פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
29
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/06/2023
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ל' בסיון התשפ"ג (19 ביוני 2023), שעה 10:20
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 19/06/2023
הקצאת מבנים עפ"י פיקוח במערכת החינוך בעיר ערד
פרוטוקול
סדר היום
הקצאת מבנים עפ"י פיקוח במערכת החינוך בעיר ערד
מוזמנים
¶
שר במשרד החינוך חיים ביטון
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
פארס טויל - סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך
אילת מלקמן - היועצת המשפטית של משרד החינוך
עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי
משה רייכמן - רב, מנהל מוסדות גור - מוסדות חינוך בערד
יצחק וייס - חבר מועצת עיריית ערד
אריה רוטנברג - חסיד גור
ברוך שלסר - חסיד גור
רישום פרלמנטרי
¶
אפרת שלמה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הקצאת מבנים עפ"י פיקוח במערכת החינוך בעיר ערד
היו"ר יוסף טייב
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הקצאת מבנים על פיקוח מערכת הבריאות בעיר ערד בהשתתפות השרים, שר השיכון הרב יצחק גולדקנופ שר הבינוי והשיכון סליחה, והשר במשרד החינוך הרב חיים ביטון, ברשותכם אני רוצה לבוא ולהגיד, להציג כמה נתונים, מערכת החינוך הכללית בערד כוללת כ-7,403 תלמידים בלי עין הרע, מתוכם 3,920 תלמידים מהקהילה החרדית בערד, 3,920 תלמידים הווה אומר מעל חצי מכמות התלמידים.
הגיעה אליי לשולחני פנייה לגבי הבינוי של כיתות חדשות שמגיעים לעיר ערד, לצערי ואנחנו נשמע אחרי זה מהגורמים בעירייה, העירייה לקחה לעצמה החלטה לבוא ולרווח כיתות קיימות במגזר הכללי ולא לתת אפשרות לכיתות חדשות למגזר החרדי, למרות שכמות התלמידים במגזר החרדי היא עולה על 50% מהכמות של התלמידים בעיר, ובגיל הרך נכון אכן נכון, 75% מכלל התלמידים הם אכן חרדים, ולכן הוועדה מתכנסת בשביל להבין מה הם השיקולים של ראש העיר או מגורמי המקצוע בעיר, שלקחו את ההחלטה שלקחת את אותן תקציבי בינוי להרחבת כיתות קיימות ולא הקמת כיתות חדשות.
ברשותך השר אני נותן לך את זכות הדיבור, השר גולדקנופ ומכאן אחרי זה אנחנו, אני מבין שגורמי העירייה לא הגיעו וביקשו אכן לעלות בזום, אז כשהם יהיו בזום אנחנו נשמח שהם יעלו ויביעו את דעתם.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
בוקר טוב, ברשות היושב ראש, יושב ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, חינוך תרבות וספורט, ועוד ראייתי היום עוד דברים, השר במשרד החינוך רב חיים ביטון, המשתתפים החשובים כאן נציגי משרד החינוך, נציגי העיר ערד, חברי כנסת, חברי כנסת כל החוקים והעדות.
אנחנו התכנסו היום, זה יום אצלנו יום מצער מאוד, אנחנו מתביישים להתחיל ולפתוח דיון על שמאות ילדים בפתיחת שנת הלימודים הקרובה יצטרכו להתחיל את הלימודים ברחובה של עיר, העיר ערד מאוכלסת במעלה מ-1,700 משפחות, 1,800 משפחות, שהם פשוט נמצאים במצוקה כל שנה מחדש לפתוח את שנת הלימודים.
נעשים הרבה מאמצים אפילו על ידי הממשלה הקודמת שלא הייתה הכי אוהדת את הציבור החרדי אבל הבינה שילד לא יכול להישאר ברחוב, ומי שפעל ועשה רבות הביא 14 כיתות, לצערנו 14 כיתות הממשלה הקודמת, במבנים הם אמנם מבנים יבילים כי העירייה לא הייתה מוכנה לפנות, היא מחזיקה בעשרות כיתות ריקות ומבנים ריקים בניינים, שחלקם יש פה רשימה מפורטת עם כתובות איפה הקומות הריקים האלה, אבל העירייה מסרבת לתת לציבור הזה, הוא כנראה לא נקרא הציבור שהוא אזרח במדינת ישראל, והם מודרים מכל מה שצריך.
אף אחד לא מבקש שם פינוק, מבקשים פשוט קורת גג לילדים שגרים במקום וזכאים לפי כל חוק ודין לקבל קורת גג לילדים הללו, אין לתאר ואין לשער את המאמצים שעושה משרד החינוך והתרבות כל שנה מחדש כדי לדאוג לילדים הללו, אנחנו השנה כבר נמצאים, אפילו 14 כיתות שהביאו בשנה שעברה והביאו את כל התקציב לבנות, העירייה מסרבת מכל מיני טענות וסיבות, היא מסרבת להשלים את הבנייה, לצערנו עדיין שבע כיתות של היבילים הללו לא הסתיימו ולא עוזר לנו שום דבר, כל פעם בתירוצים ותירוצים שונים, אין לנו כסף, חסר כסף פה ושם, כל מה שנעשה בכל רשות במדינת ישראל לדאוג שב-1 בספטמבר יהיה לכל ילד מקום וכיסא ושולחן, כאן אם יש כיסא ואם יש שולחן לוקחים לו גם את הכיסא, גם את השולחן, גם את המקום, לצערנו הילדים האלה אין להם איפה ללמוד.
אנחנו התכנסו היום כאן וזימנו גם את אנשי ערד, את ראשות העירייה, את הנציגים של העירייה הסרבנים שהם לא מוכנים לתת לנו את מה שמגיע לילדים שלנו, לצערנו הם אפילו לא שהו לדברים, עד אתמול הבנתי שהם אמרו שמגיעים, ברגע האחרון הם כבר הודיעו שגם לא מגיעים, אני לא הולך כאן להרבות על עוד דברים שגם כספים של תוכנית הגפן שמגיעים אליהם לעירייה הם מסרבים להעביר לילדים הללו, זה פשוט קשה לנו אפילו להעלות את הדברים האלה איך נשמע דבר כזה בישראל, שנמצאת רשות מקומית ש- 30%, 40% מהאזרחים ובבתי חינוך הם למעלה מ-50%, אין להם שום זכות לקבל קורת גג.
אני פונה אליך כיושב ראש ועדת החינוך, כשר במשרד החינוך אני רוצה הבטחה ממכם שלא יהיה דבר כזה שהעירייה תחזיק בניינים ריקים חלקם או כולם, או מבנים של גני ילדים, וינצלו אותם למטרות אחרות העיקר לא לתת לילדים האלה את הקורת גג, אנחנו חייבים להתאחד פה בוועדה וגם לדאוג לכך שהאנשים האלה יבואו פה לשולחן, מדינת ישראל רשאית להזמין את הנציגים העירוניים ברשויות המקומיות להגיע למקום הזה של כנסת ישראל ולומר למה אתם מדירים את הציבור הזה? למה האפליה הזאת? ולמה האפרטהייד הזה? תודה רבה בבקשה.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
יושב ראש הוועדה, זו הזדמנות כאן לשבח אותך על עבודה פרלמנטרית מדהימה שאתה עושה בוועדה הזאת, אמר פה חבר הכנסת דוידסון שזה הדיון הקודם שהיה פה הוא לא הדיון הרגיל שקורה, אבל טוב לראות גם איך אתה מנהל תחת לחץ וכאלה שיש להם יותר מאשר מה לומר.
השר גולדקנופ וחבריי חברי הכנסת, תראו אני רוצה להגיד קודם כל שזה בושה שאין כדוגמתה, שראש עיר לא מוצא את הזמן ,ולא סתם אמרתי שהם לא יעלו בזום, לא מוצא את הזמן ולא הוא ולא נציג מטעמו אפילו, ואמרתי את זה בעדינות, לא מוצא את הזמן להגיע לדיון כל כך חשוב בוועדת בוועדת החינוך של הכנסת, ואני חושב שצריך לעשות איזשהו משהו בעניין הזה בעניין החובה שלו להופיע פה, זה חלק הראשון.
אני גם רוצה להודות למר ניסן בן חמו ואני אגיד למה אני רוצה להודות לו, בהסכמים הקואליציוניים והיה על זה דיון גם כאן וגם בוועדת הכספים, כתבנו שורה ארוכה של דברים שאמורים ולו היו מבוצעים ויוצאים לפועל לא היינו יושבים כאן כרגע, אחד הסעיפים שהכעיסו מאוד את השלטון המקומי, ישב לידי יושב ראש השלטון המקומי הוא אמר מה פתאום אין דבר כזה, וישבו 30 ראשי ערים סביב השולחן ואמרו מה מה פתאום אנחנו מפלים? אז ניסן בן חמו הוא נתן לי ממש ממש באמת תודה רבה את הדוגמה הקלאסית להסביר לציבור כולו מהי אפליה, ומה הסיבה שצריך לשנות את שיטת הממשל בנושא המוניציפאלי בעניינים של הקצאות של קרקע וכו'.
אני יודע, אגב מכיר את כל פסקי הדין למדתי אותם בעל פה, פסק דין של ערד, פסק דין של עוד שלושה פסקי דין שמדברים על העניין של חובה של ראש עיר להקצות קרקע עבור מוסד שהוא מוכר שאינו רשמי, ומתוך זה בעצם יוצא שגם ברמה המשפטית כולל פסק דין שהיה בערד בעצמו, הפסיקה בעצם קבעה בסדר? שאין חובה, אין חובה, בוא נגיד את זה בקול על השולחן, אין חובה לראש עיר להקצות קרקע עבור ילדים המוכר שאינו רשמי, והנה הקלאסיקה נמצאת פה על השולחן שקוראים לה ערד, שיושב ראש עיר שהפוליטיקה נר לרגליו, וכל ההחלטות שלו הם החלטות אנטי ציבור חרדי, תבדקו לאיזה מפלגה הוא שייך, לצערי הרב שאנחנו מדברים פה על פוליטיקה, בזמן שנדבר על זה שלילדים אין להם איפה להיות ב-1 לספטמבר, לא אחד ולא שתיים מאות ילדים שאין להם מקום לפתוח שנת לימודים וזה לא מעניין אותו.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
חסרים 32 כיתות לפחות תבינו מה אנחנו מדברים כרגע, ואני באמת חברים מהבית מכל מהאופוזיציה והקואליציה, אני בטוח במאת האחוזים שאף חבר בבית הזה לא מאמין שיש סיטואציה כזאת, ואני באמת חושב שצריך שוועדת החינוך של הכנסת תרד לערד, תראה בעיניים שלה את הסיטואציה.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
כן תבואו אליו ואני אבוא אתכם בעזרת השם ביחד עם הצוות, ואני אומר לכם הסיטואציה הזאת היא פשוט מטורפת, יושב ראש העיר ומקבל החלטה ויש בידו החלטה ולכן אני רוצה להגיד למה אני אומר לו תודה רבה, אחד הוא טריגר מצוין עבורנו לחקיקה להחלטות ממשלה שישנו את הטרמינולוגיה הזאת שאומרת שילד יש לו איפה ואיפה כי תלוי היכן הוא לומד, זה לא מדובר על מוסדות פרטיים רבותיי מדובר במוסדות מתוקצבים, וגם יכול להיות מתוקצבים ב-100%.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
הם מוכר שאינו רשמי זה לא פרטי כבודו, מוכר שאינו רשמי או מאוד מוכר שאינו רשמי - -
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
רגע רגע אני לא רוצה להגיד ישירות לעניין כי כולם יודעים מה הכוונה לפרטי ולא פרטי.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
שנייה אחת, יש מדינה יש לה כללים, היא קבעה כללים, מדובר על מוסדות של רשת החינוך העצמאי שמתוקצבת ב-100% מפוקחת על ידי משרד החינוך, מלמדת 100% ליבה בבנות בנקודה ספציפית הזו, אם אתה רוצה להיכנס לפרטים אני יורד איתך לדיוקים ואל תטה, אל תטה את הנושא.
העובדה היא כזאת, יש פה חסר בגנים, אתה שואל אותי על ליבה בגנים, אם התירוץ היה ליבה וגם ראש העיר התרוץ שלו הוא לא ליבה, אז שנייה אז בוא אז אל תמשוך את הדיון למקום אחר, אני מצפה ממך גם שאנחנו חלוקים מאוד בדעות, ואני מכיר את בדברים מסוימים אני בטוח שתגיד שאנחנו צודקים, לא יכול להיות שראש עיר יכול לקבל החלטה שילדים יהיו מופלים בצורה ברורה ובוטה במשך שנים, ואף אחד לא מצליח לפתור את הבעיה הזאת.
יושבים פה נציגי משרד החינוך מר פארס שירד לשם לעיר, ואני אתמול ישבתי איתו וישבנו בישיבות הכנה גם עם השר קיש, ואני אומר לכם זו חוצפה שאין כדוגמתה, וזה פארסה מטורפת שבמדינת ישראל יכול להיות כזאת סיטואציה, שראש עיר יכול לקבל החלטה, ואם הוא מגובה בנושא המשפטי אז בוא נדבר על הסיבות שאנחנו מתעסקים בזה שהמשפטית נותנת את הדבר הזה, אבל אני אומר אחרת, כל המשפט הוא הולך אחרי החוק, אנחנו נשנה את החוק בזכות ערד, ברוך השם יש היום ממשלה שתדע להתמודד עם הדבר הזה, וכבר דיברתי עם כל מי שצריך לקבל החלטות בנושא הזה.
הנושא הזה אם הוא ייפתר יהיה לי יותר קל, אגב אני אמרתי את זה גם ליושב ראש השלטון המקומי, אין לנו שום עניין להיכנס בתוך מקומם של ראשי רשויות, שיעשו את העבודה כמו שצריך, אנחנו מאמינים בשיטת העבודה במדינת ישראל שיש שלטון מרכזי ושלטון מקומי, אבל אם השלטון המקומי מביא את המצב לכך שהילדים לא יהיה להם איפה לפתוח שנת לימודים פוליטית, רק פוליטית, בגלל שהוא פוחד מגידול דמוגרפי, זה חוצפה שאין כדוגמתה, שבעיר כזאת שיש רוב ילדים חרדים, שבגלל היותם ילדים חרדים יש מבנים ריקים, שמחלקים את הילדים בכוונה רבותי, אני לא מדבר איתכם על דברים, מדויק נציגי משרד החינוך יכולים להגיד את זה פה שהם לא חובשים כיפה לראשם, סליחה שאני עם כיפה על הראש, עובדתית ילדים מפוזרים במספרים קטנים בגנים ובבתי הספר, כדי לא לתת לילדים היכן ללמוד, איפה ראינו דבר כזה?
והדבר הזה עובר ועובר עוד פעם ועוד פעם, ואני אומר לכם אני אומר חד משמעית, משרד החינוך לא יכול לפתור את הבעיה, הוא לא יכול, אנחנו לא נעזוב את זה שלא נתבלבל, אבל אני אומר לך השר גולדקנופ שאתה העלת את הנושא והיית בדיון שישבנו כולם, כל הנוכחים, כל נציגי משרד החינוך, השר קיש ואנוכי וישבנו לדון בנושא הזה, המציאות במדינת ישראל עומדת כך שאדם שעומד בראשות עיר, אם הוא יש לו משהו נגד קבוצה מסוימת באוכלוסייה הוא יכול להדיר אותה, עזבו מתקציבים, מכיסא לשבת וללמוד, לא יקום ולא יהיה הדבר הזה, ועל זה אני אומר תודה רבה לניסן בן חמו, שאנחנו בזכותו נשנה את כל התוכנית העבודה בכל מדינת ישראל, תודה.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
אני מוסיף נקודה אחת שהם לא הבינו בדיוק מה מדובר כאן, אפילו לא נותן לנו להביא את היבילים שאנחנו מביאים בכסף שלא היה בעירייה, מכסף חיצוני מביאים כיתות מבחוץ, עוצרים לנו את הבנייה כי הבנייה חייבת להיות על ידי הרשות המקומית, עושים לנו את כל התרגילים כדי שלא נקבל את המבנים, והמבנים עומדים חצי בנויים כדי שאנחנו לא נוכל להיכנס לשם.
מזעזע לראות דבר כזה במדינת ישראל, לא נרפה כמו שאני אומר והשר אומר, פשוט אי אפשר לראות שם את הנשים ואת האימהות בוכות, ומה אם נותנים כבר פעם אז הם מחוץ לעיר או בקצה השני, עולה להם הסעות, אין שום סיבה וליד הבית עומד מבנה ריק.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
אני רק משהו אחד, אני מבקש ממך ראש הוועדה, את הפרוטוקול של הישיבה הזאת לשלוח ליושב ראש של השלטון המקומי, ולהגיד לו נא תשובתך על ההתנהלות ועל דרך ההתנהלות של שלטון מקומי בנושא הזה.
היו"ר יוסף טייב
¶
איפה? אה סליחה, סליחה תכף אני אתן לך, אז בסדר סליחה. חבר הכנסת גלעד קריב אני מקווה שאתה לא הולך לגבות את ראש העיר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
א' אני תמיד מגבה גם בדיון בקרן הארנונה גיביתי ראשי ערים, אני מגבה את ראשי הערים, הם בסופו של דבר נבחרו על ידי הציבור.
תראו חברים ואני אתנצל בפניך אדוני היושב ראש, אני אחרי זה אחזור לכור מחצבתי בוועדת החוקה, אני חייב לציין שהאווירה פה למרות הדיון הקודם קצת יותר נעימה ממה שקורה בוועדת החוקה בחודשים האחרונים, אז אולי אני אשוב ואבקר בוועדת החינוך.
עכשיו ברצינות, תראה יכול מאוד להיות שאחד התוצאות של הדיון כאן, צריך להיות שאתה אדוני יושב ראש הוועדה בנועם ההליכות שלך, ביחד עם חבר הכנסת דוידסון שהוא חבר מכובד בוועדה הזו, אולי ביחד אם מותר לומר, תיגשו ותבחנו את הסיטואציה ותנסו לבוא בדין ודברים, והלוואי בסופו של דבר שתמיד תימצא פשרה, פשרה ראויה, לכל ילד במדינת ישראל ראוי שיהיה לו שולחן וכיסא וגג מעל ראשו כשהוא יושב ולומד בסדר? באמת יכול להיות שמעז יצא מתוק, ודווקא העבודה המשותפת של שניכם יכולה להביא איזשהו סוג של מזור.
אבל אני חייב לומר גם את האמירות הכלליות הבאות, לא מתקיימים הרבה דיונים, לא בוועדת החינוך ולא ביתר ועדות הכנסת, ששני שרים נכבדים מבכירי השרים בממשלה באים ומתייצבים, הלוואי והיינו רואים את שר החינוך ואת השר הנוסף, מתייצבים באדיקות הזו בדיונים הכלליים על המחסור בכיתות לימוד במדינת ישראל, למיטב ידיעתי נמצאים פה נציגי משרד החינוך, אם אני לא טועה אנחנו מדברים היום על מחסור של קרוב ל-4,000 כיתות.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הנתון הרשמי שאני יודע מהדו"חות, אתה בקיא ממני בהרבה בענייני החינוך, אבל יש במדינת ישראל מחסור של אלפי כיתות לימוד בכל המגזרים, והייתי מאוד שמח לראות את שר החינוך יואב קיש, שמצא לנכון לשלוח תגובה על קיום של קייטנה פרטית בכפר נוער שהוא לא בבעלות המדינה, לזה היה זמן לשלוח תגובה, לא לא הדיון הזה הדיון קודם, הייתי שמח לא, הייתי שמח ששר החינוך והשר הנוסף במשרד החינוך, ושר השיכון שבנושא בסופו של דבר נושא של בינוי מוסדות ציבור גם נושק לעניין משרד השיכון, ושר האוצר, שיבואו לדיונים בוועדת חינוך על המחסור הדרמטי של אלפי כיתות בכל מוסדות החינוך, בכל מגזרי החינוך.
היו"ר יוסף טייב
¶
וכך גם שנייה, וכך גם השר קיש, לצערי אתה לא חבר בוועדת החינוך, אולי אם תריב פחות עם רוטמן ותגיע אלינו, תוכל להיחשף - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, לא, זה שיש לו בעיה של שליטה בעצבים זה סוגיה שלו לא שלי.
אני שב ואומר, בואו יש פה בעיה של מחסור דרמטי בכיתות לימוד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
רגע עכשיו אני מתייחס רגע לערד, עכשיו תראו מכובדי השרים, אני והשר ביטון יודע את דעתי, דעתי בעניין החינוך החרדי הרבה פחות קיצונית מדעת חלק מחבריי באופוזיציה, בעיני ועדת החינוך בשנת 2006 הגיעה לאיזשהו פתרון של פשרה בנושא לימודי הליבה, צריך להקפיד גם על צד התקצוב שיהיה כמו שהוא קבוע בחוק, וצריך להקפיד קלה כחמורה בעניין שיעורי לימודי הליבה, ואת שתי החובות הללו הם כלים שלובים, כגובה התקצוב גובה או היקף לימודי הליבה, משרד החינוך צריך לראות שהוא הגון עם החינוך החרדי על כל סוגיו בעמידה בהוראות החוק לגבי התקצוב, ומשרד החינוך צריך להראות שהוא כופה, לא כופה סליחה, דואג שילמדו את היקף לימודי הליבה הראוי בסדר?
ועדיין אחרי שאני אומר שצריך לדאוג לתקצוב החינוך החרדי, צריך גם לומר שכהגדרה, יש הבחנה בין חינוך ממלכתי לבין חינוך לא ממלכתי על כל סוגיו, ואני יודע את עניין מדרגת התקצוב העודפת של שתי הרשתות מול המוכר שאינו רשמי.
מדינת ישראל צריכה לשמור על היתרון שיש לחינוך הממלכתי, ואם החוק קבע שהיתרון לא יכול לבוא לידי ביטוי בגובה התקציב בעניינן של שתי הרשתות.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
סליחה שאני עוצר אותך, תתייחס רגע להקצאת קרקע, יש לך חצי שנייה כי זה הנושא, אתה יודע מה אנחנו לא הרבה זמן באמת, אז אני מבקש ממך, במקום לסטות מהנושא, האם מקובל עליך, ואני בכוונה מפנה אלייך שאלה, האם מקובל עליך שראש עיר בנושא זה אוקיי? עזוב את התקצוב, בנושא זה יכול להפלות ילד בגלל שהוא חרדי ולא לתת לו הקצאת קרקע?
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, מקובלת עלי העמדה שתפקידו של ראש עיר במדינת ישראל כעירייה, קודם כל לוודא שהחינוך הממלכתי - -
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
אנחנו מדברים על כיתות ריקות, אנחנו מדברים על כיתות שקינלי הביא אותם שנה שעברה, מה אתה רוצה ממנו מה הוא אשם? למה כל העבודה שלו הולכת לריק?
גלעד קריב (העבודה)
¶
הנה אני עונה לך, השר גולדקנוף אני עונה לך, בעיני קודם כל צריך לוודא שצורכי החינוך הממלכתי מובטחים ואז עוברים למסגרות חינוך פרטיות, אם יש פתרונות של הקצאת קרקע או פתרונות של הקצאת מבנים ראוי - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אז אני אומר לך על הכיתות הריקות, מיד אדוני.
ראוי לבוא בדין ודברים ובדיאלוג ולא בתודעת עימות, ואני חושב ששני החברים שיושבים כאן טובים מאוד למשימה, לנסות למצוא פתרון קונקרטי בערד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
רגע אדוני, אני רוצה לעשות הבחנה בין שתי סוגיות ושתי סיטואציות של כיתות ריקות, סיטואציה אחת היא סיטואציה שבה עומד מבנה ריק זאת סיטואציה אחת, ואז באמת ראש רשות צריך להראות שיש לו נימוקים טובים, מדוע הוא לא מוכן לאפשר לבית ספר מוכר שאינו רשמי שפועל בעיר לקבל את הקצאת המבנה, לעומת זאת אני מסתכל פה על הרשימה, הרעיון של לקחת כיתות בתוך בתי ספר ממלכתיים קיימים, קיימים שלפעמים יש בהם כיתות ריקות זה בסדר, אבל הרעיון לתת פה ברשימה שורה של בתי ספר שחלק מהכיתות מלאות בתלמידי החינוך הממלכתי - -
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
גלעד, אתם יודעים יושב פה פארס שיגיד, יש פה את האחראי בינוי היה שם שיגיד לך - -
היו"ר יוסף טייב
¶
גלעד, תיכף אני אתן לפארס אני חושב שזה חשוב, השר אני רק יגיד לך, השר ביטון אתה יודע, הנבוא ניתנה, גלעד - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
בינתיים כדרך אגב הוא עוד לא ניצח אותי, אולי עכשיו, בינתיים הוא עוד לא ניצח, האיש היה בטוח שיש פה - -
היו"ר יוסף טייב
¶
להפסיד את הקרב לא אומר שאנחנו מפסידים את המלחמה. בוא שנייה אני מגיע לזה, אני יודע שיש דיון על ספורט, אני רק רוצה השר ביטון, אתה מקודם אמרת שכנראה שהעירייה גם לא תעלה, אז חבר הכנסת גלעד בוא אני אחדש לך משהו, כשראש עיר יש לו טיעונים טובים הוא לא מפחד להגיע לוועדה ולתת אותם בפרהסיה, אתה יודע מה כואב לי? שקיבלתי עכשיו הודעה שלא ראש העיר ולא מישהו מטעמו מתכוון להגיע לוועדה וגם לא להעלות בזום, הבנת?
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, לא תקשיב אני קובע פה את הכללים לא ראש העיר, וכשאני מזמין אותו לוועדה הוא יגיע לוועדה, ואם הוא לא יגיע לוועדה אז הוועדה תגיע אליו, חבר הכנסת סימון דוידסון בבקשה.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
אני פשוט חייב ללכת, מאתמול הזמינו אותי להיום ואני יש לי ישיבה מאוד מאוד רצינית עם הרבה אנשים, בשבילך אני נשאר סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
תודה אדוני היושב ראש, אני שמח שאתה נמצא פה השר ביטון, יש דבר שעובר ככה מתחת לרדאר לפני שאני אגע לנושא של ערד, 400 אלף, 400 אלף, 400 אלף תלמידים מסיימים עכשיו י"ב בלי תעודה, בלי ציונים, עצרו להם את הטיולים, עצרו להם מסע ישראלי, כבר יש לעתיד מדובר על זה שלא יצאו למסע לפולין וזה עובר בשקט, אף אחד לא מדבר על זה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
רגע יש פה, אני לא אין פה אשמים ואין פה צודקים, בסוף הילדים מפסידים, הילדים שלנו מסיימים את שנת הלימודים כאילו הם לא למדו, לא סוף שנה, לא ציונים, כאילו לא הייתה להם שנת לימודים.
עכשיו הדבר הזה לא יכול לעבור ככה מתחת לרדאר אדוני השר, זה משהו שצריכים לסיים אותו, זה כבר חודשים, זה סאגה של חודשים עם ארגון המורים גם לו יש אשמה ליושב ראש ארגון המורים.
היו"ר יוסף טייב
¶
רגע רגע סימון, סימון הדברים שלך חשובים מאוד, יחד עם זאת בוא תתייחס לגופו של ענין של ערד.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
רציתי לשים את זה ואני שמח שאתה נמצא פה.
עכשיו לגבי ערד, אני בפילוסופיית חיים שלי ילד זה ילד, זה לא משנה אם יש לו כיפה על הראש או אין לו כיפה על הראש, אני בלי כיפה ואני הרבה יותר דתי מחלק מהאנשים עם כיפה, אני אוהב את הדת אני אוהב את המסורת ואתה יודע את זה, זה שאנחנו עושים דיון פה וראש העיר לא נמצא פה או מנציגיו זה פסול, זה פסול גם לאלה שטוענים נגדו וגם לרשות עצמה, אני חושב שהדיון הזה הוא הוא די מיותר, כי בסוף אנחנו צריכים לשמוע גם מה ראש העיר אומר, יכול להיות שהטיעונים שלו חלקם נכונים, חלקם לא נכונים, אבל אנחנו אין לנו אפשרות אפילו לשמוע.
לכן מה שגלעד קריא חבר הכנסת קריב הציע, אני מקבל בזרועות פתוחות מה שהוא הציע, אנחנו ניסע כוועדה לעיר ערד, נקשיב נשמע, אני בטוח שלשני הצדדים יש טיעונים, אבל בסוף לקחת ילד חילוני ולהוציא אותו מבית ספר או לסגור בית ספר.
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
אין דבר כזה זה בדיחה אל תגיד את זה אפילו, לא לא זה בדיחה זה בדיחה זה לא נאמר, אף אחד לא ביקש להזיז ילד אחד, אחד, אפילו לא תגיד את זה במשל .
שר במשרד החינוך חיים ביטון
¶
אז אני מציע, אני צריך ללכת אבל פארס יושב פה, הוא לא חשוד עליכם שהוא - -
היו"ר יוסף טייב
¶
הוא קיבל את ההזמנה לפני שבוע ימים, ואתמול הוא החליט שהוא לא מגיע והוא שולח מישהו, והיום בבוקר התחיל שהמישהו הזה גם לא מגיע והוא יעלה בזום, ועכשיו הוא אמר שגם בזום הוא לא יעלה, חוצפה שאין כדוגמתה חצוף, זה מה שיש לי להגיד לראש העיר, ואתה יודע שאני לא מתבטא בקלות בצורה כזו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אני מכיר את ראש העיר, מכיר אותו טוב, כשאתה תפגוש אותו זה אחד האנשים המדהימים שתפגוש, ואני בטוח שהוא לא רוצה לעשות רע לאף ילד בעיר ערד, אני בטוח בזה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
אז למה יש מבנים ריקים ולא מנוצלים סמוך לאותם בתים של אותם ילדים, והם צריכים לנסוע למרחקים גדולים כדי להגיע?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
לימור, לימור, לימור הוא לא נמצא פה אז אני לא יודע להגיד, אני יודע ממנו שזה לא נכון, זה לא נכון.
היו"ר יוסף טייב
¶
סימון, אם זה לא נכון שיגיע לוועדה ויגיד מה שיש לו להגיד עם כל הכבוד. חבר הכנסת קינלי בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
טוב בוקר טוב, אני מתנצל באתי מוועדת הכנסת אבל הדיון הזה מאוד חשוב לי, בין השאר כי אני עוסק בנושא של ערד כבר שנתיים, והייתה לי גם הזכות אני חושב לעזור פה לחלק מהפתרונות.
אני רוצה לומר פה אדוני יושב הראש, אני רוצה לומר לנסות לקבוע פה לדעתי את גבולות הדיון, הדיון פה הוא לא על לימודי ליבה בסדר? זה לא הדיון, יש לזה בזמנים אחרים אתם יודעים מה דעתי על ליבה זה לא הדיון, הדיון פה על זכות וחובה לתת לכל ילד את התנאים הסבירים ללמידה וזה גבולות גבול אחד של הדיון.
יש לרשויות מקומיות שונות, תפיסות שונות על מחויבותם לתלמידי מוכר שאינו רשמי להקצאת מוסדות, אני אישית עבדתי בירושלים, שם הגישה הייתה מרחיבה, אבל אני חושב שטוב יעשו רשויות בישראל אם זאת תהיה גישתם של כולם, כלומר כל רשות בישראל תיתן ככל הניתן, תיקח אחריות על התנאים הפיזיים של תלמידים, ללא קשר לסטטוס החוקי שלהם, אם הם רשמי או מוכר שאינו רשמי, נכון שלפעמים כשצריך לעשות את התיעדוף אז יש תיעדוף, אבל זה בעיני העיקרון השני.
אני אגיד כאן עיקרון שלישי שהוא לא עיקרון חוקי, אבל השר גולדקנוף מכיר אותו היטב אני חושב שגם השר ביטון, שהיה עיקרון של ניר ברקת שהוא הוביל את העיר ירושלים, והייתה לי הזכות לעבוד איתו בהקשר הזה, וזה שגם כאשר יש כיתות ריקות לא לוקחים מאחד ונותנים לשני, אלא אם כן הדבר הוא הגיוני, נקרא לזה בתוך השיווי משקל הדמוגרפיה המאוד עדין של עיר, כי זה נכון שמבחינת משרד החינוך הכיתות עומדות ריקות, אבל בתוך מתחים שראש עיר מנהל, העיקרון בשפה הדתית אומר אין הבור מתמלא מחולייתו, כלומר במקרה הזה החולייה זה כיתות הלימוד בעיר, עמדנו בזה אני הייתי רק חמש שנים ברקת היה 10 שנים, לא מעבירים ממגזר א' למגזר ב' אלא פותרים באמצעות בנייה נוספת, וזה היה העיקרון המנחה, ואני חושב שהוא עמד בזה.
עוד דבר אחד בנתון, אני אגיד כאן נתון אני יודע שהוא לא מקובל על משרד החינוך, אבל למיטב בדיקתי זה הנתון הנכון, בישראל חסרות 17 אלף כיתות לא פחות, כלומר בתוך 17 אלף, כלומר בתוך מדינה שיש בה 100 אלף כיתות, החוסר האמיתי הוא 17%, זה נתון שמתקשים לחלוק עליי כי גם באוצר טוענים שאין להם נתון מוסמך, זה הנתון שאני הגעתי אליו, רק נבין תוכנית החומש לבינוי כיתות - -
משה טור פז (יש עתיד)
¶
נכון, במדינת ישראל זה נכון, דרך אגב זה נכון כי יש ערים שגדלות וערים שקטנות, שכונות שגדלות שכונות שקטנות, אמרתי את עקרון ברקת שאני דבקתי בו גם ואני חושב שהוא עיקרון נכון, שהעברה ממגזר למגזר בתוך עיר מורכבת, היא עיקרון שצריך להימנע ממנה ככל הניתן.
אבל רגע אני חוזר לחוסר, כשאומרים שחסרות 17 אלף כיתות, כל תוכנית החומש לכיתות אחרי שהרחבתם אותה היא 18 אלף כיתות, כלומר בעצם בעוד חמש שנים אנחנו נגמור לבנות את מה שאנחנו צריכים לבנות עכשיו, אולי אפילו לא לבנות אלא לתת הרשאות ולהכיר בצורך, שכל מי שמכיר את התחום יודע.
כלומר הפער הזה שערד קרועה בו ועוד רשויות רבות, נובע מכך שמדינת ישראל, לא משרד החינוך משרד האוצר, מתקצב בחוסר את מערכת החינוך ב-18 אלף כיתות, שבכסף אמיתי זה אפילו לא 18 מיליארד, 18 אלף כפול 1.4, ואת החוסר הזה אוכלות רשויות קטנות כמו ערד או גדולות כמו ירושלים.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
נכון, רגע עכשיו אני רוצה לומר כאן, אני עסקתי בקיץ שעבר באופן אישי בפתרון הבעיות בערד כמו שיעידו כאן הנוכחים, והפתרון היה שוב אין הבור מתמלא מחולייתו, הבאנו עוד תקציב, עוד מבנים ניידים ועוד הקצאת קרקע כדי לפתור את הדבר.
האתגר הוא שלהבדיל מירושלים ששם בוא נודה על האמת, הצלחנו לקצר את התהליכים בצורה די משמעותית לזמן, הזמן האמיתי שלוקח לעיריית ערד להעמיד כיתות הוא בערך 10 חודשים, שאני חייב לומר שהרבה רשויות אחרות זה גם הזמן שלוקח להם, בירושלים זה יכול לקצר את זה לשלושה, ארבע חודשים, בערד מכל מיני סיבות זה לא קורה, ולכן יש פה בעיה אמיתית.
אבל אני חושב שמה שעשינו בשנה שעברה ומשרד החינוך עשה עם עיריית ערד, זה באנו לעיריית ערד ואמרנו לעיריית ערד היקרה, אתם לא רוצים להעביר כיתות - - כי זה מסבך אתכם בין אוכלוסיות, אתם לא רוצים לשסות חילונים בחרדים חרדים בחילונים, אנחנו נעזור לכם, המשרד עזר בתקציב, העירייה נתנה קרקע, הקצתה עשתה את חלקה, ובסופו של דבר זה היה פתרון לא מושלם לא אידיאלי, אבל נכון.
ואני ממליץ שגם במקרה הזה של ערד אדוני יעשה פתרון דומה ככל הניתן.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
שכמו שכולם יודעים, המכשול הכי גדול הוא מבנים ניידים, ואדוני אני הייתי מזמן לפה כמו שעשינו אז את פיקוד העורף, כי אחד המכשולים הכי גדולים בבנייה מהירה היום זה פיקוד העורף, שלא מוכן להביא מבנים, לחסוך את הנושא של ממ"דים, הוא רוצה פר כיתה ולא אזורי, זה ממש מכשול בפתרונות.
ועכשיו אני אומר נכון, משרד החינוך אני אומר לכם, אני חושב שכאן המשרד צריך להעמיד תקציב תוספתי לפתרון בעיות מהסוג הזה, ערד היא אחת, יש עוד ערים בישראל שמתמודדות אבל לא המון, זה לא שיש עשרות יש מקומות בודדים שפתרון תקציבי הוא הפתרון, תוספת תקציב כדי לא לשלוח יד איש באחיו חלילה, כדי לא לסכסך, כדי לתת מקום.
אני שוחחתי עם ניסן, אני אומר שוב זה לא טוב שהוא לא הגיע לכאן, לדבריו הוא קיבל את ההודעה יותר מאוחר ממה שאדוני יושב הראש ציין.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
ושוחחתי אתמול בערב, לדבריו אני אדון אותו לכף זכות שהוא רצה להגיע, כך הוא אמר לי אבל אני אומר שוב.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
בשנה שעברה פתרנו את הבעיה, אני חושב שזה אפשר לפתור אותה גם הפעם, לא בכל לא בחיל ולא בכוח ,כי אם ברוח.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. קטי שנייה שנייה, אני רוצה פשוט לקבל את הנתונים ממשרד החינוך, פארס בבקשה סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
פארס תרשה לי מילה אחת לענות לקינלי, קינלי אני רוצה להגיד לך, גם אם אתה חושב שיש פתרון להביא, אמרת שבערד עורך 10 חודשים, אז את המבנים הריקים שעומדים תן לנו עד שייגמרו לבנות את ה-10 חודשים, אנחנו לא חייבים את המבנים האלה, אבל תן לנו ב-1 לספטמבר לא יהיה דבר כזה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
הרב גולדקנופ אני רוצה להזכיר לך, שהיה ראש עיר שניסה להילחם, שנייה לימור, היה ראש עיר שניסה להילחם כדי שחרדים לא יישארו בעיר שלו והוא היום בפנסיה הוא לא נמצא שם, אז מי שנלחם, מי שנלחם כנגד ילדי ישראל, בסופו של דבר הוא יישאר בבית וילדי ישראל יישארו במסגרת חינוכית.
פארס טויל
¶
אני מלווה את העיר ערד לא מעט שנים, גם בכובע הקודם שלי כמנהל אגף רישוי מוכר שאינו רשמי, אז אני מכיר את הבעיה כבר הרבה שנים, וניסינו לאורך השנים כן למצוא פתרונות, אני אגיד שגם נבנו שם איזה שני בתי ספר בשנים האחרונות, אבל זה לא משהו שמספק ונותן את המענה למספר הילדים שקיים.
קודם כל אני אגע בזה שנכון להיום המצב הוא לא טוב, כאילו יש הרבה ילדים שאין להם מענה נכון להיום, עכשיו תשפ"ג יש חמישה גני ילדים שנמצאים בכל מיני מקומות לא מאושרים.
פארס טויל
¶
חמישה גני ילדים. אני אוסיף לזה שכל פינה בכל בית ספר מנוצלת עד תום, יש איזה 10 גנים שנמצאים בתוך מבנה בית ספר בתוך מקלטים וזה לא מציאות שהיא נורמלית, ואם נסתכל על השנה הבאה אז הגידול עוד יותר עוד יותר, אז הבעיה היא רק הופכת להיות יותר גדולה ויותר משמעותית וצריך למצוא את הדרך לטפל בה, וזה דחוף כי ה-1 לספטמבר או פתיחת שנה בחינוך החרדי היא הרבה יותר קודם אז אנחנו בזמן פציעות.
אני אגע בכמה סוגיות, אחד אנחנו כמשרד החינוך, ואני לא אגע בסוגיה עכשיו משפטית, גם דיבר עליה השר חיים ביטון אולי גם אילת אחר כך תיגע בזה, אנחנו מצפים ממבני חינוך שקיימים בראשות להשתמש בהם בצורה יעילה בסדר? זה אחד הדברים שהם חשובים לנו, אין שום היגיון שמבנה חינוך גדולים ככל שהם, יהיו ריקים וילדים אחרים ישבו בבית, אני כן חושב ואנחנו כמשרד ניגע בזה ונטפל בזה בדרך שאנחנו יכולים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, הייתי ראש מטה של שר חינוך, אפשר לאלץ רשות ולא צריך לחכות לאישור.
היו"ר יוסף טייב
¶
אז אני רוצה לשמוע את זה מפארס, פארס מה הכלים שיש בידכם כדי שאכן אותם מבנים יגיעו לידי שימוש ולא יישארו סתם ריקים?
פארס טויל
¶
קודם כל מחינת כלים נגע בהם הרב חיים ואילת תרצה אולי לגעת בזה, מבחינה משפטית זה דווקא להיפך, אין לנו פה הרבה אפשרויות לחייב רשות לתת לחינוך מוכר שאינו רשמי, אבל כן אנחנו רוצים שמבני חינוך ינוצלו לחינוך ויהיו וישתמשו בהם בצורה יעילה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
פארס, אחרי שהרשמי משובץ בכל ונשאר מוסדות ריקים הלא רשמי נכנס לשם, זה היה נוהג שכל השנים היה במשרד החינוך, אבל אני אגיד לך משהו, ברגע שזה מגיע לחרדים פתאום הכללים משתנים.
פארס טויל
¶
אני אגיד ככה, אין לנו יכולת לחייב רשות לעשות משהו בסדר? החוק לא מחייב, אין לנו אין לנו כלי לחייב רשות, אבל אנחנו יודעים שיש גנים ריקים שיכולים לתת לנו עכשיו לסגור את הפינה של פתיחת שנת לימודים, ואני מסכים עם הרב גולדקנופ צריך לעשות את זה במיידי, יש שם גנים ריקים אני הסתובבתי גם ראיתי אותם, יש גנים ריקים צריך לנצל אותם לפתיחת השנה, ובמקביל לסיים את שבעת הקרוואנים שהתחלנו לטפל בהם, ואני אגיד פה שדווקא משרד החינוך גם תיקצב אותם ותקציב אותם בייתרה, כולל תשתיות כדי שיבנו יבנו אותם כמו שצריך.
פארס טויל
¶
שנייה אני אגע בזה גם, אני אגיד שקרוואנים לא לוקח כל כך הרבה זמן במדינת ישראל, נכון להיום היום עכשיו אני מקצה יבילים ל-1 בספטמבר.
פארס טויל
¶
לא, שנה שעבר הקצנו 14 קרוואנים, כי הגענו לפתיחת שנת לימודים בלי מענה, זה היה מענה שהכרחי לתת אותו, והקרוואנים לצערי במדינת ישראל הוא חלק מהמענה שניתן לפתיחת שנת הלימודים ובכלל גם, יש לא מעט בתי ספר שנמצאים היום בקרוואנים, זה דיון אחר שנגעתם בו.
אבל לא לוקח כל כך הרבה זמן לשים קרוואנים, אנחנו מקצים היום יבילים ל-1 לספטמבר, ובלא מעט רשויות יותר חלשות מערד זה מתקיים וזה קורה, והקרוואן ב-1 בספטמבר קיים והילדים נמצאים שם.
פה כבר שנה שלמה עוברת והמבנים עוד לא מוכנים, אני לא חושב שזה בגלל קשיים כאלה ואחרים, יש פה משהו שהוא מעבר, אבל צריך לוודא שהשבעה קרוואנים האלה מסיימים אותם, כי הם חלק מבוא נגיד ככה ממזעור הנזק, כי השבעה יבילים האלה הם שבעה יבילים לגני ילדים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא, אבל הוא אמר משפט, הוא אמר משפט שעבר ככה ואף אחד לא התייחס, זה מעבר, זה מעבר, זאת אומרת - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
ברור, אז אני מסבירה, פתאום הפקידות במשרד החינוך לא מתחילה להתעסק בפוליטיקה?
היו"ר יוסף טייב
¶
חיים היה פה, השר במשרד החינוך, הוא יודע מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות, כרגע פארס פורס בפנינו את הנתונים, ואנחנו רוצים להיות בטוחים פה בוועדה, שהבעיה לא יושבת במשרד החינוך אלא היא יושבת בשלטון המקומי או בעיריית ערד, בסדר זה מה שאני רוצה לוודאות.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
ואם אתה לא תאשר כיתות של 18 ילדים גם בכיתה, אז הוא ידע שהוא יחבר שתי הכיתות, הוא לא יגיד הכיתה השנייה אני צריך לצהרון, הוא יחזיק שתי כיתות גן, אחד לגן אחד לצהרון, העיקר לא לתת לילדים האלה שההורים שלהם יושבים פה, בושה וחרפה, על זה תגידו בושה ולא על הדמוקרטיה.
פארס טויל
¶
אז יש מבנים ריקים בערד וצריך לדעת להקצות אותם לפתיחת השנה כדי שיתנו מענה, לגבי גני ילדים זה פשוט כי זה מבנה שהוא ריק, לגבי בתי ספר זה כן פה תהליך שהוא יותר מורכב, כי זה בתי ספר רשמיים שקיימים בתוך מבנים בגודל מסוים, כאשר בפועל מנוצל מבחינה מספרית חצי מבתי הספר כאילו חצי מהכיתות, ויש אפשרות פה לעשות התייעלות בסוגיית הקצאת המבנה לבתי ספר.
בנוסף וזה משהו שהוא גם נמצא על השולחן, הקצנו גם תקציבים לעיריית ערד, כאילו גם עכשיו גם בשנתיים האחרונות, יש עכשיו 10 כיתות מתוקצבות לגני ילדים והם לא בביצוע, וגם אלה יכלו להיות מענה טוב ויכלו להיות כבר מוכנים ולא מתקיימים.
יצחק וייס
¶
יצחק וייס, יש משרד החינוך תקצב לפני חמש או שבע שנים אני לא זוכר בדיוק כמה, שמונה כיתות גן חדשות לבנות על השטח שיש שם, היה שם בעבר טיפת חלב, כלומר יש שם שני גנים קיימים, יש שם שני גנים קיימים שלנו, צריכים להרוס את המבנים האלה ועל השטח לבנות שתי קומות או שלוש קומות, שמונה כיתות גם, זה כבר חמש שנים, שש שנים, בשביל לבנות צריך לפנות את שני הגנים האלה, אז אפשר לקחת, ואי אפשר לפנות אותם בגלל שאין להם לאיפה ללכת, אז זה עומד ככה כבר כמה שנים, לא מפנים את הגנים האלה, ועומדים כיתות ריקות.
גנים זה לא בית ספר כמו שהוא אמר, זאת אומרת יש כיתות מבנים עומדים ריק, משרד החינוך בנה שתי כיתות גן לפני שנתיים חדשים, הם עומדים שנה וחצי ריק, צריכים לגמור פיתוח שעולה 15 אלף שקל, שנתיים הם עמדו ריק ואף אחד לא השתמש בזה, עכשיו מתחילים להכניס אותם בגלל שרואים שמשרד החינוך אולי יגיד זה ריק, אחד עומד ריק אז מנסים להכניס שמה ועושים שיפוצים בגן אחר ומכניסים שמה.
יכלו לקחת את שתי הכיתות האלה, להעביר אותם ולבנות שמונה כיתות גן חדשים, שיש תקצוב כבר כמה שנים, משרד החינוך תיקצב, יש הרשאה, הכל מסודר, וככה הכל נעשה, יש גנים, שבע כיתות גן, 10 חודשים מתחילת השנה תקצבו את זה , עבר בוועדת הכספים, אני חבר בוועדת הכספים, עבר פעם אחת, היה חסר הקצו עוד כסף, כמה שחסר מראש, העירייה אמרה אנחנו רוצים מראש את כל הכסף ואת כל הפיתוח, משרד החינוך תיקצב את הפיתוח את כל מה שרצו, התחילו לעבוד, עכשיו משרד החינוך התחיל עם עיריית ערד, עצרו את הבנייה, אתם רוצים להילחם בכוח? לא ניתן לכם עצרו את הבנייה.
עכשיו שבעה גנים זה שבעה מבני גן, לכל גן 35 ילדים, זה סיפור של כמה מאות ילדים שבתחילת השנה כבר 10 חודשים לא יהיה גם למענה גם הקיים, שמשרד החינוך תיקצב את זה ופיתוח והכל והכל עומד ריק, עוצרים את זה, למה? שיעזו להגיד שיש מבנה ריק, וככה הכל התנהלות, זה לא כמו שאומרים פה יש חוסר, יש עודף ומשנה לשנה הצרכים גדלים, יכלו לבנות מבנים, בערד יש שטחים בלי סוף, אפשר להקצות ואפשר לבנות מבנים חדשים, אפשר לעקוף, אבל יש גם ריקים, בינתיים תן לנו ריקים, לא נותנים לא ריקים ולא חדשים, ומה שקיימים לא נותנים, ויש ילדים שהשנה הלומדים במקלטים כיתות לא מאושרות, לא תקניות וסכנה לילדים, לומדים במקלטים עם מבנים לא תקניים - -
משה רייכמן
¶
אני מוסיף שיש גן אוטיזם, גן אוטיזם בלי רישיון מתחילת שנה בדירת מגורים, מתחילת שנה גן אוטיזם בלי רישיון, הוא אמור לעבור לקרוואן החדש ועצרו את העבודה שלו פעמיים, וגם עכשיו עצרו את העבודה.
פארס טויל
¶
אני אוסיף שגם בנינו כאילו תוכנית עבודה יחד עם עיריית ערד, איך אנחנו נותנים את המענים, והפרויקטים כאילו אמורים להתחיל להתקדם וזה גם לא מתקדם, גם זה משהו שצריך לשים אותו על השולחן וככל שמתעכבים אז הפער רק הולך וגדל.
היו"ר יוסף טייב
¶
אז פארס סלח לי תשמע, אני שומע פה דברים, בוא מה כוונת המשרד לעשות? שנייה השלטון המקומי ראיתי אותך.
פארס טויל
¶
אנחנו עכשיו מוציאים מכתב לרשות שבו אנחנו מבקשים הסבר על הכיתות הריקות ועל ההתייעלות שלו, ואחר כך נבחן יחד עם הלשכה את האפשרויות שיש לנו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
פארס תקשיב, עבדתי במשרד החינוך שלוש וחצי שנים, אני מכירה את הפרוצדורה שם, ואני חש חד משמעית אומרת לך אפשר להפעיל סנקציות, ראש עיר שפועל בצורה גזענית, בצורה לא דמוקרטית, לא שוויונית, לא צודקת כלפי ילדי ישראל, לא משנה מה צבעם, מה מעמדם, מיהם, באיזה בית הם גדלו ונולדו, לא הגיוני שהילדים האלה יישבו בבית או יהיו בקרוואנים כשיש מבנים ריקים, זה לא הגיוני תסביר לי איך אפשר? אתם באמצעות הלשכה המשפטית של משרד החינוך יכולים לתבוע אותו ואת הרשות, זו לא החלטה שרירותית, הוא לא איזה סולטן באיזה ממלכה, הוא כפוף גם לכללי האתיקה וגם לחוק, הוא לא מעל לחוק, משרד החינוך ידע לעשות את זה עם כל מיני ראשי ערים סוררים שפגעו באוכלוסייה שלהם, פוליטית צריך להשאיר את העניין הזה שידיחו לא ידיחו לא מעניין אותי.
אבל בנושא הזה של ילדי ישראל זה לא משנה מי הם ומה הם, חייבים לקבל טיפול חד משמעית, ואני אומרת לך עשינו את זה, תעבור בארכיון בעבר איך פעלו מול ראשי ערים ששררו ולא פעלו כדין, יש סנקציות שאפשר להפעיל עליהם, הרי הוא מקבל מכם הרבה מאוד הטבות, אני מדברת על המשרד בכללותו, אז הוא צריך להבין שהוא לא פועל כשורה לא יפעלו כלפיו כשורה, זהו זה פשוט מאוד לא צריך הרבה פילוסופיה.
היו"ר יוסף טייב
¶
אצלי התשובה פשוטה מאוד, לעצור לו כל תקציב כל עוד הם לא מקבלים מה שמגיע להם, הילדים החרדים לא ילדים שקופים הם לא סוג ד' ומספיק עם הנרטיב הזה.
אילת מלקמן
¶
אז אני רוצה דווקא בכל זאת לתת את התשובה המורכבת, ואני חושבת שבסוף, מבחינה משפטית אמר השר ביטון יש לנו גם פסיקה גם לגבי ערד, שאין חובה להעמיד מבנה למוכר שאינו רשמי באשר הוא בלי קשר, לאחר שאמרתי זאת, יש הרבה רשויות שמבקשות בינוי וגם הרשות הזאת מבקשת בינוי עבור המוכר שאינו רשמי, ומשרד החינוך מתקצב, ואין פה מחלוקת כולנו שמענו את הכל משרד החינוך מתקצב, זה נכון שיש העדפה לחינוך הרשמי, וכאשר רוצים להעמיד את המבנים לטובת המוכר שאינו רשמי צריך לעשות, יש לנו את הנהלים, יש נוהל הקצאות הכל טוב.
במקרה הספציפי הזה זאת לא הבעיה של הרשות, כי במקרה הספציפי הזה יש מבנה חינוך שגם הוא ביקש עבורם תקציבים והסביר פארס ניתנו לו, אנחנו גם נתנו את התקצוב מעבר כמו ששמעתם בוועדת חריגים עבור הקרוואנים, ודיבר פה קודם חבר הכנסת טורפז שאמר, יש את הרגישות הזאת בתוך עיר, לא משפטית אני לא נכנסת, שלא רוצים לפנות ורוצים לשמור על האיזון.
אבל גם בעיר כמו ירושלים היה לנו מקרה שעשינו הצרכות, כאשר היה בית ספר ממלכתי שהוא קטן ולעומת זאת היה בית ספר מוכר שאינו רשמי גדול יותר, הלכנו ובדקנו, עיריית ירושלים עשתה את זה, כי גם יש עוד עיקרון ומכיר את זה השר גולדקנופ גם ממשרד השיכון, שמדינת ישראל כשהיא מתקצבת מבנים כשהיא מוציאה את התקציב שלה היא רוצה אופטימיזציה של התקציב הזה, ומה שאנחנו רוצים זה אופטימיזציה של המבנים שקיימים, ולכן במקרה הזה זה לא שיש בית ספר מתחרה שאנחנו על אותו מבנה מתחרה מוסד רשמי במוסד מוכר שאינו רשמי, שאז כמובן שהמוסד הרשמי יש לו עדיפות, מה שאנחנו אומרים במקרה הזה מבחינה משפטית - -
היו"ר יוסף טייב
¶
שנייה אני רק רוצה, לא בנקודה הזאת, לא כי את אומרת שלמוסד הרשמי יש עדיפות, אם בעיר מה לעשות יש להם יותר תלמידים שרוצים להגיע למוסד הלא רשמי או המוכשר, למה אני נותן לרשמי עדיפות בזמן שהצורך הוא במוסדות המוכשר מה לעשות?
אילת מלקמן
¶
אני אגיד איזה משפט שתמיד היה קשה לי להבין אותו וכשהגעתי למשרד החינוך הבנתי אותו, זה גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, כאשר יש לך חובה של הרשמי אתה קודם כל ממלא אותה - -
אילת מלקמן
¶
במקרה הזה הספציפי הזה, הצורך של הרשמי, אנחנו כולנו שמענו פה שהצורך של הרשמי ואני שומעת את זה מפארס הוא מלא, ולכן מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה לעשות אופטימיזציה של המבנים הקיימים, כדי שהתקציב של המדינה יהיה בשימוש אופטימלי, ואנחנו גם אנחנו במשרד החינוך, אם יש אפשרות שתלמידים ישבו במבנה ראוי אנחנו רוצים שהם יישבו במבנה ראוי.
היו"ר יוסף טייב
¶
אבל אנחנו מדברים מעבר לכך, אני לא מדבר על כיתות ריקות שאם כן להעביר ציבור כזה יש כיתות חדשות שתקצבתם וגם שם לא נבנות.
אילת מלקמן
¶
אז במקרה הזה כאשר אני אומרת, כאשר הם ביקשו וניתנה הכרה וניתן תקצוב, אני לא יודעת להסביר למה זה לא נבנה אני לא רואה את התירוץ, וכאשר במקרה שבו ביקשו את הקרוואנים, כאשר ביקשו את הקרוואנים ואנחנו נתנו, אין סיבה משפטית שהם לא ייבנו ושהם לא זה, כמובן צריך להקצות הכל לפי הנהלים, אנחנו לא זה.
שוב אני אומרת, במקרה שאין תחרות בין הרשמי ללא רשמי כי הרשמי הצרכים שלו מולאו, אז מבחינה משפטית בהחלט יש מקום לפעול לפי הנהלים ולהעמיד את המבנים לטובת המוכר שאינו רשמי.
היו"ר יוסף טייב
¶
מה הכלים ברמה המשפטית שיש לך כיועצת משפטית למשרד ולמשרד כגוף, לפעול ולהפעיל לחץ על ראש העיר בזמן שהוא מקבל כסף, תבין נאור תבין מה שקורה, הבנאדם מקבל כסף לבנות כיתות והוא מחליט שהוא לא בונה את הכיתות, הבנת? זה בדיוק האירוע
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אותו דבר יש גם מבנים שהם לא מקבלים כסף ולא מקבלים אישורים, האבסורד קיים בשני צידי המתרס עכשיו אני חושב שיש פה - -
היו"ר יוסף טייב
¶
עזוב את המאקרו, המאקרו לא מעניין, יש בעיה במאקרו ואנחנו נעשה על זה דיון, 17 אלף כיתות חסרות - -
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, כי אתה מנסה, אתה מסיט את הדיון, ברמת המאקרו חסרות במדינת ישראל, לא יודע בין משרד החינוך, 17 אלף כיתות, אבל זה לא האירוע, בערד לא חסר כיתות, ומה שחסר תוקצב, וראש העיר מחליט לא להגיע לדיון להסביר למה הוא לא בונה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא, אני הייתי מאושרת, אני לרגע חשבתי שנאור יקום ויגיד אתם צודקים, אני צריך לפנות לראש העיר ולהגיד לו שכל ילדי ישראל שווים.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
היועצת המשפטית של משרד החינוך, אני בטוח שאם את תרימי טלפון לראש עיריית ערד, למשרד החינוך הוא לא מתייחס אבל אלייך הוא יתייחס - -
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
הוא יענה לך למה הוא לא בונה, ברגע אחד את תדעי למה, מה תעשי אחרי זה כשתדעי למה? כי ככה אני רוצה, כך הוא יענה לך, מה תעשי הלאה?
היו"ר יוסף טייב
¶
השלטון המקומי בבקשה, קטי אני מסיים, אני מסיים את הדיון, יש לי איחור, עמיחי אנחנו מסיימים, כן.
עמיחי דרורי
¶
בוקר טוב עמיחי דרורי מ"מ ראש מינהל כלכלה מרכז שלטון מקומי, דבר ראשון אני שומע את הדברים, אנחנו שומעים את הדברים, החובה של ראשי הרשויות לדאוג לכל ילד בתחומם היא ברורה, אני חושב שזה דבר בסיסי, ילד הוא ילד.
אנחנו סבורים שבכל זאת נכון ראש העיר לא נמצא פה מטעמיו הוא, אנחנו כן מבקשים למצות את השיח מולו, נאמר שיכולים להיות נסיבות כאלו ואחרות, מיקום למשל של אוכלוסייה כזו אולי בשכונה לא דתית, דברים מעין אלה, ראש העיר מכיר את השטח המוניציפאלי שלו בצורה הכי טובה, אנחנו כן מבקשים שאנחנו גם נמצה את השיח מולו יחד איתכם, ואנחנו מאוד מקווים שהבעיה תיפתר לא רק ב-1ן לספטמבר אלא גם לפני.
עמיחי דרורי
¶
בוודאי, זו אחת. אם אפשר להעלות דבר נוסף, אנחנו דיברנו פה עלה הנושא של המחסור בכיתות לימוד, כי הנושא שעלה כאן הוא בסך הכל חתיכה קטנה מפאזל גדול, אנחנו מכירים גם, אנחנו בשת"פ עם משרד החינוך וכמובן עם הרשויות המקומיות והנתונים מתוקפים גם על ידיהם, אנחנו רואים ברשות אדוני היו"ר והשר, אנחנו רואים פער של סדר גודל 5,000 כיתות לימוד, ה-5,000 כיתות לימוד האלה הם מתחלקות לכלל ילדי ישראל, גם ממלכתי, גם חרדי, גם ממ"ד, גם ציבור ערבי, בדואי, דרוזי, צ'רקסי, עשרות אחוזים מהפער הזה, סדר גודל לא 30%, 35% הם בציבור החרדי, אבל זה בסך הכל נתון.
צריך לפתור את הבעיה של המחסור בכיתות לימוד, ולהקצות תקציב הולם על מנת לפתור את הבעיה הזו, עכשיו נתנו בסך הכל 1,000 כיתות לימוד, הפער בחומש יהיה עד סוף החומש עד סוף 2026, 8,000, 9,000 כיתות, צריך ללחוץ על משרד האוצר כדי להקצות עוד תקציבים, עד כאן תודה.
משה רייכמן
¶
לאור הדברים ששמענו פה, אנחנו מבקשים את הדבר הזה לגרום באמת שעיריית ערד תפעיל את המבנים באופן מלא ומנוצל, ותקצה באופן ראוי לציבור החרדי את הכיתות הנדרשות, וככה נוכל לפתוח את שנת תשפ"ד, כמובן שתגמור את הבנייה של מה שבאמצע, ולקדם את הבנייה של מה שפארס דיבר.
במקביל יש מקום לקדם עתירה של משרד החינוך, בשביל היות וראש העיר לא הקצה 15 כיתות לקראת הגידול של שנה הבאה, אז יש לקדם עתירה של משרד החינוך נגד העירייה, על הבזבוז של משאבים ציבוריים ובניית מבנים חדשים כאשר יש מבנים ריקים בעיר, צריך שיהיה עתירה של משרד החינוך על הדבר הזה, אנחנו עתרנו לא הצלחנו, אנחנו רואים שאם משרד החינוך יעתור בנושא של מבנים כנראה שכן יהיה הצלחה, כשאנחנו עתרנו אנחנו עתרנו לא על מבנים ריקים אלא העניין של המוכשר ולא הצלחנו, אבל עכשיו כשזה יהיה על המבנים ריקים, ממש שמשרד החינוך יעתור, כול להיות שיש לזה יותר מקום.
במקביל גם קידום חוק להשוואת המוכשר במחויבות ראש עיר להעמיד כיתות בהשוואה לממלכתי, וכן תשלום שכירות לפי ההסכם הקואליציוני, יש נספח השוואת תקצוב מוסדות חינוך סעיף 13 הוא נמצא פה, אנחנו מבקשים לקדם את זה על השכירות של הדירות שאנחנו צריכים לשכור, שיהיה לזה מענה ברור. אני הייתי רוצה שהרב רוטנברג שנמצא פה גם ישלים איזה משפט שתיים בעניין הזה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
רק משפט, משפט, אני רוצה להגיד לך משהו, יש ראשי ערים לצערי הרב שלא רוצים את החרדים אצלם בעיר, וחושבים שאם הם ימנעו כניסה של כיתות לימוד אז כך אותם אנשים לא יבואו, אז אולי כדאי להגיד לראש עיריית ערד, החרדים ימשיכו לגור בערד, ימשיכו להביא עוד משפחות ועוד משפחות - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
אתה יושב ראש ועדה, ואתה לא אמור למנוע ממני להגיד שזה חוצפה שממשיכים את הקרע עם חרדים וחילוניים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
דבי אני רוצה להגיד בשקט, דבי הוא לא רוצה שהילדים החרדים ייכנסו למוסדות, הוא לא רוצה.
היו"ר יוסף טייב
¶
מה זה קשור לשנאה דבי, מה זה קשור לשנאה? ראש העיר החליט להפלות בין תלמיד לתלמיד ובין ילד לילד, והשאלה שלי אליו הייתה, דבי את רוצה להקשיב, כי הגעת בסוף הדיון אני רוצה לסכם.
ראש העיר ערד החליט להפלות בין ילד לילד ולא להקצות כיתות - -
היו"ר יוסף טייב
¶
שבוע שעבר, בבקשה חבל על הזמן נאור, נאור אני לא הולך להתווכח עם המציאות, המציאות לצערי כואבת, משרד החינוך אמרו את מה שאמרו כאן, ראש העיר החליט לא להגיע, יחד עם זאת אני רוצה לומר קודם כל תודה רבה לכל המשתתפים.
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
הנה, זה בדיוק מה שאתם אוהבים, זה בדיוק מה שאתם אוהבים לעשות מלחמה, אני נגד אפליה, מגיע להם זכויות כמו כל הילדים - -
דבי ביטון (יש עתיד)
¶
ואל תשחק אותה עכשיו, חצוף אחד מי אתה בכלל? תראה לי את התקציב, תראה לי - - על תושבי - -
היו"ר יוסף טייב
¶
דבי, חברת הכנסת דבי ביטון תצאי החוצה בבקשה, את לא תקראי לשר חצוף, תצאי החוצה תשתי מים, תשתי להוציא את חברת הכנסת דבי ביטון בבקשה.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ
¶
אל תרקדי על הדם שלהם, אל תרקדי, אל תגעי בדם שלהם.
(חברת הכנסת דבי ביטון יוצאת מאולם הוועדה)
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משפט כחברה בוועדת האתיקה, זה באמת לא מכבד אותנו, רק התחלנו את השבוע, בואו נשמור על שיח רגוע.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, הוא לא הנציג היחידי שלא מגיע לדיון מארבע ימים שהזמנתם אותו פרופורציות, יש משרדי ממשלה שאתה קורא להם והם לא מגיעים לפה.
היו"ר יוסף טייב
¶
חברי, אני רוצה לתת לדיון הבא להתכנס, הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון, כל תלמיד כל תלמידי ישראל זכאים לכיתות לימוד ללא הבדל בין זרמי החינוך והפיקוח, כל ראש רשות מקומית עליו להקצות כיתות חינוך לכל תלמיד ברשות שלו.
הוועדה קוראת לראש העיר ערד, שעד לא יאוחר מה-1.9 להקצות כיתות לכל תלמיד בעירו לכל המגזרים, אם עד אז לא יהיו כיתות למגזר החרדי, יש ולו זמן ביניים לתת לחינוך החרדי כיתות ריקות מהחינוך הכללי.
הוועדה רואה בחומרה את היעדרותו של ראש העיר ערד או נציג מטעמו בישיבה, ובשונה ממה שהוא אמר שהוא לא הוזמן, אז הוא הוזמן ביום רביעי שעבר הוא קיבל.
היו"ר יוסף טייב
¶
נכון, ועשיתי החרגה, למענו עשיתי החרגה וביקשתי שהוא או מישהו מטעמו יעלו והוא החליט שלא לעלות.
הוועדה תבקר בערד כדי לבחון מקרוב את הנושא, חבר כנסת נאור, אם אתה אומר אין כיתות יש כיתות, אני מבקש ממך תצטרף לוועדה, בוא יחד נראה אם יש כיתות או אין כיתות, ברשותכם אני נועל את הדיון.
הישיבה ננעלה בשעה 11:28.