פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
הוועדה למיזמים ציבוריים
11/07/2023

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 23
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ג (11 ביולי 2023), שעה 10:10

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג-2023, של ח"כ יונתן מישרקי

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר

יונתן מישרקי

יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל לאביאן - עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

אורית ארד כץ - מנהלת רגולציה, ישראכרט בע"מ

נעה דוד - אחראית על תחום רגולציה, ישראכרט בע"מ

משה קאשי - מנהל תחום פיננסים, לובי 99



משתתפים באמצעים מקוונים



חן פליישר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

איתי עצמון

מיכל כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג-2023, פ/2871/25

בוקר טוב. בוקר טוב לציבור במדינת ישראל. בוקר טוב לאורחים כאן בוועדה. בוקר שבו, למרות שניסו לשבש ולחסום ולתקוע אותנו מלהגיע לכאן, הגענו. הדמוקרטיה ממשיכה. היא כאן כדי להישאר ואנחנו כאן כדי לעבוד בשביל הציבור, כדי להמשיך ולהיאבק ביוקר המחיה ולהתעסק בדברים החשובים באמת עבור כל אחד מאזרחי ישראל.

הבוקר אנחנו נעסוק בהצעת החוק של חבר הכנסת יונתן מישרקי בנוגע להסדרה צרכנית של פעילות מועדוני לקוחות. חבר הכנסת מישרקי, בבקשה, נא להציג את החוק.

תודה רבה אדוני. בוקר טוב לכולם. כמו שאמרתי לך בתחילת הדיון, זאת אתנחתא קלה. אתה עוסק כאן בדברים גדולים מאוד, בחוקים מורכבים אבל החוק הזה הוא חוק קליל אבל הוא חוק מאוד משמעותי עבור צרכני ואזרחי מדינת ישראל. בסופו של דבר אנחנו מדברים על צרכן, על לקוח של בנק שקיבל הטבה כשהוא פתח את החשבון או תוך כדי ניהול החשבון שלו בבנק והנה פתאום מסתיימת לו ההטבה והוא מוצא את עצמו עם כל מיני ריביות, עמלות וכל מיני דברים שהוא לא תכנן. לפעמים הוא יודע על כך באיחור ולפעמים לא.

דיבר איתי היועץ המשפטי של הוועדה איתי עצמון שבאמת עשה עבודה מצוינת גם מול בנק ישראל כדי לחדד את כל הנושאים שנמצאים בחוק הזה. מסתבר שבעניין הזה יש כללים של בנק ישראל מול הבנקים אבל מתלונות של אזרחים הגיעו אלי והונחו על שולחני, הם אומרים שאמנם נכון, הגיעה אליהם בדואר הודעה כעבור חודשיים וזאת כאשר ההטבה הסתיימה חודש קודם לכן והנה הם מוצאים את עצמם בכל מיני אירועים.

לכן ביקשתי להסדיר את זה בחוק. אני מודה ומתוודה שהיועץ המשפטי חידד בפני את העניין הזה. אנחנו ביקשנו תיקון לסעיף 5א2 שנוגע להתאמות חוץ בנקאיות והוא חידד את התיקון והוסיף אותו בנוגע להתאמות הבנקאיות, שזו בעצם מטרת החוק לשמה הגשתי את הצעת החוק. אכן הוא עשה עבודה מקצועית בעניין הזה.

זאת הזדמנות לפרגן ליועץ המשפטי לוועדה איתי עצמון. בוועדה שלי היועצים המשפטיים מתחלפים ואיתי עצמון הוא אחד היועצים המשפטיים הכי מקצועיים, רציניים ומסורים שדואגים לטובת הציבור כל הזמן בצורה בלתי רגילה.

הוא באמת עשה עבודה מאוד מאוד יסודית.

ברור לי שהוא עשה עבודה מקצועית.

הנקודה השנייה שביקשתי שההודעה תהיה הודעה אפקטיבית, שתהיה ב-SMS או למי שיש טלפון כשר, שיקבל את ההודעה ב-IVR, כלומר בשיחת טלפונית מוקלטת בה נאמר לו שבעוד 21 ימים פגה לו ההטבה ושיתכונן, או שיבוא לבנק ותגיד לו - בדרך כלל אנשים מנהלים משא ומתן מול הבנק – שיזהרו כי הוא יסגור את החשבון שלו בבנק ואז מאריכים לו את ההטבה. זה כסף של הצרכן.

21 ימים זאת הארכה של מה שכרגע בתקנות.

בכללים של בנק ישראל.

כן, בגללים.

אנחנו מבקשים שבוע נוסף. היום יש 14 ימים ואנחנו מבקשים שבוע נוסף. אנחנו חושבים שזה פרק זמן סביר ללקוח כדי לקבל את ההודעה ובאמת בסופו של דבר להגיע למשא ומתן מול הבנק ואז או שהוא יצליח לקבל את ההטבה, להאריך אותה, או שהוא לכל הפחות ידע שהוא הולך לשלם כסף.

אני סיכמתי, ואני מקווה אדוני שזה על דעתך, שנוסח הצעת החוק כפי שהידק אותה היועץ המשפטי של הוועדה יחד עם בנק ישראל, יעבור כרגע בקריאה ראשונה כפי הוא כיוון רוב התוכן נמצא בפנים. יש נקודה אחת קטנה שאני אומר אותה כרגע לפרוטוקול ואנחנו נדון בה בין קריאה שנייה לשלישית. יש את חוק הגנת הצרכן – זה חוק שתוקן לפני שנתיים או שלוש - בו מופיע במפורש איך אנחנו רוצים לראות את ההודעה לצרכן בצורה אפקטיבית. מה הכוונה הודעה בצורה אפקטיבית? אני לא אכנס לזה כרגע. אנחנו נדון בזה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. אולי נצטרך להדק. אני אומר לך שהרוב נמצא כאן. גם הנושא של המסרונים, גם הנושא של IVR.

הייתי רוצה להדק עוד קצת את הנוסח אבל בגדול אני אומר שהנוסח כפי שמופיע, הוא עונה לתכלית אותה רציתי ולכן סיימתי את דבריי בעניין הזה.

האם למישהו יש הערות כלליות? בבקשה.

מנהל תחום פיננסים בלובי 99. מטרת החוק היא למנוע את שיטת המצליח של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי בצורה אחת לפיה הם נותנים הטבות, שאם אתה בא ואתה מתווכח ואתה רוצה לעבור בנק, אומרים לך שאין בעיה, ייתנו לך הנחה בעמלות, אבל בכוכבית זו הטבה שפג תוקפה אחרי שנה, אחרי חצי שנה, והלקוח לא מודע לדבר הזה. הדבר השני הוא בפעילות שיווקית מאוד אגרסיבית של מכירת כרטיסי אשראי בחינם, כאשר אחרי שנה אתה מתחיל לשלם 17 שקלים, לפעמים 21 שקלים, בלי שאתה מודע לדבר הזה.

יותר. לא 25 שקלים?

יש גם את זה. המחוקק כבר נתן אתה דעת על הדבר הזה. האחד, בחוק הגנת הצרכן, השני, בהטבות לא בנקאיות כפי שקבוע בחוק הבנקאות, שירות ללקוח. המטרה של הדבר הזה היא ליידע את הצרכן באופן אפקטיבי שהוא יקבל SMS וזה לא יהיה נתון לשיקול דעתו של הבנק או של חברת כרטיסי האשראי.

היום זה נתון לשיקול דעתו של הבנק?

בהצעת החוק שמוגשת עכשיו, בנוסח שקיים עכשיו לדיון, אנחנו מפנים לנוהל בנקאי תקין, כאשר בנוהל בנקאי תקין – אני מקריא – "התאגיד הבנקאי יבחר את ערוץ ההתקשרות המתאים למשלוח הודעה בהתאם לרמת המהותיות, המידע והמהירות הנדרשת למסירתו".

אתה מסתכל על הנוסח האחרון?

הנוסח האחרון שהיה.

כפי שהוסכם ביניהם. אמרתי את הסיפא של הדברים שלי בפתיחת הדברים.

אני כאן בנוהל בנקאי תקין, סעיף 7(א): "התאגיד הבנקאי יבחר את ערוץ התקשורת המתאים למשלוח ההודעה". מה שבעצם אתם עושים, לא רק שאתם לא מחייבים למסור הודעה על הטבות בנקאיות, אתם גם מוחקים את ההודעה שהיו חייבים לשלוח, הודעות לא בנקאיות. היו כאן דיונים מאוד ארוכים עת חוקקו את החוק הזה וחייבו על הטבות לא בנקאיות.

מה שאתם עושים, אתם פשוט לוקחים את המצב אחורה, ואני אקדים ואומר שהצעת החוק הזאת באה אחרי שכבר פנינו לפני כשנה בשיתוף פעולה עם רווח נקי לבנק ישראל והסבנו את תשומת ליבו לבעיה הזאת וביקשנו ממנו שיכניס בנוהל בנקאי תקין, בדיוק בנוהל הזה, את החובה ליידע ב-SMS ובכל הערוצים. מה שהוא שלח לנו בתגובה זה שיש נוהל בנקאי תקין והבנק יכול לבחור איך שהוא רוצה. שימו לב שהחוק, מה שאתם מעבירים עכשיו, לוקח את המצב של הלקוח אחורה.

תודה על ההערה. הערה חשובה.

עוד משהו מאוד מהותי. הצעת החוק המקורית דיברה על סיום או שינוי הטבה. מה שאתם עושים זה רק לסיום הטבה. תארו לכם מצב שהבנק נותן הטבה למשך 10 שנים ואז הוא יכול לשנות את ההטבה כמה שהוא רוצה והוא לא מחויב להודיע.

תן לי דוגמה לשינוי. מה זה שינוי הטבה?

שינוי הטבה לצורך העניין, נתנו לך הטבה של 10 שקלים לחודש, ואז משנים לך את ההטבה ומעלים את הסכום ל-15 שקלים. עדיין המחיר המלא שאתה צריך לשלם זה 19 שקלים, שזה הסכום שרשום בתעריפון, אבל נתנו לך הטבה 10 שקלים ואחרי כמה חודשים הבנק מחליט שהוא מעלה את הסכום ל-15 שקלים.

לשון החוק הנוכחית לא פותרת את הבעיה הזאת?

לא.

זה בעצם סיום של ההטבה.

לא. בהטבה עצמה הם יכולים להכניס לך סעיף.

בסדר. תכף יתייחסו לזה.

זה מאוד מהותי. שוב, לא רק שאתם לא מיטיבים את המצב של הצרכן אלא אתם גם לוקחים אותו אחורה.

חכה, אנחנו לא בקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לומר עוד משהו. המטרה של החוק הזה היא לא עודף רגולציה אלא היא פשוט ליישר קו. מה שחברות הסלולר חייבות ומה שחברות הכבלים חייבות ומה שחייבים בהטבה לא בנקאית, מן הראוי שהבנקים יהיו חייבים גם בהטבה בנקאית, פשוט ליישר קו.

אכן זו התכלית אדוני היושב ראש. מה שהוא הציג כרגע, זו התכלית. הוא אמר את זה בצורה יותר מקצועית ממני.

גם לאיתי יש התייחסות. נראה לי שניכנס לנוסח החוק ואז אפשר יהיה להתייחס.

אלא אם כן יש עוד הערות כלליות של המוזמנים. לפני שנצלול לנוסח שהונח על שולחן הוועדה שאכן נעשה בתיאום עם בנק ישראל, אני רוצה לחדד איזושהי נקודה. אני רוצה להבחין כאן בין שני סוגים של הטבות. יש את ההטבות שהן הטבות שנותנים מועדוני לקוחות. החוק שעבר בשנת 2017 כתיקון לחוק הגנת הצרכן ולעוד שני חוקים פיננסיים אחרים וביניהם חוק הבנקאות (שירות ללקוח), דיבר על הטבות שנותנים בהקשר הפיננסי מעבר לליבה של השירות. כלומר, לא מדובר על השירות עצמו שלגביו הלקוח מתקשר בהסכם עם הגוף הפיננסי אלא בהטבות, נקרא להן, צדדיות. כלומר, למשל אם אתה משתמש בכרטיס בסכום מסוים, אתה יכול לצבור נקודות וכולי. בעצם החוק בזמנו נועד למנוע מצב שבו מפתים את הלקוח לעשות שימוש למשל בכרטיס האשראי ולאחר מכן מודיעים לו באופן חד צדדי לפי התקנונים של למשל חברות כרטיסי האשראי שההטבה מסתיימת ואי אפשר יותר לנצל את הנקודות שנצברו או אפשר לנצל אבל בעצם בצורה מאוד מאוד פחותה לעומת מה שפורסם במקור.

זה דבר אחד, ובאמת החוק, סעיף 5א2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) אכן מחריג הטבות שאינן הטבות בנקאיות. כלומר, מדבר רק על הטבות שנותן מנפיק במסגרת מועדוני לקוחות. הצעת החוק בנוסח המקורי שלה ניסתה לעגן את אותו הסדר ולהחיל אותו גם לגבי הטבות בנקאיות כאשר הן הוגדרו כהטבות בשיעורי עמלות וריביות שניתנות ללקוח לתקופה שעולה על שלושה חודשים.

אני אגיד שני דברים. דבר ראשון הוא שלפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח, גילוי נאות ומסירת מסמכים) יש היום בסעיף 5 לכללים הוראות לעניין הודעה על שינויים ובין היתר נקבע כי לגבי לקוח מסוים, תאגיד בנקאי חייב להודיע על שינויים שנוגעים לתנאי ניהול החשבון. שוב, מדובר על הליבה של השירות. לא מדובר על משהו צדדי. אלה תנאי ההסכם שלך כלקוח עם הבנק. כל שינוי שעושים בניגוד לתנאי ההסכם, למשל, נותנים לך הטבה לתקופה, אי אפשר לשנות את ההטבה תוך כדי התקופה כי זה בניגוד למה שהוסכם איתך כלקוח. זאת לא הטבה "צדדית" שהיא הטבה לא בנקאית. כמו שאמרתי, הוא צריך להודיע "על שינויים הנוגעים לתנאי ניהול החשבון לרבות על סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים וזאת שבועיים לפחות לפני מועד השינוי או מועד סיום ההטבה לפי העניין".

כאן יש גם הוראה שאומרת שהתאגיד חייב להודיע על שינוי שנעשה לטובת הלקוח עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי. כלומר, גם על שינוי נתיב. אנחנו לא הבנו, וזה גם עלה בשיח שלנו עם בנק ישראל, איפה יש כאן רלוונטיות לשינוי של תנאי הטבה. אם חתמו איתך שאתה פטור לתקופה של שלוש שנים מעמלות מסוימות, אי אפשר לשנות את זה תוך כדי תקופה כי זאת הפרה של מה שהסכימו איתך. אין הדבר דומה להטבות מסוג שנותנים מועדוני הלקוחות.

שערו לכם מצב שבהסכם עם הלקוח יש כוכבית או סעיף קטן שרשום בו שלבנק עומדת הזכות לשנות את תנאי ההטבה. זה הסכם בין הלקוח לבין הבנק והם מכניסים סעיף שמותר להם לשנות את תנאי ההטבה. שינוי תנאי ההטבה, יכול להיות שנתנו לך חמישה שקלים ואחרי חודש-חודשיים או שלושה חודשים מקפיצים לך את הסכום ל-15 שקלים כאשר ההטבה היא בעצם הנחה מ-19 שקלים. זה יכול להיות, זה לא תרחיש מופרך, ואני אומר לכם שזה כנראה גם יהיה. זאת הדרך שלהם להתחמק. גם לשינוי הטבה, אם יש תרחיש לשינוי הטבה, גם על זה צריכה להיות הודעה.

לגבי החובה. ברור שיש חובה להודיע. אף אחד לא טען שאין חובה להודיע אבל השאלה היא איך מודיעים.

לגבי איך מודיעים, זו הנקודה השנייה שרציתי להתייחס אליה. קודם כל, בנוסח - אנחנו כמובן נקרא את הנוסח שהופץ לקראת הדיון - אנחנו כתבנו שההודעות אמורות להישלח ללקוח בכתב באופן שבו המנפיק מוסר הודעות לאותו לקוח מכיוון שהפרקטיקה היא שאותם גופים שולחים הודעה ושואלים איך הוא מעוניין לקבל את ההודעות, וכתבנו "כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות" שאלה ההוראות שהתייחסת אליהן. אבל יש כאן שני מרכיבים – כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות. אין טעם לקבוע הוראות, בטח לא הוראות שהן גם לא ניטרליות טכנולוגית, בחקיקה ראשית.

ברשותך איתי, אני אחלוק עליך. אני אצטט מחוק הגנת הצרכן את הסעיף הרלוונטי שמדבר – זה נוגע לחברות תקשורת – כיצד הן צריכות להודיע ללקוח. אני לא יודע באיזה סעיף מדובר כאן אבל אני קורא מתוך החוק: "במסרון למספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק, אם מסר 21 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות ואם חל מועד מסירת ההודעה לפי פסקה זו בשבת או בחג, ביום שלאחר השבת או החג, ואולם לעניין העוסק המנוי בפרט 2 לתוספת השנייה, אם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לשירות קבלת מסרונים, יודיע העוסק לצרכן במועד האמור על מועד סיום העסקה או התחייבות בשיחת טלפון או בהודעה קולית".

אני מאוד הייתי רוצה להיצמד לנוסח הזה כי אני חושב שכאשר אנחנו מדברים על הודעה אפקטיבית ללקוח, המשמעות היא שנכון, הוסכם בדואר, הוסכם במייל, הוא כן נכנס, לא פתח, זה מגיע אליו חודשיים אחרי, בפרט במהירות שאנחנו עובדים בה היום במדינה בנושא הדואר, כמו עולם שלישי, אבל זה לא רלוונטי לדיון כאן. הלקוח צריך לקבל הודעה בצורה אפקטיבית.

אמרתי לך אתמול או שלשום עת ישבנו, שהשורה הזאת באופן שבו המנפיק מסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם, לא מקובל עלי.

אתה חושב שהוא לא אפקטיבי.

הוא לא אפקטיבי.

הערה אחרונה. בחוק ההסדרים האחרון, משרד האוצר הכניס לחוק הבנקאות לחייב את הבנקים לשלוח ב-SMS פעם בחודש את הסכום שאתה משלם ריבית והסכום שאתה משלם עמלות. נכון שיש תעודת זהות בנקאית, נכון שפעם ברבעון אתה מקבל, נכון שפעם בחודש אבל הם ראו לנכון לחייב את הבנקים לשלוח ב-SMS ולא משנה מה ההסכם עם הלקוח, ולא משנה מה הוא חתם או לא חתם. יש חובה להודיע ללקוח.

זאת אומרת שהטכנולוגיה קיימת.

הכול קיים. אפילו המחוקק כבר נתן על זה את הדעת ואמר שצריך לשלוח ב-SMS. דבר מאוד פשוט, ליידע אותו שעוד חודש הוא מתחיל לשלם יותר, זה הכי טריביאלי שיכול להיות. אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו נעמדים כאן על חקיקה גם בחוק הגנת הצרכן, גם בנושאים של הטבות לא בנקאיות, גם במה שהעבירו בחוק ההסדרים הקודם.

המטרה של החוק היא לקדם את השירות הצרכני. בוודאי לא לקחת אותו אחורה. לכן אנחנו ננסה לעשות את המקסימום. אנחנו נשמע התייחסויות של כל הגורמים.

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. כמובן מבלי לגרוע מכל מה שנאמר על הצורך באפקטיביות של ההודעה, אני כן רוצה להתחבר למשהו אחד שאמר עורך דין עצמון על הניטרליות הטכנולוגיות. אני יכולה להביא לא דוגמה אחת מחוק הגנת הצרכן אלא לצערי אני יכולה להביא עשרות דוגמאות בחקיקה שנחקקו בכוונה טובה ולמען הציבור, אבל בסופו של דבר יש את קצב ההתקדמות הטכנולוגית שאנחנו רואים בשנים האחרונות. אני לא מדברת כאן על חקיקה עתיקה משנת ה-50, אלא אני מדברת חקיקות אפילו מהעשור האחרון, שבאמת נעשו מתוך כוונה מאוד מאוד טובה להיטיב עם הציבור ויחסית מעט שנים אחר כך כבר נהפכות להיות הדרך הלא אפקטיבית והלא נוחה ללקוח מבחינה טכנולוגית.

אני אומר משהו כנתון. כמובן שאפשר לתקן חקיקה ואנחנו יודעים שבסופו של דבר זה פחות גמיש.

אני מבין את הבעייתיות שאת מציגה אבל מה האלטרנטיבה לזה?

האתגר הזה, אני חושבת שאנחנו צריכים לראות אותו מול עינינו. אני חושבת שהוא אתגר משותף למען אותה מטרה.

לכן אנחנו עושים שינויים בחקיקה.

אני יכולה להביא עשרות דוגמאות שבסופו של דבר עובדתית לא מצליחים לעמוד בקצב של עדכון החקיקה, בייחוד בדברים שתלויים בניטרליות טכנולוגית.

אני מסכימה שההודעה צריכה להיות אפקטיבית. בוודאי שאנחנו במשרד המשפטים חושבים שהיא צריכה להיות בדרך אפקטיבית ונוחה ללקוח ולצרכן. לכן יש ניסיון למצוא כאן את האיזון הזה. אולי אפשר לטייב אותו קצת אבל אני אומרת שצריך להיזהר. הנוסח שהקראת מחוק הגנת הצרכן ויש דומים לו, אני בטוחה שהוא טוב למועד מסוים אבל אני לא יודעת אם הוא טוב ונוח ללקוח.

ולכן מה? מה את מציעה?

לכן אני מציעה לתת כאן מנגנון של הוראות של בנק ישראל שהוא יכול להתעדכן.

זה לא עובד. יש היום כללים אבל.

מניסיונך ההוראות מתעדכנות בקצב שהוא טוב יותר?

כן. זה ניסיוני. אולי חבר הכנסת מכיר משהו אחר. זה ניסיוני.

מנהלת את הרגולציה בישראכרט. בנוסח הנוכחי כתוב "כפי שהוסכם ביניהם", בין הלקוח לבין בית העסק. לכן כפי שהוסכם ביניהם נותן מענה לדבר הזה.

לא.

למה לא?

לפי מה שמוסכם עם הבנק, אני מקבל את זה בדואר, עדיין כמו פעם.

אתה יכול להסכים עם הבנק שתקבל את זה ב-SMS.

אני יכול. אני אזרח עצלן או שאני נכנס לחשבון שלי פעם בתקופה. יש כאלה שאפילו לא רוצים לראות מה מצב החשבון שלהם.

או שאתה אדם מבוגר שלא מתעסק בעניין.

כן. לא מכיר את הטכנולוגיה הקיימת. יש לי אפשרות לקבל. קיימת תוכנה שעובדת ובלחיצת כפתור היא נותנת לך מענה. אז למה לא? זה שקיבל במייל לא פותח את המייל, זה חוסר אחריות של הלקוח, אבל אתה מעדכן אותו אפקטיבית ואתה מביא לו את זה מול הפנים – הוא יודע שזה המצב שלו והוא נזהר.

יתכן שזה חוטא לאוכלוסיות אחרות. אם אתה בא ואומר גורף נכון יותר שיתקבל SMS.

אז הבנק בכל מקרה מעדכן את הלקוח.

יכול להיות הכול בהתאם להבנות אליהן הגיעו. אם אתה מחליט שזה יהיה אמצעי אחד, נניח לאוכלוסיות המבוגרות אני נוטה להאמין שעדיף דואר ישראל ולא SMS. לאוכלוסיות הצעירות בטח עדיף SMS. לכן צריך לפתוח את זה להסכם בהתאם לרצונו של הלקוח. להגיע להבנות.

אם הלקוח רוצה גם בשוטף כמו הוא מקבל מהבנק, זה לא גורע. החוק הזה לא גורע. אני רק אומר שכשיש סיום הטבה – ספציפית, לא מדבר עכשיו על התנהלות כללית של החשבון - ואני מדבר רק על שינוי הטבה כרגע ועוד מעט נתעסק בנושא של השינוי, במקרה כזה הוא יקבל הודעה אפקטיבית.

השאלה מה זה אפקטיבית.

אפקטיבי לאחד לא אפקטיבי לשני.

בדיוק, ולכן הסכמה בין הצדדים היא האפקטיבית ביותר.

אני מתעקש על SMS ו-IVR לטלפונים כשרים. יש איזשהו קו חותך בין כל החיובים שהמחוקק התכוון אליהם במסגרת תקשורת, במסגרת דברים נוספים. אנחנו מבינים שלקוח צריך לראות מול הפנים שלו, הוא צריך לקבל את המידע בצורה אפקטיבית.

תנסה להבין למה אתה חושב, למה אתה מניח שזו הדרך האפקטיבית ביותר. אימא שלי אדם מבוגר. היא בכלל לא רואה SMS. היא לא יודעת איך לפתח את ה-SMS. לא אימא שלי, אימא שלי ודאי יודעת, אבל אימא כלשהי, אחרת, של מישהו אחר, לא יודעת איך לפתוח את ה-SMS בפלאפון. גם אם היא תקבל שיחה קולית, למרות שאין לה טלפון כשר, לצורך הדוגמה, הרבה פעמים הטלפון בתיק והיא לא שומעת אותו, היא מפספסת את השיחה ולכן היא לא תקבל את האינפורמציה. אם היא תקבל את המכתב הזה בדואר, לה זה הרבה יותר אפקטיבי.

זה לא גורע מהמכתב שהיא מקבלת בדואר או הלקוח מקבל בדואר.

אולי עוד דוגמה לחקיקה עדכנית שעברה ממש עכשיו.

אני בדיוק מסתכל. היא מדברת על ההודעות.

תמיד יועצים משפטיים חושבים אותו דבר. זה משהו מדהים.

הם פשוט מעדכנים אחד את השני.

העקרון הוא שזו דרך נגישה ומיידית ועדיין צריך לקבוע הוראות ספציפיות. עוד דוגמה אחת לחקיקה של הצעת חוק הדיוור הדיגיטלי שעברה לפני שנה ומשהו. יש שם בין השאר מסלול שמדבר גם על SMS אבל הוא מכיר בזה שיש אוכלוסייה מסוימת שאין לה אוריינות דיגיטלית, בגילים מסוימים וכולי. אתה שולחי להן SMS - זה מתבלבל להם בתוך ההודעות בטלפון, קשה להם לקרוא אותם וכולי.

זה לא גורע. זה לא אומר שהבנק לא שולח בדואר או במייל. אנחנו נמצא את הנוסח המתאים כך שזה לא יגרע מההודעות השוטפות שהבנק שולח ללקוח באותו אופן שבו הוסכם בין הבנק ללקוח ואני רוצה בנוסף הודעה אפקטיבית.

אני אומר שאנחנו לא מטילים עודף רגולציה על הבנקים או על חברות כרטיסי האשראי. זה קיים. הטכנולוגיה קיימת ובכל מקרה היא עובדת.

אנחנו מדברים כרגע על הטבה צרכנית.

נכון.

אני רוצה להוסיף בהמשך לאותה אימא, אני רוצה לדבר עלי ולומר שאני לפעמים לא קוראת SMS, לעתים מאוד רחוקות אני מתיישבת לקרוא אותם ויש לי אלפים שלא נקראו. אם אני מקבלת במייל, אני כן קוראת. לכן זה כן פרסונלי. אני כן מקבלת את האמירה שלכן זה אינדיבידואלי וזאת הסכמה בין הגוף לבין הלקוח היא הכי נכונה. לקוח שבוחר לקבל את זה באמצעות SMS ויש לו טלפון כשר, אני כן מקבלת את זה שזה יהיה ב-SMS קולי. זה בוודאי.

על זה אני לא רואה שיש מחלוקת.

אני רוצה לחדד את הנקודה שמדברת על בהתאם להסכמה עם הלקוח. כשאתם פותחים חשבון, אתם מסכימים לקבל הודעות ב-SMS, בטלפון, במכתב, במייל, ביונת דואר. אלה כל האפשרויות. מה אומר התקנון של נוהל בנקאי תקין? שהבנק או חברת כרטיסי האשראי יבחרו באיזו דרך לשלוח. זאת אומרת, אם הם מחליטים לשלוח לך ב-SMS שמבחינתם זה הכי אפקטיבי, הם שולחים לך ב-SMS. אל תגידי לא נכון.

לא אמרתי לא נכון. אני מסכימה איתך.

הבעיה שזה בדיוק פותח את הפתח לשיטת המצליח, שהם מחליטים איך לשלוח.

לגבי מה שמשרד המשפטים אמר שניתן לזה כבר פתרון. באותו נוהל בנקאי תקין, תסתכלו על סעיף 8(א), מחייבים את הבנק לשלוח ללקוח שהצטרף לשירות בנושאים, בערוצי התקשורת, מאפשרים מעקב, שמירה, הדפסה. כאן הקריטריונים הרבה יותר מחמירים. אם בנק ישראל היה נענה לדרישתנו והיה אומר שהוא מכניס את ההודעה לביטול הטבה לסעיף 8(א) ולא משאיר את זה בתנאים המקלים, אנחנו לא היינו מגיעים לכאן. אם בנק ישראל יגיד את זה עכשיו, אפשר למשוך את הצעת החוק הזאת אבל הוא לא אומר את זה. הוא עדיין משאיר את זה לשיקול דעתו של הבנק.

יש לי שיקול דעת להשאיר את הצעת החוק בכל זאת?

אין בעיה. אני רק מראה את הצד של בנק ישראל שיש לו את האפשרות להכניס את זה לסעיף 8(א) ולקבוע כללים ותנאים הרבה יותר מחמירים למשלוח הודעה על ביטול הטבה והוא לא עושה את זה. זאת תשובה למשרד המשפטים שאומר שהנהלים נותנים פתרון לדבר הזה.

אני אשמח להתייחס. אתה צודק שהמצב הנוכחי היום הוא שהגוף בוחר, הבנק או חברת כרטיסי האשראי, ובהצעת החוק הנוכחית, כפי שהיא מנוסחת כרגע, זה נתון להסכמה בין הצדדים. לכן זה מחמיר את המצב הקיים בהיבט הזה.

בכל אופן, חבר הנסת מישרקי וגם אתם החברים בלובי 99, אתם מוזמנים להגיש הצעות לדיוק של נוסח כדי שנתגבר על כל הבעיות שהצגתם כאן. תכף נשמע התייחסות של בנק ישראל ומשרד האוצר. אתם מוזמנים להגיש לנו נוסחים כדי שנוכל להתחיל לעבוד על זה.

משרד האוצר? לממשלת ישראל אין מה לומר. כמובן משרד המשפטים דיבר.

נציגי בנק ישראל ב-זום.

רגע, לובי 99, משה, אתה חושב שנכון להיצמד לנוסח של הצעת החוק של הגנת הצרכן שהקראתי קודם?

כן. הצעת החוק המקורית שגם עברה בקריאה טרומית, מה שהיא עושה זה שהתנאים שההטבות לא בנקאיות, מחילה הטבות בנקאיות. פשוט.

זה פשוט אבל נורא לא מדויק מה שאמרת כי מדובר על שני סוגים שונים.

בנק ישראל עשה הבחנה בנקאית בין הטבה בנקאית לבין הטבה לא בנקאית אבל עדיין זו אותה הטבה שאתה מקבל מגוף פיננסי. זה שהוא הגדיר את זה כלא בנקאי, האם אלה נקודות - - -

אני מצטער אבל להבנתי זה לא כל כך מדויק מה שאתה אומר. כמו שאמרתי גם בראשית הדברים, ההטבות בהן עוסק הסעיף הקיים, סעיף 5א2 והסעיף המקביל לו בחוק הגנת הצרכן נועד לטפל בהטבות שנותנים מה שנקרא מועדוני לקוחות, שהן לא ההטבות שקשורות לליבה של השירות שלגביו מתקשר הלקוח עם בית העסק או התאגיד הבנקאי לצורך העניין. זה לא אותו הדבר. יש הבדל בין הסכם בין לקוח לבין תאגיד בנקאי שבו מסכימים על תנאי ניהול החשבון, על העמלות, על ריביות, מסירת הודעות וכולי, כל המרכיבים של ההתקשרות הזאת לבין הטבות שנותנים אותן באופן צדדי או במנותק מהתנאים של החוזה בין הלקוח לתאגיד הבנקאי. זה לא אותו הדבר. לכן מראש לשלב את ההוראות האלה בתוך הסעיף שנוגע לשינוי תוכנית הטבות ללקוח או סיומה, בעינינו זה לא היה מדויק אבל אפשר לטייב את הנוסח הקיים לגבי סיום הטבות בנקאיות כפי שאנחנו ניסחנו את ההצעה בתיאום עם בנק ישראל.

אני לא משפטן. אני מדבר מנקודת מבט כלכלית. יש שירותי תקשורת שאתה מקבל מחברת סלקום לצורך העניין ויש שירותים בנקאיים. בשירותי תקשורת אתה משלם 35 שקלים וקיבלת הטבה על 10 שקלים וכאן אתה על כרטיס אשראי משלם 17 וקיבלת הטבה על חמישה שקלים. זה שירות וזה שירות. זה שזה בנקאי וזה שזה תקשורת, זה משהו אחר אבל יש כאן הטבה שניתנת לצרכן. ההפרדה הזאת כי זה בנקאי וצריך להתייחס אליו בצורה אחרת, מבחינה כלכלית זה אותו הדבר. זה שירות וזה שירות.

אני רוצה לחדד ולחזק את מה שאמר איתי. כאשר אנחנו מדברים כאן על הטבה בנקאית, זה אם נותנים נניח הנחה בדמי הכרטיס. זה המקרה הקלאסי. 10 אחוזי הנחה בוורדינון, זאת לא בנקאית.

מסכים, אבל זו הטבה וזו הטבה.

אבל זה מעבר. זה לא השירות הבסיסי. לכן ההתייחסות לזה היא אחרת.

למה ההתייחסות מבחינה צרכנית היא אחרת? זו הטבה. מבחינה צרכנית מהותית יש לך נכס. ההטבה שנתנו לך היא נכס.

לכן אתה משכנע את הלקוח לבוא אליך.

זה נכס שלך. אם זה מתבטל והנכס הזה פג תוקפו, מן הראוי שיודיעו לך על כך. זה לא משנה אם הבנקאי או צרכני או מנוי לבריכה או הסרת שיער. יש לך נכס וברגע שהוא מתבטל, צריך להודיע לך באופן אפקטיבי כמובן.

אני חושבת שאם זה מה שיקרה, זה יחטא למטרה. אם תקבל SMS שנגמר המבצע בוורדינון ונגמר המבצע במקדונלדס, אתה תוצף ב-SMS ותפספס את העיקר.

אני שומע את מה שאתה אומר אבל אני באמת חושב שיש גם הגיון בצד השני. בסופו של דבר, כאשר אתה מתקשר עם חברת כרטיסי אשראי או כשאתה מתקשר עם ספק תקשורת כלשהו, אתה מתקשר איתו בחוזה על שירות מסוים. אם אותו ספק – בלי קשר לחוזה ביניכם ולשירות בגינו הגעת אליו וזה מה שהוא מספק לך – רוצה גם לתת לך עוד כל מיני צ'ופרים, זה לא יכול להיות שזה יכנס לתוך החוזה ביניכם ועכשיו הוא צריך להודיע לך ולפתח מנגנון על איך הוא מודיע לך ומתייחס לכל הטבה שמתחילה או נגמרת ברמת הצ'ופרים האלה כי התוצאה של זה תהיה שכנראה יהיו פחות צ'ופרים והטבות מן הסוג הזה. זה מה שזה ייצר. זה לא קשור קשר ישיר לחוזה ביניכם. זה לא השירות שאתה מקבל ממנו.

לגבי היותר צ'ופרים. אתם צריכים להבין שהתחרות במערכת הבנקאית נפתחת. חוק ה-API, הבנקאות הפתוחה, הרבה לקוחות עכשיו ייגשו לבנקים ויבקשו לעבור בנק. הבנק ינקוט באסטרטגיה מאוד פשוטה, הוא נותן לך הנחה, הוא מוריד לך את דמי הניהול, הוא מוריד לו את כרטיס האשראי.

זה קשור לחוזה ביניכם. אין בעיה.

לשנה. אחרי שנה הוא יודיע לך באתר, בתיבת הדואר, שזה מתבטל. אתה לא תשים לב ואז עוד שנתיים-שלוש תשלם עמלות גבוהות, הוא יכול אפילו להקפיץ לך את זה לעמלות התעריפיות שזה הרבה יותר גבוה ממה ששילמת בהתחלה. אנחנו רוצים הודעה אפקטיבית שהבנק יגיד ללקוח שההטבה שלך נגמרה, בוא ננהל שוב פעם משה ומתן.

בנק ישראל. ב-זום.

המחלקה המשפטית, בנק ישראל. שלום. אני בעיקר מתחברת לדברים שכבר נאמרו. גם לנו מאוד חשובה ה- - - טכנולוגית בחקיקה כי גם אנחנו ראינו מקרים שנגרמו נזקים. יש לנו עוד חוקים שמחייבים משלוח בפקסימיליה וזה פשוט לא רלוונטי וגם מקשה על הלקוחות.

הוראת ניהול בנקאי תקין 420 עוסקת במשלוח הודעות בתקשורת. היא בעצם עוסקת במעבר הזה של לקוחות שמעוניינים לעבור מקבלת הודעות בדואר לקבלה בערוצי תקשורת. אני חושבת שלהציג רק את סעיף 7 באופן שבו התאגיד הבנקאי בוחר כאילו זאת חזות כל ההוראה, זה קצת חוטא להוראה וכדאי לקרוא אותה כי יש בה תפיסה שאני חושבת שהצגנו בכנסת כמה פעמים והכנסת דווקא נתנה רוח גבית לזה. יש מקרים בהם אנחנו בעצמנו מחייבים, בנוסף לדרך שהלקוח בחר, להודיע ב-SMS. אלה אותם מקרים שאנחנו חושבים שהם אסטרטגיים, למשל סיום חוזה שירותי תשלום, מקרים של הודעות לערבים, מקרים של נקיטה בהליכים משפטיים ואנחנו לא מתנגדים להוסיף עוד מקרים שהם משמעותיים. אנחנו רק חוששים מהצפה. אנחנו חוששים שככל ששולחים יותר הודעות בערוץ התכוף הזה, כך הלקוחות יקראו פחות. זה האיזון שאנחנו מנסים להשיג. לכן אנחנו מבקשים כן לשמור על ה- - - הטכנולוגי בחוק עד כמה שניתן. גם בחוק ההסדרים הדבר הזה נדון וזאת הייתה התוצאה, שכן אפשר לאפיין את הערוץ אבל בבקשה לא לקבוע את הטכנולוגיה המסוימת.

הערות נוספות לפני שאנחנו עוברים להקראה? אין. בבקשה, נתחיל בהקראות.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג-2023

את השם כמובן אנחנו נשנה כי השם היה תיקון, שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית). בנוסח המתוקן הבהרנו שלא מדובר על תוכנית הטבות או כפי שאמרתי קודם לכן, מדובר על עצם השירות שנותן התאגיד הבנקאי ללקוח. לא על תוכנית מיוחדת מחוץ לשירות.

הסעיף הראשון שאני אקרא מתקן את עניין מסירת ההודעות לגבי הטבות שאינן הטבות בנקאיות, מכיוון שחשבנו שנכון שדרך מסירת ההודעות תהיה זהה בשני המקרים.

1. תיקון סעיף 5א2

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א2 –

(1) בכותרת השוליים, במקום "ללקוח" יבוא "שאינן בנקאיות".

כאן זה בעצם תיקון כותרת השוליים של הסעיף שכיום היא שינוי תוכנית הטבות ללקוח או סיומה. זה יהיה כדי להבחין בין שני הסוגים של ההטבות. הסעיף הזה ייקרא שינוי תוכנית הטבות שאינן בנקאיות או סיומן.

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ה) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1), (ג)(1) ו-(ד) יישלחו ללקוח בכתב, באופן שבו המנפיק מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות, ואולם במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תישלח הודעה קולית כחלופה למסרון, הכול כאמור באותן הוראות.

זה הסעיף שדיברנו עליו קודם לכן. היום הסעיף קובע שהודעות על שינויים או סיום של תוכנית הטבות שאינן הטבות בנקאיות צריכות להישלח ללקוח באחת הדרכים שהיום הן דואר, דואר אלקטרוני, מסרון, או אמצעי תקשורת מקוון אחר - - -

שהבנק בוחר.

כאן כתוב שבה בחר הלקוח לקבל הודעות מהמנפיק בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלקוח למנפיק במועד ההתקשרות או במועד מאוחר יותר.

נאמר לנו על ידי נציגי בנק ישראל שהסעיף הזה הוא יותר ארכאי ושהם ביקשו לשנות. כלומר, אם אנחנו משנים כבר את מסירת ההודעות לגבי סיום הטבה בנקאית, לשנות גם כאן.

השאלה, ואני מפנה את השאלה גם לנציגי בנק ישראל, היא איזה דיוק אפשר להכניס כאן בנוסח להבנתם כדי לוודא שההודעה אכן תהיה אפקטיבית כפי שמבקש חבר הכנסת המציע.

אני רק אגיד שלהבנתי אפשר להוסיף תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. כלומר, זה בעצם מתכתב עם הנוסח שעבר בחוק ההסדרים האחרון לגבי הודעות על ריכוז מידע על עמלות.

הרי אימא של יושב ראש הוועדה רגילה לקבל דואר, אז מבלי לגרוע ממה שהוסכם בינה לבין הבנק.

אתה רוצה שתי הודעות.

לא. אני רוצה הודעה אפקטיבית אבל שלא מחר תבוא לי אותה גברת ותגיד לי שהיא לא רואה SMS אלא רגילה לקבל דואר. אני רוצה שההסכם עם הבנק, היא תמשיך לקבל את ההודעות, אבל אני רוצה שיקפוץ לה איזשהו דגל אדום, שימי לב, ההטבה שלך עומדת להסתיים. היות והסעיף הבא נשען על הנוסח הזה, כאן אנחנו נדייק ואחר כך רק נפנה לכאן.

אני רוצה לחדד. כאשר אתם מפנים את זה לנוהל בנקאי תקין, בנוהל בנקאי תקין יש לבנק את הזכות להחליט באיזו דרך. זה גם משהו שעמדו עליו.

אין כאן הפניה. כרגע אנחנו כותבים.

בנוסח הקיים.

שוב אני אומר שבנוסח הקיים יש שני מרכיבים. כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות.

כפי שהוסכם, זה כל הדרכים שהוסכמו להתקשרות.

לכן אני אומר שאם אנחנו נוסיף שההודעה הספציפית הזאת תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, שוב, בתוך הבחנה כפי שנאמר כאן, בין סוגים שונים של לקוחות כי יש לקוחות שהודעות SMS הן לא אפקטיביות עבורם.

אין בעיה, אני רק רוצה לחדד. כפי שסוכם עם הלקוח, הבנק מסכם עם הלקוח את כל הדרכים שאפשר להודיע לו.

מה ההצעה הקונקרטית שלך? לנוסח שעכשיו הקראתי, מה ההצעה הקונקרטית שלך?

ההצעה שלנו, מה שאנחנו חושבים, זה פשוט להשאיר את הפסקה הזאת כמו שהיא ולא לשנות אותה. היא לא כזאת ארכאית. תסתכלו מתי זה חוקק. זה חוקק לפני מספר שנים לא רב. היו דיונים מאוד ארוכים.

אני יודע. הייתי בדיונים האלה.

אז לבוא עכשיו בחצי דיון ולמחוק את הכול ולהוריד את זה - - -

סליחה, עם כל הכבוד, זה לא חצי דיון. זה דיון של ועדה בכנסת ואנחנו עוסקים בתיקון חקיקה.

סליחה.

זה לא חצי דיון ולא רבע דיון אלא זה דיון בהכנת הצעת חוק לקריאה ראשונה.

למחוק את הכול ולקחת את המצב אחורה שמאפשר לבנק להחליט על פי שיקול דעתו איך הוא שולח - - -

משה, בוא נגיע למה אנחנו רוצים. מה לא רוצים, הבנו. תוכל לעזור לנו בנוגע לניסוח?

תגיד מה ההצעה שלך.

העמדה של לובי 99, רווח נקי, היא להשאיר את זה כמו שזה. ניתן כאן פתרון ביניים, להכניס את האופן האפקטיבי כמו שהיה בהודעה של בנק ישראל. אולי מיכאל יעזור לי כאן. הניסוח שהיה.

היועץ המשפטי אמר את זה.

אפשר להקריא את זה שוב.

אם אלה אותם קריטריונים, זה מניח את הדעת.

תקרא שוב את הסעיף. תקשיב לנוסח.

"ההודעה תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר". כלומר, אנחנו נוסיף את המשפט הזה לנוסח שהקראתי. כלומר, זה בעצם נשלח בכתב באופן שבו "המנפיק מוסר הודעות כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח" ואפשר להגיד ובלבד שההודעה תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. זה בעצם נותן את המרכיב של אפקטיביות.

אני רוצה להבין משהו אחד. ב-IVR, בטלפונים כשרים או בכאלה שאין להם SMS, אתה אומר שאתה מצהיר מהי הדרך לשליחת ההודעה. אני אומר שיחה קולית כחלופה למסרון, אבל כאן מתקבל על הדעת שאתה אומר שטכנולוגית אתה נכנס לאיך הבנק יעשה את זה.

אבל כן כתבנו כאמור באותן הוראות. מה שאמרתי כאן זה איזשהו עקרון.

איזה הוראות?

בהוראות של בנק ישראל. כלומר, הפנינו כאן, מכיוון שיש היום הוראות כאלה. ההוראות של בנק ישראל מדברות היום על מצב שבו הלקוח לא יכול לקבל הודעה כתובה כי יש לו טלפון כשר. אז בעצם אמרנו שתישלח הודעה קולית כחלופה למסרון, הכול כאמור באותן הוראות. אמרתי שגם הנוסח הזה לא קיים היום.

כחלופה למסרון.

כן. יכול להיות מסרון.

הדרך הבסיסית היא מסרון או שזאת חלופה למסרון כי אין לו אופציה לקבל מסרון?

כי בעצם הודעה קולית לא יכולה להיות חלופה למייל. אני פשוט ניסיתי לכתוב כאן משהו.

כשאתה אומר חלופה למסרון, זאת אומרת שמי שיש לו מסרון, מקבל מסרון.

נכון, מי שבעצם בחר במסרון – והרבה לקוחות בוחרים במסרון – אז תישלח הודעה קולית.

משה, יש לנו שתי אפשרויות: או שאנחנו מעבירים כעת את החוק כמו שהוא - -

עם התוספת.

- - ואחרי זה נרד לפרטים בין קריאה ראשונה לבין שניה ושלישית; או שאתה אומר שהנוסח הזה – שמעתיקים מחוק ההסדרים – מקובל ועונה על מה שמוגדר אפקטיבי.

החוק שעבר בחוק ההסדרים מבחינתנו נראה די מתאים.

מה שהוא הקריא?

אבל כתוספת.

פשוט אין לי את הנוסח מולי של מה שעבר בחוק ההסדרים.

אז הוא מקריא לך.

"ההודעה תישלח בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר". אגב, גם בסעיף ההוא יש הפניה להוראות של בנק ישראל. כלומר, בכל מקרה הם כתבו כאן איזשהו עקרון ואת הקונקרטיזציה שלו נותנים בהוראות.

אנחנו מסירים את "באופן שבו המנפיק מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם"? משה.

לא יודע.

אני רוצה להתייחס למיידית ונגישה.

רגע. אני רוצה להדק.

לפני שמהדקים, כן לקבל זווית קצת אחרת.

בבקשה.

היושב-ראש קובע. אני רק אורח כאן.

מיידית ונגישה: אני מעדיפה מיילים על SMS או כל אמצעי אחר. סבתא שלי ככל הנראה מעדיפה דואר רגיל, מה שהוא אולי לא עונה על ההגדרה מיידית. אבל בשבילה זה הכי נגיש. אז לתחום ל"מיידית ונגישה" יכול לחטוא.

מיכאל בן דהן, משרד האוצר.

הדיון הזה הוא קצת שידור חוזר של מה שהיה בהסדרים לגבי העמלות, ששם עלו כל הטענות האלה באופן כללי. לכן החוק מדבר ברמת העיקרון על מיידית ונגישה, וברור שלכל אזרח זה שונה, ויש התקשרות מול כל לקוח ספציפית. יש כאלה שמעדיפים מכתבים ולא רשומים בכלל מיילים, ועבורם "מיידית ונגישה" תהיה מכתב. הרעיון שוב כמו שאמרו משרד המשפטים ובנק ישראל: לא לקבוע מסמרות בחקיקה אלא לעשות את זה ניטרלי טכנולוגי, לקבוע את העקרונות, ולהשאיר לרגולטור לקבוע בדיוק את כל מקרי הקיצון האלה, לדעת להתמודד איתם. בדיוק בשביל זה יש הוראות של מפקח ודברים שנשארים מחוץ לחקיקה ראשית.

אני חושב שבאמת ההסדר הזה הוא באופן כללי משהו שכבר קיים. אנחנו נראה את היישום שלו בקרוב ואנחנו מקווים שהוא יהיה מוצלח והוא מאפשר גמישות גם בעתיד אם יהיו בעיות כאלה או אחרות.

רק רוצה לחדד: האם נכון לקחת את הנוסח, כפי שהעתקת מחוק ההסדרים, ומבלי לגרוע מאותו הסכם שיש בין הלקוח לבין הבנק? הוא יקבל גם הודעה כשיש לו סיום הטבה, מה שנקרא בצורה אפקטיבית, וגם ימשיך לקבל את הדיוור שלו באופן שגרתי.

באופן שמאפשר תקשורת נגישה ובנוסף.

בנוסף.

לדרך שבה בחר הלקוח.

כן. במקרה של סיום הטבה, שמים לך את זה מול הפנים בצורה אפקטיבית ואם אתה חושב שהאפקטיביות שלך היא מייל או דואר או לא יודע מה, שלא ייגרע, שלא תהיה רק דרך אחת ואז הבנקים ירכבו על זה – או לא רק הבנקים, לא משנה מי – ויגידו שהם הודיעו בצורה אפקטיבית וזה מספיק והלקוח יגיד שהוא מחכה למייל ולמה הם שולחים לו ב-SMS.

כלומר, גם בדרך נגישה וגם בדרך נוספת.

אין לי עמדה נחרצת לגבי ההצעה הזאת אבל כן יש איזשהו איזון לגבי כמות ההודעות שאתה מקבל מהבנק. בסופו של דבר אם תקבל הרבה מאוד מכתבים על הרבה מאוד דברים - - -

אנחנו מדברים על סיום הטבה. אנחנו לא מדברים כאן על אירוע של כל יום. אני לא יודע פעם בכמה זמן זה קורה ללקוחות, זה קורה פעם ב- ואנחנו רוצים למנוע כל מיני דברים שקורים פעם ב-. אלה לא הצפות.

האירוע הזה יכול לקרות פעם ב- אבל יש הרבה מקרים שבהם הבנק צריך להודיע ללקוחות דברים בכתב או באמצעים אחרים והחשש, אני אגיד מהצד השני, הוא שיהיה עומס כלשהו על הלקוחות שיגרום להם להימנע מלפתוח את הדברים ולקרוא אותם.

מכיר. זה נכנס לספאם.

אין לי עמדה ברורה.

זה גם הופך להיות זאב זאב.

כן. מכיר. זה נכנס לספאם.

במקרה הזה אני חושב שצריך להוריד דיווחים אחרים. אם באמת יש זאב זאב, צריך להוריד דיווחים אחרים ואת זה להשאיר.

זה לא הנושא.

אנחנו מנסים למצוא את הדרך שהיא אפקטיבית. לא צריך לקחת את הדברים שלנו ולהביא אותם לכיוון של כך אני עובד. לא צריך לקחת את הדברים שלנו ולהקצין אותם.

כך אני עובד. אם מודיעים לו במספר מקומות שההטבה שלו הולכת להתבטל, זה לא זאב זאב. הוא צריך לדעת שההטבה הולכת להתבטל.

היועץ המשפטי חרוץ מאוד ותוך כדי הדברים שלנו הוא כתב את הנוסח.

אני מציע לפחות לצורך ההכנה לקריאה ראשונה, שההודעה תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר וכן בדרך נוספת באופן שבו המנפיק מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות. אבל נשאיר את הסיפה שאומרת "במקרים שבהם ידוע למנפיק שהלקוח לא יכול לקבל הודעה כתובה וכולי".

כן. על זה אין מחלוקת סביב השולחן.

אני רוצה לוודא. אתם רוצים שנשלח הודעה על סיום הטבה שהיא אינה בנקאית?

כן.

היא אינה בנקאית, גם במייל וגם ב-SMS לצורך הדוגמה.

כן.

כדי להודיע שהסתיימה ההטבה של 10 אחוזי הנחה בוורדינון, אתם רוצים גם במייל וגם ב-SMS. בשתי דרכים.

למה לא? מה הסיבה?

קיבלת עכשיו סטייטמנט, דף פירוט חודשי. למטה יש לך הנחות לכל מיני גופים.

מי קורא את דף הפירוט החודשי?

אני עוד לא על סיום. אני מספרת על איך אתה יודע שיש הטבה.

דווקא על הטבות לפעמים יש מיילים נפרדים ששולחים לך כדי שתראה.

אני מדברת על סיום הטבה כזאת, להודיע בשני אמצעים שונים זה יגרום לספאם שכאשר נשלח הודעות על הונאות בכרטיסי אשראי, אנשים כבר לא יקראו את ההודעות האלה. זה לשפוך את התינוק עם המים.

אני מסכים. היא צודקת.

מה המצב היום?

אולי נעשה את זה רק לגבי הטבות בנקאיות.

בדיוק. אני חושב שאולי יהיה נכון להפריד בין הטבות חוץ בנקאיות להטבות אחרות.

את הסעיף שלגבי הטבות לא בנקאיות נשאיר כפי שהקראתי אבל את ההודעה על סיום הטבה בנקאית כן נכתוב - - -

בסוף המהות היא הבנק. את הגדרת את זה נכון.

כל ההטבות החיצוניות, זה לא.

תודה אדוני היושב ראש.

בשמחה. אני כאן לעזור לך.

בעצם הסיבוב שעשינו על הסעיף הזה יישאר כפי שהוא.

כן, אבל לא תהיה הפניה בסעיף 5א4.

לא. נכתוב אותו אחרת. אתם רוצים להצביע על סעיף 1 כפי שהקראתי אותו?

בוודאי. מי בעד אישור סעיף 1 כפי שהקריא היועץ המשפטי המוכשר לוועדה? 2. מי נגד? אין נגד. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

הסעיף אושר פה אחד.

2. הוספת סעיף 5א4

אחרי סעיף 5א3 לחוק העיקרי יבוא:

זה בעצם הסעיף החדש שמדבר על ההסדר שמציע חבר הכנסת.

5א4. הודעה על סיום הטבה בנקאית

(1) בסעיף זה, "הטבע בנקאית" – הטבה שנותן תאגיד בנקאי ללקוח, בהתאם להתקשרות ביניהם בנוגע לשיעור ריבית או עמלה או לסכום של עמלה, לתקופה העולה על שלושה חודשים.

(2) תאגיד בנקאי ישלח ללקוח הודעה על סיום ההטבה הבנקאית שניתנה לו 21 ימים לפני מועד סיומה כפי שהוסכם בתנאי ההתקשרות בין הצדדים. לעניין הטבה בדמי כרטיס חיוב, התאגיד הבנקאי יציין באותה הודעה את הדרך שבאמצעותה יוכל הלקוח לסיים את ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב.

כאן הוספנו לבקשת חבר הכנסת המציע והוא כמובן ישלים, שלעניין ספציפי לגבי הטבה בדמי כרטיס מה שנקרא, כשמוסרים ללקוח את ההודעה, על התאגיד הבנקאי יהיה לציין את הדרך שבה אפשר לבטל את הכרטיס.

שאלה. רשום כאן תאגיד בנקאי. זה חל גם על חברות כרטיסי האשראי?

כן.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) חל עלינו.

זו הגדרה של תאגיד בנקאי.

את סעיף קטן (ג) אנחנו נכתוב קצת אחרת. הוא לא יהיה החלה של 5א2(ה) אלא הסעיף כפי שהצעתי קודם לכן. כלומר, גם "הודעה תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, וכן בדרך נוספת באופן שבו המנפיק מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם ובהתאם להוראות שקבע המפקח". כאן אנחנו נמשיך.

פלוס הנושא של ה-IVR.

כן. אותו הדבר. בוודאי. "במקרים שבהם ידוע למנפיק כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תישלח הודעה קולית כחלופה למסרון, הכול כאמור בהוראות של בנק ישראל".

זה כבר של הבנק. זה לא קשור אלייך.

לא. זה קשור אלי. אני ישראכרט וזה משלוח הודעות. כשאתה אומר הטבות בנקאיות, אתה מדבר על דמי כרטיס. אני לא טועה כאן.

נכון.

אני חוזרת על הטענה שטענתי קודם על הודעות שהן אינן בנקאיות. להודיע על שינוי, רק נטו תפיסה צרכנית, לקבל עומס של דיוור מישראכרט. הלקוח בחר SMS קולי, אז למה לשלוח לו גם SMS קולי וגם אימייל או גם בדואר? למה גם וגם?

הסברנו באריכות, בתחילת הדברים, למה גם וגם. אני לא רוצה לחזור עוד פעם ולומר למה.

אני אשמח להגיב. שיטת השיווק שנותנים לך כרטיס אשראי חינם לשנה ואחרי שנה אתה מתחיל לשלם 17 שקלים, אני חושב שצריך להודיע בכל דרך אפשרית לבן אדם שהוא מתחיל לשלם 17 שקלים.

אני מתנצל אבל זה עיקרון החוק, בשביל זה הגשנו את זה. אם אני פה לא אדע לטפל בזה, אז אין טעם להגיש את החוק הזה. לכן אני מתעקש להשאיר את הנוסח כמו שאמר היועץ המשפטי. יכול להיות שיהיה לו קצת ספאם אבל כשהוא ידע בסופו של דבר והוא יתעקש מול הבנק על המשך ההטבה, הוא ירוויח מזה וזה מה שאנחנו רוצים, שבסופו של דבר האזרח ירוויח. הוא לא ירוויח, הוא לא יפסיד.

אם כך, אפשר להצביע על סעיף 2 עם התיקון.

מי בעד אישור סעיף 2 כפי שהקריא היועץ המשפטי המוכשר לוועדה? 2. מי נגד? אין נגד. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

סעיף 2 אושר פה אחד.

התיקונים הבאים נוגעים לאכיפה.

3. תיקון סעיף 10(3).

בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, אחרי "5א3" יבוא "5א4".

אני אקרא גם את סעיף 4 כי הם קשורים.

4. תיקון סעיף 11א

בסעיף 11א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א1), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) לא שלח הודעה ללקוח בהתאם להוראות סעיף 5א4 או שלח הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף".

סעיף 10 הוא סעיף העונשין לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) והוא בעצם מחריג את ההוראות לגבי מכירת הודעות מהתחולה של סעיף העונשין, זאת מאחר שבסעיף 11א יש הוראות לגבי עיצום כספי. כלומר, אכיפה מינהלית שהמפקח על הבנקים רשאי להפעיל כלפי תאגיד בנקאי שמפר את הוראות החוק. כאן התאמנו מבחינת הסכום של העיצום לסכום שקבוע לגבי אי מסירת הודעות על סיום תוכנית הטבות שאינן בנקאיות.

מי בעד אישור סעיף 3 ו-4? 2. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

סעיפים 3 ו-4 אושרו פה אחד.

לגבי הכניסה לתוקף. תחילה. כאן השארתי את זה פתוח כדי לשמוע מה ההיערכות שנדרשת.

מה נדרשת? זה קיים. הם היו מחויבים לפי כללי בנק ישראל.

אתה צודק אם לא היית מוסיף את ה-"וכן". אם לא היה כפל. אני צריכה לבדוק את זה. אתם חייבים להכניס משהו כרגע?

ניתן להשאיר את זה ולכתוב כוכבית שזה יוכרע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולשלישית או אפשר לכתוב משהו אחר שנראה לכם סביר.

אפשר כרגע לכתוב שנה, ואם זה יהיה פחות, אני אעדכן?

לא. למה שנה?

אני לא יודעת מה המשמעות. אני באמת צריכה לבדוק את זה.

זה כולה "וכן".

נכריע אחר כך.

אנחנו מצביעים על סעיף 5 כפי שהוקרא כאן עם הכוכבית. מי בעד? 2. מי נגד? אין נגד. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

סעיף 5 אושר פה אחד.

הכנת החוק אושרה להכנה לקריאה ראשונה. נציג משרד האוצר צריך למסור עמדה לגבי עלות תקציבית.

אין עלות.

מצוין. אם כך, הצעת החוק של חבר הכנסת יונתן מישרקי עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להחמיא לך. בחרתי נכון כשהחלטתי להביא את ההצעה אליך.

תודה. אני מודה לאדוני המוכשר והרציני.

תודה רבה. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.