פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
04/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ג (04 ביולי 2023), שעה 12:05

ספורט ככלי למניעת התמכרויות - לציון יום הספורט והבריאות הגופנית

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר
סימון דוידסון

רחלי שטרן - מפקחת ומרכזת ארצי לפוסט טראומה, משרד הביטחון

רותי תוינה - מ"מ ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

לב קוגן - ק' מניעה והסברה מ"י, המשרד לביטחון לאומי

סוזן בן עזרא - מנהלת תחום בכירה פיתוח מניעה רב"ק, המשרד לביטחון לאומי

ענת שגב - מנהלת תחום פ"א - התמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שמוליק חלק - מנהל תחום פ"א נוער צעירות וצעירים - מינהל תקון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

פבל ספיבק - מפקח ארצי במח' לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

ארז רבן - מנכ"ל בני הרצליה, עיריית הרצליה

רון לב - מנהל המיזם להאיר את עומר

אילי אילנה לב - מנהלת המיזם להאיר את עומר

אלון ששון - ספורטאי אולימפי לשעבר

אורי ששון - מדליסט אולימפי ספורטאי אולימפי לשעבר

אורי שוהם - מנכ"ל עמותת "מגרש ביתי"

סתיו אסטמקר - יו"ר עמותת קפוארה לכולם

ירון וקסמן - מייסד ומנכ"ל עמותת הגל שלי

אלעזר שטרן

בת שבע פנחסוב

שמעון מלכה

אופיר עובדיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות

ספורט ככלי למניעת התמכרויות

שלום לכל המשתתפים, התכנסנו כאן היום בוועדה בראשותי בפתחו של החופש הגדול לדיון בנושא ספורט ככלי למניעת התמכרויות, לציון יום הספורט והבריאות בכנסת שיזם חבר הכנסת סימון דוידסון, חבר הוועדה, ידידי, שיגיע עוד כמה דקות, אני כבר מודיע מראש שייתכן מאוד שאם הוא כאן הוא גם יחליף אותי, כי יש הצבעות בכמה ועדות במקביל, אז אני כבר מתנצל.

ספורט ככלי להעצמת חברתית חינוכית, הוא עוגן מאוד חשוב המסייע בהתמודדות עם סוגי התמכרויות שונים, העיסוק בספורט מייצר תרבות פנאי איכותית, מספק ריגושים, מחבר ומרקד מעל כל ההבדלים, ומעודד תחרות חיובית שכן מחויבות האדם כלפי החברה גדלה, והתלות שנוצרת בין בני האדם מחייבת יצירת קשרים טובים ביניהם כדי להצליח יחד.

כך העיסוק בפעילות ספורט מגוונות הינו מענה חינוכי למניעת התנהגויות סיכון, להפחתת פשיעת נוער, למניעת צריכת סמים, שימוש לרעה באלכוהול, מונע התמכרויות למסכים, ניתוק חברתי, ומהווה כלי לטיפול ושיקום, הספורט מעצים את החוויה הרגשית, מחזק את הביטחון האישי, מאפשר שילוב מיטבי בקהילה וכוחו לחולל שינוי חברתי לטובה ובנוסף גם כיף, לא ראיתי אנשים שקצת סובלים, אלא אם כן אתם אני ואתם תמיד נפצעים.

בנוסף, העיסוק בספורט מגביר את כוח הרצון, כוח ההתגברות ומידת הסבלנות, מציב אתגרים שמגדילים את הכוח להשיג יעדים מבלי לוותר, יתרה מכך הוא מכשיר ומפתח כישורי חיים, מייצר מסגרות וסדר יום מחייבים ששומרים על האדם, כאשר עיסוק מבוקר ומודרך בענפי ספורט שונים מקנה הרגלי אורח חיים בריא, שמירה על איכות חיים ומצב רוח מרומם.

אני חושב שאף אחד פה לא חולק על הדברים שנאמרו כאן, דבר מאוד חריג בכנסת, אנחנו מסכימים, כולם תמימי דעים, מפתיע.

נקודות לדיון, אז בדיון הזה אנחנו נרצה לברר האם יש מדיניות לאומית להטמעת הספורט ככלי למניעת התמכרויות, אני מניח שסימון דוידסון יספר על החוויה ההונגרית שלו, דווקא במובן החיובי של המילה, האם המדיניות שמוביל משרד התרבות והספורט לקידום פעילויות ספורט מגוונות לצד קידום ספורט תחרותי הישגי מיושמת, ומה מידת הצלחתה, יש פה נציג אני מניח.

מהם הפרויקטים ומהן היוזמות להעצמת החוסן הנפשי ומהן הפעלות למניעת התמכרויות של מחלקות ספורט ברשויות המקומיות והאזוריות לצד פעילות עמותות ומתנדבים ומה מידת שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה השונים, אני רואה שיש לנו פה היום את משרד הספורט והתרבות, משרד החינוך, משרד הביטחון, כולם הגיעו?

נקודה נוספת, עד כמה קיים ומצליח בישראל העיסוק בספורט כתרבות פנאי איכותית, ככלי למניעת התמכרויות, ביחס למדינות בעולם כדוגמה איסלנד שהפכה להיות מאוד מפורסמת בעקבות המחקר המתוקשר שלה, שהצליחה למגר את צריכת הסמים והאלכוהול בקרב בני נוער בהפעלת התוכנית למניעת התמכרויות על ידי אשרת ההיצע של חוגי ספורט, אומנות ומוזיקה, יחד עם הגברת מעורבות ההורים בחיי הילדים, בחיזוק החיים במשפחה וכמובן אי אפשר בלי כסף, גם אם זה ספורט, ולהיפך זה יותר ויותר קשור, מה התקציב המיועד למימוש בפריסה ארצית ומה הם החסמים שיש להסיר.

ראשון הדוברים אם אין כל שינוי והבדל, אבי כליף, מפקח מחוז ספורט דרום ממשרד התרבות והספורט, האם הוא כאן?

לא נמצא כאן, הבא בתור, משרד הביטחון, רחלי שטרן, בבקשה הבמה שלך.

אני אגיד ככה, משרד הביטחון בנושא של התמכרויות ותחלואה כפולה, ראשית מטפלים בזה במדינה, אם זה משרד הבריאות, אם זה משרד הרווחה שיש להם תוכנית סדורה ושלמה לכל הנושא של טיפול בהתמכרויות, נותנים מענה הוליסטי בכל הנושא של ההתמכרויות, אז אם יש לנו מטופל נכה צה"ל, מתמודד שמגיע לפתחנו ומתמודד עם תחלואה כפולה, אנחנו אפילו נדחה את הרפואה ונעשה קשר עם משרד הבריאות, ניתן הפניה והוא יצא למסגרות המתאימות במשרד הבריאות, או במשרד הרווחה לצורך תוכנית טיפול, וכשהוא יסיים אותה הוא כמובן יכול לחזור לקבל שירותים, זה לגבי נושא ההתמכרויות.

אני כן אגיד לגבי הנושא של הספורט הנגיש, משרד הביטחון תומך ומתקצב את בתי הלוחם שבכל רחבי הארץ, שעושים הרבה פעילות גופנית בכל ענפי הפעילות הגופנית הרחבה שלנו, כדי באמת לאפשר נפש בריאה בגוף בריא, וגם כדי לקדם את השיקום האישי והמקצועי בכל האלמנטים האלו.

לגבי הנושא של הקבוצות, הקבוצות שנעשו באגף השיקום הן קבוצות טיפוליות, הן משתמשות באמצעים שונים כמו אומנות, גינון, הבעה ויצירה ופעילות ספורטיביות, המטרה של הקבוצות היא קבוצות טיפול שנותנות מענה לאנשים שהאמצעים השונים והכלים המיועדים לשיח מאפשרים להם מרחב שיח למידה והפריה, ואחר כך בעבודת הטיפול הקבוצתית עושים עבודה על כל החלקים, תוך כדי עבודה טיפולית עובדים על מקומות שצריכים אנשים להתמודד איתם במשברי החיים השונים.

תודה רבה.

רגע אפשר לשאול?

בוודאי, נשמח אפילו.

שלום, אני ד"ר רון לב, מהמיזם להאיר את עומר שנדבר עליו אחר כך, אבל הרעיון של הספורט בעיקרון בהקשר להתמכרויות הוא במיוחד מניעה, הרעיון הוא לדחוף ולקדם את הנושא הספורטיבי, השתתפות בספורט ובפעילות הספורטיבית עם כל מה שכרוך בכך עם ניהול זמנים, חברה וכל מה שיש מסביב, כדי להרחיק נוער במיוחד מהדברים האלו.

אז השאלה היא האם בדברים האלו משרד הביטחון מסתכלים גם בצורה מניעתית לקדם את הנושא של הספורט לפני שהחבר'ה נכנסים לעניין של הסמים?

אז אני אגיד כמו שאמרתי, הנושא המניעתי הוא בעצם מתבטא באפשרויות השונות שניתנות לאנשים, בן אדם יכול ללכת לבית הלוחם ולעשות שם פעילות ספורטיבית, אחד יבוא לשם בשביל פעילות ספורטיבית ואחד אולי ייקח את זה בהתחלה כדרך למניעה, אבל הנושא של הספורט הוא קיים אצלנו בכל האלמנטים, וברור שהוא כלי ודבר נפלא לתהליך שיקום, תהליכי מניעה וגם לתהליכי החלמה, אבל אני אומרת שהמשרד תומך ומתקצב את המסגרות האלו ועוד פעילויות כאלו ואחרות שקשורות לתחום הספורט, אם תרצה אני אוכל להרחיב לך אחר כך בפרטים.

מאה אחוז, תודה רבה.

מועצת התלמידים והנוער לא הגיעה.

משרד החינוך, גיא דגן?

רותי פה, אז בבקשה רותי.

צוהריים טובים, אני שמחה שמקיימים את הדיון הזה, כבר דיברנו פה לא פעם בוועדות על חשיבות הספורט מעבר לכל מה שאמרת בפתיח, אני רק יכולה להוסיף ולחזק את מה שאמרה קודמתי בעניין המניעה, כל פעילות שקשורה לאורח חיים בריא היא פעילות שיכולה גם לתרום לגיבוש סדר יום מובנה, לשייכות למסגרת מסוימת, מעבר לכך זה משהו שקשור לתחושת המשמעותיות שהיא מאוד חשובה בבניית חוסן ובגיבוש אורחות חיים.

במקרה הזה אנחנו מדברים על ספורט, יש עוד הרבה דברים שבני נוער יכולים לעשות שנותנים להם תחושת משמעותיות והם גורם חוסן וגורם מניעתי למעורבות בשימוש בכלל וסמים בפרט.

במשרד החינוך כפי שאתם יודעים הפעילויות שנעשות בשירות פסיכולוגי ייעוצי ומה שהשירות הפסיכולוגי ייעוצי מקדם שאותו אני מייצגת וגם את המשרד, זה הרבה מאוד עבודה על הנושא של קידום בריאות ואורח חיים בריא, גיבוש מיומנויות שמקדמות התמודדות בכל מיני מצבי חיים מאתגרים במסגרת תוכנית כוללנית שדיברתי עליה לא פעם שנקראת הכוחות שבדרך, זו תוכנית של כישורי חיים שמותאמת לשכבות הגיל, למגזרים ולחברות השונות.

יש לנו בבתי הספר תפקיד שנקרא מוביל בית ספרי לנושא תוכניות מניעה, אנחנו מכוונים אותו לעבודה אינטגרטיבית ומכוונת לעוד בעלי תפקידים בבית הספר, אז אם המוביל הבית ספרי מרגיש וחושב בהכוונה שלנו שבתוך בית הספר הספציפי נכון לקדם יותר פעילות ספורט כזו או אחרת, הרי זה מבורך מתוך כל מה שדיברנו.

מעבר לזה, זה משהו לאומי, זה משהו חברתי כולל, זה לא רק משרד החינוך.

בהחלט, לכן הזמנו גם משרדים שונים, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, בבקשה.

צוהריים טובים, שמי לב קוגן, והתפקיד שלי נקרא קצין מניעה והסברה, במחוז דרום.

אני עובד במדור נוער במטה הארצי בחטיבת החקירות, לגבי השאלה מבחינת המדיניות מה משטרת ישראל עושה כיום, זו גם תשובה אליך, ד"ר לב, כיום, במשטרת ישראל קיימים פרויקטים ארוכי טווח, לבני נוער בסיכון, ככה אנחנו קוראים לזה, שמטרת הפרויקטים האלו היא להציב בפניהם אלטרנטיבה של נורמות אזרחות טובה, ונורמות השתלבות בחברה, בין היתר כאלטרנטיבה חיובית להתדרדרות לשימוש בחומרים או להתדרדרות לפשיעה.

כולנו יודעים שהיום משטרת ישראל נמצאת במצוקה מאוד מאוד קשה של כוח אדם, עם זאת מערך הנוער בכל מקרה מצליח להוביל את התוכניות האלו, יש לנו ב-95% מתחנות המשטרה היום פרויקט לבני נוער בסיכון, בכל המקומות זה שונה, התחנות נמדדות על זה, כנקודת מוצא אנחנו מאוד מובילים לתחום של מבוגר משמעותי ותהליך משמעותי, כאשר מבוגר משמעותי יכול להיות שוטר, או שוטר שמביא איתו יחד גורמים נוספים.

לצורך העניין כדוגמה בתחנת משטרת דימונה יש פרויקט נפלא שנעשה עם מחלקת קידום נוער וכולנו יודעים כמה המחלקה הזו מורכבת, וכמה קושי יש בכלל בנוכחות של הילדים האלו במפגשים, הם שנה שנייה ברציפות מצליחים להוביל פרויקט משמעותי מאוד, אותו מוביל, שוטר בלש נוער שהוא עצמו מייצג את מדינת ישראל בתחרויות של איש ברזל בחוץ לארץ, הוא מתחרה, הוא אב לחמישה ילדים, הוא עובד לילות ושבתות, ספורטאי מצטיין והוא לוקח את הילדים האלו ברצינות מלאה, הם מאמינים בו, השם שלו כבר רץ בוועדות בראשות ראש העיר.

בשנה שעברה היו לנו כשישה מתגייסים מהפרויקט לצה"ל, החבר'ה האלו בכלל לא היו בלופ, השנה אנחנו לקחנו שכבת גיל יותר נמוכה, גיל 15, שזה גיל יותר מורכב לעבוד איתו ואנחנו מקווים שגם נוכל להכניס את המוטיבציה ולעבוד איתם, כאשר בסיס הפעילות של הפרויקט קודם כל הוא פעילות גופנית וספורטיבית כהכנה לגיוס לצה"ל, זה ידרבן את הנוער לעניין הזה.

אני אוסיף דבר אחרון ברשותכם, אנחנו משטרת ישראל לא מתעסקים כלל בכספים, רוב הפרויקטים האלו הם בכלל ללא מימון, זאת אומרת שהרבה מאוד שוטרים באים על חשבון זמנם הפרטי, בחלק מהפעילויות אנחנו מוציאים כספים מהכיס שלנו, אני לא מעט פעמים מימנתי לפחות את השתייה, הפיצוחים והדברים הבסיסיים כי לנערים האלו בדרך כלל אין אפילו את זה, מימנו מהכספים האישיים שלנו שזה בסדר גמור מבחינתנו ההתנדבות הזו, אך אנחנו זקוקים מאוד לגורמים שותפים לדרך בתחום הזה, אנחנו לא מתכוונים לגעת בשום כספים, אנחנו מתכוונים לגורמים שותפים לדרך כמו החברה למתנסים שמשתפת איתנו מצוין פעולה, נותנים לנו את המקום לקיים אימונים ודברים שונים, לפעמים גם מסייעים מבחינת התקציב פעילויות חווייתיות שאנחנו לא יכולים לממן, תודה רבה.

יפה, אז קודם כל אני רק יכול להגיד בשם כולם לברך את הפעילות שלכם ואת ההתנדבות, כל הכבוד, אני אוהב לשמוע.

שוב, אני אמרתי לכם ואני מתנצל על הפסקה של כמה דקות פשוט אני הולך להצביע, 3 דקות הפסקה ואני כבר חוזר.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:20 ונתחדשה בשעה 12:24.)

אוקי, ההפסקה נגמרה לצערי הרב, מקווה שהתיידדתם והכרתם.

הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, סוזן בן עזרא בבקשה.

אני יכולה להגיד שהרשות לביטחון קהילתי ולפני כן גם הגופים הקודמים שהיו לפני הרשות לביטחון קהילתי, רואים את הספורט כדבר מאוד מאוד חשוב, הוא נכנס אצלנו לתוך כל הפרק של החלופות הבריאות בשעות הפנאי, בנושא החלופות הבריאות אנחנו נותנים את כל הספקטרום, דיברו על קבוצות אחרות שהן לא ספורט אבל בעצם מאפשרות חלופות לשעות הפנאי, דיברו על קבוצות אחרות שמאפשרות לבני הנוער לעשות משהו בריא ולא לשוטט, לא להיות פתוח לחומרים, ולהיות מלווים על ידי מדריכים וצוותים מקצועיים.

בתוך הפעילויות של הרשות, יש לנו כ-250 מנהלי ישוב מ-250 ישובים בארץ, הם עושים קבוצות של כן לספורט לא לסמים, כן לספורט ולא לאלימות, יש לנו מגרשים מוארים, בייחוד עכשיו בקיץ שפתוחים אל תוך הלילה, עבודה בפארקים, ובעצם נותנים לנוער את המענה שבתוכו יש את הספורט, ספורט הוא בהחלט חלק מכל המהלכים והחשיבות של הנוער להיות בתוך תהליכים כאלו של ספורט היא חשובה.

אני אוסיף גם שאני מאוד מתרגשת, כי הייתי בפגישה של אבות ובנים במגרש כדורגל שבוע שעבר, סיום של שנת תהליך, יש עמותה שנקראת אבות ובנים, תוכנית יפיפייה, לראות אבות שמפנים זמן פעם בשבוע, באים למגרש ספורט, עוברים תהליך עם מאמן, יחד עם מלווה קבוצתי שנותן להם הדרכה קבוצתית שילדים גם מתאמנים במחצית מהזמן, בחצי השני יש עבודה בזוגות, האב יחד עם הבן מכין פעילות למפגש הבא והם מועצמים ביחד, יש בזה תחושת גאווה רבה והצלחה שההורים האלו עושים את זה יחד עם הילדים שלהם, תוך כדי הם מקבלים תכנים של קידום בריאות, מקבלים קשר חזק יותר, הדרכה הורית, עבודה נהדרת.

חשוב מאוד, הזכרת קודם לכן את סימון דוידסון, הוא שמע אז הוא הגיע, את רוצה להגיד שוב? הוא שמע אז הוא הגיע, בכל מקרה ניתן לו את זכות הדיבור אבל אשמח שתחזרי על זה עוד הפעם.

הזכרתי את נושא תוויות האלכוהול עם הסימון לאלכוהול העוברי שההצעה נעצרה ואת כאב ליבי שמתי פה.

איך זה נעצר היא שואלת.

כנראה הייתי צריך לעשות את זה עם ביסמוט ביחד.

תודה תודה יקירי.

נעביר את זה בתקנה כנראה, אולי זה יאושר בתקנה בסוף.

סוף-סוף מישהו מכיר בתוצאות הבחירות.

לעניינו, הנושא של הדיון היום אני יודע כמה הוא יקר וקרוב לליבך, זה היה גם ביוזמתך צריך להודות, אז בבקשה זכות הדיבור היא שלך.

אז קודם כל יש היום יום ספורט בכנסת כפי שאתם רואים, אני מצטער שאני רץ כל הזמן אבל יש לי כחמש ועדות במקביל, בנושאים שהם חשובים לא פחות, אבל אני שמח מאוד על הדיון הזה, אני אגיד לכם למה.

תמיד אני אומר לעצמי סימון תספר אל תספר, אבל בסוף אני מספר ולא יודע אם זה בשכל או לא בשכל, קודם כל, אני גאה שיושב לידי מדליסט אולימפי שקודם כל הוא דוגמה ומופת לכל ילד קטן שמתחיל לפעול בתחום הספורט, ואח שלו שהוא אלוף אירופה למעשה זכה עכשיו, מה שמצחיק שהוא היה המאמן שלו באותה תחרות, אבל שני ספורטאים ענקיים, עם לב כזה גדול, שתורמים הרבה מאוד גם בשלווה וגם במקומות אחרים, זו גאווה גדולה שאתם נמצאים פה ובאמת תודה רבה.

הנושא הזה של האלכוהול וסמים נפל אצלי כאסימון בגיל מאוד מאוד מבוגר, זה נפל מסיבה אישית, אני בן לאלכוהוליסט, אבא שלי הוא רופא מאוד מצליח, בשלב מסוים בחיים דווקא בשלב מבוגר למדתי מה זה להיות אלכוהוליסט, למדתי שזה לא בן אדם מצורע, לא בן אדם שהוא הומלס, למדתי שרוב רובם של האנשים האלו הם אנשים מן השורה, חלקם אפילו היו בבניין הזה וחלק גדול מהאנשים לא יודעים שהם כאלו.

יש מעל ל-120,000 שהם אלכוהוליסטים במדינת ישראל, חולים, ובזמן הגמילה למדתי המון על הנושא הזה, הייתי חלק מהתהליך הזה, הכרתי אנשים מדהימים שלצערי לא הצליחו לצאת מהמחלה הנוראית הזו, אבל החלטתי שפה בבניין הזה, עם הסיפור האישי שלי ועם מה שעשיתי בחיים שלי כמאמן, כיו"ר איגוד השחייה, כמי שהקים את בני הרצליה שזו עמותה באמת נפלאה במדינת ישראל שאני אגע בנושא הזה.

החיבור הזה אדוני בין ספורט, מסגרת ספורטיבית ומניעה של נוער להגיע לדברים הנוראים האלו, כי מי שלא יודע מה זה, לא יודע איזה דבר נוראי זה, זה הולך ביחד, וזה הולך ביחד גם עם מניעה של פשע, וזה הולך ביחד גם עם חבר'ה יותר טובים שיהיו לנו בצבא, וזה הולך ביחד עם הגל שלי שעושים פעילות אדירה בנושא של נוער בסיכון ואני שמח שאני חלק מכם, זה הולך ביחד עם הרבה מאוד דברים שקשורים לעולם הספורט, אבל, מדינת ישראל לא השכילה ב-75 שנים להבין שספורט זה כלי אדיר לשינוי חברתי, זה כלי אדיר להוריד את הפשע בחברה הערבית, זה כלי אדיר לחסוך מיליארדים למדינת ישראל בעתיד, כי פחות יגיעו לבתי החולים, לבתי הכלא, יותר יתגייסו לצבא, פחות יפצעו בחודש לא תאמינו אילו מספרים של פצועים יש, מציע לכם לשמוע נתונים כמה חיילים נפצעים בחודש הראשון לצבא, לא תאמינו, מאות מיליונים זה עולה למדינת ישראל.

זה כלי חינוכי, חברתי, מניעתי, הכי טוב שיכול להיות, בגלל זה עשינו מה שעשינו עם הגל שלי ונלחמתי על זה, בגלל זה אנשים כמו משפחת ששון שנמצאים פה יודעים מה לעשות עם הנוער הזה, ויש עשרות עמותות שיודעות לעשות יותר טוב מהמדינה, מבטיח לכם, יותר טוב ממשרד החינוך וגם - - - ממשרד האוצר אמר לי , העמותות יודעות לעשות את זה יותר טוב, זה המצב מה לעשות.

דיברתי כמה פעמים בוועדה אדוני היו"ר, והיום אני רוצה להגיד את זה שוב, כי אנחנו לפני שולחן עגול, אנחנו מסיימים את זה וגם היו"ר בועז ביסמוט יהיה חלק מהשולחן העגול, זה יהיה עם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הביטחון ומשרד התרבות והספורט, שכל אחד יכניס יד לכיס ויבינו שזה נוגע לכל המשרדים שלהם, אי אפשר שהנגב והגליל יעשה משהו, משרד החינוך יעשה משהו אחר ומשרד התרבות והספורט יעשה משהו שונה.

צריך לעבוד יחד, לעשות תוכנית למדינת ישראל עם דגש לפריפריה, לאזורים מוחלשים ולחברה הערבית, כדי שיותר ויותר ילדים ממסגרות שיהפכו אותם לאנשים יותר טובים לחברה, זה החזון שלי, ברגע שזה יקרה מבטיח לכם באותו יום אני מתפטר מהכנסת, חוזר לעניינים שלי ועושה את הדברים שאני אהבתי לעשות כל חיי, אבל זה בנשמתי לעשות את השינוי הזה, כמו שקרה בבני הרצליה כ-33,000 ילדים עכשיו בחוגים, משהו כזה, זה התחיל מכלום, מאפס, לפני הרבה מאוד שנים טל ברודי, עם אלדד, עם ראש העיר לנדאו שזו הייתה השאיפה שלו, זה מתחיל מחלום קטן, ואפשר לעשות את זה בכל מדינת ישראל אני מבטיח לכם רק צריך לרצות, צריכים אנשים שהם חולמים, לעזור להם ולתמוך בהם, קחו תעשו את זה, אני מקווה שתדברו אחר כך ותספרו על מה שאתם עושים כי הנגיעה שלכם היא הכי חשובה, תודה רבה.

אני יכולה להתייחס?

אנחנו ההורים של עומר לב זכרונו לברכה, שנפטר לפני כשלוש וחצי שנים ממנת יתר של מדבקת הפנטניל, שהיום היא כל כך נפוצה בארץ שלנו ואלכוהול, ככה שכאתה דיברת על הכאב שלך אני כל כך הזדהיתי עם מה שאתה אומר וזו אחת הסיבות שרון ואני לא יכלנו יותר לשבת על הגדר והחלטנו בגלל שגם רון וגם אני עוסקים כל חיינו בספורט הבנו שזו הדרך להוציא את הילדים שלנו, ואני חייבת להגיד לכם, אנחנו באים מהשטח, אנחנו עושים בהתנדבות מלאה הרצאות בבתי ספר ואנחנו רואים את המצב הקטסטרופלי שיש למדינת ישראל, הגיע הזמן להתעורר כי השימוש הכל-כך קל בכל מיני סמים במיוחד בקנאביס ואלכוהול שכבר בכיתה ח' מתחילים עם זה.

אנחנו ישבנו ואמרנו מה אנחנו עושים, הרי התסכול הכי גדול שהיה לנו בתור הורים זה שאנחנו לא באנו מעולם הסמים, לא ידענו לזהות בכלל מה קרה עם עומר והיו סימנים, רק שאנחנו לא ידענו לזהות את זה, זו אחת הסיבות שאנחנו נכנסים להורים ותלמידים ומספרים על הכל, סליחה אני מתרגשת כי באמת זה מדם נפשי, מה שאנחנו רואים באמת בשטח, תקשיבו זה לא יכול להיות, אלו ילדים צעירים שנכנסים לתוך המעגל הזה ואז מתחילים ליפול לתוך מחלת ההתמכרות, ואני לא צריכה להגיד לכם מה זו מחלת ההתמכרות, כמעט אי אפשר לצאת מזה, סכומי הכסף שמשקיעים בזה הוא קטסטרופלי.

חלק מהעניין, ברגע שאנחנו נסביר לכם מה אנחנו עושים עם הפרויקט שלנו, הכל יזמות פרטית שלנו, ומה שקורה שאנחנו נתקלים עוד פעם ועוד פעם, כל פעם שאנחנו נגשים לגופים שיכולים לעזור לנו ולקדם, אנחנו נתקלים בקיר, לא קורה כלום, והתסכול הוא נורא נורא גדול.

תודה רבה, אנחנו באמת נשמח להקשיב, דיברת על ההרצאות שאת ובעלך מקיימים, אני קצת התכוננתי לישיבה שלנו ויש לכם גם תובנות והמלצות, אני מאוד סקרן לשמוע אם יש אוזן קשבת והאם יש המלצות להמלצות שלכם, אז אנחנו נשמח להקשיב לכם.

משרד הרווחה והביטחון החברתי, ענת שגב, נמצאת?

כן, אני ענת שגב ויש לנו גם את שמוליק, אני מנהלת את תחום התמכרויות בתחום של בוגרים בקהילה ושמוליק תכף יציג את עצמו גם.

אני אתחיל ואומר שבאופן כללי אנחנו נותנים מענה ביחידות להתמכרויות בקהילה, אנחנו מכירים בערך של הספורט ביחידות של הבוגרים פחות תוכניות ספציפיות, אבל זה לגמרי משולב ככלי טיפולי בתוך מסגרות שיש לנו בתוכניות שמשלימות של היחידות שנותנות מענה פסיכוסוציאלי, כחלק מהמענה שניתן ביחידות והתוכניות המשלימות אני יכולה להגיד שיש לנו תוכניות של ספורט גם בקהילות הטיפוליות במסגרות החוץ ביתיות וגם במסגרות בקהילה, תכף שמוליק יפרט קצת יותר.

בתחום של הנוער יש לנו באמת תוכניות ספציפיות שאנחנו עובדים איתן, אז אני נותנת רק פתיח כללי שאני אומרת שבמסגרות של הבוגרים הספורט הוא ערך שלגמרי מוכר ומשולב כחלק ממתן מיומנויות תפקודיות, חזרה לתפקוד נורמטיבי בקהילה, זה פחות או יותר במסגרות שלנו של הבוגרים.

אני מנהלת תחום התמכרויות, יש לנו פיצול במשרד מבחינה ארגונית בתחום של בוגרים בקהילה, יש לנו גם מסגרות חוץ ביתיות, אבל אנחנו כן מייצגים את המשרד, את השירות להתמכרויות, פשוט מתפצלים במענה שאנחנו נותנים.

תודה, שמוליק.

כן שלום, אני מנהל תחום מענים אינטנסיביים בשירות לטיפול בנוער וצעירים, במסגרת תפקידי אחראי גם על היחידות לטיפול נוער התמכרויות.

הדיון היום הוא לא בטיפול בהתמכרויות נוער, את זה עשינו בוועדה המשולבת לפני כשבועיים וסקרתי את סך כל הטיפול בהתמכרויות נוער, כחלק מרצף מענים לבני נוער בסיכון, סכנה וניתוק שאגף בכיר קהילה אצלנו במנהל מטפל, כנגזרת, מן הסתם ההתעסקות בספורט כסוג של מניעה ראשונית, אפשר לומר אפילו שניונית במצבים חריגים, גם יכולה לתת מענה שלישוני במצבי קצה, במסגרות חוץ ביתיות שאמנם אני לא מייצג אבל אני יודע שגם שם.

מבחינת ההתייחסות בזום אין לספורט אני יכול להגיד כך, קודם כל השירות תוקף את הנושא החל מחינוך לתזונה בריאה, קופרודוקציה ושיתוף פעולה של המשרד עם משרד הבריאות בסקירות והכשרות לאנשי צוות במסגרות שלנו בקהילה, כדי באמת להבנות תפריט וחינוך לתזונה נכונה במסגרות הללו.

ברמת מענים ספציפיים, אני יכול לומר שהמשרד כבר מזה כשנה נמצא במיזם משותף עם עמותת הגל שלי שנציגיה יושבים פה לשמחתי, תכף אני אסקור את התחומים השונים, אני יכול לומר ספציפית לגבי הגל שלי במיזם המשותף שאנחנו בעצם בפעילות כשנה, ובהרבה מאמץ ונכונות להתכוונן נקודתית לכל תת אוכלוסייה, אני יכול להגיד היום אחרי קרוב לשנה שבמיזם משותף שעלותו הכוללת כ-8 מיליון שקלים, עד סוף חודש נובמבר שנת 2023, אנחנו נגיע למיצוי של כ-80% שזה בהחלט ראוי, עם מענה לכ-106 קבוצות בסך הכל, ובייחודיות ראויה לציון של התאמות, מדהים כמה המענה יודע לעשות את ההתאמות לכל תת אוכלוסייה, אני יכול לומר שבמיזם יש את המסגרות שלנו בקהילה, אם זה מיתרים ומפתנים ומסגרות אינטנסיביות אחרות, מרכזי עדי, בתים חמים וכדומה.

גם נערים שמוכרים ברווחה ולא נמצאים בפעילויות מובנות, גם הם יכולים לקבל מענה ואכן מקבלים מענה, אני יכול לציין את אגף בכיר חוץ ביתי שגם שם בני הנוער מקבלים מענה, נערי שירות המבחן לנוער, שירות המבחן למבוגרים ואם סוזן הזכירה פרויקט מרגש של אבות ובנים, אז אני יכול לומר אפרופו התאמות מרגשות, קבוצה ייחודית שבנינו יחידות הסיוע ששייכות למנהל יחד עם המיזם, הורים שאינם משמורנים יחד עם בני נוער, אני מדבר על זה ונרגש בעצמי, כאלו הורים שלא בדיוק ערוכים ויודעים איך לנהל את הביקורים אחת לכמה זמן עם הילדים, הפרויקט מבנה להם פעילות פרודוקטיבית, בונה וגם חינוך לספורט תוך מענים שונים שהם מקבלים בזמן הפעילות, זה המיזם הזה.

אני יכול לומר שיש פרויקטים נוספים שאנחנו מתקצבים במשרד במסגרת פעולות משלימות, מסגרות שיכולות להגיע לרכיבה על אופניים ורכיבה על סוסים, בדרך מסוימת בהבלחה הזכרנו פעילויות שונות שאינן בתוך תחום החינוך הגופני, אבל כן כאלו שנותנות ערך בפני עצמן, פעולות השלכתיות כמו אומנות, מוזיקה, שגם להן יש את הערך בפני עצמו וחשוב לתת להן משקל.

תוכניות מוגנות קיץ לבני נוער בתקופת הקיץ גם בתקצוב מיוחד, פעילויות חוץ שונות כך שבסך הכל המשרד, האגף והשירות מאוד מודעים לחינוך לספורט בכל רמות המניעה וכחלק מסך המענים לטיפול בהתמכרויות נוער.

מאה אחוז, תודה רבה.

אני חייב להחמיא בדבר אחד, אני חושב גם שכולם בוועדה מבחינים בדבר אחד, שאתה מאמין במה שאתה עושה וזה ראוי להערכה רבה מאוד.

אנחנו נעבור לספורטאים ברשותכם, נחזור כמובן גם לנציגי המשרדים השונים וכמובן לרון ואילנה שאני מאוד רוצה כבר להקשיב, אבל כעת זכות הדיבור של שני הספורטאים שלנו, אורי ואלון, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, תודה על הבמה המכובדת, היה לי מאוד חשוב להגיע לפה ולשתף אתכם בסיפור האישי שלי ושל אלון, הכל כבר די נאמר כאן, החשיבות של ספורט היא ברורה, כמה זה יכול ליצור פה דו קיום וכמה זה יכול לשנות את החברה הישראלית, אני לא צריך להגיד לכם, אתם יודעים מה המשמעות של הספורט.

אני רוצה לספר מהמקום האישי שלי את החשיבות, וכמה אני בר מזל שנכנסתי לספורט האולימפי ובכלל לספורט באופן כללי בזכות אלון, גדלנו בירושלים בשכונת ארמון הנציב, לא רחוק מכאן ואני יודע שאם הגורל היה מביא אותי למקום אחר הייתי הופך להיות אדם אחר לחלוטין, המשמעות של הדבר הזה היא שאסור בשום פנים ואופן לא להשקיע בספורט, אני חושב שזה חשוב, אני חושב שזה יכול באמת להפוך את החברה שלנו למקום טוב יותר, נכון אצלי זו הייתה מדליה אולימפית בריו ומדליה קבוצתית בטוקיו, אבל זה לא משנה, אני ראיתי לאורך הדרך ספורטאים גם שהם באופן חובבני וגם באופן לא חובבני שהיו יכולים למצוא את עצמם במקום רע מאוד ויש כמה שאתם מכירים, הם מתאמנים איתי בנבחרת, הסיפור שלהם גם מוכר ומפורסם, הוציאו אותם מהמעגל הזה לטובת המצוינות ולטובת הספורט.

אני חושב שצריך לקדש את הדבר הזה, זה לא רק ספורט במובן תחרותי, זה ספורט במובן חינוכי ואני היום מקדיש את עצמי בעיקר להעברת המסרים החינוכיים לבני נוער בהרצאות שאני מעביר בכל הארץ, אני פוגש בני נוער, אני רואה מה הם עושים אחרי בית הספר, אני שואל, אני מתעניין ואני יודע שאם הייתה להם את המסגרת הראויה הרבה אלימות הייתה נמנעת, הרבה התמכרויות היו נמנעות.

זהו זה מה שרציתי להגיד, אני מחזק אתכם ואני אומר שזו ועדה כל כך חשובה, אני אתכם, כל מה שצריך אני תומך ואני אמשיך לתמוך כי אני מרגיש שזה החלק שלי בספורט הישראלי עכשיו.

תודה, תודה רבה, אלון.

שלום לכולם, אני אלון ששון, אח של אורי ששון.

אורי כבר סיפר ואמר, גדלנו כאן בעיר ומכוח הנסיבות יצא לנו להכיר את מגוון האוכלוסייה שיש לירושלים להציע כמובן חילונים, דתיים, מסורתיים, ערבים וכדומה, פגשנו את כל האוכלוסיות האלו באולם הג'ודו, זו הייתה הדרך להכיר את החברה, אנחנו לא מכירים אחד את השני מספיק והמון פעמים גילינו שכן אפשר לחיות ביחד ואפשר להתקיים יחד.

היום אני מאמן ג'ודו כבר כ-17 שנים, אני מתחבר מאוד למה שדיברתם כאן על נושא הבעייתיות שיש בקרב ילדים ונוער אם זה אלכוהול אם זה סמים, אני חי את החבר'ה האלו, אני מרגיש אותם, אני רואה את הגילאים יורדים למטה, כלומר צעירים יותר שותים אלכוהול, עושים דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו, המלחמה חשובה ואני חושב שהדברים פה ברורים.

עוד דבר אחד בנקודה אישית, ישראל כמדינה קטנה אני חושב ההצלחה בספורט האולימפי היא בהחלט מראה לחברה שלנו, שלמרות שאנחנו מדינה קטנה אנחנו עדיין מצליחים, יש דוגמאות נוספות בספורט כמו סרביה, פינלנד, הולנד שהביאו MVP בכדורסל ואלוף טניס, אבל מה שאני רוצה להגיד עם השקעה נכונה בספורטאים שלנו זה יקרין על כל החברה הישראלית, זה חשוב מאוד כמישהו שעובד עם ילדים אני אמשיך לעשות את זה, ולתת את הזווית החינוכית שלי ואני מקווה שגם המדינה תירתם מאוד לעניין הזה.

בהחלט, תודה רבה אלון זה חשוב מאוד.

לגבי המדינה יושב כאן לצידי מישהו שלחש שפה הנקודה הזו חשובה שכולם ידעו שאולי אני פה מוכן לפרוש, אז הנה אופוזיציה קואליציה בוועדה שכזו, אחד הם, ואני פה חושב שבתחום הזה ובנושא הזה חבר האופוזיציה שיושב פה לידי סימון דוידסון עושה רבות בנושא הזה, רק בשביל זה אבל לא רק בשביל זה, רוצה אותך פה לידי למרות שאני הצטרפתי אחרייך.

פה אני עוד פעם בוועדה הזו אין אופוזיציה אין קואליציה, אנחנו אחד כי באמת הנושא הוא מאוד מאוד חשוב, אמרת קודם לכן על המלחמה הקשה בנושא הספציפי הזה אני מיד פונה אליכם כי היא קשה מאוד, אולי עכשיו זה הזמן לשמוע אתכם.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב, יש לי חמש וועדות במקביל, אני מזמין אתכם בשעה 13:00 לאודיטוריום יש כנס מרכזי, אתם ממש חייבים להגיע, תודה רבה.

אפשר לומר יישר כוח? תודה רבה.

בהחלט.

אני רק רוצה להגיד משהו אחד על השולחן הזה אדוני, תוכנית איסלנד זה העתיד של מדינת ישראל, על זה נדבר בהמשך אבל מה שעשו שם, שינו מדינה שלמה בתוכנית הזו על ידי ספורט.

אתה רק מחמיא לאופוזיציה ומיד משתי מדינות הפכנו לשלוש מדינות.

בבקשה, זכות הדיבור לד"ר רון לב, הבמה שלך.

טוב אז שוב שלום לכולם, אני ואילי היוזמים של מיזם שנקרא להאיר את עומר, על שם הבן שלנו כמו שאילי אמרה קודם שנפטר לפני כמה שנים ממנת יתר, מה שרציתי לחזק ולהדגיש כי הרבה פה דיברו על כל הפעילויות הטובות שעושים, באמת פעילויות מאוד חשובות וברוכות, רובן מתרכזות בקבוצות מיקוד, זאת אומרת הולכים לאנשים כאלו שהולכים לכיוון הסמים, או לכאלו שהולכים לפשע, או מעמד סוציואקונומי מאוד נמוך שצריך להרים אותם, זה מאוד חשוב ויופי שעושים את זה.

כמו שאתם יודעים הבעיה של הסמים והאלכוהול במדינת ישראל בשנים האחרונות לפחות, היא עלתה לרמה כזו שרוב הצעירים מתנסים, אני לא אומר שכולם עושים את זה הרבה, אבל כמובן שאם זה עולה אז גם הכמויות של ההתמכרויות ולא עלינו, אבל גם של הנפטרים ממנת יתר שאלו אנחנו בגלל שהיה לנו את המקרה הזה אז אנחנו מקבלים טלפונים כל שבוע, ולפני שבועיים כשבע משפחות שפנו אלינו שבאותו שבוע או שבוע לפני הילד שלהם נפטר, רובם ממנת יתר, מאופיאטים חזקים או מהמדבקות של הפנטניל, הנושא הזה הוא באמת בנפשנו כללית, כולם סיפרו על איך שהם היו בצבא ביחידות עילית, אלו לא אנשים מהשוליים, בגלל זה אני מנסה להדגיש שפתרון הספורט הוא צריך להיות על כולם.

כשאנחנו עכשיו יכולים לעשות, אנחנו יודעים שהדרך היעילה ביותר זו מניעה, כי ברגע שמישהו נופל למחלת ההתמכרות שזו מחלה כל כך קשה, גם שמטפלים בו שנה וחודשים הם יכולים להחזיק קצת, ואז ליפול עם רגע של חולשה עוד פעם, כי המחלה הזו היא לכל החיים, היא כרונית ולכן אנחנו עובדים במיוחד על נושא המניעה, הנושא שסימון דוידסון דיבר עליו, על מה שהיה באיסלנד אנחנו מכירים את זה, אנחנו גם משלבים דברים שאני יכול להגיד במילה אחת, אם אני חושב מדברים פה על דברים שהם לא כל כך בשמיים מבחינה תקציבית, זה נקרא מימון חוג לכל בני נוער, או עזרה חזקה בזה על ידי המדינה ועל ידי התגייסות של רשויות, זה כבר עושה חצי מהעבודה, כמובן להדריך את המדריכים איך לעשות הרגלי חיים ולדבר עם ההורים, זה הוליסטי כזה, אבל אלו דברים שלא רק כסף זה כרוך בהרבה תשומת לב ופשוט להחליט, זו דעתי.

בכל מקרה אנחנו כן החלטנו שאנחנו רוצים לפעול ומוכרחים לעשות משהו בעניין, עשינו כבר פיילוט על שני דברים בענייני ספורט, אחד מהם שפה מוצג כרגע זה שיעור מוכלל או מערך שיעורים שאנחנו מציעים לבתי ספר וכבר עשינו בכמה בתי ספר, הנושא הוא שבאמת מצד אחד מדברים עם הילדים ומסבירים להם, רותמים אותם אל הנושא ואל הסיפור, להראות להם שזה יכול לקרות לכל אחד, זה הסיפור של הבן שלנו ואחר כך אנחנו מדברים עם ההורים כדי שהעסק יהיה הוליסטי.

יש לנו גם מפגש עם ההורים של אותה שכבת גיל בבית הספר, גם המורות והיועצות מדברות ואז מסכמים את הכל במרוץ, כאשר עד המרוץ עושים אימונים, כל מורי הספורט מגויסים, עושים אימוני ריצה, ואחר כך עושים ריצה קלה של בין שניים לשלושה קילומטר, זה לא עניין, אבל הרעיון הוא לרתום אותם, אחר כך עושים הרשמה לחוגי ריצה, את הדבר הזה כבר יישמנו ועשינו אצלנו, אנחנו גרים בגן יבנה ועשינו את זה עם כ-800 ילדים, עם כל כיתות י' בכל מושבת גן יבנה, היה מאוד מוצלח גם עם המרוץ בסוף וגם שההורים רצים עם הילדים, ופתאום ההורים מדברים באותו ראש כמו הילדים כי הם היו בשתי הפגישות איתנו ויודעים על מה מדובר וכמה חשוב הנושא.

הדבר השני שעשינו זה משט, שגם אנחנו לפני שנה עשינו אותו רק באשדוד עם כמה מאות משתתפים, השנה אנחנו רוצים לעשות במקביל בכל הארץ, עוד פעם, זה שילוב של מודעות מצד אחד ולהראות ולדבר, יש צוותים על החוף שעשינו את זה לפני כמה חודשים באשדוד אז היו שם על החוף כל מי שמסתובב בא אלינו ושואל מה זה, אנחנו מציגים להם ברושורים, מסבירים, מדברים איתם ומראים להם ואחר כך אמרו לנו ממועדון הגלישה שבאו אליהם עשרות נערים שרצו להצטרף למועדון הגלישה, רק באשדוד שראו את זה פתאום, זה מאוד חשוב, הדברים של עיצוב וחשיפה הם מאוד חשובים ועוד פעם, צריך חשיבה, צריך רצון, צריך לדחוף ותמיד יש מתנדבים שעוזרים, אבל גם צריך תמיכה, אנחנו תמיד חסומים בשלב מסוים של גודל או של איך אנחנו יכולים לעשות את זה, והשנה אנחנו כן רוצים לפרוץ בכל הארץ עם זה, נקווה.

פה זו היציאה למרוץ שעשינו.

אני רק חייבת לציין ולהשלים אותך, בהתחלה כשהבאנו את התוכנית הזו לבית הספר אז הצוות היה קצת סקפטי, מה נוציא את כל התלמידים, הם לא ירוצו וכדומה, אבל ברגע שעשינו את זה הוליסטי, כשעשינו הרצאה לילדים, להורים ולצוות החינוך ובסוף סיימנו את זה, היינו בשוק, כ-800 ילדים הגיעו, זה דבר שהוא לא הגיוני, כולם הגיעו וחלק מאוד גדול מהם גם נרשמו לקבוצת ריצה, ובמקביל אותו דבר קרה עם המשט, אז לכן אנחנו רוצים גם להגדיל את זה, יש לנו בעקבות זה דרישה מאוד גדולה מבתי הספר, אבל שוב, אנחנו רק רון ואני, אנחנו עובדים בלי תקציבים ובלי כלום, אז לכן אנחנו פה, בשביל להסביר שיש אפשרות לעשות את השינוי הזה, וגם לא צריך תקציבים בשמיים אבל צריך להירתם לתוך המיזמים האלו.

צריך את הרצון.

יש שם כמה דוגמאות של הדברים שאנחנו נותנים להם, יש עיצוב של חולצות ודגלים שאנחנו מחלקים, ובמרוץ היה לנו מאוד נחמד עם כיבוד שאנשים תרמו.

כן, אמרתם הרצאות בבתי ספר, מזמינים אתכם, אתם פונים, איך זה עובד?

מזמינים אותנו, זה מפה לאוזן, זה כבר רץ בכל הארץ.

אנחנו נוסעים ואנחנו גם עובדים אז תבינו, אבל אנחנו החלטנו שאנחנו נותנים רק פעמיים בשבוע, כי אנחנו גם עובדים משרה מלאה גם רון וגם אני וזה גם קשה נפשית, אבל אנחנו יודעים ומבינים כמה זה חשוב וכמה שהמדינה - - -

מילה אחת על התובנות שלכם, אתם גם הגעתם לתובנות מסוימות, כמה יש לכם אוזן קשבת, כמה אתם מצליחים לקדם את הרעיונות שלכם לגבי המקצועיות, לגבי הגורמים שצריכים לעבוד, אם תוכלו לפרט קצת בנושא הזה כי זה חשוב.

אני יכול להגיד שתמיד באים ומחכים לנו בשורה ילדים אחרי ההרצאה או המפגש, כי אנחנו מדברים איתם ושואלים אותם, הם אומרים לנו הרבה פעמים תשמעו זו פעם ראשונה שזה נגע לנו, לפעמים מביאים בחור נקי, מישהו שהיה ומספר איך אפשר לצאת מזה ואיזה גרוע זה ואל תכנסו לזה, אבל הם מתסכלים ואומרים אני לא באתי מהרקע הזה, אני איש בשליטה, אני יודע, אני בן אדם נורמלי וככה כולם עושים את זה אצלנו וכך הלאה.

ברגע שאנחנו מראים להם את הבן שלנו שהיה בדיוק ככה, כמו כולם, עישן עם כולם, לא נכנסתי פה לעניין, אבל יודעים שהרבה עניין של גנטיקה, של אופי מסוים של בן אדם שייתפס והיתר לא, אז הם פתאום מבינים אופס זה יכול גם לקרות לי בגלל שזה לא רק לאלו שזרוקים בקצה הרחוב ואין להם מה לעשות.

אבל אני חייבת לציין שהתסכול שלנו הוא מאוד מאוד גדול ואני אתן לך דוגמה, אנחנו הצלחנו ליצור שני סרטונים מצוינים עבור העלאת המודעות בקרב ההורים של חברת אריקסון, הם נתנו לנו את זה בהתנדבות ועשו את זה עבורנו, לא הצלחנו לעלות את זה לתשדירים, נתקלנו בחומות ברזל ובירוקרטיה שלא נתפסת.

ותהליכים משפטיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אם נוכל נסייע, חבר'ה יש לנו עוד הצבעה בשעה 13:00 פה ליד, אז עוד הפסקה קלה כי אני אשמח להקשיב ולשמוע גם את ירון וקסמן מייסד הגל שלי, וכמובן את ד"ר ספיבק שנמצא כאן איתנו, מנהל משרד הבריאות, הפסקה קצרה ואני כבר חוזר.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:05.)

חזרנו, אני מצטער שוב על ההפסקות האלו אבל מה לעשות יש הצבעות.

ירון וקסמן, מייסד הגל שלי, בבקשה זכות הדיבור שלך.

שלום צוהריים טובים, קודם כל תודה רבה על הזמן וההזדמנות, אני אציג את עצמי, אני ירון וקסמן, היום אני בן 36, יש לי תואר ראשון בחינוך ותואר שני בניהול מערכות חינוך, אני מציל ים וגולש.

לפני כעשור חבר שלי עומר ואני הקמנו עמותה שקוראים לה הגל שלי, שכל הייעוד שלה הוא לעזור לנערות ונערים בסיכון וסכנת דרך התמודדות מעצבת בגלישת גלים, אנחנו מדברים בזום אין לתוך עולם הספורט לגלישה, שזה ספורט מאוד ייחודי ומיוחד, וסביב ההזדמנות הזו לחשוב רגע על מדינת ישראל, מדינת חוף, מדינת ים, משאב ציבורי ענק שיש לנו במדינה שפועל באופן שלא צריך להשקיע בו אנרגיה או משאבים.

אני אתחבר למה שנאמר פה בדיון חברים והדיון הזה הוא רגוע, אנחנו מדברים על מכת מדינה, שנבין התחלנו בהתנדבות עם 10 ילדים, יש לנו היום כבר כ-7,000 בוגרים והשנה הצטרפו עוד כ-3,000 נערות ונערים מכל הארץ, יש לנו היום כ-8 מרכזים שהם חינוכיים, מנהריה שבצפון, דרך קריית ים, כפר גלים, מעגן מיכאל, הדס הנעורים, תל אביב יפו, בת ים ואשקלון.

מכל הארץ מגיעים אלינו, אפילו מהגליל העליון, מירושלים וממזרח ירושלים מעלי ובת עין ועד הדרום, כולל חבר'ה מהפזורה, עוטף עזה, שדרות, דתיים, חילוניים, בנות, בנים, חרדים, מגילאי 13-24, החבר'ה עוברים אצלנו תהליך מאוד מאוד ארוך ומובנה, מגיעים חבר'ה פעם בשבוע קבוע כדי להתמודד עם הים והגלים דרך הדבר הזה לומדים ליפול, לומדים לקום, לומדים להתמודד ולהתמיד, אנחנו לא שולטים בים הוא יכול להיות סוער ומפחיד, הוא יכול להיות רגוע, כמו בחיים, אנחנו לא שולטים בחיים, באיזו שכונה אני איוולד ולאיזו משפחה, אבל אני כן יכול לבחור, וזה בדיוק מה שאנחנו מלמדים את בני הנוער.

זום אין לצורך המצב שלנו היום בשנת 2023, צריך להבין את האירוע הזה, בטוח שכולנו מכירים את טלגרם או טלגראס, אנשים לוקחים קורקינט ומעבירים דברים הרבה יותר חמורים ממה שעלו פה כמו קוקאין ו-MD, ומה שאתם לא רוצים, הדבר הזה מגיע יותר מהר מפיצה, וכאן אנחנו נדרשים כולנו ביחד בכוחות משויפים כדי להתמודד עם הסיפור הזה, לייצר את האלטרנטיבה, להיות שם והילדים שלנו הם לא מטומטמים, הם אנשים מאוד חכמים והם מבינים, פשוט צריך מישהו שיראה אותם ויסביר להם וייקח אותם יד ביד.

אני אוסיף קצת נתונים, בוצע מחקר בקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן על ההשלכות וההשפעות, אמנם דגמו את הגל שלי ולא את כל הספורט וכל הענפים האחרים, הדבר הזה עובד בצורה יוצאת דופן, אנחנו מדברים על בין 82%-83% הצלחה, לא רק מניעה, אלא גם יציאה מהמעגל, מדובר בילדים שאנחנו מצליחים בהתערבות ביחד עם שמוליק והחברים ממשרד הרווחה להוציא אותם מפשע, מסמים, חבר'ה שעברו הכשרות, חבר'ה שבצווי בבתי משפט, אני מדבר על הוסטלים ומעונות מעולים באמת מקצה רצף הסיכון, להוציא אותם מהסמים, להוציא אותם מהרחוב ולהכניס אותם לתוך הים ולהוציא אותם אחרת, פשוט להחזיר אותם ללב החברה הישראלית והדבר הזה והסיבה שהתכונית כל כך טובה ומובנית.

בסופה של התוכנית החבר'ה מעבירים את זה הלאה והופכים להיות מדריכים מוכשרים, מקבלים תעודה במכון וינגייט למדריך גלישת גלים ומעבירים את זה הלאה, הסיבה שזה מצליח זה ממכר, אבל זו התמכרות למשהו חיובי, זו התמכרות לפעילות, לעצמאות, לקבלת אחריות ובימים אלו ממש מסתיים מחקר ענק של אוניברסיטת בן גוריון בנגב שלקחו ודגמו ונשתף את בת שבע ונשלח לך את תוצאות המחקר, הוא יתפרסם ברבעון הקרוב, דגמו את השפעת ארוכת הטווח וזה הולך להיות חדש ומאוד מאוד מפתיע, אנחנו מדברים כבר על עשור שכ-10,000 בני נוער מכל הגוונים, מכל הגילאים במדינת ישראל שוב, ערבים יהודים, בנות, בנים, חרדים, חילוניים, חרדיות גם מגיעות בהפרדה והדבר הזה פשוט עובד.

אני רוצה לחזק גם את הדיון ואת הוועדה, כמו שאמרת כולנו באותו צד בדיון הזה, הגיע סימון דוידסון ובא ואמר שהדבר הזה לא יכול להיות קטן ואזוטרי והביא ביחד את כל משרד הרווחה, והיום אנחנו עדים לאותו מיזם משותף שאנחנו קוצרים את הפירות אני אגיד לכם זה לא מספיק, אנחנו צריכים להבטיח שהדבר הזה גדל וממשיך ואנחנו הגל זו דוגמה אחת, אני בטוח שקיימות עוד דוגמאות מוצלחות להתערבות, למניעה ולשימוש בספורט ככלי וכגורם משנה, יש לנו המון המון דאטה על הנתונים.

זכינו בפרס של יו"ר הכנסת על שינוי משמעותי בחברה הישראלית והיינו עמותת השנה של CRM, הכל נמדד, הכל נחקר, זה לא רק נדמה לי, נראה לי, אני חושב, אני מרגיש, אנחנו יודעים היום, פעם האמנו והיום אנחנו יודעים לראות בסבירות גבוהה מאוד, אני מדבר על כ-80% בכל המדדים, אני מדבר על חוסן, בתחילת הוועדה דיברת על חוסן ומניעה, הדבר הזה פשוט עובד והוא לא יקר.

דיבר גם חבר הכנסת סימון דוידסון על כמות המשאבים המאוד מצומצמת שאם אנחנו כחברה וכמדינה נדע להשקיע היום, אנחנו באמת נחסוך סכומים אדירים ונחייה בחברה טובה יותר, אז אני מודה על הזמן, אנחנו נמשיך ותודה רבה.

תודה לך ירון.

אם אפשר משפט אחד, אני אומר לצד כל המענים שאנחנו נותנים אמרתי והדגשתי את זה גם בוועדה הקודמת לפני שבועיים, אותו בית מצד אחד יושב ותר אחר המענים לבני נוער ומדגיש את הסכנות, ומצד שני מדבר על לגליזציה ומדבר על איך לנרמל, גם אם לא הייתה כוונה בבית לאפשר שימוש בסמים ובטח לא לסכן בני נוער, חייבים להיות ערים למשמעויות שבני הנוער לוקחים על כל גרם או על כל שבריר מידע שמגיע מהבית, איך הם מפרשים את זה ברמת הנורמליזציה לשימוש, חייבים סנכרון בהיבט הזה, זה הכל.

יפה, טוב קלעתי לדעת מומחים, כי בדיוק אמרתי וביקשת את זכות הדיבור אז קצר כמה הערות, קודם כל יפה מאוד מה שאתם עושים, אני גם אשמח לבקר, אני אשמח מאוד לבוא.

הם מתנים את זה אבל בהתנסות של ממש.

קודם כל אני מפחד לעמוד לידך כי אתה קורא אותי, אני לא עולה על גלשן כי אני למשל בימי שבת לא אוהב, מי מדבר פה על אבות ובנים, אל תכעסי עלי מנכ"ל.

בית כנסת אני תמיד אוהב לראות את הבן שלי מתעטף תחת טלית בתפילת מוסף למרות שהוא לא חובש כיפה והולך לבית הכנסת, ולמה אני מספר את הסיפור הזה? כי אז הוא אמר בוא נבעט כמה בעיטות ובעטתי כמה בעיטות ואז הייתי במרפאת הכנסת בדיקור כדי להשתחרר, אבא קצת זקן, חזרנו מאנגליה ממשחק של ליברפול נוטינגהם ואז בביקורת הדרכונים אמרו לי יש לך נכד מדהים, אמרתי להם תודה רבה, אבל לא משנה.

דבר שני אתה מאוד פדגוגי כשאתה מדבר ואני מעריך את זה ולמה אומר שקלעת לדעת מומחים כבר אמרת את זה בוועדה קודמת, כי שאלתי אותך ומה שאני אוהב בוועדה הזו ותעיד המנכ"לית היקרה, בת שבע, זה שאני מודה כשקיבלתי את הוועדה הזו אני אדם מאוד שמרן ומאוד נגד, אני לא חסיד הלגליזציה ואם מישהו רוצה לשכנע אותי שאני טועה אז הוא מוזמן, כולם מוזמנים לוועדה שלי, גם אלו שבעד והוועדה הזו פתוחה לכולם, רק כאשר אתה בוועדה בוא תוכיח לי שאני טועה, או שתשכנע אותי או שתחזק לי את ההערכה שלי, אני סקרן לשמוע אותך.

לגבי הלגליזציה, כשאתה מדבר עם הצעירים שם אין סמים קלים נכון?

אין סמים קלים, אני אגיד שאני חושב שקודם כל קטונתי, לא חקרתי את הנושא, אני יכול להגיד את מה שאנחנו ראינו ואת ההשפעות שאנחנו רואים אצלנו, אז קטונתי לגבי החלטות כאלו ואחרות ברמת המדינה, אני רק יודע שקודם כל המדרון הזה הוא חלקלק, צריך לקחת את זה בחשבון, והילדים לא עושים את האבחנה בין סם כזה או סם אחר, הם מחפשים את התחושה, זה יכול להיות גז מזגנים, כל דבר שאתה מעלה על הדעת, הסנפה, גז קצפות, אין סוף, אנחנו מכירים את הכל וגם ראינו את הכל.

בקצה אני חושב שהדיון הזה יכול אפילו להיות עקר ברגע שאנחנו כמדינה מצליחים לייצר אלטרנטיבה אמיתית, אני אתן דוגמה, הקמנו עסק חברתי שקוראים לו על הגל שמייצר תעסוקה ופרנסה לילדים בקיץ, אנחנו עכשיו נכנסים לחופש הגדול, עוד מכת מדינה החופש הגדול, מה קורה? הפנימייה נסגרת, בתי הספר נסגרים, יום הופך ללילה ולילה הופך ליום, גם העבודה שעשינו במשך שנים, דפוסי התנהגות עלולים לחזור ולכן היינו צריכים להיות עוד יותר משמעותיים ורלוונטיים ומה קורה בעצם בעל הגל אנחנו מייצרים תעסוקה ופרנסה לבני נוער, לא רק תבוא, תגלוש ותהיה חלק מהקהילה מטיבה ובונה, בוא תתפרנס, אצלנו אין שקרים, הכל אמיתי, הכל צף למעלה, הטוב היפה הרע והמכוער, אז בוא תרוויח, אתה תרוויח רבע ממה שאתה עושה בטלגרם או טלגראס אבל זה כסף אמיתי, זה כסף כשר, אתה לא תצטרך להסתכל מאחורי הגב.

היום אנחנו עושים ימי כיף לחברות, אני מדבר אתכם על משהו שהוא מפעל אדיר, אלו כ-150 ימי כיף בעונה עם גוגל, ווייז, ויקס, חברות ביטוח, בנקים, אינטל, קסטרו ועוד מגיעים, זה נחמד ויפה אבל מה שיפה זה ילד שמגיע בשעה 8:00-8:30 בבוקר ומתחיל לבנות ציליות, עוזר לאנשים לגלוש וחוזר הביתה בשעה 8:00 בערב וכל מה שהוא רוצה זה ללכת לישון ולמחרת עוד הפעם, ככה אנחנו מגלגלים אותם כל הקיץ ומצליחים לסיים בית ספר, מצליחים להוציא בגרות, הם מתגייסים לצבא, והדבר הזה פשוט עובד.

אני אומר, בסוף האחריות שלנו, חברת המבוגרים, זה להסתכל על בני הנוער בעיניים אוהבות, לתת את ההזדמנות הזו, עוד אחד מהדברים שאני רוצה להגיד, אנחנו כמבוגרים הרבה פעמים מפחדים, מטאטאים וסוגרים את העיניים, לא בבית ספרי, מצאתי אותך עושה באנג באוטובוס, מעיפים אותך מבית ספר ומפנימייה ב' ופנימייה ד', ואני אומר הפוך - - -

לא, אסור.

אז תכף תתקני אותי כי זה מה שאנחנו רואים, שהרבה פעמים אנחנו שמים גבולות והגבולות האלו נפרצים, אני לא אסביר רגע למה אני חושב שהדבר הזה קורה, יש לי סיבה מאוד טובה פשוט מפאת הזמן אי אפשר, אבל אני אגיד לך מה אנחנו עושים בגל שלי והדבר הזה עובד, הוא מסוכן, אני מודה בזה, אבל זה עובד.

כשילד נופל שוב והוא מתקשר אליי מסטול ומקיא על עצמו בשעה שתיים בלילה אתם יודעים מה אנחנו עושים? איפה אתה? אני מגיע אליך, עושים לו שטיפה ומחר יום חדש, ויום למחרת אנחנו עושים איתו שיחה ומנסים להבין למה מה קרה, איפה אתה, ואתם יודעים מה הסבירות שבאותו יום ברגעים הכי חשוכים והכי שחורים, אתם יודעים מה המספרים? אני מדבר אתכם על עשרות רבות של חבר'ה שזה קרה לנו איתם, אתם יודעים כמה מהעשרות האלו עשו את זה שוב? אפס, אפס עגול, כי מה קרה באותו לילה? אותו נער ראה שאכפת לנו ממנו, אותו נער ראה שזה לא משנה מה קרה.

אני אבא צעיר, יש לי בן, הוא בן שנתיים וחצי, קוראים לו ים, מפתיע, לכולנו, רובנו או חלקנו יש ילדים ובסוף הילדים צריכים מבוגר משמעותי שרואה אותם ושיודע שאכפת לנו ממנו לא משנה מה, עוד פעם, הילדים האלו חכמים, ברגע הם רואים את זה והם מבינים את זה, הם פשוט לא עושים את זה שוב.

אני מעודד את כולנו לייצר כמה שיותר תוכניות, לנסות ולהעיז, וחלק מהתוכניות יעבדו יותר טוב וחלק פחות טוב, אבל בסוף בקצה אנחנו נמצא חברה טובה יותר, וצודקת יותר, תודה רבה.

תודה רבה ירון, ריגשת.

ד"ר פבל ספיבק ממשרד הבריאות, מפקח ארצי במחלקה לטיפול בהתמכרויות, שהמתין בסבלנות לתורו.

תודה, אני אתחיל מהדובר הקודם ואומר שפעילות ספורט היא ממכרת וזה נכון, אבל במקרים קיצוניים, ואני אסביר בשתי מילים למה, כי גוף של אדם כשהוא מתאמן הוא מפריש אנדורפינים, הורמונים שהם מיוצרים על ידי הגוף ואלו בדיוק אותם אופיאטים שצורכים מי שהתמכר אחר כך אליהם וזה מגיע לאותם - - - ועושה את הפעולה המסוימת, לכן האדם לאחר פעילות ספורט בדרך כלל נהנה, למה הוא נהנה? מאותה סיבה, המוח מעוצב באנדורפינים שהם טבעיים וזה תהליך טבעי לחלוטין.

שתי מילים לגבי השתתפות משרד הבריאות במניעה, אנחנו משתתפים לצערנו במחלקה שלנו במניעה שלישונית, במקרים בודדים שניונית, מתי שבן האדם מגיע לפתחנו, לאחת המסגרות שאנחנו מטפלים בהתמכרות, אנחנו מכירים בעובדה שגם פעילות ספורט היא מאוד חשובה ותוכנית טיפולית, אנחנו עושים את זה, גם אותן מסגרות הגמילה שממש האדם מנסה להפסיק את השימוש, פה אנחנו מפעילים פעילות ספורט כמעט בכל המסגרות גם פרטיות וגם ציבוריות, יש את המתקן שהם יכולים להתאמן ובעיקר בציבוריות הם לא יכולים, כי אין תקצוב לזה, לקחת מאמן או מדריך ספורט אבל פרטיות על פי רוב משלמות על מדריך ספורט וזה נעשה ככה בבקרה.

דבר נוסף, אתה נגעת בנקודה מאוד חשובה, אני ממש רוצה לומר לגבי לגליציה או דה לגליציה של קנאביס, אנחנו פה מיידעים כל איש מקצוע שעוסק בתחום, אנחנו נגד לגליזציה, אנחנו לא סתם נגד אלא על בסיס מחקרים ומאמרים רבים, יש מאמרים לאחרונה פורסם מאמר מאוד מרתק שמדבר על מטא אנליזה של כ-10,000 מחקרים ופרסומים בכל עיתוני המדעים שיוצאים בתחום הם הגיעו לכמה מסקנות באותן המדינות כמו ארצות הברית וגם באירופה, השוו את הנתונים לגבי מי שעשה תהליך לגליזציה של קנאביס לעומת מי שלא.

על כל מדינה שעשתה תהליך לגליזציה יש נתונים ברורים מאוד, אחוז תאונות הדרכים עלה, עלה האחוז של מקרי המוות בתאונות הדרכים, עלה האחוז של הגעה לחדרי מיון אנשים שעם פסיכוזות, עם התאבדויות, אורך החיים ירד, הוצאות המדינה על טיפולים במכורים לסמים גדלו, עבירות רכוש, גם מעורבות בפשיעה ולכן אלו עובדות שקשה להתווכח איתן.

תודה רבה.

עיריית הרצליה, ארז.

שלום לאדוני, אני ארז, מנכ"ל בני הרצליה ואת החדר הזה אני מכיר היטב, אני כ-30 שנים שבהן שירתי בצה"ל בתפקיד האחרון כמפקד המשטרה הצבאית החוקרת ובבתי הכלא שאותם מילאתי במאות חיילים לא ישבו ספורטאים, לא היו ביניהם ספורטאים, בתי הכלא היו מלאים בכאלו שהם אינם ספורטאים.

היום אני מנכ"ל תאגיד עירוני, מנכ"ל תאגיד הספורט הגדול בישראל שנקרא בני הרצליה שסימון דוידסון היה מדריך שחייה בו, תאגיד שמפעיל כ-40 ענפי ספורט ואלפי ילדים.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות ברשותך ברמה הלאומית שיכולות להועיל לבית הזה, על כל מה שנאמר אני כמובן מסכים, ועסקתי בנושא הזה ב-30 שנים האחרונות למניעה של שימוש בסמים באמצעות ספורט, שתי נקודות שאני מבקש לגעת בהן.

נקודה ראשונה היא מה שנקרא נשר תלמידים או נשר מהספורט, אנחנו מתחילים בגילאים מאוד צעירים להפעיל אלפי ילדים בחוגים, הבעיה היא שעם הזמן יש נשר של הילדים האלו, ילדים שנושרים, ילדים שלא מגיעים לתוצאות טובות בכדורסל, בשחייה וכדומה ואז הם מפסיקים לעשות ספורט ועוברים לברזלים.

הפתרון שאנחנו מצאנו הוא בדמות עמותה שאנחנו מפעילים, תאגיד הספורט העירוני, שהוא עמותה רב ענפית, אני רוצה לעודד ברמה הלאומית את ההקמה או את הרגולציה כדי להפוך את האגודות הקטנות האלו לאגודות רב ענפיות ואני אסביר למה, משום שאנחנו ממצים את הנשר, ילד שעוזב את הכדורסל כי הוא לא קיבל דקות עובר לפוצ'יבולי, עובר לסייף, עובר להוקי גלגליות, עובר לסקטבורד, והמטרה בסוף בתוך העמותה שהיא עמותה רב ענפית היא למצות את אותם ילדים שלא הגיעו בתחרותיות להישגים טובים ואז הם ממשיכים לעסוק בספורט שהוא ספורט בענפים אחרים וזה מודל מצליח, כי אנחנו מצליחים להפוך את המשולש הזה שבקצה, בגיל 18, יש מעט מאוד ספורטאים תחרותיים למרובע שכולם מגיעים לצבא כשהם עושים ספורט יום יום והספורט מונע סמים, חד משמעית.

לכן הדבר הזה מבחנתנו ברמה הרגולטורית נכון לשכפל את המודל הזה לעמותות רב ענפיות כדי שיוכלו למצות את הילדים, ילדים שעוזבים ענף ספורט מסוים יעברו לשייט, יעברו לענף אחר, ימשיכו לעשות כחלק מהפעילות היום יומית שלהם.

הנקודה השנייה שגם היא ברמה הלאומית היא בעצם החסם שאנחנו מתמודדים איתו, החסם המרכזי הוא החסם של מתקני ספורט, זה בעצם מה שמונע מאיתנו להפעיל יותר מגרשים, יותר אולמות, יותר מתקנים, הם בסוף במקום יותר בתי כלא, וברמה הלאומית צריך להטות את המשאבים למקומות האלו, הסיבה שאני באופן אישי בחרתי את התפקיד הזה, זה ברגע שראיתי אתגר עצום בלמנוע מילדים להגיע לעולמות האלו של סמים ושל התמכרויות באמצעות הספורט, וזה כלי שמוכיח את עצמו, תודה.

תודה לך.

עמותת מגרש ביתי, בבקשה, אורי שוהם.

נעים מאוד, שמי אורי שוהם, אני מייסד ומנהל עמותת מגרש ביתי, לפני כ-10 שנים עבדתי בכנסת, הייתי יועץ שר ונתקלתי במקרה בסרט תיעודי על אליפות העולם בכדורגל לחסרי בית, סיקרן אותי האירוע הזה וכמו שסימון דוידסון אמר, היה לי חלום קטן להביא את נבחרת ישראל לאליפות העולם.

אני וחבר הקמנו את העמותה במטרה להקים נבחרת של כדורגל לחסרי בית, כעבור שנתיים עשינו את זה, בהתנדבות כמובן, הצלחנו להביא חבורה של חסרי בית לאליפות העולם, זה אירוע מדהים ומרגש, קרוב ל-60 נבחרות מכל העולם משחקות כדורגל, שלכל מדינה יש את המאפיינים של האוכלוסייה שלה, ובשביל המשתתפים זו חוויה אינטנסיבית ומטורפת, לדוגמה הקפטן שלנו באותו זמן היה בחור בן 45 שבילה עד אז כ-18 שנים בכלא, מתוכן כחמש שנים גם גר ברחוב ופתאום הוא הקפטן של נבחרת ישראל, עומד ושר את התקווה המסגרת הקבוצתית שהעמותה נותנת לו זה משהו חזק ומיוחד.

האוכלוסייה של חסרי הבית שאנחנו עובדים איתה הם מנותקים מרשתות תמיכה, מאוד חשדנים כלפי הממסד ואנחנו מצליחים ליצור איתם קשר, כי המודל שלנו הוא שהצוות שלנו משחק איתם יחד כדורגל וככה אנחנו בגובה העיניים איתם על המגרש אין הבדל מאיפה אתה מגיע, העיקר שאתה משחק איתם כדורגל, נמצא איתנו כאן מדרכי שהוא הרכז של הקבוצה שלנו בירושלים, והוא יכול לספר מנקודת המבט שלו, היום הגענו למצב שיש לנו כחמש קבוצות כדורגל, אנחנו עובדים גם עם בוגרים, גם עם צעירים וגם עם נוער מנותק במרכז מיתר - - - ואני יכול להעיד שבשביל כולם זה משנה חיים, גם המסגרת הקבוצתית וגם הקשר שנוצר עם הצוות נותן להם מישהו כמו שירון סיפר, מישהו שיוצר קשר עם אותו בן אדם ונמצא איתו ברגעים הקשים שלו, זה המתכון להצלחה.

סליחה שאני שואל אבל איך זה מתנהל, אתה מסקרן אותי מאוד, זה ממש מרשים הדבר הזה, כאילו הוא חסר בית, אני התחלתי למשל ככתב ספורט, אני חובב ספורט ואני מעדיף לכתוב על ספורט, אבל זה לא משנה, איך חסרי הבית מגיעים אליך?

אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יחידות לדרי רחוב בעיריות, עיריות תל אביב, ירושלים וחולון ודרכן אנחנו מגיעים אליהם או אל הגגונים.

אני אספר סיפור קטן שתבין, באימון הראשון שלנו דיברנו עם עיריית תל אביב, דיברנו עם מרכזי חלוקת סם, דיברנו עם הגגונים, הגענו למגרש והבאנו את המאמן ולא הגיע אף אחד, הבנו שהדרך הנכונה היא להגיע אליהם, לאיפה שהם נמצאים, לקחת אותם איתנו ברכב ולהביא אותם למגרש, וברגע שהתחלנו ככה אז הוא סיפר לחבר שלו, והוא סיפר לחבר שלו והתגובות ששומעים מהם זה מחזיר אותם לילדות, זה מחזיר אותם למצב שיש להם בשביל מה לקום בבוקר, הם מספרים לנו שהם מפסיקים לשתות ולהשתמש כדי להגיע בכושר לאימון, וככה לאט לאט אנחנו הצלחנו להגיע אליהם.

יש להם מסגרת, זה חשוב, גם התמונה הכי יפה בעולם, קח את דה קונינג, שים את התמונה עם מסגרת או בלי היא לא אותו הדבר.

יש לך משהו להוסיף? לא?

אז למעשה סיימנו, אני חייב להודות - - -

נשאר לנו את סתיו.

סליחה, סתיו מעמותת קפוארה לכולם, נמצא איתנו פה? בבקשה אדוני.

שלום לכולם, אני סתיו, את האמת זה קצת הפתיע אותי, אני לא באתי מוכן אבל יש פה כל כך הרבה מה להגיד.

קצת עליי, אני סתיו במקור אני מדימונה, בכיתה א' התחלתי לגמגם כתוצאה ממערכת החינוך, כתוצאה מזה נוצרו לי קצת קשיים חברתיים, כך המשכתי, בכיתה ט' הגעתי לכפר הנוער ושם היו חוגים, החוג הראשון שקפצתי עליו הוא קפוארה, למרות שלא היה לי מושג וקצת אחרי שהתחלתי הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

הקפוארה הצילה אותי גם מבחינה חברתית גם מבחינה אישית, היום אני מתעסק בקפוארה כמעט כ-20 שנים, אני מאמן כ-10 שנים, עיקר העבודה שלי היא עם נוער בסיכון, לפני שנה החלטתי שאני פותח את קפוארה לכולם, עמותה שכל המטרה שלה בעצם היא לקדם קפוארה בקרב נוער בסיכון, אני תמיד צוחק על זה שיש פה קבוצות שאני עובד איתן שהן נוער ואני בסיכון, זה ממלא אותי, אני רציתי להציג שהיום העמותה שלנו היא קיימת כשנה וחצי, זה לא הרבה זמן אבל אנחנו רצים, אנחנו עובדים עם כל מדריכי הקפוארה שיש בארץ.

התחלנו פרויקט עם כלא אופק שהוא כלא של נערים, זה משהו שאני מתגאה בו מאוד, מה שאנחנו עושים שם בעצם ובכל המסגרות של הקפוארה אנחנו יוצרים להם מסגרת, בדרך כלל הנוער כשאנחנו פוגשים אותם, אני אישית מלמד מגילאי 3-120 והילדים שאנחנו פוגשים אותם במסגרת הקפוארה זה או בצהרוני רווחה במרכזי נוער, כפרי נוער, בכלא ודרך הקפוארה אנחנו מעבירים להם ערכים, את הערכים של הקפוארה של כבוד, כבוד לסביבה, כבוד לאחר, כללים, אחד הדברים הכי הכי פשוטים אצלנו זה שהכוח שלנו זו דוגמה אישית.

אני יכול להגיד לכם שגם היום יש לנו תלמידים שהם בני 18-19 שרואים אותי ומחביאים את הסיגריה, האויב שלנו כביכול הוא אלכוהול וסמים שהרבה פעמים אנחנו פוגשים את התלמידים, ואנחנו עוזרים להם בזה וממש משנים להם את הסביבה, מה שמושך אותם זה הרבה מהחברים, אותו ילד הוא ילד טוב, הוא לא בהכרח רוצה את זה אבל הרבה פעמים החברים מושכים אותו לשם ובקפוארה אנחנו יוצרים לו סביבה חדשה, סביבה שבשעות הפנאי הם הולכים להתאמן, הם רוצים להתאמן על תרגילים חדשים, הם לוקחים אותו איתנו להופעות ואירועים, הם רוצים להיות עוזרי מדריך, עם הזמן הם מדריכים.

אתמול אנחנו פתחנו קורס של מדריכים בווינגייט, אחת המדריכות שם הייתה התלמידה הראשונה שלי בכפר הנוער שאני למדתי, וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו מקדמים את זה בכל מקום, את האמת עכשיו אין איגוד של קפוארה, עד עכשיו לא הייתה שום מסגרת שמרכזת את זה, הקפוארה בישראל היא - - -

אתה תדאג לשנות את זה אני מניח.

זה החזון, הקפוארה קיימת כמעט 30 שנים, אין איגוד או משהו שעושה את זה, אני מרכז את זה.

בבקשה, יש איש מאוד נחמד שיושב שם בצד ורק מחכה לך.

התחלנו עם פרויקט חדש שהוא נקרא GLD, ריצה של ילדים עם כלבים.

תמשיך בבקשה.

רק שאלה אחת, אתה עצמך איך הגעת לקפוארה?

דרך כפר הנוער, בכפר הנוער המורה שלי הגיע וזה הרבה פעמים קורה בקשר עם המורה הנכון.

תמיד שואלים אותי מה החזון שלך, אני רוצה להגיע לכל ילד, כי בעיניי כל ילד צריך לקבל את השיעור הנכון, מהמורה הנכון ובמקום הנכון, להתחבר למדריך הנכון שיעביר את השיעור שכל המדריך יגע בו, עובדים איתנו כמעט 20 מדריכים מכל הארץ.

וזה דבר שאתה יכול לסייע בו?

בטח.

אני שמח שזה קורה פה בוועדה, אני מציע שתדברו, ובני הרצליה כשאתם לוקחים את המטרה, נוכל גם אנחנו לסייע בדרך כל שהיא להגיע אליהם.

חברים, קודם כל אני חייב להגיד שאני מקיים הרבה דיונים כאן בכנסת, אחד הדיונים היותר מרתקים ומהנים וכל אחד שדיבר גרם לי להבין טוב יותר, החכמתי בדיון הזה.

אני כתב ספורט לשעבר, אדם שמבין ספורט, אוהב ספורט, לא כזה גדול בספורט אבל למרות שנרשמתי לקט רגל של נבחרת הכנסת עם בלילי שהוא המאמן, מצפים ממני להבקיע את השערים, הם יכולים עוד להמשיך, אבל יש שחקן כדורגל במונדיאל של שנת 1986, קוראים לו פאולו רוסיו, הוא הבקיע הרבה שערים והוא לא זז כל המשחק, זה המודל שלי.

חייב להגיד שכל אחד פה פשוט מדהים בדרכו שלו, אני חושב שכל אחד יודע עד כמה הספורט תורם, בטח בנושא שאנחנו מדברים הרבה מאוד, לעיתים בצורה היתולית ומחייכים , אבל נמצאים איתנו פה זוג הורים שיודעים עד כמה העסק הזה יכול להיות קשה וקשה מאוד, לכן פה אנחנו מדברים על דבר שהוא ספורט, כיפי, אנחנו רואים את זה בטלוויזיה.

במקרה הספציפי פה בוועדה אנחנו מדברים על מקרה שיכול להציל חיים, דיברנו על הצלת חיים וזה הספורט, לכן אני אומר, בגלל שאתם עושים את העזרה הכל-כך גדולה הזו, המינימום שאנחנו יכולים לעשות כחברי כנסת והוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול זה לעזור לכם לעזור לנו, כי אתם עוזרים לנו למעשה, זה המינימום שאנחנו נוכל לעשות, יחד עם בת שבע אנחנו כמובן נהיה במעקב.

אנחנו פה, פתוחים לכל דבר ודבר, תודה רבה לכל אחד ואחת מכם, אנשים מדהימים ישבו כאן סביב השולחן, תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:37.