פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ג (10 ביולי 2023), שעה 11:05

האתגרים של אנשי עסקים עולים חדשים בקליטה ובהשקעה בישראל

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ולדימיר בליאק

רון כץ

אירוס הומינר - מנהלת אגף א' יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

דניאל להמן - יועץ מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

נטלי אור חן - סגנית מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

רונן ניסים - עו"ד, מחלקה משפטית, בנק ישראל

אושרית לין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אביה אשר - מנהל תכניות הון אנושי להייטק, רשות החדשנות

אלכסנדר גולדשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

ד"ר חיים בן יעקב - מנכ"ל, הקונגרס היהודי

בלה לבוביץ' - מנכ"לית, ביתנו העולמי

אלכס ברמן - נשיא, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

רומן סוקולוב - מנכ"ל, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

יעקב פישמן - מנכ"ל עמותה – IHEA

סופיה טופולב לוז - מייסדת ארגון The Reboot Startup Nation

איליה יאסני - LanceBio Ventures

אלמירה לוגין - יזמית - אקדמיה הפיננסית רוסית

דניאל לוין - CEO Growor

אולג מוסיאז' - CEO Futuround

איוון רוז'נסקי - מנהל, טיולי עתיד

לודמילה וינוגרד - CEO Everal

מרים גרנט - ראש גיוס כספים, The Wild Waks

דוד פלג - Strategic adviser

מרינה אנדרייב - מנהלת, יבאו

אנה משה - עו"ד, חברת הנהלה מצומצמת, איגוד לשכת המסחר

אסיה ציירסקי


–


ממונה תעסוקה, הסוכנות היהודית

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

חבר תרגומים; יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




האתגרים של אנשי עסקים עולים חדשים בקליטה ובהשקעה בישראל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות בנושא אתגרים של אנשי עסקים עולים חדשים בקליטה ובהשקעה בישראל. אני רק אציין שבדיון הקודם טענתי שמשרד החינוך לא הגיע וכעסתי עליהם, אז הם הגיעו פשוט באיחור כי הייתה תאונה בכביש 6, אז עדיין נבקש שיתייחסו להערות שעלו פה בדיון הקודם למשרד החינוך.

אני רוצה לפתוח את הדיון לאור גל העלייה שאנחנו חווים כרגע, בעיקר ממדינות רוסיה, אוקראינה, בלרוס. לנוכח העלייה של עשרות אלפי עולים חדשים בשנה האחרונה, שמבקשים להעביר את עיסוקיהם לישראל. במסגרת קליטת העלייה תמיד כולם מדברים על תעסוקה, אבל תעסוקה זה גם עסק, ומי שהיה עצמאי והיה לו עסק, או שיש לו עסק עדיין מעבר לים, המשימה שלנו היא באמת לאפשר לו לפתוח את העסק כאן ולפתח אותו כאן, בסוף זה חלק מהאתגר הגדול שלנו, והיכולת שלנו להוביל לצמיחה כלכלית.

נוכח כל הקשיים, שחלקם גם ייחודיים לעלייה שמתגבשת בשנה האחרונה, בין אם זה העברת כספים בפורמטים כאלה ואחרים, אז בהחלט הדיון הזה הוא דיון ראוי. צריך לציין שבתוך כך גם יש הרבה מאוד סיוע של משרד העלייה והקליטה, שנותן לעסקים קטנים ברצון להצמיח אותם, והרבה פעמים יש גם חוסר נגישות והיכרות של העולים עם השירותים שאפשר וניתן לקבל ממשרד העלייה והקליטה. יש כמובן את נושא הליכי ההכרה בתעודות מקצועיות שזה נושא שאנחנו כבר דנים בו לא פעם ולא פעמיים, וכמו שאמרתי העברת הכספים, אבל בעיקר היכולת לקבל את המידע לגבי הפרטים באיך עושים את זה, איך פונים נכון לבנק, והליווי גם כאן צריך להיות טוב יותר.

אני רוצה לפתוח את הדיון, ובפתח הדיון, לפני שאני אתן למשרד הקליטה להתייחס, לאירוס, אני רוצה קצת לשמוע מסביב. אני חושב שגם תוכלי ככה להגיב קצת לדברים שמסביב. אז ראשונת הדוברים סופיה טופולוב לוז, ואחריה אנה משה.

תודה ליו"ר על הדיון הזה החשוב. דיברנו על ספורטאים מצטיינים בוועדה שהייתה עכשיו, היום אנחנו מדברים על אנשי עסקים מצטיינים, העולים היזמים, אנשי עסקים, עובדי הייטק, בתחומים אחרים, אקדמאיים, שלא יכולים להשתקע ולהשתלב בכלכלה הישראלית מסיבות שונות.

סיבה ראשונה שממשיכה לעמוד כמחסום, זה מערכת הבנקים והחוסר יכולת שלה לקיים מדיניות פנימית בשביל לשרת את העולים, ואנחנו ממשיכים לקבל פניות מעולים שאנחנו מעבירים לבנק ישראל. עכשיו קיבלנו בשבועות האחרונים 100 פניות חדשות, ממשיכים לקבל אותן. היום אנחנו נשמע מהעולים עצמם, אנשי עסקים, ואיזה קשיים היו להם. הרבה מהם סביב סיבות פיננסיות ואיך להביא השקעות, איך להשקיע בישראל, איך להעביר כספים. אז נשמע מהם, ותודה שוב על הקמה של הדיון הזה.

תודה. אנה, בבקשה.

בקצרה, שתי הסוגיות שהיינו רוצים לדבר עליהן זה שוב, העברת הכספים. בנק ישראל מתייצב ועושה עבודה יפה, אבל לצערי כמו שסופיה אמרה, הבנקים עדיין עונים, והרגע אמרתי את זה במסדרון.

איגוד הבנקים לא כאן.

כן, וזה מצער מאוד כי ביקשנו להזמין את הבנקים, והם לא רואים לנכון, לצערי זה פשוט לא מעניין אותם. אנחנו מקבלים תשובות כמו – בגלל סנקציות רוסיה לא תוכלו להעביר את הכסף שלכם עדיין. יש מדיניות, יש מכתב מבנק ישראל. אין אכיפה. צר לי לומר, אין אכיפה. זה לא מעניין אף אחד. אני לא יודעת מה צריך לקרות, אולי הבנקים צריכים לקבל קנסות כדי שיאכפו את המדיניות, זה אחד.

שתיים, הנושא השני שהיינו רוצים לדבר עליו זה השקיפות של המערכת העסקית הישראלית לעולים החדשים, וגם פה מידע הוא לדעתי האתגר המרכזי. תודה.

תודה. דניאל לוין.

כן, בוקר טוב. אנחנו כקבוצה קטנה החלטנו שנשתתף בעבודה ביחד עם הכנסת, ביחד עם אנה משה, כדי לנסות לשנות את הדברים. באמת לשנות, לא רק לדבר עליהם, אבל לקחת ולשנות. בגלל זה קבוצה של 8-10 אנשים מכל מיני מקצועות שונים, עולים חדשים שגם עדיין לא דוברי עברית, ואם אתם תרשו לנו להמשיך את העבודה המשותפת, אנחנו ניקח על עצמנו את כל מה שתגידו לנו כדי לעזור לקבל תוצאות, ולא רק להראות תהליך.

אז אני ברשותך אבקש לתת מילה לאנשים פה שלא מדברים עברית, אבל יש להם כל מיני בעיות.

כולם מדברים אנגלית?

כן.

שידברו באנגלית.

אוקיי, תודה רבה.

שיתמקדו בבעיות ובקשיים.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אתה תדבר בקצרה על הבעיות, על הקשיים, בנקודות קצרות, כי אין לנו מספיק זמן. תגיד לנו מה בדיוק אתה מבקש מהוועדה של משרד העלייה והקליטה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

טוב, זה לא רק בעיות. לחלק מהאנשים פה יש פתרונות והצעות לפתרונות.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי, בבקשה. מי הראשון? שם, בבקשה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

שלום, שמי אולג מוסיאז'. אני אשמח לספר לכם על מייסדי חברות הזנק שבאים לישראל. למעשה, אני מודע למאות מייסדי חברות הזנק שכאן, למה הם כאן? ראשית, בגלל שהם יהודים, שנית בגלל שהם מודעים לזה שישראל היא אומת סטארט-אפ. אבל במציאות, אומת סטארט-אפ היא מאוד סגורה לזרים. כלומר, זה די ברור שאם אתה לא חבר בקהילה, בחברה הזאת, אם אתה לא בוגר הטכניון או אוניברסיטת תל אביב, אם לא שירַתָּ ביחידת 8200 - אין לך מספיק קשרים. ולמעשה, משקיעים לא רואים אותך. וזה ברור שישראל נמצאת בטופ מבחינת הון אנושי, ומייסדי חברות הזנק מחפשים כסף, קודם כל. והם באים לכאן כדי לגייס כסף, אבל למעשה הם מוזנחים. אני לא מכיר שום מקרה שבו מהגר חדש מצליח לגייס כספים כאן. האם זה יכול להיעשות?

אני חושב שאנחנו לא יכולים ללחוץ על משקיעים ישראליים או בינלאומיים להשקיע כאן כסף, אבל אנחנו יכולים לגרום להם להיות מודעים לאותם מאות של חברת הזנק שמגיעות לפה. ומה כן יכול להיעשות, ומה אני עושה בעצמי? כבר היו לי פגישות שבוע שעבר עבור אותן חברות הזנק, והולך להיות לי אירוע גדול בסתיו. אבל, אם לא יהיה לי שותף מקומי זה יהיה לי מאוד קשה למשוך משקיעים. אז אני מציע פתרון שיכול להיעשות במשותף עם רשות החדשנות של ישראל או כל שותף בולט אחר, שיכול למשוך משקיעים לראות את חברות ההזנק הללו. זה הכל.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה. מי הבא? שם, בבקשה.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

שמי לודמילה וינוגרד. אני המנכ"לית של "Everal", שזו חברת אומנות. החברה היא ממוקדת חברה. ומה שאנחנו עשינו ברוסיה זה המשימה, שהיא מוקדשת להפיכת העכשווי נגיש לכולם, שיכול להיות מאוד חשוב ויכול לשרת את הציבור בישראל. למרות זאת, נתקלנו בשתי בעיות. דבר ראשון זה הכספים הממשלתיים. אז כשהלכנו למשרד העלייה והקליטה, אין תהליך מעבר למצטרפים חדשים על מנת לקבל את עזרת המשרד, אם יש לך את עסק בר-קיימא וממוקד חברה. ודבר שני זה הבעיה עם הדרכונים. אז אני בתור בעלים של החברה שמתמודדת עם אומנות מודרנית, אני מסורה לטיולים בעולם, אבל אני לא יכולה, לאור העובדה הזאת, להנפיק דרכון. שזה באמת מאוד מצמצם את היכולת שלי ליצור קשר עם העולם הזר ולמשוך אמנים חדשניים ומודרניים, מוסדות בינלאומיים.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

מתי עשית עלייה?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

עלייה עשיתי באוגוסט שנה שעברה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז יכולת לקבל דרכון.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

היה לי דרכון לשנה אחת, ואז כשניסיתי לחדש אותו, הם אמרו לי שאני מטיילת יותר מידי ובגלל זה אני לא יכולה לקבל אותו. זה מה שאני מדברת עליו, זה משהו שסוגר את המדינה מ - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אבל הראית להם שמרכז החיים שלך זה בישראל? איפה את גרה בישראל?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

ברמת אביב.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז אם יש לך בית כאן, האם הראית להם שאת בעצם גרה בישראל?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

הראיתי להם את חוזה הדירה. החברה, הם לא היו מעוניינים בזה, ואמרתי להם - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

המשפחה שלך כאן?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן, בדיוק. שני ילדים ובעלי.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

והילדים שלך, לאיזה בית ספר הם הולכים?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אחד בגן והשני בבית הספר.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בעלה לא מטייל איתה כי הוא נשאר עם הילדים.

רשות האוכלוסין – היא אומרת שהשתקעה בישראל; אמרתם בוועדת הפנים שאתם בודקים את ההשתקעות לא על פי ימים, אלא אתם בודקים אותה בהתאם לדברים. כששאלנו במפורשות אם יש ילדים, אם יש זה, האם נותנים דרכון? אמרו כן.

אז ככה, בשנה הראשונה של העלייה, מי שעולה מחויב להיות 75% מהזמן בישראל.

לא. לא זה לא מה שאמרתם.

זה הנוהל.

זה לא מה שהצגתם בוועדת הפנים.

מעבר לזה, אם יש איזשהם דברים מיוחדים, אפשר להעלות פנייה מיוחדת לשר הפנים.

סליחה, גברתי. שאלנו בוועדת הפנים בדיון על חוק הדרכונים, בעניין הזה אין בכלל שאלה. זה עלה בצורה הכי ברורה. האם מרכז החיים נבדק רק לפי מספר ימים, ונאמר מפורשות לכל חברי הכנסת בוועדה. אחת מהשתיים, או שפה את לא אומרת אמת, או ששם לא אמרו אמת. נאמר מפורשות – בדיקת מרכז החיים לא מתבצעת רק על פי ימים, היא מתבצעת בהתאם לדברים האחרים. ובדיוק אגב, זאת הדוגמה שנתנו.

המבחן המהותי גם ברשות המיסים.

כן. שאלנו האם הילדים חיים פה, האם זה. כי יש אנשים שהם אנשי עסקים, אומרים לא. אם רואים שיש ילדים שהולכים לבית ספר, אם רואים שיש פה דירה. ברור שהיא גרה פה. נוסעים הרבה, מה לעשות? אנחנו לא חיים, מדינת ישראל לא הופכת למקום שסוגרים אותו.

אז אמרתי שהבקשה הזו עולה למטה, ובמטה בוחנים את זה. אני לא יודעת אם היא הגישה בקשה פרטנית.

השאלה אם מישהו בכלל הציע לה את האופציה הזאת באופן יזום.

אני לא יודעת. אפשר לשאול אותה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

מישהו אמר לך שאת יכולה לבקש משהו בשביל לקבל דרכון?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני רק הלכתי לפי - - -

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

וקיבלת תשובה שאת יכולה לקבל?

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

כן.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה לא מתקבל על הדעת. זה לא חוקי, זה מנוגד לתקנות של משרד הפנים עצמו. ואני מבקש ממך בבקשה, תשלחי לנו את כל הפרטים אודות הבקשה שלך.

(חוזר לדבר בשפה העברית)

ואני מבקש מרשות האוכלוסין להבהיר בכל בקשה של דרכון, ובנהלים, ואני מבקש גם להוציא בעניין הזה מכתב לשר, שמבחן ההשתקעות אינו רק ימים, אלא בדיוק כפי שנאמר בוועדת הפנים, ושאנחנו מבקשים לבהיר את זה לעולים. סליחה?

אמרתי לא, אני לא יודעת מה נאמר בוועדה.

אז אני אומר זה נאמר, אגב, אלה גם הכללים. אלה הכללים. בודקים את ההשתקעות. מבחן הימים הוא אחד המבחנים. לכן אני מבקש, אני אפנה בעניין הזה גם לשר ואת הפנייה הזאת אני מבקש באופן פרטני. תודה לך לודמילה.

דוד פלג?

כן, שלום.

בבקשה.

שמי דוד פלג, אני נציג של קהילה של אנשים מרוסיה ואוקראינה עם הייטק. יש לנו כמעט 2000 אנשים בקהילה שלנו, ואם אני יכול להמשיך באנגלית זה יותר טוב, כי אני גם תושב חוזר.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

הנקודה שלי היא שבשנות ה-90 הייתה עלייה לישראל. האנשים שבאו מברית המועצות לשעבר, הייתה להם השפעה רבה על הפיתוח של ההיי-טק הישראלי, והרבה אנשים בישראל, בהיי-טק, הם אלה שבאו ממדינות ברית המועצות לשעבר. המצב יכול להיות קרוב לזה. אנחנו יכולים לעשות עוד צעד ענקי לגדול, כולל העובדה שיש לנו בעיות בהיי-טק, והוא שהממשלה צריכה לעשות כמה שאפשר עבור אותם אנשים שהם מושכלים, מקצוענים, הם רקעים טובים, לתת להם אפשרויות להתפתח. לקבל את העבודה יותר בקלות. זה מאוד קשה לאנשים עם רקע כזה לקבל עבודה. זה מאוד קשה. ולרבים מהם יש בעיות עם הכשרה יתר על המידה. הם מוכשרים יתר על המידה כי חברות ישראליות לא מוכנות לתת להם עבודות, כי זה קל יותר להעסיק מישהו שיש לו ניסיון בישראל. אבל, אולי אם לאנשים יש התאמה לתפקיד, חברות יכולות לקבל פריבילגיות אם הם יעסיקו אנשים ממדינות אלה בהיי-טק. אולי פחות מיסים וכדומה. זה הדבר הראשון.

והדבר השני הוא הנושא של משיכת משקיעים. זה מאוד חשוב, כמו שהוזכר קודם. אולי יכולות להיות קרנות מיוחדות, ארגון מיוחד שעוזר למשוף משקיעים למדינות האלה. גם בקהילה שלנו יש מאות אנשים שצריכים משקיעים אבל יש להם בעיות כי הם חדשים, עולים חדשים, תושבים חוזרים, וזו בעיה. אם יכול להיות איזשהו ארגון מיוחד שיעזור לאנשים האלה, ואולי אם יהיו קרנות, כספים עבורם, זה יכול מאוד לעזור גם.

אני רוצה לפנות לסוכנות היהודית בזום. אסיה ציירסקי.

כן, כן אני כאן, סליחה. אני פשוט בכבישים, אני מתנצלת. 4 שעות ניסיתי להגיע אליכם ולא הצלחתי בסוף, באותו כביש 6. אז לסוכנות היהודית אני גם אשמח בהמשך אם תוכלו לעזור לי להיות בקשר גם עם לודמילה, כי גם שם זה יכול להיות רלוונטי. לסוכנות היהודית יש חברת בת, בשם ספארק איי אל. זה בעצם פלטפורמה חברתית, גם למתן הלוואות ללא ריבית כמובן לעולים, לעסקים חברתיים, לעסקים קטנים, בדגש גם על פיתוח פריפריה. ובאמת אנחנו נבדוק כל נושא לעניין, אבל בעצם החברה מאוד מעוניינת לעזור למקסימום עולים חדשים, שמעוניינים לפתוח עסקים במגוון תחומים, ועוד פעם גם בדגש על חברתי, אז בגלל זה הזכרתי את לודמילה כי זה מאוד יכול להתאים.

אז זה בעצם סוג העזרה שאנחנו נשמח להעניק, לגשר ולבדוק כל נושא, ואני מקווה גם בפועל לעזור גם אם זה בהלוואות מאוד נוחות.

איך נקראת החברה? Spark? עם K?

Spark.il.

אז בעצם היא פועלת כמו קרן?

במסמך שהגשתי לוועדה לקראת הישיבה, אז קצת פירטתי על החברה. אני כמובן אשמח לספק עוד חומרים, אבל שלחתי לכם מסמך.

אוקיי, תודה רבה. איוון רוז'נסקי.

שלום, שמי איוון רוז'נסקי, עליתי לפני שנה וסיימתי רק אולפן א' ואם אפשר לדבר אנגלית זה יהיה יותר טוב.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז שנה שעברה, בגלל הדיקטטורה של פוטין, הגעתי לישראל. אני הייתי מנהל הנדסה בשמונה השנים האחרונות ברוסיה, והתחלתי פה. אני גם בעמותה שעוזרת לנערים שהגיעו בשנה שעברה מרוסיה, אוקראינה ולברוס. וגם אני משתתף בעוד עמותה שעוזרת לכל האנשים בישראל. ואני יודע על עשרות יוזמות חברתיות חדשות של עולים חדשים. כשאני הקמתי את העמותה הבנתי שזה ממש קשה, זה הרבה בירוקרטיה וזה לא ברור איך אתה יכול לקבל עזרה מהממשלה ומהרשויות. אז ההצעה שלי היא, אם אפשר להקים קבוצת עבודה בכנסת ולעזור לעולים חדשים עם היוזמות החברתיות שלהם בישראל, זה יהיה מעולה לכולנו. לעולים חדשים, הם יוכלו לקבל עבודה, עם יכולים להעניק עבודה לעשרות, מאות מהעולים החדשים, וגם לישראל. כי אני הבטחתי שאנחנו עושים דברים טובים.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה רבה. אלה – אלמירה לוגינה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

ברשותך, האנגלית שלה – היא טובה מספיק אבל היא לא מרגישה בנוח לדבר אנגלית. אז אני אתרגם מרוסית אם אדוני מסכים.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אוקיי, בבקשה בקצרה.

(מדבר באנגלית, להלן תרגום חופשי)

בהחלט.

(מדברת ברוסית, דבריה מתורגמים סימולטנית ע"י דניאל לוין)

בוקר טוב, אני בוגרת - - - קיבלתי את התארים שלי במוסקבה, והקמתי 21 קליניקות רפואיות ברוסיה. אני הייתי על שער של מגזין של אחד אנשי העסקים הכי מוצלחים.

לפני שנה עברתי לארץ עם המשפחה שלי והקמתי אגודה של אנשי עסקים שבאו מרוסיה. אני הייתי רוצה לספר על שתי בעיות, שאנשי העסקים מרוסיה נתקלים בהן. האנשים - - - עוזבים את הארץ, והנה בגלל זה אני אסביר לכם למה. הבעיה הראשונה והעיקרית שזה בנקים, ואני אתן לכם כמה דוגמאות.

(המשך התרגום הסימולטני של דבריה מרוסית לעברית – ע"י אנה משה)

הבן אדם שבנה שפת תכנות הוא בן אדם מאוד מפורסם, מדען מפורסם בינלאומי. ארבעה חודשים הוא ניסה לפתוח בבנק לאומי חשבון. לאחר שהביא את המסמך האחרון שביקש הבנק, הבנק אמר שאת כל המסמכים הקודמים הוא איבד. האדם הזה עזב ללונדון. ביום אחד פתחו לו חשבון, העביר לשם את כל הכסף, קיבל ויזה של אנשים מוכשרים, כאילו אנשי מדע מוכשרים.

מעניין אם הוא היה עם מבטא באנגלית, הוא היה מקבל את אותו יחס מהבנק.

ברור שלא. אותי שאלו – בשיחה עם אחד הבנקים – כמה שנים אני בארץ, רק כי שמי אנה.

(מדברת ברוסית, דבריה מתורגמים סימולטנית ע"י אנה משה)

אם הבנק היה עושה קומפליינס לפי קריטריונים מוגדרים, הסיטואציה הייתה אחרת.

בעיה שנייה שנתקלים בה עולים, אין תוכנית אמיתית של אינטגרציה באקו סיסטם הקיים. יש כל מיני מיטאפים, יש אסקלרטורים, אבל אין תוכנית אמיתית לשילוב בביזנסים קיימים. כלומר, ביזנס שמגיע ורוצה להגיע לפה, אין משהו שישלב אותו באקו סיסטם הישראלי. יש כזאת תוכנית לביזנס ישראלי שרוצה להגיע לשווקים בינלאומיים. את התוכנית הזאת ייצר משרד האוצר, זה מחלקת ייצור.

מכון הייצור לא הזמנו אותם?

לא.

(מדברת ברוסית, דבריה מתורגמים סימולטנית ע"י אנה משה)

אני רוצה לתת כמה דוגמאות לאנשים שיש להם עסקים שעובדים יותר מעשר שנים בארצות חבר העמים לשעבר, הם רוצים להגיע לישראל, הם רוצים לבסס פה את העסק, הם רוצים לשלם פה מיסים. האדם הראשון שלא ניתן לנקוב בשמו, האדם הזה היה הבעלים של 320 בתי קולנוע ברחבי רוסיה, לחברה הזאת קוראים פריימרזל.

האיש הזה רוצה להשקיע את הכסף שלו. עד עכשיו ארבעה חודשים, הוא מדבר עם עיריית בת ים, הוא מדבר עם מנהלים של מרכזים שונים, אבל עד עכשיו הוא לא מצליח לבוא ולראות את הנדל"ן שעליו הוא יכול להקים. לא נותנים לו לבוא ולראות את המקום.

מה זאת אומרת לא נותנים לו לבוא ולראות?

לא נפגשים, לא מכבדים. אם אתה מדבר רוסית ואתה עולה חדש, זה לא מעניין אותם. אף אחד לא מעניין אותו, מתייחסים אליך כאל סוג ב'.

לסיכום.

(מדברת ברוסית, דבריה מתורגמים סימולטנית ע"י אנה משה)

לאיש הזה יש מלכ"ר בנוסף. הוא עובד עם בריטניה - - -

הנקודה ברורה. תודה רבה.

היא מבקשת דבר אחרון.

כן.

(מדברת ברוסית, דבריה מתורגמים סימולטנית ע"י אנה משה)

ב-2022 הגיעו הרבה מאוד אנשים שרוצים לייצר פה מקומות עבודה, ולעבוד ולשלם פה מיסים. צריך לייצר תוכנית אמיתית ורצינית של אינטגרציה, של עסקים קיימים באקו סיסטם הישראלי. כדי לעשות את התוכנית הזאת אנחנו לא מבקשים משאבים, יש הרבה מאוד אנשים שיתנדבו, כולל כמובן גם אנחנו, לעזור.

ברור.

ברשותך, כן. הקבוצה שלנו, כל אחד ראש הקבוצה אם אפשר להגיד, אנחנו מוכנים לעשות הכל בעצמנו. אנחנו רק צריכים את הגב שלכם, שזה יהיה, אם אפשר להגיד על הלוגו שלכם. ככה אנחנו נוכל להתקדם, אנחנו נעשה את כל העבודה, לא מבקשים שום דבר.

ברור. אוקיי. משרד העלייה והקליטה. רגע לפני זה, סליחה. אני רוצה לשמוע מבנק ישראל גם תגובה קצת לדברים שנאמרו כאן.

אושרית לין, מהפיקוח על הבנקים.

לא העברתי לכם את המקרים הפרטניים, אז תתייחסו באופן כללי, ולא ל-קיבלתם/לא קיבלתם.

בסדר גמור. אז הקשיים העיקריים שאנחנו מזהים מהפעולות של הפיקוח על הבנקים, זה בעולם פתיחת החשבון ובעולם העברות הכספים מרוסיה לישראל. אנחנו בשנה וחצי האחרונות מנסים לטפל בכמה מישורים. גם מול המערכת הבנקאית, וגם במישור שלנו בפיקוח על הבנקים.

כבר קיימנו על זה, זה לא דיון ראשון הרי. יש הרבה מאוד רצון טוב מצד המפקח על הבנקים, כולל מכתבים שהוא שלח לבנקים, שאני חייב לומר דיי מצפצפים עליכם. אז או שהמפקח על הבנקים הוא גוף בלי שיניים, או שהמפקח על הבנקים אומר אני אשלח מכתב, הם יצפצפו ועולם כמנהגו נוהג. לא סביר שעולה שמגיע לכאן, רוצה לפתוח כאן עסקים, ארבעה חודשים מתקשקש עם פתיחת חשבון בבנק ישראלי, מה שתוך יום אחד במדינה נכשלת אחרת בלונדון, מצליח לעשות את זה. אין לי הגדרה אחרת חוץ מלהגיד שאנחנו מתנהגים כמו מטומטמים, וכל זה נובע ממניעים, סליחה, אני אהיה חד וגס – גזעניים. אין הגדרה אחרת.

אם מגיע מישהו עם מבטא רוסי לבנקים, אוטומטית הוא הופך להיות חשוד במדינת ישראל. הוא לא יהיה חשוד בלונדון, הוא לא יהיה חשוד בארה"ב, הוא יהיה חשוד במדינת ישראל. זאת שערורייה שאין כדוגמתה, והמפקח על הבנקים לא יכול לעבור על לסדר היום.

אפשר להגיב ברשותך? אז בפיקוח על הבנקים אנחנו מפעילים יחידה לפניות ציבור. הנגשנו את השירותים שלה ואפשר לפנות גם ברוסית, ואנחנו מטפלים בכל פנייה שמגיעה אלינו. אני אגיד שבחודשים האחרונים הפניות שמגיעות אלינו הן בודדות.

לא יודעים לפנות אליכם.

סופיה תכף קופצת מהכיסא.

רגע, רגע, רגע, ואני מזמינה להעביר אלינו את הפניות כדי שנוכל לטפל גם במקרה הפרטני, וגם לראות איזה עוד צעדים אנחנו יכולים לעשות.

סליחה רגע, סופיה כן.

תודה. אני יודעת שבנק ישראל עושה הכל בשביל לקבל את הפניות האלו. התעניינתי בנושא הזה אחרי ששמעתי בוועדה הקודמת שאמרתם שקיבלתם רק תשע פניות, משהו כזה, אז פתחנו סקר חדש לפני כשבועיים וקיבלנו עכשיו תשובות לסקר האם משהו השתנה בבנקים, ושאלתי את השאלה – האם אתה יודע איך לפנות לבנק ישראל. 80% מהאנשים אמרו לא, המידע לא זורם. גם כשהכלי הזה קיים, זה לא מגיע לעולים. למה משרד העלייה לא מפרסם את זה בהודעה אסמס לכל עולה? אין תקשורת צלולה.

ברור. ועכשיו נעבור לרשות החדשנות ואז משרד העלייה והקליטה. בבקשה.

היי בוקר טוב, אביה אשר, מנהל תוכניות הון אנושי ברשות החדשנות. אז קודם כל אני רוצה להגיד שרשות החדשנות רואה בהון האנושי מברית המועצות לשעבר ובכלל עולים חדשים, גם בעולמות התעסוקה, גיוון תעסוקתי להייטק. יש לנו שמונה גופים שקיבלו כ-13 וחצי מיליון ₪ בשנים האחרונות, להכשרה והשמה של 2100 עולים חדשים, בדגש בשנים האחרונות כמובן על רוסיה ואוקראינה. יש לנו את עמותת גבהים שיש שם אחוזי השמה של מעל 90% לעולים חדשים עם ניסיון, ויש לנו גם תוכניות לג'וניורים עבור עולים חדשים, ואני מזמין באמת את כל העולים החדשים לפנות לגופים האלה. הם גופים מקצועיים שנבחנו באופן מקצועי ע"י רשות החדשנות.

בעולמות היזמות, יש לנו מסלולי יזמות. למשל מסלול תנופה, עולים חדשים או כל אזרח ישראלי.

איך החבר'ה שפה יכולים להיחשף למסלולים האלה?

א', אנחנו עובדים באופן צמוד ברמת דרג המנכ"לים של רשות - - -

אז המנכ"ל של משרד הקליטה יודע, והמנכ"ל של רשות לחדשנות יודע. איך הם יודעים?

אני אומר, מפרסמים דרך אירוס והאגף שלה את כל המסלולים שלנו. אנחנו גם תמיד נשמח להגיע לכל מקום שיקרא לנו, ואם צריך, אני מבין שכרגע אולי הרבה לא מכירים.

אז עכשיו נשמע את אירוס. בבקשה אירוס.

כן, שלום. בוקר טוב, אז קודם כל תודה רבה על הוועדה המאוד מאוד חשובה הזו. משרד העלייה והקליטה רואה חשיבות גדולה מאוד בכל עולם היזמות העסקית, וכל הנושאים הכלכליים הם חשובים ביותר לקליטה נכונה ונאותה של עולים מכל רחבי העולם, אז זה קודם כל.

דבר שני, נקודה מאוד חשובה, היא שבעצם משרד העלייה והקליטה, בעצם יש לו מוקד מידע עסקי כלכלי ומיסויי, שהוא בעצם נותן את כל המידע בשלושת התחומים שאמרתי, בחמש שפות – עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית כמובן. הוא זמין 24/6, ז"א זה מרכז שבעצם מרכז את כל הפניות אליו, וחוזרים אל אותו פונה במשך זמן מאוד מאוד קצר. מספרו של המרכז הוא *8115, אני מאוד מאוד ממליצה, כי ברגע שעולים על המרכז, יש כעס מאוד גדול למה לא מספיק פרסמתם אותו.

אז איך אתם מפרסמים את המרכז? זו שאלה שעלתה אני חושב באחד הדיונים פה כבר.

אני מסכימה איתך, אנחנו נעשה את הכל כדי שזה יפורסם כמה שיותר בכל ערוצי התקשורת. זה מרכז מאוד מאוד חשוב.

איך זה מפורסם היום?

היום זה בעצם באמצעות האתר של המשרד.

אני חייב לומר מכל הדיונים פה, גם מהדיון הקודם, זה נראה כאילו אתר משרד הקליטה הוא מתחרה של גוגל. ז"א יש גוגל, וצמוד אליו בחשיפה האתר של משרד הקליטה.

קצת קשה, אבל אנחנו מנסים לפרסם.

זה לא מספיק לשים באתר. זה כמו שתגידי יש לנו עץ ביער, צריך להכווין את האנשים להגיע לשם. גם זה דורש השקעה של משאבים, אני אומר לך זה גם יהיה בסיכום. אתם תצטרכו להשקיע בפרסום בטלוויזיה בשפה הרוסית, בערוצי התקשורת השונים בשפה הרוסית, בפרסום באינטרנט בשפה הרוסית. החבר'ה האלה, סליחה כן? המדיה שהם צורכים היא כנראה לא איפה שאת ואני היום צורכים את המדיה. הם אולי בעוד 10 שנים כבר - - - אבל חייבים להגיע לזה.

הערה מקובלת, אנחנו נטפל בזה. אוקיי זה דבר אחד. דבר נוסף, יש לנו בעצם במשרד העלייה והקליטה מוקד סטארט-אפ, דובר על זה. אנחנו מטפלים בכל שנה במאות עולים, במיוחד דרך אגב ממדינות - - -

בנושא של פתיחת חשבונות אתם מלווים עולים שרוצים לפתוח כאן חשבון?

כן, דרך אגב באותה מסגרת הייתה פגישה עם איגוד הבנקים, וסוכם על בעצם כל המסמכים שהעולים צריכים לפתיחת חשבון. הם צריכים להגיש אותם. אנחנו עכשיו מול איגוד הבנקים, ביקשנו מהם שהם בעצם יעבירו לנו את הנוסח הסופי על מנת שאנחנו נתרגם אותם לכל השפות.

יש לי שאלה טכנית, הם יודעים על הסניפים הייחודיים לגבי עולים? הרי לא בכל סניף הם יכולים לפתוח חשבון. זה מפורסם איפשהו? הם יודעים את זה?

חבר'ה לא רלוונטי, עזבו. אל תבזבזו על זה זמן. אני מקבלת הודעות עכשיו מעולים שאומרים, לא משנה אפילו השמות של הבנקים. התשובות הן מאוד פשוטות – בגלל סנקציות ברוסיה לא נקבל את הכסף שלך, בגלל 50 אלף דולר תראה לנו את הדרכון, לא החלטנו לא לקבל את הכסף שלך. עזבו, סניפים ייעודיים, זה שמישהו מדבר רוסית זה לא מעניין.

לא, אין בעיה. אבל לאן הפניות האלה הולכות? למי הם פונים?

קודם כל, גם כשאני פונה, אני מתה על בנק ישראל את יודעת את זה, אבל דיברנו עכשיו במסדרון. ארבעה מכתבים אני מהמייל שלי כתבתי. אפס תשובה.

לא רצו להגיע לדיון. אני נלחמתי שבנק ישראל יגיע לדיון הזה.

ואם כל פעם, סליחה, הם יצטרכו לפנות אליכם - - -

סליחה, סליחה. הדיון קצת התפזר. נחזור. אירוס בבקשה.

כן. נושא נוסף, הנושא של מרכזי המעלות. בעצם יש ברחבי הארץ, פזורים חמישה מרכזים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים. כל עולה חדש למשך עשר שנים, ותושב חוזר למשך שנתיים, הוא מקבל סיוע, סל שלם בחינם שבעצם יש בו בדיקת כדאיות כלכלית של העסק עצמו, ליווי של עד 25 שעות, מלווים את העולה בכל תהליך הפתיחה של העסק.

סליחה רגע אירוס. מישהו פה מהעולים החדשים מכיר את ההטבות האלה של משרד הקליטה במתן הלוואות, בתוכניות עסקיות ובליווי עסקי?

אני דובר עברית, אני פה כבר זמן רב, אני מאוד פעיל כפי שאתה יודע, אני פעם ראשונה שומע על זה.

זה חבל. אני מכיר כמה את נלחמת גם על התוכניות האלה, זה פשוט חבל שיש כלים של הממשלה, והם לא מונגשים. הם לא מונגשים ולא מנוצלים, והכלים הם כלים טובים. אחוזי ההצלחה בעסקים האלה שנפתחו בליווי של המרכזים האלה הם גבוהים.

רצית לומר משהו חה"כ בליאק?

כן. אני קודם כל רוצה להתייחס לבעיה אחת ספציפית בנושא של האשראי, ואז באופן כללי. אני קודם כל מ-2009-2020 שיתפתי פעולה עם משרד הקליטה כיועץ עסקי בקליטת היזמים עולים, בתושבים חוזרים, אז אני מכיר את הנושא. עד 2019, נכון אני לא טועה? עד 2019 במסגרת משרד הקליטה, הייתה קיימת הקרן הממונפת, שהייתה מעניקה הלוואות.

אה, אין יותר?

עכשיו, ב-2019 זה נגמר.

למה?

אף אחד לא ניגש למכרז החדש, ומ-2019 אין קרן ממונפת.

רגע לא הבנתי, לא הבנתי, שנייה. אף אחד לא ניגש למכרז, או המשרד לא יצא למכרז?

לא, המשרד בעצם בשיתוף החשב הכללי, על מנת להגדיל את האשראי, אז בעצם הוחלט לצאת למכרז עם הבנקים על מנת למנף. לכן זה קרן ממונפת. בעבר היא הייתה בערבות של 100% ערבות מדינה, וכשיצאנו, הבנקים ראו את המכרז ואף אחד לצערנו הגדול לא ניגש.

לא חשבו לגשת על מכרז אחר? לחזור חזרה, להגיד ניסינו משהו אחד לא הלך?

אז במבחן התוצאה מ-2019 - - -

אז רגע, אז אין היום הלוואות בכלל.

אין קרן ממונפת, יש קרן רגילה בערבות המדינה והרבה פחות מתאימה לצרכים של העולים. אחוז ההצלחה שם הוא הרבה יותר נמוך.

הקרן בערבות המדינה, אני אומר לכם חבל על הזמן.

הם ניגשו, הם ניגשו ולא קיבלו.

אל תיגשו. אל תבזבזו זמן, יסלח לי רואה חשבון בליאק, אל תשלמו כסף למשרדי רואה חשבון שיגישו.

חשוב שזה ייכנס לסיום?

זה יהיה בסיכום.

אנחנו צריכים להקים מחדש את הקרן הממונפת, זה קודם כל. עכשיו, אני שומע את הסיפורים ואני לא שומע אותם בפעם הראשונה, אני חושב שעצם העובדה שמדינת ישראל וביתר שאת בשנתיים האחרונות, לא מנצלת את הפוטנציאל העצום של האנשים האלה, של בעלי עסקים שבאים לכאן ומוכנים לתרום, מוכנים לעבוד, מוכנים לשלם מיסים, זה גם גזענות וגם פשע. זה פשוט פשע כנגד הכלכלה שלנו. אם אנחנו לא נשנה את זה, זה פשוט פספוס עצום.

עכשיו בנושא של הבנקים, אגב יש לי גם היום פגישה עם איגוד הבנקים בנושא הזה גם. אני בעיקר אני שומע שני דברים. זה יחס מפלה, באופן חד משמעי אני אומר את זה, והעידר קריטריונים ברורים. אז כמובן שאפשר לטפל בפניות, אבל מה שחייב להשתנות פה זו המדיניות, ואם המדיניות לא תשתנה, אז שום דבר לא ישתנה.

הבנקים שאולי שומעים את הדיון, אבל הם לא טרחו להגיע, אבל העולים שומעים אותו, אני אספר לכם משהו, אני אלמד אתכם. עכשיו זה בהליך קליטה, שתי מילים שקיימות במדינת ישראל, זה נקרא 'תביעה ייצוגית'. לכל אחד מהעולים שנגרם להם נזק, יש עילה לדעתי לתביעה ייצוגית נגד הבנקים, ועד שלא יהיה משהו כזה, כי המפקח על הבנקים לא מפעיל את הסמכות שלו ואף אחד לא מפעיל את הסמכות שלו, עד שלא תהיה פה תביעה ייצוגית נגד הבנקים על נזק שנגרם, ונגרם פה נזק כלכלי אדיר. אדיר. אני אומר לכם את זה, זה בדיוק המקום שבו באופן מובנה, תוך שיתוף פעולה סמוי מן העין, כולם באותה מידה מערימים קשיים, כולם באותה מידה מייצרים את הבעיות האלה בלי קריטריונים ברורים, ואני לא חושב שהם יוכלו לעמוד בבית משפט מול זה, אם יישארו לנו עוד בתי משפט.

ד"ר חיים בן יעקב, הקונגרס היהודי. ואחריו אני אתן לחה"כ רון כץ.

שלום, תודה רבה. אנחנו ארגון יהודי בינלאומי, אבל גם אלינו מגיעים פניות מאנשי עסקים שעלו ארצה ולא מצליחים לתפקד פה. לכן, רציתי באמת להציע שלא רק במשרד הקליטה והעלייה יקימו סוג של חלון אחד למכלול הפניות, מה שנקרא בין תחומי. זה חייב להיות גישה הוליסטית בין תחומית. זה גם נראה באופן טבעי שבמשרד הכלכלה ובמשרד האוצר צריך להיות סוג של חלון כזה שמקבל פניות.

אף אחד שם לא יקשיב להם. סליחה.

זה נראה מוזר שבמדינת ישראל סטארט-אפ ניישן במאה 21, אין חלון אחד שאיש עסקים יכול לפנות ולקבל טיפול בין תחומי על מכלול הדברים שעומדים אצלו על הפרק. אז אנשים שלא מספיק שולטים בשפה וצריכים למצוא פתרונות לעשרות בעיות וצרות מגן ילדים ועד הודעה חדשה, צריכים עוד להתמודד עם בירוקרטיה ומזכירה שלא מוכנה להעביר.

הנה, בחור סיפר לי עכשיו על מט"י. על ארגון שאמור לתת טיפול הוליסטי לאנשי עסקים. אנשים אומרים אל תתקשר יותר לפה, אנחנו לא מבינים מה אתה רוצה.

תודה רבה.

מט"י זה גוף שהולך ונעלם.

סופיה משפט, ואז אני אתן לח"כ כץ.

תודה. אני מבקשת להגיד את זה באנגלית, כי זה קשה לי קצת.

(מדברת באנגלית, להלן תרגום חופשי)

אז בניסיון להתמודד עם הסיכון של סנקציות על ידי ארצות הברית, בנקים הפעילו מדיניות גורפת של אפס סיכון, שכמו שאנחנו יודעים, הוביל לסירובים אוטומטיים לא מוצדקים למתן שירות בנקאי, מחסומים לאנשי עסקים לגיטימיים, מקצוענים ועולים. ויש לי פתרון להציע, כמו שדיברנו היום על הרבה פתרונות סוף סוף ולא רק בעיות. אנחנו צריכים להקים כוח עבודה של ארצות הברית בישראל שיספק הדרכה לממשלה הישראלית ולבנקים על הסנקציות, ולמה הבנקים יכולים לצפות ברמה הזאת של סיכון. ואני רוצה שנדבר על הקנסות לבנקים שמשתמשים במילה סנקציות כדי להפלות אנשים על בסיס מדינת מוצאם.

(חוזרת לדבר בעברית)

למה אנחנו לא מדברים על קנסות נגד הבנקים? זה הזמן. הגיע הזמן. כי האפליה חייבת להיגמר היום.

תודה רבה. חבר הכנסת כץ.

תודה רבה אדוני. קודם כל אני מסכים עם סופיה לגמרי, היא צודקת, וחבל שאין פה נציגים של משרד האוצר, אבל יש פה את המפקח על הבנקים ובנק ישראל. משרד האוצר צריך להבין שהכלכלה הישראלית נמצאת במקום כל כך גרוע, שאולי יש להם פה איזשהי דלת שיכולה לפתוח להם משהו קצת יותר טוב, מאשר להפוך את ישראל למדינה שרק מייצאת נשק, כי לשם הם יביאו אותנו אם אנחנו נמשיך. ואני גם אבקש לקיים על זה דיון אצלי, אני יו"ר ועדת המשנה לבנקאות. לא יכול להיות שלא יהיה סנקציות לבנקים, ולא יכול להיות שלא יהיה קנסות לבנקים על אפליות ברורות, כי אנשי עסקים לגיטימיים צריכים לקבל יחס טוב. יחס אמיתי.

אני כבר אומר לכם, אנחנו לא נזניח את זה. אני יודע שאני לא נראה, אבל אני גם בן של עולה שאבא שלי עלה לפה בדרך ארוכה מברית המועצות. אני יודע מה זה להיכנס למדינה שלא פותחים לך את הדלתות, ואנחנו נעשה מה שצריך בשביל לפתוח את הדלתות האלה.

רק איך אמור להיראות בן של עולה? אני נראה בן של עולה. קודם כל, לא יודע שיו"ר ועדת משנה לבנקאות, אבל זה סופר חשוב לקיים דיון על זה בוועדת המשנה שלך. ספציפית על הנושא של פתיחת חשבונות. הסיפורים ששמענו פה פשוט לא מקובלים בעליל.

אני רוצה לסכם את הדיון. תחילה אומר כי לצערי מדינת ישראל מפספסת את העלייה הזאת, ואני חייב לומר שלא כמו בעליות קודמות, הפעם אנחנו פשוט מפספסים את הרכבת ומפספסים אותה בענק, ודווקא בתקופת משבר לכלכלה הישראלית, העלייה הזו היא הזדמנות חסרת תקדים. ובצעדים פשוטים עדיין משרדי הממשלה יכולים להציל את מה שעוד נותר, כי כבר הפסדנו. יש הרבה מאוד אנשי עסקים שהגיעו לכאן ועזבו, והפסדנו אותם. אחר כך גם מספרים שהעולים באים ועוזבים. בטח שהם עוזבים, לא נותנים להם ארבעה חודשים לפתוח פה חשבון, הם יעזבו. אף אחד לא יישאר פה כשחוסמים לו את כל הכניסות. ולכן, חייב להיות שינוי כיוון בפעילות הממשלה.

ראשית, בעניין שעלה פה לגבי זכאות לדרכון, ובחינת הזכאות רק לפי מספר ימי שהייה בישראל, הדברים לא עומדים בקנה אחד עם המדיניות, וגם לא עם רוח החוק. אחד, אני מבקש לקבל בכתב את הפנייה מסודרת של הגב' לודמילה עם כל הפרטים. הפנייה הזאת תועבר לשר, כולל בקשה מהשר במכתב לחדד את ההנחיות. לגבי בדיקת הדרכון ובדיקת ההשתקעות בישראל, שאינה נעשית רק לפי ספירת ימים. זה בנושא הזה.

שנית, לגבי הבנקים ומול המפקח על הבנקים. שוב, אני פונה למפקח על הבנקים להפעיל את כל הסמכויות שבידו אל מול הבנקים, כי שום דבר לא התקדם מאז. כלום. במובנים האלה, אני חושב שהדרך היחידה תהיה לעולים כדי שמשהו יזוז, זה בתביעה ייצוגית שתוגש כנגד בנקים, אבל זה לא הפתרון של הממשלה. הפתרון של הממשלה אני אומר לכם, אתם חייבים לפקח על הבנקים לייצר פה פתרון. הם אומרים שהם לא נוהגים במדיניות אפס סיכון, הם נוהגים במדיניות אפס סיכון. זה ברור לחלוטין, אין שאלה. במובן של חשיפה, של אפשרויות הגשת התלונה, אני מבקש לייסד פורום קבוע. אני רוצה מייל ייעודי לוועדת העלייה והקליטה, להעברת פניות, שהפניות יועברו מהוועדה. שהם יידעו שלשם הם יכולים לפנות, וזה יפורסם ע"י הוועדה גם. בסדר? זה לגבי זה.

לגבי הקרן הממונפת, אירוס, אני מבקש גם כאן להוציא מכתב בעניין הזה לשר העלייה והקליטה. שערורייה שמאז 2019, אני לא הכרתי את זה שביטלו את הקרן הזאת. אצלי זה היה - - - באמת, זו הייתה גאווה גדולה שבזמן שהקרנות האחרות של מדינת ישראל לא עובדות, עם הליך קצר, יעיל, תנאים טובים, ומוצלח. העסקים הצליחו. השרידות של העסקים בקרנות האלה הייתה גבוהה מאוד. ולכן אני מבקש לצאת בהקדם למכרז, בהתאם למכרזים שעבדו. לא למכרזים שלא עבדו. אני פונה ליו"ר וועדת משנה לבנקאות בוועדת הכלכלה לקיים דיון ספציפי על נושא הבנקים.

לגבי נושא האינטגרציה ונושא יצירת האקו סיסטם. תראו, אחד הדברים שהכי חסרים לאנשי עסקים כאן, וזה נכון אגב גם לגבי אנשי העסקים הישראליים וגם לגבי אנשי העסקים העולים. זה יצירת הנט וורקינג הזה, הנט וורקינג הזה ישרת את שני הצדדים. הייתי אומר למשרד העלייה והקליטה, שכמו שמארגנים ירידי תעסוקה, אתם צריכים לארגן לפחות שני אירועי נט וורקינג גדולים בשנה. לא יודע אם תצליחו להרים את זה. אני כבר אומר, שאני אבדוק כאן את היכולות שלנו בכנסת, אני לא יודע מבחינת מועדים בזמן פגרה, יום מיוחד שאנחנו נהפוך אותו ליום חשיפה לעסקים של עולים חדשים מכל העולם, ועסקים כאן. אנחנו נשתף את התאחדות התעשיינים, את השלטון המקומי, את משרד הקליטה, את הסוכנות היהודית, את רשות החדשנות, את להב, את מכון הייצוא גם כן. אנחנו נתחיל לעבוד על יום כזה, אני לא יודע אם אפשר לעשות במהלך הפגרה ימים כאלה, כי אני לא רוצה לדחות את זה עד לכינוס המושב הבא בנובמבר, אלא הייתי מנסה להתכוונן לכיוון חודש ספטמבר לפני החגים, לייצר איזשהו אירוע כאן בכנסת, שבו יוצגו, ומשרד הקליטה יוכל להציג את כל מניפת הסיוע שהוא נותן. כולם יוכלו להכיר, וגם תהיה פה באמת אפשרות של היכרות, כמו שעושים אירוע נט וורקינג כולו, אני בטוח ששאר חברי הכנסת יצטרפו ליוזמה הזאת. אנחנו ניקח אותו כיוזמה של יום מיוחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:57.