פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת הבריאות
13/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ג (13 ביולי 2023), שעה 10:00

פרק ו' (התאגיד לפיקוח וטרינרי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר

ד"ר עופר גולדשטיין
-
מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר
-
לשכה משפטית, משרד הבריאות

מיכל לוי
-
תקציבנית, משרד הבריאות

גל ברנס
-
רכז כלכלה ותעשייה, תיירות, באגף תקציבים, משרד האוצר

שי סומך
-
עו"ד, ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

אפרת ורד
-
עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני
-
עו"ד, יועמ"ש משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר תמיר גשן
-
מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מאיר אייזנקוט
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עינת פלינט
-
מנהלת פרויקטים אסטרטגיים, מרכז השלטון המקומי

אבי צרפתי
-
יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים, מרכז השלטון המקומי

ד"ר תניב רופא
-
מנכ"ל תאגיד הפיקוח הווטרינרי

איתי כהן
-
רו"ח, סמנכ"ל תקציב וכלכלה, תאגיד הפיקוח הווטרינרי

עופר זיו
-
חשב תאגיד הפיקוח הווטרינרי

נירה דרור לזר
-
עו"ד, יועמ"ש תאגיד הפיקוח הווטרינרי

עידן אור
-
ראש חטיבת מוסדות ציבור, ההסתדרות הכללית החדשה

ליאור כוכבי
-
ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

פרופ' איתמר גרוטו
-
יו"ר ועדה, תאגיד הפיקוח הווטרינרי

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

חבר המתרגמים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


פרק ו' (התאגיד לפיקוח וטרינרי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612

שלום, בוקר טוב. היום יום חמישי כ"ד בתמוז התשפ"ג, 13 ביולי 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא פרק ו' (התאגיד לפיקוח וטרינרי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנות התקציב 2023 ו-2023), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מקיימים הבוקר דיון נוסף בחוק שלפנינו לאחר שבישיבה הקודמת ביקשנו ממשרד הבריאות, האוצר והחקלאות להגיע לנוסח מוסכם בין המשרדים וכל לוודא כי הצרכן שבקצה לא ייפגע מאישור החוק. רק לאחר שנערך שיח בין המשרדים והוסכם מתווה ולאחר שקיבלנו הבהרות ממשרד האוצר מתאגיד על השפעת החקיקה על יוקר המחיה ועלויות של מוצרים המיוצרים על ידי מפעלים מפוקחים. ומשעה שנחה דעתנו קבענו דיון נוסף.

אשר על כן, על מנת להימנע ממצב של הפסקת שירותי הפיקוח ופגיעה בבריאות הציבור וכן פגיעה באספקת המזון מן החי אל הציבור אנחנו נדרשים היום לקדם את החוק. אני מבקש תחילה לקבל התייחסות של משרדים, בבקשה. בדגש על כך שלא תהיה השפעה על עליית המוצרים לצרכן.

אנחנו נעבור תחילה, ככה נעשה סבב קצר. למעשה כבר דנו ודיברנו. ולאחר מכן אני אבקש מהיועצת המשפטית שתעבור לקרוא. תחילה תאגיד הפיקוח הווטרינרי, ד"ר תניב רופא מנכ"ל התאגיד.

מנכ"לית, בוקר טוב. תודה רבה. אנחנו באמת התבקשנו להציג את ההשלכות של העדכון של התעריף.

קיבלנו ממך פירוט בנושא.

קיבלתם פירוט. אז אני רק רוצה להגיד שהתאגיד כבר פועל שלוש וחצי שנים, כפי שאמרנו. הוא מעסיק עובדים ששני שליש מהם דילגו מהרשויות המקומיות ומהמועצה לענף הלול ועוד שליש שהם חדשים. האגרה, כפי שהיא נקבעה בשנת 2015 איננה נותנת מענה לעלויות. ולכן אנחנו מבקשים להעלות ב-13%. ההשלכה של העלייה של כ-13% בשביל להגיע לכיסוי של עלויות השכר של הפיקוח הווטרינרי.

מה זה? כשאת אומרת 13%, כשמביאים לי את הפירוט רשום פה אגורה, שלוש אגורות.

אז בדיוק, אני אפרט. כשאנחנו עשינו את הניתוח עשינו אותו פר קילוגרם שבסופו של דבר נמכר לצרכן. וראינו שמשחטות בגודל בינוני וגדול פר קילוגרם האגרה עולה באגורה או שתיים לקילוגרם, באגרה המפעלית. וכשאתה מסתכל על מפעלי הפירוק אז גם, בין אגורה לשלוש אגורות לקילוגרם. כשאנחנו מדברים על העלאת האגרה אנחנו מדברים על האגרה החודשית שמכסה קילוגרמים רבים בייצור.

בסופו של דבר ההשלכה על היצרן היא ברמה של הקנייה.

כן. אבל אני שואל, בסוף זה לא ייקר את העוף ב-13%?

לא, לא, אני אסביר. גל ברנס, אגף תקציבים.

תסביר לי את זה. כי בסוף מפעל משלם כסף, הוא לא מביא את זה מהבית. הוא לא מוריד מהרווחים. הוא יטיל את זה, הוא יפרוס את זה.

נכון. ואז יש לנו, בסוף באה לצורך העניין משחטה ואז יש לה את העלויות שמתגלמות למחיר לקמעונאי שעובר לצרכן. העלות העיקרית זה מן הסתם הפטם שהם קונים מהלול, זה עיקר העלות שלהם. ואז יש עלויות נוספים של עובדים, חשמל מים והוצאות שונות. הוצאה אחת שהיא נמוכה מאוד יחסית לעלות המוצר הסופי זה ההוצאה של האגרה של התאגיד. העלייה של 13% היא רק ברכיב מאוד קטן מערך המוצר. זאת אומרת שזה לא חלילה 13% ממחירי העוף, לא היינו מעזים לבוא עם כזה דבר. ההצעה היא 13% בגבייה של התאגיד. שגם פה הפחתנו את זה ביחס להצעה הראשונית שהגיעה. וההשפעה של הממוצע המשוכלל לעמדתנו גם על מחיר העוף וגם על מחיר הבקר, זה בין 1.4 אגורות לעוף ל-1.7 אגורות לבקר. שכמובן עוף זה בערך 7 שקלים למשחטה, בערך 13-14 שקלים הוא יוצא מהמשחטה. ההשפעה היא אגורה על 14 שקלים. ובקר זה אפילו עוד הרבה, אגורה היא הרבה יותר.

ומה שהוא משלם את האגרה שעל זה יש 13% זה אתה אומר זה הרכיב של הזה.

זה רכיב שהוא זניח בעלות הסופית ולכן ההשפעה היא אגורה.

שנחדד את זה. זה כמו אני לוקח תעודת כשרות שעולה לי נגיד 3,000 שקלים אגרה. מחליטים לייקר את תעודת הכשרות. זה לא אומר שכל המוצרים מתייקרים ב-1,000 ש"ח או ב-20%-30%, אלא זה משהו מאוד מינורי.

נכון.

אוקיי, אז אני שומע. אתה אומר אגרה זה מדובר ב-13%-12%. בסדר, זאת אומרת ראיתי פה למשל מפעל למשחטה, נתתם פירוט. משחטה גדולה שהמחזור שלהם הערכה חודשית של 36 מיליון. הגידול באגרה החודשי 32,000 שקלים. אוקיי? זאת הכוונה.

כן.

וחוץ מהתוספת, חוץ מהעלות של האגרה אתם לוקחים תוספת על העוף.

זו העלות היחידה שמשתנה, כל היתר לא משתנים. יש עלות של האגרה של התאגיד ועוד עלות של אגרת השווקים. שתיהן באותו היקף. אגרת השווקים מגיעה עם 40%.

אוקיי, זה לגבי התאגיד. עכשיו לגבי הווטרינרים שעושים את הפיקוח ברשויות?

גם את זה התאגיד גובה. אנחנו הצעה ראשונית שהגיעה לוועדה, בדומה להצעה שהייתה ב-2020 זו הצעה של גידול של 40%. ולאחר בדיקה נוספת שעשינו גם עם משרד הבריאות ההצעה היא לצמצם את זה משמעותית ולהעלות רק ב-13%.

גם כן של הווטרינרים ברשויות.

נכון. גם עלייה בסדר גודל של אגורה.

אותו דבר. עכשיו, התאגיד עושה פיקוח במפעלים. והווטרינרים עושים פיקוח בשווקים. אוקיי. והמטרה היא למעשה שצריך לייקר טיפה מבחינת, את האגרה של הווטרינרים ברשויות בשביל שיוכלו להתמודד גם עם כוחות השוק, שבסוף לא נשארים להם וטרינרים. זו גם נקודה. צריך לזכור שהשכר שהם צריכים לתגמל אותם ולשלם. בן אדם למה יישאר? שזה מה שקרה, אגב, אני חושב, כשקם התאגיד. צריך לזכור, צריך לעשות איזה מנגנון שיוכלו להשאיר וטרינרים.

אז הצמדנו את הכול. זה בעצם הפתרון הפרמננטי לכל הדבר הזה. שלא נצטרך לבוא עוד פעם לוועדה עם תיקון חקיקה. זה כבר להצמיד את האגרה למדד השכר בחברות הממשלתיות. זה אמור לשקף גידול טבעי בשכר וכך אנחנו מקווים שלא נצטרך לבוא עם תיקון אגרה בעתיד, כי האגרה תתעדכן באופן שבו התאגיד וגם הרשויות המקומיות ידעו להתמודד.

אוקיי. אז תאגיד הפיקוח הווטרינרי אמרו את דעתם. משרד האוצר אמר את דעתו. משרד החקלאות?

אפרת אביאני, היועצת המשפטית של משרד החקלאות. מבחינתנו אנחנו בשלים לקדם את החקיקה. יש הסכמות עם כל המשרדים. הכול מתואם.

כן, אני קיבלתי מכתב גם כן פניות מהשר וכולם שחשוב להם הנושא הזה.

נכון. כי בעצם התאגיד, יש לנו אחריות שהתאגיד ימשיך לתפקד ולספק את השירות למפעלים כדי שבסוף המוצרים יגיעו לצרכן.

אוקיי. משרד הבריאות?

שרון גוטמן מהלשכה המשפטית. גם אנחנו מתואמים בנוסח ומבקשים לאשר את ההצעה.

משרד המשפטים, שי סומך, עו"ד, יש לך משהו?

הנוסח מתואם גם איתנו.

מתואם אתכם. שנייה, לפני שנעבור לגורמים היותר חיצוניים עוד מישהו מהמשרדים הממשלתיים שרוצה להתייחס? לא. איגוד לשכות המסחר? נמצאים פה? התאחדות התעשיינים?

כן.

שלום וברכה.

אהלן, נעים מאוד. ליאור כוכבי, איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים.

ראש תחום קשרי ממשל באיגוד המזון.

נכון. טוב, אני שומע פה את נציגי המשרדים, אבל אנחנו לא שומעים פה את הנושא של הפעילות של התאגיד עצמו. זאת אומרת, היעילות שלו והאפקטיביות של התאגיד עצמו. אני רוצה רק לתת כמה ציטוטים מטיוטת דוח ביקורת בנושא שירות הווטרינרי ויחסי הגומלין עם התאגיד מאגף לביקורת פנים של משרד הבריאות בנושא התאגיד הווטרינרי. אוקיי? כמה ציטוטים שהוצאתי משם. אנחנו פה דנים על העלאת אגרה נוספת שתושת על המשחטות ועל מפעלי הבשר והעוף ואנחנו לא נוגעים בדבר עצמו, שזה נוגע לתאגיד ולפעילות שלו.

אז כל מה שקשור להתנהלות ולפעילות, אז אני מצטט מהביקורת. "הביקורת נתקלה בקשיים בקבלת מסמכים ושיתוף פעולה מול היחידה הווטרינרית. היקף הפיקוח בפועל אינו פועל לנוסחת תחשיב היקף הפיקוח ומפעלי המזון משלמים יותר לתאגיד מהנדרש. לא קיימים דיווחים מהיחידה הווטרינרית אודות מצב הפיקוח למפעלים". דיברנו פה על שכר ודיברנו פה על - - -

הביקורת הזאת הייתה על התאגיד בכלל?

היחידה הווטרינרית של התאגיד?

של התאגיד.

אין יחידה וטרינרית בתאגיד.

אני לא מבין מה אתה, על מה אתה מדבר בכלל. עופר זיו, אני החשב של התאגיד.

זאת אומרת, אתה אומר אין בעיה, נגיד שהחליטו להעלות את האגרות, את הכול, אבל אתם טוענים שהשירות לא טוב.

השירות לא טוב. השירות לא טוב, הפיקוח לא טוב. אנחנו, לפני שנדרשים פה להעלות את האגרה למפעלים ולמשחטות, האם נעשתה עבודה לגבי ההתייעלות? האם נעשתה עבודה לגבי הפיקוח של התאגיד עצמו? יש פה נקודות מאוד משמעותיות שצריך לגעת בהם. כל מה שקשור, ככה כמה דברים.

כמה עובדים יש בתאגיד?

יש כ-400 עובדים בתאגיד. תאגיד, אני חושבת שמה שדובר כאן זה היחידה של משרד הבריאות. בתאגיד אין יחידה וטרינרית. יש וטרינרים שפועלים בהתאם לרגולציה של משרד החקלאות והבריאות. אני לא שמעתי ממשרד החקלאות והבריאות שיש איזה שהיא בעיה עם הפעילות של העובדים במפעלים. אני חושבת שיש כאן איזה שהוא בלבול.

אתם מכירים את הטענות האלה, משרד הבריאות?

עופר גולדשטיין, מנהל היחידה הווטרינרית. ידוע לנו על דוחות מבקר המדינה וגם דוחות פנים, שהראו שיש כשלים בפיקוח, כמו שהאדון ציטט. ואנחנו הגשנו את התגובה לדוחות האלה, שאנחנו מתכוונים לשפר ושאנחנו בתהליך הטמעת מתווה חדש כדי להתאים את, להציג את הפיקוח בצורה הרבה יותר טובה.

אבל זה תהליך שמתקדם וזז? אתה יודע, אנחנו בסוף מעלים אגרות, מעלים זה, אנשים רוצים עבודה יעילה.

סליחה אדוני יושב הראש, אני רוצה להגיד רק מילה אחת. על מה שמדברים עכשיו זה לא שייך לתאגיד בכלל. זו יחידה אחרת לחלוטין. כאילו שאנחנו מדברים על משהו שהוא משרד אחר לגמרי. לתאגיד אין שום שליטה על היחידה הזאת. העובדים שלו הם לא עובדים של התאגיד. זו יחידה אחרת שנמצאת בתוך משרד הבריאות.

לא, זה ברור, זה ברור. אנחנו כרגולטור.

התאגיד מפוקח.

נכון.

התאגיד מפוקח על ידי שני רגולטורים: גם משרד החקלאות וגם משרד הבריאות. ושם מעולם לא נעשתה שום ביקורת של מבקר המדינה על התאגיד. בינתיים התאגיד הזה צעיר. הוא רק עכשיו הוקם והוא בתהליך הקמה. לכן אני לא מבין מה קשור הדיון הזה לדיון הזה. מצטער, סליחה שאני.

קודם כל, ברגע שמדברים על התאגיד ועל הפיקוח הווטרינרי באופן כללי, אז בוודאי שהם צריכים להגיד את דעתם. אז הנה, אתה רואה שאם כבר עולה, אנחנו כבר דנים על זה. התפקיד שלנו לא רק להעלות אגרות, אנחנו הגוף המפקח. וזה החלק שלנו ואנחנו רוצים שיהיה שירות. כי היום כשאנחנו מפרקים רגולציות אז אנחנו רוצים לדעת שזה מחלחל. וזה מה שעשינו בחודשים האחרונים, לפרק חסמים ולשחרר. וצריך להכיר ואני יודע שיש עבודה יעילה. ואני שמחתי לשמוע גם כן מעופר, מד"ר עופר גולדשטיין שבאמת פועלים לכך, להטמיע את הדברים שנאמרו להם בדוחות, בביקורות. נקווה שזה משהו שיבוא לידיי יישום בזמן מהיר בשביל שבאמת ירגישו את זה.

רוצה להוסיף משהו, מר כוכבי?

כן. אני כבר אתייחס.

מישהו שיושב ממול רוצה התייחסות? מה השמות? עידן אור, ראש חטיבת מוסדות ציבור הסתדרות הכללית.

לא, אין לי מה להתייחס.

אין לך מה להתייחס.

ד"ר אבי צרפתי, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. אז בהחלט אנחנו בעד, מבלי להיות מתואמים. מפני שכפי שאמרתי בישיבה הקודמת שהייתה, נושא התגמול לרשויות המקומיות בגין המשרות המיועדות לפיקוח הופחת באופן מאוד משמעותי, יחסית למה שדיברנו בעת החקיקה. מכ-150 תקנים לפחות מ-74 תקנים. כך שבהחלט כל דבר שיגביר ויאפשר חלוקה מחודשת של התהליך הוא לטובה.

אני גם מצדד בדבריו של ד"ר גולדשטיין שבהחלט נדרש מתווה חדש ומשהו שהוא יותר ריאלי ומותאם ללקוחות שיש היום, על מנת לבנות מערך פיקוח בר קיימא ברשויות המקומיות.

אוקיי, תודה רבה. תודה רבה. אכן עושים עבודת קודש ברשויות המקומיות, הווטרינרים. ד"ר תיקה בר און לא הגיעה?

היא מתנצלת.

רשמנו לה היעדרות. את רוצה להתייחס?

עינת פלינט, מרכז השלטון המקומי. אנחנו תומכים בהצעת החוק. בהמשך לדבריו של ד"ר צרפתי נדרשים משאבים גבוהים יותר ממה שהיה עד כה ואנחנו מקווים שהמתווה שנוכל לגבש אותו עם משרד הבריאות לתקנון התקן ברשויות המקומיות יוביל באמת לעשייה שיש לה גם גיבוי כספי, כי זה חלק בלתי נפרד מהתהליך.

תודה רבה. אנחנו רוצים ברשותך, היועצת המשפטית, עורכת הדין נעה בן שבת, אם אפשר לעשות הקראה קצת בסעיפים.

כן. וגם אולי נדבר קצת על כמה דברים.

הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקון חקיקה), התשפ"ג-2023

תיקון חוק הרופאים הווטרינריים
1.
בחוק הרופאים הווטרינריים התשנ"א-1991 -



(1)
סעיף 32מז – בטל;



סעיף 32מז הוא סעיף שדיבר על מינוי חשב לתאגיד.

כן, סעיף 32מז מדבר על מינוי חשב התאגיד על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. זאת אומרת, כשהחוק נחקק ב-2015 חשבו שיהיה נכון שיהיה חשב מטעם המדינה שמלווה את פעילות התאגיד. בדיעבד התברר שאין בזה צורך. התאגיד מתנהל בנפרד מתקציב המדינה. אין צורך בליווי של החשב הכללי בתהליכים האלה. יש בקרות גם בחוק, גם בדירקטוריון. ובהסכמה של משרד האוצר והבקשה של החשב הכללי אנחנו מבקשים למחוק את הסעיף הזה. אין צורך בו, ממה שאנחנו יודעים על הפעילות של התאגיד היום.


(2)
בסעיף 32מח -




(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "התאגיד יפעל בניהול תקציבו ביעילות על יסוד חישובים כלכליים, כמשק כספים סגור ותוך מזעור עלויות הפיקוח הווטרינרי";



אז אני רוצה לשאול, כבר היום כתוב שהאגרות והתשלומים, האגרות שהוא יכול לגבות בעד הפיקוח על פי דין והתשלומים, ישומשו במלואם לתקציב התאגיד לשם מילוי תפקידם. והשאלה היא מה אנחנו בעצם מחדשים שהוא פועל ביעילות על יסוד חישובים כלכליים כמשק כספים סגור.

זה בעצם בא, זו אמירה מאוד עקרונית של המחוקק לתאגיד שהוא צריך לפעול לפי אמות מידה מאוד קפדניות של יעילות כלכלית. ושאיפה מתמדת למזעור עלויות הפיקוח הווטרינרי. כי בעצם כל התכלית של הקמת התאגיד הזה הייתה להתייעל ולהוזיל את עלויות הפיקוח הווטרינרי. האמירה החשובה הזאת בעצם לא מופיעה בשום מקום בחוק ועכשיו אנחנו מבקשים לחוקק אותה כאיזה שהוא מגדלור שהתאגיד אמור לפעול לאורו בהתנהלות הכלכלית שלו.

(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "סכומי האגרות והתשלומים" יבוא "סכומי האגרות"



אנחנו נוריד את המילים "ובכלל זה המנגנון לעדכון" כי אנחנו קובעים כאן מנגנון לעדכון סכום האגרה הבסיסית. זה מקובל עליכם? המנגנון שקבוע עכשיו. או שאתם רוצים לשמור את האפשרות לקבוע אותם בתקנות?

אז זה סעיף שאומר שחייבים כל הזמן לעשות בדיקה גם של סכומי האגרות והתשלומים. וההצעה פה היא גם לבחון מחדש את המנגנון לעדכון, לפי ההצמדה. באמת בהמשך הצעת החוק מופיעה הסמכות של השר לשנות את סכום האגרות וגם לשנות את מנגנון ההצמדה. ובאמת, את זה לא צריך. אבל אני שנייה פותחת את זה רגע לדיון. כי פה זה רק אומר שהם ייבחנו. אוקיי? אז השאלה אם אנחנו לא רוצים להשאיר את האפשרות שגם יבחנו אחת לשלוש שנים את מנגנון העדכון. כמובן שכדי לשנות אותו יצטרכו לחוקק. אבל כהוראה שאומרת חבר'ה, אל תקפאו על השמרים, תבחנו תמיד איפה אתם יכולים להתייעל. גם בסכומים וגם במנגנון העדכון. אני חושבת שזו הוראה שאפשר להשאיר אותה. גם אם המשמעות שלה היא שיצטרכו לתקן את החקיקה ולא להתקין צו.

למרות שכתוב "סכומי האגרות והתשלום ייבחנו אחת לשלוש שנים לפחות ויעודכנו". זאת אומרת, יש פה כן הוראה לעדכון. למרות שזה לא המנגנון.

נכון, רגע. "ויעודכנו ככל שיידרש". "ככל שיידרש", זה הנוסח. זאת אומרת, אין חובה לעדכן אלא רק ככל שנדרש. אבל כן יש חובה לבחון. נכון. ומבחינת הסמכות לעדכן מקובל עלינו שאת הסמכות לעדכן את אופן מנגנון העדכון, אם זה לפי מדד כזה או אחר, צריך להשאיר בחקיקה ראשית ולא להשאיר למחוקק המשנה.

אוקיי. זה בסדר?

אוקיי. בסדר. את אומרת להשאיר.




(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "סכומי האגרות והתשלומים" יבוא "סכומי האגרות, ובכלל זה המנגנון לעדכון סכום האגרה הבסיסי הקבוע בסעיף 213(א1) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, וסכומי התשלומים".

תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)
2.
בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 –



(1)
בסעיף 192, בכל מקום אחרי "הנדרש" יבוא "ותפקידי הפיקוח הנדרשים".



הסעיף הזה הוא הסעיף שקובע שמנהל היחידה הווטרינרית הוא קובע את איזה, מה היקף הפיקוח הנדרש בכל מפעל בשר. הוא בעצם קובע כמה שעות פיקוח נדרשות. זה בעצם סוג, ההיקף. וכיוון שהתקנות שמוצע לקבוע פה קובעות גם הגבלים בתפקידי הפיקוח שבהם מדובר אז מוצע להוסיף פה את המילים "ותפקידי הפיקוח הנדרשים".



(2)
בסעיף 213 -




(א)
בסעיף קטן (א), במקום "34,000" יבוא "32,850".



אנחנו נמחק את הסיפה בגלל שהיא מופיעה אחר כך בסעיף אחר.

לפני כן זה היה 34,000 ועכשיו זה 32 פלוס מע"מ?

כן.

חשבנו שאתם הולכים להוזיל.

נעבור לסעיף קטן (ב).




(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1)
(1) סכום האגרה הבסיסי יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי (להלן – סכום האגרה המעודכן);

זה שונה או שהיה עדכון מדד לפני כן?

לא. זאת ההצמדה למדד, איפה שאמרנו שמצמידים למדד החברות הממשלתיות, אז זה הסעיפים המסדירים את הדבר הזה.

עד כה זה היה למדד המחירים לצרכן.

לא. לא הייתה שום הצמדה עד עכשיו.

אני חושבת שהייתה הצמדה כללית של סכום, כל הסום.

של שוק המזון, נכון.

כן, אבל בגלל ש-92% בקירוב מהוצאות התאגיד זה שכר, אז יותר נכון להצמיד למדד של שכר.

(2) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן – סכום האגרה הבסיסי המעוגל);





(3) הותקנה אגרה לפי פסקה (1), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי פסקה (2), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון;





(4) המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסמו הודעה ברשומות על סכום האגרה הבסיסי המעוגל;



אני מבינה שזו הודעה משותפת ששניהם צריכים לפרסם.





(5) בסעיף קטן זה -





"המדד" – הממוצע השנתי של השכר הממוצע למשרת שכיר בחברות הממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש יוני בכל שנה, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה לה;





"המדד הבסיסי" – המדד שהיה ידוע ביום העדכון הקודם;





"המדד החדש" – המדד הידוע ביום העדכון;



זאת אומרת, בינואר יבדקו מה פורסם בחודש יוני הקודם לגבי השנה שקדמה לאותו חודש יוני. וזה בעצם אותו ממוצע שנתי הוא ישפיע על השינוי.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג) מאפשר לשנות את המנגנון לעדכון סכום האגרה הבסיסי ואנחנו מבקשים להוריד אותו. כדי שבאמת, אם רוצים לשנות את מנגנון העדכון באופן יסודי יותר אז צריך לבוא בחקיקה.



(3)
במקום סעיף 214 יבוא:



"אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל
214.
(א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות כפי שיקבע.



זאת אומרת הוא גם צריך לקבוע מהן שעות העבודה.

מה הכוונה אגרות שונות?

אגרות שונות בעד פיקוח. בגלל שיכול להיות שהוא קובע אגרות בעד סוגי פיקוח שונים.

לפי דיני עבודה על עבודת לילה מקבלים שכר יותר גבוה.

אה, זה אגרה שונה לפי השעות. אוקיי.

כן. אז הרעיון הוא שסכום האגרה הבסיסי גוזר לנו.

לא, כי בלבלה אותי הלשון. "אגרות שונות בעד פיקוח בשעות עבודה רגילות".

כן, זה הרעיון.

אז אגרות פיקוח שונות לפי שעות העבודה.

נכון.

רק אם אפשר לשנייה אחת מילה. רק שיהיה ברור שהשר לא יכול לקבוע שעות עבודה רגילות שהן מעבר לחוק שעות עבודה ומנוחה. זאת אומרת, שונות. יש חוק. רק שזה יהיה ברור. כי לפי הנוסח כרגע אפשר להבין שהוא יכול לקבוע מה שעות העבודה הרגילות.

לא, אבל אם יש משמרת לילה.

לא, כך זה כתוב כרגע. ברור לי שזה לא הכוונה.

אז נגיד לפרוטוקול שזה לא הכוונה וזה לא ההקשר. אנחנו לא רוצים שהשר יקבע מה שעות העבודה.

לא, לא, אוקיי. רק למען הסר ספק. שלא ימציאו לנו פה איזה שעות עבודה רגילות חדשות.

אבל השר לא יאשר שעות עבודה במה שנקרא מנוחה, ימי שישי שבת.

לא, הוא כן מאשר.

לא, אני אומר, מחר הוא יבוא ויגיד שמ-20:00 עד 8:00 זה השעות הרגילות בפיקוח. זה לא יכול לקרות.

אה. בהתאם לשעות הקיימות במשק. אבל בגלל שזה בכל זאת שונה מבחינת המדד, אז יש הבדל בין שעות הערב והדרגות משתנות בהתאם.

לא, זה ברור. זה בסדר.

זו הכוונה. תודה.

אדוני, כן אני מבינה לפי טיוטת התקנות לפחות שראינו משהו, איזה שהוא מבנה שלדי שלה, אני מבינה שכן יש עבודה בימי שבת וחג. אתם מדברים על כן, אם יש היתר, אז גם שעות העבודה.

יש מקומות בתאגיד, יש מקומות לא כשרים.

מפעל?

יש מקומות לא כשרים שפועלים גם בשישי שבת.

טיוטת התקנות שנמצאת על השולחן, שוב, יהיו בה שינויים. אבל הבסיס שלה זה מתקנות בתוקף שקיימות היום. כבר לא בשימוש, כיוון שהתאגיד הוא זה שעושה את הפיקוח. אבל בזמנו מי שעשה את הפיקוח, מי שהעסיק את הרופאים המפקחים והפקחים למשל במשחטות הייתה המועצה לענף הלול. ואלו התקנות שהותקנו בהקשר של פיקוח ובתי שחיטה לעופות. ומשם לקחנו את הבסיס. כמובן שאנחנו נצטרך לשבת עם התאגיד ועם משרד הבריאות ולעשות את ההתאמות הנדרשות. אבל אלו תקנות, הטיוטה מבוססת על תקנות שהיו בתוקף.

כבוד היו"ר, אני רוצה גם להבהיר את הנקודה. איתי כהן, סמנכ"ל תקציב וכלכלה בתאגיד. אנחנו בעצם מנסים להצמיד את הפירוק הזה של התעריפים השונים בתקנות לפי התשלומים שאנחנו משלמים לעובדים שלנו. כאשר אצלנו עובד עובד במוצאי שבת ועד ליום ראשון בשעה 6:00 גם זה מזכה אותו במה שנקרא אצלנו תעריף שבת. ולכן אנחנו מבקשים לגבות בצורה מיוחדת על משחטה שפועלת ביום שהוא לא יום רגיל. אז מוצאי שבת זה לא ממש בתוך שבת כהלכתה, אבל מבחינת התעריף שלנו זה כן.

אוקיי.

אז הייתם מציעים להגיד 'שעות עבודה רגילות כפי שיקבע בכפוף להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה'?

אנחנו גם מבקשים לשים בתקנות את ההגדרה של מה נכלל בשעות רגילות.

לכן כתבנו שהוא יקבע גם מהן שעות עבודה רגילות. שעות עבודה רגילות כפי שיקבע.

שי סומך?

צריך להוסיף את התוספת הזאת, אלא אם משנים את המיקום של "כפי שיקבע" למקום הנכון שזה צריך להיות.

לא, אבל זה ברור. אנחנו רק מכוונים את זה למה שקיים. עו"ד שי סומך, אתה רוצה להתייחס לזה?

קודם כל, התקנות יגיעו לוועדה והן טעונות אישור של הוועדה. השכר צריך, זאת אומרת יש כאן הבדל בין השכר, ברור שצריכים לעמוד בחוק ובהיתרים. זה ברור. אבל הכסף צריך להינתן בכל מקרה, אם השעות הן לפי החוק או בניגוד לחוק, הן צריכות להינתן בכל מקרה. ולא צריך לתת פרס למעסיק שחורג משעות העבודה ולפטור אותו מהשכר. אז ברור שצריך לעמוד בחוק, אבל השכר צריך להינתן בכל מקרה.

אוקיי. אז אדוני, אנחנו נישאר עם הנוסח כמו שהוא.

אם אתם אומרים שזה מעגן וזה מניח את הדעת, סך הכול רק לעגן, אז בסדר.

אז נחזור.



(3)
במקום סעיף 214 יבוא:



"אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל
214.
(א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות כפי שיקבע ובעד פיקוח כאמור בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; סכום האגרה לגבי כל מפעל יחושב בהתאם להיקף ולסוג הפיקוח הנדרש, כפי שהורה מנהל היחידה הווטרינרית כאמור בסעיף 192;



זאת אומרת, יש לנו את האגרות הכוללות ולאחר מכן זה מחושב ויורד לכל מפעל בהתאם לסכום.

סליחה, אם אפשר, אני מבקש כדי שזה יהיה ברור. לדעתי המילים "כפי שייקבע" צריך להיות "יקבע אגרות שונות בעד פיקוח כפי שייקבע כאמור בשעות העבודה הרגילות".

אז אני רוצה להסביר מדוע לא. כי התקנות, לפחות ממה שאנחנו רואים שאלה התקנות או מהטיוטה, מדובר על כך שהוא גם קובע מהן שעות העבודה הרגילות. הוא לא קובע מהן שעות העבודה הרגילות ושעות נוספות במונחם של חוק שעות עבודה ומנוחה, אבל הוא אומר מהן שעות העבודה הרגילות באותו מקום. אז הוא כן קובע. יש פה כן איזה קביעה נורמטיבית לצורך העניין הזה, מהן שעות העבודה הרגילות. לכן אני צריכה להגיד את זה. אם אנחנו רוצים שיהיה לו מקור לסמכות להגיד את הדבר הזה. אחרת איך נדע מהן שעות העבודה הרגילות?

אם אתה רוצה שיהיה כתוב בהמשך 'לעניין זה שעות עבודה רגילות, כפי שקבע השר כאמור בתקנות' אפשר לקבוע את זה.

אוקיי, בסדר.

בסדר? אני לא חושבת שזה משנה. אז שעות עבודה רגילות. לעניין זה שעות עבודה רגילות, כפי שקבע השר בתקנות כאמור או בדרך האמורה.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף קטן (ב). אני רק רוצה לשאול, האגרות האלה מדברות, שוב, על סכומים, בסוף יוצא מהן ערך לשעה או בסוף יוצא מהן אגרה בסיסית שונה?

אני אסביר.

שממנה גוזרים? כלומר, השאלה אם הסיפה הזאת של סכום האגרה לגבי כל מפעל יחושב בהתאם להיקף וסוג הפיקוח האם זה אותו יחס כמו מול סכום האגרה הבסיסי שדובר?

אז בדיוק. סכום האגרה הבסיסי, החוק קובע לנו את העקרונות. העיקרון אומר שסכום האגרה הבסיסי משקף עלות שכר במאה אחוז משרה של רופא וטרינר מפקח בשעות העבודה הרגילות. אוקיי? בלי שעות נוספות, בלי עבודת לילה. זה מה שהחוק אומר. ועל זה גוזרים מישהו מפקח מנהל, מישהו בשעה שהיא עבודת לילה או שעה נוספת. אוקיי? אז בעצם זו אמירה מאוד חשובה שאומרת בעצם לשרים שיתקינו את התקנות שימו לב, כשאתם קובעים את האגרות תזכרו שסכום האגרה הבסיסי משקף מאה אחוז משרה של רופא וטרינר מפקח רגיל בשעות עבודה רגילות. בלי תוספות. אוקיי? זאת האמירה פה.

אוקיי. ובסופו של דבר יש גם את החישוב של סכום האגרה לגבי כל מפעל בהתאם להיקף וסוג הפיקוח.

נכון. החשבונית שבסוף מקבל כל מפעל נגזרת מאיזה רופא עבד אצלו, כמה שעות הוא עבד אצלו, איזה שעות הוא עבד אצלו במהלך החודש. שזה הכול נגזר מהאגרות. אוקיי?

אוקיי. שוב, סליחה שאני משתפת אתכם בהתלבטות שלי. אבל אני מתלבטת עכשיו אם הסיפה הזאת נדרשת. אני רוצה לשאול את משרד הבריאות אם הסיפה הזאת בסופו של דבר נדרשת או שהיא בעצם מובנת ברגע שיהיה לי את סכום האגרות, כפי שהסבירה קודם עו"ד אביאני.

הסיפה שמתחילה ב-"סכום האגרה לגבי כל מפעל"?

כן.

אנחנו חשבנו שזה נדרש כדי לקשור את זה לקביעה מקצועית של מנהל היחידה הווטרינרית, שקובע בעצם כמה בכל מפעל, כמה שעות, איזה סוג של מפקח. אם זה ברור בלי זה, אפשר מבחינתנו. אבל אני חושבת להשאיר את זה.

אז עדיף להשאיר, אז נשאיר. אבל רק עוד דבר אחד. בעד פיקוח בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות. טוב, צריך לראות איך. אבל יש לנו שעות חורגות ויש לנו שעות לילה ותעריפים נפרדים. נכון? אתם תציעו לקבוע תעריפים נפרדים.





(ב) אגרות לפי סעיף זה [לעניין פיקוח בשעות העבודה הרגילות] ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כאמור בסעיף 213(א) ובהתחשב בעלויות העסקה הגבוהות או הנמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים.";



אז כאן זה אותו הסבר שהסברת קודם, איך הסכום הזה, האגרה הבסיסית הוא נקבע למשרה מלאה, בשעות עבודה רגילות.

אפשר בבקשה להעיר על זה? משהו אחד. אם הרי המשחטות והמפעלים משלמים מאה אחוז על מאה אחוז משרה ויש ימים שהמפקחים לא מגיעים. יש להם ימי הכשרה, יש סדנאות, יש ימים שיש מחסור. אבל עדיין משלמים מאה אחוז על הפיקוח.

ולא רק זה, בנוסף נכנס לתוך הדבר הזה גם הנושא של צער בעלי חיים, שלפעמים על זה מקבלים דוחות. זאת אומרת, היקף המשרה הוא עדיין מאה אחוז, אבל לא בכל יום מגיע הפיקוח למפעלים ולמשחטות עצמן.

אני חושב אבל שפיקוח שניתן, המפעל משלם על הפיקוח, הוא משלם גלובלית על הפעילות החודשית. זה שהם יודעים להתנהל מול העובדים שלהם זה כמו שכל אחד ידע לשים את העובדים שלו אם הוא נותן להם השתלמות אם מוציא אותם בבוקר, בצהריים או לא ייתן להם כוננות או שעות נוספות. ואם הוא יידרש בסוף יותר סחורה ויותר הכול, אבל בסופו של דבר הוא משלם אגרה חודשית. ואז בחודשית לא כתוב 20 ביקורים או 15 ביקורים או 30 פעילות.

נכון.

אני חושב. תקני אותי.

אבל מה קורה בימים שאין מפקחים במפעל? זאת אומרת, גם יש הפסקת ייצור.

לא, הוא לא אמור לשלם מאה אחוז אם אין אצלו העסקה במאה אחוז. אוקיי? אבל צריך לקחת בחשבון שמאה אחוז משרה זה גם לעובד שעבר הכשרה לעובד שהוא עומד בסטנדרט מקצועי מסוים. ולכן האגרה הזאת מגלמת עלויות העסקה כולל הכשרות, כולל השתלמויות, כולל הכול. כי זה המודל הכלכלי שעובד פה. לתאגיד אין מקור הכנסה אחר. רק אגרות ותשלומים ומזה הוא צריך לממן גם השתלמויות וגם הכשרות וגם מחליפים וגם דמי מחלה. כל הזכויות הסוציאליות של העובדים מהדברים האלה.

מגולמות בעצם בתוך הדבר הזה.

נכון.

אתה רצית להתייחס, איתי?

אני חושב שאם נחה דעתו, אז כל מילה מיותרת.

אוקיי. בבקשה.

אני רוצה עוד פעם לשאול, לגבי האגרות שנקבעות. אם יש לנו אחוז תוספת לשעת עבודה. זאת אומרת, מדובר על תוספת לשעות עבודה או שעה נוספת. בסופו של דבר, החישוב לפי התקנות יהיה הוא יספור את השעות. כאילו חישוב שעתי. זאת אומרת, זה לא איזה שהיא מסגרת כוללת חודשית.

נכון.

ובפועל איך סופרים את זה? בפועל זה בעצם לפי עבודה?

אני אסביר את זה. בכל מפעל שבעצם נדרש בו פיקוח רציף לפי הוראות הרגולטור אנחנו ממש בודקים את זמני הנוכחות של העובדים שלנו בתוך המפעל. בכל שבוע, מידי שבוע. ורואים האם הנוכחות שלהם חרגה מהיקף של משרה רגילה או לא. אנחנו מחייבים על שעות נוספות פר שעה שחרגה מהיקף השעות הרגילות ועל כל שעה שהייתה בעצם שעה מיוחדת. לדוגמה אם היה בלילה ויש איזה שהיא תוספת אז גם אם זה בתחום השעות הרגילות אנחנו גובים את התוספת הזאת. אז זה מחושב פר שעה ולכן יהיו תעריפים שהם אגרה חודשית למשרה מלאה. ויהיו תעריפים שהם תעריפים פר שעה שאנחנו מחשבים בחישוב שבועי לפי הנוכחות של העובדים שלנו במפעלים.

אוקיי. עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף קטן (ג) שאומר שעל האגרה המשתלמת לתאגיד לפי סעיף זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. ואדוני, יש לי פה שאלה. אנחנו מדברים פה על אגרות שהן משולמות מכוח חוק, בעצם החוק מחייב שיהיה לנו פיקוח וטרינרי. המפעל לא יכול להימנע מהפיקוח הווטרינרי הזה. אנחנו קובעים לו על ידי מי לקבל את הפיקוח הווטרינרי. בעצם זה תשלום שהוא כפוי. ולכן קצת, וזו פעולה שלטונית של פיקוח. למעשה זה אותו פיקוח על פי דין. זה לא פיקוח אחר שנעשה פיקוח וטרינרי רגיל שנעשה כאחד מהשירותים שהתאגיד יכול לבצע ולהציע אותם בתשלום לגורמים שונים, שזה דבר שהוא יכול לעשות. אבל כאן אנחנו מדברים על אגרה שנגבית על פיקוח על פי דין. ולכן עולה השאלה מדוע שייך פה מס ערך מוסף? שהוא מס שנגבה על עסקאות והוא לא שייך. הוא שייך כשמדובר במחיר, אבל לא שייך כשמדובר בעצם בתשלום חובה. ואני חושבת שחשוב להבין מדוע כאן מבקשים להחיל מע"מ על האגרה.

אני אסביר את הנקודה הכלכלית ואחרי זה שי יתייחס משפטית. היום כבר התאגיד גובה מע"מ. יש יכולת לעסקים להזדכות על המע"מ ובהתאם בעצם זה מפחית את סכום האגרה בפועל. יש עוד תאגידים סטטוטוריים שגובים מע"מ, למשל מכון התקנים. זאת אומרת זה לא איזה שהוא משהו ייחודי לתאגיד הווטרינרי. במקרה שבו לא יהיה אגרה בתוספת מע"מ אז התאגיד יצטרך לגבות מס שכר כמו מלכ"ר ובמקרה הזה נצטרך להעלות, לא נצטרך להעלות את האגרה, אלא עסקים לא יוכלו להזדכות על האגרה ובפועל הם - - - מהדבר הזה ואז יצטרכו לגלגל את זה הלאה.

אני רק אחדד. אנחנו נצטרך להעלות את האגרה. העלויות של התאגיד יעלו בסדר גודל של 8% ואנחנו נצטרך להעלות את האגרה בהתאם כדי לשמור על איזון. וכמובן מבלי יכולת לקזז.

אז מה המשמעות של זה? אתה אומר מבחינת העלות בסופו של דבר נגיד לצרכן או לכל המערכת? מה הבדל?

אם אני עושה חישוב פשוט זה עוד 25%, אם אנחנו, יש את ה-17% של המע"מ ואיתי יתקן אותי אם אני טועה, עוד 8% לתאגיד. אז אנחנו מדברים פה על עוד 25% העלאה מעבר למה שהצענו כאן.

למה ה-17% יובאו בחשבון?

כי אז העסק לא יכול להתקזז עליהם. היום העסק יכול להתקזז על המע"מ, בעתיד הוא לא יוכל, כי זה יהיה מול מס שכר. ואז לא תהיה לו אפשרות להתקזז על הדבר הזה וזה עלויות שהעסק יספוג.

זה עוד 17% על ה-8%. זאת אומרת, זה לא בתוספת, זה סדר גודל של 10%.

אבל ברמה המהותית, זה שיש לנו פה פעילות שהיא פעילות שלטונית. זה לא שאני רק מייבאת איזה שהוא מסמך. מוצהר ואז אני עוברת, עושה איזה שהיא פעילות פה. אני חייבת לעבור, כל בשר חייב לעבור את אותו פיקוח וטרינרי. הפעילות של המפעל חייבת לעבור פיקוח וטרינרי. וזה פיקוח. פעילות שהיא כן שלטונית במהות שלה.

אז יש לנו כמה, למשל מכון התקנים, אתה חייב אם אתה רוצה לייבא מוצר אתה חייב לעשות אצלו בדיקה ולעשות אצלו הצהרות ולשלם לו כל מיני תשלומים. זה גם לפי חוק. אם אתה רוצה לייבא מוצר חייב בתקן אתה חייב את האישורים האלה. וגם עליהם משלמים מע"מ. זה משהו שהוא רוחבי, זה לא ייחודי לחקיקה הזאת.

גם המועצה לענף הלול גבתה מע"מ על האגרות האלה עד שזה עבר לתאגיד. ובסוף, למרות שמדובר פה בפעולת פיקוח שלטוני אנחנו רואים שאנחנו, שזה תאגיד שנדרש לעבור תחת אקלים עסקי לגמרי. דיברנו על זה בסעיף הקודם. הוא נותן פיקוח שלטוני, אבל הוא לבד מבחינה תקציבית הוא צריך לפעול מאוד מאוד ביעילות. וגם האופן שבו האגרה נקבעת, היא נקבעת בצורה שמאוד מאוד דומה למחיר. אנחנו רואים שאלה עלויות השכר ממש. אנחנו רואים שהן מתעדכנות לפי מדד השכר. זאת אומרת, הכול מאוד מאוד מחירי פה. ולכן יש פה איזה שהיא כפילות. אבל מבחינה חוקית אין מניעה לייצר את הכפילות הזאת. יש לזה היגיון גם משפטי וגם כלכלי כמו שאמרנו, שזה פשוט אם לא נעשה את זה אנחנו פשוט נייקר עוד את האגרות. ואנחנו נצטרך לחזור אחורה לסעיף שכבר הקראנו, לעדכן את הסכום לסכום יותר גבוה. ואנחנו פשוט לא מגיעים למטרה בדרך הנכונה ביותר.

גם לתאגיד אין סמכויות פיקוח. הוא המעסיק של המפקחים והמפקחים הם כפופים למשרדים מבחינה מקצועית. הסמכות שלו היא כאן להעסיק, היא לא לתת הוראות בתחום הווטרינרי המקצועי. אז לכן יש כאן היבט משמעותי שהוא עסקי יותר, של ההיבט של ההעסקה ופחות היבט שלטוני.

אבל הוא גם כן אמור להנחות את המפקחים בביצוע הפיקוח.

לא, לא.

לא. זה רק הרגולטורים מנחים. התפקיד היחיד שיש לו, שהוא גם כן רך מאוד, זה לייעץ לשרים בעניין הפיקוח הווטרינרי. אבל אין לו שום סמכויות מהותיות שקשורות להפעלת פיקוח שלטוני. ממש לא.

ההתנהלות שלו היא עסקית. הוא צריך באמת להעסיק את העובדים בצורה יעילה.

סליחה, לגבי העסקה ופיקוח על שעות עבודה. אתם מדברים על מה שיהיה או על מה שהיה? כי לפי מה שאנחנו מבינים ויודעים אין היום פיקוח על שעות העבודה. אין החתמת כרטיס, אין שעות עבודה של המפקחים.

זה לא מדויק.

אז אני אומר לך בוודאות שזה מדויק, מהשטח, אצלנו.

אז אני אומר לך שזה מדויק אצלנו מהשטח, שכל העובדים שלנו מחויבים להחתים כרטיס ולדווח על הנוכחות שלהם.

ואם אין החתמות?

יש להם אפליקציה והם מדווחים און ליין ביציאה ובכניסה.

ואם אין?

מי שמפקח במפעלים נדרש לדווח על כניסה ויציאה מכל מפעל, כדי שנדע בדיוק מתי הוא היה בכל מפעל. אנחנו מנהלים את המעקב הזה.

ואם אין? עוד פעם, אני עכשיו מקבל אינדיקציות שאין דבר כזה במפעלים אצלנו. עכשיו, אני שואל, אוקיי, אתה אומר בסדר, יש. אבל אם אין?

אני רק אגיד ששעות נוספות אנחנו גובים אך ורק בבתי שחיטה, ששם מחתימים בכניסה וביציאה מבית השחיטה. במפעלים אחרים, מפעלי פיקוח עיבוד ופירוק אנחנו לא גובים שעות נוספות. ושם אנחנו לא עושים את התחשיב שעליו דיברת.

השאלה האם יש פיקוח על השעות? שמפקח שנכנס ושיוצא מהמפעל עצמו. גם אם יש שקיפות לגבי הדבר הזה.

אני יכול להתערב, סליחה? אני יכול להתערב בתור מי שישב מול התאגיד והסדיר את הדברים האלה. יש. יש חד משמעית. ולשאלתך מה קורה אם אין? מה קורה בכל מעסיק שעובד לא מדווח?

מורידים שעות, מורידים שעות עבודה.

מטפלים בו.

מורידים שעות בשכר.

בשיתוף עם נציגות העובדים, אני לא מבין את השאלה בכלל.

עוד פעם, אני שואל.

יש הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין התאגיד לפיקוח וטרינרי שמסדיר את הנושא גם של הנוכחות ושעות העבודה של העובדים. מה עוד אתה רוצה שיהיה?

אני רוצה להבין.

אתה רוצה שיהיה מפקח על המפקח שהוא בא בשעות והולך בשעות?

לא, חלילה.

אז מה אתה רוצה שיהיה?

שיהיה תקנות כלשהם או איזה נהלים כלשהם.

יש הסדר קיבוצי. זה כמו חוק, מה זה תקנון?

בסדר. אתה לא מגיע לעבודה, נכון? מורידים לך יום עבודה, מורידים לך שכר, לא יודע מה.

אבל בסדר, יש פה הנהלה של תאגיד שמנהלת את המקום הזה.

אז אני שואל שאלה מאוד ברורה.

קיבלת תשובה נורא ברורה.

לא, ממש לא.

אני ארצה לענות לך. אני ארצה לענות לך. עו"ד נירה דרור לזר, היועצת המשפטית לתאגיד. ראשית, כפי שאמר עידן אור, אכן נחתם הסכם קיבוצי ב-19 במרץ השנה, שבעצם קובע בצורה חד משמעית וברורה שכלל עובדי התאגיד מחויבים בהחתמת נוכחות בכניסה וביציאה. ונקבע שם עוד מנגנון, אני לא אכנס אליו עכשיו. עובדי הפיקוח, עובדי התאגיד כפופים לחוק שירות המדינה (משמעת) וזאת על פי חוק. חוק הרופאים הווטרינריים. כך שעובד שאינו נוהג על פי הנוכחות המפורטת בהסכם הקיבוצי, עתיד לעמוד להליכים משפטיים משמעתיים.

אוקיי. האם מפעלים ומשחטות יכולים להעביר לך או לכל גורם אחר סיטואציות שהיו בתוך מפעלים שלא נרשם?

ראשית, אנחנו כבר פועלים שלוש וחצי שנים ומקבלים לעיתים טענות שהן נבדקות על ידי הצוות. כמובן צוות הגבייה וצוות משאבי אנוש שבודקים את סוגיית הנוכחות. כך שזה בהחלט מגיע לפתחנו ומטופל.

אוקיי.

אני רוצה בכל זאת לשאול על נושא המע"מ. איך אנחנו מבטיחים? עכשיו יכול להיות שכל אגרה משולמת עבור כל מיני דברים שאנחנו מבקשים. אגרת, אם אנחנו נדון היום בעוזרי רופא, אגרה נגבית, אז היא גם כן תיגבה פלוס מע"מ וכל דבר ייגבה עכשיו בתוספת מע"מ. אנחנו, בעצם אנחנו אומרים שכל המונח הזה של אגרה, של תשלומי חובה, הוא הופך להיות בעצם עסקאות, מחירים שנגבים. איך אנחנו מבטיחים שזה לא משהו - - -

אני חושבת שזה מקרה מיוחד. לא צריך לחשוש פה ממדרון חלקלק. קודם כל, משרד המשפטים נמצא פה, יש פה טעמים מאוד מאוד ברורים למה במקרה הזה כן עדיפה ונכונה וגם אפשרית מבחינה משפטית גביית המע"מ.

גם רשות המיסים אישרה את זה.

רשות המיסים אישרה את זה.

אישרה את זה מבחינת התאגיד. לגבות מע"מ.

אין חשש. אני באמת אומרת, זה מקרה ייחודי, הוא לא נעשה כלאחר יד. הושקעה בו מחשבה רבה ויש לזה היגיון.

אוקיי, בסדר, הלאה.

אני לא חוששת ממדרון חלקלק בעניין הזה.

אין בעיה. הלאה.

אוקיי. נעבור לפסקה הבאה. אנחנו עוברים לאגרת הפיקוח בשווקים.



(4)
בסעיף 215(א), במקום "0.08 שקלים חדשים" יבוא "0.077 שקלים חדשים בתוספת מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975" ובסופו יבוא "סכום האגרה האמור יעודכן לפי המנגנון לשינוי הסכום הקבוע בסעיף 213(א1) ותפורסם הודעה כאמור באותו סעיף קטן, ואולם הסכום הנקוב בחלק מאגורה יעוגל לעשירית האגורה הקרובה";



מה שאנחנו מדברים פה בחלקיות אגורות. הסכום הזה, החישוב הזה של 0.077 זה חישוב של מי, מי ערך אותו?

מי שערך אותו זה משרד האוצר, שגל יצא כרגע. אבל הוא עשה את אותו חישוב שעשו באגרות המפעליות.

אוקיי. 315.

עכשיו אני רוצה לשאול. האגרה הזאת, אגרת הפיקוח בשווקים, אנחנו מדברים היום, כשאנחנו מדברים על האגרות לפיקוח במפעלים זה תמיד התאגיד מבצע. אגרות הפיקוח בשווקים היום מבוצעות על ידי הווטרינרים הרשותיים. ויכול להיות שבעתיד הם יעברו להיות כבר עובדי התאגיד. יכול להיות שהפיקוח יעבור לעובדי התאגיד. אבל אנחנו מדברים על גביית האגרה והעברתה לרשויות המקומיות.

וגם יש לנו את סעיף 219 לחוק שמאפשר להעביר למשרד הבריאות בנסיבות מסוימות, כמובן נסיבות חריגות, לגבות את האגרה לפי סעיף 219. עכשיו, גם הרשויות המקומיות וגם משרד הבריאות הוא לא גובה, הם שניהם לא מתקזזים על מע"מ. המע"מ לא שייך לגביהם. אז השאלה מה קורה במקרים האלה? איך המנגנון עובד? איך הגבייה של המע"מ והתשלום שלו תתבצע במקרים האלה?

אני רק אציין שאותו מנגנון גם קבוע בתיקונים העקיפים לפקודת מחלות בעלי חיים ולחוק לפיקוח על הייצור, שיש אפשרות לשר והסכמת שר האוצר להעביר את הגבייה למשרד עצמו. זאת אומרת, זו שאלה רוחבית, היא לא רק למשרד הבריאות. אותו עניין של המע"מ במידה והתאגיד יוצא מהתמונה והמשרד הוא זה שגובה אותו – היא שאלה רוחבית שקיימת לכולם.

נגיד שהיום משרד הבריאות לא גובה את האגרה, אז זה לא, ואין תכנון לעשות את זה.

מאיר, אתה רוצה אולי להתייחס למקרה הזה שנגבה מע"מ במסגרת האגרה, האגרה כוללת מע"מ ואז התשלום מועבר לרשויות המקומיות. מה קורה אז?

מאיר אייזנקוט, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בחקיקה של חקלאות אין את זה, שרון.

יש את זה.

רצינו לשאול לגבי ההתייחסות כאשר הווטרינרים של הרשויות המקומיות מבצעים את העבודה שלהם בפיקוח בשווקים. ואז בעצם יש מן התקזזות בין התאגיד לבין הרשויות המקומיות. אז איך הנושא של המע"מ פה נכנס לפעולה מבחינת שהרשות המקומית מבצעת את העבודה והתאגיד הוא זה שגובה ויש פה מע"מ שמעורב?

אני אסביר רגע מהזווית של התאגיד את האירוע. בסדר? צריך לזכור שהאגרה הזו היא בעצם אגרה שנגבית אך ורק מעוסקים. אנחנו לא גובים מהצרכן בסוף ישירות, אלא אך ורק מעוסקים. כלומר, אם התאגיד גובה את האגרה הזו והתאגיד הוא עוסק מורשה, אז התאגיד יגבה את האגרה בתוספת מע"מ ויעביר את המע"מ לרשות המיסים.

לעומת זאת, אם גורם אחר שהוא לא עוסק מורשה, לדוגמה משרד הבריאות או כל גורם אחר שיוחלט עליו, יגבה את אותו סכום של אגרה מהעוסק המורשה, מהמפעלים, אז אותו עוסק מורשה לא יידרש לשלם מע"מ על זה. אבל כשהוא יגלגל את העלות הזאת הלאה לצרכן הסופי אז הוא יגבה מהצרכן הסופי את המע"מ, כי הצרכן הסופי מחויב לשלם. ואז המפעל ישלם את המע"מ הזה לרשות המיסים.

זאת אומרת, כל עוד הדיון פה הוא על מי משלם את אותו מע"מ לרשות המיסים: התאגיד או בעל המפעל. ולכן אין פה באמת איזה שהוא הבדל. מבחינת הרשות המקומית היא תמשיך לקבל 7.7 אגורות לכל קילוגרם, בין אם אנחנו נגבה את זה ובין אם משרד הבריאות יגבה את זה.

עוד שאלה אבל לגבי ההתקזזות עצמה מול הרשות המקומית. בעצם איזה סכום אתם מעבירים להם? את כל סכום האגרה, בניכוי של איזה משהו?

אנחנו מעבירים להם את מלוא סכום האגרה בניכוי של דמי ניהול של התפעול שלנו.

אז פסקה (5).



(5)
בסעיף 314 -




(א) בסעיף קטן (ה), אחרי "סכומי האגרות הנקובים בחוק זה" יבוא "למעט סכומי האגרה כאמור בסעיפים 213(א) ו-215(א)";



כי אלה, זו הוראת העדכון הקודמת ואנחנו מחריגים ממנה את האגרות שלנו.




(ב) בסעיף קטן (ו), אחרי "סכומי האגרה שנקבעו לפי חוק זה" יבוא "למעט סכומי האגרה כאמור בסעיפים 213(א) ו-215(א)"

תיקון חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי
3.
בחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957, בסעיף 15(ב) -



(1) במקום "בהתאם לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו בסעיף 213 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015" יבוא "בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו בסעיף 213(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, ובתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים".



אנחנו דיברנו, יש לנו את אותה הוראה ממש בחוק הקודם. אבל שם כתבנו לעניין פיקוח בשעות העבודה הרגילות. אתם רוצים להוסיף את זה גם פה?

עדיף שזה יהיה אותו נוסח. כן, עדיף שהנוסח יהיה אחיד בכל שלושת החיקוקים.

אוקיי.

כן. ואז שעות לילה שמופיע עכשיו בנוסח החדש ולא מופיע.

מכיוון שהאגרות נקבעות לפי שלושה חיקוקים, אז עדיף שנוסח הסעיף המסמיך יהיה זהה בשלושת החיקוקים הללו.

לפי החוק הזה זה אגרות שנגבות במפעלים לייצור. נכון?

נכון. שזה הם יכולים להיות או בפיקוח של חקלאות או בפיקוח של בריאות.

אז נוסח אחיד אתם מתכוונים שאנחנו נחיל שם את 214(ב) או?

נעה, סליחה, בשעות העבודה הרגילות יש לנו. זאת אומרת, הנוסח היום של החיקוקים, שני החיקוקים "ככל שייקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד שעות פיקוח החורגות משעות העבודה הרגילות". מה שאין לנו ונוסף עכשיו בחוק של הבריאות זה הנושא של שעות לילה ואנחנו רוצים שזה ייכנס, כדי שלא ישתמע הסדר שלילי.

אוקיי, תודה רבה על ההסבר.



(2) בסופו יבוא "על אגרה המשתלמת לפי סעיף קטן זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975".



עכשיו סעיף 4, תיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש]. למה מתייחס? לאיזה מפעלים?

זה משחטות ובתי מטבחיים ובתי מכירה.

תיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש]
4.
בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985, בסעיף 23(א1)(2) -



(1) במקום "בהתאם לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו בסעיף 213 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)" יבוא "בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו בסעיף 213 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) בהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים".



נוסיף פה גם כן בזיקה, כן, גם את שעות הלילה וגם את זה שזה לעניין שעות עבודה רגילות. אגרות לפי סעיף זה, אה, זה כבר מופיע. אוקיי.

אדוני, נצטרך לנסח את הסעיף הזה ולראות בדיוק את הניסוח, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.



(2) בסופו יבוא "על אגרה המשתלמת לפי סעיף קטן זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975".

תחילה
5.
תחילתו של סעיף 214 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה ביום תחילתן של תקנות ראשונות שיותקנו לפי סעיף 214 לחוק האמור.



השאלה אם לגבי שאר ההוראות, זה בגלל שבסעיף 214 עד היום הייתה ההוראה הקבועה בחוק. וכרגע אנחנו צריכים לקבוע תקנות.

אין צורך. אין צורך בהוראה כזאת.

אין צורך לגבי השאר, לגבי פיקוח על מחלות בעלי חיים?

לא, אין צורך. היום פועלים לפי איזה חוות דעת משפטית, עד שנתקין תקנות היא תחזיק.

עכשיו שאלה, יום התחילה נופל ביום פרסום. השאלה אם צריך להגיד את זה ב-1 בחודש? זה מתחיל להשתנות ב-1 בחודש במועד מסוים?

אולי נקבע את זה כשנתקין את התקנות, לא?

לא רק 214, שאר הסעיפים.

מה איתם.

לקבוע שייכנס לתוקף ב-1 לחודש לאחר יום הפרסום, כדי שזה יהיה חודשי. אתם רוצים ביום הפרסום?

את תיקוני החקיקה בחיקוקים האחרים לא צריך לעשות, לא צריך לדחות למועד תחילת התקנות.

לא, ל-1 בחודש שלאחר יום הפרסום. כדי שזה יהיה חודשי ולא יהיה באמצע החודש.

אבל אלה סעיפי הסמכה. אה, אולי בשביל התאגיד?

את מעדכנת פה את סכום האגרה.

הבנתי, אוקיי.

כמה שיותר מהר שזה יחול, כדי שאנחנו לא נצבור גירעון.

כמה שיותר מהר, גם אם זה באמצע החודש?

כן, יש לנו מנגנונים.

אתמול, מבחינתם אתמול.

כן, מעולה, בסדר.

אז זה נשאר ביום הפרסום ויידעו לעשות את החישוב הזה לגבי המועדים?

כן.

פרופ' איתמר גרוטו נמצא איתנו. שלום, מה שלומך?

שלום, שלום רב. מה שלומכם? תודה רבה.

נראה שאתה בחופשה של אחרי עבודה.

לא, זו עבודה אחרת ולא מחייבת פרוטוקול לבוש. כרגע אנחנו באקדמיה.

טוב. ראית קצת את הדיון, שמעת התייחסויות. אתה הקמת את הדבר הנפלא הזה שיניב גם כן ומניב תוצאות ודואג לבריאות הציבור. אם יש לך משהו להתייחס, אנחנו נשמח בהחלט.

אז טוב, קודם כל אני רוצה להודות לך על הקיום של הדיון וכל החברים של הוועדה וכמובן למשרדי הממשלה, החקלאות והבריאות שהובילו את התהליך והגיעו להסכמות. באמת היה לנו אתגר מאוד גדול לעמוד בו בהקשר של האגרות וזה באמת כמה שנים לא התקדם. חלקו זה באשמתנו ובחלקו זה באשמת אחרים, לא משנה מי אשם, העיקר שעכשיו אנחנו פותרים את זה. ואני מקווה מאוד שזה יאפשר לתאגיד לצאת לדרך חדשה. ובאמת, לעשות יותר טוב את הפיקוח על בריאות הציבור.

זה אמנם עולה בתוספת כספית קטנה באמת של מספר אגורות, אבל אני חושב שזה שווה באוצר המלך מה שנקרא. בסופו של דבר מקבלים בריאות ציבור יותר טובה וזה חשוב. אז תודה רבה לכולם.

יש צפי מתי התקנות אמורות להיות מוגשות?

בדיוק אמרנו שאנחנו יוצאות מפה ומתחילות לעבוד על המספרים ולהביא את זה לפה כמה שיותר מהר. כמה שיותר מהר.

קודם כל אני מוכרח לומר, פרופ' גרוטו, אתה האצת בי כבר הרבה זמן מתוך דאגה לתאגיד לקדם את הנושא. ואתה יודע שאני הרגישות שלי להעלאת מחירים בעידן הקשה הזה, יוקר המחיה, היא בדחילו ורעדה. ולכן עד שלא עשיתי באמת עשרות שיחות ואתה יודע את זה והבאתי נתונים לשאול גם כן עם בעלי משחטות ובעלי מפעלים ועם כהנים וכל הדעת מה זה פוגע בציבור. עד שלא השתכנעתי שזה, שהפגיעה באזרח קצה היא די מינורית לא הסכמתי להביא את זה לכאן. ולמרות זאת אנחנו ככה לקראת סוף המושב בכל זאת, גם כן מדאגה לקיומו של עצם התאגיד, ונמשיך לתפעול גם כן של הווטרינרים ברשויות. אז אנחנו הבאנו את זה.

אנחנו מודים לך על העבודה הנפלאה שעשית גם בהקמת התאגיד ועל מה שתרמת ועל מה שאתה עדיין תמשיך לתרום למען מדינת ישראל בכל הרבדים של הבריאות.

תודה רבה. רק אני רוצה להודות, באמת הזדמנות גם להודות למנכ"לית שמסיימת עכשיו את תפקידה.

גם את מסיימת את תפקידך החודש? נו, מה נעשה?

יש, בחרנו מחליף. בחרנו למחליף שיהיה קליטה מסודרת והכול ילך חלק. אז אני וידאתי גם תניב תדע שלא - - - יהיה מעבר חלק.

טוב, תודה רבה באמת לכולם. תודה.

אה, רגע, האם יש הסתייגויות?

אין הסתייגויות.

יש משהו שחסר, שלא קראנו?

מישהו רוצה להוסיף משהו? כן, בבקשה.

רק להוסיף משהו קטן. אנחנו פה יושבים ובאמת דנים בנושאים הללו באגרות וחשוב לנו להבהיר גם לתאגיד עצמו שמאחורי המספרים יש את המשחטות ויש את המפעלים שבאמת, העדכון הזה הוא לא פשוט עבורם. חשוב להזכיר, חשוב להבהיר את זה. ומן הראוי גם לייצר סדרי עבודה טובים ונושא הפיקוח ונושא המפקחים עצמם בשטח. ובאמת חשוב לעשות את זה, בשביל שלא נמצא את עצמנו עוד פעם מעדכנים את זה כל שנה ושנה. ולמצוא את המשחטות והמפעלים נאנקים תחת הדבר הזה.

ומילה אחרונה לך, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בוסו. ובמילה אנחנו רוצים לאחל לך המון בהצלחה, בהקשר ההודעה שיצאה עכשיו על עיריית בני ברק. אנחנו באמת ככה בקשר אישי, גם בוועדות, גם ברפורמת הייבוא, גם בתאגיד עצמו. והיה לנו חשוב מאוד להבהיר שאנחנו, היה מאוד כיף ובאמת ראוי לעבוד מולך. ותודה רבה על שיתוף הפעולה.

אנחנו עוד נעבוד, אנחנו נמצאים פה.

ועוד נעבוד. ושיהיה המון המון בהצלחה.

תודה רבה לכולם. מישהו רוצה להוסיף משהו? אוקיי, אז אם כך אנחנו נעבור להצבעה.

הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה) תשפ"ג-2023, לקריאה שנייה ושלישית. אבל הצעת החוק כנוסח הוועדה. מי בעד? פה אחד. אין מתנגדים.

הצבעה

אושר

אני קובע שהצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), תשפ"ג-2023 התקבלה כנוסח שהוגש בוועדה ותעבור לקראת דיון להצבעתה במליאה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה.

תודה רבה אדוני.

הישיבה הזאת נעולה, בשעה טובה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:12.