פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הכלכלה
16/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 11:30

הגברת הבטיחות בקרבת מוסדות חינוך וקידום מיזם "נשק וסע"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
בועז טופורובסקי

משה טור פז

יעקב זכריה - מנהל חטיבת המבצעים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

ששון קהיל - רמ"ד מש"קים, המשרד לביטחון לאומי

אסנת אלגום מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אופיר דנינו - מנהל בטיחות בעיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

שלום בן משה - יו"ר ועדת החינוך במש"מ ורוה"ע ראש העין, מרכז השלטון המקומי

יחיאל מונטג - מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים

שרון אושמי - חברת הנהלה, עמותת עיניים בדרכים

ישראל גנון - יו"ר, פורום פעולה-מאבק בתאונות דרכים

דוד בן נון - חבר הנהלה, פורום פעולה-מאבק בתאונות דרכים

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הגברת הבטיחות בקרבת מוסדות חינוך וקידום מיזם "נשק וסע"

אני פותח את הישיבה. הנושא הגברת הבטיחות בקרבת מוסדות חינוך וקידום מיזם 'נשק וסע', בהמשך לישיבה שקיימתי בעמותה. מי רוצה להציג את זה?

אני אתחיל. תודה רבה ליושב ראש על הוועדה החשובה. אני רוצה בקצרה לבוא ולהגיד את המצב והמציאות כרגע. אנחנו מדברים על 3,400, 3,500 בתי ספר יסודיים במדינת ישראל שאנחנו יודעים שבשנת הלימודים הקרובה, ביותר ממחצית מהם, לא יהיה, לא את הפרויקט של 'נשק וסע' ולא יהיה שם הנושא של משמרות הזה"ב.

זאת הזעקה שלנו והמחדל, כי יש גופים שאמונים על זה, יכול להיות גם תקציב שמשולם על זה, יכול להיות שזה לא מספיק, בפועל זה לא נעשה ופה זה הזעקה שלנו להגיד מה צריך לעשות בשביל שזה ייעשה. כי להמשיך לתת לילדים לסכן את החיים שלהם בדרך לבית הספר זו קטסטרופה, זו שערורייה שאנחנו לא יכולים להמשיך איתה. פה מוזמנים מי שצריך בשביל לתת את התשובות למה לא עושים את זה, למה זה לא מתקיים.

תן מידע מה זה הפרויקט הזה.

יש מצגת שהכנו, שרון תציג אותה.

כמו שישראל אמר, יזמנו את הדיון הזה כדי להציע תכנית להגביר את הבטיחות בקרבת מוסדות חינוך, מה שאנחנו קוראים לו סקול זון. המטרות שלנו, לשפר את הבטיחות בסביבה של מוסדות חינוך. בתי ספר ומוסדות חינוך הם אזורים שהם רוויי סכנות, הם מצריכים דגש מיוחד בכל ההיבט של דרכי הגעה להולכי רגל, איך מורידים ילדים, איך מעלים נוסעים, איך ילדים מגיעים בהסעות ברכבים פרטיים, כל מיני אלמנטים סביבתיים בתשתיות של מיתון תנועה, של מעברי חציה וכאלה, וגם את כל הסיפור של חינוך בכלל באופן כללי לבטיחות בדרכים של תלמידי בית ספר יסודי ואלה המטרות שאנחנו רוצים לקדם.

הרציונל שאנחנו מדברים, כמו שישראל פתח ואמר, יש היום שלוש פעולות מרכזיות, משמרות זה"ב, שזה אותם תלמידי כיתות ו' שמסייעים במעברי חציה לתלמידי בתי ספר, 'נשק וסע' שזה הורדת ילדים על ידי הורים תורנים, והדרך הבטוחה, שזה לימוד נתיב בטוח מהבית לבית הספר של התלמידים. מה שאנחנו באים להציע זה ניהול מרוכז על ידי גוף מקצועי שיש לו את הידע, יש לו את הניסיון, כדי לתת את המענה השלם בשלושת הדברים האלה ועל ידי כך לשפר את רמת הבטיחות באזור בית הספר.

מי אנחנו ומתוקף מה באנו? אז יש פה את ישראל שמייצג את פורום פעולה, פורום שהוקם בשנת 99', מאגד עמותות, מאגד ארגונים ומשרדי ממשלה, ואתם יכולים לראות פה בין השאר חלק מההישגים שלו ועמותת עיניים בדרכים, 'נשק וסע', שגם היא הוקמה בשנת 2003. יחיאל, מייסד העמותה, נמצא פה, אנחנו פיתחנו את המיזם של 'נשק וסע' ומיישמים אותו נכון להיום בכ-400 בתי ספר יסודיים בכל הארץ.

המצב הקיים היום, שאותן פעולות שהראיתי קודם, משמרות זה"ב, 'נשק וסע' והדרך הבטוחה, מבוצעים בצורה שהיא מבוזרת בין בתי הספר, שהיא בחלקה וולונטרית וגם המקומות שהיא לא וולונטרית אין מספיק כוח אדם ותקנים ויכולת לעמוד בכמות בתי הספר שיש בארץ וככה זה נראה, ולכן אנחנו נתקלים לא מעט במצבי סכנה ואנדרלמוסיה בסביבת בית הספר, בפקקי תנועה, בליקויי בטיחות ואת הצורך בלהתאים את כל הסביבה ואת כל הפעולות המקיפות כדי לשפר ולהתמודד עם הדבר הזה.

המצב הרצוי בעינינו הוא איך משפרים את מצב הבטיחות. התחלתי לדבר על זה כבר קודם, גוף ניהול מרכזי שמתכלל את כלל הפעילויות האלה, שאחראי ליישם נוהל ארצי מחייב לאיך מתאימים את התשתיות בסביבת בית הספר ואיך מתחזקים את זה גם לאורך זמן, גם בהיבטים של הדרכות, גם בהיבטים של וידוא שהמיזמים האלה פועלים כמו שצריך, וכמובן גם באכיפה שלו. כך תהיה אחידות ביישום ובמימוש של ההנחיות בכל הארץ וכמובן בפריסה ארצית.

יש פה שקף שמראה את העיר חיפה כדוגמה. הלב הזה שאתם רואים בגרף, את המספרים אתם לא מצליחים לקרוא, אבל המגמה די ברורה, הלב מראה את הנקודה בזמן שבה מנהל מטה הבטיחות בחיפה, יואל אילסר, שבאמת לקח את נושא הבטיחות בדרכים, הגדיר אותו כיעד ראשון בחשיבותו, הגדיר מדיניות אחידה, נתן הנחיות לכל בתי הספר ליישם את 'נשק וסע' ואנחנו יכולים לראות איך היישום של המדיניות הזאת. העובדה שבן אדם ב-100% משרה הגדיר את זה בראש סדר העדיפויות וניהל את כל הפעילויות בצורה ריכוזית, איך זה תרם בצורה ברורה למגמת הירידה שאנחנו רואים בגרף, ירידה בכמות נפגעים.

זה אופן המימוש שאנחנו באים להציע. כמובן שכל הפעילויות האלה צריכות להיות מפוקחות על ידי משרד החינוך ועל ידי הרשות לבטיחות בדרכים. אנחנו מדברים על הקמת גוף משותף שיעבוד בשיתוף של כלל הגורמים הרלוונטיים, הרלב"ד, אגף זה"ב במשרד החינוך, אגף התנועה במשטרה וכמובן הרשויות המקומיות ובתי הספר.

יישום של הנחיות והתאמת תשתיות בסביבת בית הספר. חשוב להבין שכשאנחנו מדברים על הפעילויות האלה הן מצריכות את ההגעה הפיזית לבית הספר, את ההסתכלות והסיור המכין בסביבת בית הספר, את הסימון של הדברים שצריך לתקן, בין אם זה מעברי חציה, בין אם זה צביעת מפרצים, בין אם זה הוספה של אלמנטים למיתון תנועה וכל הדברים האלה מצריכים את ההסתכלות המקצועית הזאת.

בהתאמה לזה גיוס והכשרה של צוותי מדריכים שיוכלו לעבוד בפריסה ארצית, שיוכלו לעמוד בכל הביקוש של הכשרה של משמרות זה"ב בתיאום עם בית הספר. אנחנו יודעים היום וגם הנהגת המורים הארצית כתבה את זה בנייר העמדה, שיש להם הרבה בתי ספר שרוצים ליישם משמרות זה"ב והם לא מצליחים לקבל את ההדרכה הרלוונטית.

תיאום והדרכה של הורי תלמידים לביצוע תורנות 'נשק וסע' והפעלה של תכנית חינוכית לתלמידי כיתות ג'-ד' ללימוד הנתיב הבטוח מהבית שלהם לבית הספר בליווי ההורים. כמו שציינתי בין השורות, כל הפעילויות האלה הן לא פעילויות חד פעמיות, הן פעילויות שדורשות התעסקות כל הזמן בצורה רציפה ולאורך זמן כדי להפיק באמת את התועלת הנדרשת.

שמנו פה כמה דוגמאות רק כדי לסבר את העין. במקומות שאנחנו מצליחים ושמיישמים את הפעילויות בצורה טובה, אז גם אם זה ייעוץ תשתיתי שניתן בהתאמה של התשתיות, גם אם זה הרצאות מקצועיות, נהלים וגם מכתבי תודה, כדי להראות שזה באמת נותן את התפוקה בשטח בסופו של דבר. עד פה המצגת שלנו. תודה רבה, אלא אם מישהו מחבריי להוסיף עוד משהו.

תודה. חברי הכנסת.

אני מכיר את מיזם 'נשק וסע' כבר המון המון שנים, וגם את מי שעומד בראשו, יחיאל מונטג. גם בעיר שאני גר בה היה את המיזם הזה, מה שנשאר ממנו נכון לעכשיו זה מפרצי החניה ואין את ההורים שמכניסים אותו.

אני חושב שיש תהליך מאוד מאוד בעייתי שקורה בקשר לבטיחות בבתי ספר. בתי ספר חדשים שנפתחים כבר מדברים על 'נשק וסע' ועל משמרות זה"ב, אבל מה שקרה, והיה לנו על זה דיון כאן בוועדת המשנה ביום חמישי וגם היה לנו על זה דיון בוועדה לביטחון לאומי עם המשטרה, חלק מהורדת התקנים של המשטרה במשמרות זה"ב ופחות התקצוב שיש לזה הביא לכך שבהרבה מאוד מקומות שהתחיל 'נשק וסע' נשארו מפרצי החניה ואין מי שינהל את האירוע הזה. כך שאם אין מישהו שזה ממש בדמו בכל בית ספר אז במקרה הטוב נשארו הסממנים הפיזיים, במקרה הרע גם זה כבר אף אחד לא מתייחס לזה, כי זו פשוט עוד חניה, בטח במרכזי ערים שאין חניות.

אני חושב שזה מיזם חשוב מאוד. כל מי שיש לו ילדים ואו אוסף אותם מבית ספר או מוריד אותם בבוקר רואה עד כמה כולם ממהרים לעבודה, כולם רוצים לשמור על הילדים, אבל בסופו של דבר רואים עד כמה זה מסוכן. גם בסקר של הרלב"ד, אני קצת איחרתי בכמה דקות, אני לא יודע אם דיברו על זה, מעל 50% מבתי הספר שנסקרו היו עם חריגות בטיחות רציניות, זאת אומרת שעד שלא יטפלו בתשתיות המיזמים האלה, ה'נשק וסע', משמרות הזה"ב, זו הדרך שלנו לשמור על הבטיחות של הילדים שלנו.

'נשק וסע' חי אך ורק מתרומות או מתשלומים של שלטון מקומי, לשלטון המקומי באופן טבעי יש הרבה מאוד עלויות והרבה מאוד צרכים, אני חושב שבעלות לא גבוהה אנחנו יכולים ממש להציל חיים של ילדים, בטח בשנה שבה יש עלייה, נכון לעכשיו, בכמות הילדים הנפגעים, ובטח לאור הממצאים של הרלב"ד שגם 'נשק וסע' עזרו להם לבדוק את זה, של המון המון בתי ספר שהסביבה לא בטוחה שם. דרך אגב, דעתי היא שצריך להיות תו תקן, שהרלב"ד צריך לתת אישור בטיחות בדרכים לפתיחת בית ספר, כמו שמכבי אש נותן והדבר הזה כמובן עוד רחוק מקיום.

לכן אני בהחלט שמח ומודה לך על הדיון הזה ואני חושב שראוי שהמדינה תעזור ותיזום ותתמרץ את המיזם הזה בכל בית ספר ובית ספר. תודה.

שלום, אדוני יושב הראש, אני מגיע לכאן בדרך כלל בדברים שקשורים בחינוך, וגם הפעם ככה. אני רוצה להצטרף לדבריו של חברי בועז טופורובסקי. יש פער מאוד גדול בין בתי הספר בישראל בכלל והנה יש לנו עוד נושא שזה דוגמה קלאסית, כלומר בבתי ספר שיש בהם מודעות, שיש ממילא את פרויקט כיתות ה' של זהירות בדרכים ושיש ועד הורים פעיל, אז אנחנו רואים השתתפות מוגברת ודאגה גם לסביבת בית הספר, כולל הפרויקט של 'נשק וסע'. בעיקר בחברה הערבית ובחברה החרדית, שאין ועדי הורים, או בכלל או חלשים יותר, אבל גם במקומות נוספים, אז גם הפרויקט הזה קיים פחות.

מי שדווקא מצטיינים בהקשר הזה זה המועצות האזוריות והסיבה היא שבגלל שיש ברובן הסעות אז העסק של כל הפרידה מהילדים, הכניסה והיציאה מבית הספר הוא באחריות המועצה האזורית ואז יש הרבה יותר קשב לאירוע הזה. הייתי מנהל בית ספר כזה במועצה אזורית ואז כמנהל בית הספר אני או הסגן תמיד היינו בנקודה הכניסה והיציאה מבית הספר כי כל מי שמבין יודע שזו נקודה קריטית, גם בטיחותית וגם חינוכית דרך אגב, זה מתערבב. לעומת זאת בבתי הספר בעיר, שזה הרוב, ובדגש על אוכלוסיות שאמרתי, אין כמעט את הפרויקט הזה, זה מאוד בולט.

אצל הערבים אני לא חושב שיש בכלל.

בועז כבר אמר פה את הכיוון לפתרון. בסוף לצערנו הרב כסף יענה את הכול ואם היה קול קורא במשרד החינוך שהיה נותן תקצוב מוגבל, לא גדול, לכל בית ספר, יש כמעט 6,000 בתי ספר בישראל, היה נותן תקצוב פר פרויקט, לא תקצוב גדול, הרוב עדיין יהיה פעילות של הורים, זה עדיין התנדבות ברוב, אבל לתמרץ בתקצוב קטן את הפעילות הזו זה יעלה בצורה משמעותית באוכלוסיות שאמרתי. ולצערי זה ממש המצב היום, כלומר ככל שבית ספר הוא יותר מודע, יותר חזק, יותר ועד הורים, יש לו את הפרויקט הזה ופרויקטים דומים, כשאין משאירים את זה ליד ה - - -

יש ועדים יותר רווחיים. נוצר מצב שמי שיש לו כסף יש לו 'נשק וסע', יש לו משמרות זה"ב וגם יש לו סביבה בטוחה בבית הספר.

אני חייב לשתף. הייתי מנהל בית ספר, אבל נלך עוד אחורה כתלמיד, הגעתי בכיתה ה' לפה לירושלים וגולת הכותרת של כיתה ה' הייתה פרויקט זהירות בדרכים. זה היה הכי יוקרתי. הייתי לא מזמן בבית הספר שגדלתי בו, זה עדיין ככה. עברו 40 שנה, בדיוק 40 שנה, ועדיין זהירות בדרכים זה השיא. כאן, בבית ספר דוגמה עוזיאל, זה מעבר לגן סאקר, איפה שאנחנו נמצאים, זהירות בדרכים זה הדבר הכי יוקרתי בבית הספר.

ועדיין ב-50% מבתי הספר אין.

בדיוק. אז מה שקורה לנו זה שוב ההבדלים החברתיים בישראל, הם בולטים גם בפרויקט שהוא מציל חיים כזה ולכן אני קורא כאן לוועדה לעודד את משרד החינוך לשים פה קול קורא על האירוע הזה, לשים על זה קצת כסף, תהיה לזה תשואה מיידית. תודה.

עוד מישהו רוצה?

אני. יחיאל מונטג, מייסד ומנכ"ל עמותת 'עיניים בדרכים, נשק וסע', נפגשנו אצלך במשרד לפני שבוע-שבועיים.

שני דברים לגבי מה שנאמר פה. חבר הכנסת טופורובסקי דיבר על תקינה, מאוד מאוד נכון, אנחנו פעלנו בכיוון וזאת הייתה יוזמה שלנו, יש היום חוברת הנחיות כיצד לתכנן מיזם תשתיות של 'נשק וסע'. זאת המומחיות שלנו, נשמח מאוד לקבל הובלה לאומית בנושא הזה כשהעיקרון הוא מקסימום בטיחות עם מקסימום זרימת תנועה ועם מינימום עלויות. יש לנו הוכחות מהשטח של בזבוזי כספים בצורה משוועת כשזה היה יכול להיפתר בצורה הרבה הרבה יותר זולה.

דבר נוסף, לגבי החברה הערבית. יש מיזמים בחברה הערבית ברמה מצוינת, לא הרבה, אבל יש, יש מקום רב מאוד לשיפור, אנחנו על זה, אבל אנחנו נשמח לכל סיוע כדי לקדם את זה.

בועז, כשאתה אומר תקן למה אתה מתכוון?

כמו שלפני שאתה פותח בית ספר אתה חייב שיבואו אליך מכיבוי אש, יחתמו לך שזה מוגן מפני שריפות.

בית ספר כל שנה מקבל רישיון.

לא כל בית ספר. סליחה, היושב ראש, אבל זה המקצוע שלי. בית ספר רשמי, כלומר 70% בבתי הספר בישראל, מקבל רישיון פעם בחיים, הוא לא צריך רישיון כל שנה, רק מוכר שאינו רשמי, שזה אנתרופוסופי, חרדי וערבי בחלקם, רק הם צריכים רישיון כל שנה. משמעות הדבר היא שהדבר הזה לא נבדק אלא אם כן יש רשות חזקה, כמו שבועז אמר, שזה במודעות שלה. נגיד אני כמנהל מנח"י פה בירושלים כל שנה בדקתי את האירוע הזה ואיפה שלא היה אז ממש כאילו לא נתתי לפתוח שנה אם לא חידשו את מעברי החציה ועשו כל מיני דברים בסביבת בית הספר.

אדוני היושב ראש, אתה יודע שלבית ספר וכל ההזנה אליו, יודעים מאיזה אזור מגיעים, אפשר בקלות לתת הנחיות איך זה דרך בטוחה לבית הספר ואיך בית הספר הוא יחסית מוגן מפני סכנות בטיחות בדרכים לילדים. זה יכול להיות סט הנחיות והוראות שבאמת 'נשק וסע' פעם הכינו עם משרד החינוך, ויש כזה סט, אבל זה לא מחייב ולא תקן. יהיה סוג כזה, כמו תקן, שהרלב"ד למשל צריך לחתום. אני בכוונה מקשה ומקשיח, כל בית ספר יהיה לפי התקן אחרת לא ייפתח. עכשיו זה הכול בהתנדבות ולא חובה, אז לא חובה, אז מכבי האש דואגים שלא יהיו שריפות והשאר זה לפי רצונם הטוב של המנהלים.

אנחנו כבר בסוף אוגוסט 2020 כתבנו לבקשת חבר הכנסת טופורובסקי מסמך מאוד מקיף על הנושא של בטיחות בדרכים בקרבת מוסדות חינוך. הסוגיות נשארו אותן סוגיות ובהקשר של הנוהל המחייב יש חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שיצא ב-2019, אני חושבת שגם יחיאל הזכיר אותו קודם, אבל שוב נשאלת השאלה עד כמה הוא באמת מחייב. זאת אומרת הנוהל הזה מסדיר את כל הנושא של מעטפת בטיחות בדרכים בקרבת המוסד החינוכי וגם את התשתיות ויש גם בתקנות התעבורה שני סעיפים שמתייחסים בדיוק לנושא של הסדרי תנועה בקרבת בתי ספר, אבל האחריות היא לרוב על מנהלי בתי הספר ועל הרשות המקומית ובסופו של דבר באמת נשאלת השאלה עד כמה האחריות הזאת היא בפועל נאכפת, עד כמה באמת יש מעקב.

את מדברת על העניינים הטכניים לא על האנשים שצריכים לעשות את העבודה.

אני מדברת על העניינים של ההסדרים מבחינת התקנות המחייבות.

זה הכול נע"ת, זה הכול נוסף על תפקידו, שנותן עוד כמה שעות בשכר בקטנה, אבל אין משהו הוליסטי וכולל, זו הבעיה. דרך אגב, בעקבות הסקר הזה על 50% מבתי ספר שלא בטוחים השגתי, כשהייתי יושב ראש הקואליציה, 20 מיליון שקל, בלי מצ'ינג, לבתי ספר במוסדות שהם במעמד סוציואקונומי נמוך, בלי מצ'ינג. הרלב"ד עובד בזה וכבר עשרה מיליון נעשו ועשרה המיליון האחרים עכשיו לפני פתיחת שנת הלימודים. אין אחרת דרך לעשות את זה.

ראינו בתי ספר בערים חרדיות שהכניסה לבית הספר היא בלי מדרכה, נכנסים מהכביש, בלי מעבר חציה. זאת אומרת יש נחיל של אנשים בין המכוניות, ילדים עוברים ככה, זה ממש הלם טוטאלי.

כנ"ל לגבי רשויות ערביות. דוח מבקר המדינה עסק בנושא הזה שאין בכלל תשתיות בקרבת מוסדות חינוך ברשויות מקומיות של יישובים ערביים. הרלב"ד לאחרונה, ב-2021, התחילו לעשות גם סקר בקרב מוסדות חינוך חרדיים ושם נמצאו הרבה יותר ליקויים, כמו שהזכיר חבר הכנסת.

הבנתי. מי פה מהממשלה?

אני מנהל אגף זה"ב נגישות ואורח חיים בטוח במשרד החינוך ואנחנו עוסקים בסוגיה הזאת. אני רוצה ברשותך, אדוני היושב ראש, אם תיתן לי כמה דקות, להסביר את הסוגיה הזאת.

קח כמה זמן שאתה רוצה.

קודם כל אין ספק בכלל שמוסדות חינוך במדינת ישראל הם מחולל תנועה אבסולוטי בבוקר ובצוהריים, במיוחד בבוקר. כולנו כהורים רוצים להגיע לבית הספר עם הילדים והילדות שלנו, אם אפשר עד פנימה לתוך בית הספר, אם היה אפשר. הסיטואציה הזאת יוצרת כאוס כל בוקר וכל צוהריים שצריך להסדיר אותו.

צריך לקחת בחשבון, עם כל הכבוד לחבר הכנסת מהחינוך, שאני מכיר אותו, מדובר על סיטואציה שבהגדרות של משרד החינוך המוסד החינוכי באחריותו של המנהל הוא מהגדר ופנימה, כל מה שנמצא מחוץ לגדר הוא לא באחריות מנהל בית ספר, הוא לא באחריות משרד החינוך. אנחנו, אגף זה"ב, לפני שנים רבות הפעלנו את המונח שנקרא מעטפת הבטיחות הפיזית. מעטפת הבטיחות הפיזית באה לנסות להסדיר את הכניסה והיציאה מבית ספר של תלמידים ומשתמשי דרך אחרים דרך אגב, זה לא רק תלמידים, זה גם מורים וזה גם הורים וזה גם עובדים והסעות של חינוך מיוחד שמגיעות לתוך המתחם הזה של הכניסה לבית הספר וכן הלאה, ולהסדיר את הסיפור הזה.

לנו יש בבתי ספר למעלה מ-2,500 רכזי זה"ב. רכז זה"ב, התפקיד שלו המרכזי הוא לבנות תכנית לימודים בית ספרית שמתייחסת לכל היבטי הבטיחות בדרכים והבטיחות בתוך בית הספר ומחוצה לה. בתוך הסיפור הזה הוא מונחה על ידינו למפות את דרך ההגעה של התלמידים לבית הספר, חלקם עם ההורים, חלקם ברגל, חלקם עם אופניים, חלקם בהסעות ולהסדיר את כל הסיפור הזה של הכניסה ויציאה מבית הספר.

משמרות זה"ב, שהם פרויקט מאוד מאוד חשוב שדנו בו ביום חמישי בוועדה לביטחון לאומי הוא פרויקט שבא לעזור לילדים הקטנים לחצות את המעברים המסוימים לפני בית הספר ולהיכנס בבטחה לבית הספר על ידי התלמידים הגדולים בכיתה ו'. פרויקט מנהיגותי פר-אקסלנס של לחנך ילדים בכיתות הגבוהות של היסודי למנהיגות, לאחריות וכן הלאה וכן הלאה. הפרויקט הזה כל השנים עד היום עובד ופועל על ידי המשטרה. המשטרה מכשירה, המשטרה מציבה את התלמידים האלה כדי לבצע את זה, ויש פערים, אבל אלה פערים שאנחנו עובדים עליהם. אני חושב שהמפגש הזה של תלמיד ושוטר בבית הספר הוא מפגש חיובי וטוב.

'נשק וסע', שזה גם חלק מהפרויקט הזה של מעטפת הבטיחות הפיזית, מבוסס כל כולו על התנדבות של הורים ואם לא מצליחים לגייס את ההורים לסיפור הזה יש בעיה. דרך אגב 'נשק וסע' הוצע על ידינו ולדעתי נכנס לתכניות הגפ"ן של משרד החינוך. לי יש תת סל שם של מענים רגשיים ופדגוגיים של אגף זה"ב והיום כל מנהל בית ספר שרוצה להפעיל את 'נשק וסע' יכול לעשות את זה דרך התכנית הזאת בגפ"ן.

מה קורה עם תקציב?

יש לו תקציב. בדיוק כמו שבגפ"ן הוא רוכש המון המון תכניות על מנת לבנות את תכנית העבודה הבית ספרית השנתית שלו הוא יכול לרכוש גם את זה.

אבל הוא יכול גם לא. ובוא נזכיר שלחרדים כרגע אין גפ"ן וגם לכל המוכר שאינו רשמי, כלומר בעצם 30% מהמערכת מראש היא לא בתכנית.

זה לא חובה.

אדוני חבר הכנסת, אני יודע שזה לא חובה, אבל צריך לקחת בחשבון כמה עובדות שקיימות או כמה דברים שקיימים במציאות. נכון שיש למעלה מ-5,000 מוסדות חינוך, אבל צריך לקחת בחשבון שלמשל משמרות זה"ב אי אפשר להפעיל בכל בית ספר, צריכים להיות תנאי בטיחות מאוד מאוד מסוימים שרשות מקומית עירונית קובעת על מנת למצב תלמידים שיפעלו במשמרות זה"ב. אם יש מעברים ליד בית ספר שהם לא בטוחים מבחינת בטיחות בדרכים לא יעמידו שם תלמידים ואז במציאות כל שנה אנחנו מקבלים היקפים של כ-2,500 כיתות שפועלות בנושא של משמרות זה"ב מתוך 5,000.

ב'נשק וסע' אין שום בעיה לעצור את האוטו ושמישהו ייקח את הילד.

ברור, אבל צריך לגייס את ההורים.

אתה אומר שמנהל בית הספר הוא זה שיכול למשוך את התקציב לעניין הזה?

כן, הוא יכול לרכוש היום בגפ"ן את הפעילות של 'נשק וסע', אבל הוא צריך לעשות עוד פעולה אחת מאוד מאוד חשובה, זה לשכנע את ההורים להתנדב. לי יש תאומות, בזמנו הייתה שנה מסוימת פה בירושלים שאני פעמיים באתי והתייצבתי שם בשבע וחצי לעשות את זה.

כשהוא מחליט לקחת מה התקציב שעומד לרשותו?

העלות שעולה פעילות כזאת לבית ספר, מנהל בית הספר יכול למשוך אותה מהתקציב שלו בגפ"ן.

על חשבון פרויקטים אחרים. כמה כסף זה פלוס מינוס?

לפני כמה זה עולה אני רוצה להגיב לשתי נקודות. אחת, אני חושבת שבטיחות לא צריכה להיות שיקול דעת של מנהל בית ספר. עם כל הכבוד, בטיחות צריכה להיות הדבר הבסיסי שהוא הכרחי בכל בתי הספר, בדיוק כמו שחבר הכנסת פה אמר. אין סיבה שתלמיד בבית ספר שיש לו סל תקציבי גדול יותר יקבל מענה בטיחותי שתלמיד שהמנהל שלו אולי לא מבין בזה וחושב משהו אחר, או שהחליט לא לתעדף את זה בסל הגפ"ן שלו לא יקבל את המענה.

אבל אתם מציגים כאן תמונה שהיא חסרה. אתם צריכים לזכור שמעבר ל'נשק וסע' ומעבר למשמרות זה"ב ומעבר לבטיחות הנדרשת בכניסה וביציאה של תלמידים לבית ספר יש המון פעולות שאנחנו עושים בתוך בית ספר. אנחנו מלמדים בטיחות בדרכים, מלמדים חצייה נכונה, מלמדים התמודדות והתנהלות עצמאית של תלמידים במרחב העירוני שהם חיים בו בתכנית 'עצמאים בשטח'. אנחנו מעמידים לרשות בית הספר רכזי זה"ב שמפעילים תכנית אקס-קוליקולרית במהלך של שנה שלמה.

וזה מבורך ומעולה, אבל הנתונים מצביעים שיש עדיין המון פערים.

ועוד דבר שחשוב לומר אותו כאן, אדוני היושב ראש, חשוב מאוד לומר שאם למשל תיאורטית היינו לוקחים את משמרות הזה"ב ורוצים להעביר את כל ההדרכה וההכשרה של התלמידים לקראת הפעילות שהם עושים לגוף אזרחי זה צריך להיות במכרז. זה לא יכול להיות שפתאום עומד פה, עם כל הכבוד לפורום פעולה, שאנחנו חברים בו וכל החבר'ה פה הם חברים שלי, עם כל הכבוד אם מחליטים החלטה כזאת להוציא מידי המשטרה את ההדרכה וההכשרה ולהעביר לגוף אזרחי.

לא, עושים קול קורא, לא חייבים מכרז.

קול קורא או מכרז, לא חשוב.

אני רוצה עוד נקודה לגבי 'נשק וסע'. נכון שהתפעול השוטף של 'נשק וסע' מבוסס על הורים תורנים וגם אני, אמא לשני בנים בבית ספר יסודי, ולא רק אמא לשני בנים שעושה תורנות 'נשק וסע', גם אחראית על הכיתות של הבנים שלי לשבץ הורים תורנים ואני מצליחה, למה? כי כשהורים מבינים את החשיבות והורים מקבלים את ההדרכה, וילדים מקבלים את ההדרכה, זה גם בא דרך הילדים להורים, אז הורים מצליחים להתייצב. נכון, לא ב-100%, אבל מצליחים להתייצב. מה שאני באה להגיד, ש'נשק וסע' לא מסתכם בלצבוע את המפרצים ולשבץ הורים תורנים, ולכן אי אפשר להגיד שהמיזם כולו זה רק הורים תורנים.

במה הוא מסתכם, 'נשק וסע', חוץ מזה?

קודם כל יש פה את המומחה של זה.

אנחנו עובדים לפי מתווה מסודר, שזה כולל הגעה למקום וסקר תשתיות מקצועי, שאין אותו בשום מקום אחר. תשתיתית, שוב, על בסיס מקסימום בטיחות, זרימת תנועה ומינימום עלויות. זה אחת. ההורים והתלמידים מקבלים הדרכות צפופות, שיטות עבודה איך לעבוד, אנחנו משיקים וממשיכים ללוות. בית ספר שלא מלווה קורס בסופו של דבר, זה עובדות בשטח.

יחיאל, עם כל הכבוד, גם זה, גם הסיפור של מה שאתה כרגע מציג, יבואו עוד גופים אחרים שיודעים לעשות מיפוי כזה, יגידו למה לא אני?

תעשה קול קורא, אף אחד לא יודע לעשות את זה.

תעשה קול קורא, אנחנו באים לוודא שהפעילויות האלה יקרו בצורה טובה.

המיזם הזה הוא פיתוח שלנו, גם בצד המקצועי.

גם אם הוא פיתוח שלכם, אבל צריך לתת הזדמנות ל - - -

דברי עם האוצר, אחרי שהאוצר - - -

ביום חמישי הקודם היה להם יום עיון ובוועדה הקודמת שלי היה להם משהו דחוף, אז לפני שהגיע תורם הם יצאו, הבטיחות בדרכים לא חשובה, והרלב"ד מפחדים להגיד שאין להם - - -

אני עוד לא הבנתי דבר אחד, בית ספר שרוצה לעשות 'נשק וסע' מה התקציב שהוא צריך?

היום זה התנדבותי.

לא, אבל הוא לא צריך משהו לארגון?

הרשות צריכה להתאים את הסביבה כפי ההמלצות של יחיאל.

זאת אומרת ב'נשק וסע' זה רק הרשות?

כסף? היום כן.

והרשות לא עושה את זה מאיזה סיבות?

שוב, מידת ההבנה, אחוזי המשרה של מנהל בטיחות, לפעמים יש כאלה, כמו בראש העין למשל, יש מודעות ויש ביצוע. בחיפה, דוגמה מצוינת, יש מודעות ויש ביצוע.

אבל אתם לא עונים לי לשאלה. אתם אנשי חינוך, אוהבים תיאוריות, אני שואל שאלה פשוטה, בית ספר שרוצה לעשות 'נשק וסע' צריך איזה שהוא תקציב ממשרד החינוך או רק התאמה של הכניסות והיציאות מהרשות המקומית?

היום פונים אליי, אני מגיע, אני לא גובה כסף, אני מכין סקר תשתיות מקצועי, שולח אותו לרשות, הרשות מבצעת, כשממוצע העלות זה 3,000 שקל.

זה העמותה עושה, ולגבי משמרות הבטיחות, מה התקציב שצריכים לכל בית ספר?

ההפעלה של כל פרויקט משמרות הזה"ב במהלך הרבה שנים היה סדר גודל של חמישה מיליון בערך.

בכל הארץ?

כן, כשחמישה המיליון האלה מועברים בשנים האחרונות למשטרה והמשטרה צריכה לבצע את ההדרכה.

זה לא הרבה כסף.

לא רק זה, אתה יודע מה המשטרה עשתה עם הכסף הזה? היא חתכה בחצי את התקנים ואמרה שיש מש"קים ברשויות המקומיות. מה בתכלס קרה? חצי מהכסף היא לוקחת לתקציב השוטף שלה, ולמש"קים יש הרבה משימות, פחות אומרים להם שיילכו לבית ספר לעשות משמרות זה"ב.

אני מסכים עם דבר אחד, אדוני היושב ראש, שצריך לעשות וכמה שיותר מהר זה ייטב לכולנו, זה שאו הרלב"ד או גוף אחר אוטוריטרי במדינת ישראל יוציא כאן איזה שהוא תקן של איך בעצם צריכה להיראות הכניסה לבית ספר וההיבטים התשתיתיים והאחרים כדי ליצור בטיחות כמה שיותר מקסימליסטית. דרך אגב, בנתונים סטטיסטיים של היפגעויות, בסביבת בית הספר אין תיעוד של היפגעויות, צריך לדעת את זה.

מקס גם נחמד עכשיו, מקס רודף כל הזמן אחרי כולם, גם במשרד החינוך, גם במשטרה, הבטיחות בדרכים תקועה לכולם כמו קוץ בזה, כי לאף אחד זה לא בשיא העניין שלו וכולם רודפים אחרי כולם, 'נשק וסע', הרלב"ד, מקס.

המשטרה, היא מקבלת גם עכשיו את החמישה מיליון האלה?

כן. אני חושב.

כמו בכל תחום חינוכי, ובצדק הערת על זה, אדוני היושב ראש, הרוב פה זה לא כסף, הכסף פה זה החלק הנדרש כדי ליישר איזה שהוא קו. בסוף אי אפשר לקחת את זה שכשההורים מעורבים, וההורים הם הכי אכפת להם מהילדים שלהם, אפילו יותר מהמורים, הם נותנים את רוב הדלתא של הזמן ששווה הכי הרבה כסף.

לזה צריכים להוסיף שלושה נדבכים כלכליים, הראשון זה הרשות המקומית, ושוב בולט הפער בין רשויות עם כסף ועם מודעות לבין אלה שחסר להם אחד מהם או שניהם, ששם יש המון כסף. שוב אני אומר, אני הייתי שופך כל שנה עשרות מיליונים, אמנם בעיר כמו ירושלים, על מנת שתהיה בטיחות בדרכים. זה אחת. שתיים, יש כסף קטן שאפשר לשים בבית ספר שמייצר אימפקט גדול. כמו שאמרת, אם יש רכז זהירות בדרכים, נותנים לו כמה שקלים, זה מייצר מעטפת שלמה של פעילות שבלי זה היא לא קיימת. הדבר השלישי זה התשומות, המשטרה והארגונים הממשלתיים.

אני מנהל חטיבת המבצעים ברלב"ד.

הגענו אליך, זה נראה לי הבן אדם הכי חשוב בעניין הזה.

נתחיל לגבי הנושא של הנחיות. ב-2019 הייתה ועדה במשרד התחבורה שעסקה בכל הנושא הזה של הסדרי תנועה בקרבת מוסדות חינוך. יחיאל היה חבר בוועדה, אני חושב שהיה לו גם חלק בהקמה של הוועדה הזו, יצאה חוברת מסודרת, הנחיות לתכנון הסדרי תנועה בקרבת מוסדות חינוך, שזה מה שאמור להיות סביב מוסדות חינוך, והחומר קיים, ההנחיות קיימות. גם המקור שצריך להגדיר אותם, שזה משרד התחבורה, וחלק מהאנשים פה היו חברים שם. זה דבר אחד.

דבר שני, אני קודם כל מחזק את ידי העמותה, אני מכיר את העמותה ועובד מולה הרבה שנים. בעבר היא כן הייתה גובה סכום על הפעילות, ייאמר לזכותו של יחיאל שהוא ארגן מימון מגופים אחרים והיום הוא לא גובה על הפעילות עצמה, אבל מה שהוא תנאי לפעילות זה ההורים. כדי לקיים את הפעילות הזו ההסדרה של התשתית סביב המוסד החינוכי הוא משהו שהרשות המקומית יודעת להתמודד איתו, העניין הוא שבוקר בוקר צריכים להתייצב שניים-שלושה או יותר הורים וצריכים לעשות את הפעולה עצמה.

טוב, זה עניין של הוועד ושל מנהל בית הספר.

אוקיי, אז אני חושב שמה שהיום מעכב את ההתרחבות של הפעילות הזאת זה הנכונות של ההורים להתגייס לדבר הזה. זה קיים ב-500-400 בתי ספר, אולי קצת יותר, חוץ מה-400 שהוזכר פה שהעמותה מקיימת, יש גם בתי ספר שהתארגנו באופן עצמאי, או שהיו בעבר עם העמותה והמשיכו באופן עצמאי והם פועלים בעניין הזה.

ראש העיר, בבקשה.

מכיוון שהיה לי חלק בהקמה של הרלב"ד כשהייתי במשרד התחבורה, הרלב"ד הוא הגורם המקצועי ובאמת הוא צריך להיות אחראי על ההכנה של החומר הזה ועל מה זה נקרא סביבת בטיחות בתוך בית הספר. המשרד הראשי זה משרד התחבורה, המשרד שאחראי על התלמידים זה משרד החינוך, לכן העניין הזה של 'נשק וסע' נפל בין הכיסאות. הכסף הגדול, אדוני היושב ראש, זה התשתיות. זה הרבה כסף. להכין במפר על כביש שתלמידים נוסעים בו ויורדים בו, צריך לפחות שניים או שלושה לפני מעברי חציה ואחר כך לצבוע ולחדש את הצביעה ולסדר את המעברים במקום שתהיה בו נגישות זה חלק גדול של הכסף.

החלק הקטן של הכסף זה להבטיח שההורים יבואו לפעילות הזו. כדי שהם יבואו לבית הספר הזה צריך לחייב את בית הספר. משרד החינוך צריך להגיד למנהל בית הספר: אדוני, אתה חייב את הפעילות הזאת. זה לא אם אתה יכול, אתה חייב, אתה חייב לדאוג לשלום הילדים שלך, לא רק כשהם נכנסים בשער, אלא גם בסביבה הקרובה. אגב, זה יצא מהגפ"ן כי זה חובה, לכן זה חובה לחייב את בתי הספר.

כלומר יש פה פעולה משולבת, של משרד החינוך, של הרלב"ד, יש פה עמותה שעושה את זה בצורה מצוינת המון שנים, בלי כסף, על חשבון אנשיה. צריך למצוא דרך איך אפשר לתת לה שתפעל. יש לה מטרייה מעל, זה נכון, היא לא פועלת בחלל, יש לה ממשלה, יש לה רלב"ד, אבל היא צריכה שיהיה לה תקציב צבוע שהיא יכולה לפעול. נכון אמרת שאם ועדת הכלכלה תחליט לעשות מעשה ותגיד שצריך כך וכך אחרי שתתייעץ עם הרלב"ד ועם משרד החינוך כמה כסף צריך כדי להפעיל את זה צריך לעשות קול קורא או משהו כזה. אי אפשר לתת להם, עם כל ההערכה שלהם.

כספים ייחודיים למשל אתה יכול להעביר אם יש להם תקציב שהם מקבלים בלי קשר, גם בלי זה.

אם הם יוגדרו כייחודיים, אין אחרים כמוהם, ספק יחיד, אז אין בעיה, אפשר להעביר להם כסף.

יש מקרים כאלה.

יש בתי ספר יסודיים במספרים גדולים מאוד.

יעקב, אני לא יכול לממן את המיזם הזה מכיסי, זה לא ייתכן.

וגם לא לתת מענה בפריסה כלל ארצית.

האגודה למלחמה בסמים או משהו כזה, היא מקבלת תקציב בלי מכרז ובלי קול קורא ובלי בטיח, אין שום בעיה עם זה.

במשרד החינוך יש רכז בטיחות בכסף בכל בית ספר?

כן.

מורה?

הוא מקבל 7% גמול על שכרו. מורה, כמובן.

אז התפקיד שלו לגייס את ההורים ואת ועד ההורים של בית הספר לעזור למנהל.

אדוני ראש העיר, חייבת להיות איזה שהיא הנחיה להפוך את זה חובה. צריך להבין שתחום הבטיחות בדרכים במדינת ישראל, גם במשרד שלי, הוא לא בסדר עדיפות.

אני מסכים איתך לגמרי.

אז אתה רוצה שאני אבוא ואכריח הורים לעשות את זה?

לא יודע מי צריך לעשות את זה, אבל לגבי המשטרה, שאלת, המשטרה קיבלה את התקציב הזה של משמרות הזה"ב. בעבר זה היה במשרד התחבורה, משרד התחבורה העביר את הכסף למשרד החינוך ומשרד החינוך העביר אליהם.

למה? משרד התחבורה התייאש מזה?

הוא העביר למשרד החינוך, משרד החינוך העביר למשטרה. מה עושים במשטרה? אתה מכיר, אדוני היושב ראש, מה קורה במשטרה.

הם בולעים את התקציב מה שנקרא.

לא רק זה, הם נותנים את זה לאנשים שהם פעילים בקהילה, שוטר בקהילה שזה תפקידו, זה קהילה, אבל השוטר הזה בבוקר מזעיקים אותו להפגנה שם או לפעילות כאן.

אדוני היושב ראש, אם נעשה חקיקה אתה תראה איך כולם יתחילו להתעורר ולהבין שזה חשוב. נתחיל להכין הצעת חוק, נתחיל להבין שזה - - -

אבל אתה מבין שהראשונים שיקפצו זה ראשי הערים כי רוב הכסף צריך לבוא מהם.

אבל אפשר איכשהו לטפל בזה בחקיקה, אני מניח.

כי הם צריכים להכין את המסגרת מסביב.

בדיוק, אתה תפיל את זה על הרשויות מחדש.

אני רוצה להגיד כמה מילים. אני אופיר מעיריית נתניה, אני בשטח עושה את העבודה, אני מנהל את המטה לבטיחות בדרכים. גדלתי באור עקיבא, אני מכיר את ההתנהלות של אזורים קטנים, אני מכיר פה את כל האנשים שיושבים, למשרד החינוך אין זמן לדברים האלה, לרלב"ד אין תקציבים לדברים האלה. אנחנו מגיעים לשטח ואנשים שמתקשרים ואומרים: תגיע לפה, הוא מגיע, והוא עושה את זה כבר שנים בלי כסף. אם הוא צריך כסף אנחנו מנסים לעזור לו, אבל בגדול הבן אדם מגיע כל פעם שמתקשרים אליו. וחייבים להגיד את זה. אם להוציא את זה לספק יחד, אם לתת את זה למישהו אחר, הבן אדם עושה את העבודה.

שני דברים רציתי להגיד. האחד זה 'נשק וסע' ושתיים זה משמרות הזה"ב, בשני המקומות האלה, היושב שראש, זה הבעיה שלנו, אנחנו נמצאים בבעיה. למשטרה אין כוח אדם, במשטרה שמים רכזים וב'נשק וסע' אין גוף שאתה מתקשר אליו והוא מגיע, רק יחיאל. אתה מתקשר הוא מגיע ואנחנו מדברים על 260,000 תושבים, אנחנו מדברים על בתי ספר חרדיים, אנחנו מדברים על בתי ספר שאין להם תקציבים וצריך לפתור את זה פעם אחת ולתמיד, אי אפשר כל פעם להפיל את התיק על מישהו כזה או אחר. אנחנו מנסים להגיע לתוצאות כבר הרבה זמן בנושא הזה ואתה יכול לשים לזה סוף. תודה.

אפשר לדעת כמה נפגעים יש מקרבת בתי הספר?

כ-6,000 בחמש השנים האחרונות.

מה, ילדים?

זו הערכה של ארגון 'בטרם'.

6,000 ילדים שנפגעו?

כן.

מה דרגת החומרה של הפגיעות האלה?

זה לא פורסם אז אני לא יכול לתת נתון כזה, אבל אני רוצה להשלים משהו לגבי - - -

אתה יודע משהו על זה, הרלב"ד?

אנחנו יודעים שרמת ההיפגעות סביב בתי הספר היא נמוכה מאוד, אין היפגעות גבוהה סביב בתי הספר ואנחנו כן מבינים שיש סיכון וחלק מההתמודדות עם הסיכון זה הדאגה לדברים האלה מסביב.

מי אמר לך את המספר הזה, 6,000?

ארגון 'בטרם' פרסם את הנתונים האלה.

רוב התאונות שקורות אצלנו זה על מעברי חציה. יש מגמה בקרב הילדים, היפגעות, זה ידוע בקרב כולם שילדים באוכלוסייה או המבוגרים הם הנפגעים הקשים ביותר.

המבוגרים והילדים.

הנתונים בקרבת בתי ספר מקבלים הכפלה כי רוב הילדים יוצאים היום מבתי ספר והנהגים, כולם רוצים לאסוף את הילדים בקרבת בתי ספר, הפגיעות הן לא תמיד קטלניות, הן לא תמיד הרוגים, אבל פציעות תמיד קורות ליד בתי ספר בגלל שיש ריצה לאזור של הכביש והאזור של בתי הספר זה אזור שצריך להיות סטרילי.

בועז, לך יש נתונים על זה?

לא, לרלב"ד אמור להיות נתונים.

אתה אומר באופן כללי, אין לך נתונים מדויקים?

אני יכולה לדייק בעניין הזה. הרלב"ד קודם כל אוסף נתונים בכלל על היפגעות, גם היפגעות וגם תמותה של ילדים בכל שנה מתאונות דרכים באופן כללי וארגון 'בטרם' זה נכון שהוא עוסק בכלל בהיפגעות ילדים, מסיבות שונות, גם כוויות וטביעות, אבל מקום ראשון קודם כל בהיפגעות, באמת הסיבה הראשונה היא תאונות דרכים.

למיטב ידיעתי, הרלב"ד יתקנו אותי, אין סקר שבודק לפי מיפוי גיאוגרפי בכל בתי הספר את ההיפגעות, יש כן סקר שנעשה על ידי משרד התחבורה של ילדים בשעות מסוימות בתוך תחומי הרשות העירונית בחודשים של הלימודים, שעות הבוקר, שעות הצהריים, עם טווח הגילים של הילדים שמגיעים לבתי הספר ויוצאים מבתי הספר ושם באמת ראו את הנתונים של ההיפגעות. אבל לא עשו עדיין מיפוי גיאוגרפי שהוא ממש לפי מוסדות חינוך בתוך תחום הרשות המקומית. כמובן שילדים, יחד עם בני 65 פלוס, הם נמנים על קבוצות הסיכון המרכזיות בהיפגעות, כהולכי רגל וגם כנוסעים ברכב פרטי.

אבל ליד בתי הספר בשעות שאנחנו מדברים זה לא רק ילדים.

ליד בתי הספר דרוש מחקר, בשעות הבוקר ושעות הצהריים בחזרה מבית הספר. אלה הנתונים שידועים לי.

אני יכול לתת נתון שבשנת 2022 נהרגו 56 ילדים מגיל אפס עד 19, 23 מהם היו הולכי רגל.

ליד בתי הספר?

לא ליד בתי הספר, באופן כללי. אני זוכר תאונה של ילד שנהרג על מעבר חציה ליד בית ספר, זה היה לפני יותר מחמש שנים בקרית שמונה. לשמחתנו זה לא משהו שהוא שכיח.

פציעות כל הזמן קורות אצלנו. זה לא קשור להרוגים, אבל פציעות תמיד קורות.

אבל פגיעות אחרות, לא רק –

והפגיעות האחרות הן פגיעות קלות. שוב, זה לא אומר שלא צריך לטפל בנושא, הנושא צריך להיות מטופל.

אני אגיד לכם דבר אחד, זה לא אומר שאם יהיו משמרות בטיחות ו'נשק וסע' לא יהיו נפגעים, תמיד יהיו נפגעים, אנחנו יודעים את זה, אבל זה נושא שאפשר לטפל בו, זה גם לא עלות תקציבית גדולה, באמת. אני לא מבין את משרדי הממשלה פה, האוצר לא פה, אפשר לטפל בזה אחר כך, אין פה עלות גבוהה. אפשר להראות נחישות בעניין הזה. אני מקבל את מה שאמר נציג משרד החינוך, זה לא הדבר הכי חשוב למשרד החינוך, אבל - - -

יש קונצנזוס עם כולם, רק צריך לקבל החלטה.

אלה שנפגעים זה הדבר הכי חשוב להם, תאמינו לי, להם ולמשפחות שלהם.

אבל אין ספק שהפעילות שנעשית היא פעילות מניעה והיא מונעת תאונות, זה ברור לחלוטין, אין ויכוח על זה, אם יש במפרים ויש סימונים של מהירויות ויש הורים שמדריכים ויש סימון.

אני רק אשלים את הדברים שלי. בשנתיים האחרונות, בעזרתו של חבר הכנסת טופורובסקי, השקענו לא מעט ברשויות המקומיות בטיפול בסביבת מוסדות חינוך, עשינו את זה יחד עם משרד החינוך, יחד עם השלטון המקומי, הרשויות המקומיות קיבלו תקציבים כדי לקבל בליקויים שעלו ב - - -

קיבלו תקציבים ממי?

מאיתנו.

20 מיליון שקל כסף קואליציוני שאני שמתי.

לא, אבל זה לא כסף - - -

אני יודע, זה כלום, זה היה –

אתם יודעים, הרשויות המקומיות הזניחו את הנושא של נכים ואז תוקן החוק ויצר אחריות פלילית לכל מי שלא עושה את מה שהוא צריך, מאז יש תכניות והרשויות עובדות קשה מאוד. יכול להיות שזה מה שאנחנו צריכים לעשות, לפעמים אין ברירה. נכון, אני לא בעד להחיל על ראשי רשויות, מהנדסים וכו', אחריות פלילית בעניין הזה, אבל הם צריכים להוכיח איזה שהוא רצון לטפל בבעיות האלה.

התאמצות, כן.

אני חושב קודם כל שאין צורך שנפנה לעמותה ונקבל מהם בכל עיר ועיר, זה צריך להיות סקר ארצי שאתם צריכים לעשות בכל מקום ומקום ליד בית ספר בכל הארץ, מה צריך לעשות כדי לטפל בזה, שיהיה סקר ארצי. אני לא יודע כמה העלות שלו, אבל זה דבר שאתם צריכים לעשות אותו. ואז כל ראש עיר, בבתי הספר הקיימים, עזבו חדשים, בקיימים הוא יידע מה הוא צריך לעשות ומה העלויות שלו לצורך העניין הזה.

והוא יודע שאם הוא לא עושה שהוא לא יוכל להגיד לא ידעתי.

לא, לא רק זה, ואז אפשר להתקדם הלאה. הרי יש לראשי הרשויות תקציבים של היטלי השבחה ודברים מהסוג הזה, שעם זה הם יכולים חלק מהתקציב להעביר.

אדוני היושב ראש, אנחנו עשינו מפקד כזה ב-21' ולאור תוצאות המפקד חבר הכנסת טופורובסקי נתן לנו את ה-20 מיליון שקל.

קודם כל כל הכבוד שהוא לקח כסף קואליציוני ושם על העניין הזה.

מטרה ראויה ביותר.

כולם שמים את זה למטרות של פריימריז וכל מיני קשקושים, הוא שם את זה על מטרה ראויה. זה מה שמראה שכסף קואליציוני לא תמיד הוא לא כסף טוב. הוא כסף טוב, לפעמים אין ברירה.

אז, אדוני היושב ראש, בימים אלה אנחנו מסכמים מפקד נוסף שעשינו השנה, נבדקו בו 1,680 בתי ספר, אנחנו נסיים בשבוע-שבועיים הקרובים את הסיכום שלנו, נפיץ אותו.

מה יש בסקר הזה? מה צריכים לעשות כדי לסדר את העניין? כמה בתי ספר יש?

אם יש ליקויים קלים, חמורים.

יסודיים יש כ-3,500.

אני אתן לך דוגמה אצלנו. עשינו את הסקר הזה והסקר הזה מחייב תקציבים והתקציבים האלה לא קיימים והעירייה לא תיתן לי את התקציבים האלה.

ברור, ברור. א', העירייה יכולה לתת.

לא, היא לא נותנת.

אופיר, איזה תקציבים?

לעשות מעגלי תנועה שקרובים לבתי ספר, במפרים, דברים שאתם לא שמים כסף על זה. אין כסף לרשות לעשות את זה.

למה אין כסף?

כי אין כסף, הם נותנים סכום נמוך, הם נותנים לצביעה, הם לא נותנים לתשתיות.

לא, לא כל דבר צריכים לקבל כסף. יש היטלי השבחה שהם כלליים, הם לא ספציפיים לנושא מסוים ואת הכסף הזה רשות מקומית מחלקת איך שהיא רוצה. מזה היא יכולה לתת.

מזה היא לא נותנת.

אז אפשר לחייב אותה.

אתה לא יכול לחייב אותה, איך תחייב אותה?

תאמין לי שאפשר. אתה רוצה לראות? אני אראה לך שזה אפשרי.

הסקר עצמו לא דורש כסף, אנחנו עושים את זה במשותף.

הסקר הוא מעולה, אבל הביצוע של הדברים האלה בשטח.

מה שצריך כסף זה על הביצוע. סקר צריך לעשות על כל המקומות, לא רק על 1,000.

עושות הרשויות המקומיות, בחודשיים האלה כולם עושים סקרים בכל בתי הספר.

צריך מישהו מקצועי שיאכוף - - -

אני רוצה את המשטרה. גנבתם את הכסף, את החמישה מיליון, גנבתם אותם?

קודם כל אני מאגף המבצעים, לא מאגף התנועה. אגף התנועה היה בדיון ביום חמישי ואני יכול לדבר על דברים שקשורים אליי.

מה ההבדל בין מבצעים לתנועה במקרה הזה?

אגף המבצעים מתעסק במבצעים ובאירועים אחרים.

אז למה שלחו אותך?

היה צריך להיות פה עוד נציג. אני המש"ק שלו. איך הוא אמר? המש"קים עושים, אז אני המש"ק. אני לצורך העניין באגף המבצעים אחראי על כל המש"קים, אותם השוטרים הקהילתיים ואני יכול לייצג אותם.

אז איפה הכסף?

אני בינתיים התכתבתי עם אגף התנועה, עם החברים שלי שם, והם אומרים שהם לא מקבלים שקל בכלל, לא עובר אליהם שום דבר, אבל ניתן לאגף התנועה לתת מענה מסודר והם ישלחו לוועדה, אני אעלה אליהם את זה.

הם מקבלים או לא מקבלים את התקציב?

הם אומרים שהם לא מקבלים כלום.

אני רוצה לענות. הרשות הלאומית תקצבה את הנושא. היו באגף התנועה או במשטרת התנועה כ-30 שוטרות זה"ב שזה היה תפקידן, הן היו מגיעות בבוקר לבית הספר, לכיתות ה', מעבירות להם את ההכשרה.

מה זה 30? יש אלפי בתי ספר.

אוקיי, עם זה היו עושים את כל בתי הספר. בזמנו, כשהיה תהליך של העברת תקציבים מהרלב"ד לגופים המבצעים עצמם הועברו התקציבים למשטרה, בהתחלה הועברו התקציבים הגדולים יותר, חמישה המיליון עדיין נשאר ברלב"ד ובהמשך ביקשו לקבל גם את ה - - -

אז עכשיו מבינים שלא גנבנו, קודם כל.

קודם כל אני צחקתי, אל תיקח ללב.

ואז המשטרה ביקשה לקבל גם את התקציב הזה והיא אכן קיבלה חמישה מיליון שקל שכל שנה היו מעבירים לה.

עדיין אתה מעביר לו את זה?

לא, זה עבר לבסיס התקציב שלה.

נו, אז באמת. צריך כל שנה להעביר להם את הכסף הייעודי, בבסיס התקציב זה בורח.

צריך להיות כסף צבוע ייעודי, לא לבסיס התקציב.

ברור, הוא משתמש בו למה שהוא רוצה.

זה מה שקרה פה, מה שעשתה המשטרה, היא קיצצה את התקנים של שוטרות זה"ב, היא החליטה לעשות בזה דברים אחרים. היא נתנה לזה פתרון, הפתרון שניתן זה להכשיר את השוטרים הקהילתיים שהם יעשו את הפעילות של שוטרות זה"ב, אלא שהשוטרים הקהילתיים לא פנויים לזה. אני הייתי בכפר יונה לפני שבועיים, דיבר איתי מנהל המטה ופנה אליי גם מנכ"ל היישוב ואמר לי שמפקד התחנה נתן הנחיה לשוטר להפסיק את ההדרכות וזה מה שקורה בפועל.

משמרות הזה"ב בקריסה.

אנחנו נמצאים היום לפני פתיחת שנת הלימודים כאשר 40% מהמשמרות לא עברו את ההכשרות שנדרשות.

בועז, קח את ההמשך של העניין לוועדת המשנה. מה שאנחנו כן נעשה זה פגישה אצלנו, לא פה, עם האוצר, עם המשטרה והרלב"ד וגם החינוך וגם המרכז לשלטון מקומי. אנחנו רוצים, אחת, סקר ארצי, מה צריך לעשות ומה העלויות של כל דבר. שתיים, תעשו לנו הערכה תקציבית, מה צריך לתת על מנת שהנושא הזה ירוץ כמו שצריך. זה מה שאני מבקש מהרלב"ד, או החינוך, לא יודע, מי שאתם רוצים.

דבר נוסף, איך אנחנו מעבירים את התקציב הזה לעמותה שזה עיסוקה, שזה הרצון שלהם והם עושים את זה. אם צריך קול קורא נעשה, אבל לדעתי לא מחויב המציאות קול קורא פה, יכול להיות שתצטרכו להתייעץ על זה עם משרד המשפטים. אין טעם עכשיו לבוא, שכל אחד יגיש, יהיה פתאום תקציב 20 מיליון שקל אז כל אחד יגיש לנו הצעה. יש מי שמטפל בזה כבר וצריך לאפשר לו את הטיפול.

אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בלי תקציב ייעודי מינימלי, שזה יתניע את התהליך. אין דרך אחרת. אני זוכר כשאני הייתי ילד גם אני עמדתי, אני לא יודע אם עם ההורים, מי שעומד זה הילדים שעומדים במשמרות הזה"ב.

מה שאמרת זה משמרות זה"ב.

אנחנו מדברים גם על משמרות זה"ב עכשיו. דנו על שני הנושאים.

המשטרה לא אמרה לך מה הם עושים, הוא רק אמר מה להם הוא לא עושה.

המשטרה, היא תגיד את זה בוועדה, יש ועדה מיוחדת לעניין הזה, אנחנו לא צריכים להיכנס לתוך זה, הבנו שהוא לא גנב את הכסף, זה כבר הבנו. יצאת זכאי, נגמר הסיפור. ברגע שזה בבסיס התקציב זה הולך באופן כללי. למה אני רוצה פגישה עם האוצר? לא יילך לבסיס התקציב, נגמר הסיפור הזה, זה יהיה כסף ייעודי, כמה שנחליט יהיה ייעודי למטרות האלה. אני מאמין שראש אגף המבצעים לא נגד העניין הזה.

ברור שלא.

הוא רוצה גם כן שהתקציב יילך לדבר הזה ולא למשהו אחר.

אדוני יושב הראש, מדובר על שני פרויקטים מאוד מאוד חשובים וכדי להוציא אותם לפועל וכדי שהם באמת יראו תוצאות חשוב להתמקד גם בעוד כמה נושאים שקשורים לבטיחות.

אנחנו לא יכולים להתעסק עכשיו בכל הנושאים.

חשוב לדעת, ב-40% מבתי הספר לפי הסקר שלנו אין בכלל מפרץ בטיחות.

למה אמרתי שצריך סקר ארצי ולראות איך מטפלים בזה?

לא תמיד צריך מפרץ.

אני לא מאמין שראשי הערים, זה לא כסף גדול, עיריית נתניה, לעשות את העבודות האלה וקשה לי להאמין – עזוב את הערים הסוציואקונומי נמוך, אבל ברוב הערים הגדולות אין שום בעיה שישקיעו כמה מיליונים בעניין הזה. אני לא חושב שביבס וכל ראשי הערים הגדולות והבינוניות יגידו לי לא בעניין הזה. הם צריכים גם לדאוג לילדים שלהם, שגדלים אצלם, זה חלק מהאחריות שלהם כלפי ההורים, אז אני לא מאמין. לכן אני חושב שאנחנו כן נצליח לטפל בזה. בועז, אתה תיקח על עצמך את הדבר הזה, אני אעזור לך רק.

מעולה.

וזה לא אומר שאנחנו לא בעד לטפל בכל הבעיות של הבטיחות, אבל במקרה נושא לדיון זה לא עכשיו, אם אנחנו נתפרס אז אנחנו לא נטפל בנושא הזה, את יודעת.

ואני רוצה שהעמותה הזאת שתביא לנו את הנתונים, מאיפה היא לקחה את ה-6,000 נפגעים בחמש השנים האחרונות.

אני אדבר עם ארגון 'בטרם' ואנסה לקבל את הנתונים.

תשלח את זה לבועז או לוועדה.

בסדר. לגבי משמרות זה"ב אני רוצה להדגיש, המשטרה בזמנו העסיקה 51 תקנים בהדרכות של משמרות זה"ב, היום על פי הנתונים של יוני נגר, מי שאחראי על התחום הזה במשטרה, יש רק 11 תקנים. כך שכל הסיפורים של זה יעשה וההוא יעשה, משמרות הזה"ב זה משהו מקצועי שצריכים לעשות את זה על ידי אנשי מקצוע ולתת תשובה לכל אותם מקומות, לא רק בתי הספר עושים את זה, אבל אותם בתי ספר שצריכים את זה, בעיקר במרכזי הערים, חייבים לקבל הדרכה מסודרת, מקצועית, עם הצהרה אחר כך של המשטרה שמציבה את התלמידים איפה שהם כן צריכים להיות. בלי הטיפול בצורה מקצועית ימשיכו להעביר את זה מאחד לשני.

אני מתחבר לכל מה שהאדון אומר וכל החברים פה, זו משימה של שליחות באמת. אני לא מסתכל מהחור של הגרוש, גם אם היו מפעילים את כל התקנים האלה, זה טיפה בים. אומרים מש"קים עושים זה לא מעבירים מאחד לאחד. יש 700 מש"קים במדינת ישראל, אני נתתי להם הנחיה, כולם עושים משמרות זה"ב והדרכות, אז במקום 50 יש לך 700 שעושים היום ואנחנו לא מסתכלים - - -

סליחה, הם לא יכולים לעשות את העבודה הזאת, זה לא המקצוע שלהם.

אז ה-700 האלה קודם כל עוברים הדרכה באגף התנועה, אתה לא מכיר אולי, כולם עוברים הדרכה באגף התנועה להיות מדריכים. מעבר ל-700 המש"קים האלה עושים את זה גם חוקרי נוער ועוד שוטרים בתחנה.

אז איך משרד החינוך מתריע שזה לא קורה?

חשוב לי שתבינו, אנחנו לא מסתכלים בהקשר הזה מהחור של הגרוש, אנחנו קודם כל - - -

אבל זה לא קורה. המשימה לא מבוצעת, אז זה עוד יותר גרוע. אם הבעיה היא לא כסף ויש לך אין סוף שוטרים אז המשימה לא מבוצעת וזו בעיה מאוד רצינית.

את מי שאנחנו יכולים אנחנו שולחים.

מה זאת אומרת את מי שאתם יכולים? 40% מבתי הספר זה אומר ש-60% לא עושים. אין מישהו, דרך אגב גם במשטרה, שלא אומר שמשמרות הזה"ב הם בקריסה. זו פעם ראשונה שאני שומע את זה, גם ראש האגף שלך מבין את זה טוב מאוד, אז אני לא יודע מאיפה אתה מביא את זה, משמרות הזה"ב בקריסה, אני אומר לך את זה כנתון.

אני עדיין אומר שזה טיפה בים.

יש משרד חינוך, רלב"ד שאומרים לך שזה בקריסה, אחרי המעבר למש"קים, לא לפני. הקריסה התחילה מהמעבר למש"קים.

המש"קים בעצמם אומרים לי שהם לא מסוגלים.

אני מכיר מש"קים שאומרים שזו עבודה בעיניים, שהם לא עושים את זה, שיש להם בלי סוף משימות, שאם יש להם זמן הם עושים איזה משהו חפיף. אני לא יכול להגיד לך, אבל אני מכיר אותם, הם חברים שלי, אנשים שאני מכיר.

אנחנו נעשה ישיבת המשך ובלי קשר נעשה את הישיבה - - -

שיבוא נציג אגף התנועה.

הישיבה המצומצמת לא תהיה פה, היא תהיה בחדר שלי או של בועז, אבל אנחנו נעשה עוד ישיבה אחרי שנעבוד על הנתונים. נעזור לכם לקבל את התקציבים שאתם צריכים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:38.