פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
26/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 10:30

הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם - דוח שנתי של מבקר המדינה 2023

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אלהואשלה

סימון דוידסון

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר
עוז ברקו - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

ניצן בן נתן - מנהל אגף בכיר לתמיכות ומתקני ספורט, משרד התרבות והספורט

שושי ברנשטיין - מבקרת פנימית, משרד התרבות והספורט

פארס טויל - סמנכ"ל ומנהל מינהל פיתוח, משרד החינוך

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות, משרד החינוך

יואב הכט - רפרנט תקציב באג"ת, משרד האוצר

מאיר ברוך - מנהל הבטיחות, משרד העבודה

רועי ריינשרייבר - רכז ביקורות מגרשים ותשתיות, ההתאחדות לכדורגל

אמיר סולרסקי - מנהל ויזם פרויקטים וניהול בתחומי ספורט

מגי בכר - מנהלת מחלקת בקרת מבנים, מפעל הפיס

מתתיהו שטיינר - קידום הקמת אולמות כדורסל, איגוד הכדורסל

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

ליאור זיוון - ראש מטה יש עתיד בבנימינה-גבעת עדה

מאיר אליהו - יושב ראש ועדת מתקנים, איגוד מנהלי הספורט ברשויות המקומיות

אלון מרחב - פעיל חברתי

טובה בוריה - ארגון נבחרות ומנהלת עמותת טוב בלב (נוער בסיכון חרדי)

עופר אלקין - מפקח מתקני ספורט, עיריית חיפה

יואל שביט - סמנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט

נדב בן ששון - מנהל אגף פרויקטים לאומיים, מינהל התכנון

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

מיטל אליהו

ליה הורנפלד, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות



הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם - דוח שנתי של מבקר המדינה 2023

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הועדה לביקורת המדינה בנושא הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם. בהמשך לדו"ח השנתי של מבקר המדינה משנת 2023. השר יגיע לכאן בהמשך. תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון על היוזמה לקיום הדיון הזה. אני אקדים ואומר כמה משפטים ולאחר מכן אעביר את זכות הדיבור לאנשי מבקר המדינה.

יש חוסר מהותי ומשמעותי במתקני ספורט בכלל ובמגרשי כדורגל בפרט כמו גם במגרשי ספורט. הדו"ח הזה חותך חתך לכל אורך הנושאים של מתקני ספורט. מתקני ספורט הם פלטפורמה חשובה מאוד לספורטאים להתאמן בסביבה ספורטיבית, איכותית. נכון, מדינת ישראל היא מדינה צעירה בת 75 שנה ואני לא יכול להתחרות אולי במספרי מגרשי הכדורגל באנגליה אבל גם כאן ניתן היה לעשות קצת יותר. אנחנו כמדינה לא עשינו מספיק בכל הקשור למתקני ספורט.

ישנה תכנית שרצה מזה שנתיים במשרד התרבות והספורט. אנחנו נבקש לשמוע מהשר כשהוא יגיע לכאן, היכן עומדת התוכנית הזו, איזה צעדים היא כוללת. בסך הכל יש תקציב שהוא יותר גדול מהתקציב הקודם וזה בהחלט מפיח רוח חיובית. הנושאים האלה נמצאים באחריותו של השר. אנחנו נשמע ממנו מה קורה. לאחרים פה, לפני כשנתיים אם אינני טועה העבירו את האחריות מהחלוקה של הטוטו שהתנהל כפילנתרופ למשרד עצמו כדי לגבש איזה שהיא תכנית יותר מסודרת. נבקש גם מהשר לשמוע על המדיניות של תכנית המתקנים באמצעות הסיוע הזה ובכלל.

אז בכדי לפתוח את הדיון שנית, תודה רבה לאלה שהגיעו, בוקר טוב לכולם, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני שמח מאוד על הדיון. שמי עוז ברקו, אני מנהל אגף ממשרד מבקר המדינה שאחראי על כל התחום של הספורט. ברשותך אנחנו נתחיל בסרטון קצר ומאוד מעניין של הדו"ח. נשמח לראות אותו.

(הצגת סרטון)

טוב, אז זה הסרטון הקצר. אני אגע פה במצגת רק בדברים שלא עלו בסרטון. אז קודם כל הביקורת נערכה בספטמבר 2022. גופים מבוקרים יקרים הם משרד התרבות והספורט וגם משרד החינוך. הנושאים שבדקנו בעיקר הם כל נושאי פערי המגזרים בראשויות לפי דירוג סוציו אקונומי, בנושא של הקמת אולמות ספורט בבתי הספר, תקצוב תוכניות המתקנים, תכנון והקמתם של מתקני הספורט, כמו גם את החלק של הפעלת מתקני הספורט לאחר שנבנו.

על הפערים כבר דיברנו וראינו קודם לכן בסרטון של מוטה'לה, לכן לא ארחיב על הפערים. אבל אנחנו רואים בישובים הסוציו אקונומים המדורגים בין אחד לארבע, מספר המתקנים לאלף תושבים הוא הכי נמוך וכמו כן ברשויות החרדיות והערביות.

בואו נתעכב רגע על השקף הבא: אנחנו רואים את העולם של הספורט לא רק מהזווית של הספורט אלא ניתן לראות כי יש קשר אדוק שעליו מצביעים מחקרים בין-לאומיים על הקשר בין עיסוק בספורט לצמצום של תופעות חברתיות לא רצויות. לדוגמא, צמצום פשיעה, השפעות כלכליות, חברתיות, דמוגרפיות, סביבתיות ובריאותיות. כל מי שעסק בספורט מבין ויודע את זה. זה נמצא באינטואיציות של כולנו. ילד שעושה ספורט מגיל שש ועד גיל 18 יהיה אזרח טוב יותר. אף אחד לא לקח את זה ועשה על זה בדיקה מחקרית כמו שקיימת בעולם. SROI זה מושג שנקרא social return on investment לא בדקו אצלנו במדינה, בהקשר של הספורט, כמה שקלים אנחנו נקבל בחזרה על כל שקל שנשקיע בתחום הספורט. זה דבר מאוד חשוב ולדעתי הדבר הזה קיים בחוץ לארץ. יש מודלים בין-לאומיים באנגליה לדוגמה, אנחנו רואים שעל כל יורו שהם משקיעים הם מקבלים בחזרה 3.28 יורו.

ספורט הוכח כמצמצם פשיעה, בעיקר בקרב כל אותם ילדים שלא הולכים למסלול לימודי. אם אנחנו מדברים על פשיעה במגזר הערבי אז אין לילדים מה לעשות במגזר הערבי. אם הייתה לספורט, ומתקני אימון אולי הדברים היו נראים אחרת למחשבה לעולם הזה של SROI . אלה נתוני המפתח. תוכנית המתקנים הנוכחית מדברת על 2.89 מיליארד ש"ח אל מול צרכים של כ-14.9 מיליארד.

תכנית המתקנים האחרונה התקנית גדלה באופן ניכר ביחס לתוכניות המתקנים הקודמות בשנת 2020. זאת אומרת, שמשרד התרבות והספורט מבינים שהתקציבים הולכים לכיוון הזה וזה דבר חיובי.

אם תהיה תוכנית מסודרת לפי התקציב הזה ואל מול הצרכים אפשר בתוכנית מסודרת וטכנית, לשאול את השר על העניין הזה. להגיע לאופטימליות מסוימת על פי הצרכים שהגדרתם 14.9 מיליארד שקלים תוך ארבע וחצי שנים, כולל עיכובים, 5 שנים מבחינה תקציבית.

זה לא לשנה, זה כל התוכנית.

אני מדבר על תוכנית. אם יש לך תוכנית של 12-14.9 מיליארד שקלים, לחלק לשלוש, בסדר גודל של כחמש שנים, אתה יכול בצורה מסודרת להגיע לאופטימיות הרצויה של אנשי המקצוע.

אז אני אגיד ככה, לגבי 14.9 זה ניתוח שעשה משרד התרבות והספורט, אבל 2.89 מדובר על תכנית לעד שנת 2031. זאת אומרת הממוצע השנתי שלו. בחישוב שנתי מדובר פה על כ-200.

כמה לשנה?

265 מיליון לשנה ויש תוכנית חומש. אני יכול להתייחס לזה.

אחר כך תתייחס, אבל אני כבר הייתי שמח לראות סכום של 2.8.

הסכום הזה אגרגטיבי. בוא נתמקד לרגע בפערים המגזריים. דיברנו על זה והצגנו, אבל מה שיפה לראות פה הוא שאנחנו עשינו ניתוח לא רק על כל המתקנים אלא גם ניסינו לראות איפה הפער לפי סוגי המתקנים. אנחנו רואים בעמודה השמאלית שבמגרשי כדורגל מול המגזר הערבי, אנחנו בסדר. זאת אומרת, אנחנו די מאוזנים, אבל בשאר מתקני הספורט המצב הרבה יותר גרוע. אם זה בריכות שחייה, אם זה מתקני אתלטיקה המצב הרבה יותר גרוע. זאת אומרת שבמגזר הערבי, אם אפשר להכליל, קצת קשה לילדים לעסוק בספורט אם הוא לא כדורגל. נקודה מאוד מעניינת בדו"ח שהצגנו היא שמבחינת ייצוג למגזר הערבי ולחברה הערבית באולימפיאדה לא היה להם ייצוג מלבד שניים: ג'ימי טורק ואדוארד מרון, לפני הרבה מאוד שנים.

באולימפיאדה האחרונה?

האחרונה בוודאי שלא, אבל הרבה הרבה אולימפיאדות קודם לא היה. כדורגל, כדורגל יש, אך שאר עולמות הספורט לא קיימים כל כך במגזר הערבי. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת בהיבט שבו דווקא המגזר הערבי חסרי מעש. ילד ערבי אשר לא אוהב כדורגל, אולי הוא יכול לעסוק בספורט אחר שיקדם אותו.

רק אני אציין בהקשר שאתה מדבר על בריכות שחייה בחברה החרדית והערבית, כי מספר הטובעים למוות בבריכות ובים הכי גדול – הוא מהחברות האלו.

בשקף הבא מדובר על אולמות הספורט בבתי הספר. הרעיון הוא, כאשר אתה בונה בית ספר הפרוגרמה להקמת בית ספר, מחייבת ייעוד של קרקע עתידית. אתה חייב לשים את הקובייה, אבל אתה לא חייב להקים את אולם הספורט. זה בשלב יותר מתקדם. מבחינת הנתונים אנחנו יכולים להראות שב-66 אחוזים מבתי הספר אין אולם ספורט. זאת אומרת שהילדים את שיעורי הספורט שלהם יעשו בחוץ בחום או בקור, על כל המשתמע מכך.

אם תחשבו על זה מה קורה בחוגים אחר הצהריים כאשר אנחנו יודעים שכשיש אולם ספורט הוא משמש עבור חוגים? אז אין. בהרבה מאוד בתי ספר אין. מדובר על כ-3,500 בתי ספר מתוך 5,300 בתי ספר בלי אולם ספורט. אנחנו רואים שיש הרבה מאוד שחקנים בתחום של הקמת מתקני ספורט בכלל בתחום, ממשרד האוצר ורשויות מקומיות בשלטון מקומי, אבל משרד התרבות והספורט הוא הגוף המתכלל אשר קיבל נכון להיום את התקציבים מקרן המתקנים של הטוטו. הוא הפך להיות הגורם המתכלל.

לגבי התפיסה הטכנית הפיזית דווקא קדימה, איך מסתכלים עוד 10-20 שנים קדימה אל מול צירי תחבורה, ערים חדשות, שכונות חדשות, שם צריך הסתכלות של תכנון פיזי ולשם כך המלצנו לקדם תכנון ארוך טווח כמו גם להסתכל על כל העולם של עירוב שימושים. הרבה פעמים מתקני ספורט לא יכולים להחזיק את עצמם כלכלית, פיננסית, אך ורק מהספורט. ולכן מאוד מקובל בעולם שילוב של עירוב שימושים. ניתן לשלב במתקנים גם מסחר, וגם דברים אחרים. גם בארץ התחילו עם זה, אך יש מתקנים גדולים מאוד שנבנו וניתן לראות שחוץ ממשחק כדורגל אין שם יותר מדי איך לשלב שימוש נוסף בחלל.

לגבי התוכנית של 2031 והתקציב שלה. ציינו לחיוב גם בדו"ח וגם אגיד את זה כאן, זו פעם ראשונה שצבעו כסף ייעודי של 540 מיליון ש"ח לחברה הערבית. אנחנו רואים פה את הגידול, ויש חסמים שעומדים בפני הרשות המקומיות. בסופו של יום, גם במגזר הערבי, כמו גם במגזרים אחרים לממש את התקציבים הללו. צריך למצוא את הדרכים להסיר את החסמים שאותן רשויות, לאחר שכבר הוקצה כסף על מנת לממש ולסיים בסופו של יום את ההקצאה ולהקים את המתקן.

שדרוג ושיפוץ של מתקני ספורט זו נקודה מאוד חשובה נוספת. חשוב להקים הרבה מאוד מתקנים. אך בעולם של שדרוג ושיפוץ מתקני ספורט ישנם הרבה מאוד מתקנים. אם זה מגרשי כדורגל שבעצם קיים מגרש, קיימת קרקע חומה, או לחילופין ישנה בריכה אך היא בריכה קיצית בלבד. המגרש קיים, אך צריך לשפץ, למפות ולראות איך אפשר להפוך אותו למגרש שהוא תיקני כמגרש שיכול להתאים בתחרויות.

בנוסף, יש גם הרבה מאוד מתקני סל שהם לא בטיחותיים. מתקנים אשר לא עומדים בתקן 5515 שהוא לא תקן מחייב. אנחנו רואים פה בתמונה סל שנפל ב-2015. לפי הקובץ מתקנים, רוב הבריכות, 81 אחוזים מהבריכות הן אינן מחוממות. זאת אומרת, הן אינן בריכות שניתן להתאמן בהן בכל ימות השנה, אלא מה שנקרא בריכות קיציות. אם תחשבו על הקיבוצים, הבריכה עובדת חודשיים-שלושה בשנה.

אנחנו רואים פה מצד ימין מגרשים חיצוניים, מגרשים דווקא יחסית טובים מגרשי כדורסל וקט-רגל אבל הם לא מקורים. אני לא רואה ילדים שמצליחים לרדת בקיץ לשחק שם אם אין קירוי. אנחנו רואים למטה מגרשי מיני-פיץ' שהם בעצם מגרשים קטנים. יש כבר את הקרקע, הסל כבר חלוד, הכל שבור והדשא הסינטטי לא איכותי, אבל זה העולם של השדרוג והשיפוץ וצריך להסתכל גם על השדרוג והשיפוץ ולא רק על הקמה של מתקנים חדשים.

נעבור לנושא פיקוח או בקרה. כאשר גוף שלטוני נותן כסף, צריך שיהיה תהליך של פיקוח או בקרה. בעולם שלנו מדובר על ההתחייבויות שנותנות הרשויות המקומיות תמורת הכסף שהן מקבלות. בזמנו זה היה אצל הטוטו או לטוטו, אך לא היה בכוחו בקרה. מאחר וזה עבר למשרד הספורט הם עדיין לא הספיקו להקים מערך פיקוח או בקרה. אני מקווה שהם יצליחו להקים את המערך הזה כיוון שזה דבר חשוב על מנת לבדוק שההתחייבויות אכן מיושמות.

שר התרבות והספורט בבקשה ברוך הבא. לכבוד הוא לנו. נציג מבקר המדינה כבר מסיים את הסקירה שלו.

מגרשי כדורגל לנשים. נושא זה עלה גם בסרטון, וגם עלה פה בוועדות, בכנסת, בוועדת החינוך, בוועדה לקידום נשים. הבנות בעולם של הכדורגל מקבלות את המגרשים הכי פחות טובים, בשעות מאוחרות, בלי חדרי הלבשה. הדבר הזה ידוע וצריך להיפטר מזה ולתת להן את ההקצאה השוויונית שמגיעה להן. לתת להן הזדמנות שווה. גם בעולמות של ייצוג הולם והעדפה של ספורט ילדות, נערות ונשים כפי שנגזר מההתחייבויות של הרשות המקומיות לפי תוכנית התקנים העדכנית.

דבר אחרון שאגע בו, הוא כל העולם של הפעלת מתקני ספורט על ידי הרשויות. אז אם התקנו מתקן, והמתקן הזה קיים - השאלה המתבקשת היא האם הוא נגיש או אם הוא סגור? מי יכול להשתמש בו? האם זה עולה כסף? האם זה לא עולה כסף?

על המתקנים הציבוריים אשר יכולים לשמש את הקהילה, אנחנו רואים שכ-20 אחוזים מהמתקנים אינם זמינים לציבור. אם ילד או אדם שרוצה לבוא לשחק במתקנים אחר הצהריים, גם אם זה מגרש של בית ספר לא אדבר על האולם, מדבר על המגרש החיצוני של הקט-רגל והכדורסל – הם סגורים. גם כאשר הם פתוחים וגם כאשר הם סגורים, אין שלט שאומר לאנשים מתי פתוח ומתי סגור, איך ניתן לדעת? ילד מגיע ורואה שהמגרש סגור, באינטרנט המידע לא מופיע הרבה פעמים. אנחנו ראינו את זה באותם עיריות שבדקנו והמלצנו לפרסם על כל מתקן את השילוט יפרסמו באינטרנט. מתי הוא פתוח, מתי הוא סגור, ושידאגו וינסו לפתוח את המתקנים האלה לציבור ככל שניתן, על מנת שהקהילה תוכל להשתמש במתקנים האלה.

אנחנו מבינים גם בעולם של הספורט ההישגי והתחרותי. ילד יכול להתאמן שעתיים בשבוע בחוג. אם הוא לא יתאמן כל יום, נניח טניס לדוגמה, לא-שחקני טניס לא מספיק להם שעתיים בשבוע, או בכדורסל או בכדורגל. המתקנים האלה צריכים להיות פתוחים ככל שניתן. אם זה אפשרי כמובן.

זה הסיכום של הדוח ככה, אני רק אגיד בשני משפטים את השורה התחתונה של הדו"ח ברשותך. אז אנחנו דיברנו על הזמינות של מתקני ספורט ראויים לספורטאים ולכלל האוכלוסייה שהכרחית לקידום הספורט ההישגי, התחרותי, והקהילתי ולמיצוי היתרונות שהוא עשוי להצמיח בתרומה שהוא עשוי להניב זה ה-SROI התשואה להשקעה של מתקני הספורט. אנחנו המלצנו למשרד התרבות והספורט, למשרד החינוך, למשרד האוצר ולכל השחקנים הרלוונטיים בתחום הזה, לפעול לצמצום הפערים במתקני הספורט ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך. ברשויות המקומיות הערביות והחרדיות מפעילות תוכנית מקיפה לשדרוג ושיפוץ מתקני הספורט שניצלו באופן יעיל לאורך כל השנה. באופן שיעמוד בתקני הבטיחות בפתיחה של מגרשי הספורט, כמובן לקהילה ככל שניתן.

תודה רבה על הסקירה. אנחנו נשמע כמה אנשים ורק אחר כך נעביר את רשות הדיבור לשר. חבר הכנסת דוידסון בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה על קיום הדיון הכל-כך חשוב הזה. תודה שהגעת אדוני השר. כל מה שאני אגיד עכשיו זה ממש לא נגד אנשי המשרד ולא נגד השר. אבל אני כל כך הרבה שנים בספורט הישראלי. יש פה אנשים שאני מכיר אותם כל כך הרבה שנים. הייתי יושב ראש איגוד השחייה, חבר ועד אולימפי ומאמן נבחרת ישראל בשחייה, וכל חיי עסקתי בנושא של הספורט.

המצב במדינת ישראל כל כך גרוע שאפילו אני לא יכול לתאר. מה שציינת, אדוני מהמשרד בביקורת המדינה, אתם רואים מספרים, אבל אני יודע את האמת. כי כל נסיעה שלי כשנסעתי בעולם וראיתי מתקנים, הייתי חוזר לארץ וחושב שחזרתי 50 שנה אחורה. אנחנו מבחינת הנושא הזה של מתקני ספורט במשך הרבה מאוד שנים יותר גרועים מצ'צ'ניה, אנחנו עולם שלישי.

ציינו פה את הנושא של המספר מגרשים פר מיליון איש במדינת ישראל לעומת מה שקורה בעולם. בריכות שחייה, כדורסל, וכל ענף ספורט שרק תיגעו בו, אני אומר לכם שאצטדיוני אתלטיקה במדינת ישראל של 400 מטרים - יש ארבעה. בריכות שחייה תקניות של 50 מטרים - יש לנו בין שלוש לארבע. גם בריכות שהיו סגרו אותם, אפילו בשדרות את הבריכה שהייתה סגרו. גם המתקנים שבנו כבר סגרו חלק מהם.

כשאני הייתי ספורטאי בשנות השבעים והשמונים היו הרבה יותר אפשרויות להתאמן ממה שיש היום. בכל ענף ספורט שאני אגע בו, אנחנו הלכנו אחורה לא התקדמו וזה למה? מכיוון שמספר הספורטאים גדל אבל אך כמות המבנים שהוקמו אינה תואמת את הגדילה. אם מספר הספורטאים בכדורגל עלה ב-30 אחוזים בעשר השנים האחרונות, אז מספר המתקנים עלה רק בשישה אחוזים.

עכשיו, הנושא הזה משפיע על עתיד הילדים שלנו ועל הבריאות שלהם, על החברה הישראלית. אני אוכל לתת לכם עשרות דוגמאות, דוגמאות מדברים שקורים בעולם, איך הצליחו להוריד את הפשע שאנחנו מדברים עליו ורואים אותו יום יום במיוחד בחברה הערבית ובאזורים המוחלשים. איך הצליחו להוריד את זה על ידי ספורט?

דיברו פה על איסלנד. איסלנד היתה בשנות השמונים והתשעים המדינה עם אחוזי ההתאבדויות הכי גבוהים בעולם בקרב בני נוער. במספר המשתמשים בסמים, הכי גבוה בעולם. מדינה של פשע עשו שם תוכנית שנקראת תוכנית איסלנד ובנו מאות מגרשים, הכשירו מאות מאמנים, פתחו אגודות, כל הילדים עוסקים מסוף שנות התשעים בספורט. והפלא ופלא, מה קרה? הסמים נעלמו הפשע נעלם. כל התוכנית הזאת הצילה את המדינה.

לאחר מכן עשו את זה גם בנורווגיה ובדנמרק. דיברת פה על אנגליה ועל גרמניה שהן מדינות אמנם אתה יודע, עשירות אבל לא רק במדינות העשירות. בסוף זה החלטת ממשלה. זה ראייה, 10 שנים קדימה שעל כל שקל שנשקיע עכשיו נחסוך בעתיד. אתה דיברת על 3.5 פאונד, זה הסדר גודל על כל שקל נחסוך 10 שקלים בעתיד כי הילדים יהיו יותר בריאים, פחות יעסקו בפשע פחות אלכוהול, פחות סמים. אני כבר לא מדבר על מדליות אולימפיות וזכיות של מדינת ישראל.

אתם רואים מה קורה במדינה שהנבחרת הצעירה שלנו מגיעה למקום השלישי בעולם, איך זה מרים את האגו של כל תושבי המדינה. אבל זה אני שם בצד כרגע, כי באמת גם המשרד וגם הוועד האולימפי יודעים לעבוד טוב מאוד כשמגיעים לפיק. כשאתה אלוף אירופה, יודעים איך לנהל אותך. יש כסף, לזה דואגים לך, אבל כל הנושא הזה של הדור הצעיר ופיתוח וטיפוח ספורטאים הוא כולו על ההורים.

היום, אם אתם לא משפחה בעלת אמצעים, אין סיכוי שהילד יהיה ספורטאי, אין סיכוי. מדובר על עשרות אלפי שקלים בשנה, כמעט בכל ענף. והדבר הזה הוא בחלקו הגדול בגלל תקציב המדינה. כי בסוף אתם יודעים מה הולך לספורט הישראלי? 260 מיליון שקלים בשנה הולכים לבניית מתקנים ו-260-270 מיליון שקלים הולכים לאגודות-איגודים ועד אולימפי, כל הספורט הישראלי זה הכסף. אז כשהשר בא עם כוונות טובות ורוצה לעשות שינוי באמת, אני מכיר את מיקי, אני יודע מה הן הכוונות שלו. בסוף צריך כסף, צריך שהמשרד יקבל הרבה מאוד כסף לעתיד ורוד לילדים שלנו.

משפט אחרון, ביקרתי ואני מסייר המון במדינת ישראל. סתם הייתי בבנימינה בשבוע שעבר. היא בדרגת למ"ס של 8 או 9, משהו כזה, ילדים משחקים על חול. על חול. אין דשא. בנות אין להם איפה ללכת לשירותים. שנת 2023 במדינת ישראל. לא באיזה חור במדינת ישראל.

אתן לכם דוגמה מדהימה שקרתה לי. טיפלתי בנושא של הבדואים בספורט, בשנה שעברה חתכנו סרט והקימו בריכה חדשה ביישוב חורה. עכשיו היה פרויקט של 10,000 ילדים שלומדים שחייה. ישר כשמגיעים רואים את הילדים הללו ואת המשפחות מגיעות לפעילות בבריכה. אתה מבין שזה מה שיכול לשנות גם לילדים במקום הזה. אז אני יודע שלא נפתור כלום עכשיו, אבל נתחיל לטפל בזה עוד דיון ועוד דיון. אני לא אעזוב את זה. זה ממש בדמי, אני יודע כמה זה יכול לשנות את החברה הישראלית בעתיד.

אז זה ככה, מדם ליבי. יש עוד המון דברים שאני רוצה להגיד על הרשויות העירוניות ועל הנושא של ה-matching, ודווקא הרשויות עם הכסף שלו מקבלות שום דבר, וכל הנושא של הקולות-קוראים. אני רוצה לשמוע מניצן כמה באמת מנצלים את הכסף שצבוע, כמה באמת בנו, כי בתקופת הטוטו בנו מעט מאוד. אני מקווה שהדברים ישתנו. כמה קשה לבנות, ויושבים פה אנשים שהם מומחים ויודעים מה זה לבנות פרויקט של ספורט במדינת ישראל. כמה זה קשה והנושא של אדמות שאין בחברה הערבית, וצריכים לדבר עם רמ"י כדי שיקצו קרקעות בשביל מגרשי כדורגל. תנו לילדים לשחק, תאמינו לי, ילדים ישחקו ויהיו ילדים בריאים.

תודה, תודה רבה. אני מבקש מכל הנוכחים, יש הרבה אנשים שהגיעו. אני אשתדל להגיע לכל אחד זה לא פשוט. אז מי שמקבל זכות דיבור או יצמצם את דבריו לשתי דקות, שתדעו שאת חברי הכנסת מצמצמים לשלוש דקות, אז זה אפשרי. נציגת מרכז השלטון המקומי בבקשה.

בוקר טוב. אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו שמחים על הדו"ח הזה, הדו"ח הזה הוא דו"ח מאוד חשוב. אין ספק שהילדים שלנו חוו עם הקורונה מכה מאוד קשה ואנחנו מנסים לאושש אותם. לתחשיב הזה, של כמה כמה זה הולך לעלות, ותוך כמה זמן ניתן לסגור את הפער, צריך לזכור שהרשויות המקומיות מממנות כ-40 אחוזים. איך היקף המימון שלהם בכל פרויקט אם לא יותר, ברשויות החזקות זה הרבה יותר, כי הסטנדרט הוא סטנדרט יותר גבוה. אנחנו חושבים שבבתי הספר חובה, ראינו קודם בדו"ח 66 אחוזים מבתי הספר אין אולמות ספורט. זה מחדל למדינת ישראל.

זה מחדל של המדינה, לנושא של בתי ספר זה matching אחר לבניית בתי ספר זה אחריות משרד חינוך, אני לא יכול להפיל הכל על כתפיו של השר.

אדוני יושב הראש, מהרגע שבו הפרידו בין משרד התרבות והספורט למשרד החינוך, מאז הפסיקו לבנות. יש פרוגרמה. היא לא מתוקצבת והפער רק גדל מדי שנה והגיע הזמן לשנות. כבר התחלנו את זה בממשלה הקודמת, לכנס את כל הנוגעים בדבר - האוצר, התרבות והספורט, החינוך, מפעל הפיס, כולם לשבת סביב שולחן אחד ולעשות תוכנית עבודה אחד לבנות מכאן קדימה ושתיים, נצמצם את הפערים שנה אחר שנה, אנחנו שותפים מלאים אנחנו חושבים שהספורט במדינת ישראל הוא קריטי וחיוני לכל הגילאים, מינקות ועד אזרחים ותיקים. תודה, תודה רבה.

התאחדות לכדורגל סולרסקי או רועי, בבקשה. כל אחד דקה וחצי עד שתיים.

רק אני אגיד שלום בוקר טוב לכולם. רועי ריינשרייבר מההתאחדות לכדורגל. סולרסקי הוא לא מההתאחדות סולרסקי הוא בפני עצמו אם אני לא טועה. אז, בכובע הראשון שלי אני רכז בקרות מגרשים ונושא של תשתיות בהתאחדות, ובכובע השני אני שופט כדורגל בינלאומי. וכמו שאמרו לפניי, גם אני כשאני יוצא לחוץ לארץ ואני רואה את המתקנים. אני יכול לומר שכשהייתי בצ'לסי ראיתי שיש להם 25 מגרשים. קבוצה אחת, על 25 מגרשים, תבינו לבד איזה כוח יש לאותו מועדון.

אז כמה דברים קטנים שאני רוצה להגיד קודם כל הדו"ח הוא חשוב מאוד לא רק לכדורגל, לכל הספורט. זה מבורך מאוד ואנחנו בהתאחדות פה התחלנו כל מיני מהלכים להתקדם בנושא ולנסות להגיע לאיזשהו דוח סופי. דבר נוסף, נאמר פה רק הנושא של בנימינה. אני חייב להגיד אני במקרה הייתי בבנימינה לפני חודש, אנחנו עכשיו נמצאים בתקופה של בין דשא חורף לדשא קיץ ולכן 95 אחוזים מהמגרשים ללא דשא היום, בגלל נושא שדרוג המשטחים. אז זה טיפה להדגיש.

בכל מתקן יש שירותים, אני לא נתקלתי במתקן ללא שירותים, עברתי ב-95 אחוז מהמגרשים. 95 אחוזים מהמגרשים הם עם שירותים קבועים בעוד שחמישה אחוזים עם שירותים כימיים. משהו קטן, הדבר החשוב ביותר להבין זה שאנחנו בהתאחדות לכדורגל לא יכולים לבנות מגרשי כדורגל. אין לנו את התקציבים האלה. אנחנו יכולים לפנות לרשויות ולבקש מהם להקצות שטחים. זו עבודה גדולה בעצם שצריכים לעשות פה דרך המדינה.

כמו שאמרתם למה הנשים משובצות בשעות הכי קשות בימים אולי הכי הכי קשים - מי שיושב ומשבץ זה אותו בן אדם מהקבוצה או מהרשות המקומית שבא ואומר שכנראה הקבוצה לא חשובה, אנחנו רוצים שיתאמנו בשמונה, תשע, עשר בערב, וגם נתקלתי בקבוצות שמתחילות אימון ב-22:30 על רבע מגרש, אפילו לא על מגרש שלם, אז צריכים עוד הפעם להפנות הדברים האלה לרשויות המקומיות המקומיות שחבל שלא נמצאים פה.

אני חייב להגיד משהו בנושא הזה. אני פשוט בדקתי את הנושא של כדורגל נשים, הבנות האלה זה לא יאומן מה שקורה במדינת ישראל. כנראה שאתם לא מודעים לכך. כשנותנים לילדה לשחק מחוץ למגרש, מעבר לקווים לשחק ולעשות אימון, והן נפצעות או שנותנים להן לשחק במגרש שאין בו תאורה או שנותנים להן לשחק בשמינית מגרש בגלל שהן נשים בזה צריך לטפל, ולא ייתכן שהקבוצות הללו אשר מסובסדות על ידי מדינת ישראל ומקבלות את תמיכות ותקציבים ממשרד הספורט - הבנות ישחקו בתנאים כאלו.

ראשית, אני מסכים איתך, אבל ההתאחדות לכדורגל היא לא צד. היא לא קובעת שקבוצת נשים תתאמן בשעה 20:00 עם תאורה. כי אם לאותו מגרש אין תאורה, אז בשעה 16:30 גם כבר אין.

אתה יודע שלרוב המגרשים אין תאורה.

אנחנו עובדים על זה עכשיו ביחד עם המשרד ואנחנו כן אמורים לקבל 45 מיליון שקלים כדי להקים את התאורה, למרות שכבר קול קורא כבר היה בעבר, ואנחנו עכשיו היום נמצאים כבר בנושא של הטמעה ושל התקנה סופית. יש לי עוד הרבה דברים להגיד, שתי דקות עברו מזמן.

אנחנו נעשה דיונים נוספים. אל תדאג. אנחנו לא נרד מהנושא הזה, ואנחנו לא תוקפים אף אחד. העניין שלנו הוא לנסות לבנות ולתכלל.

מועצה מקומית גבעת עדה בנימינה, ליאור זיוון, שתי דקות בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל אני שמח שבנימינה מקבלת פה מקום משמעותי בדיון. בהמשך למצגת שראו פה חשוב לי לציין שכאשר מדברים על כך שרשויות עשירות במעמד סוציו-אקונומי גבוה, מצבן טוב יותר מאשר הרשויות הערביות והרשויות במגזר החרדי. אני מניח שהתכוונתם לרשויות במעמד סוציו-אקונומי גבוה שבהן יש הכנסה ממסחר ותעסוקה. אבל רשויות כמו בנימינה גבעת עדה, שנמצאת במדד סוציו-אקונומי על הגבול בין שמונה לתשע, אך מצד שני אין לה בעצם הכנסות ממסחר ותעסוקה, מצב תשתיות הספורט ביישוב הוא – ואני בתור אבא לילד שמשחק המון בליגות המקומיות ונמצא בלא מעט מהכפרים הערביים באזור שלנו – מצב התשתיות שלנו ברמה פחות טובה. זאת אומרת, הילדים משחקים, נכון שעכשיו אנחנו בתקופה של שינויים, אבל מצב המגרש הוא כזה ברוב חודשי השנה.

זו תוצאה של העובדה שפשוט יש כאן 580 ילדים שמשחקים על מגרש אחד, ומספר שעות המשחק הרבה יותר גבוה ממה שאמור להיות במגרשי דשא. למגרשי דשא יש מספר מוגבל של שעות שאתה אמור לשחק עליהם בשביל לשמור על הדשא, וזו התוצאה. כך בעצם יש לך מועדון שהוא מופת לספורט במדינת ישראל. מועדון שמכיל דתיים וחילוניים, משחק תחת צו פיוס ערבים, יהודים, נשים, גברים, ילדות, ילדים ממש כל תמהיל האוכלוסייה שאתם יכולים לדמיין – משחקים במגרשים של בנימינה גבעת עדה. לצערנו מצב התשתיות הוא כזה שהתאורה לא תקנית, והדשא רוב הזמן הרוס ובמקומו יש לא רק חול אלא גם גבשושיות אשר מהוות סכנה לפציעות וגורמות לפציעות. זוהי רק דוגמא אחת של כדורגל.

אני יכול לתת דוגמה אחרת שבגבעת עדה יש ספורט אזוטרי: הוקי גלגיליות. קבוצה שהיא אלופת הארץ גם בליגה, גם בגביע ובמשך שנתיים ברצף משחקים על מגרש שלא ראוי לשחק עליו. גם כאן הוא לא מקורה. זאת אומרת בקיץ משחקים ב-34 מעלות. דיברו פה על הנושא של קירוי למגרשים, עם טיפה ראשונה של גשם שיורדת, אי אפשר לשחק כי המגרש רטוב. אין מגרש לאימונים. התשתיות באופן כללי זה ספורט שמאחד קהילה ושמעבר לערך הספורטיבי שלו מייצר באמת קהילתיות ביישוב. וכל הדבר הזה קורה ביישוב, שכמו שאמרנו סוציו אקונומי 8-9. זאת אומרת, לא יישוב שהיית אומר זה יישוב שבגלל המצב הסוציו-אקונומי מצבו בעייתי. הנושא הזה מצריך טיפול והוא מצריך טיפול דחוף. תודה רבה.

סולרסקי בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה, מיקי. אני אתן סקירה מהירה וקצרה על כל עולם התוכן הזה. אגיד שאני מגיע מהשטח וגם מניהול ספורט. דו"ח מבקר המדינה הנוכחי לא מחדש כלום מהדו"ח של 2015. אמנם קצת שינה, נכון, אבל מה שקורה היום בעצם שהאומדנים למשל שאתה רוצה לבנות אולם ספורט, וקולות קוראים מנותקים מהמציאות, קח את חורפיש שרוצים לבנות אולם ספורט על צלע ההר. האומדן של משרד הספורט בקושי מכסה 35 אחוזים מהעלות של המתקן והם יראו את הכסף באבן דרך הראשונה. זאת אומרת, הם צריכים לתכנן, לשלם, לעבוד - והם יראו את הכסף רק כשיהיה גג. אז קשה מאוד לרשויות נמוכות במצב סוציו-אקונומי נמוך להתרומם.

כמו כן לא רק שהאומדנים רזים, אני אגיד שמשרד החינוך בעצם מסמן את השטח שבו צריכים בעתיד לבנות אולם ספורט, אבל תא השטח הזה ברוב המקרים גם לא תואם את המציאות וגם לא את המציאות התקינה. כשאנחנו מעוניינים לבנות אולם ספורט או מגרש ספורט מסתבר שלעיתים השטח שנשמר עבורו לא מתאים בכלל לבנייה של מתקן ספורט ראוי או שעומד בתקן. זאת אומרת, אנחנו מגיעים היום להרבה מאוד מתקנים שנאלצים לבנות בכלל לא לפי הגדלים ולא לפי הסטנדרטים שמקובלים.

בנושא של תקינת ספורט סל-שער יצא כבר לפני 5 שנים ממכון התקנים הנחיה לא לבנות מתקני סל-שער, אבל כאשר אתה מגיע היום לכמעט כל מקום בארץ ואתה רואה סל-שער משרד החינוך מגבה את זה. נותן גם לבדוק את המתקנים האלה במקום להסיר אותם.

זה אחד המתקנים הכי מסוכנים שיכולים להיות. אני לפני כשנתיים וחצי נחרדתי כשראיתי, קול קורא ביום שישי בערב של משרד נגב גליל על מיני-פיץ', 50 מיליון שקלים לרשויות המקומיות. זה מבורך; אבל אז נכנסתי פנימה וגלגלתי את המפרטים הטכניים, נחרדתי, כתבתי באותו לילה מכתב למנכ"ל משרד נגב גליל. יום ראשון נפגשתי איתו, המתקנים האלה לא שווים כלום, מסוכנים, לא מקצועיים. בניגוד לתווי התקן שאני נמצא בוועדת תקינה שבמכון התקנים 10 שנים.

אני אגיד רק משפט על ועדת התקינה, לפני 10 שנים באולם ספורט חדש בראשון לציון, שחקן בליגת העל בכדוריד החליק, עשה גליץ' בשפה שלהם. נכנס לו מתקן בישבן, יצא לו בגב, כמעט הלך הבחור. ואני קמתי בבוקר למחרת כי ניהלתי את הספורט בראשון לציון ונסעתי למכון התקנים בתל אביב חיפשתי את האחראי על מתקני הספורט בארץ. עליתי לקומה ראשונה, שנייה, ירדתי שמאלה, ימינה בסוף הגעתי לאגף מעליות שהם אחראים על התקינה – שאין תקינה. לקחתי את הספר של התקינה, 285 עמודים בגרמנית, ניסיתי ללכת ולראות מה קורה שם, ואז הבנתי שהמדינה ישנה בעמידה.

לא הייתה תקינה, לא היה שום הליך כלשהו שבכלל מסדיר את נושא הבטיחות של מתקני ספורט, והתחלנו באמת עם משרד הספורט במשך שבע-שמונה שנים לדון בתקינה. טיפלנו קודם כל בדברים שדחופים, ואחר כך החשובים באמת. הדחוף היה מתקני הסל שהם היו מתקנים, שבאמת גרמו נזקים לא פשוטים. אבל אני אגיד כל נושא של הסל שנפל בתל אביב וגרם לתהודה ענקית, עוד המון ילדים נהרגו הרבה לפני המקרה הזה, וגם ממשיכים להיפצע.

לצערי אני אומר שגם היום כאחד שהוא איש פרטי בהתנדבות, אני צריך לבכות, להתחנן שימשיכו בהשמה והשלמה של תקנים למגרשי ספורט. אני אתן דוגמא, אם כבר נגענו בכדורגל, אני כדורגלן ואחד המתקנים הכי מסוכנים היום שפוגע בספורטאים זה הדשא הסינטטי. הקמנו תקן של 5518 לבדיקה של מגרש עם דשא סינטטי. לצערי לא מיושם לא מיושם, כי אתה מגיע היום פעם בשנה להוציא רישיון עסק למגרש כדורגל אתה עובר את כל התהליך עצמו. אבל מה שוכחים? לבדוק את השער, לבדוק את המשטח הדשא, משטח הדשא סינטטי שלא מטופל גורם לנזקים אדירים לילדים בגילאי הגדילה. המפרקים שלהם רכים והם מפרקים את הגוף שלהם לכל החיים, ולצערי אין היום גוף אחד במדינה שיודע לתכלל את כל הדבר הזה.

הדבר האחרון שאני אגע בו, אני הייתי יושב בחברה ממשלתית ששייכת למשרד התיירות. משרד הספורט חייב להקים גוף אחד מקצועי שיידע לתכלל ולבנות את כל המתקנים הרציניים שהמדינה רוצה להקים והרשויות המקומיות לא מסוגלות. לא יכול להיות שלמשרד התיירות יהיה את החברה לפיתוח עכו ולפיתוח נצרת וזה וזה, ולמשרד הספורט אין חברות כאלו. תודה רבה.

תודה רבה. כן אדוני, תציג את עצמך.

לי קוראים שטיינר מתי. אני הייתי מנכ"ל מרכז הספורט האולימפי בתל אביב. מן הסתם, רובכם מכירים את זה כהדר יוסף. קודם כל אין מאושר ממני לראות פה את חבר הכנסת המלומד שאת העבודה הראשונה שלו הוא עשה אצלי, הוא לימד אצלי שחיה. היינו קצת יצירתיים.

אני חושב שמה שאמר בסוף אמיר זה הדבר העיקרי. אם נשב פה ונבכה ונגיד שאין כסף, אני חושב שכסף הוא לא הבעיה. הבעיה היא כשאתה מגיע לרשויות, וברשויות אין מי שיודע איך לבצע את מה שאחרים יודעים. אין גוף כזה. מה שאמר בסוף אמיר, אם לא יקום גוף כזה מהר ויעזור לאיגודי הספורט בכלל, לא צריכים 10 מספיק שניים שיישבו שאחד יהיה בהתאחדות הכדורגל שני בכדורסל, ויבואו ויתכננו. כי מגיעים לרשויות והם לא יודעים כלום.

אני אומר לכם ויגיד גם ניצן, אני בטוח שהוא אמר את זה. יש כסף. הכסף הזה לא מנוצל. חייבים להקים גוף כזה. הבעיה פה לדעתי עוד פעם, אני אתן דוגמא שפעם הייתה אתנה, היום זה כבר כל אחד מדבר על זה. זה כבר משהו שכולם יודעים. מה זה נשים? 80 מיליון שקלים עמדו שנים, ושנים שלא ניצלו אותם. למה? כי בכל האיגוד לא הייתה מישהי שטיפלה בנושא אתנה. נושא הנשים הוא בדיוק אותו הדבר, זה צו שעה.

זה בדיוק אותו הדבר בנושא מתקנים, חייבים להקים גוף שיטפל בכל נושא ההקמות ברשויות. הם לא יודעים. פרט לרשויות הגדולות כמו תל אביב שהם לא דוגמא. אני באתי מתל אביב ואתם יכולים לראות מתקנים ולא תמיד לא תמיד, אפילו שם לא היה את ה-matching.

תודה. גברתי, בבקשה.

שמי טובה בוריה, ארגון נבחרות לנשים חרדיות ומנהלת עמותת טוב בלב בבני ברק לנוער חרדי בסיכון. אצלנו במגזר החרדי אין משמעות וידע וכמה זה חשוב מגרשי ספורט, לנוער, לנשים חרדיות. אנחנו נאלצים, אני תושבת בני ברק, אין מגרש ספורט בבני ברק, הנוער שלי הנוער בסיכון. הם נאלצים ללכת לגבעת שמואל, לכל הערים מסביב, רק לא בתוך בני ברק. גבעת שמואל, פתח תקווה, רמת גן, שם יש מגרשים ושם הם משחקים אך תמיד ישנן מריבות, כיוון שלא נותנים להם לשחק שם היות והם לא תושבי העיר. אז מאוד חשוב שגם יהיה לאנשים שלנו אפשרות לקבל מענה לדבר הזה. זה חשוב לבריאות, זה פחות פשיעה, כמו שאמר אלי זה ימגר ממש את הסמים, אין להם תעסוקה, וספורט יהיה להם ממש טוב.

אני רק אציין לגבי בני ברק, אדוני יושב הראש: לפני 4 שנים יצאתי לסיור בהולנד ובאיטליה, לקחתי את ראש מינהל הספורט ואת אבי וגיא אטיאס כדי לראות איך בונים בעולם. בני ברק, רמת גן, הערים הצפופות, אין להם שטחים. מה ראינו? בונים לגובה. אתה רואה בניין של 5 קומות קומה ראשונה זה חדרי כושר, בריכות שחייה, אולמות, אולם כדורסל, אולם כדוריד, ניצן מכיר את זה טוב מאוד. הבאתי להם את כל התכניות, את כל הדיסקטים, את הכול. בנייה קלה, בנייה מהירה, זה מה שקורה היום באירופה וזה הפתרון בערים שאין שטחים. הרי כל הזמן אומרים אין שטחים. יש פתרון, עכשיו הולכים לבנות בווינגייט כזה.

אנחנו כנראה שלא נצליח לפתור הכל, אבל אנחנו נציע מה אפשר בכל זאת לעשות.

ארגון מנהלי הספורט ברשויות המקומיות, מאיר אליהו שתי דקות בבקשה.

אני רוצה להמשיך את הקו של אמיר סולרסקי לגבי הקמת המתקנים. לגבי אומדנים אני לא אחזור, אמיר אמר את זה, אבל יש נקודה בעיקר ברשויות החלשות, הרי הקצבות לרשויות ניתנות בהתאם לדירוג הלמ"ס שלהם. אז אם אני אקח למשל עיר כמו לוד שדירוג הלמ"ס שלה הוא ארבע, אז בדרך כלל המימון הוא סביב ה-30 אחוזים בהקמת המבנה. אבל מה שלא אומרים זה שלא מכירים בתשתיות, לא מכירים בניהול ופיקוח ולא מכירים בתכנון. כשאתה פורט את זה, אתה מעמיס את זה על החלק של הרשות, אתה מגיע אפילו למצב שבסוף הרשות שמה 60 אחוזים ומינהל הספורט 40 אחוזים, או במקרה הטוב שמים 50-50. זאת אומרת, לא יכול להיות שמקימים מתקן ולא מכירים בכל ההוצאות שיש לרשות. אני חושב שזה אחד מהדברים שמונעים מהרשות להקים מתקנים.

תודה רבה. אני מתנצל, אדוני השר, אתן לתקציבן שלך לדבר תחילה, שלא יחסרו נתונים?

אני לא התקציבן שלו. אני מנהל אגף בכיר לתמיכות ומתקני ספורט. אני אשלים אחר כך.

בבקשה אדוני השר.

בכל מקרה יש לו את כל התשובות, ניצן הוא איש מקצוע משכמו ומעלה.

אז ככה, כמה דברים שאני רוצה להעיר לגביהם. ראשית כל בכל מה שקשור לצמצום הפערים הדמוגרפיים יש שינוי מדיניות במשרד התרבות והספורט בבקשתי ובהתאם למדיניות שלי. אנחנו רוצים לתעדף גם סוציו-אקונומי נמוך, וגם אזורים פריפריאליים מרוחקים במרכז הארץ, כי אנחנו יודעים שמצוקת המתקנים היא בהכרח קיימת באזורים הללו. באזור מרכז הארץ יש הרבה יותר מתקנים, צריך לאזן, ולכן יש מדיניות ברורה בעניין הזה.

לגבי שיפוץ מבני ספורט כן, יש תגבור לעניין הזה וביקשנו במדיניות החדשה להוסיף עוד תקציבים לשיפוץ מבני ספורט כנ"ל על פי אותם קריטריונים, על מנת שנוכל להביא לידי ביטוי שינוי משמעותי בכל מה שקשור להרבה מאוד מבני ספורט שעובדים כפיל לבן אחרי שהמדינה השקיעה משאבים רבים להקמת המבנה, ובאיזה שהוא מצב ננטש או נהרס, ולא מתקנים ברשויות.

יש קושי כלכלי להביא את הכסף בשביל לתקן ואנחנו צריכים לעזור בעניין הזה. אנחנו גם בסוגיה הזו מביאים פתרונות טובים. לגבי אותה בעיה שציינו פה שיש איזושהי מין גדר בלתי עבירה אני קורא לה בין משרד החינוך למשרד התרבות והספורט בבינוי מבנים ביחד בתוך שטח בתי הספר. זה נושא שהוא כבר שנים מצריך טיפול. באמת הגיע העת שנעשה שינוי מדיניות, גם מבחינת התפיסה וגם מבחינת ההתנהלות. בהרבה מאוד מקרים בונים אולמות ספורט בעיקר, וגם מגרשי ספורט קטנים בתוך בתי הספר, אבל למשרד התרבות והספורט אין נגיעה בסוגיה הזו. בדרך כלל זה נעשה על ידי מפעל הפיס ועל ידי משרד החינוך, אז צריכים להביא איזשהו פתרון ואני אערוך במשרד דיון בנושא הזה יחד עם נציגי משרד החינוך איך אפשר לבנות מבנים יחד עם משרד החינוך.

זה יכול לחסוך הרבה מאוד משאבים וזה גם יכול להביא הרבה מאוד פתרונות, כי שטח בית הספר אנחנו יודעים שהוא בדרך כלל פעיל עד שעות הצהריים, ואז אחרי הצהריים הוא כבר יכול להיות בהכרח שטח ציבורי שהילדים ואנשים יכולים ליהנות ממנו. אפשר לייצר כאן איזה שהוא פתרון ובאופן חד משמעי זה יכול להביא בשורה אמיתית.

לגבי מיפוי המתקנים, אני יודע שאצלנו במשרד יש כבר טיפול בנושא, והליקוי הזה יוסר בקרוב. אנחנו כן נערוך מיפוי מסודר, וגם לגבי פיקוח ובקרה כנ"ל. בדרך כלל הפיקוח והבקרה עד רגע זה ממש עבר לטיפול הרשות המקומית שקיבלה את המתקן. אבל יכול להיות שגם אנחנו, כמו שמפעל הפיס או משרד החינוך עושה, גם אנחנו צריכים באמת להיכנס לסוגיה הזו, וגם הליקוי הזה הוא יטופל, ואנחנו כן ניכנס לפיקוח ובקרה לגבי מבנים שאנחנו מתקצבים אותם.

בעניין החזר השקעה בתשתיות אני חושב, גם יש פה את נציג משרד האוצר. הם ידעו כולם שיש רצון עז של המדינה להשקיע בתשתיות כמה שרק אפשר. השקעה בתשתיות היא מדיניות מאוד ברורה של משרד האוצר ואני שמח שהם גם תומכים ברעיון הזה. כדי להביא למצב בו נוכל להשקיע בתשתיות, יגידו לכם במשרד האוצר דבר שאנחנו גם אימצנו די להרשאות שעומדות על המדף שנים ולא מתממשות, ואת זה אנחנו משנים במשרד התרבות והספורט. אנחנו לא נותנים יותר, וזו מדיניות חדשה שאני מביא לשולחן, אנחנו לא נותנים יותר הרשאות לבינוי. אנחנו נותנים הרשאות קודם כל לתכנון, רק אחרי היתר בנייה, קרקע מוקצית תשתיות מוכנות. אנחנו נותנים הרשאה לבינוי תוך התחייבות של מקבל ההרשאה שאותו פרק זמן של שנה לכל היותר שנה וחצי המבנה עומד.

אני שואף שבשנתיים הקרובות נאסוף במשרד התרבות והספורט מאות רבות של היתרים ובקשות לבינוי. אני אשמח לבוא למשרד האוצר עם הרשאות בשניים-שלושה מיליארד שקל של מבנים בארץ, ולי יש תחושה שסיכוי טוב שמדיניות משרד האוצר תהיה כן לתת את המשאבים למימוש מתקנים, שבתוך שנה יוציאו שניים-שלושה מיליארד שקל לתוך המשק לבנות את המבנים האלה, וגם מקבלים את התמורה הרבה יותר מהר, כי אנחנו יודעים שתשתיות מחזירות מהר מאוד את עצמם לתוך קופת האוצר. ואין ספק שאם המדיניות הזאת תעבוד ובאמת נראה צורך אמיתי שעולה מהשטח לבניית מתקנים, אנחנו גם נוכל לקבל את המשאבים מהאוצר. ללא שום קשר, כמעט הכפלנו את תקציב קרן המתקנים, קרן המתקנים בשנה הקרובה, סביבות כמה? 300?

אתה מתחיל ב-330 ואתה עולה עם התוספת של השנה הבאה, שאמורה לבוא כבר על היתרים שקיימים.

נכון. אז כמעט הכפלת את קרן המתקנים בשנתיים הקרובות, וזו גם בשורה מאוד מאוד גדולה שהיא גם תיתן פתרון. ויש עכשיו עוד פרויקט חדש שאנחנו דנים בו שקשור לוינגייט דרום. בודקים אפשרות להקים את וינגייט גם בדרום, אני מקווה שגם לזה נמצא משאבים וגם תהיה בשורה אמיתית בכלל לעולם הענפים האולימפיים שבאמת חסרים מתקנים.

לגבי תאורה יש לנו כבר 45 מיליון שקלים מוקצים יחד עם ההתאחדות לכדורגל, כל מגרש בישראל שמשחקים בו בליגה המקצוענית. זאת אומרת שכל מגרש שיש בו משחקי ליגה יואר גם בשעות הלילה. זה אומר ששעות המגרש יוכפלו וזה גם נותן מענה לא קטן לבעיית המתקנים שיש בישראל. על כל מה שאמרתי ותיארתי לא פותר בהכרח את כל הבעיות שיש, כי יש אכן כן בעיית מתקנים קשה בישראל. אנחנו צריכים לצמצם פערים של הרבה מאוד שנים.

אני באופן אישי לוקח את הנושא הזה באמת לתשומת ליבי מתוך הבנה שככל שיהיו לנו יותר מתקנים כן יהיו לנו יותר ספורטאים. אני חושב שהמחסום של הרבה מאוד ספורטאים הוא בהכרח משום שאין להם איפה להתאמן, אין שעות מגרש מספיקות, אין מספיק מתקנים, וזה דבר שאנחנו צריכים לתת לו מענה. אני חושב שבעבודה נכונה תוך פרק זמן של שנה שנתיים כן יהיה אפשר לעשות מהפכת מתקנים. ואם כמו שתיארתי עם יולי את אותם מאות היתרים שאני יכול לממש בתוך שנה-שנה וחצי גם בעלות של כמה מיליארדי שקלים. אני חושב שמשרד האוצר כן ימצא את הכסף כי יש לאוצר רצון להשקיע בתשתיות, בטח במתקני ספורט, אז אנחנו עובדים על זה.

דבר אחרון לסיום. לפני שהגעתי לכאן הייתי בוועדת הכנסת שם נערך דיון בעניין השתתפות חברי הממשלה בוועדות הכנסת. ואני כאן היום גם בהתאם לאותה מדיניות, ויושב כאן לידי מיקי לוי שהיה יושב ראש הכנסת והוא יודע כמה חשובה הכנסת וכמה חשובה עוצמתה של הכנסת. והדבר הזה הוא משהו שאני באמת קורא לכל שרי הממשלה באשר הם, להגיע לדיונים בכנסת, להשתתף, לשמוע, להשמיע, אם צריך גם לשמוע ביקורת ולהשיב לה, זה בסדר גמור. זה חלק מהעבודה של כולם, גם של הכנסת וגם של הממשלה, וטוב יעשו עוד שרים אם יגיעו ויופיעו בפני הכנסת וידברו בפני החברים. זה דבר נכון, דבר ראוי, וזה גם מחזק את הכנסת, והגיע הזמן שגם החשיבות של הכנסת תהיה הרבה יותר ממה שהוא היה עד היום, ואני שמח שזה מה שמתחילים לדון בו היום ומצוין והלוואי שזה יקרה. תודה.

קודם כל אנחנו שמחים, אתה אחד השרים שאני לפחות ברמה האישית שמח שמונה לתפקידו זה עתה, מכיוון שאני יודע לאורך שנים כמה פעלת בנושאי ספורט במגוון רחב של נושאים, וכשהנושא קרוב לליבו של השר, זה נעשה אחרת. זה נעשה עם הנשמה ולא תמיד עם הראש, וזה מבחינתי הרבה הרבה יותר חשוב. עוד פעם מספרים, ועוד פעם אקסלים.

תודה.

אז זה דבר אחד. אבל אני מבקש להציע משהו כי אני עברתי על הדוח ויש תכנון עתידי של שטחים המיועדים למתקני ספורט. נכון לספטמבר 2022 משרד הספורט לא גיבש תפיסה בנוגע לתכנון וההקצאה וכו' וכו', אני לא רוצה להמשיך להקריא, כי אתה רק מצוי בתפקידך כחמישה חודשים. אבל יש לי הצעה, כל הזמן שמענו - ההוא לא מבין, ההוא לא מתאם, הגברת אמרה אין שטחים, ההוא ממשרד החינוך לא נותן, רמ"י, וכו'. אני חושב, ואני מבקש שתבחן את זה, להטיל על המנכ"ל של משרדך, לקיים שולחן עגול פעם בשלושה-ארבעה חודשים, שיכלול את כל בעלי המקצוע וכאלה שמסוגלים לקבל החלטות, מרמה של סמנכ"לים כדי שיוכלו להוביל את זה. להושיב אותם מסביב לשולחן עגול: השלטון המקומי, משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, משרד האוצר, רמ"י, משרד נגב גליל, בעלי מקצוע וכל מי שצריך. אבל אל תעשו את זה יותר מדי גדול כי אז לא תוכלו לקבל החלטות.

כשאני הייתי במשרד האוצר סגן שר האוצר, כולם רבו עם כולם, עד שלא עשיתי בראשותי שולחן עגול לא הצלחתי לעשות 'שולם' בין רשות המסים ומס הכנסה לאלה שאחראיים על המקרקעין למייצגים וכו'. אני חושב ששולחן עגול ברגע שהוא הופך להיות סיסטמטי שלושה-ארבעה חודשים, כשזה בעצם שלוש-ארבע פעמים בשנה שהוא מתכנס עם יעדים ומדדים - יהיה למשרד שליטה יותר גדולה במה האחרים עושים. אני סומך עליך במאת האחוזים שאתה עושה את מה שצריך, אבל אני לא סומך על האחרים, כי זה לא העיסוק המרכזי שלהם וזאת לפחות מתמיד דרך נכונה וראויה.

אם נתכנס כאן בינואר פברואר מרץ שנה הבאה, כי לא נרד מזה. הוועדה הזאת הרגילה לעשות וי, אני לא אומר על אחרים כלום, אבל על מה שמבקר המדינה עשה שם את זה על המדד. לא. 90 אחוזים מהנושאים נקבע להם תאריך יעד לדיון מחדש כדי לקבוע אם המדד בוצע אחרי שדנו בו. אז אם אני מציע להקים שולחן עגול כזה הוא ימצה את התכלול של כלל המשרדים ואז לא נשמע 'רגע, רמ"י לא נותן, ה-matching של הרשות המקומית לא ניתן'. אתם מבינים יותר טוב ממני, אני רק דולה את זה ממה שאמרת.

אתה מדבר על תיאום רגולטורי שיהיה בין כל הגופים הרלוונטיים כדי שבאמת תהיה עבודה משותפת. זה רעיון נהדר.

אז אם אני אבקש ממך, אדוני השר, משרדך יכול לרכז את זה.

לטיפולך, ניצן, מול מנכ"ל המשרד.

ניצן, אתה יכול לקבל את הטלפון האישי שלי, ברגע שפעם ראשונה מתכנס שולחן עגול כזה אני אשמח לדעת, זה יעשה לי טוב על הנשמה. תודה רבה אדוני.

תודה לכם ושיהיה בהצלחה לכולם.

תודה רבה אדוני השר, אתה הולך לענייניך ואנחנו ממשיכים, לא מתפזרים. ניצן, בבקשה, אתה איש מפתח פה.

מפתחות זה אנשים אחרים, אני רק איש. תודה לכולם שהגיעו. אני רוצה להגיד, היה לי חשוב באופן אישי להגיד תודה לחברים ממבקר המדינה כי זאת לא ביקורת ראשונה שאני עובר בתפקידיי השונים, ואני אגיד שזו הייתה הביקורת הכי הוגנת ומקצועית שעברתי עד היום. אז אני חושב, שכגוף שחובטים בו לא מעט היה לי חשוב להתחיל דווקא עם הדברים האלה ולהגיד לשניהם תודה על סוג הביקורת שהתקיימה אצלנו.

נאמרו פה הרבה דברים, אני לא רוצה להגיב לכולם, אני אנסה ממש בתמצית בשתיים-שלוש דקות להגיד את עיקרי הדברים. אנחנו מיישמים בעצם את מדיניות משרד התרבות והספורט במסגרת תוכנית לאומית למתקנים. זו תוכנית שלישית ב-10 השנים האחרונות, על סיפה של תוכנית רביעית, כמו ששמעתם, או על עדכון של התוכנית בפעם הרביעית, שהתצורה שבה היא בעצם של תמיכות גופים, רשויות.

גופי הספורט מגישים בקשות לתמיכה ומקבלים תקצוב או תמיכה יותר נכון במסגרת אותם מבחני תמיכה. שינויים מרכזיים שעשינו בתוכנית האחרונה לעומת תוכניות קודמות הייתה התייחסות ליותר משניים-שלושה ענפי ספורט מרכזיים. גם פה ברוב הדיון – חוץ ממה שאמר סימון – עלו אולמות מגרשי כדורגל, מגרשי כדורגל אולמות. אז תקצבנו גם סוגים אחרים של מתקנים; למשל, עלה פה נושא של בריכות שחיה בחברה הערבית, אז רק בשנה האחרונה ניתנו הרשאות לשלוש רשויות בחברה הערבית להקמת בריכות. אני לא טוען שזה פותר את כל הבעיה בחברה הערבית, אבל זה התחלה שלוש זה יותר מאפס. כולנו מבינים את זה. אני יכול באמת לדבר על זה מהבוקר עד הלילה, אין סוף לנושא הזה.

אני רק רוצה לגעת בעוד שתי נקודות שעלו פה. אחד הנושא של האומדנים וה-matching, זה תמיד דיון של האם לתת מעט להרבה או הרבה למעט, כמו שאדוני אמר ב-265 מיליון שקלים בשנה גם ב-300 וגם כנראה ב-350, הביקוש הוא תמיד יהיה יותר גדול מההיצע. אני תמיד אומר יש לי יום אחד שמח בשנה שהוא ה-31 בדצמבר שכולם מתקשרים להגיד לי תודה, ואז ב-2 בינואר כולם מקבלים את המכתבים של ה"לא", ומה-3 בינואר אני שבוע עסוק בלהסביר למה לא. זה מה שאתה עושה בתקציב הזה. אתה נענה למספר מאוד מסוים של בקשות. אתה לא נענה לכל הבקשות.

אין לי חלילה טענות למשרד האוצר או כל דבר כזה. יואב ואני ביחסים מצוינים והוא מכיר את עמדתי ודעתי. הוא יודע שבמסגרות התקציב שיש למשרד הוא עושה את הכי טוב שהוא יודע. זאת צריכה להיות ראייה קצת שונה, לא של יואב או ניצן. זה צריך להיות משהו שהוא מגיע מהממשלה ומהכנסת לגבי תקציב הספורט בכלל ולתקציב המתקנים בפרט.

דבר שני, שהיה חשוב לי להתייחס אליו. זה הנושא של הפיקוח והבקרה שעלה פה גם מהחברים וגם שעלה פה במסגרת הדיון. אנחנו מאוד מתקשים להיכנס לנושא פיקוח ובקרה על שימוש במתקנים, מכיוון שהרשויות המקומיות הם אלה שמפעילות את המתקן. אנחנו צריכים מאוד להיזהר מלהכתיב להם באיזה שעה הם יפעילו איזה פעילות כדי שהמתקן בסופו של דבר יקיים את עצמו עם איזושהי רווחיות כזאת או אחרת, כדי שהוא יוכל להחזיק את עצמו. אנחנו הרי לא משלמים על תחזוקת המתקנים. אני כן יכול להגיד שאנחנו בקרה על ביצוע המתקנים מבצעים. וגם את הבקרה על השימושים, אנחנו מנסים למצוא איזושהי דרך הביניים לבנות איזה תוכנית בקרה שתשרת בסופו של דבר את המתקן לטובת האזרחים. גם ברמה התחרותית, הישגית וקהילתית.

עוד משפט לגברת שהתייחסה למתקנים בחברה החרדית, כעמית מעוז אני אגיד שמאוד חשוב לי לתת מענה לכל הגוונים ולכל המגזרים באוכלוסייה. אני מעריך בזהירות השר אמנם לא התייחס לזה שאנחנו כן נתייחס באופן ספציפי לחברה החרדית כי יש לו מרכיבים אחרים כמו שהתייחסנו לחברה הערבית בתוכנית הקודמת.

יש הרבה מה לעשות, אתה יודע, הפשלתי שרוולים היום בבוקר ואני מפשיל אותם בכל בוקר. כולם פה מסביב לשולחן, מי שאני מכיר הם שותפים וחברים, לא לקחתי שום דבר אישית, סימון אל תדאג. יש הרבה מאוד מה לעשות, כמו שהשר אמר, ואנחנו באמת-באמת עושים כמיטב יכולתנו כדי לסגור את הפערים. זה מורכב הרבה יותר מדיון של שעה וחצי, בלי לפגוע באף אחד. תודה רבה.

אני מעריך שמן הסתם אתה גם תהיה בשולחן העגול.

אולי ארכז את זה, מישהו יצטרך.

אני רוצה רק לשאול את ניצן בבקשה שתי שאלות. אחת, לגבי הבקרה אני לא מקבל את זה, למה אני לא מקבל את זה? כי אם המדינה נותנת כסף. הרי כשבונים בריכה, לדוגמא, דיברנו על בריכות אם אין לך אגודת שחיה פעילה, לא יקבלו הרשאה. עכשיו בונים את הבריכה, ואז האגודה מוצאת את עצמה מחוץ לבריכה. למה? כי נותנים לקייטנות ונותנים לכל מה שמסביב ודווקא לספורטאים לא נותנים. ואז פה קיימת הבעיה הכי גדולה, כי המדינה בונה את המתקן בשביל ספורטאים. גם בשביל מסביב, אבל בעיקר בשביל ספורטאים. אז בקרה חייבת להיות חייב להיות איזה שעות על הרשויות.

הנה איזה יופי שאת הנושא הזה אין בכוחה של הוועדה לפתור כרגע אני מודה. אבל ברגע שתשבו כולם מסביב לשולחן עגול, תוכלו לפתוח ולחשוב מחוץ לקופסה איך עושים יותר מהלימונדה. אני אין לי תשובות למה שהעלית ובטח הוא יגיד רגע, עכשיו זה לא אני, זה הם. אני שם.

אני לא יכול לתת לו תשובה ב-10 שניות, אנחנו כן מתכוונים להתייחס לשימושים בתוכנית הבקרה שלנו היא ממתינה לאישור משפטי-חשבי כדי לראות מה מותר לנו ומה אסור לנו. ואני מבטיח לך שאני אציג לך את התוכנית אל תהיה מוטרד.

אז אני מבקש קודם כל להיות חלק מהוועדה הזאת, כיושב ראש ועדת הספורט בכנסת, להגיע לשולחן העגול הזה; כי אתה יודע שאני מלא צלקות מהספורט הישראלי, והרעיון שאתה ציינת פה הוא מבריק.

אני רק עובד אצלכם. תודה רבה, ניצן. תכף נגיע למשרד האוצר אבל לפני כן אלון מרחב, בבקשה, שתי דקות.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני אלון מרחב מפרדס חנה-כרכור. אני הייתי חבר בהנהגות ההורים השונות לאורך שנים אני מבקש לדבר קצת על המשמעות של מתקני הספורט בעיר בתוך בתי הספר. כי מבתי הספר אם אין חינוך ותרבות לספורט בתוך בתי הספר, אם אין מתקנים מתאימים, אז התלמידים רואים בכל העניין של הספורט פשוט מטלה מיותרת.

הנקודה הראשונה שעלתה בדוח, ואני מציין אותה כי היא לא מורכבת יחסית זה הנושא של הקירוי. קירוי של מגרשים פתוחים, וקירוי של מגרשים פתוחים יחסית זה לא קירוי קל, ואתה יכול אוטומטית בצורה מאוד פשוטה להעלות כמובן פי שלוש את שיעור השימושים במגרשים, כי אחרת הם פשוט עומדים ללא שימוש.

בנוסף, ניתן להתקין מתקני כוח מוצלים בבתי הספר, בעצם לפזר מתקני כוח. זה נותן למורים לספורט עוד כלים להחדיר ספורט ותרבות של ספורט לתלמידים. ואתה מרוויח פעמיים, כי גם למורים לספורט יש מה לעשות, וגם לתלמידים שיתר התלמידים הם יכולים. מי שנכנס לאולם הספורט יכול באמת לעשות באולם הספורט תועלת.

אצלנו יש, אולם, ספורט אחד שמשרת בתיכון, דובר על התיכון הגדול ביישוב תיכון ממלכתי, אולם ספורט אחד שמשרת כ-2,000 תלמידים. משני תיכונים צמודים, שני תיכונים צמודים, כ-2,000 תלמידים על אולם ספורט אחד אז מה שקורה, זה שחמש כיתות משתמשות באותו אולם ספורט באותו זמן, אז ברור שהתלמידים בפועל לא מפיקים כלום וכולם סימנו וי על זה שהתלמידים עשו שיעור ספורט. אבל חמש כיתות בתוך האולם אין לזה שום משמעות מבחינת מה שרוצים להשיג.

נקודה נוספת שעלתה גם היא בדוח וחשוב לציין אותה זה הנושא של התחזוקה. זה נכון שיש אולם, אבל אם הגג של האולם מטפטף בחורף, אם לאולם נכנסות יונים, אולם שהמזגנים בו לא עובדים, זה המצב אצלנו ביישוב פה אין מזגנים, פה מטפטף פה היונים וזה מצב התחזוקה, אם אין קולר לאורך חודשיים. אז האולם לא באמת משמש לספורט ולא משיג את המטרות שלו, למרות שיש אולם וסימנו וי שיש אולם, הוא לא משמש לא את הקהילה ולא את התלמידים.

אני יודע שהתחזוקה זה כמובן התפקיד של הרשות המקומית, אבל היות המשרד אמון על ההשקעה של המשאבים חשוב שהוא יידע גם לפקח על הנתונים האלה. הייתי אולי מציע איזשהו מודל של בקרה עצמית, שכל רשות מקומית תמסור לך דוחות לפי הפרמטרים שאתה תקבע, אבל אתה תקבל מהם דוחות מה המצב.

אל תיפגע, אבל מי יבדוק את כל הדוחות האלה? יש 8,900 מתקני ספורט במדינת ישראל. הרעיון מעולה, השאלה מי יבדוק את הדוחות.

אם אני רואה שהאולם לא טוב לנכדים שלי, אני הולך לראש המועצה.

אני אענה בצורה מאוד מאוד פשוטה. ברשותך אני רק אתייחס היום דוחות היום, הכל אלקטרוני. אנשים מכניסים את המדדים שאתה ביקשת, ותוך רגע יש לך מול העיניים תמונה מאוד מאוד ברורה. דוחות BI מסודרים, של כל מה שקורה בכל היישובים בכל הארץ, כמה ימים האולם הזה היה פתוח, כמה ימים הגג מטפטף, ואתה לא צריך לבדוק שום דבר. הכל יהבהב לך באדום צהוב.

אלון, אני מאוד מקווה שהשולחן הזה יקרום עור וגידים. זה המקום שם לדון בו, יש שם רשויות מקומיות, יש שם אחריות של ראש הרשות.

בגלל זה צריך להעביר את האחריות לתחזוקה וגם לדיווח, שהם ידווחו אליך, רשות מקומית צריכה לדווח אליך את הנתונים.

אל תיפגע. אני מנהל 1,300 הרשאות תקציביות באחד וחצי מיליארד שקל עם שישה אנשים. צריך למצוא לזה פתרון, אני מסכים, זה לא הפתרון. אני לא בורח מאחריות.

רק עוד משפט אחד שלא כל כך דובר בו, וזה הנושא של מסלולי ריצה. אין מסלולי ריצה, אני יודע שזה קצת יותר מסובך מבחינת הקצאות קרקע, אבל היום תלמידים בבתי הספר, אם הם צריכים לרוץ יותר משלוש מאות מטר הם מדלגים במדרגות הם מקפצים מעל האבנים, הם מסכנים את עצמם ולכן לא רצים, או שהמורה לספורט מתפלל שריצת החימום שהוא רוצה שיעשו 300 או 400 מטר תעבור בשלום.

עכשיו אני יודע שמבחינת קרקעות יותר מסובך, אבל יש מקומות שיש בהם קרקעות. אצלנו יש קרקע, קרקע צמודה לבית הספר שלא קורה שם כלום, כנראה קרקע ששייכת לאגודה החקלאית. ובינתיים אפשר לעשות שם מסלול ספורט.

אמרת לי 25 שנה בית משפט.

נכון, הקרקע עומדת בשיממונה.

לכן בתוך השולחן שמנו נציג של רמ"י, מקווה שזה יהיה נציג בכיר שיכול לקבל החלטות, ואם לא - לפחות שיילך לממונים עליו ויחזור עם תשובה. משפט לסיום.

זהו, תודה רבה. ולא נפגעתי. אגב, אני איש טכנולוגיה, כך שאם אתה רוצה קצת היצע בתחום הזה אני פה בשבילך. זה בסדר גמור. יש איסוף נתונים מאוד מאוד גדול וזה יכול לעזור לך.

מה שאני עושה עם טכנולוגיה בזמני הפרטי לעומת מה שהמדינה יודעת לעשות עם טכנולוגיה – יש פערים.

תודה לך. מפעל הפיס שלום. משרד האוצר תתכוננו.

אני מגי ממפעל הפיס. אני אתייחס רק לשתי נקודות מתוך הדוח. א' אנחנו שמחים על המחמאות ללמוד מאיתנו. אנחנו כן מצליחים לעשות את הפיקוח והבקרה גם אחת לשנה, גם אחת לשלוש שנים. שני דברים, אצטדיונים הם באמת זוללי קרקע. אני ממליצה לכם לראות את האצטדיון באבו גוש שסיימנו לאחרונה. יש בו גם שטחים סחירים והוא גם כן מוכן.

הלכתי לראות גם את האצטדיון וגם את מגרשי הטניס. הלכתי לראות כי זה יהודים וערבים וזה כל כך חשוב לגשר לעתיד.

אז גם מההיבט הזה כמובן, וגם מההיבט של ההכנסות גם יש לו את השטחים הסחירים והוא גם מוכן לקבל הופעות. זאת אומרת שהוא יכול לשמש הרבה יותר ימים בשנה מלבד למשחקים ואימונים.

דבר נוסף שאנחנו עושים ואני בטוחה שזה יהיה כלי לרשויות המקומיות יחד עם המשרדים האחרים בעיקר השיכון: אנחנו כותבים מדריך לעירוב שימושים. אנחנו לא חוזרים על הדברים שנכתבו והכללים, אנחנו מביאים להם איזשהו כלי להגיע באמת למבנים, שגם הם יידעו כמה יעלה להם לבנות כמה יעלה לתחזק, כמה הם יכולים להכניס מתוך המבנים האלה, וגם לנצל כמובן את הקרקע בצורה הטובה ביותר. זה יהיה חלק מהאישורים שלנו כדי לתת את ההרשאות, לראות שהם עברו את התהליך. עשו איזושהי תוכנית אב עירונית או רובעית לראות שהם מבינים את התמונה כולה והם יודעים לקראת מה הם הולכים ומה ייצא להם מזה בסוף.

תודה רבה. נציג האוצר, אולי לפני שתתחיל אני אומר, הרי אתם יכולים להביא עוד כסף. אתם צריכים להביא, ומדובר בילדים שלנו. עזוב אותי מהדברים האחרים, הם ידאגו. אתם יכולים להביא כסף. הייתי אצלכם, אני יודע איפה זה. זה אחד הדברים היותר חשובים. תלך למנכ"ל משרד האוצר אחר כך או לראש אגף התקציבים, ותעדכן אותו בדיון הזה ותעדכן אותו גם מה אמרתי. אתם תביאו עוד כסף. אם לא אני מחכה לכם בוועדת הכספים.

אתם יכולים להביא עוד כסף לנושאים מסוימים, מדובר בילדים של כולנו, מדובר בדור העתיד של מדינת ישראל, זה יותר חשוב. מה שעשתה הנבחרת הצעירה, זה קסום בעיניי. אבל מה שאני אומר עכשיו יותר חשוב, או לא פחות חשוב. בוא אני אגדיר את זה כך שמי, שעסק במלאכה ועשה שם עבודה יפה, לא ייפגע, זה לא פחות חשוב ממה שאני מבקש עכשיו. ואין לו מספיק כסף ממה שאני מבקש עכשיו. תלך לראש אגף, אני יודע, יש לו כאב ראש, הייתי אצלכם. אני מכיר את השורות. הייתי סגן שר האוצר וגם שמונה שנים כמעט בוועדת כספים. מכיר את השורות, מכיר הכול. תביאו עוד כסף לילדים. זהו. עכשיו תגיד מה שאתה רוצה, אבל אל תגיד אני לא יכול כי אתם יכולים ואני יודע את זה.

יואב הכט, אגף התקציבים, משרד האוצר, שלום נעים מאוד. דבר ראשון אני רוצה לברך על עצם קיום הישיבה היום ועל כתיבת הדוח שגם הובילה לכך, אני חושב שמבקר המדינה עשה פה עבודה מאוד מאוד משמעותית עבור הציבור, בזה שהוא שפך אור על התחום הזה, שהוא תחום חשוב, אולי התחום החשוב ביותר מבחינת הפעילות בעולם הספורט, זה התשתיות שאנחנו מאמנים בהם גם את הילדים, גם את הספורטאים ההישגיים. כן, כולם. כל הספורט בנוי על תשתית של התשתית הזאת. היא תשתית של מתקני ספורט.

אני חושב שזה מאוד חשוב לקיים את השיח דווקא על הנושא הזה, ולראות איך אפשר להמשיך להציל את הפיתוח של מתקני הספורט קדימה. למה אני אומר להמשיך להציל את הפיתוח הזה קדימה? - כי אני חושב שמשרד התרבות והספורט גם בכל השנים האחרונות וגם תחת השר הנוכחי או אולי אפילו בדגש על תחת השר הנוכחי, מקיים מדיניות ששמה דגש מאוד משמעותי על הרחבת התשתיות האלה ועל השיפור של האיכות שלהם, כמו גם על האחדה של הפעולות של כלל המשרדים וכלל הגופים שפועלים בתחום, למעט הסיפור של בתי הספר שאני אשמח לגעת בו בהמשך שלא נמצא תחת האחריות של המשרד אלא תחת אחריות של משרד החינוך.

תכף נשמע את משרד החינוך.

אני אישית גם לא יודע להגיב על משרד החינוך, לא חלילה אמרתי שהם לא עושים, רק מדייק את דבריי. כי אני, גם אישית, לא יודע להגיב על הסיפור של משרד החינוך. אני לא חלילה אומר שהם לא עושים. אני רק מדייק את דברי כי התייחסתי למדיניות המשרד, המשרד לא כולל ברשויות המקומיות.

רק במשפט, אנחנו כן מתקצבים אולמות ספורט בבתי ספר כשיש בקשות אולמות ספורט בבתי ספר. לא נכנס למספיק או לא, אני רק עוזר ליואב ואומר שגם אנחנו נותנים לזה תקצוב. כשמגיעה בקשה מהסוג הזה אני לא בודק אם זה לא- - -

יואב, אני מבקש את סליחתך ואת רשותך להכניס משפט. בכובע הקודם-קודם שלי, אם הם לא עושים ספורט אני פוגש אותם במחלק הנוער. וכשאני פוגש אותם במחלק הנוער אני כבר רואה אותם מאחורי סורג ובריח. בעניין הזה אנחנו יכולים לעשות יותר כי אני מכיר את הצד השני של המטבע. לא רוצה להוסיף.

אני חושב שהמדינה בהחלט עושה יותר. אני חושב שגם הדוח מעלה את זה, ומצביע על זה שהמדינה עושה הרבה מאוד בתחום הזה ויותר ככל שעוברות השנים. אני חושב שגם השר הרבה והצהיר פה מדיניות, שהרי הדוח מסתכם בשנת 2022 ולא בוחן מעבר לכך, הוא נכתב ונחתם בספטמבר 2022, ומאז קמה גם ממשלה חדשה, והשר הנוכחי יכול היה והייתה לו הזדמנות להביא את סדר היום שלו ואת סדר העדיפויות שלו בדיוני התקציב, וקצת לקחת תוספת ניכרת שיכולה להגביר מאוד את הפיתוח של התחום הזה.

אני חושב שמבחינת מסקנות נוספות שהיה לי, מאוד מאוד חשוב לקרוא ולבחון בדוח, הסיפור של הפערים שהוצגו כאן בין רשויות ממגזרים שונים או בעלי רקע סוציו אקונומי שונה, אני חושב שזה נושא קריטי, אני חושב שזה היה חשוב מאוד למשרד וגם לנו בתוכנית האחרונה של שנת 2022 עד שנת 2031 שאנחנו כרגע נמצאים בשנים הראשונות שלה, ואנחנו עוד לא רואים את ההשפעה שלה בשטח, בגלל שמטבעם של הדברים פרויקטי בינוי של תשתית לוקח להם זמן עד שהם קמים.

התוכנית הזאת היא לפי דעתי שיפור מאוד מאוד משמעותי, ששם דגש על הנושא של צמצום הפערים. גם תוכנית החומש לחברה הערבית אפשרה את זה בין היתר, אבל גם עוד לפני כן, המנגנונים שקבועים בתוך התוכנית של המתקנים לשנים 2022-2031 מאפשרים לרשויות עם רקע יותר חלש לצמצם את הפער, בכך שהן מקבלות הזדמנויות יותר משמעותיות להשיג תקציבים בסכום יותר גבוה עבור כל פרויקט. אני חושב שזה מקום שאנחנו צריכים לשים עליו דגש.

המטרה של תוכנית המתקנים היא לא רק לבנות יותר ברשויות שהן הכי ערוכות לכך, אלא לעזור לרשויות שכרגע לא ערוכות לכך, ואני חושב ששם הבעיה הכי גדולה, אני חושב גם על מה שחבר הכנסת סימון דוידסון סיפר על חורה והבריכה שם, בסוף יש רשויות בארץ מכל המגזרים, אבל בעיקר מרקעים חלשים שלפעמים צריך לקחת אותם - לא אנחנו כמובן - אלא משרד התרבות והספורט ויזמים נוספים, לקחת להם את היד ולהוביל אותם ולעזור להם וללוות אותם דרך המסלול הסבוך לפעמים של הגשת בקשה, וליווי הזכאות עד הסוף. אני חושב שמשרד התרבות והספורט עושה מאמצים מאוד גדולים בשביל לעזור לרשויות האלה. אני חושב שזה גם עלה בתור נושא הקצאה נפרד שהמשרד ממש יקצה לכך משאבים.

בהקשר הזה, לא כל המשאבים זה כסף, אלא גם זמן של אנשים שיושבים כאן מטעם המשרד מוקצה לטובת נושא של סיוע לרשויות שהיסטורית יש להם קשיים בהגשת בקשות או במימוש הבקשות. גם אחרי שהן אושרו. אני חושב שזה המקום שבו אנחנו הכי הכי צריכים להתמקד כדי לשפר, כמו שהשר אמר את אחוזי המימוש. בסוף הסכומים האלה אם יהיה סכום יותר גדול על הנייר וזה לא יביא ליותר ביצוע, לא יצא מכך שום דבר. וכשיש ביצוע יותר גדול, הסכומים גדלים בהתאם.

הדבר העיקרי שהוא אמר ובלעדיו לא יקרה כלום. אנחנו נמשיך ונדבר על זה ונמשיך לדבר - בלי מה שהוא אמר בסוף לא יקרה כלום.

לא, תראה מה שעשינו, הם יהיו גם כן מסביב לשולחן העגול. וגם שמעת את ההקדמה שלי לראש אגף התקציבים. שמעת, אני לא יורד מהנושא. אתה תשמע את הסיכום שלי בסיום.

במשפט: הקצינו תקציב לליווי רשויות להקמה ושיפור מתקנים. יש לנו מיזם משותף עם קרן רש"י בנושא הזה, הוא אמור להתחיל לנוע של כשנפרסם קולות קוראים. יואב צודק, זה חלק מעקרונות התוכנית שהכנסנו בתוכנית האחרונה.

תודה. משרד החינוך.

שלום לכולם, פארס טויל סמנכ"ל הפיתוח במשרד החינוך. כמובן אני מצטרף לכל הברכות על החשיבות של הדיון וגם לדוח הביקורת, ואני אגיד, יושב ראש הוועדה שההצעה שלך אני חושב שהיא אם נצא מפה עם שולחן עגול שנשים לו יעד, עוד שנה שם, איזה שהן המלצות, או זה שהם תכנית עבודה לבניית התשתיות - - -

הבקשה היא רק לתכלל את כל אלה שעושים, שמעתי והתרשמתי 'הוא לא עשה כך', 'הוא כך'. אני לא איש מקצוע אבל אני יודע לנהל.

אני אגיד שאנחנו כמשרד החינוך, גם סוגיית הספורט היא מאוד חשובה, ובפרוגרמות של כל מוסדות החינוך. אני אגיד, אנחנו כמשרד בונים מאות מוסדות חינוך כל שנה. אנחנו משקיעים הרבה תקציבים עם הרשויות המקומיות ועשרות בתי ספר וגנים, אבל בוא נגיד בתי ספר נפתחים כל שנה חדשים בכל רחבי הארץ לכל האוכלוסיות חזקות וחלשות, וסוגיית מגרשי הספורט נמצאת שם. אנחנו לוקחים את זה בחשבון בקרקע, לוקחים את זה בחשבון בעירוב שימושים, יש לנו לא מעט פרויקטים ואנחנו נכנסים לזה מאוד חזק. אנחנו לוקחים את זה בפרוגרמות, אבל חסר לנו שם משהו. כמה שמנסים ככה לחשוב בסוף זה גם תקציבים, ולא יכול להיות שאנחנו נבנה – היום הבית הספר צריך לנצל את המשאב הזה. הבית ספר הוא שכונתי. אנחנו בונים כאילו בתי ספר, אם אני אסתכל בבתי ספר יסודיים הם פר שכונה בכל שכונה. היום יש בית ספר שיש לו את השטח שלו, השטח שלו שמכיל את המבנה של בית הספר, אבל הוא מכיל עוד לא מעט דברים, חלקם מגרשי ספורט, חלקם שטחים פתוחים שהם משרתים את הילד במהלך היום. אנחנו עושים הכל באדריכלות ובתשתיות שלו בהתחלה כדי שכל הסביבה של בית הספר תהיה פתוחה אחר הצהריים לשכונה. אם אנחנו נשקיע בשטח הזה את כל תשתיות הספורט למיניהם זה מבחינתי הישג גדול.

פארס סליחה, אתם בונים מגרשים, בונים בתי ספר ללא אולמות ספורט. זה מה שאתם עושים, אולמות ספורט ובסוף אנחנו בנקודה הכי חשובה משאירים תלמידים ללא אולמות ספורט.

אנחנו משאירים כל הזמן שטח אם זה בבנייה לגובה, ואם זה ליד ביה"ס לאולמות ספורט וזה רק עניין תקציבי. יש כאילו בפרוגרמה בהכנה שלה בתשתיות, בתוכניות האולם ספורט נמצא שם.

איפה נמצא, בדמיון? בפנטזיה?

מה שהוא אומר זה שבתוך התוכנית הוא נמצא, אין מימוש.

פארס אני רוצה להגיד לך משהו. אתה בן אדם מקסים ונחמד, הכל טוב ויפה. אבל כשאנחנו מקבלים דוח שבו ל-66 אחוזים מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם - זה לא דגל אדום: זה כבר שלושה דגלים אדומים. לכן אני מציע למשרד החינוך, אני אומר לך על זה - אני לא אעזוב את זה, זה בדמי. לא ייתכן שילד במדינת ישראל בשנת 2023 ב-35 מעלות חום יצטרך ב-12:00 בצהריים לצאת החוצה ולשחק או להתאמן או לעשות איזושהי פעילות ספורטיבית. זה לא הגיוני. וזה שבדמיון יש בפרוגרמה – לך אחרי זה לראש הרשות שהוא יתחיל לריב עם מפעל הפיס ולריב עם זה ולהביא כסף. 66 אחוזים מבתי הספר אין אולם, נקודה. פארס תן לי לסיים, אתה צריך לבוא לפה ולהגיד מה אנחנו משרד החינוך עושים כדי שהנתונים האלה ישתנו ולא לספר שיש פרוגרמות ופנטזיות כי המצב רע.

קודם כל זה ענין של תקציב, ישבנו על זה - - -

כבר שנים מספרים את אותם סיפורים.

זה לא אותם סיפורים - - -

היום, ב-2023, בתי ספר נבנים ללא אולמות ספורט. זו עובדה.

חברים תראו, קטונתי. אני לא מסוגל לפתור את זה. אבל, אני חושב עוד הפעם - - -

כבר היה שולחן עם ליברמן כשהיה שר אוצר, והתקבלה החלטה שהולכים לתוכנית רב שנתית, בטח האוצר מכיר את זה. ישבו שם גם רמ"י, גם משרד החינוך, גם האוצר כמובן, גם מפעל הפיס.

אני לא מכיר את זה. אם יש החלטת ממשלה או החלטת משרד האוצר ע"י שר קודם – נא להעביר את זה לחבר הכנסת דוידסון. זה מופיע גם בדוח מבקר. אתם תדרשו בשולחן עגול הזה מנציג האוצר לממש את זה, זה הכל. הוא יראה לך איפה הם יכולים לקבל עוד החלטה. הנה האוצר עם שר האוצר בכבודו ובעצמו, בבקשה.

לא שר האוצר, רפרנט באגף תקציבים. רק אני אשמח לחדד לו את דברי שר האוצר, זה הכל כתוב בדוח. לא מדובר בהחלטת ממשלה, מדובר באיזושהי ישיבה שהתקיימה בין השרים שבה ניסו לאתר את הדברים שמגבילים את המימוש של הכסף הקיים, היה שם שיח עם כל המשרדים הרלוונטיים. איך עוזרים לביצוע יותר גבוה, וזה אחד התולדות של זה - זה מה שהזכרתי קודם לגבי ליווי הרשויות.

והדבר השני שהיה שם שיח לגביו זה הסיפור של התקינה. להעמיד את הדברים על דיוקם חשוב להבהיר, אני חושב שגם מתייחסים לזה בדוח, יש שם סיפור לגבי משרדים, שלפעמים מקצים תקציבים לבינוי מתקנים, כמו שגם נאמר פה שהם לא לפי התקינה של משרד התרבות והספורט או של מכון התקנים, ובסופו של דבר מדובר בהוצאה שהיה עדיף להוציא אותה אחרת, ואולי זה היה מייקר את זה בטיפה אולי היה צריך לבנות מתקן אחד פחות, אבל המתקנים שהיו כן קמים, היו יותר תקינים.

אני חושב שכולם יסכימו פה שאם יהיה אולם ספורט שכונתי אפשר יהיה להפוך את כל הבית הספר החרב הזה למין מתנ"ס, שהילדים יוכלו לבוא אליו אחר הצוהריים, ולא להסתובב על הברזלים או ללכת לגנוב מהמכולת, או להוריד סמל של מכונית או אני לא יודע איפה. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, אין ברירה.

היום הילדים כבר לא יוצאים החוצה. נשארים בבית. אז כדי שזה יקרה המתקנים בסוף צריך להיות פתוחים, כי אם הם סגורים אז תעשה מה שתעשה, תבנה ותבנה. בסוף, אם בסוף השער סגור, ויש מנעול על המתקן ואומרים 'בתיאום עם האחראי בלבד' - מי זה האחראי הזה? אם לא כתוב שעות פתיחה מה יעשו? או שמגיעים לפעמים ילדים ומטפסים על גדרות בשביל להיכנס לבית הספר ואז מגיע הפיקוח ומוציא אותם החוצה. אז אם לא יהיה ברור בכל רשות מקומית איפה אפשר לשחק, מתי פתוח, שימו שלט שהילד יוכל לקרוא. זה לא קיים.

אני מניח שהשלטון המקומי יהיה שותף גם כן, נכון ניצן?

בוודאי.

תראו, אני משתדל בדרך כלל שכשאנשים באים מרחוק, לתת להם לדבר. אז מי רוצה לדבר? בבקשה, מי שלא דיבר.

אם אפשר הצעת ייעול, קצר וקולע, בינתיים עד שתיפתר בעיית אולמות הספורט אני מציע ללכת לקירוי, כל מגרשי הספורט בבתי הספר.

זה לא יקרה.

אפשר לעשות מחר בבוקר. הלוואי. חברות סולאריות, לדוגמה יש פוטו וולטאי בכפר סבא, ועושים את זה גם בלוד, לא עולה כסף לרשות המקומית.

אני לא חושב שזה החלטה ברמה שלו עם כל הכבוד.

אבל זה יושב על שולחן העבודה ודנים בזה.

הנה, זה על השולחן והם דנים. כדי שלא נחכה משנה לשנה ונגלה שלא עשו - אם תתכנסו ארבע פעמים בשנה מינימום, ארבע, כל רבעון, נוכל לבנות את זה.

מאיר ברוך, משרד העבודה, מנהל הבטיחות. פריט רישוי 77ד' – זה מתקני ספורט של 500 מקומות ישיבה ומעלה. ישנם 226 מתקני ספורט כאלה. לענייננו, כאן שמעתי שמתקני ספורט לא עונים על כללי הבטיחות, וזה נכון. מתקני הספורט שהתקבלו לידנו לפני עשור – רובם ככולם לא עמדו, גם הגדולים שלהם בלומפילד וטדי ושאר הגדולים שהיו.

היום כולם כמובן, כל מי שקיבל את איור משרדנו עומד בכללי הבטיחות. זאת אומרת ילד יכול להיכנס אל המתקן ויכול לצאת ממנו בבטיחות. יש גם פוטנציאל חס וחלילה של אסון מירון שתיים ברמה השבועית כי אנחנו מארחים כחצי מיליון איש בכל שבוע במתקני הספורט במדינת ישראל. לצערי הרב אני חייב לציין שמה שנאמר כאן נכון מתקני הספורט שנמצאים לא באחריותנו, כן, שונים מפריט רישוי 77יא' מתחת ל-500 מקומות ישיבה. מצבם מזעזע. אני מקבל כל הזמן. מאחר והם לא באמת האנשים ששולחים לי את התמונות האלה, ופונים אלינו. וניצן, אנחנו עובדים עם ניצן, הרבה מאוד שנים ביחד. הם שולחים תמונות מזעזעות ולצערי הרב זה מהמגזר, זה מהפריפריה. מקומות שאני לא הייתי שולח את הבן שלי לשחק שם, ואתה מיקי לא היית שולח את הנכד שלך לשחק שם, ואני שואל את עצמי, האם בגלל שקוראים לו מוחמד – סליחה שאני אומר את זה ככה – או נחמן, האם הוא ראוי פחות מאשר הילד שלי? למתקן שהוא יוכל לשחק בו בבטחה ולצאת ממנו בבטחה.

זה לא ייאמן, זה לא ייאמן. לפעמים אני אומר לעצמי, המתקנים האלה הם לא מתקני ספורט הם מתקני מכשולים, זה נינג'ה.

ואיפה ההורים עומדים, שאין להם איפה לשבת, אפילו על הגדרות, כמו קופים.

אמת, אמת. אנחנו בתחילת דרכנו הסרנו את כל התלתליות והגדרות שיתייחסו אל השחקנים ואל ההורים ואל הצופים כאל – סליחה שאני אומר – כאל גן החיות התנ"כי בירושלים. היום אתה יכול לראות שאתה מתייחס אל האנשים כאנשים. ולא כאל מישהו שאתה צריך להתייחס אליו מעבר לגדר בריח. ההתנהגות היא אחרת. 226 מתקני ספורט שעומדים על כל כללי הבטיחות, על קוצו של יוד עוד לפני שמקבלים את האישור שלנו. אני רוצה להגיד שזה אפשרי ואנחנו שני אנשים במדינת ישראל. בקושי שני אנשים.

כן. תודה. עוד מישהו? גברתי כבר קיבלת רשות דיבור.

רק לומר שלא ישכחו את המגזר החרדי. הנשים החרדיות בבני ברק, מודיעין עילית וביתר עילית.

אני רק רוצה להגיד לך שאני בתהליך עם השר מרגי יחד עם מיקי חייט, מכירה את מיקי חייט? אני מקדם אותו בנושא של טיפול בנוער בסיכון בחברה החרדית ועושים פרויקט גדול, אני מקווה שזה ייצא לפועל בקרוב, הוא אפילו מגיע לפה ב-4 ליולי. אני מזמין את כולם, יש יום ספורט בכנסת כל הכנסת תלבש ספורט, ועדות ודיון על נשים בספורט. באודיטוריום - מדברים רק על ספורט בכל נושא ועניין.

תודה רבה, אני חושב שכולם קיבלו את רשות הדיבור. זה תם ולא נשלם. ניצן שמעת שהשר לקח את ההצעה הזו בשתי ידיים ואולי אולי נראה איזשהו אור בקצה המנהרה.

לצורך העניין חבר הכנסת דוידסון, אתה תרכז פניות הציבור, אני לא יודע לעשות את זה כי אי אפשר לתת קול לכולם בתוך הוועדה הזאת, אבל צריך לראות ולהרים את הוועדה הזו. אני אשמח לקבל ממך טלפון 'התכנסנו בפעם הראשונה'.

מכיוון שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב ומדובר בילדינו. אז אני כבר קובע במרץ-אפריל שנה הבאה ישיבת מעקב. יהיו עד אז שלוש-ארבע ישיבות בשולחן העגול יהיה אפשר להשיג ולהציג הישגים, אלא אם כן אני טועה.

הישגים יש כל הזמן. כן, נציג הישגים ברמה המערכתית.

פשוט לא שווה לי לעשות את זה מהר מדי בעוד ארבעה-חמישה חודשים, ולא תספיקו לעשות כלום. אז אני קובע למרץ-אפריל שנה הבאה, הוועדה הזו מתכנסת פעם נוספת, אנחנו נשמח לראות תוצרים ויותר שיתופי פעולה. הרי כל השולחן הזה הוא לשיתוף פעולה, ותכלול מה שכרגע הוא די קשה. יושבים יחד לטובת העניין. אז שיהיה לכולנו בהצלחה. תודה רבה למי שבא, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07.