פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ג (28 ביוני 2023), שעה 9:34

קליטתם של בני המנשה בישראל

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

פנינה תמנו

משה פינס - משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אביה יוסף פרי - משרד העלייה והקליטה

דוד האוקיפ - פרויקטור טבריה, משרד העלייה והקליטה

מיכל וילר טל - מנהלת מחלקת דרום מזרח אסיה, משרד החוץ

טירה אמרוסי גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

וורקי קאסי - מנהלת תחום פ"א (קליטת עולים), משרד הרווחה והביטחון החברתי

סנ"צ גיא אליהו - רמ"ד קהילות ייחודיות משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

עדן מלסה טפט - משטרת ישראל

עילי וגשל - מנהל תיאום זכאות, הסוכנות היהודית

סבטלנה יעקובוביץ - מנהלת אגף הקליטה, אכלוס, תעסוקה בנוף הגליל, מרכז השלטון המקומי

אדריאן טריגר - סגן נשיא, נצח יהודה

עידית בלאושטיין - מנכ"לית, עמותת "שבי ישראל"

צבי חאוטה - מנהל מחלקת בני מנשה, עמותת "שבי ישראל"

רבקה ריי - חברת ועד המנהל, עמותת "שבי ישראל"

יצחק קולני - עו"ס ורכז ארצי, עמותת "שבי ישראל"

דוד ישראל בראון - חבר ועד, עמותת "שבי ישראל"

בובי בראון - עמותת "שבי ישראל"

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

ירדן בויטנר, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



קליטתם של בני המנשה בישראל

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת עלייה הקליטה והתפוצות, היום ה-28 ביוני 2023, ט' בתמוז תשפ"ג. נושא הדיון הוא קליטתם של בני מנשה בישראל, מדובר בדיון המשך. הוועדה קיימה כאן דיון מהיר ביוזמתה של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ב-13 למרץ 2023, בהשתתפות המשפחה של יואל להנגהל זכרונו לברכה, שנרצח בקריית שמונה ב-6 באוקטובר 2022. לצערי עד כה טרם התקבל בוועדה מענה לדיון המהיר שקיימנו. בסיום הדיון הבטחנו לקיים דיון מיוחד שיתקיים בנושא בעיות הקליטה הייחודיות של קהילת בני המנשה בישראל.

בתוך כך, ב-17 ביוני, פורסמה באתר ה-Jerusalem Post על משבר חמור בקהילת בני המנשה, על שריפת בתי כנסת באזור מגוריהם במניפור כתוצאה מסכסוך פנימי בין שבטים באזור נגד חברי קהילת בני המנשה. דובר שם על מקוואות ובתי כנסת שנשרפו, על כך שהקהילה נאלצה לברוח מביתה. יש כמובן באזור קשיי קליטה ותקשורת, מה שמקשה על הבריחה. הסוכנות היהודית סייעה לבורחים, גייסה תרומות למזון, ביגוד ותרופות. לפי נתוני משרד הקליטה עלו כ-1,421 עולים בחמש השנים האחרונות, ובעשר השנים האחרונות 4,121 משבט בני המנשה. באזור מניפור חיים כ-4,000 בני המנשה שממתינים לעלות למדינת ישראל, ובמיזורם כ-600 איש מהקהילה. כמובן שהממתינים מטבע הדברים סובלים מקשיי תעסוקה ואנטישמיות בחלק מהמקרים. כשאנחנו מדברים על אזורים אז כמובן שזה באזורי הפריפריה שם מתרכזים בני המנשה שנקלטו כאן בישראל: בתשע רשויות במחוז צפון; יש גם בקריית ארבע; אשדוד; פתח תקווה ותל אביב, עוד אזורים שבהם מוכרים טיפולים ברווחה.

מטרת הדיון היא באמת לנסות ולהבין א'- האם משרד הקליטה קידם איזושהי תכנית בנושא הזה, כי דובר על כך שאנחנו רוצים לייצר תכנית סיוע ייעודית לקהילה. ב'- התייחסות הממשלה לגבי המצב שם, לגבי הקהילה שנמצאת בחו"ל. ג' – להתייחס לנושא עצמו שהוא האירועים שאירעו בקריית שמונה בחג סוכות האחרון. אנחנו נפתח את הדיון עם התייחסות של משרד החוץ, קצת על המצב שם ככל שיש לכם התייחסות.

אז כמו שצוין בתחילת חודש מאי 2023, פרצו בחבל מניפור שבצפון מזרח הודו מהומות על רקע מתיחות בין קבוצות אתניות שונות. באזור מתגוררים גם חברים בקהילת בני מנשה שספגו באופן אקראי ככל הידוע לנו פגיעות בנפש ופגיעות ברכוש על אף שאין קשר למתיחות ובני מנשה אינם צד במתיחות הזו. חשוב לציין שהמהומות לא כוונו נגד הקהילה היהודית, הקהילה הזו. אבל בהיותה מתגוררת שם הם ספגו גם הם פגיעות. הצבא הודי פעל והחיש כוחות צבא לאזור, הטיל עוצר במספר כפרים והצליח לעצור את האלימות. אבל למרות זאת עדיין יש שם מתיחות גבוהה מאוד. משרד החוץ עוקב אחר ההתפתחויות באזור, הן באמצעות השגרירות שלנו בניו דלהי לבין הרשויות ההודיות והן מול שגרירות הודו בישראל ואנחנו מעודכנים באופן שוטף אחר מה שנעשה שם.

המתיחות במדינת מניפור היא נושא פנים הודי שמטופל על ידי ממשלת הודו העושה ככל שביכולתה ונוקטת באמצעים להחזרת השקט. נכון להיות המצב יחסית רגוע, ויש רק תקריות ספוראדיות שלא מקבלות ביטוי או הדהוד בתקשורת. תודה.

מה לגבי כוונות הממשלה להעלות את הקהילה משם?

אנחנו לא עוסקים בהעלאת הקהילה, אני מניחה שיש פה משרדים נוספים שיכולים לתת על זה את הדעת. אבל משרד החוץ יודע לשלב ידיים עם משרדי ממשלה אחרים ככל שנדרש כשנושא של עליית יהודים נמצא על סדר היום.

בבקשה משרד הקליטה.

בוקר טוב. נושא בני המנשה יושב באופן מאוד חזק ומשמעותי בטיפול המשרד. במסגרת התפקיד שלי כמשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה קיבלתי אחריות ישירה על אוכלוסיית בני המנשה. גם בקליטה שלהם בארץ, וגם בעזרת השם בהקשר של העלייה.

ההקשר של העלייה הוא יותר מורכב כרגע בגלל שאנחנו מתחילים והתחלנו לייצר תוכניות יחד עם שבי ישראל וארגונים נוספים, עם הסוכנות, תכנית לעלייה לכשהיא תתאפשר. גם במובן הממשלתי היותר רחב, וגם במובן התקציבי שכולל החלטות ממשלה. כרגע אנחנו מתמקדים בעיקר בתקופה הקרובה בשיפור באופן דרמטי בשיפור בקהילות כאן שכבר נמצאות בארץ. כי בסוף להעלות עולים בלי לייצר תשתית ראויה וטובה ונכונה לבני המנשה ולמעשה לעזור להם להיכנס לחברה הישראלית בצורה מיטבית, ולהביא אותם רק בלי לתת מענה זה עוול.

אז מה המענים?

קודם כל צריך להבין את הנתונים, כ-70% מקהילת בני מנשה הם בלתי מקצועיים. גם בנושא תעסוקה, אני לא מדבר על מורכבויות אחרות של צעירים ושל נוער, ושל תחומים אחרים. אנחנו נדרשים פה לייצר פתרונות. קודם כל להעלות את אחוז האקדמאיים, את אחוז המקצועות היותר מתקדמים כדי שיוכלו להשתלב באופן נכון. גם מבחינה תעסוקתית, מבחינת פרנסה וחינוך ילדים. אז אנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית.

יצאנו השבוע בחלוקה לרשויות מקומיות למחשב לכל בית אב, בעדיפות לבני המנשה. זה עבר כבר לרשויות, זה נמצא שמה. בתי אב של בני המנשה שהם למעשה ללא אמצעים, יקבלו בעדיפות ראשונה מחשב. גם כדי לסייע לילדים במהלך הקיץ וגם לקראת שנת הלימודים הקרובה. מעבר לזה, אנחנו עסוקים בבניית תכנית מקיפה של בני המנשה שתעסוק במספר תחומים. היא נמצאת על השולחן, אנחנו כרגע מה שנקרא עושים איגומים כדי לצאת מה שנקרא לביצוע, גם מבחינה כלכלית. ובכותרות זה – העמקת ההיכרות וצורכי הקהילה באופן יותר אינטנסיבי. המשמעות הישירה היא שברשות המנכ"ל אנחנו נקיים בשלושת השבועות הקרובים ועדת היגוי יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי להציף את כל הצורך והאתגרים של קהילת בני המנשה. מתוך אותה פגישה של המנכ"לים כל משרד ימנה מטעמו נציג עד שני נציגים לוועדת היגוי שאני אעמוד בראשה יחד עם משרדי הממשלה וארגונים נוספים כמו שבי ישראל, הסוכנות היהודית וכו'. שם אנחנו למעשה נציף וננסה לבנות תכנית מיטבית. א' – לקליטה של הקהילה. זה חשוב לא רק לבני הקהילה, אני חושב שזה חשוב לכלל הציבור וכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אז זה קודם כל משהו שכבר מתקדם ויצא, וגם השר בירך עליו וגם המנכ"ל נמצא בפנים באופן אינטנסיבי. ב' – יש את הנושא של תוכניות קהילתיות, פיתוח חוסן ומתן כלים לקהילה.

אין צורך שתקרא את המענים שנותנים משרד העלייה והקליטה.

לא אני מדבר על דברים חדשים. לא על דברים קיימים, דברים חדשים.

בסוף מדובר בקהילה, אם אני לוקח את העשור האחרון, של 4,200 איש. זה לא איזה משהו שבאמת פה לא יודעים להתמודד איתו. יש פה שתיים-שלוש נקודת תורפה מרכזיות שבהן צריך להתמקד. א' – בראש ובראשונה תעסוקה שאנחנו מדברים על העולים. אני לא יודע בדיוק את החלוקה של 4,121 כמה מהם עולים כמה ילדים, אבל אני מדבר על מי שמוכר לרווחה. לפי משרד הרווחה – 726 עולים בגירים. אתם חייבים לייצר לעולים הבגירים, בטח לאלה שנמצאים ומוכרים ברווחה, איזשהו מסלול של הכשרה מקצועית. לא שאנחנו נותנים לכם ואוצ'ר, אלא משהו ייעודי בשיתוף הרשויות המקומיות. בסך הכל, יש לך גם לא הרבה רשויות מקומיות שאתה אמור לעבוד איתן. לא כזה מורכב גם מבחינת אשכולות. אחד זה באשכול הגליל, בעיקר נוף הגליל ומעלות תרשיחא. ושדרות קריית ארבע, אלה ככה הגדולים.

אני מקבל את זה, בסדר, יש לכם תוך שלושה שבועות תהיה פגישה אצל המנכ"ל. אנחנו נקבע פה איזושהי ישיבת מעקב לפני סוף המושב כדי לראות עם מה אתם יוצאים לדרך, אבל צריך לצאת עם זה לדרך. הדבר השני שאני רוצה התייחסות, זה האם אתם מתכננים לקדם החלטת ממשלה לגבי עליית בני המנשה, אלה שנמצאים שם. בטח נוכח האירועים שהיו שם.

ציינתי את זה בתוך דבריי, שבאופן עקרוני אנחנו כרגע עסוקים ביצירה מיטבית של קליטה.

יש שם קהילה שכרגע נמצאת בסכנה, לפחות לפי הנתונים ששמענו.

זה נכון, אנחנו מכירים. יש את משרד החוץ, יהיה נכון להרחיב יחד עם משרד החוץ בנושא הזה. לא נכון כרגע להרחיב בנקודה הזו.

אין לכם כוונה לעשות החלטת ממשלה.

יש לנו כוונה לעשות החלטת ממשלה להעלאת בני המנשה. ישבנו, יצרנו רשימות, קיבלנו גם מדגל וגם משבי ישראל רשימות של ממתינים. אנחנו על זה במקביל, עושים עבודה מקבילה. פעם אחת בתחום הקליטה, שהוא אקוטי גם לחברה הישראלית ואני אומר לא פחות. זה א'-ב' של חינוך, ברגע שהילד שלי יראה ילד של בני מנשה ויבין שהם אחים וחיים ביחד באותה חברה, זה הפתח הכי משמעותי לשילוב בחברה הישראלית. לבוא ולהעלות עולה בלי יכולת לתת לו מענה ראוי לקליטה בחברה הישראלית עשינו רבע עבודה ופרגנתי.

אז אתם עוצרים את העלייה לישראל.

אנחנו לא עוצרים. אנחנו עובדים במקביל.

תשמע, יש שם קהילה שספגה אירועי אנטישמיות. הרסו להם בתי כנסת, מקוואות, גירשו אותם ורדפו אותם. השאלה היא האם אתם רואים בזה משהו שהוא בדחיפות, כי אני חייב לומר שמדבריך לא נראה שיש פה משהו דחוף. את הקצב של החלטות הממשלה לגבי בני המנשה אני מכיר. מכיר גם את החלטות הממשלה שעוברות אחת לתקופה. מעלים עוד מאה, עוד מאתיים, עוד חמש מאות. השאלה היא האם אתם רואים באירועים האלה, זה גם בסדר להגיד שלא. זו גם אמירה, אבל לפחות נדע להתמודד איתה. אבל קרה משהו שאנחנו נחשפנו אליו לפני כשבוע, זה חלק מהטריגרים גם לדיון הזה, וצריך שתהיה עמדה. לממשלה צריכה להיות עמדה. הקהילה שם בסיכון, האם רוצים להעלות אותה או לא רוצים להעלות אותה.

אז אני עונה עוד פעם, נשמח לקיים דיון סגור יחד עם משרד החוץ. בשמחה גדולה, ונרחיב בנושאים האלה ככל שנוכל ולתת את המענים. התשובה היא מאוד פשוטה, התשובה היא כן. קהילת בני המנשה חשובה, לא בכדי מינו אותי כממונה לתחום כמשנה למנכ"ל, אנחנו עסוקים בזה.

מתי לדעתך תעבור החלטת ממשלה לגבי העלאת בני הקהילה שם שנמצאים בסיכון?

כן, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.

אמרתי שצריך להעלות את כולם, אבל תיכף הוא ייתן את רשות הדיבור כי אנחנו חברי הכנסת אף פעם לא מתפרצים.

אז קודם כל בוקר טוב לכולם, אני אתן לו להשלים ואז באופן מסודר אני אדבר.

אז אני אומר באופן עקרוני זה המינוי, זה לא מינוי קישוט, אלא כדי לייצר תכנית עבודה משמעותית, גם לקליטה וגם לעלייה. את הקצב שוב אני אומר אני אשמח לקיים על זה דיון סגור יחד עם הרלוונטיים לנושא הזה.

תודה, ושוב קודם כל בוקר טוב. אנחנו נוהגים לפרגן אחד לשני כחברי כנסת, ועכשיו ברצינות אני רוצה לפרגן לך וגם למנהלת. לא מובן מאליו אדוני יושב הראש. קצב הדיונים, הסוגיות, לגעת ולרדת לפרטים. גם האוכלוסיות הכי מוחלשות, האנשים שממתינים לעלייה בין אם זה באתיופיה ובין אם זה בני המנשה. עכשיו אני אומרת לכם באופן חד וחלק, את בני המנשה היה צריך להעלות לפה מזמן.

גם כשאני נכנסתי לתפקיד, היו כ-850 שאושרו שהמתינו חמש שנים. עם אישור. על מה? עכשיו אני באמת לא מצליחה להבין את זה. מה כי אנחנו עם כזה שאוהב לעשות את אותן טעויות עם כל גל עלייה חדש? יש 5,000 שממתינים. אגב, התקציבים לא כל כך גדולים, ופינס, אני שמחה, כמשנה למנכ"ל, שאתה קיבלת את האחריות לנושא הזה. היו לי שיחות עם שר הקליטה שאגב רואה איתי עין בעין את הצורך המיידי לסייע לקהילה שנמצאת כאן ולקהילה שנמצאת שם. אין דבר כזה להביא בפעימות. 5,000 אתם יכולים להביא את זה, עם כל התקציבים שקיבלתם והצלחתם והבלטתם כלפי חוץ שקיבלתם לדעתי קרוב ל-250 מיליון תוספת של גמיש, זה מה שאני זוכרת שפורסם על ידי השר. אנא מכם שריינו תקציב מסוים ותדאגו להעלות.

וגם אם אין לכם תקציב, זה לא צריכה להיות שאלה תקציבית. כי גם כשאני נכנסתי היו ויכוחים בין האוצר לבין משרד הקליטה ואני לא האמנתי, תקשיב אני לא האמנתי. גורמי המקצוע בתוך משרד העלייה והקליטה אמרו לי – את לא יכולה לוותר לאוצר. הלכתי הביתה, שישי שבת, ואמרתי 'פנינה, מה זה את לא יכולה לוותר לאוצר? עם מי אני עושה כיפופי ידיים? על חשבון מי? הרי גם בעלייה שלנו אנשים מתו מסודן ועדיין חיפשו שם תקציבים, פנו ליהודי העולם בזמן שאנשים מתו'. אנשים נמצאים בסכנה, אתם יכולים להביא החלטת ממשלה, החלטת חירום. היא לא חייבת להיות פומבית עם כל הרגישויות הדיפלומטיות מול הודו. תלמדו לעבוד נכון, ואתם גם תצליחו להביא אותם ולהביא תקציב תוספתי. זה דבר אחד לגבי העלייה, התמונות הגיעו אליי מהקהילה והכל. ובאמת, צמרמורת. כ-60 בתים של הקהילה נשרפו, בטח אתה נחשפת לכל התמונות, וגם המצב הכלכלי שלהם רע מאוד. צריך שהסוכנות היהודית תיכנס דחוף לתמונה, והם גם נכנסו. מילה טובה לשי פלבר סמנכ"ל העלייה ששם תקציב מסוים. אני מקווה שזה באמת הגיע ולא סתם אני מפרגנת לאנשים.

דבר נוסף, לא מזמן אני כן רוצה להגיד למשל לביטוח לאומי שאחרי שפניתי אליהם הם עשו יום מרוכז לבני הקהילה של מיצוי זכויות אבל זה טיפה בים. אתם צריכים לקחת משפחה משפחה, לשים את כל המגשרים שלך. לא יכול להיות שיש פה משפחות שנמצאות בפת לחם. האוריינות היא מאוד נמוכה, הילדים האלה הם העתיד שלנו ואנחנו לא משקיעים בהם מספיק.

אני אספר לכם סיפור, ונמצאים פה נציגי המשטרה. אני יודעת שהיה למשל איזה מעצר כתוצאה מאי הבנה של ילדה שהיה לה חיכוך עם האבא שביקש ממנה משהו, היא סיפרה למורה והמורה ישר הלכה למשטרה, הוא נעצר, נהיה בלאגן ונהיה סקנדל. גם התאמות תרבותיות, איזה מין דבר זה. עזבו שהוא שוחרר לא היה שמה שום דבר. אנחנו לא יכולים לעשות את אותן טעויות. צריך שתהיה בכל נקודה גישור, בכל מקום סיוע. סיוע כלכלי האמן לי זה טיפה בים. תיקחו אותם ותעשו איתם מיצוי זכויות ותשוו את כל התנאים שלהם, וגם אמרנו את זה, לתנאים של יוצאי אתיופיה. תעזרו להם בבקשה כי אנחנו לא נרפה. הקמנו את השדולה למען בני המנשה, אנחנו לא מתכוונים להרפות מהנושא. מבחינתנו אין פה קהילות, זו הקהילה שלנו, זו הקהילה שלי, ואנחנו לא נרפה מהנושא הזה ואני בטוחה פינס כמי ששמעתי עליך דברים טובים שאתה תלמד להיכנס לעובי הקורה, אבל החוכמה היא לא רק להיכנס לעובי הקורה ולעשות עבודה עומק, צריך לעבוד מהר. קיבלתם זכות במקום מאוד משמעותי ואתם יכולים לסייע לקהילה הזו. תודה.

משטרת ישראל.

בוקר טוב לכולם. אז ככה, אנחנו נפרט מה אנחנו עשינו בוא נגיד בחצי השנה האחרונה. מתחילת השנה נבנתה תכנית עבודה שנתית מסודרת. לקחנו את כל החוברות שקיבלנו מההתחלה כדי ללמוד את כל הנתונים. ישבנו יחד עם צבי חאוטה וניתחנו את כל הנתונים ברמה הארצית מבחינת פריסה. בחרנו מתוך חמש עשרה הערים שבהן פרוסה הקהילה את הערים הספציפיות שאנחנו מעוניינים לקיים בהן את כל הפעילות שלנו.

נגעתם בנושא של התעסוקה, אז הרמנו כמה ימים ספציפיים שמונגשים לטובת הקהילה, על מנת לגייס למשטרת ישראל חבר'ה מאוד מאוד טובים שעשו צבא והיו בקרבי, ועם דחיפה מאיתנו ועם מאמצים שלנו על מנת שישולבו בתעסוקה אצלנו.

מבחינת קיום מפגשים עם הנציגים, אנחנו עתידים לעשות בעוד בערך שבועיים כנס עם האזרחים הוותיקים של בני הקהילה בנוף הגליל. סגרנו את זה ביחד עם צבי. יש לנו מגוון פעילויות שאנחנו עושים איתם ביחד על מנת לשפר ולתקן כמו שחברת הכנסת אמרה קודם, לשפר ולתקן. פנינו לעשייה, לעשייה ברוכה איתם.

יש לך עדכונים על הנושא, על התיק של - - -?

לא, לא, לא.

אני אתמול דיברתי עם פרקליט המדינה על כך שלא יכול להיות שכל המעורבים שוחררו. אין בעצם אף אדם שהוא עצור. הוא אמר שהם ממשיכים להיות על הדבר הזה מתוך הבנה שעוד יוגשו כתבי אישום. לצערנו המשטרה פשעה בתיק הזה, כן. מה אתה עושה לי פרצוף? הודח פה שוטר, שכיסתח, רימה. עבריין, שוטר עבריין. ואני רוצה שזה יצולם ואנחנו נשלח לו את ההקלטה הזו שיתבייש לו. אז מה אם זה ילדים עולים. פשוט עשו שם תיאום גרסאות.

אני מתביישת אדוני יושב הראש. אני מתביישת שבשנת 2023 במדינת ישראל יש שוטרים שחושבים שהם יכולים להתקשר לקטינים שהם חשודים, לעשות איתם תיאום גרסאות ולעשות שיבוש כי הבת שלו הייתה במסיבה. עכשיו אני בטוחה שאתם באים ממקום טוב ואתם סופגים את הדברים שלי, אבל זה לא יקרה. לא עם האוכלוסיות המוחלשות, לא עם יוצאי אתיופיה, לא עם בני המנשה, ולא אף אחד. אף אזרח לא צריך לספוג את הדבר הזה. לכן אני חושבת שהעבודה שלכם היא טובה אבל אתם צריכים לעלות קצב ולהעלות הילוך.

בכל מקרה, אנחנו לא נדון לגופו של תיק, אני אדון לגופה של קהילה. אז אנחנו ממשיכים בתוכנית עבודה שנתית סדורה שהוצגה בצורה מסודרת גם אצלנו ואושרה עם תקציבים על מנת לגעת בכל שכבות הגילאים. בין אם מדובר בילדים ובין אם מדובר באזרחים ותיקים.

אני רק אגיד לגופו של תיק, סלח לי, כן, הועדה תעשה את מה שאולי אחרים לא יעשו ואנחנו נעקוב אחרי התיק הזה. אני מכיר תיקים שהיו מתוקשרים, של ידוענים כאלה ואחרים ופתאום המשטרה ידעה למצוא את כל הכוחות כדי למצוא את האשמים. התיק הזה, אנחנו נעשה את העבודה שאולי אחרים לא עושים כי מדובר באוכלוסייה שאולי פחות מעניינת את כותרות העיתונים הראשיות. אותנו היא מעניינת. אז קח את זה בחשבון, ותגיד את זה חזרה לארגון שלך. אנחנו לא נרפה מזה. אתם תבואו לפה פעם בחודש, וכל פעם אשאל אתכם את השאלה הזו. וכל פעם המשטרה תצטרך לעמוד ולהגיד האם הדבר הזה מתקדם או לא, קחו את זה בחשבון.

אני רוצה להגיד משהו להגיד משהו למשנה למנכ"ל משרד העלייה, ותחזור עם זה גם למשרד, כי זה נכון גם לעלייה של בני המנשה, זה נכון לעלייה מאתיופיה, וזה נכון לכל עלייה שמנסים לקבוע לה מכסות: אין מכסות לעלייה. אין דבר כזה מכסות לעלייה. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי וזה התפקיד שלה. בלי מכסות. מנחם בגין כתב בספר שלו "המרד", ואני רוצה להקריא את זה גם בפרוטוקול.

"שיבת ציון, אוניות למען השם. הבו אוניות עולים אֶל שגרה. אַל שגרה. אַל דיבורי סרק על כושר קליטה". אני שומע את הדיבורים האלה כל פעם, כמה אנחנו יכולים לקלוט וכו' – אז כותבים את זה בראשית ימי המדינה. "אַל הגבלות למען הסדר כביכול. מהר מהר. לעמנו אין זמן. הכניסו רבבות, הכניסו מאות אלפים, ומיד מיד. אם לא יהיו בשביל כולם בתים, ימצאו אוהלים, ואם אוהלים לא יהיו אין דבר יש שמיים במרום, שמי התכלת של ארצנו. אין מתים מתנאי קיום קשים. מי שראה כיצד חי העם הרוסי בזמן שלחם במלחמת החיים והעצמאות, זה יודע כי אין גבול. ממש אין גבול לקורבנות אשר אומה לוחמת מוכנה לקבל על עצמה למען מולדתה למען עתידה. ואנחנו במלחמת הקיום הננו עומדים ובריכוז מהיר ביותר, של המוני גולי עמנו, תלוי יום המחרת שלהם ושלנו כאחד."

זה התפקיד שלנו. מדברים בתקופות שהיה יותר קשה. נסתדר עם קשיי הקליטה, נדע לעמוד בהם. המדינה ידעה לקלוט פה עולים בקצב הרבה יותר מהיר ממה שמדברים היום, ואני לא יכול כבר לשמוע את הדיבורים האלה על המכסות כמו 'אנחנו עסוקים בקליטה, אז אנחנו לא מעודדים את העלייה'. יש קהילות שנמצאות היום במצב שהן צריכות לעלות לארץ וחוסמים אותן, בגלל האמירות האלה של 'ההשקעה בקליטה'. עכשיו זה לא צריך להוריד כהוא זה מההשקעה בקליטה. אני באמת חושב שמדינת ישראל יודעת לעשות את שני הדברים גם יחד. בסך הכל יש שם קהילה קטנה, לא גדולה, שנמצאת היום במצוקה, בגלל בין היתר גילויי אנטישמיות, והרס מבנים שהם מבני דת. אני מכיר לפחות שלוש ארבע רשויות שהיו שמחות לקבל את העולים האלה לקליטה.

אני רק אחדד שאין שום התנגדות.

זו לא התנגדות. אתם צריכים לקום בבוקר, לנסח החלטת ממשלה, ולהביא את הקהילה הזו לישראל.

יש לכם כבר חודשיים, לא מספיק רצון טוב. גם שרים מקבלים כסף מהמדינה, גם אתה מקבל תשלום מהמדינה, כל השכר שלנו משולם על ידי כספי ציבור. אם זה לא בא לידי ביטוי אחרי חודשיים בפעולה –, אין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל כשרצינו להתאבד כולל עודד שהיה בתחומי עלייה, ידענו להתאבד. תתאבדו על הדבר הזה. צריך להתאבד. זה היה צריך להיות אתמול, שלשום, לפני חודש, ולפני חודשיים. די עם זה.

לכתוב החלטת ממשלה? אני הייתי נותנת הנחייה ליועצים שלי, תוך יומיים הייתה לי החלטת ממשלה והייתי מפיצה את זה בין אם ירצו או לא ירצו. הולכת מלחמות עולם. תלך לראש הממשלה הוא יגיד לך לא להעלות אותם? ראש הממשלה לא יגיד שלא להעלות אותם. תלך למנכ"ל משרד ראה"מ, אבל זה עניין של אכפתיות וסדרי עדיפויות. עכשיו אני אוהבת את הקהילה מצרפת, אני אוהבת את הקהילה מארצות הברית אבל הם לא במצוקה כרגע. הם לא בורחים ולא צריכים לנוס על נפשם. כמה אפשר לחטוא לדבר הזה? באמת. לי זה כואב. זה כואב לי כי אני יודעת מה זה לבוא מהמקום הזה, זה בושה וחרפה. העיקר לטייל בצרפת ובארצות הברית.

אני חושב שהמסר ברור. רצית לדבר כן? בבקשה. רק תציגי את עצמך, שם ותפקיד.

שלום, שמי עידית בלאושטיין, אני המנכ"לית של שבי ישראל. דיברת על שבי ציון, אז אנחנו שבי ישראל. קודם כל לברך אותך על המסר הברור. אנחנו העלינו את בני מנשה, ואנחנו מטפלים גם בבני מנשה בארץ וגם בהודו. ומעודכנים כל יום על מה שקורה שמה. נהרסו להם 120 בתים, הקמנו מחנה פליטים שהם נמצאים שמה עם Camp Relief כי אין להם בתים. הם במצב שאנחנו צריכים לשלוח להם, והסוכנות עזרה לנו, בכספים שעדיין לא הגיעו אלינו אבל יגיעו אם ירצה השם ואם אנחנו נביא את כל החשבוניות. אנחנו שלחנו אלפי קילו של אורז ועוד אוכל, מזון ותרופות, כי המצב הוא מצב חירום.

זה נכון כל מה שאמרה נציגת משרד החוץ, הם לא חלק מהעימות אבל הם סובלים מהעימות. אין קליטת אינטרנט שמה. אנחנו לא מקבלים מידע מהם. יש פליטים גם במיזורם שזו המדינה על יד שברחו משמה. יש אנשים במקום שנקרא מורה שהם סגורים שמה והם לא יכולים לצאת. המצב קשה, יש מחלות. עכשיו באים המונזונים, ובאמת המצב הוא מצב חירום. הבעיה שאנחנו דנים עליה, זה שמכיוון שהם לא יהודים הלכתיים הם צריכים לעבור קודם כל גיור. כדי לעבור גיור הרבנות צריכה לשלוח משלחת דיינים כדי שיראיינו אותם.

זו לא בעיה, פותרים את זה בהחלטת ממשלה, עברנו את זה כבר.

אני נפגשתי עם הרב הראשי. הוא בעד, הכל בעד. תריצו. כשיש החלטת ממשלה גם הוא מתכנס לדבר הזה.

אני מאוד שמחה על ההיענות הטובה. בנושא השני אני לא רוצה להרחיב דברים, כבר הכל נאמר. פה בארץ, פנו אלינו ממשרד המורשת השר אליהו, שלפי החלטת הממשלה הוא אחראי להכין חוק לשוויון זכויות של בני מנשה לאתיופים. הוא אמר שאין להם עזרה משפטית וביקשו מאיתנו עזרה משפטית כדי להכין.

איך משרד המורשת קשור לזה?

אולי הם רוצים לתת, לסייע.

אני אגיד לכם איך זה קשור. אני הסתכלתי על התקציבים של מורשת ומסעות ישראל על כל השמות שלהם, רק בתקציבים הקואליציוניים קרוב ל-12 מיליארד שקל על כל השמות שקשורים בזה. פעם אחת זה במשרד המורשת, פעם אחת זה במשרד להתיישבות, פעם אחת זה במחלקה למורשת.

אז לפחות שיעשו משהו טוב. תבואו אנחנו ניתן לכם משפטנים, אני ויושב ראש הוועדה ניתן לכם משפטנים.

אני מאוד אשמח אני רק מספרת לכם את מה שקרה. תודה רבה.

אני רוצה ככה, א' – אני רוצה לשמוע אותך צבי, אני רוצה לשמוע אותך כמה מילים. אחר כך משרד החינוך ומשרד הרווחה.

בוקר טוב, אני רוצה שלושה דברים לעדכן או להעלות. מצב החירום, כמו שמנכ"לית שבי ישראל אומרת – המצב חירום, והקמנו מהיום הראשון מחנה בארבעה מקומות. מהיום הראשון שרפנו המון כסף, זאת אומרת אנחנו מפרנסים אותם והם לא יכולים לחזור לבתים שלהם או לשכונה שלהם. מצב מצוקה גדול. המחנות האלה מתפוצצים ותוך שבוע יש הרבה מחלות שגם אנשים נדבקים אחד מהשני.

בנוסף, בתוך 470 אלף אנשים שנמצאים במניפור, מתוכם 5,500 בני המנשה. מיעוטים שסובלים ביחד. זאת אומרת שזה לא הבית שלהם. קודם כל אנחנו רוצים להביא אותם לטיפול בבית שלנו. בחוץ מאוד קשה לטפל. יש פה הרבה בעיות באופן אזרחי, לאו דווקא של בני מנשה. נטפל. אני עליתי לפני 23 שנים והילדים שלי גדלו פה. עדיין יש בעיות לטפל במשפחה, אבל עדיין אני רגוע יותר שבבית מטפלים. מי שאין לו בית, או שלא חזר לביתו, תשאלו את ראש ממשלת הודו, תשאלו ראש ממשלה מקומי במניפור האם בני מנשה שייכים למניפור או להודו, לא שייכים. הם אמרו במפורש. פרסמו את זה גם ברשתות החברתיות. נביא אותם לכאן ונטפל בכל הבעיות כאן.

הנקודה השלישית, מה שקרה ליואל. יש משפט שאני אומר קצת משובש – 'לא זז, זה יקח מאה שנה, אחרי מאה שנה יגידו – יואל, אף אחד לא הרג אותו, זה מוות מהשמיים'. המשפחה של יואל כל יום, כל יום, כל כך קשה. הם יודעים היטב שיואל לא חוזר. אבל הם רוצים צדק לפחות. צדק לא רק למען בני מנשה אלא למען בני ישראל. נכון יש בעיה, המון בעיות. נביא אותן פה. ואנחנו רוצים לקבל אותם בבית. נהיה יחד עם ההורים. הילדים שמה בהודו לבד. ברגע שיש הורים בבית אנחנו מרגישים בבית, זה מה שאנחנו רוצים.

יש משפחות מופרדות? שעולים עלו והילדים נשארו?

המון המון המון. כמו שפינס יודע היטב, אצלו הכל.

סליחה, התבקשנו להכין רשימה עם קרבה משפחתית ומוכנות לגיור כדי להביא אותם.

אתה יודע מה יקרה בדיוק עם הממתינים באתיופיה. אם לא תביאו את ה-5,700 שזה גודל הקהילה, אחר כך אתם לא תדעו איך לצאת מזה. ואז ממשלת ישראל תגיד "זה כל הזמן גדל, זה לא נגמר".

הם לא באים לכאן כדי ללמוד איך לעבור גיור. הם חיים חיים יהודיים. הם מוכנים, לפני עשר שנים מוכנים, עשרים שנה. כולם מוכנים.

ברור לחלוטין, אני אתן לך תיכף. אני רוצה קודם את משרד החינוך ואחר כך את משרד הרווחה.

שמי טירה. אז קודם כל בני הקהילה מאוד יקרים לליבי. את עבודת המאסטר שלי עשיתי במניפור בצפון מזרחי הודו, בעשרים וחמש קהילות. אנחנו במשרד שנינו את התנאים, תנאי הזכאות לבני המנשה והתאמנו אותם לאתיופים והם זכאים חמש עשרה שנה. אנחנו עושים התאמות גם בעבור בתי ספר קולטים. אנחנו מכינים את בתי הספר בגלל, כמו שפנינה אמרה בגלל ההבדלים התרבותיים. למשל נניח, האחזקה מבחינת משמעת היא חיצונית בחברות מסורתיות לעומת אצלנו שזה קצת אחר, והיינו צריכים לעשות התאמה בתוך מוסדות החינוך הקולטים על מנת שלא יהיו אירועים.

ביקשנו מכם אז את הנושא הזה של המגשרים לתת על זה את הדעת.

אז אני אגיד, התאמנו את הכל בדיוק כמו לקהילה האתיופית. חמש עשרה שנה, גם בני מנשה חמש עשרה שנה.

תשלומי הורים הם מקבלים עזרה?

שנייה. שנינו את הקריטריונים גם להעסקת מגשרים על מנת שנוכל להעסיק יותר בני מנשה על מנת שיוכלו לתווך להורים את כל מה שצריך. כל מה שהמשרד מוציא ומיועד להורים וזו הזדמנות להגיד תודה לצבי, אנחנו מתרגמים גם בקוקית וגם במיזו. אנחנו הצלחנו לתת כמעט - - -

סליחה שאני קוטעת אותך. אבל אין לכם אף אחת עובד בני המנשה חוץ מהפרוייקטורים. למה אין לכם רכז ארצי? למה? כל כך הרבה רכזים. אני באה בטענות גם לעצמי, אני לא יכולה להיות עם - - - ארבע משרות מחוזיות מה זה? סליחה.

אנחנו גם הענקנו כמעט 400 מחשבים לבני המנשה. עכשיו בקיץ אנחנו עושים אולפני קיץ. כשבני המנשה עלו והיו בנורדיה, אני מדברת על העליות האחרונות משנת 2021. כשהם עלו אנחנו עשינו אולפנים חוץ בית ספרים באכסניות שהם שוכנו בהם עד שהם יסיימו את הגיור. הקצנו תקנים לבנות שירות. אנחנו מאוד מעודדים הצמחה של מנהיגות של בני המנשה.

לסיכום.

לסיכום, אנחנו נמשיך לעשות כל מה שצריך ואפשר בשביל באמת לאפשר איזושהי קליטה אחרת. אני יכולה להציע אם זה אפשר, קטונתי, אני חושבת שבהיבט של בני הקהילה יש מקום גם להתייחס לבני עולים.

אני רק רוצה לומר לך, טירה אני יודעת שאת עושה עבודת קודש אבל אני אומרת לך הסיפור של השפה זה לא ככה. תעשו תכנית עם מומחים. צריך לתת לילדים האלה יותר עזרה בשפה כולל בני עולים. עכשיו עוד משהו, שגם זה בתוכנית שאישרנו לכם, חוגים מסובסדים לילדים שלא יסתובבו ברחובות. צריך פה סיוע מאוד רציני וזה גם לא כמות גדולה של אנשים, תמצאו את התקציבים.

הם לא הרבה ילדים. וגם הדבר הנוסף, הארכנו את סל הקליטה, המשרד נתן לתלמידים - - -

בסדר אנחנו במעקב על הדיון הקודם, אנחנו רוצים להתקדם מדיון לדיון.

רק סיפור אישי, כדי להשוות לזכויות של יוצאי אתיופיה. אתמול הייתי בעליית הנוער לבת הרביעית שלי. היא נולדה, ואתה יותר מעשרים שנה, ובגלל זה אתה חייב לשלם כל חודש לפנימייה אלפיים - - -

טירה, טפלו בזה.

אתם חייבים לטפל בזה. זה יהיה בסיכום של הדיון הנושא הזה של בני העולים. זה יהיה בסיכום של הדיון. זו גם תהיה הפנייה שלי לשרים, לשר החינוך ולשר העלייה והקליטה. ואני אומר את זה למשרד העלייה והקליטה, זה התפקיד שלכם. חוץ ממה שיש לכם במשרד, התפקיד שלכם זה לייצג את הנושא הזה בממשלה. משרד העלייה והקליטה נוגע בכל משרדי הממשלה: הוא נוגע בבריאות והוא נוגע ברווחה, הוא נוגע בחינוך והוא נוגע בכלכלה, הוא נוגע בביטחון פנים. אין כמעט משרד שהוא לא נוגע בו. ופה השר סופר צריך להפוך שולחן בעניין הזה. קהילה קטנה. מה יקרה אם יחילו את התנאים האלה על בני עולים? מה הבעיה התקציבית פה? ברור לחלוטין שיש את כל ההצדקה המקצועית ואתם חייבים להילחם על זה.

תודה, אני רוצה את משרד הרווחה.

שלום לכולם, משרד הרווחה מטפל בבני המנשה, קהילת בני המנשה, כמו שהוא מטפל בכלל הפונים לשירותי הרווחה. בעשור האחרון הופנו לשירותי הרווחה כ-986 עולים, מתוכם 726 הם עולים בגירים ו-204 ילדים. מרבית העולים מתגוררים למעשה בתשע רשויות, שהיישוב שמוביל או שני היישובים שמובילים שבהם יש ריכוזים גבוהים זה נוף הגליל ומעלות תרשיחא. בשאר הרשויות זה מ-80 ומטה. עכשיו, בגלל הריכוז הגבוה שיש בנוף הגליל, יש שם עו"ס ייעודית לטיפול באוכלוסייה. בנוסף אני יכולה להגיד שגם במקרה של יואל זכרו לברכה, משרד הרווחה ליווה, המחלקה לשירותים חברתיים בנוף הגליל ליוותה את המשפחה וממשיכה ללוות. המשפחה מקבלת מענה טיפולי גם לנושא של השכול וכמובן מענים - - -

יש שם עובדת סוציאלית אחת ל-275 עולים שמטופלים ברווחה, זה מספיק?

אני לא יכולה לומר שזה מספיק אבל - - -

בכמה תיקים היא יכולה לטפל במקביל? אנחנו מדברים על 275 עולים.

זה תלוי, זה מאוד משתנה. בתהליכים טיפוליים יש על הרצף. יש כאלה ש- - -

אני רוצה להגיד לכם משהו. זה לא לך עוד הפעם, זה לשרים שלכם, וגם פה אנחנו נוציא מכתב לשר הרווחה. אם לא תהיה התייחסות ממשלתית מתוגברת, אני מכיר את כל הקשיים שמתמודדים איתם במשרד הרווחה וגם במשרד החינוך ותמיד חסר כוח אדם. פה חייבים לרכז מאמץ. פה מדובר בקהילה קטנה שדווקא בריכוז מאמץ לא גדול, זה לא כזה מורכב להוסיף עוד שניים שלושה תקנים זה לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו. אם לא יהיה ריכוז מאמץ, אנחנו פשוט נגרור את הדבר הזה עוד דבר ועוד שני דורות גם. חייב להיות שינוי בהתייחסות של הממשלה לקהילה הזו.

אני רק אומר ופה זה באמת לכם. אני אגיד לך וורקי, שבסוף אם אותה עובדת סוציאלית של הרווחה הייתה עושה את העבודה – היא הייתה צריכה לגלות שהמשפחה של יואל חיו תשע נפשות בשני חדרי שינה, זה לא הגיוני. רק עכשיו הם עברו דירה, וזה בעזרת משרד העלייה והקליטה אחרי שאני ביקרתי בתוך הבית. זה לא הגיוני.

אתם תעברו משפחה משפחה וורקי. ואתם תבדקו באיזה תנאים הם חיים. הם לא מקבלים עמידר, דיור ציבורי, הם לא מקבלים סיוע כי לא כולם יודעים למצות את הזכויות. אתם צריכים להיות על זה, זה פחות לדעתי מאלף משפחות.

כן אבל צריך לומר שלגבי המשפחה הספציפית הזו, זו משפחה שלא בהכרח הייתה מוכרת לרווחה.

זה לא משנה אז תכירו במשפחות. אני אומרת זו עבודה שלכם. והיא הייתה מוכרת במשפחה. וורקי היא הייתה מוכרת כן. ואני אומרת לך באופן חד וחלק, פחות מאלף משפחות אין שום סיבה שלא יהיה לכם דו"ח איך אתם עושים להם מיצוי זכויות מול משרד השיכון מול משרד הקליטה מול כל הזה ולתת מעטפת. אתם תוך שנה יכולים להביא את הקהילה הזו למקום הרבה יותר עטוף, למקום אחר.

אני חייבת לומר שברמת המענים אנחנו כן נותנים את המעטפת. גם הנושא של מיצוי זכויות, גם הנושא של ליווי.

אני אומרת לך שלא. אני מלווה גם את המשפחה של חברה של יואל, הדסה. הם במצב קטסטרופלי ואני גייסתי כסף ולדעתי אתה גם שמת תרומה. לא יכול להיות שחברי כנסת ישימו תרומה. לא יכול להיות שאנחנו נצטרך ללכת לאנשי עסקים שיעזרו להם כלכלית. בגלל שחלק מהכספים היו צריכים גם להעביר לחו"ל. עכשיו אני לא באה בטענות ספציפית אלייך. את תכנסי את המנהלים שם, את תבדקי ותבקשי תכנית, את תביני את כל המצב של האנשים האלה. תביאי את ביטוח לאומי תביאי את כל מי שצריך.

אני אומר זה בדרג שרים. אפשר גם להכות חטא על ממשלות קודמות זה לא ספציפית הממשלה הזו.

לא אני מאמינה בוורקי. אם לא הייתי מאמינה ביכולת שלה להזיז הרים לא הייתי אומרת לה את זה.

יש פה אירוע שהגיע לנקודה שבה מדינת ישראל חייבת לעשות, אתם צריכים להעביר שתי החלטות ממשלה. אחת שמרכזת מאמץ בקהילה, זה אומר מתן זכויות לבני עולים, זה אומר מתן תקנים של עובדים סוציאליים, זה אומר מתן תקנים של עובדים סוציאליים, זה אומר מתן תוכניות ייעודיות לשילוב בתעסוקה, זה אומר מתן תקנים נוספים למגשרים ולאולפנים ייעודים וזה אומר מעטפת שלמה שכוללת גם סיוע בדיור. קהילה בסדר הגדול הזה, ממשלה בקלות פותרת את הבעיה הזו. בקלות. אני חושב שזו מהקהילות הקטנות של עולים שיש לנו.

וגם מודעות. מודעות אליהם, כי הם סובלים מגזענות.

ההחלטה השנייה שאתם צריכים לקבל ולהביא אותה בדחיפות לממשלה היא עלייה. העלאת בני הקהילה שנמצאים שם נוכח המצב הקשה שם. זה כבר בחוץ, זה גם בתקשורת, זה כבר לא סיפור שאנחנו אולי, זה המצב. זה התפקיד של מדינת ישראל, לקלוט קהילות שנמצאות במצוקה. יש קהילה במצוקה. ולכן אלה שני דברים אני אומר לכם גם בסיכום הדיון, אנחנו צריכים ממש לסיים אותו. יש כאן שניים שביקשו לדבר. הסוכנות אני רוצה.

אני חבר עמותת "שבי ישראל" ויש לי עוד כובע, אני סגן נשיא של אוניברסיטת אריאל. אני רציתי א' להגיד תודה לכולם, ותודה מיוחדת לשני חברי כנסת פה שאני מרגיש שכל מה שרציתי להגיד הם אמרו. אנחנו מדברים על אלה באזור מלחמה, שהיום נציג של משרד החוץ אמר שעכשיו זה יותר שקט חוץ מפה ושם. מחר זה יכול להיות מלחמה טוטאלית. אני מרגיש שלא עשיתי מספיר כדי להציל יהודים בשואה, למה? כי לא הייתי חי. אנחנו חיים ורואים את המצב, זה לא עניין של עוד עולים, זה עניין של מצב חירום. ועוד דבר, אני גם מבקש מיושב הראש לעשות תכנית שכל אוניברסיטה תקבל אתכם באותם תנאים שאנחנו מקבלים את האתיופים.

גם השכלה גבוהה. תודה. כן.

שלום, קוראים לי סבטה, אני מנהלת אגף קליטה בעיריית נוף הגליל. אני רוצה להגיד לכם באמת שאני שמחה שזה עלה לסדר היום. יש כמה אתגרים שאני מרגישה בקליטת הקהילה. האולפנים, הקניית השפה העברית באולפנים נעשית לכל התרבויות לכל הקהילות באותה צורה ואיך שאני רואה את זה צריך לעשות התאמות תרבותיות, אני כרגע פונה למשרד החינוך למחלקה לחינוך מבוגרים. לדעתי צריכה להיות התאמה.

הערכת תארים. דיברתם פה על המקצועות שלהם, על התפקידים לתת להם הכשרות. יש אנשים שהגיעו מתחום של סיעוד, יש אחיות, יש לא מעט אנשים עם תארים והתארים שלהם לא מוכרים כאן בארץ. אז אם אני לא טועה עם הצרפתים היה משהו עם הרופאים.

נטפל בזה.

אני אשמח, תודה. לגבי הכשרות מקצועיות אני רק רוצה להגיד שבמדינת ישראל חסרות הרבה משרות בכל מיני תחומים ואני גיליתי שיש הכשרות שמדינת ישראל עושה בחינם לכל מי שמעוניין. ואנחנו התחלנו לעשות בנוף הגליל הכשרות מקצועיות לעולים מהקהילה של בני מנשה. בנושאים של אלקטרוניקה, נהגי אוטובוסים אנחנו בשלבים שונים של כל מיני דברים, אז אני גיליתי שאפשר לשלב. אני נורא מתרגשת, סליחה.

דבר אחרון, משרות במשרדי ממשלה. תראו, יש מגשרים של משרד הקליטה שזה דבר מדהים, באמת תודה משה על כל שאלה שיש לי, תודה. לגבי משרות במשרדי ממשלה, דיברתם פה על מגשרים של חינוך יש לנו פה מגשרים חינוכיים. אני גם רוצה להגיד לכם שלפי התקן של משרד החינוך היינו זכאיים למגשר אחד חינוכי לבני מנשה ואחד לדוברי רוסית, אני ויתרתי על התקן של דוברי רוסית ותודה טירה שאישרת לי. יש לנו כרגע שני מגשרים לקהילה של בני מנשה אבל גם זה מעט. אני חושבת שכמו שדובר פה שכמו שהמשטרה צריכים להעסיק אנשים מהקהילה אני חושבת שעוד משרדי ממשלה צריכים להעסיק אנשים. גם בביטוח לאומי, גם במשרד החינוך, גם במשטרה, ובהרבה מאוד מקומות כי זה לא רק התרגום ולא רק התרבות זה גם המון המון דברים. תודה.

תודה, סוכנות יהודית, אלמוג.

אלמוג ביקש ממני להחליף אותו, עילי וגשל מהסוכנות היהודית. קודם כל אני חייב לומר שהייתי שם לבקשת המשרד, יצאנו הסוכנות היהודית יחד עם המשרד לעלייה ולקליטה למשלחת לפני שנה. ראיתי ובאמת כשאני שומע על המהומות שקורות שם אני רואה את הפרצופים וממש קשה לי אישית לשמוע על דברים שקורים שם.

הסוכנות היהודית קיבלה פניות ממספר ארגונים עם פרוץ המהומות ועשינו גיוס חירום לנושא ואנחנו כפי שעידית ציינה אנחנו סיכמנו ביחד עם שבי ישראל על העברת הכספים בתרומה לקבלות, כלומר שיודעים שהסיוע נעשה לכל אנשי הקהילה על פי הקריטריונים שנקבעו שמה. הסוכנות היהודית תשמח לסייע כמו שסייענו בשנת 2021 לבקשת השרה דאז, אנחנו נשמח לסייע בכל ואנחנו ממתינים לעדכון של משרד העלייה והקליטה.

תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. אני אתחיל אותו בהקשר של הקהילה שנמצאת שם, אני אומר את זה למשרד העלייה והקליטה ולשר. חייבים לגבש החלטת ממשלה להעלאת הקהילה שנמצאת שם נוכח המצוקה, מיידית. אני שוב אחזור ויאמר, אנחנו עומדים בריכוז המהיר ביותר של גולי עמנו, תלוי יום המחרת שלהם ושלנו כאחד. אל תחכו, אל תעשו לי מכסות ואל תגידו לי אנחנו נערכים, צריך להביא אותם מיידית.

אם לא יביאו – נביא חוק.

אגב, פנינה, חוק השבות הוא בשביל זה, כל התהליך, כל הפתרונות כולל פתרונות שניתנים בהחלטות ממשלה לקהילות שצריך לעשות שם דברים מיוחדים מהבחינה ההלכתית, לכן מיידית באופן מידי. זו דרישה של הוועדה וזה צורך שבדיוק מגשים את הייעוד של משרד העלייה והקליטה.

דבר שני, אני אבקש עדכון על הפגישה של המנכ"ל שתהיה בתוך שלושה שבועות שסיפרת לנו לגבי התוכנית המיוחדת. אנחנו נקבע דיון מעקב.

אנחנו מבקשים להוסיף בתוך התוכניות וזה באופן מידי: א' – את הזכאויות גם לבני העולים ולהרחיב את הזכאויות לבני עולים. ב' – האולפנים. לייצר מניפה של אולפנים מותאמים מבחינה תרבותית, אני אעלה את זה גם בדיון הבא שיש לנו על האולפנים, תיכף נשאל את מעוז שיהיה בדיון הבא. ג' – תכנית להשכלה גבוהה ולשילוב בקהילה בהשכלה גבוהה. ד' – הערכת תארים בסיעוד בנושא הזה, שגם זה אנחנו נעסוק בו בהמשך.

משטרת ישראל אנחנו נבקש עדכונים על תיק להנגהל, אחת לכמה זמן.

לדיון הבא ברשותך אנחנו נגיע גם עם נציג חקירות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:27.