פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/07/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (9 ביולי 2023), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 09/07/2023
חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, של ח"כ יעקב אשר
מוזמנים
¶
מתנאל גלעדי - מתמחה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה., משרד המשפטים
הילה דוידוביץ - משרד המשפטים
שני סולטן - עו"ד לשכה משפטית רשות שוק ההון, משרד האוצר
לידור אדם - רשות שוק ההון, משרד האוצר
דור פישר - עו"ד בלשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
גרניט אופק - יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל
זהר בוצר-שלו - ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות
עינת יוסוב - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
לבנת קופרשטיין-דאש - יועמ"שית, איגוד הבנקים בישראל
טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל
אלון דור - יו"ר וועדת ביטוח חיים פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח
ירון אליאס - יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח
יונתן ברלינר - התאחדות יועצי המשכנתאות
פנחס מנדה - מנכ"ל
ברוך פיירשטיין - חבר הנהלה
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, פ/530/25 כ/962
היו"ר יעקב אשר
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, פ/530 כ/962, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בדיון הקודם הועלו כל מיני נקודות. אני מציע שנתחיל להקריא את החוק, נשמע הערות ונסגור את הנוסח. בקשה, גברתי היועצת המשפטית.
ניצן רוזנברג
¶
הצעת החוק הזאת נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. הכוונה היא להקל את התנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים שנערך לצורך קבלת הלוואה לדיור.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מקווה שיהיו עוד דברים שיקלו על המיחזור. בנק ישראל, איפה אנחנו אוחזים עם ההקלות האחרות שאינן קשורות דווקא להצעת החוק הזאת?
היו"ר יעקב אשר
¶
זה הזמן לומר תודה לבנק ישראל ולכל החברים האחרים. מקודמים כרגע מספר תקנות/נהלים שאמורים להפוך את הנושא של המיחזור לקל יותר, לדיגיטלי יותר עם הזמן, והכי חשוב, עם הרבה פחות רגולציה ופרוצדורות כאלו ואחרות. כמו שאנחנו יודעים, הוא לא בא מספיק לידי שימוש, לפחות לא עד התקופה של עליית הריבית. דווקא היום, בתקופה הזאת, הנושא הזה של המיחזור מקבל הרבה יותר משמעות, ואני מאוד מקווה שהוא גם יקבל הרבה מאוד משמעות בקרוב, כשתתחיל לרדת הריבית ואנשים ישתמשו בזה כדי לסדר לעצמם את ההלוואה בצורה נכונה יותר, טובה יותר. זה התחיל עם הצעת חוק שהגשתי בממשלה, אבל בנק ישראל ביקש שהנושא הזה יטופל בצורה של תקנות. לקח וכמה כמה חודשים להתקדם, אבל הנה, קיבלנו גם את הבשורה הטובה הזאת. אנחנו נחכה כולנו שזה יתפרסם בימים הקרובים. זה ישתלב יפה מאוד עם הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה כרגע, שמתייחסת לחלק מסוים שהיה צריך שינוי חקיקה, אם זה העניין של הפרוצדורות, של כמה בן אדם צריך לרוץ כדי למחזר משכנתה, אם זה העניין של מוטב בביטוח. אני כבר אומר, יש פה הרבה מאוד נקודות שתלויות לא רק בחקיקה שנעשה אותה היום, אלא בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, אם בכל מה שקשור בשינויים כאלה ואחרים של ההלוואה, דלתא וכו'. אני כבר אומר, אנחנו נעשה דיון מעקב אחרי תקופה מסוימת כדי לראות איך הדברים קורים בשטח.
ניצן רוזנברג
¶
אני אקריא את הסעיף הראשון, הסעיף המרכזי של הצעת החוק.
חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13), התשפ"ג-2023
הוספת סעיף 44א 1. בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי),
אחרי סעיף 44 יבוא:
"שינוי מוטב 44א. נקבע מלווה מוסדי כמוטב בפוליסה
בלתי חוזר אגב הלוואה לדיור בקביעה בלתי חוזרת
(בסעיף זה – מוטב ראשון), רשאי המבוטח,
על אף אמור בסעיפים 11(ג) ו-13(א), לחזור
בו מקביעתו ללא קבלת הסכמת המוטב
הראשון, ובלבד שקבע מלווה מוסדי כמוטב
אחר באותה פוליסה אגב הלוואה לדיור חדשה,
ואולם, החלפת המוטב כאמור תיכנס לתוקפה
מיום פירעון הלוואה לדיור שנותן המוטב
הראשון;
הסעיף הזה מדבר על זה שכשאדם מבקש למחזר משכנתה, להעביר הלוואה לדיור ממלווה מוסדי אחד למלווה מוסדי אחר, הוא יוכל למשוך איתו, לקחת איתו את אותה פוליסת ביטוח חיים שכבר קיימת לו מול המלווה המוסדי הראשון ולהחליף בה את המוטבים. מה החידוש בהצעת החוק? את הדבר הזה הוא יוכל לעשות בלי לקבל את ההסכמה של המלווה הראשון למחיקה שלו כמוטב בלתי חוזר מהפוליסה. סעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח קובע שכשקובעים מוטב בלתי חוזר חייבים לקבל את ההסכמה שלו כדי למחוק אותו. הצעת החוק הזאת אומרת שבמקרים הספציפיים שעליהם היא מדברת לא יצטרכו לקבל את ההסכמה שלו.
התיקון הנוסף שכתוב בסיפה של הסעיף הזה, שזה מהמילה "ואולם", מדבר על זה שהחלפת המוטבים הזאת תיכנס לתוקף רק כשההלוואה שנתן הבנק הראשון תיפרע. המטרה כאן היא למנוע פגיעה במעמד של המלווה הראשון כמוטב בלתי חוזר, ולהימנע מהקושי, מהאפשרות שיכולה להיווצר אם תהיה אי התאמה בין הזהות של המלווה לבין הזהות של המוטב.
ניצן רוזנברג
¶
נכון. הכוונה היא שברגע שהבנק השני פורע את ההלוואה עבור הבנק הראשון, הקביעה לגבי הבנק השני כמוטב בלתי חוזר תיכנס לתוקף.
ניצן רוזנברג
¶
השאלה הראשונה היא לגבי הפרקטיקה, כי בדיון הקודם הסבירו מהצד של הממשלה שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין מוטב על תנאי כך שיהיו רשומים שני מוטבים בתקופת ביניים: המוטב הראשון כמוטב בלתי חוזר והמוטב השני כמוטב בלתי חוזר על תנאי. מה התנאי? שההלוואה לבנק הראשון תיפרע. מה שהם אמרו זה שעל בסיס הרישום הזה הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את הלוואה במקום הבנק המלווה הראשון ואז אפשר יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שהבנק הראשון נתן נפרעה ואפשר למחוק אותו. לא כתוב כאן בדיוק מי מודיע מה ולמי בשלב הסופי.
הנקודה השנייה זה הנושא של הדלתא, מה קורה עם הדלתא. אם יש לנו פוליסת ביטוח שמכסה סיכון מסוים, במהלך המיחזור הסיכון גדל, בין אם זה בגלל שגדלה התקופה, בין אם זה בגלל שגדל הסכום, בין אם בגלל שפרסו אחרת את הריביות. מה שהסבירו בדיון הקודם זה שאפשר יהיה לייצר מוצר חדש, שחברות הביטוח ייצרו מוצר שנקרא "פוליסה על הדלתא". השאלה הראשונה, האם יש איזה שהוא קושי מבחינת חברות הביטוח לייצר פוליסה כזאת, האם יש סיבה שמשהו ייתקע במובן הזה, והשאלה השנייה היא לגבי הבנקים, אם יש איזה קושי שיכול לעלות מבחינת הבנק השני לקבל עכשיו פוליסה מקורית ופוליסה על הדלתא, כשהרעיון הוא שעל הפוליסה המקורית לא צריך לעשות חיתום.
היו"ר יעקב אשר
¶
מטרת החוק זה שלא יהיה חיתום נוסף. אם אני זוכר טוב מהישיבה הקודמת, גם השאלה הזאת נשאלה במקרה של שינוי המשכנתה בשנים.
היו"ר יעקב אשר
¶
פה הבנתי שהנושא של הדלתא הוא יותר ברור. בוא נשמע איך זה הולך לקרות בפועל ואם יש משהו שצריך לתקן תוך כדי הפעולה.
ירון אליאס
¶
לגבי הרישום של המוטב על תנאי ואיך הדברים האלה ייעשו בממשק שבין הבנקים לחברות הביטוח - -
היו"ר יעקב אשר
¶
זה אומר שהלקוח, אחרי שהוא סיכם על הבנק שהוא רוצה לעבור אליו, יעשה את העברת כיסוי ההלוואה לבד. מה לגבי המוטב?
ירון אליאס
¶
לגבי הרישום של המוטב הזמני כמוטב על תנאי, ניתן לפרקטיקה לפעול. ככל שצריך יהיה לעשות איזה שהם כיוונים, רשות שוק ההון תוכל לעשות את הפיין טיונינג.
ירון אליאס
¶
אכן כן. הדלתא זה לא עניין פרוצדוראלי, זה כבר ענין מהותי. דלתא זה סוג של מילת קוד, זה סוג של מילת קסם שמה שעומד מאחוריה זו פשוט פוליסה חדשה, פוליסה חדשה לכל דבר ועניין. אני לא חושב שזה אפשרי, שזה יכול לעבוד במובן זה שניתן יהיה לכפות על חברות ביטוח בשוק הפרטי להתקשר בפוליסה שהן לא מעוניינות להתקשר בה ויכולה להיות במקרים רבים גם פוליסה הפסדית. בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות טופלה בעיה יותר קשה בהקשר של ביטוח החיים, והיא שהייתה לאנשים עם מוגבלות בעיה עם עצם השגת ביטוח חיים. המדינה אז התערבה ואכן ייצרה איזה שהוא מהלך שבו לווה שמתקשה לקבל משכנתה ישיג ביטוח. איך היא עשתה את זה? היא הכניסה את היד לכיס, היא זו שמימנה את הפרמיה העודפת מעצם העובדה שמדובר באיש עם מוגבלות. כשהמדינה רוצה להתערב לטובת סקטור מסוים, היא יודעת לעשות את זה. פה אני לא בטוח שמדובר בסקטור שמצוי באיזה מצב נואש שדורש את ההתערבות המדינתית.
ירון אליאס
¶
נכון. אני מזכיר ששוק הביטוח הוא שוק גלובאלי שנשלט על ידי מבטחי משנה. מאחורי כל פוליסה שמנפיקה חברת ביטוח עומד איזה שהוא גורם זר, מבטח משנה זר, והם לא מכירים תופעה כזאת של ביטוח שמשתנה או הכללים שלו משתנים במהלך - -
ירון אליאס
¶
זה מוצר שמתפתח תוך כדי, שכללי המשחק שלו מוגדרים. חברת ביטוח או מבטח המשנה יכולים להחליט בנקודת זמן מסוימת אם לבטח על בסיס המוצר הזה או לסרב לבטח.
היו"ר יעקב אשר
¶
לגבי הדלתא אני לא מתכוון לכפות. אנחנו לא נמצאים פה בסוג חקיקה, כמו שתיארת, שבה יש מקום להתערבות של המדינה עצמה. פה אני רק רוצה לדעת שבכוונתכם לייצר את המוצר הזה על פי אותם קריטריונים הגיוניים. יש דברים קיימים שאתה יודע לחשב ולהישאר על אותו ביטוח ורק לעדכן אותו, יש דברים שלא.
ירון אליאס
¶
אני משוכנע שיש סיכויים גבוהים שיתפתחו מוצרים כאלה, בעיקר במקטעים שאכן הסיכון יהיה סיכון שהוא בר ביטוח. אם זה סיכון שניתן יהיה לתמחר ויעמוד בכללים הרגילים, לא תהיה סיבה שלא תתפתח איזו שהיא תחרות. אם זה יהיה ביטוח שהוא ביטוח בר קיימא, יהיה מי שיציע לאותו לווה את המוצר המשלים.
היו"ר יעקב אשר
¶
אנחנו מצפים משוק הביטוח שאם יהיה צורך הוא ייצר את הסוגים האלה. הדבר החשוב הוא שהחיתום יהיה רק על החלק החדש, לא על הביטוח הבסיסי.
אלון דור
¶
כבר היום החוק מאפשר להחליף מוטבים, רק שהפרקטיקה לא הצליחה לבצע את זה והגענו לפתחה של הצעת החוק. התהליך הטכני הוא הכי חשוב. יש פה שתי סוגיות. אחת, שהבנק החדש רוצה לראות פוליסה על שמו לפני שהוא מאשר את האישור העקרוני של המשכנתה, ושתיים, שהבנק השני רוצה להיות מוטב עד הרגע שהכסף אצלו. אנחנו הצענו דרך שדומה לדרך הפנסיה, וזה היום הקובע.
אלון דור
¶
בפרקטיקה זה לפעמים קצת מסובך. אם בן אדם בא לאשר בבנק החדש הלוואה, אחד הדברים שהוא נדרש בשביל שיתנו לו את האישור הסופי זה פוליסת ביטוח. הלווה יצטרך להציג סוג של פוליסה כמוטב על תנאי או משהו כזה כדי שיאשרו לו את זה.
דור פישר
¶
החוק עצמו מאפשר להוסיף מוטב חדש למרות שיש מוטב בלתי חוזר. ההוספה הזאת קיימת כבר היום על פי חוק. מה שיצרנו פה זה מוטב בלתי חוזר על תנאי.
לידור אדם
¶
צריך לוודא שהבנקים יהיו מוכנים לקבל את ההגדרה הזאת, כי הם אלה שאמורים לקחת את הפוליסה הזאת ולהגיע איתה לבנק החדש. הבנק החדש רואה פוליסה שבה האדם מוגדר כמוטב בלתי חוזר רק ברגע שהכספים יעברו לבנק הקודם. צריך לוודא שזה לא נופל שם.
דור פישר
¶
בשיח שלנו עם חברות הביטוח הן לא ראו שיש צורך בעוד הבהרה. כבר היום המבוטח יכול לרשום איזה מוטב שהוא רוצה, יש הסדר ספציפי לגבי מוטב בלתי חוזר. באמצעות הצעת החוק של כבוד היושב ראש פתרנו את האפשרות של לשנות את המוטב הבלתי חוזר, כולל ההבהרה שזה יהיה מוטב על תנאי. אנחנו מבחינתנו לא רואים שיש צורך לעוד הבהרה. כמו שכבוד היושב ראש ציין, אנחנו רגולטור שחי, נושם וכל הזמן בודק את השוק. אם נראה שיש צורך כמו שצוין גם על ידי חברות הביטוח, יש לנו סמכויות לתת הוראות וחוזרים שישלימו את הנושא הזה.
דור פישר
¶
כרגע, גם מבחינתנו וגם מבחינת השוק, אנחנו לא רואים צורך. אם יתגלה צורך, יש לנו את כל הכלים.
אלון דור
¶
לגבי הדלתא אין בעיה לעשות פוליסה נפרדת. בסוף מדובר על סיכון נוסף שאי אפשר לחייב חברות לקחת אותו. אם יהיה חיוב בחקיקה, יפסיקו למכור פה ביטוחי משכנתה בדיוק כמו שהפסיקו למכור ביטוחי סיעוד.
היו"ר יעקב אשר
¶
אף אחד לא פילנטרופ של אף אחד, זה ברור. אני רוצה שבמקומות שהשינויים לא גורמים להפסדים כאלה ואחרים הדבר הזה ילך באופן חלק. אני רוצה שלגבי אותם דברים שיש בהם שינויים תהיה פלטפורמה איך עושים את זה, שלא כל אחד יתחיל בדיקה מחדש.
אלון דור
¶
יש אפשרות להוסיף כיסוי של ברות ביטוח. אני לא חושב שצריך להוסיף את זה בחקיקה, אבל מהחברות היה מצופה שיוסיפו את הסעיף הזה כך שאפשר יהיה להגדיל את סכומי הביטוח גם בלי חיתום נוסף, כי הן מראש גובות איזה שהוא סכום קטן לאורך חיי הפוליסה שמכסה להן את השינויים האלה גם בדלתא.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני לא יכול לחייב. בואו לא נתאמץ במקום שעדיין לא צריך להתאמץ. איגוד הבנקים, איך אתם רואים את החלק ברגע שזה מגיע אליכם?
לבנת קופרשטיין-דאש
¶
החוק יוצר הסדר מאוד ברור, במיוחד בעקבות השינויים שעשו בהצעה הזאת. הבנק החדש מוגן מאחר שהוא יודע שהוא מקבל הודעה על הפירעון ושהביטוח הוא לטובתו. הבנק הישן גם מוגן, כי ברגע שנפרעה ההלוואה אין לו שום אינטרס בפוליסה הזאת יותר. מבחינתנו הנושא סגור.
יונתן ברלינר
¶
אני לא חושב שלאף אחד הייתה כוונה שלא יהיה חיתום על הדלתא. ברור שעל התוספת תמיד צריך שיהיה חיתום. אנחנו חוששים ממצב שבו בגלל התוספת הקטנה של 100,000 שקל או 50,000 שקל יבקשו חיתום מחדש על הכל.
יונתן ברלינר
¶
כן. אנחנו רוצים לשים את הדגש על מקרים בהם יש מיחזור ויתרת התקופה גדלה מבחינה טכנית או הסכום גדל מבחינה טכנית - שם אנחנו רוצים שהלקוח לא ייפגע. ברור לכולם שלקוח שלוקח משכנתה של מיליון שקל ועכשיו ממחזר ולוקח ביטוח בפוליסה חדשה על עוד חצי מיליון שקל, או לקוח שהייתה לו משכנתה ל-10 שנים ועכשיו פותח אותה ל-30 שנה וצריך פוליסה חדשה, יעשה תהליך מלא של חיתום והכל בסדר. יש הרבה מאוד מקרים שהלקוח לקח משכנתה ל-18 שנה ובמיחזור זה יהיה ל-20 שנה. למה? כי בהרבה מהבנקים מסלול שמשתנה כל חמש שנים לוקחים בקפיצות של חמש. מה הדלתא שזה עושה? 30,000 שקל. אם לקוח לקח משכנתה של מיליון שקל, אז עכשיו בעקבות מדד תשומות הבנייה היא גדלה לו ל-1,030,000 שקל. אם יש לו עמלת פירעון מוקדם, זה גדל ל-1,050,000 שקל. הוא לא לקח חוב חדש, וגם אפילו לא האריך תקופה, פשוט יש לו קנסות פירעון מוקדם ובגלל זה עכשיו הסכום שלו יותר גדול. פה אנחנו חוששים שיהיה לו קושי לקבל ביטוח. למה? כי מי רוצה לבטח עכשיו 20,000? להיתקע על 20,000 שקל זה מיותר. אנחנו חושבים שדווקא הפתרון יכול להיות בפיקוח על הבנקים כך שיהיה ברור שבנק יכול לקבל על אותה משכנתה שתי פוליסות, שלא יהיה מצב שהבנק אומר שהוא רוצה פוליסה אחת.
יונתן ברלינר
¶
כשיתרת החוב היום היא עד 30,000 שקל, ללקוח יש פטור מביטוח חיים ומביטוח נכס. אנחנו מציעים להרחיב את זה גם למקרים כאלה. הפיקוח על הבנקים יכול להגיד שכאשר הסכום גדל כתוצאה מהמיחזור, לא בגלל שהלקוח לקח עוד תוספת, הוא לא צריך לעשות ביטוח נוסף על הדלתא, או שאם הייתה עלייה של עד שנתיים בגלל דברים טכניים, אז הבנק לא ידרוש הרחבה של הפוליסה או תוספת של הפוליסה.
גרניט אופק
¶
אני חושבת שאנחנו קצת רותמים את העגלה לפני הסוסים. אין חובה לדרוש ביטוח. הבנקאים רשאים לדרוש ביטוח. אני חושבת שצריך לצאת לדרך ולראות אם בכלל התופעה הזאת קורית, אם יש בכלל בעיה, ואז נראה מה עושים.
יונתן ברלינר
¶
30,000 שקל זה בהוראות הפיקוח. הפיקוח על הבנקים קבע שהבנק רשאי לדרוש ביטוח חיים, אבל אם היתרה מגיעה באותה שנה קלנדרית עד לסכום של 30,000, הבנק לא יכול לדרוש ביטוח חיים. אנחנו מציעים שההוראה של הפיקוח על הבנקים ב-451 תחול גם במקרה כזה, כלומר שבמקרים כאלה הבנק לא יוכל לדרוש ביטוח חיים נוסף.
גרניט אופק
¶
הבנקים מעוניינים לתת את ההלוואות. אני לא מאמינה שזה הדבר שישפיע על גובה ההלוואה שהבנק מחליט לתת.
היו"ר יעקב אשר
¶
האם כשיהיה משהו מינורי מאוד בהלוואה, לא משהו מחייב, הבנק יתעקש על שתי פוליסות? מה תהיה ההמלצה שלכם כשתדברו על העניין הזה?
לבנת קופרשטיין-דאש
¶
כמובן שכל בנק מחליט בהתאם לשיקול הדעת שלו, בהתאם להיכרות שלו עם הלקוח. הבנק לא יתעקש סתם. הבנק פועל לפי ההוראות של 451. הבנקים עובדים עם הלקוחות, הם יודעים להקל מתי שנדרש להקל. הם לא ישלחו לקוח לעבור את כל התהליך הזה בשביל סכומים שהם לא משמעותיים.
אלון דור
¶
אני חייב להגיד שאני לא כזה אופטימי. מיחזור משכנתה מבחינת הבנק החדש זו משכנתה חדשה, זו הלוואה חדשה. אם הם יקבלו פוליסה שנמוכה ב-30,000 שקל או פוליסה נמוכה בשנתיים, הם לא יקבלו אותה, ואת זה אני אומר מניסיון. כשאני מעביר היום במשכנתה פוליסה חדשה וחסרים לי 30,000 או חסרות לי שנתיים, הם לא מאשרים אותה. בנק חדש שמבחינתו זה לקוח חדש לא יקבל פוליסה שלא מתאימה לו פיקס להלוואה.
גרניט אופק
¶
אפשר להביא את הפוליסה המשלימה שהיא לא מהותית כי זה סכום קטן. אפשר שתהיה את ההשלמה הזאת, אם הבנק יחליט שהוא רוצה את זה. אני חושבת שיש פה מקום לשיקול דעת.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מתאר לעצמי שכל הבנקים אמרו לאותם אנשים שהם לא רוצים פחות, שהם רוצים אחד לאחד את הסכום. השאלה אם ההחלטה של הבנק לגבי סכומים קטנים תהיה כזאת או לא.
לבנת קופרשטיין-דאש
¶
אנחנו מציעים, כמו שנאמר על ידי הפיקוח, שניתן להצעה הזאת לשקוע ולהיטמע. אם ניתקל באיזה שהן בעיות, הפיקוח יטפל כפי שהוא תמיד מטפל.
ניצן רוזנברג
¶
האם מבחינת ההסמכה החקיקתית שיש לכם אתם יכולים לתת הוראה על סכומים קטנים, או שזה משהו שחסר לכם ואתה צריכים הסמכה בחקיקה?
גרניט אופק
¶
יש לנו את ההסמכה. בהתאם למהותיות נבחן את זה, נראה מה המאפיינים, נראה מה המצב. אם מדובר ב-10 שקלים, לא הגיוני לדרוש פוליסה נוספת, אבל אם מדובר ב-50,000 שקלים, אולי כן יש היגיון.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני אבקש לתזכר אותנו בעניין הזה. לאחר כניסתו של החוק לתוקף נקיים דיון מעקב שבו נדבר על הנקודות שציינו. המטרה כאן היא כמה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח.
טיבי רבינוביץ
¶
אחרי השינוי שאתה עושה בכל תחום מיחזור המשכנתאות, הבנק החדש ירצה להעביר את המשכנתה אליו.
יונתן ברלינר
¶
נכון להיום זה לא מתקיים. יכול להיות שאחרי זה ישימו לב לזה יותר וזה כן יתקיים. לבנקאי שיושב בסניף או במוקד ורואה משכנתה על סכום של מיליון שקל, רשום שהוא צריך למלא את הפוליסה על מיליון שקל, הוא לא יכול להזין במחשב 990,000, וגם אף אחד לא ייתן לו הרשאה לחרוג. זה או שיש הנחיה או שאין הנחיה.
הרבה מאוד מביטוחי המשכנתה היום נעשים דרך או על ידי הבנקים בעצמם. זה לא רק הסכום של המשכנתא שיהיה מבוטח, אלא גם לבנק יש עניין בביטוח עצמו.
היו"ר יעקב אשר
¶
אבל הביטוח הראשוני שלו נשאר, נכון? הוא לא יכול לחייב אותו לעשות ביטוח חדש. אתה מדבר שוב על הדלתא.
יונתן ברלינר
¶
החשש היחיד הוא שבגלל 30,000 שקל או בגלל עוד שנה במשכנתה תיתקע הפרוצדורה. ככה הבנק בעצמו - -
יונתן ברלינר
¶
נניח שיש לי משכנתה של מיליון שקל וכשאני ממחזר אני צריך ביטוח על 1,030,000 אבל אני לא יכול לעשות ביטוח על ה-30,000 כי אני חולה.
היו"ר יעקב אשר
¶
פה נכנס העניין שצריך לעשות ביטוח על ההפרש. באת וביקשת שאם ההפרש הוא מינורי ומגיע עד 30,000, הם יפעילו את שיקול דעתם ואת סמכותם כמו שקיימת במשהו אחר. אומרים מהמפקח על הבנקים ומהבנקים עצמם, "הבנו את העניין, תבחנו אותנו בדרך". אני לא אכניס את זה בחקיקה. אני חושב שזה לא יהיה נכון גם לעשות את זה, לפחות לא בשלב הזה.
יונתן ברלינר
¶
אין ספק שבמקרים רגילים לא תהיה בעיה, אבל יכול להיות מקרה שבו אני אהיה מסורב ביטוח ולא אוכל לעשות מיחזור משכנתה בגלל ה-30,000 שקל.
יונתן ברלינר
¶
זה דבר שאסור להשאיר לשיקול דעת הבנקים. שיקול דעת הבנקים לא יהיה תקף כאשר הלקוח הוא לא בר ביטוח כשיש לו בעיה.
יונתן ברלינר
¶
אני מציע שהפיקוח יחשוב על זה יותר. אני חושב שיהיה קל להגדיר את זה, כי זה לא תלוי סכום. כאשר הלקוח לא ביקש תוספת סכום או הארכה של שנים וכל המשכנתה שלו גדלה רק בגלל עמלות פירעון מוקדם או מדדים, הפיקוח צריך לדאוג - -
הילה דוידוביץ
¶
נראה לי שצריך להישאר באזור של הצעת החוק, של מיחזור משכנתה. הרציונל של מה שאתה אומר יכול להיות בכל סכום, לא רק ב-30,000.
גרניט אופק
¶
הנושא הזה אמור להיות מעוגן במסמכי המדיניות של הבנקים. מסמכי המדיניות של הבנקים זה דבר שהפיקוח על הבנקים בוחן כדי לדעת אם נקבעו או לא נקבעו כללים הגיוניים.
היו"ר יעקב אשר
¶
רק שזה לא יהווה חסם. אני מסכים שאתם לא יכולים לגדור את זה בסכום, אבל העיקרון צריך להיות. מה שאתה אומר יכול לחול גם על 100,000 ועל 150,000. האם מבחינתכם נכון לעשות הבדל בין מיחזור פנימי למיחזור בין בנקים?
היו"ר יעקב אשר
¶
אם אחרי שהחוק ייכנס לתוקפו אני ארצה לעשות מיחזור עם אותו בנק, האם הוא יוכל לדרוש ממני לשנות את הפוליסה? החוק הזה לא נותן לנו תשובה גם על מיחזור פנימי?
דור פישר
¶
במיחזור פנימי אין צורך לשנות מוטב. יש פה את זה שאתה מבצע מיחזור עם בנק חיצוני ורוצה לשנות את המוטב הבלתי חוזר, ואת זה פותרת הצעת החוק, ויש את זה ששינית משכנתה, שעשית מיחזור וכתוצאה מכך עברת בנק עם אותם תנאי הלוואה או עם תנאי הלוואה בהחזר נמוך יותר, ואת זה פותר החוזר שלנו שאומר שחברת הביטוח מחוייבת להשאיר את אותו מוטב. מיחזור פנימי שלא משנה את גובה ההלוואה, שלא משנה את תנאי הלוואה ולכן לא צריך ביטוח אחר, מוסדר כבר היום בחוזר שלנו.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם נראה שינצלו לרעה את ההטבה הזאת, נטפל בזה. אני מעריך שלא, כי בסוף זה פותח שוק. ברגע שפתחת את השוק לבנקים אחרים, הבנק שאתה נמצא בו לא ירצה לשגע אותך עם דברים חדשים, הוא ירצה דווקא לבוא לקראתך יותר ויותר. תנו גם להיגיון הבריא לעשות את העבודה.
היו"ר יעקב אשר
¶
בעקבות השינויים האלו יצאו מסמכי מדיניות. אני סומך על הבנקים שיעשו את זה בצורה נכונה, ואני סומך על הפיקוח של הבנקים שיעבור על זה. בעוד כמה חודשים, לאחר כניסת החוק לתוקף, אנחנו נבחן את הדברים האלה. אין ספק שזה פותח את השוק בצורה יותר טובה, זה נותן תחרות, זה נותן חופש לבנקים להתחרות גם בחלק של התנאים וגם בחלק של הביטוח שהוא חלק מהתנאים.
למטרה עסקית
¶
(1) הלוואה המובטחת במשכנתה על דירת מגורים או
במשכון על זכויות לדירת מגורים.
(2) הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת
מגורים, בנייתה, הרחבתה או שיפוצה.
(3) הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת
מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת
דמי מפתח.
(4) הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של
הלוואה כאמור בפסקה (2) או (3), במלואה או
בחלקה.
את ההגדרה הזאת הכנסנו ברגע האחרון של הקריאה הראשונה. למה ההגדרה הזאת חשובה?
ניצן רוזנברג
¶
את ההגדרה הזאת לקחנו מהוראות ניהול בנקאי תקין, מ-451 של הפיקוח על הבנקים מנובמבר 2017 שהכותרת שלו זה "נהלים למתן הלוואות לדיור". זאת ההגדרה, לפי מה שהבנו, הרחבה ביותר שקיימת בתחום הזה. לפי ההגדרה התיקון הזה יחול על שני סוגים של מקרים שהם שונים. אחד, על הלוואות שניתנו לכל מטרה שהיא, גם למטרה של החזר חובות כללי בלי קשר בכלל לדיור למגורים, והסיטואציה השנייה זה שיש לך הלוואות שהן בלי רישום של משכנתה, בלי רישום של משכון, אם זה למטרות שונות שקשורות לדיור או למגורים, אם זה חכירה, בנייה, הרחבה, שיפוץ, מגרש, כל מה שכתוב בסעיפים (2) ו-(3). סעיף קטן (4) מדבר על הפירעון המוקדם, על הלוואה שנועדה למימון של פירעון מוקדם כשאין לך משכנתה או משכון.
ניצן רוזנברג
¶
חלק מנציגי הממשלה הפנו אותי להגדרה שיש היום בצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), 2002, שאומר שהלוואה לדיור היא הלוואה שנתן תאגיד בנקאי לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים - זאת אומרת, הוא לוקח את סעיף קטן (1), את כל מה שיש לך עליו משכנתה או משכון, גם אם הוא הלוואה לכל מטרה שהיא, וברכיב של הדיור למגורים הוא מדבר על רכישת דירת מגורים ומשמיט את כל המקרים של בנייה, הרחבה, שיפוץ וכו' אם אין לך בהם סיטואציה של משכנתה. השאלה מה הדבר המתאים, מה הדבר העיקרי פה.
גרניט אופק
¶
ההגדרה שכרגע מופיעה היא הגדרה שיש בה את כל האפשרויות שקשורות לעולם הדיור. בצו זה קצת יותר מצומצם, זה תופס רק את החלק הארי. צריך להחליט מה רוצים שייכנס.
יונתן ברלינר
¶
ההגדרה המצומצמת היא טובה, רק צריך להוסיף שם מגרש לבנית מגורים ואז זה כולל בפרקטיקה את הכל.
ניצן רוזנברג
¶
אין סיבה לכתוב בחקיקה אם אין צורך בזה. אם זה משהו שכן קורה, אז כן. אין טעם לרשום משהו שלא מתקיים בפרקטיקה.
יונתן ברלינר
¶
זה כולל את כל מה שיש בפרקטיקה. כל הלוואה לשם דירת מגורים כוללת שיפוצים, כוללת הרחבות. בבנק ישראל זה די מפורט - -
ניצן רוזנברג
¶
גם כשאין משכנתה? האם יש לך הלוואה לצורך הדברים שאמרת שאין עליה משכנתה או משכון של זכויות?
לבנת קופרשטיין-דאש
¶
אנחנו חושבים שבשביל הסדר והניקיון לא טוב כל כך שיש בכל מקום כל מיני הגדרות, כי זה יבלבל את הבנקים, זה מקור לטעויות. בוא ניצמד להגדרה הרחבה. גם אם זה תופס מקרה אחד, זה בסדר, העיקר שנעבוד לפי שיטה שלא יהיו בה טעויות.
ניצן רוזנברג
¶
"מלווה מוסדי" – כהגדרתו בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993".
הגופים שכתובים בחוק אשראי הוגן שהם מלווה מוסדי זה תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
"פוליסה אגב הלוואה לדיור" – פוליסת ביטוח חיים המשמשת
בטוחה לפירעון הלוואה לדיור."
2. בסעיף 52(א) לחוק העיקרי, אחרי "42" יבוא "44א".
סעיף 52 לחוק חוזה הביטוח זה סעיף שהכותרת שלו זה "סייגים להתניה". המשמעות של התיקון זה שהצדדים לא יוכלו להתנות על ההוראה החדשה הזאת שאנחנו מכניסים. בדיון בקריאה הראשונה הייתה הסכמה שזה משהו שנדרש.
3. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על חוזה ביטוח חיים
שנכרת לפני פרסומו.
זאת הוראה שהוועדה הוסיפה. זה נכנס אחרי שהובהר שהשינוי במעמד של הבנק, של המלווה המוסדי הראשון כמוטב בלתי חוזר, לא יפגע בו, כי נוספה במסגרת החוק הוראה שנועדה לוודא שהמחיקה שלו כמוטב בלתי חוזר תיעשה רק אחרי שההלוואה שהוא נתן נפרעה.
ניצן רוזנברג
¶
זה תופס בדיוק את אותו דבר מבחינת ההיקף. כשמשהו נכנס לחוק, עושים עליו עבודה של נסחות, זה לא נראה בדיוק כמו נהלים. מבחינת המהות נכנס בדיוק מה שכתוב שם. אם יש משהו שחסר לכם, אפשר בהחלט לדבר עליו אחר כך. ככל שזה הערות נוסח בלבד, נדבר על זה אחרי הדיון.
לידור אדם
¶
אנחנו נהיה בקשר עם הפיקוח על הבנקים. הוסכם שננסה לקבוע ממשק כזה במסגרת הוראות שלנו. אנחנו נשמח לתת עדכון בנושא.
ניצן רוזנברג
¶
הוגשו להצעת החוק הסתייגויות. קיבלנו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, של קבוצת העבודה ושל קבוצת המחנה הממלכתי.
היו"ר יעקב אשר
¶
מי בעד ההסתייגויות של ישראל ביתנו, העבודה והמחנה הממלכתי, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יעקב אשר
¶
מי בעד הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג (פ/530/25) (כ/962), מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר יעקב אשר
¶
הצעת החוק אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש רוויזיה. אני רוצה לומר תודה לכל השותפים שנמצאים כאן. למרות שיש לי עוד הרבה דברים להגיד על משכנתה בכלל ועל בעיות הריבית של עכשיו, אני לא אנצל את המעמד הזה, אנחנו נעשה את זה בדרכים אחרות. אני חושב שהדבר הזה, יחד עם אותה רפורמה שזכיתי לעזור לקדם אותה עם בנק ישראל, יחד עם עוד דברים אחרים שיבואו בהמשך, פותחים ומקלים מאוד מאוד על נושא המיחזור. מיחזור זה גמישות של כלכלה, וגמישות בכלכלה, במיוחד שהיא מפתיעה אותנו מידי פעם, היא קריטית מאוד. השימוש שהיה עד היום במדינת ישראל במיחזור היה נמוך מידי. נמוך מידי לא אומר שזה בגלל שהמצב היה כל כך טוב, אלא בגלל שאנשים חששו לבוא, להיכנס ולקחת על עצמם כל מיני בירוקרטיות חדשות. עכשיו נתנו להם את האפשרות, יחד עם ההוראות שיתפרסמו והרפורמה הראשונית, לבחור מה שהכי טוב להם, איך שהכי טוב להם, בזמן שהכי טוב לה, בסכומים שהכי טוב להם, ובוא נקווה שיהיה להם טוב ושגם הריבית תניח לנו קצת בהמשך הדרך.
יונתן ברלינר
¶
אני רק מבקש שהמפקח על הביטוח ובנק ישראל יעלו בפני הבנקים וחברות הביטוח משהו ששווה המון כסף לציבור, וזה הדלתא ההפוכה, המצב שבו אנשים פורעים משכנתאות ואין מי - -
היו"ר יעקב אשר
¶
זו אחת הנקודות שדיברנו עליהן. דיברנו על מה קורה כשזה פחות, דיברנו על הממשק בין חברות הביטוח לבנקים.
יונתן ברלינר
¶
הרבה אנשים פורעים היום משכנתאות, במיוחד עכשיו כשהריבית עולה, מקרנות השתלמות וכו'. מכיוון שהם לא יודעים ללכת לחברת הביטוח כדי לעדכן את הסכום, נוצר מצב שיש להמון אנשים ביטוח יתר בביטוח חיים, שזה ביטוח שהם לא היו רוכשים אם הם לא היו לוקחים משכנתה. ברגע שמסתיימת להם המשכנתה הם לא רוצים את הביטוח, הם היו רוצים שביטוח החיים למשכנתה יהיה מותאם לסכום המשכנתה. לגבי כל אותם פירעונות, ויש המון כאלה, לא מעדכנים. ברגע שיהיה ממשק ישיר בעקבות הצעת החוק הזה בין הבנקים לחברות הביטוח, הם יוכלו לעדכן גם את הסכומים כך שכשהלקוח פורע הבנק יוכל לעדכן את חברת הביטוח להפחית לו את סכום הביטוח. זה מהלך שיחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה לציבור.
היו"ר יעקב אשר
¶
אמרת בדיוק את מה שאני מתכוון אליו. אמרנו את זה בישיבות הקודמות, וגם הייתה על זה הסכמה כוללת. אנחנו נעקוב בעזרת השם גם על הנקודה הזאת. תודה רבה לכולם.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:56 ונתחדשה בשעה 14:22.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו פותחים מחדש את ישיבת הוועדה בנוגע לחוק חוזה הביטוח. הוסמכתי לנמק את הרוויזיה בשם המציע, אבל לפני שאנמק את הרוויזיה אני מבקש מהיועצת המשפטית להתייחס לסוגיית ההסתייגויות שהוגשו.
ניצן רוזנברג
¶
ההצבעה על ההסתייגויות שעשינו הייתה בשעה 13:51, וההצבעה על החוק עצמו הייתה בשעה 13:52. כמה דקות לאחר מכן, בשעה 13:59, התקבלו הסתייגויות נוספות של סיעת יש עתיד. אין חובה לקבל את ההסתייגויות מאחר והן הגיעו אחרי שהצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו, כמובן, פרסמנו שייתכנו הצבעות. לפנים משורת הדין, ובלי שהדבר הזה יהווה תקדים, קיבלתי פנייה בנושא מחברי הכנסת מהאופוזיציה. מכיוון שאנחנו רוצים לשמור על יכולתם של חברי יש עתיד לדבר על ההסתייגויות במליאה, אז לפנים משורת הדין נצביע על ההסתייגויות שלהם ונעבירן למליאה. עכשיו נצביע על הרוויזיה שהוגשה להצעת החוק. מי בעד קבלת הרוויזיה, ירים את ידו?
הצבעה
אושר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי הרוויזיה התקבלה והנוסח של החוק נפתח מחדש. אני מבקש, לפנים משורת הדין, להעלות להצבעה את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד שהועברו כמכלול לטובת המליאה. מי בעד ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
לא אושר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע שההסתייגויות נדחו והן יועברו למליאה בשינויים שדובר עליהם עם הייעוץ המשפטי. עכשיו נותר לנו החוק בנוסח הוועדה. מי בעד החוק בנוסח הוועדה, ירים את ידו, מי נגד, נמנע?
הצבעה
אושר.