פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
27/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ג (27 ביוני 2023), שעה 12:00

ירידה בהשקעות זרות בהייטק הישראלי - משמעות וחלופות

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר

ולדימיר בליאק
שלי טל מירון
שרון ניר
עודד פורר

גיא לקן - מנהל מחלקה כלכלית שוק ההון, משרד האוצר

צחי שנרך - משנה למנכ"ל, רשות החדשנות

אורן רוזנברג - עו"ד, רו"ח, מנהל תחום מימון, רשות החדשנות

מאיה שוורץ - מנכ"לית, איגוד ההיי טק הישראלי

עפר אלבק - יזם בתחום עסקים, חברות הייטק

ד"ר דוד גולן - יזם ומייסד Viz.ai, חברת יוניקורן, חברות הייטק

אורלי אלידן הראל - מנכ"לית סרנוס, חברות הייטק

חיים קרביץ - שותף מנהל, איגודי אנג'לים

ד"ר אסף פתיר - כלכלן ראשי SNPI

יאיר בר און - מנכ"ל ויזם טסטפרי

עידית חנוכה

אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ירידה בהשקעות זרות בהייטק הישראלי - משמעות וחלופות

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. השעה 12:00, ואנחנו יכולים להתחיל ישיבה שנייה של ועדת המשנה לנושא ההייטק. אומר מספר משפטים כהקדמה. אחת הבעיות המרכזיות שמסתמנות כרגע זה היעדר אלטרנטיבה למימון, בעיקר של המשקיעים, ובעיקר בסטארטאפים חדשים. יצא הבוקר דוח חדש של הרשות לחדשנות, אבל ראינו בדוח הקודם ש-80% מהסטארטאפים הישראלים בחודש מרץ נרשמו בחו"ל. מבלי שנביא כמדינה אלטרנטיבה לאותם משקיעים זרים, כנראה שהסטארטאפים, ואחר כך גם הקניין הרוחני, יירשמו בחו"ל.

אני מודה ומתוודה שלא ראיתי את הדוח שיצא הבוקר, אלא רק מה שפורסם ממנו בתקשורת של הבוקר. קיבלת כבר את הדוח. אני עוד לא קיבלתי. את כבר הדפסת.

חיפשנו.

אה, חיפשתם. אם אני מתייחס לדוח שיצא רק הבוקר, התלות שלנו במשקיעים זרים. גם במו"פ. רק 9% מההוצאות הלאומיות למו"פ ממומנות על ידי הממשלה לעומת כ-20% בארצות הברית. זה גם נתון שהוא מטריד. אין שום דוגמה בעולם לעובדה שכ-80% מההשקעות בהייטק המקומי מבוססות על משקיעים זרים, וכ-90% מההשקעות במחקר ובפיתוח מגיעות מהמגזר הפרטי. מדובר בשיעור גבוה ביותר במדינות ה-OECD. אלו נתונים מדאיגים, ולכן נתחיל בנושא מימון זמין ליזמים בתחום ההייטק, ובעיקר לסטארטאפים ישראלים. בישיבה הבאה נדבר בכלל על האסטרטגיה הלאומית בתחום ההייטק. כי מה שאנחנו כרגע רואים בעולם זה שהתחרות בתחום ההייטק היא בעיקר בין המדינות - אותן הטבות ותמריצים שמדינות מוכנות לתת ליזמים בתחום ההייטק. להייטק הישראלי יש ביקוש רב. כולם מדברים על פורטוגל, יוון וקפריסין, אבל גם במדינות אחרות יש ביקוש רב, גם להייטק ישראלי וגם לאנשי הייטק ישראלים. אנחנו נדבר קצת על האסטרטגיה הלאומית גם בהסתכלות רחבה יותר בחצי השעה האחרונה. אבל נתחיל מתיאור הבעיות.

מאיה שוורץ, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה לכבוד היושב הראש איווט ליברמן. אני מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק. אנחנו מייצגים את ענף ההייטק בישראל ואת האינטרס שלו. אנחנו זכינו לשנים של פריחה ושגשוג בתוך ענף שהוא באמת הקטר. אנחנו עדיין משתמשים במילה "קטר", אף על פי שהיא מאוד של שנות השמונים, אבל זה ללא ספק היה הקטר ומכניס המסים המשמעותי בישראל. כולנו נהנינו מהצמיחה ומהשגשוג. הגיעה הקורונה, הוכינו. אני חושבת שממשלת ישראל בנתה כמה קפסולות חירום שגרמו לכך שיצאנו מהמשבר חזקים מאוד, ובאמת היינו המדינה הראשונה בעולם לצאת מהמשבר, וכך יצרנו יתרון יחסי ותחרותי מול כל העולם. ומשם אנחנו רק יורדים. משם אנחנו הפסקנו את הקפסולות. לא רק שהפסקנו את קפסולות החירום, אלא גם, כמו שאתה אומר, אנחנו הולכים להוריד את תקציב רשות החדשנות ב-100 מיליון שקל בשנה הבאה, במקום להעלות. אם אנחנו היום על 9% השקעה במו"פ על ידי המדינה, אנחנו נהיה אפילו פחותים מזה. הזכרת את ארצות הברית, אבל יש מדינות בעולם שמשקיעות 30% מהתמ"ג בתוך הסקטור הזה של מחקר ופיתוח בהייטק. אנחנו לא נראה את התוצאות מייד כי אנחנו עדיין נשענים על האדים של עוד כל מיני סטארטאפים, שכבר צמחו והם כבר לקראת אקזיטים, גם אם הם טיפה התעכבו. אנחנו נראה את התוצאות של זה בעוד שלוש-חמש שנים. אני לא בטוחה כמה הזיכרון הישראלי יזכור את הרגע הזה שבו אנחנו עצרנו את ההשקעות, הקטנו את התקציב של רשות החדשנות, שהוא מנוע נהדר היום. הוא הדרך של המדינה להשקיע בתור סטארטאפים, וגם כאלה שהם בסיכון גבוה, שמשקיעים פרטיים לא משקיעים בהם, וגם בעת הזו שאנחנו רואים שהכסף הזול נעלם, ההשקעות הבין-לאומיות של המשקיעים הפרטיים, גם הישראלים וגם הבין-לאומיים פחתו בצורה משמעותית. כל האקו-סיסטם הישראלי מביא לכך שיזמים מעדיפים לפתוח את הסטארטאפים לא מאוגדים תחת ישראל. מהצד השני, יש מדינות מכל העולם שמושכות את היזמים האלה. הן מבינות שהמוח היהודי זה המחצב שלנו, זה המשאב הכי הכי משמעותי. בכל העולם הבינו את זה והם נותנים היו האבים וכספים וגראנטים, ובאמת השקעות מאוד מאוד משמעותיות, ופשוט שווה ליזמים לעבור למדינות אחרות או להקים את הסטארטאפ שלהם כמאוגד במדינה אחרת. עוד מעט נראה את התוצאה של זה.

מאיה, אני כן הייתי מבקש שאתם כאיגוד ההייטק הישראלי תעשו טבלה של כל התמריצים שקיימים במדינות אחרות בעולם מול מדינת ישראל. כי אמרתי בפתיח. כרגע זה לא תחרות בין היזמים אלא זו תחרות בין המדינות בתמריצים ובהטבות שהמדינה מוכנה לתת קודם כול. אני תמיד בונה על הסקטור הפרטי. עקרונית אני יכול להזמין את זה מכל מיני משרדי ממשלה, אבל אתם תעשו את זה יותר טוב. פשוט טבלת השוואה של כל ההטבות שניתנות בישראל מול המתחרים שלנו בעולם.

בסדר גמור. נעשה זאת לפגישה הבאה.

לעשות הפרדה בין חברות גדולות לחברות קטנות.

אנחנו מדברים כרגע על סטארטאפים שאת הצמיחה שלהם נראה עוד כמה שנים.

אנחנו מדברים במיוחד על סטארטאפים. זה פחות נוגע לחברות שהן חלק מקונגלומרט עולמי, מחברות עולמיות, אם זה אינטל או אם זה מרוול.

גם שם יש בעיות קשות, כבודו. נפגשנו בשבוע שעבר וראינו.

גם שם יש בעיות, הרי ביקרנו. אבל בטח שהבעיה היא לא שם. עיקר הבעיה היא בסטארטאפים וביזמים החדשים.

כן, בהחלט. אנחנו קוראים ומבקשים ודורשים שקרן הון הסיכון של המדינה, שהיא רשות החדשנות, לא רק שלא תקטין בשנה הבאה ב-100 מיליון שקל את התקציב שלה, אלא הפוך – תגדיל. זה הזמן להגדיל ולתת פייט מול כל האיומים וכל ההזדמנויות שיש לסטארטאפים בחו"ל. תודה רבה.

תודה רבה.

ד"ר אסף פתיר, בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה. אני מטעם ארגון SNPI - Start-Up Nation Policy Institute. אנחנו מכון מחקר עצמאי שממומן מתרומות ועוסק בחקר של מדיניות חדשנות והייטק בישראל. בשבוע הבא אנחנו הולכים להוציא דוח סיכום חציון, ואז יהיו לנו נתונים מדויקים. כרגע אני יכול רק להציג לכם נתונים שהם לא לגמרי גמורים. חלק מזה חסר. רק כדי להציג את המספרים. כמו שאתם רואים, מתחילת 2022 אנחנו רואים רבעון אחרי רבעון ירידה בהשקעות – תופעה גלובלית לחלוטין, עם ההבדל שבישראל אנחנו ממשיכים לראות ירידה ב-2023, כשבעולם אנחנו רואים בממוצע התאוששות מסוימת ב-2023.

הרבעון הראשון של 2023 הסתכם ב-1.9 מיליארד דולר של השקעות הון סיכון בסטארטאפים ישראלים, ולגבי הרבעון השני – אין לנו עדיין את המספר הסופי, הוא יהיה בשבוע הבא. אבל אני יכול כבר להגיד לכם שזה יהיה משמעותית פחות מהרבעון הראשון.

משמעותית פחות.

כן. משהו כמו שליש פחות מהרבעון הקודם. אני לא רוצה להתחייב, אנחנו עדיין עושים את ה-QA על כל הדברים. בנוסף, במקביל אנחנו רואים גם ירידה במספר הסבבים. זאת אומרת, לא רק בסכומים, שהם גם פונקציה של מה שקורה בשוקי ההון וכו', אבל גם במספר הסטארטאפים שמצליחים לגייס. 160 גיוסים בלבד ברבעון הראשון, וברבעון השני אנחנו רואים שוב מספר שהוא קטן. פה אני עוד פחות רוצה להתחייב כי גיוסים קטנים לא כול כך משפיעים על הסכומים, אבל הם משפיעים על מספר הסבבים, ובזה בדרך כלל לוקח לנו קצת זמן להתעדכן. אבל אנחנו בהחלט נראה ירידה ברבעון השני.

יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש, וזה קצת בניגוד לאווירה הכללית אולי בדיון, שיש איזושהי האטה גלובלית בעולם הטק, וישראל נכנסת להאטה הזו במצב יחסית טוב. אפילו טוב מאוד. למה אני מתכוון? אחד הדברים שאנחנו מודדים זה שאנחנו מסתכלים על סטארטאפים לפי שנת ההקמה שלהם או השנה שבה הם גיוסים את הגיוס הראשוני שלהם, גיוס Seed, ואנחנו מסתכלים כמה מהסטארטאפים שקמו כבר גייסו את הסבב הבא, את סדרה A שלהם, שזה בדרך כלל המעבר מלהיות סטארטאפ קטן ולהיות חברה יותר משמעותית שכבר מתחילה לייצר רווחים, או לפחות פדיון. כשאנחנו מסתכלים על סטארטאפים שגייסו Seed בשנים 2018 – 2021, הסטארטאפים האלה גייסו סבב A מהר מאוד בהשוואה היסטורית. זה בדרך כלל לוקח בממוצע שנתיים וחצי, והרבה מהסטארטאפים האלה גייסו תוך שנה ופחות. המשמעות היא כשאנחנו מסתכלים על המחזור הזה של הסטארטאפים - מצבם יחסית טוב. למה אני מתכוון ב"יחסית טוב"? אם נשים את זה על גרף, אז אתם רואים שהיו לנו שלושה חציונים, כל 2021, והחציון הראשון של 2022, שבו בהשוואה לקצב הגיוסים שאנחנו מצפים, בהינתן כמות הסטארטאפים שקמו, יש כאילו 75 סטארטאפים שגייסו מוקדם מהצפוי, ובשני חציונים האחרונים יש לנו חוסר של 50.

האם הם גייסו בחו"ל או גם ממשקיעים ישראלים?

הכסף בהייטק הישראלי הוא מחו"ל. זאת אומרת, גם כשהכסף הוא מחברת הון סיכון ישראלית, בדרך כלל ה- General Partnersשל ההון סיכון יהיו זרים. יש מעט מאוד גיוסים שהם על טהרת הכסף הישראלי. בעיקר, מאוד קטנים שכאלה, אנג'לים וכאלה.

מוסדיים ישראלים בכלל לא משקיעים בסטארטאפים.

מוסדיים משקיעים מעט. עוד מעט אתייחס לזה. אם כך, זה מבחינת הגיוסים. הטבלה הזו היא קצת ארוכה, לא אכנס להכול. אבל השורה התחתונה, כשאנחנו מסתכלים על המחזורים של 2019, 2020, 2021, למרות ההאטה בגיוסים בשנה האחרונה, הם עדיין נמצאים בעודף במובן הזה שלדוגמה חברות שגייסו Seed בשנת 2020, אנחנו ציפינו שעד היום, בתנאים ממוצעים לעשור, 70 מהם יספיקו לגייס A , ובפועל 86 מהם הספיקו לגייס A. במובן הזה הם נמצאים בעודף.

איפה הבעיה? הבעיה היא בחברות, שקמו מאוחר יחסית, שגייסו Seed בשנת 2022. הן לא הספיקו לגייס A בתקופת הפריחה והגאות, והן נמצאות בדפיציט מבחינת אחוז הגיוסים. זה עדיין מספרים מאוד קטנים. בסך הכול, החברות האלה הן מאוד צעירות. היינו מצפים שרק 17 מהן עד היום יגייסו. גייסו בפועל רק שמונה. זה עדיין במסגרת התנודות הסטטיסטיות, שלא צריך להתייחס אליהן יותר מדי ברצינות, אבל זו המגמה שצריך לעקוב אחריה ולדאוג ממנה. זאת אומרת, עוד שני חציונים של גיוסים נמוכים, ואלה יהיו במצוקה אמיתית.

אתה לא עוקב אחרי חברות שקמו ב-2021 ולא גייסו את גיוס A אז? כמה מהן גייסו בתקופה האחרונה, או שבכלל לא?

לא, זה עד היום.

זה נכון להיום?

זה נכון להיום. כלומר, כל החברות שגייסו Seed ב-2021, עד היום - - -

אז מה הסיכויים של ה-212 חברות ב-2021, שעוד לא עשו גיוס A, לעשות את הגיוס הזה בשנה הקרובה?

היסטורית, וזה, אגב, נתון שהוא יציב משנה לשנה, 60% מהחברות שמגייסות Seed, לא מגייסות A. הן לא מגיעות לשלב הזה. ההייטק הוא תחום כזה שחברות נפתחות ונסגרות. או שהן נסגרות או שהן מתמזגות בשלב מוקדם לחברה אחרת.

כלומר, ענף ההייטק זה לא חברות ביטוח. זה לא דומה לביטוח.

נכון. 60% - אנחנו לא מצפים שיגייסו. מה-40% שנותרו, יש לנו איזושהי עקומה סטטיסטית של הקצב הצפוי. חלק מגייסות תוך שנה, שנתיים, שלוש, וחלק גם מגייסות תוך חמש. אני חושב שזה נותן אינדיקציה די טובה. חלק מהתמונה הזו גם מסבירה. למרות שהנתונים על גיוסים נראים רע מאוד, שאר הנתונים על ההייטק נראים בסדר. למה אני מתכוון? אם, לדוגמה, אני מסתכל על מספר המועסקים בהייטק, וכאן זה רק בענפי שירותים, זה נתון שהביטוח הלאומי מעביר, אז אנחנו רואים שקצב הגידול במספר העובדים בהייטק, שהיה בעלייה בשנים האחרונות, התמתן. אבל אנחנו גם לא רואים איזושהי קטסטרופה, שפתאום יש ירידה ענקית בגיוסים. חלק מזה זה בגלל שרוב החברות לא נמצאות במצוקה מיידית שאם הם לא יפטרו מייד 20% מהעובדים, הן ייסגרו.

מה אני רוצה להגיד מבחינת המלצות? ואם יהיו עוד שאלות, אני יכול לדבר על עוד נתונים שאנחנו אוספים. פשוט לא רציתי להכביד עליכם בהתחלה. חלק מההאטה שאנחנו רואים בישראלית, ספציפית ב-2023, היא תולדה של הסיטואציה הפוליטית. הדרך היחידה לפתור את העניין הזה היא לפתור את הסיטואציה הפוליטית. לא ארחיב על זה. מספיק דיברו ואמרו על זה. אני יוצא מנקודת הנחה שהדבר הזה יכול להיפתר. ואז אני מסתכל מעבר לזה. בגדול, אנחנו רואים תיקון, שהוא מתבקש לאחר תקופה של קצב גיוסים מאוד מאוד גבוה, וככזה הוא לא מצדיק התערבות ממשלתית. במובן הזה, באופן כללי, ככלכלן, אי-אפשר לצפות שכל פעם שיש תנודה שלילית של מחזורי עסקים, אז הממשלה פתאום תשקיע במקום הסקטור הפרטי. הסקטור הפרטי לא משקיע מסיבות שהן ברובן רציונליות. כנראה יודעים משהו - שלממשלה לא כדאי לבוא ולהחליף אותם, גם אם היתה יכולה. יחד עם זה, הממשלה כן צריכה לעקוב ולהתערב בנקודות מסוימות שהן קריטיות. לדוגמה, אם אנחנו מדברים על סטארטאפים צעירים מאוד, כלומר, כאלה שכאלה שקמו בסוף 2021, תחילת 2022, שם צריך לראות אם רשות החדשנות יכולה לתת סוג של מענקי גישור שיעזרו לסטארטאפים טובים באזור הזה, ורשות החדשנות די טובה בלשפוט את הדברים האלה. אולי הם יצטרכו איזושהי עזרה כדי שהם לא ייאלצו להיסגר מסיבות שקשורות לאיזשהו משבר זמני שקורה, וחבל. בוודאי שזה לא נכון לקצץ בתקציב רשות החדשנות בתקופה שכזו. אבל מעבר לזה, אנחנו חושבים שזו הזדמנות טובה לעשות דברים שאנחנו תמיד חושבים שטוב לעשות, אבל במיוחד עכשיו, וזה להשקיע בתשתיות מחקר, בתשתיות לאומיות. היושב-ראש ציין את הפער בין המימון הפרטי למימון הציבורי בישראל. רוב המימון הציבורי צריך ללכת לתשתיות מחקר, לדברים שהשוק הפרטי לא יעשה. הדברים האלה מאוד חשובים. זה במיוחד חשוב בהקשר הנוכחי. אגב, בדוח של רשות החדשנות היא מציינת, ואנחנו מסכימים לחלוטין. יש תחומים חדשים שצומחים בטק העולמי. התחומים האלה הם תחומים שישראל יחסית חלשה בהם. חלק מהדברים קשורים ב-AI, שמתבססים בעיקר על ענקיות טכנולוגיה שהן לא חברות ישראליות, בתחום האקלים, החלל. כל אלו תחומים שגדלים בעולם. ההייטק הישראלי לא שם, הוא יותר בסייבר, בפינטק, Enterprise Software, ובדברים כאלה. כדי לעשות את המעבר מהתחומים האלה לתחומים החדשים, במיוחד בגלל האופי המיוחד של התחומים החדשים שצומחים, נדרשת הרבה מאוד עזרה ממשלתית. לדעתנו, הממשלה שם צריכה לרכז את המאמץ.

תודה.

יאיר בר און, כנציג הסקטור הפרטי, בבקשה.

תודה רבה. שלום לכם. קוראים לי יאיר בר און. אני יזם הייטק. אני גם אבא לארבעה, כששניים מהם חיילים. שירתי 25 שנה במילואים בגאווה גדולה, והקמתי עד היום שלוש חברות. האחרונה נקראת Test Fairy, והיא נמכרה לחברה אמריקאית בשם Sauce Labs. לפרוטוקול, כשהקמנו את החברה, רשמנו אותה בשמחה רבה בישראל. כשמכרנו אותה שילמנו הרבה מסים בישראל, וגם זה בשמחה רבה.

אני פעיל מאוד בקהילת היזמות הישראלית. השקעתי בכמה חברות. אני מכיר המון יזמים ויודע שזה לא סתם שמדינת ישראל היא מספר אחד בעולם בכמות סטארטאפים לנפש. יש משהו בישראל שמעודד יזם ליצור, לנסות, לא לפחד, להיכשל, ולנסות שוב. בהרבה מקומות בעולם מנסים להעתיק את המודל הישראלי, ולא באמת מצליחים. בחודש שעבר הגיעה לארץ משלחת אקדמית מפינלנד, והיה לי הכבוד להיפגש איתה. יצא לי לפגוש הרבה משלחות כאלה. הן כבר לא מיוחדות, הן מגיעות מכל העולם. כולם באים כדי לנסות להבין איך בונים Start-Up Nation. כשפגשתי את המשלחת מפינלנד, היה מאוד נחמד לדבר איתם, אבל היה משהו שונה בשיחה. הם שאלו אותי האם המהפכה המשטרית שקורית בישראל היא הסוף של Start-Up Nation, והשאלה הזו די הדהימה אותי. לא חשבתי שעם הנימוס שלהם הם יעזו לשאול כזו שאלה.

אנחנו מזהירים כבר המון זמן משלוש תופעות הרסניות להייטק הישראלי: התופעה הראשונה היא עצירת השקעות על ידי משקיעים זרים, השנייה היא רישום חברות בחו"ל במקום בישראל, והשלישית היא היפוכי שרוול. הדברים האלה הם כבר לא אזהרות, זה קורה בשטח.

דיברתי השבוע עם תומר, מנכ"ל חברת קרופקס, שמפתחת פתרונות טכנולוגיים חדשניים לתחום החקלאות. תומר הראה לי מכתב שקיבל ממשקיעים שאמרו לו שלא ישקיעו בחברה שלו. ההחלטה שלהם באה בעקבות אי הוודאות וחוסר היציבות בישראל. אותם משקיעים היו על סף השקעה של מיליוני דולרים, ועצרו ברגע האחרון. קרופקס מפתחת פתרונות לטכנולוגיה חקלאית. היא יושבת בפולג, ומעסיקה מאה עובדים, ועד היום גייסה 60 מיליון דולר. את המשקיעים האלה איבדנו. הם כבר לא ישקיעו בישראל.

דיברנו גם עם אופק, מנכ"ל חברת Oshi , חברת סטארטאפ צעירה. הם יושבים ברחובות ומפתחים טכנולוגיה לייצור מזון סינטטי. זה תחום מדהים שמתפתח חזק מאוד בישראל. Oshi סגרו עכשיו השקעה נהדרת של 14.5 מיליון דולר. כבוד גדול לגייס בימים אלו, ברכות ל-Oshi. אבל בעיה אחת קטנה. המשקיעים סירבו להשקיע בחברה ישראלית ודרשו מהם לבצע היפוך שרוול לפני ההשקעה. למי שלא מכיר את הנושא, היפוך שרוול - משמעו שינוי מבנה בעלות החברה, כך שבמקום חברת אם ישראלית, חברת האם הופכת להיות זרה עם חברת בת ישראלית. להפוך חברה ישראלית לחברת אם זרה זה לא פחות מאסון לכלכלה ולתעשייה הישראלית. המשמעות לא קשורה רק לכספי המסים שלא יגיעו למדינה כשחברת Oshi תימכר, אלא בעיקר כשחברת האם רשומה בארצות הברית, מהר מאוד ההנהלה עוברת לגור בארצות הברית. ואז כתהליך טבעי, מעבירים גם את השיווק והמכירות, והחברה הופכת להיות בעיקר זרה וקצת פחות ישראלית. לרשום חברה בחו"ל זה רגל ליציאה מהארץ של החברות הכי חשובות לעתיד הכלכלה הישראלית. ובזמן שאנחנו מדברים, התהליך הזה קורה לעוד ועוד חברות.

אנחנו חייבים להבין שהדבר הזה לא קורה בחלל ריק. הקולות שנשמעים עכשיו בבניין הזה מוועדת החוקה, לא נשמעים בחלל ריק. באולם הסמוך דנים עכשיו בביטול עילת הסבירות. כשאנחנו מבטלים את עילת הסבירות ומבטלים ביקורת שיפוטית, משקיעים לא ישקיעו כאן. מה שמונע מהממשלה להלאים רווחים של חברות מצליחות, כמו שעשו בהונגריה, זה ביקורת שיפוטית של בית משפט חזק. בהונגריה כבר אין מערכת משפט עצמאית, מה שמאפשר לממשלה שם לעשות ככל העולה על רוחה.

לסיום, אם לא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, לא יהיה לנו הייטק, ולא תהיה לנו כלכלה. אנחנו חייבים יציבות. אנחנו חייבים להחזיר לפה את המשקיעים. או יותר נכון, לתת למשקיעים סיבות להישאר ולא לברוח. הם כבר כאן המון שנים, והם עכשיו נעצרו. בלי זה לא נוכל לשמור כאן על החברות שבורחות עכשיו לחו"ל. אין דמוקרטיה, אין הייטק. תודה רבה.

תודה.

צחי, בבקשה.

קודם כול, הלנת על זה שלא קיבלת דוח מודפס מרשות החדשנות. הבאתי ובסוף הישיבה גם נוכל להביא לך.

תודה.

אנחנו באמת פרסמנו הבוקר את הדוח שלנו על תמונת המצב הייטק ב-2023. אני חושב שנגעת בנקודות העיקריות. אני רוצה לתת בהן טיפה יותר פרטים, ולהדגיש את המסר העיקרי של הדוח הזה, והוא ההייטק הוא הענף שצומח ביותר במשק הישראלי, עם התוצר הגדול ביותר והתרומה המשמעותית ביותר. נגעת בדבר הזה. נכון להיום, 14% מאזרחי ישראל עובדים במקצועות ההייטק, והשכר שלהם הוא גבוה כמעט פי שלושה משאר המשק. פריון העבודה בהייטק הוא כפול משאר הענפים. זה ענף חשוב.

יש ויכוח. האם אתה בטוח לגבי ה-14%? יש נתונים שונים של בין 10,5% ל-13%.

כן, יש שתי צורות הצגה. ואם זה חשוב, גם נפרט את זה.

מבחינתי, אתם, הרשות לחדשנות, המעריך הלאומי. אז הקביעה שלכם היא 14%.

כן. בשנת 2022 פעלו בישראל מעל ל-9,000 חברות טכנולוגיה. הנתון הזה ממקם את ההאב של החדשנות הישראלית במקום שלישי בעולם תחת המדד הזה, ובעצם ממצב את ישראל כהאב לסטארטאפים בולט ברמה העולמית. אני חושב שנגעו פה בעניין הזה.

קצת על מספרים יותר קונקרטיים. ב-2022 ההייטק הוא 48.3% מסך הייצוא בישראל. כך פרסמנו בדוח שלנו.

אני ראיתי נתון של 54% מהייצוא. סביב 50%.

זה תלוי מה כוללים בתוכו. התוצר הזה של ההייטק צמח ביותר מפי שניים בעשור האחרון והגיע ל-290 מיליארד שקל ב-2022. זו צמיחה דרמטית. זה צד אחד של המטבע שאני רוצה להניח פה על השולחן. מכל הנתונים האלה ניתן להבין את התלות המשמעותית של המשק הישראלי בהייטק. כלומר, אם עכשיו לוקחים את האנשים שתלויים בהייטק במעגל הראשון והשני, למשל, יש על כל איש מו"פ, 2.5 בממוצע אנשים בחברות הייטק ישראליות, שהם לא אנשי מו"פ, וכמובן עוד מעגלים נוספים, זה הענף המשמעותי מבחינת כלכלית במשק הישראלי. הצד השני של המטבע, וזה דבר שהוא ייחודי, והוא שונה ומבדל את ישראל אולי מכל העולם, ונגעתם בדברים האלה, זה ש-91% מההשקעות בהייטק הישראלי ממומנות על ידי המגזר הפרטי. אין לזה אח ורע בעולם. ה-9% הנותר ממומנים באמת על ידי הממשלה. אגב, זה כולל גם הוצאות של המו"פ הביטחוני. לא הכול זה רק הוצאות שהולכות לסקטור ה - - -

כשאתה מדבר, אתה כולל בזה גם מפא"ת?

כן. יחד עם זה מגיע הצד השלישי של המטבע, שגם עליו דובר כאן, ש-80% מהכסף בהשקעות הון סיכון מבוססות על כסף זר. וגם אמר קודם אסף, שגם כשמשקיעים ישראלים, זאת אומרת, קרנות ישראליות, למשל, משקיעות בהייטק ובסטארטאפים, אז גם חלק לא מבוטל מהכסף שלהם מגיע מכסף זר. מה אני רוצה להגיד ומה אנחנו אומרים בדוח שלנו? יש כאן שני צדדים למטבע: מצד אחד, המשק הישראלי נסמך על הייצוא של ההייטק ועל המסים של ההייטק. ומצד שני, ההייטק תלוי במגזר הפרטי ובמשקיעים זרים. מרכזיות לעומת התלות בחשיפה החוצה. זה באמת חריג בכלכלה העולמית. הכלכלה הישראלית, שתלויה בהייטק, תלויה במידה רבה בשימור ובטיפוח אמון של המשקיעים הזרים שלו. זו הנקודה המרכזית שהדוח שלנו בהמון המון פרמטרים.

מה רשות החדשנות עושה? קודם כול, מה היא חושבת? היא בוודאי מצטרפת לשאר הדברים שנאמרו כאן. אנחנו לא חושבים שזו העת לקצץ ברשות החדשנות, אנחנו חושבים הפוך. אבל אני רוצה להגיד מה אנחנו כן עושים. קודם כול, שווה להגיד, וגם אסף נגע בדבר הזה, שהשקעה בתחום הזה של טכנולוגיה היא השקעה שהיא תמיד לטווח ארוך. גם כשמדברים על משקיעים פרטיים, עוד לא מקבלים ROI לאחר שנה, גם בחברות המהירות ביותר, ובחלק מהחברות שאנחנו קוראים להן חברות Deep Tech - מדובר על שנים רבות עד שאתה רואה חזרה את ההשקעה. לכן, החשיבה שלך צריכה להיות תמיד חשיבה לטווח ארוך, גם כשאתה משקיע פרטי וגם כשאתה משקיע כמדינה. לכן, ההתמקדות שלנו היא בהנחת התשתיות לצמיחה עתידית, ובהנבטה של חברות חדשות בישראל. שם אנחנו שמים את עיקר התקציב שלנו ואת עיקר המנגנונים שלנו ואת עיקר שיתוף הפעולה שאנחנו מנסים לבצע עם גורמים אחרים, כמו רשות המסים, למשל, ותיכף אגע בזה.

כמו שאמרתי, אנחנו פועלים בנושא הזה בשיתוף עם אגף תקציבים ועם רשות המסים. אבל לא פחות חשוב, אנחנו יושבים כמעט ברמה היומית עם התעשייה עצמה ומדברים איתה. מדברים עם מנכ"לים ועם קרנות. זה קורה ממש ברמה היומית. לפעמים מספר פעמים ביום. החל ממנכ"ל רשות החדשנות ודרך העובדים הבכירים ברשות החדשנות.

אני רוצה לספר על משהו שקורה ממש עכשיו בחדר הסמוך בוועדת הכספים. אנחנו כבר בדיון מס' 2 של חוק תעשיות עתירות הידע. חלק מהאנשים קוראים לזה גם חוק האנג'לים.

ככה זה נולד, זה השם המקורי – חוק האנג'לים.

נכון. מרכיב אחד שלו באמת נוגע בחוק האנג'לים. אתחיל דווקא מהמרכיב השני. הוא לא פחות מעניין. זה חלק מסדרת דיונים. אנחנו מקווים שלא יותר מעוד שניים-שלושה דיונים מהדיון הזה, ובשאיפה עד סוף המושב, החוק הזה יועבר. אגב, יש שיתוף פעולה די יפה בין הקואליציה והאופוזיציה בהעברת החוק הזה.

מי שיזם את החוק במקור זה האופוזיציה של היום, אז אנחנו בטח ובטח מחויבים לחוק הזה.

אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה, וטוב שכך. יש שני נדבכים עיקריים שאני רוצה לספר לכם, ואלו כלים מסוימים לטיפול במה ששמענו כאן סביב השולחן. המיקוד הראשון בהנבטה של חברות חדשות בישראל. זה בא לידי ביטוי בדמות הטבת מס למי שמשקיע בהנבטה של חברה ישראלית בשלבים הראשונים שלה. ליבת החוק היא בהכרה של המשקיע, בהשקעה שלו בחברה הזנק ישראלית. רק ישראלית. הוא יכול להתחשבן מול רשויות המס בגין ההשקעה הזו שהוא מבצע כבר ביום ההשקעה. יש כאן משהו שברמת ההתחשבנות מול רשויות המס, הן כבר מכירות לו כבר מראש בהשקעה הזו שהוא עשה. כמובן שתשלומי המס נטו לא נפגעים, אבל ההכרה מראש בדבר הזה בוודאי מעודדים אנג'לים, כמו שאמרת, ואחרים להשקיע בחברות צעירות. זה המיקוד של הנבטה בחברות חדשות. הדבר השני זה בתחום הצמיחה של חברות. כאן יש מנגנון אחר שמדבר על הפטור ממס בישראל על הלוואה שתבצע חברה אצל גורם מימון שהוא מחוץ לישראל. למשל, בנק זר. בניגוד למצב היום, שהלוואה כזו ממוסה כבר ברגע שהיא מתקבלת, ואגב, מדובר לרוב על הלוואות בשלבי צמיחה, שלרוב מתאפיינות בסכומים גדולים שקשה לקבל אותן מהבנקאות בישראל, ובדרך כלל ההלוואות האלה מיועדות לרכישה ולמיזוג של חברות. כלומר, אלו הסכומים עליהם אנחנו מדברים, וזה המהות של ההלוואות האלה. החוק הזה, אותו מנסים להעביר, בא לידי ביטוי בזה שהוא יקל על חברות ישראליות לרכוש חברות זרות על ידי אותן הלוואות שהן יקבלו מגורמים בחו"ל. זה יכול בדמות של מיזוג או בדמות של רכישה. הפטור ממס על ההלוואות האלה יאפשר לחברות שצומחות בישראל להישאר בישראל. כשאנחנו מדברים על מיזוג, ובדרך כלל הדברים הם במיזוג, אז אם המס מפריע לחברות להישאר בישראל, ועדיף להן לקחת את ההלוואה בחו"ל ולעבור ככה לחו"ל, זה דבר שהוא כמובן לא מעודד את צמיחת החברות בישראל. אנחנו מבקשים לבצע פטור ממס על הפעילות הזו. כמובן שבהמשך כל תשלומי המס נשארים ללא שינוי. אני חושב שההעברה הזו של חוק תעשיות עתירות הידע זה איזשהו סיגנל של המחוקק ושל הממשלה כמה ההייטק הישראלי חשוב למשק וחשוב לצמיחת ישראל. זו נקודה אחת שרציתי לדבר עליה.

אני רוצה לדבר על עוד נקודה אחת וזה רוויזיה שאנחנו עושים במסלולי ההנבטה של רשות החדשנות. השינוי המשמעותי שאנחנו עושים הוא סנכרון עם המנגנונים של השוק. דובר פה על עמקי מוות בהשקעות בשלבים המוקדמים, שחלקם נובעים מבעיות שלנו בזה שאין לנו מסלולים מתאימים. ומה שאנחנו עושים זה רוויזיה, שאנחנו מקווים שהיא תאושר ממש בשבועות הקרובים, שמסתנכרת עם ההשקעות בשוק הפרטי, גם ברמת המנגנון, גם ברמת התזמון, וגם ברמת הכספים. לכן, אנחנו הולכים להשתתף, ואני מקווה שכבר מהחודשים הקרובים, בסבבים של משקיעים. הרציונל של הדבר הזה הוא לייצר כסף חדש להשקעות בישראל, כאשר אנחנו הולכים משלבים של Pre Seed , Seed, ושלבי A, להיות תואמים להשקעות שעושה השוק הפרטי בתזמון שלהם בסבבי ההשקעה, ובסכומים שמתאימים לאותם שלבים, ובעצם אנחנו נהיה שותפים. אנחנו מקווים שהדבר הזה ימשוך כסף חדש ומשקיעים חדשים, כי היקף הפחת הסיכון שנעשה בהשקעות האלה הוא גבוה מאוד. זה מתחיל ב-80% סיכון בשלבים המאוד נמוכים שניקח עלינו, ויורד אחרי זה עד לכדי 30% ו-50%. זה המנגנון שאנחנו מכוונים אליו.

אסיים בזה שאנחנו מנסים להיות קשובים, וכל הזמן להיות באינטראקציה עם התעשייה כדי להבין מה כואב לה, ובהמשך למה שנאמר כאן, לעשות את הדבר הכי יעיל בתקציב שיש לנו. אני חושב שצריך עוד תקציב.

צחי, מה שלא מובן לי זה למה לא נעשה מאמץ להשתמש במקור כסף ענק, שזה עוד פעם המוסדיים. כרגע יש שם טריליונים שנמצאים בתוך המוסדיים הישראלים. רוב ההשקעות של המוסדיים הישראלים, ולדעתי, היום יותר מ-50%, הן בחו"ל, ולא נעשה מאמץ שהכסף הזה יושקע בענף ההייטק הישראלי, ובמיוחד בסטארטאפים.

קודם כול, עשינו את המאמץ הזה ופתחנו ממש ערוץ הגנה על משקיעים מוסדיים, כשהכוונה היתה להכניס אותם למשחק, כמו שאמרת. כניסה למשחק עבור מי שלא משקיע בהון סיכון, הוא צריך לפתח את היכולות להיכנס למשחק הזה של הון סיכון. הוא צריך לעשות דיו דיליג'נס, הוא צריך לדעת לנהל את הדבר הזה. עשינו סוג של תוכנית כזו שהיא תוכנית פיילוט לשילוב של המוסדיים.

האם דיברתם עם הממונה על שוק ההון?

אתן לאורן להרחיב בעניין הזה.

שוב, אנחנו מחפשים בשדות זרים. אני מסתכל על טריליונים ועל הר של שקלים פה בארץ של המוסדיים שלנו, שאין להם שימוש. חייבים פה גם ברמה של חקיקה, ובטח צריך לשתף את שוק ההון כדי להשתמש בכסף הזה.

אני אתייחס. כבוד היושב-ראש, נעים מאוד. אורן רוזנברג, מנהל תחום מימון ברשות החדשנות. כפי שציין צחי, המשנה למנכ"ל שלנו, אנחנו כבר שם. התחלנו לעבוד על זה לפני שנים רבות. הוצאנו בשנים האחרונות שני מסלולים: מסלול אחד שבו אנחנו מממנים אנליזות לגופים מוסדיים כדי להכניס פנימה לרמת נהלי ההשקעה את ההיכרות עם תעשיית ההון סיכון כדי שתיווצר שם מסה קריטית של אנשים שמכירים, מבינים, ויודעים להשקיע.

זה בעצם פיתוח היכולת של מוסדיים להשקיע בתחום ההון סיכון.

ברמה השנייה, בתקופת הקורונה יצאנו במסלול ייעודי של הגנה על השקעות של מוסדיים בחברות הייטק ישראליות, כשאנחנו סיפקנו הגנה במקרה של השקעות האלה - מסלול 43. אפשר גם לראות תוצאות מאוד חיוביות שיצאו בשורה של דוחות.

איזה הגנה?

אנחנו סיפקנו הגנה מפני הפסד. זה מאוד דומה ל- Downside Protection. זה אומר שאם המוסדי השקיע בכמה חברות, אנחנו מסתכלים - - -

האם נמצא פה נציג שוק ההון? כן.

אנחנו עובדים, כמובן, גם בצמוד עם המוסדיים, גם עם שאר הרגולטורים הפיננסיים, גם עם רשות שוק ההון, בנק ישראל, רשות לניירות ערך. כולם תמיד בתמונה. המוסדי קיבל מסגרת השקעה בהתאם למה שהוא ביקש - מה שהיינו יכולים לתת. השקיע במספר חברות. חלק בצורה עצמאית, חלק בשיתוף עם קרנות הון סיכון. וכשבע שנים מתום המסלול הזה, זה יוצא באזור 2029, אנחנו נבדוק אם התיק הזה הצליח. אם הוא הצליח - נהדר. אם הוא נכשל, אנחנו מספקים הגנה חלקית מסוימת – עד 40%. אם הוא הצליח מאוד מאוד טוב, אנחנו גם לוקחים גם חלק חזרה למדינה בתמורה להשתתפות שלנו בסיכון.

בעצם מבטחים 40% מהפסד פוטנציאלי שיכול להיווצר.

קודם כול, הסמנטיקה היא חשובה. שני המונחים "מוסדיים" ו"הון סיכון" לא הולכים ביחד. צריך למצוא פה גם מונחים אחרים. כשאתה מתחיל לדבר עם המוסדיים במושגים של קרן הון סיכון, אז מיד הם נבהלים. אני חושב שהטרמינולוגיה חשובה גם פה.

זו בדיוק הסיבה שהשקענו, בין השאר, בלתת להם את היכולות האלה של אנליזה כדי לעודד אותם להיכנס ולצבור ביטחון בעניין הזה. כמובן שהביטחון הוא ערבות על הפסד אפשרי.

יש לי כמה גרפים. אם אתם רוצים, אני יכול להראות לכם.

לא.

נציג שוק ההון, בבקשה.

אשמח להתייחס. גיא לקן, אני מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון. חשוב לי לציין שפרסמנו באמת דוח לפני מספר חודשים, בשיתוף עם SNPI, שסוקר את התפתחות ההשקעות של הגופים המוסדיים בסקטור ההייטק הישראלי והזר. אנחנו מתמקדים בעיקר בחמש השנים האחרונות. זאת אומרת, בהשקעות שהסתיימו עד סוף שנת 2021. אני כן יכול לציין שבתקופה עליה הסתכלנו, כן ראינו גידול מאוד משמעותי, כמו שצחי התייחס, בהשקעות הישירות בסטארטאפים בעקבות מסלול הטבה 43. אבל גם גידול בהשקעות דרך מתווכים, דרך אותן קרנות הון סיכון ישראליות. אני יכול להגיד בסוגריים שאנחנו כן רואים איזושהי האטה באמת ב-2022. עדיין לא בחנו את נתוני 2023.

בתור המלצה, הייתי מציע כן לחשוב על עוד איזשהו מסלול עם שורה של תמריצים. כי כרגע או שזה שוכב כאבן שאין לה הופכין או שזה בורח לחו"ל.

צריך להבין בהקשר הזה שהמסלולים האלה היו הצלחה במובן הזה שהם שהגדילו את ההחזקות של המוסדיים בטכנולוגיה באופן כללי בערך פי ארבעה. אבל כשאנחנו מדברים על פי ארבעה, אנחנו מדברים על ממשהו כמו 30 מיליארד למשהו כמו 120 מיליארד. כלומר, בתוך העוגה הכללית זה עדיין קטן מאוד מבחינת המשמעות של זה בשוק.

תודה.

חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה. אשמח להתייחס. קודם כול, אני רוצה להודות לך על כינוס ועדה כול כך חשובה וכול כך משמעותית לכלכלה הישראלית. כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית, אני חושבת שאבן הראשה של הכלכלה הישראלית בסוף זה באמת ההייטק והסטארטאפים. זה קטר חשוב מאוד ביכולת שלנו לראות צמיחה ארוכת טווח. וככזה זה כמובן מצריך קשב ניהולי. הייתי שמחה לראות בדיון הזה יותר נציגי אופוזיציה או ממשלה.

קואליציה. האופוזיציה כאן בגדול.

נכון מאוד. סליחה, קואליציה. הייתי שמחה לראות נציגי קואליציה בוועדה החשובה הזו. היעדרות נציגי קואליציה היא סוג של היעדרות רועמת.

לגופם של הדברים שהוצגו פה על ידי ד"ר פתיר, אני רוצה לומר שאחד הנושאים הכי משמעותיים להתבוננות, לדעתי, הוא באמת חציון א' של שנת 2023 בהיבט של גיוס כספים לסיבוב A. בעיניי, זה נושא שמצריך איזושהי חשיבה מאוד קפדנית. צריך לראות מה קורה לנו ביחס לעולם כולו בהסתכלות משווה. אם יש באמת איזשהו סוג של האטה בעולם בהשקעה בסבב A, שזה סדר גודל של 40% פחות בהשקעות בעולם כולו, אבל כאן אנחנו רואים עוד איזושהי זאפטה, שאנחנו מבינים שהיא ייחודית, מקרה בוחן, למדינת ישראל, זה מצריך, בעיניי, איזושהי הסתכלות של תוכנית חירום, גם של רשות החדשנות וגם של משרד האוצר, ממש ביכולת לייצר איזשהו סטטוס עקבי בכל הסטארטאפים שנמצאים בראשית הדרך. לדעתי, זו הנקודה שצריכה לקבל פה קשב ניהולי.

תודה, שרון.

לגבי הירידה ברבעון הראשון – הסטארטאפים הישראלים היו 12% ברבעון הראשון המקביל, וירדו ל-8% מהעולמי. זאת אומרת, היתה ירידה של 50% באופן יחסי. בכל העולם יש ירידה, ואצלנו ירידה משמעותית יותר. תודה.

עודד, בבקשה.

תודה. אמשיך מדברי יאיר. אפשר לדבר על הרבה מאוד דברים שנוגעים באמת בצעדים כלכליים שהממשלה צריכה לעשות, ותיכף ניגע בהם. אדוני היושב-ראש, אבל מעל הכול, ומעל כל הסיפור הזה, מרחפת מדיניות הממשלה בהקשר המהפכה המשטרית. אי אפשר לברוח מזה. כל המספרים מראים את זה. כשאנחנו עושים את ההשוואה הבין-לאומית, היתה האטה בהייטק העולמי. אבל כאן היא היתה הרבה יותר חריפה והרבה יותר משמעותית, עד לכדי ממש ירידה דרמטית, גם של השקעות, וכמובן גם של רישום של סטארטאפים בחו"ל. זאת אומרת, הצעד הכי פשוט לממשלה לעשות כדי להציל את ההייטק הישראלי הוא להגיד שהיא נסוגה בה מכל הכוונות שלה לבצע מהפכה משטרית, ולחזור לאיזשהו סדר-יום נורמלי של מדינת ישראל. לצערי, גם שם יהיה לנו הרבה מה להתנגד לממשלה, אבל זה לא יהיה האירוע שאנחנו נמצאים פה היום של שינוי המדינה. אנחנו גם יכולים לעשות הרבה מאוד צעדים כלכליים חשובים. הם לא ישפיעו כל עוד הסיפור המשטרי לא ישתנה. כלומר, אנחנו נהפוך להיות מדינה שפחות ופחות רוצים להשקיע בה. בסופו של יום, גם האנשים שעוסקים בהייטק, אם זה אנשי המחקר והפיתוח והיזמות, יעדיפו ללכת למדינות אחרות שבהן האקלים המשטרי הרבה יותר נוח גם במובנים האלה של פיתוח וחופש מחשבה. אני שם את זה כמשהו שלא יעזור כלום. הוא פיל שנמצא בכל חדר פה בכנסת בכל דיון שמתקיים, ואי אפשר לברוח ממנו.

לגבי הצעדים הכלכליים – אחד, הנושא של המוסדיים. הגשתי הצעת חוק בעניין הזה בכנסת העשרים, לחייב השקעה של מוסדיים בחברות עתירות יידע ישראליות. כי ההשקעה שלהם בתעשיות עתירות יידע אז, ואני לא יודע את הנתונים לגבי היום, אבל עוד יותר מזה ישראליות, היתה נמוכה בהשוואה לתחומים אחרים. ולכן, פה הממשלה כן יכולה לתת - - -

סליחה, עודד. אבל עשיתם פיילוט. השאלה היא האם הפיילוט שנעשה עם המוסדיים הצליח או לא הצליח, ומה ההשלכות של הפיילוט הזה.

יש פה מספרים, אבל המטרה העיקרית היתה להכניס את המוסדיים למשחק, כמו שאמרתי. כדי להכניס אותם למשחק, נקטנו בשתי הפעולות שפירטנו קודם. קודם כול, סייענו להם בלייצר לעצמם את היכולת לעשות כל מה שצריך כדי להבין את השוק הזה, כדי להתמודד בדיו דיליג'נס, וכן הלאה. זה בוודאי הצליח, ויש מנגנונים כאלה. הם כבר לא נטולי יכולת להשפיע בעולם. בהיבט הזה זה הצליח. דבר השני הוא לבוא ולבטח חלק מההפסד הפוטנציאלי שלהם שעשוי להתפתח מהשקעה כזו או אחרת. שוב, זה הניע אותם להיכנס לשוק הזה. האם הם נכנסו בכל היכולת שאפשר? התשובה היא לא. צריך להמשיך ולעודד את הדבר הזה.

זה שווה, אדוני היושב-ראש. צריך לבחון, ראשית, כמה זה בשווי היום, וכמה גם מושקע בחו"ל וכמה בישראל. הרי בסוף הקרנות האלה והמוסדיים משקיעים בחו"ל. יכול להיות שהם מושקעים בתחום האלה בחו"ל, ודווקא בישראל לא. וכאן יכול להיות שצריכה להיות מעורבות כזו או אחרת של הרגולציה.

הדבר השני, שאותו כן הממשלה יכולה לעשות, ונכון לעשות אותו גם בעידן המהפכה המשטרית הזו, הוא ההשקעה בתשתיות ההייטק. השקעה שתסלול את הכביש כדי שאפשר יהיה להקים כאן תעשיית הייטק, בין אם זה תשתיות חשמל לטובת נושא של AI, כמו שראינו בסיור שערכת, ובין אם זה השקעה בתשתיות של מחקר ופיתוח. וגם להגדיל את ההשקעות הממשלתיות במחקר ופיתוח – דבר שחברות פרטיות יעשו פחות. בסוף המחקר והפיתוח דורש המון המון תשתיות, שבדרך כלל חברה פרטית לא תשקיע בהן. אבל ככל שיהיו תשתיות כאלה, שחברות יכולות להתלבש עליהן, זה יכול להיות מפתח לזה שיבחרו להגיד: נעשה את הפיתוח כאן כי כבר יש לנו חיסכון בכל מיני נושאים שקשורים במחקר והפיתוח.

תודה.

שלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. בדרך כלל שומעים אותי מדברת רבות על נושאים של זכויות נשים. אבל כמי שמעל עשור היתה בתעשיית ההייטק, וכמי שבאה מהעולם הזה, חשוב לי לתת קול ולדבר על הנושא החשוב הזה. כי אני מקבלת הרבה מאוד שיחות טלפון מחברים וקולגות שעבדתי איתם, ממנכ"לים של חברות, מסטארטאפים. חשוב לציין שעוד לפני ההפיכה המשטרית היו להם הרבה מאוד חסמים שמקשים מאוד על סטארטאטפים ישראלים להתרומם. גם ככה הבירוקרטיה היא מאוד קשה, ועכשיו הם מוצאים עצמם במצוקה הרבה הרבה יותר גדולה. אני מאוד מסכימה עם חבר הכנסת פורר. אי אפשר להתעלם ממה שעושה ההפיכה המשטרית. מנתונים שאני רואה, בסוף בסוף, ברבעון הראשון של השנה הזו הושקעו 1.7 מיליארד דולר בחברות הייטק מקומיות, לעומת 6.7 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. זאת אומרת, ירידה של 75%. זה לא מספר שאפשר להגיד: אוקיי, זה ירידה לצורך עלייה. לא, קורה פה משהו דרמטי מאוד. זה הנתון הכי נמוך שהיה פה משנת 2018, ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה.

קורה פה גם תהליך של הפיכת שרוול, ודובר על זה כמה פעמים בחודשים האחרונים. חברות בורחות מפה. הן רוצות לייצב את עצמן, ולבטח את עצמן. הן לא רוצות לקחת סיכונים, ולכן יש פה בריחה. בסוף בסוף תעשיית הייטק והסטארטאפים הם הקטר הכלכלי של המדינה שלנו. אנחנו עומדים בפני מצב שמגזר הסטארטאפים בסכנה, והעתיד הכלכלי של מדינת ישראל בהחלט בהחלט הולך לספוג מכה מאוד מאוד קשה. אני מציעה שממשלת ישראל ונציגי הקואליציה, שלא נמצאים כאן, ייתנו לנו קצת תשובות מה הם מתכננים לעשות בעניין הזה כי הפנים שלנו הם למקום לא טוב.

את פשוט חברת כנסת חדשה, וזו קדנציה ראשונה. צר לי לאכזב אותך. הציפיות שלך מוגזמות. ממשלה לא תביא שום דבר.

אני מסכימה שאני חדשה. מהממשלה הזו אין לי ציפיות, אבל יש לי בהחלט ציפיות שתהיה עשייה למען התעשיות במדינת ישראל. בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה יש ממשלה. לא רק בשביל טיק טוקים ופיתות ומקלחות.

תודה.

אנחנו נחזור לסבב הנוכחים. עפר אלבק, בבקשה.

בוקר טוב. תודה שנתתם לי הזדמנות לדבר. אני פה מהאנשים הוותיקים של התעשייה, ועוד לפני שקראו לזה תעשייה. אתם בטח לא תאמינו, אבל כשהייתי בלונדון ב-1990, כולם חשבו שהארץ זה גמלים, חיילים ומלחמות. היום כבר פחות. בשנות התשעים גם חברות ישראליות היו שוות רבע מחברות אמריקאיות. ולכן, כשהקמתי חברת בת בלונדון, כחלק מהקמת חברה רב לאומית, לא הזכרתי אפילו שאני מישראל. וכולם מדברים שעכשיו, ב-2021, אחרי 35 שנה, חברות גייסו 100 מיליארד שקל, ולמעשה גם שילמו מס של 100 מיליארד. בתקופה שלי, כשהחברות עוד היו גדולות, אני שילמתי מס של מאות מיליוני שקלים במדינה.

אם רוצים להיזכר איך זה התחיל בכלל, אז, ראשית, הידע אז הגיע דרך מערכות צבאיות ואוויוניות שהגיעו מארצות הברית, וככה למדנו מה זה מערכת חכמה. הדבר המהותי השני הוא שהמשכורות אז היו מאוד נמוכות יחסית לשוק. בארץ זה עלה בין חצי לרבע לעומת מה שקונים אנשי הנדסת תוכנה בארצות הברית ובאירופה. היום המשכורות פה קפצו, והן במחיר של אירופה, ואולי גם יותר.

לא. מהנדס תוכנה ישראלי בארץ עולה יותר מאשר מהנדס תוכנה באירופה. הוא כבר כמו בארצות הברית, ואולי גם יותר יקר.

רק שפה יוקר המחיה הוא בלי שום קשר, הוא כפול, והמסים גם מאוד גבוהים. זאת אומרת, הוא משלם פי שניים מס, ופי שניים יקר לו לגור פה. ועדיין, מה שהכי מעניין בדוח שיצא, זה מי שמרוויח הכי הרבה בארץ, עוד יותר מאנשי ההייטק, זה השוק הפיננסי, הביטוח והחשמל. זה הדבר הכי מדהים במדינה הזו - שהפרזיטים מקבלים יותר ממי שמייצר. הסיבה שזה התחיל לצמוח - - -

אני מציע. המילה "פרזיטים" היא לא ביטוי שמתאים לוועדה בכנסת.

סליחה, אני מצטער. צודק. והדבר השלישי שעזר אז הוא שהנאסד"ק פתאום קפץ. ואז טכנולוגיות ישראליות, אחרי שסגרו את הלביא, יחד עם עזרה של יהדות ארצות הברית, נתנו גישה לשוק ההון האמריקאי, ואז זה התחיל.

אני לא יודע עד כמה אתם יודעים, אבל יש את Square Mile בסיטי של לונדון. ה- Square Mile מחזיק את כל אנגליה ואל כל האימפריה. בארץ יש את ה-10,000 מנהיגי ההייטק שמחזיקים את כל הכלכלה הישראלית. לאחרונה האנגלים חשבו שהם חכמים, ואז הם עשו את הברקזיט, ומהר מאוד הם גם אכלו אותה בפאונד שהתרסק, הריבית שקופצת, והכלכלה שלהם שמקרטעת. ואנחנו מנסים לעשות אותו הדבר. ולכן, הדבר הראשון שקורה עכשיו הכי מהר זה הכסף. השקל קופץ, הריבית עולה, והמיתון בדרך. ומה שהולך להגיע אחרי זה, וזה לא עניין של שלוש עד חמש שנים, הוא שלאור העלויות הגבוהות של המחיה, המסים, אנשים יתחילו לעזוב את הארץ. זה מתחיל לאט לאט. ומי שהכי חשוב שיעזוב, ומה שהתחילו פה להגיד האנשים מהתעשייה, זה שמי שיעזוב פה זה המנהיגים. וכשהמנהיגים ייצאו, אז לא יצטרכו את כל ה-10,000 בשביל שהכול יתמוטט. זאת אומרת, זה לא עניין שמחכים שרק אם 100,000 איש יעזבו את הארץ, יתחילו להרגיש. מספיק 5,000 מובילים, והכול נעלם. מצד שני, הייטק באמת כבר נהיה מפורסם. אז באירופה ובארצות הברית מחבקים אותם בתנאים מדהימים. זאת אומרת, אתה מנסה לתת פה עזרה על אולי שיטה כזו או אחרת. אני יכול להגיד שאני לא קיבלתי מהמדינה כלום. נתנו לי קצת כסף על מוצר, והיה לי רעיון לפתח, והייתי חייב להחזיר אותו בריבית דריבית. כל הפיתוח של ההייטק הישראלי היה כמעט ללא מעורבות מדינה. בין אם זה ממשלות מפה ומשם, זה כבר לא משנה. הן לא עזרו לזה. וגם הכסף היום לא מגיע מישראל. לכן, אני לא חושב שזה יהיה מסובך שנחזור לאזור של שנות השמונים תוך שנה-שנתיים.

בשנות התשעים לא ידעו מי יותר חזק - האם הכלכלה בלונדון או בפרנקפורט? היה ויכוח מי תהיה הבירה הפיננסית של אירופה. וטוני בלייר שינה קצת את המבנה הארגוני של הצ'אנסלרים, ותוך כמה שנים כבר לא היה ספק - אנגליה מובילה בגדול. זה מה שאני חושב - קצת מההיסטוריה לגבי מה שקורה היום - שהתהליך צריך להיות הרבה זריז, והתמיכה הרבה יותר גדולה, כי זה פשוט ייעלם. המיליארדים האלה זה לא כאילו כסף שקיים. זה הלך, ואז זה כבר לא יהיה יותר. תודה.

תודה.

אורלי, בבקשה.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת ליברמן, שכינס ועדה כה חשובה. שמי אורלי הראל. אני מנכ"לית ומייסדת חברת סטארטאפ בשם סרנוס המתמחה בפיתוח בינה מלאכותית לתחום הבריאות. המערכת שפיתחנו הינה פטנט עולמי למתן החלטות טיפוליות מותאמות אישית ולתעדוף תורים. מערכת מצילת חיים. כמונו יש עוד חברות רבות בישראל, בשלבים שונים, שנועדו לשפר את שירותי הבריאות הניתנים לאזרחים ולהציב את ישראל בחזית טכנולוגיות הבריאות העולמית.

אולם, ימים אלה הינם ימים מאתגרים ליזמים וליזמיות בישראל. לפני כחצי שנה החיים של כולנו השתנו מהיסוד כאשר הממשלה החליטה לקדם שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. במשך חודשים רבים התרענו, חבריי ואני, בכל דרך אפשרית, כולל כאן בוועדות הכנסת, על הפגיעה הצפויה בהייטק הישראלי. אולם, לצערי, אזהרותינו נפלו על אוזניים ערלות.

ההייטק הישראלי, ספינת הדגל של הכלכלה, מתכווץ. המשקיעים מעורים במה שקורה בישראל, והם לא רוצים להשקיע במדינה שבה לא תהיה בקרה על פעולות הממשלה, קרי, ביטול עילת הסבירות, ושיש בה חוסר יציבות.

היום כבר ניתן לראות את התוצאות הקשות בשטח. היקף ההשקעות בהייטק ברבעון הראשון של השנה ירד במעל ל-70% ביחס לשנה עברה - הרבה מעבר לירידות בעולם. חמור מכך. מספר החברות החדשות שגייסו כסף ברבעון האחרון, ירד לכמאה חברות בלבד, וזה הנתון הנמוך ביותר משנת 2014. חברות חדשות מתאגדות מחוץ לישראל, חברות קיימות בוחנות העברת פעילותן לחו"ל, וחברות צעירות, שהוקמו בשנים האחרונות, לא מצליחות לגייס סבבים נוספים, והן תיסגרנה.

קשה להאמין שאפשר בזמן קצר כול כך להרוס בניין מפואר כול כך, שנבנה בעמל רב במשך עשרות שנים. ההרס הזה יתגלגל לכיס של כולנו. פחות הכנסות למדינה, פחות שירותים לאזרחים, עליות מחירים, התייקרות הלוואות ומשכנתאות, אובדן מקומות עבודה, וקצרה היריעה מלפרט את כל הנזקים שכבר עכשיו מתגבשים יום יום.

אנחנו בתקופה של צמצומים ופיטורים כלל עולמיים. אלא שבמקום שהיזמים והיזמיות ילכו יד ביד עם הממשלה כדי לקדם ולפתח דור נוסף של חברות מובילות בישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו במלחמה קיומית מול שררה חסרת מעצורים ומול תאוות כוח. חשוב שהציבור הישראלי ישמע שאנחנו נמצאים בוועדה בנושא ההשקעות בהייטק הישראלי - הקטר של הכלכלה הישראלית, ואין נציג אחד צדיק בקואליציה שנוכח פה. בושה וחרפה.

עצרו את הקטסטרופה. גנזו מייד את החקיקה הדורסנית, ופעלו לשיקום הנזקים הכלכליים ולהחזרת הוודאות למשקיעים. תודה.

ד"ר דוד גולן.

שלום ותודה רבה על ההזדמנות להיות פה ולדבר. שמי דוד גולן. לפני שמונה שנים הקמתי את חברת Viz.ai. היום חברת יוניקורן בתחום ה-Digital Health. אנחנו מזהים מקרי חירום רפואיים ומתריעים אליהם לרופאים. פועלים בלמעלה מ-1,400 בתי חולים בעולם, וגם בישראל. גייסנו עד היום סדר גודל של רבע מיליארד דולר. זאת אומרת, הגרפים שראינו קודם - חלק מזה זה אנחנו. מעסיקים 150 איש במרכז הפיתוח שלנו בתל אביב.

חבריי פה סביב השולחן הזכירו, ואני לא רוצה לחזור יותר מדי על הנתונים. יש ירידה עולמית. בארץ הירידה היא משמעותית יותר גדולה. אנחנו נפגעים כתוצאה ממדיניות הממשלה. פחות השקעות זורמות להייטק. אני לא חושב שיזמי ההייטק מצפים שהממשלה תחלץ אותם. זה לא המקום ש - - -

אני מצטער שאני מפסיק אותך. תמיד כשראינו שנאסד"ק עולה, ואני רואה את מדד נאסד"ק מתחילת השנה - 35% - 36%, חלק מאותה עלייה ראינו פה בהשקעות. וכרגע זה לא קורה. ההלימה הזו לא קיימת יותר בין עלייה בנאסד"ק לבין השקעות בארץ.

נכון. דובר כבר על ההתנתקות של המשק הישראלי מהעליות שאנחנו רואים בעולם. דובר על המגמות שאנחנו רואים שהן מסוכנות. אני רוצה לנצל דווקא את ההזדמנות שנתתם לי ולדבר פה על משהו אחר, על זרמי עומק שהם בעיניי הרבה יותר משמעותיים והרבה יותר מסוכנים לחברה הישראלית. אלה התהליכים שייקח להם הרבה יותר זמן עד שהם יינתנו אימפקט, וכשהם ייתנו אימפקט, הוא יהיה בלתי הפיך. כיזם אני נפגש עם המון המון יזמים ויזמיות בראשית דרכם. דובר פה על היפך שרוול. אף אחד היום לא רושם חברה בארץ. אנשים שלפני שמונה חודשים רשמו חברות בישראל - אף אחד היום לא רושם חברה בארץ וכולם מתעסקים באיך לבצע היפוך שרוול כי זו דרישה של המשקיעים.

אבל מה שבאמת הפתיע אותי כשישבתי ועשיתי סקר קטן בקרב מאות מחבריי וחברותיי היזמים, זה הדיבור הבלתי פוסק על אנשים שמתכננים ומתחילים לנקוט בצעדים ממשיים לעזוב את הארץ. מדובר פה באנשים הכי הכי טובים שיש לנו. חבר קרוב שלי, קצין במודיעין, יזם פרויקט שזכה בפרס לביטחון ישראל, נשוי לד"ר ממכון ויצמן שחוקרת את הסרטן, הגיש בקשה לרילוקיישן השבוע. האוכלוסייה שבה זה הכי חזק היא האוכלוסייה הגאה. זו אוכלוסייה שיש לה נציגות מאוד מכובדת בהייטק. הם מסתכלים ואומרים לי: דוד, אתה סטרייט. אתה פשוט לא מבין את זה. אתה לא מבין שכשורפים דגל גאווה בבית של משפחה גאה בפרדס חנה, אני מסתכל על הילדים שלי ואומר: אני בכלל לא בטוח שבטוח עבורי להמשיך לחיות בארץ הזו. אנחנו רואים בדיקה, ותהיה נהירה המונית. וכמו שנאמר פה, יש פה Network effect. יש 10,000 איש שמחזיקים את ההייטק ומניעים את הקטר הזה קדימה. האימפקט של ירידה של 5% - 10% במצבת כוח האדם הזו הוא הרבה יותר גדול מ-5% עד 10%. זה יכול להוביל להתמוטטות חסרת תקנה של ההייטק הישראלי. כל אחד שעובר, וכל אחת שעוברת, לוקחים איתם משפחה. אבל לוקחים איתם גם ידע, מיומנות, יכולת להכשיר עובדים אחרים, יכולת להקים סטארטאפים, ויכולת לגייס מימון ולהגביר ולהצמיח את הכלכלה הישראלית.

הבקשה שלי. אני קיוויתי שיהיו פה חברי קואליציה שאפשר יהיה לפנות אליהם ולהגיד: חבר'ה, תעזרו לנו להגיע למצב, וקשה להאמין שאנחנו אומרים את זה, שבמדינת ישראל לא שורפים דגלי גאווה ולא מתבצעים פשעי שנאה, ולא זורקים אבנים ועוקרים דגלים מבתים של אנשים. אבל הם לא פה, אז אפנה לאופוזיציה, ואני יודע שהכוח שלכם הוא פחות. אבל כן חשוב להבין שהרבה יותר חשובה בעיניי מהפנייה למוסדיים שישקיעו בהייטק הישראלי, שהיא חשובה ויש לה משמעות, היא עמידה כחומה בצורה סביב דאגה להשאיר את ישראל ליברלית. זה דרישה לדין וחשבון מהרשויות. כל פעם שיש פשעי שנאה, כל פעם שיש פוגרומים בשטח, חייבים לעמוד כחומה בצורה ולהבין שיש קשר ישיר. דמוקרטיה ליברלית היא מקום טוב לחדשנות ויזמות, ומקום שאיננו דמוקרטיה ליברלית הוא לא מקום טוב לחדשנות ויזמות. כולנו נשלם את המחיר על זה. מעבר לזה שפשוט תהיה פה מדינה, שאני לא בטוח שזה סוג המדינה שאנחנו רוצים לגור בה. תודה רבה.

תודה. האם עוד מישהו מהאורחים רוצה להוסיף משהו לדיון? לא. כמה הערות, מבחינתי. שלי, נעשה מה שהממשלה לא תעשה. צריך לגבש פה בהחלט אסטרטגיה לאומית. אסף, אתם המכון. אני פונה גם למאיה ולאנשי הייטק ולגופים פחות בירוקרטיים. לי לגמרי לא ברור, בהסתכלות לטווח ארוך, מה קורה עם ההתייחסות של המדינה, ראשית, בנושא אלטרנטיבה להשקעות זרות, כפי שדיברנו, בסטארטאפים ישראלים. כי מדובר על קרנות הון סיכון שהיום לא משקיעות, וצריך פה קרן הון סיכון שהיא ממשלתית, שיכולה לקחת יותר סיכונים. שנית, המלצה לגבי השקעה במו"פ של מדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להישאר באותה רמה של השקעה במו"פ הישראלי כפי שהיא היום. שלישית, לגבי כל המרכיבים של מדינה מפותחת, כל נושא מחשב העל, כל נושא ביג דאטה, כל נושא ה-AI, נושא הקוונטים - איפה אנחנו נמצאים בכל התחומים האלה. זה לא רק בינה מלאכותית, אלא גם קוונטים, גם ביג דאטה, גם מחשבי עולם. אותי מעניין לראות האם יש תוכנית ממשלתית, האם יש הסתכלות. כשאנחנו נגיע לממשלה – עם מה אנחנו נבוא? מה אפשר להציע פה בתחומים האלו?

וכמובן גם תשתיות. קודם כול, חשמל. היינו בסיור. מדברים על מחשבי על, על ביג דאטה, אתה צריך פה צורכי חשמל ואנרגיה שהמדינה כרגע לא יכולה לספק. זה היה מדהים. אנשים כבר משקיעים מאות מיליונים במחשב על, שיהיה כנראה השישי בגודלו בעולם. אבל פתאום חברת חשמל אמרה: אין לי חשמל בשבילכם בשנתיים הקרובות. זה טרלול. איכשהו פתרו את הבעיה נקודתית, אבל זה בטח לא פתרון יסודי, ובטח ובטח בתחומים אחרים, כמו שהזכרתי.

נושא נוסף שמפריע לי הוא נושא המעבדות. אין מעבדות מודרניות מתקדמות. אנחנו צריכים, אם לא CERN ישראלי, אז כמה מעבדות שפשוט צריך לשדרג אותן לרמה שמתאימה למדע מודרני ועכשווי.

והדבר האחרון, שהייתי רוצה לבדוק ולהכניס כחלק מאותה תוכנה, וירדן, אני מקווה שאת רושמת את כל הסעיפים, זה כל נושא הסטודנטים וההשכלה גבוהה. כמה מהנדסי תוכנה אנחנו מייצרים כל שנה? כמה מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה? האם זה מתאים לצורכי השוק. להערכתי, גם פה אין בדיוק התאמה בין צורכי השוק לבין מה שמייצרת האקדמיה. נפגשתי עם כל נשיאי האוניברסיטאות, וגם הם, בצדק, אמרו: כדי לייצר מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בעלי תואר שני, אין לנו פשוט מספיק כוח מדעי, מרצים מתאימים, ברמה גבוהה שמסוגלים לייצר. כשאתה מייצר מהנדס חשמל או אלקטרוניקה עם תואר שני, זה לא קורס להסבה מקצועית. אתה חייב להביא גם מרצים ברמה. ואז מתחיל הסיפור של רשות ההגירה. המרצה שיגיע, לא יגיע לחצי שנה אלא הוא עם חוזה לכמה שנים. ואז הוא רוצה להביא משפחה, אבל מייד רשות ההגירה: מה פתאום? אתם רוצים לייבא את הגויים לכאן וכו' וכו'. גם פה צריך לעשות איזשהו סדר ולראות את ההתאמה בין האקדמיה ליכולת של האקדמיה לייצר מספיק כוח מדעי והנדסי לתעשיית ההייטק הישראלי. להערכתי, אלו הנקודות שנצטרך לעבוד עליהן. חברי הכנסת, נשמח לשלב אתכם בעבודה הזו. לגבש ממש תוכנית לאומית שכזו לגבי מה שצריך כדי לשמור פה על ההייטק הישראלי.

ולסיום, כמו שאמרתי, ההייטק היום הוא, קודם כול, תחרות בין המדינות. ביקשתי ממאיה לעשות לנו טבלה, השוואה, לגבי התמריצים שמדינות אחרות נותנות מול ישראל. וגם זה חייב להיות חלק מאותה תוכנית לאומית, אותן הטבות ותמריצים, שאנחנו מוכנים לתת על מנת לשמור את תעשיית ההייטק בקדמת הבמה העולמית.

אם אין הערות נוספות, תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.