פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק
20/07/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום תעשיית ההייטק
יום חמישי, ב' באב התשפ"ג (20 ביולי 2023), שעה 11:06

עידוד הגופים המוסדיים להשקיע בחברות היי טק ישראליות כחלופה לירידה בהשקעות זרות

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר
זאב אלקין

קארין אלהרר
שרון ניר
איימן עודה
עודד פורר

איתן טי - סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אורן רוזנברג - עו"ד, רו"ח, מנהל תחום מימון, רשות החדשנות

אופיר יוספי - סגן מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

ענת צמל - מנהלת בכירה תחום כלכלה, משרד ראש הממשלה

תומר גם זו לטובה - מנהל תחום שוק ההון, רשות המיסים, משרד האוצר

אריאל לוי - רפרנט ניהול סיכונים ומימון חשכ"ל, משרד האוצר

גיא לקן - מנהל מחלקה כלכלית שוק ההון, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות שוק ההון, משרד האוצר

מורן לשם בר - עו"ד, יזמת היי-טק, לשעבר ראש המטה של שר המדע והטכנולוגיה

מריאן כהן - נשיא קבוצת מר, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי

תומר גל - מנכ"ל ובעלים חברת אופטימייזר, יו"ר פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי

ירון ברסקי - שותף מנהל, קרן RM Global Partners Ltd

מאיה שוורץ - מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי

דוד סנדלר - מנכ"ל ראש תחום אינטגרציה, חברת AllCloud

ליאור בוכמן - מנכ"ל חברת אינטגרה החזקות

יאיר אדטו - מנכ"ל חברת Briya

ד"ר אסף פתיר - כלכלן ראשי, מכון SNPI

מריאנה סימונוביץ' - משקיעה עצמאית, Angel Investor

אמיר חונגה - EVP Applications, חברת AllCloud

ד"ר עידית חנוכה

מ.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

עידוד הגופים המוסדיים להשקיע בחברות היי טק ישראליות כחלופה לירידה בהשקעות זרות

בוקר טוב לכולם. היום, כמו שאתם בוודאי זוכרים, אני רוצה להקדיש את הישיבה לאלטרנטיבות למשקיעים זרים, בעיקר בסטארט-אפים ישראלים כי נכון להיום אנחנו, מכל הבעיות שפוקדות את ההיי-טק הישראלי, להערכתי, הבעיה הכי חריפה, זו ההתרשמות שלי מכל הסיורים, מכל המפגשים, זה היעדר השקעות זרות בעיקר בתחום הזה של הסטארט-אפים.

ולכן אנחנו פה גלגלנו כל מיני מחשבות ואין ספק שאחת האלטרנטיבות הזמינות, כמו שנראה לפחות לרוב אלו שדיברתי איתם, היא המוסדיים במדינת ישראל שיש להם ניסיון קצת מר, נכוו בעבר, וצריך אולי לגבש מנגנון חדש, יותר אטרקטיבי, עבור המוסדיים שבאמת יושבים על ערמה של כסף ורוב הכסף מושקע בחו"ל ולחלק גם אין השקעות. אני גם מדבר עם מוסדיים במקביל אבל תביאו לנו רק אפיקי השקעות, אפיק השקעה בטוח, אטרקטיבי, אין מגבלה של כסף. באמת, ממה שאני מסתכל על כל מה ששם מצטבר, אין מגבלה של כסף. לכן, הבעיה המרכזית היא לייצר את אותו המנגנון שייתן להם מוטיבציה להשקיע.

אז הסדר הוא בכלל, אני חייב להגיד, יש פה ביקוש רב, אנחנו לא מדביקים את הקצב. יוצאים לפגרה, אולי אנחנו נעשה גם בפגרה כמה ישיבות, לא פורמליות, כדי לא להכביד על הצוות של ועדת הכלכלה אבל גם כדי להתקדם. כי מה שמתאפשר כרגע, מפאת הלחץ של עניינים שונים, אז אני לא יודע איך אתם עומדים בכל הלחץ. ראיתם מ-09:00 עד 11:00 את הישיבה של ועדת משנה אחת, ב-13:00 כבר מחכה ועדת המשנה של אלקין, כמדומני. אז אנחנו פה כל הזמן בלחץ, ולכן אולי נעשה גם כמה ישיבות לא פורמליות. אז מה שאני מציע, אנחנו נתחיל אבל אני מבקש מכולם בצורה תמציתית.

מריאן, אם אתה רוצה להגיד כמה מילים, יו"ר איגוד ההיי-טק והתאחדות התעשיינים. קצר ואח"כ אנחנו נעבור לאסף פתיר שהכין איזושהי מצגת ואח"כ אנחנו נזוז. יאיר, גם אתה רשום, גם האחרים. ואח"כ אנחנו נשמע גם נציגי ממשלה. כי בעיקר האטרקטיביות של השקעה כרגע בסטארט-אפים תלויה באגפים כאלו ואחרים של הרגולטורים ויחידות ממשלתיות.

מריאן, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. תודה רבה כבוד חבר הכנסת ליברמן. היום, להגיד לח"כ שהוא מכובד זה לא דבר טריוויאלי.

ביקשת קצר, אני אהיה קצר. אנחנו נמצאים כאן בגלל מצוקה גדולה. כדי שנדע מה אנחנו עושים – וסליחה גם כמובן כבוד חבר הכנסת איימן עודה.

כמובן, סליחה. חבר הכנסת איימן עודה שהוא גם יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה פה בכנסת.

מתנצל לא מפאת חוסר כבוד.

לא, מעריך מאוד. בבקשה.

על מנת שנדע מה אנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים לדעת בפני מה אנחנו עומדים. שני דברים שהם חמורים מאוד וקשים מאוד ואני מודה לכל השותפים והחברים שלנו שנמצאים כאן. אני מניח ומקווה שתשמע את אותו הדבר. אנחנו צריכים לדעת בפני מה אנחנו עומדים וכמה הדבר הזה הוא משמעותי. הירידה הקיצונית, הנפילה, הצניחה בהשקעות בתעשיית ההיי-טק בישראל ובעיקר בסטארט-אפים היא תהומית. ולא חשוב, אתה תשמע פה מספרים שונים, אם זה 70%, אם זה 80%, אלה מספרים שבעצם - - -

אנחנו יודעים נתון אבסולוטי במהלך 2021-2022 היו 42 מיליארד ו-400 מיליון דולר השקעות זרות. אנחנו, בהערכות של האוצר, במקרה הטוב עומדים לתקציב 2023-2024 סביב 7 מיליארד דולר. זה כרגע, ה-42 זה נתון אבסולוטי. ההערכה לגבי 2023-2024 זה 7 מיליארד דולר, זה נפילה.

אז אני לא רוצה להיכנס להערכות של האוצר. אני ראיתי כל מיני הערכות של האוצר, אופטימיות היא דבר חשוב, הלוואי שהם יהיו צודקים, אני חושש שהם לא יהיו צודקים כמו שהם לא היו צודקים לגבי דברים אחרים.

מה זה, היום מדברים על פי 6 ירידה, זה פי 6.

זה מה שאני אומר. הצניחה היא 80%, זה בערך המספרים שאתה אומר, וזה אומר, המשמעות של זה היא שאנחנו בעיקר הורגים את תעשיית הסטארט-אפים. אז אנחנו באיגוד ההיי-טק מייצגים בעיקר את התעשיות היותר מבוססות והיותר ותיקות, אבל גם אנחנו בעוד שנה ובעוד שנתיים, אנחנו צריכים את הסטארט-אפים האלו. אם אנחנו לא נדע לעודד אותם היום, אנחנו מחר נהיה כולנו בצרה גדולה מאוד. ולכן אנחנו מצפים בעצם, דורשים, תובעים, מבקשים מכם, אתם ממשלה, כנסת, משרד האוצר, שתעשו את מה שצריך לעשות. הנושא של גיוס כסף מהמוסדיים זה לא דבר חדש. אנחנו העלינו את זה גם לפני 5 שנים, אפילו איתך כשהיית שר האוצר דיברנו על זה.

היה ניסיון לא מוצלח וצריך לתקן את זה.

עכשיו, בגלל מה שיש מולנו, אנחנו מדברים על יוזמה שצריכה להצליח. תודה.

תודה. חבר הכנסת, אתה רוצה עוד משהו להוסיף?

כבוד היו"ר, אנחנו שותפים בכל מאבק למען שיפור ההיי-טק. אנחנו מודעים שהמדינה לא משקיעה השקעה של ממש, אלא ההשקעה העיקרית באה ממקורות זרים ואין ספק שמה שקורה במדינה בחודשים האחרונים משפיע, קשה ודרסטי, מורגש מאוד, וזה עלול גם להחריף וזה יזיק לכולנו.

אנחנו חברה אחת והאינטרס שלנו הוא אינטרס משותף, ואני חושב שצריך לשזור ולקשור בין המאבק הצודק הזה לבין המאבק למען הדמוקרטיה. מה שקורה, את ההפיכה המשטרית, היא תפגע בכולנו. אני אומר את זה לא רק בהיותי ערבי אבל גם בהיותי ערבי, כי כל מיעוט ניזוק יותר מכל קבוצה אחרת כשהמרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם. לכן, אנחנו אמורים להיות שותפים גם במאבק הפוליטי וגם במאבק למען שיפור ההיי-טק. וכל מה שאמרת, אני שותף לך לגמרי. תודה רבה.

תודה.

בבקשה אסף.

שלום, אני אסף פתיר, אני הכלכלן הראשי של SNPI, מכון מחקר.

אנחנו, בלי שידענו שהדיון הזה הולך לעלות שנה קדימה, אנחנו לפני שנה כתבנו דו"ח שעוקב אחרי התפתחות ההשקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק בישראל בשיתוף פעולה הדוק עם רשות שוק ההון. גיא יציג את הדו"ח ואז אולי נוסיף כמה הערות.

אוקיי.

בסדר גמור. אפשר להציג?

תודה, כן.

תראו, עד שאתם תצליחו לחבר את המצגת ולהעלות: יאיר, אני רוצה שתציג מה שהצגת לי בביקור אצלך. תציג את עצמך ואת דבריך.

תודה רבה, תודה רבה על ההזמנה.

אני אנסה לספר את הסיפור מהצד של הסטארט-אפים.

קוראים לי יאיר, יש לי דוקטורט ב-Computer Vision. אני סמג"ד בשריון. הייתי סמנכ"ל פיתוח ביוניקורן ישראלי שגדל מ-0 ל-150 מיליון דולר תוך 7 שנים. לפני 3 שנים הקמתי את 'בריאה', סטארט-אפ בנושא בינה מלאכותית יוצרת. בינה מלאכותית יוצרת היא הדור הבא של בינה מלאכותית, זה שינוי מהותי באיך שהעולם הולך להתנהג, ויש כרגע מלחמת חימוש עולמית על מי יחזיק בנכסים האלו של הבינה המלאכותית היוצרת. אחת מהתוצאות של הקושי בגיוס כספים היום בישראל היא שישראל מפסידה את המלחמה הזו. בזמן שסטארט-אפים מקבילים אליי מגייסים מאות מיליונים של דולרים בארה"ב, אני לא מצליח לסגור סיבוב - - -, למרות שהוכרתי ע"י אחת הקרנות הבינלאומיות כמספר 4 ב-Talent Pool בתחום, אני מתקשה לגייס.

הבעיה היא מורכבת ואני חושב שצריך להסתכל עליה משני כיוונים: אחד, יש שרשרת של סטארט-אפים. החברות של היום הן אלו שיקימו את הסטארט-אפים של עוד 5 שנים. 30% מהסטארט-אפ שלי הגיע מהיוניקורן שהיינו בו קודם, ובעצם, המשקיעים הראשונים הגיעו מהמשקיעים הראשונים של החברה הקודמת. יש איזושהי Echo System של דור שמוליד דור שמוליד דור. פגיעה בשרשרת הזו היא קטלנית.

הבעיה השנייה שעובדים עוזבים. אותי עזבו כבר 2 עובדים שפשוט עברו לחו"ל. המהנדס, האלגוריתמאי, היזם הישראלי הם מצרכים יקרים מאוד בעולם. שני המהנדסים שעזבו אותי קיבלו פי 2 בחו"ל.

מה שהולך לקרות עם בריאה, לצערי, זה שכשאנחנו נגייס כסף, אנחנו נעבור לארצות-הברית ונציע לכל עובד שרוצה לעבור, לעזוב. כי פשוט, אחרת לא נצליח להמשיך לנהל את החברה.

מה שאני מציע זה כמה דברים: אחד, מוסדיים צריכים להיות הרבה יותר קשובים ולהשקיע. צריך להשקיע לא רק בסטארט-אפים ישראלים, צריך להשקיע גם בסטארט-אפים עם זיקה ישראלית. צריך טיפה לשנות את הדרך שחושבים על זה, כי חלק מהסטארט-אפים לא יישארו פה וצריך לשמור איתם על הקשר כדי שבעוד 3 ו-4 שנים אנחנו נחזור.

הדבר השני זה מדען. אני חושב שיש פה נציג של המדען. היכולת של המדען לתמוך בסטארט-אפים האלו היא מהותית גם בתקציב, גם בעזרה ברגולציה, גם במשאבי חישוב. מחשב-העל שמייצרים עכשיו, אם הוא יונגש לסטארט-אפים ישראליים, זה שווה כסף, זה שווה הרבה מאוד כסף ויכולות.

דבר שלישי זה שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. אפשר לעזור לסטארט-אפים בשלב שלנו, בטח בתחומים כמו בינה מלאכותית, על ידי עזרה דרך האוניברסיטאות. האוני' היום מאוד מפחדות על ה- IP שלהן, מה שיוצר קושי אמיתי בשיתוף פעולה איתן, ולכן זו גם דרך שאפשר לעזור.

אני אגיד משהו כזה – אני חושש שאת 3 השנים הקרובות אנחנו כבר הפסדנו. עכשיו, השאלה היא איך שומרים על זיקה עם הסטארט-אפים האלו כדי שיהיה קל לחזור בעוד כמה שנים. תודה.

אני רק רוצה להוסיף, לרקע, אמרת שאתה סמג"ד שריון אבל אתה גם איש התיישבות מבקעת הירדן, כמדומני, ומשפחה שכולה. וכשאנחנו מגיעים למצב שאנשים כאלו יצטרכו לעזוב לחו"ל עם כל הפיתוחים שלהם, זה באמת נורת אזהרה.

בבקשה, גיא.

טוב, שלום לכולם. גיא לקן, מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון.

אז, כמו שאסף ציין, כתבנו דו"ח משותף עם מרכז המחקר NSPI שעוסק בהתפתחות באחזקות המשקיעים המוסדיים הישראליים בהיי-טק בשנים 2016 עד 2021.

אני אתחיל במעט סגירה כללית על הנכסים שאותם גופים מוסדיים מנהלים. כשאני אומר גופים מוסדיים אנחנו מתכוונים לחברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. אז כמו שכולכם מכירים, באמת, חלה התפתחות מאוד משמעותית בהיקף הנכסים המנוהלים על פני זמן, כמו שאפשר לראות בתרשים. אנחנו מדברים, נכון להיום, על כ-2.2 טריליון ₪ נכסים מנוהלים. לפני שאני אצלול להשקעות של גופי המוסדיים בסקטור הטכנולוגיה, חשוב לי לציין שאת הדו"ח כתבנו על תקופה שבה הריבית הייתה אפסית, דבר שהוא כמובן משפיע, בצורה כזו או אחרת, על הנטייה להשיג חשיפה לאפיקים מנייתיים - - -

משפיע בצורה מהותית, לא כך או אחרת. השפעה מהותית, הריבית.

נכון, נכון, נכון. אז אנחנו באמת רואים, בשנה האחרונה, נטייה לחזור למכשירי חוב ומעט לסגת ממניות ואפיקים הוניים.

טוב, אני אתחיל בתמונה כללית של ההשקעות של אותם גופים מוסדיים בסקטור הטכנולוגיה, במונחים אבסולוטיים, תוך חלוקה למוסדות הגדולים שכוללים את עשרת קרנות הפנסיה וחברות הביטוח הגדולות והמוסדות הקטנים בקו הכחול שכוללות את קופות הגמל הסקטוריאליות.

אנחנו רואים עלייה דרמטית בתקופה שבין 2016 ל-2021, גידול של כפי 6 בסך ההשקעות במונחים אבסולוטיים, גם בקרב המוסדות הגדולים וגם בקרב המוסדות הקטנים. וכשאנחנו מנסים להבין האם מדובר אך ורק בשינוי אבסולוטי או גם בשינוי יחסית לגודל התיק שכאמור גדל בתקופה הזו בצורה משמעותית, אנחנו מוצאים שהגופים המוסדיים החליטו להגדיל גם את האלוקציה, זאת אומרת, גם את ההשקעות כאחוז מהנכסים המנוהלים בערך ב-10% בשנים 2016 עד 2021.

אני אתמקד עכשיו, ספציפית, בהשקעות בטכנולוגיה ישראלית. עד עכשיו דיברתי על טכנולוגיה ישראלית וזרה, עכשיו אנחנו נעבור לטכנולוגיה ישראלית. אז, גם כאן אנחנו מוצאים תמונה דומה. גידול בהשקעות בטכנולוגיה ישראלית דרך השקעות במניות של חברות ציבוריות, חברות פרטיות וקרנות הון ישראליות. אנחנו מדברים על גידול של פי חמישה - - -

אתה יכול לתת מספר אבסולוטי, כמה זה פי חמישה?

כן, אני יכול לתת. נכון לסוף 2021, אנחנו עומדים על קרוב ל-60 מיליארד שקלים.

60 מיליארד שקלים.

60 מיליארד, כן.

שוב, מניות של חברות ציבוריות, חברות פרטיות וקרנות הון סיכון.

משמעותי.

כן.

אגב, בשונה מהגרפים הקודמים, אין פה עקומת ירידה בסוף 2021. בגרף הזה. שזה מעניין.

נכון.

הירידה התחילה ב-2023, סוף 2023.

לא, אבל בגרפים הקודמים רואים עקומת ירידה.

נכון.

אוקיי.

אבל כשאנחנו בוחנים את שיעור האחזקות בטכנולוגיה ישראלית ביחס לסך האחזקות בטכנולוגיה, זאת אומרת, האם לגופים המוסדיים הייתה איזושהי נטייה לצאת דווקא לשוק ההיי-טק הזר, אנחנו מוצאים שהגופים המוסדיים הגדולים הגדילו את ההשקעות בטכנולוגיה זרה על חשבון ההשקעות בטכנולוגיה ישראלית, כמו שאפשר לראות בקו הכתום. זו תולדה של השקעות בקרנות הון סיכון זרות, בעיקר. זאת עיקר התופעה, דבר שלא חל על הגופים המוסדיים הקטנים יותר.

עוד סגמנט שלדעתנו מאוד חשוב, התייחסו אליו גם לפני, זה גודל ההשקעות. זאת אומרת, באילו חברות הגופים המוסדיים משקיעים. אז, אפשר לראות בתרשים 6-א', התרשים הימני, את ההשקעות לפי גודל החברות שבהן הגופים המוסדיים השקיעו. חברות שקטנות מ-100 מיליון דולר, בין 100 מיליון ל-500 מיליון דולר, וחברות שהשווי שלהן הוא מעל 500 מיליון דולר. אנחנו כן רואים נטייה של הגופים המוסדיים הגדולים להשקיע דווקא בחברות גדולות יותר, והדבר מתחדד גם בתרשים 6-ב' שבו אנחנו מסתכלים על גודל ההשקעה ולא על גודל החברה. אז באמת, הגופים המוסדיים הגדולים מעדיפים להשקיע בחברות גדולות יותר. עם זאת, צריך לזכות שמדובר בגופים שמנהלים מאות מיליארדי שקלים וגודל תג המחיר הוא דבר שמאוד חשוב להם לפני שהם נכנסים - - -

כלומר, אם אנחנו מדברים על בעיה מרכזים בסטארט-אפים - - -

ניגע בזה ממש עוד כמה שקפים.

תודה.

אוקיי, עוד דבר מעניין שכללנו באותו הדו"ח זה סקר שכולל מידע צופה פני עתיד. אנחנו שאלנו את הגופים המוסדיים איך הם רואים את העתיד של ההשקעות שלהם בטכנולוגיה הישראלית. חשוב לציין שהסקר נערך באמצע שנת 2022, עמוק לתוך הירידה בסקטור הטכנולוגיה, ולמרות זאת כ-60% מהגופים המוסדיים השיבו שהם מתכוונים להעלות בצורה משמעותית או להעלות בכלל את ההשקעות שלהם בטכנולוגיה הישראלית. דבר ששוב, זו לא אותה האופטימיות שהייתה ב-2021, אבל אותנו זה הפתיע לאור מה שהתרחב בשווקים באמצע 2022.

לגבי סטארט-אפים, שאלנו את הגופים המוסדיים איך הם רואים את העתיד של ההשקעות שלהם בסטארט-אפים. החשיבות של הסטארט-אפים לטכנולוגיה הישראלית היא ברורה ואנחנו רואים, אף גוף לא ציין שהוא מתכוון להגדיל בצורה משמעותית את ההשקעות שלו בחברות סטארט-אפים; Seed,Early Stage וכן הלאה. שוב, אפשר לקשר את זה לגודל העסקאות – מדובר בעסקאות קטנות - - -

כמה כסף הושקע, נכון להיום בסטארט-אפים?

בסטארט-אפים?

סטארט-אפים. לא היום.

אני ממש אגיע עוד, זה זניח בשקף הבא.

פה שאלנו אותם מה יקרה בעתיד ואנחנו חושבים שזה קשור גם לסיכון. זאת אומרת, הסטארט-אפים מתאפיינים בסיכון מוגבר ביחס לחברות בשלות יותר ומדובר בסוף בכספי חוסכים לפנסיה.

ברור.

אוקיי.

ניתוח תוכניות ממשלתיות, כמו שאתם בטח מכירים, היו שתי תוכניות ממשלתיות עיקריות בשנת 2020. מבחינת סדר כרונולוגי, קרו פחות או יותר באותו הזמן החל מאמצע 2020. אנחנו מדברים על מסלול 40 שהציע מימון משרת אנליסט עבור הגופים המוסדיים שיתחייבו להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. השתתפות בתוכנית ארבעה גופים מוסדיים גדולים וגוף מוסדי אחד קטן, והיה גם את מסלול 43 שסיפק איזושהי הגנה מפני הפסדים בהשקעה בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל.

הגופים המוסדיים ניצלו בסך הכל 1.2 מיליארד ₪ מתוך שני מיליארד ₪ שהוקצו לתוכנית, כ-60%, ורק לשים את המספר הזה באיזושהי פרספקטיבה – סך ההשקעות בסקטור הטכנולוגיה בישראל נכון לשנת 2020 שהייתה שנה חריגה והכל, הם עמדו על 40 מיליארד ₪. אנחנו מדברים על 1.2 מיליארד מתוך 40 מיליארד. זאת אומרת, זה סדר הגודל.

ההשפעה של התוכנית, אפשר לראות בתרשים שלפניכם - חילקנו את הגופים המוסדיים לכאלו שהשתתפו במסלול 43 בקו הצהוב וכאלו שלא השתתפו במסלול בקו האפור, בתקופה שעד סוף 2019, כדי לבחון את המגמות לפני השקת התוכנית, ואנחנו רואים קווים שהם פחות או יותר מקבילים. שוב, אני מדבר אך ורק על חברות טכנולוגיה פרטיות, אבל ברגע שאנחנו עוברים לבחינה של השקעות הגופים המוסדיים שהשתתפו אל מול אלו שלא השתתפו, אנחנו רואים קפיצה של פי 3 מאז השקת התוכנית בקרב הגופים המוסדיים שהחליטו - - -

במסלול 43.

בדיוק. קפיצה של פי 3 והמשך מגמה דומה בקרב הגופים שבחרו לא להשתתף במסלול. זאת אומרת, מבחינתנו התמריץ, התוכנית עבדה בצורה טובה. אנחנו רואים את התוצאה בשוק, אבל מבחינת סדר גודל מדובר על מיליארד שקלים מתוך 40 מיליארד שקלים השקעות באותה השנה בסקטור ההיי-טק בישראל.

עוד פעם, בהיי-טק או עם הדגש על הסטארט-אפים?

לא, סך הכל היי-טק.

סך הכל היי-טק. אז זה כלום.

השקעות הון סיכון.

אז זה כלום.

לא כולל IPO, לא כולל - - -

השקעות בסיכון בכל התחומים? כשאתה מדבר על טכנולוגיה, אתה מדבר על היי-טק ועל חברות IT או גם Live Size?

לא, גם. 40 מיליארד שקל השקעות הון סיכון בחברות היי-טק לפי ההגדרה של מאגר Finder להיי-טק, שזה כולל בתוכו חברות Live Size.

באמת, הגרף האחרון שיכול גם לשפוך עוד אור על המגמות ארוכות הטווח - אם ב-2016 לא ראינו בגלל השקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה פרטיות בישראל, ב2021 אנחנו עומדים על 4 מיליארד ₪ בקרב הגופים הגדולים. גידול של 9,000% בתקופה בקרב הגופים שבחרו להשתתף במסלול 43 אל מול גידול של 1,900% בקרב הגופים שבחרו לא להשתתף במסלול 43.

תודה.

אוקיי, תודה.

אני יכול כמה הערות?

כמה הערות, בבקשה.

בעיקר כי אני רוצה לנצל את זה, קצת לדבר על מה אנחנו חושבים שצריך לעשות מבחינת מדיניות.

אז כמו שגיא הראה, מסלול 43 היה הצלחה ואנחנו, באופן כללי, בעד לעודד את המוסדיים להשקיע יותר בהיי-טק. אנחנו חושבים שזה טוב למוסדיים, אנחנו חושבים שזה טוב להיי-טק וכולי.

אחד זה שאי-אפשר לדבר על זה בתור תחליף להשקעות הזרות כי מבחינת סדרי גודל, גם אנחנו לא רוצים לדחוף אותם יותר מידי. גם לדחוף אותם להכפיל פי 2 או פי 3 מההשקעות זה עדיין רחוק מאוד ממה שקרנות הון-סיכון בסך-הכל משקיעות בישראל. ביחד עם זה, זה יכול להקל, זה יכול לעזור.

אחד הדברים שאנחנו רואים, אבל, זה שמסלול 43 מצד אחד היה מאוד מוצלח מבחינת זה שהוא הגדיל את סך ההשקעות, מצד שני, אנחנו עדיין לא פתרנו את הבעיה שהמוסדיים נותנים להשקיע בעיקר ב-Late Stage, בעיקר בעסקאות מאוד גדולות, בעוד שאצלנו המצוקה, הם מרגישים שהיא יותר קשורה ל-Early Stage, בעיקר לסטארט-אפים החדשים, אלו שקמו ב-2022, אלו שלא הספיקו לגייס סבב A בבום של 2021.

עכשיו, חלק מהבעיה כאן היא אובייקטיבית – גוף שמנהל 100 מיליארד שקל, אין לו את המומחיות בטכנולוגיה. הוא לא יודע להעריך את האיכות של חברת AI. להשקיע המון כדי ללמוד את הדבר הזה בשביל בסוף לעשות השקעה שהיא השקעה של כמה מיליונים זה לא הגיוני מבחינתו, זה לא משמעותי מבחינת תיק ההשקעות שלו. הוא מחפש עסקאות מאוד גדולות. אני חושב שאם רוצים לייצר איזשהו מסלול שיכוון את המוסדיים לכיוון הזה, יכול להיות שהדרך הנכונה לעשות את זה, ואלו מחשבות ראשוניות, זו לא תכנית סדורה, אבל יכול להיות שהדרך הנכונה לעשות את זה היא לייצר איזושהי תכנית משותפת לרשות החדשנות כי רשות החדשות - - -

תכף נשמע את רשות החדשנות.

יש לה הרבה מאוד ניסיון בלאתר ולהעריך את האיכות של סטארט-אפים שקמים בישראל ואני חושב שהרבה מהסטארט-אפים החדשים יהיו במצוקה בתקופה הקרובה. יכול להיות שמה שצריך עכשיו זה לחשוב על איזשהו מסלול של מענקים שרשות החדשנות נותנת, כאשר גופים מוסדיים יכולים להשקיע לתוך התוכנית הזאת עם תשורה שחלקית מובטחת על ידי המדינה, ולעשות איזשהו שילוב כזה כאשר הם משקיעים לתוך קרן ואז אולי הסכומים הם מספיק גדולים כדי שההשקעה תהיה משמעותית מבחינתם והם גם פחות נדרשים למומחיות אובייקטיבית.

אני מבקש רק הערה, כדי שלא נטעה.

אתה מדבר על סטארט-אפים שהוקמו ב-2020–2021. אני חושב שסטארט-אפים שהוקמו לפני 5 שנים או 7 שנים, המצב שלהם יותר גרוע. הסטארט-אפים החדשים והקטנים, אולי יש להם איזושהי גמישות. לוותיקים יותר, שיש להם מצבי כוח אדם ויש להם הוצאות וכולי, אם הם לא מצליחים לגייס את הסבב הבא, המשמעות היא לסגור את החברה.

תודה, מריאן.

הרשות לחדשנות. תציג את עצמך ואת תפקידך בכוח שם.

שלום, נעים מאוד. אורן רוזנברג, מנהל את תחום המימון.

בכנות, אני אתייחס בקצרה ולא אחזור על מה שנאמר. בגדול מאוד נכון. אנחנו רואים ירידות בעולם, גלובליות. יש כמובן גם השפעות יותר מקומיות כאן.

אנחנו בשלב הזה בוחנים את המצב, שוקלים שורה מאוד ארוכה של תוכניות. אנחנו בשיחות גם עם החשב הכללי, עם אגף התקציבים, עם רשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך, עם המוסדיים וקרנות, כל מי שגם צריך בתעשייה, לנסות באמת למצוא את הפתרון הכי טוב במשאבים מוגבלים למה שניתן לעשות. אני מקווה שבזמן הקרוב אנחנו נוכל להוציא דברים יותר קונקרטיים החוצה. זה בינתיים בתהליך עבודה.

תראה, אנחנו נמצאים במצב של חירום והרבה זמן להתלבט, להתייסר, אין, כי בינתיים, אתה יודע, חלק מאותם סטארט-אפים פשוט ימותו. עד שתביאו תרופה לחולה הוא עלול למות עד אז.

רק חשוב לציין שהפעילות של רשות החדשנות במענקים - ממשיכה כל הזמן. היא לא נעצרת, היא חלק מהתקציב כל הזמן.

הבעיה שהתקציב הוא קטן. אנחנו יודעים בדיוק מה התקציב ל-2023-2024. התקציב שאושר הוא לא תקציב שמביא איתו בשורה. אי-אפשר להציל את הענף הזה עם התקציב שאושר פה בכנסת, בטח לא בשנתיים הנראות לעין. אני אשמח אם פתאום יהיה איזשהו שינוי דרמטי בהתייחסות של הממשלה הזאת לנושא הסטארט-אפים ויחליטו להוסיף שם 2 מיליארד שקלים, אבל אני לא רואה את זה.

ולכן, פה צריך גם לשאוף מאיפה אתם יכולים להביא כסף נוסף כי באמת, אם אפשר להגדיל את זה בעוד 2 מיליארד נוספים לגייס כרגע, להזרים, אם יש 2 מיליארד שקלים מחוץ לתקציבים שלכם לתוך הסטארט-אפים, זו תהיה הצלה אדירה. אני יודע על אילו סכומים מדובר, לגייס עוד 2 מיליארד שקלים כרגע זו דרמה.

איפה אגף התקציבים? אגף התקציבים אין? זה מעניין.

נשארו אנשים שם?

כן, כנראה שלא.

נציג רשות המיסים, השאלה, עוד פעם, מבחינת כל ההקלות וכו', מה אתם יכולים פה לתרום את חלקכם?

אהלן, שלום לכולם. מתנצל על הצרידות. תומר גם זו לטובה, מנהל מחלקת שוק ההון ברשות המיסים.

אז כמו שכולם יודעים בעצם, הסעיף הרלוונטי בפקודת מס הכנסה שכבר היום מעניק את הפטור לאותם מוסדיים ובעיקר לקופות גמל הוא סעיף 9.2 לפקודת מס הכנסה שבעצם יש בו, בכפוף לחריגים מסוימים תוך מטרה שקופת הגמל לא תהפוך לפן עסקי אלא תקבל פטור על הכספים של המשקיעים, בעצם, לבוא ולתת את אותו הפטור שניתן במסגרת 9.2.

לאחרונה, ב-2016, אפילו הוגבר מה שנקרא הפטור הזה ועבר תיקון 220 לפקודת מס הכנסה שמאפשר הקלה נוספת למי שמשקיע בחברות טכנולוגיה עיליות, כהגדרתן, בחוק השקעות פיננסיות. סליחה, השעות משותפות. ובאמת שם אפשר להיכנס עד 75% מבלי שהדבר יפר את הוראות סעיף 9.2 לפקודה. עכשיו, אנחנו לא רואים במגרש שלנו בינתיים איזשהם חסמים. ברור שאנחנו נשמח לשמוע ולבחון אם יש איזשהם חסמים שאנחנו יכולים לתרום ולעזור. אנחנו נשקול כל חסם וחסם ונבחן אותו.

תודה.

עוד מישהו מהרגולטורים שיושבים כאן?

אני נמצא מהחשכ"ל. אריאל לוי.

אני מצטרף לדברים שנאמרו מקודם. כמובן שגם אנחנו שותפים ועוקבים אחרי הדחיפות והירידה בהשקעות מבחוץ, אבל הנושא הזה נמצא בבדיקה ובמעקב דרכנו. כרגע אין לנו מסקנות חד-משמעיות או אופרטיביות אבל זה נמצא בשלבי עיכול.

מה זאת אומרת, אתם לא רואים את הירידה? אין לכם מסקנות שיש ירידה?

מה זאת אומרת אין מסקנות?

לגבי צעדים.

צפי אבל, צפי הירידה.

אה, לגבי הצעדים, לא לגבי המצב. את המצב אתם מבינים?

את המצב אנחנו מודעים וגם לגבי הנחיצות והדרישות.

אני יכול לשאול שאלה, להציע הצעה?

שניה, אנחנו רוצים בצד הזה של הממשלה, עוד מישהו מהצד הממשלתי?

שלום לכולם, עו"ד אייל בן ישעיה, סגן היועץ המשפטי ברשות שוק ההון.

אני רק אזכיר דברים שאולי הם כמובן טריוויאליים אבל חשוב לומר אותם – בסופו של דבר, גופים מוסדיים, נכון שהם מנהלים המון כסף אבל כפי שנאמר לא פעם, אלו כספי פנסיה וחיסכון של הציבור ולכן ברור שבראש ובראשונה, המטלה שמוטלת עליהם וגם עלינו כרגולטור הישיר שלהם, היא לוודא שהם מצליחים להשיג תשואה לציבור ולחוסכים. ולכן, אם אני מנסה לזקק את השאלה שעומדת פה בבסיס הדיון, היא איך לייצר חלופת השקעה שתהיה כדאית עבור הגופים המוסדיים תוך שמירה, כמובן, על הרציונלים שעל בסיסם הם מופקדים. זה ההיבט.

אני עוד אוסיף שאנחנו, כרשות שוק ההון, מבינים את הצורך בהשקעה, כמובן, בחברות היי-טק. אחת הדוגמאות שאפשר לתת שאדוני אפילו חתם עליה בתקופתו כשר אוצר, היא באמת תקנות הוצאות ישירות שבהן בוטלה ההבחנה הבסיסית שעומדת בבסיס התקנות בין השקעה בגופים בחו"ל לבין השקעה בגופים בארץ. לגבי השקעה בקרנות שמתמחות בהשקעות בהיי-טק, שם אנחנו לא עשינו את ההבחנה הזאת מתוך כן רצון לעודד את הגופים המוסדיים להשקיע פה בהיי-טק, אבל כמובן שצריך לייצר תמריצים נוספים על בסיס ההצעות שעלו פה.

תראה, ההצעה בינתיים שמתגבשת מכל מה ששמעתי, האם ניתן להקים פה, בחסות אפילו החשב הכללי, קרן עבור כל אותם מוסדיים שהם השקיעו בקרן, שאתם תתנו לזה, אני יודע, רשת ביטחון. אבל מי שינהל, מי שבאמת יש לו מיומנות. הרי, הבעיה המרכזית של אותם מוסדיים, הם לא יודעים להבחין למי יש פוטנציאל, למי אין פוטנציאל, בעוד שהרשות לחדשנות היא תהיה השותפה הבכירה בניהול הקרן. גם מבחינת ההשקעות שאותם מוסדיים לא ישקיעו ישירות בחברה אלא בקרן, ומי שיש לו את הניסיון והמיומנות זו הרשות לחדשנות שהיא כבר, מהקרן הזו של המוסדיים תשקיע עם, עוד פעם, סיכונים מינימליסטיים. כלומר, הם מסוגלים להעריך אם לזה יש פוטנציאל או לזה אין פוטנציאל, ואז אתה מקטין את הסיכון. כמו שראינו, מסלול 43, שהוא יחסית הביא איתו בשורה. אם אפשר עוד שם, לשכלל אותו ולהכניס שיפורים לאותו מסלול 43. כי האלטרנטיבה היא שאנחנו נאבד את כל הסטארט-אפים.

גם פה חייבת להיות ראייה כוללת – מה הסיכונים ומה הסיכויים? אני לא אתן שהסטארט-אפ ניישן תישאר בלי סטארט-אפים, אז זה כרגע הכיוון ולכן אני חושב שפה חייבת להיות איזושהי חשיבה מחודשת. אני מוצא, אסף, שבאמת תציעו איזושהי הצעה להקים קרן עבור כל המוסדיים ויחד עם החשב הכללי ושוק ההון והרשות לחדשות וגם כמובן רשות המיסים, עוד פעם, עם אותן התקנות, מה אפשר פה להקל כדי להעמיד כסף זמין לטובת אותם יזמים.

עודד פורר.

תודה אדוני יושב הראש.

אני אתחיל מהסוף שדיברת על סטארט-אפ ניישן בלי סטארט-אפים. אני חושב שאם יש הבנה, ונראה לי שיש הבנה, זה מה ששאלתי גם בקרב הרגולטורים, שאנחנו נמצאים במצב חירום, אז להציג את הכלים שהם קיימים מ-2016 או מ-2019, הם היו טובים אז. גם רשות החדשנות, אפילו אם לא היו מקצצים לה את התקציב, התקציב של רשות החדשנות היה רלוונטי לתקופה שבה גם יש גיוסים מעבר. הרי, הבעיה המרכזית היא פשוט הצניחה ביכולת לגייס כסף מבחוץ.

עכשיו, אם המדינה לא תיקח את האירוע הזה כאירוע שהוא מצב חירום ותתייחס אליו כמצב חירום, במצב חירום גם צריך לשים כסף, אין מה לעשות, זה פשוט יחוסל. כדי לפתוח את המשק הישראלי להשקעות כמו שראינו בעשור האחרון, עבדו פה מאוד מאוד קשה הרבה שנים. כדי להסביר לכל מי שמשקיע שהשוק הזה, המשק הזה יציב ודמוקרטי והוא מקום שלא צריך לחשוש מלהשקיע בו. ברגע שזה עבר פשוט ממצב של יציב ללא יציב ולא פתוח, הדרך לחזור חזרה, אגב, זה לא משהו שגם ייפתר. נניח שמחר יודיעו שזהו, עוצרים את כל המהפכה המשטרית וחוזרים, המשקיעים לא יחזרו באותו הקצב. זה לא שאנחנו נמצא את עצמנו מיד עם משקיעים חוזרים לפה. ואם הרגולטורים לא יעשו פה תהליך שכולל גם הטבות מס, גם רשת ביטחון כדי שתהיה השקעה מכיוונים אחרים וגם חשב כללי יצטרך להעמיד איזושהי קרן מעבר לסיפור הזה, כולל כסף של אגף התקציבים. זה לא ילך, זה פשוט, נשאר פה תוך חצי שנה להערכתי עם אני לא יודע עם מה, אני חייב לומר.

כלומר, יש פה צורך לייצר עוד - - - כזה.

זה לא יכול להיות בכלים.

ב - - - מיוחד לנושא ההיי-טק.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאי אפשר לעבוד בכלים שעבדנו בעבר. צריך כלים אחרים.

מישהו מהח"כים?

אני אגיד רק משפט, שזה מאוד מתחבר למה שאמר חברי, חבר הכנסת פורר.

חברת הכנסת שרון ניר.

שלום לכולם. אני אגיד שבאמת, הדבר המרכזי ביותר אצל סטארט-אפים בתחילת הדרך זה באמת הכניסה, גם בשלב ה-Seed וגם בשלב ההתחלה של כספים ממשקיעים זרים. ולכן, אחד הדברים שאני הכי יכולה לחשוב עליהם זה פשוט לשנות את החשיבה ככל שמדובר על סוג של אקסלרטורים מצד הממשלה ומצד המדינה. אני חושבת שהאקסלרטורים צריכים לתפוס איזשהו סוג של אופי אחר, הרבה יותר חממתי, הרבה יותר נותן אורך נשימה ומאפשר יצירתיות, מה שהיום פשוט לא קיים כי המשאבים נגמרו. וזה, לדעתי, דגש. איזשהו נושא שאנחנו צריכים רגע לבדוק אותו ולחשוב עליו בחשיבה שהיא מאתגרת את החשיבה המסורתית. כי אני יודעת שיש אקסלרטורים, אני מכירה באופן אישי אקסלרטורים למשרד הביטחון ולסטארט-אפים בתחומים מסוימים, אבל יש גם, צריך להסתכל על זה קצת אחרת ולתוך האקסלרטורים האלה לחבר את כל הכלים שיש לגופי הממשלה ביכולת רגע לייצר את הגמישות הנדרשת כדי לצאת מהמשבר ולתת איזשהו אורך נשימה.

ליאור בוכמן.

שלום, שמי ליאור בוכמן, אני מנכ"ל קרן השקעות שנקראת אינטגרה החזקות שלמעשה משקיעה בטכנולוגיות או במחקרים שיוצאים לאוניברסיטה העברית בתחום ה-Live Science, כך שאנחנו מצד אחד מנביטים חברות ומלווים אותן לאורך הדרך, כשאנחנו מקימים חברה אנחנו משקיעים עד סך של מיליון דולר, צריך לוודא שעם מיליון הדולר האלו אנחנו יודעים להוביל את החברה קדימה ולגייס לה כספים נוספים.

כפי שכולנו ראינו, שנת 2022 הייתה שנה קשה לכולם, בכל הסקטורים, הייתה בעיה בינלאומית. אבל אנחנו רואים גם מהנתונים שיוג'ין קנדל הציג באחת הוועדות שהיו פה, אנחנו היינו בתחילת שנה שבעולם, היקף ההשקעות החדשות עולה בצורה עקבית, בעוד שבישראל היקף ההשקעות הוא פשוט plateau, הוא לא מתרומם, plateau אחד גדול, כשרוב ההשקעות הן השקעות המשך, לא השקעות חדשות.

הרבה מאוד מהסטארט-אפים שקמים היום של יזמים ישראלים לא קמים בארץ. הם נרשמים בדאלוור ובכל מיני מחוזות אחרים - - -

אז 80% נרשמים בחו"ל.

נכון, 80%. וכפי שציינו פה, כל הסטארט-אפים שלא מצליחים לגייס כסף, וגם חלק מחברות הפורטפוליו שלנו באותה הדילמה, חושבים להעביר את המשרדים לארצות-הברית. בתחום שלנו זה בוסטון, בשביל אותו גיוס כסף שנדרש עבור החברות האלו.

עוד פעם, אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה.

סעיף 43 אולי היה מוצלח מבחינת הנתונים שהצגתם - - -

המסלול. מסלול 43.

מסלול סעיף 43 היה מוצלח מבחינת הנתונים שהצגת אבל משיחות שלנו היו, אני אציין בפניכם שאני חבר ברשת 8400 בתחום ה-Life Science, בשיחות שלנו היו עם גופים מוסדיים הם יצאו בתחושה מאוד לא טובה. התחושה שלהם הייתה שלא שיתפו אותם בהשקעות הטובות, השאירו להם את ההשקעות הלא מוצלחות, הלא טובות, ולמעשה, אני לא חושב שאם סעיף 43 יצא שוב לדרך באותה המתכונת, תהיה היענות כמו שהייתה. הופעל עליהם לחץ מאוד גדול להשקיע, נשאר להם ממש בפרספקטיבה שלהם פירורים וההשקעות הפחות טובות, ואני לא חושב שהסעיף הזה יעבוד כמו שעבד בסבב הקודם.

דבר נוסף, עוד פעם, גופים מוסדיים, קשה להם להשקיע בחברות סטארט-אפ. אין להם את המומחיות וזה נאמר פה. צריך לייצר איזשהו מנגנון שהגופים המוסדיים משתמשים בגופים מקצועיים שזו העבודה שלהם.

אם אני לוקח את זה מעולם הון הסיכון, בקרן הון סיכון יש LP's ויש GP's. LP's, היתרון הגדול שלהם זה היכולת שלהם לספק כסף. ה-GP מנהל את ההשקעות, עושה due diligence ומעבר לניהול ההשקעות והיכולת לקבוע במה להשקיע, זה ליווי ההשקעות לאורך זמן. כלומר, גם היום, הרשות לחדשנות, יש לה את היכולת אולי לתמוך בחברות בשלבים מאוד מסוימים אבל מה שחסר זה הליווי לאורך הדרך. היום אין קרן הון סיכון שתשקיע למשל בסטארט-אפ ולא יהיה לה נציג בדירקטוריון של החברה. תעזור לסטארט-אפ להתפתח הן מבחינה מדעית והן מבחינה פיננסית וזה מרכיב מאוד חשוב.

כך שאנחנו רואים היום, נכון שהחשיבות בסופו של דבר, אנחנו רואים שלאורך שנים, לאורך זמן, עיקר הכספים שמושקעים בחברות ישראליות הם כספים זרים. הם לא כספים ישראליים. אבל כרגע אין יכולת לגייס כספים זרים. כל המשקיעים שאני הייתי בקשר איתם, גם בגיוס לקרן וגם בגיוס לחברות פורטפוליו, כרגע כולם יושבים על הגדר. אין שום תהליך. גם תהליך שהיה בשלבים מתקדמים, שהגיע לשלב של term sheet, כולם יושבים על הגדר.

קרנות הון סיכון ומשקיע הון סיכון, כעיקרון, שונאים סיכון. כשאתה מוסיף עוד מצב של חוסר וודאות שקיים כרגע במדינה, חוסר וודאות משמעותי, הם לא מוכנים לסכן מעבר למה שמסכנים. ולכן, באמת, נדרשת ההתערבות של המדינה, הרשות לחדשנות, משרד האוצר, רשות המיסים כדי לייצר מנגנונים ביחד, לייצר מנגנונים שיתמרצו את הגופים המוסדיים להשקיע, בכלל להשקיע, להכניס יותר כספים להשקעות בסטארט-אפים ישראלים אבל במיוחד בזמן הזה.

ואפשר להשתמש במכשירים שקיימים עם שכלול מסוים. סעיף 43, למשל - - -

מסלול, מסלול.

מסלול 43, סליחה.

מסלול 43 עודד אותם להשקיע ישירות. עוד פעם, אין להם את היכולות לעשות due diligence. הם השקיעו מלחץ - - -

לכן אנחנו מדברים על הקרן שמי שינהל אותה זו הרשות לחדשנות יחד עם החשכ"ל.

אפשר לתת טיפה רקע.

מסלול 43 הוא, במידה רבה, המוטיבציה שלו הייתה הקורונה. מה שקרה זה שפרצה מגפה, התחילו הסגרים והיה פחד שקרנות הון הסיכון, בעיקר הזרות, בלי שהן יכולות לבוא למפעל, למשרדים ולהיפגש עם החברה, הם לא ישקיעו ואנחנו פתאום בבת אחת נאבד את כל ההשקעה. ואז מסלול 43 נועד לתת איזשהו מענה זמני לדבר הזה.

בדיעבד, הסתבר, שקרנות הון הסיכון למדו יפה מאוד איך להשקיע מרחוק, בלי לעשות פגישות בזום וכולי, וכולי. לא צפו את זה בזמן שהמסלול הזה היה. אז המסלול הזה באמת נועד לפתור בעיה שהיא שונה מהבעיה שקיימת היום - - -

ברור, לכן מדברים על מנגנון חדש.

לא, אז הכוונה שלי היא שהיום, בשביל ליצור תכנית מיידית, אם נרצה לייצר משהו חדש, אני חושב שזה יהיה מאוד בעייתי. יש כלים שכבר השתמשו בהם, אם ישכללו אותם.

דרך אגב, משקיעים זרים לא יודעים להשקיע מרחוק. רוב המשקיעים הזרים לפחות שאנחנו מדברים איתם, שהם מאוד רוצים להשקיע באחת החברות שלנו וחברות פורטפוליו, נורא חשוב להם שיהיה ליד ישראלי כי כמו שאמרת, חשובה להם הקרבה לחברה עצמה ומכיוון שהם עצמם לא מסוגלים לעשות את זה, חשוב להם שתהיה פה קרן משמעותית, גוף מקצועי שיודע.

גם הרשות לחדשנות יודעת לאתר אולי או להחליט, בשלב מסוים, אם חברה ראויה להשקעה או לא. הרשות לחדשנות לא יודעת ללוות את החברות לאורך זמן, לא יושבות בדירקטוריון.

לכן, צריך אולי לחשוב, לקחת כלים שהשתמשו בהם בעבר. למשל, קרן הון סיכון אורבימד שהוקמה פה בשנת 2002, הושמה כחלק מתוכנית של המדינה להקים פה ארבע קרנות. כנראה שהתוכנית לא הייתה מספיק מוצלחת כי הכוונה הייתה להקים ארבע קרנות וקמה רק קרן אחת. אני אומר, אם ניקח היום כלים שהמדינה כבר השתמשה בהם, הרשות לחדשנות, האוצר השתמשו בהם, נוכל אולי כן ליצור איזשהו Pool של כסף, איזשהו מנגנון ניהולי-מקצועי שיידע וינהל את הכסף הזה.

עכשיו, כדי למשוך את הגופים המוסדיים, אי אפשר לכפות עליהם. כמו שנאמר פה, הם מנהלים כספי ציבור, יש להם בעלי מניות, דירקטוריון, צריך לייצר להם תמריץ, תמריץ דרך מסלול 43 אבל הגנה קצת שונה, לא הגנה מ-50% ומטה, אולי הגנה מהשקל הראשון עד מכסה מסוימת - - -

לא, זה אפילו לא הגנה. כמו שאמרת, האכזבה הגדולה אצל מוסדיים שאמרו השקעות לא טובות שמרת למישהו אחר ומשהו ברמה בינונית ומטה נתתם לנו. הם רוצים, וזה עיקר האכזבה שלהם, שהם היו היד הראשונה, שיקבלו נגישות גם לחברות הכי, עם פרספקטיבה הכי טובה.

כן, אבל תראה, אם אתה סטארט-אפיסט ב-2021 ואתה הקמת סטארט-אפ, המקום הראשון שאתה הולך אליו כדי לגייס הון זה ל-VC. או VC ישראלי גדול או VC זר כי זה גם חלק מהפרסטיג' שלך בתוך סטארט-אפיסט. זאת אומרת, אנחנו גם נמצאים קצת במציאות שונה במובן הזה שלסטארט-אפים יש היום קצת יותר מוטיבציה ללכת למסלולים אחרים, אז - - -

לא, אתה צודק. לכן, אם אתה תעודד את הגופים המוסדיים להשקיע - - -

למוסדיים יש כבר פחות תחרות היום. זאת אומרת, אין להם - - -

ליאור, אני חושב שהנקודה ברורה. תודה.

תודה.

ירון ברסקי.

כבוד יושב הראש, חברי הכנסת, נציגי ממשלה, נעים להכיר. שמי ירון ברסקי, לשעבר לוחם ומפקד ביחידת אגוז, בוגר התוכנית למצטיינים של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב תוך מיקוד בביוכימיה חישובית וגנטיקה, בוגר תואר שני למנהל עסקים לוורטון, אוניברסיטת פנסילבניה. חבר רשת 8400 וכיום שותף מנהל ב-RM Global, קרן הון סיכון שמתמקדת בעיקר בהשקעות בחברות ביו-טק צעירות בארץ.

לפני שכל הסיפור הזה התחיל, הוזמנתי פעמיים על-ידי חבר טוב, צחי שנרך, המשנה לרשות לחדשנות, באזור ינואר ודצמבר כדי לדבר ולייעץ על איך ממנפים כסף של הממשלה והמדינה להקמת Echo-System של חדשנות בצורה הרבה יותר משמעותית. והסיבה היא כי הקרן שלנו, RMG, היא מאוד ייחודית. היא קרן הון הסיכון היחידה בישראל, למיטב ידיעתי, אולי היחידה בעולם אבל אנחנו לא בטוחים, שמוקדשת אך ורק להשקעות בתוך חממת רשות אחת. חממה שנקראת Future-Rex, הוקמה ב-2014 על-ידי אורבימד, Johnson & Johnson, טקדה ו - - -. הוגדרה אז כחממת הפרמה היחידה בארץ, קיבלה פי 4 יותר תקציבים ולמעשה הקרן שלנו שהיא קרן עצמאית משקיעה אך ורק בנכסים שיוצאים מאותה החממה. גייסנו קרוב ל-250 מיליון שקל שתורגמו למעל למיליארד שקל נוספים של השקעות המשך בחברות. הקמנו 28 חברות עד היום וכמנוע צמיחה ומינוף לכסף שהמדינה שמה בתעשייה, זה סיפור הצלחה פנטסטי. שתיים מהחברות שלנו שהתחלנו מאפס, ומי שמכיר ביו-טק מבין מה זה אומר כבר, בקליניקה, בשלבים מתקדמים וכמולד, הוא מודל סופר ייחודי ועל בסיסו באמת אנחנו בדיונים עם הרשות על איך אפשר לעשות אותו.

אחד, לא גייסנו דולר אחד מאף מוסדי ישראלי, ורק 10% מהכסף שגייסנו הגיע ממשקיעים ישראלים בכלל. והסיבה שבאנו להקים את הקרן הראשונה ב-2017, אמרו לי שני דברים, אחד אמרו שכמעט בלתי אפשרי להקים קרן ראשונה, ושניים, שמוסדיים ישראלים לא משקיעים בקרן ראשונה. אז אצלנו בצבא, ביחידה, היו אומרים שקשה עושים ואם זה בלתי-אפשרי, זה רק ייקח טיפה יותר זמן. אז הקמנו את הקרן, אבל לא רצינו לדפוק את הראש בקיר ופשוט וויתרנו על המוסדיים הישראלים. גייסנו את כל הכסף ממשקיעים גדולים, קרנות פארם וביו-טק גדולות בעולם, חברות פרמה קטנות, והדבר הזה היום לא היה קורה. אין סיכוי שב-2023, עם מה שקורה עכשיו, היינו מצליחים לגייס שקל אחד מהכסף שקיבלנו בחו"ל לטובת הדברים האלו.

תודה. עוד?

רק עוד כמה משפטים, ברשותך.

התפרסם לפני 3 ימים ב-PitchBook, אחת מהפלטפורמות המובילות בעולם האנליזה, אנחנו משלמים עשרות אלפי דולרים בשנה כדי לגשת אליה, מאמר שמדבר על 74% ירידה בהשקעות בארץ ומשתמש במאמר במשפטים כמו "אובדן אמון של משקיעים, בריחה של חברות" וכו', וכו'. וזה בכלל לא משנה אם זו האמת או לא האמת או ביצה ותרנגולת. כשמשקיע בחו"ל רואה דבר כזה, הסיכוי שישקיע באפס יורד לאפס. אני, אם הייתי קורא דבר כזה בכל מדינה כמנהל קרן, בחיים לא הייתי משקיע.

ולכן, היחידים שיכולים כרגע לעשות משהו זה אנחנו לעצמנו. והמוסדיים הישראלים, נכון להיום, זה אולי המקור הכי רלוונטי והכי משמעותי שיכול להיכנס מתחת לאלונקה מיד ולעזור. אני יודע, אולי בנימה אישית, אני יודע שהדם רותח היום ואנחנו לא ידועים איך נצא מכל הסיפור הזה, אבל אני מאמין שבסוף כן נצא ממנו גם מחוזקים וגם מאוחדים יותר, אבל אסור שתהיה פה אדמה כרוכה, אסור שנשפוך את התינוק עם המים.

אני חושב שהאחריות שלנו דווקא בתתי-וועדות כאלו ולא בוועדות גדולות שמדברים הרבה ואני לא יודע מה עושים. לראות שאנחנו משמרים את המצב כדי שעוד חצי שנה, שנה, שנתיים, מתי שלא יהיה, שנצא מהמשבר תהיה פה תעשיית היי-טק ובר-טק ששווה להציל אותה ואם לא נפעל מיד, זה לא יקרה.

תודה.

תודה.

תומר גל.

שלום, אז אני תומר גל, יושב ראש הפורום של ה-AI באיגוד ההיי-טק הישראלי. מעבר לזה, יש לי עוד הרבה כובעים שקשורים למעשה לתחום של AI. אני בודק ברשות החדשנות בבינה מלאכותית, אני חבר סגל באקדמיה, מרצה של בינה מלאכותית, מרצה בארץ של NVIDIA בתחום של בינה מלאכותית, גם עושה השקעות בחברות AI ובעלים ו-CTO של חברה בתחום הזה.

רציתי להתייחס לכמה דברים. אז, אחד מהדברים באמת אמרו, שהמוסדיים משקיעים יותר בחברות שהן יותר Late Stage ומצד שני אתה אמרת אולי באמת להקים קרן ואז הם ישקיעו דרכה. אז אני חושב שאחד מהדברים שיכול לאפשר את זה, אולי, זה באמת החממות. הרי החממות מאגדות בדיוק את המנגנון הזה, שיש מגוון חברות, סוקרים אותן, הן מתקבלות לשם, יש את המימון שכבר מקבלים וכמובן, אם יהיו שם השקעות נוספות, זה משהו שיכול להיות מנגנון נהדר בהקשר הזה.

מעבר לזה, יש משהו שבעבר היה יותר אטרקטיבי וכיום הוא קצת פחות, יש את חוק האנג'לים. חוק האנג'לים, בעבר היו בו תמריצים מיסויים למשקיעים פרטיים להשקיע בחברות, ואני זוכר שכשענו את השינוי, חלק מהשיקולים שדיברו עליהם, אמרו אוקיי, יש כבר כל כך הרבה השקעות בהיי-טק, האם יש סיבה לתמרץ אותם. אז כמו בהרבה דברים, יש גלים, אז אמרו את זה בתקופה שהגל היה באמת, היו הרבה יוניקורנים ישראלים ועכשיו הגל מתנפץ אז אולי זה גם מקום כן לבחון את זה.

מעבר לזה, בסדר, זו אמירה כללית שתמיד יכולה להיות נכונה – השקעות בחברות ישראליות, אולי יש מקום לבחון כרגיל סוג של כמו Made in Israel, אז שינויים של מיסוי, אולי לתקופה מסוימת לתת הטבות שכאלו. ואני חושב שכולם חוזרים ואומרים באמת, להגדיל, זו Wishful Thinking כן, להגדיל את התקציב של הרשות לחדשנות כי הרשות לחדשנות עושה את זה, אני חושב, באמת בצורה פנטסטית, את ההשקעה במגוון החברות.

עכשיו, אני רוצה לקשר רגע למשהו שאמרו לפני כן, ציפו או קיוו שאולי הרשות גם תמשיך לגדל את החברות האלו. אני לא מדבר עכשיו בשם הרשות כשאני אומר את זה אבל הרשות, תמיד היא רוצה להשקיע בחברות שלא יזדקקו לה ואני חושב שזו חשיבה נכונה. היא רוצה שיהיו חברות עצמאיות, אין להם שאיפה עכשיו להיכנס פנימה ולנהל אותן. והשאיפה היא באמת, שיהיו חברות שלא נתמכות כל שנה ורק על-ידי הרשות, אלא חברות שיצליחו באמת לגייס העלאה ולצאת מהכנפיים של הרשות.

תודה.

בשמחה.

יש לנו עוד 3 דוברים.

יאיר, אתה רוצה עוד משהו להוסיף?

לא, תודה.

מורן לשם בר.

אז קודם כל, תודה רבה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ליברמן.

למי שלא מכיר אותי, שמי מורן לשם בר, 25 שנה בתעשיית ההיי-טק, עורכת דין, יזמת, הקמתי את מה שנקרא "כיכר העיר" של עולם הסטארט-אפים הישראלי - אתר שנקרא Geektime, מלפני 11 שנה ואני גם הייתי זו שהקימה את מאיץ הסטארט-אפים הראשון, דיברו פה על מאיצי סטארט-אפים, על אקסלרטורים, אנחנו הקמנו את הראשון ב-2011, וגם הייתי ראש המטה לשעבר של יזהר שי שהיה שר המדע והטכנולוגיה.

אז תודה קודם כל שאישרת לי, כהיי-טקיסטית שאני טרוריסטית וכלסבית שאני אנרכיסטית, או הפוך. אז תודה שנתת לי להיכנס לפה, אני יודעת שהזמן שלי קצוב.

בואו נדבר על זמן. השעון של הסטארט-אפים בהיי-טק הישראלי מתקתק. תסלחו לי, כתבתי כדי שאני אהיה מפוקסת. השעון שלנו מתקתק לאחור בקצב שלא ראינו בעבר. עברתי לאורך הקריירה שלי את הבועה ב-2001 וב-2008, אבא שלי פשט רגל בשנות ה-80, זאת אומרת, עברנו הרבה מאוד משברים. עכשיו אנחנו במשבר היסטורי, גלובלי ומקומי, שהחזיר אותנו בדיוק באותן הנתונים לאותן השנים. מאוד קשה, מאוד עצוב. אני רואה הרבה מאוד סטארט-אפים כחלק מהתפקידים שאני היום עושה, זה נורא לראות את זה. זאת אומרת, זה נראה אולי מהצד אולי נורא, אתם יודעים, אתם מדברים מספרים, אני מסתכלת על יזמים שהמצב הנפשי שלהם הולך, שהם מאבדים משפחות, מאבדים כסף, מאבדים את הרצון בכלל להמשיך להיות פה. עוד מעט נדבר גם על ההגירה.

אני לא צריכה לחזור על הנתונים אבל כולנו יודעים שבמקום כמה אלפי סטארט-אפים שקמים כל שנה, בשנים האחרונות ובעיקר השנה, המספרים ירדו לכמה מאות. אני לא יכולה להדגיש כמה המצב הזה נורא. זה נורא כי זה אומר שעוד 3, 4, 5 שנים אנחנו נהיה עם הרבה פחות חדשנות, הרבה פחות תרומה, קטר ההיי-טק הולך.

אני אסביר גם, האלמנט הזה של הזמן חשוב גם ברמת הוועדה. אנחנו הולכים אחורה. אנחנו רואים את העולם מתאושש, אבל גם בגלל שהשעון מתקתק אחורה בגלל המהפכה המשטרית שמכלה את המשאבים ומפנה דברים של כולנו לא לטובת המגזר היצרני אלא לתהומות שלא נראה מהם ולו שקל אחד תוספת לתמ"ג. או בשפה שלנו, השרתים קורסים, המודלים מלאי באגים והמוצר יורד לטמיון.

בחודשים האחרונים דיברתי עם עשרות משקיעים. בחודש האחרון דיברתי עם עשרות משקיעים ישראלים, עשרות קרנות. כולן כמעט ללא יוצא מן הכלל יושבות על הגדר. אף אחת לא משקיעה. הן בקושי משקיעות בחברות הקיימות שלהן עכשיו, רק כדי לתת להם להרים את הראש מעל המים, אבל אף אחת לא עושה השקעות חדשות. חלק עסוקות במחאה, חלק עסוקות בלשבת, אפרופו AI, יושבות ככה בצד כדי להבין לאן ה-AI הולך. ומהצד השני, קרנות בעולם לא מכניסות לפה כסף. לא מכניסות כסף לקרנות, לא מכניסות כסף לסטארט-אפים. אנחנו בסטגנציה והסטגנציה הזו היא נוראית.

זה הזמן של חבל ההצלה, בלית ברירה, יגיע מתוך המוסדיים כי אחרת הזמן של כולנו, של קטר ההיי-טק, עומד להיגמר וההתאוששות הזו תיקח שנים. ואין לנו את השנים האלו. אין לנו את השנים האלו. יזמים יעזבו פה, אנחנו לא נהיה Start-Up Nation, אנחנו נהיה Start-Up Nation לשעבר.

אני רוצה לדבר רגע על אלו שמדברים על הסיכון הגבוה של הפנסיות שלנו ושל ההתערבות של המוסדיים. אתמול חזר לכותרות פישמן שלקח את הכסף שלנו גם כן ומחקו לו חוב. בואו נדבר על סיכון, סיכון נמצא בכל מקום.

אני חושבת שהסיכון הנכון יותר הוא להשקיע בעיקר, באמת, וראיתי פה את השקפים קודם. היה לי קשה לראות שרוב הכסף הולך היום לסטארט-אפים של - - -, אתם מדברים על שוויים, שוויים היום זה משהו שהוא לא רלוונטי כי כל השוויים היום קרסו גם ככה. המוסדיים צריכים להיכנס לא לפי שוויים אלא להיכנס בצורה מקצועית, ואני אסביר עוד מעט איך לעשות את זה, להיכנס בצורה מקצועית לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים יותר, כי אנחנו מאבדים את זה שם. אנחנו לא מאבדים את הגדולות יותר, הגדולות יותר כנראה ימשיכו, הן יקצצו אבל הן ימשיכו. אני מקווה שאני לא טועה ולא כולנו ניפול ביחד, כן. אז זה בהקשר הזה.

אם אנחנו לוקחים סיכון אז עדיף להשקיע את הזמן, עוד פעם אני מדברת על זמן, לפזר אותו בצורה מקצועית, אלא פוליטית, בקטר ההיי-טק. כשתעשיית ההיי-טק לא הולכת קדימה, היא הולכת אחורה. עצירה בסטארט-אפ, זה חלק מהעניין, כשסטארט-אפ עוצר הוא הולך אחורה. אם הוא לא מתקדם, המתחרה שלו מארצות-הברית יצליח יותר. והם מצליחים היום יותר. אנחנו עומדים, אנחנו לא עושים כלום, וסטארט-אפים ברחבי העולם, אירופה צועדת קדימה בענק, ואנחנו עומדים. אנחנו לא עושים שום דבר, אנחנו עסוקים בדברים אחרים פה. אז לעמוד זה ללכת אחורה בסטארט-אפ, למי שלא מבין את זה.

הישועה לא תגיע מהעולם. היזמים יעבדו והחברות יוקמו והן כבר לא מוקמות בישראל. זליגת המוחות תמשיך לחו"ל ותיצור הגירה של אנשים טובים לחו"ל ותהרוס כל מה שעשינו פה גם איתך בשנים האחרונות לעודד חזרה.

אני קוראת לוועדה להתחיל לייצר פורומים מהתעשייה. זה לא הוזכר פה. גם מהתעשייה, לערב את התעשייה באותם הפורומים, באותן קרנות. רשות החדשנות, רשות המיסים, משרד המדע והטכנולוגיה וגם האוצר, לאפשר לגופים המוסדיים לתת כתף באופן מושכל ומקצועי, ולתמוך בתעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הישראלית.

תודה.

תודה.

אירית, רצית משהו?

כן.

שלום מכובדי, חברי הוועדה, יושב ראש הוועדה. שמי אורית טויטו, לשעבר מנכ"לית של יחידות עסקיות במאות מיליוני דולרים וסמנכ"לית טכנולוגיה בכירה. אני כאן כנציגת פורום ההיי-טק בכנסת, ההיי-טק למען ישראל.

הימים הם ימים שמתקרבים לתשעה באב ובהיי-טק זה מרגיש כמו חורבן הבית. אם מסתכלים, אני הקשבתי פה לעמיתיי שתיארו את הדברים מזוויות שונות אבל כשמסתכלים על זה מלמעלה, רואים שההשקעות בהיי-טק ירדו ב-70% בחציון ראשון השנה לעומת חציון ראשון שנה שעברה, 70 בהערכה הכי שמרנית. יש גם הערכות יותר גבוהות.

סטארט-אפים חדשים לא נפתחים פה. 5,000 איש פוטרו בחברות שונות בארץ מתחילת השנה על רקע צמצומים וזה ב-83 חברות שונות. מתוכם, כ-9 סגרו לחלוטין פעילות בארץ. פעילות שנסגרה לא תוקם שוב בקלות.

אנחנו שומעים שביוון יש שריפות עכשיו, יש אסון טבע. ישראל שולחת לשם כוח לעזור. לנו, פה, יש אסון טבע בהיי-טק ואנחנו זקוקים לעזרה מהמדינה ואנחנו זקוקים לפעולה מהמדינה. ראשית, גניזה של האש, של החקיקה שגרמה לנו פה למשבר ענק. ושתיים, פעולות שיקום מהותיות מצד המדינה, אם בעזרת המוסדיים ואם בדרכים אחרות, כי כלכלת ישראל תלויה וקשורה ברמות גבוהות בהיי-טק. יש לזה השפעות על יוקר המחייה, יש לזה השפעות על כל דבר שקורה פה בארץ כש-15% מהעובדים בארץ עובדים בארץ בתעשיות ההיי-טק ומעל 50% מהייצוא. מדובר במהלך חירום שנדרש מהמדינה כרגע לטובת שיקום ההיי-טק.

תודה רבה.

תודה.

תראו, אני רוצה לסכם. אני לא יודע, אסף, אם אתה יכול לקחת על עצמך על סמך כל מה שדיברנו פה, ממש לגבש הצעה לקראת הישיבה הבאה. בהידברות, כמובן, גם עם תעשיית ההיי-טק וגם עם כל הרגולטורים כולל אגף התקציבים שלא נמצאים כאן היום ושוק ההון והרשות לחדשנות ורשות המיסים, החשב הכללי כמובן. חייבת להיות איזושהי הצעה, הצעה שהיא זמינה, שהיא מעשית. וגם לקחת, כמובן, לעשות הפקת לקחים מכל הניסיון המצטבר שיש לנו גם במסלול 43, גם בכל הנושא של החממות וכל מה ששמעתם.

אני חושב שלהניח הצעה מגובשת כרגע, קודם כל בתחום ההשקעות, זה הדבר הכי דחוף. אז אנחנו נסכם בזה, אנחנו נעדכן את כל הפורום בישיבה הבאה ואם תעדכנו אותי, אני יודע, תוך שבוע מה הלו"ז לגיבוש כזו הצעה אז אנחנו בהתאם לזה נתקדם ובישיבה הבאה, אני עוד הפעם אומר לכל הרגולטורים. ביקשתי ממאיה שוורץ מהתאחדות התעשיינים לעשות השוואה, מה ההטבות הקיימות בעולם מול מדינת ישראל בתחום ההיי-טק, ואנחנו נתחיל גם בישיבה הבאה מהצגה זו. איפה אנחנו נמצאים היום מול פורטוגל, מול ארצות הברית, מול כל מדינה ומדינה.

ואני חוזר ואומר, היום תחרות בתחום ההיי-טק היא קודם כל תחרות בין המדינות, אחר-כך בין החברות. זה קודם כל תחרות בין המדינות. מה המדינות יכולות להציע בתחום המענקים, הטבות, ואם אנחנו לא נהיה פה בקדמת הבמה אז אנחנו אבודים, עם כל התנאים מסביב.

ושמתם לב, אני משתדל, פה לפחות, לא לגעת בכל ההיבטים הפוליטיים, החקיקה, אבל קודם כל, גם ברמה של ההטבות שאנחנו מעניקים, אנחנו כנראה גם שם הולכים אחורה או שאנחנו דורכים במקום ואחרים מתקדמים.

כן, עוד מישהי אחרונה להיום, תודה, תציגי את עצמך.

שמי מריאנה סימונוביץ', אני התחלתי את הקריירה שלי בחברות סטארט-אפים בעולמות - - - והיום אני משקיעה בסטארט-אפים בשלבים מאוד מוקדמים, המסוכנים ביותר.

נכון שהגעתי מאוחר בגלל העצירות בכבישים, ואני מצטרפת לכל מה שאמרו חבריי והקולגות שלי בעולמות הון הסיכון ועד הסטארט-אפים. 75% ירידה בהשקעות בסטארט-אפים היא קטלנית ומסוכנת, לא רק לתעשייה אלא גם לכלכלה של ישראל כולה.

עכשיו, בקצרה, אני אקפוץ להצעה שאני, שאנחנו חשבנו עליה ונמשיך לחשוב עליה. מסלול 43 כרגע חל על המוסדיים כדי לעודד אותם להשקיע בשיתוף עם קרנות, בקרנות ובסטארט-אפים בפרט. האם אפשר לחשוב על להרחיב את ההטבה הזו למוסדיים הזרים? זה יעזור להזרים את ההון הזר או לעודד את ההזרמה של ההון הזר, להחזיר אותו לארץ ולתעשייה שכל-כך צריכה.

תודה.

תראי, מה שאני מציע, כל אחד שיש לו הצעות, ישירות מול אסף, אסף פתיר. אני מציע שתדברו איתו ישירות כי הוא אמור להביא הצעה מכל מה שאנחנו פה מקדמים. אז פתוח ומי שירצה, ידע למצוא אותו ולהעביר.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:14.