פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



52
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג (14 ביוני 2023), שעה 9:19

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023
הכנה לקריאה שניה ושלישית – ייתכנו הצבעות

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
יוליה מלינובסקי

אפרת רייטן מרום

רון אלמוג - עו"ד, ממונה בכיר, משרד הפנים

ליטל מוסיקי בלומנטל - עו"ד, ממונה, משרד הפנים

טל ישראלי - רפרנטית שלטון מקומי באגף תקציבים, משרד האוצר

עמי ברקוביץ - עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

חנה רותם - משרד מבקר המדינה

ערן חרמוני - מזכ"ל מפלגת העבודה, סיעות הכנסת

משה שיפמן - מפלגת דגל התורה

אתי אברג - יחידת המפקח הארצי על הבחירות

תומר רוזנר

גלעד קרן

לאה קריכלי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, מ/1615

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה, המשך הדיון הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג 2023, מ/1615 הכנה לקריאה שניה ושלישית.

לגבי הפיצול, אתה רוצה שנעשה עכשיו את ההצבעה, או שנחכה עוד כמה דקות אם יגיעו? כי הודענו לכולם, לחברי הוועדה, שלא יגידו שעשיתי בחטף. יש כמה סוגיות שנשארו, פתוחות, חצי פתוחות.

למעשה אנחנו סיימנו את ההקראה אתמול. לבקשת יושב הראש סעיף קביעת המועדים של הסגנים, הבטחת למשרד הפנים בעצם להציג את עמדתו כי הם לא הציגו את עמדתם בעניין הזה.

כן.

ויש עוד כמה נושאים שביקשת.

אוקיי, אז נתחיל באמת עם הנושא הזה של הסגנים, אני אחזור במילה אחת על כוונת המשורר. בוקר טוב חברת הכנסת רייטן. איך אומרים? בסוף יש לי על מי להישען בוועדה הזאת.

אל תבנה יותר מידי, תכף אני רצה לוועדה לבחירת שופטים לפקח שם שכל הבחירות נעשות כדין. אני בוועדת הקלפי, אז אני הולכת לשם לוודא.

תגידי, חבר ועדת קלפי בחירת שופטים, זה דבר ששמים ברזומה? שמים בכרטיס ביקור?

אני כל מינוי, כל בחירה אני מכניסה.

לא, כי אני מתכנן קבלת פנים לארז מלול חבר הוועדה שלי, שאמור להגיע ואני הולך לעשות לו, מה שנקרא, הרבה כבוד.

אוקיי, אנחנו דנים כרגע במשהו אחד ואחר כך אני רוצה גם לדון, הבטחתי אתמול כי לא הספיק מזכ"ל מפלגת העבודה לנסות ולשכנע אותנו בנושא שהוא הציג. אבל נתחיל רגע עם הנושא של הסגנים. אז אני רוצה להגיד עוד פעם את הרציונל, לפני בחירות ברור שחייב להיות יום קובע, כי בעצם היום הקובע הזה קובע כמה רשימות ירוצו ועל כמה מקומות יתמודדו בעצם, ולכן יש יום קובע.

היום הקובע הזה הפך להיות גם מנגנון לעוד כמה דברים גם מנגנון חוקי בחלק מסוים, וגם מנגנון שאחר כך הפך בחוזה מנכ"ל למיניהם כי היה מקום, ואתה יודע, מצאו את היום הקובע אמרו הנה הוא יהיה היום הקובע מתי עיר הפכה להיות לעיר גדולה יותר, שממילא היא צריכה לשלם משכורת כמו עיר גדולה יותר, היא צריכה להביא עובדים ברמה גבוהה יותר כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים יותר של עיר גדולה וכו'.

לכן הייתה פה הצעה שמלכתחילה של השלטון המקומי, והביא אותה ראש עיריית לוד ולא רק הוא, אבל הוא הציג אותה כאן, שביקשה אחת לשנה יש גם אופציה של להוריד את היום הקובע הזה, להשאיר אותה רק לבחירות בשביל לקבוע את מספר המועצות. ואז בעצם משרד הפנים צריך בכל יום שעובר להחליט מה מגיע לעירייה? אבל אנחנו לא רוצים מה שנקרא, להיכנס לדברים האלה, ולכן ההצעה שלי שהצעתי אתמול ולא הספקנו עוד לשמוע את תגובותיכם ונשמע אותה עכשיו, זה לעשות, מעבר למועד הקיים היום בחוק, לעשות עוד שני מועדים. מועד אחד של 15 חודשים, זאת אומרת אני מתייחס לקדנציה לחצי הקדנציה הראשונה, כי בחצי הקדנציה השנייה כבר כולנו מתחילים להריח בחירות ותוספות סגנים ודברים כאלה, שזה יכול גם להיכנס לכלים אחרים שאנחנו לא רוצים, אני מתפלא על עצמי שאני אומר את זה, כי אם הייתי ראש עיר לא הייתי אומר את זה בכלל, אבל כנראה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, ולכן ההצעה שלי, כמו שאמרתי אותה אתמול, לעשות שני מועדים של 15 חודש.

אני רוצה רגע לתקן עורך דין ברקוביץ קודם כל יש לי הרבה מאוד הערכה, בוודאי ברמה האישית, בוודאי ברמת הוויכוח והכל. אתמול הוא היה, מה שנקרא הצליחו להרגיז אותי כמה אנשים הוא היה האחרון, אז הוא קיבל לא על הראש אישית כמובן, אתה עושה את תפקידך וזה בסדר גמור. אני מקווה שגם בעניין עוד נגיע להסכמה.

בכל מקרה, לכן הצעתי, אני אומר 15 חודש נראה לי מהיום הקובע, ואחר כך עוד פעימה אחת של 15 חודש, ששם אני מצפה שמה שייקבע, זה נושא הסגנים, ולדעתי גם כל הדברים האחרים שקשורים. את זה תכף תגידו לנו כי אנחנו לא כל כך יודעים, לא זוכרים בדיוק ולא הצלחנו עוד לבדוק, מה המשמעויות גם לגבי שכר עובדים בכירים ודברים כאלה, ששוב, אני לא בא פה כמיטיב לשכר, אני באמת מתייחס, יש הבדל בין עיר גדולה. היום איך המדרגות הולכות? 50,000 נכון?

יש כל מיני סוגים של מדרגות.

יש כל מיני סוגים של מדרגות, יש מדרגות למספר הסגנים עצמם ויש מדרגות למספר הסגנים בשכר, שהן שונות.

לא משנה נגיד סתם ניקח מספר דמיוני, בין 50-100 זה נקרא עיר קטנה. אתה כבר נמצא ב-95, 97, 98, אתה כבר מתפקד כעיר גדולה, אתה משקיע כעיר גדולה, אתה רוצה כוח אדם שמתאים לעיר גדולה, האתגרים הם הרבה יותר גדולים, ולכן אני חושב, שוב, אנחנו לא יכולים לעגל פינות ולהגיד טוב אם זה קרוב אז נעשה, אז לכן אני נותן שלוש פעימות בסך הכל ולא פעימה אחת שבאה מהיגיון אחר של בחירות. אבל על ההיגיון הזה של הבחירות שתלו עוד כמה הגיונות אחרים וכו'. משרד הפנים בבקשה.

ליטל בלומנטל, לשכה משפטית משרד הפנים. ראשית, לגבי שכר הבכירים, אני רק רוצה להבהיר, זה עניין לממונה על השכר, זה במנותק מהשכר של הנבחרים, כלומר אין קשר בין הדברים, זה חוזר מנכ"ל של משרד האוצר ולכן אנחנו מפרידים.

וחוזר המנכ"ל של משרד האוצר אומר מה? הוא התלבש עליכם? או שלא?

לא.

בסדר תגידי שנדע.

זה גם דירוג אחר, כלומר זה ממש מנותק. אם אני מתייחסת - - -

לא, זה חשוב. זה דירוג אחר את אומרת?

כן.

שמה המדד שלו?

קודם כל הם הולכים לפי הלמ"ס.

זו עוד בעיה.

הם לא הולכים לפי משרד הפנים, לגבי מספר תושבים היום ברשות מקומית יש לנו שני מדדים מקובלים. יש מדד שרשום במשרד האוכלוסין, ויש את המדד שהלמ"ס קובעת, שהוא שונה יש פערים לא קטנים בין השניים.

אוקיי, אבל אם נצטרך לתקן את זה, זה כבר תיקונים במשהו אחר זה לא קשור אלינו. מה כן יושב על התאריך הזה?

אנחנו עכשיו דנים בעצם בהצעה של יצירת המדרגות, מה שאדוני הציע כרגע וגם ההצעה של פעם בשנה.

אוקיי מה שיושב על זה, יושב על זה.

אליה אנחנו מתנגדים, ואני כבר אבהיר את הטעמים. לטעמנו המצב היום מקנה יציבות וודאות למשך כל התקופה של המועצה. יש במועד הזה באמת להקנות יציבות למשך תקופה שתאפשר תכנון ארוך וקביעת יעדים. לסגן יש איזושהי יציבות או וודאות תפקודית למשך תקופה מוגדרת. ואנחנו שנים עומדים על העקרון שבאמת תהיה משך תקופת כהונה משמעותית לסגן על ידי האצלת סמכויות. אנחנו עומדים על האצלת הסמכויות לסגן.

כן, מה משך התקופה שאתם השתמשתם, נדמה לי, היה 30 חודש משהו כזה?

נכון, 28.

יפה, ולכן ההצעה שלי משלבת עם זה היטב.

לא, ההצעה שלך הייתה ל-15 חודשים.

לא, זה לא 15 חודש שהוא מתחיל ואחר כך הוא יורד.

הוא יכול היום לרדת, יכול להיות גם קיטון במצב, ואז זה בעצם מערער את היציבות לטעמנו, ויכול להביא מינוי סגנים לתקופות קצרת יותר, ואז זה בעצם כן פגיעה של איזשהו עיקרון תפקודי שאנחנו עמדנו עליו, וגם הפסיקה בעצם תמכה בעמדה הזאת.

אגב, נדמה לי שגם בחוק, איך הלשון של החוק, היועץ המשפטי? ששר הפנים רשאי או יכול? איך זה הולך?

לגבי מה?

לגבי סגנים.

ב-15 א' 1?

כן. ביום שנהיה אוטומטי, זה לא החלטה של השר?

אוטומטי, נכון, מספר הסגנים.

מספר סגנים או סגנים בשכר?

זה שונה זה שני דברים שונים.

איך ההגדרה פה ואיך ההגדרה פה?

לגבי מספר הסגנים אז כתוב בדיוק.

כמה סגנים בכל זה, זה אוטומטי.

עמה סגנים בכל דרגה של רשות.

כן אבל עדיין זה מחכה להחלטה של שר או משהו כזה?

לגבי מספר הסגנים לא, לגבי מספר הסגנים בשכר, הסעיף עצמו אומר, רשאים לקבל שכר בתנאי שירות בכפוף לאישור השר בתנאים לאישורים שקבע, אבל בפועל.

לא, בפועל לא. אני אגיד לך מה בפועל, אני בא משם. כי בבדיקות שהם עושים, הם גם עושים בדיקה תקציבית שהיא יכולה. וברור לי דבר אחד, שאם רשות תעבור בשלושה אנשים או בעשרה אנשים, אז שזה יבוא לסגן לא בשכר. סגן לא בשכר לדעתי לא מערער שום דבר, כי סגן לא בשכר זה משהו שהוא תואר לשם כבוד. זה כמו חבר ועדת קלפי.

תראה, זה נכון שגם שם רושמים ברזומה, השאלה איפה אתה שם את זה? בהתחלה או בסוף?

אני מתנצל.

אני חולה עליך, אתה יודע את זה.

אבל המשמעותי יותר זה באמת זה, וברור לי שהחלטה כזו לא תהיה על סמך תושב אחד או שניים או משהו מסוג כזה, ועד שזה ייקח, לפעמים זה לוקח זמן, וזה עובר את הייעוץ המשפטי, אז לכן אני יותר רגוע בעניין הזה. כן, הלאה.

אז כאמור אלו הטעמים העיקריים למה אנחנו מתנגדים בעצם להצעה כפי שהיא כרגע הוצעה. ההסדר הקודם אגב, שקבעה נקודה אחת, הוא הסדר לטעמנו, יותר מאוזן מההסדר הזה. יש איזושהי ודאות, כשראש רשות, בסוף מי כמוך יודע, בא לנהל את ההרכב שלו, את הקואליציה שלו, ידוע באיזושהי נקודה כמה סגנים הוא יכול למנות ויש עוד נקודה באמצע הדרך שבה הוא יכול לשנות את הדברים, זה משהו שהוא פחות דינמי ומביא יותר יציבות, או להקטין. אני לא רוצה עכשיו, אני יודעת שיש הקטנה.

אני אסביר לך את הלוגיקה שלי. זה נכון, נקודת הזמן של האמצע היא נקודה חשובה כי היא האמצע, ולכן שם אני רואה, ואני לא רוצה לסחוב את הנקודה הזאת צפונה לכיוון סוף קדנציה כבר שאין לזה משמעות, או שיש לזה משמעויות פוליטיות או דברים אחרים. אבל המדרגה הנוספת באמצע היא באמת לאפשר.

עכשיו, אני אומר עוד פעם, אני מסתכל על זה, גם בסגנים וגם בדברים אחרים שנתלו על זה אם נתלו, אני לא יודע כל חוזר מנכ"ל אני לא הספקתי לבדוק, אבל אני יודע שיש לזה גם משמעויות על דברים אחרים, אבל גם לסגנים עצמם זה נותן, כי הרי מה כל הלוגיקה של לתת יותר סגנים? כי הרי כשהעיר גדולה יותר, אתה צריך לתת את הייצוג, אם זה גם חלק של סגני הכבוד אז זה כבוד, כי באמת יש יותר. יש רשויות מקומיות שהסגנים שלהם עושים את העבודה עבור ראש העיר בצורה, באמת, מורידים ממנו חלק מהעול, ומדבר איתך אחד כזה שהיה סגן וממלא מקום, וכל נושא התכנון והבנייה היה על הראש שלי עם האחריות על הכל, כולל לייצג את העירייה בוועדה המחוזית וכל הדברים הללו. אני חושב שזה כן נכון אבל זה נכון להגביל את זה לא מעבר, אוקיי דעתכם נשמעה. אתה רוצה להוסיף משהו כן?

הגבול זה לא שרשות מקומית עם 99,000 היא במצב אחד ו-101,000 פתאום יש לה אתגרים משמעותיים אחרים. כל גבול הוא במובן מסוים שרירותי, וצריך לקבוע גבול. ולכן כשהיא עוברת מ-99 ל-101 - - -

ברור, אתה רק מחזק אותי יותר ואני אסביר לך גם למה אני לא רוצה למשוך את העיוות.

דווקא בגלל שקובעים גבול, חשוב לפחות לשמור על יציבות ואחנו מדברים כאן על חמש שנים או שנתיים וחצי כמו שהוצע בהתחלה.

אני חושב שלשמור על יציבות המערכת השלטונית במקום זה לתת את הייצוג הנכון.

פר תושבים. אבל למה שהרשות המקומית, סליחה שאני מתפרצת לדלת פתוחה וחדשה כאן בשולחן, אבל ברגע שהרשות המקומית יודעת הרי, שהיא עבר האת המספר הקובע הזה?

לא, דיברנו לפני שהיא עברה.

לתת לה כבר?

לא, קודם. אז נתנו עוד מדרגה כדי שאם באמת השינוי הזה - - -

אבל ברגע שהיא יודעת, למה כמו בחוקים או בנהלים אחרים, ברגע שאני מגיעה ל-100,000 אני מהרשות, פונה.

אוטומטית.

אומרת הנה 100,000. לא משנה אפילו שנתיים וחצי.

זו הייתה דרישת השלטון המקומי.

ואז זה הגיוני, לא מחכים חצי שנה. פשוט ראש מבחוץ ששומע את זה בפעם הראשונה, אני אומרת לכם.

Welcome to the club.

הסברנו, למשל לגבי עובדים ושכר עובדים זה באמת ככה, והמהנדסים, כל מה שראש עיריית לוד העלה אתמול את הדברים שמפריעים לו, זה באמת יכול להתעדכן לפי השינויים. אבל כאן, כמו שליטל הסבירה, יש איזשהו רעיון ביציבות כשבונים את הקואליציה בתחילת הדרך, לשמור על יציבות מבחינת מספר הסגנים ולא לערער.

זה גם יכול להיות קיטון ואז זה בכלל מערער. כי אז אתה צריך לקחת לראש הרשות סגן, ואז זה יכול לערער לו לחלוטין את היציבות, מאשר אתה מבטיח חמש שנים במצב קיים שזו ודאות מוחלטת, זו היציבות הכי גדולה.

אני יודע מהממשלה, שאם יש, לא יודע, משא או מתן פוליטי כזה או אחר בכל ממשלה שלא תהיה, גם אם יש סגן שהוא עוד חצי שנה, אז אתה יכול במסגרת הסכמות קואליציוניות שמייצגות את הציבור שהצביע, אז זה חלק מזה. הרי יש גם רוטציות גם בוועדות למיניהם. עכשיו, פה לא מדובר על רוטציה, פה מדובר על - - - יגיע למה אני לא מיוצג? למה הציבור שלי לא מיוצג? יגידו תקשיב, יש לנו היום רק שני סגנים מה לעשות? העיר תגדל, אז גם הפלח שאתה מייצג תשב בהנהלת העירייה בפורום המצומצם וכו'. אוקיי ,תשלימו את טיעונכם.

קשה לנחש מראש את הגידול או את הקיטון במספרים. ושוב, הוא הציג כאן הערכה שתוך שנה הוא יגיע ל-100,000.

אני לא מדבר עליו, זו לא תוכנית כבקשתך, אני מדבר על העיקרון.

כדוגמא לזה שקשה להעריך מתי בדיוק זה קורה, ולכן יש איזושהי נקודה שבה קובעים את הדברים. וקובעים את זה באופן יציב כדי לא לערער את היציבות הפוליטית ברשות המקומית. האמת שמצד אחד זה נותן יותר חופש וגמישות לראש הראשות המקומית.

זו משוואה של יציבות פוליטית בדרך כלל.

נכון, אני אומר מהצד השני זה פותח לחצים, ושוב, כשיודעים מראש את המצב אז אפשר להסדיר את הדברים מראש, אבל כשזה כל רגע משתנה, כל פעם זה נפתח מחדש.

אם אנחנו רוצים לדון בלחצים על ראשי רשויות, אז למשרד הפנים יש הרבה מה לתרום בעניין הזה שיהיה פחות לחצים על ראשי רשויות. אוקיי, עוד משהו?

או פחות סגן. זהו, צריך לזכור שזה גם פחות סגן. לאגף תקציבים אין עמדה מקצועית בנושא.

זה כסף קטן, אני אלווה לכם.

אני רק באה להזכיר לכל המשתתפים, בסופו של דבר מדובר על חוסר יציבות נגרס גם. אם עכשיו ברשות מקומית יש הגירה שלילית מאוד גבוהה, פתאום נסמכו על סגן מסוים שהיה קיים ופתאום הוא נגרס.

אתם יודעים מה? אני מבקש שתראו לי, בסדרי הגודל של ערים גדולות, תראו לי כמה מקומות שירדו בתוך שנה וחצי, כמה מקומות שהולכים אחורה? אנחנו כל היום מדברים על גידול האוכלוסייה במדינת ישראל. אני לא מכיר ערים שמתרוקנות , מה לעשות.

יש גם הגירה שלילית ויש גם שינוי גבולות של רשויות מקומיות. היה לנו רק לאחרונה גם במועצה האזורית שומרון, וגם במועצה אזורית מטה יהודה שיצאו ישובים החוצה, ויש גם מקרים פשוט של שינוי גבולות בין רשויות מקומיות.

אבל ביישובים האלה החוק הזה כמעט לדעתי לא נושק אפילו.

שוב, אני אומר, אלו הדוגמאות שהיו לאחרונה אבל זה יכול לקרות גם בקדנציה הבאה.

אני מציע שתבדוק את זה, אני מבטיח לך דבר אחד, שאם תראה לי שזו תופעה גדולה שהולכים אחורה, אנחנו נעשה חשיבה נוספת.

גם התופעה שמישהו קופץ מדרגה באמצע הקדנציה, היא גם תופעה מאוד.

נכון בדיוק ולכן ההשפעה של החקיקה, אפילו משרד האוצר רגוע, כי הוא מבין שזה לא הרבה.

כי זו לא שאלה תקציבית.

של העיקרון שאנחנו רוצים לשמור עליו.

טוב. הלוואי שהדברים האלה לא היו שאלות תקציביות.

ולכן הנוסח המקומי שהוצג של פעם ב-30 חודשים.

אני אסכם בשתי מילים, אתם חושבים שמעבר לזה אתם מסכימים למדרגה אחת, ואני מציע עוד אחד.

אנחנו חושבים שנכון להשאיר את המצב כפי שהוא, ואם משנים אז מדרגה אחת.

אני מבקש דבר אחד, אני יכול לבקש ממכם בימים עמוסים אלה, ותנסו אולי להטיל על מישהו ממכם. אני רוצה באמת לדעת נתונים, תנו לי מהחמש השנים האחרונות על רשויות, איזשהו פילוח, לא חייב להיות מדויק לגמרי, אבל לראות שיש תופעה, זאת אומרת שזה באמת עיר שחוזרת אחורה במהלך של חמש שנים. זאת אומרת, תנו לי נתונים. אם אתם יכולים תתנו, אם לא אני אחפש בגוגל, נו מה אני אעשה? חשוב לי, ותעדכנו אותי, כי אם אני יכול לחשוב על מה שאתה אומר, ואני שומע, ואתה יודע שאני שומע היטב את מה שאתה אומר בדרך כלל, ערעור היציבות יכול להיות רק במקרה הפוך, זאת אומרת במקרה הזה שאתה מדבר עליו שזה ירד. כי אז מינית סגן ואתה צריך עכשיו להוציא אותו ולמה תפטר אותי?

לדעתנו אני אומר גם תוספת היא חוסר יציבות, אבל אני אומר יש כל מיני דוגמאות, גם הגירה שלילית.

אני מבקש לקחת דוגמאות מערים גדולות. זו לא חוכמה שאתה מביא לי מיישובים, כי שם כל בן אדם זה חצי אחוז.

אבל כשלוקחים 10,000 תושבים ממטה יהודה, אז אם זה ההבדל בין 90 ל-80 זה לא משנה כלום, אבל אם זה במקרה בין 95 ל-105 אז זה מזיז.

אז אני מבקש נתונים. יושב ראש ועדת הפנים מבקש נתונים בעניין הזה, תציגו אותם גם אם הם יהיו גולמיים כדי לעזור לעצמך לשכנע אותי בעניין הזה.

אנחנו ננסה לחפש את הנתונים, אני רק אומר שהנתונים של חמש השנים האחרונות לא בהכרח יהיו מה שיקרה בחמש השנים הקודמות כי זה באמת אקראי לראות מה קורה.

שום דבר לא בהכרח. אני ביקשתי את הנתונים, שמענו את עמדתכם.

ננסה לבדוק.

כמו שהבטחתי לך, אנא תציג שוב את הנושא שדיברנו עליו אתמול.

בסדר גמור בוקר טוב, קודם כל תודה רבה לך. ערן חרמוני מזכ"ל העבודה. קודם כל אני מודה לך, אני אומר לך גם לפרוטוקול על היכולת פה לקיים דיון, ולאפשר באמת להביא את הדברים לידי ביטוי. למעשה יש לי שתי הערות. ההערה הראשונה נוגעת לנושא של אם אני לא טועה זה סעיף 35 ז', הנושא העילות שהן עילות סגורות שמתוכן אם יש ליקויים בהגשת רשימות המועמדים, אלה ליקויים שלא ניתן לתקן. כפי שאמרתי אתמול, מהלאו אנחנו עומדים על ההן, היינו, העילות שלא מנויות באותה רשימה, אם יש פגמים אחרים, לפעמים יש ליקויים אחרים, אז חובה לאפשר תוך פרק זמן קצר מאוד, אני לא זוכר אם זה 24 או 48 שעות שמצוין בחוק, חובה על מנהל הבחירות לאפשר לאותה רשימה לתקן את הפגם, והם מתקנים והכל בא על מקומו בשלום, ויש מספר עילות סגורות שאומרים זה אירוע בלתי חוזר, אי אפשר לתקן.

שאגב התיקון הזה מגיע עכשיו, הוא לא היה בבחירות הקודמות?

אני אסביר, הוא חדש.

הוא חדש בעקבות הסיפור שהיה בחיפה?

הוא חדש, יש לו רקע, עכשיו אני רוצה להסביר. כי בסוף מדובר פה בזכות הכי בסיסית של בן אדם שזו הזכות להתמודד. כשאתה בא ואתה מטיל עליו את אותה גזרה, כשאתה אומר לו אתה לא יכול לתקן את הליקוי, יש לזה משמעות שהיא משמעות הכי קיצונית שיש, אני אומר אלו דברים שצריך לבדוק אותם במשורה.

עכשיו אתה יכול לדייק רק את זה?

המפלגות רשאיות לפי חוק, הן לא עושות פשע, הן לא עברייניות, לפי חוק הן רשאיות לתמוך ביישוב ביותר מרשימה אחת, זה גם קורה לאורך השנים על ידי מפלגות שונות. אלא שהחוק הוא קצת מורכב והוא קובע שלהבדיל מהנושא של המימון, בנושא של ההגשה רשאית מפלגה להגיש רשימה אחת, וסיעה רשימה אחת, ורשימת בת אחת וסיעת בת אחת. ואז יש לך חוברת כחולה אלה החיים, אתה בא עם חוברת כחולה להגיש למשרד הפנים, ואז יש לך בא כוח של מפלגה, ומביאים לו יום לפני הבחירות 70 חוברות כחולות והוא צריך לסמן שם באיקס אם זה מוגש מטעם מפלגה או סיעה, או רשימת בת או מפלגת בת? ומה לעשות, יכול להיות שאותו בא כוח, בישוב מסוים רשם רשימת בת והוא היה צריך לזכור שהרשימה השנייה היא סיעת בת והוא עשה בה איקס גם רשימת בת, האם זה בסדר? האם היה צריך לבדוק? היה צריך לבדוק. האם נפל פגם? נפל פגם. האם זה בשר ודם וזה יכול לקרות? זה יכול לקרות.

המועמד עצמו לא יודע מזה, הוא לא אשם, הוא בא להגיש את הרשימה לפקיד הבחירות, למנהל הבחירות, אומרים לו בואנ'ה הייתה פה רשימה אחרת שגם היא רשומה ברשימת הבת, אתה פסול. עכשיו, בפעם שעברה, באמת היה אירוע שבית המשפט העליון אפשר בסופו של דבר לתקן את הפגם, כי הוא אמר זה לא מופיע ברשימה הסגורה, ועכשיו באים ורוצים להכניס את זה לרשימה הסגורה. אני אומר לכם, תראו, זה בסופו של דבר חיים של אנשים, יכולים לקרות פגמים, יכולים לקרות ליקויים, צריך לאפשר ליקוי כזה לתקן אותו כפי שאפשר היום לתקן אותו 24-48 שעות. זה בלי קשר לזה שכמובן ליקויים לא צריכים לקרות, אבל בשביל זה יש הבחנה בחוק בין ליקויים שמותר וחובה לאפשר לקן, לבין ליקויים שאומרים, זהו אסור לתקן בשום פנים ואופן, וזאת הבקשה שלי, לא להכביד יותר ממה שהיה.

בוא נסיים רגע עם העניין הזה, עוד מישהו מהמפלגות רוצה לומר משהו? משה.

משה שיפמן מדגל התורה. אני גם מחזק את הדברים שלו. אבל אני חושב שהתיקון שצריך לעשות, שאת ההגדרה יהיה ניתן לתקן, את החתימה לא יהיה ניתן לתקן. זאת אומרת אם החתימה לא תואמת את ההגדרה אז יהיה ניתן לתקן את ההגדרה.

לתקן את ההגדרה, לכן שאלתי אותך מקודם על הדיוק של העניין.

חתימה חתמת, אתה לא יכול להחליף חתימה. אתה לא יכול להחליף את בא הכוח.

זה בעצם מתחבר גם לטיעון שלך, מר חרמוני, כי אתה בא ואומר, החוק קובע עכשיו שזה או רשימה, או סיעה או סיעת בת וכו'. פה יכולה להיות טעות בהגדרה. אז הם הייתה טעות בהגדרה, גם כאן אני ממליץ כמובן אם 24 שעות, או כמו שנהוג במה שצריך, אבל אם הבעיה הייתה חתימה, חתם איזה מישהו סתם שהוא לא בא כוח והוא לא כלום, הבעיה עם החתימה זה סיפור אחר כי זה עלול להשליך גם על דברים אחרים. השאלה אם מקובל עליך?

זה נשמע לי הגיוני, השאלה אם באמת לא מספיק חשבתי על זה לעומק. האם יכול להיות מצב, הרי התמיכה ע"י ידי המפלגה היא לא מתבטלת, היא אותה תמיכה. אתה תומך לצורך העניין בשתי רשימות באותו ישוב, השאלה אם אתה משנה את ההגדרה למפלגה לסיעת בת, האם בא הכוח של סיעת בת הוא לא איש מקומי? לא יודע.

אם זה סיעת בת, הוא ארצי.

אני מקבל את ההערה שלו.

אם אמרת שלא בדקו את זה לעומק, הוא בדק את זה לעומק. הוא צוללן שנים

אתה יודע משהו? תאמין לי זהו, אם יש מישהו שאני הולך בעיניים עצומות זה שם.

אני חושבת שיש בזה הרבה היגיון בפתרון הביניים הזה, שבו בעצם כששומרים באמת, אני חושבת שהחתימה היא מאוד מאוד מחייבת, החתימה של עורך הדין, של בא הכוח.

לכן לא ניגע בזה. אוקיי עמדת משרד הפנים בבקשה?

השאלה מי הגוף?

לא קורה כלום שלפעמים אומרים נשמע הגיוני .

בואו נתקדם יש עוד מלא דברים על הפרק.

זה נראה לי כאילו יש איזה משהו שאסור, לא משרד הפנים משרדים אחרים.

בכל אופן רק להציג את המשמעות.

כן כן.

המשמעות היא שבעצם רשימה שבהתחלה מוגשת מטעם גוף אחד, כלומר מפלגה מסוימת או סיעה מקומית, הופכת במהלך תיקון הלקויים לרשימה מטעם גוף אחר. אני רק אומר, צריך להבין את המשמעות הזאת.

אבל ברגע שאתה מגיע תיקון עם תצהיר שנפלה טעות, שוגג וכאלה.

תראה, קודם כל הבנתי מה שאמרת, אבל עדיין יש דברים שאתם כן נוטים לתקן.

ואני גם אעיר שבעצם המשמעות המעשית של זה היא רלוונטית במצב שבו, הסיטואציות שתוארו כאן הן סיטואציות שונות.

לא, תתייחס להצעה של משה.

זה אדם שהוא בא כוח של שני גופים.

שהתבלבל.

כן, אז אני אומר, זה נוגע רק לסיטואציה הזאת. רק להבהיר את הדברים.

כן כן אני הולך רק על זה, לא על הכללי. אוקיי, הבנתי את עמדת משרד הפנים. כן בבקשה?

חנה רותם ממשרד מבקר המדינה. אני אמרתי את זה אתמול אבל אני רוצה להדגיש שוב, שקביעת הגדרת סיעה, במיוחד בפער בין סיעת או רשימת בת לבין סיעה מקומית, היא משמעותית מבחינת הכללים שחלים עליה. כלומר, אם מפלגה חושבת שהיא מגישה רשימה או סיעת בת מטעמה, שהיא מוגשת יחסית בסמוך לבחירות והיא כבר התחילה פעולה כמו לממן אותה, ברגע שהרשימה הזאת נקלטת כרשימה מקומית, כל המימון של המפלגה הוא בעצם תרומה אסורה. קשה להחזיר את המצב הזה אחורה. זאת אומרת שלסיווג של הרשימה, במיוחד אם נפלה טעות ואפשר לתקן את הטעות, יש משמעות מאוד כבדה מבחינת השיח.

אני רוצה להבין את מה שאומרת גברת רותם, זה מאוד חשוב פה. איך זה בעצם נקבע? אתם גם, למעשה, לדעתי, קובעים את זה רטרואקטיבית לפי מה שהם הגישו בפועל?

נכון.

אנחנו אמורים, ואנחנו הולכים בדרך כלל לפי משרד הפנים. אם משרד הפנים קובע לגבי סיעה מסוימת או רשימה מסוימת שהיא סיעה מקומית אנחנו הולכים לפי הדבר הזה.

לפי מה שהוגש בפועל.

זה מה שהוגש, זה מה שמשרד הפנים, הוא מעביר לנו נתונים וקובע, זו מעמדה של הסיעה, זו סיעת בת זו סיעה מקומית. הכללים נקבעים בעצם לפי החוק בהתייחס לזה.

כן אבל בדיעבד.

מה זאת אומרת בדיעבד? הסיעה כבר הוציא את הכספים, סיעת האם כבר הוציאה את הכספים עבור סיעות הבנות שלה. גם אם אני מסתכלת על זה אחורה הכספים הוצאו. אם הסיעה שיושבת כסיעה מקומית, הכספים האלה שהוצאו הם תרומה בלתי חוקית.

נכון, זה הסיכון שהמפלגות לוקחות על עצמן.

השאלה, שוב, האם לתת להם את היכולת לתקן את ההגדרה או לא? בפרק זמן קצר.

לא.

אבל אנחנו מממנים רק סיעת בת ורשימת בת, אנחנו לא מממנים רשימת מקומית סתם.

אבל אם לא הכירו לכם, ואני אומרת לכם שיש מפלגות ויש פערים בין מה שהם הגישו או חשבו שהגישו, לבין הקביעות של הפנים, זו לא המצאה שלי, זה היה במפלגות מסוימות ויש פערים.

אני מבין, אני רוצה לחדד, אנחנו במפלגה מעניקים סיוע תקציבי, מימון, או למי שמוגשת מטעם המפלגה, או לסיעת בת או רשימת בת. אני לא מממן רק רשימות מקומיות שלא קשורות אליי.

בוודאי, אבל אם כשהגשת את רשימת הבת שלך, חתמת על החוברת בצבע הלא נכון, והיא נקלטה כרשימה מקומית אז אתה בבעיה.

אין בעיה אבל זה לא האירוע, האירוע פה הוא אחר. האירוע פה הוא אירוע שבו אם אנחנו מגישים לצורך העניין, בטעות - - - אז אנחנו מתקנים.

אז מה עמדת משרד הפנים אי עוד לא הבנתי?

אני הבנתי משפת הגוף בסוף אני הבנתי.

אני גם הבנתי את שפת הגוף.

לא הייתה התנגדות גורפת.

נכון.

השאלה של תיקון הליקויים באמת הבאנו אותה לוועדה כדי שתכריע לגבי - - -

בדיוק.

רק היה חשוב להסביר את המשמעות כדי שהוועדה תוכל לקבל את הנתונים ולקבוע כלל אחיד האם זה - - -

אני הבנתי אבל הוא משכנע את הוועדה. כן משה?

דבר ראשון גברת רותם תומכת במה שאני אמרתי, שכן יהיה ניתן לתקן כדי שלא יהיו את הדברים האלה.

כן כי היא אמרה מקודם. אגב זה לא מהיום שהיא תומכת בהרבה דברים שאתה אומר, נכון גברת רותם?

דבר שני, אני חוזר על בקשתי, על מה שביקשת ומה שדיברנו אתמול ומשרד הפנים דחה. שכן נקבל חיווי, זה חשוב מאוד לקבל חיווי על הרשימות שנקלטו כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. יש מפלגות שמגישים עשרות רשימות.

את זה אנחנו נפתור בדיגיטציה נכון?

סליחה, או פה אני רוצה להעיר, זאת התשובה שהייתה אתמול.

נכון, מה קרה מאתמול להיום משה?

ישנו בלילה. החוברות שאנחנו מגישים, במקביל שהם בודקים אותם הם מזינים אותם למימון. במימון יש את ההגדרות, הם יכולים להגיש חלק מהנתונים שהם מזינים לגבי המימון ולתת לנו את ההגדרות שנוכל לעבור עליהם בתוך כמה ימים מהגשת הרשימה. זה פשוט בקשה, זו לא חקיקה ולא שום דבר, זו בקשה של נוהל.

תשובה? תעני.

בגלל שהחוברות מוגשות למנהל הבחירות באופן מבוזר, שוב, זה נכון שאחר כך יחידת המימון אצלנו בוחנת את הדברים, מקלידה את הדברים למערכת, אבל פשוט לוח הזמנים הוא לא תמיד תואם. זה לא שאי אפשר לתת את הנתונים, רק השאלה באיזה לו"ז אפשר לתת את הנתונים. שוב, יחידת המימון עובדת בלוז אחר, אנחנו עושים את הבדיקה שלנו - - -

אז בוא נאמר אנחנו לא הולכים להכניס את זה בחקיקה. השאלה אם אפשר לתת הנחיה פנימית, עוד פעם, לפרוטוקול מה שנקרא, שייעשה מאמץ להעביר את החיוויים האלה, אגב זה יחסוך לכם בלאגן אחר כך.

גם מה שהמפקח על הבחירות אתמול אמר. זה לא שהוא לא רוצה להעביר את הנתונים, אם יהיו נתונים אז נעביר, אני רק אומר שמבחינת לוח הזמנים.

אז במילים אחרות תגיד משרד הפנים אומר שהוא יעשה מאמץ בלוח זמנים סביר להעביר את הנתונים כמה שניתן.

אבל זה לא תנאי?

זה לא תנאי לשום דבר.

מבחינת לו"ז, אז אני אומר שוב, יש לזה משמעויות מבחינת לו"ז.

יעשה מאמץ, כדי שהוא יחשוב לעשות. זה לא בחוק, זה לא מופיע בחוק, תרגיעו.

אני אומר נעשה מאמץ, אני רק מבהיר שבאמת יש כאן ענייני לו"ז ואנחנו נצטרך לראות אם אפשר - - -

אוקיי אז הוועדה פונה, ואנחנו מבקשים ממכם, כי בדברים האלה אגב זה גם חוסך לכם פרוצדורות אחר כך ובעיות אחר כך, וגם זה יחווה להם את זה. אבל אתה יודע מה? לפחות ישלחו לאלה שמבקשים, יש מפלגות שלא מבקשות אפילו. אין לנו בעיה לבקש בקשה כזאת בפרוטוקול? אוקיי, אם ככה נעבור לנושא השני.

אם ככה אפשר לעבור לנושא השני?

הנושא השני שאני רוצה לציין, יש את הנושא של מזכיר הקלפי.

אומר היועץ המשפטי, יצטרכו לראות את לנסח את ההחלטה הזאת שדיברנו עליה עכשיו. כן?

הנושא השני, יש את הנושא של מזכיר הקלפי שעכשיו נכנס לבחירות של הרשויות המקומיות שזה כמובן דבר מבורך. מה שכן, קבעו בנוסח שהובא, בהשאלה מהבחירות הארציות, שמזכיר קלפי לא יוכל לכהן מי ששימש בשלוש השנים האחרונות חבר מפלגה. ואני ציינתי אתמול שמדובר בגזרה לא הגונה כלפי המפלגות הדמוקרטיות שיש להן הרבה מאוד מתפקדים, וצריך לעשות הבחנה בין מי שהוא חבר מפלגה מן המניין, לבין מי שהוא פעיל, פעיל במוסדות, חבר ועידה, פעיל באופן אינטנסיבי. עצם החברות היא לא רף מעורבות ופעילות מינימלי שמצריך כזאת פסילה.

זה נכון.

רוב המפלגות יש להן מספר יחסית קטן של חברי מפלגה, ולכן זה פחות מפריע להם אבל זה לא אומר שהאנשים שמזדהים איתם באותו רף מינימלי כמו שמי שמזדהה כי הוא מתפקד במפלגה פעם ב-100 שנים באיזה פריימריז הם פחות מעורבים, ולהם אין את ההגבלה הזאת. עכשיו, אפילו בצבא, והזכרתי את זה אתמול, חיילים רשאים להתפקד למפלגה, הם לא רשאים להיות פעילים, הם לא רשאים להיות מעורבים בגופים שהם נבחרים, ולכן ההסתייגות שלמעשה ציינו, דרך אגב במוניציפלי זה עוד יותר בולט כי אם אני חבר מפלגה בירושלים אז למה יש לי בעיה לשבת בקלפי בחירות לרשויות המקומיות במודיעין?

אנחנו גם יודעים את ההבחנה, אני חושב שזה מדלל עוד יותר את החששות. ולכן מה שאנחנו הצענו פה בהסתייגות, שלא יכהן מזכיר קלפי מי שהוא חבר בגוף בוחר כהגדרתו, יש הגדרה בחוק מה זה גוף בוחר, למעשה חבר ועידה הוא חבר גוף בוחר. אבל חבר מפלגה רגיל הוא לא. מי שחבר בגוף בוחר לא יכהן מזכיר קלפי במקום המגורים שלו, זאת ההסתייגות שאנחנו הגשנו.

במקום המגורים שלו?

נכון, עשינו פה למעשה שני - - -

חבר מרכז ליכוד יוכל?

בעיר אחרת.

לא, חבר מרכז לא.

בעיר אחרת כן. לפי הנוסח הזה כן, אפשר לשנות את זה שבכל מקום בארץ, אבל לפי הנוסח שהבאנו זה חבר גוף בוחר במקום יישוב שלו. אפשר לשנות את זה שזה יהיה חבר גוף בוחר בכל מקום בארץ, זה גם סביר.

יש הבדל בין חבר מפלגה מהמניין או חבר מפלגה שהוא חבר מרכז.

שיש לו בעל תפקיד.

בעל תפקיד לא. אם בן אדם סתם חבר מפלגה כי הוא מזדהה עם מפלגה, והוא לא פעיל על בסיס קבוע.

כל הטעות שלו היא שהוא מזדהה עם מפלגה. האחרים, שהם לא מזדהים.

אבל מצביעים כל השנים ליהדות התורה, אבל הם לא בעלי - - -

רגע לעצור. אני מבקש לקבל את חבר ועדת הקלפי לבחירות.

אז יופי מעולה הוא מחליף אותי.

ידידי כאח לי, ארז מלול, ברכות על התפקיד החדש. שהקדוש ברוך הוא ייתן לך עצה נכונה ונבונה.

ממש.

בתפקידך הקשה למען עם ישראל כולו.

עכשיו אני רגועה. אז רק דקה, אני צריכה לצאת לראיון עומק נוקב על איך נבחרתי לוועדת הקלפי, הולכים לחקור אותי על הסיפור הזה.

אם את צריכה ממליצים תרשמי את השם שלי.

תכף יתחילו לחקור אותי. אני רק חושבת שצריך כן לשים לב למעין אבסורד שאני מבינה את טוהר המידות ואני מביאה את הרציונל שבא ואומר יש לך אדם מזוהה עם מפלגה, לא ייתכן שהוא יכהן בתפקיד כל כך משמעותי בבחירות. עם זאת, אני חושבת שיש פה קצת עצימת עיניים והנחה למפלגות, שבהן אין את הזיהוי הזה של התפקדויות כמו שיש לחלק מצומצם.

יכול להתפנות מישהו שבמסגרת יש עתיד הוא איש בעל מהלכים מאוד רציניים אבל הוא לא מזוהה.

בדיוק, הוא לא מזוהה, הוא לא פעיל.

לא, אבל זה גם פעיל.

הוא לא פעיל, אין לו תעודה, כי לתעודה אין משמעות.

איך אתה יודע שהוא פעיל? אתה לא יודע.

המקום היחיד שיש לתעודה משמעות היא - - -

הכל הולך פה לפי הצהרות.

לפי הצהרה?

נכון, גם החברות.

שניה, אבל מה זו הגדרה של פעיל?

אין הגדרה.

אז אם אני רק תורמת אני פעילה?

זו שאלה טובה.

אז לכן אני אומרת, אתם מפלים פה אנשים, אתם מפלים פה מפלגות, סליחה, לא אנשים.

שתספיקי גם לשמוע את היועץ המשפטי.

קודם כל אני מזכיר, הנושא הזה נקבע בחוק הבחירות לכנסת אחרי דיון מעמיק בחוק החוקה וקביעת האיזונים הקיימים. כמובן שזה לא קדוש אפשר לשנות תמיד.

שום דבר לא קדוש, חוץ ממה שקדוש באמת.

נקודת המוצא היא שוועדת קלפי היא מובלת על ידי נציגים פוליטיים של הסיעות, הם מנהלים את הבחירות. כלומר, יושב ראש ועדת הקלפי וחברי ועדת הקלפי הם נציגים של הסיעות ובהרכב הסיעתי של המועצה היוצאת. כלומר, ועדת הקלפי ששלושה חברים בוועדת הקלפי בדרך כלל הם חברי מפלגות מזוהים אשכרה, מה שנקרא. מזכיר ועדת הקלפי הוא אמור להיות הגורם האובייקטיבי שבעצם מלווה את נציגי הסיעות, את חברי ועדת הקלפי, מטעם המדינה. לכן אנחנו מדברים על מישהו שצריך להיות לא מזוהה פוליטית.

הוא גם מדבר על הקטע שבסוף הרי זה מסמך על הצהרה.

לא עושים חקירה.

לא עושים חקירה מוקדמת, זה הולך על הצהרה. עכשיו, הצהרה זה נכון שיכול להיות שהוא חבר רק בשביל הפריימריז, אבל בסוף זו כן פעילות או לא פעילות. אני רוצה לחסוך, יש לך ראיון עומק. אני בעניין הזה לא משוכנע עד הסוף שאנחנו צריכים לגעת בזה, במיוחד שאני גם לאורך כל הקו הולך על השוואה של הכנסת והכל. יכול להיות שזה שווה חשיבה.

של דיוק ההגדרה?

כן, כי אם אנחנו נגע בזה בכל צורה שהיא, גם בפרקטיקה, אז זה משליך גם על הכנסת. צריך לעשות דיון בפני עצמו.

נכון, אני מסכימה איתך.

נשים את זה על השולחן, ואני יכול להגיד לך בהערכה, אני לא יודע אם חברי הוועדה יסכימו, שחצי תאוותך בידך. הבאת שני נושאים, באחד שכנעת לפחות אותנו ואני חושב שגם, במידה מסוימת, את משרדי הממשלה בתיקון, בחלק השני מאחר ואפרת ואני מתכוונים להיות פה עוד הרבה שנים, אנחנו נטפל בעניין הזה. אפרת שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה רבה לכם, שנצליח היום בבחירות בוועדה לבחירת שופטים.

אוקיי, איזה נושאים יש לנו עוד? היה עוד נושא שרציתם בבקשה משרד הפנים.

אתי אברג, מיחידת המפקח הארצי על הבחירות. לפני שאני מבקשת את מה שרצינו לדבר עליו, את התוספת, אני רוצה רגע להעיר לבקשה של הרב שיפמן, אנחנו לא נוכל לעמוד בזה בסדר? בהנפקה של דוח מסכם, אני משככת את זה, זה לא משהו שנידון עליו, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

יושב הראש, לפני זה גם לי יש איזושהי בקשה, אפשר?

סלח לי, עד שהגעת ניתן לך ככה לברוח? חכה.

זה דבר ראשון. דבר שני, משהו שאנחנו ככה בישורת האחרונה של מינוי מנהלי בחירות וסגנים, ואתמול עלה איזשהו צורך שאנחנו רוצים לשקף אותו, סעיף 29 שלא נידון פה, אנחנו רוצים להוסיף אותו. כתוב רשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות, אנחנו רוצים פשוט למנות למילה סגנים. לא סגן אחד אלא אפשרות למפקח על הבחירות לבחור סגנים ברבים.

בכל עיר?

לפי שיקול דעתו, זאת אומרת גם עכשיו הוא לא ממנה בכל מקום סגן, זה לפי שיקול דעתו, אבל אנחנו רוצים שתהיה אפשרות, למשל בעיר גדולה או משהו כזה, שיוכל למנות גם סגנים.

שיעשו את זה לפי קריטריון מסוים.

איך שבא לו.

ברור שנעשה, שום דבר זה לא איך שבא לו.

מה זה אכפת לאנשים שיהיה קריטריון? זה לפי הצרכים.

תסביר. שואל היועץ המשפטי.

אם זה באמת לפי צרכים זה בסדר, אבל אם זה יהיה לפי - - -

לפי מה?

לפעמים רוצים באוכלוסיות מסוימות להוסיף עוד אנשים ועוד כאלה.

לא נראה לי שאנחנו חשודים.

תסבירי לי משהו, אני רוצה לשאול, סליחה, מה כרוך בזה? זה כסף?

זו עבודה, ברור.

כרגע כתוב בחוק, אני אסביר. עכשיו אפשר למנות מנהל בחירות וסגן, זה לפי החלטת המפקח, לא בכל מקום הוא ממנה סגן, זה לפי שיקול דעתו. יש מקום יותר מורכב פחות מורכב, לפי שיקול דעתו אנחנו מבקשים עכשיו שתהיה אפשרות במקומות מסוימות, לפי שיקול דעתו מנהל בחירות ושני סגנים.

את זה אני שמעתי אבל אני שאלתי שאלה אחרת. מנהל בחירות זה עובד מדינה שהמפקח הארצי מינה אותו נכון?

נכון.

בדרך כלל זה עובד מדינה?

כן.

המשכורת שלו מאיפה באה בזמן שהוא מתעסק בבחירות?

משרד הפנים.

משרד הפנים. הוא ממנה סגן?

אנחנו ממנים את הסגן.

לא, הוא ממנה את הסגן.

הוא זה המפקח והיא.

המפקח, לא מנהל הבחירות ממנה, אנחנו ממנים גם את הסגנים.

המפקח הארצי ממנה סגן לאותו מנהל בחירות?

נכון.

נכון.

הסגן הזה הוא גם עובד מדינה שמקבל - - -?

נכון.

נכון. מה שמבקשים - - - לא סגן, אלא אם צריכים שתיים? אם זו עיר גדולה עם המון עבודה?

רגע, אתה לא הבנת אותי. שיקול הדעת זה של מנהל הבחירות המקומי?

לא, יוליה, הבנתי אותך בהתחלה. זה לא משהו מהשטח. הם מבקשים היא נציגת המפקח והיא מבקשת לתת להם את האפשרות במקרים שהם חושבים שזה נכון, לתת עוד סגן.

זאת אומרת הסמכות העליונה?

בקלפי.

לדעתנו האפשרות הזאת קיימת גם היום, לפי חוק הפרשנות. לשון יחיד זה גם לשון רבים. אבל אם רוצים להבהיר את זה בחוק, אין שום בעיה.

אין לזה השלכות כלכליות? למרות שזה סביר להניח.

משרד האוצר פה אם יש לזה השלכות.

- - - משרד האוצר, כי הם עובדים על תקציב.

אנחנו נשיג תקציב לזה.

תאמיני לי כשמשרד האוצר שותק יש לו סיבות.

אין לי בעיה, הבעיה נשמעת - - -

אני אומר לך אני מתחיל לחשוב על קריירה שניה במשרד האוצר, אחלה מקום.

אז על זה אנחנו מסכימים יעקב?

כן, אנחנו מסכימים על הכל כמעט יוליה. הלאה, ארז בבקשה. חבר ועדת הקלפי.

תודה רבה. אתמול בסעיף 32 א' היה דיון כשכבוד יושב הראש יצא להתרעננות על מתי מועד מינוי ההרכב הסיעתי לכל קלפי, ההרכב הסיעתי לא שמי, אלא ההרכב הסיעתי, והיה דיון על מספר ימים וביקשו גורמים שמתעסקים עם זה, להעלות את זה ל-35 ימים לפני הבחירות, לא 28. אנחנו הגענו פה ל-28, 35, כדי שהמפלגות, ויש פה רציו, יתארגנו לחפש אנשים, להביא אנשים, הם ידעו באיזה קלפי, אזורים.

יעצור כבודו. הערות?

אנחנו רק מבקשים, יש סעיף לגבי מועצות ממונות שאין להן מועצה נבחר, ואנחנו רוצים להחריג שם ולקבוע שזה יהיה עד היום ה-20, רק אחרי אישור הרשומות של מנהל הבחירות.

יש לך 35 ימים ובמקרים האלה 20?

28 למה 20?

20 כי זה רק אחרי אישור הרשימות.

רק במקום שיש מועצה ממונה.

כמה מקומות יש?

אתה רוצה את כל הרשימה?

לא, בגדול. אם זה משמעותי.

לדעתי היום יש חמש רשויות כאלה, לדעתי זה מספר מאוד קטן.

אוקיי הערה בבקשה נוספת או בנושא אחר?

בנושא אחר, התיקונים שהוצגו אתמול כלפי חוק המימון ונוגעים בין היתר גם למשרד מבקר המדינה, אז אם אפשר, לגבי תיקון סעיף 16 א', יש בסיומת שם תיקון של סעיף 23 ה' שבו היה צורך להוסיף את סעיף 16 א', התיקון הזה מדבר על סמכות מבקר המדינה להפחית מהסנקציה המוטלת, אבל לא נעשה תיקון מקביל בסעיף 23 א' שבו בעצם המבקר קובע מהי הפעילות של הסיעות. צריך לתקן את זה גם שם. זה תיקון טכני.

אוקיי, בהחלט.

אני הזכרתי אתמול את הבקשה שתהיה סנקציה על הסיעה המוציאה את הכספים, לא רק על המועמד שמקבל את אותה תמיכה .

הבנו את זה.

נכון שניה, הייתי מבקשת להוסיף או להבהיר שההוצאות האלה בידי הסיעה המוציאה לא ייחשבו להוצאות בחירות. ולמה? מכיוון שבסיעות המקומיות הוצאות בחירות ממומנות על ידי המדינה, ונראה שכשסיעה מוציאה הוצאה אסורה על פי חוק, אין סיבה שהמדינה תממן אותה. ואני חושבת שהבהרה כזאת היא חיונית.

לא כל כך הבנתי את הנקודה.

מה קורה לגבי הוצאות אסורות אחרות?

המבקר לעיתים קובע שהן לא הוצאות בחירות, אבל פה, מכיוון שגם שונתה ההגדרה, אז ההוצאות למען הבחירות.

אבל גם היום ההצעות הן בקשר לבחירות, גם בהגדרה היום אין שינוי בהקשר הזה.

נכון, אבל אני אומרת שוב, זה נושא שעלה. אני חושבת שההבהרה הזאת היא חיונית.

אבל יכול להיות שזה נכון לגבי כל הוצאה אסורה.

זה נכון, אם רוצים להרחיב את הדבר הזה אז בוודאי.

אבל זה בדיוק העניין, אנחנו נצמדים למצב הקיים, המצב הקיים הוא שהחוק מדבר על הוצאות אסורות.

במסגרת ההוצאות האסורות היום, המבקר פעל בשיקול דעת.

100%, אנחנו לא שוללים את שיקול דעתו.

שוב, אני חושבת שבמקרה הזה כדאי להבהיר אבל זה כמובן אצלכם.

זה יפתח פתח לדיון רחב, יש דיון רחב בשאלה .

הסדר שלילי לגבי להוצאות אחרות ואנחנו נהיה במצב יותר גרוע.

כן?

זה דבר אחד, ודבר שני זה היה לגבי באמת דיוק ההגדרה של הוצאות בחירות, אתמול לא ממש הגעתי עם נוסח אבל אולי יש לי משהו עכשיו, אני יכולה להעביר את זה אחר כך.

עכשיו זה הזמן.

עכשיו, אז שמדובר בהוצאות מיוחדות של סיעה וכל מי שנמנה שם, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות שזה התיקון המוצע, למחוק שם את הסעיף שהם בעד - - - שיקבלו ורק להמשיך בלרבות התחייבויות בגין הוצאות כאלה.

האם זה מבהיר גם שההתחייבויות האלה גם יכולות להיות לפני?

שוב, אם אתם חושבים שהוצאות למען הבחירות אכן מכסות את כל התקופות, לרבות לפני תקופת הבחירות ואחריה, זה בסדר. אם יש צורך בהדגשה נוספת, כי הכוונה שלנו כמובן שההוצאות למען הבחירות הן גם הוצאות שהוצאו לפני תקופת הבחירות.

לא הוצאו, הוצאות שהתחייבו להן לפני.

יכולות להיות גם הוצאות שהוצאות. סיעה יכולה אפילו לקנות חולצות לפני תקופת הבחירות להוצאות בחירות.

הלאה. יש הערות? כן, משרד המשפטים.

עמי ברקוביץ ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. ההתייחסות בסיפה של סעיף 16 א' א' לבחירות מיוחדות לראש רשות עבור מועמד שלא כלול ברשימה. עכשיו, בבחירות מיוחדות אין בעצם רשימות. לא ברור לי מה התוספת.

השאלה אם כלול ברשימה המקורית שלהם.

אבל אין רשימה.

אה בבחירות מיוחדות אין רשימה?

משרד המשפטים צודק.

בבחירות מיוחדות למעשה אין רשימה שיכולה בכלל להוציא את ההוצאות האלה, ולגבי בחירות חוזרות - - -

אדוני יושב הראש, אני רק רוצה לדייק כי אתמול לא הייתי.

היו פה נציגים שלך.

אני יודעת, הציגו אותי בכבוד. לגבי עדכון סטטוס של הרשות, הבנתי שהפשרה שלך זה פעם-פעמיים בחמש שנים.

שזה יגיע עד שנתיים וחצי, עד חצי הקדנציה. כאילו עכשיו, דיברנו על זה מקודם, ביום הקובע של עכשיו שהוא בדרך כלל 150 יום לפני הבחירות, אחרי 15 חודשים ואחרי עוד 15 חודשים.

אה, אוקיי.

בשביל שזה לא ישפיע על הבחירות הבאות, זאת אומרת להיכנס לתוך החצי השני של הקדנציה.

הבנתי אותךת

מקובל עליכם?

אני חושבת שזה צודק. וזה ייכנס לנוסח.

בעצם את מורידה את כל ההסתייגויות.

זה לא קשור אחד לשני.

תעשה לי טובה אני מסתדר איתה.

אל תסבך עניינים.

אני אגיד לך מה הוא מתכוון, יש שתי סוגי הסתייגויות. יש הסתייגויות שנופלות על הראש שלי, ויש דברים שהם צריכים לכתוב אחר כך ולהכיל את כל הכמויות האלה של ה-fake הזה וזה לוקח להם זמן עבודה על דברים אחרים שאני משגע אותם , זה הכל, ולכן בקשתו לגיטימית לחלוטין.

אני חשבתי שאולי כדאי לעשות את זה פעם בשנה, אבל להתחשב בכך שעד עכשיו זה בכלל לא היה.

נכון. הצגתי את זה שהתביעה הייתה בעצם פעם ראשונה.

עכשיו, השאלה שלנו שהייתה לגבי הוסטלים בתי אבות ודיון מוגן?

דיברנו על זה אתמול.

אני יודעת. תראו, אני חוויתי בחירות ואני יודעת מה זה. יש בית ספר שהקלפי של בן אדם הוא בקומה 3. אומרים לי לא צריך, הקלפי בדרך כלל קרוב וכו'. בן אדם קשה לו לעלות לקומה 3, יש כאלו צעירים שגם קשה להם. ואז הסדרן שעומד שם בכניסה, לכאורה בקומה ראשונה יש קלפי נגיש, אבל הסדרן יש לו את תפיסות העולם שלו ואז הוא לא מאפשר. אני חוויתי את זה גם עכשיו בבחירות האחרונות לכנסת.

מה זאת אומרת לא מאפשר?

הוא לא מאפשר תומר, הוא לא מוכן, הוא רוצה שכולם ילכו לקלפי שלו, הוא מסדר את התור, הוא לא נותן.

הדרך היחידה לא לאפשר קלפי נכים, יש דרך לקלפי נגיש.

אם לא מקיימים את החוק זו בעיה.

תומר דקה, יש חוק ויש מציאות. אני בבחירות האחרונות בכנסת הייתי צריכה לריב, עם סדרן בבית ספר מסוים שיאפשר לאנשים מבוגרים, זה גם כן, אל תגיד שזה קומבינה, אתה רואה בעין שזה אדם מבוגר עם קשיי הליכה וכו'. לא מתאים לו, כי זה יוצר לו בלאגן, יוצר לו תור וכו'.

חמור מאוד.

בוא תעשה את זה בזמן אמת ביום הבחירות, הבן אדם לא מסוגל לריב עם אותו סדרן אפרופו הוסטלים, זה רק יקל על העבודה ביום הבחירות. כי למה להעמיס?

לא, בתי האבות נמצאים בחוק. השאלה שלכם זה לא הוסטלים אלא יותר נכון מקבצי דיור.

משרד הרווחה נמצא בחוק, שיכון וקליטה לא נמצאים בחוק. בסופו של דבר צריך להבין, האנשים האלה - - -

זה מיועד למבוגרים וזה מיועד לכל האוכלוסיות, למרות שיש הרבה מבוגרים. אני ביקשתי שישלחו פילוח אולי נתקן את זה בהזדמנות.

לא, אני אגיד לך משהו, אתה מבין מה יקרה? האנשים האלה בסוף יגיעו להצביע בדרך לא דרך.

רוצים שיגיעו ברור.

אבל אתה לא מבין איזו עוגמת נפש ואיזה בלאגן.

חבל שהמפקח על הבחירות לא נמצא פה.

נמצאת נציגתו.

אבל מאוד חשוב לחדד את ההנחיות, מה שמציירת חברת הכנסת מלינובסקי זה מעשה לא תקין חד משמעית.

את צודקת.

את עושה לי כאילו אני סתם משקרת.

יוליה, היא מסכימה איתך.

מה? אני לגמרי איתך, זה כמו אדם שעובר על החוק. אין לו שום סמכות להגיד את זה.

מה שאומר היועץ המשפטי זה שאנחנו מבקשים שתחדדו את זה בנהלים.

אבל היא לא מצליחה להבין, אולי תסבירו על המקומות.

זה בדיוק העניין, בגלל שהרשות ממנה את הסדרנים, הם לא תמיד ערים לכללים ולנהלים. אתם צריכים לדאוג לכך שמישהו צריך להעביר להם את הכללים.

וגם ביום הבחירות מה אומרים? תתלונני. ניסיתם פעם להגיש תלונה או להתלונן וגם במקומי? אין מענה, אין אף אחד, הבן אדם המסכן, המבוגר, עומד שם חסר אונים.

תגידי, יש איזה קו פתוח שלכם?

שהוא אף פעם לא עובד.

זאת אומרת לעניין הזה של תלונות? שלא כל דבר צריך לרוץ לחבר הכנסת. יש דבר כזה נכון?

זה תמיד קורס ביום הבחירות ואף פעם.

רגע יוליה, אני מנסה לקחת רעיון טוב שלך ולהפוך אותו למציאות.

יש לנו מידע כללי, אבל הטלפון של מנהל הבחירות מפורסם, עכשיו ניהלנו בחירות ביואב, אנשים התקשרו והתלוננו, חסר פתקים וכו'. יש איזושהי רמה של קשר.

כן כי היה רק בחירות ביואב.

אני לא יודעת מה קורה בהיקף גדול, אני רושמת לי את זה, לחדד נהלים אני מקבלת לגמרי.

לא רק לחדד נהלים, יכול להיות שצריך להקים מערכת .

אני אסביר לך ככה, אני עשיתי בחולון באופן אישי שלוש מערכות בחירות.

נחדד נהלים לסדרנים.

- - - ממילא שרק מוסרת מידע.

אני אסביר לך איך זה הולך בפועל, גם מניסיון של המוניציפלי, וגם כמה מערכות טובות של הכנסת

בכנסת יש כן, אז אנחנו מנסים עכשיו להביא אותם.

בכנסת יותר מסודר, מוניציפלי. אני אסביר לך איך זה עובד. הסדרנים עושים מה שבא להם, אין שם משמעת. הם מנהלים אנשים למראית את זה אני אוהב את זה אני לא אוהב. והאנשים, קחי בחשבון שיש לנו אוכלוסיות שונות 2 מיליון אזרחי ישראל שעברית היא לא שפת האם, בכל מיני מקומות.

יוליה.

דקה.

דקה אבל כי יש לנו כמה נושאם מאתמול שלא סגרנו.

ביום הבחירות להעסיק מישהו אחראי אזור או מנהל בחירות מקומי בלתי אפשרי, גם לנו כחברי מועצה זה היה קשה ולאזרח אין סיכוי.

היא צודקת, אני יכול לסכם רגע את הבקשה של הוועדה? יש לכם הרי גוף שנותן את המידע, יכול להיות שצריך לשכלל אותו במעט, ולהוסיף שהוא יעבוד כקו פתוח? שאפשר שם גם להגיש תלונה על משהו שקורה, זאת אומרת תלונה בשביל לפתור אותה לא תלונה בשביל להגיש אותה סתם. אני הייתי מציע שבמסגרת סיעור המוחות שאנחנו עושים ביחד עם ועדת הבחירות המרכזית, אולי לשמוע איתם איך המערכת שלהם עובדת? יכול להיות שזה לא כרוך בעלויות נוספות, אני מבקש שתעבירי את הבקשה הזאת למפקח, ואני מבקש ממש שתנסו לקדם את הדבר הזה. א', חידוד .

אפילו בתור מתווכים מול מנהל הבחירות.

רגע דקה, אני רוצה לחזור לאותה נקודה ברשותך. אני יודעת את ההתנגדות, אני מבינה את ההתנגדות. גם ככה זה מאוד מורכב וקשה לנהל ובאים אנשים מבוגרים וזה סיפור של נגישות. אז יש לנו מקומות שהאוכלוסייה שם מאוד ברורה ומאוד מבוגרת, לצורך העניין, אז למה לא להקל? זאת אומרת, זה רק יעזור לנהל את מערכת הבחירות בצורה יותר קלה כי אם את האוכלוסייה הזאת אתה תיתן לה פתרון, תחשבו על זה, זה רק יקל, זה יקל בעומס.

אוקיי. יש עוד נושאים גלעד?

משרד הפנים ביקש.

הערה לגבי התיקון על חוק הרשויות המקומיות, הגבלת הזכות להיבחר. ההסדר שהוצג כאן ודיברנו על זה אתמול, בבחירות שנקבע להן מועד קצר יותר לאפשר בתוך 10 ימים למי שצריך להתפטר, להתפטר או לצאת לחופשה. אנחנו מבקשים, בדומה להסדר שנקבע היום בבחירות מיוחדות לגבי קציני צבא ומשטרה, שהמועד ייספר בבחירות מיוחדות 10 ימים מיום היווצרות העילה, ולא מיום קביעת המועד כמו שקבוע.

בסדר.

כן יוליה, זה הרבה גם בזכותך, ובזכות התמיכה שלך בעניין הזה, אפילו משרד האוצר שתק.

יופי מצוין.

- - - עם המפקח, תודה רבה הוא גם רואה את זה, תודה לך.

הם ידעו שאם זה את ואני בעניין, אין להם. דברים נוספים שנשארו לנו פתוחים מאתמול?

אנחנו נעבור על הדברים לראות מה פתוח.

אתה רוצה רגע להעלות נקודות? אני רוצה לומר רק דבר אחד, דווקא נציגי משרד הפנים וגם משרד המשפטים. אנחנו מקיימים פה בסוף, זה יוצא חוק מדיון ועדה זה גם שולחן עגול אני מאמין בדברים האלה יותר מדיוני ועדה, כשמכינים קודם את הדברים, אני לא אומר את זה כביקורת כרגע, אני אומר את זה בכלל לכל משרדי הממשלה באשר הם בהרבה דברים, בטח בדברים שאתה יודע שזה פעם בחמש שנים, לשבת אחרי בחירות כמה חודשים ולעשות הפקת לקחים כשהכול עוד טרי, ביחד עם נציגות של מבקר המדינה, ביחד עם נציגות של משרד המשפטים, משרד האוצר, וכולם, ונציגי המפלגות.

כי בסוף יש אנשים מקצועיים שמנהלים שם את הבחירות בדרך כלל. נכון שברשויות מקומיות זה הרבה רשימות פרטניות אבל הבעיות איתם הן בעיות שתמיד יהיו כי אלו אנשים שזו החוויה הראשונה שלהם בניהול. אבל מנהלי הסיעות, שיש להם מעמד של סיעות אם, אני חושב שאני מאוד מרוצה מהתהליך שעברנו פה, אני מאוד מרוצה. גם אם יש דברים שאני חשבתי אחרת לכן או לכאן או אתם חשבתם, אבל התהליך הוא נכון, התהליך הוא בריא, ככה צריך לעבוד. עכשיו, במשפטים אני חלש אבל בניהול אני קצת יותר טוב.

יש לנו נושא שעלה בדיון הקודם בנושא בחירת אות של מפלגה. לאחר דיון שאנחנו חשבנו שההצעה כפי שהייתה, שאפשר לבחור שלוש אותיות היא מוגזמת, ולכן לאחר דין ודברים עם נציגי המפלגות, בעצם הבקשה כרגע היא לאפשר צירוף אחד מסוים של עד שלוש אותיות.

זאת אומרת שכשהם אומרים א' ב' ג' זה לא שאי אפשר להשתמש באותיות א' ב' ג' זה שאי אפשר להשתמש בצירוף של שלושת האותיות האלה.

זאת אומרת שהם לא באים וסוברים. הייתה פה אי הבנה כנראה בתקשורת.

לא, בסדר, יהיה צריך לתקן בסעיף 39 שהעדיפות היא רק על אותו צירוף.

זה יתוקן על ידי היועצים המשפטיים של הוועדה. הלאה . מה הם שכחו שיפמן?

לא שכחו, אמרנו שיש דברים ששיפמן רוצה להעלות.

הוא מוחק אצלו.

זה רשום גם אצלי, אבל הוא אמר את זה, אני נותן לו את הכבוד.

בבקשה שיפמן. אני רוצה לומר משהו בנימה אישית, אני גאה באמת, שמענו גם את נציגי המפלגות השונות מכל קצווי הקשת, כולל גם את ישראל ביתנו ואחרים, לפחות גאווה לנו כחברי דגל התורה, בתור איש דגל התורה, שמשה באמת הרבה מאוד שנים מייצג אותנו בכבוד, ביושרה ובאינטגריטי. כן? סליחה שעשיתי לך את זה, אני יודע כמה אתה לא אוהב את זה.

אמרו שמי שמלווה את הקלפי אחרי הספירה זה המזכירים. היום יש אחריות בסעיף 87 לחוק אחריות פלילית על יושב הראש. זה סותר.

רק תפנה אותנו לסעיף המהותי.

הסעיף אומר שוועדת הקלפי מעבירה את החומרים. אם המזכיר נמצא אז המזכיר, אם חברי הסיעה רוצים להצטרף, הם כמובן יכולים להצטרף, הם לא חייבים.

אבל קבעתם עכשיו בחוק שמי שמעביר את זה אלו המזכירים.

זהו שלא קבענו.

כן קבעתם עכשיו בתיקון. בתקנות לא בחוק.

סעיף 64, ועדת הקלפי תעביר מיד את הפרוטוקול למנהל הבחירות עם כל חומר ההצבעה כפי שיקבע שר הפנים בבחירות. המשמעות היא, שוב, זה מזכיר חברי סיעה, אבל הם לא חייבים לבוא כמו שהם לא חייבים לבוא לשום דבר בוועדת הקלפי, אבל אם הם רוצים הם יכולים להצטרף.

מה אתם קובעים בתקנות?

על מי החובה להביא את זה? בתקנות? אחרי זה נדבר על מי אתם רוצים את הפלילי, חייב להיות קורלציה בין מי שהולך לחטוף את הפלילי לבין מי שחייב להביא את החומר.

אני אסתכל רגע שוב, אבל לדעתי אין קביעה מיוחדת בתקנות, מי שנמצא וסופר את הפתקים אחר כך יכול לבוא למנהל הבחירות ולהעביר את זה.

על מי האחריות בספירת הפתקים?

כל הוועדה. אבל אני אומר, בסוף מי שמביא את זה, זה המזכיר יחד עם חברי הוועדה, אבל אין חובה על חברי הוועדה להשתתף.

אז התשובה היא המזכיר נכון?

אבל צריך לכתוב את זה במפורש.

אז צריכה להיות קורלציה בין זה לבין הענישה.

קודם כל צריך לתקן את סעיף 64 ולומר שהמזכיר חייב ללוות.

שניהם?

שניהם, אסור אחד.

הוא צודק. לפחות שני המזכירים חייבים להיות בכל התהליך הזה. אסור שזה יהיה בידי בן אדם אחד בכל מקרה.

השאלה אם מזכיר אחד לא יכול עם זה יהי עם יושב ראש הוועדה?

אם הוא בא להצטרף, שיצטרף.

להצטרף אבל כשלישי, לא כשני?

השאלה אם יש שניים. מזכיר ויושב ראש או מזכיר וחבר.

אם יש שניים מזכיר וחבר?

האם חייבים גם את המזכיר הנוסף.

אם מזכיר אחד אומר אני לא יכול, יש לי בעיה אישית כרגע, האם מספיק בגלל שיש לנו שניים?

שניים שלפחות אחד מהם מזכיר.

אה, בסדר, אז זה אחד.

אם לא תפילו את האחריות על המזכירים, אז לא יהיה מספר שתיים, אף אחד לא ירצה לבוא, חייב שתהיה אחריות על שני אנשים.

תכניס, תשאיר את זה כאן.

על המזכירים חייב להטיל אחריות.

את זה אל תתקן.

שני מזכירים?

כן, כמו שזה עכשיו.

לא, עכשיו לא כתוב כלום, כתוב ועדת הקלפי.

תומר הציע בהתחלה לכתוב ששני המזכירים לפחות חייבים, ואז אמרתי אחד ואחד.

שני המזכירים עדיף, ועדת הקלפי תלך, יהיה מזכיר אחד לבד, על מי החובה?

אוקיי.

אז שני המזכירים לפחות?

כן. אחרת מיד ימצאו את הדרך לברוח.

עכשיו, לגבי סעיף 87, קובע עבירה פלילית שהיא מסוג פשע שעונשה חמש שנות מאסר, על יושב ראש ועדת קלפי שנטש את חומר ההצבעה.

בסיום הספירה?

כן כן, זה מה שהסעיף אומר. בוודאי שהאחריות צריכה להיות מוטלת על מי שאחראי ולכן צריך בהחלט לתקן את העניין הזה ולומר שמזכיר או חבר של ועדת קלפי שנטש וכו'.

בלי או חבר. למה או חבר?

כי אם החבר הלך עם החומרים.

הוא לא אחראי אבל. המזכירים אחראיים.

לא, יקירי, חברי ועדת הקלפי הם נציגי הסיעות, זה העיקרון, הם לא עכשיו באים בתור צופים יקרים. יש להם אחריות.

אוקיי נו?

מי שהולך צריך ללכת, הוא לא יכול עכשיו להחליט שבאמצע הוא הולך הביתה.

אבל בסעיף 64 חייבת את שני המזכירים.

לא, חייבתי את כל ועדת הקלפי. אנחנו אמרנו שלפחות שני המזכירים.

אתה משאיר את חברי ועדת הקלפי ולפחות שני המזכירים?

בוודאי, הם חברי ועדת קלפי, הם לא באים בתור צופים. יש להם אחריות, זה שהם לא מקיימים אות בפועל זו הבעיה. בשביל מה הם נמצאים שם?

הם נמצאים עד שהולכת ועדת הקלפי.

אבל זו לא תוכנית כבקשתך, שאתה נמצא מתי שאתה רוצה. החוק מחייב אותך להיות חלק מהאחריות הזאת. התפקיד שלך כחבר ועדת קלפי הוא גם לדאוג לספירה ולהעברת החומרים, זה החוק. אז נכון שלא יבואו אליך בחשבון אם אתה לא תעשה את זה.

ומה אתה רוצה לכתוב בסיף 87?

במקום יושב ראש ועדת הקלפי יהיה כתוב חבר ועדת קלפי או מזכיר.

אני מפרש את זה שחבר ועדת קלפי חייב

אוקיי, גם היום החוק אומר, סעי 64 אומר שמי שאחראי להעביר את החומרים זה ועדת הקלפי, וסעיף 87 מטיל את האחריות רק על יושב הראש הוועדה, זה המצב היום.

אנחנו רוצים לעשות התאמה בין הבחירות של הרשויות המקומיות לבין הבחירות הכנסת.

אוקיי, גם שם כתוב חבר או מזכיר.

אני לא זוכר בדיוק מה כתוב, אבל בכנסת בבחירות האחרונות הייתה החובה היחידה על המזכירים ללכת, המזכירים פלוס מפקח תואר, הם הלכו בדיוק הפוך, ביקשו מהנציג אל תבואו. לא בגלל טוהר בחירות חלילה, אלא אל תבואו בגלל שזה גורם עומס בחירות.

בבחירות הכנסת כתוב יושב ראש ועדת קלפי, או ממלא מקומו או מזכיר הנוטש.

ולכן אנחנו מציעים לעשות את אותו הדבר. חבר ועדת קלפי או מזכיר.

זה אומר שאתה לא משחרר את ועדת הקלפי מהליווי.

בעיקרון לא, אבל אף אחד לא יעשה להם כלום אם הם לא ילכו. זאת אומרת אנחנו קובעים את המינימום.

זאת אומרת שני המזכירים חייבים ללכת.

נכון.

בסדר, הבנתי.

כתוב 'הנוטש'.

גמרת לספור, חתם על הפרוטוקול הלך הביתה. חתם או לא חתם הלך הביתה.

ברגע שיש מישהו שמטפל בזה זו לא נטישה.

אוקיי.

סעיף נוסף, שהוספנו על דיני עבודה בהוראת השעה, בקטע שהוספנו בהוראת שעה.

הוראת שעה זה רק לגבי האנשים?

עובדי רשימות.

כן, כתוב עובד אחר שהרשימה, אז אמרו שהגדרה של רשימה היא לא מוגדרת, אז מה שצריך להיות כתוב זה במקום עובד רשימה, צריך להיות כתוב עובד סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת. לכתוב את הכל.

את כל הרשימה?

סיעה, רשימה, או שתגדיר את זה באיזשהו מקום, זה לא מוגדר בחוק בשום מקום. בחוק הזה לא מוגדר מה זו רשימה?

אוקיי.

בדרך כלל כותבים רשימה סיעה או מפלגה.

אוקיי.

אתמול בסיום הדיון, שאלנו שתי שאלות, משרד הפנים אמר שהוא יענה תשובות. שינוי התקנות לגבי שימוש בטלפון תגביל את זה כמו בכנסת, והנושא השני זה חתימה על גבי מעטפות והרכב חסר.

תגדיר מה זה השימוש בטלפון.

אני אגיד שמבחינתנו לפחות, ככל שזה תלוי בנו, הכוונה היא לתקן את התקנות לגבי השימוש בטלפונים באותה צורה שזה מופיע בכנסת, להתאים את ההסדר לכנסת.

מצוין והדבר השני?

מה השאלה לגבי החתימות? היום התקנות קובעות שאם יש כמה חברים, אז שני חברים חותמים, אם יש חבר אחד, חבר אחד חותם, ואם המזכיר אז המזכיר חותם.

עכשיו יחתמו שני מזכירים. אם אין אף אחד אז חבר ומזכיר יחתמו. אם אין ועדת קלפי, אז יחתמו מזכיר והמזכיר השני שהוא חבר.

אנחנו עוד לא בחנו את המשמעות של שני המזכירים על החתימות, אנחנו נבחן את זה, אבל אם יש איזה משהו שלדעתך צריך לעשות תיקון, אז תגיד ונבחן את זה, אבל עוד אין לנו עמדה לגבי זה כי בתיקון עכשיו של המזכירים הוא.

הרעיון בזה שאומר.

יש לדעתך חשיבות ששני אנשים שונים יחתמו על המעטפות ככל שהם קיימים? אני אגיד שוב, גם אצלנו היום אם יש מזכיר וחבר, אז רק החבר חותם, הכוונה היא שלפחות המזכיר יוכל להתפנות לשאר הדברים והחבר יחתום, ולא ששני אנשים שנוכחים יחתמו.

הרעיון של מה שצריך להיות, שאם יש חתימה אחת על המעטפה, שייכתב בפרוטוקול שבשעה זאת עד שעה זאתי הייתה חתימה אחת על המעטפה. זה היום הכתוב, אבל שיהיה כתוב בפרוטוקול כדי שיכתבו את זה.

בסדר, לדעתי אנחנו מנחים, אבל אם לא אנחנו נחדד את ההנחיות שככל שיש חתימה אחת ושינוי בחתימות צריך לציין בפרוטוקול מה השעה ומאיזו שעה עד אזור שעה כדי באמת לדעת ולעקוב אחרי הדברים.

רון מה המסקנה לגבי המעטפות?

אמרנו שאנחנו נחדד בהנחיות שצריך לרשום בפרוטוקול מאיזו שעה עד איזו שעה חתם רק אדם אחד, כדי שאחר כך יהיה מעקב אחרי זה.

לא לא רגע, מה זה חתם אדם אחד? אין דבר כזה, אנחנו אמרנו שגם בכל שעות ההצבעה חייבים להיות שניים.

חייבים להיות שניים אבל על מעטפת ההצבעה חותם אחד.

למה?

כדי לאפשר לאדם השני בינתיים לנהל את ההצבעה ולא לעכב את הכל. אז אם יש שלושה, אז שניים חותמים, אם יש שניים אז אחד חותם, ורק צריך לציין בפרוטוקול באיזו שעה זה קרה, כדי שאחר כך יהיה אפשר לעקוב אחרי זה.

יש עוד דברים?

יש.

אמרת שני דברים יש לי, ואמרת את שניהם.

לא אמרתי שני דברים.

משה, דבר חופשי.

אתמול עלה פה נושא של מי שמוסר את המעטפות למצביע? ותיקנו את זה בסעיף 3 ד'. בכנסת מי שמוסר את המעטפה למצביע זה המזכיר, וזה בעקבות אירועים שקרו, ובחקירת המשטרה שקרו שהוצאו מעטפות החוצה בידי חברי ועדת הקלפי, אז מי שהיה אחראי גם על המעטפות אלו המזכירים. אני מציע שגם פה זה יהיה.

אנחנו העתקנו את רעיון הנוסח בחוק של הכנסת.

(היו"ר ארז מלול)

כן, אבל אם בכנסת יש משהו לקוי זה לא אומר שאנחנו לא נתקן.

אבל אתה אומר שבכנסת כבר תיקנו את זה במסגרת הנחיות פנימיות

כן אבל פה צריך לתקן את זה, פה אנחנו עושים תיקון שאנחנו כותבים דבר לקוי, דבר שהוא לא נכון, דבר שהוא בגדר בפני עיוור לא תיתן מכשול.

אתה יכול להסביר לי מה רק שאני אבין?

סדר הנורמה היה שבוחר מצביע אחרי שמזהים אותו והכל נותנים לו מעטפה. השאלה מי נותן מעטפה? בעבר היה שמי שנותן את המעטפה, חבר ועדת הקלפי, יושב הראש או חבר נותן את המעטפה. בעקבות אירועים שקרו, נחקרו במשטרה גם, חברי ועדת קלפי לקחו מעטפות והוציאו אותן החוצה, אז המעטפות עברו מחברי ועדת הקלפי שהם פוליטיים, עברו למזכירים. וכך זה היה בבחירות 25 בכנסת. נוהל שהוא טוב, הוא תקין, ואני מציע להרחיב אותו גם פה.

צודק, אני לא רואה מישהו שיכול להתנגד.

אני סיימתי, רק דבר אחד לפרוטוקול, חוץ מתודה רבה לכם זה נגיד בסוף. אני רוצה שיהיה כתוב, שיהיה מובהר, תיקנו את סעיף 16 הנושא של רשימה אחרת מועמד לראש רשות, להדגיש שזה מדובר על הבחירות החוזרות ולא על הבחירות הראשונות.

אבל הוא מדבר דברי טעם עד עכשיו, חשוב לציין.

כן, בוודאי, זה כתוב במפורש.

שיהיה לנו גם בפרוטוקול.

אנחנו נכין נוסח מתוקן שבו יעלו כל התיקונים לקראת ההצבעות, אבל לפני כן אנחנו מציעים להצביע על הפיצולים.

(היו"ר יעקב אשר)

כן ואז יש לי עוד שני נושאים שדיברנו עליהם, שאני רוצה לחדד אותם לפני זה, ולהעלות עוד נושא אחד.

רגע נצביע רגע על הפיצולים.

אוקיי נצביע על הפיצולים בבקשה.

על הפיצולים אני מתייחס לנוסח של הקריאה הראשונה כשאני מדבר על מספרי הפסקאות, אנחנו בעצם - - - ממנו אז פסקה 6 שעוסקת בהגשת רשימות מועמדים באופן ממוקד.

לא, אבל בעד או נגד? אתה קיבלת הנחיה.

פסקה 18 בנוסח הכחול.

היו לנו שני נושאים נכון או שלושה?

אנחנו בסעיף 1.

פסקה 18 שמתקנת את סעיף 73 א' לחוק הבחירות ואנחנו נצביע בעד פיצול מועד התחילה של הסעיפים האלה כי ככל שאנחנו נחוקק את זה לפני הבחירות, הכוונה היא לגבי הממוקד, שבכל מקרה זה יחול רק בבחירות הבאות.

זאת אומרת אתה מתאים אותו גם לסעיפי התחולה כמובן.

אוקי אז אנחנו מפצלים את פסקאות 1, 6 ו-18 וסעיף 6.

אני אזכיר שבראש הדברים עומד נושא הדיגיטציה. אז בוא נצביע קודם כל על הפיצולים. מי בעד הפיצולים ירים את ידו?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. אז אם ככה, ההצעה על הפיצולים אושרה. קודם כל אני מודיע עוד פעם ממשרד הפנים, תרגיעי את המחלקה שלך, את האגף שלך, הנושא של הדיגיטציה הוועדה רואה בזה דבר חשוב מאוד, לכן פיצלנו ולכן גם נדון בו. כמובן שזה לא יקרה בחודשים האלה שאתם עסוקים מעל הראש, אז זה יקרה מיד אחרי תקופה יחסית, נעשה את זה בתיאום איתכם, אבל אני בהחלט חושב שלקראת תחילת מושב החורף הקרוב, או באמצע, נוכל להתחיל לדון בזה ולקדם אותו לקראת תחילת הבחירות הבאות.

אני מקווה שתבואו מוכנים לזה כדי שבאמת נוכל, מוכנים בסיפור הזה כי בדיגיטציה יש המון דברים טכניים, אני רק לא רוצה שתעשו לי את הפדיחה הזאת כמו שאומרים בלעז, שנדון בדיגיטציה ונאשר אותה והכל ואז יגידו שהמערכות וכל אלה זה לוקח זמן וזה כבר יהיה לא לבחירות הבאות אלא לבחירות אחר כך.

משדר הפנים עובד כרגע על מערכת. אנחנו כבר בתהליך עבודה מספר שנים, הוא כבר בתהליך רכש.

אם כבר משרד האוצר מגבה את העניין אני משבח את זה, אז גם אם חסר כמה לירות לעניין הזה תהיו נחמדים איתם, כך שיצא דבר טוב, אלו השקעות שמחזירות את עצמן.

אני יודע שיושב ראש תנועת ש"ס שם על זה דגש, יושב ראש התנועה, שר הקודם וביקש לטפל בזה.

כשהיה שר פנים הוא שם על זה דגש, היום תלמידיו עושים את זה. ומתלמידי יותר מכולם. ובמעבר לא חד בעניין הזה, אני רוצה בהמשך למה שדיברנו אתמול בנוגע לבקשה של השלטון המקומי שאני רואה אותה מוצדקת מאוד, ואפילו חובה לעשות, להסדיר את נושא המעמד של עוזר, אני אומר דווקא עוזר כי יש סיטואציות שבהן ראשי ערים בערים גדולות יש להם שני עוזרים ואפילו שלושה, אז בעיר קטנה שזה רק עוזר אחד כמו שהיה אתמול ראש עיר שהיה כאן מקרית טבעון, אז זה יחול רק על עוזר. אז אני אומר גם בעיר גדולה אני רוצה להדגיש שההגדרה התהיה רק על עוזר אחד.

כמו שאמרתי אתמול, אנחנו לא נעשה את זה כרגע בחקיקה, ולאחר שיחות שהיו לי עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אז אני אגיד לכם את הסיכום שלנו בעניין, ושזה יירשם לפרוטוקול, ואני כבר אומר שבמסגרת הפיצול אנחנו נעלה את הסוגייה הזאת ואז נבחן אם יש צורך בחקיקה או לא, יכול להיות שזה יוסדר בצורה אחרת ובא לציון גואל. אבל הכיוון הוא ואני אגיד שזה יהיה ברור, משרדי הפנים והמשפטים בשיתוף יתר גורמי הממשלה הנוגעים בדבר יערכו בחינה של האפשרות להסדרה של הסיוע בתחום הפוליטי של עוזרו האישי של ראש רשות או סגנו, בין בתקופת הבחירות, ובכל הנוגע לעבודתו השותפת עם ראש הרשות. זאת ההסכמה שיש לי. וזה הכי חשוב להגיד, הצוות הממשלתי יקיים שיח בעניין עם נציגי השלטון המקומי, ויעביר את ממצאי הבחינה לוועדה עד סוף חודש ינואר, שזו גם בקשה של משרד הפנים שיהיו לפחות שלושה חודשים מתום הבחירות, אני חושב שזה יהיה די חופף עם הדיגיטציה והשאר, ואז נדון בזה.

אני תקווה, אני באמת תקווה שנמצא את הדרך הנכונה לסדיר את זה מבלי כמובן, לפגוע במהות של העניין, אלא באמת להסדיר דבר שהיום הוא קשה מאוד להסדרה בצורה שהוא נמצא כרגע. זאת אומרת הוא לא מוסדר, הוא מוסדר בהיחבא או לא בהיחבא, כי יש קונפליקט גדול בעבודה צמודה לאיש פוליטי, כי המחוקק קבע שהוא יהיה פוליטי. מה לעשות המחוקק קבע שראש עיר יהיה פוליטי, יש הרבה כאלה שאומרים בואו תעשו ראשי עיר מקצועיים. בסדר נדון בזה כשתהיה הצעה כזאת. אבל כל עוד שהוא פוליטי והאדם הוא עוזר אישי שנכנס לתפקידו בשביל זה, וגם עף מתפקידו בהינף החלטה של המעסיק האישי שלו, אז כמובן שצריך להסדיר את זה, כשהכוונה היא להסדיר לא רק בתקופת הבחירות. ברור שבתקופת הבחירות אפילו צריך זהירות יתר.

העניין הוא גם במהלך חמש השנים, כי חלק מהבעיות שקרו והגיעו לאן שהגיעו בתלונות כאלה ואחרות, הן יותר אפילו בעבודה השוטפת ולאו דווקא בתקופת הבחירות עצמה. אז אני מקבל את הנוסח הזה ואני גם אומר אותו לפרוטוקול, ואני שוב מציע שאנחנו, בחקיקה, אם נצטרך נחוקק את זה ואם זה יגיע בצורה שתוכל לחול אז זה יהיה. זה דבר אחד.

אני רוצה להעלות נושא נוסף, אני דיברתי על זה גם עם שר הפנים, אני מעלה את זה עכשיו ויכול להיות שאנחנו, מאחר והצבעות לא יהיו היום, אז אנחנו נוסיף אותו להמשך. דיברנו על הנושא הזה, ואולי נדבר על זה כמה דקות בדקות שנותרו לנו. הנושא של תאריך הבחירות. כמובן לא לבחירות הללו, אלא עלתה דרישה שאנחנו מכירים אותה, שבדרך כלל בתהליך שקיים היום, חלק גדול מהפרוצדורות, במיוחד של הגשת המועמדים, נופלים בדרך כלל בתקופת החגים, ותקופת החגים היא מאוד רחבה, זה הרבה חגים והרבה מועדים וחול המועד וחג ויום כיפור וראש השנה וכו', אז יש שתי הצעות.

אני דיברתי עם שר הפנים, הוא אמור לשמוע גם את חוות דעתכם, אין כרגע עוד החלטה, אבל אני רוצה כן להציג את שתי האופציות. אני יכול לבקש, משה, שתגיד לנו אותם? זה בהתייעצות שהייתה גם עם שאר המפלגות. אתה רוצה לחזור עוד פעם על הבעייתיות של מה שקיים היום? בשתי דקות לפרוטוקול. כי דיברנו על זה גם בשיחות פנימיות שהיו לנו עם הצוות המשפטי.

מה שקורה שבתאריך של היום, גם אחרי שהעבירו את זה ל-40 יום, הגשת הרשימות יוצאת בתקופת החגים זאת אומרת בין ראש השנה ליום כיפור, או בין יום כיפור לסוכות, ואפילו יכול לצאת בחול המועד. עכשיו, אחרי שהזיזו 40 יום זה נדיר אבל גם יכול לצאת בחול המועד. זה דבר שהוא מאוד מקשה על הגשת הרשימות, על ההליך של הגשת הרשימות. היה פעם אחת בגלל הדבר הזה שזה נדחה להגשת הרשימות בחג, אז הגשת הרשימות הייתה ביום שישי, גם זה יצא, אמנם זה היה רק ביישוב אחד אבל הגשת הרשימות הייתה ביום שישי, ולכן אנחנו חושבים שכדאי לשנות את תאריך הבחירות.

גם לבחירות האחרונות לכנסת של ה-25, אמנם הגשת הרשימות הייתה לפני החגים, אבל כל מיני תאריכים אחר כך נפלו בתקופה של החגים שזה מאוד מקשה. לדחות, גם להעביר את זה מהחגים לתקופה אחרת, אי אפשר לעשות את זה בבחירות של הרשויות המקומיות בגלל התקציב.

בגלל התקציב של הרשות, שלא יהיו בחירות באמצע.

שלא יהיו בחירות באמצע התקציב, גם שיושב ראש העיר החדש יתחיל עם תקציב חדש, ולא ראש העיר הקודם ירוקן את הקופה.

ברור.

אני אגיד שתי תאריכים, ולכל תאריך את החיסרון שלו. אנחנו יכולים ביום שלישי הראשון של חודש כסלו. כשאנחנו אומרים ביום שלישי הראשון של חודש כסלו, אז החיסרון של זה שלפעמים הגשת הרשימות יוצא 40 יום אחורה, יוצא שמחת תורה. עכשיו, כשאנחנו תיקנו את זה מ-33 ימים ל -40 יום.

יוצא שמחת תורה החג עצמו?

כן, יוצא שמחת תורה החג עצמו.

זו בעיה, זה מיד זז יום אחרי.

זה זז יום אחרי, זה אומר יום שלישי אחרי שמחת תורה.

שאז זה מצמצם.

זה גם הופך את זה ליום אחד במקום יומיים.

כן, בסדר, ההצעה שלי במקרה כזה להעביר את זה ליום ה-38 שזה אומר יום ראשון אחרי שמחת תורה, וגם נקדים את זה ביום אחד.

לא, אבל זה יהיה יומיים כמו עכשיו?

אם רוצים שזה יהיה יומיים ביום ראשון ושני.

לא, אבל בדרך כלל הגשת הרשימות היא יומיים, אני חושב שזה יותר נכון לא? לא דנו בזה כל כך, אבל השאלה אם אנחנו רוצים לשנות סדרי עולם? גם בכנסת זה יומיים.

כן אז אפשר לעשות את זה יומיים ביום ראשון ושני אחר כך. זה בשנים שזה יוצא.

רק בשנים שזה נופל על שמחת תורה ממש?

צריך להוסיף גם, שאיך שזה נשאר היום תמיד יש גם חגים באמצע. זאת אומרת עכשיו זה הופך להיות 38 נקיים.

בדיוק, זה מבחינת הפעילות.

זאת אומרת מבחינת ההכנה גם של משרד הפנים שהם יכולים להיערך לעניין.

הערה חשובה.

בדיקת הרשימות, כל הדברים, נופל לכם חגים באמצע.

בוא נאמר, במקרה הזה גם עובדי המשרד וגם עובדי המפלגות יודו לכולנו.

אז נכון שהקטנו לכם מ-40 ל-38 אבל יש לכם ימי נטו ולא ימי ברוטו.

האופציה השנייה?

האופציה השנייה היא לקחת את היום השלישי הראשון בחודש טבת. היום השלישי בחודש טבת היחסרון של זה שלעיתים, לא תמיד, זה יכול ליפול בחנוכה, ליום האחרון של חנוכה.

מזג האוויר גם.

הנושא השני שיותר מטריד שסביר להניח שאז הבחירות יהיו - - -

הבעיה היא שהבחירות לפעמים קורות בינואר.

יש שלג בירושלים.

זה גולש כבר לשנה הבאה.

זה כבר מתחיל לגלוש לשנה הבאה. תקציבית כאילו?

לא, זה גולש לינואר.

אבל תקציב הבחירות נקבע לפני כן הרי, זה רק המועד הסופי של הבחירות. אבל במקרה כזה אפשר להגיד שכשזה יוצא בחנוכה אז זה יום שלישי השני של חודש טבת.

מקסימום תציג את שניהם, שמשרד הפנים יבחר.

כן, בסדר. אלו האופציות שנראות לי.

אוקיי, אני לא רוצה תשובה עכשיו של משרד הפנים אלא אם כן אתם רוצים להגיד תשובה. אתם רוצים להתייעץ ודאי.

אין לנו כרגע תשובה.

אז אני מבקש לקראת יום שני, כמה שיותר מהר, גם קודם, להודיע לנו, ואז אולי נספיק עוד להכניס את זה גם לנוסח בעניין הזה. אני יכול להגיד הערה אחת, אני עוד לא יודע בדיוק מה המשמעות שלה, אבל בשיח שלי עם השר בכפוף לבדיקה שלו כמובן איתכם, בסדר כנראה גם יגידו לכם לאפשר לשר בסעיף הסל לשנות את המועדים להגשת הרשימות בשנים שההתנגשות תהיה בעייתית, כדי שלא יידרש תיקון חוק דרך הוועדה. אז ככה יכול להיות שזו גם אופציה שאפשר.

אני אגיד את ההערה שלי, אני חושב שזו הארכת כהונה של אנשים.

אז לא כדאי שזה יבוא בהחלטה של שר.

אני לא יודע אם זה נכון לעשות את זה בהחלטה של שר. זו הארכת כהונה.

לא מועד הבחירות, את ההשלכה על המועדים. את זה גם אני הייתי מבין.

כי בהצעה השנייה של הרב שיפמן מדובר שאם זה יוצא בחנוכה להזיז את זה ליום שלישי השני של טבת.

בדיוק.

ואז זה יצטרך להיות בחוק, כי זה וודאי לא יהיה אפשר שזה יהיה בסמכות שר.

או בסעיף הסל הזה שהוא דיבר.

אם להזיז את יום הבחירות, אי אפשר בסמכות השר, זה בדיוק מה ששיפמן אמר.

אני לא רוצה לחוות דעה, אבל לוועדה נראה יותר ההצעה הראשונה. משרד הפנים אנחנו נבקש תשובה מבחינתכם, בשיחות פנימיות שהיו לנו עוד קודם, לא הבעתם התנגדות לרעיון עצמו.

צריך לבדוק את התאריכים בדיוק איך זה מסתדר.

כמובן תבדקו את זה עד תום ותגידו לנו את המלצתם. אתם יכולים גם להגיד המלצה של להשאיר את המצב כמו שהוא, גם זה יכול לקרות.

או תאריך אחר.

או תאריך אחר או רעיון אחר.

בשיקול של השר זה נראה לי דווקא פותר הרבה בעיות, יש גמישות במועדים, אפשר להזיז שלושה ימים קדימה, שלושה ימים אחורה.

אוקיי, נכון. אני הייתי מעדיף להכניס את זה לנוסח שמתגבש לאור כל ההערות שכאן.

נעשה את זה כמה שיותר מוקדם.

אני רוצה לומר לכם משרדי הממשלה תודה רבה על שיתוף הפעולה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.