פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 82
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 10:51

1. חיילים בודדים בשירות ובשחרור
2. התנהלות הבנקים כלפי החיילים הבודדים בשירות ובשחרור והשפעתה על דירוג האשראי שלהם ועל התנהלותם הכלכלית
ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושאים ב-25/1/2023 וב-26/3/2023

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

רן קלדרון - מנהל תחום בכיר צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

ענבר סטבון - רען פרט ותרומות, צה"ל, משרד הביטחון

איריס גוטרמן - ראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים, מחוז מרכז, צה"ל, משרד הביטחון

דיציה לוי - מנהלת מחוזית תחום צבא חברה תכנית יתד, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ליאת מיזלס - הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

דיקלה קהת - מנהלת תחום בכירה ביטוח בריאות, המוסד לביטוח לאומי

אורטל כהן - מרכז, ביטוח בריאות, המוסד לביטוח לאומי

שירלי אבנר - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אייל חדד - הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אביבה גבאי - מנהלת תחום חייב לנזקק, רשות האכיפה והגבייה

אילה אליהו - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חגי סוויד - מנהל דיור, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

יאיר רן פלד - מנהל התכנית, גרעין צבר

טלי פיינמסר - מנהלת מיזם מכאן, קרן רש"י

רחל כהן - מתנדבת ומייצגת את 'הלל', האגודה ליוצאים בשאלה

אליסף כהן - מנהל תחום חיילים, 'הלל' האגודה ליוצאים בשאלה

צבי גרייבר - יו"ר עמותת keep olim in israel

הילה סולימני - מנהלת התכנית, תוכנית כנפיים

שאול רורקה - מנכ"ל הבית של בנג'י

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות





חיילים בודדים בשירות ובשחרור
התנהלות הבנקים כלפי החיילים הבודדים בשירות ובשחרור והשפעתה על דירוג האשראי שלהם ועל התנהלותם הכלכלית

שלום שוב לכולם, אני פותח את דיון ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הסיוע לחיילים בודדים בשירות ובשחרור.

בפתח הדברים אני רוצה להתייחס בקצרה לנושא שנמצא על סדר היום. אנחנו נמצאים במאבק עצום במדינת ישראל על פניה של המדינה, מאבק כנגד ההפיכה המשטרית שמנסים לנהל כאן, על שינוי מערך כל המבנה השלטוני במדינת ישראל, והניסיון להפוך אותה למדינת – כמו שאמר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר – מדינת סף דיקטטורית. המאבק הוא אחד המאבקים המוצדקים שהחברה הישראלית ניהלה ומנהלת, ואני חייב לומר שהחברה האזרחית מנהלת אותו בצורה מעוררת השראה ויוצאת דופן.

יחד עם זאת, אני חייב להוציא מכאן, ודווקא בדיון הזה, את האמירה המאוד מאוד ברורה שמתנגדת לכל מהלך של סרבנות, שבעצם שופך את התינוק עם המים ויפרק את המרקם הגם ככה מאוד מאוד עדין של מדינת ישראל, ואני קורא גם לחברים שלי שמשרתים, ולחברים שלי שמשרתים במילואים ונלחמים גם כנגד המהפכה המשטרית – תשאירו את צה"ל מחוץ לסיפור הזה. תשאירו את הסוגייה הזאת של הסרבנות במקום אחר, וננהל את המאבק כנגד המהפכה המשטרית, כאילו אין לנו מלחמות אחרות למדינת ישראל, אבל כשיש לנו, ויש למדינת ישראל מלחמות אחרות, נילחם אותן כאילו אנחנו לא עסוקים במהפכה המשטרית.

אסור לנו להגיע למצב שבו בתוך המאבק הזה, נגרום פה לנזקים שהם באמת יהיו כמעט בלתי הפיכים. תראו, אנחנו קיימנו כבר שני דיונים בכנסת הנוכחית בעניין הזה, זה הדיון השלישי שמתקיים. בדיון שערכנו בינואר, עלתה סוגיית עיקול כספים של חיילים שמשרתים בשירות לאומי ואזרחי, ונקלעו לחובות. בכנסת ה-24 הייתה הצעת חוק ממשלתית – תשלומים לחיילים בשירות סדיר, הגנה על תשלומים, שעברה בוועדת עבודה ורווחה, ובעצם הוחל עליה דין רציפות, היא נכנסה לוועדת העבודה והרווחה, היא אושרה לקריאה השנייה והשלישית, היא טרם אושרה במליאה.

אני רוצה מכאן לבקש, משרד העלייה והקליטה, צריך להיות פה מאמץ רשמי שלכם באופן ברור של שר העלייה והקליטה, כדי שהצעת החוק הזו תעלה במליאה, וכך גם אני הייתי מצפה ממשרד הביטחון ומשר הביטחון. זאת הצעת חוק שתמנע העברה, עיקול או שיעבוד של תשלומים שמשלם צה"ל לחיילים עולים וזכאי תשלום משפטי, כך שתחול גם על כספי הסיוע המשולמים במשרד העלייה והקליטה.

אני אוסיף לזה, שבדיון ב-26 במרץ, דיון משותף שקיימנו יחד עם ועדת הכלכלה, עלתה המצוקה הכלכלית של החיילים הבודדים, שנפגע דירוג האשראי שלהם, העלינו בקשות. בין היתר בקשות מבנק ישראל ליצור קבוצה ייחודית לחיילים הבודדים במערכת הבנקאית עבור אלו שנקלעו לחובות כבדים, כדי שיוכלו לקבל דירוג אשראי והלוואה נוחה לאחר השחרור שלהם, ובעצם להפריד, לייצר חומה בין מה שהיה להם בתקופת הצבא על כל המשמעויות של זה, ולאפשר להם לפתוח דף חלק על הרעיון של חנינה ביחס לרישום נתוני אשראי, על חובות חיילים בודדים לאחר הסדרת החובות שלהם, כך שהדירוג שלהם לא ייפגע.

כאן בדיון נציגי בנק ישראל הביעו התנגדות נחרצת להצעות שעלו בוועדה. התנגדות שלא הייתה מקובלת עליי, ועדיין לא מקובלת עליי. אני חייב לומר שגם המענה בכתב שקיבלתי מבנק ישראל, לא מקובל עליי, ומבחינתנו הדבר הזה מחייב פתרון. לא הייתי רוצה שהפתרון הזה יבוא בחקיקה, אני חושב שאפשר לייצר אותו בלי חקיקה, אבל ככל שלא תעשו את זה לא תהיה ברירה. אנחנו נתחיל להתערב במובנים האלה, ולדעתי המחיר שיהיה הרבה יותר כבד מאשר שתפתרו את זה בתוך הנהלים שלכם.

סך הכל אנחנו מדברים על זה שמנתוני הצבא עולה, שכ-7000 חיילים בודדים משרתים בצה"ל, כ-14% מהם קיבלו הטבות סיוע כלכלי מעל חמש פעמים, או יצאו למיוחדת כלכלית מעל פעמיים בשנה. סך הכל כ-1000 חיילים קיבלו את הסיוע הייעודי הזה שצה"ל נותן מעבר.

בנק ישראל ב-30 באפריל ענה לי שבכוונתו לבחון אם יש לבצע שינויים במידע שעל בסיסו ניתן חיווי שלילי לגבי לקוח שנקבע בתקנות נתוני אשראי, או בתקופת ההשפעה של המידע הזה. ככל שיתברר שיש מכון לביצוע שינויים הוא יחול על כלל אוכלוסיית החיילים הבודדים. חודשיים וחצי עברו, אני רוצה להבין מה בדיוק עלה בבדיקה, וזה שאלה גם לצה"ל – איך החיילים יודעים על הזכות שלהם בהקשר למה שמקנה חוק נתוני אשראי, שזה מחיקת כל נתוני האשראי שנאספו על הלקוח. מי רוצה להתייחס ראשון ויש לו תשובות טובות? נתחיל עם בנק ישראל.

נעים מאוד, שמי אייל חדד. אני רק רוצה להתייחס, אנחנו מברכים כל מה שיכול לסייע לחיילים הבודדים, ומה שבסופו של דבר ייתן להם גם מענה לבעיה שמציגים שהם מסורבי אשראי, לפי הטיעונים שעלו פה.

כמו שאמרתי, מחיקת כל נתוני האשראי, כשמקבל דוח האשראי רואה שהלקוח, כל לקוח לא רק חייל בודד, רשאי למחוק את נתוני האשראי שלו, אבל בסופו של דבר הוא עדיין נשאר מסורב אשראי. כי נותן האשראי בבואו להחליט אם לתת אשראי או לא, רואה את המחיקה שנעשתה, הוא מבין שיש פה לקוח שמחק את הנתונים שלו.

כן, אבל תקופת ההשפעה שאתם מדברים עליה היא שלוש שנים באופן עקרוני.

בדוח האשראי שלוש שנים נתונים, אבל בוא ניקח דוגמה – נניח שלחייל יש חשבון מוגבל, זה אומר שחזרו לו עשרה צ'קים. נניח ולו יצויר שימחקו את המוגבל הזה, עשרה צ'קים עדיין בספרה, הבנק יודע שחזרו עשרה צ'קים, הוא יישאר מסורב אשראי, ולכן אין מקום בעולם, בדקנו, אין דבר כזה למחוק נתונים ממערכת.

האם הבנק יודע שחזרו לו עשרה צ'קים כי הוא חייל בודד ולא היה לו?

זה לא יעזור, אז יש קרן מודרי אשראי, בסופו של דבר אתה לא רוצה לתת לו עוד אשראי שהוא לא יחזיר.

אבל תראה, בסוף אם החייל הבודד הזה עבר את התקופה בצבא על כל המשמעויות שלה, שהוא לא יכול להתפרנס, והוא לא יכול לעבוד, ופתאום יש לו חוב לחברת הטלפון בגלל שהיה לו שיחות לחו"ל, והוא לא ידע בדיוק את הזה, ונוצר לו שם איזה חוב של 3000 שקל ועל זה עשו לו הוצאה לפועל. זה דברים שאנחנו מכירים, זה לא דברים שלא היו.

אז בתוך המכלול הזה, גם מי שנותן אשראי ואומר תשמע, לפלוני כשהוא היה בן 19, חייל בודד, הייתה לו בעיה. היום בן 21 וחצי, הוא השתחרר, יש לו מקום עבודה. זו לא אותה התייחסות למישהו שלא.

ומה הבעיה שזה יקרה? זאת אומרת, לא מצליח להבין איך מחיקת זה שהיה לו תיק בהוצאה לפועל, הרי הוצאה לפועל לא מוחקת את התיק אצלו. אתה בא ואומר בעצם, בואו נמחק אצלי במאגר, ואז לא יידעו. לא, יידעו, כולם יודעים שיש תיק הוצאה לפועל, יודעים שיש לו צ'קים שחזרו, זה מידע שקיים במערכות, ולכן הפתרון צריך להיות פתרון באמת אמיתי לדבר הזה. הפתרון צריך להיות פתרון של קרן מודרי אשראי שהוקמה עכשיו, ללכת לדבר עם הקרן, מי שזכה, לדעת לתת להם את האשראי. בדיוק לזה הוקמה הקרן, לצרכים האלה.

אבל אין סטנדרט כזה בינלאומי למחוק נתונים. זה כמו להסיר את החום מהרופא, בסופו של דבר צריך לבוא עם החום ולהגיד לו בוא תעזור לי.

כשאני מסתכל על הנתון, אני יודע שהנתון הזה היה כשהוא היה חייל בודד?

אין נתונים על חיילים בודדים.

אבל זה בדיוק הסיפור, זה חלק מהנקודה.

נותן האשראי אולי יודע שהוא חייל בודד.

איך הוא יודע? הוא כבר לא חייל.

אז הוא אומר לו, הייתי חייל בודד, אבל זה לא דרך המאגר.

מה זה אומר לו? הפנייה היא הרי פנייה ממוחשבת, זה לא אומר לו. זה לא שאני יושב עכשיו בבנק ומנהלים איתי את הסיפור על נתוני האשראי. בסוף יש לך חיוויים. זה חיוויים בבנק, בכלל אתה לא עובר את הסף הרי אם אתה נמצא שם באדום.

לא, אז אני אסביר. חשוב להבין, כשאתה מנהל חשבון בנק אצל כל אחד מהבנקים, הפקיד מכיר אותך. הוא יודע מי אתה, חזרו לך צ'קים הוא יודע שחזרו לך צ'קים, אם לא חזרו לך צ'קים, חלק הוצאה לפועל, גם זה הוא יודע. הוא יודע. המחיקה עכשיו של הנתונים האלה לא תועיל, הוא יישאר מסורב אשראי, ואדרבא, אני חושב שכל החיילים הבודדים ייפגעו. כשאתה מוחק אוכלוסייה שלמה, אצל נותני האשראי זה מדליק אור אדום.

וכשאני אלך לבנק חדש?

אוקיי, אז מה? אז הוא יבקש ממך את ההכנסות שלך, את הנתונים שהיה לך, הוא יראה את הכל. החשבון שמוגבל הוא הוגבל בהוצאה לפועל, יש מרשם הוצאה לפועל. המידע קיים. מה שאני חושב שצריך להיות בעיקר, אני שוב אומר באמת, אנחנו הולכים לחיילים משוחררים לפני שהם משתחררים, מנסים להגיע להסדר על הזכויות שלהם. אנחנו רוצים להגיע לכל מקום, ויש לנו תוכנית עבודה כזאת להגיע לשם ולעשות את זה.

אותי מה שמעניין זה לא רק לחיילים המשוחררים, אלא דווקא אלה שהם בבעיה. דווקא אלה שהם בבעיה, שהם נקלעו אליה בגלל שהם חיילים בודדים, בגלל השירות הצבאי שלהם ואופי השירות שלהם, בעיקר כשאני מדבר הרבה פעמים על חיילים עולים, כשגם הקשר הוא עם המשפחות בחו"ל, ואין להם עורף משפחתי. הם צריכים לקבל את הסיוע, הם צריכים לקבל את הפתרון וצריך להגיע אליהם. כשהוא עומד לבד מול הבנק, אין לו שום סיכוי. שום סיכוי.

אז אני אומר, אני מסכים לגמרי.

כן אבל זה שאתה מסכים איתי זה לא עוזר.

לא, אנחנו נשמח לבחון.

אתם אבל בוחנים, מה בחנתם? היה פה דיון במרץ, מה בחנתם? למה הגעתם?

קודם כל בחנו אם זה באמת יעזור ויסייע ומה המשמעות של זה.

מה הגעתם? היה דיון במרץ, אנחנו עכשיו ביולי. ארבעה חודשים.

אני אפנה את הדברים ליועץ המשפטי, כי נבחן משפטית הנושא הזה. עכשיו סתם דוגמה אתם מעבירים את כל החיילים הבודדים אלינו, את ה-ת.ז. שלהם, בסדר? לנו אין נתונים אם הוא בודד או לא בודד.

למה אתה צריך את כל ה-ת.ז. שלהם?

איך אני יכול לדעת מי חייל בודד, מי לא חייל בודד? עכשיו פה יש סוגיות משפטיות שנבחנו, אני אשמח להעביר את זה ליועמ"ש, נבחנו ועשינו בדיקה על זה, זאת אומרת זה נושא שעבדנו עליו. אבל אני באמת אומר, בואו נמצא פתרון אמיתי, פתרון שורש לבעיה.

שירלי, בבקשה.

שלום, שירלי אבנר מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. זו כמובן לא סוגייה פשוטה, כי יש פה סוגיות שנוגעות לעצם העברת המידע והאחריות שמוטלת על משרד הביטחון, או כל גוף אחר שיעביר אלינו את מספרי תעודות הזהות. יש כאן עניינים שנוגעים להגנת הפרטיות של החיילים, האם הם מוכנים שיעשה שימוש כזה במידע. אנחנו צריכים לבחון את הנושא גם כן מבחינה תפעולית.

עכשיו, אנחנו עוד לא דיברנו על הנושא של הסימון של היות אדם חייל או חייל בודד, מאחר שלא בהכרח יהיו לזה השלכות.

סליחה, אני מרגיש שאני עכשיו בחודש מרץ.

אנחנו לא בחודש מרץ, כי כן נעשים צעדים וכן נעשות בחינות, ואנחנו גם כן מבינים את התחושה של הוועדה. אנחנו גם עוד פעם, קשובים לבעיה, אנחנו מעוניינים לסייע, אבל הפתרון הוא לא באמצעות מאגר נתוני אשראי, כמו שציינו במכתב שלנו, מאותם טעמים.

אני מזכירה גם שבנוסף למאגר נתוני אשראי, יש גם מידעים שיכולים לעבור דרך המנגנון של חוק שירות מידע פיננסי. אז עצם המחיקה, או עצם סימון שדה כזה או אחר במאגר נתוני אשראי, לא יסייע. מה גם שככל שהרצון למחוק מידע מהמאגר, נמצא מבחינת הוועדה עדיין על הפרק, צריך להבין שמדובר כאן בפגיעה למעשה במאגר הלאומי של נתוני אשראי, במהימנות ובדיוק של המידע. המידע נמצא שם אצל מקורות המידע, לא ייתכן שהוא לא יבוא לידי ביטוי במאגר נתוני האשראי, כי הוא יפגע באוכלוסיות אחרות, ויהיה כאן כדור שלג מתגלגל.

אנחנו מבינים את הרצון למצוא פתרון, אבל כמו שנאמר כאן, יש דרכים אחרות למצוא פתרון לאוכלוסייה הזאת.

אבל אתם כל הזמן אומרים שיש דרכים, רק אתם לא מביאים את הדרכים.

גם החיילת שהייתה בדיון, הופיעה, אותה חיילת בודדת שהייתה הראשונה להתבטא בנושא בדיון הקודם, אמרה שהיא לא מעוניינת בכך שידחפו לה עוד אשראי. כי אם החיילים האלה לא יודעים איך להתנהל בעולם הפיננסי, זה לא יסייע להם, זה רק יכניס אותם למצוקה גדולה יותר, והיא אמרה את זה בעצמה. גם את זה צריך להבין, צריך לתת לאוכלוסייה הזו כלים. הכלים האלה צריכים להיות באמצעות תוכנית ממשלתית, באמצעות מגויסות של האוצר ושל משרד הביטחון כדי לטפל באוכלוסייה הזו, שסובלת גם מהיעדר חינוך פיננסי. צריך לתת מענה באמת לבעיה עצמה.

בקיצור, בנק ישראל מסיר אחריות מהעניין. עליי לא מקובל, אי אפשר להיות פה בדיון במרץ ולהגיד לי מה אחרים צריכים לעשות. אני רוצה לדעת מה בנק ישראל הולך לעשות.

אנחנו לא מסירים אחריות מהעניין, אנחנו לא יכולים - - -

כל אחד מספר לי מה השני צריך לעשות.

אנחנו לא יכולים להתעלם מההשלכות.

אוקיי, אז מה הפתרון?

אנחנו קודם כל רוצים לבחון, באמת אנחנו בוחנים האם קיימת בעיה.

אתם לא יודעים שקיימת בעיה?

לא, אנחנו במאגר לא יודעים, כי כמו שאמרנו בדיו הקודם, כדי לדעת שקיימת בעיה, אנחנו צריכים לקבל את מספרי תעודות הזהות, ולוודא שאנחנו יכולים בתוך המערכת, שלא נועדה לכך, לזהות אוכלוסייה מסוימת ולנתח האם קיימת בתוך המאגר בעיה.

עוד פעם, זה לא בא לידי ביטוי רק במאגר נתוני אשראי. יש נתונים שעוברים גם באמצעות חוק שירות מידע פיננסי. אז זה לא ייתן מענה.

זה לא נמחק אצל נותני האשראי, זה לא ייתן מענה בכלל. אבל כן יש פתרון שעכשיו יצא – קרן מודרי אשראי. בואו נחשוב איך אפשר באמת להסתייע בקרן הזאת, זו קרן שמיועדת לזה.

צה"ל.

טוב, אז אתייחס להגיד שבאמת אנחנו לא יודעים מה דירוג האשראי של החיילים שלנו, כי אנחנו לא חשופים למידע הזה, ועל כן מאוד קשה לי רגע להתייחס, ואני יכולה לשערך שאותם החיילים שבאמת יש להם מצוקה כלכלית כזו או אחרת, זה אותם אלו שאנחנו נותנים להם מעל חמישה מענים כלכליים. אבל זה בהחלט לא מדע מדויק, ולכן הנתונים שהצגת קודם זה השיערוך שלנו למצוקה הכלכלית החריגה שיש בקרב החיילים הבודדים, כי זה נוסף על כל המעטפת הכלכלית שהם מקבלים, הצגנו אותה בעבר.

יש לי שאלה. בצה"ל חיילים מקבלים איזשהו קורס פיננסי?

כן, יש גם קורסים פיננסיים, וגם לקראת היציאה לשחרור, כל החיילים הבודדים, גם הבודדים המובהקים וגם חסרי העורף המשפחתי, יש להם ארבעה ימים של סדנה, שבסדנה הזאת הם עוברים גם התנהלות כלכלית, מחברים אותם גם לקופת החולים וגם לבנק.

שזה לקראת שחרור?

זה לקראת השחרור עושים איתם, כן. צריך להגיד שהיום, אני יכולה להגיד כרען התרומות - - -

הבנק יודע אגב? שהם עברו סדנה כזו. זה מצוין איפשהו אם מישהו עבר סדנה/ לא עבר סדנה?

בנק אוצר החייל בדרך כלל נותן לנו את זה.

לא, אני שואל, בסוף הבנקים. פה הם אמרו שהיה צריך לתת להם חינוך פיננסי, אז אם הוא עובר סדנה כזו של חינוך פיננסי, זה משפר את מצבו לכאורה בהיבט של האשראי, לא? אתה נותן אשראי, אתה אומר תשמע זה מישהו שעבר איזשהו קורס, עבר איזושהי הכשרה. יכול להיות שאולי כדאי לסמן את זה.

חבר'ה זה עבודה, אני אומר לכם עוד הפעם, זה מה שהייתם צריכים לעשות בשיח ביניכם בארבעה חודשים האלה.

אנחנו עושים להם את הסדנאות האלה.

הם עושים את הסדנאות, הם יכולים גם להגיד להם שמי שישתתף בסדנה יקבל עוד, לא יודע איך זה עובד במאגר.

יותר מזה, אני גם אציין ואגיד שכרע"ן התרומות, יש לנו הרבה מאוד מהבנק הבינלאומי, שעושים לנו הכשרות בכל יום ראשון שעושים תרבות יום א'. תרבות יום א' נפתחת בהרצאה על התנהלות פיננסית לכלל החיילים. גם כי אנחנו מבינים שהיום באמת זה פער בקרב החיילים, אז גם זאת איזושהי מעטפת שאנחנו מאפשרים.

סליחה שנייה, אבל אם כבר, אני מתייחסת לנושא. האם אתם מסבירים להם על מאגר נתוני אשראי על ההשלכות של התנהלות כלכלית?

אנחנו יכולים להסביר אם זה מה שנידרש, אגב אני חושבת שהיום אנחנו לא יודעים מספיק לתווך להם מה ייצא להם מזה, כי בסוף כשאני מעבירה להם את הנתונים למשרד הקליטה, או שאני מעבירה נתונים לחברת החשמל, אני מעבירה את הנתונים ואני אומרת להם, אני מעבירה את הנתונים כדי שלא יחייבו אותך, כדי שתקבל את ההנחה בארנונה. ומתוקף כך אנחנו מקבלים את הסכמתם ומעבירים את הנתונים.

אפשר להעביר לבנק ישראל.

דיברתי עם אותה נציגה שאיתה אני עובדת אצלכם, אנחנו עושים את זה גם מול הביטוח הלאומי, אנחנו יודעים להעביר מידע, אנחנו בסוף מנהלים כל כך הרבה ספקים שאנחנו עובדים איתם, כמובן תחת אבטחת מידע והגנת הפרטיות.

טוב, אני מבקש שאתם תקיימו פגישה בפורום הזה ותעדכנו את הוועדה על תוצאות הפגישה.

בשמחה.

אתם מזהים את הכשל בהתחלת השירות או בסוף? זאת אומרת החינוך הפיננסי הוא בסוף השירות או בהתחלה? כי אני מניח שגם כשהם בצבא, הם צוברים את המידע השלילי, ולכן אני חושב שכדאי, יכול להיות שצריך לחשוב על זה.

מאוד תלוי על איזו אוכלוסייה אנחנו מדברים. אם כרגע אנחנו רק מדברים על החיילים הבודדים, אז אני חושבת שההתנהלות פוגשת אותם, בטח המובהקים, עוד מהגעתם לארץ. זה בתרבות המינימלית ביותר, זה מתחיל מזה.

אולי כדאי בחיול עצמו כבר לארגן איזשהו - - -

לכן אני אומר, ברגע שאתם תשבו, תוכלו לחשוב על פתרונות. אני אעזור לכם לדחוף קדימה.

אנחנו תיכננו לשבת.

וגם החינוך הפיננסי, יש לנו את אשת הקשר שדיברתי איתה, בוודאי הציגה לך את היכולת שלנו גם להשתלב במערכים שאתם עושים.

אוקיי, תודה. הסיוע המשפטי ליאת מיזלס.

אז קודם כל קראנו באמת את המכתב שהעברתם, וברור שנעשית פה עבודה, אבל בסופו של דבר אנחנו נותרנו עם בעיה שאין לה פתרון. אני חושבת שהדבר המהותי פה, זה נקודת המוצא שאתם יוצאים ממנה במכתב, וגם שאמרת אותה עכשיו, זה שאתם חוששים מהפגיעה במהימנות של המאגר ובאמינות שלו.

הבעיה היא, שאי מתן פתרון לבעיה, זה בדיוק יוצר את חוסר האמינות של המאגר. כי בסופו של דבר אם אנחנו מדברים על חובות של חיילים בודדים, אנחנו מדברים על חובות שסוג של נכפו עליהם. זאת אומרת, נתוני אשראי שנכפו עליהם, שלא בהכרח מעידים על היכולת הפיננסית שלהם ועל ההתנהלות הכלכלית העתידית שלהם. זאת אומרת שדווקא ההתייחסות לאותם נתונים, הם אלו שפוגעים באמינות של המאגר. כשאנחנו מדברים על אנשים שלכאורה כן היו יכולים לנהל מבחינה פיננסית את החיים שלהם בצורה רגילה ונורמלית כשהם היו משתחררים, ונמנע מהם בגלל המצב הזה, בגלל דווקא חוסר האמינות של המאגר בהקשר הזה כלפיהם.

הרבה פעמים אנשים, אם הם היו בחיים פרטיים והיו עובדים בעבודה, והיו מרוויחים את מה שהם היו יכולים להרוויח, לא היו נקלעים למצב הזה, כי הם חיים כאן לבד, בלי עורף משפחתי, משרתים בצבא, לא מעט פעמים ביחידות קרביות על כל המשמעויות של זה מבחינת הזמן וחוסר היכולת. הצבא מסייע, הסיוע של הצבא הוא עושה, אבל לא מספיק. ואז הוא מוצא את עצמו צובר חובות, ובמקרה הוא גם צלצל למשפחה בשיחות לחו"ל ועל זה מתחיל לו איזשהו צבר חובות לחברת הטלפון. זה הסיפורים.

ויותר מזה, אם אני רק יכולה לדייק ולהוסיף, בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על חיילים, אנחנו מדברים על חייל שלצורך העניין נפתח לו תיק הוצאה לפועל במהלך השירות הצבאי, עד שהוא מסיים את השירות הצבאי בזמן הזה החוב בינתיים גדל, יש ריביות בהוצאה לפועל. באותה נקודת זמן הוא מתחיל לעבוד, הוא רוצה לשקם את עצמו, אז הוא פונה להוצאה לפועל ומבקש לפרוס צו תשלומים בהתאם לחוק, אם זה שש שנים או שבע שנים בהתאם לחוק. בתקופה הזאת בעצם עדיין נשאר לו הנתון השלילי הזה. זאת אומרת, השלוש שנים מתחילות אחרי שתיק ההוצאה לפועל נסגר. אנחנו מדברים על חיילים, שבסופו של דבר כל שנות העשרים של חייהם, סוג של נפגעות כתוצאה מאותם נתונים. זה לא ששלוש שנים אחרי שהוא יוצא מהשירות הצבאי, אז הוא יכול לחזור לחיים.

יש תקופה, התקופה שבה הוא משלם את החוב, וזה בהנחה וכמובן הוא מצליח לעמוד בתשלומים, תקופה של שבע שנים, ורק אז מתחיל השלוש שנים מפה להיספר. בסופו של דבר אנחנו מדברים על תקופה שהיא מאוד ארוכה, תקופה משמעותית ביותר שלו, ואנחנו כן חושבים שגם נשמח לקיים איזשהו צוות חשיבה אולי, כי אנחנו כן חושבים שצריך לתת בסופו של דבר מענה לבעיה הזאת. אי אפשר להשאיר את זה ככה.

תודה רבה. אכיפה והגבייה, אביבה גבאי, או שמרית.

טוב, אני אתייחס לזה שאנחנו ברשות האכיפה והגבייה, הוקמה עוד לפני כמה שנים יחידה שמסייעת לאוכלוסיות מסוימות, ובין היתר לחיילים, חיילים משוחררים, חיילים בודדים, בהסדרה של חובות, בפנייה לזוכים וניסיון להגיע איתם באמת להסדר חוב.

אצלכם הם מסומנים?

הם לא מסומנים אצלנו, כן יש לנו שיתוף פעולה עם משרד הביטחון ונוהל, שברגע שפונים אליהם אז הם מפנים אלינו, לאביבה גבאי מנהלת היחידה שתכף תתייחס.

מה זאת אומרת כשפונים?

כשהחייל פונה אלינו ואנחנו מזהים שיש, אנחנו פונים לאביבה, ואביבה מטפלת. אבל זה צריך להיות יזום מהחייל, זה לא אנחנו.

גם משרד הביטחון כשהוא חייל משוחרר.

אין אצלנו אינדיקציה. זה דורש שינוי חקיקה, זה מהלך משמעותי. מרגע שקבלנו פנייה, אנחנו לחלוטין מטפלים בה. אביבה אם תרצי להתייחס את, אז תפרטי גם את.

אנחנו מקבלים את הפניות מצה"ל. קודם כל ניסיתי ליזום גם מול צה"ל שיוציאו לי רשימות של חיילים שמעוניינים שאנחנו ניזום את זה, שהם יזמו את זה ונדע מראש למי יש חובות, ולא חיילים שהולכים לאיבוד בדרך, והם כמו שציינה ליאת ואמרה שאחרי שהם משתחררים יש להם חוב מאוד גדול, שצבר המון ריביות, אז אנחנו מנסים לעשות את זה טרום, ואני בכלל יזמתי שהם יפנו כבר מראש עם רשימות ונעשה את זה כבר מול כל הנושים.

רק לחיילים בודדים או כל החיילים?

כל החיילים. ברור. זה גם אנחנו צריכות לשבת אני חושבת, כדי לעשות סדר קצת יותר, מכיוון שהרבה משתחררים ולא מעבירים את הנוהל, והרבה נופל בדרך, אז כל פעם אני צריכה לרענן מחדש, אז זה חשוב. עכשיו, מה שאני הייתי מציעה, אני לא יודעת אם מותר לי לומר את זה, אבל רוב החובות זה כמו שציינת, של טלפונים. אז אולי אפשר כבר עם החברות טלפון לעשות משהו, וברגע שזה צעיר או גיל מסוים, כבר לעשות משהו, ולא לתת להם את הטלפון הכי יקר שיש ואת הטאבלט הכי יקר, כי אני רואה על מה מדובר. לפי דעתי, סוג של ניצול של אותו דבר, זה לא חינוך, זה ניצול של אותו גורם. פה צריך להתחיל מההתחלה את הסדר מול כל הדברים האלה. הם רואים, הם יודעים בדיוק על מה מדובר.

אם זה בתחנות המרכזיות שמחתימים אותם על טלפונים, ונתקלתי בהמון דברים. אז אני חושבת שפה אולי גם צריך להביא את החברות האלה ולעשות קצת סדר בעניין הזה.

זה חברות הסלולר בעיקר?

בעיקר.

אני כן אתייחס גם לסיטואציה שבה יש הרבה צעירים שנושאים על עצמם חובות של המשפחה, ואז זה סיפורים גם לא פשוטים, זה יותר מורכב.

ברור. הסיפור של חברות הסלולר זה סיפור, אני מסכים עם מה שהיא אומרת, יכול להיות שזה יצליח לצמצם מאוד את הבעיה, אם אפשר יהיה, ואני מוכן לסייע לכם לגייס את חברות הסלולר לטובת העניין הזה, לייצר איזשהו מנגנון בתחילת השירות לקבוצה הזאת מול חברות הסלולר.

אולי גם משרד הקליטה כמו כל הבודדים העולים, כאילו גם לעשות איזשהו, יש לך את הקבוצה הזאת.

הם מגיעים עם טלפונים, השאלה היא איזה דיל יש להם בטלפונים, והם לא כל כך מכירים וחשופים לזה. שאגב זה משהו שבאמת משרד הקליטה אולי טרם הגיוס באיזושהי הכוונה.

איך אפשר להתערב באיזה טלפונים הם נושאים?

בלהסביר, בלהתחיל בלהסביר. לא כל מי שמגיע לפה ממדינה אחרת, מבין שעכשיו שהוא לקח טלפון וכשהוא יעשה חיוג ללא יודע איפה, זה צובר לו סכומים שהם לא הגיוניים.

ההסברה היותר נוחה בחלק הזה היא בטח כשמתגייסים. החלק שאנחנו מנסים לטפל בו, בחלק של הטיפול הפיננסי, ובאמת רק לקראת הסוף. ברגע שנכנסים לצבא, אין רגע שבו אתה יכול לרכז את כולם החוצה, לכן ההצעה הזאת של לימוד פיננסי בתחילת הצבא לא ריאלית.

יש מכינות קדם צבאיות לחיילים.

זה משרד הביטחון.

לא, יש של משרד הקליטה. אני זוכר יש את המכינות הקצרות.

יש הכנה.

ובתוך זה? זה קיים התכנים האלה הכלכליים?

אני יכול לבדוק. בהכנה אני לא מכיר, שבחודש שאנחנו עושים לפני אני לא מכיר.

אוקיי. צביקה גרייבר, keep olim.

צוהריים טובים יו"ר הוועדה, אני אתחיל בזה שזה הדיון השני שלי בשבועיים האחרונים בעניין של חיילים בודדים, והמשותף בין שני הדיונים שחצי שנה עברה, וכלום לא השתנה. זאת אומרת, החיילים הבודדים גם בדוח מבקר כשהיינו בדיון הקודם, וגם כיום, לא מקבלים את הפתרון שלהם בשטח. מי שמקבל את אותם חיילים בדלת האחורית או בחלון, זה העמותות, ונציגי העמותות שיושבים כאן, ואני יכול להגיד לכם, וגם דיברתי על זה עם אביבה שהיא מלאך מבחינתי, ובאמת רוצה לעזור, וטוב שיש מישהו בגופים הממשלתיים שבאמת מתגייס לטובת הסיפור הזה, אני לא יודע אם זה ימשיך עוד הלאה.

אין פתרון אמיתי, והפתרון לא רק שהוא לא אמיתי, הוא לא קיים. וכל העניין הזה של חינוך, תעזבו אותי עם זה בבקשה, כי זה שטויות. החינוך לא עוזר לכלום בעניין הזה, הם נכנסים לחובות האלה בדיוק כמו שאביבה אמרה, מנצלים את התמימות שלהם, דוחפים להם טלפונים סלולריים, בוא נשים את האמת על השולחן ולא נספר סיפורים. מנצלים את התמימות של אותם חיילים בודדים, במיוחד העולים. אני חושב שאדוני מכיר את זה גם מקרוב, והם לוקחים את אותם דברים ונכנסים לאותם חובות. זה לא נגמר בחובות, החובות האלה נגמרים בבעיות נפשיות, באובדות, ובהרבה מאוד דברים אחרים.

יש לי שאלה, אולי אתם תוכלו. אם הייתי רוצה לקבל את הנתונים, כמה חיילים בודדים נפתח להם תיק הוצאה לפועל, על ידי כל אחת מחברות הסלולר? כמה סלקום פתחה נגד חיילים בודדים? כמה פלאפון פתחה מול חיילים בודדים?

רק בודדים או חיילי צה"ל בכלל? למה רק בודדים?

כי המנדט של הוועדה יטפל - - -

נכון, אבל זה כלל.

כשתציגו לי, אם אפשר יהיה להציג גם וגם.

בשונה מהחיילים הרגילים אביבה, החיילים הבודדים אין להם תמיכה, אין להם עורף כלכלי, וזה משהו משמעותי.

גם בדרך כלל החייל הבודד, הידע שלו הרבה פעמים מול חברת הסלולר, בוא נתחיל, תבדקו אם אני יכול לקבל את הנתונים האלה.

ולא רק זה, המידע הוא למעשה מידע של חברות הסלולר, זה דורש, אנחנו נבדוק את זה, אין שום בעיה. נהיה בקשר.

קצת שהם יצטרכו לענות על למה הם דוחפים את הדברים האלה. קיבלתי, תודה צביקה.

אני רק אסיים בעוד משפט אחד, שלכל החיילים העלו את השכר וזה מבורך, אבל אדוני יודע בכמה העלו לחיילים הבודדים את השכר מעבר למה שהעלו לכל החיילים? אדוני מכיר את הנתון הזה? 58 שקלים בחודש. אתם תגידו לי, איך קונים אוכל לבית, מאיפה עושים כביסה, ומאיפה לעזאזל משלמים חובות. ואם היה חצי מההתגייסות שיש נגד כל מיני מאבקים ורפורמות וכאלה ואחרים, לטובת החיילים הבודדים, לא היינו יושבים פה היום. הם רכוש צה"ל, שצה"ל ידאג להם, ושצה"ל ישחרר אותם בלי שום חובות לאזרחות, ובלי שום כתם שחור. כי רובם אפילו לא אמורים להתגייס לצה"ל, הם מגיעים ומתנדבים לצה"ל. אז אם לא יודעים לשמור עליהם, שלא יהיו שם.

תודה. בבקשה שאול.

שאול רק בקצרה.

קודם כל, צריך להגיד משהו, שבתור בן אדם שעובד עם חיילים בודדים כבר 18 שנה כמעט, עזרתי לאלפי חיילים בזמן השירות ואחרי השירות. היחס שאנחנו נותנים להם כבוגרים, אולי מבחינה משפטית זה נכון, אבל זה לא המציאות. כשזה מגיע לנושא של כספים, ואני בעצמי העברתי לחבר'ה שגרים אצלנו בזמן השירות שיעורים לגבי איך לחסוך כסף, וכל מה שקשור להתנהלות כלכלית, לצערי הרב הם לא מבינים.

עכשיו, אפשר להגיד 'מה הם לא מבינים, הם חיילים, הם לוחמים'. זה לא משנה. הפתרון צריך להיות ברמה שלהם, ולא ברמה שלנו. ולא שמעתי מישהו אחד אומר, שמעתי יותר מדי על שיעורים וכל מיני דברים כאלה, זה לא יילך. עכשיו, אני לא יושב פה עם פתרון, זו לא העבודה שאני עושה אותה, אני לא איש של בנקים וכו'. אני רק אומר, כשעושים את זה, צריכים לחשוב לא ברמה הממשלתית או ברמה הבנקאית, אלא ברמה של החייל, אחרת זה לא יילך.

תודה רבה. הילה סולימני.

שלום לכולם, אני רוצה להצטרף לדברים שאמרה ענבר, ולחדד אותם קצת יותר. צה"ל עשה יחד איתנו עם תוכניות כנפיים שעושים את סדנאות ההכנה לאזרחות, לקראת השחרור בעצם, שינויים בהתאם לדוח מבקר המדינה הקודם שפורסם, וישב מערך שלם של צה"ל ואנשי מקצוע, ובזכותם הכנסנו גם יותר מונחים ומושגים שאנחנו ממש מקדישים אותם לעולים בסדנאות שאני אחראית עליהם. אם זה נתוני דירוג אשראי כמו שהזכרתם כאן, אנחנו מראים להם איך נראה חוזה תקין, אנחנו באמת עוברים איתם על הזכויות גם כאזרח, גם כעולה וגם כבודד, ודבר אקסטרה שצה"ל יחד איתנו הכניס השנה לסדנאות שדוייקו עבור הבודדים באמת ברמת קהל יעד, אם זה חסרי עורף או עולים, זה גם הרצאה של יועץ כלכלי. אצלנו זה מועבר על ידי היועץ הכלכלי שלנו, צביקה צ'רנר, שהופיע בוועדה הקודמת שכינסתם, ולאחר מכן הוא גם נפגש אישית עם כל אחד, ויושב גם על חוזה של פלאפונים, גם על שכר דירה, מחזיר לפעמים מהרשויות יחד עם הרשויות כספים שמגיעים להם. וכל האנשים מהרשויות שיושבים כאן, אם זה משרד העלייה והקליטה, אם זו אביבה, אם זה הסיוע המשפטי, עוזרים לנו לממש את הזכויות ולהחזיר אותן רטרואקטיבית. לא פעם גם משרד הבינוי והשיכון.

אז יש כאן אנשים שהם איתנו ומחויבים, אני רק חושבת שכמו שאמר היו"ר, צריך באמת לכנס גם את הגופים העסקיים ולרתום אותם, כי אנחנו גם רודפים אחריהם. לא פעם עם סיוע משפטי, עם רשות האכיפה, אז זה לדעתי גם התודה שמגיעה לצה"ל. הם יודעים לשפר, הם עזרו בסדנאות שלנו, הם דייקו את הנושא הכלכלי. כמובן שצריך עוד, אבל אנחנו תיקנו את כל מה שהיה צריך, ודברים שהעלו גם פה בוועדה, ולקחנו אלינו ותיקנו, ואפשר אולי להזמין שתבואו צוות הוועדה לבקר בסדנאות ותראו איזה דבר מדהים קורה שם, גם בתחום הכלכלי. תודה.

תודה רבה. אליסף כהן.

שלום לחברי הוועדה, אני אליסף, אני מנהל את תחום החיילים בעמותת הלל, עמותה שעוזרת ליוצאים בשאלה מהמגזר החרדי להשתלב בחברה הישראלית. אני ברשותכם רוצה להעלות איזשהו נתון, מאפיין, שהוא מאפיין בעיקר את החיילים הבודדים חסרי העורף שמגיעים מהחברה החרדית, שזה הנושא של הלוואות בשוק האפור.

בעצם מתוך הרגל, הם רגילים לגמ"חים וכו', וזה מתורגם להלוואות מגורמים, מחברים, זה יכול להיות גורמים עברייניים, נושים שממש רודפים אחריהם בזמן שירותם, וחובות גבוהים מאוד שכמובן צוברים גם ריבית עצומה בתוך הדבר הזה, והדבר הזה גורם לחלק מהחיילים שלנו באמת לא להצליח לסיים את השירות התקין שלהם. הם חייבים לצאת לפעמים לנפקדות או לעריקות.

איך מונעים את זה?

אז איך מונעים את זה, זה הדבר המרכזי שאני חושב שכדאי לעשות בהקשר הזה, זה באמת לאפשר הלוואה שמותאמת לחייל, כדי שיוכל לסגור את החובות שלו לגורמים האלה, ובפריסת תשלומים שמתאימה לו, בכדי שיוכל באמת להתרכז בשירות שלו ולא בנושים שרודפים אחריו.

תודה. יש היום איזשהו מענה שצה"ל נותן בדברים האלה?

צה"ל יודע לתת הלוואות, אבל לא בסכומים כאלה. זה יכול להגיע גם ל-100 אלף, ו-200 אלף.

מה, זה הסכומים שאנחנו מדברים עליהם בהלוואות של חיילים?

כן, אנחנו מדברים על סכומים כאלה לגמרי.

איך אני מונע את הכניסה הזאת לשוק האפור?

אז זה דבר שאנחנו עובדים עליו בעיקר בהסברה.

באיזה שלב בדרך כלל הם נחשפים לשוק האפור? הם כבר מתגייסים עם זה?

כן.

בדרך כלל כן.

בגלל שכשהם יצאו ועד שהם מצאו את עצמם הם - - -

כן, הם היו צריכים להסתדר כלכלית בצורה כזו או אחרת, הם גם לא מכירים כל כך את שוק העבודה בישראל, אז גם לוקח להם זמן להשתלב בשוק העבודה, ובזמן הזה הם צריכים לחיות ממשהו.

יש לנו עוד אוכלוסיות רבות אחרות שהן כאלה.

כן, לא אבל האוכלוסייה הזאת זו אוכלוסייה שהיא בהרבה מאוד מובנים דומה לעולים חדשים, בלי שום תמיכה שעולה חדש מקבל.

אני אגב חושבת מההיכרות שלי עם החיילים הבודדים, שחסרי העורף המשפחתי, אלו שיצאו מביתם, לאו דווקא בגלל פערים של אותם יוצאים בשאלה, אלא בגלל פערים אחרים, בעיקר שקשורים לכלכלה, למצב סוציו אקונומי נמוך במשפחה. המשפחה לא מצליחה להחזיק את זה, והילדים שם בעיקר אנחנו רואים אותם ביתד, בנוער בסיכון, שם אנחנו פוגשים את זה בעיקר. זה קיים, זו תופעה רווחת מאוד לצערי הרב בקרב החיילים. המכנה המשותף הרחב הוא שהם חיילים, לאו דווקא שהם יוצאים בשאלה או בודדים.

לא יודע איפה משרד הרווחה פה, החבר'ה האלה בגילאים האלה צריך לייצר להם איזשהו פתרון. זו קבוצה שצריכה להתחיל את החיים שלה בלי הדבר הזה, בלי הגיבנת הזאת.

אז רק ברשותך אני כן אענה על ההבדל, אז כן יש הבדל בין החיילים האלה לחיילים אחרים, וזה בעיקר כי את ההלוואות שהם לוקחים, הם לא לוקחים מגורמים רשמיים, הם לוקחים מגורמים לא רשמיים.

כן, אני בעיקר פוגשת אותם בשער הכניסה ביום הגיוס לצבא.

בבקשה איריס.

כן, תודה. איריס גוטרמן מאגף והקרן לחיילים משוחררים. חשוב לציין, אנחנו לפחות עד עכשיו שומעים, ככל שהם בשירות, אז יש פה מעטפת ויש עזרה, וברגע שהם משתחררים החוצה, אז אנחנו יודעים לתת להם מענים, ובעיקר כדי להמשיך ולקדם אותם להשתלב טוב בחיים האזרחיים. אלא שכל המענקים שחיילים בודדים מקבלים מאיתנו, בין אם זה דמי קיום להשלמת - - - בין אם זה המענק שחרור שלהם שזה סכום שיכול לסדר אותם כתחילת דרך, כל אלו לא מוגנים מפני החוק, והם מעוקלים. הפיקדון נמצא בסוג של הגנה, כל זמן שזה חמש שנים לשחרור, אבל וואנס הכסף נכנס לחשבון הבנק במידה והוא נניח מתחתן, או כאשר מענק השחרור נכנס, כי זה סכום שאמור להוביל אותו בתחילת הדרך, הכספים מעוקלים. כנ"ל גם דמי הקיום.

להערכתי, גם ראיתי אפרופו הצעת החוק שהונחה, יש מקום לבוא ולהוסיף שם גם את העולם של המשוחררים בתוך זה.

את דיברת על זה בוועדה בדיון שהתקדם?

היית בוועדה?

הדיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לא ידעתי עליהם, אני מקווה שלא מאוחר מדי.

בוא נראה אם זה יעלה במליאה בשבוע-שבועיים הקרובים. אם זה יעלה, אני לא רוצה לעכב את זה. אם זה לא יעלה, אז יכול להיות שאני אפנה ליו"ר הוועדה ואבקש ממנו למשוך את הדיון ואולי להוסיף עוד תיקון.

זה פשוט ממש, זה המילה 'משוחררים' והמענקים שהם מקבלים מאיתנו. זו ההתייחסות, תודה.

תודה. יתד.

היי, שמי דיציה, מנהלת מקצועית תחום צבא, חברה ותוכנית יתד, שזו התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון. אני אגיד את זה, אנחנו נותנים מעטפת רחבה בהקשר של הליווי, אז אני אתייחס דווקא לתחום של החובות אצלנו.

יש לנו תחום שמאוד פותח בשנים האחרונות ואנחנו עובדים כאן בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, תחום של התנהלות כלכלית וחובות. מטרתו באמת גם למנוע את הכניסה לעולם הזה של החובות, ולתת כלים להתנהלות כלכלית. אנחנו גם מסייעים לחיילים משוחררים בהקשר הזה, לא בעזרת נתונים כאלה ואחרים שהם מועברים אלינו, אלא פשוט עם פנייה של אותו צעיר או צעירה לסיוע. אנחנו גם מאפשרים סיוע קבוצתי של התנהלות כלכלית וגם סיוע אישי.

יש לנו בעצם גורמים גם באגף של האכיפה והגבייה, גם במשרד המשפטים, בכל גורם יש לנו איש קשר מאוד משמעותי שאנחנו עובדים מולו, ואנחנו יוצרים מענה גם קבוצתי, גם פרטני. מטרתו גם למנוע, וגם במקרה שכבר נקלעו לחובות, לתת את הסיוע. אז אנחנו נשמח לעשות כאן כל שותפות.

תודה. טיבי מאיגוד הבנקים.

אני לא יודע אם יש לי מה להוסיף, דבר אחד – אני חושב שגם המערכת הבנקאית מנסה, כמובן כל בנק במסגרת ההסדרים שהוא מוצא לעצמו לסייע לחיילים.

אל תגזים. לא מנסה כל כך לסייע. איך המערכת הבנקאית מנסה לסייע?

אני אסביר. אז קודם כל, קודם כל לא למחוק את החובות, אלא לפרוס חובות. היא מנסה להתריע בפני החיילים כאשר הם מזהים שההוצאות שלהם במסגרת כרטיסי האשראי חורגות מאיזשהו גבול מסוים. הם מנסים לעכב את ההליכים המשפטיים. יש הרבה מאוד צעדים שנעשים על ידי הבנקים. אני יכול להגיד לך שגם הפיקוח על הבנקים פנה לאחרונה בעקבות הדיון הקודם, בניסיון לקדם איזשהם צעדים של כלל המערכת הבנקאית. יש צעדים שנעשים על ידי המערכת הבנקאית אדוני היו"ר.

ועדיין, זה שפנו כדי לקדם ו- - -?

אז נעשית עבודה כדי להביא למעין אמנה של כלל המערכת הבנקאית, על מנת להסדיר צעדים מסוימים שכל המערכת פחות או יותר תתיישר לצעדים מסוימים, למרות שיש גם היום צעדים שנעשים על ידי המערכת.

אני אבקש לקבל פירוט של הצעדים האלה.

מאה אחוז.

אני רוצה לסיים.

רק אדוני אם אפשר להתייחס לנושא של החברות סלולר. אנחנו בסיוע המשפטי לפני כמה שנים יזמנו איזה שיתוף פעולה גם עם חברות הסלולר המרכזיות, וגם עם הבנקים, בעצם במטרה לפרוס לאותם חיילים את החוב בפריסה מיוחדת, יותר רחבה, שיותר מתאימה להם. הסיוע הזה ניתן גם בין אם החוב הגיע כבר להוצאה לפועל ובין אם לא.

כן חשוב להגיד שכשאנחנו מדברים על חוב לבנקים, שגם לבנקים יש לחיילים חובות משמעותיים, גם אם הבנק מאשר פריסה של התשלומים, עדיין זה עובר לנתוני אשראי, ובסופו של דבר מהבחינה הזאת כן אנחנו פועלים בהקשר הזה.

תודה. טוב אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני אבקש מצה"ל, מהנציגה סגן אלוף ענבר סטבון, לקיים פגישה יחד עם נתוני אשראי בבנק ישראל, וגם כדי לקחת את הסיפור הזה, אתם חייבים לייצר פתרון, והפתרון הזה חייב להיות פתרון שאתם תייצרו אותו יחד. אני מבקש שגם הסיוע המשפטי, משרד המשפטים, יצטרפו לדיונים האלה. תייצרו איזשהו סיעור מוחות. אז זה אני מבקש נושא אחד, כדי שתחזרו פעם הבאה עם תשובות, שלא יעברו ארבעה חודשים בלי שהיו תשובות.

אני מבקש להוציא מכתב למנהלי חברות הסלולר מטעם הוועדה, שמבקש מהם גם להתייחס אחרת בהיבט של חיילים בודדים, וגם להנחות את אנשי המכירות שלהם במובן הזה של חיילים בכלל. המכירה האגרסיבית אל מול חיילים היא כזאת שאני לא הייתי רוצה להיכנס לשם כרגולטור.

על אותו משקל, רשות האכיפה גם, תשבו יחד עם ענבר בבקשה, תייצרו בדיוק את המניפה הזאת. ככל שתוכלו להביא לי נתונים על חברות סלולר ומספרים, זה יקל עליי גם בפנייה שלי לראשי החברות.

איגוד הבנקים כנ"ל. תשבו בבקשה עם ענבר, ותביאו לי את התוצרים. מה כן. זה שהמפקח פנה ויש נכונות, זה טוב. מה עושים עם הסיפור הזה כדי באמת להקל על הקבוצה הזאת. אני שמח שכן לפחות, אני חייב לומר, יש פה תמימות דעים מסביב לשולחן, כולם רואים בקבוצה הזאת כקבוצה שאנחנו רוצים לסייע לה. אבל זה צריך לעלות מדרגה מהשפה אל החוץ, עכשיו צריך להיות בפרקטיקה. ובפרקטיקה צריך לייצר פה פתרונות, ופתרונות כאלה שיאפשרו לחייל משוחרר שהיה חייל בודד, להתחיל את חייו עם גיליון נקי מההתחלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:38.