פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
25/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 34
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ז' באב התשפ"ג (31 ביולי 2023), שעה 12:00

ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הפגיעה בזכויות הסטודנטים הזכאים במילגת "מילגו"

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר
אברהם בצלאל

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

איתן ארתור - מנהל "מילגו"

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל

צופיה קלה - סטודנטית

שיינדי סדובסקי - סטודנטית

תרצה דרדיק - סטודנטית

אפרת שוקרון - ארגון "נבחרות"

ורד קירו זילברמן

ז'נה ישראלוב

שרון רפאלי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הפגיעה בזכויות הסטודנטים הזכאים במילגת "מילגו"

שלום וברכה, אנחנו פותחים את הישיבה השנייה היום. היום י"ג באב התשפ"ג – שבעת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור – ישיבת מעקב בנושא הפגיעה בזכויות הסטודנטים הזכאים למלגת "מילגו". נשארנו עם שאלות פתוחות מהישיבה הקודמת. דיברנו שבישיבת המעקב נראה מה הנושא, מה קרה. מי נמצא כאן מחברת "מילגו"?

שלום רב, אני מהמועצה להשכלה גבוהה. אני אגיד בהתייחס לדיון הקודם ששמענו את הדברים וקיבלנו וגם איתן שמנהל את מערך הקרן יוכל להרחיב. בישיבה הקודמת התייחסנו לכמה דברים, והנושא של השירות וגם האתר והערעורים השונים עלו.

אני אתייחס לכמה נקודות: נקודה ראשונה היא שתוך כדי הישיבה נחשפנו לעובדה שהיה נרשם באתר והערעור נדחה, וטיפלנו בזה באותו רגע ובאותו יום שינינו לסטטוס של טיפול כדי לא לייצר מצג שווא לסטודנטים. בנוסף כבר בדיון הקודם הרחבנו שבוע להגשת ערעורים, ובימים הקרובים – ואני מתאר לעצמי שעד תחילת השבוע הבא ולכל היותר סוף השבוע הבא – אנחנו נקיף את כלל הערעורים שהתקבלו ונוכל לייצר את המענים כך שנעשה סגירה של השנה הזאת.

התקבלו כבר מענים? איך זה עובד?

יש מי שקיבל מענה בשל היותו זכאי או לא זכאי, ומי שהגיש ערעור עוד לא קיבל מענה.

אף אחד מהמערערים עוד לא קיבל.

נכון.

אחרי שלב הערעורים ובמקביל אנחנו מתכנסים לקראת שינויים וטיוב הדברים לקראת השנה הבאה. כמו שתיארתי בישיבה הקודמת ממש על קצה המזלג גם הנושא של הנגשת האתר, הוספת יותר פופ-אפים בתוך האתר כך שינגישו את המידע באופן מיטבי יותר; גם הנושא של המוקד הטלפוני – אנחנו הולכים להכפיל אותו גם בעניין בודקי הבקשות וגם המענה של המוקד הטלפוני. בזמן נתון יעמדו כ-20 מוקדנים שיוכלו לתת מענה בזמן הפיקים של המוקד הטלפוני שנתקלו השנה. וכמו שאמרנו בישיבה הקודמת, אנחנו לא מתעלמים מזה וזה בהחלט מצריך את הטיפול שלנו. במקביל יש עוד כל מיני טיובים ודברים שאנחנו הולכים לטפל ולעדכן במסגרת הקריטריונים.

הנושא הזה הפך להיות – כמו ניכור הורי – כדי שאנשים ישימו לב לזה. זה יהיה קריטי בהרבה מקומות.

כן, כן. גם זה מסוג הדברים שנרצה לעדכן – גם את הנושא של אשכול חברתי-כלכלי – לבחון לפי תעודת הזהות בזמן ההגשה. אני מסתייג ואומר את זה כי זה עדיין דרוש אישורים של מליאת ות"ת וכדומה. אבל בגדול זה הכיוון כדי לטייב את הדברים, ועובדים על זה ממש במקביל גם חברת המחשוב וגם אנחנו במל"ג. אלה הדברים המרכזיים שעלו. אם יש עוד אז בשמחה אתייחס.

אני אשמח לשמוע מכם – איפה אתם נמצאים? כמה אחוז כבר בדקתם? כמה ערעורים הוגשו?

הוגשו כ-7,300 ערעורים פחות או יותר; בדיקות – נכון לאתמול בערב נבדקו כבר 94.5% מהערעורים והסתיימו. יש לנו תשובות לתת, אבל אנחנו ניתן את התשובות - -

כמה, לדעתכם, ערעורים יתקבלו?

בערך 1,100 ערעורים מתקבלים מתוך 7,300. זה בערך 15%.

להערכתכם, מתי אתם מסיימים את אותם 6%?

הוועדה שלנו מסיימת היום את הערעורים ומקסימום מחר בבוקר. זאת אומרת אנחנו מסיימים את הערעורים ולאחר מכן עוברים לשלב של חישוב ובקרה כדי לוודא שאין לנו שם זליגות של טעויות. זה עניין של עוד כמה ימים בודדים. אנחנו מתעתדים להחזיר תשובות במהלך השבוע הבא. בתחילת השבוע אם משהו נופל או קורה זה יהיה במהלך השבוע. אבל זה יהיה, פחות או יותר, הכיוון.

אלחנן פלהיימר, רצית לומר משהו?

אני יושב-ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. גם אנחנו יושבים בהנהלת הקרן, והשנה חלו קשיים כי יש פה ניהול חדש ומערכת חדשה. קושי משמעותי היא שמשנה לשנה כמות הפניות הולכת וגדלה, וגם בגלל זה יש יותר ערעורים. לצערנו הרב, גובה הקרן נשאר עומד. לכן משנה לשנה גם גדל מספר הערעורים. לכן תאורטית אדם שקיבל בשנה שעברה לא יכול לקבל בשנה הנוכחית כי הפול גדל, ויכול להיות שיש מישהו שצריך לקבל יותר ממני והגיש בשנה החדשה.

כמו שאמרתי אנחנו יושבים בהנהלה ועושים הפקת לקחים משותפת, והמערכת עובדת הרבה יותר טוב ממה שהיא עבדה בשנים הקודמות, ואין לי ספק שגם בשנה הבאה אחרי כל הפקת הלקחים שנעשה המערכת תעבוד אפילו טוב יותר.

גם אנחנו נציגי הסטודנטים מודעים לכמות הערעורים וקיבלנו גם עשרות, אם לא מאות, פניות מסטודנטים. בסופו של דבר זה תהליך. השנה היו אולי קצת קשיים מצדנו אבל אין לי ספק שבשנה הבאה כבר נראה שיפור ניכר במערכת מול הסטודנטים. זאת הזדמנות טובה גם להגיד שהקרן לא גדלה בשבע השנים האחרונות.

מי מממן את הקרן?

משרד החינוך.

תקציב ות"ת.

זה לא משרד החינוך. זה תחת שר החינוך אבל לא משרד החינוך.

יושב-ראש המל"ג הוא שר החינוך. התקציב, כמו שאלחנן ציין, לא גדל באופן ניכר למעט בשנות הקורונה שבהן היו קופסאות קורונה.

לכן אני שואל אתכם, נציגי המל"ג. תקציב המל"ג גדל במיליארד שקל השנה. זאת אומרת זאת החלטה שלכם לאן לתעל את התקציב.

אני אשמח להשיב.

אתה מתקצב את הות"ת?

כי אני מודאג. אנחנו היינו במשא ומתן עם משרד האוצר על התקצוב של זה. התקציב באופן יחסי לעומת משרדים אחרים גדל הכי פחות באופן יחסי, וספציפית היה לנו משא ומתן על הגידול של קרן הסיוע עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לצערנו, לא חל גידול מצד משרד האוצר לתקצוב של זה ספציפית, ולכן הקרן נשארה באותו מקום. אבל שבע שנים הקרן לא גדלה לעומת בשנות הקורונה שזה גדל באופן חד-פעמי, וגם אז זה יצר הרבה בלגן כי יש יותר סטודנטים שקיבלו בשנה אחת, ושנה לאחר מכן הקרן הצטמצמה בחזרה לגובה הכסף - - -

היה עוד נושא שעלה בפעם הקודמת שנוגע בעיקר למגזר החרדי ופחות לסטודנטים בחוץ – נושא המכינה.

יש הנושא של סטודנטים שהוגדרו "על תנאי". זה טופל.

זה טופל?

זה טופל בכך שאנחנו מקבלים את הערעור. כ-100 סטודנטים שערערו, בעיקר מהקרייה האקדמית אונו שהוגדרו "על תנאי". קשה לי להסביר – אתה הסברת את זה יפה עם שלב המכינה.

כי זה פיקציה בירוקרטית, דיברנו על זה.

נכון, דיברנו על זה בפעם שעברה.

זאת פיקציה בירוקרטית כל הסיפור הזה של המכינה. זה מה שקורה עם מכינה עם פטורים.

אני לא יודע להסביר למה זה.

אם אתה רוצה אני יכול להסביר למה, זה לא כל כך מורכב. זה מאוד פשוט.

אני מבין למה, אבל מדוע שמים את זה בסוף על תנאי זה משהו שבאפשרות המוסד לשנות, לעדכן את זה ולטפל בזה. זה מה שביקשנו מהמוסד וזה טופל.

אתה אומר שמתוך כ-1,000 שהוא מדבר עליהם 100 סטודנטים נמצאים בתוך זה.

אני לא יודע להגיד את המספר.

בסדר, סדר גודל.

לפעמים יש ערעור מהותי - - -

לא בשל העובדה הזאת.

הבנתי. תרצי להוסיף משהו?

אנחנו רואים בקבוצות של הסטודנטים שאנשים עדיין מחכים הרבה מאוד זמן למענה ולא הצליחו לתפוס אתכם. היו כמה ימים שהיה שיפור וענו לי אחרי 10 דקות. כלומר היו כמה ימים כאלה, אבל בימים האחרונים אנשים שוב מנסים להשיג ולא מצליחים. השאלה היא האם תהיה אפשרות לעשות ועדת חריגים או לתת אפשרות לאנשים שנדחים עם בעיות מאוד גדולות או בקריטריונים מסוימים, להגיש אחר כך בקשות כי אנשים לא הצליחו.

לא הצליחו להגיש ערעורים.

לא הצליחו לתפוס אותם. יש אנשים שמגישים ערעור והם צריכים להסביר. רוב האנשים שהגישו ערעור היו צריכים גם להתקשר ולוודא שהערעור טופל.

אני אנסה לחדד. יש אנשים שהגישו ערעור והסטטוס שלהם זה שאין ערעור? אחרי שתיקנו את הסטטוס.

לכאורה. יש דברים שלא טופלו.

אנחנו מדברים כרגע על נעלם כי עד שהם לא ייתנו תשובות את לא תדעי. לכן אני שואל, האם את יודעת היום שהערעור לא נרשם כערעור.

אני אישית יודעת על מקרה אחד שנאמר לי שיבדקו אישית. אני לא מכירה הרבה מקרים, אבל אני מאמינה שיש עוד מקרים כאלה.

ברשותכם, אני רוצה לחדד: אנחנו מדברים על שני דברים אבל קוראים לזה באותו שם. אתה שואל, האם רצו להגיש ערעור ובכלל לא הוגש ערעור. זאת השאלה של אדוני כמו שהבנתי?

לא, לא. היא אמרה משפט שנתפסתי אליו: גם מי שהגיש ערעור היה צריך להתקשר. זה אומר שיכול להיות שהערעור משום-מה לא נקלט. הוא הגיש והוא לא נקלט. זה מה ששאלתי. האם אנשים הגישו ערעור ובגלל המחסור במענה הטלפוני הוא לא נקלט?

אני מיד אתייחס. הדבר השני שנאמר פה זה אנשים שהגישו ערעור אבל לא יודעים האם הוא נבדק.

את זה נדע בעוד שלושה ימים.

בדיוק.

אני לא אהיה פה בעוד שלושה ימים. אנחנו פה היום.

אני אעשה סדר: כל מי שהגיש ערעור יש לו במערכת סטטוס של "ערעור בטיפול". לפני הישיבה איתך - - - הערעור אושר, הערעור הוגש, ואז אמרנו שזה עושה קצת - - -

היום זה "בטיפול".

שינינו את זה ל"בטיפול" כדי שאנשים יקבלו אותו סטטוס. ברגע שנפרסם תשובות זה ישתנה לכל אחד לפי התוצאה של הערעור – הוא יקבל מכתב רשמי באזור האישי שלו.

מה שאמרת גם אתה וגם נציג התאחדות הסטודנטים זה לא קשור למלגות. זאת אומרת יש אנשים שהיו זכאים לפני שנה ולפני שנתיים והשנה לא היו זכאים בגלל מספר האנשים שהגישו שהיא יותר גדולה.

זה בעצם שינוי בקריטריונים?

גם קריטריונים וגם מספר האנשים.

זה לפי מספר האנשים, לא הקריטריונים.

מה זאת אומרת, היו אנשים שלא קיבלו רק מכיוון שהיו עוד אנשים?

כן.

יש בסוף X כסף.

אז מעלים את הרף.

אבל הם כבר חילקו חלק. יכול להיות שהנתונים שלי לא הוקלדו נכון, ולכן פספסתי ונשאר רק 1,000. הרי אמרתם שחילקתם כבר 90% של מלגות. אז אם הייתי - - - הייתי מקבלת יותר? לא הגיוני.

סטודנט שקיבל בשנת הלימודים תשפ"ב לא בהכרח זכאי בשנת הלימודים העוקבת. זה נובע מכמה סיבות: ראשית, עניין התקציב שהוא פול אחד כללי - -

רגע, אני עוצר אותך פה. נגיע לשני. היא שואלת על הראשון. לצורך העניין, לפי הקריטריונים, מגיע ל-20,000 ולך יש כסף ל-15,000. איך אתה בוחר מי 5,000 הסטודנטים שיוצאים החוצה? זה מה שהיא שאלה.

גם בשנה הקודמת חילקנו 15 וגם השנה חילקנו 15.

נכון. איך אתה השנה הורדת חמישה מתוך 20 שזכאים?

לא הורדתי חמישה. איך זה הוחלט?

אתה אמרת שאתה מוגבל בתקציב.

מסגרת התקציב לא השתנתה.

נכון. לכן הורדת חמישה מתוך 20 שזכאים.

הרכב הקריטריונים והרכב הסטודנטים השתנה. כלומר סטודנט נבחן היום באופן יחסי. זה במשקל יחסי.

זה מה ששאלתי, אתה מוריד את הרף אחרי הזכאות?

לא.

זה שינוי בקריטריונים, כך הם טיפלו בזה.

השינוי בקריטריונים לא נעשה אחרי שמגישים את הבקשה.

אני שואל את שניכם שאלה פשוטה מאוד: אתה קבעת קריטריון מסוים, ולך יש בתקציב כסף ל-15,000 סטודנטים. עומדים 15,000 בקריטריון X – מה אתה עושה? זה מה שהיא שאלה.

רק 15,000 מקבלים.

איזה 15,000? הגרלה?

- - -

אבל השאלה הייתה מספיק חדה, אני רוצה גם תשובה. אם כולם יחדדו את השאלה נישאר עם השאלה.

יש לי עוד דיוק כי יש כמה פעימות. לא כולם מקבלים את מלוא המלגה. יש 12,000, יש 6,000.

לא, לא.

אבל יש קריטריונים ברורים איזה ניקוד מזכה בכל אחד.

אני במשך השנים קיבלתי - - -

אז זה לא רלוונטי כי - - - נראים אחרת.

הוא אומר שמה שקיבלת לא רלוונטי.

יש הבדל בין להידחות לחלוטין לבין להידחות ולהגיד, אוקיי - -

אני מתנצל שאני מנהל את הוועדה. אני חושב שהשאלה הייתה ברורה. אני מנסה להבין, קודם כול, איך זה עובד. עומדים בקריטריונים 25,000 – איך אתם נותנים רק ל-15,000? מיהם 10,000 הסטודנטים שנפלטו?

יש לנו מדרגה שאנחנו קוראים לה "תנאי סף". זאת אומרת מי שלא עומד בתנאי הסף בכלל לא משתתף - - -

שאלתי שאלה - - -

20 זה לא מספר נכון אבל אני רוכב על המספר הזה.

אני לקחתי את המספר כדוגמה.

כל 20,000 האלה מקבלים ציון בין אפס ל-100. הציונים האלה הם אובייקטיביים לחלוטין, זאת אומרת אם אדוני גר במקום - - - קיבלתי 87.

זה מובן. השאלה היא איך אתה מוציא החוצה 10,000.

לאחר מכן יש לי 20,000 מסודרים לפי ניקוד. 15,000 שקל נגמרים לי בשורה מס' 15,495, שזה אדוני שקיבל 87, אני שבא מיד לאחר מכן וקיבלתי 86 לא מקבל שום דבר, נגמר הכסף.

הבנתי.

רק כדי לסיים: אנחנו שומרים כסף לערעורים כי בעצם ייווצר מצב שאנחנו מחלקים את כל התקציב, ואז אם גברתי מערערת ומסתבר שהיא זכאית אין לי כסף. ברגע שאני עושה את החלוקה הזאת אני בעצם קובע טבלה נורמלית. למה הכוונה? 87 גוזר לי 5,000. זאת אומרת אם בפעם הראשונה חישבנו לך ציון אפס וערערת וקיבלת 87 אני הולך לטבלה של השנה הזאת ואני יודע שהשנה ציון 87 נותן לנו מלגה של 5,000 שקלים – זה מה שייקבע בערעור. בשנה הבאה זה יכול להיראות אחרת לגמרי כי הסידור יהיה אחר.

הבנתי.

אני אגיד, יושב-ראש הוועדה, שיש המון זכאים ואין מספיק כסף. זאת המציאות, זאת האמת. שבע שנים הקרן נשארה באותו גובה, וכל שנה מספר הסטודנטים גדל ומספר הסוציו הולך וגדל, מספר הבקשות הולך וגדל והקרן נשארת עומדת. אז כל שנה הבור נהייה עמוק יותר.

אני אענה לך כאיש אוצר: מכיוון שהות"ת הוא גוף כמעט סטטוטורי שמקבל את ההחלטות שלו לבד והוא מקבל 13 מיליארד שקל – שישבור את הראש ויתמודד. זה מה שהייתי עונה לך אם הייתי שר האוצר. אם למשרד הבריאות מתוך 24 מיליארד שקל הוסיפו מיליארד שקל או 1.2 מיליארד שקל אז לות"ת יוסיפו גם 1 מיליארד שקל, יגידו – תתמודדו.

אז בשביל לדייק: לפני תקציב המדינה לנו היו סיכומים עם שר האוצר שהוא ייתן עוד כסף בתקציב המדינה ספציפית לנושא הזה. לצערנו הרב, שבוע וחצי לפני אישור תקציב המדינה - -

אבל בסוף ות"ת יכול לקבל את ההחלטות שלו בתוך המערכת שלו. אין כמעט מי שנכנס לוועדה הזאת ולא אומר שאם האוצר ייתן לו עוד 100 מיליון הכול יהיה בסדר. גם בדיון הקודם זה קרה.

אנחנו עושים המון פרויקטים עם ות"ת, וות"ת מסייעת בהמון היבטים תקציביים בפרויקטים סטודנטיאליים. אבל בסופו של דבר יש פה מדינה ויש פה קרן שעומדת, והמדינה יכולה באופן יחסי לתקצב את הקרן הזאת.

לא.

כן.

אז אני אומר לך שלא. כי בסוף ות"ת הוא גוף עצמאי. דרך אגב, כל משרד עושה את הבדיחה הזאת. הוא אומר ככה: לי יש תקציב של 24 מיליארד שקל או 37 מיליארד שקל – אתה רוצה עכשיו שאני אוסיף על רפואת שיניים? אומר משרד הבריאות למשרד האוצר – אין בעיה – תן לי עוד צ'ק של 10 מיליון שקל לרפואת שיניים. אומרים, תקשיב, אתה מנהל של משרד - - - לא, לא, אתה תביא לי עוד צ'ק של 10 מיליון.

יש פה פשוט היסטוריה וסיכומים בין האוצר, ות"ת להתאחדות הסטודנטים בגלל נקודות הזיכוי במס שהופחת במהלך השנים לסטודנטים. כל המצב הזה נבע מלכתחילה כשנכנסנו למשאים ומתנים עם משרד האוצר לאורך ההיסטוריה, ובגינם קיבלנו X, Y, Z, כשהרבה מהכספים הגיעו דרך ות"ת. חלק מהסיכומים היו שהתקציב יוגדל ספציפית בקרן הסיוע בעקבות אותו משא ומתן שמתנהל. זה חריג ממה שאתה מתאר שממשרד ממשלתי בא ומתקצב או גוף סטטוטורי מהסוג הזה. יש משא ומתן שמתנהל בין התאחדות הסטודנטים לבין משרד האוצר על טיוב של כספים לפרויקטים X, Y, Z, וחלק מהמשא ומתן היה גם הגדלה של הקרן הספציפית הזאת. כשנאבקנו על הכנסה של מוסדות החינוך לקרן הסיוע שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הצליחה להביא עוד 15 מיליון שקלים לטובת ההגדלה של הקרן. אם היה רצון מצד משרד האוצר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעמוד בסיכום, כי כבר היו סיכומים על ההגדלה של הקרן, אז הקרן הייתה מוגדלת. זהו, זה הכול.

בבקשה.

אני רוצה להעיר עוד משהו לגבי מיטוב לשנה הבאה – תנו אפשרות לשנות משהו. אתה מעלה פעם ראשונה ואתה תופס שיש לך טעות ואין לך לתקן את זה. למשל, התביעה שלי נדחתה כבר לפני מאי וניסיתי להבין למה עד שהגעתי לנציגים והיא אמרה לי שזה בגלל שאני סטודנטית על תנאי. כשהעליתי את הערעור הוא לא עלה לי נכון ואין לי איך לתקן את זה. שלחתי להם מייל, וכמובן, לא נעניתי בשום תגובה, ושוב – שלוש שעות המתנתי לשיחה, ואז הנציגה אמרה לי שהיא תשנה את זה כדי שאגיש ערעור חדש, ושבעוד כמה ימים אראה שיש ערעור חדש ואז אגיש ערעור חדש. עד היום זה לא שונה ולא הצלחתי להעלות ערעור חדש. כל הדברים האלה – תנו להיות גמישים עם הערעור, שאראה איזה מסמכים העליתי ואני עצמיי אבדוק שזה נכון, ונאמר אחרי שלושה-ארבעה ימים סטודנטים יוכלו לראות את המסמכים שהם העלו לפני שזה מגיע ואז זה נשלח ואז זה שוב ערעור. יש דברים שהסטודנטים עצמם יכולים לבדוק שוב ולתקן.

את מעלה שתי נקודות: אחת, האם הערעור שלך נפתח וקיבלת הזדמנות לערער אחרי שביקשת ביטול; הנקודה השנייה שנקרא לה מדיניות זה עניין פתיחת המסמכים לאחר הגשתם – זה משהו שהוא לא אפשרי מבחינתנו. כלומר כל עוד את לא מגישה את יכולה לבדוק איזה מסמכים את רוצה להעלות, והמערכת גם בנויה כך שאת יכולה להעלות ולצאת בלי להגיש את זה – לחזור, לערוך, להוריד ולהוסיף. אבל מרגע שאת לוחצת על הגשה וזה מגיע אלינו אנחנו מתחילים לעבוד על זה. אנחנו בדקנו וראינו שהמסמך שהעלית תקין, יומיים לאחר מכן את מורידה את המסמך הזה ומעלה לשם תמונת נוף. על הדבר הזה את כבר קיבלת "תקין" וזה רץ ועל זה מתקבל כסף. אי אפשר לעשות את זה. מרגע שאת מגישה לי מסמך ואנחנו מתחילים לבדוק אותו או שבאופן יזום נחזיר לך לתיקון ואז כמובן תפתחי ותתקני; אבל אם אנחנו לא מחזירים לך את זה - -

אבל יש פה משהו אחד שהיא מעלה פה שצריך למצוא לו פתרון טכני – שהיא תוכל להוסיף מסמך. לצורך העניין, אם היא מגלה שאחד המסמכים לא נשלח.

רואים במערכת שהוא נטען.

שיוכלו להוריד מסמך – אני מסכים איתך. אבל להוסיף מסמך – שייכתב שישים את זה בתאריך. אם כבר טופל, טופל.

אבל זה לא הוגן. כי אם פתחתי את ההרשמה ובבת-אחת הגישו לי 2,000 אנשים. מן הסתם, אני לא מטפל בכולם באותו יום. אז אתה היית הראשון שבדקתי ולא קיבלת את הזכות הזאת וננעלת ישר, ומישהו אחר שהוא מס' 2,000 נבדק אחרי שבועיים והיו לו שבועיים לתקן. אז לך לא הייתה בכלל הזדמנות להוסיף מסמכים, ולמישהו אחר היו שבועיים להוסיף מסמכים. זה לא הוגן.

קח את המקרה שלה כמקרה בוחן. היא הרימה טלפון למרכזייה ואמרו לה, את צודקת, אבל חסר לך מסמך ואין לה דרך להוסיף אותו.

זה מצריך בדיקה. השנה בגלל שהתוכנה חדשה והנהלים לא היו לגמרי ברורים - -

על זה היא מדברת – שתהיה דרך בשנה הבאה להתמודד עם זה. מייל שהיא יכולה לשלוח דרכו את המסמך הנוסף שבו היא אומרת – ביקשתם ממני מסמך נוסף – הנה, הגעתי אליכם.

אנחנו מדברים על שני דברים. כשאני מדבר על המקרה שאת מעלה, אם זה נפתח או לא נפתח – זה ראוי לבדיקה ולטיפול ויכול להיות שגם להחרגה אם כן. אבל אם אנחנו קופצים לשנה הבאה כשהמערכת כבר לא חדשה ויש לנו נהלים ידועים – מי שיגיש ערעור נגיד מראש, שים לב איך אתה מגיש ותקרא כל מה שכתוב שם. דרך אגב, גם היום – הדרך להגשת ערעור נכונה רשומה ורשום שאם יש לך מסמך, תבחר באופציה הזאת; אם אין לך מסמך – תבחר באופציה הזאת. בשנה הבאה כשאנשים יגישו ערעורים לא נכון לא נוכל לבטל אותם כי אחרת לא נסיים את הבדיקות.

אני רק מבקש – שאלה נוספת ששאלה תרצה: כשאתם השארתם כסף לערעורים, להערכתכם, אם כ-1,000 ערעורים יתקבלו זה ישאיר אותם בסטטוס של אלה שקיבלו באותו זמן? כמה אחוז מהכסף זה יהיה?

אני לא בטוח אם אני לגמרי מבין.

אני אסביר. אם אתה רוצה להגיע ל-15,000 שקל, כמו שאמרת קודם, השארתם כסף ל-1,000 ערעורים של 15,000 שקל באופן מדורג?

התשובה היא כן.

אז זאת התשובה אלייך. שאלת אם זה ירד, והם אומרים שעל-פניו במזל זה לא קרה.

לא מזל, חישובים.

לא, אתם לא ידעתם כמה ערעורים יתקבלו.

- - - להעריך. הציון האמיתי 37 – זה הציון שהשנה משלם מלגה. זאת אומרת 36 כבר לא משלם שום דבר, ו-37 משלם 5,000 שקל. אם עכשיו את מגיעה ל-37 אנחנו מחויבים לתת לך את 5,000 השקלים האלה. את בעצם להולכת לטבלה המנורמלת ומשם אנחנו צריכים לשלם את המלגה. לא יכול להיווצר מצב - - -

יכול להיווצר כי אין לך כסף.

אני אומר שוב – אנחנו עושים את החישובים שלנו, אבל לצורך העניין אם קיבלת 37 אין חשיבות אם קיבלת את זה בפעימה הראשונה או שקיבלת את זה אחרי הערעור.

הבנתי. אז זאת תשובה גם לשאלה שלך.

אני אפרת שוקרון מארגון "נבחרות". לאור מה שאתם מציגים כאן עכשיו משהו קצת מוזר כי ברגע שנפתחה המלגה לרישום בערך בינואר, לדעתי, אני מיד נרשמתי. מכל השיחה הזאת יוצא שכשאני נחשפת לזה שאפשר להגיש בקשה למלגה עדיף לי לשמור על שתיקה ולא לספר לאף אחד כדי שלא יגישו עוד. אני העליתי לעמוד האינסטגרם שלי הודעה שיש אפשרות להגיש מלגה ועודדתי אנשים להגיש. מה שאני שומעת כאן עכשיו זה שכל אחד יהיה אגואיסט - -

נכון. ככה עובדת כל מערכת במדינת ישראל. ככה זה עובד גם בבית. כששני ילדים יודעים שקנו לאחד אופניים אז אבא חושב פעמיים אם הוא קונה שני זוגות אופניים או אופניים וחצי או שני חצאי אופניים. ככה זה עובד.

זה לא הגיוני פשוט.

זה במבוא לכלכלה – ככה עובדת כל כלכלה בעולם.

אז כדאי שתדע שזה מאוד - - -

אני אומר לך שככה עובדת כלכלה: גם בבית, גם במוסד ציבורי, גם בעירייה. אם אני מנהל מוסד כשאני חושב להעלות שכר אני עושה חשבון כי אם עוד מישהו יידע שהעליתי שכר לעובד מסוים המשמעות היא שאצטרך להעלות שכר לכל העובדים. תדעי לך סוד קטן: זה עובד ככה בכל מערכת כלכלית, זה במבוא הראשון לכלכלה. זה לפני המכינה. קחי את זה בחשבון.

עוד לפני מלגה יש לך גם מכסות - - -

ברור. אבל זה גורם לכולנו להיות מאוד אינדיבידואלים ולדאוג כל אחד ממש לעצמו.

אני אגיד לך סוד – אני מודע לזה מאז היותי ילד ובינתיים נשארתי לא אינדיבידואלי. זה החיים. יש עוגה שאוכלים לבד, ויש עוגה שאוכלים עם חברים. ככה זה עובד.

זה עצוב מאוד.

לא עצוב – ככה העולם עובד מאז בריאת העולם. זה לא השתנה. זה משהו שעובד כבר 5,783 שנה בדיוק באותה צורה. קין והבל אפילו הרגו זה את זה על זה. לא השתנה כלום. אני ממליץ לך גם בשנה הבאה להעלות את זה ולספר לכולם גם אם זה המצב. תאמיני לי שלא מפסידים מזה.

זה בטוח. זה יעלה, כבר עכשיו זה יעלה.

אני רוצה להתייחס דווקא לנשים חרדיות. רובנו דור ראשון באקדמיה. יש חסמים לנשים חרדיות. אין עידוד לדבר הזה. נשים מתחתנות בגיל מאוד צעיר ומביאות ילדים, והפנייה לאקדמיה היא כשהן כבר עובדות. אנחנו יודעים שיש הרבה תכניות לעידוד חרדים להשתלבות באקדמיה ובתעסוקה ויש מלגות לדברים האלה, כמו קרן טורונטו. לנשים חרדיות אין כי נשים חרדיות הן כבר בשוק התעסוקה מבחינתנו. אף אחד לא שם לב שאם את לא עובדת בהייטק התלוש שלך הוא שכר מינימום ואולי קצת יותר. החסם הכלכלי הוא מאוד משמעותי. אני מאמינה שהוא משמעותי לכלל הסטודנטים.

אבל הם לא הכתובת.

אולי באמת צריך להוסיף - - -

המדינה לא רוצה לעשות את זה מסיבותיה, היא רוצה רק גברים. אני יודע.

פה היה שינוי בקריטריונים: בשנה שעברה התייחסו למספר הנפשות במשפחה והשנה לא. כלומר יש לי שישה ילדים ולא קיבלתי על זה ניקוד.

לא, לא.

מה זאת אומרת "אחרת"? תנסה להסביר לנו.

בשנה הקודמת היה קריטריון של מספר הילדים ולא בחנו את ההכנסה. השנה כמו שתיארתי בישיבה הקודמת אנחנו - - -

מספר הילדים ביחס להכנסה. אבל זה לא אמור לשנות.

אבל לא לקחו את כל הילדים.

למה לא את כל הילדים?

לקחו את ההכנסה וחילקו - - - אנחנו, למשל, שמונה נפשות במשפחה והם נתנו לי 5.2. כנראה, הילד האחרון אוכל פחות, אולי הוא לא הולך למעון, אולי הוא לא משלם שכר לימוד. אני לא יודעת איך זה בדיוק הולך בבתי ספר אחרים. אצלנו כולם משלמים. הם נתנו למבחן ההכנסה 40% ולא התייחסו למצב משפחתי. כלומר על נכות נתנו עוד נקודות, אבל על משפחה מרובת ילדים לא נתנו ניקוד על עצם המצב המשפחתי. כלומר על המצב המשפחתי אני מקבלת אפס.

היה עוד קריטריון מאוד משמעותי שהוכנס השנה – מבחן ההכנסה של ההורים. למשל, אני נשואה ויש לי - -

על זה דיברנו גם בפעם הקודמת: אם זה משק בית נפרד ניתקנו ודיברנו על זה גם בתחילת הישיבה.

בסדר.

שוב לגבי מספר הנפשות קריטריון הכנסה לנפש זה מדד שלקחנו מביטוח לאומי. ככל שעולה מספר הנפשות ניתן משקל - - -

- - -

אפשר להתווכח על זה - -

גפני נמצא בוויכוח הזה והדיונים בוועדת כספי נמשכים כבר עשור. דרך אגב, גם ויכוח על הנושא של תעסוקת נשים חרדיות במדינת ישראל – זה עניין לא מעודד בלשון המעטה. אני עוסק בזה כבר 15 שנים. את הבעיה הזאת אנחנו מכירים.

לגמרי. אין לנו שום מידע.

מבחינת מדינת ישראל זה לא אתגר כי האתגר הוא רק גברים חרדים כי רק הם בכולל, אז למי זה מפריע?

אבל השכר שלנו נמוך משמעותית.

השכר הוא משמעותית נמוך מכל מיני סיבות. אבל לא נפתור את זה כאן היום.

כרגע זה לוט בערפל אף על פי שכינסתי את הדיון היום ב-31 ביולי וקיוויתי שנדע. אתם אומרים ש-1,000 התקבלו.

לפחות.

אתם אומרים שאתם עומדים בסדר גודל של התקציב. כדאי שנעשה לקראת דצמבר ישיבת בדיקה איפה אנחנו נמצאים בהיערכות. אני אשמח שתבואו עם ההערות שלכם כדי שנראה איפה אנחנו נמצאים בהיערכות. אני רוצה לסיים אבל אני אתן לכם בקצרה.

גם אני סטודנטית. סטודנטית רבים פנו אליי בגלל השלמת מסמכים שהם לא הצליחו להעלות בשלב הערעורים. הם ניסו לפנות למרכז – ושוב, גם אז לא ענו להם לשיחות; וגם הטעיית סטודנטים – אמרו לסטודנטים להעלות מסמך מסוים, הסטודנטים לא בדיוק הבינו – העלו את המסמך שאמרו להם ואז ראו שהמסמך לא תקין ולא ניתנה שוב אופציה לתקן את המסמך בפעם השלישית. הייתה הטעיה מטעם המוקדנים. כמו כן סטודנטים לא הבינו בדיוק איזה מסמך צריך להעלות וגם היה שלב של 12 יום בלבד שהיה פתוח, וזה נפל לפעמים על פסח. לסטודנטים רבים זה נפל בין הכיסאות כי הם לא ידעו איזה מסמך להעלות.

- - - זה לא ערעור - - - אנחנו מערבבים. אפשר להתייחס?

כן.

מה שקורה זה שיש שלוש נקודות שבהן אפשר להזין מסמכים למערכת. פעם ראשונה כשאתה פותח לעצמך איזור אישי אתה מגיש מסתמכים. זאת הבדיקה הראשונה שאנחנו עושים – אנחנו רואים שהעלית תמונה של נוף ולא תעודת זהות ואנחנו מחזירים לך את זה לערעור. אכן, היו לנו מספר לא מוגבל של בקשות שזה חזר, ובדיעבד הבנו ש-10 ימים שזה חזר לתיקון נפלו בדיוק על פסח. כלומר שלחנו את זה צמוד לליל הסדר ועשרה ימים הסתיימו במהלך פסח. באמת, משרדי הממשלה לא היו פתוחים, מוסדות הלימוד לא היו פתוחים – הגיוני שבן אדם לא יכול לתקן דברים שקשורים לזה. למשל, תעודת זהות פרטית זה דבר שאפשר לצלם גם בפסח, זה לא בעיה. לקחנו על זה אחריות בשני אופנים: א', החזרנו באופן יזום שוב את הבקשות לתיקון שני – דבר שהוא לא - - - אבל מבחינתנו בפסח זה לא נחשב תיקון. אז החזרנו את זה שוב. אבל יכול להיות שנפלה טעות ולא החזרנו למישהו את הבקשה – זה מקרה שמצדיק בערעור קבלה של המסמכים. אם החזרנו את הבקשה לתיקון ולא תיקנת – זאת אומרת פעם ראשונה העלית לא נכון וכתבנו לך: שים לב שאנחנו צריכים ספח פתוח, ושוב אתה מגיש עם תמונה של נוף, בערעור – גם אם תעלה ספח פתוח – זה כבר לא יהיה רלוונטי. כי בעצם האפשרות לתיקון ניתנה, היא לא מומשה. במסגרת הערעור גם אם תעלה ערעור כזה או אחר, בנקודה הזאת הערעור יידחה בלאו הכי, לא משנה מה. אלא אם כן זה באמת פסח ואנחנו רואים שלא החזרנו את זה כמו שצריך.

אוקיי. יש קטע של הטעיית סטודנטים: או שסטודנט ניסה להשיג אתכם בטלפון ולא הצליח אז הוא גם לא יודע גם איזה מסמך להעלות.

זה רשום במערכת. זה רשום פעמיים – גם בהחזרה וגם בערעור.

אתמול דיברתי עם סטודנטית שהיה כתוב לה משהו ממש לא ברור במייל. אני לא יודעת איזו מילה בדיוק, אבל היא ניסתה לתפוס אתכם במענה הטלפוני והיא לא הצליחה, וכבר הסתיים מועד הערעורים.

לכן הם האריכו את מועד הערעורים. הייתה סיבה להארכה.

כל סוג של מסמך שיכול להיות במלגה הזאת מפורסם גם היום. זאת אומרת גם היום מי שירצה, לא משנה באיזה - - - ייכנס לאזור האישי ויראה את רשימת המסמכים גם הפרטיקולרית שלו – זאת אומרת מה הוא צריך באופן אישי. אבל למייל הזה מצורף קובץ PDF עם כל המסמכים, לרבות איזה שנים, איפה ניתן להשיג. אז גם אם לא הצלחתם להשיג אותנו בטלפון, וכמו שיוסי אמר, אנחנו יודעים שעם הטלפונים לא היה פשוט השנה, רשימת המסמכים הייתה ידועה מ-23 בינואר שאז נפתחה ההרשמה. פשוט היה צריך להיכנס ולקרוא את הרשימה הזאת. אז אולי משהו לא היה ברור במייל שנשלח אבל ברשימת המסמכים הדברים מבוארים ברמה שלדעתי לא ניתן לבאר את זה יותר ממה שכבר רשום.

בסוף ניתנת אפשרות שנייה לתקן. בסוף יש פה גם אחריות אישית של הסטודנטים לוודא לפני שהם מגישים את הבקשה.

אבל אי אפשר לתפוס אתכם במענה הטלפוני.

היית בדיון הקודם?

לא הייתי.

אז בדיון הקודם עלו בעיות לגבי המערכת שהייתה חדשה והיו הרבה בעיות.

הבעיות עדיין ממשיכות.

זאת הייתה שנה ראשונה של מערכת - - -

בדיוק מהסיבות הללו גם אחרי פסח וגם - - -

הערעורים שהתקבלו באופן יחסי באחוזים זה יותר משנה רגילה או פחות?

זה סדרי גודל דומים.

הבנו שצריך קצת מזל בדבר הזה אבל יש גם טעויות אנוש שלכם. אני אספר על עצמי: הגשתי את תלושי השכר של בן זוגי, והוא עבר עבודה באמצע השנה.

באיזו שנה?

בשנה שביקשו, ב-2021, לדעתי. בעצם התייחסתם כאילו הוא מקבל משכורת כפולה כל חודש במקום להבין שהוא עבד כמה חודשים במקום אחד ואז הוא עבד במקום אחר וזה לא כפול. זאת אומרת זאת טעות שלכם.

זה לא טעות שלנו כי אם הוא עבר מקום עבודה אז יש לו שני טופסי 106.

בוודאי, והגשתי שני טופסי 106.

אוקיי. זאת טעות שבאמת יכולה לקרות ואם אנחנו עשינו טעות, זאת אחת הסיבות שיש ערעור. הרי ערעור את יכולה להגיש משתי סיבות: אחת זה טעות בהקלדת נתונים שזה גם מה שקרה לך, אם אני זוכר נכון, עם מספר הנפשות שהוקלד לא נכון; ושנית, מסמך שלא הוגש ורלוונטי להגיש אותו אז.

אבל החישוב לא היה נכון. הם לקחו 106 לחלק למספר חודשים + 106 לחלק למספר חודשים, במקום לקחת - - - ולחלק ל-12.

אין בעיה, אז תכתבי לנו את זה בערעור. אני מבין.

אני התקשרתי בקשר למשהו אחר. שם הייתה טעות, אני אדבר איתך על זה.

קודם כול, הגשתי את הערעור מיד. מיד שמתי לב מה הבעיה והגשתי. אם ערעור עבר והכסף נגמר – מה קורה עם זה?

הוא אמר שהם שמרו כסף לערעורים.

עניתי על זה.

כבר שאלתי אותו והוא אמר שבמקרה לאותם 1,000 ערעורים יש כסף.

הייתה שם טעות - - - ערעורים שהוגשו.

הוא אמר שאותם 1,000 ערעורים שאמורים להתקבל עומדים במסגרת התקציב שלו.

אנחנו גם למודי ניסיון משנים קודמות.

ההתלבטות שלנו הייתה האם השנה זה האם השנה תהיה לזה משמעות אחרת. התשובה שלכם היא לא.

תודה רבה. אנחנו נקבע נוספת לקראת דצמבר, כפי שאמרתי. ז'נה, אנחנו סומכים עלייך אפילו כשאתי לא פה. קשה לנו בלי אתי אבל אנחנו סומכים עלייך, זה לא משהו נגדך.

אחת השאלות ששאלתי כשנכנסתי הייתה "איפה אתי".

כן. בסדר גמור.

אנחנו נעשה ישיבה נוספת כדי לראות איפה אנחנו נמצאים לקראת השנה הבאה.

- - -

האם אמרו שזה משרד החינוך. יש חיים ביטון במשרד החינוך. דבר איתו שיעביר עוד 15,000 שקל.

הלוואי.

שישמעו אתכם מבקשים.

הם ביקשו. זה היה הדיון. אנחנו נקיים ישיבה נוספת לגבי ההיערכות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.