פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
26/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 11:00

היערכות להגנה ומניעת פגיעה מינית בחופש הגדול

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר

איזבל סרי לוי - מפקחת ארצית (פגיעות מיניות בילדים ובני נוער), השירות, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

טלי אלון - מנהלת תחום תוכניות משלימות לבני נוער בסיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

אדורה אלעיס - מ"מ מנהלת תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים, משרד החינוך

דנה רוטשילד - משפטנית, משרד המשפטים

ליאור מזרחי - ראש מנהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון לאומי

נאוה אביגדור כהן - ר' אגף אזרחי מטה לאומי להגנה על קטינים, המשרד לביטחון לאומי

סוזן בן עזרא - מנהלת תחום בכירה, פיתוח מניעה, המשרד לביטחון לאומי

אלון דריי - סגן מפקד יחידת צור שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

דפנה כהן קדוש - ק' יח''מ 1 מוקד 105, המשרד לביטחון לאומי

סיוון שחר - ר' חו' חסרי ישע קטינים, המשרד לביטחון לאומי

נאוה אביגדור כהן - ר' אגף אזרחי מטה לאומי להגנה על קטינים, המשרד לביטחון לאומי

הדר אליהו - מנהלת מחלקת צעירים ונוער, מרכז השלטון המקומי בישראל

רפי סער - ראש עיריית כפר-סבא

טלי רונה פאר - יועצת ראש העיר למעמד האישה, שיווין מגדר, עיריית כפר-סבא

מיה אוברבאום - יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיקה נטוביץ מנצור - מנהלת קול מילה מטעם מרכזי הסיוע, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

יעל שרר - מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

הדס דולב - מנהלת מטה פגיעות מיניות, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אפרת פילזר ביזמן - יועצת משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

רותי מאירי - מנהלת מרכזי טיפול, אמונה

דלית אזולאי

איה לינצ'בסקי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

היערכות להגנה ומניעת פגיעה מינית בחופש הגדול

שלום לכולם, שלום לכבוד ראש העיר כפר סבא רפי סער, אני מבקשת לפתוח את הדיון בנושא מאוד חשוב, אני עצמי אמא לשני ילדים שיוצאים לחופש הקיץ כמו כל ילדי ישראל המתוקים והיקרים. ראינו לנכון לקיים דיוני היערכות להגנה ומניעת פגיעה מינית בחופש הגדול. אנחנו מבינים שהחופש הוא חגיגה גדולה לילדים, אבל זו יכולה להיות גם תקופה מועדת לפורענות.

אנחנו, כמבוגרים האמונים על הביטחון של ילדי ישראל, רוצים לוודא בוועדה שאנחנו עושים כל שביכולתנו לשמור על ילדינו, להעניק להם את המוגנות הנדרשת, בוודאי כשאנחנו מדברים על ילדים שמסתובבים לא מעט בפארקים, בגני השעשועים, בקניונים. נקודת המוצא היא שלא לכל הילדים יש מסגרות, לקטנים יותר יש קייטנות, אבל כולנו מבינים שגם זה לא לאורך כל תקופת החופש.

המטרה שלנו היא לוודא שכלל הגורמים רתומים בשיתוף פעולה, לעשות כל שביכולתנו לוודא את המוגנות וההגנה שלהם, במיקוד על פגיעות מיניות או ניצול ילדים על רקע מיני. זה בהתווסף כמובן להרבה מאוד תחומים אחרים וסכנות אחרות שעלולות לארוב לילדינו. אני מבקשת לפתוח עם ד"ר נאוה אביגדור כהן, ראש אגף אזרחים, מטה לאומי 105 להגנה על קטינים, בבקשה.

תודה רבה. אני מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105, גוף ייחודי בעולם, בהובלה של המשרד לביטחון לאומי ושותפים בו ארבעה משרדי ממשלה נוספים: משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים וכמובן משטרת ישראל, יחידה 105 בלהב 433.

אנחנו ערוכים כל השנה לפעילות בתחום הזה ובאופן ספציפי וממוקד לנושא הדיון, חילקנו דוגמאות לחומרי הסברה שאנחנו מפרסמים לציבור גם באופן פיזי וגם מקוון. יש פה דוגמה לעלון על פגיעות מיניות בקטינים במרחב המקוון, או מדבקות שאנחנו מייעדים - - -

לפני שאנחנו מגיעים להסברה, פרטי לי מה המוכנות, מה ההיערכות לקראת התקופה הזו, מה האתגרים? אני מבקשת תמונת מצב לפני שאני מקבלת עלונים, ההסברה חשובה מאוד, נגיע לעלונים, נבדוק למי זה מגיע והאם זה מגיע לילדים?

במטה הלאומי אנחנו עובדים בכמה אספקטים: הראשון מניעה והסברה, שזה כפי שציינת חשוב מאוד. כל מה שאני מציגה זה בשגרה, אנחנו עושים לאורך כל השנה. אני אולי אפתיע ואומר שמבחינת הפניות למוקד 105, אנחנו פעילים חמש שנים מפברואר 2018 והנתונים מראים שדווקא בתקופות של חופשות, חגים, סופי שבוע, מספר הפניות למוקד קטן. זה מאוד מעניין. צפינו שזה יהיה הפוך.

אפילו מוזר. על סמך מה הנתונים? חמש שנים של פעילות?

כן. אנחנו יודעים שבשעון הפעילות שלנו, הפניות למוקד בתקופות שציינתי, דווקא קטנות.

יכול להיות שזה בגלל שהם לא במסגרות ואין מי שיעודד אותם לפנות?

לא רק זה. אנחנו חושבים שהאינטראקציה היום יומית של ילדים בתוך מערכות החינוך, המסגרת שבה הם נמצאים 6,7,8 שעות ביחד, היא מסגרת אינטנסיבית שלעיתים מייצרת פגיעה, אלימות, בריונות, שמוצאת את דרכה גם לביטוי במרחב המקוון.

אני חושבת שאין הלימה על רמת הסיכון שעולה כשאין מסגרות אל מול הפניות שלכם. נשים את זה רגע בצד, אחר כך ננסה להבין את זה, נצטרך מחקר כדי להבין למה יש פיחות בתלונות. הגדירי לי את התפקיד של 105.

105 זה המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הוא המענה הלאומי של מדינת ישראל - - -

רק ברשת?

כן, לקטינים ברשת, מלידה עד 18, כשהפגיעה היא ברשת. ברוב המקרים כפי שאנחנו מכירים היום, מעשי אלימות, פגיעה ובריונות בין ילדים הם במרחב הפיזי אבל ברוב המקרים מוצאים מקום גם במרחב המקוון וההפך. אירועי פגיעה שמתחילים במרחב הפיזי גולשים למרחב המקוון וההפך. ברוב המקרים, כשמדובר בקטינים שנמצאות במסגרות משותפות, זה גם וגם.

לכן מבחינת המענה הלאומי אנחנו הכתובת לפניות של כלל הציבור לפגיעה בקטינים ברשת. זה לא חייב להיות הנפגע או ההורים של הנפגע, כל אזרח שנחשף לפגיעה בקטין ברשת ולעיתים אנחנו מקבלים פניות ממי שלא מכיר את הנפגע, לא מכיר את הפוגע, גם לא בטוח שהוא קטין. פתאום יש פוסט עם אמירה קשה אובדנית או שיתוף של חוויה קשה שעברו, אנחנו יודעים לעשות את הפעילות הנדרשת כדי לאתר ולתת מענה.

הרשת פועלת על שני כיוונים, מצד אחד מאתגרת את הילדים אבל מצד שני היא כלי מאוד פרודוקטיבי עבורנו כדי לאתר בזמן סיכונים וסכנות.

אחד הפרויקטים החשובים שצירפנו לפעילות שלנו מעבר הפניות למוקד 105, אגב היום הן טלפוניות ובאמצעות טופס מקוון בעברית וערבית, יצאנו עם העניין של הטופס המקוון בשבוע שעבר ובהמשך יהיה גם קו ווטסאפ.

ישנו פרויקט שנקרא פרויקט אבירי הרשת, של מתנדבים שעוברים הכשרה ייעודית יושבים אצלנו ומאתרים את המרחב הגלוי ברשת. יש 43 מתנדבים שיושבים במשמרות יומיות כל השבוע, ראשון עד חמישי, מנטרים את המרחב הגלוי ברשת, כמו שאמרת, הרשת היא מקור גם לתמיכה ולסיוע. רואים ביטויי מצוקה קשים שילדים מעלים באופן אנונימי לרשת. מה שיפה במה שנוצר, שהם מקבלים תמיכה מאחרים שנמצאים במרחב המקוון, מעודדים אותם לא להישאר לבד עם הפגיעה לפנות לגורמי סיוע.

זה בשגרה, מה ההיערכות שלכם לקראת החופש הגדול? האם ישבתם עם כלל הגורמים? הרי בהחלטת ממשלה ובכלל בהקמת המטה הזה קבלתם את כלל משרדי הממשלה סביב שולחן אחד. האם עשיתם ישיבת היערכות לקראת החופש הגדול?

אנחנו נערכים.

עשיתם פגישה לקראת החופש הגדול?

אנחנו עושים פגישות באופן קבוע.

אני לא רוצה קבוע. אנחנו כבר בתוך החופש הגדול. אני רוצה שיהיה דיון ספציפי לקראת החופש הגדול.

אנחנו עושים את זה באופן פנימי, כי הנציגים של כל המשרדים הם חלק מהאגף האזרחי ואנחנו יושבים יחד חינוך, רווחה, בריאות, ביטחון לאומי, כולם יושבים ביחד.

אז את עושה או לא עושה? זו שאלה מאוד פשוטה, לא להתחכם. אני רוצה שיהיה דיון אצלכם רק על החופש הגדול. איך אתם מזהים סכנות, ילדים שמשוטטים עד הבוקר ומעלים פוסט אובדני או שהם זרוקים. אני רוצה דיון היערכות לקראת החופש הגדול. זה שיש מיעוט פניות, אני לא יודעת למה.

זה לא קשור למיעוט הפניות, את העבודה אנחנו עושים. לקראת החופש הגדול הוצאנו הודעה לגבי לומדה שפיתחנו על מניעת פגיעה מינית, סרטון הסברה בתחום הזה מעבר לחומרים נוספים. אנחנו מפיצים את זה באופן מקוון, מעלים לרשתות החברתיות. יש לנו עמודים בכל הרשתות החברתיות ואנחנו מגבירים את המודעות גם מול אנשי מקצוע בעניין הזה.

אתם עושים עבודת קודש, אבל הסיפור בסוף הוא כיוון לתקופה הזאת וריכוז מאמץ מתוך הבנה שזו עלולה להיות תקופה מועדת לפורענות כי ילדים מסתובבים יותר. לא כל ההורים נמצאים בחופשה חודשיים.

אנחנו שם במרחב המקוון, ערוכים לקבל פניות. מבצעים הסברה ומניעה לחופש הגדול ובכלל. למשל יצא אס.אם.אס לכל הורי מדינת ישראל באמצעות שיתוף הפעולה עם משרד החינוך.

לא קיבלתי. מנהלת הוועדה קבלה, אני אקריא את ההודעה: "עם היציאה לחופשת הקיץ ניתן לפנות במקרים של פגיעה ברשת למוקד 105 המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת באופן טלפוני ובאופן מקוון 24/7. לראשונה ניתן לפנות גם באמצעות טופס מקוון המאפשר צירוף פרטים. משרד החינוך, פורטל הורים, הורים ומערכת החינוך, המטה הלאומי להגנה". יפה. יוזמה יפה וברוכה.

זה רק אחד מרשימה ארוכה שיש לי של דברים שאנחנו עושים, בשוטף ולחופש הגדול. כשאני אומרת בשוטף, זה כדי להגיד, יצאה ההודעה, יצא הטופס המקוון, אנחנו מוציאים חומרי הסברה, יש לנו דפי מידע באתרים בעברת, ערבית ואנגלית. יש לנו לומדה שפיתחנו שהיא בתוך מערכת החינוך והפצנו גם אותה. ישנו סרטון בנושא הפצת תמונות וסרטונים.

תודה. תשלחי לי בבקשה לוועדה את כל מה שאתם עושים.

אני רק מבקשת לסיים בנתונים עדכניים שהבאתי בנושא הזה: מתוך הדו"ח של רבעון ראשון 2023 של מוקד 105, נפתחו 2,035 אירועים במוקד 105 בינואר-מרץ 2023, מתוכם 33% עבירות מין, פגיעה על רקע מיני. כשאני מדברת על פילוח, אז זירות העבירה המרכזיות הן אינסטגרם-40%, ווטסאפ-35%, סנאפצ'ט-15%, יש גם טיק טוק, טלגרם ועוד.

יש גם דיווחים על פגיעה פיזית? אמרת שהפגיעות זולגות לשני הכיוונים.

אם מתקשר מישהו ומדווח על פגיעה פיזית ויש לה ביטוי ברשת, זה סיפור אחד. אם זו רק פגיעה פיזית לא נשאיר אותו לבד, נדאג שיקבל מענה ראוי היכן שצריך.

יש חובת דיווח? אתם מדווחים מיד למשטרה?

אנחנו יושבים עם המשטרה. במבנה יש מערך אזרחי, יש מפלג חקירות, מפלג מודיעין שיושבים בהם רק שוטרים. בתוך מוקד 105, זה הייחוד שלו, בקו הראשון יש חוקרי רשת ובקו השני דסק שותפויות אזרחים, הנציגים של כלל המשרדים.

תודה רבה לך. אני יודעת שאתם עושים עבודת קודש, הייתי פה בזמן שרק דברנו שהמוקד הזה יוקם ואני יודעת שמדובר בהצלת נפשות. אני לא רוצה שיהיה מצב שאם יש מיעוט פניות זה אומר שאין בעיה. אני חושבת שהרשת יכולה להיות הצלה בסיפור של החופש הגדול כי הם מדברים דרך הרשת. אצל הילדים שלי אני חסומה.

בשביל זה יש את אבירי הרשת שמנטרים באופן יזום ולא רק מחכים לפניות. אנחנו מפנים לעמותות סיוע שיוכלו לתת עזרה מעבר למה שאנחנו עושים.

תודה. משרד החינוך בבקשה. אני יודעת שאתם עובדים קשה כל השנה ואז יש את החופש הגדול, אבל אני מאמינה שילד יכול לפרוח עשרה חודשים ואם אין לו בחופש את הסיוע והמעטפת הוא יכול ללכת לאיבוד. איך אתם נערכים? כי אני חושבת שהעבודה שלכם לא נגמרת עם תחילת החופש הגדול, שלא לדבר שיש לכם גם את הקיץ של החופש הגדול שזה שלושה שבועות. איך אתם שומרים על הילדים של מערכת החינוך בחופש הגדול?

אני נציגת משרד החינוך, עובדת של משרד החינוך ואני גם במטה הלאומי. ההודעה שהקראת היא הודעה שנאוה ואני ניסחנו ודרך שיתוף הפעולה עם משרד החינוך זה יצא לכל הורי הילדים בארץ בעברית ואנגלית.

לגבי הנושא של הנגשת מענים, צריכים לעשות הפרדה בין דברים רה-אקטיביים לדברים מניעתיים. משרד החינוך, לקראת היציאה לחופש יצא באיגרת של החופש הגדול עם תכנים וחומרים לתלמידים. מדובר באיגרת דיגיטאלית שמאגדת חומרים של פניה לעזרה ושיעורים לילדים. הילדים קבלו שיעורים בכל נושא.

כמה הכנה יש להם בתוך בתי הספר לפני היציאה לחופש?

לפני היציאה לחופשת הקיץ מחנכי הכיתות יושבים עם התלמידים ומדברים אתם על כל הקשת הרחבה של הסיכונים.

זו חובה או רשות? איזה גילאים?

זו חובה. יש את התוכנית שנקראת תוכנית הכוחות שבדרך, היא תוכנית של שפ"י, של השירות הפסיכולוגי הייעוצי.

הזמנו אותם, הם נמצאים?

אני משפ"י, זה מה שאני מנסה להסביר. אני נציגה של שפ"י, אני יושבת במטה וגם במטה הלאומי. אנחנו עושים עבודה אל תוך המוקד וגם עבודה מניעתית בתוך משרד החינוך, כותבים מדיניות, מתווים את הנהלים ואת הנתונים שאנחנו מוציאים מ-105 אנחנו מתרגמים לשיעור.

אנחנו עוד לא שם. שאלתי כמה שיעורים ולמי?

יש טווח, יש רצף של התנהגויות סיכוניות. למשל זה נכנס בטווח של שתיית אלכוהול.

אתם עושים שיעור על אלכוהול, על סיכונים?

נכון, מסבירים את הנושא של פניה לעזרה, לא להישאר לבד ואת הנושא של שעות פנאי. מה שקורה, שכשהילדים משועממים ולא נמצאים במרחבים בטוחים, יכולים להיקלע לסיטואציות לא נעימות בתוך הרשת.

כמה שיעורים כל ילד או ילדה מקבלים?

זה משתנה מבית ספר לבית ספר.

לכן שאלתי, האם כל התלמידים מקבלים? האם זה מכיתה א' עד כיתה יב'?

התוכנית ספירלית והיא כוללת את כל שכבות הגיל ואת כל המגזרים. זה אומר חמ"ד, חרדי, ערבי וגם יסודי, על יסודי וגם גנים. אנחנו עובדים מול הורים, יש כל יום שני הרצאה להורים.

למה אני לא מקבלת? למה אני לא בקבוצת ההורים?

זה הודעות להורים תחת Eduparents, תבדקי אם את לא חסומה או שזה מגיע לספאם.

מזל שיש פה את מנהלת הוועדה.

תוך כדי דיבור קיבלתי תזכורת כהורה, שיש היום הרצאה בנושא למה לשים לב וכיצד לחזק ילדים מתמודדי נפש לקראת הקיץ. הזרקור היום הוא על ילדים עם צרכים מיוחדים. כל פעם לוקחים קהילה מסוימת ונותנים להם מענים. זה בערבית, בעברית וההרצאות ממשיכות אל תוך הקיץ. גם כשאין בית ספר, הורי התלמידים מקבלים כלים כיצד להתמודד עם הילדים שלהם.

כמה קשר יש עם החינוך הבלתי פורמלי שתופס נפח בתקופת החופש הגדול?

יש את מנהלי חברה ונוער שחולשים על 200,000 תלמידים שנכנסים במסגרות של סמינרים ומחנאות. הם גם מקבלים הכשרות לפני הישיבה וגם בשוטף. דיברתי עם הממונה שספרה לי שיש לה הכשרות למרחב בטוח, נותנים להם כלים כיצד להתמודד בהתנהגויות סיכוניות. במשרד החינוך אנחנו מסתכלים על כל הרצף של התנהגות סיכונית משתיית אלכוהול, שוטטות בחופי הים, בכינרת. יש מוקדים אדומים באילת. אנחנו חולשים על כל המסגרות.

מה קורה במוקד אדום כזה באילת?

יש סיוע עם הרשות לביטחון קהילתי, הם נמצאים שם פיזית. הם מגיעים ובונים תוכניות. אני לא יכולה להגיד לך מה עושה כל רשות, אבל אני יודעת שמשרד החינוך באופן שוטף ולקראת היציאה לקיץ. אני יודעת גם שכל מי שעובד במחנות הקיץ, זכר מעל גיל 18 צריך להראות תעודה של היעדר עבר פלילי של פגיעות מיניות. העובדים, המדרכים, הטבחים, גם הורים שבאים לבשל במחנה קיץ אמור להביא תעודה היעדר עבר פלילי. אנחנו נותנים מעטפת כוללת ונמצאים בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים.

מה עם חברת המתנ"סים, שהיא זרוע בתוך משרד החינוך?

אני לא יודעת להגיד אבל אנחנו בקשר אתם, אני יכולה לברר.

אני מבקשת לברר כי חברת המתנ"סים תופסת חלק גדול, במיוחד שהם יושבים בקהילה. כל גורם שהוא בקהילה, שיש לו דלת פתוחה לילדים ונוער, אתם צריכים לדעת איך לשתף אתם פעולה, אני מבינה שהרבה פעמים זה ברמת התכנים והתוכן.

אין לי אישית את המידע, אבל נדאג להעביר.

תודה רבה. מיחידת צור, רב כלאי אלון דריי, סגן מפקד יחידת צור-שב"ס, ברוך הבא. אני לא מצפה לפירוט מפעולות מבצעיות, אבל מה ניתן להביא מההיערכות שלכם לקראת החופש הגדול כי אנחנו רואים בכם גורם חשוב בהצלת הילדים, כאשר אתם נוגעים בפצצות המתקתקות.

כמו שאמרת, אנחנו יחידה מבצעית, יש לנו פעילות מול מפוקחי המין, לכן אני לא אוכל לפרט יותר מידי. אבל יכול לומר שתקופת החופש הגדול, כמו הרבה מופעים שהיחידה נותנת להם התייחסות ייחודית במהלך השנה כמו חגי פורים, חול המועד, חנוכה, מועדים שהפוטנציאל לפגיעה בקטינים עולה, לכן יש לנו תוכנית מבצעית סדורה גם במישור הגלוי, גם במישור הסמוי.

שהיא ייעודית לתקופות האלה?

כן, יש פקודת מבצע, עושים לזה היערכות לזה ואנחנו על זה במהלך הקיץ. מגבירים פעילות, יש התייחסות לאירועים מסוימים ברחבי הארץ, לא לכולם, מה שאנחנו יכולים והכול נקודתי למפוקחים שלנו.

זה בשיתוף פעולה עם המשטרות המקומיות?

ברור, תמיד.

ראש העיר, היה לך ממשק עם יחידת צור שמפקחים על עברייני מין?

לא, אין לנו ממשק.

אנחנו לא עובדים עם גורמים אזרחים, אסור לנו.

רק עם המשטרה?

אנחנו עובדים עם המשטרה בצמידות, עם השיטור הקהילתי.

כראש עיר אתה מדווח כמה עברייני מין יש לכם בעיר?

לא, אנחנו לא מקבלים על זה דיווח, זה מסוג הדברים שראש עיר צריך לדעת, גם נתוני פשיעה אני מקבל באופן אישי ובצורה פחות גלויה, ממפקד המחוז, מפקד המרחב או מפקד התחנה. מערפלים את זה כדי שלא יהיה שיבוש, אבל כדאי לדעת את תמונת המצב בכל עיר, לדעתי זה חשוב מאוד ובעיקר לדעת אם יש עברייני מין שנעצרו.

זה יכול לסייע לראשי הערים לנתב כוח אדם בצורה חכמה יותר מבחינת השיטור העירוני, אבטחה.

יש משהו שצריך לשבור אותו, גם כשהתחילה הקורונה ביקשנו לדעת מי חולה בקורונה, גם זה, עד שסיפקו לנו את הנתונים לקח הרבה מאוד זמן. צריך להבין שבסוף, ראשי הערים הם שותפים וכשותף צריך לקבל מידע בשקיפות, צריך לסמוך עלי. הרי יש אצלי מידע אין סופי בהרבה נושאים רגישים. אם רוצים להחתים אותי על טופס כלשהו של סודיות אני אחתום בשמחה.

אנחנו כפופים לחוק ויש אנשים ספציפיים שאנחנו מורשים למסור להם מידע.

אלא אם כן יש סיבה אחרת.

כנראה שמסורתית הייתה התנגדות להעביר את זה. לא סתם ולא בכדי יחידת צור לא עובדים ישירות עם אזרחים. אנחנו כוועדה, זה יהיה חלק מהמסקנות, נבחן הצעת חוק שנותנת כלים לנבחרי ציבור. אתה לא רק שותף, אתה נבחר על ידי תושבי העיר להגן עליהם ולתת להם מוגנות, אנחנו נצטרך לבחון את זה. בסוף צריך להיזהר שלא ייפול מידע לידיים לא מתאימות, החשש מהזליגה ומהפוליטי קיים, יש חשש שלא ישתמשו בזה אחר כך נגד אנשים. אבל אפשר לעגן או לצמצם את הפרצה ולא למנוע הגנה. אני באמת מאמינה שאם ראשי ערים יראו שיש מיקוד מסוים בשכונה מסוימת או באזור מסוים, שיש שם יותר עברייני מין, אז ראש עיר יכול לקחת החלטה שהוא משקיע שם יותר כוח אדם. זה מאוד משמעותי.

בהקשר הזה, השיקול של החוק שלא לחשוף את עברייני המין, זה במדינת ישראל אגב כי יש מדינות שכן חושפים, זה יותר מעניינים של שיקום, לחוק יש פרק שלם שמתייחס לשיקום מונע.

יש לזה משקל. כמה שנים אתה בתפקיד?

שבע שנים.

האם לאורך שבע השנים האחרונות ראית שבמהלך החופשות, שאמרת ששם צריך לצאת יותר לפקודת מבצע, האם יש ניסיון של אותם מורשעים או אסירים לשעבר לנצל את הפרצה הזו שילדים יותר מסתובבים?

אני יכול לומר שזו תקופה של התעוררות מינית אצל אותם מפוקחים, מוצאים אותם בכל מיני מקומות שהם לא צריכים להיות, במקומות שבני נוער מסתובבים, שותים אלכוהול, מתערבבים וכו' ולכן אנחנו על זה.

כמה אתם בקשר עם 105?

אנחנו בקשר עם 105 ועם משטרת ישראל ומחלקת הסייבר, אתם בעיקר בנושא מודיעין, יש גם מפוקחים שהם מעבירים לנו מידע עליהם ואנחנו להם, אנחנו פועלים בשיתוף.

זה מאוד חשוב. תודה. יש נציג ממשטרת ישראל?

אני לא נציג של משטרת ישראל, אני ראש מנהלת שיטור עירוני ומועצתי במשרד לביטחון לאומי.

כנראה שזו אני. שמי דפנה כהן קדוש ואני קצינת חקירות רשת במוקד 105.

את גם יושבת במוקד 105?

אני יושבת פיזית במוקד 105.

אני מוטרדת, כל הנציגים של 105 הגיעו, כאילו הכול מתמקד רק בעבירות ברשת? השיטור העירוני מייצג את משרד הביטחון?

אני שיטור לאומי, משרד לביטחון לאומי, הבט"ל, זה שילוב של פקחים מהרשויות המקומיות לצד שוטרים של משטרת ישראל, פועל יוצא של מה שתיאר קודם ראש עיריית כפר סבא. כוח משולב של שוטרים ופקחים שמתוקף תפקידו ואחריותו מבצע אכיפה בנושא עבירות איכות חיים במרחב הציבורי.

אז אתם ממש נמצאים שם כל העת. תכף נגיע אליך. נשמע קודם את השוטרת דפנה כהן קדוש.

אנחנו עובדים כל הזמן בשיתוף פעולה צמוד עם חברותי ד"ר נאוה ואדורה היקרות. למי שאינו מכיר את מבנה 105, מוקד 105 מורכב מחוקרי רשת שהם שוטרים שעוברים הכשרה ייעודית בתחום החקירות, הם חוקרים לכל דבר וכמובן מקבלים הכשרות נוספות בתחומים הרגישים של עולמות הטיפול בילדים והפגיעה ברשת.

לצדנו, כתף אל כתף יושבים האזרחים היקרים שלנו, נציגי דסק שותפויות, שמורכבים מנציגות של משרד החינוך ומערך השפ"י. יש עו"סיות לחוק הנוער, נציגת משרד הבריאות ונציגי משרד המשפטים שלא יושבים אתנו פיזית אבל הם בפרקליטות הסייבר.

כשאנחנו מקבלים פניה מקטינים, זה יכול להיות קטינים נפגעים, זה יכול להיות מהורים לנפגעים, מנשות חינוך, עדים ברשת, בעצם כלל הציבור. הטלפון שלנו הוא 105- - -

נניח ילדה שמישהו מטריד אותה ברשת אבל היא מכירה אותו גם במציאות והוא מאיים עליה שיפגע בה היום בערב בפארק. הם פונים אליכם, מה קורה?

ברגע שנודע למשטרת ישראל אודות עבירה, אנחנו כמשטרה מחויבים לטפל בזה, בין אם זה ברשת ובין אם זה לא ברשת, גם המרחב הפיזי, הילדה הזאת מקבלת טיפול. אנחנו נותנים את הטיפול המטרתי בפן הפלילי ואם צריך לתת מעטפת רווחתית טיפולית רגשית, זה הדסק.

כמה יוצא במציאות שאת מקפיצה ניידת או את השיטור העירוני.

המון. אני אעשה הפרדה, יש אירועי חירום שבדרך כלל הם אירועים אובדניים, שאנחנו מאתרים פוסטים אובדניים ברשת.

זו קטגוריה אחת שאנחנו פחות עוסקים בזה כרגע. מתמודדי הנפש זה נושא מאוד חשוב.

במצב כזה שאנחנו יודעים לזהות את הקטין עם כל האמצעים שעומדים לרשותנו, אם צריך מקפיצים ניידת. במידה ואנחנו מקבלים אירוע כמו הילדה הזו שנפגעה ברשת, אם היא מכירה את אותו חשוד במרחב הפיזי ואנחנו חוששים לשלומה, מעצם העובדה שאנחנו מבינים שיש חתירה למגע, הדבר הזה לא מחכה, אנחנו מקפיצים במיידי כוחות לשטח. יש לנו את היכולת, אנחנו עובדים עם אפליקציות ברשת, עם אפליקציות בין לאומיות, אנחנו עובדים באמצעות צווים ויודעים לזהות חשודים, בין אם אלה פרופילים פיקטיביים, בין עם מספרי טלפון ולהגיע לזהות אותו חשוד.

יש להם תמיד יכולת לסגור את האינסטגרם לקבוצת חברים, יש לכם אפשרות גם לזה?

זה לא כל כך מדויק, חייבים להבין שהאפליקציות האלה לא עובדות עם המשטרה ולא עם אף משטרה בעולם. בגדול הן יכולות לעשות מה שהן רוצות ומוצאות לנכון. הן עובדות אתנו בשיתוף פעולה כשצריך וכמעט לכל האפליקציות יש אג'נדה לשמור על המרחב עבור הקטינים ברשת. אבל לעשות פיזית פעולות יזומות, משטרת ישראל לא יכולה למחוק תמונות מהרשת, לא להוריד סרטונים - - -

זה ברור, יש את המרחב הפרטי ואת ההגנה על פרטיות של כל אזרח ואזרחית וגם ילדים. אני שואלת אחרת, האם אתם יכולים לעשות כל פעולה שאני כאזרחית יכולה לעשות או שאתם יכולים עוד פעולות ללא צו שופט שאני לא יכולה לעשות?

אני יכולה לפנות לאפליקציות כדי לקבל נתונים אודות חשודים מאפליקציות אם זה מוגדר במסגרת סל האירועים שמוגדרים כאירועי חירום, האפליקציות ייתנו לי סיוע.

הם נותנים?

הם נותנים.

יש לכם קשר ישיר אתם?

יש לנו קשר אתם, לא טלפוני, אבל אנחנו עושים אתם פניות חירום דרך ממשקים וירטואליים שיש לנו אתם ואנחנו מגיעים אליהם. לדוגמה אם מצריכים ממני הוצאת צו אז זה לוקח מעט זמן, אני מגיעה לבית משפט, אני צריכה להסביר, להוציא צו, להחתים שופט ואז זה עובר לאפליקציה.

איך אתם נערכים אחרת לקראת החופש הגדול?

כמוקד 105, אנחנו עובדים באותה אינטנסיביות, באותה רגישות, כמו כל יום בשנה. אין שינוי אצלי במוקד לקראת החופש. אם אצטרך לעבות משמרות צוהריים או אחר הצוהריים, אני יכולה לעשות את זה. מבחינת המערך, המערך מאויש בשלוש משמרות, בוקר, צוהריים ולילה, כך שכל העמדות תפוסות, יש לנו גם מערך מתנדבים שיושב אצלנו במוקד ומקבל שיחות טלפוניות, מסייע לנו ועושה עבודת קודש בקבלת האירועים ובסיווגם. כל המשך העבודה של חוקר הרשת, של הזיהוי, מעבר על צילומי מסך, מעבר על נתונים. כל המעבר נעשה על ידי חוקרי רשת.

אני בטוחה שזה בא ממקום טוב, אבל לומר שזו אותה דריכות כמו כל השנה, זה קצת לקוי, כי בסוף יש יותר אירועים בחופש הגדול ומי שמכחיש את זה, לא חי את המציאות של הילדים. הם נמצאים יותר שעות בחוץ, הם יותר מסתובבים.

הם גם יותר זמן בבית לבד. עם אחים לבד, בני דודים לבד.

את מהמועצה לשלום הילד?

אני מאמונה, מתנועת האישה הדתית. אבל יש לנו מרכזי טיפול ורוב הפניות עוסקות - - -

השאלה אם אפשר לומר עולם כמנהגו נוהג ואנחנו נוהגים עם כל השגרה שלנו וההיערכות והדריכות שלנו, תשבו ותחשבו מה בכל זאת אפשר לעשות. כי בסוף יהיו לכם יותר אירועים. אני לא יודעת איך הרשת מתנהגת, קטונתי, יש דברים שאני פחות יודעת איך הם יבואו לידי ביטוי. אבל אני חושבת שזה כן יבוא לידי ביטוי כי כל דבר הם מעלים. אם יש יותר אירועים הם יעלו את זה יותר לרשת. חרמות היום עושים ברשת. הם מעבירים מסרים ברשת, מתחילים אחד עם השני, הכול הם מעבירים ברשת, זו המסקנה שלי.

הם משתפים מצוקות קשות ברשת באופן מאוד משמעותי. לפעמים זה גם קל יותר כי הם יכולים לעשות את זה באופן אנונימי. הם יכולים לשתף במצוקות קשות שאולי הם לא יכולים להוציא למישהו שמכיר אותם וברשת הם עושים את זה באופן אנונימי.

תודה. ליאור מזרחי, שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי.

צוהריים טובים. כפועל יוצא למה שעלה פה בדיון אנחנו אחת מזרועות האכיפה. השיטור העירוני זו תוכנית שיצאה לדרך בשנת 2011.

ה-אחת, במקרה של החופש הגדול אתם ה-זרוע המשמעותית, עברתי את כולם כדי להגיע אליך.

אני רואה בזה מחמאה. התוכנית פועלת נכון להיום ב-89 רשויות, היחידה הצפונית ביותר שלנו היא קריית שמונה והדרומית היא אילת. ברוב הישובים הגדולים המרכזיים במדינת ישראל, כוח משולב, שוטרים לצד פקחים - - -

ב-20 הגדולות אתם שם?

לא בכולן. אני מניח שבשנים הקרובות נהיה בכולן, אולי לא בכל ה-20 הגדולות אבל ברוב הישובים המרכזיים. אני מזכיר שתנאי הסף הוא 16,000 תושבים ומעלה ובמגזר הלא יהודי 10,000 ומעלה. כך שיש עוד 52 רשויות אופציונאליות להצטרפות לתוכנית. כוח משולב, שוטרים לצד פקחים, תוקף תפקידם, תוקף סמכותם.

עיר בגודל של פתח תקווה?

20 שוטרים לצד 20 פקחים. הסד"כ השלם של היחידה מונה 20 שוטרים לצד 20 פקחים, אבל חשוב לומר שהכוח הזה הוא כוח תוספתי, הוא לא במקום.

כמה יש בכל משמרת?

הייחודיות של הכוח הוא שהוא יודע לפועל על בסיס שעון חיים. להבדיל מיחידות הסיור השגרתיות של משטרת ישראל, בהם הכוח מופעל 24/7, הכוח הזה שבנוי משוטרים לצד פקחים יודע למקד את הפעילות שלו על בסיס שעון החיים המקומי. זה מתקשר לוועדה שלשמה התכנסנו משום שכלל שיש מידע שהצטבר מצד משטרת ישראל ומצד הרשות המקומית בדבר תא שטח מסוים, אפרופו חופש גדול, אזור מסוים, פארק מסוים שבו יש בעיות, בו אנחנו מבקשים להגדיל את הנראות והבולטות, הכוח יודע למקד את עצמו.

ממקום רך, שמדבר ילדים? יש שיתופי פעולה למשל עם ארגוני החברה האזרחית, ארגונים בלתי פורמאליים כמו הניידות של על"ם?

גם האוטובוס של מה שהיה בזמנו עיר ללא אלימות, מדריכי מוגנות וכאלה. אני מזכיר גברתי שמדובר פה על כוח אכיפה. לעניין רך או לא רך, זה לא - - -

כוח אכיפה צריך להיות מניע.

בהחלט וזה עוד אחד מהיתרונות הגדולים של הכוח הזה, שהוא יודע לשלב כוחות.

מה התפקיד שלך?

ראש מנהלת שיטור עירוני ומועצתי.

אתה המדיניות?

אנחנו הרגולציה של התוכנית ברמה הלאומית.

אני רוצה שלא תחשבו שאתה רק אכיפה. לכוח השיטור העירוני יש כוח עוד לפני שנכנסת משטרה לתמונה. לא צריך להגיע לקצה, עם ילדים או בפארקים שיש שם חיכוך גבוה. להפך, זה צריך להיות מקום רך שנעזר בגורמים אזרחיים.

פועל יוצא לדבריי הוא שהיחידות הללו שפרושות ברחבי הארץ יודעות לשתף פעולה, גם עם סיירות הורים, גם עם גופים כאלה ואחרים.

כמה סיירות הורים יש שעובדים אתכם?

בכל אחת מהערים בהן מופעלת התוכנית יש סיירת הורים. אני יודע שיש הרבה יותר.

עשיתם מפגש לקראת החופש הגדול?

בהחלט. זה קורה במסגרת מנגנוני הניהול של התוכנית. התוכנית שלנו סדורה, היא פועלת על בסיס חוק, פועלת על פי תפיסת הפעלה. במסגרת תפיסת ההפעלה יש מנגנוני ניהול, התכנסות של מועצת אכיפה ברשות ראשי הערים לצד מפקדי התחנות, יחד עם גורמים נוספים, ביניהם אותם גורמים שציינת קודם.

יש לך תוכנית כתובה לחופש הגדול?

לא לי, אלא לכל אחת מהיחידות.

אני רוצה שאתה תשלח לנו תוכנית לוועדה, שכוללת את כל מה שאמרת, אני לא יודעת איך זה עובד בהיררכיה, אבל אם אתה המדיניות, היא לא חייבת להיות תוכנית גדולה, אבל לגבי החופש הגדול, סיירת הורים, שיטור עירוני שלא יהיה רק במקום של אכיפה אלא מקום מניעתי, לראות מי הגורמים שאתה יכול לשתף אתם פעולה, תנועות נוער, מתנדבים, על"ם ועוד.

בסדר גמור. חשוב שתדעי שמבחינה חוקית, הכוח הזה בנוי משוטרים לצד פקחים, כך זה נקבע בחוק במסגרת החוק ל- - - אכיפה, שמי שאמון על ההפעלה המבצעית של היחידות - - -

חייב להיות תמיד פקח לצד שוטר?

לא בהכרח, יש שלוש ורסיות להפעלה. יש שוטר לצד שוטר, שוטר לצד פקח - - -

אני מדברת אתך על הרף, כאחת שנלחמת נגד אלימות שוטרים, אני נגד פיקוח יתר, זה יכול לסבך את הילדים ויכול לעשות להם תהליך של עברייניזציה. אם ילד רואה כל היום סביבו שוטרים, הוא חושב שהוא עבריין, זו לא המטרה שלי. המטרה שלי להיות במקום הרך, לדעת לדבר עם הילדים כשרואים שיש יותר מידי אלכוהול, או מקומות שהם מועדים לפורענות, קח את זה למקום שאתה חושב לנכון ואני אשמח שתוך תוך שבוע אקבל תוכנית כזו כתובה.

נעשה את זה בשמחה.

תודה. אדוני ראש העיר, תודה שהמתנת בסבלנות, אשמח לשמוע את התכונית שהצעת. גילוי נאות, בזכות היועץ שלי לשעבר ליאל נחשפתי לתוכנית שאתם מריצים בכפר סבא וזה היה נראה לי מגניב ביותר.

צוהריים טובים לכל מי שנמצא כאן וכמובן לידידת העיר כפר סבא, חברת הכנסת פנינה תמנו. אני מודה לך שהזמנת אותי לכאן, הוועדה חשובה מאוד, לסיעור המוחין שיש כאן, החשיבה ואני אתאר את מה שקורה בכפר סבא, יחד עם יעל שרר חברתי, תושבת כפר סבא, עם פרויקט מאוד מיוחד.

יעל, מדליקת המשואה, חברת כבוד פה בוועדה.

הגענו לכנסת ישראל כדי להדגיש שמוגנות אישית היא צו השעה. אני מסכים עם מה שנאמר על ידי יושבת הראש שמוכנות בחופש הגדול דורשת טקטיקה אחרת, היערכות מבעוד מועד ויצירת תוכנית לא בדקה האחרונה כי ה-30 ביוני מגיע וגם ה-20 ביוני הגיע, כמו שה-1 בספטמבר מגיע בסוף. החופש הגדול ממקד את רוב הבעיות אבל זה גם במהלך כל השנה.

בישראל מתרחשות מאות תקיפות מיניות כלפי נשים בכל יום ולצערנו מצטרפים גם הרבה ילדים למעגל. זה תמיד קורה במקומות שאף אחד לא שומע ולא יודע. למרות שיש כאן עבודה מדהימה בוועדה, תמיד אפשר לעשות עוד ואני שמח על הנחישות והאסרטיביות, בעיקר בקביעת זמנים ותוכניות עבודה, כי ככה זה עובד.

השלטון המקומי בסופו של דבר הוא הזרוע שמבצעת את כל הפעילות הלכה למעשה כי אנחנו נמצאים בתוך הממשק מול התושבים ומול הילדים. ראשי הערים, בעיקר בקדנציה האחרונה, בקורונה, הוכיחו את עצמם והבנו שכל שהשלטון המקומי חזק יותר, הוא עצמאי יותר וניתן להגיע לפעולות אפקטיביות.

שלום לחבר הכנסת סגלוביץ.

ברוך הבא. יעל הקימה פיילוט ענק בכפר סבא של עיר מוגנת. הפיילוט בכפר סבא מתאר את רוב הפעולות שמתבצעות בעיר כפר סבא. יעל לקחה שורה של נושאים, פירטה לתוכנית עבודה וכך הגדרנו אותה כעיר מוגנת ואנחנו מריצים את הפיילוט בשלטון המקומי.

מה אומרת התוכנית?

אשמח שיעל תפרט על זה.

אני יעל שרר, אני מנהלת את הלובי למלחמה באלימות מינית. המסע לעיר מוגנת זה פרויקט חדש שלנו בארגון. אנחנו מבינים ומבינות שכשאזרח יוצא מהבית הוא נמצא לא רק במדינה אלא גם בעיר שלו ולעיר ולראש העיר יש המון השפעה על החיים שלנו. על החינוך, על הרווחה, על אם יהיה פנס רחוב ויהיה אור בלילה או לא.

זה משמעותי, הסיפור של הפנס בלילה מאוד משמעותי.

בכפר סבא החלפנו כבר שליש עיר ללדים, אפשר להסתובב בשעות הערב והלילה והעיר כמו אור יום.

גם בשכונות הפחות - - -

גם בהם. התחלנו ביוספטל.

יישר כוח.

איגדנו נושאים שראשי ערים יכולים להשפיע בהם ברמה המקומית והם נותנים הרבה יותר מוגנות לאזרחים, דבר כמו מוקד עירוני מיודע שיודע איך לענות בטלפון למי שמתקשרים במצוקה, הכשרה של שוטרי סיור, מד"א ושל שיטור עירוני וסיירות הורים.

לגבי סיירת הורים, הם תחת הפרויקט שהלכתם עליו, אתם שמים על זה במוקד ונכנסים לחופש הגדול במוכנות גדולה. מה קורה עם השיטור העירוני וסיירת ההורים?

יקבלו את כל המידע לאן להפנות ברשות, איפה החדר האקוטי הקרוב, איפה מרכז הגנה לילדים הקרוב. מה עושים עם מי שהיה חשד לסמי אונס, תקיפות בין ילדים.

זו מודעות. מה מעבר לזה? מה בפארקים?

כל עיר תעשה לעצמה, אני אגיד מה עושים עוד, הרחבת מרכזי הטיפול העירוניים ואיוש של כל התפקידים שמשרד הרווחה תקצב כבר, זה לא קורה בכל הרשויות, לאט לאט. הכנסה של תכני חובה לתוך מערכת החינוך ולפני היציאה לחופש להדריך את התלמידים מה אנחנו עושים ואיך. הגברה של מודעות לכל האמצעים הקרובים בעיר. איפה מרכזי הטיפול, לאן פונים, מה השירותים שניתנים באזור, מרכז ההגנה, הורים הרבה פעמים לא יודעים איפה החדר האקוטי ואיפה אפשר לקבל טיפול רפואי אם חלילה קרה משהו. פעילות של שגרירים, תנועות נוער, מתנ"סים, כל החיבורים.

הגברת פעילות.

כל תנועות הנוער בעסק. יש הרבה פעילות של אגף קהילה וצעירים בכפר סבא. יש פעילות סביב השעון, עד אמצע הלילה. בתוך כל העניין הזה שותפים ההורים, סיירות הורים, המון תהליכים של מודעות, חיבורים ושיתופי פעולה

גם קבוצות ספורט, שזה מאוד חשוב, לילדים ולמבוגרים. יש קבוצות ספורט של מבוגרים שמשחקים כדורגל או כדורעף. הם גם שגרירים. הגברת המודעות גם בבתי אבות, שזה נושא לא מדובר, תקיפה של קשישים וקשישות. איך אנחנו שומרים לא רק על הילדים שלנו אלא גם על ההורים שלנו והתקנה של תאורת רחוב, שבכפר סבא כבר התחיל בהיקף מאוד גדול.

אז יש לנו הגברת התאורה, זה משמעותי, עברייני מין נמשכים למקומות חשוכים. כולן מכירות את ההרגשה שיש כשעוברים בסמטה חשוכה, שואלות את עצמנו למה אין פה אור.

כפר סבא מוארת מאוד. יש רחובות שהאור שם כמו אור יום.

הגברת פעילות, הגברת נוכחות של אנשי המקצוע והסברה.

התחלנו בכפר סבא. העיר השנייה שיצאנו אתה לדרך היא מעלות תרשיחא ויש עוד ערים נוספות בקנה.

תודה ויישר כוח. אולי צריך לעשות שיתוף פעולה עם הלובי למלחמה באלימות מינית ולראות איך אפשר עוד בחופש הזה להביא את זה לעוד רשויות, זה צריך להיכנס לעוד רשויות כי זה נותן מעטפת הוליסטית של הרבה דברים פיזיים ונפשיים. המועצה לשלום הילד בבקשה.

אנחנו מזהים אתגרים בחופש הגדול בזה שאין מסגרת קבועה, אין דמות חינוכית קבועה, אין מחנכת או מחנך, אין יועצת. גם אם יש בית ספר של החופש הגדול הרבה פעמים אלה דמויות משתנות. מה שאנחנו מכירים מהליכי שיתוף נוער שרוצים לדבר על משהו רגיש, הם מעדיפים דמות מוכרת. נכון שיש את הפניה האנונימית אבל זה לא אותו דבר כמו שמדברים עם דמות מוכרת וחושב לייצר את אותה דמות מוכרת. אז קודם כל תודה על העלאת המודעות בדיון הזה ואנחנו מאוד מתרשמים מהתוכנית לעיר מוגנת. נדמה לי ששם יש את המפתח לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות עם גורמים אחרים.

את אומרת שהתוכנית הזאת פורצת דרך או שמהבדיקה שלכם יש עוד תוכניות?

אני אומרת שזה נראה לנו המפתח. אם מדברים על דמות של שוטר קהילתי והוא נמצא שוב ושוב באותן פעילויות שיוזמת העירייה, באותם מקומות שבהם בני הנוער נמצאים, אז הוא הופך להיות דמות מוכרת. הוא הופך להיות פרצות מוכר, יכול להיות שמכירים אותו בשם הפרטי וזה היתרון שלו. לא רק באכיפה.

אלה המקומות הרכים יותר של המניעה.

נכון, פשוט להיות כתובת.

זה לא תפקיד השוטר, אבל יכול להיות שהם יהיו כתובת בדברים מסוימים כאשר זה מגיע לאיומים או אלימות, אבל אלה לא הדמויות שהייתי רוצה שיהיו הכתובת של הילדים.

התכוונתי לומר שיש יתרון להפוך להיות פרצוף מוכר.

כמו שבמשטרה יש את המש"קים הקהילתיים, מש"ק טוב מציל חיים. ילדים מתקשרים אליהם, מדברים אתם, הם עוזרים להם וזה לוקח אותם למקום אחר.

אנחנו מקווים שבכל אותן פעילויות מאוד מבורכות של פעילויות שעושות הרשויות המקומיות אחר הצוהריים או בבוקר, שיהיו אותם דמויות מוכרות שיהפכו להיות פנים מוכרים.

מה הנתונים שיש לכם?

אין לי כרגע נתונים, אבל אוכל לבדוק ולהעביר לוועדה.

את מדברת על היעדר דמות מוכרת שנוח לדבר אתה והיא לא ההורים או המשפחה.

אזכיר עוד שני דברים, יש גם מקומות עבודה שנמצאים בהם בני נוער ויש גם פעילויות ספורט כמו בריכה וים.

מי הכתובת, מעבר ל-105, לילד שהלך לעבודה?

בכל מקום עבודה צריך להיות אחראי להטרדות מיניות.

אנחנו לא יכולים לבנות על זה. האם יש כתובת לילד כזה שעושה גוגל? אולי דווקא כן 105?

אנחנו צריכים לייצר כמה שיותר גורמים שאותו נער יכול לפנות אליהם. גם במקומות עבודה, גם בקייטנות או קאנטרי ופעילויות ספורט, שיהיה גורם שיסתובב. אותם אחראי מוגנות מינית יכולים להיות כתובת למי שחווה חלילה הטרדה מינית, הם יכולים להיות פנים מוכרות וצריך לחזק את הקשרים האלה.

שמי הדס דולב ממטה טראומה של עמותת על"ם שתחת זה אני מנהלת את הנושא של הפגיעות מיניות בתוך העמותה. אני אדבר בשני כובעים, יש גם את המקום של המרחב הבטוח, שזה בדיוק אותם אזורים שהילדים מסתובבים בהם בחוץ ונמצאים לאורך כל הזמן במקומות שיכולות להיות בהם פגיעות, לא רק מאדם זר בסמטה, אלא הרבה יותר אחד מהשני. אחד הדברים שאנחנו מכשירים גם את העובדים וגם את המתנדבים שלנו, זה לדעת לזהות איך מתנהלים בסיטואציה הזו, איך להתנהל עם אותן התנהגויות פוגעניות של הנערים.

איפה אתם פוגשים את הילדים?

ב-02:00 בלילה ברחוב.

כמה עובדים יש לכם?

יש ניידות שפרושות בכל הארץ. בנוסף לזה פרויקטים בקיץ בירדנית בכינרת. כל שנה יש ניידת שעולה לשם ועושה שבוע שלם.

יש באילת?

בשנים האחרונות לא, כי העיר לקחה את זה על עצמה.

יש להם ניידת?

לא ניידת אבל יש להם פעילות של העיר עצמה. ברגע שבתוך העיר לוקחים את זה ונותנים את המענה בתוך העיר אז אנחנו יוצאים. אנחנו מחפשים את המקומות בהם אין ולא מגיעים אליהם. ברגע שאנחנו רואים שיש שיתוף פעולה כמו שתיארתם את הדבר המדהים שקורה בתוך העיר כפר סבא, ברגע שיש מענה בתוך העיר, אז אנחנו הולכים הצדה ומחפשים את המקומות שאין שם.

על"ם יצאו מהמשבר הכלכלי?

על"ם בתהליכים טובים של התקדמות.

ברוך השם, אנחנו מעריצי על"ם. כמה ניידות יש?

אני לא יודעת להגיד לך מספר.

את לא יכולה להגיד לי דבר כזה. את מייצגת את הארגון. בערך?

ברוב הערים, מהצפון עד הדרום יש בסביבות 14, 15 ניידות שנמצאות בשבוע שלם. זה אומר שאם הם נמצאים בירושלים, אז כל יום הם בזירה אחרת.

מה אתם עושים? מחלקים להם קפה? מדברים אתם?

קודם כל יושבים עם מנה חמה, תה ועוגיות. אבל מעבר לזה אנחנו מוציאים איתורים. יש את הנקודה הספציפית בה הניידת נמצאת ויש נערים שמגיעים אליה ובתוך כל צוות כזה של ניידת צוות איתור שמתחיל להסתובב בעיר, שמגיע גם לאזורים בהם אנחנו לא מתמקדים.

רובם מתנדבים?

רובם מתנדבים.

אני רוצה לומר תודה למתנדבות ולמתנדבים שלכם.

הם מדהימים. בכל צוות כזה יש רכז וחמישה, ששה מתנדבים.

יש משהו שאת חושבת שחסר והיית רוצה להעלות בפני הגורמים?

אני רוצה להתייחס לנושא של ה-1 בספטמבר. אני רוצה לשים את הפוקוס על זה, בתוך על"ם אנחנו מדברים גם במרחב הפתוח וגם בתוך מרכזי טיפול שעובדים תחת משרד הרווחה. אני רואה עלייה מאוד גבוהה הרבה פעמים בפניות אחרי הקיץ לאותם פגיעות בתוך הבית. אנחנו אוטומטית בורחים לרחוב.

אני ממליצה להעלות את הדברים האלה בכתב להעביר לאלי דלאל, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, שעושה דיונים מדהימים.

אנחנו רואים עלייה בקיץ באופן משמעותי. בקיץ הילדים נמצאים בבית - - -

ואחרי זה הם מדווחים, אחרי שהם חוזרים למסגרות.

אני רוצה שהצוות החינוכי ידע איך לקבל את זה. אמרת משהו כל כך משמעותי, המקום הזה, שכשהם מתחילים את שנת הלימודים, שתהיה הידיעה של לעצור רגע ולשאול, לא רק לחשוב על הברור מאליו שכולם ברחוב. אנחנו רואים הרבה מאוד פגיעות בתוך הבית כי אחים נמצאים הרבה זמן ביחד, שולחים את הילד לבן דוד למשך שבועיים שלושה ובזה הרבה יותר קשה לנו לדעת.

תודה לך ותודה על הפעילות שלכם. חבר הכנסת סגלוביץ, בבקשה.

תודה רבה לכל מי שהגיע ותודה על הדיון הזה. כמה נקודות לגבי הקיץ, לגבי הנושא של פגיעות מיניות, אז קודם כל הבית יותר מסוכן בקיץ, משמעות העניין שהרבה ילדים שנמצאים במסגרות, נמצאים עכשיו לא במסגרות, הולכים לבריכות ולכל מיני מקומות וצריך להגביר שם את המודעות של ההורים. זה היום יום של כולם וגם הבית, כמה שזה נשמע נורא, הפך למקום שיכול להיות מסוכן, שהרבה מאוד עבירות נעשות בקטינים.

דבר שני זה לגבי מוקדים, יש פרויקטים מאוד יפים בחלק מהמקומות בארץ. יש הרבה בני נוער וצעירים ואני לא יודע אם אמרו את זה שהיום, חלק מהבילויים של הצעירים והצעירות הם בחו"ל. השאלה מה קורה בנתב"ג? האם יש הסברה למי שיוצא? בקיץ יש פיקים ויש באזז של קבוצות גדולות של בני נוער שיוצאים לחו"ל. למיטב הבנתי לא עושים כלום בנתב"ג, אף אחד מהארגונים לא נמצא שם בקטע ההסברתי. לדעתי עדיין לא מאוחר אם אפשר לשים שם זום אין. לא כל מי שנוסע לחו"ל זה קרחנה, אבל זה מקום שהרבה צעירים נוסעים, לפעמים גם בני 13, 14. אם מדברים על הסברה, זה אחד היעדים.

דבר נוסף זה הכוונה, אני מקווה שכל הפעילות במשטרה מועצמת בקיץ. הבעיה היא שגם שוטרים בחופש וגם שירות בתי הסוהר בחופש. אני מכיר את העולם הזה, כשמדובר על מעקב אחרי עברייני מין, אם הוא נעשה 10 בדרך כלל, הוא צריך לעבור ל-10 פלוס וצריכה להיות תוכנית מסודרת מול הדברים האלה. צריך פשוט היערכות והקיץ הוא זמן שלכולם יש חופש, יש האטה בפעילות האכיפתית וההסברתית. בכל הפעילויות בעולם הזה יש האטה, זו המציאות והשאלה איך בתחום הרגיש הזה מייצרים הגברה? כולם נמצאים בחופש בתקופה הזו, מעובדים סוציאליים, דרך עובדי רווחה, דרך עמותות וזה מייצר את הקושי של כולם בתפעול המערכות שאנחנו נמצאים בתוכם. אני אומר את זה רק כהערת אזהרה, זה לא שכולם בהסתערות בחודשי יולי אוגוסט, אבל ישנה אווירה קצת אחרת.

רציתי רק להוסיף את עניין נתב"ג והמקורות, נכון שנאמר שעל"ם נותנים דגש במקומות שאין שם דגש ואני מכיר לעומק גם את מה שקורה באילת, יש שם פעילות מאוד יפה אבל צריך יותר, לאו דווקא על"ם. הפעילות ליד החוף היא מבורכת, כל הפעילות הזו נהדרת, אבל צריך יותר. כולם מגיעים לאילת, גם כל העבריינים מגיעים לאילת, גם הם יוצאים לבלות. עבריינים, כמו עבריינים, גם בתחום הזה, יודעים איפה נמצאים הקורבנות הפוטנציאליים, אז בכל מקום כזה צריך להגביר פעילות, בכל המערכות.

תודה חבר הכנסת סגלוביץ'. מיקה נטוביץ מנצור מנהלת קול מילה, ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בבקשה.

אני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

לא, עוד לא דיברת, יש פה ישיבה ואנחנו רוצים לשמוע אותך. זה לא יקרה. את לא יוצאת, את נציגה של משרד לביטחון פנים, היום בבוקר עשינו דיון, אנחנו לא על זמן שאול אצלכם. הכנסת זה הגורם המפקח על משרדי הממשלה, אני לא מקבלת את זה. אם יש דיון תכוונו לזה שיש דיון. אצלי הדיונים ארוכים כי אכפת לי. תאמיני לי שלא אכלתי ולא שתיתי מהבוקר ואני פה אז למה שתקומי ותלכי? הנושא הזה לא מספיק חשוב? מרכזי הסיוע בבקשה.

אני מנהלת את מערכי הסיוע ברשת של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. כבר לפני עשר שנים הבנו שאם אנחנו רוצות לדבר לנוער וילדים, צריך לעשות את זה ברשת, שם אנחנו מפעילות כרגע שני פרויקטים עיקריים, "קול מילה" נותן מענה לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ברשת לכל מי שמרגישים שהם לא מסוגלים לדבר בקול, שצריכים את המרחב האינטרנטי, הבטוח, האנונימי, עם כל המשתמע ממנו.

בקיץ, לקראת החופש הגדול, לפני שנתיים בדיוק הקמנו פיילוט קטן שחשבנו יהיה מאוד חשוב בקיץ, לדבר עם נוער על מיניות בריאה. אנחנו יודעים שבחופש הגדול אין ספק שהמסוכנות עולה. אם זה אלכוהול, אם זה להסתובב והם מנסים גם "להבקיע", אני רוצה להגיע לכיתה יב' לא בתול, סליחה על המילים, אלה מילים של הנוער שלנו. אנחנו מפעילים אתר שפועל מידי ערב ושם הם יכולים להתייעץ באופן אנונימי על שאלות של מיניות, התחלות, קשרים.

נכנסים לזה?

אנחנו לא מצליחות לענות לכל מי שנכנסים לשם, יש המון כניסות. זה הופעל כפיילוט ב-2021 בחופש הגדול ובזכות השותפות שלנו בביטוח הלאומי בקרן ילדים בסיכון וגם נציגת משרד הרווחה שנמצאת פה, נתבקשנו להפעיל את זה כל השנה. הפרויקט לא נסגר והוא כיום ממש לא פיילוט, אנחנו מפעילות אותו בשגרה, עם תגבור בחופשים שלנו.

חשוב להגיד שאני מתחברת למה שאמרה חברתי מעמותת על"ם, מאוד חשוב לאבטח את הרחובות, אבל 91% מהנפגעות והנפגעים הכירו את התוקף שלהם לפי נתוני מרכזי הסיוע. ב-91% מהמקרים הייתה היכרות מקדימה, הפגיעות מתרחשות בבתים, הפגיעות מתרחשות בבתי הספר, הפגיעות מתרחשות בין חברים.

השבוע עלה פוסט בקבוצת מאמצחיק, מישהי כתבה כולן זוכרות איפה זה קרה לה בפעם הראשונה, באיזה עיר ובאיזה משקל. עלו שם תגובות קשות של גיל חמש, גיל עשר, כולם בפנים גלויות, פרופילים אמיתיים שהחליטו להיחשף. קיבלתי בעיטה לפנים מזה.

הגיעו אלינו הרבה פניות בעקבות הפוסט הזה.

זו מגיפה.

זה פוסט טריגרי שלמזלנו המליצו בו על מרכזי הסיוע.

כולן היו ילדות. אני ממליצה לכולם לקרוא, פוסט קשה מאוד.

אני חייבת להגיד שהנערות והנערים שמגיעים אלינו לשירות שקוראים לו "כל הקיץ" למרות שהוא פועל כל השנה, ממש מדברים. נערה שאומרת הכרתי בטיקטוק בחור, איך אני יודעת שהוא בטוח שאני יכולה להיפגש אתו. אנחנו ממש עושות שם מניעה. בסופו של דבר הוא היה בן גילה ובן שכבתה.

אבל אף פעם אי אפשר לדעת אם זה אמיתי או לא.

שם אנחנו עושות התערבות אחד על אחד, נראה איך את יכולה ללכת פגישה הזו יותר בטוחה, מי יודע שאת הולכת? מה את יודעת על הבחור הזה? מנסות להעלות את רמת המוגנות שלהן. זה גם מול נערים, להפחית פגיעה מינית של נערים ונערות. נער שיש לו חברה כבר שלושה חודשים והוא אומר, אבל הגיע הזמן, כולם כבר עושים את זה, אני לא הולך ל-יב' בתול. שם הוא עושה שיח עם מנחה מקצועי שלנו, של מרכזי הסיוע, שבשוטף המנחים והמנחות שלנו פוגשים את הנוער בסדנאות בכיתות, בלילות הם אתנו בצ'ט, עונים לנוער ומתבצעת מניעה בצורה בלתי רגילה. אם היו לנו יותר תקציבים, היינו עונות יותר. היום אנחנו מסוגלות לקבל 300 פניות בחודש.

איך את יכולה להסביר שב-105 אומרים שיש ירידה בדיווחים ואת אומרת שדווקא בחופש הגדול יש עליה.

אנחנו בביקוש שיא כל הזמן, עם יכולת מענה מוגבלת בגלל תקציבים. הייתי רוצה להכפיל את יכולת המענה שלנו, אנחנו נענה ל-300 פניות בחודש, יש עוד 200 שלא ענינו להם שממתינים באתר ולא מבלים מענה.

מה אתם עושים?

מחפשות תקציבים כל הזמן.

חוץ מלחפש תקציבים, זו לא תשובה. את לא אומרת לילד שמחפש עזרה שאת מחפשת תקציבים. מה את עושה עם אותם 200 ילדים וילדות שמחכים? אתם מפנים ל-105?

יש להם הודעה שאם הם ימתינו יהיה מענה, הן יכולות לפתוח פניה באתר ואז לגשת שוב למחרת. הפניות ל-105 אנחנו עושות כל הזמן כאשר יש פגיעה מינית מכוונת בקטינים. ממשרד הרווחה נמצאים בוועדת ההיגוי שלנו, בביטוח לאומי התמיכה מסתיימת בסיום השנה הקרובה.

כמה ממתינים יש לכם? מה זמן המתנה?

בין דקה ל-15 דקות? כולם יקבלו. אני עושה המון דברים עם המנחים שלי שעונים בצ'ט כדי לייעל את זה.

אז אין ילדים שמחכים כמה ימים?

זה צ'ט לייב אנונימי ברשת באתר כל הקיץ. הם לא יכולים לכתוב כלום לפני שעונים להם, זו שיחה מסונכרנת, זה לא שמישהו כתב שהוא נפגע ואף אחד לא עונה לו. הם מחכים למענה, אנחנו מדברים אתם על יחסים, על מיניות, על להט"ב, דברים ראשונים שחשוב להם לדעת.

אז לפעמים זה לא בהכרח ילדים שנפגעו.

יש שירות לנפגעות ונפגעים שנקרא "קול מילה" והקמנו עוד שירות מיוחד לפני שנתיים מיוחד לקיץ שנקרא "קול הקיץ" שכרגע פועל כל השנה בגלל צורך. לדעתי כולם צריכים את השירות הזה. כולם מתעסקים עם החוויות האלה של הנערות.

תודה. סוזן בן עזרא, מנהלת תחום בכירה פיתוח מניעה, המשרד לביטחון לאומי, בבקשה.

תודה רבה. אני מתנצלת, אבל יש בהחלט לו"ז שלם, כמו שלכולם יש.

הכול בסדר.

ברשות לביטחון קהילתי אנחנו מחזיקים כ-250 מנהלים יישוביים בכל הישובים בארץ. כולם נערכים כבר בתוכניות השנתיות לתוכניות קיץ. לקראת הקיץ אנחנו נותנים הכשרות. לכל ישוב יש מנהל יישובי שהוא מתכלל את כל הנושאים של אלימות, סמים ואלכוהול. הוא לא אחראי בלעדי, אבל הוא מתכלל, יושב עם הרווחה, הבריאות, נציגים של ארגונים, חינוך, עם כל הגורמים העירוניים בעיר ויחד הם בונים את התוכניות, כולל תוכניות הקיץ. תוכניות הקיץ בנויות גם מדברים שצוינו פה, כמו תוכנית חופים באילת ובכנרת שנעשית מספר שבועות, עם כול גדול שיחד עם התוכנית הלאומית 360, התוכנית קבלה יותר בוסט בשנים מאז הקמת 360.

יש פה נציג של 360? אין.

זו תוכנית שהתחלנו אותה עוד הרבה קודם, ברשות למלחמה בסמים. בנוסף יש את כל הנושא של עבודה שמקבלת תגבור בבלתי פורמלי במהלך הקיץ. כל רכזי המוגנות שעובדים במערכת החינוך עוברים לקיץ. יש מעל 400 רכזי מוגנות בארץ וכולם עוברים לעבודה בבלתי פורמלי כי אין בתי ספר והם עובדים במרחבים הציבוריים. יש גוף מאוד גדול, כולל מדמ"צים, שהם מדריכים במרחב הציבורי שעובדים כל השנה במרחב הציבורי. הם בשטח, אחר הצוהריים, במגרשים.

כמו על"ם? מסתובבים?

בדיוק כמו על"ם, הם נמצאים בתוך אותן זירות חמות. אנחנו עושים איסוף נתונים, עושים מיפוי יישובי, רואים איפה הילדים מסתובבים, אם בפארקים, במקומות הבילוי, בשכונות. יש מיפוי והם יושבים אתם, מדברים אתם, יוצרים את השיח הבלתי פורמלי והם חלק מכל הסיפור. הם מזהים ומאתרים ילדים וילדות במצוקה כזו או אחרת, לאו דווקא מינית.

כמה דיווחים את יודעת שיש מאותם מדמ"צים?

לצערי בעניין הדיווחים יש כרגע עניין אחר, כי גם רכזי המוגנות כרגע לא מדווחים, יש ענין של סודיות ויש עניין של חינוך, יש כל מיני עניינים פנימיים בתוך ישוב, שהדיווחים כרגע לא מספרית, אבל מרחבים גדולים. אני יכולה להגיד כדוגמה שרכזת מוגנות עלתה על נושא של תקיפה מינית שהייתה עכשיו באחד הישובים בדרום, היא העבירה את כל הנושא למשטרה, המשטרה הכניסה את הסמוי וככה עלו על הסיפור. הצוותים שלנו, בעצם זה שהם עובדים ברמה הבלתי פורמלית, שהנער והנערה מרגישים ביטחון לדבר אתם ולפתוח - - -

הם במקומות היותר מורכבים?

הם בכל המקומות. גם בכל האוכלוסייה, אני לא מבדילה בין קשים ללא קשים, כלל האוכלוסייה במרחב הבלתי פורמלי, יש בה התנהלות אחרת. זה בזולות, בהתכנסויות.

לא התכוונתי לאנשים קשים, אלא למקומות קשים. יש הבדל.

יש את כל המגרשים המוארים שעובדים במהלך השנה, שנותנים את החלופות, גם את חלופות הספורט שעלו, המגרשים המוארים עובדים יותר בקיץ בשעות המאוחרות אל תוך אמצע הלילה. דבר נוסף, סיירות הורים שהוזכרו כאן, קיימים מעל 100 סיירות הורים.

את מרכזת את כל תחום המניעה ברשות?

ברשות לביטחון קהילתי.

מתי עשיתם היערכות שכוללת את כל השולחן הזה ועוד לקראת הקיץ?

היערכות בין משרדית? היערכות בין משרדית לצערי תהיה רק ב-10 ליולי, יש שולחן שכולם הוזמנו אליו, אבל לא במובן של הקיץ כי לקיץ כבר נערכנו מראש והכשרנו את הצוותים שלנו לעבודה מתכללת יישובית. יש לנו 250 מנהלים יישובם אליהם כפופים רכזי המוגנות, אליהם כפופים המדמ"צים, אליהם כפופים סיירות ההורים. למנהל היישובי כפופים כל אלה.

יש גם את השיטור העירוני.

בוודאי, אנחנו עובדים אתם בישובים, הם נמצאים אצלנו בתוך הישוב, בישיבות ובוועדות המכללות.

אז מה היה בהיערכות לקראת הקיץ, ספציפית על מניעת פגיעות מיניות בילדים וילדות? בסך הכול יש הרבה גורמים. אני רואה את התוכנית של רפי סער שהיא הוליסטית והייתי רוצה שתבנו תיק לכל רשות.

התוכנית היא הוליסטית בכל ישוב. גם בכפר סבא, הכרתי את המנהלת היישובית.

יש תוכנית הוליסטית יישובית לכל ישוב?

כן. לכל יישוב יש תוכנית יישובית לקיץ.

למי אתם מעבירים את התוכנית?

המנהלת היישובית כפופה לראש העיר או למנכ"ל שלו.

מה זה מנהלת יישובית?

המנהל היישובי הוא זה שמתכלל את נושא האלימות, סמים ואלכוהול.

איך זה מוגדר? יש לי אגף קהילה וצעירים? זה מגיע לשם? זו המנהלת היישובית?

כן, היא המנהלת והיא יושבת אצלך, גם עבדתי מולה.

הרשות למלחמה בסמים?

זה תלוי אם ראש העיר מכיר את אותה מנהלת יישובית.

יש פער במושגים. אצלנו זו הרשות למלחמה בסמים אלכוהול ואלימות.

הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול נסגרה ב-7 לפברואר 2018.

אצלנו זו הרשות למלחמה באלימות, הכול ביחד אצלנו. היא קיימת ומתוקצבת על ידי העירייה.

אני מדברת בגעגועים על סגירתה של הרשות, אבל אני גאה שאתה אומר שזו הרשות למלחמה בסמים כי אני יודעת כמה היא ממוצבת.

אני רואה שצמחת מהמקומות של השטח. האם אנחנו יכולים להיות רגועים שבכל עיר יש תוכנית פעולה? שנמצאים בשטח?

כן, בהחלט.

התפקיד של הכנסת הוא לבקר ולפקח ולא רק להקשיב. מאחר והייתי בצד המבוקר במשרד לביטחון הפנים, אני אומר שלא הכול מחובר כמו שצריך. מה שאמר ראש העיר כפר סבא זו דוגמה ויש גם את החברה הערבית שיש שם בעיה. ככל שהמקום חזק יותר, הנוכחות של המשרד לביטחון לאומי נחוצה פחות. גם בעיריית תל אביב, אם ישאלו את רון חולדאי מי מתכלל, הוא לא ידע. כנראה גם ברעננה וגם בהוד השרון. אם הייתי נותן פוקוס, אני כמבקר, לכו למקומות הקטנים יותר, שם צריך להתרכז, כי אין מספיק מעטפת.

אנחנו יודעים שעכשיו ניתנו פושים רציניים, כולל עבודה עם מנטורים.

אני לא במקום של להגיד שמישהו לא בסדר, אלא אומר שיש פער גדול בין מה שאומרים על תכלול לבין ניהול האירוע. מי שצריך לנהל את האירוע הזה בכל יישוב זה ראש הרשות.

מה שנאמר על ידי חבר הכנסת סגלוביץ ממרום ניסיונו, בסופו של דבר, אני, כראש עיר לא מסתכל על מה שאני מקבל מהמדינה, כי אני לא מקבל מהמדינה בכפר סבא. אנחנו מתכננים הכול לבד, גם התוכנית הזו היא תוכנית שלנו. תוכנית כפר סבאית שמתוקצבת על ידי כפר סבא וכל הפעילות מתוקצבות על ידי כפר סבא.

אז מה קורה עם כל האנשים האלה שהיא ציינה?

עובדים, אבל יש לי מערך שלם בכפר סבא, אגף שלם שמתעסק בזה. יש אגף שירותים קהילתיים שעסוק בזה, יש עבודת מטה מסודרת ברשות המנכ"ל עם מוכנות לקיץ ולכל השנה. אנחנו פחות מרגישים את משרדי הממשלה. יש יישובים כנראה יותר חלשים שצריך לתת שם את הדגש והעוצמות.

תרגישו אותם אם תקבלו סל תקציב לחופש.

אנחנו כבר בחופש.

הם בתוך החופש. אי אפשר להגיד שהם לא מוכנים לחופש.

הרשות לביטחון קהילתי עברה משם, בנו משרד שלם ואז היא חזרה. אלה לא בעיות של הצד שלכם, זו בעיה שלנו. אחרי שעברנו את כל זה יש אנשים מצוינים ובחלק מהמקומות הם לא יודעים מי נגד מי, חלק לא מחוברים. התפקיד שלנו לעשות חיבורים יותר טובים, זה לא קשור לתוכנית הקיץ, זה קשור לזה שאנחנו באים לכנסת ואני מבין את הרגישות שצריך להגיד שעשינו הכול והכול בסדר, אבל יש פער גדול.

אנחנו בהחלט מכירים בזה ולוקחים כל ביקורת לעשייה ובניה מהמקום של להתקדם. כשריד של הרשות הקודמת, אני ברשות מ-2008, אני יכולה להעיד על העבודה והעשייה.

תודה. הדר אליהו, מנהלת מחלקת צעירים ונוער במרכז שלטון המקומי בבקשה.

תודה לכולם, אני רץ לוועדה אחרת, מתנצל שאני לא נשאר עד הסוף.

אני מאוד מסכימה עם האמירה שנאמרה בנוגע לחשיבות של דמות מוכרת, בסופו של דבר בני נוער מדברים עם מי שהם מכירים, לא בכדי נאמר גם שהם מחכים לפגוש את המורה ולספר לה מה קרה במהלך הקיץ. זה צריך לשמח אותנו שעדיין יש מבוגרים מאוד משמעותיים במערכת החינוך.

לגבי החינוך הבלתי פורמלי, שמענו על מודלים של שיתופי פעולה עם החינוך הבלתי פורמלי. לצערי הרב, רכזי הנוער שעובדים ברשויות מקומיות, אני לא מדברת על התנועות והארגונים שזו חברה אזרחית שעובדת בשיתוף פעולה עם הרשויות, אבל רכזי נוער ברשויות המקומיות, כמעט ואין. יש ברשויות שיש להם את האפשרות לממן אותם וזה יוצר פערים מאוד גדולים.

מה שקורה הוא שהרבה מבני הנוער לא פוגשים דמויות כאלה. כל הישיבה הזו אני שומעת כמה את מחפשת את אותו אדם שיסתכל להם בעיניים וישאל מה קורה ודרך זה יצור את הביטחון הבין אישי בין הנער/ה, שיוכלו לשתף את מה שעל הלב שלו, בוודאי בתחום הפגיעה המינית ולדעתי זה האתגר הגדול. זה גם הקושי הגדול, היעדר של כוח אדם שיהיה בשטח.

או שיש כוח אדם וצריך לדעת איפה הוא מוצב, מה תפקידו ושכל הגורמים יעבדו ביחד. ככה נצליח לייצר מעטפת ששומרת יותר על הילדים שלנו.

נכון. רק להוסיף משהו, שמעתי על המודל של עיר מוגנת, יש לי את האפשרות ליצור קשר באופן ישיר עם כל הלשכות של ראשי הרשויות, עם מחלקות הנוער ומחלקות הצעירים, להציע את הדברים האלה, לפרסם אותם, במיוחד לקראת הקיץ.

זה בשיתוף פעולה עם סוזאן. נעבור לנציגה ממשרד הרווחה, בבקשה.

טלי אלון, מנהלת תחום תוכניות משלימות לבני נוער בסיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני רוצה להתמקד בתוכניות הייחודיות שאנחנו מציעים בקיץ לנוער בסיכון. אחת התוכניות המרכזיות היא תוכנית מוגנות קיץ. המשרד מתקצב את המחלקות לשירותים חברתיים, את הרשויות, כשכל רשות בונה תוכנית לקיץ בהתאם למאפיינים שהיא רואה לנוער שלה.

סוף סוף אני שומעת על סל תקציב, תבנו לנו תוכנית לבני נוער בקיץ?

נכון, למניעת שוטטות ומצבי סיכון. יש הגדרה לתוכנית.

מה התקציב לזה?

התקציב לקיץ לכלל הרשויות בתוכנית עומד על בערך 6.5 מיליון ₪ שהמשרד נותן.

זה בקול קורא?

כל הרשויות יכולות לפנות דרך המשרד, דרך המחלקות, המחלקות לשירותים חברתיים בכל רשות בונות תוכנית ייעודית שהם רוצים לבני הנוער.

אני מאמינה שהתקציב משתנה בהתאם לקריטריונים.

יש תקציב, המשרד עובד לפי תקציב פר ראש לתוכנית. הרשות יודעת מה התקציב היא מקבלת, זה סך בסדר גודל של 40,000 ₪ לרשות לקיץ ובתקציב הזה הם בונים תוכנית שהם רוצים לבנות. זה יכול להיות או תוכנית תעסוקתית שמשלבת את בני הנוער בתעסוקה בקיץ בחופים, בגנים, בתחזוקה, תחזוקת מבנים. משלבים אותם בתוכניות תעסוקה ומשלמים את השכר דרך התקציב לתוכנית.

מקסים. ככה גם בני הנוער מרוויחים.

הם צריכים גם לקום בבוקר לעבודה כך שאי אפשר להסתובב בלילה.

כמה בני נוער כאלה יש?

שנה שעברה היו כ-4,000 בני נוער שהיו בתוכניות של מוגנות קיץ. בנוסף לתוכניות תעסוקה רשות יכולה לבנות תוכנית פנאי, תוכנית חברתית.

זו ההיערכות שלכם לקיץ?

היערכות אחת של מוגנות קיץ. תוכנית נוספת היא תוכנית של מילה, בשותפות עם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, תוכנית מילה בקיץ. תוכנית שהולכת לפעול מיולי עד אמצע אוגוסט ותיתן מענה ל-400 בני נוער, 20 קבוצות עם שיטור קהילתי, מש"קים של המשטרה בקהילה, שגם יכירו את הנוער.

אני רק מבקשת שאלה לא תהיינה רק קבוצות ייעודיות או עדות מסוימות, אני אומרת מניסיוני.

יש 20 רשויות שכבר נמצאות.

תבדקו שאלה לא רק ילדים יוצאי אתיופיה. מה לעשות יש ריבוי תיקים כלפי ילדים יוצאי אתיופיה. הוזמנתי למילה, חשבתי שאני מגיעה לבני נוער מכלל ישראל וראיתי חדר מלא בילדים יוצאי אתיופיה. אני לא באה אליך בטענות, הדברים שלי מופנים לגורם אחר.

אני יכולה להקריא לך את הרשויות שבתוכנית, ממש לא רק ליוצאי אתיופיה.

הרשויות לא אומרות לך כלום. אני אומרת לך את זה מניסיון רב שנים, לא רק כחברת כנסת, גם כעורכת-דין וכעיתונאית לשעבר.

יש את תוכנית מילה, מוגנות קיץ. יש תוכנית שנקראת הגל שלי, מיזם משותף של המשרד יחד עם עמותת הגל שלי.

ביקרי אותם, הם מדהימים. היושב-ראש הוא רוני נומה?

אני לא מכירה. תוכנית שעובדת כל השנה ופתחנו אותה גם בקיץ. תוכנית להעצמה דרך גלישת גלים. יש גם את תוכנית חופים שכבר הוצגה, שהמשרד שותף לה, שבעה חופים בקיץ במשך ארבעה שבועות ותוכניות איתור.

התוכנית הלאומית 360 לקחה את זה לתוך המשרדים אז הכוחות הם כוחות עירוניים. זה היה מיקור חוץ ועכשיו זה מיקור פנים.

המשרד מפעיל 50 ניידות איתור לנוער בסיכון ו-18 מהם על"ם מפעיל, מתוך 50 הניידות.

יישר כוח, זה מרשים מאוד. אני יודעת כמה משרד הרווחה עומד בהמון לחצים ואתם באים מסודרים. זה יפה ומרשים, תודה רבה. איזבל סרי לוי, בבקשה.

אני מנהלת תחום פגיעות מיניות בילדים במשרד, אני רק אוסיף על מה שטלי אמרה, קודם כל, כל מסגרות השהייה של משרד הרווחה כמו מועדוניות, מרכזי יום, מרכזי נוער, פועלים במהלך הקיץ, עד תחילת אוגוסט. ילד שמסודר במועדונית של מחלקת הרווחה, יש לו קייטנה מובנית עד סוף יולי. אנחנו מדברים בדרך על מועדוניות, או מסגרות משלימות לילדים - - -

איך מועדונית? זה בדרך כלל אחר הצוהריים. הם באים אחר הצוהריים למרות שאין לימודים?

היא בדרך כלל הופכת לשעות הבוקר לילדים צעירים. אבל מדברים על צוותים שמכירים את הילד כל השנה וממשיכים לראות אותו גם לתוך החופש. מועדוניות זה בדרך כלל עד סוף כיתה ו' ויש מועדוני נוער, מרכזי נוער, יש דברים שעושים בשיתוף עם 360.

מי מביא אותם לבית הספר?

במהלך השנה יש סידור להעביר אותם מבית הספר למועדונית. אבל בקיץ זה הופך לסידור של בוקר, זאת אומרת שהורים שממשיכים לעבוד בחופש - - -

זה בדך כלל ילדי רווחה, לחלק מההורים אין רכבים וחלקם בכלל לא ייקחו אותם.

כמו שהם מגיעים לבית הספר בבוקר, עכשיו הם מגיעים למועדונית בשעות הבוקר.

אבל מי מביא אותם?

למועדונית בבוקר? כמו שמגיעים בבוקר בכל השנה לבית הספר.

אבל אין בית ספר.

הילדים מגיעים לבית ספר בבוקר עם ההורים.

בד"כ יש הסעות, הם לא מגיעים עם ההורים. אני לא סתם שואלת אותך, תבדקי את זה. הייתי מדריכת נוער, עברתי את כל המסלול, מכירה את כל המועדונים, כולל האוכלוסיות המסוימות והספציפיות שהיו פעם במועדונים האלה. אחר כך אני אמצא את הדרך לדבר אתכם על הנושא הזה, אולי גם עם אלי דלאל. אני שואלת, הילדים האלה הם ילדי רווחה בדרך כלל. ההורים שלהם לא בהכרח מביאים אותם לבית הספר. בדרך כלל הם בבית הספר ואז מגיעים לצהרונים. כשזה עובר לבוקר, מי מביא אותם?

את מציגה מודל שאני פחות מכירה מהעבודה שלי ברשויות מקומיות. ילדים גרים קרוב לבית הספר, מגיעים ברגל - - -

זה לא נכון. ילדים עולים - - -

גברתי היושבת-ראש, אני חושבת שאת מתכוונת למה שנקרא מועדונית חינוך רווחה.

לא. כולנו יודעים שאזורי הרישום פתוחים לחלק מהאוכלוסיות. זה לא חייב להיות בית ספר ליד הבית. זו עבודה טובה, אבל תבדקי שלילדים יש איך להגיע. מה עשית בזה אם בסוף יחכה כוח האדם שלכם ותחכה התוכנית שיש עד אוגוסט, למרות שיש את הקייטנות של החופש הגדול, את רוצה שהילדים יגיעו. בגלל שאלה ילדי רווחה אני מתעקשת לבדוק שהילדים האלה מגיעים, שיש להם אפשרות להגיע. אם אין להם את האפשרות להגיע אז לא עשינו בזה שום דבר.

שוברות שוויון

אני רוצה רק לומר לגבי סמכות הורים, אנחנו יודעים שבתיק הרפואי של הקטין אי אפשר להיכנס לבדיקות רגישות, דברים שקשורים לאמצעי מניעה, הפלות וכדומה. זה מונע מההורים מה עובר על חלק מהבנות. אם היה אפשר לשנות את הדבר הזה - - -

זה לא רלוונטי לדיון עכשיו, אני מצטערת. בדרך כלל אני משתדלת לתת לארגונים לדבר יותר, אם אין אפשרות אז אין אפשרות ומאוד היה חשוב לשמוע את משרדי הממשלה ואת הגורמים האחרים. אני רוצה להודות לראש עיריית כפר סבא מר רפי סער, שיצא עם תוכנית רחבת היקף יחד עם יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית.

הדיון הזה היה חשוב לי ואני בטוחה שלכם הוא לא פחות חשוב, כי לכולנו יש ילדים, נכדים ואנחנו רוצים לעשות את המרב כדי להגן עליהם ולצמצם את הסיכונים והסכנות בתקופה הזאת ושהיא תהיה חווייתית טובה. עלה נושא הכתובת, שבמעבר מבית הספר לחופש הגדול הם יותר עצמאיים, ההורים ממשיכים לעבוד והילדים נמצאים עם עצמם. ראינו מה קרה בתקופת הקורונה כשילדים היו לבד. ההתמודדות הנפשית הייתה קשה, הפגיעות היו יותר קשות, הכול קפץ, גם אצל נשים.

אני באמת מאמינה שאנחנו צריכים לעשות את המיטב והמרב ושיש כוחות לזה. אם היינו מאגדים רק פה את מספר האנשים שעובדים בתחום הזה, אנחנו מגיעים לאלפי אנשים שעובדים בתחום. מה שחסר, כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ, זה זרימת המידע, שיתוף הפעולה, מיקוד ושלא תהיינה כפילויות במקומות שלא צריך.

אמנם סוזן לא כאן אבל ליאור נמצא וביקשתי שתכינו תוכנית, לא רק אתם, גם סוזן ואני מבקשת שתוציא לה מכתב מסודר. אתם לא אוהבים את המילה תכלול, אבל חייב מתכלל. חייבים לראות לאן הולכים, שיהיה תיק רשות, מה עושים, מי הגורמים, מי השחקנים בשטח. הילדים שלנו שבדור הזה משוועים לעזרה. הם משוועים לגבולות.

יש ילדים שאומרים, אני חייב להיות כמוהם, חייב להיות בריון, כי זו הסביבה שנוצרה להם בתוך סיר הלחץ. גם הילדים שאנחנו חשובים שהם בוחני הגבולות והגדרות, הם גם בסיר לחץ, כולם בסיר לחץ, הילדים שלנו בסיר לחץ והם משוועים לכתובת שלנו. ברור שהסיכונים הם גם בבית אבל הם משוועים לכתובת והכוונה שלנו. יש הרבה מקרים במניעה, הדיון היום היה לשם המניעה. בהרבה מקרים שנהיה שם, אם זו הניידת של על"ם או אנשים של העירייה או השיטור העירוני, כמובן הפעולות החסויות, התוכניות של הרווחה, 105 ברשת ועוד. צריכה להיות ראיה של התמונה הכללית, לדעתי זה משרד הבט"פ, יחד עם השלטון המקומי, אפשר להציע ולראות בזום אין את הרשויות המקומיות.

אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם, לא הזכרתי את המשטרה אבל זה 105, תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:18.