פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
הוועדה למיזמים ציבוריים
26/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 10:41

יישום הצעדים האסטרטגיים לפיתוח כלכלי במחוז הצפון ע"פ החלטת ממשלה 2262

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר

אריאל קלנר
טטיאנה מזרסקי

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

עדי פרנקפורטר - רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

אבי דרוט - מנהל אגף בכיר תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דנה דקו מדנס - ראש מנהל מוניציפלי, מרכז השלטון המקומי

אופיר שיק - סגן ראש המועצה גליל תחתון ויו"ר ארגון לב הגליל

שקד גולדמן - אשכול כנסת עמקים, מנהל אגף פיתוח כלכלי

אבי סמוביץ - סגן ראש מועצת עמק יזרעאל

יוסי מזרחי - סגן מנהל אגף פיתוח, רשות מקרקעי ישראל

אורן שלו - ראש צוות, אגף תעסוקה, רשות מקרקעי ישראל

יפתח שי - מנהל תחום כלכלה אזורית אשכול רשויות גליל מערבי

נדב ארבל - מנהל מיזם רוח הגליל, הפעילות הפילנתרופית של רעיה שטראוס

מאיר אלמקייס - מועמד לראשות העיר טבריה

מיכאל לרר - חבר מועצת עיריית טבריה לשעבר

ד"ר גלעד פורטונה - ראש המרכז למצוינות תעשייתית

נדב שרון - עובד עם הרשויות המקומיות עמק יזרעאל, מגידו, רמת ישי וקריית טבעון

יונתן בן-הרוש

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
יישום הצעדים האסטרטגיים לפיתוח כלכלי במחוז הצפון ע"פ החלטת ממשלה 2262

בוקר טוב לכולם, אנחנו נמצאים היום בכנסת ביום הגליל, ובמסגרת הזו אנחנו מתכנסים כאן היום כדי לקבל סקירה על מה שקורה בעצם בגליל. בתוקף החלטת ממשלה 2262 שאושרה בכנסת בינואר 2017, החלטה שהתקבלה על רקע של איסוף נתונים מן השנים 2013-2016 שבעצם הציגו הרבה מאוד פערים בכל תחומי החיים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. גם בתחומים של שכר ממוצע, בתחומים של שיעור אבטלה, רמת פריון, תיירות, מדדי השכלה גבוהה וזכאות לבגרות, תחומי הבריאות ותחומים רבים נוספים.

בין התחומים הרבים שמתייחסת אליהם החלטת הממשלה שבעצם התיימרה לטפל בכל הדברים הללו, אנחנו רוצים להתמקד היום בחלק שנוגע לצעדים האסטרטגיים לפיתוח כלכלי באזור הצפון, שהוחלט לבחון אז, והייתה רשימה של צעדים מאוד מאוד מסוימת, שהייתה לגביהם החלטה. שלום חברת הכנסת טטיאנה. העתקה של מחנות צהל צפונה, העתקה של פעילות של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול שרצו להעביר אותם צפונה. גיבוש תוכנית רב שנתית להרחבה של אזורי תעשייה, הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג במחוז הצפון, והכרה בפרויקטים בהיקף של 400 מיליון שקלים כמיזמים לאומיים.

בדו"ח המבקר בשנת 2021, עלה שהמלצות רבות לא קודמו וצעדים אסטרטגיים שצוינו אז יכולים היו להיות מחוללי שינוי, על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז הצפון נדרשים מנועי צמיחה שיובילו את המחוז קדימה ויובילו בהכרח לשיפור בכל תחומי החיים.

בעצם מה שהייתי רוצה לעשות היום, זה לקבל סקירה מהגופים הרלוונטיים, איפה אנחנו עומדים בכל אחד מן התחומים שציינתי, בכל אחד מהצעדים שביקשנו לקדם, שהממשלה ביקשה לקדם, שדו"ח המבקר התייחס אליהם, להבין איפה אנחנו עומדים, גם לקבל סקירה מקצועית מהשטח, מראשי המועצות שהגיעו לכאן, והארגונים האזרחיים.

ראשון הדוברים יהיה ד"ר גלעד פורטונה, ראש המרכז למצוינות תעשייתית, שייתן לנו סקירה ראשונה והצגה של הנתונים, בבקשה אדוני.

(הצגת מצגת)

אפשר להשתמש במצגת? אוקיי, אנחנו ב-2015 השלמנו עבודה שעשינו ביחד עם משרד הכלכלה, על שדרוג המערכת הכלכלית בצפון. זו הייתה יוזמה שלנו יחד עם משרד הכלכלה, שהתבצעה בין 2014-2015, וב-2015 היא הוגשה כדו"ח מסכם, והיא הבסיס שאחר כך הפך להחלטה 2262, החלטה 2262 איננה כולה על בסיס ההצעה הזאת, אבל רוב האלמנטים הוכנסו.

יש לכם את הדפים, אני אמשיך עם הדפים. מה שרואים בשקף השני בעצם שזה שיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון ושינויה לכדי מערכת אחודה צומחת ובר קיימא והיא שהפכה להחלטה 2262. בשקף הבא שאנחנו רואים כאן, אנחנו רואים את מחוז הצפון, מעודכן להיום 1.513 מיליון תושבים, מתוכם 641,000 יהודים ו-818,000 ערבים, ובעצם בשקף הבא יש נתונים שהציגו את כל הפערים. אתם יכולים להסתכל בשקף הרביעי, אתם רואים את הפערים של אחוז השכר, השכר שאתם רואים כאן היא תמורה ממוצעת למשרה בענף היא 80% בצפון בהשוואה למרכז. יש לנו פה שיעור השתתפות באוכלוסייה מאוד נמוך. יש לנו רמת עוני, ובעצם השקפים הראשונים בעצם הציגו את הרקע שהיה בפתיחה. יעדי התוכנית היו שישה בעיקר. אחד, גידול התמ"ג.

תסביר בשקף הרביעי מה זה אומר תמורה ממוצעת למשרה בענף התעשייה?

אוקיי, אם אתה לוקח את התעשייה במרכז הארץ, אז התמורה הממוצעת היא 116% מהממוצע הארצי. והממוצע בצפון היא רק 80%. הסיבה גם, אם אתם רוצים הסבר במילה אחת, זה שרוב החברות מחזיקות את מערכות הייצור בצפון ואת כל השכל ואת המחקר ואת ההנהלות במרכז. אנחנו רצינו להעביר גם את החלק היותר הייטקיסטי של התעשייה בצפון ואז התמורה תעלה.

טוב הבנתי.

אבל השאלה שלך היא בדיוק לעניין. אני חושב שיעדי התוכנית הוגדרו במעגל שאתם רואים של ששה אלמנטים. אחד היה גידול התמ"ג האזורי של הצפון. השני היה תוספת משרות בצפון כדי להגדיל את האוכלוסייה, כמובן. השלישי היה גידול השכר הממוצע שדיברנו עליו כרגע בצפון בזכות העברת יותר יתרונות. הדבר הבא היה מעבר מהגירה שלישית של הצפון להגירה חיובית. בצפון יש הגירה שלילית לאורך כל השנים. וגידול של שיעורי התעסוקה בכלל וגם במגזר הערבי שאחוז ההשתתפות בו הייתה מאוד נמוכה.

אתם רואים שבדו"ח מבקר המדינה, שרואים אותו בשני השקפים הבאים, בעצם החלטה 2262 היא בעצם הייתה מבוססת על המחקר שאנחנו עשינו ביחד עם משרד הכלכלה, ואם אני יכול להגיד משהו קצת מהחדר, ראש אגף תקציבים של האוצר בשנת 2016, הזמין אותנו לאוצר, אנחנו ישבנו עם כל הרפרנטים ועברנו עם כל התוכניות, ובעצם התוכנית שיצאה לממשלה בינואר 2017 יצאה ב-blessing מלא שלנו ורובה בעצם, כוללת את הדברים האלה. היה חשוב לי להגיד את זה כי בעצם החלק שלא בוצע אני חושב, עדיין חשוב מאוד, ועליו נדבר היום.

אני אקפוץ הלאה לשקפים שרואים את מחוללי השינוי. יש שקף שנקרא מחוללי שינוי, אנחנו חילקנו את מחוללי השינוי לשתי רמות. רמה אחת קראנו לו תשתיות והרמה השנייה הייתה מנועי צמיחה. בנושא התשתיות בסך הכל שמתי פה ארבעה דברים ראשיים שגם המבקר הדגיש אותם בדו"ח שלו. אחד, היה פיתוח תחבורה מנגישה, רכבת, הרחבת כביש שש. אני חושב שהתקציבים והביצוע בחלק של התחבורה הם, בגדול, טובים. זאת אומרת אנחנו רוצים יותר, אבל בהשוואה לכל שאר הדברים זה הדבר שבוצע הכי הרבה. יש רכבות שנוסעות היום בצפון, לא כל מה שרצינו, וכן הלאה.

הדבר הבא היה העמקת נמל חיפה. אנחנו זיהינו שאם נמל חיפה לא יהפוך לנמל עמוק מים, כל השינוע של המכולות החדשות תלכנה רק לאשדוד. זו המלצה שקיבלנו, הייתי אומר, blessing מלא, וגם נתיבי ים אמרו שבזכות ההמלצות שלנו זה בוצע, זה תוקצב, נמל חיפה הועמק, אפילו הוסיפו נמל נוסף. הייתי אומר שזאת ההחלטה הכי טובה שבוצעה ויש לה השלכות מאוד חזקות על נמל חיפה כמובן, לטובת כל האזור.

שתי ההמלצות האחרות, שתיהן בעצם עוד לא בוצעו ושתיהן עדיין על השולחן בדיונים. אחד זה הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, והשנייה זה העברת המש"אות של צה"ל צפונה, ועל אלו אני רוצה להתייחס בשקפים נפרדים.

אפשר לחדד על זה טיפה קצת? מה שאתם רואים כאן בשקף הזה זה בעצם אני אקריא לכם אותו בגדול. למה שדה תעופה ברמת דוד? אז יש כאן, א' המחולל שינוי. אנחנו יודעים היום שאם יהיה שדה תעופה ברמת דוד, כל הכלכלה של הצפון תתהפך להיות מרכז נוסף מקביל למרכז. חברה כמו אלביט אמרה לנו בזמנו שאם אנחנו נקים את שדה התעופה ברמת דוד, הם מתחייבים להעביר את הנהלת אלביט מחיפה לרמת דוד, וזו רק דוגמה אחת מהדוגמאות הרבות. ב' הוא קרוב לכביש 6, הוא קרוב לכל המערכת הלוגיסטית. כל הדברים, וגם צה"ל נתן את הסכמתו לעשות שדה דו תכליתי, ונראה שעד היום האישור של צהל קיים בניגוד לכל שאר המקומות.

יש לנו חסם אחד גדול וזה ההתנגדות של יישובי הסביבה מחשש לרעש, ומשמעות סביבתית. אני חושב שבמקרה הזה, אנחנו צריכים להגיע לידי פתרונות של מינימום רעש, ומינימום פגיעה בסביבה, אבל זה הפתרון הנכון, ואני בעצם רוצה לעבור לדבר השני. אני רוצה להגיד לך ברמת דוד היום אולי אני גם אעדכן שני מילים. אנחנו יודעים היום שכל האלטרנטיבות בדרום כרגע לא ריאליות מהרבה שיקולים של צהל בעיקר, האלטרנטיבה של חיפה איננה מאפשרת נמל בינלאומי ברמה של נתב"ג, אלא רק משהו שיהיה לאירופה, ואנחנו רוצים נתב"ג מספר שתיים, שיוכל לקחת כ-4 מיליון נוסעים בשנה ושיוכל להיות תחליף לנתב"ג ב-2025 ואילך. ורמת דוד זה הפתרון, ואנחנו עדיין ממליצים להמשיך.

הנושא השני, שהוא גדול מאוד. אני רוצה גם להגיד מילה אחת על עצמי כי זה קשור. אני גדלתי ברפאל, אחר כך הייתי בעוד מקומות, אבל בזמנו הייתי מאלה שהביאו את רפאל ללשם בצפון. מי שמכיר, בשנות ה-80 היה לנו מכון דוד בחיפה ליד כורדני, ואנחנו החלטנו ביחד עם הצבא והמדינה להעביר את הפעילות של חטיבת טילים ללשם, זה לקח לנו כמה שנים, קיבלנו שטח אש שפונה עבורנו. המהפכה שזה עשה בצפון, מדהימה. ללא לשם לא הייתה, לא היה כל אזור היישובים שנמצא בגוש שגב, כרמיאל לא הייתה מתפתחת, אנחנו גם שילמנו בזמנו את הכביש שהולך מכרמיאל ליובלים ואני רוצה להגיד שאנחנו רואים היום בהעברת המש"אות שווה ערך נוסף. כל הגליל המרכזי יהפוך, למה שקרה גוש שגב, עם העברת רפאל לשם, זה אותם מספרים.

אז אם אני מדבר על האימפקט, אפשר לראות שמדובר פה על 3,000 עובדים במשרות גבוהות כמובן, ועוד 10,000 קבלני משנה. מדובר על תרומה של שינוי לא לינארי לצפון, ואני חושב שהאימפקט יהיה אדיר כמו שדה התעופה וכמו שלשם היה.

למה זה לא קורה? אז קודם כל בצבא, אפילו היה סגן אלוף מפקד שעבדנו איתו על מימוש ההחלטה, הוא קיבל תקציבים, הוא קיבל אישורים, ומשום מה זה לא קרה ואני יכול להגיד שאחד החסמים, כמובן, שעדיין לא הזיזו את כל המש"אות, לא מצריפין, ואני רוצה גם להדגיש שאם אנחנו לא נעביר את כל המשא"ות לצפון, בחיפה יש 500 עובדים של המשא"ות שגם הם יעברו דרומה, זאת אומרת זו תהיה עוד פגיעה בצפון, להיפך, אם לא נעשה את ההעברה.

עכשיו, ההעברה הזאת אני מסביר פה, בעצם זמינות כוח אדם זה נושא שני שעלה, אמרו שלא יהיו אנשי מתכת, אנחנו בדקנו את זה, בדקנו את זה גם עם האזור, גם בדקנו את זה עם אנשי רפאל, אני חושב שאין בעיה להעביר את המש"אות, לא כולם יעברו, אנחנו יודעים שכשמנסים להעביר מתל אביב לצפון.

אני יכול לספר לכם סיפור קטן, בזמנו בשנות ה-70' הנהלת רפאל ישבה בתל אביב, היו 40 איש והחליטו להעביר את הנהלת רפאל לצפון, לחיפה, וזה היה משבר גדול. אתם יודעים כמה עברו מתוך ה-40? מישהו רוצה לנחש? אף אחד. כל ההנהלה הוקמה מחדש, לקח חצי שנה, ורפאל היא סיפור של הצלחה כך שאתם לא צריכים לדאוג. זאת אומרת התל אביבים לא אוהבים לעבור לצפון, אני חושב שצריך להביא את זה בחשבון, לא כולם יעברו מהמש"אות שנמצאות היום בצריפין, אבל אני חושב שהפתרון יהיה התחדשות יותר צעירים יעברו, חלק יוצאים לפנסיה בין כה וכה, זו תהיה הזדמנות נהדרת. אלה שני הדברים הגדולים של תשתיות שחשוב לי מאוד לציין.

אני רוצה עכשיו, אם יש לי כמה דקות לעבור רק למנועי הצמיחה, זה לא נושא הדיון אבל אני רוצה להציג אותו שניה אחת.

כן.

יש לנו במנועי הצמיחה שבעה אלמנטים שמופיעים לכם פה בשקף. אני רוצה להגיד שאחד מהם מטופל יחסית בסדר ואנחנו גאים בו, וזה העניין של הפריון בצפון. אנחנו המלצנו על שילוב תעשייה 4.0, טכנולוגיות חדשות בתעשייה מסורתית. הוקם מכון לייצור מתקדם, המכון הזה כבר הוקם ב-2020, המכון הזה מתפקד, ואנחנו גם רואים היום השלכות וכ-400 חברות תעשייתיות כבר עברו דרך המכון, ואנחנו עדיין מנסים להכפיל ולשכפל את ההצלחה הזאת. זה מתוך הדברים האלה אחד הדברים שבוצע.

הדבר השני זה אשכול מדעי החיים, שהאמנו שהצפון בנוי עליו. אני לא יודע אם יהיה זמן לדבר אבל זה כרגע לא קרה ואנחנו חושבים שזה עדיין נכון. הדבר הבא זה אשכולות תעשיית המים, אני אציג שקף אחד תכף על זה.

השקף הבא מדבר קודם כל על אשכול מדעי החיים כמנוע צמיחה לצפון. יש לנו בתי החולים, תעשיות מרכזיות, ויש לנו יכולות אדירות, יש פה ניתוח של הדברים האלה. זה לא בוצע עד היום, אבל אני חושב שהיום מכון המזון שקם בתל חי, וכל ההליכה לפודטק וכל ההליכה לשיפור מצב מדעי החיים באוכלוסייה בצפון, זה מתלבש בדבר הזה ביחד. חשוב לנו מאוד להביא חברות רב לאומיות וזה לא קרה לנו עד עכשיו בצפון.

אשכול המים שאנחנו המלצנו עליו בתור האשכול השני, יש בצפון את כל האלמנטים, ואני מוכרח להגיד שהיום הוחלט רק ב-2023 שנושא האגרוטק, מתחבר עם הפודטק והוא מנועי הצמיחה לצפון ולכן אני חושב שהעבודה היום על אגרוטק הוא בשילוב של מה שקיים כבר בצפון בייחוד כמובן בגליל המזרחי, ובכנרת, אנחנו מאוד ממליצים לחזק את זה ולעודד את זה, וזה כרגע, אני חושב, בעצם המלצתנו בתקופה הקרובה.

יש גם ניסיון של משרד הכלכלה היום להביא עוד קבוצה של פורטר לקדם את הדברים, אנחנו תומכים בזה ואנחנו חושבים שזה הולך בקו אחד לכל מה שהמלצנו, וזה מתחבר גם לכל מה שרשות החדשנות רואה, ולכן חשוב לתת על זה דגש, תקציבים ויכולות ביצוע.

אני רוצה להגיד שתי מילים, אני לא רוצה לקחת יותר כי זה לא התשתיות. יש לנו שני מגזרים, המגזר הערבי והמגזר החרדי, יש פה שני שקפים של ההמלצות העיקריות שלנו לגבי שילוב המגזר הערבי בכלכלה אחודה, אנחנו חושבים שצריכים לחבר את הכלכלות ולא לעשות כלכלה נפרדת ערבית וכלכלה נפרדת יהודית, כנ"ל לגבי החרדים, המלצנו על תוכניות שילוב. אני אלך לשקף האחרון של הסיכום, אני רוצה לעבור רק על הסיכום בשקף האחרון. אני אקריא אותו.

תוכנית לשדרוג מערכת כלכלית וחברתית בצפון הוכן על ידי מוסד נאמן בטכניון עם משרד הכלכלה ושותפים נוספים ב-2015, כפי שהצגנו. התוכנית אושרה על ידי הממשלה בהחלטה 2262. החלטות התשתית שמומשו בפועל, העמקת נמל חיפה כנדרש למכולות הענק, חלק מהרחבת התשתית התחבורתית בצפון בוצעה. הודגשו החלטות בנושא התשתית שטרם מומשו והן קריטיות להצלחת הצפון, אחד, העברת המשאות לצפון, הוכן אתר בציפורי, יש תוכנית, יש תקציבים, זו רק החלטה שבידי הממשלה ומשרד הביטחון, והקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג ברמת דוד, דובר בזמנו שב-2025 בערך נגיע בנתב"ג ל-16-20 מיליון, זה יהיה הזמן לעשות. עכשיו זה הזמן לפעול.

לגבי מנועי צמיחה הנמצאים בתהליך המימוש, האשכולות התעשייתיים היום קורמים עור וגידים כפי שאמרתי בשנה האחרונה, והעלאת הפריון של התעשייה המסורתית היא בתהליך מתמשך שאנחנו חושבים שהוא בכיוון חיובי. תודה רבה.

סך הכל המצב מתקדם אתה אומר בעצם?

מתקדם בשניים מארבע תשתיות, אבל זה כבר בוצע. המלצנו על ארבע תשתיות, בכוונה לא בחרנו 100 תשתיות, בחרנו ארבע. אמרנו ארבע אלה, כל אחד מאלה הוא מחולל שינוי, אם עושים רק שניים מארבע זה לא מספיק, הצפון לא משתדרג מספיק. כנ"ל לגבי מנועי הצמיחה, המלצנו על שבעה מנועים, ראיתם שרק 1.5 מבוצעים. אז יש לנו עוד הרבה עבודה.

טוב, כן, חברת הכנסת טטיאנה את רוצה לדבר? בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני פעם ראשונה בדיון שלך, בהצלחה.

תודה.

היום מציינים בכנסת את יום הגליל, ואנחנו משיקים שדולה בעוד שעה בערך בין 12:00-14:00 אז כל המשתתפים גם מוזמנים לאולם ירושלים. בהמשך לדיונים שמתקיימים כאן, יבואו גם ראשי רשויות ותעשיינים ונציגים של מערכת הבריאות ומערכת החינוך. אנחנו כולנו משתפים פעולה, אופוזיציה קואליציה למען פיתוח הפריפריה, היום אנחנו נשים דגש על הצפון ובאמת יש צורך, הרבה משאבים הושקעו כבר בשנים האחרונות לנגב, וזה טוב, ומגיע. עכשיו הגיע הזמן לצפון והגיע הזמן לגליל.

מה שחשוב, מה שהדובר הקודם הציג, גלעד, תודה רבה על המצגת המרתקת והמעניינת והמאוד מאוד חשובה. אנחנו חייבים מנופי צמיחה, ואחד המנופים זו תעסוקה, תעסוקה לתושבי הפריפריה. אתמול במסגרת הוועדה לפיתוח הנגב והגליל עשינו סיור ביישובים הדרוזים וביקרנו במתפרות שעובדות 4,500 נשים דרוזיות שמפרנסות את עצמן, ואת המשפחות שלהם, ובעצם בונות משפחה טובה, משפחה שיש בה פרנסה טובה זו גם משפחה שגם מגדלת ילדים ומשקיעים בילדים, ויש להם כסף ויש להם משאבים זה נותן איזה ביטחון כלכלי וביטחון חברתי, ואנחנו חייבים לשמר מקומות תעסוקה.

שלום לחבר הכנסת אריאל קלנר, יו"ר שותף בשדולת הגליל, אנחנו עוד נמשיך היום. אז אני מספרת על הביקור שהיה לנו אתמול במתפרות ביישובים הדרוזים, ש-4,500 נשים מפרנסות את עצמן, ועובדות, ותופרות מדים למערכת הביטחון שלנו, לצבא. הגיעו גם הצטרפו לביקור גם נציגים של משרד הביטחון פנים, ביטחון לאומי, ואנחנו שאלנו, המדים שלכם זה גם תוצרת הארץ? את זה גם תופרים כאן? אמרו לא, זה יבוא מחו"ל. למה? הממשלה צריכה לתכנן שאנחנו נספק לעצמנו, כאילו, בתוך הארץ, אנחנו צריכים לדאוג שליצרנים ותעשיינים מקומיים יהיה להם שיווק קודם כל בארץ אם אנחנו רוצים לחסוך בהוצאות ואנחנו רוצים כלכלה חזקה, כלכלה חזקה זה לא רק חיסכון זול ברכש, זה קודם כל לדאוג שלכל התעשיינים והיצרנים המקומיים יהיה מקום, יהיו לקוחות קבועים, יהיה שיווק לא רק בחו"ל אלא גם בארץ.

ואני רוצה להביא דוגמה של ברית המועצות, המעצמה שכבר לא קיימת אבל התכנון היה שם נהדר. מעצמה ענקית במרחקים גיאוגרפיים ענקיים בפריסה מאוד מאוד גדולה ורחבה, אבל לא היה אף מפעל ואף בית חרושת שלא היה להם איפה לשווק ולא היה מאיפה לקנות בתוך הארץ, וזה עניין של ניהול ותכנון, והממשלה שלנו יכול לעשות את זה, אנחנו לא מדברים על קנה מידה כזה גדול, זה הרבה פחות ממה שהיה בברית המועצות וזה אפשרי.

וגם ראינו את החלטות הממשלה לפיתוח וחיזוק והקצאת משאבים, אבל מי עוקב על היישום של ההחלטות האלה? הייתה החלטת ממשלה שעכשיו הזכיר גלעד, אבל מה קורה איתה? מה נעשה אם אנחנו רואים שאין יישום? הממשלה התחלפה, ומה הלאה? אף אחד לא יעקוב, לא ידאג שזה ייושם? ומי סובל? האזרחים, האזרחים מהשורה. אז אני קוראת גם לך, אדוני יושב הראש, צריך לעשות פיקוח על הפעילות של משרדי הממשלה ולדאוג שאזרחים בפריפריה יקבלו מה שמגיע, כי יש החלטות נכונות אבל אף אחד לא דואג שהם ייושמו לטובת חיזוק ופיתוח האזורים. ותודה רבה לך, ומקווים שיהיה שיפור.

תודה רבה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת אריאל קלנר, אתה רוצה להתייחס עכשיו או בהמשך? בהמשך, טוב. אופיר שיק? בבקשה

שלום, תודה רבה על הדיון הזה אדוני יושב הראש, ותודה על המצגת. אני ברשותכם, רגע בהמשך לדברי הפתיחה של יושב הראש, הנושא הזה של תוכנית הצפון שחלק ממי שיושב כאן באולם היה בסבב הזה בגיבוש התוכנית, מי מאיתנו ברמה הפוליטית, ברמה המקצועית, ובאמת הפרק האחרון שם, סעיף 7 מה שנקרא, בתוכנית 2262, עסק באמת בצעדים האסטרטגיים לפיתוח מחוז הצפון.

מתוך התוכנית הזאת, באמת כמו שיושב הראש תיאר בהתחלה, מנועי הצמיחה המשמעותיים הובאו שם בהתייחסות לא מתוקצבת, דיברו באמת על איזושהי ועדה בין משרדית שתקום ובתוך 180 תיתן המלצות לצעדים אופרטיביים כמו שהיא רואה את זה לנכון להמשך הדרך.

חשוב לי להקריא ולו לפרוטוקול את דו"ח של מבקר המדינה מלפני כשנה, במילים שלו בהתייחסות הזאת.

עד מועד סיום הביקורת, לא הושלמה בחינת העתקת מחנות צה"ל למחוז צפון, לא נעשה כל פעולה לבחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול למחוז הצפון, טרם התקבלה הכרעה סופית למיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג והפרויקטים שהוכרו כמיזמים לאומיים כמעט שלא קודמו, לדוגמה, נכון למועד סיום הביקורת, נוצלו 37.5 מיליון שקלים מתוך 400 מיליון שקלים שהוקצו בהחלטת הממשלה לפרויקטים שהוכרו כמיזמים לאומיים.

אגב, התקציב הזה הוא בכלל לא תקציב ממשלתי הוא תקציב במסגרת ההסכם הכולל של 2 מיליארד השקלים עם קק"ל, 400 מיליון שקלים מתוך הסיפור הזה היה עבור מיזמים לאומיים שהוגדרו לצפון וגם זה לא הצליח להיות מנוצל.

הצעדים האסטרטגיים האלה היו יכולים להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז צפון, וכפועל יוצא להביא לשיפור גם בכל תחומי החיים אך צעדים אלו לא קודמו דיים.

עכשיו, יושבים כאן נציגים מחלק ממשרדי הממשלה שאולי יוכלו להתייחס לחלק ממנועי הצמיחה האלה, החברות הממשלתיות, השדה, העברת המש"א שהיא באמת משהו שלדעתי כבר יש שלוש החלטות ממשלה לגבי הסיפור הזה של העברת המש"א כולל ההחלטה האחרונה, ואנחנו משוועים למנועי הצמיחה האלה מבחינת מקומות התעסוקה הנדרשים והפיתוח הכלכלי והאזורי הרחב.

סוגיית השדה היא סוגיה שהיא הלכה, באה ויושב כאן לצידי גם, אני יודע יש קולות שונים בצפון מן הסתם והוא ציין את זה, בעמק יזרעאל, אבל גם בסקר שנעשה על ידי נתיבי ישראל ורשות תעופה אזרחית רואים בפירוש רוב מוחלט של מחוז צפון היה מעוניין לראות את השדה הזה. אנחנו חושבים שהשדה הוא יכול להיות משהו שהוא באמת נותן גם שירות להרבה מאוד תושבים באוכלוסיית המדינה לעומת הדרום אבל בסופו של דבר אנחנו באים ואומרים שתתקבל כבר הכרעה, שתתקבל הכרעה בין כך ובין כך, המדינה זקוקה לנתב"ג 2. ואם זה יהיה בצפון אז אנחנו מבינים את המשמעות האדירה של הפיתוח הכלכלי, אבל זה אחד מתוך הרשימה הזאת, בסופו של דבר יש כאן פרק שלם, פרק 7 של הצעדים האסטרטגיים, שום דבר לא התקדם כאן באמת בצורה אמיתית.

אולי לפני שניתן לנציגי הממשלה להתייחס ולענות על הנקודות שעלו כאן, בוא ניתן לעוד נציגים אזוריים. נמצא איתנו פה אבי סמוביץ.

שלום, תודה על הישיבה, ישיבה מאוד חשוב לצפון. אני רוצה להתייחס לעבודה, ד"ר גלעד. אני מכבד מאוד את המוסד האקדמי שלכם, אבל בסוגיית שדה התעופה יש לכם המון המון טעויות, אני מתפלא, לא הכנתם שיעורי בית יסודיים, נשמח להזמין אתכם לעמק.

אחד, קודם כל יש החלטת ממשלה לביטול הקמת רמת דוד, לא ציינת את זה בדוח שלך. שתיים, משרד הביטחון מתנגד לרמת דוד, יש על זה גם דוח, בגלל הקרבה לצפון. אז את זה גם לא ציינת בדוח. לגבי חיפה שאמרת אי אפשר, אנחנו הבאנו מומחים מהעולם, לא מהארץ, שהקימו המון שדות ואפשר להביא את חיפה ל-10-15 מיליון נוסעים בקלות, אפשר, אמיתי, אני אעביר לך את הדו"חות האלה שיופיעו לוועדה הבאה, והעמק לא לא רוצה את שדה התעופה בגלל הרעש, אנחנו לא מפונקים בעמק, עובדים מבוקר עד לילה בעולם החקלאות, פשוט שדה התעופה מפרק את העמק, אין חקלאות, עשרה יישובים פשוט נפגעים, אי אפשר לגור בישובים האלה לעולם יותר, אי אפשר להקים לוגיסטיקה סביב שדה תעופה, אי אפשר להקים בתי מלון, אין מקום. ואנחנו באנו עם הצעה מדהימה, וכולם רוצים אותה.

ברשותך, רק לפרט. רק תן את הפירוט. העלית כמה נקודות למה אי אפשר? ונשמח אם תפרט.

הסברתי את זה ממש בקצרה, אני אשמח לבוא אליך באמת עם כל החומר לפרט לך.

כי אמרת מבחינת חקלאות ולא הצלחתי להבין.

אמר הדוקטור מקודם שהעמק לא רוצה בגלל נושא הרעש. זה לא נושא הרעש. אנחנו לא אנשים מפונקים בעמק, אנחנו לא רוצים להרוס את העמק, העמק הוא של כולם, הוא לא רק שלנו, הוא גם שלך. ולמעשה זה מחריב את כל החקלאות בעמק. המדינה רוצה חקלאות, נכון? אה לא, אני חושב שכן.

לא רוצים ביטחון תזונתי?

אה לא רוצים, הוא אומר את זה בציניות. עשרה יישובים ייהרסו, תראה מה שקורה סביב עוטף נתב"ג, אתה רוצה להרוס עשרה יישובים? אני מניח שלא. ודבר נוסף, אנחנו באנו עם הצעה מה כן. יש תוכנית, באמת שדה תעופה נתב"ג הולך ומתמלא, אין מקום. אנחנו מבינים את זה ב-2050 כבר לא נוכל לטוס מכאן, והבאנו הצעה מדהימה, אפשר להקים שדה ענק בדרום, בנבטים, אפשר. אפשר להקים בו לוגיסטיקה, אפשר לטוס לכל העולם, אפשר לשים שם מטוסים רחבי גוף מה שאי אפשר לשים בעמק, רק משרד הביטחון מתנגד ובעוד שניה או שניים או פשוט יבין שאין ברירה. ובצפון, כן, נעשה שדה בחיפה, אז ככה כולם ייהנו, גם דרום, גם מרכז וגם צפון. נשמח, ד"ר שתבוא לעמק ונעשה לך הרצאה מרחיבה בנושא. תודה.

טוב, תודה רבה, חוץ מנושא שדה התעופה אתה לא רוצה להתייחס לדברים האחרים שעלו כאן? התשתיות?

אנחנו מצטרפים להמלצה לגבי התשתיות, גם שדה תעופה אבל רק המיקומים בוא נחליט עליהם ביחד. תודה.

בסדר גמור. טוב, נדב ארבל מיזם רוח הגליל? שלום, בבקשה.

אז קודם כל תודה על ההזדמנות לדבר, שמי נדב אני תושב הגליל, עובד כמנהל הפעילות הפילנתרופית של רעיה שטראוס שבמשך שנים רבות כבר פועלת לקדם את הגליל, במיקוד לגליל המערבי. אני אגיד שבקצה, או בשורה התחתונה אנחנו משביחים את תל אביב. כי הצעירים האיכותיים שגדלים בגליל המערבי, אם זה בנהריה או בעכו או בגליל בכלל, מי שיש לו הזדמנות פשוט מגיע לגיל 20, משתחרר מהצבא ועובר לגור בתל אביב, זה מה שקורה.

הסיבה המרכזית בשורה התחתונה היא הסיפור של התעסוקה. התעסוקה בגליל היא לא מספיק איכותית, המשרות שאנחנו יודעים להציע לצעירים הן לא מספיק טובות ולכן בעצם הצעירים שלנו, עם כל הרצון עם כל מה שאנחנו מנסים לעשות, הם פשוט לא נשארים באזור. ובעיני, זה לא ישתנה וכרגע גם לא משתנה.

שמעתי כרגע את הסקירה של השר וסרלאוף שבעיני הייתה סקירה מאוד נכונה, והוא הצביע באמת ככה על הסוגיות המרכזיות, אבל בקצה, כשאתה פורט את זה לתוכניות, האם התוכנית שמוצעת היום יכולה לעשות את השינוי בשטח? אני חושב שלא.

אני גם בעולמי כמילואימניק, מ"פ, ותמיד בקצה אני שואל האם החייל בסוף יכול להכריע את האויב לצורך העניין? האם הכלים שיש לנו, שמציידים אותנו את הגליל להתמודד עם האתגר שיש היום לעשות תעסוקה איכותית, כרגע התשובה היא לא ולא מספיקה. יש בנהריה עכשיו אזור תעסוקה ענק שעומד לקום עם 8,000 מקומות עבודה, ויש הזדמנות, זו אולי ההזדמנות החד פעמית שיש לנו עכשיו לא לפספס אותה להביא תעסוקה איכותית לגליל המערבי ובעיני זה האתגר וההזדמנות, אז תודה.

טוב, תודה רבה. בבקשה אדוני.

שלום, תודה אדוני יושב הראש, שלום חבר הכנסת קלנר. שמי נדב שרון, אני רק רוצה ממשך בקצרה להשלים את הדברים שאמר אבי. אני עובד עם הרשויות, עמק יזרעאל, מועצה אזורית מגידו, מועצה מקומית רמת ישי, ומועצה מקומית קריית טבעון.

אז קודם כל תודה על הדיון, זה יום מבורך מאוד, יום הגליל. אני רוצה רק להשלים את הדברים ולהגיד ככה, אנחנו מדבירם על מה נכון ומה לא נכון, ורק להשלים שמאוד חשוב להגיד למה לא נכון שדה תעופה ברמת דוד. ובטח כמו שאבי אמר, הסיפור פה הוא לא רעש, בטח לא נימבי. שדה תעופה בעמק זו טעות היסטורית של הרס העמק של כולם, גם שלכם. תראו מה עשינו בים המלח, ברגע שמקימים שדה בעמק אין דרך חזרה, אין יותר חקלאות, שדה תעופה בראש ובראשונה ידרוס את החקלאות, חקלאות זה קודם כל ביטחון תזונתי, אנחנו לא לוקחים את אסם התבואה של המדינה, את האדמות הכי טובות ומקימים עליהם תשתית של בטון ומלט. אנחנו בעמק בעצם נלחמים פה על החיים. שדה תעופה, עם כל התועלות הכלכליות שלו, ויש, אנחנו מבינים שיש לו תועלות כלכליות, מביא גם בעיות, יש בעיות, יש גם בעיות בריאות שהוא מביא - - -

טוב, אני לא רוצה להתמקד עכשיו בסוגיה של השדה תעופה. הנקודה הובהרה.

אני מקצר, אני מסיים. השדה מביא איתו הרבה מאוד בעיות. אנחנו חושבים שתושבי הגליל וכל הצפון צריכים לקבל שדה תעופה, שיכולים לקבל מענה מצוין בשדה התעופה בחיפה. רק להרחיב את מה שאבי אמר, תוכנן כבר בתת"ל 6, תוכנן כבר בתת"ל 80 הרחבה של שדה התעופה בחיפה, תת"ל 80 הועלמה באורח פלא, כמו שאמר פה מר שיק בצדק, רק צריך החלטה אמיצה. יש כאן חסמים, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, צריך כאן החלטה אמיצה של ממשלה שלנו, של השרים, שיורו למשרדים הרלוונטיים לאשר אותם בורטיקל הנכון, החלטת ממשלה, שדה תעופה בינלאומי משלים, גדול, בנבטים שיכול להיות גם יותר גדול מנתב"ג, ושדה בינלאומי אזורי בחיפה 5-10 מיליון נוסעים בשנה שמשלימות.

תודה רבה נציגי הממשלה בבקשה, משרד האוצר.

עדי, רפרנטית ביטחון משרד האוצר. אני אתייחס למש"אות, למעבר שלהם. כמו שאמרתם בהחלטת ממשלה היה צריך לבחון את הכדאיות הכלכלית של העתקת הבסיסים ובעצם לבדוק את כל הנושא הזה. אני רק אציין שהנושא הזה היה יחסית חדשני אז בשנת 2017, עוד לא ביצעו כל מעבר המחנות של שוהם שאנחנו מכירים שהיה אז בהמשך, ועוד לא פונו מחנות מכיוון המרכז.

אז התחילה עבודת מטה מקיפה לבחינת הכדאיות הכלכלית ביחד עם רמ"י, משרד האוצר, משרד הביטחון. התחילו התיאומים אבל הנושא בסופו של דבר דעך ולא יצא לפועל כמו שאתם יודעים, בעיקר בשל עלויות הגירה שלא נלקחו בחשבון בהתחלה, אם זה בנושא כוח אדם ואם זה בנושא מיכון ומיגון.

אני אגיד שעכשיו, בשנה האחרונה, בשנת 2022, סוכם בין רמ"י למשרד הביטחון והאוצר להתחיל לקדם את הנושא עוד פעם. נבחנות העלויות הנוכחיות של העברת המחנות, המש"אות, וכרגע זה בשיח, אז אנחנו עוד לא יודעים להגיד מה לוח הזמנים ומה הצפי. אבל כרגע אנחנו בדיונים על זה מול רמ"י, משרד הביטחון ומשרד האוצר.

בסדר גמור, אם יש שאלות לנציגי הממשלה, אז אתם מוזמנים נציגי הציבור.

יודעים מתי תדעו?

זה משהו שאני לא יודעת להתחייב עליו כרגע.

קחו את הזמן, כבר ארבע שנים.

אין איזשהו דד ליין שצריכים לקצוב כדי שכולם יבינו לאן העסק הולך? הדיונים יכולים להיות דיונים עד בלי סוף.

מתנהלים על זה דיונים ויש - - -

בינתיים אחנו מאבדים את הצפון תרתי משמע.

אני אגיד שיש אינטרסים כלכליים חזקים לכל הכיוונים וגם אינטרסים לטובת המשק לקדם את הנושא הזה ולנסות להבין את העלויות שלו.

כיוון שהאינטרסים ברורים לי אז אני שואל. כי הדיונים יכולים להימשך עד בלי די, איפה אנחנו מותחים את הקו?

קשה, זה נושא - - -

אנחנו יודעים שזו סוגייה כבדה, ואנחנו יודעים שיש גם לא מעט אינטרסים, כנראה, שמונעים את העניין מלהתקדם, אז אני שואל.

להיפך, הם מקדמים אותו, כולם מחויבים לנושא.

נכון, יש כאלה שיש להם אינטרס קבוע שהעסק הזה יתקדם, אבל כנראה שיש אל מולם כאלה שהאינטרס שלהם הוא הפוך. לכן אני שואל, למתוח את השיחות האלה עד אינסוף אפשר, זה לא יעשה טוב לצפון. השאלה איפה אנחנו מותחים את הקו? השאלה מה התוכנית שלהם בהקשר הזה? אין לכם תשובה? אין לך תשובה?

אין לי תשובה למתי בדיוק זה צריך לקרות, לא.

אני יכול להגיד מילה אחת רק? תראה, איך הגענו למש"אות? הרי כשהתחלנו את התוכנית בעצם חיפשנו משהו אחד גדול שיכול לעשות שינוי לצפון, ולא היה עוד משהו כזה ברור שגם צריכים להזיז את המש"אות, יש כבר החלטה, זו רק עניין של החלטה לאיפה מזיזים אותם? דרומה או צפונה. ובלי קשר לכל שאר הדברים זה היה נראה שכאילו את זה הולכים לבצע באמת. ב-2017 בצבא מונה סגן אלוף, ישבנו איתו, בהתאחדות התעשיינים אפילו מונה ממונה כדי לעזור לפתור חסמים ואיכשהו זה נעצר ואין משהו אחר כזה גדול. העברת רפאל ללשם, מי שיסתכל בשנות ה-80' כל האזור של שגב היה כלום והיום כולו מיושב וכולו פורח, וזו מהפיכה.

כן. בסדר גמור תודה אדוני, משרד התחבורה?

אני כבר ממזמן לא ישבתי בוועדה שמהללת כל-כך הרבה את משרד התחבורה, אז אני חושב שאני יכול לשתוק.

מעולה, אתה שמח שבע רצון אתה אומר?

יש את החלטת הממשלה, אנחנו מבצעים אותה בצורה מאוד אגרסיבית, גם אם יש פרויקטים הם בסיומם. אנחנו פרוסים עמוק בתוך השטח ברק"ל נופית, במטרוניות, בכבישים, ועכשיו אנחנו במסילות.

מה עם הרכבת לקריית שמונה? טבריה?

אנחנו מקדמים את זה בניגוד לזמנים קודמים, אנחנו מקדמים, מאוד משתדלים, גם מול האוצר אנחנו מתמודדים בלנסות לקדם את הרכבות, מאוד מאוד לוחצים.

זה כבר נדחה פעמיים בשני תר"שים.

אני לא יודע איפה זה יהיה בעתיד, אבל אנחנו קיבלנו כסף לתכנון ואנחנו נרוץ קדימה ככל שנוכל.

ואתה יודע לומר לנו מה לוחות זמנים בהקשר הזה? זאת אומרת תכנון, כמה זמן אמור לקחת?

רכבת? שאלה מעולה. בטח כמה שנים, זה לא משהו של שנה-שנתיים. שוב, הכסף כרגע הוא לתכנון מוקדם, לסטטוריקה, צריך ליצור את המסילות מקרית שמונה עד לחיבור של הרכבת היום של המסילה המזרחית, זה מורכב.

תוכל להתייחס גם לזה של הרכבת המהירה?

מי שאל?

קוראים לי יפתח, אני מאשכול גליל מערבי, נעים מאוד.

שלום יפתח.

אם תוכל להתייחס גם למתווה של הרכבת המהירה, גם ביחס למה שאמור להיות מקרית שמונה וגם ביחס למה שאמור להיות מנהריה.

לא, עוד לא התקבלה החלטה בכלל מה סוג הרכבת, מה המהירויות שיתקבלו. בהתחלה דובר על רכבת קליע, משהו של 350 קמ"ש. אני לא ידוע שאנחנו כרגע הולכים לרכבת קליע, כרגע הולכים עד כמה שאני יודע, לרכבת מהירה. אבל זה באמת בתכנון סטטוטורי. היופי בתכנון הסטטוטורי שפותחים עכשיו את הקוים, את ההחלטה על איזו סוג רכבת ספציפית יקבלו יותר מאוחר בתכנון המפורט.

בתכנון עוד 10 שנים יהיה או לא?

לא. זה לא רק זה.

לפי מה שאני שומע רכבת בעוד 10 שנים לא תהיה.

זה גם התכנון של התחנות.

עזוב איזה רכבת תיסע עליו, פסים יהיו עוד 10 שנים או שגם זה עוד לא יהיה?

שום רכבת לא לוקחת שנה לבנות אותה.

לא, זה ברור.

לא אמרתי שנה, אמרתי 10. כי לפני 10 שנים הרעיון הזה כבר היה בתוכניות ואז נדחה עוד חמש שנים ועוד חמש שנים.

כן אבל עכשיו כן קיבלנו בסיכום התקציבי כסף לתכנון .ואם אתה יוצא עם כסף לתכנון אתה כבר נמצא בשטח, אתה נמצא בסטטוטוריקה. 10 שנים זמן סביר.

טוב בסדר גמור, מכיוון שזממנו קצת אנחנו נאלצים להמשיך בדיון. הרמת לעצמך כנראה יותר מידי בהתחלה, אז החברים פה דאגו להחזיר אותך לקרקע, למסילות שבתכנון ארוך טווח.

רק"ל נופית ב-2028 יהיה פתוח, רק"ל מדהים, גולן - - - נכנס עכשיו, יש המון המון.

את ההישגים שלכם אנחנו לא ניקח ממכם, אבל יש עוד דברים שצריכים לקדם. רשות מקרקעי ישראל? בבקשה.

כבר צוהריים טובים לא בוקר טוב. אז קודם כל לעניין המש"אות, משרד האוצר אמרו לפנינו, זה אירוע מורכב, בעיקר מהצד של משרד הביטחון. בעצם קרו שוהם אחד שתיים שלוש, ובסוף שוהם שלוש הבינו במשרד הביטחון שהאירוע המורכב פה הוא בעצם הכוח האנושי, בין אם למשוך אותו צפונה ובין אם לקלוט, כמו שדיברת מקודם שהחליפו את כל רפאל, לקלוט כוח שייתן להם מענה מחדש, ובעצם כל סוגיית ההון האנושי לא קיבלה מענה באחד שתיים שלוש, כי לא ייחסנו לזה חשיבות בתוך האירועים האלה, ואנחנו מייחסים לזה חשיבות ספציפית ולכן מתנהל משא ומתן קצת שונה מפינוי בסיסים אחרים. אנחנו די מתקדמים, יש הבנות, וזה בעצם כל הבסיס לשוהם ארבע שנמצא עכשיו במשא ומתן.

אמרת מקודם למתוח קו, כנראה שאני לא אצליח למתוח קו, אני אגיד שאני הרבה יותר אופטימי מדברים אחרים, ואני יכול להניח שחתימה כזאת יכולה להיות עד סוף שנה. מתי יהיה בסיס בציפורית? כנראה שזה יותר מורכב. אנחנו רואים את כל פינוי הבסיסים שבפועל קרו, מספיק להסתובב עכשיו בצריפין ולראות את כל יחידות המגורים שהחליפו את בסיסי צה"ל. זה לעניין הזה.

בסדר גמור. שקד גולדמן.

נעים מאוד, שקד גולדמן מאשכול כנרת עמקים, מנהל פיתוח כלכלי. כבר 140 שנים המשפחה בגליל. ואחד הבעיות פה, עוד פעם ראינו תוכנית, ונשים שניה את שדה התעופה בצד שיש עליו ויכוח, אין שום פרויקט שם שהתקדם. כל שנה יש ועידת הגליל ובכל שנה יש יום הגליל, כולם אוהבים את הגליל, וכלם בעד הגליל, אבל בפועל אנחנו לא רואים שינוי. אין שום פרויקט גדול שקרה בגליל בשום תחום שהוא, לא בתשתיות, לא בתעשייה, לא בפרויקטים לאומיים, ובסוף אפשר לפתוח כבר ספרייה של כל התוכניות וכל החלטות הממשלה לגבי הגליל. אנחנו רוצים לראות שינוי אמיתי. עכשיו יש ממשלה, יש תקציב, כי באמת הבטחות יש בלי סוף.

ואם כבר יש תוכנית, יש תחום נוסף שהוא די חדש וגם אותו אפשר לבחון, וזה כל הנושא של המעבר היבשתי, הנמל היבשתי בעמק המעיינות ובית שאן לכיוון ירדן, ובעקבות הסכם אברהם, יש פה פוטנציאל גם לרכבת ומסילת רכבת לכל המפרץ, יבוא יצוא, ודבר כזה למשל, זו מהפיכה לכל הצפון לא רק לאזור הקרוב.

אגב זאת נקודה שאני יכול לומר לך שאנחנו עובדים עליה בעוד כל מיני אפיקים, ובעזרת ה' מקווים לבוא עם בשורות טובות בקרוב בעניין הזה. עוד מישהו ? יש לנו כמה דקות אחרונות, עוד מישהו רוצה לדבר ולא קיבל זכות דיבור?

אני אשמח לומר מספר מילים. שמי עורך דין מאיר אלמקייס, אני מתמודד לרשות העיר בטבריה, ואני רוצה להגיד שמוועדות כאלה אנחנו כבר יודעים מה יצא, בדרך כלל יוצא גמל. אבל לנו יש בעיה אחרת, אני חושב שהממשלה והממשלות לדורותיהן ראו בנו ורואים בנו אצבע בטוחה בקלפיות ולכן פחות מעניין את הממשלה הזאת, למרות שאני איש ליכוד גילוי נאות, אני חושב שעדיין לא הפנימו את זה שיש פה דור חדש שגדל בפריפריה, שגדל בצפון, והממשלה לטעמי, לא ממש עושה מאמץ כדי להשקיע בצפון.

מצוין, השקת היום את קמפיין הבחירות שלך - - - מצוין.

לא, אין פה מישהו שיצלם אותי, זאת הבעיה.

אנחנו נשלח לך את הגמלים, לא יודע אם ברכבת כי כנראה שלא נצליח.

אני רק אומר משפט אחרון ממש.

זה לא לעניין.

אני חושב שהעניין של תשתיות הוא העניין הכי חשוב שאמור להגיע לצפון.

מצוין, על זה אנחנו מסכימים. טוב, חברים, הדיון הזה היה במסגרת יום הגליל, במקור היה אמור לדון בנושא אחר, אבל מסיבות שונות החלטנו לשנות אותו ברגע האחרון, ובאמת לבקש את הדיווח גם מן השטח וגם ממשרדי הממשלה על התקדמות החלטת הממשלה כפי שדיברנו. תודה רבה לכל הדוברים.

ייתכן וכיוון שאנחנו רוצים לראות, כמו שנאמר כאן, רוצים לראות מעשים, ולא רק הבטחות לגמלים, אז אנחנו נשקול בהמשך לבקש דיון נוסף שאנחנו נשלח לגביו הזמנה מסודרת מספיק זמן מראש, ואנחנו נבקש ממשרדי הממשלה להגיע עם תשובות קצת יותר מבוססות, עם נתונים, ושוב אנחנו לוקחים את האחריות על זה שהפעם שלחנו לכם את הזימונים ברגע האחרון, אבל אנחנו בהחלט נבקש ממכם בהמשך לבוא עם נתונים כדי שנדע איפה הדברים עומדים בכל אחד מן הנושאים. תודה רבה לכולם בינתיים, יום גליל שמח.




הישיבה ננעלה בשעה 11:27.