פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
17/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 12:00

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023.
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי

מירב כהן

אניטה יצחק - ראש אגף חקירות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אילנה מזרחי - ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אריאל דיאמנט - יועמ"ש, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

סוריא בשארה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

הילה דוידוביץ-בלומנטל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גל שחם - עו"ס ראשי לחוק הגנה על חוסים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מירי פומרנץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נטע אבן צור - מנהלת תחום פניות ציבור, משרד הנגב, הגליל, והחוסן החברתי הלאומי

סוזנה רבינוביץ - עו"ד חיצונית, איגוד לשכות המסחר

איתי עצמון
אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

רונית רבי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023

אני פותח את הישיבה. הנושא: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, והצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב כהן, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, וחבר הכנסת דוד ביטן.

צריך להצביע קודם על המיזוג.

לא נקרא את זה עוד פעם. נצביע על מיזוג ההצעות, ואחר כך נמשיך את הדיון. מי בעד מיזוג ההצעות?

אני יכולה להצביע?

כן, את יכולה.

הצבעה

בעד – פה אחד
מיזוג ההצעות אושר.

פה אחד.

ההחלטה על המיזוג טעונה גם אישור של ועדת הכנסת. נעביר אליך מכתב לחתימתך ליו"ר ועדת הכנסת.

בסדר. עכשיו נעבור להצעת החוק. אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. שלחתם את הנוסח החדש?

כן.

הוגשו גם הסתייגויות.

כן, יש.

אנחנו צריכים להקריא?

כן.

רבותיי, נציגי הממשלה פה ומירב פה. בעצם יצרנו חוק חדש, זה מה שיצא מכל הסיפור הזה, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. אין שום בעיה עם זה.

משכנו טיפה לפה, טיפה לשם.

אמרתי, אותו רעיון, אבל עשינו חוק חדש.

בסדר גמור, הכניסו עוד חכמה לנוסח.

אפשר לקרוא או להסביר?

אני מציע שאקרא ואסביר. רק אגיד בשני משפטים כהקדמה, כדי לתת מענה לקשיים המשפטיים שהצפנו בדיון הקודם לגבי התאמת המודל המוצע למשטר של אכיפה מינהלית על כל המאפיינים שלו. בעצם ניסחנו כמה וכמה תיקונים להצעת החוק, אני אקרא ואסביר כל תיקון. ואני חושב שהתיקונים האלה אכן נותנים מענה לקשיים שהעלינו.

"הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023"
לפני שאקרא את התיקון הראשון, תיקון סעיף 22ג, אגיד שהוא נועד להעביר את ההפרה של הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כאמור בסעיף 3(ב)(5) או (6), שאלה בעצם הנסיבות המובהקות שדובר בהן גם בהצעת החוק הזו. כלומר, של ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של הצרכן, או ניצול העובדה שהצרכן אינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה.
חשבנו שאם המחוקק רואה כבר את הנסיבות האלה כמאוד מאוד חמורות, שמצדיקות הטלת עיצום כספי בנסיבות מחמירות, ראוי כבר לגלם את הסכום המוגדל במדרגה חדשה.

מה קורה עם הצמדה של הסכום הזה? בחוק יש הצמדה?

יש בחוק את כל מנגנוני ההצמדה.

אם כתבת לי את הסכום, ההצמדות חלות עליו?

כן, בוודאי. בעצם יצרנו מדרגה חדשה חמורה במיוחד של עיצום כספי לגבי ההפרה הזו. מדרגה שלא הייתה קיימת קודם בחוק הגנת הצרכן. ואני אקרא:

"תיקון סעיף 22ג
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22ג –



(1) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "פסקה (7)" יבוא "פסקאות (5) עד (7)";



(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1) הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב)(5) או (6)"


שאלה הסיטואציות שתיארתי קודם.





"רשאי הממונה" - -


שזה הממונה של הגנת הצרכן והסחר ההוגן.



- -
"להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 69,120 שקלים חדשים, ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים.";"


בעצם הכפלנו את המדרגה הכי גבוהה היום פי 1.5. זה מה שעשינו פה.


"
(3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) עד (ב1)"."



זה תיקון טכני שנועד להתאים את נוסח הסעיף להוספת המדרגה החדשה.

אם נצטרך לעשות תיקונים טכניים.

אם נצטרך לעשות תיקונים טכניים אז נעשה אותם בהסמכת הוועדה כמובן, רק דברים טכניים שקשורים למספור.

אין בעיה.

עוד נקודה שעלתה לנו תוך כדי העבודה שעשינו על הצעת החוק, ההפרה שנוגעת להפעלת השפעה בלתי הוגנת, שהיא ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של הצרכן. לפי נוסח החוק כיום כתוב שהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור. אני גם אמרתי את הדברים בישיבה הקודמת. הנוסח של ההפרה כפי שהוא כתוב היום מכוון ליסוד נפשי, ואני חושב שזה לא מתאים לאכיפה מינהלית, וגם מקשה על האכיפה בהיבטים האלה. בתיאום עם משרדי הממשלה אנחנו מציעים בכלל למחוק את התיבה "כשהוא יודע או היה עליו לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור", כי לגבי אכיפה מינהלית אין בכלל היבט של יסוד נפשי.

לגבי העבירה הפלילית, אני מציע אולי שנציגות משרד המשפטים יסבירו איך אנחנו בעצם רואים את העבירה הזאת עכשיו, אם אנחנו מתקנים כפי שהצעתי, מה בעצם יהיה היסוד הנפשי של העבירה. יש עבירה פלילית גם על ההפרה הזאת.

יש עבירה פלילית. היסוד הנפשי, ברירת המחדל היא מודעות, ולא צריך לכתוב את זה. ולכן, אם מורידים את היסוד של ידע או היה עליו לדעת, למעשה אנחנו נשארים עם היסוד הנפשי של מודעות, שנדרש בכל עבירה פלילית, וזה כולל בתוכו עצימת עיניים. זאת אומרת, הוא התעלם ממשהו שהוא היה צריך לדעת, אבל המבחן הקיים היום של היה עליו לדעת מכוון ליסוד נפשי אחר של רשלנות, שהוא לא מתאים לסיטואציה של ניצול. בדרך כלל הניצול מתכתב יותר עם היסוד הנפשי של מודעות ולא של רשלנות. ולכן חשבנו שאפשר להוריד את היסוד הנפשי מהפרה, ולהישאר עם מודעות. מבלי לכתוב את זה כמובן, כי לא צריך.

זה מקובל גם על הרשות להגנת הצרכן?

כן.

אז זה בעצם הסעיף. אני מציע שאם אין הערות אפשר להצביע על ההסתייגויות סעיף סעיף.

רוב האנשים שהגישו הסתייגויות לא פה, אז נצביע עליהן בסוף, על הכול.

אבל צריך להצביע עליהן. אי-אפשר להצביע בסוף, כי אנחנו עושים סעיף סעיף. זה לסעיף 1.

אבל אם הם לא פה אז למה אני צריך?

כדי שאני אוכל לכלול את ההסתייגויות בנוסח צריך להצביע עליהן.

בבקשה.

לסעיף 1 שהקראתי יש חמש הסתייגויות של המחנה הממלכתי.

אפשר להצביע עליהן בבת אחת?

כן. וכן של קבוצת חברי תע"ל.

נצביע. מירב, אבל תגידי לחבר'ה שבחוק כזה לא צריכים להגיש הסתייגויות.

נכון.

רק בשביל זכות דיבור, אז שיוותרו עליהן, והם ידברו קצת במליאה, כמה דקות ונגמור את הסיפור. יש חוקים שלא מגישים עליהם הסתייגויות. מסכימה איתי?

מסכימה.

למרות הפוליטיקה זה לא מתאים. כרגע נעשה, אבל לקראת המליאה שאנשים יוותרו על העניין.

הם לא פה, אז אין בשביל מה.

המחנה הממלכתי פנו?

כן, פנה עופר כסיף.

נטפל בזה.

נקבל את זה. קיבלנו לאחד, לא נפלה את השני.

ואתה מתיר להם גם בהיעדרם כאן?

מתיר לכולם. אין נימוקים. מי בעד ההסתייגויות לסעיף 1 של קבוצת המחנה הממלכתי? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
ההסתייגויות של קבוצת סיעת המחנה הממלכתי לסעיף 1 לא אושרו.

הם נדחו. מי בעד ההסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל לסעיף 1? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 4
ההסתייגויות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 1 לא אושרו.

נדחו ההסתייגויות. סעיף 2.

ועכשיו למעשה הוועדה יכולה להצביע על סעיף 1, כולל התיקון לסעיף 3(ב)(5).

אין שום בעיה, אני ומירב נצביע על הכול.

תיקון סעיף 1 פלוס התיקון לסעיף 3(ב)(5).

מי בעד סעיף 1 בנוסח שהוקרא? מתירים ליועץ המשפטי לעשות תיקונים טכניים כאלה ואחרים – מי בעד? אין נגד.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 1, כולל התיקון לסעיף 3(ב)(5), אושרו.

עבר פה אחד. הלאה.

הסעיף הבא הוא בעצם סעיף הליבה, אם אפשר לקרוא לזה כך, של התיקון, זה הסעיף שנוגע לעיצום כספי בנסיבות מחמירות. כאן עשינו את ההתאמות שמתחייבות מהוצאת השפעה בלתי הוגנת, כאמור בסעיף 3(ב)(5) או (6), מההגדלה של העיצום. אני אקרא:

"תיקון סעיף 22ד
2.
בסעיף 22ד לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א), במקום "בסעיף 22ג" יבוא "בסעיף 22ג(א) עד (ב1) לעניין פסקה (1) להגדרה "נסיבות מחמירות";"


כאן אנחנו מאפשרים הטלת עיצום כספי מוגדל בנסיבות מחמירות בשל הפרת ההוראות שהקראתי לגבי הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כאמור בסעיף 3(ב)(5) או (6), אם ההפרה נעשתה כלפי מס' רב של צרכנים. אבל לא כלפי מה שנקרא "צרכנים בקבוצות המוכנות" שתכף אני אקרא.

"

(2) בסעיף קטן (ב), בהגדרה "נסיבות מחמירות", במקום "נסיבות מחמירות" יבוא "נסיבות מחמירות – כל אחת מאלה:" והקטע החל במילים "הפרה הנוגעת" עד המילים "היא הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים" יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא:




"(2) הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 22ג(א) או (ב) ומנויות בתוספת השמינית, שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד מהמפורטים להלן, ובהתאם לנהלים שהורה עליהם הממונה:





(1) אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם בסעיף 14ג1(א), או קטין;





(2) אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;





(3) אדם שניכר שאינו שולט בשפה במידה מספקת לשם התקשרות בעסקה.";



(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השמינית.""


אני אסביר מה בעצם נעשה כאן. ניסינו למקד את ההפרות בנסיבות מחמירות לרשימה של הפרות שחשבנו, כמובן בתיאום עם משרדי הממשלה, שהן רלוונטיות לסיטואציות שהתיקון נועד לתת להן מענה. ולכן, כפי שתכף אקרא, הוספנו תוספת שמינית לחוק, שבה יש רשימה של סעיפים שבשל הפרתם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בנסיבות מחמירות.

וכן, מכיוון שהתיבות שהשתמשו בהן כאן, המילים: חולשה שכלית נפשית או גופנית בעיקר, עוררו קושי בהיבט של ודאות כלפי ציבור המפרים הפוטנציאליים, חשבנו שנכון להכפיף את התיקון הזה לנהלים שיורה עליהם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן. והנהלים האלה, נהלי האכיפה אמורים להתפרסם לפי החוק. יש היום כבר סעיף כזה שמדבר על נהלים, והם אמורים להתפרסם באתר האינטרנט של הרשות, וכן, להיות מאושרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה, כלומר, משרד המשפטים. וככה בעצם בנהלים האלה – ואני מציע אולי שגם נציגי הרשות ירחיבו אם יש להם אולי איזושהי טיוטה כבר של הנוהל, או מה הם מתכוונים לקבוע בנוהל ברמת עקרונות – תהיה ודאות באכיפה. אני מאמין שהאכיפה גם תהיה יותר קלה, וגם תהיה יותר נכונה ועולה בקנה אחד עם משטר האכיפה המינהלית, שכפי שאמרתי גם בדיון הקודם, אינו מחייב התחשבות ביסוד נפשי. אתם רוצים להגיד כמה מילים לגבי הנוהל?

לא נאריך בדברים, אבל כן נגיד כמה מילים. בעצם המטרה היא להגן על אותן אוכלוסיות מוחלשות, ולכן העיצום המוגבר יוטל בנוהל במקומות שבהם מדובר באוכלוסייה מטורגטת. הדבר הזה בא למנוע מצב דברים שבו יש, לדוגמה, איזושהי הטיה כלפי כולי עלמא, ולא להכניס את העוסק למצב שבו הוא חשוף לעיצום מוגבר בשיעור של 150%. ולכן הצמצום הוא למקומות שבהם האוכלוסייה היא אחת מהאוכלוסיות המנויות כאן והיא בעצם מטורגטת; או למקרה שבו מדובר באיזושהי אינטראקציה ישירה שבה אפשר להבחין בקלות שהצרכן הוא בעצם צרכן שנמנה על אחת מהאוכלוסיות האלה; או שיש מידע לעוסק שעל בסיסו הוא מסתמך, והוא יוצר איזושהי עסקה או פנייה לאותם צרכנים, כשהוא כבר מבין שמדובר באחת מהאוכלוסיות האלה. זה העיקרים של הנוהל. ושוב, חשוב להבהיר שזה בדיוק בא למנוע את המצב שבו יש איזושהי פנייה שהיא יותר רחבה, ולמנוע מהעוסק להיות חשוף לעיצום כשהפנייה שלו היא כלפי כולי עלמא, ולא בסיטואציות שמנינו כאן. אני תוהה אם תרצו עכשיו לדבר על הפרסום.

יש לנו מה להגיד בעניין של ההחרגה של הפרסום, השאלה אם זה כאן או שיהיה מקום אחר.

תכף אקרא גם את התוספת השמינית, ואתם תסבירו. אני רוצה לשקף שהייתה לנו התלבטות לגבי הפסקה שקובעת שאחד מסוגי הצרכנים הוא "אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית;". ניסינו למקד את הפסקה הזו, למשל באדם עם מוגבלות, אבל לפי מה ששמענו מהרשות, מנציגי הרשות, אם היינו כותבים "אדם עם מוגבלות" זה היה מצמצם מדיי לעומת המקרים שהם מבקשים לתת להם מענה. אז אני חושב שכרגע ברמת האיזון הנכון אפשר להשאיר את התיבה במצב של "חולשה שכלית, נפשית או גופנית", כפי שנכתב כאן, אבל כמובן שבנוהל תצטרכו לתת איזושהי קונקרטיזציה וכללי אצבע, אם נקרא לזה כך, כדי שהאכיפה תהיה מידתית.

מאה אחוז.

תוך כמה זמן הנהלים האלה יתפרסמו?

אנחנו לא עושים פה דיון. מה רצית?

קודם כול אני מברכת על זה, אני חושבת שהוא הרבה יותר מאוזן, וגם אני שמחה לשמוע על הנוהל ועל התוכן של הנוהל. אבל אני עדיין שואלת כיצד אפשר למנוע את הטלת העיצום בנסיבות מחמירות על עוסק שלא ידע שמדובר באזרח ותיק. למשל, לא כתוב גם ניכר שהיה אזרח ותיק או ניכר שהיה עולה חדש. זה עוד על אותה רמה.

אני לא בטוח. בעיני זה הרבה יותר ברור אם מדובר על אזרח ותיק לעומת אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, לדעתי.

אני גם אגיד את דעתי. אני בכלל לא חושבת שחשוב להוכיח שהוא ידע שמדובר באזרח ותיק, כי אם בן אדם עשה הטעיה קשה הוא צריך לקחת בחשבון שייתכן שהוא גם פגע באנשים שהם מוחלשים יותר, והוא ישלם בריבית דריבית. הדרך הבטוחה ביותר זה לא להטעות.

לכן אני לא רוצה לפתוח דיון. מה זה ניכר? אם הוא דיבר איתו בטלפון, אז הוא יכול לדעת אם הוא ותיק או לא?

שוב, הדוגמה שנתתי גם בדיון הקודם, המשיך לחייב בתשלומים. הוא עשה את זה באמת מתוך טעות, אז לפחות זה צריך לבוא לידי ביטוי ממש בנוהל, העניין של האזרח הוותיק, שזה לא על כל מי - - -

הדברים שמניתי עכשיו, שהם שלושה עיקרים, נותנים מענה בדיוק לסיטואציות האלה. זה בדיוק עונה על זה.

עדיין יש שיקול דעת לרשות לבדוק כל מקרה, ובבדיקה הזו תסמכי עליהם שהם לא ייתנו קנסות גבוהים סתם. אם אדם עשה פעולה להרבה מאוד ותיקים, נגיד לצורך העניין, ובסוף יתברר שאחד מהם – הוא לא ידע במדויק, אבל הוא עשה את זה ל-20, 30 איש, סביר להניח שהוא גם התכוון לעשות לאדם נוסף. אנחנו סומכים על הרשות בעניין הזה. אני חושב שהתיקונים שעשו פה, בהסכמת משרדי הממשלה והיוזמת, והנציגים שלנו, הם מאוד משמעותיים.

נכון.

את זה גם אני אמרתי.

והם פתרו הרבה בעיות. ברור שתמיד יש בעיה כזו או אחרת. לכן אם בעתיד תהיה בעיה, יתקנו עוד הפעם, לא צריך להתרגש יותר מדיי.

בסוף נהלי האכיפה יתייחסו לכל התיקון, כפי שכתבנו גם בסעיף עצמו – "הפרה של הוראה מהוראות לפי חוק זה".

בדיוק.

בעצם כל ההפרות שמנויות בסעיף 22ג, שאלה ההפרות שניתן בשלהן עיצום כספי, "ומנויות בתוספת השמינית", שתכף נקרא ונסביר, "שבוצעה כלפי צרכן שהוא אחד", "ובהתאם לנהלים שהורה עליהם הממונה". נהלי האכיפה אמורים להתייחס לכל ההיבטים של התיקון, להבנתי.

גם לזה. צריכים להצביע לפני התוספת?

רגע לפני. חשבתי שנכון אולי שכבר נדון בתוספת.

תקרא, אין בעיה.

מירב, בשנייה ושלישית מעבירים את זה?

כן. אתה יודע כמה שנים אני עושה את זה?

כל הכבוד. כל הכבוד.

היא חיכתה רק לנו, אתה רואה. מה אתה רוצה שאני אגיד לך.

חיכיתי לביטן.

אני חושב שאת צריכה להגיד תודה פה גם ליועץ המשפטי שלי.

נכון, שעשה עבודה מדהימה.

למה? הוא עשה תיקונים.

באיזה נועם גם כן.

זה לא אותו חוק שהגשת.

גם אביגיל וגם איתי עשו עבודה מעולה.

נכון, שניהם, סליחה, טעות שלי. מתנצל. וגם להם. תראי, לפעמים אנשים מנסחים חוק ולא רוצים לתקן, הם גם היו פתוחים לרעיונות.

נכון.

נכון, הייתה פתיחות וקשב בהחלט מנציגי הממשלה.

רגע, בואו נברך בסוף. שמרתי את זה לסוף. אני מרוקאית, אני מאמינה בעין הרע.

בסוף אני אתן לך, אל תדאגי. לפני שמצביעים על זה תוכלי להגיד משהו.

יש לנו עוד איזושהי הערה, וגם נקריא את התוספת.

קדימה, תנו לי לגמור, כי באחת יש לי ועדה מוניציפלית.

שני דברים. דבר ראשון ממש בקצרה, עניין שהיושב-ראש הזכיר. מה קורה כשיש גם מצב שבו ההפרה מכוונת, נגיד לאוכלוסייה של קשישים, וגם מצב שבו ההפרה נעברה כלפי מס' רב של צרכנים. בעצם זה משהו שאם הוא לא מחודד בנוסח עד הסוף אנחנו מבקשים מהוועדה להסמיך אותנו, שיהיה ברור שבעצם אפשר להטיל הפרה בנסיבות מחמירות על אחד מהם. כלומר, לא מטילים 1.5 ואחר כך 1.5. וזה למעט המצב היחיד שכרגע בנוסח, וזה כמובן להכרעת הוועדה, זה העניין של הנסיבה שמלכתחילה הועלתה לדרגה הגבוהה ביותר של ניצול או ההשפעה על הצרכן.

השפעה בלתי הוגנת.

השפעה בלתי הוגנת. על זה אפשר להטיל מלכתחילה, הסכום הועלה לפי 1.5 מהסכום המקורי שהיה. וזה עדיין נכלל בנסיבות ובמקרים שבהם אפשר להטיל פי 1.5 כאשר זה מופנה למס' רב של צרכנים.

עכשיו נקרא את רשימת ההפרות.

ריכזנו פה את כל סעיפי ההפרות, נעבור עליהם אחד אחד. בעצם העתקנו מתוך סעיף 22ג את רשימת ההפרות כדי שזה יהיה בפני הוועדה ונראה על איזה הפרות מדובר.

כל זה?

בסוף בתוספת השמינית.

סעיף 7 להצעת החוק, הוספת תוספת שמינית.

"1. הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות סעיף 2(ב2);


2. עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) או (ג);"


כאן נעיר שבעצם פרסמנו את רשימת ההפרות לאחר שיחה עם הרשות, אבל בשיח בינינו הייתה השאלה האם סעיף קטן (ג) שמתייחס להטעיה בפרסומת צריך להיכלל ברשימת ההפרות. זה מתוך הבנה שפרסומת מכוונת כלפי כולי עלמא, כלפי הציבור הרחב, ולא ברור שהיא צריכה להיכלל פה כשאנחנו מדברים על קבוצה מסוימת.

ודבר שני שקיים בפרסומת, גם כשיש פרסומת שמאוד מטרגטת או מכוונת את הצרכן לבצע עסקה מסוימת עדיין קיים פער בין הפרסומת לבין ביצוע העסקה עצמה, כשרוב ההפרות שאנחנו מדברים עליהן פה אלו הפרות, נגיד: "עשה דבר העלול להטעות צרכן". זה ממש בשלבים שהם קשירת עסקה - -

פוטנציאל.

- - כשהקשר הסיבתי בין ההפרה לבין ביצוע העסקה הוא הרבה יותר קרוב. ולכן להבנתנו, וגם להבנת משרד המשפטים, הטעיה בפרסום לא צריכה להיכלל ברשימה של ההפרות.

אז אולי נשמע את הרשות כי יש להם עמדה אחרת.

העמדה שלנו שונה. קודם כול היינו מאוד מאוד פתוחים בתיקון החוק הזה, הטיוטה הזאת. ופה אנחנו כן מבקשים - - -

על איזה סעיף?

אנחנו מדברים כרגע על אחת ההפרות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בנסיבות מחמירות.

איזה סעיף?

סעיף 2 לתוספת: "עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 2(א)", שזה סעיף ההטעיה, "או 2(ג)", שאומר בעצם שכל סעיף ההטעיה חל גם על הטעיה בפרסומת, וזה בעצם הקושי שאביגיל תיארה.

אנחנו טוענים שיש להחיל את זה גם על הטעיה בפרסומת. לא כל פרסומת היא פרסומת לכולי עלמא, יש פרסומות שהן מאוד מכוונות. אם יש פרסומת כזאת, אולי זה קצת רחוק, שפונה לחולי סרטן, ואומרת להם שהמוצר הזה זה המוצר שיציל אותם אם הם חיפשו נס רפואי, אז - - -

הבנתי. למה אתם נגד פרסומת?

אמרתי, משתי סיבות, אחת, בכל פרסומת יש הרבה יותר אלמנט של פנייה לציבור. גם אם הציבור יותר מפולח ויותר מצומצם עדיין הפנייה היא כלפי הציבור. וגם הפער בין הטעיה, גם אם היא קיימת בפרסומת, לבין קשירת העסקה, זה פער הרבה יותר גדול מאשר נגיד הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת קשירת העסקה - -

כלפי צרכן מסוים.

- - או מקרים שבהם יש הפרות שנעבור עליהן עוד מעט, שבהם בוטלה העסקה והעוסק לא מחזיר את הכסף או כל מיני דברים שבמערכת היחסים.

אולי תסייגו ותלכו על פרסומות שהן ממש בעייתיות.

ניסינו להציע, אבל לא - .

כבוד היושב-ראש, אענה בשלושה מישורים. מישור ראשון, קודם כול אני חושב שהעקרונות שציינו מקודם אמורים לפתור את הבעיה הזאת של כולי עלמא, כי הרי זה אותו מצב, בין אם זאת הטעיה רחבה ובין אם זה פרסום, אז העקרונות האלה של טרגוט ושל כל מה שמנינו קודם אמור לפתור את זה.

דבר נוסף, מעשה העלול להטעות צרכן, במפורש אנחנו מתייחסים לזה לאורך שנים בפרסומת כאמת בפרסום. זה למעשה המגננה הראשונה כלפי אותן אוכלוסיות. אנחנו לא בודקים את המעשה בפועל, אלא אנחנו רוצים למנוע מהם בכלל להיכנס למצב של להגיע לעסק, למצב של לעמוד מול איש שיווק, למצב של להכניס פרטים כדי שיחזרו אליהם. למעשה זה קו ההגנה הראשון כלפי אותם אנשים, ובגלל שזה קו ההגנה הראשון שם אנחנו רוצים לחסום. אנחנו לא רוצים להגיע רק למצבים שנעשתה הטעיה בפועל. תודה.

הבנו. תעשו ניסוח שהוא רק תואם למה שאתם מדברים בפרסומת.

זה יהיה בנוהל. הנוהל ידבר על זה. אנחנו מכניסים כאן את ההוראה לתוספת השמינית, והנוהל חל על זה בדיוק, הוא מסביר למי כן ולמי לא, איפה אנחנו פונים. דרך אגב, אם לא נטפל בפרסומות אנחנו נגרום לזה שצרכנים יפלו, נחכה בצד שצרכנים יפלו.

שיהיה מאוחר מדיי.

שיהיה מאוחר מדיי. זה נכון שאני יכולה לטפל בזה בכלים שיש לי היום, אבל זאת המטרה של התיקון הזה, להגביר את ההרתעה ולהחמיר את הענישה איתם.

אני מאוד מסכימה.

אין לי בעיה, אני מסכים איתכם, אבל תדאגו בנוהל למקד את זה לפרסומות מסוימות.

לפרסומות שמיועדות לקהל יעד מסוים.

אגיד שני דברים, ואגיד מה אני מציע, והוועדה תחליט כפי שתחליט. אני רוצה עוד פעם לחדד מה היה הקושי שלנו. אנחנו בעצם מדברים על הפרות שעכשיו יהיו בנסיבות מחמירות מכיוון שהן מכוונות לצרכנים מסוימים. כלומר, מה שקובע מיהות הצרכן, לצורך העניין. למשל, פרסומת בטלוויזיה מכוונת לכולנו, גם לצרכנים בכל הגילאים.

תלוי.

אני אומר שיש כל מיני סוגי פרסומות.

אבל פרסומת זה נסיבות מחמירות בכל מקרה.

לא, פרסומת לתו נכה מכוונת למי שהוא נכה וצריך תו נכה, ופרסומת לחולי סרטן - - -

אבל ההטעיה היא הטעיה כלפי כולם.

אני מבקש להשלים את המשפט.

רבותיי, אין יותר דיונים צדדיים שהם לא של משרדי ממשלה או חברי כנסת. אנחנו בתהליך של הצבעות כרגע.

זה משרד ממשלתי, משרד המשפטים.

אמרתי, משרד ממשלתי כן. דיברתי אליה, לא אליה.

ההגדרה של פרסומת בחוק היא הגדרה מאוד רחבה, היא הגדרה מרבה, היא לא הגדרה ממוקדת. מה שאני מציע, אולי לכתוב שבעניין הזה מדובר על פרסומת שהייתה מיועדת ומכוונת לאותו ציבור של צרכנים.

אין לכם התנגדות שזה יהיה ייעודי, נכון?

אבל אם יש פרסום בטלוויזיה נגיד למוצר מסוים, השאלה מה זה אומר מיועד. אם יש פרסום בטלוויזיה או בעיתון למה שאניטה מחזיקה אז כביכול כולם מוטעים.

בסוף יש את הכוונה של המפרסם. אם את מפרסמת למשל דיור מוגן זה ברור שהוא מכוון לאזרחים ותיקים, סתם כדוגמה. אבל אני חושב שנכון למקד בהקשר הזה את ההפרות רק למקרים האלה.

אתה אומר שעדיין יהיה את הנוהל. תגיד מה אתה רוצה לכתוב.

שבנוהל שלהם יחדדו שזה לדברים שמיועדים לקהל יעד.

מה שאפשר להסדיר בחוק עדיף להסדיר בחוק ולא להשאיר את זה לנוהל. דבר שני, צריך לזכור שאנחנו לא במצב שאין על זה בכלל עיצום כספי. יש על זה עיצום כספי, והשאלה אם נכון - - -

אבל יש פה תיקון עם תכלית מסוימת.

נכון, אבל התיקון הזה נועד להתמודד עם תופעה מסוימת של עוקץ קשישים.

אז תראו מה הוא מציע.

כדי לתת מענה לקושי הזה חשבנו שלגבי סעיף 2(ג) נכתוב בתוספת: לעניין פרסומת או הטעיה בפרסומת המכוונת לצרכנים מהסוגים המנויים שם בסעיף 22ד.

אנחנו מעדיפים לעשות זה בנוהל. הנוהל הזה יאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

אני חושב שזה עיקרון שכדאי שיעוגן בחוק.

אבל זה לא נותן מענה.

אני חושבת שגם הייתה לנו בשיח איזושהי כוונה להתרחק מאותו יסוד נפשי.

מה משרד המשפטים אומר?

היא יכולה להיות מכוונת לפי תוכנה, ואז אנחנו כן נשארים עם המצב של פרסומת בטלוויזיה על איזה מוצר, על איזה יוגורט שיש בו סידן - - -

שאת מבינה שאופי השירות או המוצר רלוונטי לקהל יעד.

משרד המשפטים בעד הסעיף הזה או בעד מה שהם אומרים?

אנחנו חושבים שזה מרחיק לכת. לדעתנו יש על זה עיצום כספי היום בחוק, והתיקון הזה נועד להתמודד עם תופעת העוקץ.

אבל הפרסומות הן השלב הראשון בעוקץ, זה מתחיל בפרסומת.

נכון, אבל זה מרחיק לכת, זה מגביל - - -

יש משהו בזה שאם יש כבר פרסומת עדיף להכות בברזל, ולא לחכות שיעשו בעיות אחרות.

אשמח לומר שתי נקודות בנושא הזה.

אבל יש עיצום כספי על זה היום בחוק.

זאת כל תכלית החוק, להחמיר.

זה הרעיון.

אתם העברתם לי שאני אחליט בזה, אתם צריכים לקבל החלטה בהסכמה.

שני הפתרונות בסדר בעיניי, או בתקנות או בנוסח, שזה יהיה ברור שזה לקהל היעד. אז שניהם בסדר.

אני לא הגורם המקצועי שיכול להחליט על זה, כי אין לי מספיק ידע. בינתיים נמשיך לקרוא ותחשבו על זה טוב טוב.

אז אולי אתן לך שתי נקודות.

משרד המשפטים אומר לא, ואתם אומרים דווקא כן, והוא מדבר על פשרה באמצע. אז אולי תקבלו את הפשרה באמצע.

אולי פרסומת בדיוור ישיר או משהו כזה.

דיוור ישיר זה רק משהו שמיועד ממש - - -

אבל זה יותר קרוב לעוקץ מאשר פרסומת בטלוויזיה.

הטרגוט של האוכלוסיות הוא היום באינטרנט.

פרסומת בטלוויזיה היא גם פגיעה בחופש - - -

זה לא נכון.

בסוף בסוף בסוף פרסום הוא אחד הכלים הכי משמעותיים שיש לנו בתחום, הוא גורם להתעוררות ועניין בקרב הצרכן, הוא מתחיל לייצר מוטיבציה של הצרכן.

אז למה משרד המשפטים נגד זה?

תכף נשמע. חשוב להבין שבסוף זה הכלי שגורם לצרכן להתעורר ולהתחיל לייצר מוטיבציה וכבר לדמיין איך זה יהיה לו עם השירות, והוא כבר מתחיל ממש להרגיש ולדמיין איך הוא מתקשר בעסקה.

מירב, נלך על האמצע?

מקובל עליי.

נלך על הצעת הפשרה של היועץ המשפטי שלנו, זה באמצע ביניכם לבין משרד המשפטים.

שזה יהיה בחוק?

כן, בחוק.

אני אומר באמצע בגלל שמשרד המשפטים נגד באופן טוטלי.

זאת אומרת שבחוק יהיה כתוב שזה עושה שכל שזה יועד לאחת מהקבוצות האלה.

פרסומת שמכוונת לאחת מקבוצות הצרכנים.

אבל המכוונת יכול להיות מאופי המוצר או השירות שמציעים, נכון?

בנוהל הם אמורים לתת את זה.

בנוהל הם יתנו את זה. משרד המשפטים, בסדר?

ניסינו לשכנע אותך אחרת, לא הצלחנו.

אז נלך על משהו באמצע. צריכים לסיים את החוק הזה.

מכוונת זה זה גם ל-2(א).

זה לא דיון.

2(א) זאת הטעיה, זה לא פרסום.

איך זה מתייחס ל-7(ג)?

7(ג) לא פה.

מחקנו, זה בכלל לא ברשימה.

אבל זאת גם פרסומת.

אבל הסכמנו שהם צריכים ללכת ביחד.

אני לא בטוח.

למה?

שניהם מדברים על אותו עניין, על הטעיה בפרסום.

זאת הטעיה בפרסום.

אם זה לא יכנס תעלה שאלה.

7(ג) עם אותה תוספת.

אני מקווה שהתיקון הזה לא יתמרץ את הרשות למקד את האכיפה בפרסומות. בסופו של דבר צריך לתפוס את העסקה.

זה לא רעיון רע לגמור את זה במקור, האמת. זה יכול להיות מעניין.

אני לא בטוחה.

אגב, הדבר היחידי שיכול לתמרץ אותם זה גם שהכספים יכנסו לרשות, אבל זה משהו אחר.

אנחנו נמרצים גם ככה. מי שמכיר את העבודה שלנו יודע שאנחנו נמרצים.

אנחנו ממשיכים להקריא את ההפרות כרגע.

"
3. הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב), למעט פסקאות (5) עד (7) שבו;"


סעיף 3(ב) זה הסעיף של השפעה בלתי הוגנת. מיעטנו את פסקה (5). (7) הוחרגה במקור כיוון שהיא יותר מתאימה לפלילי, הוספנו את פסקאות (5), (6), שהן בעצם אותן פסקאות שעברו להפרה - - -

למדרג הגבוה.

למדרג הגבוה ביותר.

"
4. לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 4ג(ב) או (ג);


5. בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור בסעיף 14ג2, לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור בסעיף 14ג2, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור באותו סעיף;


6. לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי סעיף 14ו;


7. לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (להלן – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות סעיף 14ז(א) או (ד) או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;


8. לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 14ט(א) ו-(ב), לפי הוראות אותו סעיף;


9. המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות סעיף 13א(ג);


10. לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי בתוספת הרביעית, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות סעיף 13א1 או סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37), התשע"ד–2014;


11. המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג);


12. גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ו(א)(1) או (2);


13. לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 13ז;


14. לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות סעיף 14(ב);


15. לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 14ה."

אני רק מציע, נציגי הרשות להגנת הצרכן, תגידו בקצרה מה בעצם הרציונל של בחירת ההפרות, כי זאת רשימת הפרות שבמקור אתם העברתם אלינו לבקשתנו.

אנחנו בעצם מדברים על הפרות שהן הפרות ליבה, הפרות משמעותיות מאוד ביחסים בהתקשרות שבין הצרכן. חשבנו שלא נכון לכלול את הנסיבות לאור בקשת הוועדה לצמצם לכל סעיף שמתעסק בגילוי, לדוגמה, ולכן נשארנו עם הפרות שנוגעות בשלושה היבטים. ההיבט האחד זה ההטעיה, ההיבט השני זה הפעלת השפעה בלתי הוגנת, וההיבט השלישי זה כל מה שקשור לביטול עסקה ולתוצאות ביטול העסקה. הם בעצם הגנות הליבה בחוק שלנו.

להצעת החוק, לסעיפים האלה הוגשו הסתייגויות, לסעיף 2 יש עשר הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי.

איפה הם?

הם בטבלט.

שאלתי איפה החברים, לא איפה ההסתייגויות.

יושב-ראש הוועדה אישר להם להגיש את ההסתייגויות בהיעדרם.

באמת, להגיש הסתייגויות כשהם לא נמצאים?

כן. נצביע על הכול בבת אחת. הסתייגויות לסעיף 2 קבוצת המחנה הממלכתי – מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

נגד – פה אחד
ההסתייגויות לא אושרו.

לא עברו.

ארבע הסתייגויות של חד"ש-תע"ל.

הסתייגויות לסעיף 2 של קבוצת חד"ש-תע"ל.

גם להם אתה נותן?

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

נגד – פה אחד
ההסתייגויות לא אושרו.

לא עברו.

ואחרי סעיף 7, שזה אחרי התוספת יש 28 הסתייגויות.

אחרי סעיף 7 הסתייגויות של חד"ש-תע"ל.

אני רוצה לקרוא אותן, 28. צריך לקרוא אותן.

מי נגד? מי בעד?

הצבעה

נגד – פה אחד
ההסתייגויות לא אושרו.

פה אחד. לא עבר. הלאה. זהו?

אחרי ההסתייגויות עכשיו אפשר להצביע על סעיף 2 להצעת החוק ועל סעיף 7 שעניינו התוספת עם התיקון שערכנו לגבי הטעיה בפרסומת.

מי בעד הסעיף עם התיקונים, כולל התוספת? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 2 עם התיקונים אושר.

מה רצית?

אנחנו מבקשים למצות את הדיון לגבי ההטעיה בפרסומת, כי הכנסנו את 2(ג), ויש סעיפים נוספים בחוק שהם על אותו רעיון, בעיקר סעיף 7.

אני חושב שאין מקום כרגע להוסיף, אבל יש לכם אפשרות לשנות את התוספת באישור ועדה בצו שר הכלכלה והתעשייה שרשאי לשנות את התוספת אם תמצאו לנכון לעדכן את התוספת.

אתם לא רוצים לסיים את החוק היום?

יש שם משהו מאוד מהותי.

- - -

מה הבעיה? תני דוגמה. מעניין מה הדוגמה, נראה מה מפריע להם בהטעיה.

דבר אחד מהותי, סעיף 7 מדבר בכל תתי הסעיפים שלו על פרסום, אבל סעיף 7(ב) מדבר על זה שהובאה בפרסומת עובדה בדבר תכונות או נכס של שירות שבסופו של דבר לא נסמכו על שום דבר. וזה אומר בדיוק את הדבר הזה, שאמרו שהמוצר הזה מרפא סרטן, אבל אין לו שום הוכחה לאמיתות המידע הזה.

למה זה לא נכנס או בהטעיה או בפרסום?

זה נכנס כבר בסעיף 2.

אבל יש לזה גם סעיף ייעודי, אז נשאלת השאלה למה זה לא.

אבל הסעיף הייעודי לדעתי קשור לסעיף 2, כי הוא מתחיל: "הייתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2". ככה מתחיל סעיף 7.

אבל זה סעיף 7(א) שמדבר על האחריות, אז הוא מפנה לסעיף 2. וסעיף (ב) – זה נכון שכל הטעיה בסוף היא הטעיה, אבל אתה יוצר כאן איזשהו מתח בין הטעיה בפרסום שהיא כן בפנים לבין הטעיה בפרסום שהיא לא, וזה יכול להעלות מקום לספקות. אנחנו לא רוצים להיות במקום של ספקות. הצלחנו לשכנע את הוועדה שזה נכון לכלול את ההטעיה בפרסום, ונכון לכלול גם את 7.

רק אם הפרסומת מכוונת לאותו - - -

זה נכון, זה יכול תמיד - - -

בסדר, אז הכלל של הצמצום יחול גם לגבי 7.

המשפטים נגד, לא?

משרד המשפטים מתנגד להוספה הזאת.

הלכנו לפשרה, מספיק, זהו, נגמר. אלא אם כן אתם רוצים שאני אעצור ולא אעשה את החוק.

אבל אם תרצו בהמשך אפשר לשנות.

אנחנו לא רוצים שתעצור.

אני לא אתחיל עכשיו את הדיון מחדש.

נחזור לאותו מצב. אנחנו רק דוחים את - - - , כי נחזור בדיוק לאותה סיטואציה.

תמצו את הדיון מול משרד המשפטים.

למה משרד המשפטים מתנגד? למה אתם מתנגדים?

תחדדו לי מה הבעיה.

רבותיי, משרד המשפטים נגד. הלכנו בנושא מסוים עם משהו באמצע.

לא הבנתי את זה עד הסוף.

יש סעיף נוסף בחוק, סעיף 7(ג) שקובע בעצם - - -

7(ב) במקרה הזה.

7(ב) , 7(ג).

אני אעשה סדר. ציינו את ההפרות בתוספת, לא ציינו סעיפים אחרים. 7(ג) זה הסעיף שבגינו אפשר להטיל היום עיצום כספי, 7(ב) זה דרכי הוכחה. 7(ג) זה הסעיף שאנחנו מטילים עליו עיצום כספי.

בואו נעשה ככה. הצבעתי, רק לא אמרתי עבר. אם איזשהו תיקון מוסכם על משרד המשפטים ועליך ועליהם תוסיפו אותו.

הם לא יכולים לעשות את זה.

הם לא יכולים?

לא.

איתי, לא הבנתי בכלל את המחלוקת. שוב.

בכלל הייתה מחלוקת על הטעיה בפרסום. יש סעיף 7 לחוק שקובע אחריות להטעיה בפרסומת, הוא קובע שם בעצם את מי יראו כמפירים את הוראות סעיף 2. סעיף 2(ג) זה בין היתר הטעיה בפרסומת, ובסעיף 7(ג) כתוב מהי פרסומת שעלולה להטעות.

עזבי, אם תרצו תיקון אני אעשה רוויזיה. תגמרו עניין, תשבו על זה. אני רוצה לסיים את זה.

אם זה יהיה מוסכם.

אם יהיה מוסכם אז נעשה. אני לא אלך נגד משרד המשפטים, תשכנעו אותם.

אז הוועדה מצביעה על סעיפים 2 ו-7.

עבר. הצבעתי כבר.

הצבעת.

עכשיו תקרא. תגיעו להסכמה, נטיל רוויזיה, ונתקן, אין בעיה. אבל תגיעו, לא אתחיל עכשיו להיכנס ביניכם לבין משרד המשפטים. מה שחשוב זה העיקרון.

נכון. וגם יש גמישות לשנות את התוספת בסופו של דבר. יש כאן כמה תיקונים שגם הם להבנתנו נותנים או ממתנים את הקשיים שהעלינו לגבי התיקון.

"תיקון סעיף 22ה
3.
בסעיף 2ה(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא:













"(5) פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, ככל שהיו נסיבות כאמור."

זה סעיף שנוגע להודעה על כוונת חיוב. זאת הודעה שהרשות שולחת למפרים על כך שהם הפרו את החוק, ורצינו שבהודעה על כוונת חיוב יצוין גם פירוט הנסיבות המחמירות, ככל שישנן.

תיקון סעיף 22ו נוגע לזכות טיעון.

"תיקון סעיף 22ו
4.
בסעיף 22ו(א) לחוק העיקרי, במקום "לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו" יבוא "לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, לעניין סכומו ולעניין התקיימותן של נסיבות מחמירות, אם פורטו נסיבות מחמירות בהודעה על כוונת חיוב"."


דהיינו, תהיה בעצם אפשרות למפר לטעון גם לגבי הנסיבות המחמירות, להגיד למשל שלא מוצדק להטיל עליו עיצום כספי בנסיבות המחמירות האלה. הוועדה יכולה להצביע על סעיפים 3 ו-4.

נצביע על הכול ביחד. תמשיך.

סעיף 5 זה סעיף כד רבה נוגע לנהלים, כפי שהזכרתי קודם.

"תיקון סעיף 22כד
5.
בסעיף 22כד לחוק העיקרי, במקום סעיפים "22יג ו-22טז" יבוא "סעיפים 22ד(ב)(2), 22יג ו-22טז".

העניין שבו עוסק הסעיף הזה הוא אישור הנהלים של הממונה או פרסומם. בעצם גם הנוהל לגבי נסיבות מחמירות יהיה טעון אישור של היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי שהוא הסמיך לכך, והנהלים האלה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

פה אין הסתייגויות.

נכון. ותיקון אחרון משלים.

"תיקון סעיף 22כה
6.
בסעיף 22כה לחוק העיקרי, אחרי סעיפים "22יג ו-22טז" יבוא "סעיפים 22ד(ב)(2), 22יג ו-22טז"."


זה הסעיף שבעצם אוסר על הממונה לאצול סמכויות לעניין קביעת נהלים. כלומר, בעצם אותן הוראות שחלות על אצילת סמכות לגבי נהלים אחרים לפי החוק יחולו גם לעניין הנוהל הזה.

לפני שאני מצביע, מירב, את רוצה להגיד משהו?

זה חוק חשוב שהוא חלק מחבילה של חוקים ומהלכים שאת חלקם כבר קידמנו וחלקם עוד יגיעו אליכם בהמשך. עצם האמירה שבו חשובה, כי זה מאותת שאנחנו מגנים על אוכלוסייה מוחלשת, וזה מאותת לעסקים שהם צריכים לבדוק את עצמם. ומכאן והלאה ההצלחה שלו תהיה טמונה ביישום.

ברור, זה כבר עניין שלנו.

בסוף נצטרך ליישם אותו ולייצר הרתעה בשטח כדי לייצר משק הוגן יותר, אבל הוא בהחלט נותן את הכלים.

את אומרת לנו שיהיו עוד חוקים?

בוודאי. אני מודה לך על העזרה עד כה, ואני עוד יותר מודה לך על העזרה שבדרך. ואני אגיד תודה כמובן לצוות הוועדה, לאיתי ולאביגיל; ולצוות הרשות לסחר הוגן, שהם השותפים שלי כבר הרבה מאוד שנים; ולמשרד המשפטים, שלא תמיד קל להם לבלוע את זה, והם בכל זאת עשו פה השתדלות מאוד גדולה. אנחנו עובדים במקביל על הרבה חוקים, אז תודה על הכול.

רגע, מירב.

ותודה לכל חברי הכנסת שטרחו להגיע.

מי בעד סעיפים 3 עד 6 לפי הנוסח שהוקרא?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושרו.

אין נגד אז זה עבר. אם כך, זה עבר כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

וצריך את אישור ועדת הכנסת על המיזוג.

כמובן. מכיוון שצריך עוד את אישור ועדת הכנסת על המיזוג, אז יש לכם הזדמנות לשבת. הכי טוב שתשבו עכשיו ותסיימו את העניין. במקרה כזה אני אגיד רוויזיה, ונעשה דיון ביום רביעי בבוקר לסיים את זה. ואם לא – תשתדלו שכן. מספיק, גם ככה אתם יכולים לתקן את התוספת בכל מקרה. ואם נצטרך לתקן בהסכמה אז נתקן, אין בעיה. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 12:57.