פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
26/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 10:00

אבטלת צעירים

חברי הוועדה: נעמה לזימי - היו"ר
יוסף עטאונה - מ"מ היו"ר

צגה מלקו
אלעזר שטרן

מירב פסטרנק - ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מתן חמו - מנהל תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה

לימור דוידסון שבתאי - מנהלת תחום השכלה ותעסוקה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אילהאם שחאברי - יועצת מנכ"ל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גל זהר - מנהל תחום מחקר, שירות התעסוקה

איילת סיאני - ממונה בכירה באבטלה, המוסד לביטוח לאומי

גיל הכהן - רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

מירב שיבק - ממונה ארצית תחום אזרחי בסיוע המשפטי, משרד המשפטים

נתן שבע - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אסתר פרץ היימס - יו"ר, פורום ארגוני תעסוקת הצעירים

יוני בן בשט - ראש תחום כלכלה, פורום ארלוזורוב

שי וינבלום - חוקר יחסי עבודה, פורום ארלוזורוב

שני לנדאו - מנהלת קשרי ממשל, פורום ארלוזורוב

יעל קימלמן - מנהלת קשרי תעשייה בעמותת תפוח, פורום הארגונים למען צעירים בסיכון

דנה נאור - מנכ"לית דואליס, פורום הארגונים למען צעירים בסיכון

נירה צימלס - מנכ"לית, ארגונים ועמותות לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג

פאדי זרקה - עמותת תפוח הזנק הגליל

טקלה מקונן - מנכ"ל טק קריירה,

יפעת בחר - מנכ"לית השתחוויה

מור הובר - מנהל פורום ארגוני תעסוקת צעירים

איברהים יעקוב - יוזמות אברהם

טל אלוביץ - חוקר, קרן ברל כצנלסון

ורד קירו זילברמן

דפנה סידס-כהן

אופיר עובדיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות














































אבטלת צעירים

שלום חברים וחברות, אני שמחה לפתוח את הדיון על אבטלת צעירים בישראל, ויותר נכון עלייה באבטלת הצעירים, הדיון הוא תולדה של שיתוף פעולה שלנו עם פורום אירגוני תעסוקת צעירים, שאותת לנו על מגמה שנראית כמתרחבת, ואפשר גם לומר שבקורונה כשראינו שצעירים היו הראשונים שנפגעו מהמשבר גם בגלל סוג העבודות, היציאה לחל"ת ואי ביטחון תעסוקתי.

חווינו גם אלמנטים נוספים של שוק העבודה המתהווה בעולם ובישראל, משכר נמוך ואנשים שלא רוצים לעבודות מסוימות, ועד דרישות אחרות לעבודה שתאפשר גם יותר איזון חיי בית עבודה וסוגיות נוספות.

אני חושבת שבמידה מסוימת אותו משבר עוד מלווה אותנו, והוא פוגש אוכלוסיות מסוימות אף יותר, בטח משבר התעסוקה והאבטלה, אני מדברת כמובן על אוכלוסיות מהחברה הערבית, ואוכלוסיות בשכר נמוך, שהן מושפעות הרבה יותר גם מהמשבר וגם הן מלכתחילה במצב רגיש מאוד שהקורונה גם חשפה בפנינו.

אני חושבת שבמידה מסוימת זה אחד הדיונים החשובים שיכולים להיות בוועדת הצעירים, שוק העבודה והשנים הראשונות בתעסוקה לא פעם מכתיבות את המשך האופק התעסוקתי שלנו, לא פעם זו התקופה שאנחנו בוחרים בה איפה להשקיע את כספי הפנסיה, וכשמגיעים לגיל 70 אם עשינו החלטה לא נכונה בגיל 20 יכול להיות שהיא תלווה אותנו עוד הרבה שנים קדימה, וכל מפגש תעסוקתי בגיל הזה גם משפיע על מה נלמד, מה נרצה לפתח ולאן נגיע.

אני חושבת שחשוב מאוד מאוד לדון גם בתופעה של אבטלת צעירים, מה המגמות שלה, ולמה היא מתקיימת, יש לי הרבה מסקנות מהמון שיחות על זה בשנים האחרונות, אבל אני כן אשמח לשמוע קודם את המומחים פה, ושנדון בזה יחד.

אני מתנצלת שהדיון קוצר לשעה וחצי, יום שני היום הוא יום מורכב, יש פה המון דיונים ממש קריטיים, שניים מהם אני מהיוזמות שלהם שיתקיימו רק היום, על החינוך המיוחד על הרצף האוטיסטי ועל דירות עמידר, יש את וועדת החוקה שכולנו מבינים שיהיה יום גם בלב הסערה ועוד דיונים גם בכספים, ולכן לא רציתי לבטל את הדיון הזה אבל אני מבקשת שנעמוד בזמנים, אם לא תעמדו בזמני הדיבור חלק לא ידברו, אז אני ממש רוצה שכל אחד ידבר בתמציתית, בין 2-3 דקות כדי שכולם ידברו, ואם נצטרך דיון המשך, לחלוטין מובן ומקובל, אנחנו מלווים תהליכים בוועדה הזו, וגם נוגעים בהם גם אם זה לאחר כמה חודשים ועושים שוב דיון, ויש בדרך כלל אפקט.

תודה רבה לכל הנוכחים, אני אפתח במרכז המחקר והמידע, לא רשום לי שמך סליחה.

תודה רבה גברתי היו"ר, אני נתן שבע, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

התבקשנו להכין מסמך לוועדה בנושא תעסוקת הצעירים, אני אדבר בקצרה כ-2-3 דקות על מאפייני הצעירים בשוק העבודה, את הנתונים המדויקים אשאיר לעמיתיי כאן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעליהם התבסס המסמך.

על אילו צעירים אנחנו מדברים? מדברים על בני 18-34, המהווים כמעט כרבע מהאוכלוסייה, צריך להבין שמיצוי הפוטנציאל שלהם בתחום החינוך והתעסוקה יכול לשפר את הישגי המדינה בעתיד, בכך צריך להוסיף לצמצום הפערים בהשכלה, בהכנסות ובשיעור ההשתתפות בין קבוצות האוכלוסייה השונות כמו הערבים, החרדים ויתר האוכלוסייה.

אגב סליחה, גם היה פה דיון על דור ראשון להשכלה גבוהה, ואני חושבת שבסוף הכל פה רצף שמחבר.

בטח, את הפערים האלו כמובן צריך לצמצם וזה מה שיביא לפיצוי בפריון, מה שכולם מדברים כל הזמן כאן במדינה.

בישראל תקופת הצעירות מתארכת מעבר למקובל במדינות האחרות, בין היתר בגלל שרוב הצעירים רשומים במערכת החינוך עד גיל 18, ולאחר מכן רוב הצעירים היהודים, הדרוזים וחלקם גם מוסלמים, ממשיכים בצבא או בשירות לאומי, חלקם לאחר מכן נכנס לתקופה של חיפוש עצמי, טיול ארוך בחו"ל או לימודים, כך שמגיעים לשוק עבודה רק בגיל 24-25, הרבה יותר מאוחר מעמיתיהם במדינות ה-OECD שהם כבר יוצאים בגיל 18-19 ומוצאים את עצמם בשוק העבודה, חלקם אפילו קודם.

תעסוקת צעירים, במיוחד הצעירים יותר בגילאים של 18-24, מאופיינת בדרך כלל בשכר נמוך, בחוסר ניסיון תעסוקתי ועם פחות הטבות סוציאליות, מאז סיום משבר הקורונה שוק העבודה התאושש מהר יחסית, שיעור האבטלה נמצא ברמה נמוכה, גם בקרב גילאי הצעירים אפשר להיות קצת אופטימיים שחלה התאוששות מרשימה בשיעור ההשתתפות, וכוח העבודה והוא חזר כמעט למה שהיה לפני המשבר.

עם זאת, ניכר כי בחלק מהענפים שמופנים לצעירים כמו ענף האירוח, האוכל והמכירות, מספר המשרות הפנויות עדיין גבוהה מאוד ייתכן בשל חוסר התאמה בין היצע וביקוש, ובשל ציפיות שכר גבוהות יותר מצד הצעירים, מנגד הביקוש בענף ההייטק לעובדים ירד בחודשים האחרונים.

בקביעת מדיניות לגבי המשך טיפול בשילוב צעירים לשוק העבודה, צריך גם להרחיב את הדיון אולי גם לסוגיות של איזון בין עבודה לחיים, סוגיות כמו קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים.

סוגיות כלבבי, לא יודעת אם אתה יודע, הוספת ימי חופשה, מודל עבודה היברידי, קיצור שבוע העבודה, הזכות להתנתק ויש לנו פה שוק עבודה מצוין ושכר מינימום 40 שקלים לשעה.

תודה רבה, אנחנו בטח נחזור אליך בהמשך.

אני רוצה לעבור למור הובר, שיש לומר חבר יקר, גילוי נאות אני פותחת פה את הדיון, ובאמת אני שמחה על שיתוף הפעולה הזה, אני מכירה אותך מהרבה זירות חברתיות, ואני יודעת שבטח פה אתה עם כל הלב והנשמה בסוגיה הזו, תודה רבה קודם כל על היוזמה של הפורום בנושא תעסוקת צעירים, על הדיון הזה, כמו שאמרתי זה דיון שהוא חשוב, אז הבמה שלך מור, תודה.

קודם כל תודה רבה על הדיון ועל התמיכה בסוגיה.

פורום ארגוני תעסוקת צעירים מי שלא מכיר הוא הוקם בתקופת הקורונה, והוא מייצג היום כ-65 עמותות שעוסקות בתעסוקת צעירים מכל קשת החברה הישראלית.

דיברו על הקורונה, אנחנו אמנם אחרי הקורונה, אבל אנחנו ממש מזהים בתוך הארגונים התחלה של גל חדש, לא גל של קורונה אלא גל של משבר שאנחנו נמצאים בהתחלתו, בכל מה שקשור לתעסוקה של צעירים, ובעקבות זיהוי ושיח שהתעורר בפורום שאמר רגע יש פה עלייה, יש פה יותר פניות של צעירים, יש יותר צעירים שלוקח להם יותר זמן למצוא עבודה, אנחנו הוצאנו סקר אל תוך הארגונים, לא רצינו להגיע ולהגיד שאנחנו מרגישים, להסתמך על תחושות בלבד.

מתוך הסקר אנחנו רואים שמעל ל-30 ארגונים שענו על הסקר שמייצגים ונותנים מענה לרבבות של צעירים בליווי והכוון מקצועי, בהכשרות מקצועיות, בליווי להשמה ובקורסים, מעל ל-75% מהארגונים מדברים על עלייה בכמות הפניות של צעירים, זה מספר מטורף.

מעל ל-80% מהארגונים אומרים שלצעירים היום לוקח יותר זמן למצוא עבודה, מאשר לפני 3-5 חודשים, אנחנו רואים שכ-60% מהארגונים מדווחים על זה שמעסיקים שהם עובדים איתם אומרים שאין מה לעשות, אבל יש לנו פחות משרות או שאין לנו משרות בכלל.

זאת אומרת מור, שאתם רואים האצה של התופעה ממש בתקופה הנוכחית הזו?

ממש עכשיו הסקר מולא על ידי הארגונים בשבוע שעבר, יש פה חלק נכבד מהארגונים, וחלק עוד יצטרפו בהמשך שיגידו איפה הם רואים את זה, וגם צעירים שידברו.

מבחינתנו זה לא מפתיע, למה זה לא מפתיע? כי אוכלוסיית הצעירים היא אוכלוסייה שלא מוכרת כאוכלוסייה, זאת אומרת, שהעיסוק בה, המענה והתכנון ארוך הטווח הממשלתי לאוכלוסיית הצעירים הוא לא קיים, יש תוכניות ממשלתיות טובות אבל אין - - - התכונית מתחילה, מסתיימת, לא יודעים אם היא תמשיך או לא תמשיך, ובסוף זה שלב קריטי בחיים של האדם, כי ההחלטות שאנחנו מקבלים, כמו שכל אחד מאיתנו קיבל בין הגילאים 23-25 כשנכנסו ללמוד, כשנכנסו למסלול התעסוקתי, הן משפיעות באופן ישיר על מה שאנחנו עושים היום, על איפה שאנחנו עובדים וכמה שאנחנו מתפרנסים.

יש היום צעירים שמקבלים החלטות, חלקן בתמיכה ממשלתית, ללכת להכשרה מקצועית, לסיים הכשרה מקצועית ולא מוצאים עבודה במקצוע, יש צעירים שנקרעים תחת יוקר המחייה ולא יכולים לממן לעצמם את הלימודים.

כל אחד מהחברים שלי כן ירחיב בתחום שלו, אבל בסוף הנקודה היא שאנחנו רוצים לסמן בהתחלה, ובתקווה גם בסוף של הדיון היא שצריך לקבל החלטה אסטרטגית, ממשלתית ארוכת טווח, לגבי כל מה שקשור לתעסוקת צעירים, יעדים ממשלתיים, לא לשנה, שנתיים, שלוש אלא ל-10-15 שנים קדימה.

תוסיף גם מפולח אוכלוסיות.

גם מפולח אוכלוסיות, ויש מקומות שאנחנו ממש רואים את ההשפעה של ההחלטות האלו, וועדת התעסוקה 20-30 פילחה אוכלוסיות, לפי האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית, אנחנו רואים את המחט זזה, ההחלטה הייתה חשובה, עושים תהליכים חשובים, יש עוד המון עבודה לעשות, אבל כמו שקיבלו החלטה במקום אחד והמחט זזה, במקומות שבהם לא קיבלו את ההחלטה, ההשקעה זזה אחורה כמו בפריפריה למשל.

בסוף צריך לקבל החלטה ארוכת טווח, ולשים את הצעירים בראש סדר העדיפויות כי הצעירים של היום הם המבוגרים של המחר.

נכון, תודה רבה מור על הדברים.

אני עוברת לעידו לן ויוני בן בשט מפורום ארלוזורוב, תודה שאתם כאן, תתנו לנו מבט מחקרי.

תודה, שמי יוני בן בשט, יש את המצגת שלנו, אפשר להציג אותה? המצגת של צעירים בשוק העבודה.

אני אשתדל לעשות את זה קצר, אשים לי טיימר שלא אחרוג יותר מידי, הבאנו כחמש שקופיות, אדבר על כשלוש מהן באריכות יותר והשאר בקצרה, בואו נקווה שזה לא יהיה ככה לאורך כל המצגת.

נתחיל בדבר הראשון, מה אתם רואים כאן? אתם רואים כאן את שיעור התעסוקה בירוק, אלו גילאי 30-64 ובאדום וצהוב כל השאר, אנחנו מדברים על נתונים מסוף שנת 2021, אני קצת מדבר כאן על היסטוריה, אבל היא חשובה מהסיבה שגם נגעת בה בהתחלה.

אנחנו רואים כאן את שיעורי התעסוקה ללא החופשה ללא תשלום, אנחנו מתייחסים לחופשה ללא תלשום ללא שיעור התעסוקה, אנחנו רואים כאן את הפגיעה המשמעותית שקרתה בכל הגילאים, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים האלו, בדיוק אותו שיעור התעסוקה כשאנחנו כוללים את החופשה ללא תשלום, אז אנחנו רואים שהירוק, קבוצת המבוגרים השתטחה לחלוטין, כולל האנשים שהיו בחופשה ללא תשלום, הם חזרו למעשה, מה שאומר שנשאר הקשר עם המעסיקים.

בקבוצות הצעירים אנחנו רואים שהפער לא הצטמצם לגמרי, אם אני צריך לדרג את החופשה ללא תשלום ואת המשמעות שלו כלפי האוכלוסיות השונות, כמה מוגנות הוא סיפק לקבוצות השונות, אז הוא סיפק מוגנות נמוכה יותר לקבוצת הצעירים, ולמה זה משמעותי? אנחנו מדברים על התקופה שלפני שנה וחצי, הוא משמעותי מהסיבה שאני לא מתקשר לשוק העבודה בצורה משמעותית בגילאים הצעירים, יש לכך השלכות ארוכות טווח, זה נאמר בגדר השערה, כאן אנחנו לא רואים אותן, אנחנו רואים רק את הפגיעה שקרתה.

אנחנו לא מראים את זה כאן אבל שיעור חסרי המעש, חסרי העבודה, מה שנקרא - - - בשפה המקצועית עלה משמעותית כאן בקרב ערבים צעירים, את זה אנחנו לא מראים כאן' אבל זו נקודה נוספת מאוד דרמטית שקרתה פה בדיוק בתקופה הזו' ואנחנו מניחים שיהיו לה השלכות מאוד משמעותיות.

מה שאנחנו רואים כאן זה את שיעור ההשתתפות היום בשוק העבודה לפי קבוצות גיל, בחלק האדום אלו גילאי 25-34 ו-18-24, וכמו שאמר נתן מהמרכז למחקר רואים ששיעורי ההשתתפות חזרו יחסית למה שהיה מקודם, אז האם באמת יש התאוששות והכל בסדר עם הצעירים?

אני אראה כאן שני שקפים שקצת מדברים על שוק העבודה, אחד באופן כללי ואחד רק על הצעירים.

תמונה כללית של שוק העבודה, קשה קצת לראות כאן, אבל מה שאתם רואים אלו שיעורי התעסוקה לפי מחוזות, יש לנו בישראל כשישה מחוזות, שיעור התעסוקה בחיפה בצבע הצהוב, בצפון הוא בצבע הכחול, אנחנו רואים ששיעורי התעסוקה בחודשים האחרונים עולים יותר ממה שהיה בעבר, לעומת זאת, אנחנו רואים ששיעורי התעסוקה באוכלוסייה הכללית בתל אביב קצת בירידה בחודשים האחרונים.

יש כאן משהו מוזר שקורה, אם אני צריך לפרש את זה, אולי גל משירות התעסוקה ירחיב קצת יותר, יש לנו התחזקות של משרות או שאנחנו רואים התאוששות חזקה יותר בפריפריה לעומת המרכז, אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שיש כאן עדות להיחלשות של ההייטק ומה שמסביב במרכז ובתל אביב, ובכל זאת התחזקות מסוימת בפריפריה, אם אנחנו מסתכלים על צעירים, ואנסה לקשור את זה יחד עם מה שקורה עם הצעירים, הנתון המרכזי שאנחנו יכולים להראות הוא מקבלי האבטלה, אלו נתונים של שירות התעסוקה מהחודשים האחרונים, אנחנו רואים שיש בכמה החודשים האחרונים עד אפריל עלייה חריגה בשיעור מקבלי האבטלה מתחת לגיל 35.

קשה להגיד האם זו תהיה המגמה לאורך הזמן הקרוב, או שיהיה עכשיו תיקון והמגמה תרד חזרה למטה, אבל כלל שהמגמה הזו תמשך יש משהו יחסית חריג שקורה בתחילת השנה הנוכחית שנת 2022, יכול להיות שזה מתחבר למה שראינו מקודם על שיעורי התעסוקה.

צעירים שמחפשים עבודה במקצועות היותר חזקים נניח, לא מוצאים את האבטלה כי הם מחפשים בתל אביב או במרכז, ואנחנו רואים שיעורי תעסוקה גבוהים יותר בניהם, אבל שוב זו השערה וכבר קשה להגיד, זה הנתון הכי עדכני מבחינת קישור לתמרור האזהרה של מה קורה עם צעירים בשוק העבודה היום.

תודה.

תודה רבה, באמת מעלה שאלות האם יודעים לבדוק אבטלת צעירים באופן מקיף, מפני שהנתונים נמדדים גם בצורות שונות, ולא תמיד יודעים את רוחב המגמה, אנחנו גם רואים את זה לפי חוסרים של משרות למשל בשירות הציבורי, זה גם לא פעם מעלה שאלות.

אני עוברת לזום, טל אלוביץ' מקרן ברל כצנלסון, כלים של המדינה לטפל באבטלת צעירים, אני בכוונה קודם כל גופי המחקר של החברה האזרחית ואחר כך נעבור לרשויות ונדבר אתכם, שלום טל.

בוקר טוב, תודה רבה על הדיון ועל ההזמנה, אני טל אלוביץ' בכובע של חוקר בקרן ברל כצנלסון.

אחת הסוגיות שאנחנו מעוניינים להציף בדיון הזה היא דווקא כמות המובטלים בקרב צעירים מתחת לגיל 28, במהלך משבר הקורונה גם אנחנו הפננו משאבים למחקרים שקשורים לפעילות צעירים, אחת הנקודות המשמעותיות בישראל היא שיש אפליה בזכאות לדמי אבטלה, שהיא אפליה שרירותית שנקבעת על סמך הגיל, גילאי 28 ומטה זכאים לפחות דמי אבטלה מאשר גילאי 28 ומעלה, ללא קשר לתמיכה או לשכר שהם מקבלים.

אנחנו מעוניינים להציף את הנקודה הזו מאחר ויש פה גם בעיה כמו שאמרת היו"ר, יש בעיה של איסוף נתונים, הנתונים לא מתייחסים לאותה אפליה שרירותית, ואז אנחנו לא יודעים להגיד מי אלו הצעירים, אנחנו מתייחסים לצעירים עד גיל 35, או שמתייחסים לצעירים עד גילאי 40, או שמתייחסים לצעירים כמו שהחוק מתייחס אליהם עד גיל 28, זו נקודה חשובה שאנחנו מעוניינים להציף.

נקודה שנייה היא לתהות על עצם קיום הרף הזה, מי שמשתחרר משירות צבאי ומשירות לאומי, נהנה מהטבת מס מסוימת זה נכון, אבל מבחינת התרומה שלו לביטוח הלאומי, יש חודשיים של הצבא ולאחר מכן התרומה היא ככל אזרח במדינת ישראל, לא כולם משתחררים או מסיימים את הלימודים ומיד מקבלים משכורות עתק זה נכון, אבל חלקם מקבלים משכורות יפות של מעל ל-8,500 שקלים שזה הגרף של דמי האבטלה שזכאים להוציא - - - .

ההשפעה של זה אם אנחנו מסתכלים על צעירים שמתכננים את חייהם ומוצאים את עצמם פתאום במסלול של אבטלה, ההשפעה הזו משמעותית לצעירים שפתאום מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה, זכאים לפחות דמי אבטלה והם לא מבינים גם למה.

הדבר הזה שנקבע באופן שרירותי, הזכאות לדמי אבטלה פחותים מתחת לגילאי 28, על אף שהתרומה שלהם לביטוח לאומי היא ככל אזרח, לעיתים השכר הוא שכר משמעותי יותר, לקחו התחייבויות קדימה כמו כל אזרח, וזו נקודה שאנחנו מבקשים לשים עליה את הדעת.

נקודה שלישית בתוך הדיון שהיינו שמחים לעסוק בה היא נקודת כלכלת החלטורה, אנחנו יודעים שיש בעיה גדולה מאוד, או עשויה להיות בעיה גדולה באופן העסקה החדש שבו צעירים מוצאים את עצמם מועסקים במספר מעסיקים שונים, תחת עוסק פטור או עוסק מורשה אם יש להם קצת יותר מזל, ובמקום הזה הם מוצאים את עצמם פעם ראשונה בהתנהלות שהיא התנהלות עצמאית, במדינת ישראל - - -

שמוגדרים גם כפרילנסרים.

או כעוסק מורשה כהתנהלות עצמאית, לא בהכרח הם מקבלים את הכלים לדעת מה היתרונות
והחסרונות של הדבר הזה, לרבות איפה הדבר הזה יפגוש אותם כאשר הם יאבדו את הכנסתם, זה יכול לקרות מהרבה סיבות, וזה יכול לקרות גם מהסיבה שהם לא מעוניינים לעבוד יותר כשליחים או - - -

רגע טל אני רוצה כן לעצור, אני רוצה לבקש ממשרד העבודה שיתייחסו אחר כך לסיפור של כלכלת החלטורות, בשנה שעברה נאמר שייעשה תהליך של משרד הכלכלה בנושא הזה, כשזרוע העבודה הייתה עוד שם, היום אתם משרד, והתופעה רק מתרחבת, אנשים נהרגים בכביש כשליחים של וולט אבל לא מקבלים הכרה באובדן כושר עבודה אם הם נפצעים, או המשפחות לא מקבלות פיצויים אם הם נהרגים.

הסיפור של פרילנסרים של אנשים שהם למעשה שכירים, הוא דבר שחייב לתת עליו את הדעת כי הוא גם מתרחב, וגם סוגיית התרחבות הפרילנסרים שהצעירים הם חלק ממנה, הסיפור של עוסק פטור או עוסק מורשה או בכלל, זו מגמה מתרחבת וגם היא חלק מתעסוקת הצעירים החדשה שצריך להבין איך מתמודדים איתה.

כרגע רק אמרתי שנשאל על זה, נחזור אליכם מיד אחרי טל, אנחנו פה נמשיך עם טל, תודה.

אני ממש אשתדל להתכנס לסיכום של נקודות אנחנו רוצים להעלות.

הנקודה הראשונה היא העדר נתונים, אנחנו במדינת ישראל לא מודדים את הנתונים בצורה טובה שמאפשרת התייחסות טובה לקבוצות השונות של הצעירים, יש לנו נתונים של גילאים 15-24 ונתונים של גילאים 24-35 ויש לנו נתונים של שרות התעסוקה של גילאים 35 ומטה, כל מיני קבוצות מדידה שונות, וכדי לקיים את הדיון בצורה טובה יותר ולתאר את המחקר שלנו, של פורום ארלוזורוב ושל יתר הגופים, אנחנו צריכים מהמדינה נתונים טובים יותר.

טל, תוכל לחדד לי מה הנתונים שחסרים? יש פה גם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולכן אולי כדאי שנבין אילו נתונים.

כן, לדוגמה אין נתון של מספר המובטלים מתחת לגיל 28, מספר של אותם הצעירים, הנתון לא קיים פומבית, אני מניח שהוא קיים בידי הביטוח הלאומי, אבל אין לנו את הנתון בידי החברה האזרחית, אנחנו לא יכולים לדעת כמה צעירים במדינת ישראל, במובן של החוק שמדינת ישראל שרואים בהם ככאלו שפחות זכאים לדמי אבטלה באמת נמצאים בנקודה הזו, כדי שנוכל לבחון האם החוק עומד ביעדים שלו, כשחלק מהיעדים היו לעודד את הצעירים לצאת ולחפש עבודה שוב ומהר יותר ולכן גם פחות גמול, אנחנו צריכים לדעת את הנתונים עצמם, אלו לדוגמה נתונים שחסרים.

נקודת החיתוך של גילאי 15-24, היא נקודה שמתאימה לעולם הישן שבהם תלמידים יכלו לסיים את הלימודים בבית הספר בגיל 15 ולהצטרף לשוק העבודה, אנחנו נמצאים במציאות אחרת היום לשמחתי.

כמות הצעירים שיש להם עוסק פטור זה משהו שבייחוד לאחר התקציב האחרון, ששינו את ההגדרות של עוסק זעיר, והוסיפו עוד כמה דברים, אנחנו נצטרך כבר מעכשיו לבקש שהנתונים האלו יהיו נתוני גיל והחתכים יהיו עד גיל 35, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמצד אחד מאוד אוהבים לראות אותם ביחד כמקשה אחת, ומצד שני נבחנת בנפרד לדוגמה, בעלי משפחות, בוגרי לימודים שמועסקים במשרות יציבות ושאינם, ולכן אני חושב שצריך לעשות שימוש בכל הנתונים שיש היום בידי שירות התעסוקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי, לנסות להנגיש אותם החוצה וליצור חיתוכים שיאפשרו לנו לעשות את זה.

נקודה אחרונה לגבי כלכלת החלטורה, אין לנו היקפים טובים של כמות הצעירים שמועסקים, יש רק הערכות, וגם פה, בין אם זה מרכז המחקר והמידע, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין אם זה בשיתוף עם הגופים שעובדים, לנסות לאפיין את היקף התופעה הזו, על כמה צעירים אנחנו מדברים? מה משך זמן העבודה הממוצע של הצעירים באותו מקום עבודה? מה ההכנסה הממוצעת?

חסרים לנו המון כלים כדי באמת לדעת את הרוחב של התופעה הזו, לסיכום, הנקודה שבה אפשר להצביע על שינוי רגולטורי מידי זה לתהות על האפליה של עד גיל 28 בביטוח הלאומי, שאין לה הסבר טוב ונתונים.

בסדר גמור, תודה רבה.

טל גם לגבי הסיפור של האפליה עד גיל 28 של ביטוח לאומי אנחנו נשאל את ביטוח לאומי, הם גם נמצאים פה.

אני כן רוצה רגע לעבור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי שנוכל להבין את התופעה, שלום, אשמח שתציגי את עצמך.

שלום, אני מירב פסטרנק מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נתבקשתי לתת כמה דקות תמונת מצב אבל אני אחזור פה על דברים שנאמרו, שיעור התעסוקה של בני 18-34 בשנת 2022 עומד על 67.6%, כמעט זהה בקרב גברים ונשים, בקרב בני 18-24 עומד על 57.4%, בקרב בני 25-34 76.1%, כדי שתהיה השוואה, בקרב סך הכל בני 15 ומעלה שיעור התעסוקה עומד על 60.9% ובקרב בני 25-64 שיעור התעסוקה עומד על 78.6%.

אם נסתכל על שיעורי האבטלה, למה שאנחנו קוראים הבלתי מועסקים, בקרב בני 18-34 עומד על 5.3%, אם מסתכלים בתוך הקבוצה הזו - - -

רגע, אפשר גם להתייחס למה שאמרתי לפני כן שאנחנו רוצים לברר שאין נתוני מובטלים מתחת לגיל 28?

בפרסומים שלנו יש קבוצות גיל מאוד מקובעות, אבל אפשר לבקש מאיתנו בעיבוד מיוחד, ואפשר לתת את הנתונים, הנתונים קיימים, אפשר לפנות אלינו ולקבל, אין שום בעיה.

אנחנו נגיש בקשה מהוועדה לקבל את הנתונים, תודה קודם כל.

כמות צעירים עם עוסק פטור ונקודות החיתוך?

הייתה כאן שאלה קודם לגבי כלכלת החלטורה, אני רוצה לספר שבמסגרת סקר כוח אדם שאני אחראית עליו, בשנת 2024 נכניס שאלות חדשות, בין היתר שאלה על העוסקים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, בין השאר יהיו כאן את עובדי וולט ונכניס גם שאלות שיאפשרו לנו למדוד לפי סיווג עבודה בין לאומי החדש, שגם מזהה את אותם פרילנסרים שיש להם את אותם מאפייני עבודה שכירה.

שזה קורה רק בשנת 2024?

נתחיל לאסוף את המידע בשנת 2024, בתקווה שבמהלך שנת 2025 כבר נוכל לפרסם נתונים אחרי בדיקות.

זה מצוין, ולגבי הנתונים של מספר המובטלים ונקודות החיתוך נוכל להגיש בקשה רשמית.

גם מרכז המחקר והמידע ביקשו מאיתנו בקשה מפורטת וקיבלו את כל הנתונים שם, גם אצל דפנה.

תודה רבה, בטח נחזור אלייך עוד בהמשך, אני כן רוצה גם התייחסות של ביטוח לאומי על הדברים של טל אם אפשר.

איילת סיאני, ממונה בכירה באבטלה.

לא נתבקשנו להכין משהו לוועדה.

הדברים שאמרת לפני כן על האפליה של גילאי 28.

אוקי, הזכאות לדמי האבטלה, מכסת ימים והסכום של דמי האבטלה הם משתנים בהתאם לגיל, ככל שהגיל עולה מכסת ימי האבטלה עולה, סכום דמי האבטלה משתנה למובטל מתחת לגיל 28 לעומת מובטל מעל גיל 28.

ולמה זה ככה?

זה מה שנקבע בחוק ההסדרים, אין לי הסבר למה זה ככה.

מה שכן אני יכולה לומר, שבתקופת הקורונה השוו את תנאי הזכאות מבחינת סכום דמי האבטלה למובטל מתחת לגיל 28 עם ילד, כמובטל מעל גיל 28, אם רוצים לעשות שינוי - - -

ומתקופת הקורונה זה עודכן חזרה?

כן.

יש לכם עמדה לגבי האפליה הזו בחוק הביטוח הלאומי באבטלה?

אין לנו עמדה.

אז אני אבקש מביטוח לאומי עמדה לגבי הנושא הזה, אולי גם נגיש חוק שיבקש לתקן את זה, עקרונית אני גם אשמח לשלוח את זה גם לשר העבודה, התייחסות על העמדה שלו לגבי האבטלה המובנית הזו ולחשוב מה אפשר לעשות עם זה.

יכול להיות שנחזור אלייך בהמשך, תישארי איתנו איילת.

אני רוצה לעבור לדוקטור גל זהר משירות התעסוקה, תודה גל שאתה פה, שאלה לפני הכל, האם אתה מבחין במגמה הזו שיש התרחבות של התופעה? אשמח להתייחסות.

כמה דברים, קודם כל הערה קטנה בנוגע לנתונים, אצלנו יש נתונים מאוד מפורטים, באתר עצמו יש טבלאות אקסל, קבוצות הגילאים אצלנו מונות עשור, זאת אומרת, מגילאי 15-25, אפשר גם להוציא בנפרד על כל בקשה, אבל באתר עצמו יש קבצי אקסל מאוד מפורטים, מי שרוצה להשתמש אפשר לעשות איתם ניתוח, זו אחת המטרות ששמנו לעצמנו בשנים האחרונות, להנגיש כמה שיותר נתונים, ועל כל בקשה נוספת אנחנו מסייעים לכל מי שמבקש ברמת הנתונים.

מבחינת המגמות אנחנו רואים אם אנחנו - - -

סליחה, מבחינת המגמות אתם רואים אצלכם שהנתונים שונים או שהם חופפים לנתונים שהוצגו?

יש פער בנתונים עצם סוג איסוף הנתונים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם נתוני סקר לפי ההגדרות הבין לאומיות המקובלות, ההגדרות אצלנו ובביטוח לאומי לצורך העניין אלו הגדרות של נתונים רשומים, כמו מי זכאי לאבטלה, ולכן יש פה הטעיות שבאות לידי ביטוי בהקשר הזה כי מי שזכאי אלו לרוב מי שנרשמים, לכן יש פה הטעיות וצריך לקחת את זה בחשבון.

אצלנו רשומים היום כ-40,000 צעירים מתחת לגיל 35, אפשר להסתכל גם על קבוצות אחרות, מבחינת המגמות שאנחנו מזהים, בשנה האחרונה, עד לפני חודש-חודשיים האחרונים אנחנו רואים תופעה מאוד מעניינת, הקבוצות של האבטלה אלו קבוצות יותר חזקות, ראינו עלייה שם בשנה האחרונה.

לעומת זאת, הבטחת הכנסה, הקבוצות היותר חלשות, ראינו ירידה, זאת אומרת מה שזה אומר, שזה סוג של פיצול מאוד מעניין, שקורה כמהלך של שנה שלמה, שתי תופעות מעניינות מאוד.

זאת אומרת שאוכלוסיות של הבטחת הכנסה יצאו לשוק העבודה, או שבגלל הקריטריונים כבר לא יהיו זכאים?

לא לא, אי אפשר להגיד לא זכאים, אבל חזרו לעבודה, ממש רואים את זה בכל המדדים, הקבוצות ,באופן שלא קורה הרבה פעמים, אלו הקבוצות החזקות יותר שקצת נחלשו לצורך העניין, והקבוצות החלשות יותר קצת התחזקו בשנה האחרונה, לפחות עד החודשיים האחרונים שיכול להיות ששמה יש סוג של שינוי.

מה שכן, כשאנחנו מסתכלים לטווח ארוך, אנחנו רואים ששיעור הצעירים בעיקר בגילאי 25-39 גבוהה יותר מאשר שהיה בשנת 2019 בתקופה המקבילה, זאת אומרת, שאנחנו רואים סוג של שינוי מאוד מעניין גם בהקשר הזה, המספרים של הצעירים קצת עלו לעומת המבוגרים, גם המספרים שלהם והאחוזים שלהם קצת ירדו בשנה האחרונה.

תופעה מאוד מעניינת שחלק מהעניין שאנחנו כן רואים בהקשר של הצעירים זו עליית ההייטק, הקבוצה היחידה שיש לה עליה במהלך השנה האחרונה, וגם זוכרים בשנה שעברה, אנחנו רואים עלייה של שיעורי דורשי העבודה, ומספר דורשי העבודה שהגיעו מתחום ההייטק, זו הקבוצה היחידה שממש ראו עלייה בולטת לאורך השנה במתייצבים.

אצלנו אין המון אנשים, אבל כן יש הכפלה של מ-5,000 ל-10,000 בתחום ההייטק שחלק גדול מהם הם הצעירים, אז זה גם מסביר חלק מהתופעות האלו, בכל מקרה אנחנו רואים גם בחודשים האחרונים קצת עלייה יחסית עקבית באבטלה, ועדיין ירידה בהבטחת הכנסה, יכול להיות שזה ישתנה בחודשים הבאים, אבל נכון לעכשיו זו התמונה העיקרית שמתקבלת.

מבחינת משלחי יד אנחנו גם רואים סוג של שינוי, רואים כמה דברים ושינוי של משלחי יד בקבוצות נוספות, אולי תופעה אחת שאנחנו כן מסתכלים עליה מצד אחד בדאגה, ומצד שני בהסתכלות יחסית אופטימית, אנחנו רואים בקבוצת האבטלה התפלגות לשתי קבוצות, בעלי מיומנות גבוהות ונמוכות, אנשים שהצליחו להשתלב בעבודה בעיקר בקרב הצעירים והאוכלוסייה הערבית, גם רואים את זה בצורה ברורה, אנחנו רואים ממש עלייה של מצטרפים יותר לעבודה, אבל כמו שיוני אמר מקודם מצטרפים יותר גם לקבוצה של - - - .

זאת אומרת הפיצול - - - הוא יותר גדול מאשר היה בשנים קודמות, חשוב לקחת בחשבון.

התייחסות אחרונה לנשים חרדיות, אנחנו רואים שהן חוזרות הרבה יותר באבטלת קיץ, ממש בהקשר של מפוטרי קיץ - - -

שזה בגלל מודלים של העסקה שהם ברוב חינוך, זו העסקה קבלנית במודל כזה.

כן ובהקשר של נשים חרדיות זה בעיקר בחינוך וההשפעה של החינוך, זה בולט יותר מאשר בקבוצות האחרות.

מה הפילוח של יוצאי אתיופיה?

הנתונים שלנו בהקשר של יוצאי אתיופיה הם מורכבים כי אין לנו את ארץ לידת האב, אנחנו יודעים את לידת האדם, ואז אנחנו יכולים לזהות את הקבוצה מגיל 45 ומעלה פחות או יותר.

אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחילה לבדוק את זה אחרת עכשיו, נכון?

לבדוק גם מוצא אחורה כדי שיהיו נתונים יותר עדכניים.

מבחינת מוצא יש לנו את האדם עצמו ואת ההורים שלו, לא מעבר לזה.

אבל אני הבנתי שבשנה שעברה נעשה שינוי שהולך לבדוק יותר רחב, משהו שלא נבדק שנים וזה יוכל לשמש אותנו, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, אם אני לא טועה.

מסקר כוח האדם יש לנו רק את המוצא של האדם ואת המוצא של הוריו, אני לא יודעת מעבר.

אוקי אנחנו נבדוק את זה, כי זו שאלה חשובה.

אתם תרצו להתייחס חברי הכנסת לפני שנמשיך?

הנתון של הבטחת הכנסה הוא מעניין, אני עדיין קצת סקפטית, ואני מקווה שזה לא בגלל שהקריטריונים בישראל שמאוד מאוד קשיחים הפכו להיות כאלו שמוציאים עוד אוכלוסיות מהאפשרות.

יש עוד התייחסות להבטחת הכנסה, אנחנו רואים ירידה במספרים שלהם, חוץ מתקופת הקורונה אנחנו רואים ירידה מתחילת שנות ה-2000, בעיקר בשנת 2014 אנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית, אנחנו הפעלנו את מעגלי תעסוקה בהקשר הזה, אנחנו רואים שם ירידה משמעותית, יכול להיות שהנתונים וההסבר שלהם הוא שונה, אבל המגמה עצמה מאוד ברורה, הירידה של המגמה היא למעלה מעשור.

אוקי, נקווה שבימים הקרובים יהיה חיובי.

מתן חמו ממשרד העבודה, קודם כל אגיד שאני שמחה שהפכתם למשרד, אני אשמח גם להתייחסות להקלת הפלטפורמה אם יש לך, ויש לי גם עוד שאלות - - -.

אני אתחיל משאלתך על כלכלת הפלטפורמה, הוקמה וועדה בראשות הממונה על זכויות עובדים, התקיימה הוועדה ברשות הממונה שאספה נתונים, ניתחה אותם וכרגע דנים במסקנות ומנסים לגבש המלצות, היא עדיין לא סיימה את עבודתה הוועדה, זה בנוגע לכלכלת הפלטפורמה.

זאת אומרת שהעבודה לא נתקעה, זה כרגע בעיבוד ההמלצות?

התהליך עוד לא הושלם.

אשמח לשאול שאלה על מתי יפורסמו ההמלצות על הוועדה שבוחנת את כלכלת הפלטפורמות, משהו שהיה צריך לקרות לפני כחצי שנה, למה זה מתעכב?

אני אשמח להתייחס לנושאים נוספים, ניתנו פה הרבה נתונים אני לא אתייחס לכל הנתונים שאספנו, אבל אתייחס טיפה יותר לנושא של צעירים חסרי מעש.

צעירים חסרי מעש הם בהשוואה בין לאומית כשאנחנו משווים את ישראל ל-OECD, בישראל אנחנו עומדים כיום בממוצע הכללי על קצת מעל 18%, כשב-OECD מדובר על כ-12% שהוא חסר מעש, בישראל הוא מאוד גבוהה, זה מושפע משיעור מאוד גבוה בחברה הערבית.

וכמה אחוזים בדיוק בחברה הערבית?

בחברה הערבית סביב ה-30%.

ובחברה הבדואית?

אני יוכל לשלוף את הנתון, הוא קיים, אבל לא קיים אצלי כרגע.

אפשר לשלוח כשאלה גם לוועדה כדי לקבל עוד נתונים ולהשלים את זה.

חשוב להגיד, לצד התופעה שבאמת מאוד רחבה בחברה הערבית, וגם ניתן לה מענה מאוד רחב תחת החלטת ממשלה 550 ניתן לזה בפועל מענה במסגרת מרכזי התעסוקה, מרכזי הכוון בחברה הערבית, מרכזי ריאן.

נכון, אבל לפי הנתונים בינתיים, המגמה היא לא במגמת שיפור.

נכון, כי המהלך במסגרת החלטת הממשלה 550 הוא עדיין בתחילת דרכו, זו תופעה שייקח זמן כדי לראות את התוצאות, אבל חשוב להגיד שכבר במסגרת השנה 2022, כ-29,000 צעירים בגילאי 18-25 קיבלו שירות במסגרת תוכנית ריאן, יש עוד מענה במסגרת של תוכנית שנת מעבר שמשותפת עם רשות הצעירים משרד נגב גליל, יש פה הרבה שותפים שיושבים בצד השני של השולחן שהם חלק מהמוציאים לפועל את החלק של המענה, גם במסגרת מענה כחדשנות בתעסוקה של שנת מעבר במסגרת מרכזי ריאן, זה לגבי החברה הערבית.

ברשותך רק שאלה, יש לך את מספר המשתתפים בתוכניות ריאן, ומתוכם כמה אחוזים מהם השתלבו בשוק העבודה?

במקרה יושבת כאן מנהלת של אחד המפעילים של התוכנית.

בדרום ובמשולש כ-42%, כשהצעירים מהווים מסך המשתתפים כ-71%, יש לנו צעירים באופן משמעותי שמגיעים עד גיל 26 והם הפעילים בתוכנית ריאן, אנחנו מדברים כרגע על כ-42% שילוב.

אתם מודדים השמה או גם שרידות אחרי שנה?

אנחנו מודדים השמה לאחר ארבעה חודשים, אין לנו סקר אחרי שנה, כן יש לנו מדדים של בונוסים שהמשרד מודד את זה גם אחרי שנה.

מהשוואה לנתוני ביטוח לאומי שנעשים שנה אחרי ההשתתפות בתוכנית, הנתונים הם אפילו יותר גבוהים מהנתונים שהמפעיל מוציא בטווח הקצר.

שנה לאחר ההשתתפות, מתום ההשתתפות?

כן, ההתייחסות הייתה כרגע לארבעה חודשים אחרי, וכשאנחנו בודקים אל מול נתוני ביטוח לאומי שנה אחרי, אז אנחנו רואים שהמספרים אפילו גבוהים יותר.

בכמה גבוהים כ-70%?

בכמה אחוזים יותר, זה יותר גבוה.

יותר מ-70%.

כן, כשבודקים נתוני השמה לאחר שנה מסיום ההשתתפות, הם גבוהים יותר מארבעה חודשים.

יותר מה-42% שאנחנו מדווחים מהארבעה חודשים שאנחנו יודעים עליהם, 70% הם אחוז המשתתפים בקרב מרכזי ריאן.

ונתונים הם בנוגע למשתתפים בדרום ובמשולש, בצפון ובירושלים הנתונים הם קצת גבוהים יותר.

אז רגע סליחה שנייה אני רוצה להבין, הנתונים לאחר שנה בקרב הצעירים, הם קצת יותר גבוהים מ-40% או מ-70%?

מ-40%, האחוזים עומדים על סביבות ה-50%.

אתם מסמנים את זה כאתגר? למה רק 50%?

בהחלט, אתגר מאוד גדול.

בתכוניות התעסוקה זה - - - בין לאומי, שיעור ההשמה בקרב משתתפים, תלוי מי האוכלוסייה, האחוזים עומדים בין 50%-60%, זה לא נתון חריג גם ביחס מהעולם.

אני מדבר בכוונה על אחוזי השרידות לא על אחוזי ההשמה, על ההשמה הבנתי.

אני חושב שהשרידות היא נקודה מאוד קריטית בהרבה דברים אנחנו תמיד אוהבים למדוד כמה ביצעו עבודה, לדוגמה בצה"ל אחוזי גיוס, ואנחנו מאבדים עשרות אחוזים בכל מה שאמרתי בין נקודת הפתיחה שהכי קל למדוד אותה, לבין השרידות שאנחנו עושים את כל זה כדי שאנשים ישרדו, לא כדי שיעבדו שנה אחת או כמה חודשים.

שיעור התעסוקה בחיתוך לקבוצות גיל עולה עם הגיל, עם הצעירים יותר קשה, יותר קשה להגיע לשילוב ככל שהגיל עולה, גם באופן טבעי שיעור התעסוקה עולה, ואני מניח שמתוך זה גם שיעור השרידות עולה.

הקושי הוא שיעור התעסוקה על פי גיל של צעירים, ככל שהם יותר צעירים השיעור הוא יותר נמוך והעבודה כדי לשלב אותם, היא עבודה יותר קשה.

מה ששם את ישראל בפער יותר גדול מה-OECD זו החברה הערבית, אבל חשוב להגיד שגם בחברה הכללית, יהודים שאינם חרדים, שיעור צעירים חסרי המעש הוא בדומה לממוצע ב-OECD שהוא סביב ה12%, זה עדיין לא מעט, מדובר על כ-160,000 צעירים יהודים שאינם חרדים, שהם לא עובדים ולא לומדים חצי שנה ומעלה.

רק יש לומר שעדיין עם איסוף נתונים שיש לנו גם עליו סימן שאלה בהקשר, גם בגלל אוכלוסיית הפרילנסרים שאנחנו לא בדיוק בודקים אותה.

אני לא בטוח, אני מדבר על ניתוח שאנחנו עשינו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אבל אנחנו נבדוק, החל משנה הבאה.

בסדר אין בעיה, אז אני לא טועה בהנחה שלי, אני רק אומרת שכרגע הממוצע הוא בהינתן גם סימן שאלה על מה שאנחנו לא רואות עדיין כמגמה, כי זו מגמה שחייבים להתייחס אליה בהקשר של צעירים כי כל הנגזרת של זכויות סוציאליות, פנסיוניות ועתיד שהולך קדימה הוא על הדבר הזה, שאנחנו לא בטוח שמודדים אותו כמו שצריך, והשפעות ארוכות טווח מאוד משמעותיות פה למשק ולרווחה של הדור הזה שאני חושבת שעתיד הרווחה העתידי שלו הוא לא כזה מובטח, בניגוד לדור שמצבו טוב יותר וגם בסימן שאלה.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה ברשותך אם אפשר, אני חושב שבהשוואה בין לאומית של צעירים בחברה הכללית אנחנו בממוצע, בחברה היהודית שאינה חרדית כ-12% מהצעירים אינם עובדים ואינם לומדים וזה לא מעט, גם בהשוואה בין לאומית אמנם אנחנו בסדר, אבל במדינות ה-OECD וגם באירופה אנחנו - - -

סליחה שאני פותחת פה סוגיה שהיא פוליטית, אבל בסוף היא גם סוגיה לאומית, זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים היום על חוק ההסדרים האחרון ועל תקצוב מוגבר של לימודי פטור במקום הרחבה של חינוך ממלכתי חרדי ללימודי ליבה, אז אלו מגמות שאנחנו הולכים להרחיב אותן, זה נאמר אגב מהאוצר אז אני לא אומרת משהו שהוא לא נאמר.

המגמות האלו לא הולכות למגמות שיפור, אלא אנחנו הולכים למגמות של הרחבת מצב שבו שרידות תעסוקתית, יציבות תעסוקתית ונגישות תעסוקתית, דבר שבחברה החרדית העמקנו את מצבה הלא פשוט, אם למשל אנחנו רואים השקעה עבור ילד בחינוך ממלכתי בחברה הערבית, אנחנו רואים שהם מתוקצבים הכי נמוך, מכל יתר קטגוריות החינוך בישראל מה שאומר שגם בנושא הזה אנחנו מייצרים אי שיווין מובנה שמלווה אותנו אחר כך, האם יש קורלציה? בוודאי, זה משהו שמבחינתנו אנחנו רואים אותו כמגמה שהיא מגמה שיש לה השלכה ברורה לתעסוקה בהמשך, והנתונים הם נתונים מאוד קשים, בחברה הערבית כ-35% זה נתון חריף מאוד של אבטלה וחוסר מעש.

אתם כאילו עובדים בפול גז בניוטרל, יש לכם מערכת חינוך שמתקצבת ממש נמוך כל ילד בחברה הערבית, אתם עושים תוכניות, אבל הפערים שמגיעים איתם על ידי הסרת אחריות הכי בסיסית ממה שאמור לתת שיווין הזדמנויות, על הפנים.

אני חושב שהמהלך הוא מהלך כולל, ויש פה נציגים מעוד משרדים שיכולים להתייחס, אני חושב שבחברה הערבית במסגרת החלטות ממשלה אחרונות שעשו יש מענים כוללים ורחבים ממשרדים רבים, אני דווקא רוצה לעלות פה נקודה, בחברה הכללית יש פערים בין מרכז ופריפריה שאנחנו רואים בשיעור התעסוקה, יש פחות משרות פנויות בנגב ובגליל.

יש עדיין סוגיה שפחות נתנו עליה את הדעת אפילו בחברה הערבית.

שמה היא? אתה מתכוון לפריפריות?

כן.

יש פערים בפריפריה גם - - -

אפילו את ההחלטה להקים אוניברסיטה בגליל שהיא גם מנוע תעסוקתי מדהים וגם כלי שמאפשר תעסוקה, אפילו זה בוטל.

שמי הוא לימור דוידסון שבתאי, אני מנהלת תחום ביתד.

לצערי, הרווחה דווקא כן לקחה אחריות על קבוצת הצעירים ואמרה החלטת ממשלה, אנחנו מטפלים בצעירים במצבי סיכון, לדעתי אבל אוכלוסיית הצעירים היא לא אוכלוסייה מספיק אסטרטגית של כולם.

מה ההסבר של משרד העבודה לזה שאמרת קודם שהישראלים בכלל ביחס לעולם, בלי קשר עכשיו לערבים, זה בגלל שאתה לא מנקה את הערבים והחרדים מתוך הסיפור הזה?

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.

אני אחזור, אתה נתת נתון שב-OECD או שבקבוצת הצעירים שלנו, אחוז התעסוקה יותר נמוך מאשר שמקובל ב-OECD או בעולם, השאלה שלי היא קודם כל אם הנתון הזה הוא אחרי שניקיתם ממנו את הערבים והחרדים?

אני אומר שבכל כלל צעירי ישראל, שיעור חסרי המעש הוא גבוהה יותר, ואחרי שניקינו ואנחנו מתייחסים רק ליהודים שאינם חרדים אז מצבנו דומה למדינות ה-OECD.

אבל במדינות ה-OECD, מאיזה גיל נחשבת קבוצת הצעירים? אצלנו יש שירות צבאי ושירות לאומי.

מנקים את השירות הצבאי, מי שבשירות צבאי לא נספר כצעיר שאינו עובד ואינו לומד.

זה כלל שהוא עובד? אז אם ככה - - -

הוא כאילו מדווח ביטוח לאומי בגלל זה? למה לא רק קבע?

אבל איך זה מתכתב לך עם ה-OECD? כשאתה משווה עם מדינות ה-OECD.

שירות צבאי לצורך העניין נספר כעבודה, ולכן לא נחשב כחוסר מעש, זה לא צעיר חסר מעש, הרעיון הוא לראות מי אלו שאינם במסגרת, למי צריך להגיע.

אבל ההשפעה לא נכונה, זה מטעה.

למה זה מטעה? כי אתה יכול להציג קטגוריה שהיא בגדר נעלם, אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק מה המשמעות שלה אלא אם כן זה קבע, אז אם אתה לא רוצה לספור אותה כחסרת מעש זה בסדר גמור, אבל לספור אותה כתעסוקה זו הטעיית נתונים.

היו"ר אני רוצה להתייעץ איתך, יש פה הטעייה, כשאתם סופרים את השירות הלאומי והשירות הצבאי כעובד בגלל המס שהוא משלם, ואתה משווה את מדינת ישראל עם מדינות ה-OECD לפי דעתי זה ממש לא נכון, זו הטעייה גדולה, צריך למקד את זה, ההשוואה הזו לא נכונה.

ואם כבר שואלים, אני לא בטוח שיש לך את התשובות, האם אתם בודקים בכלל בוגרי חינוך מקצועי ממלכתי, ממלכתי דתי, בהבדלים של שיעור התעסוקה של צעירים?

זה משהו שאפשר לפלח לפיו, זה לא שיש לי כאן כרגע את הפילוח מולי, אבל בהחלט אפשר.

תגדיר לי את זה רגע אלעזר, אני אכתוב כמסקנה לפרוטוקול.

אני אסביר את השאלה.

אני מתכוון לסוגים של הסללות אבל לא הסללה במובן הנגטיבי, במובן החיובי.

האם אנחנו יודעים שבוגר תיכון מקצועי, מה הסבירות שלו להיות מועסק בשוק העבודה, איך הוא ביחס לבוגר תיכון ממלכתי? ואיך הוא ביחס לבוגר תיכון ממלכתי דתי?

אני חושב שבשלושת ה - - -

או חינוך הפטור, איך הוא ביחס להעסקה אחר כך?

צריך לבקש את הנתונים האלו באמת.

למה אני אומר את זה? בגלל שזה לא רק בשביל הידע הכללי, אלא כי בסוף יש לזה משמעויות קשות מבחינת התמריץ, לאן כדאי שמערכת החינוך תפנה יותר את התלמידים שלנו, עוד כשהם בתוך מערכת החינוך.

אני אמשיך את הנקודה הזו לגבי חינוך ערבי, זו דווקא בדיוק הנקודה.

הנתונים שהיו גם בדו"ח של מבקר המדינה לגבי אחוז חסרי המעש בחברה הערבית והבדואית במיוחד, הרי משרד החינוך כל שנה מפרסם את הנתונים של מערכת החינוך, הוא מפרסם אותם לפי ממלכתי, ממלכתי דתי, ערבי ודרוזי, הפערים הם שם במערכת החינוך, שמציגים אותם ומפרסמים כל שנה, זה משתקף, ולפי דעתי קביעה מאוד קשה שאתה אמרת שאם מנקים את הערבים והחרדים מתוך הנתון, זו אמירה אומללה ממש.

זה לפי ממוצע של ה-OECD, אבל גם אז גילינו שיש פקטור עם הצבא.

אני כן חייב להגיד, אני לא בא להתעלם מהבעיה שקיימת בחברה הערבית, אני התחלתי ושמתי אותה במרכז השולחן ואמרתי גם שהתקבלה החלטת ממשלה שנותנת לזה מענה, מה שהוספתי זה שעבור שאר הצעירים לא התקבלה החלטה שנותנת מענה.

זה גם משהו שלא נעשה שנים, אני כן אומרת שבסוף אנחנו מתגאים בנתונים שאנחנו מוציאים אוכלוסיות מהנתונים, אז הבעיה היא בעיה גדולה יותר.

אני רק רוצה להגיד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותכף נחזור לחברה האזרחית כי חשוב רגע לברר, אנחנו ביקשנו נתונים גם לפי תעודת זכאות.

כן, יש לי כאן נתונים, זה לא בדיוק עונה לשיעורי תעסוקה לפי תעודה, מה שיש לי כאן זה בלתי מועסקים לפי תעודה בקרב בני 18-34, יש כ-47% עם תעודת בגרות, פחות או יותר הנתון זהה בין גברים ונשים, 6.4% מאותם בלתי מועסקים בגיל הזה הם בעלי תעודה על תיכונית לא אקדמאית, וכ-19.3% עם תואר אקדמי.

אצל הנשים הנתונים קצת יותר גבוהים, כ-26.6% מהנשים הבלתי מועסקות בגילאים האלו, הן עם תואר אקדמאי, כאשר גברים הם כ-12.1%.

למה מגיל 18?

כי כשמתגייסים לשירות צבאי מתגייסים לאחר גיל 18 וגם לשירות לאומי, למה מגיל 18?

למה מה מגיל 18?

אני מצטערת אני רצה רגע לכספים, יוסף מחליף אותי רגע ואני חוזרת.

(היו"ר יוסף עטאונה)

את אמרת מגיל 18 נכון? אבל גיל 18-20 או גיל 21, הם בדרך כלל או בשירות לאומי או בשירות צבאי באוכלוסייה הכללית, אז למה להכניס את זה?

יש לי גם קבוצת גיל אחרת.

זה חוזר אותו דבר, זו הטעיה, זה מטעה.

יש לי גם את קבוצת גיל 25-34.

כן אבל את אמרת מגיל 18.

למה לא?

כי אמרתי לך, רוב האוכלוסייה הכללית או בשירות לאומי או בשירות צבאי, כשאתם מכניסים את זה אנחנו מקבלים - - -

איזו קבוצה מעניינת אותך?

לא בהקשר של מעניין אותי, את לא אומרת את זה נכון, אבל כשאת אומרת מגיל 18 - - -

לא אבל אפשר למקד את הנתונים, יש לנו נתונים לכל קבוצת גיל.

אבל זה צריך להיות מגיל 21.

אני כאן בהתאם לבקשה שנתבקשתי מראש, הכנתי לקבוצת הגיל 18-34 מפולחת לפי 18-24 וקבוצה של 25-34 כמו שאמרתי קודם, אני יכולה לפלח לכל גיל, אין שום בעיה ואספק לכם את הנתונים לאחר מכן, זה פשוט מה שיש לי כרגע.

אבל סליחה אם יש בקשה, את יכולה לפנות, למקד ולקבל.

אין לך את הקבוצה למהלך הדיון ולך זה הפסד שאין לך אותה.

אבל להבא צריך שיהיה לנו, כדי שנוכל לדעת ממש בצורה מדויקת מגיל 21.

אין שום בעיה לבקש ולקבל.

אני רק רוצה להעיר ברשותכם לגבי הצבא, המשרתים בצבא בחובה או קבע נחשבים כמועסקים גם בישראל החל משנת 2012, וגם ברוב מדינות ה-OECD, אז לצורך ההשוואה אנחנו מדברים על אותם מושגים.

סליחה איך קוראים לך?

מירב.

מירב, יש לי שאלה, את מהלשכה המרכזית, נכון?

השאלות שאנחנו שואלים כאן, על פניו אלו שאלות לידע, אבל האמת היא שאנחנו יותר שואלים על מנת לעשות, זה יפה שיש נתונים, השאלה שלי היא אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כשאתם התבקשתם על ידי הוועדה לפלח גילאי 18-24, אני שאלתי שאלות לדוגמה וגם חברתי שאלה שאלות, הייתי שואל אותך גם אני לא בטוח לגבי הנושא של השכלה אקדמאית שהוא כבר פקטור כל כך קריטי בהיבטים של התעסוקה אחר כך, אולי בהרבה בחינות הוא דוחה את התעסוקה, אני יודע שהוא פקטור לשכר ולהרבה דברים, אנחנו הרבה מאוד פעמים נאחזנו בו כמו שאנחנו תמיד אוהבים לעשות, להיאחז בנתונים ובמספרים.

לאחר שאמרתי את כל זה, מה שאני שואל זה, האם בפילוחים שלכם יש הסתכלות גם בסוף שישרתו את אחוז המועסקים? זאת אומרת, שאנחנו נוכל ללמוד, שמשרדי הממשלה יוכלו ללמוד איפה הם צריכים לתמרץ, כדי שבסוף זה באמת יעלה את אחוז המועסקים בחברה הישראלית.

לכן, השאלות ששאלנו אני חושב שבאופן יחסי הן מוכוונות תעסוקה בעתיד, זאת אומרת אם ננקה את הצבא, שזה לא מעיד שום דבר וזו הטעיה של הנתונים, בגלל שאנשים משרתים על פי חוק הפוריות שלהם היא לא משנה בכלל, הם צריכים לשרת וזה גם לא קשור ליכולת ההשתכרות שלהם בעתיד, אולי קשור בשוליים, גם איפה שירתת מבחינת למידת מקצוע, האם היית ביחידה טכנולוגית ועוד.

באופן עקרוני, זה לא דבר שאנחנו יכולים לעשות איתו משהו ושנלמד ממנו על מנת לעשות, לכן אני חושב שהשאלות האלו, אני מבין את הקושי שלכם, אבל גם אתם צריכים לחשוב איך אפשר לנתח נתונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאחר כך גם יוכלו לעזור לממשלה - - -

אני מור, אני מנהל פורום ארוגני תעסוקת צעירים.

סליחה, אני יכול להגיד אמירה קטנה לגבי הנתונים כי הם נתונים חשובים, קודם כל, הם בסיס לכל עשייה.

הדיון הזה לא צריך להסתכל על הנתונים של אתמול, הוא צריך להסתכל על הנתונים של עוד שנה, עוד שנתיים, מה יקרה עם הצעירים היום שלא מוצאים עבודה עוד כ-10 שנים ואילו מבוגרים הם יהיו.

אני רוצה לחזור רגע לנתונים שהצגתי בתחילת הישיבה כי רובכם לא הייתם פה, פורום ארגוני תעסוקת צעירים מייצג מעל ל-60 מלכ"רים, מעל ל-60 עמותות שנותנות מענה לרבבות צעירים בתחומים של תעסוקה, זה אומר ליווי תעסוקתי, השמה, הכשרות מקצועיות, ליווי באקדמיה והתמחויות.

הסיבה שלנו לבקש את הדיון הזה היא כי אנחנו רואים מתוך השטח, ומתוך סקר שעשינו בארגונים עלייה מדאיגה בפניות של צעירים, כ-75% מהארגונים מדווחים על עלייה בכמות הפניות של צעירים, כ-80% מהם אומרים שלצעירים לוקח יותר זמן למצוא עבודה היום בחודשיים שלושה האחרונים, מאשר לפני חצי שנה ולפני שנה.

מעל ל-60% מהארגונים אומרים שהמעסיקים שהם עובדים איתם באים ואומרים אין לנו משרות, לא כל הארגונים האלו בהייטק, חלקם עובדים ישירות מול התעשייה, נותנים מענה לצעירים חסרי עורף, נותנים מענה לצעירים פריפריאליים מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מהחברה האתיופית, מהפריפריה הכללית הישראלית.

יש לזה הרבה מאוד סיבות, אני אתן לארגונים לדבר על הסיבות עצמן, אבל את הבעיות האלו אנחנו מרגישים היום בשטח, ועוד לא רואים אותן בסטטיסטיקה כי עד השאלון הבא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יעבור זמן ורואים את נתוני האבטלה עולים, השנה הם לא עלו בצורה משמעותית אבל רואים אותם כבר מתחילים לעלות בחודש האחרון ועוד אמירה אחת, כשמדברים על הרבה מאוד צעירים שמחפשים עבודה בהייטק ,מדברים גם על צעירים מאוכלוסיות מוחלשות שעברו הכשרות מקצועיות של המדינה לעבודה בהייטק, ואחרי ההכשרות האלו גם חצי שנה ושנה אחרי לא מוצאים עבודה.

תודה, איברהים יעקוב משבט אברהם בבקשה.

שלום לכולם, איברהים יעקוב מעמותת יוזמות אברהם שמקדמת שילוב ושוויון בין ערבים ויהודים בישראל.

אני לא אחזור על הנתונים שנאמרו כאן במיוחד, אני רק אזכיר נתון אחד כ-105 אנשים נרצחו מתחילת השנה בחברה הערבית, כ-48 מהם הם צעירים מתחת לגיל 30, זה רק מעיד שהצעירים היום שלא עובדים הם טרף ממש קל, במיוחד לארגוני הפשיעה, במקום לדבר ולהתייחס לדברים כמו אם מנקים את האחוז של הערבים, צריך למצוא להם פתרון דרך העדפה מתקנת, דרך כל המשרדים הממשלתיים כי מדובר בחיים או מוות, תודה.

אני רוצה להתייחס פה, אני כיוצאת אתיופיה הדור הצעיר קיווה ומצא תעסוקה, במיוחד אחרי שירות צבאי יש תוכניות מאוד טובות, הממשלה או גופים כמו ארגונים תורמים מכשירים אותם, לדוגמה יושב המנכ"ל של טק קריירה זו תוכנית מאוד מסוימת וטובה בתחום ההייטק.

לאחרונה, עקב המצב הצעירים לא מוצאים תעסוקה, ולא מוצאים את עצמם, אם התוכניות האלו ימשיכו הצעירים פונים אליי ואומרים תשמעי, למדנו, קיבלנו את הכלים אבל אין לנו תעסוקה, גם התוכניות האלו בסכנה איך להמשיך אותן, אם אין תעסוקה למה שהאדם ילך ללמוד? צריך לחשוב גם על זה.

אני יכול להוסיף על זה?

שמי טקלה מקונן, אני מנכ"ל טק קריירה.

אני רוצה קצת לסבר את האוזן של האנשים פה, אנחנו מדברים פה על יוצאי אתיופיה בהייטק, לאחר שאנחנו במדינה כ-40 שנים, מדובר בכ-1,600 צעירים שנמצאים בהייטק, זה בכי על הדורות, מתוכם כמעט כ-1,000 הם בוגרי טק קריירה, עמותה קטנה שעשתה את הכל מכספי תורמים וקצת ממשרדי ממשלה.

בעקבות המשבר בהייטק עכשיו, יש משבר חמור של ג'וניורים, אף אחד לא קולט ג'וניורים, בנוסף לכך, מי שנפגע אלו אוכלוסיות גיוון, יוצאי אתיופיה, ערבים, חרדים, אנשי פריפריה, כי רוב התעסוקה בהייטק היא על הרשתות החברתיות, אין לנו את הרשתות האלו וכאן דרושה הממשלה, להתכנס במידי, ולגייס משאבים לנושא הזה החל מ- - -, החל מסבסוד תעסוקה מידי, כמו שאמרתי יש כעשרות אלפי אנשי הייטק מובטלים, רובם ג'וניורים והם אוכלוסיות מודרות.

בגדול לגבי הנושא שאתה מעלה בוועדה, התקיים דיון במיוחד על נושא ההייטק צעירים והשתלבות בשוק העבודה וגם אתגרים לכל החברות שקיימות, לכן זה לא הדיון בדיוק על נושא ההייטק.

להייטק קיים דיון אחר, זה דיון על אבטלת צעירים.

אבל פה מדובר על הצעירים עד גיל 26-27.

הדיון שמדבר על הצעירים ולאוכלוסיות גיוון התקיים בשבוע שעבר, הוועדה פרסמה סיכום ומסקנות מהישיבה שהייתה וכולם יכולים לצפות בזה באתר.

אבל אני מדבר על הכשרה של אוכלוסיות גיוון, הכשרות לטווח ארוך בתחומים שונים של תוכניות ממשלתיות, אנחנו רוצים תוכניות.

אין ספק שנושא ההכשרות הוא מאוד משמעותי, ואם שמתם לב אני עליתי גם למשרד העבודה והרווחה לגבי כל נושא ההכשרות ומרכזי התעסוקה, בתוך הדיון עלה גם שאחוז היישום מתוך ההכשרות הוא כ-42%, יש עוד נושא לגביי השכלה גבוהה ותואר אקדמי.

לגבי השתלבות בשוק העבודה הבעיה קיימת בחברה הערבית וגם אצל צעירים, גם אחרי שהצעירים סיימו לימודי השכלה גבוהה או קיבלו את התואר, לפחות בתחום ההוראה יש בערך 12,000 מורים שחסרי תעסוקה בתוך החברה הערבית.

פאדי מעמותת תפוח בבקשה.

שלום לכולם, אני פאדי מעמותת תפוח, בן 26 מיישוב דרוזי בצפון, יישוב פקיעין.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי, אני אחרי שירות צבאי במערך הטכני בחיל האוויר, השתחררתי כראש צוות מטוסי קרב, אחר כך החלטתי שאני לוקח את הקריירה שלי להייטק בגלל הפער של הפריפריה שדיברתם עליו פה, החלטתי שאני עוזב לחיפה, שם התחלתי את הלימודים שלי באוניברסיטת חיפה במערכות מידע ומדעי המחשב, אך לצערי בגלל הקורונה נאצלתי לעצור את הלימודים שלי בסמסטר השני ולמצוא עבודה למימון שכר הדירה, הוצאות נוספות וגם עזרה להורים.

הציעו לי מהזנק הגליל, עמותת תפוח, השמה להייטק, שם עשיתי הכשרה אינטנסיבית במיוחד, בנוסף לפרויקט מעשי בחברת אינוידיה שהיא חברה עם שווי ענק בשוק, אך לצערי סיימתי את ההכשרה רק בחודש אוגוסט 2022, מאז אני שולח קורות חיים ופעיל גם בכל הפלטפורמות כמו לינקדאין ומעלה כל מיני פרויקטים עצמאיים.

מחודש אוגוסט 2022 ועד היום אני הגשתי מעל ל-500 משרות קורות חיים, רק כשמונה חזרו אליי והם לא היו רציניים בכלל, לפי המספרים האלו אני יכול להגיד לך שזה מאוד מתסכל, בחור בן 26 אחרי צבא, המספרים האלו יכולים לשבור כל בן אדם וזו לא רק אבטלה בהייטק, אני עובד כשליח בדומינוס, מחוץ לתחום שלי, ונאצלתי להירשם לתואר בתקווה למצוא משרת סטודנט ולהיכנס לשוק במשרת סטודנט ולא כבוגר בהזנק הגליל, עברתי הכשרה אינטנסיבית, יש לי את כל הכישרונות אבל אני לא מקבל את ההזדמנות, אני לא מצליח לפרוץ את ההיגיון של ג'וניורים שדורשים ניסיון ואנחנו לא מקבלים את ההזדמנות לעבודה ראשונה.

אני חושב שהדברים שלך ממש נוגעים, וגם אולי משקפים מקרים של הרבה צעירים גם בחברה הערבית וגם בפריפריה שגם מתאמצים, גם עושים את ההכשרות, גם רוצים להשתלב ואין להם את האופציה.

אנחנו נבדוק איך אפשר לעזור, וסביב השולחן אם יש ארגונים - - -

אני מעמותת תפוח, אם אפשר להתייחס לדבריו לגבי פתרונות?

כן, זה בדיוק השאלה שאני רציתי לשאול, מי יכול לענות סביב השולחן.

אז אני יעל מעמותת תפוח.

פאדי הוא בוגר שלנו, הסיפור של פאדי הוא סיפור אחד מיני רבים, אני כן אתייחס למסגור של נושא ההייטק, אנחנו התכנסנו היום לדבר על צעירים ללא עבודה, והבעיה כרגע בשוק ההייטק היא חריפה יותר, בגלל המשבר של ההייטק האוכלוסייה הזו של צעירים בוגרי הכשרות ללא ניסיון, היא אוכלוסייה בבעיה מיוחדת שדורשת כנראה גם פתרון נוסף, למה? התפרסמו בחודשיים האחרונים תחזיות כלכליות לגבי נושא המשבר בהייטק, שיעור התעסוקה כנראה לא הולך לעלות לפני שנת 2025 מכיוון שיש את כל נושא המאקרו כלכלי, הריבית ועוד, הכל מאוד מקושר.

ברגע שהתחזיות האלו יתפרסמו אז חברות ההייטק מפטרות ומקפיאות גיוסים, הן עושות את זה על פי התחזיות הללו, ולכן השנה וחצי הבאות הן קריטיות.

מבחינת פתרונות, באמת שכולם מנסים לעזור אבל צריך לראות שזה אפקטיבי, יש תמריצים של רשות החדשנות ורשות ההשקעות, תוכנית 417,420 זו תוכנית מאוד יפה.

הבעיה היא, כשאני התקשרתי למעסיקים ואמרתי להם בואו תיקחו מועמדים מאוד מגוונים, מהחברה הערבית, תקבלו כסף, תקבלו תמריצים, התשובה היא שזה לא מעניין אותם, זאת אומרת שהתמריץ הוא לא מספיק אטרקטיבי, הוא לא מספיק נגיש, זאת אומרת יש רצון, יש תקציבים אבל האפקטיביות היא נמוכה.

אני מציעה לבחון מחדש את אותן תוכניות של תמריצים, לעשות אפקטיביות, ולבחון את שיעור המימוש של אותם התמריצים, אנחנו רואים שהעניין המרכזי הוא בוגרי הכשרות וגם בוגרי אקדמיה ללא ניסיון, ולכן אנחנו רוצים לגשר על הפער של הניסיון, איך עושים את זה?

בארצות הברית יש מודל שבמהלך הלימודים כמו אצלנו בראיית חשבון ועריכת דין שיש את הנושא של הסטאז', אז ככה במקצועות נוספים וזה משהו שהממשלה מאוד יכולה לתרום לו, גם עזרה מול האקדמיה ומול מוסדות, גם יש פה היבט ביטוחי וגם מול החברות.

בשנים האחרונות קידמו את כל הנושא של בעלי מוגבלויות, עם החלטה של אחוזים מסוימים שצריכים להיות בחברות מעל גודל מסוים, את זה אני מציעה גם להכיל לג'וניורים, צריך לראות איך עושים את זה כמובן, כי זו החלטה של החברה אבל עובדה שמצאו את הדרך להעסיק בחברות את בעלי המוגבלויות, אבל גם לגבי ג'וניורים יש פה כשל בשוק, וללא התערבות ממשלה זה לא יעבוד.

אני חושב שיש נקודה מאוד משמעותית בהקשר של נושא הכשרות, אם המדינה יוזמת את ההכשרות האלו ורוצה שאנשים יגיעו לשוק העבודה, הדבר הכי בסיסי שצריך לעשות הוא סקר שוק, לבדוק לפני השקעה בהכשרות.

צריך להכשיר נכון לפי צורכי השוק, שצעירים יכולים לסיים את ההכשרות או את האקדמיה ולהשתלב, דרך אגב הדבר הזה בחברה הערבית חוזר על עצמו, אני בא מתחום החינוך, ויש את כל נושא ההכשרות במכללות בתחומים מסוימים, בנושאים ובמקצועות שמערכת החינוך מוצפת, וכל מי שמסיים שם כמעט ואין סיכוי שיכנס לתחום ההוראה, המדינה ממשיכה לסבסד את המכללות האלו במקצועות שלא דרושים עכשיו וזה חוזר על עצמו, ולכן משרד העבודה וכל מי - - -

רק אם אפשר התייחסות קטנה של משפט, אתה צודק לחלוטין אבל הבעיה היא שבהייטק יש הרבה משרות פנויות לא מאוישות, הבעיה היא שהן לבעלי ניסיון, זה לא שלא צריך את המקצוע, אלא שוב אני חוזרת לכשל שוק של הניסיון, ברגע שיהיה להם ניסיון הם כן ישתלבו, בניגוד לתחום החינוך.

אז ההצעה שאת מציעה בנוגע לסטאז', אני חושב שזה גם אחד הדברים שיכולים לעזור, או במסגרת הלימודים שתהיה אפשרות להתנסויות תוך כדי.

מעולה צריך עזרה מהמדינה, כי עבור המעסיק יש עלויות מאוד גבוהות בסטאז', כי הוא צריך להקצות כוח אדם מקצועי לטובת המתמחים אז צריך לראות איך לפתור את זה.

רק אם אפשר התייחסות, אני שי וינבלום מפורום ארלוזורוב, ואני רק רוצה להתייחס לדברים שהיא אמרה.

אם הכוונה היא לסטאז' ללא שכר שזה מה שקורה הרבה מאוד בארצות הברית, אין לי את הנתונים אבל אני חושב שצריך לבדוק מה ההשלכה של על התעסוקה, אני לא חושב שהרחבה של סטאז' היא תגביר את תעסוקת הצעירים, אני אומר את זה לא על בסיס נתונים, אבל אני אומר שזה משהו שצריך לבדוק אותו.

אם כבר לקחתי את רשות הדיבור אז רק אגיד בנושא הכשרה שדיברו עליו פה ארוכות, אנחנו עשינו השוואה, אנחנו רואים שמדינת ישראל באופן שיטתי משקיעה בהכשרות ובמדיניות צעירה בשוק העבודה שכוללת הכשרות, היא משקיעה במדיניות פעילה בשוק העבודה מה שאומר מציאת תעסוקה, עידוד תעסוקה והכשרת תעסוקה, משמעותית פחות ממוצע ה-OECD.

אמרה פה נציגת הביטוח הלאומי קודם שבזמן הקורונה האפליה לפי גילאים בוטלה לבעלי ילדים, צריך להגיד, המדינה יכולה לפעול אחרת כשהיא רוצה, במהלך הקורונה היא הקלה על דמי אבטלה, היא הקציבה מיליארדים להכשרה מקצועית, ועם דעיכת הקורונה גם הדברים האלו דעכו.

אני רוצה להוסיף לסוגיה שעלתה פה קודם על ידי טל מקרן ברל כצנלסון, לגבי אפליה בדמי האבטלה, דמי אבטלה מתחילים לקבל מגיל 20, אוכלוסיות שלא מתגייסות לצה"ל ולא עושות שירות לאומי, עובד שנכנס לשוק התעסוקה בגיל 18 ו-19, לא זכאי לדמי אבטלה אם מפטרים אותו, ולא מדובר באוכלוסיות שהן זניחות.

הדבר השני שצריך להגיד למי שחושב שזו סך הכל תופעה מוכרת, זה שאין את האפליה הזו בגילאים האלו בעולם, באירופה אנחנו מדברים על עליה בשיעור ובתקופת קבלת דמי האבטלה רק מגילאי 50 ו-55, אז יש לזה את ההיגיון שלו כי עובדים מבוגרים באמת צריכים תמיכה יותר ארוכת טווח, בארץ זה משום מה נחתך עד גיל 28 אתה פשוט מופלה.

באופן כללי לכל האוכלוסייה יש פה תקופת הכשרה בארץ, תקופה ארוכה משמעותית שאתה צריך לעבוד לפני בשביל לקבל דמי אבטלה, התקופה היא שנה מתוך שנה וחצי, זו תקופת הכשרה שהיא קשה ובאופן כללי גם מי שמקבל את הכי הרבה זמן, לא מקבל כל כך הרבה זמן דמי אבטלה.

השיעור המקסימלי הוא מאוד נדיב, עומד על כ-80% אבל בהשוואה בין לאומית צעירים בטח וגם יותר מבוגרים מקבלים פה מעט דמי אבטלה למעט זמן.

תודה, טל אתה רוצה להגיב?

תודה, אני באמת אשמח להתייחס לדברים שנאמרו לגבי המשבר בהייטק, זה פוגש צעירים כי כמו שנאמר הסוגיה של אפליית הגיל היא משמעותית, וכשבן אדם מגיע למשרת ג'וניור בהייטק, בשכר נאה, הוא מתכנן את החיים שלו לפי מה שכרגע, ומשלם לביטוח לאומי על מלוא השכר שלו, וסוגית הזכויות הפחותות היא סוגיה שפוגשות אותו פעמיים.

בפעם הראשונה כנראה המשבר פוגש אותם כשאותו אדם או אותה אישה תכננו קדימה את החיים על בסיס משכורת שהם עתידים להרוויח, בפעם שנייה באופן שרירותי הם זכאים לפחות ימי אבטלה ופחות בסכום, ואני חושב שזה אחד הדברים שצריך להסתכל מתוך הוועדה גם על ראי המשבר הנוכחי, משבר ההייטק שפוגש גם בעלי משכורות גבוהות יותר, אבל גם בראי התפיסה הכוללת, אנחנו מדברים על מדיניות בישראל שהיא משנת 2007, לא תורה מסיני, ויש מקום בהחלט לשקול אותה מחדש.

תודה, נירה, בבקשה.

אני רוצה רק להגיד רגע לגבי הקשר ההתמחויות, אגף ההתמחויות יושבים במשרד הכלכלה, הנציגים שלהם לא נמצאים פה, אני חושבת שהיה סקר בשנת 2021 אם אני לא טועה, הסקר הוכח ככלי יעיל, ואני חושבת שכדאי להשתמש בכלים יעילים שמוכיחים את עצמם.

אני רוצה רגע להחזיר אותנו לדיון של תעסוקת צעירים בפריפריה, מישהו אמר מקודם שהאוכלוסייה הזו לא מאובחנת, הכוונה שלא נקבעו לה יעדים ממשלתיים, היא לא אוכלוסייה שיש בה אבחנה מסוימת באחד מהמשרדים שלא על פי אוכלוסיות, אלא צעירים בפריפריה, ואנחנו חושבים שצריך לגבש יעדים ממשלתיים ארוכי טווח, כי רק ככה אנחנו נוכל להזיז את העגלה הזו לכיוון מסוים, ובאמת להתייחס לזה ולמדוד את עצמנו שנה אחרי שנה ולראות שאנחנו שם.

תודה, דנה נאור, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור, אני רק רוצה להגיד, אני מנהלת את עמותת דואליס, דואליס זו עמותה שמלווה צעירים וצעירות במצבי סיכון בכניסה לשוק העבודה, כמו שסיפרו פה טק קריירה אנחנו גם עמותה מאוד קטנה, פועלת כבר עשור בעיקר ממשאבים פילנתרופים ותמיכת המדינה.

אני רוצה להגיד שגם בדיון הזה, האוכלוסייה שלנו קצת הודרה, אוכלוסייה של צעירים וצעירות במצבי סיכון ונמצאת פה לימור מתוכנית יתד, אוכלוסייה של אותם 12% שלא עובדים ולא לומדים, כמובן מספרם גדול בהרבה בחברה הערבית, זו אוכלוסייה שכל עולם ההייטק והג'וניורים פוסח עליה כי לרובם אין אפילו את ההשכלה התיכונית, הפערים שלהם משוק העבודה הם פערים אדירים, אנחנו לא מדברים פה על כניסה לתפקידי ג'וניורים לצערנו, אלא לאותם תפקידי כניסה לא מקצועיים בשוק העבודה.

היום, עם כל המהפכות הטכנולוגיות וה-AI, גם התפקידים האלו הולכים ונעלמים, אנחנו מדברים לפעמים על משרות בתחום הקמעונאות, המחסנים וכל התופעות שקרו פה הם ביתר שאת, ככל שהצעירים נטולי עורף משפחתי, נטולי עורף כלכלי ואנחנו גם רואות שהם צריכים תמיכה מאוד פיזית בהשתלבות, וזה משהו שאני חושבת שנכון באופן כללי לאוכלוסיית הצעירים שלא מספיק רק להכניס אותם לשוק העבודה.

שאל פה קודם חבר הכנסת אלעזר שטרן כמה מהם ממשיכים שנה, ואני צחקתי כי כשאני מדברת עם מעסיקים שאנחנו עובדים איתם, למעלה מ-45 מעסיקים, הם מדברים על תקופות של חודשיים וגם עם המדינה יש לנו פער מסוים, מפעילים נמדדים בין חודשיים לארבעה, הצעירים "הרגילים" היום בשוק העבודה לא מחזיקים יותר מכמה חודשים, זו גם תופעה שצריך לתת עליה את הדעת.

אנחנו מדברים על מצב של דלת מסתובבת לאוכלוסיות המוחלשות שצריכות הרבה מאוד תמיכה וליווי וגם המעסיקים שלהם, אין פה נציגי מעסיקים שזה אולי חבל, המעסיקים הם פקטור מאוד משמעותי, היכולת לרתום אותם, לתת להם את התמיכה שהם צריכים בין אם זה הכשרות, ליווי, תמריץ ולתת להם חבילה מותאמת אישית.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה, שהצלחת להביא את כולנו לפה, תודה לכם.

(היו"ר נעמה לזימי)

תודה, אני אספר שיש בשורה טובה מכספים, הצלחנו לבטל את ביטוח המנהלים לעד פי שתיים שכר מנהלים, אפרופו שכר צעירים, שהוא חיסכון שפוגע בעד כ-500,000 שקלים מהחיסכון הפנסיוני וצעירים לוקחים אותו על ההתחלה, לא בודקים בדרך, ואז מגיעים לגיל פנסיה עם 500,000 שקלים פחות בחיסכון, אז ממש היה לי חשוב ללכת להצביע על זה גם ואני שמחה שזה קרה בסוף פה אחד, פחדנו שזה לא יהיה ככה, וזו בשורה גם כן כאן.

אני רוצה לעבור ליפעת בכר מעמותת השתחוויה, אם תוכלי לקצר, יש לנו גם עוד אורח בזום, אני אתן עוד כ-10 דקות לדיון כי אני יצאתי ואני מבינה לגמרי.

תודה רבה, אני יפעת בחר מייסדת ומנכ"לית עמותת השתחוויה, תאטרון קהילה חברה.

מתן דיבר עכשיו על מענקי חדשנות בתעסוקה, ואנחנו מפעילים את אחת התוכניות שמסמלת חדשות ושילוב בתעסוקה, אנחנו דיברנו פה הרבה על החינוך ושילוב בתעסוקה אצל צעירים חסרי מעש בחברה הערבים.

המחזור הראשון כבר בעיצומו ועכשיו אנחנו מגייסים צעירים למחזור השני, אנחנו פוגשים חבר'ה מיואשים, כרגע באום אל פחם ושנה הבאה נהיה בדרום, רמת הייאוש היא בלתי נתפסת, אנחנו מעניקים להם הכשרה להשתלב בתעסוקה בחינוך הבלתי פורמלי, הם הולכים ללמוד הנחיית קבוצות בקהילה, הם לומדים גם עברית וגם מחשבים כדי שיהיו להם את הכלים אחר כך להגיע אל הקהילה שלהם, ולעבוד עם דור העתיד, עם הנערים והנערות שהם יהיו הצעירים ממש בעוד כמה שנים, לתת להם את המיומנויות הרכות, את המוטיבציה, את היכולת לסלול להם דרך לעתיד טוב יותר כדי שדברים שלנו שנראים לפעמים הכי בסיסיים שאנחנו בונים לעצמנו עתיד להם זה נראה משהו רחוק ובלתי מושג.

אני מודה למשרד העבודה שבחרו בנו לעשות את זה ואנחנו נשמח לעדכן בהתקדמות ובנתונים.

תודה רבה, אני רוצה לעבור לרום ממשרד האוצר, ממש סליחה על העיכוב בדיבור שלכם, אני גם רואה את זה כאן עכשיו, תודה רבה שאתה פה ומלווה אותנו קבוע בוועדה.

בשמחה, אני אשמח להתייחס לדברים שנאמרו פה, צוין פה בכל מיני הקשרים המשבר בהייטק, או התקררות בשוק העבודה, ואנחנו באמת רואים אולי אינדיקציות ראשוניות לדבר הזה, אבל צריך להגיד שכפי שציינו פה גם נציגת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגם נציג שירות התעסוקה, אנחנו לא רואים את זה בנתונים בינתיים לכל הפחות.

איך אתה מסביר את זה ?

אני חושב שיש כל מיני מגמות, אנחנו לא בדיוק יודעים לאן הדברים עוד ילכו, אבל נתוני תעסוקה עצמם שהם האינדיקציה הכי טובה לראות מה קורה בשוק העבודה, שם אנחנו לא רואים את זה, לא בשיעור התעסוקה ולא בשיעור האבטלה, ואשמח לפרט.

בשיעור האבטלה אנחנו לא רואים השפעה שלילית בכל הגילאים, הם נמצאים בשפל מאוד מאוד נמוך ב-3%, צריך להגיד שבעולם שבו אנחנו מצפים לאבטלה חיכוכית שזו אבטלה טבעית בעולם של אנשים שמחליפים עבודות, אנחנו מצפים אפילו לאבטלה קצת יותר גרועה, כלומר שוק העבודה הדוק מאוד מאוד, ואגיד בכנות שזה קצת מוזר לאור הריביות הגבוהות, וקצת קשה להגיד מה קורה, אנחנו אומרים אולי בעתיד זה ישתנה, אבל זה בהחלט לא המצב עכשיו.

הדוק במובן שאין תחלופה?

הדוק במובן של יש ביקוש גדול לעובדים שמחפשים עבודה.

אבל אנחנו רואים גלי פיטורים בהייטק, כל הזמן כשאני פותחת - - -

אלו המון דוגמאות אנקדוטליות בוודאי לאדם הפרטי שחווה את הדבר הזה, בדיוק בשביל זה אני מדבר על הנתונים, זה מאוד מאוד משמעותי ומאוד חשוב, כשאתם מסתכלים רגע על המגמה הגדולה, על השוק כתפיסה ועל המסות, אנחנו לא רואים תופעה רחבה כזו.

בהמשך לדבר הזה, גם כשמסתכלים על הצעירים, חשוב לי להגיד, בהינתן והיינו רואים נתונים מדאיגים, ושוב אגיד שאנחנו לא רואים נתונים כאלו, בראייה כלכלית וראיית מאקרו כן לרוב הנתונים של הצעירים מתחת לגיל 30 פחות מדאיגים ואני אסביר למה, לרוב צעירים בשלב הזה נמצאים בשלב של רכישת השכלה, רכישת מיומנויות, בונים את העתיד שלהם ואת פוטנציאל ההשתכרות שלהם, ונתוני התעסוקה לרוב מתחת לגיל 30, לא משקפים את הפוטנציאל העתידי.

גם אדם שלא עובד או עובד במשרה חלקית בשלב הזה, לרוב עסוק בדברים אחרים או ברכישת הון אנושי זה דבר חיובי וכמובן שאנחנו כולנו רוצים שהוא יקרה, גם אם מישהו מרוויח מעט כסף, סביר להניח שהוא עובד בעבודה שונה, כמו שדיבר פה פאדי, שאתה לומד ומחפש עבודה לטווח הארוך וכרגע אתה עובד במשהו זמני, המון צעירים עושים את הדבר הזה, זו תופעה שהיא בסדר ומה - - -

פאדי אני הבנתי שאתה הגשת כ-500 קורות חיים?

כן.

עצוב ממש.

מה שחשוב לנו, כמובן שכל נקודת זמן חשובה בחיים של כולם, אבל פוטנציאל השתכרות לטווח הארוך הוא מה שחשוב, ואם יש אנשים - - -

חשוב לזכור בהקשר הזה שיש תקופת זמן קריטית של שנה אחרי סיום הלימודים למצוא עבודה, לא משנה אם זה תואר או הכשרה מקצועית, ומי שאחרי שנה מסיום הלימודים לא מצא עבודה, אז הסיכוי שהוא ימצא עבודה בתחום שהוא למד הוא אפסי.

פאדי לא מדבר על זה שהוא מחפש במשך חודשיים שלושה, הוא מחפש מאוגוסט, עוד מעט עוברת שנה, הוא לא היחיד שמחפש, מתוך הכיתה שלו, כמעט כ-20 אנשים, רק כשלושה אנשים מצאו עבודה, כ-17 אנשים לא מצאו עבודה, וזו לא תוכנית של עמותה מסוימת, זו תוכנית במימון ממשלתי, של רשות החדשנות, שהסלילה אותם לתוך ההכשרות האלו, המדינה מסלילה אנשים להכשרות להייטק, ואז אומרת אין משבר, צריכה להיות פה אחריות, ואם נפתחה ההכשרה על ידי המדינה והמדינה מימנה כספים אז היא גם צריכה לדאוג להכשרה בקצה.

זו לא רק אחריות למי שניגש להכשרות האלו, זו אחריות כלפי כולנו שבסוף ממונות הכשרות מכספי המיסים שהן לא אפקטיביות.

בוודאי שיש מקרים כאלו כמו שפאדי הציג.

רגע, פאדי אתה למדת מדעי המחשב?

אני התחלתי את התואר ועצרתי בגלל הקורונה, ואז הציעו לי מהזנק הגליל הכשרה אינטנסיבית, Programing , יש לי את כל הדרישות, יש לי את היכולת ללמידה עצמית, כמובן שזה מצריך למידה עצמית והאחריות עלינו, אני לוקח את כל האחריות, אני נתתי את ה-200% ולא את ה-100%.

פנית גם לארגוני חברה אזרחית שמסייעים?

אנחנו מלווים אותו, אני רק רוצה לשאול, האם כשאתה אומר שאין אבטלה אתה מתכוון לזה שהם עובדים או שהם עובדים במקצוע? כי יש הבדל מאוד משמעותי.

אז אני רק אשמח רגע להשלים ביחס למה שפאדי אמר, בוודאי שיש מקרים פרטניים כאלו, היה פה פירוט של התוכניות הממשלתיות השונות, גם מתן הרחיב על הכלים הממשלתיים השונים בשביל לפתור את הקשיים האלו ככל שישנם, אנחנו כמובן נשמח לסייע במה שרק אפשר.

כן חשוב לי להגיד שברמת המאקרו אנחנו לא רואים תופעה כזו במסות גדולות, אלו הנתונים, הם הוצגו פה על ידי כל האנשים שעוסקים בנושא הזה.

אז איך אתה מסביר את הנתונים של ביטוח לאומי, אני מסכים שה- - -

שירות התעסוקה הולמים את מה שאני אמרתי.

לא אבל אנחנו רואים עלייה באבטלה, רואים עלייה בארבעה חודשים האחרונים.

יש למעשה שתי תופעות שאנחנו רואים, קודם כל אני חושב שאין סתירה בין הנתונים לצורך העניין, המצב פה מבחינת שוק הדוק או במילים אחרות מבחינת שוק העובדים אם אני מנסה לפשט את זה, אנחנו באמת רואים שהמצב יותר טוב מאשר היה בשנת 2019, מה שכן, אנחנו כן רואים מגמה בשנה האחרונה של שינויים, זה אחד הדברים שאפשר לראות, ואני לא חושב שיש סתירה בין שני הדברים האלו.

כן אבל לא בטוח שהייתי קורא לזה שהכל טוב והמגמה לא השתנתה, שאין לנו בעיה בשוק העבודה כרגע.

זו אינדיקציה שהיא אולי כן קצת מדאיגה, אני בהחלט מסכים שאי אפשר להגיד שזו הסתכלות עתידית בטוחה, אבל להגיד שאין שום דבר שמדאיג אני הייתי נזהר עם זה.

אנחנו לא יודעים לאן הדברים ילכו, אני מסכים איתך.

אני כן יכול להגיד - - -

אבל אמרת שאתה לא דואג.

אמרתי שכרגע, נכון למצב הנוכחי אנחנו לא מזהים תופעה, הנתונים לא מספרים לנו על תופעה רחבה של אנשים שלא מצליחים למצוא עבודה, גם של צעירים.

חשוב להגיד כשבוחנים את נתוני האבטלה, נציגת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה את הנתונים מגיל 18-35, כשמסתכלים על גילאי 25-34, רואים גם אבטלה מאוד נמוכה כ-4.4%, שהיא זהה לזו שהייתה בשנת 2019 והנמוכה ביותר מאז שנת 2010.

הנתונים מספרים לנו סיפור מסוים, בוודאי שיש חוויות אישיות של אנשים שחווים חוויה אחרת, אבל שוק העבודה בכללותו כן יש בו מגמות מסוימות, בוודאי שאנחנו עם יד על הדופק ומסתכלים לעתיד וכולנו שמים סימן שאלה - - -

רום אבל זה מתעלם משוק עבודה משתנה, אם מסתכלים עכשיו על חמש שנים קדימה, לא שלוש שנים אחורה, כל הכניסה של הדיגיטציה והיעלמות של מקצועות, אנחנו מצפים שהממשלה תסתכל קדימה, ותראה מה יקרה עם אותן אוכלוסיות שישאירו אותן בצידי הכביש כי לא יהיו להן את המשאבים.

פאדי נותן פה דוגמה אבל היא דוגמה שצריך להסתכל עליה עתידית, לא מה שהיה היה, אלא זה רק יחמיר המצב הנוכחי, המצב רק יעצים, זה לא מצב - - -

אני חושב שמה שאת אומרת רלוונטי מאוד גם למערכת החינוך וגם למערכת ההשכלה הגבוהה, אפשר לדבר על איך הדברים נעשים, אבל כן מושקעים המון המון כספים, גם לתגבור של מקצועות בתיכון שמקדמים לעבר עבודה טכנולוגית, גם סבסוד מאוד נרחב של השכלה גבוהה, ואפשר לראות את הנתונים של תלמידים באוניברסיטאות וגם של מגמות טכנולוגיות שעולים מאוד מאוד.

ספציפית ההשפעה של מה שתיארת טכנולוגיה וכדומה, הדעות המחקריות מאוד חלוקות בתחום הזה, יש אנשים שטוענים שדווקא אנשים בתחומים הטכנולוגים יפגעו כי העבודה שלהם תוחלף, יש אנשים שטוענים שדווקא העובדים עם המיומנות הנמוכות יפגעו ויחליפו אותם, יש אנשים שטוענים שדווקא הם לא יפגעו כי אלו העבודות שיישארו, הדעות חלוקות לכאן ולכאן, אני חושב שלמומחים הכי גדולים בעולם אין היום תשובה לדבר הזה.

אני יכול להגיד לך שאנחנו בשיתוף משרד העבודה וישבה פה גם נציגה מהמשרד לשיווין חברתי, אנחנו עוסקים בנושא הזה יום-יום, ואנחנו מנסים להבין מה הדרך הכי טובה לעזור לכל מי שצריך עזרה.

תודה רום.

אני כן רוצה לשאול את משרד העבודה, היה פיילוט של משרד העבודה וארגון המעסיקים לליווי, הכשרה והשמה של ג'וניורים, מה קורה עם זה היום? האם התוכנית נשארה? איך היא עובדת? מה אחוזי ההצלחה?

יש מגוון של תוכניות בענף הייטק שכוללות שיתופי פעולה עם מעסיקים, גם תוכניות ייעודיות בחברה הערבית למשל בורסה טק, ואוכלוסיות נוספות, למשל סוקרה פה פעילות של טק קריירה, זו פעילות שהמשרד תומך בה באופן משמעותי, מתקיימות פעילויות כאלו בענף ההייטק, ובכל מה שנוגע להכשרות בשיתוף מעסקים אצל האגף להכשרה מקצועית שאני מניח שאת יודעת שיש כרגע מחלוקת מסוימת.

בהקשר לתוכניות שביצעתם, אתם בודקים את נתוני ההשמה?

אנחנו בודקים את נתוני ההשמה, אני יכול לתת פה רגע לטק קריירה להתייחס לנתוני ההשמה בפעילות שלהם.

לגבי נתוני ההשמה בהכשרות להייטק, עד תקופת הקורונה היו לנו רמות מאוד גבוהות גם ברמת ג'וניורים כמעט כ-90% השמה, בתקופת הקורונה האחוזים ירדו כמעט ל-60%, עכשיו אנחנו עומדים על כ-40%, משבר ממש ממש משמעותי בהייטק, יש כ-10,000 מובטלים, לא צריך להתייחס לסטטיסטיקות, המצב חמור מאוד והוא הולך להחמיר עד סוף שנת 2025 לא תהיה השמה לג'וניורים, זו תמונת המצב של כל הנתונים של הסקרים, כל האוניברסיטאות, כל הממדים הבין לאומיים שאנחנו בודקים.

מי שיפגע בנושא הזה אלו אוכלוסיות מודרות, כמו יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים, אוכלוסיות פריפריאליות וכן הלאה, הממשלה צריכה לקחת בהקשר לנושא הזה את כל המשאבים הדרושים, ליישם תוכניות ייעודיות לנושא הזה בתקופה הקרובה ולתקוף את הדבר הזה כי אנחנו לא יכולים, אני אמרתי שיש רק כ-1,600 יוצאי אתיופיה בהייטק אחרי 40 שנים, זה בכי על הדורות, אי אפשר, יש פוטנציאל לכ-3,000 אנשים שניתן להכשיר ולשים אותם בהשמה, אנחנו לא שם.

אין מוביליות חברתית - - -

אתה אומר שהבעיה היא שבעצם בהיעדר תוכניות ייעודיות, שהן מנסות לשים למטרה אוכלוסיות ספציפיות שיהיה אפשר להגדיל את יכולת ההשתכרות שלהם, וגם את הכניסה שלהם לעוד מקצועות?

כן, ולהמשיך לא רק בהכשרות, גם בהשמות בתוך התעסוקה, ON JOB TRAINING, סבסוד מעסיקים, יש פוטנציאל אדיר אבל אם הממשלה לא תעשה את זה עכשיו, אף מעסיק לא יקלוט אותם, אין להם רשתות חברתיות, הם דור ראשון להשכלה, אין להם שום דרך לפרוץ, הם נולדו בארץ, שירתו בצבא ונתנו את הנשמה, אין מענה וזה חשוב, יש הכשרות, ניתן להוציא הכשרות אבל אם אין השמה גם לא תהיה בשנתיים הקרובות, אלו המגמות שאני מזהה אותן.

הפתרון לכך הוא בדגש על הכשרות בשיתוף מעסיקים, כשהמעסיקים שתופים בהכשרות עוד משלב היציאה לדרך, דוגמה ראשונה שקפצה לי לראש, הכשרה שהתקיימה בערד בשיתוף עם רד-בינת שפתחו שם מרכז, שיש מעסיק בקצה ששותף בהכשרה וקולט בסוף, זה המודל הכי טוב להצלחה.

אבל חשוב להגיד שבעצם האגף להכשרות מקצועיות הוריד את המודל הזה, הוא כבר לא פעיל.

לא, זה לא שהאגף להכשרות מקצועיות הוריד את המודל הזה, האגף להכשרות מקצועיות כרגע תחת הקפאה מסוימת.

מעבר להקפאה, צריך להבין שלנו אין שוברים להכשרות מקצועיות כבר שנה.

בהקפאה בגלל סכסוך בין משרדי ונתונים - - -

סליחה זה לא מדויק, יש שוברים להכשרות מקצועיות, השוברים האלו הם דווקא הדבר היחיד שלא נפגע מהמשבר באגף להכשרה מקצועית, יש - - -

איפה יש?

רגע לימור, כשאת מיתד אומרת שאין שוברים - - -

זה לא מדויק, אני אגיד שלמשרד הרווחה יש את היכולת להקצות תקציב להכשרות מקצועיות ולהקצות אותם באמצעות מנגנון שקיים.

זה לא מקובל מה שאתה אומר, כנראה שזו בדיוק הסיבה שדברים במחלוקת שנה כשאתה אומר דבר כזה, כי פעם הייתם זרוע העבודה פעם במשרד העבודה, ואחר כך בכלכלה הפכתם למשרד, תיקחו אחריות, אל תגיד משפט כזה, אני ממש מצטערת.

אני רוצה להגיד משהו ללימור, יש לי שאלה, כשאת אומרת שאין לך שוברים, רק המילה הזו עושה לי חלחלה, אז בעצם ביתד מדובר פה שאין שוברים לאותה אוכלוסיית חסרת עורף משפחתי, אותה אוכלוסיית קצה שהכי זקוקה לזה?

נכון, אנחנו מלווים - - -

אנחנו לא מדברים פה על אוכלוסייה רגילה באבטלה שחסרת מעש אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה ש- - -

לא ברצף אבל כמנעד רחב.

כן אבל הסיכון לסיכון הוא בעצם חלק ממה שאנחנו רוצים למנוע, אנחנו רוצים למנוע גם את המהפך של הצעירים להיות צעירים בסיכון, חסרי עורף לחלוטין על הרצף של כל תחלואות החברה שיכולות להיות, לכן גם ההקצאות האלו הן לא פעם מניעה משמעותית מאוד שעוזרת לכם לסייע.

לגמרי, מדברים פה בסופו של דבר על השתלבות בתעסוקה לצעירים, זה לא אתגר מאוד גדול, השאלה היא לאיזו תעסוקה.

את רוצה להגיד כאן לחברי הוועדה שכאין לך שוברים להכשרות מקצועיות ברווחה ובטח ליתד, צעירים חסרי עורף משפחתי נשארים בתחתית שרשרת המזון של האפשרויות, וזו נקודה שחייבים שיפתרו אותה, תישארו עם הסכסוך המשרדי שלכם עוד חודש חודשיים, אבל אל תעשו את זה על הגב של האוכלוסיות הללו, ולא צריך להיות פה ויכוח על זה.

זה לא צריך להגיע מהרווחה זה צריך להגיע ממשרד העבודה.

אני רוצה רק להגיד שני דברים, אני חושבת שאתגר של צעירים בעולם העבודה הוא שיש משרות פנויות, יש שני סוגים של משרות פנויות, יש משרות פנויות שהצעירים שלנו היום אומרים אנחנו לא רוצים אותן כי מתעמרים בנו, השכר הוא נמוך ושעות העבודה הן ארוכות, ואנחנו לא רוצים אותן.

כי אלו משרות שמדמות תנאי עבדות לכל דבר ועניין.

ויש קבוצה נוספת של משרות, שהצעירים שלנו לא עומדים בקריטריונים שלהם, פעם אחת כי הם חסרי הכשרה מקצועית, ופעם שניה כי צריך לעבוד על פיתוח הכישורים.

יש מיזם נהדר במדינת ישראל, מיזם כישורים, יוזמה של משרד העבודה ושל טבת שעושים עבודה מצוינת, ואני חושבת שצריך להרחיב את המיזם הזה, זה דבר אחד.

הדבר השני הוא ההכשרות המקצועיות, גם כשאנחנו רוצים להעביר תקציבים ואנחנו יכולים, אני לא יודעת אם זה הפתרון אבל לפחות הייתי כן רוצה לקדם את זה, אבל זו פרוצדורה מאוד מורכבת כי אנחנו כיתד לא מוכרים כגוף מפנה.

אז אני אגיד משהו על זה, זה בדיוק מחבר לסוגיה של החובה להכיר בקטגוריה צעיר חסר עורף משפחתי בחוק, כמו שניסינו לקדם שנה קודמת שעבר בקריאה טרומית ודיברנו גם עם השר, יש לנו גם היום פגישה על זה בדיוק, ואני מקווה מאוד שזה יוכל לעבור ממשלתית.

צריך להבין שלא פעם הגדרת חוק היא לא למנוע מהאגף, אלא ההפך לבסס את המענים שיהיו לכם, שלא יקוצצו בקיצוץ רוחבי או בסכסוך משרדי, שיהיה מענה בחוק שמגדיר סל מענים שהוא מחייב כמובן טיפול פסיכולוגי נפשי, לצד הכשר ליווי תעסוקתי, זה הדבר הכי חשוב שאפשר לתת למישהו שאין לו גב, ואחרת הוא פשוט ייפול אל התהום.

זו אוכלוסייה שהכי חשוב לעסוק בה בגלל שהיא בסיס אחריות המדינה, אם אנחנו לא נהיה עבור האוכלוסייה הזו, שהיא נוער בסיכון עד שמגיעים לצעירים בסיכון שאז אין להם מענה, ויתד עושה את מה שהוא עושה למרות שאין הגדרה רשמית של המדינה בהכרה באותה אחריות, אז זה עצוב מאוד ואני מאוד מקווה שהשנה אנחנו נפתור את זה.

פה זה הזמן להגיד אין פה אופוזיציה קואליציה, יש פה את טובת הצעיר או הצעירה שאנחנו צריכים לראות אותה, ואני ממש מקווה שתהיה פה בשורה, ואני כבר אגיד שהשיחות שלי עם השר היו טובות בנושא הזה, וזו ממש דוגמה לאיפה זה פוגש את הצורך שלכם לקבל את זה.

אני חושבת שזה צורך של כולם, של רוב האנשים שנמצאים פה מסביב לשולחן הזה, וצריך לעשות הפרדה מהאנשים שעובדים באגף להכשרה מקצועית אנחנו עובדים איתם, אנחנו פשוט נמצאים במצב שאין כבר תקציב שנה שלמה לטובת המימוש של השוברים.

אז אני אשלח גם שאילתה אישית לכנסת, מעבר לוועדה ואולי אפילו למליאה, אולי אפילו שאילתה דחופה, בכל מקרה זו סוגיה ממש קריטית, זה פשוט לא נתפס.

תראו, נראה לי לצערי שעם מי שבזום כבר לא נוכל לדבר.

אני רק רציתי לומר כמה מילים.

אני אתי פרץ היימס, יו"ר משותף יחד עם נירה בפורום ארגוני תעסוקת צעירים, אני רק אומר כמה מילים כי אני חושבת - - -

פשוט רשום לנו שלא הגעת זו טעות אני מתנצלת.

נוכחת, אני רוצה להתכנס לפתרונות וחבל שנציג משרד האוצר לא כאן.

אני חושבת שבהקשר של הבעיה, נירה דיברה על העתיד אבל אני כן רוצה לדבר על העבר, ועל הפערים שקיימים היום בקרב אוכלוסיות פריפריאליות, וכאן פאדי הוא נציג, אבל ללא ספק כדי כן להיכנס לשוק התעסוקה יש גם מחקר של ה-OECD, יש פערים מאוד גדולים במיומנויות בין אישיות בקרב האוכלוסיות הפריפריאליות בתחושת מסוגלות, ברשת קשרים שדובר עליה כאן, וכמובן ברשת של תמיכה מהמשפחה במיוחד אם מדברים על רקע כלכלי מוחלש או מהדרה חברתית, ויש פערים מאוד מורכבים וחסמים בכניסה לשוק התעסוקה.

אני אגיד יתרה מכך, שאם כבר נכנסים לשוק התעסוקה, במיוחד בגילאים שהוא דיבר עליהם, עד גילאי 30, אנחנו רואים שבכ-70% מהמקרים, העבודה הראשונה שאתה נכנס אליה מנבאת את העתיד התעסוקתי שלך ובסופו של דבר היא ממשיכה - - -

כמו שמור אמר שבשנה הראשונה שלאחר התואר, שאני מכירה את זה מחבריי מסיימי התארים לאורך השנים, כמה השנה הזו היא קריטית.

היא קריטית כי בסופו של דבר לא מדובר רק בתעסוקה, זו הרווחה שתעניק לילדים שלך, זה המצב הסוציואקונומי שלך ושל המשפחה שלך, אם אנחנו באמת נתכנס לפתרונות אני רוצה לדבר על שלושה דברים.

דיברנו קודם על ההתמחויות, פורום ארגוני תעסוקת צעירים עבד במשך שנה על נייר עמדה שקשור בהתמחויות, ומאוד חשוב להביא אותו ולראות בדיוק את ההמלצות שמדברות על כל תהליך ההתמחות כבר בתוך התואר וגם לאחריו, יש מורכבויות, אבל יש המלצות קונקרטיות.

אני אשמח לקבל, האם אנחנו גם מדברים על שבירת המנגנון של התמחויות ללא שכר?

יש שם התייחסות, זה מורכב.

כי זה גם עניין של אוכלוסיות מודרות, אוכלוסייה שלא יכולה להרשות לעצמה להיות עכשיו בהתמחות, ולצבור את כל ההון הסימבולי והתעסוקתי הזה, כשהיא לא מתפרנסת.

יש התייחסות גם לזה, ואני אגיד גם בהקשר שדובר כאן על האם אוכלוסיית הצעירים מיוצגת או לא, אני חושבת שכן אבל יש מורכבות באוכלוסיית הצעירים מהפריפריה, מעל ל-60% לא נמצאים במרכז ובתל אביב, והיום היא לא מוגדרת כאוכלוסייה שצריך לתת לה מענים כמו אוכלוסיות אחרות, אני חושבת שפה יש פוקוס מאוד משמעותי, ואנחנו ראים את החסמים לאורך כל הדרך, אם זה בהכוונה ללימודים ולתעסוקה, ואם זה קורה בכניסה לתעסוקה איכותית וכמו שנאמר פה על השרידות, ויש תוכניות שמתעסקות היום במגזר החברתי גם בכניסה לשוק התעסוקה וגם בשרידות.

בפורום ארגוני תעסוקת צעירים יש כ-66 ארגונים, ופאדי אנחנו נדבר אחר כך על תוכניות שמתעסקות גם בכניסה ובליווי של לאחר מכן.

מה שאני רוצה להגיד שהתקצוב של אותן תוכניות הוא לוקה בחסר כי למעלה ממחצית לא מקבלות תקצוב ממשלתי, לאחר שהתוכניות האלו הוכיחו השפעה מעשית.

ודבר אחרון, חוקי התעסוקה והעבודה אינם מעודכנים מקום המדינה, ופה צריך לעשות עבודה נוספת אבל אני לא ארחיב בעניין, על אחת כמה וכמה שאנחנו רואים תמורות כל כך משמעותיות, דיברנו על תעסוקה היברידית ודיברנו על פרילנסרים, אנחנו מדברים על אימהות, על שעות העבודה שלהן ועל חופשות של אימהות עם ילדים, הפערים הם רחבים אבל אנחנו כפורום רוצים להיות כאן ולקדם את הדברים האלו, תודה רבה.

תודה רבה רבה, אני רק אמשיך את דברייך, אני אגיד שבשבוע הבא, עוד כשבוע וחצי יש לנו דיון בשדולה של איזון חיי בית עבודה יחד עם עידן רול, על קיצור שבוע העבודה, אני אשמח שתהיו חלק מזה.

שינוי עולם העבודה הוא חלק ממה שיכניס גם עוד אנשים אל שוק העבודה, ובאמת יאפשר לנו איזון במשהו שהפך להיות דורסני יותר ויותר.

פאדי אני אשמח גם שנהיה בקשר ונראה אולי אפשר גם לסייע, תודה לך שהגעת לכאן.

אני רק רוצה לומר שנדמה לי גם בגלל שצריך לעקוב אחרי כל מיני דברים, וגם אנחנו צריכים לקבל מסמכים חזרה לוועדה, אנחנו נעשה במושב הבא דיון מעקב, זה כבר לא יקרה בכנס הזה, נשארו רק כמה שבועות, יש לנו אחר כך פגרה, זה יאפשר למשרדים להתמקם, ליישב סכסוכי משרדים ולעבור לחיים עצמם.

אני מניחה שלקראת דצמבר נוכל לעשות דיון נוסף, ואז יהיו גם אולי קצת בשורות, כמובן כשיהיו לנו תשובות ונתונים אנחנו גם נעביר, נעדכן את הארגונים ואת כל מי שצריך לראות.

מור אני רוצה קודם כל להגיד לך תודה, אני חושבת שהפורום וההתכנסות מאוד חשובים, את הדיון הבא נעשה במשותף, נגזור קצת מסקנות ונבין איך אנחנו יכולים גם - - -

תודה רבה על ההזדמנות לקיים את הדיון הזה.

ממש באהבה גדול, אני שלכם, אני רק אקריא את הסיכום ואם יש משהו שצריך להוסיף תגידו לי, זה הכי של הוועדה הזו, ואני חושבת שגם גילינו שהממשקים לסוגיות אחרות של איזון חיי בית עבודה הם כל כך על זה, גם הסוגיות של השכלה, ודור ראשון להשכלה גבוהה, אכניס אתכם גם לתפוצה שלנו לדיונים הנוספים שלנו בנושאים האלו, כולל צעירים חסרי עורף משפחתי, בסוף הדברים עומדים יחד, אני מודה לכם, אני אקריא מהר את הסיכום כדי שאני יוכל להמשיך לדיון ההמשך שלנו בנוגע לחינוך המיוחד.

סיכום והחלטות מישיבת הוועדה בנושא אבטלת צעירים, הוועדה שמעה דיווח מפורום תעסוקת צעירים לפיו נתונים של החצי השנה האחרונה מצביעים על פניית צעירים מובטלים לארגוני ליווי והשמה של צעירים, מעל ל-75% ועלייה של דיווח מעסיקים על צמצום משרות למעלה מ-60%, בהתאם, הוועדה מבקשת מהממשלה בדגש על משרד העבודה, משרד הכלכלה ושירות התעסוקה להרחיב עיסוקם בנושא ולקבוע יעדים לאומיים אסטרטגיים ארוכי טווח ותכנון פעולה בהתאם, מפולח גאוגרפית לפי אוכלוסיות מוחלשות ומודרות.

הוועדה פונה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעיבוד נתונים ובפרסומם לעניין אבטלה מתחת לגיל 28, משך חיפוש עבודה, משך זמן תעסוקות קודמות, מקום מגורים וכן גם פילוח אתני שיאפשר לנו להבין אוכלוסיות כמו אוכלוסייה ערבית, חרדית, אתיופית וכדומה, בעלי משפחות, רקע השכלתי ועוד.

הוועדה פונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל את עמדתם לעניין אפליית אוכלוסייה מתחת לגיל 28 בסכום דמי האבטלה באופן שרירותי, ולאו דווקא מעודכן ותואם לדפוס החיים הנוכחי.

הוועדה מבקשת משירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי ליזום קמפיין המנגיש ומפרסם זכויות צעירים המועסקים בכלכלת החלטורות, אולי עוד נעשה פה דיון ייעודי לגבי כלכלת החלטורות, או שנאחד את הדיון הבא לחצי חצי לנושא הזה, זה לגמרי מחייב אותנו לעסוק בזה בגלל שזו כלכלה שצעירים הרבה יותר נמצאים בה.

הוועדה מבקשת ממשרד העבודה התייחסות למגמות ביניים העולות מוועדת כלכלת הפלטפורמות, וצפי לפרסום מסקנות סופיות, אני אשלח גם על זה שאילתה אישית, על כלכלת החלטורות.

הוועדה מבקשת מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד העבודה, המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה להעמיק את איסוף הנתונים בדבר צעירים מועסקים בכלכלת החלטורות, מדובר בסוגיה משמעותית, שכן מדובר באוכלוסייה נרחבת שהזכויות הסוציאליות שלה אינן מוגנות, תאונות עבודה, אובדן כושר עבודה ועוד, עם הנתונים יהיה ניתן לפעול להגנה על הזכויות האלו, בעולם כבר התחילו צעדים אז יש לנו לאן להסתכל ואיך לשאוב מהם.

הוועדה מבקשת להפריד באיסוף הנתונים חיילים בסדיר שכן אין מדובר בתעסוקה, לא ביקשנו להכליל אותם כלא מועסקים, אבל לא כן מועסקים, הנתונים של האוכלוסייה הכללית חייבים להיבדק נכון, ושיהיה מהימן למציאות ולא לשפר נתונים.

כמו כן, הוועדה מבקשת ממשרד העבודה, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפתח נתוני תעסוקת צעירים לפי המוסד החינוכי בו למדו, ללמוד על מגמות שעולות מהנתונים ובהתאם לקבוע יעדים ותוכניות פעולה, למשל חינוך עם לימודי ליבה או בלי לימודי ליבה, חינוך ממלכתי על כל הרצף, להבין את פער התקצוב הנמוך בחלק מהמקומות והתקצוב הגבוהה בחלק מהמקומות, על השפעה תעסוקתית אנחנו יודעים שיש פער, והנתונים הם כלי חשוב.

הוועדה פונה למשרדי הממשלה הרלוונטיים לקיים שולחן עגול בהשתתפות ארגוני החברה האזרחית שנכחו בדיון ושזו התמחותם, תוך ניתוח המגמות העתידיות, שאלת עתידם של צעירים אלו והצעדים הנדרשים להשמה ושרידותם בעבודה.

הוועדה פונה לרשות החדשנות לבחון את יעילות התמריצים המוצעים לחברות הייטק בגין העסקת ג'וניורים מאוכלוסייה ערבית ואוכלוסיות גיוון, שכן עלה בוועדה שוב היעדר יעילות עד כה להשמת ג'וניורים בהייטק, יש לנו פה את פאדי ששלח כ-500 קורות חיים, דבר שהוא תעודת עניות למדינה, פאדי.

הוועדה מבקשת שוב משר העבודה ומשר הכלכלה להגיע להסכמה בדבר אחריות על האגף להכשרות מקצועיות, הדבר פוגע במחפשי עבודה בכלל ובצעירים בפרט, וגרם להקפאת תוכניות ליווי והשמה חשובות.

אני אגיד נקודה נוספת, לא פעם משרד האוצר משתמש בזה כדי לקחת תקציבים חזרה, בואו לא ניתן לו את התירוץ לקחת את התקציבים האלו חזרה, אלא נשתמש במענים האלו יעיל ושרק יתרחבו.

עוד קודם לכן, הוועדה מבקשת משרי הכלכלה והעבודה לפתור את הקפאת הוואוצ'רים שניתנו למשרד הרווחה לטובת הכשרות צעירים חסרי עורף משפחתי, אני גם אדבר על זה עם שר הרווחה.

בכוונת הוועדה לקיים במושב הבא דיון מעקב בנושא, הייתי אפילו אומרת לקראת סוף המושב הבא כדי לאפשר למשרדים ממש להתארגן, אנחנו בכל מקרה נעשה מעקב ונחשוב יחד איך להתקדם עם זה, אני ממש מודה לכם, אני חושבת שזה אחד הדיונים החשובים, אנחנו נעקוב ונראה בהמשך ושיהיה לנו בהצלחה, תודה חברים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:54.