פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
17/07/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 12:00

סדר-היום: הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022, של ח"כ רון כץ

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
דבי ביטון

רון כץ

יאן לה גנק - מנהל אגף הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

דליה שילי יריחובר - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

אורטל אהרוני - מנהלת תחום חוק עבודת הנוער, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

נטע הופמן חדד - רפרנטית קטינים במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירן שפיגל - ממונה ייעוץ משפטי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך

יוסף פולסקי - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

נעם וילדר - מנהלת תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד

שרית אולשביץ - מחלקה משפטית, הנוער העובד והלומד

עמוס פפרמן - רכז המחלקה המשפטית, הסתדרות הנוער העובד והלומד

מיה אוברבאום - יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ברכה אלגרבלי - אקטיביסטית פעילה חברתית

יסכה מוניקנדם גבעון - מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל

צח בן יהודה
מאיה גונן – מתמחה

תמי ברנע

ריקי קמחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022, של ח"כ רון כץ

צוהריים טובים, אני שמח לפתוח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד. הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה היא הצעת חוק שהתקבלה בכנסת העשרים-וארבע צריך להיות מקף מחבר בקריאה ראשונה בכ"ב בסיוון תשפ"ב, 21 ביולי 2022. מספרה כ/888 והיא נדונה בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, שהכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית. את הצעת החוק יזמו חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק נועדה לקבוע תנאים לעניין העסקתם של בני הנוער בני 17-15. בהמשך אני אפרט בנושא שהוא דומה, בתחום הדוגמנות, והפרסום והתיווך להעסקה. נועדה כאמור, לעודד את מעורבות הוריהם של בני הנוער במהלכי ההעסקה בתחומי המשחק, הופעות ופרסום. לשם מניעת הפגיעה בהם ולחיזוק ההגנה עליהם.

כיום חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, והתקנות מכוחו כוללים הגבלות והסדרה מפורטת בעניין העסקת ילדים עד גיל 15 בהופעות ציבוריות אומנותיות, ובמיוחד בעולם הפרסום והדוגמנות. בין השאר, החוק מחייב קבלת אישור הורים, אישור רפואי, הסכמת המוסד החינוכי, היתר של משרד הכלכלה ונוכחות של ההורה או של קרוב משפחה אחר בזמן ההעסקה או התיווך. אלא שמתברר שהחוק והתקנות לא כוללים הגבלות ותנאים לעניין העסקתם של קטינים בני 17-15 בתחומים אלה. על אף שהניסיון מלמד שגם בגילאים אלה מתרחשים, לצערנו, מקרים של ניצול ופגיעה הצעת החוק מבקשת לקבוע תנאים מסוימים שיגבירו את מעורבות ההורים גם ביחס להעסקה או לתיווך בגילאים האלה.

ראשית, הצעת החוק אוסרת על תיווך או העסקה של בני נוער מגיל 17-15 בהופעות פרסום, דוגמנות וריאיונות במה, מבלי שהתקבלה הסכמת האפוטרופוס שלהם. על ההסכמה להינתן בטופס מובנה עם מספר פריטים המפורטים בהצעת החוק. הטופס יהיה זמין ונגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה. כדי להקל על כל הגורמים המעורבים, הצעת החוק קובעת שבמקרים של המשך ההעסקה, או המשך התיווך ההסכמה יכולה להינתן גם במסרון, בדואר אלקטרוני או באמצעי דיגיטלי אחר. על המתווך או המעסיק לשמור ולתעד את ההסכמה האמורה למשך חמש שנים בתום תקופת ההעסקה.

כמו כן, מוצע לקבוע שתיווך או העסקה בהופעת פרסום, ובכלל זאת קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה ללא הסכמת האפוטרופוס, הם עבירה שעונשה קנס. ואם נעברה בידי תאגיד – כפל קנס. כמו כן, מוצע שניתן יהיה להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו לשם מניעת הפרה צפויה במקרים מתאימים. היות שהצעת החוק מבקשת לחזק את ההגנה על בני הנוער, שלא פעם נפגעים ומנוצלים בתחום הדוגמנות, ההופעות והפרסום אני מבקש מחברי הכנסת לאשר החלת דין רציפות על הצעת החוק.

על זה כבר עברנו.

עברה, נכון. אנחנו דנו בזה בפעם הקודמת. תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו, חברת הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת רון כץ. לא רציתי לעכב את ההצעה הזאת. בשיחות שהיו לי עם היועצים המשפטיים, אמרתי שאני לא רוצה לעמוד על קוצו של יו"ד, ואם יש טעות סופר נתקן אותה. אני רוצה להעביר אותה כי אני חושב שהיא חשובה מאוד.

עוד מעט קיץ.

אני אכנס לנושא הזה, גם שם אני חושב שאנחנו צריכים לעשות תיקונים. אבל לא רציתי להביא את זה יחד עם ההצעה הזאת, כדי לא לעכב את ההצעה. אני חושב שההצעה הזאת חשובה והיא התעכבה מספיק זמן, ולכן אנחנו נריץ אותה. ותודה רבה לכם, שהעליתם את זה. אני לא צנוע, אז גם תודה רבה לי על שאני לא מעכב אותה. אנחנו מדברים פה על טובת הילד. אנחנו נמצאים בתחילת החופש הגדול, וההצעה הזאת מדברת על נושא הפרסום, על עבודת דוגמנות, צילום וכולי, אבל היא לא מדברת על כל מה שקשור בעבודת קטינים בחופשת הקיץ. גם שם אנחנו נצטרך לעשות הסדרה. כשאני מדבר על הסדרה, זה אומר שאני מסתכל היום על מצב השוק, ומצב השוק היום הוא בכי רע ופרוץ. כשאני נמצא במסעדה או בשווקים או במקומות אחרים, לא תמיד שומרים על זכויות הילד. ילדים לא בני 14 – והחוק אומר בני 14 ומעלה – אלא בני 12 ו-13 ואף קטנים יותר, עובדים בעבודות מאוד קשות. ולצערי, אנחנו לא מצליחים להגיע ולאכוף את הדברים האלה, שלא נדבר על זה שאין שם תלוש. נותנים עבודה בשכר כמו בשוק השחור, ולא תמיד השכר תואם את העבודה.

ולכן, אני דווקא חושב שאנחנו צריכים להסדיר את זה. . אני חושב שאפשר לשבת ולדבר על זה ולראות מה נכון יותר, כי המצב היום לא טוב – פשוט לא טוב. אני תמיד בעד הסדרה, ואם נצטרך להקטין לגיל 13 וזה יהיה מוסדר, זה עדיף מאשר המצב היום שהוא גיל 14 ואינו מוסדר. אני תמיד מסתכל על זה מכיוון אחר – כשהייתי בעיריית נתניה, תמיד היה לי ויכוח עם החברה להגנת הטבע. יש שמורות אבל אסור לעשות שביל, אסור לעשות חבלול, אסור לעשות הסדרה בשמורה. ואני שואל, כל אחד יכול ללכת היכן שהוא רוצה בשמורה? אפשר לעשות הרס בשמורה? לא. אם אנחנו נעשה חבלול ושביל, שרוחבו 2 מטר, נניח, ונאמר שרק פה אפשר לעבור, ואת כל השאר נשאיר ללא נגיעה, לפחות עשינו הסדרה במשהו וזה נראה אחרת. כך מקטינים את הבעיה ולא הורסים, חס וחלילה, שמורה כזאת או אחרת.

אותו דבר גם בנושא שבילי אופניים. אני פריק של שביל אופניים, ואומרים לי: אתה לא יכול בשום פנים ואופן לרכוב. אבל כשמסתכלים מה קורה בשטח, מאות רוכבי אופניים רוכבים גם לא בשבילים, כי אין שבילים, והורסים את כל השטח. ולכן, כשיש הסדרה מסודרת בהסכמה, היא נכונה יותר. נכון שזה לא הנושא, אבל אני אעלה אותו באחת הישיבות ונראה מה ניתן לעשות כדי לשמור על זכויות הילדים גם מתחת לגיל 14, שכיום הוא מאוד פרוץ. אנחנו חושבים שאין עבודה ושאין ילדים שמועסקים, אבל זה לא נכון. יש אלפי ילדים שמועסקים מתחת לגיל 14, ולא בצורה חוקית. אני רוצה לשמור גם על הילד, שלא יעבור על החוק וגם על אותם מעסיקים שיעסיקו על פי י החוק, ואולי אנחנו נוכל לחוקק בצורה הרבה יותר נאותה. דבי, בבקשה. היא גם אישה וגם יותר צעירה ממך.

תודה. תודה לחבר הכנסת רון כץ על הצעה מאוד חשובה. כבוד היושב-ראש, אתה יודע כמה אנחנו מתעסקים עם קטינים. אנחנו עסקנו בנושא העסקת נוער – מה קורה כאן ואיך הם לא יודעים מה הזכויות שלהם וכולי. בהתחשב בעידן הזה, אדוני, כשאנחנו לקראת הקיץ, וזה דור של טיקטוק, פייסבוק והם מגלים יותר ויותר שחקנים בנושא הפרסום, זה נעשה הרבה יותר חשוף. קיימת בהחלט סכנה ואני חושבת שהצעת החוק הזאת מצוינת ואם היא כבר קיימת, ניתן בהחלט לקדם אותה. בנוסף, אין ספק שצריך להסדיר את העסקת בני הנוער. צריך לזכור שיש גם בני נוער שמסייעים היום, לצערי, בפרנסת המשפחה ולדמי כיס לעצמם, כי ההורים פחות יכולים לעזור. בני הנוער שלנו, בני ה-13, מרביתם כבר התבגרו מעבר ל-13 שאנחנו הכרנו, ולכן בהחלט יש צורך. עם זאת, צריך שההורים יהיו מעורבים ויהיה איזשהו פיקוח על מנת שנוכל לשמור עליהם.

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ.

תודה רבה, אדוני. קודם כול, תודה רבה לך שגם דחפת את החוק החשוב הזה וגם עזרת להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית, זה לא מובן מאליו. החוק הזה הוא חוק טוב, הוא חוק חשוב, הוא חוק שלצערי לא עבר בכנסת הקודמת והיה צריך לעבור, כי הוא באמת מגן על מי שצריך את ההגנה הזאת בתקופה הכי קריטית. כשהם מגיעים לסוכנויות האלה, כשהם מגיעים לנקודות האלה בחיים, הם בתקופה של סנוור מוחלט. מבטיחים להם הבטחות מפה ועד לשמיים, והרבה מאוד מהדברים האלה, לצערי, לא קורים. או שעובדים עליהם בכוונה או שטועים והם משלמים את המחיר. בסופו של דבר, נכון להיום, אין לנו באמת הגנה אמיתית לאותה אוכלוסייה. הייתי רוצה שהחוק הזה יהיה רחב יותר ויכלול יותר דברים. גם את זה אנחנו נעשה. אין גם בסוף משפט.

גם אני רציתי, אבל לא רציתי לפגוע בלוח הזמנים.

הייתי בסאגה הזאת גם בפעם הקודמת, אנחנו נעשה גם את זה. אני חושב שמשרדי הממשלה, למרות הקשיים, צריכים לקחת על עצמם את החוק הזה ואת הפרויקט הזה של הנוער, ולעשות אותו בצורה יותר מעמיקה ויותר רצינית. לצערי, בסופו של דבר, כשמסתכלים על התקנים מול מה שהם צריכים לעשות, אין קורלציה אמיתית. לא יכול להיות שמספר כל כך קטן כשמדובר באנשים זה לא כמות אלא מספר של מפקחים אמור לפקח על כל עבודת הנוער בישראל. אני חושב שהם צריכים לקבל יותר תקציבים ויותר משאבים, ובכלל צריך להקדיש לתחום הזה הרבה יותר מחשבה. בסופו של דבר, השנים הקריטיות האלה, כשאנחנו לא שם בשביל הנוער שצריך את זה, ישפיעו עליו למשך כל החיים. נער כזה או נערה כאלה, שחלילה ינצלו אותם, אני לא יודע אם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה. לכן, החוק הזה הוא קריטי לזמן הזה, ואני שמח מאוד שאנחנו מעבירים אותו לפני החופש הגדול. הייתי רוצה לבקש מאדוני לקצר את תקופת התחולה, כי לדעתי אנחנו צריכים שהיא תהיה קצרה יותר. אין כאן היערכות מיוחדת, וזה לא משהו שאנחנו יכולים שלא להסכים עליו.

יש מישהו ממשרדי הממשלה שמתנגד לנושא הזה, או שיש לו משהו להגיד?

אני מהלשכה המשפטית במשרד העבודה. לעניין התחולה, אנחנו צריכים לבדוק כי אנחנו צריכים לבנות טופס מקוון.

זה בסך הכול לבנות טופס ולפרסם אותו.

תבדקו.

גורמי המקצוע פה.

אני יכול לומר לכם, במאמר מוסגר, שאנחנו מעבירים עכשיו חוק מאוד מאוד דרמטי לגבי מי שהורשע בעבירת התעללות כלפי חסרי ישע. זאת אותה תקופה. שם בונים מערכת שלמה, המשטרה מגייסת תקנים וזה משהו מאוד מסיבי. זה באותם זמנים, וזה לא יכול להיות. . כאן בסך הכול צריך טופס שיהיה באתר האינטרנט.

אני פונה למשרד העבודה והרווחה גם לי היו כמה הסתייגויות, אני חייב לומר, אבל ביקשתי מהיועצים המשפטיים לקבל את החוק הזה כמו שהוא ולהעביר אותו. אם הייתי צריך להתחיל בהסתייגויות שלי כמעט מההתחלה, התהליך היה לוקח אולי שנה. אני לא רוצה לעשות את זה. יש דברים שבאמת היה אפשר לעשות, אבל אני לא רוצה לגעת בזה. אם אנחנו רוצים לעשות חוק חדש, אפשר לעשות או הצעת חוק אחרת או שינוי, אבל נעשה את זה בצורה אחרת לגמרי. את החוק הזה אני רוצה להעביר וכמה שיותר מהר, ואני מבקש שתעזרו לי, בבקשה.

אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. התחולה היא שלושה חודשים ולא מדובר רק בטופס מקוון. גם מעסיקים צריכים להתקשר עם חברות שיאפשרו להם לשמור את המידע ולהיערך אליו. שלושה חודשים זה דבר די מינימלי.

שלושה חודשים לא נותנים לנו את המענה של החופש, שכל הילדים יוצאים אליו. זאת הבעיה שלנו. אפשר לקצר את זה, לא יקרה כלום אם נקצר את זה.

זאת שאלה שצריך להפנות גם למעסיקים, כדי שיוכלו להיערך לכך.

את האמת, אני לא חושב שאני רוצה לשאול אותם.

גם אני לא.

צריך לזכור שזאת לא עבודה שהיא ספציפית לחופש הגדול. ההפקות האלה לאורך כל השנה.

לא משנה. סליחה רגע, יש לי בקשה, על כל דבר אפשר להגיד לא. תגידו לי דבר פשוט, מה צריך לעשות כדי שזה ייכנס כמה שיותר מהר?

ההערה לא הייתה שזה לא אפשרי. זה צריך להיות ישים, והישימות היא לא רק הטופס. חידדתי שהיא גם ההיערכות של המעסיקים לטפסים, להכין אותם, ולהכין את המערכות הדיגיטליות בשביל זה.

תכניס את החוק, ובחוק תרשום שיש להם איזשהו - - -

אני מציע 45 יום, ואני חושב שזה נותן זמן לכולם להתארגן. זה שיקול דעת שלנו.

אני רוצה שתבינו, בשינוי תקן כשישנן אוניות – אני יכול להבין וגם להתחשב. אבל אנחנו לא מדברים פה על מצב שבו אנחנו עושים איזשהו שינוי תקן – יש סחורה שמגיעה לארץ ואני עוצר אותה כי השתנה התקן באופן מיידי. אנחנו מדברים על דברים שהם יחסית פשוטים, ואם הדברים האלה מתפרסמים, המעסיקים יודעים לפנינו. הם מכירים את הדברים ויודעים מה קורה, יש להם את כל הלוביסטים שבעולם. אין לי בעיה ואני לא אומר לא לפרסם ואני לא אומר לא ליידע. אני רוצה שהתחולה שלו תהיה מיידית כמעט או כמה שיותר מהר. אם אני ויתרתי על דברים חשובים שחשובים לי ואמרתי שאני לא רוצה לגעת בהם כרגע, כדי לא לעכב את החוק, אני חושב שגם - - -

גם אני, אדוני. גם לי היו דברים שהייתי רוצה להעמיק בהם, אבל אני רוצה שהוא ייכנס.

ישבתי פה שעה ארוכה עם היועצים המשפטיים.

לא דיברתי על התנגדות. אמרתי שתיקחו בחשבון שהחוק הזה דורש בכל זאת איזשהו זמן מינימלי.

45 יום מספיקים?

אני בודקת את זה עם גורמי המקצוע, אבל לדעתי לא.

מה הבעיה לשים תצהיר בשלב ראשון, עד שהטופס יהיה מוכן?

בסוף החופש הגדול מסתיים בעוד פחות מ-45 יום.

לא משנה.

לא משנה, אנחנו רוצים כבר.

אנחנו רוצים שהחוק הזה ייכנס לפועל.

אני מבינה את הצורך שזה ייכנס בעוד כמה ימים.

בואו נעזוב את החופש הגדול. אני לא רוצה להגיד שאנחנו דורשים, אנחנו מבקשים. אנחנו יכולים לרשום את זה, וזהו, ואתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

אני צריכה לבדוק האם הדבר הזה ישים מבחינת מי שבונה את הטופס הזה.

ישים. למה לא ישים? 45 יום? באמת, חבר'ה.

אדוני, אולי עד שהם יסיימו את הטופס, שזה באמת לא ביג דיל, כל אחד יכול לכתוב תצהיר. שההורים יגישו תצהיר שהם יודעים ומסכימים.

מה זה 45 יום? זה המון. ב-45 ימים אפשר להפוך עולם.

באמת, זה רק טופס.

בשביל טופס.

בשביל טופס. נו, באמת. לא צריך לעשות צחוק מהוועדה. אני מאוד מבקש להכין את זה תוך 45 יום, נקודה. אנחנו מבקשים ואתם אומרים שצריך להכין טופס. אתם רוצים עזרה? אני מוכן לשבת איתכם ולהכין את הטופס. אל תעשו סרט מכל דבר.

טוב, 45 יום. אתם תדאגו לזה, בסדר? יש עוד שאלות? עוד מישהו רוצה להעיר הערות? בבקשה, היועץ המשפטי.

שלום, צריך להסביר, הצעת החוק הזאת, כפי שהיושב-ראש פתח בדבריו, עברה דין רציפות לפי חוק הרציפות. הנוסח המחייב הוא למעשה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. היות והוועדה הזאת הכינה בכנסת הקודמת תיקונים ונוסח שהועלה לקריאה שנייה ושלישית, הוועדה יכולה לקבל את התיקונים שהוצעו בעבר, להוסיף עליהם ולשנות עליהם. זה לא שהדיון היום הוא אישור אוטומטי של מה שהונח לשנייה ושלישית, אלא שאנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

רגע, מה הכוונה מכינים את הצעת החוק? אנחנו לא מצביעים עליה עכשיו בשנייה ושלישית?

למה לא להצביע היום?

למה לא להצביע?

לא אמרתי שאי-אפשר להצביע. צריך לעבור עליה.

התיקונים שאתה רוצה לעשות הם תיקוני סופר. כנראה שיש דברים שהם טעות סופר, אפשר לעשות אותם היום?

אפשר להציע ואז לתקן אותם. אין בעיה.

אין מניעה, אבל צריך עדיין להקריא את הנוסח.

אין בעיה. תקריא, תקריא.

אני מייעוץ וחקיקה, ואני אשמח להעיר הערה. אנחנו חושבים שנכון להרחיב לגיל 18-15.

גם אני חושב, אם זה מקובל עליכם, מצוין.

אין לנו התנגדות לזה.

אם זה לא פוגע בלוח הזמנים, אין שום בעיה.

במקום 17.

מצוין, תודה.

אמרתי לך, זה תיקון טעות סופר.

אנחנו נצטרך להקריא את הנוסח.

אפשר לעשות את זה עכשיו.

נכון, אפשר לעשות את זה עכשיו, אבל יש פה דיון.

דרך אגב, אם אתה אומר גיל כולל 17, זה כבר 18.

אדוני היושב-ראש, מבחינתך אפשר לעשות הקראה עכשיו ולהצביע?

בוודאי.

מעולה.

בסדר, צריך להתאים את זה.

תחשוב רגע, אם אתה אומר גיל 17, כולל 17. אז אתה בעצם מגיע כבר ל-18.

צח, בואו נעשה הקראה.

ברשותכם, אנחנו נשמע את ההקראה. נצביע על החוק, ואם יצטרכו לעשות שינויים נביא את זה עם הקריאה לשינויים.

אפשר להגיד כמה מילים?

ברצון, מה זאת אומרת? במיוחד את.

תודה, אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. אנחנו מברכים על הצעת החוק,.ו אני רוצה להגיד כמה דברים עקרוניים. אני לא יכולה להתעלם ממה שנאמר בפתיחת הדיון, ואני רוצה שעמדתנו תישמע בעניין הזה. אנחנו חושבים שילדים לא צריכים, בחברה מתוקנת לעזור בכלכלת המשפחה. עבודה של בני נוער צריכה להיות מטעמים של הגשמה עצמית ושל אחריות.

זה בתיאוריה, יש הבדל במציאות.

אבל במדינה מתוקנת אנחנו צריכים לדאוג לכך שההורים - - -

- - -

נועם, אני מסכים עם כל מילה אבל אני חייב להעיר בסוגריים., מה לעשות, אנחנו חיים במדינה – לא יושבים כאן חברי כנסת ערבים, וחבל שהם לא יושבים פה. גם שם אנחנו רואים ובעיירות פיתוח ולא משנה איפה, שיש קושי גדול מאוד. אפילו אם הילד עושה את העבודה הזאת בשביל דמי כיס, אני מפרגן לו. בתנאים אוטופיים, הייתי עושה שילדים לא יעבדו עד גיל 18, אבל מה לעשות ואם הילדים כבר עובדים בגילאים כאלה, התפקיד שלנו, שלי ושל חברי הכנסת, הוא לעשות הסדרה.

בסדר גמור, אני רק רוצה להגיד שכמובן יש ערך וטעם לכך שילדים יעבדו. בגלל זה החוק מאפשר את זה ואנחנו כמובן תומכים בזה. מדינת ישראל אשררה את האמנה לזכויות הילד שמעגנת את זכויות הילדים למשחק, לפנאי ולחינוך, והדברים האלה הרבה פעמים מתנגשים עם מצבים שילדים נאלצים לעבוד לטובת פרנסת המשפחה. ולכן, המחשבה על הורדת גיל העבודה, בעינינו, היא חזרה אחורה. , אנחנו רוצים להסתכל על הילד כבעל זכויות שאנחנו לא רוצים לוותר עליהן. אני אומרת את זה רק כהערה וכאנקדוטה.

מצוין, טוב שפתחת את הוויכוח. בתחילת דבריי אמרתי שאני רוצה לעשות סיעור מוחות בנושא הזה, אבל התפיסה שלי היא שאם יש משהו – בואו נסדיר אותו. זה בסדר.

להסדיר וכמובן לפקח, וזה מה שרציתי להגיד.

הלוואי ויכולתי היום לפקח ולהגיש תלונה, אבל זה לא יעזור.

הצעת החוק היא באמת חשובה, אבל לצידה יש צעדים אופרטיביים שאפשר לעשות. צעדים מעשיים, שהם לא חקיקתיים כמו מינוי ממונות מוגנות במקומות עבודה, כמו שאנחנו רואים במשרד הספורט. לעשות את הדבר הזה גם במקומות עבודה. ילדים צריכים להכיר את האחראית למניעת הטרדה מינית, לא לדעת שיש דבר כזה. ילדים לא יפנו לממונה על הטרדה מינית, אם הם לא מכירים אותה והיא לא מדברת איתם או ניגשת אליהם.

צריך להסתכל על גיל 13 של היום לא כמו על גיל 13 של פעם.

אילו צעדים מעשיים שצריכים לקרות לצד צעדים חקיקתיים. בין היתר, עניין האכיפה. בחודש שעבר הינו בדיון על העבודה בחודשי הקיץ, ודיברו על חוסר ב-21 מפקחים. זה משהו שצריך לדאוג לו. החוק הזה חשוב, אבל אם לא תהיה אכיפה משמעותית, אנחנו לא נגיע לשם.

אנחנו נעלה גם את זה. תודה, נעם. חשוב מאוד, אני תמיד אוהב לשמוע אותך. לא תמיד אני מסכים. צח, בבקשה.

חשוב להבהיר, אין בעיה לעשות הצבעה היום, אבל צריך לקיים דיון מהותי על הסעיפים ועל התיקונים שהיו.

קיימנו דיון מהותי, אם אתה רוצה נקיים עכשיו דיון.

אני רוצה לסיים הכול.

אנחנו רוצים לעלות אותו מחר למליאה.

רון, אני רוצה לסיים הכול היום.

יש הליך בדיקה תקין. אנחנו צריכים לעבור על הסעיפים ולקיים על זה דיון פנימי. הנוסח המחייב היה מה שעבר בקריאה הראשונה.

צח, אנחנו איתך, בוא נעשה את זה עכשיו. אנחנו רוצים להעלות את זה מחר למליאה.

הצעת החוק, כפי שעברה בקריאה ראשונה וכפי שהיושב-ראש הסביר, יש בה מספר הסדרים שנועדו להגדיל את מעורבות ההורים בהשתתפות ילדיהם בהופעות פרסום – הופעה לצורך צילומים, הופעה או צילומים לצרכי פרסום לרבות דוגמנות, ומתן איזושהי הסכמה אקטיבית באמצעות טופס לגבי זה שההורה או האפוטרופוס יודע על השתתפותו של הנער בן 17-15 בהופעת פרסום. זה היה בנוסח שעבר בקריאה הראשונה. ההבדלים שדובר עליהם בכנסת הקודמת, ושהוכנו לקריאה שנייה ושלישית, היו להכניס גם את נושא התיווך להעסקה ולא רק העסקה בפועל, וגם לאפשר להורים בתנאים מסוימים לתת הסכמה בהודעה או במסרון או באמצעי דיגיטלי אחר. בעיקר במקרים שמדובר על המשך העסקה או תיווך אצל אותו מעסיק או מתווך, בתוך תקופת זמן מאוד מצומצמת. אלה עיקרי הדברים.

יש לכם הסתייגויות?

לא.

לא.

אז בואו נמשיך.

חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022. הוספת סעיף 4א. למי שרואה, אנחנו הכנו נוסח משולב שיש בו גם את הנוסח שהיה בקריאה ראשונה, וגם את התיקונים שהוכנו לקריאה השנייה והשלישית.
הוספת סעיף 4א
1.
בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4 יבוא:



"השתתפות
בהופעת פרסום
בגיל 15 עד 17
4א.
(א) בסעיף זה –

תשנה, זה צריך להיות עד גיל 18.

"הופעה" – כהגדרתה בסעיף 4;


בחוק כפי שזה קיים כבר היום, הגדרה של הופעה שמופיעה בחוק היום בסעיף 4 זה לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות לימוד או אימון לצורך הופעה.

תיווך להעסקה, שזאת תוספת שהייתה לקריאה השנייה והשלישית.






"הופעת פרסום" – הופעה או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דוגמנות;







"הורה" – לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;


אנחנו חושבים שצריך להוסיף פה את המילה "פרסום".






"תיווך להעסקה" – לרבות כל הפעולות הננקטות לשם תיווך להעסקת נער בהופעה.










ובכלל זה צילום הנער והצגתו.


יש הערות? ההוספה של המילה "פרסום", מקובלת, חברי הכנסת?

כן. אם הם לא אומרים כלום – תמשיך. רון מסתכל על כל פסיק.

מקובל, מקובל.

עכשיו אנחנו נתקן את זה ל-18 שנים.






(ב)
(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2 ו־4, לא יתווך אדם להעסקה ולא יעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 17 שנים










בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, אלא לאחר קבלת הסכמת הורהו לתיווך להעסקה או להעסקה של הנער, לפי העניין.


אנחנו רוצים להציע להוסיף גם קבלת הסכמה של הנער עצמו. ואנחנו נוסיף חתימה בתוספת לטופס.

זה חשוב, כי נניח שההורה רוצה והנער לא רוצה. לשמוע את עמדתו והנה אנחנו נותנים את הזכויות של הילד.

תיקון חשוב.

בדיונים הקודמים עלתה השאלה למה לצמצם את זה רק להופעת פרסום ולא גם להופעה ציבורית. זה נושא שנדון פה. אם אתם רוצים לפתוח את זה.

לא צריך לפתוח. תרשום גם הופעה ציבורית.

לא פותחים אלא אם אתם רוצים להרחיב.

משאירים את זה רק הופעת פרסום. בסדר גמור.









(2) הסכמת ההורה כאמור בפסקה (1) תינתן בהתאם לטופס שבתוספת השנייה, ובצירוף צילום תעודה מזהה של ההורה; הטופס יהיה זמין כטופס מקוון באתר האינטרנט של;



כאן צריך לתקן משרד העבודה, וגם שר העבודה.
הערות?







רשאי לשנות, בצו, את התוספת השנייה.

לכל מי שיש הערות תוך כדי הקריאה שיגיד. אני מקל עלייך.

כל סעיף קטן (ג) זאת תוספת שהוספה בקריאה השנייה והשלישית, היא לא הייתה בהצעת החוק בקריאה הראשונה. זה הסעיף שעוסק באיזושהי אפשרות כשמדובר בהעסקה מתמשכת או בתיווך מתמשך, כדי להקל על ההורים ולא לתת את ההסכמה שלהם עוד פעם בכל הטפסים.

אלא רק באישור מסרון, וואטסאפ או מייל.

(ג)
(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכמת הורה לתיווך להעסקה או להעסקה כאמור באותו סעיף קטן יכול שתינתן באמצעות הודעה במסרון או באמצעי דיגיטלי אחר המאפשר שמירת ההודעה על ידי המעסיק, אם התקיימו כל אלה:









(א) ההסכמה היא להמשך תיווך להעסקה או להעסקה אצל אותו מתווך או מעסיק, לפי העניין;









(ב) הסכמת ההורה ניתנה לגבי התיווך להעסקה או ההעסקה הקודמים בטופס לפי סעיף 4א(ב) או שניתן לגבי ההעסקה היתר לפי סעיף 4(ב), ולא חלפה שנה ממועד מתן ההסכמה או ההיתר כאמור.








(2) הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי המתווך או המעסיק, לפי העניין, פרטי הופעת הפרסום, שם הנער, שם ההורה, פרטי הקשר של ההורה והסכמתו להמשך התיווך להעסקה או ההעסקה.

אם אפשר להוסיף גם פה את הסכמת הנער.

אבל אם נשלחת הודעה מהמכשיר הסלולרי של ההורה. איך הנער?

נשלח גם לנער.

הנער שולח הודעה.

שההורה ידע שהנער נתן הסכמה.

יכול לשלוח גם לו, לציין שזה פחות טוב שהנער גם ישלח.

דליה, צריך להוסיף פה גם את פרטי ההיתר.

לעניין פרטי ההיתר, אני לא חושבת שההורה ידע את הפרטים של ההיתר. אבל צריך שיהיה תעודת זהות של הנער, כדי שנוכל לשלוף את זה. אפשר להסתפק בתעודת הזהות שלו, לדעתי היא לא מופיעה כרגע בטופס, או שפספסתי את זה.

אוקיי, יש צורך להוסיף פה?

יש את ההורה אבל אין מס' זהות של הילד.

השאלה האם צריך להוסיף: "לפי העניין, פרטי הופעת הפרסום, שם הנער ותעודת הזהות שלו"?







(ד) מעסיק של נער בהופעת פרסום ישמור את הסכמת ההורה שניתנה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) חמש שנים מתום תקופת העסקת הנער אצלו.


אנחנו רוצים לשאול לגבי החמש שנים, האם לא כדאי להתאים את זה לפי חוק ההתיישנות, שבע שנים?

כן, זה בסדר מבחינתכם שבע? שבע.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהורה או מבן משפחה בגיר אחר של הנער להיות נוכח בזמן תיווך להעסקה או העסקה של הנער בהופעת פרסום, ובכלל זה בזמן קיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה.







(ו) הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים על כל הפעולות הננקטות לשם תיווך או העסקה בהופעת פרסום, לרבות בשלבים המוקדמים להעסקה וכן בעת עריכת חזרות ומבחני במה."


תיקון סעיף 29א
2.
בסעיף 29א(א)(3) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "33ד1".

הוספת סעיף 33ד1
3.
אחרי סעיף 33ד לחוק העיקרי יבוא:



"איסור תיווך להעסקה והעסקה בהופעת פרסום
33ד1.
המתווך להעסקה או המעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, ללא הסכמת הורהו בניגוד להוראת סעיף 4א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין."

מה הסכום שם? נראה לי שהוא נמוך מידיי.

מה הסכום?

הסכום היה 20,000-19,000 שקל ואם זה תאגיד זה כפל. תבדקו את זה.

אפשר לקבוע סכום גבוה יותר, אם אין התנגדות של המשרדים.

זה מה שהייתי רוצה.

משרדי הממשלה, יש לכם התנגדות להעלות את גובה הקנס במידת ההפרה?

בקנס אנחנו מפנים לחוק העונשין. אתם רוצים לקבוע בסעיף קנס?

אין התנגדות וזה לא מסבך את המערכת.

בואו נרשום 50,000 ואם זה תאגיד 100,000 שקלים.

זה דורש התייעצות עם אנשי הפלילים, אני לא יודע מה המדיניות בחוקים אחרים בהקשרים האלה, זה ידרוש תקינה.

אפשר לבדוק את זה תוך כדי ההקראה? תנסה אם אפשר.

בואו נעשה ככה, אם זה מייצר בעיה ומעכב את החוק אז לא נעכב אותו. אם זה בסדר וזה לא מעכב שום דבר, הייתי רוצה שיהיה 50,000 והכפל הוא 100,000. ואם זה יותר בעיה נשאיר את זה כפי מה שרשום בחוק.

אנחנו גם צריכים להתייעץ עם האנשים אצלנו.

תתייעצו ותבדקו, אם זה פוגע במשהו אנחנו נשאיר את המצב כמו שהוא.

אפשר לחזור רגע, בדיוק על איזה מהוראות העונשין מדובר?

כן. קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. כרגע אנחנו משאירים את זה בנוסח הזה, נחזור לזה בהמשך.

29,000, לא ?

קנס של 29,200 שקלים חדשים.

ולתאגיד כפול.

אתה יודע מה, תשאיר לא צריך לסבך. אל תבדקו שום דבר, תשאיר את זה למרות שזה נמוך. בואו נתקדם. אני אוהב להרתיע אבל שיישאר, בסדר.

תשאיר כמו שזה.

תיקון סעיף 33ה
4.
בסעיף 33ה לחוק העיקרי, במקום "33ג או 33ד" יבוא "33ג, 33ד או 33ד1".

תיקון סעיף 33ו
5.
בסעיף 33ו לחוק העיקרי, אחרי "33ד," יבוא "33ד1,".

תיקון סעיף 38
6.
בסעיף 38 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "33ג ו־33ד" יבוא "33ג, 33ד
ו־33ד1".

תיקון סעיף 38א
7.
בסעיף 38א לחוק העיקרי, בהגדרה "רשות ציבורית", בכל מקום, במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה".


אני הבהיר שכל התוספות האלה שהכנסנו כאן, זה להכניס את איסור תיווך להעסקה, מה שהקראנו מקודם, עם הקנס בחוק העונשין לסעיפים העוסקים באחריות התאגיד, אחריות קפידה, חובת פיקוח וכולי. שהסעיף הזה גם ייכלל בסעיפים האלה, לצורך הטלת קנסות.
זה בעצם הטופס.
תיקון התוספת
8.
בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".

הוספת תוספת שנייה
9.

"תוספת שנייה

(סעיף 4א)

הסכמת ההורים או האפוטרופוס לתיווך להעסקה או להעסקה
בהופעת פרסום

צריכים לוודא שבתיקון 33ד1, תוקן גיל 18.

אמרתי שתוקן לגיל 18 בהתאם להסכמות שהיו פה.



אני, _______, הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של _________ מסכים – (מחקו את המיותר)


· לתיווך להעסקתו בהופעת פרסום באמצעות המתווך


· להעסקתו בהופעת פרסום אצל המעסיק

מועדי התיווך/ההעסקה ___________________


תקופת התיווך/ההעסקה ___________________


פרטי המתווך/המעסיק וכתובתו ____________________


פרטי הופעת הפרסום ____________________.



מחקנו את מקום העסקה או התיווך.


ידועות לי הוראות חוק עבודת הנוער בעניין הופעות פרסום/תיווך להופעות פרסום, ובין היתר זכותו של הורה או בן משפחה בגיר אחר ללוות את הנער בכל תקופת ההעסקה/התיווך.

יש פה כבר טופס.

במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר לתיווך להעסקה /להעסקת

כן/לא (מחקו את המיותר)





בנוסח שהוכן לקריאה שנייה ושלישית מחקנו, אם הוגשה בקשה יש לציין את שם מבקש ההיתר ואת מספר ההיתר אם ניתן. אני מבין שלמשרד יש הערות.

אפשר למחוק את זה רק אם אפשר להוסיף את מספר תעודת הזהות של הקטין. אפשר אפילו למעלה, איפה שכתוב הורהו של הקטין – מספר תעודת זהות. כדי שנוכל לשלוף את עניים ההיתרים.

זה נכון.

צריך את הפרטים המלאים, שם ותעודת זהות. אני הורהו של הקטין, את הפרטים של ההורה ואת הפרטים של הקטין.

אני מציע בכותרת של הטופס לכתוב הסכמת ההורים, האפוטרופוס והנער. וכשכתוב אני הורהו של האפוטרופוס מסכים.

הוא צודק, לא צריך או הסכמת הורים והאפוטרופוס והנער.

שיהיה טופס אחד.

ומקום לחתימה של הקטין.

אולי למחוק ההורים והאפוטרופוס, ולהשאיר ההסכמה לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום?

יכול להיות אפוטרופוס לא חייב להיות רק הורה.

בגלל שהנער אמור לחתום על זה, להשאיר את זה: הסכמה לתיווך להעסקה, או להעסקה בהופעת פרסום. ואז הורדנו הורה ואפוטרופוס במקום להוסיף גם נער.

בשורה הראשונה להוסיף את תעודת הזהות.

בשורה הראשונה צריך להוסיף את הנער.

תוסיף גם את הסכמת הנער ובסוף חתימות.

אפשר לכתוב, אני הורהו של – מספר זהות וקו.

ואז, אני הקטין – מספר תעודת זהות. וכבר יהיה מספר תעודת זהות.

אני מציע שאת הטיוטה של הטופס תעביר למשרד העבודה ולמשרד המשפטים. לא צריך להביא אותו עוד פעם לפה מבחינתי.

מחר אפשר להצביע על זה.

זה מה שאני מנסה להגיד.

אני רק מוודא. הכותרת של הטופס תהיה: הסכמה לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום.

אני, _______, הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של שם קטין ומס' תעודת הזהות שלו _________ ואני הקטין או הנער מסכים. ושאר הטופס נשאר כפי שהקראנו אותו.

למטה בחתימות להוסיף.

ששניהם יצהירו. ההורים מצהירים בשורה למעלה ואני, הוא ירשום את השם המלא עם הפרטים ותעודת הזהות שלו.

מספיק חתימה למטה של הנער. זה יכול להיות באותו טופס כי הוא מסכים.

אין צורך לכתוב פעמיים את תעודת הזהות של הנער.

לא צריך שום דבר. ברגע שיש לך את ההורה ואת תעודת הזהות של הנער וכולי. בחתימות למטה תוסיף חתימת ההורה ואת חתימת הנער. בזה זה נגמר.

אתה לא צריך את החתימה של ההורה?

בוודאי שצריך.

תעודת הזהות של הקטין לא של ההורה, נכון?

אין לך תעודת זהות לפני גיל 16.

יש מספר תעודת זהות.

בספח.

צריך שהיה שם ההורה, תעודת זהות של ההורה.

גם וגם. מספר תעודת זהות של ההורה ושל הקטין.

מספר ברור שכן, הרי לפני גיל 16 אין לך תעודת זהות.

מספר תעודת זהות יש. אין את התעודה עצמה. ברגע שהילד נולד הוא מקבל מספר תעודת זהות, את התעודה עצמה הוא מקבל בגיל 16. ולכן, אין בעיה לציין את מספר תעודת הזהות של ההורה וגם של הילד.

יש ספח, שם הילד מופיע. ובכל תעודת זהות של ההורים יש מספר זהות של הילדים.

אני אדישה לשתי האפשרויות. כל עוד יש תעודת זהות של הקטין זה מה שחשוב לי.

צריך לסרוק את התעודה המלאה.

היא צריכה את התעודה של הקטין, כדי לשלוף אותה מהמערכת. זה מה שהיא צריכה.

ואתה ממילא מצרף תעודת זהות של ההורה.

ההערה היא נכונה. אתה צריך להוסיף את תעודת הזהות של הילד או הילדה, תעודת זהות של ההורה, כמובן כתובת וכן הלאה. ובחתימות בסוף חתימה של הילד שיהיה רשום: אני מסכים או מאשר.

היות שבנוסח מה שהקראנו מקודם בסעיף 4א.(ב)(2) יש דרישה לצילום תעודה מזהה של ההורה. אין דרישה לצילום תעודה של הנער כי לא תמיד יש.

תרשום תעודת זהות של ההורה פלוס הספח.

זה ברור. לראות את השייכות שבו מופיעים הפרטים.

זה לא ברור.

זה באמת לא ברור. הוא יכול לצלם את החלק הראשון, נכון. זה מעביר עוד פרטים של עוד קטינים, וזה יכול להיות בעיה.

בסדר, אז מה.

אז מה. זה לא מספר.

זה יכול להיות בעייתי.

זה מועבר למעסיק.

אפשר לבקש מההורים שיצלמו וימחקו את פרטי הילדים האחרים. איך תדעי שזה ההורה האמיתי, זה חשוב.

זה מורכב מדיי.

זה לא מורכב בכלל. אני מבקש כולל ספח ללא ציון הילדים הנוספים. מה הבעיה? מצלמים מוחקים ומצלמים עוד פעם. הספח הזה הוא חשוב.

גם לחברות הביטוח את שולחת את הכול. איפה האיסור?

שוב פעם, מי שמקבל את הצילום הוא לא משרד ממשלתי זה גורם פרטי בשוק.

הבנו. פתרתי את הבעיה, פתרתי. לצלם את הספח.

גם בחברות הביטוח דורשים ספח לצורך שייכות.

הפיקוח על חברות הביטוח הוא לא אותו פיקוח כמו שיש על מתווכים.

כתוב, ספח ללא ציון שאר הילדים. פשוט. אם יש עם זה בעיה תגידו אם אני מצלם ספח ללא ציון שאר הילדים, יש עם זה בעיה?

שיראו את השייכות ושאלה באמת ההורים.

אם הוא ממילא אומר מה מספר הזהות של הקטין, אז למה בעצם צריך ספח?

לא צריך ספח. גמרנו, לא צריך ספח.

ההורה מצרף את החלק הראשון של תעודת הזהות בלי ספח. יכול להיות שהפתרון לזה הוא פשוט להוסיף את תעודת הזהות של ההורה ואז יש linkage בין ההורה לילד.

אנחנו נשמור על זה סימפל, לא צריך את הספח. בכל מקרה ההורה רושם את תעודת הזהות שלו ואת תעודת הזהות של הילד.

חברים, לא צריך ספח, הלאה. נשאלה פה שאלה איך הקשר בין האפוטרופוס לבין הילד?

ככל שזה לא הורה לאפוטרופוס שמונה.

אז הוא צריך לצרף.

לטופס? או לנוסח של החוק?

זה בטוח קיים.

אני אחפש נוסח.

לפי ההחלטה כשזה אפוטרופוס - - -

בטוח שיש נוסח קיים, צריך להפנות לחוק ספציפי. יועמ"שים, מה קורה כשיש אפוטרופוס בחוקים אחרים? מה הם צריכים להציג?

הם צריכים להציג את האמינות.

יש בחקיקה התייחסות להורה אומנה.

מה הם מציגים? אתה מחפש?

אולי מספיק לצרף את המינוי של האפוטרופוס?

אין בעיה. בהיתרים אנחנו עושים את זה. אבל המינוי מגיע לאורטל שהיא המפקחת וזה נשמר במשרד ממשלתי. פה זה הולך למעסיק פרטי.

אנחנו נמצא משהו, בטוח יש הוראה בחוק מה קורה כשהוא הולך עם האפוטרופוס שלו למקום אחר.

לדעתי, הם מצהירים. אני לא חושבת שהם מצרפים.

הצהרה?

מה אתה כותב?

הם בודקים האם יש איזשהו נוסח.

תמשיך הלאה, עד שהם ימצאו.

אני רק מוודא כי היו פה הרבה הערות. אנחנו רוצים: אני – שם ההורה ומספר תעודת הזהות של ההורה בטופס, או אפוטרופוס אם מונה של – שם הנער, מספר תעודת זהות שלו. ואני – שם הנער, מסכים או מסכימים.

שם הנער ומספר תעודת זהות.

כבר נכתבה פעם אחת, אין צורך לכתוב פעמיים. ואת הטופס כפי שהקראנו, בסוף תהיה גם חתימת הנער ותאריך.

ליד חתימת הנער תרשום אני מסכים או אני מאשר. זה חשוב שתהיה לזה משמעות.

זה כתוב בהתחלה – מסכים. זה הטופס, יש פה תיקונים עקיפים.

אתם איתנו חברים? משרדי הממשלה?

הם מוצאים פתרון לאפוטרופוס.

מצאתם ?

מה שמצאנו לא קשר לזה אלא לאומנה.

אז בואו נעשה הצהרה, זה מקובל עליכם?

אפשר לכתוב אישור המעיד על כך. יכול להיות שזה יהיה צו מבית משפט או משהו אחר.

כן, הצהרה.

הצהרה פלוס מסמך המאשר את זה. תכתוב, אם זה אפוטרופוס שייתן הצהרה פלוס מסמך שמאשר את זה.

מסמך שמאשר שהוא אפוטרופוס.

איפה לכתוב את זה? בטופס או בסעיף חוק.

בסעיף חוק כשביקשנו תעודת זהות.

גם בסעיף וגם בטופס.

זה עניין טכני.

לא הייתי מכניסה את זה בסעיף, לדעתי רק בטופס. אני לא חושבת שבחוקים אחרים מתייחסים לזה בתוך החוק עצמו.

תרשום בסוף הערה, במידה וקיים אפוטרופוס, יש לקבל הצהרה פלוס מסמך המעיד על כך.

הצהרה ומסמך שמעיד על כך?

כן. משהו שיוכיח שהוא אפוטרופוס.

כן, כן. תרשום הערה בתוך הטופס עצמו.

צח, מה לגבי - - - של ההורים?

כתובת וטלפון? תרשום כתובת וטלפון בטופס זה לא מזיק.

את הפרטים של ההורים, כתובת וטלפון.

איפה שיש תעודת זהות וכן הלאה. את צודקת. בואו נתקדם הלאה.

יש לכם עוד הערות לגבי זה?

זהו.

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
10.
בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011‏ –



(1) בסעיף 33(א)(2), אחרי "עבירה לפי סעיף 33א(2)" יבוא "או 33ד1";

להכניס את הסעיף שעוסק באיסור תיווך להעסקה והעסקת נער בהופעת פרסום. גם לאחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות.



(2) בתוספת השנייה, בחלק ב', אחרי פרט (8) יבוא:




"(8א) תיווך להעסקה או העסקה של נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה קיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, ללא הסכמת הורהו בניגוד להוראת סעיף 4א לחוק עבודת הנוער;".

יכול להיות שגם כאן ובסעיף הפלילי, להוסיף הסכמת הורהו והנער.

איך זה בחוק? רשום נער או נערה?

ההגדרה בחוק הוא נער. פירושו ילד או צעיר.

רשום בלשון זכר.

אני עומד על זה, לא צריך להיות בהגדרה.

זה עניין של חוק הפרשנות, אנחנו לא עושים את זה בחוקים אחרים.

אומרים נער, נער כל הזמן – זה לא הגיוני. אני חושב שצריך להיות נער/ה.

אני מבין ומזדהה. אבל בחקיקה יש את חוק הפרשנות.

מה יקרה אם נרשום פה נער/ה?

בחקיקה אנחנו לא עושים את הדברים האלה מהסיבה שאנחנו לא רוצים לייצר פה לכל מיני טענות שאם כתבו ככה או לא כתבו ככה במקום אחר אז יצרנו הסדרים שליליים.

כלומר בכל מקום זה רק נער?

כן, אין צורך. בטח לא בחוק שיש פה התייחסות בסעיפים אחרים. אני לגמרי מזדהה עם האמירה עצמה. אבל מבחינה משפטית זה לא.

מה שאני אומר זה בשביל הפרוטוקול. כל מה שנאמר נער זה גם נערה. חבל שזה לא נכנס בצורה הזאת. אבל לא נעכב את החוק.

אולי זה הזמן לשנות את כל החקיקה.

נו מה לעשות? קושרים לי את הידיים.

לגבי האפוטרופוס, אפשר להסתפק בהצהרה מבחינתכם?

לא, לא חברים. אני רוצה להצהיר פה, אני רוצה שבאפוטרופוס תהיה הצהרה וגם טופס שמעיד שהוא האפוטרופוס.

למה?

איך נדע שהוא אפוטרופוס? צריך שהוא יציג מסמך או אישור.

שלא יהיה מי שיגיד לא הבנתי מה זה אפוטרופוס. לכן, אני מבקש שיהיה כתוב שהוא מצהיר שהוא האפוטרופוס שלו וגם ימציא מסמך שמאשר את זה. הכי פשוט. אני לא חושב שאני צריך להקל בקטע הזה, להיפך. סיימנו?

בסדר. הסבו את תשומת ליבי שבסעיף 33ד1 שהקראנו מקודם. איסור תיווך להעסקה והעסקה בהופעת פרסום. הקראנו ללא הסכמת ההורה וצריך להוסיף גם פה והנער.

לגבי האישור, זאת אותה ההערה שדוברה גם קודם לגבי הספח. בסוף מה שמשרד העבודה אומר, שבהיתרים שהוא נותן ומקבל אישורי אפוטרופוס יש לפעמים גם פרטים של עוד נערים. לפעמים זה אפוטרופוס של כמה ילדים.

אני לא נתקלתי - - -

אם זה כמה אחים.

אצל מעסיק פרטי אנחנו לא יודעים באיזה אופן הוא שומר את המידע. והוא לא צריך לקבל את המידע העודף הזה.

שהיה מושחר.

אולי זה הפתרון?

שישחירו?

כן, מושחר.

אין בעיה, שיהיה מושחר.

שיהיה מושחר.

קיבלנו, יהיה מושחר. צח, יהיה מושחר. הפרטים הרלוונטיים לגבי אותו נער שאנחנו רוצים פרטים עבורו. כל השאר יהיה מושחר.

אפשר לכתוב אישור לגבי הנער בלבד וללא פרטים של קטינים נוספים.

של קטינים נוספים.

ללא פרטים של קטינים נוספים, יש עוד משהו? זה תיקונים קטנים יחסית לחוקים אחרים.

כן, כן.

אני רוצה להעביר את זה עוד היום.

למליאה? צריך לנסח את זה.

אנחנו יכולים לנסח את זה. יו"ר הקואליציה מחכה להעלות את זה מחר להצבעה.

זה צריך לעבור את נסחית החוק של הכנסת.

מה הבעיה? רק התחלנו את היום. העברנו גדולים מזה.

אני לא יודע מה הלו"ז אצלה.

נדאג לזה.

אני רק אומרת.

בגלל שהוספנו את הסכמת ההורה והנער, בסעיף 4א(ד) מעסיק של נער בהופעת פרסום ישמור את הסכמת ההורה והנער, צריך להוסיף גם פה. כדי לקצר בכל מקום שכתוב הסכמת ההורה נוסיף את הסכמת ההורה והנער.

יכול להיות שזה לא רלוונטי, יש סעיף אחד שמאפשר להורה להיות נוכח. אני לא רוצה שהנער יוכל להגיד אני לא מסכים שההורים יהיו נוכחים.

מטרת החוק היא למנוע מצב שבו יפעילו לחץ על הנער.

לא, לא. ההורים צריכים להיות שם, שתמיד תהיה אפשרות שההורים מגיעים.

שזה לא מייתר.

מה שאמרת הוא נכון, למעט סעיף 1.

4א(ה).

איך זה סותר?

אנחנו מדברים על הנוכחות של ההורה. אם אנחנו מדברים על מצב שהילד נמצא תחת פגיעה, אז המעסיק הפוגע יפעיל עליו לחץ לא להסכים ונגמר הסיפור. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, ובסעיף הזה אנחנו לא רוצים לייצר את הסיטואציה שבה צריך את ההסכמה של הנער. אם ההורה רוצה להיות נוכח, שיהיה נוכח.

אוקיי. אנחנו משאירים את הנוסח בסעיף הזה כמו שהוא.

אין שם גם ככה את המילה הסכמה.

אולי כדאי שנעבור על הסעיף הזה, שנוודא שאין משהו סותר. שיש בו הסכמת הורה ולא רוצים שם הסכמת הורה.

4א(ב).

זה בסדר.

בסעיפים (ב), (ג) ו-(ד) ראיתי מקומות שנוסיף.

השאלה, האם בסעיף 33ד1, אנחנו אומרים שזאת הפרה פלילית. אנחנו כוללים את העובדה שהקטין לא חתום על הטופס כמשהו שהוא מהווה עבירה?

אי-אפשר להעסיק אותו אם הוא לא חתום.

אתה מוסיף את זה גם בסעיף 33ד1? ללא הסכמת ההורה והקטין?

כן, אמרנו את זה. למה לא? הרי כל הרעיון הוא שאי-אפשר לקבל הסכמה ללא שניהם.

אם הנער לא חתם, אי-אפשר להכריח את הילד.

אם הילד לא חתם אז אין התקשרות, אין תיווך. אם הוא לא חתם אין עיסקה.

נכון, אין עיסקה.

הוספנו את הסכמת ההורה והנער רק בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד). לא ב-(ה) במקומות הרלוונטיים. וב-33ד1.

צריך כמובן בתיקון העקיף.

תחילה והוראת מעבר
11.
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); ואולם הוראות סעיף 4א(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם על הסכמת ההורה והנער להמשך תיווך להעסקה או להמשך העסקה של נער בהופעת פרסום אצל אותו מתווך או מעסיק, ובלבד שהתיווך להעסקה או ההעסקה הקודמים התקיימו בששת החודשים שלפני יום התחילה.


כן, את זה כבר הקראנו. נשאר סעיף תחילה והוראות מעבר, אני אקריא אותו בנוסח המקורי אבל בהתאם למה שהוסכם.

אנחנו מדברים על 45 יום.

חברי הכנסת ביקשו לצמצם ל-45 יום. הספקתם לבדוק?

הספקנו לבדוק והמסקנה היא ש-45 יום זה יכול להיות מאוד בעייתי כי אנחנו תלויים במערכות מידע.

45 יום היו לגבי הטופס, מה שאתם ציינתם. חוץ מהטופס אין בעיה. למה צריכה להיות בעיה?

הטופס נבנה על ידי מערכות מידע, לא על ידינו. היישום שלו הוא במערכות מחשוב. ולכן, זה יכול להיות מאוד בעייתי.

60 יום יספיק.

אנחנו כל כך תלויים בהם, שאני לא יכולה - - -. יכול להיות שלחץ מהכנסת יעזור.

סליחה, זה לא עניין של תלויים. כשאנחנו עושים חוק, הוא נכנס לרשומות תוך עשרה ימים. אני רוצה להבין. למה צריך להקשות? יש פה בקשה של הוועדה של 45 יום.

אדוני, אני חושב שיש דברים שהצד הזה של השולחן לא יכול להגיד. ואנחנו צריכים לקבוע זמנים והם יעמדו בזמנים.

אני קובע זמנים.

אוקיי. אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה. אנחנו רק מעלים את הקושי האפשרי.

הבנתי, הבנתי. מערכות המידע יתיישרו לפי מה שאנחנו מחליטים. אנחנו מדברים על 45 יום, נקודה. הטופס כבר קיים.

בא לנו לעזור לכם לפעמים.

את תגידי שרצית שלושה חודשים אבל הוועדה החליטה ובזה זה נגמר. מה לעשות? בסדר. צריך לתכנת שם משהו? לא באמת, אני מוכן לבוא. אני חושב שסיימנו, נכון? פה אחד. יפה. יש אישור. אין התנגדות.

אין התנגדויות.

אתה מצביע במקום מיכל שיר.

כן. תודה רבה, אדוני. אני מאוד אשמח שהנוסח יוגש היום לשולחן הכנסת וככה נוכל להעלות אותו מחר למליאה, אדוני.

עורכת הדין תמי סלע, היועצת המשפטית של הוועדה כתבה לי שהיא בדקה ויש תור ארוך אצל הנסחית. והם לא יכולים להתחייב להיום.

אנחנו נדאג לתור.

אני מוסרת את המסר.

אני סומך על אלי.

אנחנו מבקשים ורוצים לעלות אותו השבוע, תעשו הכול כדי שנוכל להעלות אותו על שולחן הכנסת.

אנחנו תלויים.

אני חושבת שבשבוע הבא יהיה מקום לחקיקה, כי מזכירות הכנסת שאלנו מראש מה צפוי להגיע מהוועדות. אני התרעתי שההצעה הזאת אמורה להגיע מהוועדה לזכויות הילד. אני חושבת שהם מכינים מראש זמן לחקיקה שונה מהוועדות.

בואי ננסה.

לנו אין הרבה דברים, סך הכול חוק אחד שאנחנו רוצים להביא אותו עוד השבוע. נעשה מאמץ. צח, תודה רבה. תודה לכולם.

תודה רבה, חברים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20