פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
19/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ל' בסיון התשפ"ג (19 ביוני 2023), שעה 12:00

היערכות משרד הרווחה לקליטת חירום במקלטים לנשים לנפגעות אלימות בשל מחסור במקום ועומס הפניות

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי

עאידה תומא סלימאן
יסמין פרידמן

יעל וייס - ראש אגף בכיר חוץ ביתי (משפ') ילד/נוער, מינהל שירות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלי אורגד - מפקחת ארצית על תחום נפגעי/נפגעות תקיפה מינית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

סיגל אבנון סוויצקי - יועצת מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה

יהלי בן עמי ויטנברג - מנהלת היחידה לאישה ולמשפחה, נעמ"ת

גילי ורון - מנהלת המערך המשפטי, ויצו

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

ענבל חרמוני - יו"ר ארגון העובדות והעובדים הסוציאליים

אורלי טובולסקי חדד - מנכ"לית קשרי קהילה, עמותת בת מלך- מקלטים לנשים דתיות

צילית יעקובסון - יו"ר עמותת בת מלך- מקלטים לנשים דתיות

ורדית דנציגר - מנכ"לית, ל.א לאלימות נגד נשים

נעמי שניידרמן - מנכ"לית, אישה לאישה

חנה קטן - נשים למען בריאות, המועצה הלאומית לבריאות האישה

עדו אבגר

דלית אזולאי

איה לינצ'בסקי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

היערכות משרד הרווחה לקליטת חירום במקלטים לנשים לנפגעות אלימות
בשל מחסור במקום ועומס הפניות

שלום לכולם, שלום לחברות הכנסת, אני בדיוק מגיעה מדיון בוועדת חינוך על גזענות בספורט, אני חייבת לומר שמאוד עצוב. זו אחת העונות הכי גזעניות ואלימות, מתוך 160 מקרים, רק 8 מקרים טופלו, זו אוזלת יד ומחדל רציני. לענייננו כאן בוועדה. ביקשתי לכנס בדחיפות את הוועדה כדי לבחון את היערכות משרד הרווחה לקליטת חירום במקלטים לנשים לנפגעות אלימות בשל מחסור במקום ועומס הפניות. כרגע אני מבינה שיש מחסור במקום. נמצאות כאן נציגות משרד הרווחה, יעל וייס ומלי אורגד.

אני לא כל כך מצליחה להבין את התופעה, שאנחנו, כנבחרי ציבור, נתקלים באירועים של מחסור, לקונה או משבר דרך התקשרות.  אני לא אקבל את זה שכשיש תמונת מצב מסוימת, הכנסת לא תהיה מעודכנת. יש לכם קשר ישיר לוועדה ואנחנו מבקשים לדעת מבעוד מועד על דברים שקורים בתחום מעמד האישה ולא לגלות את זה דרך התקשורת. במקרה הזה זו הייתה כתבה של מיכל פעילן שחשפה את זה בערוץ 2.

ברור לנו שתמונת המצב של האלימות כלפי נשים לא הולכת ומשתפרת אלא הולכת ונהיית יותר עגומה וקשה, גם מספר הנרצחות מתחילת השנה הוא מספר קשה לעיכול. אנחנו, כולל חברותיי הנמצאות כאן, מניחות חוקים על שולחן הכנסת כדי להתמודד עם התופעה, על כול רצף המענים שנדרשים. כמה חוקים כבר בקנה, נמצאים בהכנה ובעזרת השם אני מקווה שנצליח להעביר אותם במהרה, גם במושב הזה.

נתחיל עם יעל וייס, אני מבקשת תמונת מצב, מספר מקלטים, מספר שנים, מה המחסור, כמה מחכות בתור וכמה מבקשות, בבקשה יעל.

תודה רבה. אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו מכירים לרוב משנים קודמות, רק שהשנה במקום עליות וירידות במהלך השנה ופניות של נשים נפגעות אלימות וילדיהן למענה במקלט, השנה אנחנו נמצאים בסוג של עליה מתמדת ללא ירידה. בדרך כלל אנחנו צופים סביב החגים והחופשות עליות בפניות למקלטים והרבה פעמים גם יש ירידות. השנה אנחנו יכולים לשער, גם בגלל עליית מקרי הרצח שהיו ופורסמו, גם בגלל המודעות והעבודה המשמעותית שעושות העמותות ושעושה המדינה והכנסת, המודעות והצרכים עלו.

אנחנו עוקבים כל הזמן, גם על הנתונים, גם על הפניות, ברמה יום-יומית וברמה פרטנית. אנחנו מדברים על עלייה של 10% משנה לשנה, מ-2022 ל-2023 של פניות למקלטים. מעבר לזה ועוד לפני העלייה, לפני פחות משנה יצאנו במכרז למקלט נוסף לנשים בעקבות הפניות. אתמול הוכרז זוכה במכרז ונפתח מקלט בשבועות הקרובים לעוד 12 נשים מהחברה הכללית.

במקביל איתרנו צורך של החברה הדתית-חרדית, מחסור במקום בשני המקלטים הקיימים היום בבת מלך ולכן הרצנו תהליך מהיר חירום, עם כלל השותפים במשרד ותוך כשלושה שבועות אושרה הקמה נוספת.

לא תוך שבועיים, שלושה, אני חושבת שקיבלתי על זה דיווח לפני חודשיים שלושה.

מרגע הגשת הבקשה. רוב הנמצאים פה יודעים שהליכים מכרזיים הם הליכים שלוקחים זמן. הליכים שצריכים איתור מבנה, איתור כוח אדם, איתור עמותות.

הבשורה היא שייפתחו עוד שני מקלטים שיהיו מיועדים למגזר מסוים?

לא. אחד כללי שיכיל 12 מקומות.

עם ילדים?

כן. מקלט שני לאוכלוסייה דתית-חרדית, שגם יכיל 12 מקומות.

מה מספר הממתינות? את אומרת לי שתמונת המצב היא שיש קפיצה לפני חגים ולפני קיץ וחופשות, למה בכל שנה להגיע לאותו מצב אם יודעים מראש שזה המצב? את מאשרת את מה שאני אומרת, שכל שנה אנחנו עומדים מול אותו פרץ של בקשות.

זה לא מה שאמרתי.

אמרת שבכל שנה אנחנו רואים קפיצה.

כל שנה אנחנו רואים עליות וירידות אבל רוב השנים, המענים נתנו את המקומות הנדרשים.

שנה שעברה לא היה מחסור?

לפני שנה, כשאיתרנו את המחסור הראשוני, פתחנו את המקלט ה-16 בחירום בפרדס חנה והוא נותן מענה כללי. פתחנו בחירום, יצאנו למכרז כי מקלט לא יכול להמשיך להיות מופעל בחירום מעבר לתשעה חודשים עד שנה ולכן יצאנו למכרז ונבחר זוכה.

מה הכוונה לא יכול לפעול בחירום, החירום זה לתקופת זמן?

גם המקלט הדתי-חרדי יפעל בתשעה חודשים בסטטוס של חירום. יצאה כבר התנעה של מכרז.

עזבי אותי רגע ממכרזים. אמרת ששנה שעברה היו 16 מקלטים, כמה מקלטים נפתחו בעשור האחרון?

היום נפתחים עוד שניים ויהיו 18.

עוד לא נפתחו. אני מדברת כמה קיימים וכמה היו לפני עשר שנים. כמה מקלטים נפתחו בעשור האחרון?

בשלוש השנים האחרונות נפתחו עוד שני מקלטים.

יש 16 בסך הכול.

אבל לדעתי זה במשך הרבה מאוד זמן.

לא. שני המקלטים האחרונים נפתחו לפני כשנתיים. אחד במהלך הקורונה. מקלט החירום שהיה כשלב מקדים לפני ההפניה למקלטים, הוא זה שנסגר, מאחר והמקלטים קולטים בחירום. לשאלתך, אין לנו היום רשימת המתנה, מאחר ואנחנו נערכים יחד עם המקלטים לקלוט גם את הנשים בתנאים זמניים, עד שמתפנים מקומות ועד שנפתחים מקלטים חדשים, אנחנו מעדיפים - - -

אני אומרת לכם, ברור לכולנו, שהפתרון האולטימטיבי, שגם חברות הכנסת הסכימו אתי, הן לא היו רוצות לראות נשים שבורחות למקלטים, אבל זו המציאות. נשים צריכות להציל את נפשן במקרה חירום. לצד זה, לא הגיוני שיש צמיחה בדמוגרפיה ואנחנו מדינה עם 9 מיליון איש, עם למעלה מ-4 מיליון נשים וזה המספר.

200,000 תלונות בשנה

אני חושבת שלא צריך להגיע לצוק העיתים כדי לפתור את זה, אבל צריכים להתמקד במה שעומד היום. אני רוצה מספרים מדויקים כמה נשים ממתינות.

מקבוצת ההשמה שלנו שנמצאת כל הזמן בעשייה ומקבלת פניות גם מהמקלטים, גם ממוקד 118, כל מקרה, גם אם זה בחצות, למשל אתמול בלילה נתבקשנו מאחד מהמקלטים לקלוט במועדונית אישה על שני מזרונים עם הילד שלה כדי שהיום נארגן לה מקום ראוי יותר, מבחינתנו אנחנו מעדיפים את הנשים גם בתנאים לא מספיק נאותים לתקופה של יום יומיים, עד שנמצא מקום מתאים.

אני בטוחה, אבל שאלתי שאלה אחרת ואת לא נותנת לי נתונים. אני מבקשת לדעת כמה נשים יש שרוצות לבקש מקלט, רוצות לנוס על נפשן ומחכות. אחר כך אני אשאל גם למה זה בכלל באגף השמות חוץ ביתיות, כי אני זוכרת שעשינו דיון וזה בכלל לא היה באגף הזה. למה זה לפתחך כיועצת בכירה לשר, אני אדבר על זה גם עם השר, כי אני לא מצליחה להבין את זה. תביאי לי בבקשה תשובה, אם אין לך, את מוזמנת לצאת לחמש דקות ולהביא לי נתון של מספר הנשים שממתינות כרגע למקלט.

אין לנו רשימת המתנה, יש ארבע נשים מהחברה הדתית חרדית שלא הסכימו בשבועיים האחרונים להיכנס למקלט כללי שהוצע להן והן מחכות לפתיחת המקלט הדתי חרדי. כל אישה שפנתה, הופנתה למקלט.

אנחנו פותחים שני מקלטים. אמרת שבדרך כלל בתקופה הזו יש עלייה בביקוש אבל יש גם ירידה והוספת שהשנה זה לא ככה. האם את יכולה להגיד לי באחריות, לפרוטוקול, שברשימת ההמתנה יש רק ארבע נשים שמבקשות מקלט?

אצלנו במשרד הרווחה.

הארגונים לא מסונכרנים עם משרד הרווחה?

הרשימות בדרך כלל מסונכרנות, הצרכים עולים והמענים נפתחים, אבל אישה לא תישאר ללא מענה ולא תחזור לגורם הפוגע ללא מענה. היא תיכנס למקלט.

אז את יכולה להגיד לי שיש רק ארבע נשים שמבקשות מקלט ברגע הנתון הזה? אני רוצה לדעת את זה שיהיה כתוב בפרוטוקול של כנסת ישראל. כינסתי את הדיון כי הבנתי שיש בעיה. אם אין בעיה, אני לא מחפשת בעיות, הלוואי שכל אחת שרוצה נמצאת בסידור. אני רוצה לדעת כמה ממתינות? אם את אומרת שרק ארבע מדווחים אליך, אני אומרת שכל הארגונים צריכים להיות מדווחים אליך, אם זה המספר אז אין לנו בעיה.

מה שיש לנו בנוסף הן ההחרגות שהחרגנו את הנשים במקלטים כדי שלא תהיינה בהמתנה וכדי לא לסכן אותן, אני תכף אתן את הנתון כי הוא קיים לי, כמה החרגות עשינו בשבועות האחרונים וכמה היום כל מקלט, מעבר ל-12 החדרים שברשותו, פתח את החדר ה-13 וה-14, כבר אתן לך את הנתונים האלה.

כמה יש היום במקלטים?

תמיד מלא. כל מקלט שהייתי בו תמיד היה מלא.

תאספו בינתיים את הנתונים ונעבור לשמוע את צילית מעמותת בת מלך.

בהחלט יש מקום לדיון הזה מכיוון שהמקלטים מלאים אצל כולנו. אנחנו יוצאים לקראת החופש הגדול, 12 משפחות במקלט, כך שבוודאי יש מקום לדיון הזה. העומס על המקלטים הוא עוד מהקורונה, כשהגרף היה בעלייה תלולה כלפי מעלה, פניות לקווי החירום עלו במאות אחוזים. רק בשנה שעברה דיווחנו על למעלה מ-60 נשים ברשימת המתנה.

אני רוצה לדייק, כשאנחנו מדברים על רשימת המתנה זאת אומרת שיימצא לאישה מקום במדינת ישראל, גם במקלט כללי, אני מדברת כרגע על נשים בתוך החברה הדתית והחרדית. אלא מה? ישנן נשים שתעדפנה להישאר בבית עם הילדים ולא לצאת למקלט כללי לתקופת ביניים עד שתעזוב אישה ויתפנה חדר. כשמדובר על אישה עם חמישה וששה ילדים אנחנו לא מדברות על חדר אלא על שני חדרים ואז מספר הנשים שאנחנו יכולות לקלוט, יורד.

את הזעקה של הנשים, שבעקבות הרבה עשייה של העלאת מודעות, אומרות שהן מבינות שהן חיות במערכת אלימה, שוברות את החומות הקשות, משמיעות את קולן עוברות הערכת מסוכנות ורוצות להגיע למקלט, את הקול הזה של הנשים, שלא הייתה לנו אפשרות לתת להן מענה במקלטים של בת מלך, השמענו בפני הרווחה.

אני מנצלת את ההזדמנות לומר לך יעל וייס ולכל הצוות, הרבה תודה. תודה על ששמעתם את הקול ונעשה תהליך משותף והתבשרנו כולנו שבזמן הקרוב מאוד נקים מקלט שלישי, חירום, לנשות וילדי בת מלך. העבודה עוד קיימת.

זו באמת בשורה שאני שמחה לשמוע, כמה יש לך ברשימת ההמתנה?

רק מהימים האחרונים יש ארבע נשים שעברו הערכת מסוכנות אבל לא מוכנות לצאת בלי הילדים.

אם יש ארבע מהמגזר החרדי אז כנראה שבמגזרים האחרים גם צריך. מישהו מויצו?

אין לי נתונים לגבי רשימות המתנה.

האם פונים אליכם ישירות, או שאתן מקבלות את המופנות?

אנחנו מקבלות את המופנות גם ככה ממשרד הרווחה.

נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת אישה לאישה, בבקשה.

אני גם מברכת על הדיון ורוצה להגיד שאנחנו לא עסוקות בנושא של הפניות, אנחנו מקבלות את המופנות דרך המשרד. אני חושבת שהמנגנון עובד בסך הכול בצורה תקינה. אני 16 שנה בשטח ויכולה להגיד שהעבודה מתאפיינת בפיקים ובתקופות יותר רגועות. אני לא זוכרת מצב שאישה זקוקה לקורת גג ואין לה.

אני רוצה לנצל את הבמה כדי להרחיב משהו שלדעתי משמעותי ברמה הסטיגמתית, שאנשים חושבים שמקלט הוא איזשהו פתרון - - -

אני לא נכנסת לזה. אני כרגע רוצה לקבל את תמונת המצב.

אז אני רוצה להגיד משהו על תמונת המצב. אחת הסיבות שהמקלטים מלאים כי הם מהווים מענה לכל מיני בעיות בקהילה, נשים שהן גם מוכות, הרבה פעמים מגיעים מקרים מורכבים ותהליכים בקהילה יותר אופטימליים, יכול להיות שחלק מההפניות לא יהיו, אלה דברים שעובדים עליהם, שום דבר לא חדש, הכול בשיח מקצועי.

אני לא נכנסת לזה. ההיגיון אומר שתפוסה מלאה זה לא טוב. לפחות 10% מקום כדי שיהיה ניתן לתת מענה בזמן אמת. באיזה תפוסה אנחנו נמצאים כרגע?

יש לנו היום בתוך המקלטים עשר החרגות של נשים מעבר לתפוסה המלאה. ההרחבות של שני המקלטים שאמורים לקום, אמורים לתת מענה הן לעשר הנשים האלה וילדיהן שנמצאות היום בתוך המקלטים מעבר לתפוסה המלאה.

מעבר ל-100%? ברור שיש פה בעיה.

לכן אנחנו פותחים את שני המקלטים עבור עשר הנשים האלה וילדיהן, יחד עם אותן נשים שיפנו בחודשי הקרובים.

אז קיבלתי תשובה לאלה שנמצאות בתת תנאים, פותחים להן את המקלט החדש. זה לא הגיוני, אולי התמקדתי בדבר הלא נכון, ברשימת ההמתנה. עדיין זה לא הגיוני להיות בתפוסה כזו.

לגמרי לא הגיוני. אנחנו לגמרי יחד עם הוועדה ועם הארגונים כל הזמן באיתור של הצרכים וניסיון לתת מענים בזמן אמת. לעיתים אנחנו מצליחים לתת בזמן אמת ולעיתים אנחנו צריכים לתת רטרואקטיבית. אנחנו כבר בפניה קדימה ובהתבוננות האם שני המקלטים האלה מספיקים, או שמיד אנחנו צריכים לפתוח נוספים ואת זה נעשה. חשוב לי להגיד שאנחנו כל הזמן מבוססות נתונים, שותפות עם הארגונים ומענים בקהילה כדי לראות איזה עוד צרכים קיימים ואיזה עוד מענים לפתח.

בסדר גמור. חברת הכנסת יסמין פרידמן בבקשה.

בכל השיח חשוב לציין את הנשים שאינן יכולות להגיע למקלט בגלל שיש להן בנים בוגרים, ממה שאני יודעת יש רק שני מקלטים שקולטים בנים בוגרים מעל גיל 11, זה משהו שצריך לקחת בחשבון, כי זה ממש להשאיר נשים באזור סכנה גדולה. לדעתי צריכה לצאת קריאה מהוועדה לשרה, סוף סוף יש שרה שעוסקת במעמד האישה וצריכה לצאת מפה קריאה חד משמעית. אם יש צורך בעוד מקלטים, צריך לתקצב עוד מקלטים.

זה לא שלה, זה ברווחה.

היא צריכה להתוות משהו, זה אולי לא תחת אחריותה אלא תחת אחריות הרווחה, אבל היא צריכה להיות שותפה להובלת מהלך של הגדלת המקלטים והתוכניות.

אפשר להגיד שיש לנו ציפייה ממנה.

להיות שותפה להוביל מהלך של הגדלת המקלטים והתוכניות. אני מרגישה חסרת אונים, אבל כל מה שאפשר לעזור ולסייע, תפעילו אותנו. זה מאוד מתסכל.

תודה רבה על כינוס הדיון, כי אין ספק שיש צורך מהותי ומשמעותי בדיון הזה. אלימות נגד נשים זו מכת מדינה וזו תופעה. ידוע לנו שאם אנחנו מסתכלים בקצה, על פי הערכות מדובר על מספר של 200,000 נשים מידי שנה שחוות אלימות במשפחה. לכן לדעתי זה מספר היעד שאנחנו צריכים להסתכל עליו, כמובן לא לשאוף להקים כל כך הרבה מקלטים, הלוואי ויכולנו, אבל בהחלט להבין שישנו דיאלוג בין היקף ההיצע והביקוש. יש דיאלוג וצריך להבין את זה. ככל שננגיש פתרונות שהם יותר רובוסטיים, שהם יותר מאפשרים לנשים, שגם כך המצב אצלם כל כך מוגבל ומורכב וכולנו יודעים שזו תופעה שנמצאת עדיין תחת הסתרה ובושה, לא שהיא צריכה להיות כזו, אבל זה המצב. לכן אנחנו צריכים לדעת בחברה לייצר יותר פתרונות שיתאימו לנשים ויגרמו להן לפנות לפתרון מונגש ורלוונטי בקהילה.

ככל שמדובר בגידול באוכלוסייה, כפי שאמרת, וככל שמדובר על מספר כל כך גבוה, אנחנו צריכים לדעת להנגיש פתרונות בציר הולך וגדל של מספר מיטות מונגשות. גם לאפשר לחברות או לסוגי אוכלוסיות שבעבר לא פנו, לפנות ולקבל מענה מותאם. לדעתי צריך להיות פה משהו יותר אקטיבי מצד משרד הרווחה, שמייצר את הפתרונות האלה בתוכנית רב שנתית ונותן את הדרייב. דווקא בלל שכולנו יודעים שיש מצב של תפוסה מלאה במקלטי נשים. זה לא שיש 75% תפוסה, יש 100% תפוסה ויותר. כולנו מדברות את אותו מספר.

תודה. יושבת-ראש איגוד העבודות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, תודה שאת כאן אתנו. הייתי רוצה לדעת, כמנהיגה בתוך הארגון, כך אני רואה אותך, יכול להיות שיש מדיניות לא להתרחב? אנחנו ניגשות לנושא בכל הרגישות, אבל לדעתי זה לא מצב תקין להיות בתפוסה של מאה אחוז פלוס. אני שמחה על הבשורה שיעל הביאה שיפתחו שני מקלטים, איך את רואה את זה?

יש לי עוד שתי בשורות, אבל זה להמשך.

כמענה לשאלה הישירה שלך, הרבה פעמים מיש מתכנן את המדיניות גם של הרווחה הוא לא משרד הרווחה אלא משרד האוצר. המשרדים האחרים, כולל משרד הרווחה, מתכנסים למגבלות. זה לוקח אותי לזה שהמקלטים זו נקודה מאוד חשובה - - -

האוצר הפכו להיות אבן נגף בקידום מעמד האישה.

הם לא הפכו, זה כבר הרבה זמן.

נצטרך לחשוף את זה. אם עד היום הם היו תחת מעטה חשאיות של התקציב או של השרים, אני מגלה לאחרונה איך באוצר התפתחה גישה אנטי חברתית כלפי נשים.

בכלל, לא רק כלפי נשים.

אם צריך, נעשה כנס גדול בתוך הכנסת רק על הדבר הזה.

אני בעד. זה לוקח אותי לנושא שאת והוועדה מכירים היטב, ביד השנייה, תיקון 18 לחוק אלימות במשפחה, שהוא תיקון מאוד חשוב, עומדים להוציא את העובדים שם למיקור חוץ וזו ירייה ברגל, סליחה על המונח האלים בוועדה שכזו, בכל האירוע של תיקון שהוא כל כך חשוב. מי שעומד מאחורי זה הוא אגף התקציבים שכתפיסת עולם רוצה להפריט לכולנו את אחרון הבגדים שעוד נותרו לגופינו.
אני אומרת את זה כי בסוף המקלטים מאוד חשובים אבל אנחנו לא יכולים להיעצר שם. גם שיקום וטיפול לגברים אלימים הוא מאוד חשוב. אבל אם יעשו את זה בהפרטה לחברה למטרות רווח, זו תהיה בכיה לדורות ולשם כרגע הולכים בגלל שמרד האוצר.

אני מבינה שאת ממוקדת מטרה, אבל בבקשה תתמקדי בנושא הדיון כי חשוב לי לתת מענה לאותן נשים.

בעיני זה חלק מהנושא.

את יודעת שהתייחסתי לנושא הזה ואת יודעת שעשיתי על זה דיון, אבל חשוב לי לתת מענה כרגע לאותן נשים.

הפתיחה כמובן מבורכת. האם צריך לעשות את זה רק כשיש חירום? האם לא כדאי שתהיה תוכנית שנתית. בוודאי שכדאי ורצוי, אבל בסופו של דבר משרד הרווחה, לא בשביל לסנגר עליו, בסוף משרד הרווחה מתמודד עם סד מסוים של תקציב ושוב, יש מי שקובע את התקציב שהוא גם בסוף מנהל את מדינת ישראל, צריך לשים את הדברים על השולחן, זה משרד האוצר.

תודה. חברת הכנסת שלי מירון, בבקשה.

תודה גברתי היושבת בראש, הנושא הזה מאוד חשוב לי באופן אישי. בשבוע שעבר ביקרתי בבת מלך וביקרתי בעוד שני מקלטים ושמעתי מהם על המצוקות וראיתי אותם בעיניים. אני קודם כל רוצה לומר ברכות לעורכת הדין צילית יעקבסון, שקבלה את אות הצטיינות הנשיא בשבוע שעבר, על ההתנדבות המדהימה שלה.

מזל טוב. גם ההתמדה שלה בוועדה לא מובנת מאליו.

בסוף, מרכזי הסיוע והמקלטים מורכבים מהרבה מתנדבות שעושות עבודת קודש ומגיע להם צל"ש על מה שהן עושות.

דבר שני, אנחנו מכירים נתונים סביב 200,000 נפגעות אלימות מידי שנה בישראל, זו הערכה, אנחנו לא יודעים מספרים מדויקים. אנחנו יודעים שרק רבע מתוכן מדווחות לרשויות. אז גם אם מסתכלים על הנתון של רבע, עדיין זה נתון אסטרונומי ואי אפשר להכיל את כל הנשים הנפגעות במקלטים. צריך לזכור שיש גם נשים שמפחדות לעשות את הצעד, אנחנו מבינים את המצב. כל מקלט שביקרתי בו היה מלא לגמרי. לא הייתי במקלט שאמר לי, יש לנו מקום, ברוכים הבאים למי שצריכה. להפך, כולם אמרו שכל הזמן הם מלאים ואין זמנים שהם לא.

אחד הדברים שהכי הפריעו לי בביקורים האלה, זה להבין שיש מעטפת שלמה תקציבית של טיפול בנשים האלה. זה לא רק להביא אותם למקלט, לקבל סיוע עוטף ואת החממה שהן מקבלות במקלט, יש עניין של מה קורה ביום שאחרי שהן יוצאות מהמקלט? שהוא בתת תקצוב אדיר. יש את הנושא של דירות מעבר – אין מספיק דירות מעבר, מאוד מורכב לקבל דירת מעבר. זה קורה בכל המקלטים ומרכזי הסיוע, זה מחסור שקיים בכל מקום.

שבוע שעבר ביקרתי במרכז סיוע בדרום, שהוא היחיד במרחב גיאוגרפי עצום. מספרת לי מנהלת המרכז, ליזה היקרה והמדהימה שעושה את זה מעל 30 שנה, שחודשים לא היה לה תקציב אז היא ביקשה מהאנשים לבוא לעבוד בלי משכורת. זה מצב שאנחנו לא יכולים לקבל.

אני מעלה את זה בדיון הזה כי אני מאוד מברכת את משרד הרווחה על פתיחת שני המקלטים החדשים, זה נפלא אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לתקצב את הנושא בתקציב נוסף. זו צריכה להיות עבודה מול שר הרווחה, מול משרד האוצר. חסר פה כסף כדי להחזיק את המקומות האלה. חשוב לזכור שהמקלטים האלה, חלקם בכלל לא קמים בתקצוב המדינה, אלה עמותות שמגייסות כסף. המדינה מתקצבת בחלק מהמקומות לפי כמות הנשים במקלט, אבל המדינה לא מקימה את המקלטים בעצמה. יש עמותות שמגייסות כסף ומקימות אותם בעצמן. איך יכול להיות שמדינת ישראל נסמכת שוב על החברה האזרחית ועל עמותות, שהן יביאו את הכסף הגדול, הם יקימו את המרכזים והמדינה תתקצב לפי מספר הנשים. דבר נוסף, כשבאה אישה חרדית שהצרכים שלה שונים מהחברה החילונית ויש לה 4 או 10 ילדים, היא מתוקצבת לפי אישה אחת.

נשים שיש להם בנים מתבגרים, בעיקר בחברה החרדית שיש להם הרבה ילדים, נמצאות במצב של "בחירתה של סופי" תבחרי בין הילדים שלך, זה מצב בלתי נתפס.

זה באמת מצב בלתי נתפס. הרבה שנים אנחנו מדברות על זה, זה משפט שלמה.

רציתי להוסיף בעניין התקצוב, הפתיחה של מקלטים נוספים, אפשר לברך עליה, אבל התקצוב ניתן לפי אישה שנמצאת במקלט, לכן אבל כשאין תפוסה מלאה במקלט, המקלט צריך עדין להמשיך ולפעול גם אם הוא בתפוסה מלאה וגם אם לא. זה עוד נתון שצריך לקחת בחשבון, כי ככל שנפתחים יותר מקלטים מעבר לשאר הדברים שיש ביקורת לעניין, זה נתון שמשליך גם על המקלטים הקיימים כבר.

מעבר לזה אני רוצה להפנות את הזרקור לדברים נוספים, כי המקלטים הם פתרונות קצה. האוכלוסייה גם גדלה הפתרונות צריכים להיות יותר הוליסטיים, הם צריכים להיות יותר בהיבט של מענים בקהילה. אני רוצה להפנות את הזרקור לתורים הבלתי מתקבלים על הדעת במרכזים למניעת אלימות במשפחה.

בגלל זה אני לא מצליחה להבין את ההלימה עם מספר הממתינות למקלטים. זה אומר שאנחנו אולי לא דוגמים את זה נכון. במסקנות אדגיש שאתם תצטרכו להביא לי מספר מדויק של הפונות מכל הארץ, מכל הלשכות ומרכזי הטיפול במשפחה, אז נוכל לדעת תמונת מצב. אם ארבע נשים רק במגזר החרדי, אז אני משערת שזה לא הגיוני.

חשוב לי לשים את הדגש על המענים הנוספים, תיקון 18 שנתקע ולא מיושם כבר שנה.

אני יכולה להגיד לכם, השירות לנשים לא יתעכב, מאוד רציתי שהם יהיו תקנים קבועים ואנחנו נמצאים בהפרה חמורה של החוק. תהיה לי שיחה עם השר, אנחנו נצא לדרך עם החוק הזה בדחיפות. לצערי היה עדיף שזה לא יהיה במיקור חוץ, אבל אני לא יודעת מה ההסכמות שהגעתם.

צריך להפעיל את הלחץ על האוצר.

זה של משרד הרווחה. את הלחצים שלנו עשינו. בגלל התנאים של העו"סיות, לא יכולה לעכב את השירות - - -

זה לא קשור, התנאים שלהם מוגנים, זו תהיה בכייה לדורות מחינת השירות עצמו.

אז תפתרו את זה. אם אתם לא פותרים את זה בקרוב, אני אומרת לשר וכלל, תבואו לפה והשירות הזה ייצא. החוק שעאידה יזמה, יצא.

אבל הוא יצא בחטא.

השאלה איך יישום החוק. הערכתי מאוד שאמרת שהאוצר גורם לפגיעה בזכויות נשים. זה מה שהאוצר עושה גם במקרה הספציפי, הוא לא מוכן להקצות תקנים.

אבל אם המאבק הזה מגיע על חשבון זה שלשופטים אין תזכירים, אנחנו בבעיה חמורה כי מי שמשלמות את המחיר ראשונות הן הנשים. אין ספק שאנחנו באותו צד במאבק נגד האוצר וההתנהלות שלו, את עושה עבודת קודש בעניין הזה. אבל בסוף, החוק הזה חייב לצאת לפועל במיידי.

זה מסוכן מאוד אם זה יוצא לפועל על ידי חברה למטרות רווח ולשם זה הולך.

אנחנו נבדוק גם את זה.

אני רוצה רק לסיים ולומר שאסור לשכוח שמקלט, מעבר לזה שהוא פתרון קצה, הוא גם לא פתרון שעונה לצרכים של כל אישה.

תודה. נעמ"ת בבקשה.

הדברים נאמרו, נעמ"ת מוותרת על זכות הדיבור.

תודה, זה לא קורה הרבה בבית הזה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין בבקשה.


אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמובן שאני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו, שהם דברים מאוד חשובים. אני שומעת את החברות מדברות על תפוסה מלאה ויש ממש מחשבה על חופשה של נופש בבית מלון, לצערי הרב זה רחוק מאוד מלהיות במקום כזה. בנוסף לדברים שנאמרו, אני רוצה להדגיש שני נושאים:

צריכה לצאת מפה קריאה למשרד הרווחה שייתן מיפוי מקיף לפוטנציאל הקיים בשטח. לא רק בקשות, יש נשים שאפילו לא מעיזות ואנחנו מוצאות את עצמנו בפני סיטואציה שעד שהן מעזות ויוצאות, אין מקומות.

זאת אומרת יש עוד כמה בקנה שעוד לא בקשו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בדיוק. תוכנית צריכה לקחת את המציאות בפועל. דבר שני שאני רוצה להדגיש, אלה הצרכים המיוחדים של מגזרים מסוימים ואת הסוגיה של בני נוער וילדים מתבגרים.

תודה על הדיון, כולנו שמענו על המצוקה הקיימת וכולנו מכירות בהרבה מקרים את התפוסה המלאה שקיימת במקלטים, זו מציאות של כמה שנים. זה נכון שלפעמים יש קצת הקלות, אין החרגות אבל התפוסה המלאה תמיד הייתה קיימת.

כיושבת-ראש הוועדה במשך שמונה שנים, הייתי מבקשת לשמוע איך את מתרשמת? זה אירוע חריג?

מה שמתפתח לאורך השנים זו גם הריבוי הטבעי, יש יותר אזרחיות שצריכות את הטיפול הזה, גם המודעות של האנשים וההחלטה לא לסבול יותר בבית, כל אלה גורמים לעליה ואני מצפה שהמשרד ייקח את זה בחשבון ויתכנן קדימה. אני יודעת שבמקלטים מסוימים קולטים בהחרגה, אבל זה מזרון על הרצפה, זו ההחרגה, זה לא שפתאום פותחים חדרים סגורים.

כמה נשים ישנות על מזרון?

בין שש לעשר נשים באופן זמני.

מדינת ישראל בתפארתה, שנת 2023.

אנחנו גם לא מדברות על הלחץ על הצוות עצמו כשיש לו החרגה ורשימת המתנה. הצוות מתחיל לחשוב איך לפנות מקום, מה שעלול לזרז תהליכים שאמורים לקחת יותר זמן ולתת לנשים לצאת מהמקלט יותר מכוונות. שאלתי על מרכזי אלומה כי מרכזי אלומה הם תחנת ביניים לפני שמגיעים למקלט. המרכזים האלה, אמורים לשהות שם לילה אחד עד שמתפנות למקלטים או לפתרונות אחרים, האם משתמשים במרכזי אלומה יותר מלילה אחד כי המקלטים מלאים? התמונה תהיה יותר ברורה כמה לחץ יש על המקלטים כאשר אוספים את כל הנתונים.

יש מרכזי סיוע שיודעים שאם אני פונה יום ואומרים לי שיש רשימת המתנה ואין לנו מקומות במקלטים ובאותו יום פונה אלי אישה וצריכה מקלט ואני יודעת שלא אוכל לספק לה, אני לא מתקשרת אליכם בכלל. כלומר יש נשים ברשימת המתנה שאתם לא יודעים עליה. אני לא באה אליכם בטענות. אבל המרכזים, הנשים בשטח ולשכות הרווחה כאשר הם יודעים על התפוסה המלאה ועל ההחרגות חושבים אולי ימצאו לה פתרון אחר, אולי ימצאו לה מקום אחר.

אני אומרת לכם מה קורה בשטח, דיברתי עם מנהלות של לשכות רווחה שאמרו לי בשביל מה לטרוח עכשיו? רק כדי לרשום את השם, אני אעשה אחרי שאמצא לה מקום, אחריש אהיה בטוחה שהיא יצאה מהבית ונמצאת במקום מסוים.

את אומרת שזו פרקטיקה נהוגה?

כן, נניח את מתקשרת באותו יום ומנסה להכניס אישה למקלט. אומרים לך שאין איפה, נרשום אותה. ששעתיים מאוחר יותר מגיעה אליך עוד אישה, את רוצה לסדר לה ואת יודעת שאין לה מקום, אז מה תעשי? תהיי עסוקה בלרשום אותה או לחפש לה מקום? את תנסי לחפש לה מקום. תנסי למצוא לה פתרון ואחר כך תרשמי אותה ברשימת ההמתנה. לגבי המקלטים המתוכננים, כולנו יודעים שלפתוח מקלט זה עסק מורכב, להוציא מכרז, לפתוח מכרז, אולי תהיה תביעה נגד המשרד הזכייה וכו', זה לוקח זמן. מה אתם מתכננים לעשות לטווח הקצר?

אני אדבר על קצה החירום שהעלתה חברת הכנסת עאידה סלימאן וגם על הפרואקטיביות שהזכרתם קודם. אנחנו אחרי תהליך ארוך של ועדת מקלטים יחד עם השותפים שלנו בעמותות, באקדמיה ובכל המרכזים ואנחנו בהחלטה והתנעה של מכרזים לשני מקבצי דיור לנשים תחת אלימות.

כשרת העלייה והקליטה לשעבר קשה לי לדמיין את מקבצי הדיור כמתאימים, אבל שמעתי רעיון מרבקה נוימן על כפר הוליסטי שמאפשר שהייה לזמן ארוך יותר. לפני שאתם יוצאים למקבצי הדיון תשבו, תשמעו את הארגונים על רעיונות נוספים.

זה בדיוק מה שעשינו. ועדת המקלטים, כשמה כן היא, זו ועדה שישבה עם כללה ארגונים והגיעה להבנה שמקלט הוא מענה אחד מתוך מנעד של מענים שנשים זקוקות להם. הרחבת דירות המעבר זה אחד מהם שאנחנו עכשיו עסוקים בהרחבת המענה של שדירות המעבר.

מ-20 ל-40, זה מה שדרשתי וזו התשובה שקיבלתי מהשר.

אנחנו כרגע, יחד עם הארגונים, באיתור ואבחון הצרכים מרחיבים את דירות המעבר.

אמרתי, מ-20 ל-40, תתמקדי בבקשה. את לא פוליטיקאית. אני שואלת שאלה, תתני לי תשובות ענייניות, אל תעני על מה שבא לך. ביקשתי את הכפלת הדירות, אמרתם שזה יעלה מ-21 ל-40, האם זה נכון.

אנחנו בתהליך של כתיבה - - -

מה זה תהליך של כתיבה? קיבלתי תשובה שחור על גבי לבן. אני לא מוכנה שישקרו אותי.

אז המינימום יהיה 40.

אוקיי. אז יכול להיות שיש פה בשורה יותר טובה.

אני אומרת שאנחנו כרגע בתהליך של ההרחבה עם דיוק המענים, 40 או 50 זה יהיה בהתאם לצרכים.

המינימום 40 בהתאם לתשובה שקיבלתי כיושבת-ראש הוועדה?

כן.

תודה רבה, זה מה שרציתי לדעת.

לכן מבחינתנו אנחנו הולכים גם על דירות המעבר, גם נבחנת האפשרות לכפר - - -

מה היעד עד סוף השנה?

עד סוף שנת 2023? אני לא יכולה לדעת כרגע.

40 יכול להיות גם ב-2050.

לוח הזמנים שלנו מדבר בחודשים עד שנה בתהליכים מכרזיים.

אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול שעד שנה יהיה לנו את המינימום של 40 דירות.

מרגע התנעת המכרז, עד שנה.

מה זה מרגע התנעת המכרז? אני לא מוכנה לקבל "מרגע התנעת המכרז", תסבירי לי מה זה? מתי את מתכוונת להניע את המכרז?

המכרז אמור להתחדש בשבועות הקרובים. אנחנו בדרך כלל מדברים על שנה, אני מוכנה להתחייב לשנה של יישום 40 דירות המעבר.

אז אנחנו מדברים שבשבועות הקרובים נצא למכרז שהתיחום שתוך שנה יהיו לנו 40 דירות, זה משביע רצון, תודה, זה נרשם בפרוטוקול.

יותר מזה, אם יהיה צורך בהרחבה נוספת עד 40 דירות ושלא יחכה להליך המכרזי, יורחבו דירות מעבר גם על פי המודל הקיים. המכר מדבר על טיוב המודל והתאמה שלו לנשים ולצרכים.

אז המכרז הוא לא על ההרחבה? לא על 40 דירות? המכרז הוא לטיוב מה שקיים?

המכרז הוא גם וגם.

אמרת שאם יש צורך נפתח עד 40 בלי מכרז. כלומר המכרז לא כולל את ה-40, כך אני מבינה.

אני אומרת גם וגם. הולכים בהליך מכרזי של 40 דירות ואם נצטרך אז יותר, במקביל לא אחכה לסיום ההליך המכרזי אם יהיה צורך בהרחבות נוספות עד סיום ההליך המכרזי. לגבי דירות עם מתבגרים, יש לנו היום שני מקלטים לדירות עם מתבגרים. עמותת בת מלך, גם היא הולכת להרחיב, לאור הצורך של מתבגרים מהחברה הדתית-חרדית למודל ייחודי שמותאם תרבותית לחברה כדי שאימהות לא תצטרכנה להיפרד מילדיהן. בנוסף, כל מקלט שירצה, זה כתוב במכרז ובהסכם, כל מקלט שירצה להרחיב מעבר למכסות הקיימות למכסות מתבגרים יוכלו לעשות זאת מבחינתנו באופן מידי. כשדברתי על מקבצי דיור, חשיבה על כפרים, אנחנו מדברים על מגוון מענים, לא כל אישה מתאימה למקלט שקיים היום.

אז מה הבשורה?

שיצאנו להתנעת מכרז של שני מקבצי דיור, בכל אחד יהיו 12 דירות, בנוסף לשני המקלטים.

זה יהיה עם מענה אחר?

יותר שילוב בקהילה ויותר עצמאות.

זה פרוש מבחינה גיאוגרפית?

לא נכנסים לגיאוגרפיה אף פעם, לא צפון לא דרום, גם ככה זו סכנת נפשות. הם לא יכולים להשתלב בחיים, הרבה פעמים נשים עוזבות לגמרי את האזור שלהן.

מקבץ הדיור לא עונה על הצרכים של אוכלוסיית המקלטים?

זה מענה אחר ויכול להיות שזה יותר ארוך. אני רוצה שתיקחו את המודל של רבקה נוימן, שלא ייראה כמו פנימייה, בסוף האנשים צריכים לחיות. חלילה אני לא מזלזלת בפנימיות, כמי שגדלה בפנימייה, אבל יש הבדל בחיים כדי להעניק נורמטיביות כמה שאפשר בתוך הסיטואציה הלא נורמטיבית הזאת. זו אישה שבורחת עם הילדים שלה, צריך לחשוב על משהו פורץ דרך. כששמעתי את רבקה, מאוד אהבתי את הרעיון, כמובן עם אתגרים כאלה ואחרים, יותר של ביטחון. אבל המקלטים כבר עושים את זה, זה כמו כפר לנשים האלה שאצלם זה כרוני וקשה וצריך כמה שנים טובות לזה.

אנחנו הולכים לכיוון הזה.

מלי אורגד בבקשה, מנהלת השירות לטיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר, כולל היועצת לקידום מעמד האישה במשרד.

קודם כל אני רוצה לענות לחברת הכנסת עאידה, שהיא שותפה מלאה שלנו, אז לשאלתך, יש מקלטים, אבל מה קורה כשאין מקלטים? למרות כל העבודה היצירתית שהאגף של יעל עשו, יחד עם העמותות השונות, יש עוד פתרונות. כשאת אומרת אלומה מקבלים, באופן עקרוני הם לא מקבלים כי אלומה זה לא מקלט, אבל במקרים שהיה קושי, במקרים חריגים יש אופציה אישה תשהה שם בין יום עד יומיים. יש גם פתרונות של מלוניות ליום, יומיים, חשוב שתדעי עליהם.

דיברה נציגת ויצו על רצף, על פתרונות בקהילה ואכן יש גם פתרונות בקהילה, נכון לא לנשים מאוימות מאוד ושנמצאות בסיכון, אבל מעבר ל-170 המרכזים - - -

מה הממשק שלך עם האגף של יעל?

אנחנו עובדים במשותף כל הזמן.

איך את רואה את זה מבחינת המדיניות?

יש לנו תוכניות המשך. אישה שיוצאת מהמקלט מגיעה למרכז. יש את התוכניות של דף חדש, של יוצאות מקלט. היום יש דף חדש בקהילה של 150 נשים. אחד הדברים שאנחנו יודעים, שנשים צריכות גב כלכלי, תעסוקתי, כל הנושא התעסוקתי מאוד חזק.

שם זה עדיין רופף, היציאה מהמקלט היא קשה.

אנחנו עושים עבודה מאוד אינטנסיבית סביב הדבר הזה ואנחנו עובדים עם כמה עמותות. אתם בוודאי מכירים את רוח נשית, את דף חדש. האמנה הבנקאית שאנחנו עובדים מול כל הבנקים כדי לסייע לאותן נשים כדי שיוכלו להיות עצמאיות ולפתוח את הדף החדש. תעסוקה, יש לנו "בדרכה" - - -

אני רוצה לדעת אם יש שיתוף פעולה עם זרוע עבודה?

גם עם שלי, שהיא מנהלת האגף שהגיעה מזרוע עבודה. אנחנו עכשיו בשותפות גם סביב - - -

אני לא סתם מתעקשת, מדובר בכמה מאות נשים, זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו למצוא להם עבודה ולתת להם את המענה ההוליסטי והליווי באותו אזור שהן עוברות אליו, האם קיימת תוכנית כזו?

יש תוכניות תעסוקה שנמצאות בקהילה לכל אישה שרוצה. אנחנו משלבות גם נשים שלנו נפגעות אלימות. מעבר לפרויקטים הייחודיים, יש לנו - - -

משתלבות בתוכניות האוניברסליות? לא ספציפית להן?

כן.

אני רוצה לדעת מה ספציפית להם?

למה צריך ספציפית?

אני צריכה לתת לך תשובות?

רציתי להבין למה את מתכוונת.

זה לא התפקיד שלך לשאול אותי שאלות. תודה.

אני רוצה לשתף אותך בפרויקט שאני מקווה שכרגע אנחנו לקראת סיומו, יחד עם הביטחון הלאומי, שנקרא "אבטחה מדלגת". זו תוכנית הגנה חדשנית בתוך הקהילה, אנחנו בפיילוט של 75 נשים, שמבוססת על אפליקציה שאישה יכולה לאותה חברת אבטחה שמבטיחה להגיע תוך דקות ספורות ולאחריה מצטרפת המשטרה.

זה אמנם לא הנושא אבל בסוף כולם מבינים שהחלק הקשה הוא היציאה מהמקלט. לצערי אתמול בסיור שלי בויצו גיליתי ש-50% חוזרות לגברים האלימים, חשבתי שפחות מזה. זה קשה מאוד והסיבה העיקרית היא כלכלית. כל אישה חייבת לקבל סל שמדינת ישראל נותנת, מעטפת של תעסוקה, חינוך, דיור בראש ובראשונה. אני הגשתי הצעת חוק להגדלת מענק היציאה שלהם, הוא היה ניתן אחרי שהיא יוצאת ועכשיו הוא יינתן לפני וזה יעלה ב-80%. רציתי כפול ולצערי, בהסכמה עם שר הרווחה, מעלים ב-80%, שזה גם משהו שלא עלה משנת 2000.
תגישו לי בוועדה מה באמת ניתן. אני לא אוהבת שיש שיתוף פעולה עם עמותה כזו ועמותה אחרת ועוד עמותה ועוד עמותה, בסוף צריך שכל אישה תקבל את הסל הבסיסי, כמו למשל סל קליטה, סל מעבר. זה מזכיר לי סוגיה, להבדיל אלף אלפי הבדלות של צעירים חסרי עורף משפחתי או חיילים בודדים. הם נמצאים תחת מעטפת, מענה, חסות, מטריה כלשהי ובסוף כשהם יוצאים מהחממה הזו הם נופלים בין הכיסאות כי המדינה לא נותנת להם שום מענה בגיל 20-19. זה כל הזמן חוזר על עצמו. זה לשאלתך, נציגת נעמ"ת למה צריך לתת ספציפית עדיפות לנשים כאלה.

וטיפול נפשי שלא יחזרו לגברים המכים כי ליווי נפשי עוזר להם לצאת מזה.

גם סיוע פסיכולוגי, גם מענה אחר, הכול. זה לא הרבה נשים שנמצאות במקלטים, הרבה נשים נמצאות תחת צל האלימות, אבל לא הרבה נמצאות במקלטים. מדובר בכמה מאות בודדות בשנה, שזה גם יותר מידי, אבל אפשר לתת את הדבר הזה. אני רוצה שתגבשו תוכנית שתגישו לי, אולי היא קיימת ואתם לא יודעים להעביר לי את זה?

אני רוצה רק להודות על הדיון ולומר שבסופו של דבר מה שמוציא את אותן נשים ממעגל האלימות לחופש זה ביטחון שהן יכולות לצאת ושהעתיד יכול להיות ורוד יותר וכשצריך להיאבק על כל דבר, על שירות, דירה, בית ספר ופרנסה, אין את האומץ לעשות מעשה והתפקיד שלנו הוא לתת את הביטחון הזה. עם כל החיים המאתגרים שיש בכנסת ישראל אני יודעת שאני חוזרת לבית שהוא הבית המוגן והמגן, החממה האישית שלי. הן צריכות להרגיש שיש מישהו שאכפת לו והן מספיק בטוחות. על זה תודה גברתי על הדיון.

אני רוצה לסכם, הוועדה מברכת על ההחלטה על פתיחת שני מקלטים נוספים לנשים נפגעות אלימות, מברכת כמובן את משרד הרווחה, אחד כללי ואחד לאוכלוסייה דתית חרדית, שם היו פחות מענים בשנים קודמות, גם לאור ההתאמה התרבותית הנדרשת. עם זאת הוועדה סבורה שמקלטים שיוקמו יתנו מענה רק לעומס ולמצוקת המקום הקיימת היום וקוראת לשר הרווחה ולגורמי הרווחה לפעול לפתיחת מקלטים נוספים במידת הצורך שיענו על הצורך הגובר ועל העומסים שקיימים, לפי מה שהוצג על ידי הרווח, הם מעבר לתפוסה הקיימת.
אני מבקשת לעשות מיפוי של רשימת ההמתנה של הנשים, לא הצלחתי לקבל תמונה במלואה למעט ארבע נשים שממתינות מהמגזר החרדי, אני לא מצליחה לראות את ההיגיון של זה וחושבת שיש פערים בין המציאות למה שהוצג לי כאן לכן אני מבקשת מיעל וייס, כראש האגף, לדאוג להעביר לנו את כל הנתונים עוד השבוע. תוך מיפוי כלל הבקשות שהגיעו ללשכות הרווחה השונות בכל הרשויות המקומיות, כולל במרכזים, אז נוכל להבין את תמונת המצב של נשים המבקשות או מתנדנדות.
אני מבקשת לקבל ממשרד הרווחה מה כולל המענה ההוליסטי הניתן לנשים היוצאות מהמקלטים כדי להבין את תמונת המצב, מה הסיוע שנשים מקבלות. כרגע נראה שיש מאמץ גדול של המשרד אבל אני לא בטוחה שזה מתכנס לסל מענים שהוא ברור לנשים שיוצאות. צריך מחקר להבין מהנשים מה חסר, מה הן צריכות, אולי יש מחקר כזה אצלכם ואם אין כזה, אולי נעשה דרך מרכז המחקר ומהמידע של הכנסת כדי לדייק יותר את המענים. הבעיה הרבה פעמים היא לא בתקציבים אלא במיקוד.
תודה לארגוני הנשים שהגיעו לכאן ולחברות הכנסת שהגיעו לישיבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:09.