?


הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.

כשאתה מביא משהו נורמלי – זה פשוט.















הוספת ממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג-2023

אני עובר כרגע לסעיף ו': הוספת ממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין.

מוצע כי חבר הכנסת יצחק קרויזר יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל הוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

ממלא מקום של מי?

של פוגל.

והוא חבר בוועדה לביטחון לאומי?

כן.

טוב, אז את זה גם סיימנו.

מה סיימנו?

צריך להצביע על זה.

מצביעים על זה? ומה עושים במליאה?

הודעה בלבד.

הודעה בלבד.

רגע, מה סיימנו?

לגבי ממלא מקום קבוע שהקראתי – קרויזר ממלא מקום של פוגל.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
אושרה.

אושר פה אחד.





הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023, פ/3248/25

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת איום), התשפ"ג-2023, פ/3248/25, של חבר הכנסת אלמוג כהן.

להבנתי, מתקיים כבר דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, נכון?

בוועדה המשותפת.

בוועדה המשותפת?

איזו? רגע, מה אתם מציעים, תגידו? אפילו אלמוג בהלם, הוא לא יודע מה אתם מציעים.

המלצת הלשכה המשפטית היא ועדת החוקה, חוק ומשפט.

לא הבנתי את השאלה, סליחה.

יש שתי הצעות חוק דומות או אפילו זהות - -

זה לא חדש?

- - להצעת החוק שלך, אז אתם אחרי זה תעשו מיזוג ותעבירו את זה לוועדה שהחוק כבר נדון בה, שזו הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי.

כן.

אני חשבתי שזה חוק חדש.

זה מצטרף לחקיקה הנוספת - - -

אם כך, מי בעד?

רגע, לאיזו ועדה?

אותו דבר.

אמרתי – לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי.

אוקיי, הינה – הגיוני.

מי בעד?


הצבעה
אושר.

הבקשה אושרה פה אחד ותעבור לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי.

רגע נדיר של אחדות בוועדת הכנסת היום...

ועוד בגלל אלמוג...

היחיד שעוד לא רב עם...

אלמוג, אתה היחידי פה שהצלחת לאחד בין כולם...














המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא תשלום מענק ליועצים הפרלמנטריים בהתאמה למענק המשולם לעובדי המגזר הציבורי

המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו

סעיף ב' – המלצות הוועדה הציבורית. כפי שאתם רואים יש פה שלוש המלצות. במקור היו ארבע המלצות, בטח ראיתם את ההמלצה הנוספת שלא הגיעה, שזה קשור לשנה הנוספת שאמורים היו לשלם לשכר חברי הכנסת - -

מענק פרישה.

- - מענק פרישה לחברי הכנסת שעוזבים או מפסיקים את הכהונה שלהם בכנסת.

אני התנגדתי להצעה. קודם כל – אני לא כזה ותיק בוועדת הכנסת, אבל אם ככה מקבלים את ההמלצות, בלי שום שיח עם יושב-ראש הועדה, אז אני לא יודע, נראה לי שצריך לשפר קצת את התקשורת מאשר לקבל מייל ש"אלה ההמלצות".

אבל בכל אופן, מבחינת המהות אני חשבתי שבאווירה הציבורית של יוקר המחיה לבוא ולתת איזושהי הטבה לחברי הכנסת זה לא הזמן, זה לא נכון ולא ראוי, בדיוק ההפך. אני שמח שבעקבות האמירה שלי הוועדה משכה את ההמלצה שלה, ולכן זה בכלל לא הובא לדיון.

יחד עם זאת, יש שלוש המלצות של הוועדה הציבורית ואנחנו נביא אותן כאן להצבעה. זו הזדמנות גם להודות לה על העבודה שהיא עושה – מפגשים עם חברי הכנסת ועם היועצים כדי לשמוע ולהשמיע.

חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו.

בבקשה, ארבל.

אמנם זו לא הפעם הראשונה שוועדת הכנסת דנה בכנסת הזאת בהמלצות, אני רק אזכיר בקצרה את הפרוצדורה. הוועדה הציבורית שמינתה הכנסת מגישה המלצות שנוגעות לכל מה שקשור לשכר או לתשלומים. בדרך כלל זה לא ענייני שכר, אלא יותר תשלומים ותנאים נלווים של חברי הכנסת או היועצים הפרלמנטריים.


(היו"ר ינון אזולאי, 10:35)


ההמלצות מונחות על שולחן הכנסת, ועדת הכנסת דנה בהן. אם היא מקבלת את ההמלצה – היא הופכת להחלטה ומתפרסמת ברשומות; אם היא דוחה את ההמלצה – זה חוזר לוועדה הציבורית לקבלת המלצה נוספת; הוועדה הציבורית מגישה המלצה נוספת – זהה או שונה, לאור ההערות שהיא קיבלה; ואז ועדת הכנסת מתכנסת והיא יכולה לקבל את ההמלצה או לקבל נוסח אחר.

זאת הפרוצדורה לפי חוק הכנסת. עכשיו אני אציג את ההמלצות, בנפרד, כי אין ביניהן קשר.

ההמלצה הראשונה נוגעת לחישוב הפחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו. בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) ציוד שרוכש חבר הכנסת מהתקציב השנתי לפעילות הפרלמנטרית וקשר עם הציבור, נחשב רכוש הכנסת.

חבר הכנסת שמסיים את הכהונה יכול להחזיר את הציוד והוא גם רשאי לרכוש אותו. על הרכישה חלות הוראות הפחת לפי פקודת מס הכנסה, אבל ההחלטה היום קובעת שסכום הפחת לא יעלה על 20% לשנה מהמחיר שבו נרכש הציוד ולא יוּתר ניכוי בעד פחת על ריהוט וציוד שנרכשו בשנה האחרונה לכהונת חבר הכנסת.

מאחר שבשנים האחרונות מרבית הציוד שנרכש הוא ציוד אלקטרוני – מחשבים, שהמחיר שלהם יורד בצורה משמעותית כל שנה, נוצר מצב שהציוד שחברי הכנסת רכשו הוחזר לכנסת כי המחיר לצורך הרכישה היה גבוה מהמחיר של ציוד חדש בשוק. מדובר בציוד משומש שלכנסת בעצם אין מה לעשות איתו. לכן מוצע לתקן את ההחלטה באופן שיביא לכך שמחיר הפחת יהיה המחיר המקובל בשוק, כדי שחברי הכנסת יוכלו לקנות את הציוד.

בעצם מוצעים שני תיקונים בעניין הזה של הפחת. אחד, שהציוד שנרכש יהיה בעלות הפחת לפי תקנות מס הכנסה, ללא הסייג או ללא התקרה של 20% פחת; ושתימחק ההוראה שלא יהיה פחת על רכישות בשנת הכהונה האחרונה.

הנוסח המדויק, כדי שזה יירשם בצורה מסודרת - - -

אז מה, זה יהיה במחיר מלא, לא הבנתי?

זה בא לעודד את חברי הכנסת לרכוש את הציוד שהם קנו מהתקציב השנתי.

במחיר מלא?

לא, במחיר הפחת.

כל ציוד? תני לנו דוגמה של ציוד שעליו מדובר.

מחשב?

מחשבים.

רק מחשבים, טלפונים – בעיקר זה?

כל הציוד. זה כולל גם ריהוט.

היום חלות הוראות פקודת מס הכנסה, אבל יש הוראה שמחיר הפחת לא יעלה על 20% ולא יהיה פחת בכלל על רכוש שנרכש בשנה האחרונה לכהונה. הדבר הזה גורם לכך שחברי הכנסת - -

לא קונים? מחזירים את זה?

- - נכון, מחזירים את הציוד לכנסת ולכנסת אין מה לעשות עם הציוד המשומש הזה.

אגב, גם ב-20% פחות בשנה האחרונה לא בטוח שהם יקנו את זה.

נכון. לא מחייבים את חברי הכנסת לרכוש.

זה win win בהקשר הזה.

לפי הוראות של מס ההכנסה הפחת על מחשבים ניידים אמור להיות 33%. לפי ההנחיה היום, שמגבילה את אחוז הפחת לעד 20%, זה בעצם לחמש שנים במקום לשלוש שנים.

אגב, לגבי מחשבים ניידים, אתם גם מכריחים את החה"כים לקנות מחשב נייד דווקא מהכנסת ולא בדיוק לפי צרכיו, וזה עוד עניין. אתם נותנים לו איזה דגם מסוים, וכשהוא יוצא – זה לא הכי מתאים לו.

הדגמים לרוב מתאימים לעבודה של חה"כים. אם יש דברים חריגים, אפשר לתת את זה - - -

יקר – לא שווה לרכוש.

אבל אנחנו לא רוצים - - -

- - -

לא יודעת, פעם זה עלה ממש יקר.

במחסן הכנסת יש משהו מסוים, דגם מסוים שאותו נותנים, אז יכול להיות שחבר הכנסת עושה לעצמו את החשבון - - -

יש שני דגמים.

אני מכיר את שני הדגמים.

הם אמורים להתאים.

בעבר היו לכם דגמים קצת יותר טובים, אני לא יודע למה שיניתם את זה. תעשו מכרז של הכנסת, מספיק להסתמך רק על החשכ"ל, כנסת מספיק טובה בשביל להיות עצמאית.

אני אקריא את הנוסח של ההחלטה.

תיקון סעיף 32
1.
בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001, בסעיף 32(ד), אחרי "יחולו הוראות" יבוא "לעניין ניכוי בעד פחת לפי", והסיפה החל במילים "ואולם סכום" – תימחק.

תחילה
2.
תחילתה של הוראה זו תהיה ב-1 באוגוסט 2023.



על זה אפשר לעשות דיון והצבעה.

מישהו רוצה להעיר על זה משהו? אף אחד?

על איזו? על הראשונה?

כן, על הראשונה.

כן, על הפחת שהצגתי עכשיו.


(היו"ר אופיר כץ, 10:39)

מישהו רוצה להתייחס? מישהו מחה"כים רוצה להתייחס? לא.

אנחנו מצביעים על כל סעיף בנפרד?

כן.

אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1. חישוב פחת על ציוד שרוכש חבר הכנסת עם סיום כהונתו.

מי בעד?


הצבעה
אושרה.

שבעה בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים, ההצעה אושרה.

2. הגבלה על רכישות מקרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי ועל העסקת יועצים פרלמנטריים שהם קרובי משפחה.

בבקשה, ארבל.

אותה החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) מתייחסת להגבלות מסוימות שקשורות להוצאת כספים בקשר לקרובי משפחה, בכמה הקשרים. למשל, כידוע, אסור להעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחה; יש גם הוראה שאוסרת על קבלת שירותים בלשכה פרלמנטרית חיצונית מקרוב משפחה.

אין התייחסות לנושא שעולה מדי פעם ושחברי הכנסת שואלים לגביו, האם אפשר לרכוש ציוד מקרוב משפחה של חבר הכנסת - - -

מה בגדר של "קרוב משפחה"?

יש הגדרה. ההגדרה היא "בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ".

רגע, גם "בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה"? הרי זה כאילו משתרשר עד בלי סוף.

לא. של המעגל הראשון שלהם, לא של בן זוג או צאצא של המעגל השני. יש את המעגל הראשון של בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכנ"ל שלהם.

מאחר שהדבר הזה - - - במשך השנים, סברה הוועדה הציבורית שלא נכון לאפשר את זה. לכן ההצעה היא שחברי הכנסת לא יוכלו לעשות שימוש בתקציב השנתי לתשלומים לקרוב משפחה או שותף או עובד של קרוב משפחה שלהם או של יועצם הפרלמנטרי.

ההגדרה של "קרוב משפחה" תהיה אחידה בהחלטה. אגב, זה אותו אופן שנקבע לגבי העסקת היועצים הפרלמנטריים.

לחשב הכנסת יש סמכות לחרוג מזה במקרים מיוחדים, למשל אם יוכח שקרוב משפחה הוא ספק יחיד או שלא ניתן לרכוש את השירותים מספק אחר.

בשל אותה תכלית מוצע גם לקבוע שלא תתאפשר העסקת יועצים פרלמנטריים שהם עצמם קרובי משפחה אצל אותו חבר הכנסת.

לא היה כזה איסור?

היה.

נשאלנו בעבר כמה פעמים, נאמר שזה לא מתאפשר, אבל זה לא היה כתוב בהחלטה.

זה היה כתוב בספר הירוק של כללי חשב הכנסת.

יכול להיות, כי ניתנו חוות דעת משפטיות בדבר הזה, אבל זה לא היה חלק - - -

עד עכשיו היה אפשר?

חוות דעת משפטיות אמרו שלא. בעבר הרחוק - - -

כי לא היה.

נכון. לכן, היות והדברים האלה נשאלו - - -

מי עולה על דעתו דבר כזה?

חשבנו שנכון להבהיר את הדבר הזה.

- - -

הרי בעבר העסיקו פה בני משפחה, ואז שינו את זה, ואז כתוצאה מהשינוי כל מיני חברי כנסת עשו כל מיני החלפות.

נכון, אבי יחזקאל, חבר הכנסת לשעבר - - -

כל אחד היה מעסיק קרוב משפחה של השני?

כן. אגב, זה לא פותר את זה היום.

נכון, זה מותר, להעסיק קרוב משפחה של חה"כ אחר זה מותר.

כן, זה לא פותר את זה, זה אומר שאת הסיפור של קרוב משפחה - - -

זה כבר קיים אתה אומר?

זה כבר קיים, משפטית אמרו לך.

יש גם גבול עד כמה רוצים לפגוע בחופש העיסוק של היועצים הפרלמנטריים. לעבוד אצל חה"כ שהוא לא קרוב משפחה שלך מפחית מאוד את החשש שיש פה איזושהי פיקציה.

הוועדה הציבורית גם הדגישה שהיא לא מגישה את זה עכשיו בגלל איזשהו מקרה שאירע, אלא לאור שאלות שהתעוררו במשך השנים, ולכן היא חשבה לנכון להבהיר את זה.

אני רוצה להקריא גם את הנוסח המשפטי לפני ההצבעה. זה תיקון להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), עכשיו זה טיפה יותר ארוך מההחלטה הקודמת:

הוספת כותרת פרק א'1
1.

"פרק א'1: הגדרות".

תיקון סעיף 5
2.
בסעיף 5 להחלטה העיקרית –



(1) במקום "בפרק זה" יבוא "בהחלטה זו";



(2) בסופו יבוא:




""הוועדה הציבורית" – כהגדרתה בסעיף 50 לחוק הכנסת;




"חוק הכנסת" – חוק הכנסת, התשנ״ד-1994;




"קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ."

הוספת כותרת פרק ב'
3.
אחרי סעיף 5 להחלטה העיקרית יבוא:

הוצאות שהיה בחוץ לארץ ובבתי מלון בישראל, שכר דירה, ביגוד, כלכלה ואירוח" – זו רק הזזה של הכותרת למקום אחר בהחלטה.

תיקון סעיף 27
4.
בסעיף 27(ג) להחלטה העיקרית, המילים "כהגדרתה בסעיף 50 לחוק הכנסת, התשנ״ד-1994 (להלן – הוועדה הציבורית)," – יימחקו, כי מוסיפים הגדרה של הוועדה הציבורית.

תיקון סעיף 31
5.
בסעיף 31(ד)(2) להחלטה העיקרית, במקום "בן משפחתו של חבר הכנסת או באמצעות שותף או עובד של בן משפחתו כאמור; לעניין זה, "בן משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד, בן דוד ובן זוג של כל אחד מאלה;" יבוא "קרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה של מי מהם".

תיקון סעיף 33
6.
בסעיף 33 להחלטה העיקרית, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:



"(ב) חבר הכנסת לא יעשה שימוש בתקציבו השנתי לרכישה של פריטים ושירותים, לשכירות של משרד או של לשכה פרלמנטרית או לכל תשלום אחר מקרוב משפחתו, מקרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי, מתאגיד שבבעלות קרוב משפחה של מי מהם, או משותף או מעובד של קרוב משפחה של מי מהם.



(ג) חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, רשאי להתיר במקרים חריגים שימוש בתקציב השנתי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), אם חבר הכנסת הוכיח צורך מיוחד בכך."

תיקון סעיף 34
7.
במקום "עובד שהוא בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 31(ד)(2)" יבוא "עובד שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי".

תיקון סעיף 40ו
8.
אחרי "שהוא קרוב משפחתו" יבוא "או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי", והסיפה החל במילים "לעניין זה" – תימחק.

תיקון
התוספת
החמישית
9.
בתוספת החמישית להחלטה העיקרית, בפסקה (3), במקום "בן משפחתי, דהיינו בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד, בן דוד, וכן בן זוג, שותף או עובד של כל אחד מאלה;" יבוא "קרוב משפחתי או קרוב משפחה של יועצי הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה כאמור; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ;".

תחילה
10.
מוצע שתחילתה של החלטה זו תהיה ב-1 באוגוסט 2023.

הרוויזיות בשעה 11:15.

מישהו רוצה להתייחס?

על מה הרוויזיות?

מה שאני ואלקין הגשנו.

למה לא עכשיו?

למה לא עכשיו?

אי-אפשר – חצי שעה, שתהיו בריאים.

- - -

אבל צריך להודיע.

צריך להודיע חצי שעה לפני.

תהיו בריאים.

לא הודעת?

לא.

אם היה לך קרוב משפחה שעובד איתך, אולי הוא היה מסביר...

מי מחברי הכנסת רוצה להתייחס לסעיף האמור? אף אחד.

אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
אושרה.

אושר, עם נמנע אחד – חבר הכנסת מתן כהנא.

3. תשלום מענק ליועצים הפרלמנטריים בהתאמה למענק המשולם לעובדי המגזר הציבורי.

זה הסעיף שבגללו חיכינו עד עכשיו, ממש עד הדקה ה-90, כי חשבנו שההסכם ייחתם והוא לא נחתם. החשב רצה לעשות את העבודה המקיפה ולראות, כי יש הרבה שאלות שעלו, גם אני קיבלתי שאלות מהיועצים הפרלמנטריים.

זה עדיין לא נחתם. אני מבין שזה אמור להיחתם ממש בקרוב, פשוט אנחנו צריכים להביא את ההחלטה תוך 30 ימים אז לכן חיכיתי. לא הגענו לתוצאה שרצינו, אבל חשוב לנו כן להבהיר את זה כדי שהיועצים הפרלמנטריים כמו שאר עובדי המדינה יקבלו את ההטבה. אני חושב שמגיע להם, הם עובדים מאוד מאוד קשה, במסירות, בחריצות, בשעות לא שעות.

בבקשה, ארבל. לאחר מכן אליסף, החשב.

אותה החלטת שכר חברי הכנסת, כמו שאמרתי, עוסקת גם בכל הנושא של שכרם ותנאים של היועצים הפרלמנטריים. לפני מספר שנים התווסף סעיף להחלטה, סעיף 40ט(ד), שאומר:

"השכר הבסיסי של היועץ הפרלמנטרי יתעדכן בהתאם להסכמי השכר והסכמי המסגרת החלים על כלל עובדי המדינה".

כלומר, כאשר יש הסכמי שכר כלליים שחלים על כלל עובדי המדינה – בדרך כלל זה נחתם בין האוצר להסתדרות – שמעלים את השכר הבסיסי, היועצים הפרלמנטריים נהנים מכך באופן אוטומטי.

לאחרונה מתגבש הסכם, כמו שאמר היושב-ראש – הוא טרם נחתם, אבל הוא בשלבי גיבוש מתקדמים והוא כולל כמה מרכיבים. יש שם מרכיב של העלאה של השכר ומזה ייהנו היועצים הפרלמנטריים לפי אותו סעיף שציינתי.

אבל אותו הסכם כולל גם את המענק החד פעמי של עד 6,000 ש"ח, שחל על מרבית עובדי המדינה במרבית הדירוגים, בתנאים מסוימים שקבועים. יש היום איזשהו מסמך הבנות בין האוצר להסתדרות והוא קובע תנאים מסוימים לגבי אותו מענק, כגון תקופת עבודה שהעובד צריך לעבוד, עבודה ברצף וכו'. חישוב הסכום של עד 6,000 ש"ח נגזר מתקופות עבודה בזמנים מסוימים.

היועצים הפרלמנטריים פנו לחשב ולוועדה הציבורית וביקשו להיות גם כן מוצמדים לאותו מענק. הם אמרו שכשקבעו את הסעיף על הצמדת שכר היסוד, לא הייתה איזושהי סיבה מיוחדת שלא להצמיד דברים נוספים שנותנים לכלל עובדי המדינה.

הוועדה הציבורית קיבלה את הבקשה. ההמלצה שמונחת בפניכם באה לתקן את אותו הסעיף ולקבוע שלא רק שכר בסיס שישולם ליועצים, אלא גם מענקים שמשולמים למרבית עובדי המדינה בהתאם להסכמי שכר והסכמי מסגרת ובאותם תנאים, ישולמו גם ליועצים הפרלמנטריים.

צריך לומר שלגבי עובדי המדינה ניתנה מקדמה. הוועדה הציבורית הבהירה שלגבי היועצים הפרלמנטריים התחילה של זה תהיה רק אחרי שייחתם ההסכם ויהיו ברורים תנאיו המדויקים. לכן אני רוצה להבהיר כאן שההחלטה תחול אחרי חתימת ההסכם – שאנחנו מקווים שיקרה בקרוב – ורק על היועץ הפרלמנטרי שיועסק באותה עת, לא אחורנית, ולפי אותם תנאים שייקבעו בהסכם מבחינת תקופות העסקה, הרצף וכו'.

זאת ההמלצה. אני אקריא ואז יהיה אפשר לשאול שאלות ולדבר. מדובר בתיקון להחלטת שכר חברי הכנסת.

אתה גם נותן ליועצים, וזה גם תיקון ב"שכר חברי הכנסת"...

זה פרק הכי גדול בהחלטה.

אנחנו בעד לתת ליועצים, פשוט אחר כך אומרים שזה תיקון ב"שכר חברי הכנסת"...

לא, לא, זה תיקון בשכר היועצים.

היועצים.

רק היועצים, חברי הכנסת אינם זכאים למענק.

תודה, וגם לא דורשים.

תיקון סעיף 40ט
1.
בסעיף 40ט(ד), בסופו יבוא "ומענק המשולם לפי הסכמים כאמור לרוב עובדי המדינה ישולם, בכפוף לתנאי הזכאות לו ולכללים באשר לאופן חישובו, גם ליועץ פרלמנטרי."


כמו כן, תתווסף פה הוראת מעבר שתתייחס ספציפית להסכם הזה:

תשלום מענק לשנת 2023
2.
מענק כאמור בסעיף 40ט(ד) להחלטה העיקרית, כנוסחו בהחלטה זו, לפי ההסכם הקיבוצי שאגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר פרסם את ההבנות לגביו ביום כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023), ישולם למי שזכאי לו לפי הסעיף האמור, ובלבד שביום החתימה על ההסכם האמור הוא הועסק כיועץ פרלמנטרי.



זאת ההצעה.

תסבירי רגע את התחולה שוב פעם.


(היו"ר ינון אזולאי, 10:52)

קודם כל ברור שזה יכנס לתוקף רק כשההסכם ייחתם, כי בעצם אין עדיין הסכם סופי - -

ברור.

- - למי שיועסק כיועץ פרלמנטרי ביום החתימה. זאת אומרת שאין מצב שהוא ייחתם ואז יבוא עוזר שעזב כבר, ויגיד "תנו לי את זה כי ההבנות כבר היו".

זה ברור.

מבחינת התנאים עצמם של ההסכם ולגבי מי זכאי, אולי פה ירחיב החשב?

הסכם בין המדינה להסתדרות קובע כל מיני כללים, גם לעניין התקופות המזכות, גם לעניין הדרגות המזכות. זה קצת מורכב, לא נראה לי שכדאי שניכנס לזה.

לא, רק תגיד לי - - -

אני כתבתי הסבר יחסית ברור, מי שרוצה אני אשלח לו אותו גם, גם לחה"כים.

- - -

בגדול – אם יש לו כמה תקופות אבל יש רצף העסקה, אז הוא יהיה זכאי. אם אין רצף העסקה – הוא לא זכאי.

מספיק שעזב לשבוע-שבועיים?

תלוי איפה אין לו רצף העסקה.

רק שנייה, סליחה.

חופשת לידה? חל"ת?

בעיקרון צריך רצף העסקה. חופשת לידה לא עוצרת את רצף העסקה, לעומת חל"ת – שכן עוצרת.

למה חל"ת כן? היא מוגדרת בחוק.

אנחנו מתכוונים להיצמד לכללים שנקבעו בהסכם.

אבל למה נשים שיוצאות למה שמוגדר להן על פי החוק לא יקבלו את המענק הזה?

אם זאת חופשת לידה, זה לא עוצר את רצף העסקה – גם חופשת לידה שהוארכה, לצורך העניין.

הייתה הערה לולדימיר על הסעיף הקודם.

אני לא הייתי כאן, אבל רציתי להעיר לגבי הפחת על הציוד. אנחנו הולכים פה לפי תקנות מס הכנסה – שהן, אגב, מ-1941 – ובכל מקרה שהפחת לא יעלה על 20%. מכשירי סלולר ומחשבים לפי תקנות מס הכנסה זה 33%, אז זה לא נכון להחריג את הציוד.

אדוני, זו בדיוק הייתה ההצעה – שאנחנו נצמד לתקנות, ובתקנות שיעורי הפחת דווקא כן עודכנו.

אבל רשום שזה בכל מקרה לא יעלה על 20%.

זה בדיוק מה שבאנו לתקן. ההוראה הנחתה שהפחת לא יעלה על 20%.

- - -

עכשיו זה מה שיבוטל.

אז אתם נצמדים באופן מלא לתקנות מס ההכנסה?

בדיוק לפי ההוראות של מס הכנסה. עכשיו מה שנשאר זה לתקן את פקודת מס הכנסה.

אגב, יש שם פחת על סוסים ועל חמורים...

נו, אולי רוצים להחזיר אותם לשם...

אני רק רוצה לומר דבר אחד. לעובדי המדינה מחשיבים את התקופות גם אם אין רצף, ופה מתייחסים למידרג.

אני אומר שוב פעם: התנאים שלפיהם אנחנו נשלם את המענק יהיו זהים בדיוק, אחד לאחד, לעובדי המדינה.

אחד לאחד? כלומר, גם אם לעובד המדינה אין רצף, הוא לא - - -

בדיוק אותו דבר.

לא, אבל זה לא אותו דבר.

יועץ פרלמנטרי שסיים אצל חבר הכנסת אחד, היו בחירות - - -

זה מה שאני שואלת, היה לו שבוע, יומיים.

את דיברת על חל"ת. אבל גם בלי חל"ת, אם הוא בעוד שבוע-שבועיים-חודש הלך לחבר הכנסת אחר, איפה הבעיה?

שהוא לא יקבל.

או כשיש חבר הכנסת ה"נורווגי" שחזר, אז הוא חזר אחרי שבועיים או אחרי חודש, הוקמה הממשלה, מה קורה איתו? או עם אחד שהלך לשרים?

היועץ נפגע.

אנחנו נצמדים כרגע להנחיות של ההסכם בין ההסתדרות למדינה.

עוד פעם אתה נצמד למקום שאתה לא צריך להיצמד?

אם נפתח את זה, אז אני מניח שיהיו פה הרבה מאוד מקרים ובעיות.

אבל הסיטואציה היא שונה.

אבל זה משהו אחר, אתה נמצא פה במקום אחר, זה דבר שהוא קורה בכל קדנציה ואפילו באמצע קדנציה, זה יכול לקרות לאותו אחד מספר פעמים. יוצא חבר הכנסת ואיתו יוצא גם היועץ הפרלמנטרי, ואחרי שבוע-שבועיים הוא מוצא עבודה אצל חבר הכנסת אחר. אם הוא מוצלח – לוקחים אותו.

בגלל השבועיים האלה אתה בא ואומר לו שהוא לא יכול לקבל את המענק, בגלל ההפסקה הזאת, כי זה לא רצף.

כל מה שאתה אומר זה אכן מקרים שיכולים לקרות. דרך אגב, הם - - -

שקורים בפועל, לא ש"יכולים לקרות".

שקורים, אני לא יודע אם זה הרבה, אני לא יודע מה האחוזים, עוד לא בדקנו את זה. דרך אגב, יש לנו מורכבות לא פשוטה בבדיקה של הדברים האלה, אבל אנחנו נבצע את זה.

אבל הדברים האלה קורים גם במדינה. אני לא משווה, אבל במדינה יש עובדים שהיו בחל"ת – גם אם זה היה שבוע – וזה שלל מהם את הזכאות לקבל את המענק.

- - -

אגב, בקורונה, כשיצאו לחל"ת – זה שלל להם את הרצף? אני אומר לך שלא.

אני לא יודע.

התקופות שנכללות לחישוב סכום המענק הן מ-1 באוקטובר 2020 ועד 1 במרץ 2022, זאת אומרת 30 חודשים. רוב החל"ת קורונה היה לפני.

אני חושבת שבחל"ת קורונה כן הייתה התחשבות למי שדווח לו במדינה, אבל לגבי הפסקות של עבודה שחלו לא בגין הקורונה – כמו חל"ת אישי – גם לעובדי המדינה לא נכללו התקופות והם לא קיבלו מענק בגלל מספר ימים שהם היו בחל"ת אישי.

מי שנגמרו להם ימי החופשה ויצאו לחל"ת במדינה – לא קיבלו את המענק, ונכון להיום לא התקבלה שום החלטה אם לתת להם.

אגב, עד היום שולמה רק מקדמה והיא לא ניתנה למי שנמצא בחל"ת.

ולמרות זאת אני אומר ששונה יועץ פרלמנטרי שעובר מחבר כנסת אחד למשנהו. הוא לא בחל"ת, אגב, הוא נמצא - - -

כמו העוזרים שלי שיצאו ב"נורווגי" לחודש.

זה מה שאני אומר.

בדיוק.

הינה, דוגמה חיה.

סביר להניח שיש מקרים פרטניים כאלה, זה נכון.

אם הם לא רבים אז אולי יש לכם את האפשרות לעשות איזושהי ועדה ולהחליט, כאן בכנסת, כשההחלטה תלויה בכם, ולהגיש, לא יודע. אתה בעצמך אומר לנו שהמקרים הם לא רבים.

אני לא יודע.

תעשה בדיקה, ואם התופעה היא שולית – של 15%-10%, אולי כדאי לפתור להם את הבעיה באיזושהי דרך. לא יכול להיות שכאלה שעבדו לפני זה וחוזרים – הרי לא דיברנו על מישהו שיצא לחצי שנה, אני לא מדבר על זה, אני מדבר על התקופה שמאז הבחירות הוא לא חזר לכנסת עד להרכבת הממשלה, שלושה-ארבעה חודשים, לא יותר מזה. גם אם הוא עובר מחבר כנסת אחד למשנהו זאת לא תקופה ארוכה.

תעשו את הבדיקה הזאת, ואם זה לא רבים ואפשר לדאוג גם להם לזה – אני חושב שכדאי שנעשה, ואולי הכנסת תהיה דוגמה כמו בשאר הדברים.

יש לי הערה אחת ובקשה אחת. קודם כל לגבי הסיטואציות השונות, הרצף בכנסת הוא באמת שונה מאוד משל עובד מדינה רגיל, בגלל האופי איך שהבית הזה מתנהל.

דיברו כאן על הסוגיה של מעבר מחבר כנסת אחד לחבר כנסת אחר. אני אתן לך דוגמה אחרת: מעבר מחבר כנסת אחד לחבר כנסת אחר שהוא היה שר בממשלה היוצאת. ואז מה קורה? בדרך כלל באופן אוטומטי העוזר שנקלט אצלו, לא נקלט בהשבעת הכנסת ואפילו לא בשבוע שאחרי זה, אלא הוא מחכה עד שתוקם ממשלה חדשה והשר יסיים עם הצוות הקודם שלו, שזה בוודאות מייצר מרווחים, בדרך כלל של חודשיים. זה קורה על ימין ושמאל בתחלופת הממשלות, כי אלה שהיו בממשלה הופכים להיות אופוזיציה ואלה הולכים להיות בממשלה ואז משתנה לך פה כל מארג.

הסיכוי להחזיק רציפות במצב כזה הוא כמעט אפסי, אלא אם אתה ממשיך עם אותו חבר כנסת, כי כל המערכת בנויה בצורה כזאת. לכן אין סיבה שאותם העוזרים, שעבדו בכנסת הקודמת ועובדים בכנסת הזאת - - -

אין רצף בזה?

אין, על זה אנחנו מדברים.

בוודאי שלא.

יותר מזה, לפעמים הם אפילו מסכמים עם אותו חבר כנסת עתידי – שכרגע הוא שר – שהם יעבדו אצלו. אבל הוא לא יכול לקלוט אותם עד שהוא לא מגיע לכנסת, ולכן הם יודעים מראש שהם יתחילו לעבוד רק בעוד חודש-חודשיים, תלוי מתי הם סיכמו - - -

תלוי מתי יריב יסיים את משא ומתן...

בדיוק.

זה לא קיים אצל עובדי המדינה. שם הפסקת הרצף היא אחרת, אין מצבים כאלה של הפסקות לחודש-חודשיים שמובנות מראש במסגרת התפקיד. פה, בבית הזה, בגלל תחלופות של הכנסת זה כל הזמן ככה.

לכן אני חושב שלהפסקת הרצף, בטח כזאת שקורית בזמן של בחירות חדשות והרכבת ממשלה חדשה, צריך להתייחס אחרת כי זאת לא הפסקת רצף באמצע קדנציה, זה משהו אחר לגמרי. זאת הפסקה כפויה מתוקף הנסיבות שאין לה פתרון. זאת הערה שאני אשמח לשמוע לגביה תגובה.

יש לי גם שאלה - - -

מה אתה מציע בהקשר הזה?

לעשות כללי רצף פחות קפדניים בתקופות האלה, לאפשר תקופה מסוימת בין לבין - - -

של תחילת כנסת ותחילת ממשלה?

משהו כזה, כן, כי זו תחלופה המונית, זה לא אירוע של בודד. כשיש חילופי "מחנות", הרבה כאלה שהיו שרים חוזרים לכנסת, וחבר הכנסת - - -

בסדר, אבל היועצים הולכים איתם. דווקא דוגמה כזו?

לא, כשהשרים חוזרים לכנסת העוזרים שלהם בדרך כלל לא הולכים איתם, כי זה שכר אחר לגמרי.

לא רק השכר, אלא גם יותר עוזרים.

העוזרים לפעמים נשארים עם השרים החדשים, ולפעמים עוזבים את המערכת לגמרי. אני מדבר על העוזר הפרלמנטרי.

הדוגמה צריכה להיות הפוכה.

בדיוק.

שר שחוזר לכנסת – הוא קולט עוזר פרלמנטרי חדש. היועצים שהיו איתו בממשלה – רובם לא חוזרים.

אז מה אתה רוצה בשבילם?

אז יש רצף.

אז מה אתה רוצה, לא הבנתי? על מי אתה מדבר?

אין להם רצף. מישהו היה עוזר פרלמנטרי; אחר כך היו בחירות; במסגרת הבחירות התחלפה ממשלה; הוא סיכם להיות עוזר פרלמנטרי של חבר כנסת אחר שהיה שר בממשלה היוצאת.

אבל יש לו הפסקה של חודשיים, כי ההוא – שר, הוא לא יכול לקלוט אותו כעוזר פרלמנטרי, הוא עם הצוות הישן שלו בממשלה היוצאת. יש לו חודשיים בערך, בזמן שנמשך משא ומתן.

עד שהוא קולט אותו בתור חדש.

עד שהוא קולט אותו בתור חדש, ואז אוטומטית.

אבל העוזר החדש לא התחיל.

אבל זאת בדיוק הבעיה.

חודש וחצי הוא לא עבד, נגיד בכנסת הזאת - - -

חודש וחצי-חודשיים.

כי הוא היה שר ולא היה חבר כנסת. אבל הוא לא נקלט בכלל, אין רצף על מה שלא נקלט.

לא, הוא היה פה, הוא היה עוזר בכנסת היוצאת והוא עוזר בכנסת החדשה - -

יועץ.

- - ובאמצע הייתה לו הפסקה כפויה של חודש וחצי-חודשיים.

אלה תופעות מספריות, ולאור זה שזה מספרים גדולים יש לי שאלה לחשב הכנסת כדי שנבין מה המשמעות של ההחלטה. הרי עשו בטח סימולציה כשעשו את הכללים האלו – לפני שאנחנו מאשרים אותם – כמה עוזרים מכלל העוזרים ייהנו מזה? מספר, אחוז.

לא הרבה.

לכן אני שואל.

פינדרוס, רצית להגיד משהו?

אני רוצה להעלות שוב, על אף שזה כרגע בטיפול של היועצת המשפטית של הכנסת, ולהזכיר: חצי מהיושבים פה בחדר הם עוזרים פרלמנטריים וחצי הם עובדי סיעות. העובדים של המדינה, שהם לא "עובדי מדינה" – כי זו לא ההגדרה שלהם, העובדים היחידים שלא נכללים בכללים הסבירים והנורמליים כמו כל עובדי המדינה אלה אותם מנהלי הסיעות, וצריך לעשות לדבר הזה סוף.

יש הצעת החוק של הוועדה שעברה בקריאה ראשונה, צריך לטפל בזה, הדבר הזה חייב להסתיים. יש לנו שבועיים עד תשעה באב לגמור את הדבר הזה, לא מעניין אותי איך אבל צריך לגמור את זה. היועצת המשפטית מטפלת בזה, אני מקווה שוועדת החוקה לא תעכב את זה.

הם באמת עובדים קשה, במיוחד בימי שני ורביעי, נותנים את הנשמה ולא רואים – לא יום ולא לילה.

אני מסתכל פה בחדר, 50% זה עובדי סיעות.

ובמליאה מה?

שם זה 100% כמעט. הם לא מקבלים שום דבר – לא מענק, לא תנאים, כלום.

אני מזכיר את זה שוב. הוועדה בראשותו של ניר אורבך העלתה הצעה, יש התדיינות, זה בטיפול כרגע, אבל כולם צריכים לתת גז ולגמור את הדבר הזה, זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שעובדי סיעות שנמצאים פה לילות, יותר מעוזרים פרלמנטריים – עם כל הכבוד גם לי יש עוזרים, אני מכיר את זה, אבל בסוף מי שנמצא פה ימים ולילות, 24 שעות, זה מנהלי הסיעות.

זה שהם לא נמצאים בשום תקנה, בשום דבר, זה דבר שצריך להיפסק וזה תפקידה של ועדת הכנסת.

תודה. החשב, אתה רוצה לענות לנו?

אפשר להעלות שאלה קטנה?

אני אתן לכם גם, לא שכחתי.

אני מקבל את כל מה שנאמר פה לגבי הבעיות, אנחנו חשבנו עליהן. אבל אנחנו בחשבות מניחים שרוב היועצים הפרלמנטריים יהיו זכאים בהתאם לכללים שנקבעו בהסכם.

יש לנו הרבה עבודה לעשות בשביל לבדוק את זה. יש פה מורכבות, גם טכנית, ולכן אני מציע שאנחנו נוכל קודם כל להתחיל לבדוק ולשלם את המענקים לאלה שזכאים לפי ההסכם. בהמשך, אחרי שאנחנו נראה באמת מה הכמויות של היועצים שלא נכללים במסגרת ההסכם, על איזו תופעה מדובר בכלל ומה המענה שאנחנו יכולים לתת, נוכל להביא לוועדה הציבורית איזשהן המלצות, ככל שיידרש.

אנחנו כבר אומרים לך: של כל ה"נורווגים" וכל השרים - -

לא כל השרים.

- - ככלל, לכולם אותה הבעיה.

לא כולם.

של השרים לשעבר.

אני עבדתי ברשות מוניציפלית לפני זה, הייתה לי הפסקה של קמפיין באמצע ואז באתי לפה. יצאתי "קירח" מכל הכיוונים – גם משם לא קיבלתי - - -

רק רגע, אבל רשות הדיבור אצל חבר הכנסת קלנר.

אלירן ידבר גם, חשוב לי מאוד שאתה תשמע. בסוף היועצים זה אנחנו, זה הכוח וזה הכלי שלנו לבצע את העבודה שלנו בצורה הטובה ביותר. אנחנו רוצים שיגיעו לפה הטובים ביותר, שאחרי זה גם יגדלו ויהפכו להיות בעצמם אנשי פרלמנט וחברי כנסת, ויבינו את העבודה הזאת טוב יותר. לכן חשוב מאוד שאנחנו ניתן את הדעת, כולנו, כי אני חושב שהתנאים היום לא הולמים את הדרישות של התפקיד, בכמה וכמה מובנים.

צריך לשים לב לכמה חריגות, אפילו לעובדי הכנסת האחרים, יחסית לעובדים שהם עוזרים פרלמנטריים. עובדי הכנסת, בדרך כלל, אני מניח, מגיעים מהמרחב שקרוב פה לכנסת. הם עובדים כבר שנים, הם יעבדו פה שנים, הם גרים פה. העוזרים הפרלמנטריים מגיעים איתנו לפעמים – כל אחד עם חבר כנסת שלו – אחד מהצפון, אחד מהדרום, מגיעים ממקומות שונים והם נשארים איתנו פה לילות, שעות שהן לא שעות, כמו שאנחנו עובדים.

לא סביר, לא סביר.

לכן ההתייחסות אליהם צריכה להיות אחרת. הם לא יכולים ללכת הביתה בחמש-שש בערב, הם נשארים פה. אני חושב שזה גם צריך להתבטא בשכר, במעמד ובהרבה מאוד נושאים שאפשר ללכת לקראתם.

ניקח לדוגמה את התשלומים על המלונות כשהם נשארים פה. הם משלמים על המלונות ומקבלים החזר, בסדר, אבל בינתיים האשראי שלהם יורד ויורד ויורד והם לא יכולים לחייב אחרי זה את האשראי שלהם. כלומר, לפעמים הם מגיעים למצב של חריגה ממסגרת ואז הם נתקעים, ברמה אנושית, בסיסית, משפחתית הם לא יכולים להתקיים.

אני חושב שצריך לראות איך למצוא פתרונות לנקודות האלה, כי זה אפילו לא עניין של עלות כספית, זה עניין של פרוצדורות; וחלק זה כן עלויות כספיות, שבסופו של דבר לכולנו כדאי שזה יטופל.

תודה. חבר הכנסת קלנר, רק הצעה: אפשר לפנות לוועדה הציבורית ולהעלות בפניה את הדברים האלה, ואפשר גם להופיע לפניה.

- - - נציגי הוועדה הציבורית לדיון.

אתה רוצה עכשיו בשביל זה? לא, אנחנו סומכים על החשב. אתה יודע כמה פעמים אני התלוננתי על זה שהם לא הגיעו לדיון? אני מסכים איתך, גם בפעם שעברה - - -

- - -

נכון שיהיו פה נציגי הוועדה הציבורית, ולא רק שישלחו לנו את ההחלטות. זה נכון לגבי כל דיון שיש פה על הוועדה הציבורית, אני מסכים איתך.

- - - זה הכול בהתכתבויות.

הם עוברים על כל הפרוטוקולים.

ממש. זה לא מאפשר שיח.

אנחנו רוצים שהם יהיו. בדרך כלל כדאי שהם יהיו. אני כבר הערתי את זה בפעם שעברה, בדיון על ביטול ההצמדה לשכר חברי הכנסת, והם לא היו. אני חושב שצריך שהם יהיו.

אדוני, אני רק אתייחס להערה של חבר הכנסת קלינר לגבי בתי המלון. אומרת לי פה מנהלת השכר שאם היועצים מבקשים הם מקבלים מקדמה מראש.

הם מעבירים לנו את הקבלה, ובאותו יום שהם מעבירים לנו אותה הם מקבלים מקדמה לחשבון הבנק שלהם, על הסכום שהם שילמו.

השאלה אם אפשר למצוא פתרון אחר, שזה לא יתפוס להם את מסגרת האשראי.


(היו"ר אופיר כץ, 11:12)

יש פתרון שאנחנו מקדמים במסגרת הכנסת, אבל אנחנו קצת יותר מוגבלים כשמדובר ביועצים פרלמנטריים – כי בסוף הם לא עובדי הכנסת, אלא עובדי חה"כים.

זאת הבעיה, שאין לנו מעמד.

יועצים פרלמנטריים לא מוגדרים כעובדי הכנסת, אלא כעובדי חה"כים, ולכן יש לנו בעיה לתת להם - - -

הם לא מוגדרים כעובדי הכנסת, לא מוגדרים כעובדי המדינה, אבל מתנהגים אליהם כאילו הם עובדי המדינה שעובדים בתנאים פחותים. אני אומר את זה כי אנחנו יודעים עד כמה הכנסת דואגת לעובדים שלה, למשל לאנשים עם מוגבלויות שבאים לעבוד פה – אין אח ורע לזה, התנאים פה באמת טובים, אי-אפשר להגיד ביקורת.

אבל בנושא הזה צריך לנסות ולייעל. נכון, זה לא אותו דבר, אבל צריך להגיד "כן, אנחנו חושבים איך לייעל את זה" – זאת החשיבה שצריכה להיות.

אנחנו כמובן ניקח את זה לתשומת ליבנו.

אם הם צריכים להיות עובדי חה"כ, אז לחה"כ צריכה להיות איזושהי גמישות אחרת לתת להם.

מי מהיועצים פה?

אלירן ומני.

אני יועץ של חברת הכנסת מיכל שיר, ואני גם חלק מוועד היועצים.

עלו כאן כל מיני נושאים. אני רוצה לתת דוגמה - - -

- - - אם אתה העוזר של מיכל שיר – אתה, ספציפית, נסדר לך - - -

על זה אתה לא מעיר? למירב הערת.

לא שמעתי.

בבקשה.

תבקש מחבר הכנסת מלול לחזור, אז תבין למה - - -

עלו כאן כל מיני דוגמאות על אופי התעסוקה שלנו, שהוא כל כך מוזר, שתקופות הבחירות יוצרות לנו מצב שהוא שונה. אני מבין לגבי היועץ שהפסיק לעבוד בגלל שהוא לא היה טוב, בגלל חוסר התאמה, את זה אני עוד יכול להבין.

אבל יכולים להיות פה יועצים מצוינים שעבדו, נגיד היה עכשיו יועץ רביעי לחה"כ לוועדה, חה"כ נבחר לכנסת וחוזר להיות יו"ר ועדה אבל עוד לא הקימו לו את הוועדה מחדש. היועץ נאמן לאותו חה"כ והוא מתכוון לחזור לעבוד איתו כשהוא יהיה יו"ר ועדה. המשא ומתן לקח זמן, לקח זמן עד שהקימו את הוועדה, יש ליועץ הפסקה בתקופה הקריטית הזאת, בתקופה המזכה, שבגללה הוא זכאי או לא זכאי.

ניחא אם ההפסקה הייתה בתקופה הקודמת שאתה רק צובר בגינה את ה-200 ש"ח האלה חודש, אבל התקופה המזכה, כשיש לך הפסקה כזאת, היא אפילו לא נובעת מאופי התפקוד שלך, אלא נובעת נטו מחוסר היציבות ומאופי התפקיד שלנו. בסוף הרבה מהיועצים לא יקבלו את המענק למרות שהם עובדים פה המון זמן, ואני יכול לחשוב על מלא דוגמאות כאלה, על אנשים שעבדו מצוין.

אני מבין שהוועדה יכולה לקבל את ההמלצות של הוועדה הציבורית; או לדחות אותן; או להחזיר אותן חזרה להערות, ואני לא יודע אם אני מעדיף שתדחו ואז זה יקרה רק אחרי הפגרה וכו'. אני חושב שעדיף לאמץ את ההמלצות כמו שהן.

שאלו את חבר הכנסת אלקין מה הוא ממליץ לעשות, אז אני אומר שאפשר לנסות ליצור "קו גמיש". אפשר לנסות ולהגיד שליועצים שהם יועצי שרים, יועצי חה"כים ואפילו יועצי מנכ"ל, שהן משרות אמון של נושא המשרה, תינתן להם האפשרות לצבור את התקופה הזאת בתקופה שאחר כך. זאת אומרת, בתוך התקופה המזכה, בשמונת החודשים האלה – מ-1.6 עד 28.8, תחשב להם את זה נגיד עד 28.5, תן להם איזו תקופה כדי לצבור. זה הכול.

אני רוצה לעשות רגע הפסקה כדי להצביע על רוויזיות. מה יש לנו? יש עוד מי שרוצה לדבר, לא?

רק אני וזהו, דקה וזהו.

טוב, אז תסיים.

אני עובד עם חבר הכנסת אריאל קלנר. לצורך העניין, סתם דוגמה, אני עבדתי במוניציפלי לפני שבאתי לפה, עבדתי לפני זה בקמפיין ואז המשכתי לפה. הייתי כאילו עובד מדינה, זה נעצר וחזרתי עוד פעם לעבוד פה, והיום כנראה שאין לי פתרון. אני חושב שצריך לפתוח את זה, כי מן הסתם למה שאני – ואני מאמין שיש עוד הרבה אנשים כאלה שיצאו "קרחיים" מהסיפור הזה.

דבר שני, אם אתם רוצים לתת מענק, תנו מענק לכל מי שעובד פה היום, כמובן עם ההשלמה של תקופת הזמן הזאת, שישלימו לתקופת הזמן שחסרה לאנשים לשנה ובעוד חצי שנה יקבלו את המענק שכולם מקבלים. זה נראה לי הגיוני ביותר, למה שיחסירו אותם.

אליסף, שמעת את ההערות. אמרת לי גם שהכוונה שלך היא שיהיו כמה שיותר יועצים, גם אלו שלפי ההגדרה, לפי ההסכם שנחתם עלולים למצוא את עצמם בחוץ. אז אני באמת מבקש ללכת לקראתם. אני רוצה גם - - -

אבל זה דורש שינוי בהחלטה.

בסדר, אנחנו נצביע, הוא יעשה את - - -

מה לוחות הזמנים של זה?

מה לוחות הזמנים? עד החתימה?

אופיר, אני שאלתי שאלה, למשל איזה אחוז מכלל היועצים הפרלמנטריים יהיו זכאים למענק - -

הוא עוד לא יודע.

- - כי אפשר לעשות סימולציה הרי.

אנחנו לא יודעים את זה, זו עבודה שתיקח זמן.

אבל זה נתון שצריך לדעת אותו כשמאשרים. אפשר כרגע לאשר כמו שזה, אבל אני חושש שזה יזרוק את רוב המוחלט של היועצים החוצה, מהסיבות שנדונו פה, הבאנו כל מיני דוגמאות.

לכן צריך להקציב לוחות זמנים, גם לקבל - - -

לוחות הזמנים תלויים בנו? אם זה לא נחתם – אתם עדיין יכולים לדעת? כמה זמן אתם צריכים בשביל להבין מי זכאי ומי לא?

אנחנו צריכים סדר גודל של חודש וחצי.

אז אפשר לחזור לדיון הזה ולבקש, אני מניח שתידרש פה פנייה לוועדה הציבורית לשקול לשנות את ההחלטה, כי ההחלטה כרגע מוציאה את רוב היועצים החוצה, מתוקף הסיבות שדיברנו.

השאלה אם אנחנו לא באים לברך ויוצאים הפוך?

ארבל, אנחנו יכולים להצביע עכשיו, לאשר את זה, ובעוד חודש וחצי להתכנס פה שוב?

אפשר, ולפנות לוועדה - - -

נפנה בהתאם - - -

כן, אנחנו נשמע את הדיווח - - -

אני רוצה רק להדגיש שזה קצת יותר מורכב, מכיוון ש - - -

אבל למה אי-אפשר לאשר ואז לאשרר עוד פעם את הנוספים? שלא נפגע - - -

לא, צריך עוד פעם את הוועדה, את לא יכולה בעצמך.

זה תהליך, גם הוועדה הציבורית צריכה להתכנס. אבל אני מציע שנקבע מראש - - -

אבל שלא נפגע בהם, נו באמת.

לכן אני מציע שנאשר ונקבע מראש מתי נקבל פה דיווח, נניח בעוד חודש וחצי.

אליסף, זה מקובל עליך?

בספטמבר, זה לא יהיה חודש וחצי.

אני חושב שהדבר הנכון הוא לאשר את זה עכשיו.

נאשר את זה.

הצעתי לאשר את זה עכשיו.

אוקיי.

אליסף, נאשר את זה עכשיו, בעוד חודש וחצי תדווח לנו לגבי.

אין בעיה.

אוקיי. אז אם כך, לפני ההצבעה אני רוצה להודות - - -

אופיר, רק עוד משהו.

כן, בבקשה.

לא היית פה, ינון ישב פה בכיסא שלך. אני ביקשתי שבעתיד, כשיש דיון כזה על החלטות של הוועדה הציבורית, תזמינו את חברי הוועדה הציבורית לפה. הרי אין לנו סמכות לשנות, אנחנו רק פונים אליהם בבקשה לשנות, אז כשהם לא פה ולא חלק מהדיון - - -

הם לא קיבלו זימון?

- - - אני שאלתי אותם האם הם רוצים להגיע.

זה לא עניין של "רוצים", אני חושב שצריך לזמן אותם לפה. אתה כיו"ר ועדה צריך לזמן אותם כשיש דיון על ההמלצות שלהם.

אני גם מקבל את ההמלצות שלהם במייל, אין לי שום - - -

אז לכן אני מציע גם לך.

כן, אתה צודק, בסדר.

לפני ההצבעה אני רק רוצה להודות ליועצת לילך זמר טוב מהוועד, שבאמת עשתה עבודה ולא עזבה את האירוע הזה, בשביל היועצים. אז שאפו, לילך.

אם כך, מי בעד המלצת הוועדה? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
אושרה.

ההמלצה אושרה פה אחד.

































רוויזיה על בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבות נוספות של הכנסת.

עכשיו נעבור לרוויזיות. הרוויזיה הראשונה היא על בקשת יושב-ראש הכנסת.

בבקשה, חבר הכנסת אלקין, אתה רוצה לנמק?

כן.

תגיד מה בקשת היושב-ראש.

הבקשה היא להוסיף שני ימי ראשון, ימי מליאה, ב-23 לחודש וב-30 לחודש.

אני חושב שהפרקטיקה הזאת שהולכת ומתגברת, של שימוש בימי ראשון לצורך כינוסי מליאת הכנסת, היא לא נכונה, היא בהיקפים מוגזמים. שומרים את זה רק למקרי קיצון.

לא ראיתי פה הסבר משכנע למה זה מקרה קיצון כזה, בטח לגבי שני ימי ראשון. גם בפעם הקודמת כשאישרנו שני ימי ראשון בסוף לא נזקקנו להם, אז בכלל עשינו מעצמנו חוכא ואיטלולא.

לכן אני מציע לקבל את הרוויזיה, ואם אתם צריכים יום ראשון – תבחרו איזה משניהם, נאשר ונסתפק בזה.

תודה. אם כך, מי בעד הרוויזיה? שניים. מי נגד? שמונה נגד. מי נמנע?


הצבעה
לא אושרה.

אם כך, הרוויזיה הוסרה.






רוויזיה על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023, מ/1648

הרוויזיה הבאה על בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות המדינה (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג-2023, מ/1648, לפני הקריאה הראשונה.

בבקשה, חבר הכנסת אלקין.

לא הוצגה פה בדיון שום הצדקה שמסבירה את הדחיפות באישור החוק, ואפילו חברי הכנסת מהקואליציה שישבו פה בסופו של דבר אמרו שכל מה שרוצים זה להעביר את זה בקריאה הראשונה. אם רוצים להעביר את זה בקריאה הראשונה – יש עוד שבועיים, לא חייבים לעשות את זה - -

נעשה בקריאה שנייה ושלישית.

- - באמצעות המנגנון של פטור מחובת הנחה, יש עוד מספיק זמן להעביר את החוק בדרך הרגילה. אין פה שום דחיפות שהוצגה באיזושהי דרך, ולכן אני חושב שזה שימוש ממש לא נכון בפטור מחובת הנחה.

אם משרד החוץ רצה להעביר את החוק, היה לו את כל הזמן שבעולם להביא אותו במסגרת כנס הקיץ, לא היו צריכים לחכות לסוף הקיץ. אני ראיתי הכרזות בתקשורת של שר החוץ בכיוון הזה כבר לפני חודשים. מחכים עד הרגע האחרון ואז באים כאילו בזה תלוי מצב המדינה.

המצב המדיני של מדינת ישראל הוא כל כך גרוע, שאני חושב שיש לשר החוץ במה לעסוק חוץ מהעניין הזה. הוא יכול להוציא לדרך את ראשי הנציגויות מבלי להזדקק לפטור מחובת ההנחה הזה.

תודה.

אני מזכיר לאדוני על בקשתי להתייעצות סיעתית לפני ההצבעה על הרוויזיה, כי לא נתת לי התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.

ביקשתי התייעצות סיעתית ולא נתת, אז עכשיו - - -

ביקשת אחרי שיצאתי להצבעה, זה לא שלא נתתי.

אז הינה, עכשיו תיתקע איתי פה.

אין בעיה, יש לי זמן עד 12, הכול טוב.

ב-11:28 הצבעה על הרוויזיה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 11:29.)

אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הרוויזיה? אחד. מי נגד? שישה נגד. מי נמנע?


הצבעה
לא אושרה.

אם כך, גם הרוויזיה הזו הוסרה.

אנחנו נצא להפסקה. לגבי ההמשך – נעדכן אתכם לפני לגבי מתי אנחנו מתכנסים.

אבל בהתראה סבירה, לא בהתראה של - - -

מידתית. לא משתמשים יותר ב"סבירה"...

זה עוד לא עבר בקריאה שנייה ושלישית.

חצי שעה.

אני מבין שבממשלה לא סבירה ובקואליציה לא סבירה, לא משתמשים בשום החלטה סבירה.

אם סביר או לא זה העם בוחר, לצערכם.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:32 ולא נתחדשה)