פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



27
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/07/2023

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 12:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "התמודדות הממשלה והשלטון המקומי עם המחסור בסייעות בגני הילדים"

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
יוסף עטאונה
קטי קטרין שטרית

אורנה ברביבאי
סימון דוידסון
נאור שירי
ואליד אלהואשלה
מיכאל ביטון

גלעד ווירגין - כלכלן אגף שכר באוצר

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה

עמוס תמם - יועץ בתחום החינוך המיוחד במש"מ

אסנת אייל - מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה

עו"ד מנחם גולדין - מנהל תחום בכיר שילוב בקהילה

שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

אלירן אליה - סגן ראש עיריית אור יהודה

סיוון גולדברג - סגן ראש עריית גבעתיים

הדר פוקס - רפרנטית חינוך באג"ת

מזל מסה - תומכת חינוך לשעבר בחינוך המיוחד

רחל רייז - תומכת חינוך משלבת

לאה ג'רבי - עיריית גבעתיים

שירלי בן גוזי - מנהלת בחטיבת החינוך הסתדרות המעו"ף

כרמלה פורת - נציגת הסייעות בשלטון המקומי וחברת ועד עי

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל

יניב בר אור - מנכ"ל

עו"ד מאיר אסרף - שדלן נציג לשכת הקשר עם הכנסת

גב' דנית ברביבאי - מנכ"לית הפורום מסגרות החינוך לגיל הרך

אלה כהן - מנכ"לית כולנו משפחה

תמי סלע

יהודית גידלי

איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"התמודדות הממשלה והשלטון המקומי עם המחסור בסייעות בגני הילדים", של ח"כ אורנה ברביבאי, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה (מס' 76).

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת חינוך התרבות והספורט בנושא דיון מהיר, התמודדות הממשלה והשלטון המקומי עם מחסור בסייעות בגני הילדים. דיון מהיר של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת יוסף עטאונה וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אורנה, בבקשה.

תודה רבה היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת שהצטרפו אליי לבקשה לדיון והעובדה שהדיון הזה מתקיים בתוך כל הסוגיות שעוסקות בהיבטים הלאומיים. צריך לקחת את נושא הסייעות ולשאול את עצמנו איך הגענו למצב הזה. אני מסתכלת על זה דרך העיניים של משאבי אנוש, זאת הדרך שאני רואה את הדברים לאורך שנים. אני שואלת את עצמי בסוגיה כל כך משמעותית של חינוך, של התבוננות על הדור הצעיר שאותו אנחנו רוצים לגדל להיות בעזרת השם אנשים בוגרים נורמטיביים, משמעותיים, עם חיי משמעות וערך. האם אנחנו מוכנים להפקיר את החינוך שלהם ולהגיד "זה יהיה עניין תוצאתי"? כי הנסיבות יכתיבו לאן הילדים האלה יגיעו.

ואני חושבת שהחלטה שהתקבלה בפברואר עם ההסכם של הסייעות כתוצאה מההבנה שבבית הזה, ובהסתדרות ובאוצר הבינו שצריך להגיע להסכם, כשאתה צולל פנימה לתוך ההסכם רואים שהוא לא משקף נכון את הפתרון. להפך, במובן מסוים ההסכם של הסייעות לוקח אותן אחורה, כי הוא מגביל את היקף המשרה, את היקף השעות, את השכר, ואז ככל שהן יעבדו פחות עם תקרה, היכולת שלהן להשתכר תקטן. ואז אני שואלת את עצמי, מי תגיע להיות סייעת בגנים כשהיא מרוויחה פחות מ-6,000 שקל? והאם אני כהורה, האם אני כסבתא רוצה שמי שיגיע לעסוק בזה יהיה רק מי שאין לו ברירה.

ואם אנחנו מסתכלים על הילדים האלה כדור העתיד שלנו, ואנחנו חושבים שנכון להשקיע בהם, אז אני לא מבינה איך המדינה כל כך רחוק מהיעד שבו היא צריכה להיות בהשקעה בסייעות כערך, כתפיסה שככל שהן תהיינה עם יכולות, עם הכשרה, עם מוטיבציה, עם שכר ותנאים, אין ספק שזה ישפיע. המצב הוא בלתי נסבל, כי במציאות שבה סייעת לא מגיעה לגן, ובמציאות שאי אפשר לפתוח גנים וסוגרים מסגרות כאלה ואחרות, כשרת כלכלה לשעבר אני שואלת האם זה סביר בעיניכם שהורים לא יכולים לצאת לעבוד כי סגרת את הגן ואתה הופך את כולם לשבויים של השבתה של הרבה מאוד מערכות רק כי אנחנו לא מטפלים בחוליה שהיא משמעותית לכל כך הרבה הורים בכל רשות, בוודאי ברשויות גדולות.

והיוזמה לדיון הזה ממקום שאני מצפה ממך כיושב ראש, לקבל תשובות, לקבל תשובות מהאוצר, לקבל תשובות מההסתדרות. להבין מה בהסכם הזה לא פתר את הבעיה ואיך דורשים מהמערכות האלה, מהמוסדות האלה תשובות לכך. אנחנו ביולי, בספטמבר תיפתח עוד שנת לימודים. ואם כבר עכשיו בספטמבר אין תשובות, ייתכן מאוד שאנחנו הולכים בעיניים פקוחות לכיוון משבר בפתיחת שנת הלימודים. מי מייצג? מי מייצג את ההורים, מי מייצג את הסייעות, מי מייצג את הילדים שראויים לחינוך ולטיפול בצורה האופטימלית?

אז אני חושבת שיחד עם חבריי, הם בוודאי גם ידברו כאן בהמשך, חשוב שאתה תיקח את הדגל הזה ותמשיך גם לקיים את הדיונים כאן משום שזה לא יכול לעבור לידינו. אני חושבת שכחברי כנסת חובתנו לוודא כגוף מפקח על עבודת הממשלה, משרד האוצר וכולי, לוודא שהסייעות מקבלות מענה מלא על מנת שהן תהיינה גם בכמות, גם באיכות וגם בזמן, במקום הנכון שהן צריכות להיות בו כדי לתת מענה לילדי ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

תודה היושב-ראש שנעתרת להצעה לסדר דחופה אצלך לדיון וליוזמת חברת הכנסת אורנה ברביבאי שאנחנו גם מאחלים לה הצלחה לצאת לדרך חדשה. והיא יזמה את הדיון הזה למען הילדים הרבה לפני שהיא ידעה שיום אחד אולי היא תתמודד עם מחסור בסייעות, אז אנחנו מאחלים לך בהצלחה הפעם.

תודה רבה.

וחברת הכנסת קטי שטרית שעוסקת בחינוך, יוסף עטאונה שנמצא פה. הנושא חשוב. כשהילד פוגש סייעת בגן והוא בן שלוש, שואלים אותו מי הגננת שלך? הוא אומר את שמות הסייעות. כי ילד לא יודע מי גננת ומי סייעת. בשביל ילד, סייעת זה עולם ומלואו. יש סייעות שהגיעו לרמת של איכויות תפקודיות, כמו גננות, כי הן וותיקות. 20 ו-30 שנה. תמי אלחדד הייתה סייעת של הבן שלי - כמה משמעותית היא הייתה, ושוש סבן, ומזל מלכה, ויפה נבון ועשרות סייעות.

אבל גיליתי כראש עיר שהן אחרונות בשרשרת ההתייחסות. המשכורת הכי עלובה שיש, אין הכשרה, אין העשרה, אין גיבוש, אין הרפיה, אין פנאי. עובדים ועובדים, ועובדים. לכן עשינו תוכנית לסייעות בכלים מקומיים. אני רוצה להיות פרקטי. הדרישה שלנו שזו תהיה עבודה מועדפת, להגדיל את מי שרוצה לבוא כך שזה יהיה אטרקטיבי גם לסטודנטים. למשל, אנשים שהולכים ללמוד חינוך ופסיכולוגיה, יעבדו כמה שנים כסייעות בזמן שהם עושים תואר ראשון ושני, ייתנו יומיים-שלושה בעבודה מועדפת.

הדבר השני לייצר יוקרה למקצוע הזה, לשפר את השכר. וגם להפוך אולי רעיון שסטודנטיות שרוצות להיות גננות, יעבדו כסייעות, עם משכורת. וגם להיפך, סייעות שרוצות להיות גננות - - -

הן מגיעות וכבר לא רוצות להיות גננות. הן הולכות הביתה.

סייעות שרוצות להית גננות - יש מקרה כזה בירוחם - לומדות וצומחות במקצוע. אנחנו רוצים לגבות את הצרכים של הסייעות בישראל כי החוליה החלשה ביותר תשפיע על כל המערכת, אם לא יהיה היקף רחב של סייעות ששמחות לבוא לעבודה, לא יהיו גנים טובים ולא יהיה חינוך טוב במדינה. לכן החובה שלנו - גם בכנסת וגם בממשלה - לשפר מיידית את המצב בתחום הזה. לכן ההצעה הזאת היא דחופה וחשובה.

אין גננות כבר היום, לא רק סייעות.

תודה רבה. השלטון המקומי תכף אני אתן לכם כי אני חושב שאתם הייתם חלק אינטגרלי של ההסכם. יוסף עטאונה בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. גם אני מודה לחברת הכנסת אורנה. הצטרפתי ליוזמה שלה בגלל חשיבות הנושא. כבוד היושב ראש, בדיונים של ועדת חינוך עלה בלי סוף מתחילת המושב הנושא של הגיל הרך והחשיבות שלו, וגם הקשיים והמשבר שקיים, ואחד הדברים שמשליכים זה הקטע של סייעות, החשיבות שלהן והתנאים הלא טובים שהן עובדות במערכת וגם במחסור שקיים במיוחד בחברה היהודית.

בחברה הערבית הסוגיה היותר משמעותית היא מבחינת התעסוקה. גם כתעסוקת נשים בתוך החברה בכלל וביישוב זה אחד המקומות גם לתעסוקה. ולכן חשוב מאוד כל הנושא של תנאים לסייעות מבחינת שכר, מבחינת כל מה שקשור לכך שיקבל את תשומת הלב. הגיע הזמן שהנושא של הגיל הרך כולו יקבל התייחסות יותר רצינית. תודה אורנה.

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

שלום לכולם. אני מברך כל אחד מהיוזמים שמביאים את הנושא הזה לשולחן הוועדה. אין ספק שזה נושא מאוד חשוב. אני מגיע מהמגזר הבדואי, מהחברה הבדואית בנגב, שהנושא הזה נוגע לה. התנאים של הסייעות שעובדות ברשויות המקומיות בדרום, לא טובים, בלשון המעטה.

אנחנו בוועדה יושבים, דנים, מדברים על נושא. הממשלה היא האמורה לקבל את ההחלטות. ולכן גם היו"ר מודע לנושא, מכיר את המגזר וניהל המון דיונים בנושא של הגיל הרך, של המחסור בכיתות, של תנאי הסייעות. המון דיונים בנושא הזה התקיימו כבר. דרושה יוזמה או שיחה עם שר החינוך על מנת לסיים את הנושא הזה.

להוסיף עוד כיתות, לשפר את התנאים של הסייעות - על מנת שהדברים יתנהלו בצורה מסוימת. שהם ירגישו טוב עם עצמן כאשר הן מלמדות את התלמידים שלנו. סייעת שהולכת לגן עם 5,000-4,000 שקל אין לה תחושה שהיא מתוגמלת נכון. ולכן הנושא הזה צריך להיות על שולחן השר, לקבל החלטה. אנחנו לא בממשלה, אנחנו באים מהאופוזיציה. יש לוועדה משקל, אבל המשקל הכבד, וההחלטה האמיצה צריכה להיות מכיוון השר. ואני חושב שהממשלה צריכה לקבל החלטה כללית, לכל הסייעות במדינה, ובפרט לשכבות החלשות בפריפריה.

אני רוצה לומר - ויוכיחו אנשים שמתעסקים בנושא - זה חלק מהנושאים שהוועדה מתמקדת בהם מאז תחילת המושב.

אני ציינתי את זה, אמרתי קודם.

גם מאחורי הקלעים, גם לפעמים מה שלא רואים בתוך הוועדה. אני עסוק שעות רבות סביב הנושא הזה של הסייעות. אני יושב גם עם ההסתדרות גם עם השלטון המקומי.

יש לי שאלה גם לגורמים. דיברתי, אני רוצה להמשיך בשאלה. מה הסיבה לכך שהשכר שלהן נמוך כאשר הן עושות את העבודה כמו שאר המורות? מה התשובה לנושא הזה?

לכן תכף השלטון המקומי וההסתדרות, והאוצר יתנו לנו תשובות לגבי אותו הסכם שנחתם - - -

כי האוצר מטרפד את הכול. כמה שההסתדרות - - - הם מטרפדים הכול.

חברים, חבל אני רוצה לתת לכם לדבר. בואו ניתן לדיון להתנהל בצורה מקצועית כדי לצאת עם תשובות.

אין לאוצר אינטרס לטרפד את זה. למה לטרפד את זה?

קטי את רוצה עכשיו או בהמשך?

אנחנו גם חוזרים על זה הרבה מאוד בדיונים. הנושא הזה עולה כל פעם מחדש. כל פעם בצורה אחרת. יש ביקוש גבוה לסייעות כי נכנס הנושא הזה של סייעות רפואיות, וסייעות שילוב, ויש כל כך הרבה דרישה לסייעות כך שאפילו בהיצע הקיים אין שום הלימה בין הביקוש לבין ההיצע.

עסקנו אף בסייעות לילדים אלרגיים למזון, סייעות רפואיות לילדים. הביקוש הוא עצום. אני למשל, מטפלת בפניות של ילדים שמשרד החינוך אישר להם סייעת אבל הם לא יוצאים למסגרת כי אין סייעת, והם נשארים בבית, שזה דבר שהוא פשוט לא נתפס בעיניי בשום פנים ואופן.

ואתה לא ציינת את זה, אז אני אציין את זה, יש לנו הצעת חוק "עבודה מועדפת". אתה צריך להבין אדוני היושב ראש. היום מדינת ישראל מעודדת עבודה מועדפת בתחנת דלק. כאילו אני מסתכלת על כל החבר'ה שמשתחררים מהצבא והם מקבלים עבודה מועדפת בתחנות דלק, אני לא זוכרת - - -

זה לא תחנות, זה קיוסקים עכשיו.

אז אני שואלת את עצמי, מי כאן מתדלק באמצעות מתדלקת או מתדלק, ולא בשירות העצמי? רובנו מתדלקים בשירות העצמי. אז זה כבר פס מהעולם, אבל זה ממשיך. או בתי מלון, או כל מיני סוגים של עבודה.

אבל למה מקצועות אחרים כאילו בליווי ילדים?

יש לזה גם ערך מוסף ערכי. בחור או בחורה שמשתחררים מהצבא ורוצים לעשות עבודה מועדפת, איזה דבר זה להיות בעולם הזה של עולם החינוך, הוא לא מנהל את הגן או מנהל את כל בית הספר. אבל הוא כוח עזר. כל כוח עזר, לפעמים גם להסתכל בחצר שחס וחלילה הילדים לא קורה איתם משהו שהוא קצת מסוכן, אפילו גם את העיניים, עוד זוג עיניים, זה הרבה יותר טוב מאשר לשבת בתחנת דלק ולספור את הזבובים שמסתובבים סביב התחנה, שזה בעיניי אבסורד.

ואולי גם יישארו ויהפכו להיות מורים, גננות, סייעות.

אין לי ספק שסטטיסטית הם נשארים. אני יודעת שפעם היה איזה וויב כזה טוב של אנשי צבא שהשתחררו מהצבא, כי הם משתחררים בגילים מאוד מוקדמים, ועשו הסבה לתחום החינוך. עוד דברים שהם נורא חשובים.

אבל זה לא פתרון מוסדי של העניין.

יש גם הרבה עובדי הוראה שיוצאים לפנסיה גם בגיל 60. גם בהם צריך להתחשב. איך קבעו את גיל הפנסיה? לפני מאות שנים ישב קיסר בפרוסיה ואמר, 'אנשים לא מגיעים בכלל לגיל 62 כי הם חולים, בואו נקבע שגיל הפנסיה הוא 62'. הרי זה אבסורד, היום 62 הולך לעשות פילטיס או לשוט. זה לא הגיוני, פעם סבתא נפלה באמבטיה כי היא הייתה מבוגרת. היום אם אנחנו נופלים, נופלים או מפילטיס או ממרוץ מרתון וכדומה. זה אבסורד לצאת בגיל כזה כשעוד אפשר לעשות הרבה מאוד בגילים האלו. אני חושבת שלבוא יומיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע - - -

אני באתי להציע פתרונות. המוצקה שלכם מוכרת וידועה, אני אומרת שעוד כוח עזר, ועוד כוח עזר, יכול להיות גם שאותן סייעות שנמצאות כל כך הרבה ימים וכל כך הרבה שעות, הסיוע הזה יכול לעמוד לרשותן, שזה דבר מצוין ואולי לא תהיה נשירה ועזיבה. כמובן שלהגדיל את השכר שלהן. וגם עוד נקודה חשובה צריך אופק. בזמנו יצא דבר מדהים ממרכז השלטון המקומי - גמול א' וגמול ב'. כשאני הרציתי, אני הרציתי גם לגמולים האלה.

זה נמצא בתוך התוכנית. ושיפרנו.

אני יודעת, ומתוכם הרבה עברו לתואר ראשון, ויש כאלה גם עם תואר שני. זה ברשויות המקומיות, אז אפשר גם לחשוב על אופק. ואם סייעת שמתחילה, נניח כעבור 4-3 שנים תעשה את הגמול הראשון והשני, וזה יהיה מוכר לה לתואר הראשון, היא תוכל גם לעבור ללימודי הוראה ולהצליח. חייבים לפלס להם איזושהי דרך, ואיזושהי תוכנית עבודה כדי שתהיה להן את המוטיבציה להתחיל ולהמשיך.

אלה דברים שאני יודעת שגם ההסתדרות וגם משרד האוצר, והמשרדים הממשלתיים מאוד אוהבים, שרואים אופק. אם אתם זוכרים, פעם הייתה שביתה ענקית של הסטודנטים והושבתו כל מוסדות החינוך. כשהם הושבתו ניסו למצוא פתרון, אחד מהפתרונות היה שסטודנטים יוכלו לעבוד במשרדים ממשלתיים. למשל הדוברת שלי היא תוצר של סטודנטית שהתחילה לעבוד בכנסת, מאוד מצא חן בעיניה הנושא הזה של דוברות ואז היא המשיכה עם זה לאופק.

חייבים אופק לסייעות המדהימות והמקסימות. מירב לוי היא הסייעת של הנכדה שלי, וכשהנכדה שלי ביום שישי מספרת מה קורה איתה בגן היא מספרת על מירב לוי. לא מפסיקה לדבר על מירב לוי כי היא מקדישה לה הרבה מאוד וזה דבר שנחקק בראש של הילדים.

תודה רבה קטי. השלטון המקומי מיכל מנקס בבקשה.

אני אשמח לפתוח וקודם כל לעשות סדר. א' מודה לכם על כך שהעליתם את הנושא ולך יושב הראש על עצם קיום הדיון. אני רוצה להאיר את האור מתחת לפנס. חברים, יש מחסור בכוח אדם בחינוך, בכל המקצועות, בכל התחומים, בחינוך הרגיל והמיוחד, במעונות היום, בגני הילדים ובבתי הספר. נכון שפגיעה בגיל הרך היא פגיעה בכלכלה ובמשק, אבל אנחנו עושים ככל שביכולתנו, והייתי רוצה לקרוא למצב שאנחנו נמצאים בו מצב חירום. ואם אכן כולכם מאמינים כמוני שזה מצב חירום אז יש לי פה כמה בקשות מהממשלה. אבל לפני הבקשות אני רוצה להבהיר ולהסביר פה כמה דברים.

אנחנו בעיצומו של משא ומתן שלקח הרבה מאוד זמן. אנחנו בתקופת הקורונה לא חיכינו שיעבור זעם, נשאנו ונתנו. באחד המשאים ומתנים היותר "משני מצב" בישראל. אין יותר סייעות, השם של הסייעות הן תומכות חינוך והוראה. היום בבוקר ישבנו על ה-Fine Tuning עם משרד הפנים ומשרד החינוך. אנחנו צריכים בראש ובראשונה לגרום לפרופסונלזיציה של הסייעת, להכיר בכך שזה אחד המקצועות החשובים אם לא החשוב ביותר שיש לנו בשלטון המקומי ובכלל. בהסכם הזה נקודת המבט היא לתת אופק לסייעות.

שכר, אני מקווה שאני לא חוטאת למשא ומתן שאמור להיחתם בימים הקרובים, אבל אני חייבת לשתף, פשוט כי נזרקו פה דברים לאוויר שהם ממש לא נכונים. השכר ההתחלתי של סייעת מתחילה ללא וותק יהיה 7,200 שקלים.

אבל היא עובדת 83% משרה.

חברים אני אתן לכם להתייחס. מיכל בבקשה תמשיכי.

אתם יכולים לתקן אותי וזה בסדר. לי יש נתונים אני מקווה שהם אמינים. מעל השכר הזה ואני לא אכנס לסעיפים כמו "מענק אי-היעדרות" תקשיבו רגע לסעיף הזה, זה בעייתי.

זה מענק עבדות, אם הם עובדים עם ילדים, ואני לא יכולה להיות כל - - -

חברים אני אתן לכם. אני אתן לכל אחד, אם צריך לגלוש קצת אנחנו נגלוש. אני פוגש מאות סייעות. בחודשיים האחרונים אני על הנושא הזה ויעידו אנשים.

יש נציגות לתומכות הוראה במשא ומתן?

הסתדרות המעו"ף מייצגת כל הסייעות. ויש גם נציגות של סייעות. אמנם יש רק 30,000 סייעות ולא כולן יכולות להיות שם אבל יש.

מיכל תמשיכי במה שהתחלת.

אני רוצה להתקדם. אני לא אכנס לעניין אבל הסיפור של השכר גם מעביר את ניהול הקריירה לסייעת עצמה. אנחנו לא מחייבים בקורס הכשרה בסיסי, אבל סייעת שתעשה קורס הכשרה בסיסי תוכל להמשיך ולהתפתח מקצועית בקורסים, ביחידות של 60 שעות. דיברתי על כך אתמול עם מנכ"ל משרד החינוך ועם אגף שכר במשרד האוצר. אנחנו מגיעים להתכנסות ולהבנות שהקורסים האלו יהיו בעלי אקרדיטציה ויוכלו להצטבר לא רק לעלייה בשכר, ככל שהסייעת תלמד יותר כך היא תתקדם בדרגות השכר. אין יותר גמול א' וגמול ב', אין יותר 600 שעות שלוקח 10 שנים להתקדם. הקידום השכרי הוא בידי הסייעת, ולא זו בלבד אלא שהיא תוכל לקבל אקרדיטציה לכדי תואר ראשון היה ותרצה ללמוד בתחום ההוראה.

ההסכם פורץ דרך. זאת פעם ראשונה שגם אגף תקציבים באוצר, וגם אגף שכר באוצר, כולם מבינים את המקום שאנחנו נמצאים וכולם גם מבינים בחשיבות של עבודת הסייעת. אם תרצו יש לי פה עוד סעיפים, אני לא רוצה להיכנס להסכם ולא לסעיפי השכר אבל השכר ההתחלתי הוא ברור. אני רוצה לומר פה, זו החובה שלקחנו על עצמנו. כמעסיקים היה לנו ברור שאנחנו צריכים להגיע להסכם פורץ דרך שיעשה משהו. אבל זה לא יכול לעמוד לבד, וברור לנו מעל כל ספק שכאשר יפורסם ההסכם ירצו יותר אנשים להגיע למערכת בעקבותיו. כך נוכל לשמר את העובדות, העוסקות במלאכת קודש. אני ניהלתי אגף חינוך, אני מכירה העבודה הזו, אמנם לא עסקתי בה אבל גם בתור אימא אני יודעת שעבור ילדיי המשמעותית ביותר בגן הייתה הסייעת. זו באמת עבודת קודש וכך היא.
אולם עם זאת, החל מהראשון לספטמבר מתחילה שנת לימודים ובהנחה שייפתחו כל המוסדות – כפי שאני מתפללת – ויימצא כוח אדם. אנחנו יודעים שבמהלך השנה יש לנו בעיות של היעדרות כוח אדם. בין אם הסייעת, בין אם הגננת, מבחינת מחסור בכוח אדם, וציינה פה חברת הכנסת, כשגן חסר בצוות – הגן נסגר.

מרכז השלטון המקומי פיתח מערכת שנקראת "המסייעת". הכוונה היא - ולא במקום הסייעות הקבועות - לפנות לשוק עבודה חדש, אחר, לא מה שפעם. סטודנטים, חיילים משוחררים, לתת להם אפשרות לעבוד במחיר של 45 שקלים - מחיר שאף יעלה בהמשך – כממלאי-מקום, קרוב לבית, מהיום למחר, בימים הנוחים להם. כל זאת על קצה המזלג. נשמח להציג לכם את הדבר הזה. יש ביקוש היסטרי בקרב הרשויות וגם פיילוטים שעשינו. יש גם ביקוש של הקהל לעבוד ברשויות.

אנחנו לא ממשיכים עם זה, וייתכן שאף נעצור זאת, משום שאנחנו רוצים לוודא את שלומם וביטחונם של הילדים לפני הכול. ואין לנו הרשאה, למרות כל בקשותינו בכל משרדי הממשלה, וכולם יודעים את זה. אין לנו הרשאה להשתמש בכספת, אותו מאגר מידע משטרתי שבודק את כל הרישומים הפליליים שאנחנו רוצים לוודא שאין למי שאנחנו מכניסים ולו ליום אחד בגן. חברת המתנ"סים שותפה שלנו לפרויקט, אנחנו לא עומדים על כך כמרכז שלטון מקומי לקבל הרשאה לכספת, אנחנו יכולים גם שחברת המתנ"סים - שהיא גם המעסיקה -תעשה זאת. אנחנו עומדים בפני חסמים של משרדים.

אז אם המדינה באמת חושבת שזה מצב חירום, תעזרו לנו לעזור לה. אני אשמח לפרט בהרחבה ולהציג, יש לנו הרבה מאוד מה להציג על הסיפור של "המסייעת" ואני מדגישה, לא במקום הסייעות הקבועות והדברים שבראש ובראשונה אנחנו מטפלים בהם, אבל בהחלט נסייע לאורך השנה, תודה.

בעקבות הנקודה האחרונה שהעלית, ועדת החינוך, התרבות והספורט קידמה לקריאה שנייה ושלישית שתעלה עוד השבוע נושא איסור העסקה של מי שהורשע, או שיש לו כתב אישום. ולדעתי אנחנו נפטור עם זה המון - - - אמרתי או כתב אישום.

ולכן אנחנו צריכים את הכספת, שאונליין נדע. תודה.

ברשותכם לאה ג'רבי הנהגת ההורים המיוחדים מגבעתיים, בבקשה.

תודה. הדעה הרווחת שסייעת היא בעצם דמות, למעמים משנית או מישהי שעומדת בצילה של הגננת והדבר הוא הפוך. תתפלאו כמה השפעה יש לנשים המדהימות הללו על מערכת החינוך, כמה הרסנית התוצאה של חסרונן. כמו שאמרנו כבר בעבר אם הסייעת לא מגיעה לגן, הגן סגור 30 הורים לא מגיעים.

אני רוצה להניח פה את החינוך המיוחד. סייעות של החינוך המיוחד שאינן מגיעות, הילד נשאר בבית. סייעות שלא מגיעות לטיול שנתי הילד נשאר בבית. זאת אומרת שוב ושוב ילדי החינוך המיוחד נפגעים והרבה גנים לא נפתחים מפאת חוסר צוותים. אנחנו חייבים לטפל בזה גם בהיבט של החינוך המיוחד וזה היבט שאנחנו לא נותנים עליו את הדעת.

מבחינת הפתרון של הסייעת שדיברתם, כאשר גם בגבעתיים המון גנים לא נפתחו הורים התנדבו לפתוח גנים, ומה שקרה היה חוסר יציבות. ילדים מגיעים, 'בוקר טוב ילדים היום הסייעת היא א' ב' וג'' אין יציבות, אין תחושה של שייכות.

אנחנו חייבים לפתור את זה וזה ברמת הממשלה זה בייביסיטר, זה בייביסיטר שמין הסתם זה מסוכן. זה מסוכן, כי אנחנו לא יודעים מי ההורה שמגיע ומי המחליף - - -

אסור לאפשר להורה להיכנס.

גם בטיחותית וגם אישית.

אז מה יקרה כשיכניסו עבודה מועדפת? כל חצי שנה הם מתחלפים. אבל ללא הכשרה זה מייתר את עבודת הסייעות.

תודה רבה.

עבודה מועדפת אנחנו יכולים לעשות את זה כשנה, להגדיר את זה. כי מי שרוצה, שיגדיר את זה כשנה, להכשיר אותו, גם סייעות רגילות צריכות לקבל הכשרה נכונה ולא לעשות "כל מי שבאמת מוזמנת ויכולה ורוצה אז היא נכנסת לתפקיד". אנחנו צריכים להרים את התפקיד למעלה, לתת לו יוקרה. לא להפוך אותו לתפקיד שהוא כמו שאנחנו עכשיו, אתם מנסים לשנות את הטייטל, אז אני חושבת שגם השכר וגם ההכשרה ייתנו את הביטוי, אז תודה.

תודה רבה. שירלי - - -

אדוני שלום, אני מוכרח ללכת היום, ברשותך רק כמה מילים. קודם כל אנחנו ראשי הערים. אני יושב ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי וראש עיריית ראש העין. הבעיה של פתיחת גני ילדים בחינוך המיוחד ובכלל רובצת קודם כל לפתחו של ראש העיר. ב-00:00 הוא מקבל טלפון "אין סייעת". הסייעת היא גם כן אימא וגם היא חולה, היא מודיעה שהיא לא יכולה להגיע. לנו אין שליטה על הגננות, בהגדרה. כי הגננות הן באחריות משרד החינוך, וכשגננת מודיעה שהיא לא מגיעה בצורה כזו או אחרת אז מאפשרים סייעת, ואם אין סייעת אז הגן הוא סגור, 30 אימהות ואבות לא הולכים לעבודה.

אני רוצה שתחדד נקודה. אם גננת לא יכולה להגיע לגן, משרד החינוך מאשר לסייעת להגיע במקומה?

כן, ברור.

חברים, אני רק רוצה לומר לפרוטוקול. לפני שבוע היה פה דיון, והגורמים במקצוע של משרד החינוך, אם אני לא טועה זה היה אריה מור, אמר שאין דבר כזה, אם גננת לא מגיעה לגן יש רשימת גננות מחליפות שבאה להחליף. אני שמח מאוד שאתה מבהיר לוועדה שברמת השטח הדברים מתנהלים בצורה אחרת, אסף אני אתן לך תכף.

אז אני אבהיר. קודם כל גן ילדים צריך להיפתח עם גננת ועם סייעת. יש מקרים שבהם לא מגיעה הגננת. אנחנו, מי שאמור לחפש את הגננת בטווח הקרוב זה משרד החינוך, המפקחת. ואם יש גננת אני משלם את זה. כשאין גננת בכלל, החלופה היא שלא יהיה גן בכלל. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך אישור, הוא מאשר בחלק מהמקרים להכניס סייעת. זה הדיוק של העניין.

תודה רבה.

כל השנה יש אישור.

מכיוון שהנושא הזה הוא רציני, הרעיון לעשות עבודה מועדפת שאני בעוונותיי הרבים לא אוהב. הייתי במשרד העבודה והרווחה, ואני הייתי הגוף המקצועי שמאשר עבודה מועדפת, יחד עם ביטוח לאומי. עבודה מועדפת זה פתרון זמני, זה לא נכון. כי בסוף תבוא חיילת משוחררת, כשהיא תרצה לקבל בסוף התקופה של חצי שנה 6,000 שקלים, היא תבוא, תקבל את המענק ותלך הביתה. הפתרון - - -

ושירות לאומי? שירות לאומי אתם בדקתם את זה?

שירות לאומי זה מעניין אבל צריך לראות מה יהיה אחרי זה, גם זה זמני. לכן הסייעות צריכות להיות חלק מהצוות של הגן ולא באיזה פתרונות. אנחנו לקחנו את העניין הזה כמו שאמרה מיכל, יש לנו תוכנית סדורה שמטפלת בדימוי שלהן, זה חשוב מאוד, באורך החיים של ההישרדות שלהן, בשכר שלהן, בהתקדמות המקצועית שלהן עד כדי כך שסייעת שתישאר ותוכל לצבור עם הזמן גם השכלה כזו או אחרת, תוכל להיות ולקבל גם תואר אקדמאי.

אנחנו מסתכלים על הסייעות באופן אחר לגמרי, ואני חושב שזאת המהפכה, מי שרוצה יכול לקרוא בעיון את כל התוכנית, תמיד אפשר לעשות עוד יותר. אנחנו עם משרד האוצר ועם ההסתדרות יד ביד, מעלים את השכר ונותנים גם בונוס מידי פעם בפעם לסייעות כדי שיישארו ואני אומר לכם שהמשבר של המורות ושל הגננות הוא משבר דרמטי.

אני אומר לכם, בזה אני אסיים אדוני יושב הראש. אמרתי לפני כמה חודשים, אם מישהו יבדוק כמה גננות נרשמו במאי האחרון וכמה נרשמו לפני זה, התמונה היא אומללה ועגומה.

ללימודים אתה מדבר.

ללימודים ודאי, וגם בקרב מורות. ועכשיו אני אומר לכם, לעניות דעתי אני מייצג פה את ההורים. אחת הסיבות של המשבר זה היחס של הורים לגננות ולמורות. אני לא אמרתי שזה הדבר היחידי.

לא, אבל זאת אמירה חמורה. כאימא אני אומרת, זה יוצר עוד יותר - - -

תרשי לי. אני מכיר את התמונה ברמה הארצית. אני לא אמרתי שזו הסיבה היחידה והעיקרית. לא, אני אומר שאחת הסיבות זה שהורים מתייחסים אל הגננות ואל המורות, וטוב שתהיה ביקורת. אבל אין דרך ארץ לפעמים, וזה משפיע על הרצון שלהן להיות חלק מהעניין.

הן בורחות בגלל התנאים שיש בגן.

אני אתן, תאמינו לי כולכם רשומים. גם אני חייב להגיד הרבה דברים ואני שותק. שירלי לוי הסתדרות מעו"ף, סקטור חינוך. בבקשה גבירתי.

תודה. קודם כל אני רוצה לציין שאנחנו בשיאו של סיום משא ומתן של רפורמה של הסייעות. אני חייבת רק לענות לך באמת במשפט קצר, כי מיכל באמת אמרה את הכול ואין יותר ברור מאיך שהיא הציגה את זה. אבל בנושא החינוך המיוחד אנחנו לא התחלנו, ויש כאן גם נציגות של משרד האוצר שיכול לאשר את זה שאנחנו לא התחלנו את הרפורמה עד שלא הייתה הסכמה שהחינוך המיוחד הוא בראש הפירמידה. כי אנחנו יודעים איזו עבודה קשה. אין ספק שכולן עובדות מאוד קשה, חס וחלילה אין אפליה. אבל עדיין החינוך המיוחד הוא קצת מעל כולם. אז גם ברפורמה החדשה, גם השכר וגם התנאים יותר שונים מבעבר.

בשנים האחרונות אנו צופים בדאגה הולכת וגוברת במחסור חמור של תומכות חינוך, סייעות בגני ילדים ובתי הספר, בחינוך הרגיל ובעיקר בחינוך המיוחד, הקשה והבינוני. תומכת החינוך נדרשת כיום לידע רב ומאמץ גדול מאשר בעבר, הן בשל הדרישות הפדגוגיות והן בשל אופי העבודה שהשתנה עם השנים. רוב תומכות החינוך לא עברו הכשרה מתאימה לתפקיד החינוכי כפי שהוכשרו הגננות, המורות, והפער בין הדרישות מהן לבין הידע הפדגוגי גדול מאוד, עניין שבעצם פוגע בצוות ובילדים. כלשון הפזמון - זה לא כל כך נעים לראות גן סגור. ואכן אנו נמצאים בעידן בו גני הילדים נסגרים ולא נפתחים חדשים במקומם. לפיכך אנו עדים הן לכוח אדם לא מיומן והן לנטישת התפקיד במקביל, וזאת ללא תוספת של כוח אדם חדש. אחת הסיבות שעליי לציין בפני הוועדה היא הקושי הבלתי נסבל בעבודות תומכת החינוך ולמה הכוונה.

ריבוי ילדים בגן רגיל, 35 ילדים וסייעת אחת, כאשר חלקן עדיין לא גמולים. 42 שעות עבודה שבועיות, זאת אומרת 8.5 שעות עבודה עם ילדים כאשר חלק מהשעות הן בכלל ללא גננת. מצאנו פערים עצומים ביחס של אנשי צוות פר גנים. במדינות מפותחות היחס הוא של גננת או סייעת ל-5 ילדים. מה שבישראל היחס הוא 1 ל-35.

יו"ר ההסתדרות מר ארנון בר-דוד זיהה את המשבר הארצי עוד כשהחל להתפתח לפני כמה שנים ועשה ככל הנדרש ואף יותר בכדי להביא את הגופים הרלוונטיים לשולחן המשא ומתן. יו"ר ההסתדרות הנחה את עורך הדין גיל ברטל, יו"ר הסתדרות המעו"ף להוביל את המשא ומתן לקראת רפורמה מקיפה. ואכן לאחר מאמצים לא פשוטים אני רוצה לבשר לכם כי אנו נמצאים בימים אלו לקראת החתימה הסופית על ההסכם החדש שנקרא "רפורמת תומכות החינוך".

עליי לציין בפני כל הנוכחים כי ההסתדרות נדרשה להקצות משאבים גדולים לפתרון המצוקה הארצית, וכבר בשלב זה תומכות החינוך רואות תוספת שכר. תוספת המעלה את שכרן בסך של 25% עניין אשר לא קרה באף סקטור אחר.

הפחתת שעות העבודה, הפחתה הדרגתית של שעות העבודה השבועיות - היום 42, בשנה הבאה 41 - הצפי ל-39 שעות שבועיות ב-2027.

מסלול הכשרה, תומכות החינוך ילמדו לאורך כל שנות עבודתן, יתמקצעו בתפקיד תומכת חינוך. המקצוע וההכשרות יתוגמלו בשכר, כמו שהסבירה מיכל היקרה מהשלטון המקומי.

ההמלצה שלנו - טוב תעשה הוועדה אם תמליץ על הפחתה מיידית של שבוע העבודה לסייעות וכן הגדלת יחס צוות לילדים. וזה באמת חשוב. תודה

תודה. אני חושב שזה דברים חשובים. חבר הכנסת סימון דוידסון בבקשה.

תודה, אדוני. חשוב לדעת, שכולם ידעו. אנחנו מדברים על הדיון הזה, דיון רביעי ב-4 חודשים, נכון? משהו כזה.

בדיון הראשון זה היה צריך להיסגר לצערי.

כולנו מבינים את המשמעות של תומכות הוראה כולנו מבינים מה זה גן סגור. דיברנו על זה.

בסוף הדיון צריך להגיע עם ידע על המשא ומתן ולדעת לקראת מה אנחנו הולכים. כשההסתדרות באה ומציגה את הדיון יש לי כמה שאלות בנושאים של השכר, מדרגות שכר ולמידה - מהי ומי משלם עליה?

אני אענה לך שלב, שלב. אני רוצה לענות לך. לגבי פיצוי - - -

אני לא מצליחה להבין למה מעלים פה עכשיו פרטים מהשיחה.

בשמחה הייתי מציגה את הרפורמה, באמת אני יכולה רק להתגאות ברפורמה. עבדנו עליה ועמלנו, אני יודעת - - -

לא הבנתי, אנחנו לא נדע את הפרטים?

אנחנו נדע, התחלתי בכך שאין לנו מה להסתיר, אנחנו גאים.

אז חבל שלא קראו לדיון כשדנים ברפורמה ואז היה מגיע גיל ברטל ומציג אותה.

אז על מה הדיון? להגיד עוד פעם כמה שקשה? אנחנו מבינים שקשה. זה דיון רביעי כבר. פה היה צריך להציג את הפתרון.

סימון מדובר בדיון מהיר, כן בבקשה. שירלי, ענית לו?

אני אשמח לענות לו, שייתנו לי. אני אמרתי שהשכר של הסייעות עלה משמעותית. השכר ההתחלתי שלהם, של סייעת-אם בגן, אף פעם לא היה 7,200. ואתה צריך להבין שכל ה-7,200 נכלל להפרשה, לפנסיה, הוא שכר קובע פנסיוני. מה שפעם היה 2,300 או 2,400 וכל התוספות, היה להן השלמה לשכר מינימום, תוספת על פי חוק. אין את זה היום.

ההכשרה המקצועית שלהם, אני בטח לא אשב ואפר, אבל כמו שמיכל אמרה - - -

את בעצם אומרת שאתם משנים את הבסיס לחישוב הפנסיה?

בוודאי.

זה אומר שאם עד עכשיו כשהבסיס לחישוב פנסיוני היה נמוך הנשים האלו היו מסיימות את עבודתן הן נזרקות לעוני. הצעד הזה הוא צעד חברתי חשוב.

כן, אבל לציין שזה ל-100% משרה.

לא הבנתי למה זו בעיה. הן לא מגיעות ל-100%?

כי אם יש לי צהרון והצהרון שייך לחברה פרטית - אני עובדת בעבודה נוספת ולא מגיע ל-100% אני מגיע רק ל-83%. 83% מ-7,200 זה 5,976, שזה ברוטו 5.3, איך אפשר ללכת ככה לסופר?

רוב תומכות החינוך עובדות 100% משרה. תאמינו לי ששולחים לנו תלושי שכר, ואני עושה בדיקה כמו שצריך ורובן 100% משרה.

מה הנתונים? כמה סייעות עובדות במשרה מלאה וכמה עובדות ב-50% אחוז מה הנתונים?

כשעושים משא ומתן עושים אותו על 100% משרה. אדם סביר, אם מותר לומר את זה עובד 100% משרה.

לא, אסור לומר את המילה הזאת.

אדם סביר עובד 100% משרה עם הפסקה. לנו אין הפסקה בגן.

מיכל אני מסכים אתך, ב-100% אבל את יודעת כמה דיונים עשינו בזה, וכמה אנחנו All in בנושא הזה. מן הראוי שנעשה פה דיון על כל הפרטים שהולכים להיסגר פה, כדי לעזור. אנחנו לא באים להפריע. אולי יצטרכו את העזרה שלנו? אולי יצטרכו את העזרה של היו"ר מול אני לא יודע,

תאמין לי שאני מעורב עד העצם בהסכם הזה. אני רוצה לומר חברים, באמת בעקבות נתונים שעלו פה. אני מעורב בחתימה על ההסכם אני רוצה להודות באמת גם להסתדרות גם לארנון גם לגירברטל גם לחיה דהן ולגורמים בשטח גם הסייעות שותפות – תומכות החינוך. ואני ער לכך שישנם חילוקי דעות עדיין ואני גם ער לכך שאנחנו לא נצליח לפתור את כלל הבעיות אבל הבעיות - אני שם אותן על השולחן במשא ומתן. מאחורי הקלעים דיברתי מספר פעמים עם ארנון, נפגשתי עם גיר ברטל, הוא הגיע אליי ללשכה, אנחנו מנהלים את הסיפור הזה באמת בצורה אינטנסיבית. חיה דהן מלווה מבחינתי בהסתדרות, שירלי, באמת אתם כולם מעורבים פה בשלטון המקומי באמת כדי להביא להסכם הטוב ביותר. תמיד יהיו חילוקי דעות לא נצליח שכולם בסוף יהיו מרוצים אבל אני כן רוצה לומר כשהתחלתי את המושב שמנו את זה על נושא הסדר היום של הוועדה מדובר בדיון רביעי ואם זה לא ייפתר יהיה גם דיון חמישי, אנחנו לא הולכים לשום מקום - - -

חבל, ספטמבר לא מחכה לדיונים אתה יודע.

אני יודע, לפחות מבחינתי אין פגרה, אם יצטרכו נעשה דיונים בפגרה, אז אני אומר בימים הקרובים אני מקווה, בשבועות הקרובים ודאי, ייחתם ההסכם, אנחנו נשתדל שזה יהיה על הצד הטוב ביותר אנחנו לוקחים בחשבון גם את ההערות של הגננות והסייעות בשטח, כאמור מעורבים פה שלטון מקומי, משרד האוצר, הסתדרות המורים מעו"ף, ועדת החינוך. ואמרתי - אנחנו ננסה עם הסייעות עצמן לעשות הכול כדי שההסכם יהיה על הצד הטוב ביותר. זה נכון שנלקח לטובת המשא ומתן משרה מלאה. אני מודע לכך שלא כולן נמצאות במשרה מלאה ולכן אני כן אבקש במסקנות שתביאו לוועדה בכמה אחוזים של עובדות במשרה מלאה אכן מדובר וכמה לא עובדות במשרה מלאה ולפי זה אנחנו נוכל לדעת במשא ומתן על מה להתעקש וכיצד. סימון אתה רוצה לסכם את הדברים שלך? נאור? בבקשה.

אני רוצה להודות גם לוועדה, גם לחברת הכנסת אורנה ברביבאי על הדיון. זהו אכן דיון רביעי אך היו דיונים נוספים בנוגע לחינוך בלתי פורמלי. יש נטייה למדינה להסתכל על התלמיד כאילו בשעה 14:00 בצוהריים כולם עוזבים את העטים והילדים מנהלים את עצמם עד השעה 17:00. אז אני רק פה להזכיר שזה לא כך. זה חלק מהבעיה.

כמו בדיונים הקודמים שלי בנושא זה, אני רוצה להיות זה שבא ושם את הזרקור על המהות של הבעיה בעיניי. המהות של הבעיה היא לא הסכם כזה או אחר ואף לא השכר או אחוז המשרה. כל אלה אינם אלא חלק מהבעיה. הבעיה העיקרית זה הממשלה. ולא רק הממשלה הנוכחית - ב-20-10 שנה האחרונות ממשלות ישראל פשוט לא מתייחסות לנושא החינוך. הן לא מסתכלות על הילד כעל מי שצריך לחנך אותו. הן מסתכלות עליו משעה 07:00 בבוקר עד 17:00, הן מסתכלות על כך שכאשר צריך שכר אז שמים שכר, צריך לעשות איזו תפירה וקונסטרוקציה בין הצהרונים לזה אז שמים את זה צריך להוריד קצת את מחירי הצהרונים כי אז הייתה קצת עוולה ציבורית אז בוא נוריד את מחירי הצהרונים. מה זה משנה מה זה ואמר לנשות צוות? מה זה משנה מה זה אומר על הרשויות המקומיות? מה זה משנה כיצד זה משפיע על הילדים בגן? אבל בוא נטפל בזה ככה ואנחנו מתנהלים כפלסטר אחרי פלסטר אחרי פלסטר כולם, כולם. אנחנו עדים למיליארדי שקלים שעוברים כמו כלום מהיום למחר. 100 מיליון שקל. מתי שמעתם ש-100 מיליון שקל מגיע אליכם כך, מהיום למחר? למה? בגלל איזה פקשוש של טעות חישוב, כאילו טעות החישוב של השכר - שהן לא מגיעות ל-100 אחוז כי אף אחד לא מתייחס לזה. כולם יודעים את זה. כולם יודעים שהן 83 אחוז כי הן לא יכולות להגיע ל-100 אחוז כי המדינה מגבילה אותן בזה אבל אף אחד לא התייחס לזה.

מדוע שלא להפקיד שר על הגיל הרך, שיתכלל מערכת, יבנה מערכת שלמה, של מצב חירום לאומי? מה יותר חשוב מהילדים שלנו? מה יותר חשוב מהילדים שלנו? שר שיתכלל את כל משרדי הממשלה האמורים – רווחה, חינוך, כלכלה, תעסוקה, שייקח ויתכלל ויגיד 'אני בונה תוכנית לגיל הרך במדינת ישראל'. אנשי החינוך ונשות החינוך נקרעים, המעמד שלהם נשחק, 10, 15 דיונים ואף אחד לא מסתכל עליהן - מה הן צריכות? לא רק כסף, גם כיצד פונים אליהן, כיצד מדברים אליהן, מה שקורה בקבוצות הווטסאפ. זה המהות של לקחת מישהו ולהגיד 'זה התפקיד שלך, קח ותבנה או תבני ותעשה את העבודה כמו שצריך'. אבל במקום זה אנחנו רואים שרים למשימות לאומיות, שרים למורשת, שר להסברה, שר ללא תיק במשרד החינוך שלא עוסק בזה בכלל, שר לירושלים, שר לדת, שר לשיתוף פעולה אזורי, שר במשרד הרווחה נוסף, שר נוסף במשרד המשפטים. שרים כמו חול ולנו אין מה לאכול כבר. כי אנחנו דיון אחרי דיון אחרי דיון כבר ואתה באמת עושה הרבה דיונים הבעיה בדיונים ששום דבר לא משתנה.

זאת אינה ביקורת עליכם. זאת ביקורת למישהו שיבוא ויגיד 'עד כאן'. החינוך של הילדים שלנו עד כאן. מה הבעיה לעשות את זה? מה יותר חשוב? אני לא מבין. אני שם את הילדה שלי בגן, מה יותר חשוב ממי שישמור לה על החיים? מה יותר חשוב מזה אני מנסה להבין מה?

בשביל זה יש שר חינוך.

איזה שר חינוך איזה? שר חינוך. זה לא משנה בכלל. זה לא העניין זה או נקודתי, זה ככה, צריך לשים את זה או לעשות את זה ברשות מיוחדת שתפתור את זה אבל שתיקח הכול מכולם, שאף אחד שלא יהיה שום דבר מפוברק בשום מקום אחר.

אני רק רוצה להזכיר לך שבהסכמים הקואליציוניים מופיע שאמור להיפתח מנהלת לגיל הרך ממשרד החינוך.

אני יודע. אתה יודע איפה? זה מופיע גם בהסכמים הקואליציוניים ושאלתי את זה באוצר, שאלתי את זה בתקציב ואף אחד לא אמר. זה בהסכם שלך, של ש"ס, נכון?

אני יודע ולכן אני אומר לך שאני יושב על זה ובעזרת השם זה יקרה.

אבל באיזו יעילות.

אני מסכים אתך.

לא, אני יודע שאתה תסכים איתי זאת, זאת המציאות.

לא אני לא מסכים אתך על הכול.

לא על הכול. פעם רביעית זה מראה על יעילות, באיזו יעילות אתם מעבירים את הכספים לאברכים. באיזו יעילות מופתית אתם מעבירים את המהפכה המשטרית, באיזו יעילות מופתית העברתם את חוק טבריה. כשאתם רוצים זה קורה תוך יומיים. אתם מעבירים חוק על ארנונה תוך שעה סיימנו את החוק, הוא בקריאה ראשונה. פה אנחנו יכולים לעשות שנים דיונים לא תוציא שקל מהאוצר.

תודה רבה.

אני לא מכירה את שם הבחור אבל אני רוצה להיות חברה שלך. אני עובדת 30 שנה. הגעתי לעבודה הזאת כשהמצב היה ממש מחפיר. מאז שארנון נכנס לתפקיד אני חייבת להגיד שיש שינוי משמעותי והכרה במקצוע. נכון, יותר קשה, יהיה לו קשה וגם לכולם קשה. אבל אין מה לעשות, אנחנו אט-אט נגיע לזה. בנוגע ל-83 אחוז, משנת 2021 אף אחת לא תקבל 100 אחוז. אין יותר 100 אחוז. אז על איזו משכורת מדובר? היא תקבל 5,000 שקל אם זה נטו, כמה היא תקבל? מי תבוא? בנוגע לסייעות הרפואיות - הן עובדות 6 ימים בשבוע, ואתה רוצה שאני אעבוד עד 17:00? מ-07:30 עד 17:00? מתי אני אלך להפסקה? הרי בגן אין הפסקה אתם יודעים את זה כן?

וחס וחלילה שהורה יראה אותך יושבת.

איזה לשבת? מי יושב? על מה אתה מדבר? אתם מדברים על לימודים, באמת אני בעד לימודים, למדתי הרבה גמול א', ב', סייעות, מטפלות, מה שאתם רוצים. אבל חבר'ה, אתם יודעים שכשגננת לומדת היא לומדת לא על חשבון היום החופשי שלה? היא מקבלת יום. אנחנו נשב ללמוד על חשבון היום החופשי שלנו. אנחנו פתחנו מגמה של גננות באשדוד. אתם יודעים כמה הגיעו? במקום 40 הגיעו 11. למה? כי זה על חשבון היום החופשי שלהן. לא פתחנו את המגמה.

זאת אחת הבעיות אבל אל תשכחי שגננת למדה לתואר ראשון על חשבון זמנה, כספה - - -

אני גם רוצה ללמוד לתואר ראשון.

יש הרבה תומכות לחיוך אפילו עם תואר שני ותעודת הוראה.

עכשיו עוד דבר. בחופשה השנתית אנחנו מקבלות 22 ימי חופשה בחודש אוגוסט. אתם רוצים לדעת מה המחירים של בתי מלון, של נופשים, של בריכה או של פארק מים באוגוסט? אני לא יכולה לקחת בין פסח לפורים חופש. לא, אין כזה דבר. אם מצאת דיל אתה לא יכול לצאת. אין סייעות. אתן צריכות לפתוח את הגן. ב-07:30. פעם הייתי פותחת ב-07:30 היו מגיעים שני ילדים. היום מגיעים 30 ילדים.

תודה רבה. מנחם גולדין בבקשה.

שלום, אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אני רוצה להעלות בפני הוועדה את הסוגיה שאנחנו מתעסקים בה הרבה בשנים האחרונות - המעבר של תלמידים עם מוגבלויות ממה שנקרא 'שילוב' למסגרות החינוך המיוחד. ואני אסביר את זה בשני אופנים. קודם כל הערך. מובן שתלמידים עם מוגבלויות הם תלמידים לכל דבר ועניין וצריכים להיות במערכת החינוך הכללית. אבל מעבר לזה צריך להבין - אני אתן דוגמה מספרית - שמונה תלמידים על רצף האוטיזם שיכולים להיות משולבים בארבעה גנים לא תהיה להם סייעת, לא יהיה שילוב פותחים להם גן תקשורת ששם יש עוד גננת שתי גננות לצורך העניין - - -

לא. אחת. אני בגן תקשורת.

רגע, יש תקן. עוד גננת ועוד. כל היבט השילוב בסייעות נמצא ברמת שכר הכי נמוכה. הן מכונות 'צמודות תלמיד'. כאילו הן צמודות רק לתלמיד אחד. אבל אנחנו יודעים שיש גם סייעות בשילוב שעובדות עם יותר מתלמיד אחד. בבתי הספר על פי חוזר מנכ"ל יכולה להיות גם מה שנקרא 'סייעת כיתתית'. צריך לומר שבמדרג בין הסייעות – ותכף אגיד עוד משהו גם על סייעות הרווחה כי גם שם יש עניין - הן נמצאות למטה, זאת אומרת אין שום תמריץ, ודאי שלא כלכלי, להיות מה שנקרא סייעת בשילוב.

אני לא אוהב לעשות את הדיפרנציאציה כי יש מוגבלויות מאוד מורכבות גם בשילוב והתמודדות מכל מיני היבטים בחיים - בשילוב במערכת החינוך הכללית - תומכות חינוך עובדות קשה מאוד. אבל אני מדבר על השילוב, לפעמים להיות הגורם היחידי במקרה שיש איזה ביטוי התנהגותי או ביטי מיני שנופל על זה, המשמעות היא קודם כל ערכית, אבל אני שם פה על השולחן - אם סייעות השילוב תהיינה ברמת השכר הנמוך ביותר, המשמעות של זה - במיוחד במצב הנוכחי כפי שהזכרנו כאן בוועדה - שאין מורים ואין מטפלים בנושא של הכשרה לחינוך מיוחד, הפתח היחידי הוא ללכת אל החינוך המיוחד. ללכת אל החינוך המיוחד מעבר לפגיעה בערך זה אומר מכפלות של מסגרות. כיו אי אפשר לחיות - - -

גם בחינוך המיוחד אין צוותים.

אי-אפשר למשוך את החבל משני קצותיו. לייצר מנגנון שמייצר עוד ועוד מסגרות ואחר כך גם להגיד שיש מחסור בכוח אדם. זה מה שאני רוצה להגיד אני חושב שהנושא הזה של השילוב וסייעות השילוב דורש מענה וצריך לראות איך לא מייצרים את ההפרדה הזאת ואת המדרג הזה שהפתרון היחיד הוא ללכת לחינוך המיוחד, גם לסייעות וגם לתלמידים.

מדברים על ערך משמעותי בגן, בתור נציבות, זה הילדים. צריך לזכור את זה. ובואו נתכנת בשביל לחשוב איך בסוף שמים אותם בפוקוס תודה רבה.

תודה רבה. דנית ברביבאי מנכ"לית פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בבקשה.

תודה רבה לח"כ אורנה ברביבאי על יוזמת הדיון הזה. תודה רבה לך אדוני יו"ר הוועדה.

לא אחזור על שנאמר פה אבל יש לי קצת דז'ה וו. אני פה משנת 2015-16 בוועדה הזו. אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים על אותו תקליט של מחסור-מחסור-מחסור בכל מקצועות החינוך והטיפול. אני פה גם בכובע של מנכ"ל פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל. גם שם יש לנו מחסור אקוטי במטפלות. כך שמקצועות החינוך-טיפול דורשים המון-המון לקיחת אחריות, ממשלתית בעיקר. לראות איך דואגים לכלל התחומים הללו.

בהקשר של הגדרת התפקיד כפרופסיה. זה הדבר המתבקש ביותר. ככל שאנחנו פוגשים בקושי הזה ובמחסור הזה, אנחנו יודעים שזה לא נובע רק מתנאי שכר. נכון שתנאי שכר ותנאי העסקה אלה דברים קריטיים וחשובים. אבל כך גם המיתוג של התפקיד. 'סייעת', קוראים לזה היום 'תומכות חינוכיות', אבל זה לא משהו שהוא מוגדר ורווח כי סייעת היא לא באמת רק מסייעת. היא קוראת סיפור לילדים, היא שם, יד ימינה של הגננת לכל דבר ועניין. אז קודם כל ההגדרה של התפקיד כפרופסיה.

דבר נוסף - נכון שאין פה פתרונות קסם ונכון שבנות השירות הלאומי זה פתרונות זמניים אבל ככל שייכנסו כאלה לגן זה גם לתגבר את צוות כוח אדם שקיים. כי בסופו של דבר ברגע שיש מחסור של תומכת חינוכית שלא מגיעה לעבודה אז לפחות יש עוד גיבוי, יש עוד זוג עיניים שרואה את הילדים הללו.

לצד כל זה דיברנו על הקמת רשות לגיל הרך. אני יודעת שהם נכנסו להסכמים הקואליציוניים, ברשות לגיל הרך שתתכלל את כלל הגילים מגיל לידה עד גיל שש. זה מתבקש כי שם באמת אפשר לתת מענה, לא רק למחסור הזה אלא לתכלל את כל הנושאים שקשורים בגיל הרך.

דבר נוסף - צמצום התפוסה. כמי שהייתה לפני כעשור גננת בגן ילדים, גננת, סייעת וסייעת נוספת על 34 ילדים – כאשר בתוך ה-34 ילדים הללו כל אחד עם הצרכים הייחודיים לו - מאוד מאתגר, מאוד בלתי אפשרי ולא ניתן להגיע לכל ילד וילד. ועל כן הקטנת התפוסה, זה הדבר הבא שצריך לעלות על סדר היום. הקטנת התפוסה והגדלת התקינה.

תודה רבה. אלה כהן, ארגון ההורים "כולנו משפחה", בבקשה גברתי.

טוב, אני ממש ממשיכה את דברייך. אני אגיע גם לדברים של אורנה בסוף. אבל בהקשר לנושא הסכם השכר - יש פתרון. הפתרון הוא לקצר את שבוע העבודה של הסייעות. לא בפעימות של עוד חמש שנים אלא במיידי. אני עובדת סוציאלית, שבוע העבודה שלנו הוא 39 שעות ויש לנו עוד שעות שמוגדרות שעות עבודה מהבית. על אחת כמה וכמה כשסייעות צריכות לחזור הביתה, להכין מערכים, להכין יצירה ולהתארגן סביב הדבר הזה - אז במיידי אני מציעה ואני חושבת שמשרד האוצר חלק מהעניין הזה ומכניס כל מיני מוקשים להסכם שכר. אבל העניין של ה-39 שעות חייב לקרות בהסכם הזה כשבהמשך כמובן זה יהיה 35 שעות ואז דברים ייראו אחרת. יש פה משבר ובשביל לפתור אותו במיידי זהו המענה הראשוני.

זה גם ייתן תקווה.

עוד משהו, לסייעות אין איגוד מקצועי. הן מאוגדות בתוך הסתדרות המעו"ף. הסתדרות המעו"ף זה גוף ענק שמאגד בעצם את כל עובדי הרשויות. אבל אם יש לנו פה 35,000 נשות חינוך - - -

55.

סליחה, 55,000 נשות חינוך, הן צריכות איגוד משלהן, הן צריכות שיהיה להן את היו"ר שלהן שיילחם, תחת כמובן ההסתדרות אבל זאת נקודה מהותית. עכשיו, בתוך ההסכמים - כמובן משרד האוצר מעולה בזה - יש שימור שכר. איך אתם מגיעים למצב שבהסכם כזה - לפחות לפי הסכם הביניים – כמעט בכל סעיף יש שימור שכר? זה רק מראה כמה ההסכם הזה לא מביא שום בשורה וזה רק יגרום לבריחה של סייעות. ואין לי מושג כאימא איך יפתחו את שנת הלימודים הקרובה.

ואני אגיד עוד – הצפיפות ותנאי העבודה. הסיפור פה הסייעות - כשמגיעות סטודנטיות ומגיעות כל מיני בנות שירות הן לא נשארות הן בורחות. מי יכולה לעבוד בתנאים של 35 ילדים עם גננת אחת וסייעת אחת? ולפעמים יש שילוב של ילדים, כשחוק השילוב נכנס לתמונה זה מבורך אבל להכניס אותם ואת כולם לתוך סיר הלחץ הזה, זה מתכון להרס וזאת אחת הסיבות שהחינוך במשבר כאוטי. ואף אחד לא מוכן לפתור את הבעיה המהותית. ברגע שהבעיה הזאת תיפתר תהיה לנו בשורה למערכת החינוך הציבורית כי אז יהיו לנו נשות חינוך שיכולות להתמודד, יבואו בכיף בשמחה ירגישו שהן נותנות מענה אמתי וחינוך אמתי לילדים שלנו.

זה הפתרון. במיוחד כשמשרד החינוך עכשיו החליט עוד לצופף את המעונות ובואו נראה. משרד החינוך טוב בניסויים בילדים. בואו נדחוס כמה שיותר ילדים, ואני אומרת את זה על המעונות על הגיל הרך עד גיל 3 מגיל לידה ועד גיל 6 בואו נדחוס אותם את כל הילדים נסגור את הדלת, אה רגע נכנסי גם כמה נשות חינוך שתיים שלוש נשות חינוך נסגור את הדלת נסגור את העיניים נסגור את האף ונראה מה קורה - - -

לא נשות חינוך אנשים עם דופק.

סליחה, אני לא בא להגן על משרד החינוך, אבל זה לא משרד החינוך מצופף זה תקנות שנקבעו במשרד העבודה והרווחה.

אבל משרד החינוך החליט עכשיו להמשיך עם התקנות האלה כשיש את תקנות חוק הפיקוח.

זאת הוראת שעה כי יש בעיה במסגרות. אין מסגרות.

כי יש לכם אינטרס להכניס כמה שיותר ילדים.

הנקודה הובהרה, תודה רבה. נציגת ההורים, בבקשה. רק שמך.

עדי מן אני בעבר יו"ר הנהגת הורי הגנים הארצי מ-2013 עד 2018 ישבתי פה בשולחן הזה יחד עם מיכל מנקס אהובתי, יחד עם עוד הרבה נציגים שיושבים סביב השולחן. אנחנו פה שנים ממושכות שום דבר לא משתנה. לא שר לענייני הגיל הרך ולא שום דבר. השרים מתחלפים הממשלות מתחלפות. משהו פה לא עובד. אורנה, פתחת בזה שאת באה ממשאבי אנוש, איך משמרים כוח אדם בתוך המערכת הזאת?

קודם כול מכירים בחשיבות שלו.

הבעיה היא לא שהיום אנחנו מתעוררים אחרי שנים של חוסר יחס, של סייעות שהן שקופות לחלוטין, שאף אחד בכלל לא מתייחס אליהן. פתאום אחרי שנים שזה מה שקורה אנחנו מתעוררים ולא מבינים למה הן לא מגיעות לעבודה. למה הסייעות עוזבות את העבודה שלהן? לא. צריך לדבר על איך משמרים את כוח האדם המדהים הזה בתוך המערכת. זה דבר ראשון.

התייחסתי לענייני השר לגיל הרך פחות. זה פחות הכיוון שלנו. צריך להתייחס לכוח האדם שקיים כרגע בתוך המערכת ולתת לו את כל הגיבוי שהוא צריך. לתת להן חופשות, לתת להן הטבות, בתוך הרשויות המקומיות, אגב, לתת להן הטבות בתוך הרשויות המקומיות. שירגישו שהן ראויות לזה, שירגישו שמעריכים אותן, שירגישו שרואים אותן.

אני אימא לילד נכה שמחלים מסרטן ויש לו סייעת צמודה. אתה יודע לכמה סייעות צמודות ההורים משלימים את המשכורת באופן פרטי ולא חוקי כי הן לא מוכנות לבוא לעבודה? מי מוצא את הסייעות הצמודות האלה? הרשויות המקומיות? ההורים. האימהות עובדות כל יולי-אוגוסט ברשתות החברתיות כדי למצוא סייעת - שאגב אנחנו גם לא מכירות אותה בכלל - אבל היא תבוא והיא תעבוד עם הילד שלנו בבית הספר ואנחנו מוצאות את כוח האדם הזה.

אז צריך לפתור את הבעיה הזאת מהשורש. צריך לעבוד על שימור כוח אדם, וצריך לעבוד על איך אנחנו מייצרים את ההערכה הזאת שיבואו עם מוטיבציה לתפקיד הזה, שיבואו וירצו להישאר בו.

תודה. הדר את רוצה להתייחס לנושא של שימור השכר או נקודות אחרות שרשמת לעצמך?

אני אתייחס לשימור השכר, גלעד, אגף שכר. מה שלומך. נעים מאוד מכל החברים.

בנוגע לשימור השכר. כרגע ההסכם שנחתם הוא הסכם ביניים. שולמה פעימה ראשונה, ועכשיו אנחנו דנים בשאיפה לחתום בעוד חודש על ההסכם הגדול, שכולל את הכול. בסימולציות שלנו אף עובדת לא אמורה לקבל שימור שכר, בוא נשים את זה על השולחן, אף אחת לא אמורה. ההסתדרות, כנושא ונותן מאוד קשוח, וכל הכבוד להם על זה שאפו - - -

טוב כי אתם בונקר.

בסופו של יום הדרישה שלהם זה שאף עובדת לא תיפגע ולכן חשוב להם להכניס את הסעיפים האלה. יכול להיות שיש עובדות דור א' עם כל מיני תוספות מקומיות שיש ואותן עובדות יקבלו שימור שכר. הסעיף הזה הוא לחלוטין בשביל שאף אחת לא תיפגע.

נכון, אבל לכתחילה הסעיפים שקדמו לשימור שכר הם סעיפים שפוגעים בסייעות. לכן נאלצתם להיכנס לשימור שכר. זו הטענה שלי, לכן ההסכם הזה הוא לא בדיוק כזו בשורה.

אז אענה לך. זה כן מקדם את השכר באזור ה-25 אחוז בממוצע, כאשר יש סייעות - במיוחד חינוך מיוחד - שהקידום שלהן בשכר הוא משמעותית יותר גבוה. שימור השכר הוא סעיף טכני ואם השכר שולם כדין וכרגיל אף סייעת לא אמורה לראות שימור שכר. כנראה שהיו כל מיני תוספות מקומיות ודברים כאלה – אותן סייעות יקבלו – אף סייעת לא נפגעת בשכר.

גלעד בפרק הזמן הזה שבין הפעימה הראשונה והשנייה, יש סייעות שהשכר שלהן אכן נפגע. הן יקבלו את השימור שכר רטרואקטיבי או לא?

כן, הן יקבלו רטרואקטיבית, כן הן יקבלו מאפריל, בתקופה הזאת הן יקבלו שימור שכר כדי שהן לא ייפגעו.

אני שואלת אותך כנציג האוצר - אני לא מדברת על ההסכם כי אני לא רוצה להיכנס לסעיפים הספציפיים - אבל בסך הכול האם אתה חושב שאחרי שההסכם ימומש, הוא ייתן מענה לבעיה ברמה הלאומית? כשהוגדר פה מצב חירום? כי אם לא, לפחות תהיה הגון להגיד 'גם אחרי מימוש ההסכם הבעיה של הסייעות לא תיפתר, היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית', ומה האוצר כמי שמסתכל נגיד על סדרי עדיפויות ברמה הלאומית, איזה תיעדוף הוא יוצר לתת פתרון לסייעות, כמי שנוגעות בכל ילד ברחבי ישראל?

אני הייתי רוצה לענות לך. אנחנו היינו פחות אוו יותר בהסכם מול האוצר ומול השלטון המקומי ואני יכולה להגיד לך ש בעיית השכר כן פותרת מעל 50 אחוז, אמרתי 'מעל'. למשל אשדוד, אני גרה באשדוד, באתי מאשדוד, עבדתי כחשבת-שכר במחלקת משכורות והגעתי להסתדרות המעו"ף. לפני הרפורמה החדשה כאשר הייתה דרישה של תומכת חינוך היו מגישים 12, 10 עובדות. לא להיט. רק מהשמועה, כשעדיין לא נחתמה הרפורמה החדשה, כשהן קיבלו רק את שלב א' בשכר אפריל, אני יכולה להגיד לך שלפני בערך שבועיים הגישו בערך 124 תומכות חינוך.

אבל אני שאלתי את האוצר בכוונה ולא אותך. משום שאני חושבת שיש תפקיד לאוצר ברמה הלאומית לזהות חסמים כלכליים ביכולת של עידוד הורים ליציאה לעבודה, בדרך כלל הורים צעירים, ולשאול אותך מהזווית הכלכלית נטו, האם אתם לוקחים בחשבון שגם אחרי מימוש ההסכם לא תפתרו את הבעיה בפער משמעותי של סייעות אל מול ההיקף הנדרש בכל רחבי הארץ? והאם אתם חושבים שהמענה הזה - שיכול להיות מקובל על מי שנושא ונותן אתכם כי תמיד הוא בהשוואה למצב הרע שהיה קודם ומה שהוא יכול להיות עוד יותר טוב - האם אתם כאוצר, שני הנציגים שכאן - חושבים שהבעיה תיפתר? כהורים אני שואלת וכמי שעובד ושולח את הילד לגן ורוצה לא לראות גן סגור רק כי הבעיה לא נפתרה למרות הסכם השכר.

יש מחסור כללי של עובדים במשק. צריך לזכור רגע את הנתון הזה. בנוגע לתומכות החינוך - ההסכם משנה מהיסוד את כל תפיסת העולם בהעסקה של תומכות החינוך. לפני ההסכם הן היו עובדות מנהליות ברשות המקומית. לא היה הבדל בשכרן, היה להן קצת תופסת אבל בתפיסה הן היו כמו אבות בית מזכירות או כל עובד אחר ברשות המקומית. ההסכם הזה מוציא אותן מהדירוג המנהלי, נותן להן אופק הכשרה גורם למוטיבציה לעשות הכשרה להפוך את זה לפרופסיה ובעצם לבוא ולהפוך את המקצוע הזה כמו שמיכל אמרה בעצם פרופסיה של תומכות חינוך עם הכשרות וכל הסכם שעתיד להיחתם הוא בעצם בונה את התשתית הזאת והאמונה שלנו שבאמת היא תעשה שינוי משמעותי. עכשיו כמו שאף אחד לא חוזה עתידות, אני מאמין באמת שההסכם הזה יעשה שינוי. אני לא יודע בסופו של יום להגיד בפועל מה יקרה אבל אני באמת חושב שההסכם הזה משמעותי וישנה. אני יודע שיש הרבה ביקורת על ההסכם, בסופו של יום הוא הסכם יקר, יש לו עלות ויש לנו מגבלת תקציב.

מה העלות של ההסכם?

מיליארד 350.

מודל של כמה שנים המיליארד?

זאת תוספת לשנה.

האם אתם מבינים שהתוספת כפי שנקבעה, משמעותה שלא נפתרה הבעיה? וכמה תידרשו לשלם יותר מהמיליארד כדי שתוכלו לייצר מענה מקצועי? אני מדברת על זה גם מהזווית הכלכלית וגם מהזווית האנושית.

הבעיה כפי שמוצגת פה וכפי שאני מתרשמת בדיון הזה, סליחה היו"ר, היא בעיניי סוג של פתרון חלקי שלא נותן מענה מלא, אנחנו נמצא את זה בספטמבר השנה ו אם לא תטפלו בזה מיד נמצא את זה גם בשנים הבאות. וכשיבואו לגן סגור ולא יצאו לשוק העבודה, שזה צריך לעניין אותך לא פחות בהקשר של תרומת אחוז אבטלה ותרומה למשק וכולי, מה המשמעות של זה? אתם לא רואים את הבעיה בגודלה, והצמצום של זה לאיזה רפרנס של שיפור במדרגה במקום להסתכל על הבעיה באופן הוליסטי - מה עושים עם הילדים ומה עושים עם ההורים ואיך פותרים את זה - בעיניי פתרון חלקי.

הדיון היה אמור להיגמר ב-13:00 אני גולש קצת אבל בבקשה בקצרה.

קוראים לי אלירן אליה, אני סגן ראש עיריית אור יהודה. הייתי מורה הרבה מאוד שנים, היום אני ממונה על כל החינוך הבלתי פורמלי, גם החינוך לגיל הרך, אבל לא גני הילדים.

אני לא רוצה להוסיף על מה שאמרו פה, אני כן רוצה לחזק. כשבאתי לפה חשבתי שזה דיון חירום, אני מבין שזה דיון רביעי. אני לא ידעתי ואתה אומר שאם נצטרך יהיה דיון חמישי ושישי. אין לזה מקום, שתבינו את המצוקה. המצוקה היא קיצונית ברמה הארצית. אני אתן את הדוגמה של אור יהודה ואני מדבר על המעונות כי זה הכול ביחד בסופו של דבר.

התקינה שלנו באור יהודה היא 462 מקומות. ברישום האחרון נרשמו 1073 ילדים. מאות המשפחות שלא הצליחו להיכנס למעונות של התמ"ת לא יכולות לרשום את הילדים כי אין להם כסף ללכת למעונות פרטיים. הדבר גורם לפגיעה חד משמעית באוכלוסיות החלשות.

אנחנו חתמנו ב-2017 על הסכם-גג, בנינו יחידות-דיור, אכלסנו שכונה חדשה - 'בית ופארק' - 2500 משפחות. יש לי מעון. העירייה התחייבה בנתה מעון, שש כיתות. אנחנו לא יכולים לפתוח אותו. יש לי מעון אני לא יכול לפתוח אותו. יש בעיה אמתית, קיצונית ואין מקום לדיון חמישי ושישי, המדינה צריכה לתת את המענה הזה וגם אנחנו באור-יהודה נכנסנו תחת האלונקה והעלינו שכר לעובדות של המעונות בשנה האחרונה, העלינו שכר לעובדות של הצהרונים. אומנם זה פתר רק חלקית. המדינה חייבת להיכנס לתוך הדבר הזה ולתת מענה, ועכשיו. אין מקום לעוד זמן.

אני רק רוצה לומר שהתוכנית של משרד החינוך היא גם להוסיף את הבינוי של מעונות נוספים כדי לפתור חלק מהבעיה. יש פה בעיה הוליסטית.

אבל אין כוח אדם. יש לי כיתות אני לא יכול לפתוח אותן. יש לי 700 אימהות שלא יכולות ללכת לעבוד.

ההסכם שאמור להיחתם אמור לתת-- הוא חלק מהטיפול בבעיה זה טיפול הוליסטי שצריך לעשות, חלק מהטיפול הוא הסיפור של ההסכם, חלק מהטיפול הוא בינוי נוסף ולכן אנחנו צריכים - - -

הבינוי לא יפתור את הבעיה של כוח האדם.

אני אומר יש כאן בעיה ולכן - - -

צריכה להיות סינרגיה אי אפשר לבנות בלי, אנחנו צריכים את הסייעות אנחנו צריכים את תומכות החינוך.

יפה ולכן אנחנו מסתכלים על זה גם פה בוועדה כלל חברי הכנסת לבעיה הזאת כבעיה הוליסטית ואנחנו דוחפים בכל הכיוונים - בבינוי, בשיפור השכר, בהכשרת הסייעות, בהתייחסות לתומכות החינוך - ואני לא רוצה לקרוא לזה סייעות באמת אני חושב שראוי שיקראו להן תומכות חינוך ברמה הוליסטית ויתייחסו אליהן ולמקצוע שלהן כמקצוע חשוב וזה התפקיד שלנו פה בוועדה. תודה רבה אדוני. כן בבקשה גברתי.

קוראים לי רחל אני ממטה המאבק של תומכות החינוך, עם תפוצה של 10,000 סייעות שיש לנו בקבוצה.

אני רוצה להצטרף למה שאלה אמרה. חיזוק הסקטור זה אומר שלא בעוד חמש שנים יקוצר שבוע העבודה. מחר יקוצר, לתת לנו יעד המשך. יש לי תמונה רחבה. אני לא אגיד שאם המדינה לא יכולה לעמוד עכשיו ב-35 אז 35. אבל תנו לנו יעד המשכי. לא עוד חמש שנים 39. מחר 39. עם יעד המשכי. אמרת דרג חינוכי ולא דרג מנהלי? דרג מנהלי הוא דרג שעובד לפי שעות. 42 שעות. דרג חינוכי עובד לפי המוסד החינוכי.

אני רוצה להתייחס למה שמנחם אמר. אני מייצגת פה את תומכות הגנים אבל אני גם משלבת. ומאז שנכנסתי לעבודה קוצצתי ב-52 שעות בחודש. הגעתי לפת-לחם - 3,700 שקל ברוטו. האם הסייעת החדשה אחרי הסכם השכר תרוויח יותר? לא. היא תרוויח פחות. איך נותנים להסכם כזה לעבור? סייעת משלבת חדשה שתיכנס אחרי ההסכם תרוויח פחות, הילדים המשולבים יישארו הפקר. כי כשלא סוגרים להם את הגן ורק ילד שנשאר בבית אז הם הפקר.

לי יש ילדה עם מוגבלות, אני יודעת מה זה כשילד נשאר בבית. זה פשוט הפקרת הילדים, הפקרת הסייעות. לנו לא משלמים על חופשות בכלל. אתם מתוקצבים 12 חודשים כולל פורים, אבל לא, אני לא אקבל את השכר הזה. למה? למה? אתם מסלקים את הנשים מהסקטור הזה. וכשאין משלבת תומכות החינוך בגן הופכות להיות המשלבות. אין עוד איש צוות כי הילד הזה באמת צריך תמיכה צמודה, אתם מעמיסים על הצוותים ככה.

בגלל זה שאלתי אתכם אם יש נציגות שלהן. כי בלי לשמוע אותן אנחנו לא נדע שום דבר. לא ייתכן שלא ישמעו אותן.

יש לי תלושי שכר פה, בוועדה, בתיק. יש לי תלושי שכר.

אני גם חלק מהמטה למאבק לתומכות בחינוך ואני רוצה להגיד עוד דבר. אני סייעת שהרימה ידיים. התפטרתי אחרי 18 שנה כי לא הייתי מוכנה לסבול את היחס, את זה שההסתדרות אומרת משהו והשלטון המקומי אומר משהו אחר. 18 שנה מתוכן גם בגני הילדים, גם בגן תקשורת וגם בבית ספר לבעיות התנהגות קשות. אנחנו מגדלים ילדים עם בעיות רגשיות מאוד-מאוד חמורות. כי יש עומס ואף אחד בכלל לא מתעניין מה הם מרגישים. ילד שאימא שלו הולכת צריך אותי לחיבוק. הוא לא צריך חייל משוחרר - שאת עצמו הוא לא מכיל - שיכיל אותו רגשית. הוא רוצה את אימא שלו. אני בתחילת השנה בגנים הייתי עם 5 ילדים עליי, לחבק ולהכיל ולאהוב. לימדתי ילד תקשורת לדבר ולבקש אוכל. ילדי תקשורת זה ילדים שצריכים את הדבר, הם צריכים סייעות ממוקצעות.

למדתי הכול על בשרי ואני התאמתי. מה היה קורה אם הייתה מגיעה סייעת לא מתאימה? כשמגיע ילד ומתפשט בגן כי הוא פתאום לא יכול להכיל את הבגדים עליו? והוא מתפשט. מה עושים עם זה? אני למדתי מה לעשות עם זה, למדתי ללמד ילד אובדני לבקש עזרה. אתם לא מבינים בכלל מה אנחנו עושים במערכת הזאת. אף אחד לא מבין מה אופן העבודה הזאת. זה לא מעניין אף אחד. מי שמשלם את המחיר זה הילדים, לא אף חייל משוחרר יכול לעמוד בזה, לא אף בת שירות. כי באמת הם היו במסיבה ערב לפני, לא בא להם לבוא, הם לא יבואו. ואז מה יהיה עם הילדים? מה יהיה?

ישב לך ראובן בוועדה לפני שלושה שבועות זרק את נשמתו על קיצור מסגרות התקשורת, אנחנו רוצות לעבוד שם אבל תנו לנו לעבוד שם כמו שצריך כשהמסגרת הולמת את השעות שלנו.

ומעבר לזה כשאמרתי שאני מתפטרת - ואני קיבלתי תעודת הערכה על מה שעשיתי כסייעת – 'רק תשלחי את המייל וזהו', אף אחד לא נלחם עליי. למה שיילחמו על אשת חינוך טובה? ואני אשת חינוך. לא פחות מזה. וכולם פה צריכים להתייחס אליי כאל אשת חינוך. ו-39 שעות זה כבר היום, עכשיו, במיידי.

תודה רבה. בני פרץ בבקשה.

כבודו, באמת אני רוצה רק הערה לח"כ המכובד נאור. אל תשכח שגם הייתם שנה וחצי ואת הרעיונות שהעלית עכשיו אפשר היה להתחיל גם בכנסת הקודמת.

אבל למה זה עניין פוליטי? למה סייעות זה עניין פוליטי?

בני, תתייחס לגופו של עניין בבקשה.

לגופו של עניין, כבודו, אם לא יתחילו לקחת את כל נושא הסייעות, גם עוד שנה ועוד שנה ועוד מספר שנים - לא יהיו סייעות שירצו לבוא לעבוד. צריך להעביר חוק לאומי, בשירות לאומי. לא תגיד שחסר והיא הלכה לבלות ולא באה יום למוחרת. לא. חוק לאומי שיתחילו לבוא כשהן חיילות או מתנדבות בשירות לאומי. לתת להן לבוא לגנים כשהן עושות שירות לאומי בכל מקום. כך נתחיל לבנות סייעות באמת ועם שכר צודק. כי אני מכיר סייעות שפנו אליי והצטרכתי לפנות לראש העיר כדי שיסדר להן את העניין. מצד אחד היא סייעת בגן מצד שני היא רצה בגן השני להיות במה שאנחנו קוראים צהרון. להשלים את העבודה. קרתה לה תאונה ונפלה בענייני עבודה. אז כיוון שהנפילה שלה הייתה בצהרון היא הסתבכה עם עיריית ירושלים. חודשים לא נתנו לה כדי שתוכל לתת לביטוח לאומי. הצטרכתי להתערב ואני רואה את הדבר הזה ואת הבעיה הזאת. ואני אומר דבר אחד, צהרון היא חייבת להיות כל היום באותו גן. וחייבת להיות להם גם עזרה, בפרט שצירפו להם ילדים שהם לא רגילים. זאת גם עבודה שהיא מאוד קשה וצריך לתת להם שעות כמו גננת
.

אין לנו בכלל הכרת מקצוע - - -

כרמלה את היית כבר בזמן דיבור.

שכחתי להגיד שאין לנו בכלל הכרת מקצוע.

בני משפט לסיכום.

לא צריך לראות את הנושא הזה כנושא פוליטי. צריך לראות את העובד ולראות את האוצר והבעיה פה היא כל הזמן כספית וכספית. די לכסף. בלי כסף. במקום שילכו לכיסים של הבכירים במדינה אז בוא תביא אותם תוריד אותם לאזרח הקטן. כי כשאתה צריך באוצר לדאוג לך לכיס שלך אין בעיה, אבל כשצריך לדאוג לחנך את הילדים שלנו, הנכדים שלנו, הנינים שלנו - אז יש בעיה. שם אסור לתת להם את הזכויות.

בני, תודה. אחרון הדוברים - יניב בר אור - בבקשה בקצרה.

תודה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אני רוצה להתייחס דווקא לנושא של כוח העזר במעונות. אנחנו במחסור של כוח אדם גם במעונות - - -

מי אתה רק?

יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל.

אנחנו הגשנו כמה רעיונות וחלק מהדוברים כאן דיברו על זה ופסלו את הדברים על הסף. אני רוצה להזכיר שלפני שסייעת הייתה סייעת או מטפלת הייתה מטפלת והיום קוראים לה מש"י, היא הייתה חיילת ולפני זה היא הייתה תלמידת י"א-י"ב שעשתה שירות של בני נוער, מחויבות אישית. אז במחויבות אישית הם יכולים לשאת נשק וללכת ולעזור במשטרה, והם יכולים גם להיות כוח עזר במעונות ולעזור במעונות - - -

חלק יכולים וחלק לא.

חלק בוודאי. לא כולם מתקבלים גם למד"א. שוב, לא במקום סייעות. אלא ככוח-עזר בגנים ובמעונות. יש גם שנת שירות לפני צבא, יש שירות לאומי, מורות-חיילות, שח"מ - שירות חובה משטרתי, יש דבר כזה שמתגייסים ישירות למשטרה. למה אי אפשר להתגייס ישירות למערכת החינוך? עבודה מועדפת אחרי צבא. אנחנו צריכים לפגוש את האנשים האלה כשהם עדיין צעירים ולהראות להם מהי מערכת החינוך ולקוות שבסופו של דבר הם ירצו להישאר במערכת החינוך. כי אחרת הסעיף הבא זה להתחיל לפתוח עבודה של עובדים זרים ולייבא עובדים זרים כי אין ברירה.

אנשים היום פותחים את האינטרנט ותוך שלושה חודשים הם עושים קורס UI ו-UX ומרוויחים פי שתיים-שלוש מזה. אז אם אנחנו ממשיכים להישאר על אותה רמת שכר של בין 5,000 ל-7,000 שקל לסייעת או מטפלת במעונות יום, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאם במשך כל כך הרבה שנים אמרנו לאנשים ללכת וללמוד 5 יחידות מתמטיקה וללכת ולעשות תואר ראשון באיזשהו מקצוע שמכניס כסף - היום כבר לא צריך את זה.

היום בשלושה חודשים קורס UX ו-UI היא מרוויחה פי שתיים-שלוש. אז אם אנחנו רוצים להשאיר את נשות החינוך ולגייס עוד כוח אדם צעיר כדי שיהיה בחינוך, אנחנו צריכים גם לתת שכר הולם וגם לדאוג שיהיו יותר אנשים שייחשפו למקצוע החינוך. תודה.

תודה רבה.

אפשר להוסיף שאלה קטנה? במקום שתהיה הסללה למערכת החינוך רק לנשים, אולי לפתוח את החשיבה גם למסייעים? יש, אבל במשורה. בדרך כלל זה 'בואי הצטרפי אלינו למערך הסיוע'. קריאה לנשים להצטרף למערך הסיוע או ללימודי חינוך. אני חושבת שצריך לפתוח את זה - גם בתפיסה שלנו - כי גם גברים יכולים לתרום מאוד למערכת החינוך. זו מערכת חינוך של כולם, שיש בה בנים וגם בנות והגברים יכולים להיות מודל מצוין. תודה רבה.

אני מאוד מצטער שעל נושא החינוך על מנת לקבל זכות דיבור צריך לצעוק זה נורא ואיום. כך נראה החינוך שלנו. כאשר לקבל זכות דיבור צריך לצעוק. מי שצועק מקבל זכות דיבור.

סליחה, אדוני, לא מי שצעק, מי שנרשם קיבל זכות דיבור.

אני נרשמתי.

מי שנרשם מדבר. יש עוד הרבה אנשים שנרשמו ולא עלה בידם לדבר.

טוב תודה רבה. הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים. חינוך ילדי ישראל בראש מעיינה של הוועדה. יש לחנך את הילדים ולתת להם את החינוך הראוי להם. יש לספק תומכות חינוך ראויות לילדים הזקוקים להן.

הוועדה מביעה דאגה נוכח המחסור בסייעות בגני הילדים לשנת הלימודים תשפ"ד העומדת בפתח. הוועדה מברכת על המשא ומתן המתנהל בימים אלה עם הסייעות.

כדי שיגיעו אנשים ראויים ההסכם חייב לכלול שיפור בשכר, הכשרה לפני כניסה לעבודה והשתלמות, קיצור שעות עבודה שבועיות והוועדה תברך על כל שיפור נוסף שיימצא לנכון.

הוועדה מודה לכל הגורמים המשתתפים במשא ומתן. הוועדה מציעה שפרחי-הוראה שרוצים לעבוד בגני ילדים יוכלו לקיים את ההשתלמות שלהם כסייעות בגני ילדים.

הוועדה מציעה שמקצוע תומכת חינוך יהיה מקצוע מועדף ליוצאי הצבא.

תודה רבה אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.