פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



4
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
10/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ג (10 ביולי 2023), שעה 12:06

תמיכה ממשלתית ביוזמות חברתיות בהייטק

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

יאסר חוגי'ראת

סלעית לב - מנהלת תחום הנבטה ויזמות, רשות החדשנות

יואב אילון - מנהל תחום בכיר טכנולוגיה ומו"פ, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה

רועי לבנון - מנהל תחום בכיר, חדשנות מחקר והייטק, מינהל אוכלוסיות, משרד העבודה

סופי קרוטר - מפקחת מרכזת במחוז (משאבי קהילה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר בני צרפתי - מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה, המשרד לשוויון חברתי

ניסים בן דוד - מנהל צעירים בעיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

אלי חביב - רשת מרכזי הצעירים, ומנהל אגף נוער וצעירים, עיריית עכו

אילנית אסיף - מנהלת תחום אזוריות ושותפויות, מערכת המאיה, הפורום הכלכלי חברתי

רחל מייט - ראש תחום פיתוח עסקי Nera, בתי השקעות

יוסף צוריה - יושב ראש חבר מנהלים הילמ"ה - הייטק למען החברה

סרן במיל' ד"ר אילן סמיש - מייסד ומנכ"ל אמאי חלבונים

יניב ריבלין - סופר, יזם

עפרי ארליך - מנהלת שותפה, קואופרטיב סופי - הייטק

ד"ר גל נוימן וקסלר - שותפה ומשקיעה בקרן הון סיכון, בתי השקעות

יאיר שוהם - מתנדב, איגוד ההייטק הישראלי

אורלי אלידן הראל - מנכ"לית סטארטאפ סרנוס, חברות הייטק

יאיר בר-און - מנכ"ל טסטפרי, חברות הייטק

רב סרן במיל' אמנון שרף - יזם ומנכ"ל חברת סטארט-אפ בתחום הווידאו

דורית סוקולוב - שותפה בהילה ונצרס

מיכל כהן קרמר - ראש תחום משפטי בהייטק

אמיר כרמלי - יזם הייטק ונדל"ן, איגוד ההייטק הישראלי

רב סרן אליאב סר - חברות הייטק

מירב מצגר משה - מנהלת מיזם 'מדינה למופת', תנועת אור לנגב ולגליל

עמי דרור - מנכ"ל בריבוקס

אהרון פרוכטמן - סמנכ"ל jbh

עפר אלבק - Ceo נמל כחול

אביחי שטרן - ראש עיריית קריית שמונה

ורד קירו זילברמן

דפנה סידס-כהן

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות






תמיכה ממשלתית ביוזמות חברתיות בהייטק

צוהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הדיון על תמיכות ממשלתיות ביוזמות חברתיות בהייטק, בוועדת הצעירים. את הדיון הזה כבר יזמתי לפני תקופה, הוא כל פעם נדחה בגלל נסיבות השעה ונסיבות שונות. בחרתי שלא לדחות אותו הבוקר הזה, למרות ההתפתחויות של היום ולמרות מה שקורה, ואולי דווקא בכלל ההתפתחויות ובגלל מה שקורה. ואני לא יכולה שלא לפתוח את הדיון מבלי להתייחס לאירועים שמטלטלים את המדינה שלנו מאז הקמת הממשלה הזו, ואני אקריא גם משהו בהקשר הזה.

בתחילה, אני כן אומר של ההייטק שהצליח לא מעט בגלל השקעה ממשלתית, ובגלל תפיסה של מדינה, יכול וצריך להיות גם תפקיד חברתי. תפקיד שיכול לקחת אומה מעלה ויכול להזניק אותנו, את הכלכלה שלנו, את דור העתיד, בטח בסוגיות של בריאות, של קידום אוריינות דיגיטלית, של תעסוקה, של פיתוח, של אנרגיות מתחדשות, של שוויון מגדרי ושל תחומים רבים וחשובים.

בקיץ האחרון הייתי בכנס מדהים של פמטק. בגלל שאני עוסקת בבריאות נשים בין היתר, אנחנו יודעות כמה שהוזנחנו לאורך השנים בתחום הזה, וכמה זה השפיע על הבריאות שלנו. נגלה לפניי עולם שלם מדהים של פיתוח, של יזמות, של חדשנות, שעוסקת בתחום שכביכול הודר ע"י המערכות, אבל היזמות והתשתיות החברתיות, ההון האנושי כאן ידע להרים מעלה. את המגוון המדהים הזה ואת האפשרויות הללו, חשבתי שנכון מאוד להציג ולהנכיח בוועדת הצעירים. אבל כן, אי אפשר שלא להתייחס למה שקורה ימים אלו. הירידה של כ-70% בהשקעות, העברת ביטול עילת הסבירות שתשפיע לבטח, בוודאות, של דיני חוזים, קניין, מכרזים, יעילות השירות הציבורי ועבודה עם משרדי ממשלה. וההבנה שאת כל המנוף צמיחה העצום הזה שבנינו פה, מחריבים ברגע. ששנה אחת יכולה להיות אסון שלם.

אני אקריא משהו – בתחילת מאי פרסמה רשות החדשנות נייר עמדה, שמנתח את השלכות ההפיכה המשטרית על ההייטק הישראלי. מהנייר עולות בבירור שתי מגמות: הייטק בישראל מתחיל להתפצל ממגמות הייטק בחו"ל, ובעקבות זה פחות ופחות משקיעים זרים משקיעים בישראל. שכמובן בעולם שלי, העולם של זכויות חברתיות, המשמעות היא אובדן הכנסות. אובדן הכנסות מדינה, ושקיעת השירותים החברתיים. כי מי שלא מבין שכלכלה ורווחה חד הם, ימצא את ישראל שוקעת מטה, ומי שמבינים שהשקעה בשירותים חברתיים וצמצום פערים ואי שוויון, קשורים לחלוטין בכלכלה יציבה, חזקה, צומחת ובטח ביזמות, ימצאו פה מדינה משגשגת.

אז באמת, חוץ מלהיות אופוזיציה להפיכה המשטרית, בואו ננסה היום להיות אופוזיציה גם ברמה הערכית. להסביר את כל התרומה שיכולה להיות, השקעות חברתיות והמגמות שנעשות, ננסה שזה יהיה דיון ענייני ככל שניתן. לצד זאת, אני מבינה שהעת והמקום והשעה מחייבים גם התייחסות, אז אני אומרת שכל מי שהגיעו לכאן אורחים, אני מכבדת אתכם, אני מודה לכם שאתם פה, תרגישו חופשי להתבטא ולהגיד כל מה שצריך לומר. כמו שאמרתי, הדיון הזה יתנהל בשני מישורים, ואני מקווה מאוד שגם הדברים שייאמרו כאן יישמעו גם מעלה, ויגרמו גם לתזוזה.

אז תודה רבה רבה לכם שהגעתם לכאן. אתה רוצה לפתוח?

אני אגיד שני משפטים גם. שלום לכולם, בגלל שהדיון כ"כ חשוב אנחנו ציפינו להיות, עוד חברי כנסת. אני הגעתי לכאן כי זה חשוב לי כל הנושא של ההייטק בחברה הערבית. אנחנו עדיין כחברה ערבית נמצאים מאחור בתחום הזה. אני יודע שיש יותר ויותר מאמצים לשלב את החברה הערבית בתחום ההייטק, כי מה שנאמר כאן, זה אחד הענפים שבעצם מרים את הכלכלה של המדינה, ולאחרונה אנחנו שומעים לאור כל מה שמתרחש באקלים בתוך המדינה, זה מתחיל איכשהו להשפיע על הנושא של ההייטק, ועל היזמות, ועל ההשקעות, ועל בריחה של המשקיעים, שבסופו של דבר זה רק פוגע בחברה הכללית, ועוד יותר יפגע בחברה הערבית כי בסך הכל אנחנו עדיין מאחור. אנחנו לא הספקנו להגיע, קצת להתברג בתוך הענף הזה.

אני מקווה שיחד, כל האנשים המשכילים, המבינים, המובילים בהייטק, יתגברו על כל הנושא הזה, וינסו לשלב, שוב אני תמיד אומר גיוון. גיוון, גיוון, זה הנושא המפתח להצלחה בכל התחומים, גם בתחום של ההייטק. תודה.

תודה רבה, ח"כ יאסר חוג'יראת. ובאמת להגיד, הרבה מהמגמות המדהימות שנעשו, נעשו גם במרחבים משותפים של חברה יהודית וחברה ערבית. לא פעם הכלכלה והיזמות היא גם מנוע לחיים משותפים, ודרך מדהימה לעשות דברים יחד.

אני רוצה לתת ליניב ריבלין, ממקימי 1.8, מיזם שמטרתו צמצום פערים בחברה, לפתוח את הדברים, ואני אגיד שהכרנו במקרה ואני שמחה שיצא מזה גם מעשה.

לגמרי. אז קודם כל, חברת הכנסת נעמה תודה רבה על זימון הדיון וההזמנה. אני חושב שזה אחד הנושאים החשובים שיש. בדיוק כמו שנעמה ציינה – יניב ריבלין, הקמתי גם את כל התחום של הקורקינטים השיתופיים בישראל, הייתי מנכ"ל של בירד בחמש שנים האחרונות, עכשיו הקמתי גם קרן שמשקיעה ספציפית בפריפריה, בקידום מיזמים וחברות בכלכלת השירותים.

אני מגיע מקצרין, ואני חושב שאחד הדברים החשובים שאני מקווה מאוד שיצאו מפה, זה העובדה שההייטק באמת יכול לעזור לפתח את כל מדינת ישראל. דיבר פה חבר הכנסת ובאופן כללי יש לנו את היכולת לעשות זאת, אני שגדלתי בקצרין לא הכרתי, סיימתי את הצבא, לא הכרתי בכלל את המושג הייטק, לא הכרתי בכלל מה זה 8200, לא הכרתי שום דבר שקשור בזה.

לא הוסללת להייטק.

לא הוסללתי להייטק, עשיתי מסלול כדי להגיע לזה בשלב יותר מתקדם. אני מאוד שמח שהיום יש לא מעט גם ארגונים שכבר מתחילים, כמו יוניסטרים ועוד ארגונים שתומכים בזה ומגיעים לכלל החברה הישראלית, אבל אני חושב שהדרך עוד ארוכה. אני חושב שאחד הדברים שהקמנו, 1.8 שהיום נקרא Community.O, זה מיזם שבעצם הקמנו אנשי טק, על מנת שהאנשים מעולם הטק, מהמנכ"ל ועד אחרון האנשים בעולם ההייטק, ישקיעו חזרה בחברה הישראלית. אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שקורים אגב, אני שש שנים הייתי בצפון אמריקה, למדתי בהרווארד, עבדתי בקרן פילנטרופית, קרן שוסטרמן שם חמש שנים. אחד הדברים שאנשים בארה"ב שנולדים, נולדים עם החובה הזאת להחזיר חזרה ולהשקיע, ולהשקיע גם מזמנם, גם מכספים ועוד.

1.8, אחת המטרות שלנו זה באמת לקחת אותם, את הצעד הראשון להשקעה חזרה בחברה שלנו. היופי באמת, זה שיש את הרצון, אבל צריך לדעת גם לתת את המשאבים הנכונים, ולחבר אותם בדרך אותנטית למה שאנשי הטק יודעים ויכולים לתת. כי רק כשיהיה את השילוב הבאמת-נכון הזה, יוכלו לתת מעצמם בדרך שאותנטית להם.

אתה יניב, מרגיש שהמדינה מבינה את הקשר לא רק בלפתח את ההייטק כדי לקבל גם מהשקעות, אלא מבינה את הערך של יזמות חברתית בהייטק? היא מבינה את הפוטנציאל?

אני חושב שהמדינה אולי מבינה אבל לא משקיעה, וזה שני דברים שונים. קונספטואלית – מבינים. השאלה היא, איך עושים את החיבור הנכון הזה. שבוע שעבר נתתי איזה הרצאה ליזמים, ומישהי ממש ריגשה אותי שאחרי זה כתבה לי, אני אקריא את זה שתי שורות, היא כתבה לי – הייתי אתמול בהרצאה שלך בתוכנית מטאור. וואו הוקסמתי. הרגשתי שכל מסר במשפט שלך מכוון אליי. אני אותה ילדה מהפריפריה שחולמת להקים סטארט-אפ. ברור שאתה לא עונה לנערים כמוני, ובכל זאת הרגשתי חובה לומר לך תודה על ההרצאה שלך אתמול.

אז מהמקום הזה שמי שגם גדל בפריפריה, בין אם חברתית, בין אם בירושלים או הגאוגרפית, זה לא משנה. העיקר זה איך משלבים את זה יחדיו. אני אתן עוד דוגמה קטנה היום, השקנו, אבישי פריז ורון, הקימו קייטנת AI מטורפת שהולכת לקרות עוד שבוע וחצי מהיום, 12 אלף ילדים מעל גיל 10 כבר נרשמו, בחינם, וירטואלי. הם לקחו את היכולות שלהם מעולם הטק, עשו את זה וייצרו משהו שהוא חינמי לכל דבר. דרור גלוברמן ועוד, כולם התגייסו לעשות את זה. אלה הדרכים שצריך לחבר, וביחד עם המדינה, אם יוצרים באמת את ההזדמנויות, רשת מענקים מיוחדת לדברים כאלו, שוב אני אגיד את זה, החוכמה היא למצוא את האנשים האלה איפה שהם נמצאים, ולא במקום אחר. ואם עושים את זה, ועושים את זה בצורה נכונה, אפשר באמת ליצור את השינוי המיוחל.

אני כתבתי את הספר – החיים כסטארט-אפ, באמת מקצרין להרווארד. כל הספר הזה הוא על האמונה והיכולת העצמית שצריך להנחיל לחבר'ה צעירים, ובאמת העובדה שאם המדינה והשקעות מאוד מאוד ייחודיות ומעניינות שאפשר לייצר, רק ככה אנחנו נוכל לייצר את הגשר הזה, ואם לא הפערים ימשיכו לצמוח בין החברות, בין המגזרים. דווקא אפרופו היום שאנחנו נמצאים עם כל מה שקורה, עם השערורייה שקורית פה מסביבנו, דווקא זה אני חושב ועוד מעט עוד חבר'ה ידברו, אבל נתנו דווקא את הדחף הזה לאנשי הטק לבוא להחזיר, להירתם, וצריך לקחת את זה ולבנות על זה ולהעיף את זה קדימה. אני אופטימי, אבל כן חייבים.

אנשים אופטימיים משנים את העולם.

זה נכון, רק אנשים אופטימיים מייצרים מהפכות, זה נכון. ואני חושב שמשהו יכול להיות מאוד מעניין, זה איך לייצר ביחד עם כל משרדי הממשלה המדהימים, תוכנית מענקים מעניינת שתפגוש ותייצר את זה ביחד עם אנשי הטק. שיפגשו אותם במקומות הנכונים כדי שביחד נייצר את השינוי הכל כך מיוחל לחברה הישראלית שלנו.

תודה רבה. תמיד אני אומרת שהמדינה כאילו מייצרת תודעה שבה נהיה שווים משהו רק אם נהיה בהייטק, במקום להשתמש בהייטק למען שוויון הזדמנויות בחינוך. שזאת תפיסה אחרת לגמרי, שההייטק הוא כלי לשווין הזדמנויות, ואז הוא גם כלי מגייס, שגם ככה באמת אפשר להתחבר אליו, ובמקום לייצר איזו תנועה מעמדית הרבה יותר בעייתית ולמדינה פה יש כוח עצום עצום עצום. אני ממש מודה לך על הדברים ועל הדרך, אני רוצה לעבור לזום.

אני מזמינה את עו"ד אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. בשנה שעברה קיימתי סיור בקריית שמונה, שהפכה למעצמת פודטק מרהיבה, והרבה בגלל יזמות אותנטית חברתית. האמת היא שאביחי פה שעלה, הוא גם ערך את הסיור ולימד אותי המון, אז תודה אביחי שאתה פה, ואני כן אפתח בגילוי נאות שאנחנו חברים עוד מימי התואר הראשון.

קודם כל, גברתי היו"ר, חברתי היקרה נעמה, שיש לנו באמת דרך ארוכה עוד מימי אגודת הסטודנטים, וכל כך לא מפתיע אותי שאת מרימה את הדגל הזה של הצעירים והמוביליות החברתית, איך משתמשים בהייטק ככלי. אני מכיר אותך כל כך הרבה שנים, זה בדיוק את וזה לא מפתיע אותי, אבל אני רוצה דווקא בפורום הזה למי שפחות מכיר, קודם כל להגיד לך שאפו ענק, שאני מעריך מאוד, ואני חושב שאין פורום יותר חשוב. מדברים הרבה על קידום של נושאים רבים, אף אחד לא מדבר איך באמת לוקחים את הצעירים כעתודה, כדור העתיד של מדינת ישראל, הדור שהולך לשנות. אני לא הייתי אומר, אפילו להגיד לשנות את העולם. יש לנו דור מקסים, אנחנו רואים את הקצב של הקדמה, של הטכנולוגיה, של ההייטק, של הסטארט-אפים ואם לא הדור של היום אז מי? מה לא אמרו גם על הדור הזה, דיברו על הדור הזה שהוא דור המסכים, לא יוצא, אבל בסוף צריך לזכור ואמרו את זה גם לפניי, נכון, ישראל היא סטארט-אפ ניישן, ישראל היא מעצמה טכנולוגית, והחברות שנולדו פה זה חברות שמובילות בתחומים של תקשורת, של אמצעי לחימה, החקלאות והמזון.

סיפור הפודטק שהזכרת קודם שאנחנו עושים בקריית שמונה, התרופות וכלים רפואיים, ואפילו גם בתעשיות הרכב יש לנו לא מעט הצלחות. אבל את ההצלחה הזו אנחנו צריכים לשמר, והדרך היחידה להגיע לשמה בעיניי זה להשקיע בילדים, זה להשקיע בחינוך ולשלב אותם בידע, בטכנולוגיה, ובתרבות היזמית הזו כבר מגיל גן. אני לא אגיד מבית ספר יסודי, מגיל גן. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בקריית שמונה עם הפודטק. בנינו תוכנית פדגוגית, ואנחנו היום מלמדים פודטק בכל בתי הספר בקריית שמונה ומגן. יש לנו גן מדגים שאנחנו למעשה חושפים את הילדים כבר מגיל גן לכל היזמות, איך מדברים יזמות, איך מדברים חדשנות, איך חושבים כיזם, ויש לנו גם לא מעט שותפים.

זאת אומרת אביחי, אתם התחלתם תוכנית עירונית שמתחילה עוד מהגיל הרך אפשר לומר? עוד מגיל ילדות.

נכון. אנחנו כתבנו תוכנית פדגוגית יחד עם פרופ' מירי דרסלר מאוניברסיטת תל אביב, ועם גליליום במכללת תל חי שנמצאת פה על ידינו, ובעזרת השם בקרוב גם תהפוך לאוניברסיטה, ובאמת היום כל ילד מגיל גן ועד התיכון נחשף לתכנים שקשורים לפודטק. יש כל מיני תחרויות, יש שיתופי פעולה עם מיזמים, עם מכוני מחקר, עם חברות שונות שיושבות פה באזור, 26 חברות סטארט-אפ קמו בקריית שמונה רק בשנתיים האחרונות, ואנחנו רואים את ההשפעה הזו באופן מידי, שזה אולי הדבר הכי חשוב. אני גם בהמשך היום, אני אהיה פה בדיון על הקמת אוניברסיטת הגליל בתל חי, שגם זה תהיה תוספת ברוכה.

שזה הכריזו שלא יקרה עכשיו.

אז בדיוק על זה יש את הדיון, אבל אין לי ספק שגם אוניברסיטה ברגע שתקום פה, אז זה יהיה תוספת ברוכה לאותו אקו סיסטם שיוצר העתיד, לא רק לקריית שמונה. הוא יוצר עתיד לאזור כולו, לכל הגליל. אבל כדי שהמאמצים האלה יישאו פרי, לא צריך להשאיר אותם אני חושב רק ליכולת של ראש עיר נחוש או לטוב לך של גורמים עסקיים למיניהם, או יזמים שבאים. המדינה היא זו שצריכה להשקיע באמצעים האלו, ובאופן ממוסד, באופן קבוע. זה אינטרס של המדינה לפתח את הגליל, לחזק את קריית שמונה שהיא תישאר מעצמה טכנולוגית גם בעשורים הקרובים, וזה אינטרס של מדינת ישראל לחזק את הנגב, לחזק את הגליל, ובכלל לחזק את הפריפריה ושדור העתיד בפריפריה יגדל ככה. ההשקעות הללו ישפיעו על היזמים הצעירים, על הסטודנטים שיזכו לשוויון הזדמנויות, וזה כמובן יאפשר להם גם ליזום ולהצליח ולהגדיל את קרנה של מדינת ישראל כולה.

אני חושב שההשפעה הזו, תהיה השפעה אדירה גם על החינוך, גם על תעסוקה. כמובן שזה יהיה בטווח הבינוני ובעיקר בטווח הארוך. אם אני מנסה לדבר רגע במונחים של ROI, אז אני חושב שעל כל שקל שהמדינה תשקיע היא תקבל חזרה פי כמה וכמה, ובעשרות שקלים יותר.

זה אפילו מוכח.

זו ההחלטה הכי חכמה שאתם יכולים להחליט עליה שם למעלה, במדינת ישראל, בכנסת ישראל, עם תשואה מהירה ביחד עם חזון חברתי כמו שאמרת קודם. זה גם מפתח למוביליות, ולהגשמה, ולהעצמה של כל ילד בישראל, בעיקר ילדים בפריפריה שלא צריך לדבר הרבה על הפערים. הם ידועים, ובואי נגיד שהקיפאון הזה בשנים האחרונות, ארבע וחצי שנים, חמש מערכות בחירות, שנתיים קורונה, בוודאי לא הוסיפו לפערים האלה, רק העצימו אותם.

אביחי תודה. יש לי שתי שאלות: מה הקשיים שאתה, כראש רשות, מזהה בממשק עם השלטון וההתייחסויות ממשלה, והאם אתה חווית בתקופה האחרונה ירידה בהשקעות, והאם אתה חווה את הירידה בהשקעות?

חד משמעית כן. אני לא אגיד שאני רואה ירידה בהשקעות של השוק הפרטי, אני חושב שכל מה שהצלחנו לייצר היום בקריית שמונה, זה בעצם PPP. זה מודלים של שיתוף של המגזר הפרטי, והמגזר העסקי, והמגזר הפילנטרופי. אבל אם את שואלת אותי אם אני רואה קיצוצים מבחינת תמיכה והשקעה של המדינה, חד משמעית כן. חשוב לזכור שכל התהליך הזה התחיל עם החלטת ממשלה של יישובים סמוכי גדר, החלטת ממשלה 3740, זה קריית שמונה, מטולה ושלומי. במסגרת ההחלטה זוהו כ-220 מיליון, 110 מתוכם, היו צפויים לתחומי הפודטק. אני לא יודע כמה רשויות בישראל מצליחים לממש ככה החלטות ממשלה. אנחנו מימשנו 99% מההחלטה הזו, זה שסיפרתי לך קודם על 26 חברות סטארט-אפ ועל התוכנית הפדגוגית, עשינו את זה באמצעות הכספים שהיו בהחלטת הממשלה.

ההחלטה הזו פגה. אם אנחנו לא נחדש אותה ולא נייצר את ההמשכיות לזה, אז חד משמעית כן.

ויש דיבור על חידוש ההחלטה?

בשביל להפעיל תוכנית פדגוגית כזו נעמה, נכון אנחנו הראשונים בעולם ואני חושב שזה בהחלט גאווה שהעיר היחידה בעולם כולו שלמדת היום פודטק בתוך מערכת חינוכית, היא אנחנו, וכתבנו את התוכנית הפדגוגית הזאת בעצמנו, וזה דורש כסף. אז נכון, היה לי את הכסף הראשוני - - -

רגע, אביחי, ההחלטה. יש כיוון לחידוש ההחלטה?

אני מכתת את רגליי יום יום. השיגעון הזה שדיברת עליו, זה שיש חוסר יציבות ועדיין לא הושלם תקציב וכל הטרפת הזו, בוודאי לא עוזרת. וגם אנחנו בשלטון המקומי נכנסים לבחירות אוטוטו, שכל אלה בוודאי לא מוסיפים. ואת הרציפות השלטונית הזו צריך להמשיך. אסור לעצור את העגלה הזאת שדוהרת, ואני אומר גם הרבה עולים עליה בגלל שהיא מצליחה. אסור לעצור אותה.

נכון. אני רק רוצה להגיד שאם אני לא טועה, משפטית חידוש החלטה הוא לא דבר שמתערב בבחירות, שאפשר לקיים את זה בניגוד להחלטה חדשה בשנת בחירות שזה יותר מורכב. אני רוצה כן לבדוק את זה, אנחנו גם נבקש בסיכום דיון ממש על חידוש ההחלטה, אנחנו בדיוק בודקים את מספר ההחלטה. 3740?

כן.

כן? אנחנו נבקש להבין מה הסטטוס של חידוש ההחלטה.

החלטת צפון מ-2262, וזה החלטה ספציפית לקריית שמונה, מטולה ושלומי של ישובים סמוכי גדר. אני חושב שצריך לקחת את זה ואת המודל הזה כמודל שהצליח, ולהעתיק אותו לעוד אזורים. אני ראיתי לא מעט תוכניות כאלה, בין אם זה פרופ' חתוקה, פרופ' פורטר, לא מעט אנשים שמדברים על מנועיי צמיחה ולא מעט יזמים. ובאמת אם מדינת ישראל תשכיל לקחת כל אזור, לנצל את החוזקות של אותו אזור ולהשקיע שם, לא צריך ללכת רחוק, לא צריך להמציא את הגלגל. כשאנחנו חשבנו על סיפור הפודטק, הגיע לפה פרופ' טלי חתוקה, ראש המעבדה לתכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב, עם צוות מ-MIT, בדקו מה החוזקות של הגליל. בעצם החקלאות נמצאת פה, מכללת תל חי עם הפקולטה למזון ותזונה, ומכון מיגל שזה המגה מו"פ הכי גדול בישראל. יש פה מיני אקו סיסטם, של קטגוריית הייטק חדשה, כל תחום הפודטק, כל תחום המזון שמאתגר היום את העולם, וככה בחרנו בעצם להתמקד בו. אבל את אותו הליך אפשר לעשות באזורים אחרים, ויש לא מעט מטרופולינים בארץ שמתמחים בתחומי הבינטק ובתחומי הרפואה, ובתחומי הסייבר. אם אנחנו ניקח כל אזור כזה, ניתן לו את הבוסט ואת מיקוד הכוח לאותו תחום, שהוא יתמקצע בתחומים האלה, לא צריך להמציא את הגלגל. יהיה לנו אחלה מוביליות חברתית, שעל כל הארץ פרוסים כמה תחומי עניין, ובכולם אנחנו כבר ידועים כסטארט-אפ ניישן, והמוח הישראלי כולם רוצים אותו. כולם רוצים שאנחנו נבוא ונפתח עבורם סטארט-אפים כי יודעים את היכולות שלנו. אז רק צריך להשקיע איפה שיש.

להשקיע ולעמוד במילה. אני מקווה שגם ההחלטה על האוניברסיטה אכן תקוים, כי זה בהכרח אבן שואבת גם למשרות איכותיות, וגם לפיתוח. אני גם אומר לך רק לפני שנסיים, שהגשתי הצעת חוק, החתמתי עליה 15 חברי כנסת, כולל מהקואליציה, על חובת חדרי מיון קדמיים, במקום לקושש כספים כל הזמן, פשוט על פי כל רדיוס שיהיה מחייב מרכז רפואי, או חדר מיון קדמי. אגב, הצעה בעלות מאוד נמוכה.

נעמה יו"ר, את בהחלט צודקת. בסוף אנחנו יכולים לדבר עד מחר על הייטק ועל חברות, אבל היזמים האלה שמגיעים לפה, בטח אם הם יעתיקו לפה את המשפחות שלהם, הם גם רוצים לדעת שיש להם מענה רפואי ושיש להם את הביטחון התודעתי הזה, שאם חס וחלילה קרה משהו, יש להם לאן לפנות. הפערים האלה לא פחות חשובים מפערי ההייטק. בסוף גם ההייטקיסטים שיגיעו לפריפריה, ירצו להיות שווים בני שווים, וגם את הפערים האלה צריך לצמצם.

נכון. תודה רבה אביחי, ואנחנו עוד נהיה בקשר גם על יתר הדברים. אני גם אעדכן אותך במכתב שגם נשלח אישית על החלטת הממשלה. מי שרוצים לדבר על ישראל השנייה, והנגב והגליל שגם יישמו. תודה אביחי, מאוד עריכה.

ותודה לחברי הוועדה, מעריך מאוד.

תודה. אני רוצה לעבור לסלעית לב, מנהלת תחום הנבטה ויזמות בראשות החדשנות. שלום, תודה לך שהגעת אלינו היום.

שלום.

אני רוצה ככה גם לכוון בשאלה – כיצד המדינה יכולה לעודד יזמות חברתית בהייטק, ובכלל הקמה של סטארט-אפים עם מטרות חברתיות מובהקות?

אז קודם כל, רשות החדשנות בהגדרה שלה מתעסקת בעיקר במו"פ שהוא עם חדשנות טכנולוגית, שהוא לא סותר. יזמות חברתית הרבה פעמים אנחנו רואים אותה מתכתבת עם חדשנות טכנולוגית, ואפילו מכניסה מקצועיות נוספת ועוד גוונים של טכנולוגיות באמת לעולמות שהם הרבה פחות נמצאים בהם.

אני רוצה להתחבר למה שלפני רגע נאמר בכל הנוגע לעידוד באזורי פריפריה, כי אנחנו רואים שמשם עוד עולה עוד יותר הצורך גם ביזמות שהיא טכנולוגית, אך גם חברתית, ומכתבת עם חוזקות. ולאחרונה, לפני פחות מחודש פרסמנו בעצם קול קורא להקמה של חמישה מרכזי חדשנות באזורי פיתוח א'. זה בעצם חמישה משרדי ממשלה, הקמנו תקציב יחד לטובת הקמה של מרכזים כאלה, בחיבור עם עוגנים. כשאנחנו מדברים באמת, אקו סיסטמים שהם נמצאים בשלבים הרבה יותר מאחורה מבחינת אקו סיסטם בניגוד למה שיש בקריית שמונה, שהוא בהחלט הרבה יותר מתקדם, אבל עדיין גם הוא דורש השקעה נוספת, לפחות בהקמה של סטארט-אפים, כי זה לא טריוויאלי. זה שיש עוגנים באקו סיסטם, זה לא אומר שסטארט-אפים קמים. צריך גם לדעת להוציא את הטכנולוגיות ולדעת לעודד יזמים, ואפילו לקחת יזמים או חבר'ה צעירים, ולטעת בהם את נושא היזמות, וזה מביא אותנו גם לפעילויות שאנחנו עושים בקרב בני נוער באמצעות עמותת יוניסטרים, שאנחנו תומכים בהקמה של בעצם 120 קבוצות כל שנה של יזמות.

הייתי אמורה לשפוט בתחרות שלהם השבוע, כנראה נהיה פה.

כן, אז יש להם בהחלט פעילות מאוד משמעותית. גם באזור הדרום, גם בקרב האוכלוסייה הבדואית, גם בקרב נשים, ואת באמת רואה חבר'ה, יש להם מועדון בוגרים מאוד מרשים, ואת רואה באמת נערות שמגיעות ואומרות "לי ליד הבית לא היה סטארטאפיסט שיכולתי להסתכל ולהכיר אותו. לא היה לי איזשהו מרכז חדשנות שאני יכולה להסתכל. היה מכולת, היה סופר, היה אולי איזשהו מפעיל ששאפתי לעבוד בו. אבל אותה נערה, שהייתה והשתתפה בתחרות ובפעילות כזאת, והגיעה לגוגל בתל אביב, וראתה שזה ממש בהישג ידה. והיו כמה שנות נוער שפגשנו אותן לאחרונה, והן אמרו זה שינה את מסלול חיינו.

אפרופו השקעה ביזמויות כאלה, שזה קצת כסף, אנחנו משקיעים 2 מיליון שקל ב-2000 בני נוער בשנה. 120 קבוצות, שתחשבי שמספיק שנשנה 10% מבני הנוער האלה את מסלול חייהם, ואני חושבת שזה השקעה שהיא מאוד מאוד ראויה ונכונה.

אבל אוריינטציה היא גם לקחת את הכלים ואת הידע ולהחזיר לחברה? כמו שיניב אמר.

זה משהו מעניין, כי אנחנו רואים שדווקא בני נוער שהם עוד נמצאים במקום התמים שלהם, דווקא כשאת מסתכלת אפרופו בתחרות יוניסטרים, את רואה המון יוזמות שהן מגיעות דווקא מפעילויות חברתיות. נגיד מוגבלויות של ילדים, את רואה צרכים של הנגשה, את רואה כל מיני יזמויות, שאת אומרת, אם את מעודדת אותם בגיל כזה באמת עם פעילות חברתית, כשהם גדלים להיות יזמים, הם גדלים עם מודעות חברתית, ויוניסטרים בכלל מעודדת גם כמובן.

אני רוצה למקד רגע. איך המדינה ברגע שיש לה את התודעה שיש פה משהו שאפשר להשתמש בו בשביל המערכות, מה המדינה עושה מנגד? אני אתן דוגמה, כשהייתי חברת מועצת עיר בחיפה, ליוויתי את הפרויקט של החמ"ל הטכנולוגי, שזה באמת בהדריון, שהוא באמת מנטר, את בטח מכירה, ובאמת אחת התופעות שאפשר באמת למגר דרך החמ"ל, הוא תמותה של קשישים עריריים עם יעדי פיקוח עירוני. למשל תופעה שהיא מאוד מאוד כאובה, סתם אני נותנת דוגמה איך הכלים הטכנולוגיים יכולים לשמש אותנו באובדן קהילה, וכל מיני מגמות שהן בנסיגה בחברה המודרנית, אבל כן אפשר לראות איך דרך כלים טכנולוגיים אנחנו מייצרים עוד אפשרויות.

אז איך כמדינה אתם לוקחים כשמיזם כזה צומח, לוקחים ומטמיעים אותו כמודל? כי אני עם ד"ר מירב גוטמן אהרון, ניסיתי להביא כמה שאפשר אנשים שיכירו את זה, היא מנסה כל הזמן, אבל להגיד שהמדינה היא גורם דוחף שאומר יש פה משהו שהוא מספיק משמעותי – אני לא הרגשתי את זה.

אז תראי, כשאנחנו מסתכלים על השקעה ביזמויות, אנחנו בעצם לא עושים איזשהו תיעדוף תחומי. אנחנו לא באים ומחליטים אנחנו נשקיע בסטארט-אפים בתחום כזה או אחר. אנחנו כן מאפשרים איזושהי רציפות מימונית לסטארט-אפים שיש להם חדשנות ועומק טכנולוגי, שזה בעצם המנדט של הרשות להשקיע. ויזם כזה שמגיע עם איזשהו רעיון, מגיש בקשה, הוא יכול כבר - - -

זה עם הביטוח לאומי? משרדי ממשלה נתנו כסף והדבר לא הוטמע אח"כ. אז אני אומרת, איפה מתפספס פה שפרויקט כזה לא הופך להיות משהו שאנחנו אומרים בוא ניקח אותו? זאת אומרת הרבה פעמים מרגיש, שהדברים הם חד פעמיים או רגעיים.

אז אני יכולה להגיד שהייתה לנו בעבר איזושהי תוכנית שבאמת לקחה ספציפית אתגרים של, נקרא לזה עזר טק, אם מישהו מכיר, שבאמת טיפל בכל מיני אתגרים, נקרא לזה של כל מיני, גם קשישים, גם הדור השלישי, ועדיין היה מבוסס על חדשנות טכנולוגית. זה היה באמת ביחד עם שיתוף של משרדים נוספים. אבל כרגע מבחינת הרשות והתוכניות שיש לנו נכון לעכשיו, הם לא עם תחום מסוים או עם איזשהו דגש. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים לכל יזם שמעוניין בשלבי הריאיון לגשת, להגיש בקשה ל-200 אלף שקל מענק עוד לפני שהוא מקים חברה ולקדם אותה.

תודה.

נעמה, אם אני יכול לשאול שאלה. כמה מדינת ישראל מתקצבת ליזמויות האלה בשנה? מעניין אותי כמה מדינת ישראל מתקצבת כסף לפרויקטים וליזמויות היפות האלה.

אתה שואל על תקציב הרשות בכללי?

לא, לפרויקטים אני מבינה.

אתה מדבר על היזמים בשלב הראשוני של ראיון?

כן.

אז אם אנחנו נסתכל רגע, אז תוכנית שהיא בשלב ראיון של יזם שהוא לא צריך להקים חברה, אנחנו מדברים על בין 14-15 מיליון שקל כשכל מיזם מקבל בין 100-200 אלף שקלים, לאיזשהו POC ראשוני, הוכחת היתכנות, זה השלב הראשון. לאחר מכן ניתן לגשת למסלולים שהם עם תקציב יותר גדול. יש לנו את מסלול סיד, יש לנו את מסלול חממות, יש לנו מסלול מעבדות. זה תלוי, ואנחנו עובדים על איזושהי תוכנית של מימון רציף משלב ראיון עד לסבבי גיוס A רציף. אבל כל תוכנית, יש תוכנית חממות עם מעל 100 מיליון שקל.

אז סך הכל בשנה 14 מיליון.

רק לשלב ראשוני של 100-200 אלף שקלים לתוכנית תנופה. רק לשלב של החברות בשלבי הריאיון.

זה באמת לא מספיק.

מותר להעיר על תוכנית תנופה כמי שבאמת נהנה, אילן סמיש, מנכ"ל אמאי חלבונים. נהנה מלא מעט תוכניות של רשות החדשנות ומוקיר תודה. בנושא של תוכניות תנופה, פנו אליי לא מעט אנשים שרוצים להקים משהו.

יש פה שתי נקודות. נקודה ראשונה זה המודעות לתוכנית הזאת, הנושא השיווקי לציבורים הרלוונטיים. אין מספיק מודעות, כולל של אנשים שהייתי מצפה שיידעו, וגם התקציב עצמו היה רצוי להגדיל אותו, במיוחד למגזרים של פריפריה הגאוגרפית וחברתית, אבל עם הרבה הערכה לתוכנית הזאת.

אז אני רוצה להתייחס, כי אתה ממש מעלה כמה נקודות נכונות. הנושא של המודעות לתוכנית – אנחנו באמת רואים משהו בסביבות ה-600 בקשות בשנה שמגיעות אלינו. אין לנו מגבלה תקציבית בעניין הזה. זאת אומרת, תקציב שאותו טוב אנחנו מאשרים אותו, בניגוד לתוכניות אחרות, מכיוון שהתקציב הוא באמת נמוך.

הנושא של המודעות הוא באמת נקודה מאוד מעניינת. אנחנו העלינו קמפיין עכשיו שנמצא בכל הרשתות, מהרדיו עד לעיתונות, ובאמת בעניין של לעודד. אנחנו עושים הרבה פעילויות, אפרופו הנושא של הקמה של מרכזי חדשנות, ההסתכלות שלנו זה לא רק לשמוע - - -

ממצים אותו, את התקציב?

כן, כן, אנחנו ממצים אותו ואם צריך אנחנו מקצים לו גם יותר. זאת אומרת, אין פרויקט תנופה שמוגש ואנחנו לא מאשרים אותו, זה לא קורה. אנחנו מוצאים לזה את המשאבים, גם אם זה מתוכניות אחרות, כי המקום הזה של לעודד יזמויות הוא קריטי. הבעיה באזורי פריפריה ואוכלוסיות זה מעבר למודעות. זאת אומרת, גם אם הם ישמעו מודעה של תנופה, הם לא ידעו לגשת לזה, או שלא תמיד יהיו כלים.

ולכן הנושא של מרכזי החדשנות בהסתכלות שלנו, זה המנוע שאמור גם להנגיש את המענקים של הרשות, וגם לעודד גם כלים וגם הקנייה של מיומנויות שיאפשרו. ובאמת שנה שעברה אנחנו הוצאנו את התוכנית הנבטה שלנו למגזר הערבי. הקמנו שלושה מרכזי חדשנות בדיוק מההסתכלות הזו, שני אקסלרטורים, ומועדון אנג'לים שכל המטרה היא להשקיע במיזמים שבכלל נפתח אותם. כי זה לא שהם קיימים ברחוב וצריך רק להשקיע כמובן. אז באמת כל המטרה הייתה לעודד את האוכלוסייה להגיש מיזמים, על מנת שנוכל באמת לראות הייטק גם באוכלוסייה הערבית, וכמובן באוכלוסיות אחרות.

תודה, מעודד לשמוע. שבוע שעבר הייתי בקריית שמונה, כולל עם ראש העיר בפודטק, ובהחלט מאוד יפה לראות את הפריחה שם, ורשות החדשנות עושה שם עבודה נהדרת.

כמה מרכזי חדשנות יש בפריפריה? את יכולה לומר?

כן, אז אני יכולה להתייחס. נכון להיום יש לנו ככה, יש לנו תוכנית שאפשר לקרוא לה מרכז חדשנות, שהיא נמצאת בחיפה והיא מרכזת חדשנות. היא תחת שם אחר, אבל היא עושה פעילות אקו סיסטם 'road 2', נמצאת בחיפה. יש לנו את 'צימרדי', שהשבוע השקנו בבאר שבע, מרכז חדשנות ברובע החדשנות בבאר שבע. יש לנו בעצם בסכנין, בקאסם, יש לנו בשפרעם, יש לנו את שני האקסלרטורים, מועדון אנג'לים הוא כלל ארצי, ואנחנו הולכים להקים עוד חמישה חדשים. אנחנו באמצע הליך תחרותי לקול קורא להקמה של מרכזים.

יצא כבר הקול קורא?

הקול קורא יצא, הקבוצות יגישו עד ה-30 באוגוסט, ייבחרו בסביבות סוף נובמבר-תחילת דצמבר, התחילו פעילות כבר כנראה בינואר, על מנת בדיוק לעשות את מה שעשו בקריית שמונה, באמצעות עוגנים מהשטח. אנחנו לא באים ואומרים "פה תקימו ככה, פה ככה", אלא השטח יודע מה יש לו ומה הוא צריך, ואנחנו מצפים לקבל הצעות מאוד משמעותיות.

ואתם עובדים בשיתוף משרד הכלכלה?

בוודאי, הקול קורא, לא ציינתי בהתחלה אבל הוא קול קורא משותף של משרד הכלכלה, נגב גליל, משרד החקלאות, הגנת הסביבה והמשרד לשת"פ אזורי עם רשות החדשנות.

אם אפשר להגיד מילה על תנופה, זה אחד הדברים שיכולים לעזור לסטארט-אפים להירשם בישראל. בחנו את זה בישיבה הקודמת, שחברות נרשמות בחו"ל עכשיו והופכות שרוול, ועוד חמש שנים החברות שנמכרות לא יהיו כאן, יימכרו בתור אמריקאיות. אז צריך לעודד את החברות האלה לקחת מענקים מתנופה, ורק חברות שנרשמות בישראל יכולות לקבל את המענקים האלה, וזה סיבה מצוינת לרשום היום חברה בישראל בשביל להגיע לכסף.

אני רוצה להתייחס, זה לא רק שהן צריכות להירשם. כל חברה שמקבלת מענק מרשות החדשנות בעצם צריכה להישאר פה, אבל אם היא יוצאת מכאן אז בעצם היא משלמת איזשהו תשלום על זה שחברה אחרת, איזשהו קנס כזה שבעצם חברה שאמורה הייתה לקבל את המענק ולפעול בארץ, ולהתפתח ולגדול ולצמוח הייתה אמורה לקבל, והנתונים לגבי היציאה של חברות הם בהחלט מאוד מדאיגים בניגוד לשנים קודמות.

זה לגמרי נכון, והרבה מהמהלכים האלה של לרשום חברה בחו"ל ולהפוך שרוול, הם מהלכים פסיכולוגיים. לא תמיד זה בדיוק רגע קריטי לחברה שהיא צריכה לקחת את ההחלטה הזאת. חברה שתירשם בישראל ותקבל מענק מתנופה, אז היא תהיה קצת יותר נעולה על האקו סיסטם המקומי, ואם היא רוצה לעזוב ולשלם 3X על הכסף פייר אינף. הכסף הזה יילך למישהו אחר.

זה שהשוק שלה הוא בחו"ל, זה לא אומר שהחברה צריכה להיות בחו"ל.

לא, לא, אנחנו מדברים על האירוע שחברות בורחות מישראל בגלל שמשקיעים אמריקאיים לא רוצים להשקיע. תנופה צריכה להיות פתרון מעולה לזה.

אני רוצה לעבור ליואב אילון, מנהל תחום בכיר טכנולוגיה ומו"פ. יואב שלום, תודה שאתה כאן.

טוב, אהלן. בגדול רגע אני אגיד, השקעות אימפקט יש פה איזשהו, השקעות בכלל, השקעות אימפקט, השקעות אימפקט זה תחום שאנחנו סך הכל מתחילים ללמוד אותו, בממשלה הוא באמת תחום חדש. גם עכשיו הסתיימה איזושהי עבודת מטה מקיפה גם במשרד רוה"מ, שגם היינו חלק ממנה. אני מקווה שזה גם יבשיל איזושהי החלטת ממשלה בהמשך.

באופן כללי, משרד המדע הוא גם - - - מרשות החדשנות במובן שהוא תומך במו"פ יישומיים, פחות בחברות עצמן. בהקשר הזה אני יכול להגיד שהמשרד, אנחנו כן בוחנים עכשיו שיתופי פעולה. אביחי הזכיר את מיגל שהוא איזושהי אבן שואבת להשקעות. יש עוד שישה מרכזים כאלה, כמו מיגל. וזהו, אנחנו בוחנים שיתופי פעולה, חיבור של קרנות אימפקט בכלליות וקרנות הון סיכון. לא רק קרנות אימפקט למו"פים האלה, והפוטנציאל הוא לדעתי גדול.

ואיך אתה תופס את שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה כדי לשלב באמת פיתוחים טכנולוגיים ויזמות טכנולוגית, אל צרכים של מדינה? חברתיים כמובן.

צריך להגיד שעצם ההשקעה בפריפריה שסובלת מתת השקעה, זאת אומרת עיקר הכשל שוק נמצא שם. אז נראה לי עצם התקצוב של מחקר יישומי ופיתוח בפריפריה, הוא כשלעצמו השקעת אימפקט, עוד לפני הבנפיטס ההיקפים של העניין. אבל שיתופי הפעולה נבחנים כל הזמן, זאת אומרת גם רשות החדשנות, הזכרתי את הצוות.

אבל אם אני מבינה נכון מכם, בסופו של דבר אין איזה דיסציפלינה קוהרנטית בתפיסת הממשלה של השקעות חברתיות, ויזמות שהיא ספציפית חברתית, ואיך לחזק את המקום הספציפי הזה ולפזר אותו אל משרדי הממשלה, כל אחד ואיפה שזה יכול להשתלב. למשל, בריאות, תחבורה, ביטחון אישי, כל מיני אפשרויות כאלה. אומת ההייטק אבל זה לא נכנס בהקשר הזה.

קבוצת ההפעלה בגדול, הוזכר פה מקודם, שוב זה לא נוסח באופן קוהרנטי אני חושב מעולם, אבל תפיסת האקו סיסטם היא חשובה וראינו את זה עובד בקריית שמונה, והיינו רוצים שזה ישוכפל לעוד מקומות. היכולת של אזור להתמחות בטים ספציפי היא מאוד מאוד חשובה, והיא גם פוטנציאל מאוד מאוד גדול. בצפון יש לנו את הפודטק, יש כל מיני תחומים שהם מהווים איזשהו יתרון תחרותי לאזור, לפריפריה, שהמדינה וגם אנחנו כמשרד תומכים בו.

אם מותר להוסיף, כמו שגברתי היו"ר אמרת, אין עדיין תוכנית קוהרנטית לנושא האימפקט בישראל. אמאי חלבונים – יש אצלנו סמנכ"לית VP people and impact. אנחנו זכינו בתחרות האימפקט הכי גדולה בעולם, 2000 חברות בגמר, בטקס. היה ביל גייטס, היה יו"ר סמסונג ונוספים. אנחנו כרגע נעזרים במשרד הכלכלה בשביל לשפר את תוכנית האימפקט שלנו, בתוכנית life cycle. אבל ישראל רכבת של האימפקט נמצאת מאחור, יש 17 sustainability development goal של האו"ם.

שאגב הוועדה הזו, היא גם אחת הסמכויות שלה זה באמת מעקב אחרי הSDGs- של האו"ם. עשינו כבר מעקב על אנרגיות מתחדשות ודיון מסגרת. הדיון הבא בנושא יהיה על שיכון, אבל אני מסכימה איתך שזה בדיוק החוט המחבר, כי הייתה החלטת ממשלה ליישם את זה. לא שמו בן אדם שהוא יהיה המתכלל, ואיזה משרד הוא יושב? תן ניחוש אילן. משרד החוץ. כי הכל צריך להיות איזשהו שמראים, אגב, אדם נהדר, אבל תפקיד צריך להיות תחת משרד ראש ממשלה כמו שצריך, להוריד עבודה לשאר המשרדים. הסיפור של ה-SDGs הוא סיפור מתכלל, זה בדיוק העניין של עמידה ביעדים ובאינדיקטורים.

רק בהקשר הזה של האימפקט, אני חושב שאחד הדברים החשובים ללמוד מזה, כי בעולם זה כבר 15 שנה, ופה זה רק עכשיו, אז כאילו איך לוקחים את הדבר הבא וכבר מצליחים לקחת את הדברים מהעולם, ולא לחכות 15 שנה. כי זה יקרה בדבר הבא, וזה יהיה גם הדבר הבא. אז איך דווקא לוקחים את זה כלקח, ולהביא דווקא פריזמות שעבדו בעולם, מהר יותר מ-15 שנה באיחור כשעדיין אין תוכנית. התזה שלי על אימפקט חברתי בהרווארד היה ב-2010 עשיתי אותה, לפני 13 שנה, ושום דבר כאילו לא התפתח וחבל.

אני רוצה להתייחס באמת, כי מה שציין מקודם בנוגע לשתי החלטות ממשלה, אחת נגב מזרחי ואחת לגולן, שספציפית יש שם סעיפים של השקעות אימפקט, וחלק מהצוות באמת בהובלת משרד ראש הממשלה, אנחנו נמצאים ומשרד הכלכלה, ויש שם עוד הרבה נציגים שונים, בעצם עשינו - - -

אתם דוחפים לחידוש החלטת הממשלה של יישובי קו התפר? הגליל? מה שאמר ראש העיר קריית שמונה?

אני לא מכירה את ההחלטה, אבל אנחנו נבדוק את זה. ספציפית אני מדברת על צוות שבעצם, חברנו לפורום הישראלי להשקעות אימפקט, שמובילה אותו ונסה, ובעצם גם השתתפנו במספר פעילויות על מנת לגלות מה הצרכים מהשטח, שדרך אגב אחד הכלים שהיום אנחנו בעצם משתמשים בו, זה כל הנושא של אשכולות, שמשרד הפנים הטמיע. בעצם לקבל מהשטח את הצרכים, וכל אחד מהם יש את היכולת לבצע בעצם, גם לקבל איזשהו Data כלכלי כדי למנף אותו, ואנחנו לקראת סיום בחינה גם של מה באמת הצרכים מהשטח, וגם לגיבוש המלצות בנוגע להשקעות אימפקט, שהן מתחלקות. זה לא רק השקעות בטכנולוגיה, חלק מהן זה גם נושא של תיירות ופיתוח חינוך, כי כמו שאמרו כאן מקודם לפניי, כשחבר'ה צעירים או משפחות צעירות רוצות להגיע לאותם אזורים ולפתח חברות סטארט-אפ בשלבים כאלה או אחרים, או אימפקט, הם זכאים גם כן להשכלה איכותית, והם ירצו וידרשו, ויש כמה המלצות שנמצא בצוות. אנחנו עוד לא סיימנו את העבודה, אבל זה לקראת שלבים ממש סופיים, אז זה בהחלט נמצא שם.

תודה. אני עוברת למאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד הייטק הישראלי. מאיה לא פה? אוקיי. ד"ר ליאו בקמן, יו"ר המכון הישראלי לחדשנות. גם לא פה? מיכל אופיר פה? תציג את עצמך.

יוסי צוריה, מייסד ומנכ"ל הילמ"ה עד לפני שנה, שהעברתי את התפקיד למיכל אופיר.

מעולה, תודה שאתה פה יוסי.

הילמ"ה היא ממש בצומת של הדיון פה, של הישיבה שהיא מאוד מעניינת מצד אחד, מצד שני אני ממזמן לא זוכר ישיבה שאני מסכים עם כל מי מדבר פה וכל מה שנאמר פה. אני לא יודע מה עדיף. אז באמת הילמ"ה קמה עם שלושה KPI, אחד הון אנושי צעירים, תכף נדבר על האוכלוסיות. שתיים, זה באמת לעשות מוצרים בתחום ההייטק החברתי, בתחום האפליקציות החברתיות, ושלוש, להצמיח חברות, חברות גלובליות שיצמחו עם בסיס בישראל – Israel first, ויוכלו לתת פתרונות לעולם.

התחומים שאנחנו מתעסקים איתם בגדול זה בריאות דיגיטלית, חינוך ורווחה דיגיטלית. אז בוא נתחיל בקטע הראשון של הצעירים, של האוכלוסיות, כי זה וועדת הצעירים. אז אנחנו פנינו לאזור של מה שנקרא שירות אזרחי. הצבא כבר לפני 30 שנה הבין את הצורך בטכנולוגיות, אולי אפילו לפני זה, אולי 100 שנה כבר, והקים את היחידות המתאימות, ובאמת זה נותן לנו ביטחון צבאי. אבל השירות הלאומי שהוא כאילו אמור להיות המקביל של הצבא, השירות האזרחי, כן? בא לתת ביטחון אזרחי, לא הבין את הכוח של טכנולוגיות, לא במערכת החינוך, לא במערכת הבריאות ולא במערכת הרווחה, והמשיך לעשות את אותם דברים, לתת לנשים צעירות חמודות ללוות קשישים, או ללוות ילדים, שזה הכל מאוד חשוב אבל לא למנף את הכוח של הטכנולוגיה. וכשאנחנו קמנו זה היה אפילו בניגוד לחוק, אני לא יודע, אני לא מצליח לעקוב אם החוק עדיין השתנה, יכול להיות שאנחנו עדיין בניגוד לחוק השירות האזרחי, כן? אבל בכל אופן, קיבלנו את ברכת הדרך ממי שאז היה המנכ"ל, ויצאנו לדרך, והתוצאות לא דגימות. באמת, לפי כל קנה מידה. בוא ניקח את קנה המידה של נשים שהזכרת פה, נשים להייטק. אז לא מפתיע כי 90% ממי שהולך לשירות האזרחי הוא נשים, כן כי אתה צריך לקבל פטור מהצבא, וזה נשים שלא היו מגיעות להייטק. 25% היו מגיעות, אבל לא מעבר לזה, נשים מהפריפריה. אבל זה לא רק עניין של פריפריה, זה עניין שזה לא היה בתודעה שלהן בכלל, וכשהן מסיימות אנחנו באחוזים שאני צובט את עצמי כל פעם להאמין. זאת אומרת, זה מעל 90% נשים שהולכות או ישר לעבודה בהייטק, או שרובן בכל אופן ילדות טובות כאלו הולכות ללמוד שלוש שנים.

עכשיו מסיימים את המחזור הראשון. אחרי שנתיים שירות לאומי, הן מתחייבות לשנתיים-שלוש שנים. כולן נקלטו בהייטק בחברות מייקרוסופט וזה, ממש אחוזי הצלחה מדהימים. אם תראו לי תוכנית אחרת של יותר מ-90% מהנשים שם שהולכות להייטק, זה לא קורה לא ב-8200 וגם לא בבוגרים של מדעי המחשבים, בר אילן ודברים כאלה. לאוכלוסייה הזאת בשירות האזרחי מצטרפים גם אנשים שמקבלים פטור מהצבא על רקע רפואי. יש לנו יותר מ-17% אנשים שהם פגועי נפש מוגדרים לפי הצבא, ואצלנו הם פורחים ומפתחים.

האוכלוסייה השנייה זה אוכלוסייה שלפי דעתנו, כולם מדברים עליה אבל מעט מאוד עושים עליה, אז זה בוגרי צבא לוחמים או חיילים, ולא מהיחידות הטכנולוגיות, מהיחידות הטכנולוגיות לא צריכים אותנו, כן? בוגר ממר"ם, בוגר 8200, סבבה לו. מי שכמוני, כן היה בגולני ארבע שנים ועכשיו מה? או בהנדסה קרבית. אז כן, אז יש תוכנית לוחמים להייטק, שבעצם מפנים אותם לכל מיני חברות שעושות להן - - - עם צעירים, אבל ממה שאנחנו יודעים זה לא עובד, לא עובד באחוזים גדולים. אנחנו מאמינים בתוכניות ארוכות, כי חלק משמעותי במה שאנחנו עושים זה שהחבר'ה אחרי תוכנית הכשרה יחסית קצרה, כן? 3-4 חודשים, הם בעצם מפתחים פרויקטים חברתיים בתוך המסלול. המסלול של הלוחמים זה 18 חודשים, המסלול של הצעירים, בשירות הלאומי של הצעירות זה שנתיים.

והתוצאות באמת, אתם כולכם מוזמנים לבוא ולראות. פיתחנו יותר מ-60 מוצרים עד היום, אם זה שאלונים לנשים בסיכון, אם זה אפליקציות לאנשים עם אפזיה. אתמול שלחו לנו מישהו שפעם ראשונה מישהו עם אפזיה העז לצאת מהארץ ולטוס כי היה לו את האפליקציה שאיתה הוא ידע שהוא יכול לעבור גם את התשאול הבטחוני, וגם את הדיילת במטוס, וגם את בקרת הדרכונים בצד השני. זה באמת מאוד מרגש. ומתוך האפליקציות, כמו שאמרתי תחומי בריאות, חינוך ורווחה, כמה באמת יש שכבר הגיעו לאימפקט משמעותי.

בתחום החינוך יש לנו אפליקציה לשיפור הקשר בין המאושפז לצוות הסיעודי.

משפט אחרון יוסי.

היא גם זאתי שתצא גלובלי, היא כבר נמצאת בברזיל וכל הדברים האלה. זה הולך להיות החברה הראשונה שנצמיח.

משפט אחרון – המדינה לא נכנסת תחת האלונקה כמדינה. יש משרדי ממשלה שעוזרים לחדשנות דיגיטלית, מאוד עוזרים. היו גם משרדים אחרים שנתנו. הם עוזרים בכלים שיש להם, שהם לא כלים שהם טריוויאליים לעמותות כמונו. אם זה מיזם משותף, של איך אתה מגייס את הכסף האחר, אם זה טוב אז תיגשו למכרז, את לא יכולים לקבל משהו בלי מכרז. יש הרבה מה לעשות במשרדים שונים בצורה שונה, אבל המדינה כמדינה בשביל לתמוך בעוד יוזמות כאלו.

תודה, תודה רבה. מצטרפת לדבריך, ואני רוצה להעביר את רשות הדיבור לעפרי ארליך שהיא מנהלת שותפה בקואופרטיב סופי, ואני כן אפתח גם פה בגילוי נאות, עפרי ואני מכירות שנים רבות. העיסוק שלי בקואופרטיבים הוא ארוך שנים, זאת כלכלה שבעיניי צריך לאמץ אותה יותר. אבל הופתעתי באמת בכנס שבזמנו ריכזת שאכיר את קבוצות הקואופרטיב בירושלים, שיש גם קואופרטיב להייטק, שזה בהחלט גם מימד חדשני בהיבט הזה, ותפיסה שהיא פורצת דרך אל התחום הזה.

אז אני אשמח שככה תחלקי, ותודה שהגעת עפרי.

תודה רבה על ההזמנה.

גם אחרי לידה, אז מזל טוב.

תודה רבה, נחזור לעניינים, וכיף לראות שחברת כנסת מקדמת, לא פלא שזאת את, מקדמת את הנושא הזה בצורה רצינית. אז אני מקואופרטיב סופי, אנחנו בית תוכנה חברתי. מישהו פה לא יודע מה זה קואופרטיבים? יש פה?

קואופרטיבים, זאת אומרת, הקואופרטיב המשמעות שלו היא שעובדים מחזיקים בבעלות על החברה. אנחנו 12 שותפים ושותפות שמחזיקים בבעלות שוויונית, ומנהלים את החברה הזאת ללא מינוף, אוקיי? בצורה שיטתית, כבר שש שנים בתעשייה. אנחנו נותנים שירותים, קמנו כדי לייצר הייטק חברתי, המטרה היא לייצר את כשירותי התוכנה ועיצוב לארגונים חברתיים. זאת אומרת להציל את המגזר החברתי, ארגוני חברה אזרחית, שכרגע אמון בעצם גם על שירותי רווחה, בריאות הנפש, זכויות בעולם עבודה, לצערנו זה המצב היום.

המטרה היא לייצר בעצם מערכות שפותרות, או נותנות איזשהו פתרון לאתגר הזה, וכך אנחנו נעים. אנחנו גם נותנים שירותים למגזר העסקי, זה מאפשר לנו לתת תמחור יותר נוח לארגוני החברה האזרחית. אנחנו מדברים היום על שלוש שורות רווח. אני יודעת שבפורום הזה נהוג לדבר על שתי שורות רווח, אבל אנחנו מדברים בעצם על שלוש שורות רווח. אז פעם אחת זה כמובן הרווחיות של החברה, פעם שנייה זה בעצם העשייה המשמעותית והתרומה לחברה, קידום אג'נדות, כן? זכויות אדם, זכויות בעולם העבודה, שוויון מגדרי. ושורת רווח השלישית שהיא לא פחות חשובה, היא בעצם חווית העבודה, חוויה אנושית שלנו כעובדים. ואנחנו בעצם, אנחנו חברה עסקית, חברה למטרות רווח, אבל אנחנו גם פועלים מאוד כדי לייצר יותר. אירופה אנחנו רואים, באירופה, בצפון אירופה. זאת אומרת, התופעה הזאת של קואופרטיבים היא מאוד מאוד נפוצה, אוקיי? חברות ביטוח, חברות בנק, חברות בנקים, גם חברות הייטק. ואצלנו בישראל, למרות שהתחלנו מנקודה אי שם לפני 70 ומשהו שנה, שבהם הקואופרטיבים היו חלק בעצם מהכוח המניע של מדינת ישראל והקמתה, קצת איבדנו את הדרך. אז אני יכולה להגיד שאם אנחנו מסתכלים היום בראיית מאקרו, ראייה סוציולוגית, ואנחנו רואים שתופעת הפרילנסים, אוקיי? תופעה שהולכת וגדלה. קואופרטיבים, התאגדות כקואופרטיב יכולה לתת מענה, והמדינה צריכה לאמץ את המודל הזה כמדיניות, להשקיע ביצירת קואופרטיבים.

יש להגיד שהמדינה כן הקימה בתוך משרד הכלכלה את האגף.

יש את רשם החברות.

אבל לא מספיק בהקשר הזה, ממש כאילו לא שם, וזה באמת פספוס. גם דיור קואופרטיבי, וגם עוד אפשרויות שהן יכולות להתכתב גם עם הסיפור של הדור הצעיר.

לגמרי. המטרה של הקואופרטיב, אני אסכם. זאת אומרת, המטרה היא חברה, חברה רווחית שעומדת על הרגליים. זאת אומרת, עם מינוף, בלי מינוף, אנחנו בלי מינוף, שיודעת להתפרנס, יודעת לקיים ולפרנס את שותפיה, אבל גם נותנת איזשהו ערך משני ושלישי לעובדים. זה בחוויית עבודה, אוקיי? אנחנו מסתכלים על אוכלוסיות מוחלשות, אם אנחנו מסתכלים על עולמות הטיפול, גננות שהתאגדו ביחד. גם אנחנו כצרכנים נרוויח מזה, זה יאפשר תמחור יותר נוח, ואני חושבת שהמדינה צריכה לאמץ מדיניות שמקדמת עוד ועוד, ואני שמחה לראות שאנחנו מתחילים את זה כבר עכשיו.

אני אשמח לדעת איך בדיוק המעורבות של המדינה צריכה להיות פה? איך היא באה לידי ביטוי?

אז א', יש את העניין של מיסוי. זאת אומרת אני משלמת מס חברות זהה, למרות שהתמחור שלי לעמותות פוגע ברווחיות כי הוא יותר אטרקטיבי, יותר זול, כי אני רוצה לעבוד איתם, זאת אומרת בשביל זה הקמנו את החברה. ופעם שנייה, זה באמת ביצירה, זה מודעות, זה ביצירת תמריץ ליזמים להתארגן כקואופרטיב. זאת אומרת, אם זה מבחינת הרישום הטכני ברשם האגודות ולא ברשם החברות, ואם זה בכלל באימוץ של מודלים עבודה שבהם העובדים יש להם איזושהי שותפות.

רק להכניס משפט. השרידות של בתי עסק קואופרטיבים היא גבוהה יותר. למדינה יכול להיות אינטרס מאוד משמעותי בלעודד בכלל צורה כלכלית כזו שגם עסקים קטנים, נוציא רגע את ההייטק למרות שאנחנו בדיון על ההייטק, שהשרידות גבוהה יותר. זה אגב מכניס הרבה יותר נשים לתוך התעשייה בגלל שאלה מודלים שוויוניים יותר, ונשים נוטות ללכת אליהן מטבע הדברים והתכונות הטובות של נשים.

לגמרי. אז כן מדברים על 70% יותר סיכוי לחברה לשרוד כקואופרטיב. יש פה גם את ההיבט הפסיכולוגי, את ההיבט הכלכלי, זה נותן תחושת ביטחון, זה מעצים, וזה הרבה יותר יציב זאת אומרת מבחינת סיכונים שנוטלים, וכולנו נוטלים כיזמים, גם אנחנו יזמים.

תודה רבה, תודה עפרי. בהחלט מעניין, נשלח גם בשאלה בדיון על ההקשר של הייטק קואופרטיבי. אני רוצה לעבור לרועי לבנון, מנהל תחום בכיר חדשנות ומחקר והייטק, במשרד העבודה. תודה רבה שהגעת.

בשמחה. אז אני אגיד שיש פה בעצם בראייה שלי, מספר נושאים שאנחנו מדברים עליהם והם קצת מתערבבים פה. אחד, זה הנושא של יזמות טכנולוגית, יזמות טכנולוגית חברתית. השני, זה מי היזמים שעושים יזמות טכנולוגית. שני זה על שוויון הזדמנויות בחינוך, שיש מלא מה לעשות. בין אם בחינוך פורמלי, ובין בלתי פורמלי. שלישי זה על תעסוקה בהייטק והשתלבות של אוכלוסיות ותת ייצוג בהייטק, בקצה התעסוקתי. שם אנחנו פועלים המון, אם רוצים אפשר להרחיב.

קיימנו דיון על זה פה, על תעסוקת חברה ערבית.

אז אני מידי כמה שנים מגיע לדיון, פעם אחת על החברה הערבית, פעם אחת על החברה החרדית, יוצאי אתיופיה, אפשר לעשות את הדיון ממוקד או אפשר לעשות אותו רוחבי. אבל הוא אקו סיסטם דומה ושונה של שחקנים, ואפשר לדבר על פעילות חברתית של חברות ההייטק עצמן. בין אם במסגרת של אחריות תאגידית ובין אם לא. מה ששמעתי עד כה, זה קצת ערבוב של הרבה כיווני שיח, שזה נהדר, שכל אחד מהנושאים האלה הוא חשוב כמובן גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית, אבל הוא דורש, אני חושב שהיה פה קצת מההיכרות שלי את הסדר הזה בארבע שנים האחרונות, קצת ערבוב בין הדברים.

אני מציע בדיון ההמשך אולי לנסות למקד את זה. אם רוצים לדבר על תעסוקה ושילוב של אוכלוסיות, אפשר לדבר על זה. גם פה יהיה מועיל אם נדייק לאחת מהאוכלוסיות.

אני אשמח אם תוכל לפרט את הקטע של התעסוקתי, מה המדינה משקיעה בקטע הזה? אנחנו רוצים מאוד לדעת תקציבים, כמה אנשים, אנחנו רוצים לראות את ה-KPI של מדינת ישראל, לאן הולכים התקציבים.

כן, אוקיי. למדינת ישראל יש יעדים בנוגע לתעסוקה בהייטק, הם תוכללו ע"י ועדת פרלמוטר להגדלת הון אנושי בהייטק, מציע מאוד לקרוא, החלטה 1852, יש החלטת ממשלה 172. תוכל למצוא את הדוח, נראה לי שהוא יעניין אותך, שהוא כולל גם יעדים וגם הגדרה. ראשונה, של מגוון רחב של היבטים שנידונו כאן, בין אם בתחום החינוך, חינוך פורמלי, בלתי פורמלי.

אז מה הנתונים באמת?

אנחנו עושים להרבה דברים. יש שם יעדים, ותוכלו לראות את הנתונים לגבי הבגרויות, לגבי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, לגבי האקדמיה, לגבי הצבא, לגבי שירות אזרחי ולגבי שוק העבודה. אנחנו נושאים פה בנושא מאוד מאוד רחב, ואני חייב לעשות את זה.

אבל הוא ממש מיקד אותך.

לא, אז אני אומר. אם אתה רוצה לדבר על ענף ההייטק- - -

עזוב הגדרות למעלה, קח את הפאוור פוינט תביא לי אותו לקרקע מה שנקרא. מה בדיוק מדינת ישראל משקיעה בשנה, חמש שנים קדימה?

א', אתה מוזמן לעשות את הדיון הזה עם הגורמים הרלוונטיים, אני מרגיש קצת מהטון של הדברים איזשהו טון תקיף שלא ברור לי למה.

לא תקיף, בכלל לא.

אוקיי, אז יכול שזה הפרשנות שלי. אני אומר, מדינת ישראל משקיעה המון בדברים שמובילים לשילוב של אוכלוסיות בתעסוקה במגוון דרכים, בסדר? עכשיו השאלה מה אנחנו נמדוד ומה לא. אם אתה רוצה לדבר על תוכניות לשילוב, יש יעדים מאוד מאוד ברורים.

לא, לא, רגע. הוא בסך שאל שאלה מספרית.

אני רוצה רגע לענות לך, אני רגע רוצה לענות תשובה אינטליגנטית לדבר הזה. אם נספור מה מדינת ישראל משקיעה, אז אני אשאל האם אנחנו סופרים את כל ההשקעה באקדמיה לצורך העניין. כל מערכת ההשכלה הגבוהה, כל סטודנט למדעי המחשב לצורך העניין מתוקצב. אז אני רגע אומר, אפשר לעשות איזשהו חישוב כזה.

לא רועי, אם אתה רוצה לדבר על האקדמיה אני אשמח - - - החלטת ממשלה להקים אוניברסיטה שפגה לה, שהיא לא עברה כאן לממשלה הזו. בוא נדבר על זה שיוקר המחייה לסטודנטים, גם על זה היה דיון נקודתי פה, הוא באמת לא מאפשר היום וגורר אותם להלוואות בלתי אפשריות, שלא נדבר על מדעי המחשב שזה לא בדיוק חוג שאפשר לנהל בו גם אורח חיים של שתי עבודות או שלוש עבודות, כמו כל הסטודנטים הרגילים בישראל במדעי הרוח והחברה. אז אם אתה רוצה לדבר גם על ההשכלה הגבוהה, יש לי הרבה מה להגיד.

אבל הוא שאל שאלה ספציפית. הוא שאל, האם אנחנו עומדים ביעדי העסקה. אין לך מספרים, אבל מה העמידה ביעדים?

יש יעדים.

אוקיי, בבקשה אני אשמח.

אז אני יכול לפתוח את זה רגע מולי כדי לדייק בדברים אם תרצו, אבל נקבעו יעדים לשנת 2035 קדימה, ועד אז - - - סיימה את הפעולה שנה שעברה. למעשה ההגדרה הייתה להגיע ל-15% מענף ההייטק. אחד מעשרה שכירים מועסקים בענף ההייטק נכון להיום, בסדר? עשרה אחוז מועסקים בהייטק. הוועדה דנה ברצון להגדיל את ענף ההייטק, זה היה הקו המנחה שלה. אבל בתוך העבודה היא החליטה על שינוי מאוד מאוד מהותי, ללהסתכל גם על עובדים במשרות טכנולוגיות בשאר המשק. כלומר, גם העובדים הטכנולוגיים בחברות בנקים, ביטוח וכיו"ב. בהתאם, אם נסתכל על 15% נעמוד ביעד. אז היום 16% מהעובדים במדינת ישראל מועסקים או בענף ההייטק או במשרות טק. הוועדה הגדירה יעדים לצמיחה של הדבר הזה, ובאופן ספציפי לכל אחת מהאוכלוסיות. אבל היא הסתכלה על זה עכשיו, הוועדה סיימה את עבודתה בשנה שעברה, והיא הציבה יעדים.

זאת שאלה טובה אם היא תצליח לעמוד בהם. כמובן שהיישום הזה תלוי גם בהרבה גורמים חיצוניים. אנחנו מדברים פה על שוק חופשי, ושאלה מאוד טובה מה יקרה להשקעות בהייטק שישפיעו על פוטנציאל של מימוש כזה.

והאם אתם כבר חווים את גל הפיטורים ומרגישים אותו?

לא הייתי אומר גל הפיטורים, הייתי אומר האטה בצמיחה. פרסמנו בדיוק דוח של אגף מחקר אצלנו, הראה נתונים ראשונים שרואים כבר על מצב של האטה משמעותית מאוד בגיוסים. אנחנו עדיין לא רואים תופעה ענקית של קיטון בענף ההייטק, אבל מקווה שזה לא יקרה, ואנחנו רואים את זה גם בשטח בתוכניות שלנו, בטח לשילוב אוכלוסיות חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה וכו', שיש אתגרים גדולים יותר.

עכשיו לי יש שאלה ממוקדת אליך בנושא ספציפי שגם בו עסקנו פה, שזה גם משימה בסוף של משרד העבודה. השקעה בתעסוקה של אנרגיות מתחדשות, שזה כמובן מתכתב עם ענף ההייטק, והאם יש מיקוד יעדים במשרות ירוקות, שזה גם מתכתב עם טק כמובן ועם משרות טכנולוגיות, אבל בוא תן לנו ככה פירוש שנבין.

אז אני רגע אגיד. יש ועדה, נראה לי שיש אפילו ועדה שמתוכללת ע"י המכון הישראל לדמוקרטיה אם אני לא טועה בנושא הזה, רשות החדשנות פועלת בו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה? ואוו. הממשלה יודעת?

אני לא אחד מהגורמים שמתכללים את העבודה, אפשר לבדוק לגבי התוכניות. אני לא מכיר פעילות מאוד מאוד רחבה, אני מכיר את הנושא.

אז סלעית יכולה להגיב אני מבינה. תודה.

יש לי עוד שאלונת קטנה.

רגע, ואז סלעית תתייחסי לעניין, כן.

מה ההתייחסות שלכם לפריפריה ואיך אתם מצמיחים את הפריפריה, את ההייטק? ולא רק בתל אביב/גדרה/חדרה, זה שאלה אחת. ושתיים, מה התקציבים שאתם אמורים לעשות? אני רק מזכיר שבשנת 2001 שהמיתון בהייטק, ואנחנו במיתון בהייטק בעולם ובטח בארץ לאור המצב. מדינת ישראל נתנה מענקים לחברות הייטק, פשוט עזרה ליזמים לגייס עובדים ואני לא זוכר את המספרים, זה היה אלפי שקלים להד קאונט שהגיע למשרה. האם זה משהו שמדינת ישראל לקחה את זה בחשבון?

אז דבר ראשון, זה רועי ולא אמיר. דבר שני, לגבי הפריפריה יש בהחלט מדיניות שמנסה לעודד את זה. אם תסתכל על ההמלצות של הוועדה שהפניתי וכדאי להעמיק שם, אז יש גם המלצות. אם כי צריך להגיד שהרבה מהמוקד בנושא מדיניות התעסוקה, מתמקדת באוכלוסיות בתת ייצוג, ויש דגש משמעותי יותר שניתן לאוכלוסייה החרדית והערבית שכמובן חברה ערבית מצויה בפריפריה. אז יש יעדים בנושא הזה, אפשר להעמיק, אבל הנושא שם הוא קצת יותר מורכב כיוון שהכותרת פריפריה כוללת בתוכה מגוון של אוכלוסיות, וצריך לעשות שם הפרדה. אבל יש מדיניות ויש תוכניות. כגורם מבצע אני אשמח מאוד שיהיו תקציבים רבים יותר. קיימים תקציבים, צריך לעשות את הפילוח המדויק. אבל בתור הדבר הזה נכנסת גם שאלה מה אתה בדיוק כולל. כי התייחסת לסבסוד שכר, יש מסלולים דרך משרד הכלכלה, אני רגע אסביר. אני לא מייצג את כל ממשלת ישראל, אלא את משרד העבודה כאן, אבל יש פעילות של משרד הכלכלה במסגרת רשות ההשקעות, מסלולי שכר שעושים סבסוד, ייתכן ולכך התכוונת. אז זה היה הסבסוד, אני חושב שעכשיו יצא מקצה נוסף של מסלול 4.18, 4.17, אבל צריך לבדוק מול משרד הכלכלה.

לגבי הפריפריה בהכללה, יש פעילות של רשות החדשנות להצמחת ההייטק בפריפריה. כמובן שזה סובל מבעיה של ביצה ותרנגולת הרבה פעמים, כלומר שמדברים על הצורך בעובדים מצד אחד, אבל יש גם בעיה של תעסוקה. צריך לפתוח חברות וצריך עובדים, זה מין לופ כזה שצריך לפתור אותו מבחינת המדיניות.

תודה רבה. לפני שסלעית תגיב, אני רוצה שנוסיף שאלה לפרוטוקול. האם יש אינטראקציה משותפת ועבודה שככה תוחמת את הכל יחד, עם משרד העבודה, הכלכלה, ורשות החדשנות? שווה לשאול את זה לשאול כמענה רשמי. לא פעם המשרדים עובדים לבד וזה חבל.

אז הנה אני אענה. אז ככה, אני חושבת שגם באמת העלו פה כמה סוגיות. סוגייה אחת, זה הנושא של, יש לנו ממש תחום הון אנושי ברשות שמטפל כל פעם בצרכים משתנים של המשק. לא כל שנה הצורך הוא זהה. יש שנים שבהם נדרשנו להכשיר המון המון עובדים להייטק, אז זה היה קול קורא, שכל המטרה שלו היה להכשיר המון עובדים להייטק באמצעות תוכניות מגוונות. תמיד בתוכניות שלנו נותנים דגש לאוכלוסיות בתת ייצוג, שככה אנחנו מתייחסים לתוכניות.

השנה, אם אנחנו נסתכל, כשאנחנו באמת רואים המון מפוטרים, המטרה היא באמת לבוא ולקחת את אותן טכנולוגיות. גם הנושא של קריית שמונה והחוסר בהון אנושי עם ידע מאוד מקצועי וספציפי, באזורים שלפעמים הם אזורי פריפריה אבל לא רק. הנושא של הון אנושי מיומן הוא נדרש בכל מיני תחומים, כמו שאת מדברת גם עם הנושא של אקלים.

החלטת ממשלה על פינוי מפרץ חיפה, אנחנו יודעים פינוי המזהמים, אבל המטרה היא הסבת התעשייה לתעשייה של אנרגיות מתחדשות. עכשיו איפה, האם יש כאן הכנת הקרקע?

כן. אז עשינו בעצם קול קורא שנסגר, לדעתי מחר הוועדה אפילו בוחרת מספר גופים שיעשו הכשרות, כשבעצם המיקוד הוא טכנולוגיות מאוד ספציפיות מתקדמות, על מנת לקחת, אנחנו לא מדברים על מי שסיים אתמול תואר ראשון, אלא באמת בוגרים של תארים מתקדמים, ולהכשיר אותם לצרכים של המשק בטכנולוגיות המתקדמות, וזה מגוון. זה יכול להיות - - - יכול להיות טכנולוגיות אקלים, זה מאוד מגוון. אז זה לגבי שאלה אחת שבעצם נשאלה.

שאלה נוספת לגבי שיתוף של כל מיני משרדים ותוכניות, אז זה בא בכמה אופנים. אני מחזירה אותנו רגע למרכזי החדשנות שדיברתי, בעצם כל מרכז כזה, התקציב שלו הוא 10 מיליון שקלים לעידוד יזמות, ובכל אחד מהמרכזים אנחנו מאפשרים מיליון שקל בעצם לעידוד תעסוקה בהייטק בכל אחד מהמרכזים. בן אדם שהוא מוקצה כל כולו לפעילות הזאתי בפריפריה בכל שנה, למשך חמש שנים, כשהמטרה היא לעודד השמה להייטק על כל גווניה. זה עוד איזושהי פעולה אחת.

יש לכם מרכז כזה לנשים חרדיות?

אז אנחנו עושים כרגע עבודה ספציפית בנוגע לטיפול בנשים חרדיות, ובכלל לנשים דרך אגב, זה לאו דווקא, אבל גם ספציפית לנשים חרדיות.

אפרופו נגיד תכלול, פה משרד העבודה יכול לעשות את הפיקוח על זה שכשמייצרים משרות שמעודדות נשים חרדיות לכניסה לשוק ההייטק, הן לא יקבלו שני שליש מהשכר, או פחות. אלו מגמות שהן, אנחנו מכירים אותן, אז לכן הסיפור הזה שהוא משלב עבודה משותפת, יכול לייצר גם שוויון הזדמנויות גם בשכר.

אז רשות החדשנות לא יוצקת תוכניות הכשרה לבד, זה תמיד עם זרוע העבודה או עם עוד איזשהם גופים, אבל לא רק. זאת אומרת, אם יש עכשיו החלטת ממשלה שאנחנו עובדים עליה, אז אנחנו עובדים יחד עם משרד נגב גליל, ויחד עם משרד הכלכלה. גם בנוגע ל– אפרופו הבאת חברות לעבודה בפריפריה על מנת לייצר המון מקומות תעסוקה באזורים שבהחלט זה נדרש, כי מתוך אותם עובדי הייטק בסוף ייצאו אותם יזמויות. אז המטרה היא גם להביא חברות, וגם באמת לעשות הכשרה באותם אזורים לכוח אדם, שאוקיי תקום חברת סטארט-אפ ומי יעבוד בה, או חברות גדולות. אז יש גם וגם. אנחנו תמיד עובדים עם משרדים אחרים בתוכניות, בטח של הון אנושי, ואף פעם לא לבד, אבל הן נכנסות גם בהחלטות הממשלה שאנחנו עובדים עליהן.

תודה רבה.

אני אשמח להוסיף משהו בנושא הזה של נשים חרדיות. שמי רחל מייט, אני יזמת הייטק חרדית. בגלל שאין לנו כמעט תמיכה, זאת אומרת אין לנו תמיכה ממשלתית בכלל. התאגדנו למעלה מ-100 יזמיות הייטק חרדיות לעמותה שנקראת נרה, והיום אני מייצגת את העמותה הזו. אנחנו נמצאות במקום שיש הרבה מאוד שפע למדינה להציע ליזמי הייטק, ואנחנו לא נהנות ממנו.

איפה את רואה את החסמים?

איפה אני רואה את החסמים? אין ממש נגישות, לא בפרסום, לא בידע, אנחנו צריכות לחפור בשביל להגיע לידע הזה והרבה פעמים באיחור. בואי, הדברים הכי פשוטים שכל בוגר יחידה טכנולוגית מקבל אותם, אם זה קודים לאמזון או לגוגל או דברים כאלה, אנחנו לא מקבלים בכלל. כל דבר שאנחנו צריכות לקבל, למשל פרקטיקום. אני קלטתי שבוע שעבר חמישה גברים לפרקטיקום דרך תוכנית כיוון, שהיא פועלת במגזר החרדי. אגב התעסוקה החרדית בהייטק היא מאוד מאוד גבוהה, והמדינה משקיעה מאוד מאוד הרבה. אני מדברת על יזמות, לא על תעסוקה. תעסוקה חרדית 83% מהנשים החרדיות עובדות, ואני חושבת שמתוכן 40% בהייטק. כל שנה 1000 הייטקיסטיות יוצאות לשוק.

רגע, את אומרת שהמדינה היא כן משקיעה בהסבה לתעסוקה, אבל לא משקיעה ביזמות?

בדיוק. לא, בתעסוקה היא מאוד משקיעה גם בנשים וגם בגברים, אבל קודם כל המשכורות של חרדים הן מאוד נמוכות ביחס למשכורות - - -

והטענות לא פעם שזה התאמה של המרחב. אנחנו יודעים שזה עלויות זניחות ואין שום סיבה לשלם שכר כל כך נמוך ככה. חוזים של כתף אל כתף שהם בפער מאוד מאוד גדול נמוך יותר, ואלה חסמים שגם צריך לטפל בהם, ואני חושבת שפה למשרד העבודה יכול להיות הרבה מה לעשות.

אז כן, עוזרים להם לצאת לשוק העבודה, אבל לא להשתכר משכורת שאפשרי לחיות איתה היום, במיוחד שהרבה מאיתנו הן מפרנסות יחידות. אז עם כל הנטל ומשפחות ברוכות ילדים, אז כאילו תחשבי שאישה עובדת משרה מלאה ובסופו של דבר - - -

לא, אני רוצה דווקא לדבר לא רק על הפן החברתי, אלא על הפן הכלכלי. התוצאות אומרות שהתפוקות והפריון כן מצדיקות שכר הגון. זאת אומרת רגע אני רוצה לדבר על זה גם במובן של תוצרים, בסוף אנחנו כן מדברים על יעילות כלכלית, ויש סיבה שחברות רוצות לגייס נשים חרדיות אליהן. הם כן מרוצים מהעבודה, אני עוקבת אחרי הכתבות בנושא ומרבית התחקירים. אז לא מצדיק, נגיד אם יש התאמה של מרחב מסוים כזה או אחר, להצדיק שכר שלחלוטין נמוך יותר, כשהפריון גבוה והתפוקות מצדיקות את עצמן לחלוטין. חשוב להגיד את זה.

נכון. אני חושבת שהחברות יותר ויותר יודעות לעשות היום את המרחבים האלה. קיימים שלושה גופים שנתמכים ע"י הממשלה היום, שזה תמך, קמא-טק וכיוון, שממש עושים השמה בחברות הכי גדולות במשק. הנשים החרדיות יושבות היום בחברות הייטק הכי גדולות במשק, והשכר שלהן, כמו שאת אומרת כתף אל כתף עם החברה שלהן שעובדת תחת אותו טייטל, הוא שונה.

נכון. אני רוצה רגע באמת בהמשך לדברייך, לתת לד"ר בני צרפתי מנהל תחום בכיר, כלכלה ותעסוקה, משרד לשווין החברתי, אם תוכל ככה להתייחס למובן הזה של באמת שילוב החברה החרדית ביזמות. האם יש כלים שאתם מנסים לעודד את המשרדים האחרים, לא רק להסתכל על החברה החרדית כעל כוח עבודה, אלא גם על חברה שיכולה להיות יזמית ויצרנית מה שנקרא.

אוקיי, שלום. החלק של החרדים לא שייך אלינו, זה שייך לרועי אסף, הוא תחת משרד רוה"מ. אני כן יכול לדבר על החלק של החברה הערבית בכלל והבדואית בפרט. אז אני אגיד כמה מילים, איפה הבחור שרצה פה תקציבים? אני גם אתן את זה.

ברמת העיקרון מה שאנחנו מנסים לעשות, זה בשיתוף מלא עם פה רועי נמצא, וסלעית, ויתר משרדי הממשלה, זה לנסות להסתכל על התחום הזה של ההייטק מהגיל הכי קטן. זאת אומרת, יש תוכניות של משרד המדע, כמו מדעניות העתיד וכו' וכו', מתקדמים אחרי זה, יש כל מיני קורסים והכשרות בתחום שלפני ההייטק. תוכניות יפות מאוד גם כן בהובלה של משרד העבודה, תוכניות לאקדמאיים שהם לא מוצאים את עצמם אחרי שהם למדו באקדמיה ורוצים להשתלב בתחום ההייטק, יש תוכניות עם הרשות לחדשנות שאנחנו לפני פרסום של קול קורא, כשותף שלנו של משרד העבודה ושל הרשות לחדשנות. זה בגדול. יש כמובן עוד איזשהו מהלך גדול של אקו, כדי לראות איך בכל זאת אפשר להגדיל את מספר המועסקים בתחום ההייטק. זה בגדול.

תודה רבה לך.

אפשר להוסיף משהו? שמי עפר אלבק, אני בעולם ההייטק מ-1990, והסבתי לראשונה אני חושב עשרות אם לא מאות אנשים דרך בדיקות תוכנה שאני פיתחתי את זה. עכשיו, אנחנו גם התחלנו את החרדיות לפני 30 שנה אולי, ואני שומע שהמצב לא משתנה. אני כמעט לא נעזרתי במדינה, כי עדיין גם לא השתנה, כי אף אחד לא יודע איזה תוכנית יש, ואני חושב שבפורום הזה, ישבתי פה שעה, שמעתי לפחות 30 תוכניות. מה הקשר ביניהם? לא יודעים. מה הכסף? לא יודעים. מה התפוקה שיצאה מזה? גם אף אחד לא יודע. אז קודם כל יש לי הצעה ליו"ר הוועדה, אולי תנצלי את הפורום של ההייטק לעזור לך, אולי יש לך כלים אחרים, שמישהו ירכז ויידע מה - - -

אתה יודע שאנחנו תמיד צוחקים, כל מסקנה שלי תמיד בוועדה זה תעשו בבקשה שולחן עגול, עם כל מי שנמצאים. אז כאילו הקדמת אותי ואתה צודק. זאת ועדת השולחנות העגולים.

לא, הוועדה צריכה לאסוף מספרים ולדעת כל חודש, כל רבעון, כמה השקיעו ומה קיבלו לעומת התוכנית. זאת אומרת, זה א', ב'.

אני יכולה להגיד לך שבחלק מהדיונים עם כל מיני נושאים אחרים זה ממש עבד טוב, וזאת הדרך הכי בטוחה לא לעשות טעויות ולא לפספס.

נכון, טוב זה כל איש עסקים יודע.

נכון.

הדבר השני שעלה פה, זה החלק שהמדינה הולכת לקראת מיתון. אז בסינגפור כשהיה מיתון בשנת 2000, אז הם השקיעו 200 מיליון דולר בשביל לעשות תשתיות. אז אני חושב שאם היום יש מיתון בעולם ההייטק, אז אולי יציעו למדינה שהיום יפתחו את הפרויקטים שמתכננים ב-20 שנה הבאות, לעשות אותם עכשיו שיהיה יותר תעסוקה לאנשי ההייטק שיהפכו ל-IT ויעזרו לעשות אותם. וגם לאותן חרדיות שיהיה להן יותר עבודה, והיזמויות שהן עושות שאני בטוח שהן הרבה יותר קשורות במצב הנוכחי של הפוליטיקה, לפרויקטים הממשלתיים, מה שאנשים חילוניים כמוני היו מאוד רחוקים עכשיו. וסליחה על המצב הפוליטי שיש, אבל יש לכם הרבה יותר כוח היום, תנצלו את זה.

אני לא בטוחה שלנשים חרדיות ולא מיוצגות בכנסת - - -

אבל יש להם בעלים, יש שם בנים.

כנראה שאני מסתכלת על הצרכים של נשים כאישה יותר נכון, ממה שבדיוק עושים כנס על הדרה מגדרית ועל פירוק רשות למעמד האישה. כנראה שהם לא יהיו הישועה לנשים בישראל, ולנשים חרדיות בפרט. אם כבר זה דיכוי על דיכוי, ולא סתם הן עומדות ומתאגדות בפני עצמן, כי הן מבינות שאם הן לא ידאגו לעצמן, לא ידאגו להן.

זה לא רק שאנחנו מתאגדות, את עצרת אותי קודם באמצע משפט, זה לא רק שאנחנו מתאגדות, אנחנו עושות שותפויות עם ערביות, והסטארט-אפים שהם 50-50, הם הכי מצליחים. אז את מבינה שאישה חרדית צריכה לשים את הסטארט-אפ שלה באזור לוד, שיהיה לה נקודת ממשק משרד לחרדית וערבית ואז היא מצליחה לגייס יותר, אז מסתכלים עליה יותר. אז מבינה לאיפה הגענו?

מעבר לזה שאנחנו כמובן כולנו פותחות פרופיל בלינקדין ומקדמות אותו, ואז יושבים שמה כל מיני גופים כמו נוצ'י, גופים אמריקאיים אקסלרטורים, והם אומרים בואי, בואי לפה, אנחנו נעשה איתך כמה סשנים, תקשיבי הסטרט-אפ שלך מדבר אלינו. בואי נלמד אותך, פתחת כבר חברה? נלמד אותך איך את עושה הפיכת שרוול, בואי תעשה פה. ואני כאזרחית ישראלית ואמריקאית, רוצה להשאיר את הסטרט-אפ שלי פה, כי אני אומרת, אתם כל היום צועקים עלינו "חוסר שוויון בנטל, חוסר שוויון בנטל". הנה בא ההייטק ונותן לנו הזדמנות בערכים שלנו לשאת בנטל. אז אנחנו רוצים להישאר כאן.

תשמעי, מי שמונעת שוויון בנטל זאת הממשלה הזו, שגם מרחיקה אתכם עוד יותר מהיעד הנכסף. כי היא מרחיקה השקעות, והיא מרחיקה פה את היכולת שלך להתפרנס פה בכבוד ולעשות פה השפעה. זה לגמרי בסוף, בדיוק רואים את ברית האינטרסים של צמיחה, ושל השקעה, ושל שוויון, ושל חיים משותפים, ומה שאת אמרת זה לגמרי הדבר הזה. איך שנשים יכולות לעשות את המהפכה הכי גדולה יחד, ואת ממש ריגשת אותי גם שאמרת שאתן משתתפות יחד גם עם הנשים הערביות שבטח גם להן יש את החסמים שלהן, שהם לא קלים בכלל. לא פעם, חסמים אפילו הכי תשתיתיים של נגישות תחבורתית.

אבל דווקא בהייטק יש להם בדובאי ממש דלת פתוחה ויתרונות. ואז כאילו פתאום אנחנו מצליחים להגיע למקומות ממש מדהימים. אני אומרת לך, יש לנו סטארט-אפים שאת רואה כשהם 50-50 שהן צומחות הרבה יותר. ואני אומרת כאילו, תקשיבו, אתם רוצים שנישא בנטל? אנחנו כאן, אנחנו כוח עבודה טוב, אנחנו אוהבות לעבוד, אנחנו חרוצות מאוד, אנחנו יודעות לתת פייט חבל על הזמן. תקשיבו, אנחנו מגדלות בתים, אנחנו לא משתעממות, אנחנו לא משחקות. כדאי להשקיע בנו.

אפשר להוסיף משהו? יש לכם הזדמנות שיש לכם פה משקיעה, אז נחמד. היי נעים מאוד, ד"ר גל נוימן וקסלר. אני רק רוצה להגיד שבהחלט ריגשת. לצערי הפערים בשכר בין גברים ונשים בהייטק מורגשים גם בקרב הציבור החילוני וגם בקרב הציבור החרדי. אני יכולה להגיד לך שאני משקיעה בקרן הון סיכון בעולמות של בריאות, ואני מקדישה את מרצי ואת הלב שלי לקדם יזמיות, איזה יזמיות, ואת ממש מוזמנת לדבר איתי אחרי זה ואני אעזור לך בכל מה שאני אוכל, כי אנחנו רוצים שתצליחו כל חבריי פה, משקיעים ויזמים, גברים ונשים, רק רוצים שתפרחו. אנחנו נהנים מלראות את השותפות הזאת שלכם, ורוצים לראות אתכם מקימות חברות יוניקורן, ועושות אקזיט למדינה הזאת. אנחנו נשמח.

אני בטוחה שנעשה, אני מגיעה אומנם מתחום בריאותי, אני 30 שנה בעזר מציון מגיל 13, אבל בתחום של גיוס משאבים. אמא שלי הייתה חולת סרטן, שלושה חודשים הוספיס בית. כל יום נתתי לה נשיקה וכל דפיקה בדלת של הכיתה, הייתי בטוחה שקוראים לי ללוויה. זו הייתה תקופה שלא ידעו בכלל איך מתמודדים עם הדבר הזה של הוספיס בית, ובגלל שאמא שלי עברה את הטיפולים בממוריאל במנהטן, כשהיא חזרה לארץ, בית חולים לא רצה לקלוט אותה, והיינו פשוט צריכים להקים בית חולים בבית.

אמא שלי הייתה יהלומנית, אני מגיעה ממשפחה פילנתרופית שברחה מאירופה ב-39' והקימה פה חלק מהבורסה, וכשאמא שלי שכבה על ערש דווי לא היה מאיפה להביא בלון חמצן, מיטת בי"ח, דברים טריוויאליים בסיסיים, לחפש בדפי זהב איפה קונים אותם. ועזר מציון היה גוף בחיתולים שממש עזר לנו למצוא את הדברים, וכשאמא נפטרה פשוט אמרתי לה אם אני אקים מערך הוספיס שילווה בבתים, ובשבעה פשוט לא נתתי לבן אדם לעבור את פתח הדלת בלי שהוא השאיר תרומה לעזר מציון, והתאהבתי בזה, ו-30 שנה גייסתי משאבים, קרוב למיליארד שקלים, מאגר מח עצם הלאומי ועוד הרבה מאוד דברים.

מה שקרה בסופו של דבר, זה שכל התחום הפילנתרופי הולך ושוקע, התחום של גיוס המונים מאוד מאוד פורח, וכל התחום הפילנטרופי שוקע כי אין לנו כלים. מה שאני עושה היום, אני מפתחת כלים לפילנתרופיה. ברגע שאני בע"ה אצליח לייצר את הרשת החברתית לפילנתרופיה, ולשנות את השיח בפילנתרופיה ואת הכלים, אני אחזיר את האימפקט הכי גדול למדינה פה. כי פילנתרופיה זה המרחב האורבני שלנו.

בא לי להגיד לך שתבואי לכנסת.

זה המרחב הבריאותי שלנו, כולו בנוי על פילנתרופיה, ובכל מקום שאני מגיעה למגייסים ומציעה להם את ההצגה של ריממבר, שזה הסטארט-אפ שלי. כולם כאילו "ואוו את תצליחי, אבל נחכה שתגיעי לשלב הבא לעזור לך". ואני אומרת כאילו, תנו לי את הכוח כשאני קטנה. אני צריכה להילחם לבד. תבינו שאקסלרטור לנשים חרדיות לא היה קיים עד לפני חצי שנה. אני התחלתי את האקסלרטור לפני שנתיים, הלכתי לאקסלרטור חילוני. בקהילה כאילו מבחינתי הייתי צריכה ללכת לשאול רב שאם אני יכולה להשתתף באקסלרטור חילוני, שמונה גברים, שתי נשים, אני ועוד אחת לא חרדית, ובסוף לקחתי את המקום הראשון ששם כולם היו בוגרי 8200. אני אומרת יש לנו יכולות, ואני לא היחידה בקבוצה שלנו. אנחנו קבוצה של למעלה מ-100 יזמיות, אני לא היחידה. יש לנו בנות באמת איכותיות, רק תנו לנו כלים. אני באה לפה לוועדה כדי באמת לבקש תנו לנו את הכלים, אנחנו נחזיר את זה ביג טיים, ואנחנו רוצים להחזיר את זה בישראל. אנחנו לא רוצים להחזיר את זה בשום מקום אחר, רק כאן.

תודה.

אני רוצה להוסיף משהו על מה שדיברו פה, על התקציבים. אהרון פרוכטמן, סמנכ"ל ארגון jbh. אנחנו קרוב לעשר שנים מתעסקים להכניס גברים חרדים בהייטק. התחלנו עם כל מיני - - - ואחרי זה עברנו, יש לנו היום הכשרה שאנחנו עובדים ביחד עם מאט, עם משרד העבודה ועוד, הכשרה ותוכנית שעוזרים לגברים החרדים להיכנס למערכת ביטחון, לעבוד במערכת ביטחון בתור מתכנתים.

אני חושב, אחת מהבעיות העיקריות שאנחנו ראינו, אפילו אני אומר גם מוצרים חרדיים, שהם מאוד רוצים לעזור גם לגברים חרדיים, הם יודעים אפילו לעבוד בהייטק. מאוד קשה להוציא כסף, אפילו השרים עצמם להוציא את זה לעמותות. אני חושב למה? כי מאוד פשוט, הם רוצים להגדיר 10 אלף שקל, זה הכשרה 10 אלף שקל. אני בא, גבר חרדי, לא יודע מתמטיקה, לא יודע אנגלית, הוא צריך מלגת קיום, יש לו כ"כ הרבה צרכים. העלות מול תועלת זה כאילו המדינה לא שווה. הם צריכים לספור שזה שווה. גם למה? הם צריכים להגיע ליעדים, הם צריכים כמות מספר אנשים. אז מאוד קשה, גם משרדי ממשלה רוצים לעזור, אין גוף התקשרות שלבוא ולהביא לי את הכסף, שזה לא תוכנית של 12 אלף שקל, 8000 שקל. באמת צריך מקצוענות מאוד גדולה להביא כסף מהמדינה, זה מאוד קשה משפטי. ואני חושב שמדברים על מיזם חברתי, מאוד חשוב אני חושב לתת כלים טכנולוגיים להבין איך אפשר להשקיע במיזם, או בבן אדם, שאני יודע שהתועלת שלו תהיה מאוד גבוהה, בלי רוחבי. הם מאוד צריכים משהו זה נקרא שוויוני, אז אותה תוכנית לכל האנשים. אז אם התוכנית 30 אלף שקל לבן אדם חילוני שיש לו רקע מדעי, אז אותו 30 אלף שקל לגבר חרדי שלא יודע מתמטיקה אנגלית. צריך כלים טכנולוגיים למדוד כמה אני יכול להשקיע.

כי החרדי הזה בן ה-25, או בן 27 שכבר לא במשרד החינוך, אין דרך עכשיו. אתה רוצה לממן גבר חרדי בן 27, מאוד קשה, לא קל. או אפילו בן 25, יש רק מכרז אחד. אני עובד בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, זה דורש מהם הרבה עבודה, מאוד משפטי, זה מאוד קשה להוציא כסף. ואני חושב שבתור העמותה שיושבת בצד השני שמנסה להכניס, וההפך כולם בעדי, אם זה החרדים, אם זה חילונים, כן בבית שלי יש חילונים ובבית שלי יש חרדים, מאוד רוצים לתמוך, אבל מאוד קשה להוציא את הכסף. מאוד קשה.

אני רוצה להגיב לדברים, לאו דווקא בהקשר. אלי חביב, מנהל אגף נוער וצעירים בעיריית עכו. אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת, והם דברים נכונים, הם נכונים מאוד. לאו דווקא בהקשר של המגזר החרדי, אלא באופן כללי. כל מה שקשור בהכשרות מקצועיות, המדינה לוקה בחסר ביג טיים. אם אנחנו יכולים היום לממן לסטודנט כמעט שכר לימוד מלא באמצעות מלגות של מפעל הפיס והרשות המקומית, אוקיי? בכל מה שקשור להעשרות מקצועיות אין לנו יכולת לממן בכלל. כלומר, אנחנו מדברים על הכשרות שהעלות שלהן היא סביב עלות של לימודים אקדמאיים, שהיכולת שלנו לממן מלגה שם היא אפס. עכשיו, נוצר מצב כזה שכל מי שרוצה - - -

אתה עכשיו מדבר על סבסוד הכשרות מקצועיות, לימודי תעודה.

עכשיו נמצאת פה מירב, שתתייחס תכף, עשינו איתה יוזמות פרטיות, אוקיי? שלא קשורות לממשלה, תחת הרדאר של הממשלה, באמצעות מגזר שלישי ובאמצעות גופים אחרים. זה לא אמור להיות ככה.

רגע, אני אתן לך להתייחס, בבקשה.

אז אני מירב מצגר משה מתנועת אור, מנהלת מיזם מדינה למופת, בתנועת נוער זה מקדם את החזון ישראל שבבסיסו הפיכת הנגב והגליל למרכזים עצמאיים ומשגשגים. חזון תפיסה אזורית של ערי הפיתוח, להפוך את ערי הפיתוח לערים שוות, דרך שכונות קהילתיות ופיתוח מנועי צמיחה משמעותיים להבאת חברות ויצירת משרות איכות וכלכלה בנגב ובגליל. מה שאלי חביב כאן דיבר זה חלק מהפעילות שאנחנו עושים בעכו כעיר בפריפריה. מדינה למופת זו דוגמה שמאחדת כאן את כל הרעיונות שעלו, זו תוכנית שמחברת בין ההייטק, וחברות ההייטק וטכנולוגיה, לבין אתגרים לאומיים. הנושא שעכשיו התוכנית מתמקדת בו, זה חוסן קהילתי ונפשי.

בעצם אנחנו בתהליך מתודולוגי, באים ומזהים תמונת מצב קיים, תמונת עתיד רצוי, מה הפערים. מביאים סטארט-אפים שנותנים פתרונות לפערים האלה, וחלק מהסטארט-אפים שלנו אחד מהם הוא יוזמה שעובדת אצל אלי, שמשלבת יזמת יהודייה ויזמת ערבייה, ויש גם את הוביז, ויש לנו ארבע יוזמות עכשיו שאנחנו מקדמים, שהן יוזמות חברתיות. רוצות מאוד להשקיע במדינה. אני חושבת שיש חשיבות שלא רק נפתח ונצמיח את הטכנולוגיות, אלא גם נדע להטמיע אותם בארץ. זה יכול להוות רול מודלינג מצוין לצעירים, הצעירים יוכלו להתנסות בזה, להתחיל להבין חדשנות, זה ישנה את המיינדסט טיפה של הרשויות ושל המנגנונים, איך מטמיעים חדשנות, איך חושבים חדשנות, איך תופסים חדשנות.

אז אני חושבת שזה מאוד מאוד יכול לעזור, וכן אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם הרבה מאוד גורמים. גם עם רשויות, גם עם אשכולות, גם עם הרשויות הממשלתיות, ואני קוראת לייצר עוד שיתופי פעולה וזה עלה פה בשולחן. יש הרבה מאוד גורמים שעושים, בואו נחבר, נתחבר, נדע להביא את המימון, נדע להביא לזה את הליווי, ונגרום לדברים לקרות.

תודה רבה לך, תודה גם שהגעתם. אני עוברת למחאת ההייטק. ד"ר גל נוימן וקסלר את גם רשומה לי ראשונה, ניתן לכם ככה לעבור ברצף, בסדר? רק תציגו את עצמכם ככה כמו שצריך לפרוטוקול. תודה.

בסדר גמור, ד"ר גל נוימן וקסלר, משקיעה כמו שאמרתי קודם בהון סיכון. אז אנחנו רוצים להגיד כמה מילים בשם מחאת ההייטק היום, אנחנו ברגעים קריטיים, קריטיים ממש. תעשיית ההייטק הישראלית היא מפעל הציונות בשנות ה-2000, ואתם מחריבים את המפעל הציוני של כולנו.

אני ד"ר גל נוימן וקסלר, שותפה בקרן הון סיכון, אמריקאית ישראלית בעולם הבריאות הדיגיטלית, חוקרת ופסיכולוגית. בעברי טיפלתי בילדים שסובלים מטראומה בעוטף עזה. היום אני עובדת עם פורט פוליו של עשרות חברות צעירות בארץ ובארה"ב, ואחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה לקדם יזמיות כמוך ולקדם את חומריות האישה, כי אני חושבת שזה נורא נורא חשוב שננצל חצי מהאוכלוסייה, ונעבור ממצב של ילדות טובות למנכ"ליות שמכסחות. אני נשואה לרופא שהפך ליזם, הייתי יזמת ואני מגדלת שני ילדים מתוקים, עמית ופלג.

אני נלחמת כבר חצי שנה, כי יצרתם פה אי וודאות וכאוס, וכדי לבנות סטארט-אפ צריך תחושה של מינימום יציבות וחדוות יצירה וחדשנות, כדי להתמודד עם המכשולים שבדרך. תאמינו לי, יש הרבה, הרוב לא מצליחים. פגעתם באופן נואש ביזמות בארץ. כמות החברות שנרשמו בישראל ירדה ב-80%, שלא לדבר על הגרנטים שקיצצתם. אני נלחמת כי אתם ממש מבריחים משקיעים זרים שצריכים מערכת משפט עצמאית, כי זה היסודות של משקיעים, זה כל כך אלמנטרי, במיוחד כשאתה משקיע בשוק שהוא לא השוק בית שלך. עולם הייטק מדגיש כיוון והכלה, שעל זה אנחנו מדברים היום נעמה. אני נלחמת כדי שהבת שלי, עמית, תוכל לעשות מה שהיא רוצה, ולקבל את כל ההזדמנויות, כמו שאני קיבלתי, כמו שאמא שלי מיכל לימדה אותי, והשמיים יהיו הגבול. אבל באמת, אני נלחמת בשביל הבנות שלכם גם.

אני יאיר שוהם, לאחרונה חגגתי 70 וגמלאי בין היתר. יזמתי, הקמתי, ניהלתי והשקעתי בעשרות מיזמים וחברות בישראל ובעולם. בשנות ניהולי אינטל קפיטל השקיעה בחברות ישראליות למעלה מ-100 מיליון דולר כל שנה, ועכשיו - - - חברות ישראליות, בסכום מצרפי של למעלה מ-3 מיליארד דולר. כמובן זה ההשלכות המיסויות למדינת ישראל ברורות לכולם כאן.

אני מביא לכם את המסר של אנשי עסקים מכל העולם, ומארה"ב בפרט, שההפיכה המשפטית, חברתית, כלכלית, אותה אתם חפצים להגשים, בראשה הביטול הוא אפילו צמצום עילת הסבירות, יגרמו לנזק בלתי הפיך להייטק הישראלי, וכתוצאה מכך לכלל הכלכלה הישראלית. בשם אבות ההייטק הישראלי, שכבר אינם מסוגלים להתייצב לפניכם, אני מתריע בפניכם. דרככם מוליכה לחורבן ההייטק והכלכלה הישראלית. אני כאן אישית נלחם עבור בת זוגי, מיילדת, שעלתה ארצה מציונות נטו מארה"ב, וייבאה לארץ סטנדרטים חדשים במיילדות, בטיפול בנשים יולדות, ונלחם עבור ארבעת ילדיי, שכולם עובדים בתחום ההייטק, וששת נכדיי, בינתיים.

אני מעורב בעולם ההייטק מתחילת שנות ה-90, מהדור של ענקי היזמות הישראלית. כגון: עוזיה גליל, דן טולקובסקי, אהרון דוברת, אפי ארזי, בני לנדה, דב פרומן וזוהר זיספל. יזמים ואנשי חזון, שפועלם האדיר לא היה מתממש בלי מערכות משפט מוכרות ומכובדות בכל העולם, ולולא העשייה שלהם, לא היו קמות בארץ חברות כצ'ק פוינט, מוביליי, אמ סיסטם ומלנוקס, זה רק רשימה קצרה מאוד. אני מבקש מכם, אל תשלחו יד במעשים המפוארים של מקימי ההייטק ושל ממשיכי דרכם. תתגאו בהם, פארו אותם, תטפחו אותם. ככה תיזכרו בתולדות האומה כמחוקקים שאהבו את ארצם.

תודה.

אני עו"ד אורלי הראל, יזמת ומנכ"לית של חברת סטארט-אפ המתמחה בבינה מלאכותית בתחום הבריאות, זוכת פרס נשים מובילות טכנולוגיות של ארגון השכר האירופאי, ושגרירה גאה של מכון הייצוא הישראלי. אני נלחמת כבר חצי שנה במהפכה המשפטית, כי זה לא סביר שישראל מאבדת יום-יום את מעמדה המוביל בעולם, בתחום טכנולוגיות הבריאות והבינה המלאכותית. טכנולוגיות שמשפרות את אורחות החיים, ומצילות חיים בכל הארץ, אבל בייחוד בפריפריה. זה לא סביר שיזמים ויזמיות, מקימים חברות מחוץ לגבולות ישראל בגלל החלטות לא סבירות של הממשלה. זה לא סביר שיזמים ויזמיות, ממציאים וממציאות, עוזבים את המדינה למרות שהם אוהבים אותה, כי פוגעים במטה לחמם. וזה הכי לא סביר, שאני לראשונה בחיי חוששת לעתיד של הילדים שלי בארץ ישראל.

שלום. אני רב סרן במיל' אמנון שרף, יזם, משקיע, ומנכ"ל חברת סטארט-אפ בתחום הוידאו. אני נלחם עם החברים פה לידי ואחרים כבר חצי שנה, לשמור על ההייטק שבנינו בארץ. כי בלי דמוקרטיה אין הייטק, ובלי הייטק ישראל תהפוך תוך זמן קצר למדינת עולם שלישי, ולפני דקה יש מאמר בדה מרקר – 50% מחברות ההייטק הישראליות מדווחת על צמצום בכוח האדם, לפני דקה. אם המדינה תהפוך להיות מדינת עולם שלישי, מערכת הבריאות תקרוס, אנחנו ניסע בכבישים שבורים, ואני חושש שהילדים שלי ויש לי חמישה, יהיו עלולים להחליט לעבור לחו"ל, כי ישראל תחדל להיות כבר סטארט-אפ ניישן בה הם יוכלו למצוא את עתידם.

שלום, אני דורית סוקולוב, משקיעה ויזמת בתחום הבריאות, כולל גם בריאות נשים. חברת דירקטוריון בחברה ממשלתית, ומקימה של ארגון שמטרתו לקדם מנהלות למשרות ניהול בכירות. אני נלחמת, כי ממשלה שפוטרת את עצמה מחובת הסבירות והנאמנות כלפי העם, סביר שיש בכוונתה לבצע מעשים בלתי סבירים באופן קיצוני, והראשונות להיפגע הן הנשים. אני חרדה למעמד האישה בישראל, ומודאגת כי בחצי השנה האחרונה הלכנו אחורה בכל פרמטר. מהעלייה במקרי אלימות נגד אנשים, דרך אי מינוי מנכ"ליות במשרדי ממשלה ופיטורן ממשרות בכירות, ועד השחתה והעלמת נשים מהמרחב הציבורי. הדרך לשוויון נשים עוד קשה וארוכה, אבל כדי שנשים לא יודרו משולחן קבלת ההחלטות, וכדי שנשים יזמיות יוכלו להצליח בישראל, אנחנו חייבים לוודא שהמערכת בישראל יציבה, ושהממשלה לא יכולה לפעול בחוסר סבירות קיצוני.

שלום לכולם. שמי מכיל כהן קרמר, אני עו"ד בישראל ובניו יורק, ובמשך הרבה שנים הייתי בהייטק הישראלי ראש תחום משפטי של קרנות השקעה, שמשקיעות בחברות ישראליות, וראיתי מקרוב במשך הרבה שנים איך אמון המשקיעים הזרים בישראל הלך ונבנה. זה משהו שנבנה במשך שנים, אפילו עשרות שנים כדי לקבל את האמון במערכת. רק בזכות בתי משפט עצמאיים, רק בזכות דמוקרטיה אמיתית, רק בזכות משפט ומערכות שמבוססות על באמת משפט דמוקרטי, ואבני יסוד של דמוקרטיה בארץ.

אני נמצאת פה היום כאזרחית מודאגת. אני נלחמת על החמצן שלנו. דמוקרטיה כמו חמצן. כשמתחילים לקרסם בה, אין אוויר וקשה לנשום. סבא שלי נהרג במלחמות השחרור בקרב על ירושלים, וגדלתי על סיפוריה של אימי, על תקומה, על אחדות העם והקרבה למען המולדת. אני נלחמת כדי לשמור על המדינה שלנו כדמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית. מדינה שיש בה שלוש רשויות, לא אחת. מדינה שיש בה איזונים ובלמים, וגם שמירה על זכויות. זה חלק מכל דמוקרטיה אמיתית. אסור לפגוע בעצמאות בתי המשפט ולקרסם בעקרונות הדמוקרטיים שלנו. זה פגיעה בכל מרקם החיים בישראל, זו פגיעה קשה בהייטק הישראלי ובכלכלה כולה. תודה.

תודה.

שלום לכולם, שמי אמיר כרמלי, אני יזם הייטק, עובד בהייטק מעל 25 שנה, וגם יזם בנדל"ן. אני רב סרן במילואים, נלחמתי במלחמת שלום הגליל הראשונה, הייתי מפקד פלוגה מעל 22 שנה במילואים בכל הגזרות. בעזה, יהודה ושומרון, מכיר את השטחים, מכיר את הפוליטיקה. במילואים נהרגו לי חיילים, הצלתי הרבה חיילים.

במסגרת היזמות שלי בחיים, אז הייתי בין היזמים שהקימו חברת דלק בשנות ה-90. השקעתי בחברה שהגיעה לשווי של 6 מיליארד דולר בבורסה האמריקאית, קנתה חברות ישראליות במאות מיליוני דולרים, ולפני 15 שנה באמת הקמתי חברת נדל"ן משפחתית בארץ שבנתה אלפי דירות בארץ, שהעסיקה גם ערבים וגם יהודים כמובן.

לצערי בשישה חודשים האחרונים, התפניתי אך ורק למחאת ההייטק. ניסיתי להקים פרייבט - - - לעסקים קטנים. ניסינו לעשות השקעות בנדל"ן. עצרנו את הכל כמו שעוצרים, איך אני אגיד, כל השקעה, ואנחנו מתחילים לבדוק השקעות בחו"ל, חד משמעית. אין מה להשקיע בארץ בסיטואציה כזאת שהעסק לא יציב, כתוצאה ממהלכים של, אני רוצה להגיד את זה ככה בצורה הכי ברורה – אוכלוסייה שהיא לא הרוב של מדינת ישראל מבחינה נומינלית, מבחינה מספרית, גרמה לנו בעצם לגנוב את הדמוקרטיה למדינת ישראל. כאשר אין דמוקרטיה, אז אין הייטק, אין כלכלה, אין ביטחון ואין מדיניות חוץ. וזה מה שאנחנו רואים כרגע לצערי.

עם כל זאת, החברים שלנו פה בהייטק והחברות, אנחנו חושבים מה הנקסט סטפ, כי תמיד בהייטק אנחנו יזמים ותמיד אופטימיים. ונכון שאנחנו מצטיירים כמחאה או כמו המהפכה התעשייתית שהייתה בצרפת, אז אנחנו מהפכת ההייטק, אבל יש כמה יזמויות שרצות כרגע. אחד מהם, זה אנחנו נקים פורום הייטק בכנסת. עוד יזמות שאנחנו עכשיו מנהלים זה אנחנו נקים פורום שבו ההייטק, האקו סיסטם, כי יש פה כשל, אני שומע כאן את הנוכחים, אני מבין שיש פה כשל, הרבה יזמויות, אבל אחת לא מתחברת עם השנייה, לא תמיד, לא אמרתי שהכל. אז אנחנו נקים, מנסים להקים אקו סיסטם שבו הביקושים וההיצעים, כלומר ההכשרות מצד אחד וחברות ההייטק דבר ראשון יבדקו אם יש אנשים מספיק מוכשרים גם בפריפריה, גם במרכז, גם בצפון, גם במזרח, שיוכלו לעשות תעסוקה בחברות ההייטק. אני חושב שההייטק עבר משברים משנת 1990 כמה פעמים, בכלל העולם עבר כמה משברים. מכל משבר יוצאים, דרך אגב העולם יוצא, ולפי התחזיות ב-2024 ארה"ב יוצאת מהמשבר, לאט לאט, זה ייקח עוד תקופה. מדינת ישראל לא מוכנה מבחינת הסטרקצ'ר שלה הממשלתית, לצאת מהמשבר הזה.

עכשיו, אם דעת ישראל לא תתעורר אנחנו נפסיד את הגל הזה, מה שלא קרה ב-2008, ומה שלא קרה ב-2001. שיהיה ברור למדינת ישראל, אם היא לא תשנה את הפאזה שלה, הגל הזה יעבור למדינות אחרות. תודה.

תודה.

אני ד"ר סרן מיל' אילן סמיש, מייסד ומנכ"ל אמאי חלבונים, סטארט-אפ עטור פרסים שעושה תיקון עולם, כדי לסייע לפתור את בעיית צריכת היתר של הסוכר. אני גם אבא גאה לילדים דתיים, כולל בן ישיבה. כחיילים בצבא ההגנה לדמוקרטיה, אנחנו נלחמים לשמור על מולדתנו כדי שיהיה לילדים שלנו, לילדים שלי ולילדה שבדרך, ולילדים של כולנו, סביבת חיים תומכת ומעצימה ערכית וצומחת. נלחמים שלא ירוקנו את אסמינו ויגדעו את מחוללי צמיחתנו. נלחמים כדי שלא נכרות את ענף ההייטק עליו כולנו יושבים, ונהיה כולנו עניים. נלחמים כדי שנגדל במקום עם דין צדק ובלי שחיתות. נלחמים כדי שנוכל לשמור על ההייטק של כולנו ועל הסטארט-אפ ניישן שאנחנו בשר מבשרה. נלחמים כדי לשמור על המרקם העדין של כל אחדות, כל שבטי ישראל שערבים זה בזה. אנו אנשי ונשות ההייטק, נציגי ההייטק, הקטר של המשק הישראלי, מכריזים בזאת כי אם התיקון לביטול עילת הסבירות יעבור היום, הרי שההייטק הישראלי נמצא בסכנה הרסנית לעתידו, וזאת לצד סכנה לעתיד כל הכלכלה הישראלית.

התהליך המתרחש בארץ בחודשים האחרונים, פגע אנושות בהייטק הישראלי, וזאת עוד בטרם עברה החקיקה שעל הפרק. ביטול חובת הסבירות על פעולות נבחרי ציבור והממשלה, אותו נוסח מילה במילה של הנוסח שהוצע בינואר, יביא לצמצום משמעותי של הבקרה על פעולות לא סבירות באופן קיצוני של הממשלה, ויערער את הוודאות, יערער את הביקורת השיפוטית ומשקיעים צריכים החלטות סבירות, משקיעים צריכים וודאות ובהירות.

בשעה קשה זו, ולאחר שבמשך חודשים רבים אנו נלחמים על עתיד מדינת ישראל, אנו מודיעים בזאת כי אנחנו נחושים, אנחנו חזקים, אנחנו בטוחים שנחזיר את התקווה, את הביקורת השיפוטית ואת הסבירות לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא ניתן להרוס את המדינה שלנו.

אנו חשים היום שהממשלה קורעת את החוזה שבין השלטון לעם מבלי לראות את החורבן שהדבר יביא, כמעשה הקריעה של יחזקאל לאחר נאום רבשקה – מלכים ב', פרק י"ח-י"ט. ובהתאם להנחיות הקריעה של רבי אלעזר על חורבן ארץ ישראל, מסכת מועד קטן כ"ו, א', ככתוב – "אמר רבי אלעזר, הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר 'ערי קודשך היו מדבר' וקורע". אנחנו היום מברכים: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. וכמעשים אלו אנו קורעים בזאת את חולצתנו לאות אבל על הפגיעה בהייטק הישראלי ובאחדות ישראל.

(הדובר ומקצת מהנוכחים הנוספים קורעים את חולצותיהם)

אנו תקווה, כי במעשה הצהרתי זה, אולי נזעזע איש ציבור אחד ואחת שיבחרו להצביע כנגד חקיקה חד צדדית, שיבחרו להצביע בעד ההייטק ובעד עם ישראל ואחדות ישראל. תודה רבה.

ואוו. תודה.

אפשר שאלה לבורה כמוני?

בוודאי.

שתי שאלות. מה בעצם השינוי ברפורמה קשור להייטק, מה הוא עושה להייטק? זה דבר אחד. ודבר שני, אני יודעת שכשבן אדם, כאילו משהו קורה לא טוב אצלו, אז דבר ראשון הוא מסתיר את זה, הוא לא צורח את זה בקול גדול. כאילו, אם אתם חושבים שההייטק, ואתם מובילי ההייטק, וההייטק נמצא בבעיה, טפלו בזה בשקט. למה בכאלה צרחות? למה? אחד הדברים שכאילו כל הזמן אני שואלת את עצמי, למה בכל מקום ברשת - - -

רגע אני רוצה לענות לך. אני הייתי שבע שנים בארגון עובדים, התנדבתי בארגון עובדים, לא קיבלתי את התשלום, כי אני מאמינה בעבודה מאורגנת. הממשלה הזאת גם מאיימת על זכות השביתה. אני יודעת דרך הפעילות הזו, שלא היה מעולם הישג של קבוצה שמבקשת שינוי, בלי מחאה, בלי קול זעקה. אין דבר כזה בלבוא בשקט ולדבר. גם את הזכויות שלך, לא תבטיחי בשקט. זאת פיקציה. מאבק הסופרג'יסטיות לזכות ההצבעה, היה מאבק עיקש, קשה, הוא עלה בדם. הוא לא היה מנומס, אין פה נימוס. הסיפור של וודאות כמנוע יציב להשקעה, הוא דבר שאין חולק עליו לא בשמאל ולא בימין כלכלי. זה לא סיפור כלכלי של עמדות פוליטיות. זה בסיס של בסיס. כשאין מתחם סבירות, אין השקעות. אף אחד לא ישים כסף כשזכויות הקניין שלו, דיני החוזים והמכרזים והמינויים הפוליטיים לא מובטחים. כשיש מינויים פוליטיים ולא מינויים מקצועיים, את לא תשימי כסף במדינה שהיא מדינת עולם שלישי. כשמפטרים פה יועמ"שית ונבחרים בוועדת איתור ובוועדת מכרזים, את לא תשימי כסף כי את אדם הגיוני כלכלית.

זה הזעקה, ולא שומעים אותה. לא שומעים אותה. 70% פחות השקעות במדינה ולא שומעים. הוא אומר על כתבה עכשיו שהתעסוקה בצפי הרסני, ולא שומעים.

חוסר וודאות משפטי, משפיע על כל תחומי החיים, קודם כל בכלכלה. גם בלי ללכת להשקעות זרות שהן הבסיס להייטק, כי משהו כמו 80% מההייטק זה השקעות זרות. אבל גם אם את מסתכלת על השוק המקומי את רואה את איך השקל מתרסק, החוסר יציבות. ברגע שיש שינויים דרמטיים בשיטת משטר, זה משנה, זה יוצר חוסר וודאות בסיסי ומשנה את כל היסודות. נעצרים השקעות, גם בנדל"ן, גם בעולם, גם בארץ, גם מי שמשקיעים זרים, אבל קודם כל בישראל. הכל משפיע, זה בנוי על יציבות. זה א'-ב' של כלכלה.

משתפים את כל העולם בכביסה המלוכלכת שלנו. זאת בדיוק השאלה שלי. זאת השאלה שאני שואלת כל הזמן.

חברים כל המשקיעים שלנו של הקרנות, ה- - - שלנו, המשקיעים שלהם, הם בלופ. הם המשקיעים של ההייטק הזה, הם יודעים מה קורה. אסטרטיג'יז, אינטל, אחרות, הם לא צריכים אותי - - -

תקשיבי אני רוצה להגיד לך משהו, כביסה מלוכלכת – לא הבעיה כשמוציאים אותה החוצה, הבעיה שהיא קיימת.

נכון, אבל כשמוציאים אותה החוצה - - - אם מכבסים אותה בבית זה מעולה.

מה זה בבית? הכנסת היא הבית.

בכנסת מעולה, למה דה מרקר צריך להוציא כל היום איך ההייטק נופל?

כי זה עיתון כלכלי, והוא אמור לדווח.

נשיא ארה"ב מסתכל על כנסת ישראל, העולם מסתכל על כנסת ישראל.

אי אפשר שממשלה שנמצאת בשלטון כ"כ הרבה שנים, תמשיך להאשים כל הזמן בכל דבר את כל מי שהוא מסביבה חוץ מאשר את עצמה. הממשלה תצטרך לקחת אחריות על הסיטואציה, לקדם דברים, אפשר לקדם שינויים בהסכמות רחבות, אין שום צורך לקדם חקיקה חד צדדית, שהדבר היחיד שהיא עושה זה לחזק עוד ועוד את הכוח של הממשלה.

אנחנו מדינה שהיא נס. מדינה שהיא נס, והנס הגדול הזה נשען גם על עצמאות המוסדות ועל שלוש רשויות. מה לעשות שכלכלית זה לא עניין שאם כיבסתי בחוץ או לא. בן אדם חושב להשקיע, והוא חושב האם ההשקעה שלו תהיה מוגנת. האם החוזה שהוא חתם יהיה מוגן, ואם הרשות השופטת לא יכולה להגן על החוזה הזה, הוא לא ישקיע, וזה לא עניין של ימין ושמאל.

התפיסות שלי כנראה כלכלית חלוקות כאן על חלק מהאנשים, וזה בסדר גמור; אבל הבסיס של הבסיס של מערכת יציבה שמאפשרת וודאות להשקעה, התערער כאן. אני רוצה להגיד לך יותר מזה, הנזק שנעשה גם אם עכשיו יגנזו את החקיקה, עדיין ייקח לשקם, כי מי שרוצה להשקיע יודע שמדינה שהיא מעורערת מבחינת היציבות שלה בדמוקרטיה, זה לא מתקנים את זה בגניזת חקיקה. זה הרבה יותר מורכב. היום תופסים אותנו כדמוקרטיה מתגוננת ומעורערת, עם רשות שופטת לא עצמאית. זה נזק שלא קרה בגלל מחאה, זה נזק שקרה בגלל ממשלה שבחרה להביא את הנזק הזה חצי שנה רצוף.

כשהרשיתי לעצמי לדבר בשם אנשים מחו"ל, זה לא היה על סמך "ראבק מי אני", אלא פנו אליי בחצי שנה האחרונה עשרות, ואני לא מגזים, עשרות אנשים שאמרו אנחנו מפסיקים להשקיע בישראל. אנחנו בנינו כאן חברות בישראל, זה לא היה כתוצאה מיוזמת ההייטק, זה היה הרבה לפני שאנחנו התחלנו. זה קורה בחודשים האחרונים, וזה אנשים פשוט אומרים אנחנו לא רוצים להשקיע במקום שאנחנו לא יודעים איפה נראה את הכסף שלנו.

אין ספק, ואני יכול להבין אותם. ברור שהם יפסיקו להשקיע, כי יש פה חוסר וודאות משווע. זה המצב. השאלה עוד הפעם פשוטה, השאלה בסוף מה קדם למה. ליבי עם המוחים, באמת חד משמעית, ואני ממש גאה בזה שיש אנשים שיוצאים לרחובות ועוצרים את הדברים האלה ועושים את מה שעושים. אבל בסוף, האם לא עברנו פה איזשהו, האם לא חצינו פה איזשהו קו. האם זה מה שהביא למצב שאנשים יושבים ולא משקיעים.

אפשר להשקיע גם בסטארט-אפים בלונדון, ובפריז, וברומא.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד. אנחנו לא מדברים על הייטק, שלא תתבלבלו. אם לא יהיה הייטק, אין הכנסות למדינה, אם אין הכנסות למדינה, השקל יורד, אם השקל יורד יש אינפלציה ועליית מחירים, הריביות עולות. שלא נתבלבל, זה לא ההייטק, זה כלכלת ישראל.

ניסים אתה מאשקלון, נכון?

התאחדות מרכזי צעירים, ואני מאשקלון כן.

אני רוצה להגיד לך משהו, הממשלה הזו קיצצה לכם את המיגוניות שהיו צריכים למגן לכם. אני רוצה להגיד לך, שאובדן הכנסות מהשקעות הוא אובדן מה שאתה צריך לקבל כאזרח. יש קורלציה ברורה בין שירותי הבריאות שלך, התשתיות הפיזיות, הביטחון שלך, לבין אובדן ההכנסות והצפי. אתה נמצא עם צפי, שהיום קראתי גם בבוקר בכלכליסט אם אני לא טועה, 30 מיליארד עד סוף השנה אובדן. הממשלה הקודמת יצאה עם כ-40 מיליארד עודפים, שבעיניי היו צריכים להיות מושקעים חזרה בציבור, ויש לי ביקורת על זה. אבל זה בדיוק ההבדל. אתה תראה תקציב דליל יותר, צנוע יותר, ואתה תרגיש את זה לא רק על העירייה שאתה עובד מסור בה.

ניסים אני רוצה לענות לך, אוקיי? מדינת ישראל היא מראה של ארה"ב. ההייטק הישראלי גדל ב-25 שנה, בגלל שאנחנו המראה של סיליקון ואלי. יש להם את כל המידע, גם אם היינו לא יוצאים למחאה, הם היו יודעים כל דבר מה שקורה פה, וכל מה שזז. דבר אחד, אל תשכח שהם נותנים 3 מיליארד דולר בשנה, אוקיי? הסכם של עשר שנים קדימה, למדינת ישראל. מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שיש לה שותפה בארה"ב. כנראה שלא כל כך, זה השתבש לאחרונה.

זה לא עניין של אופטימיות, זה עניין של עובדות.

אין אופטימיות, ולא צריך להיות אופטימי, יש עובדות. עכשיו אני אשאל אותך שאלה מאוד קשה שאני שואל כל איש רפורמה.

שנייה, קח את משרד התחבורה כצפי לעתיד. לוקחים משרד עם עשרות מיליארדים, ופשוט עושים ממנו שכונה. שכונה, ליכודיאדה. אנחנו רוצים למנות מנכ"ל לנתיבי ישראל, לא מתאים. מעבירים פרויקט של מטרו בעשרות מיליארדי שקלים, מעבירים אותו לחברה אחרת. עושים מזה שכונה. היום מינו ממלא מקום לכלכלנית הראשית. אתה יודע למה מינו ממלא מקום? כי מחכים שתבוטל עילת הסבירות, כדי למנות כלכלן קבוע, אבל הוא לא יהיה מספיק מוכשר. עכשיו, גופי השקעה בינלאומיים, וקרנות בין לאומיות יודעות את זה, הם לא צריכים שאנחנו נגיד להם. הם רואים שעושים הכל כמו רפובליקת בננות, לשם אנחנו הולכים. עילת הסבירות מצד אחד, שבעצם מאפשרת, בוא תגיד לי אתה מה ההיגיון, למה הממשלה רוצה לעשות דברים בלתי סבירים שהיא מפחדת שבית המשפט יבדוק אותם? איזה היגיון יש בזה? הרי אני רוצה לעשות דברים סבירים, אני לא מפחד מעילת הסבירות.

נקודת המוצא שהממשלה הזאת מושחתת מהיסוד, זה נקודת המוצא.

לא, לא, הם דיברו על עילת הסבירות. אתה רוצה מניפסט פוליטי, סליחה הדיון הוא שלי. אני את הדיון מנהלת. לא יהיה פה נקודת מוצא, את הדיון אני מנהלת. אני ברורה? אני לא אקרא לך קריאה ראשונה ושנייה ושלישית. אני מבקשת. פה, אנחנו דיברנו חד משמעית. אם יש ועדה שיהיה בה פה לקול שמשתיקים בכל שאר ועדות החובה בכנסת, זאת הוועדה הזו.

עכשיו, אני מכבדת את דעתך, אבל אני רוצה להגיד אתה לא מגיב לגופו של עניין. כשאתה מגיב – מה עם מה שהיה אז? ואתה לא יודע להגיד, איזה דבר מעוות זה שנכנסים אנשים כשירים למכרז, ובסוף עובר את המכרז דווקא מי שלא עומד בתנאים. אם זה לא מעוות בעיניך, תקשיב, אתה לא בא בתום לב.

זה כספי המיסים שלך שמשלמים לאנשים שאמורים לבצע את התפקיד שישאיר לילדים שלך פה תשתיות טובות ואיכותיות, וכשהם הולכים לזבל, כספי המיסים שלך ושלי, וגם פוגעים בעתיד של הילדים שלנו ובעתיד של איך המקום הזה ייראה, זה צריך להטריד אותנו לא בגלל שיוך פוליטי. כי הרי האנשים האלה לא היו פה כל השנים האלה. זה לא האנשים שהפגינו נגד ביבי לפני כן. יש פה הפיכה משטרית, זה לא קרה לפני כן.

אני רוצה להגיד משהו לניסים. אני פניתי אתמול לשר יריב לוין, ויצאה כתבה כי הייתי שמח מאוד שהרפורמה, באמת שתהיה רפורמה, שתעזור לעם, לכולנו לאזרחים. אז אני קורא ככה, כמה שופטים יש במדינת ישראל? אתה יודע את המספר? בטח, אף אחד לא בודק. 799 להיום, 46 יורדים.

אני הגשתי חוק למניעת סחבת ועינוי דין, אפרופו הפיכה שהיא פיקטיבית. אם לא נשווה ל-OECD, לא יהיה פה סגירת הסיפור.

כמה תיקים יש פתוחים אתה יודע את המספר?

זה לא משהו שאני עוסק בו, אני מכיר את הבעייתיות.

438 אלף תיקים פתוחים מול 799 שופטים. פניתי ליריב לוין אתמול בערב, התשובה שקיבלתי – אנחנו לא באותה דעה.

נכון.

אז שיהיה ברור, גם אם תשים פה 5000 שופטים, לא תגמור את התיקים האלה עוד חמש שנים. הרפורמה שרצים פה מלא מלא, לא תפתור את הבעיה. אם היינו רואים פתרון שתפתור את מה שאני עכשיו אומר – אהלן וסהלן, יש על מה לדבר. הרפורמה פותרת רק דבר אחד, אתה יודע מה הדבר האחד?

ג'ובים ושחיתות.

ג'ובים, שחיתות, ואני לא מתבייש להגיד את זה בפורום הזה, ונתניהו. אם תראה את נתניהו נואם ברשתות האמריקאיות, זה נתניהו מודל 2015. אם תראה את נתניהו נואם פה, זה נתניהו מודל 2023. זה התשובה שלי. ונתניהו בגישה שלו הוא שם בארה"ב, זה ההבדל הגדול. כל החבורה שאיתו ביחד הקיצוניים, נועדה לתת לו את כל הכוח שיוכל לצאת מהמשפט שלו בצורה נקייה. ופה אני סיימתי. אני אסיים במשפט האחרון והוא קשה.

לצערי, קומץ קטן של קיצוניים לוקחים עם שלם כשבויים לאינטרסים אישיים, ולא דואגים, לא להייטק, לא לכלכלה, לא לנדל"ן, לא לפריפריה שהקטר של ההייטק יכול לעזור הרבה מאוד לפריפריה, אין שום ישיבה על הקטע הזה. איך עושים אקו סיסטם, איך מחברים 9000 חברות סטארט-אפ בארץ עם האקו סיסטם של הפריפריה. שום כסף, אני לא שומע שום כסף פה בישיבה. פה 15 מיליון שקל, זה בטל בשישים. אם אנחנו רוצים להצמיח את ההייטק, מי הצמיח את ההייטק ב-20 שנה במדינת ישראל? שאלה. יודעים? אני אענה לך כי אתה לא יודע את התשובה. היה אחד, קראו לו אריק שרון. ואריק שרון לטוב ולרע, בשנות ה-2000, גם אם אין הרבה מאוד הדרכות בשביל לדחוף את ההייטק, ואם אתם לא יודעים 50% מההייטקיסטים באים מהקהילה של העלייה הרוסית. הם לא הבכיינים ממרוקו או עיראק.

סליחה, אתה לא תגיד את זה פה. ממש ממש לא. זה גם לא מקובל, זה גזעני, זה מתנשא, וזה עלוב להגיד את זה פה. אני לא מקבלת את זה.

סליחה, אני אחזור במילים שלי.

לא, סיימת את דבריך. תודה, אני מקריאה סיכום דיון. וזה ממש לא הקול של ההייטק, אם כבר הסיפור של ההייטק הוא איך אנשים למרות היעדר שוויון ההזדמנויות, עוד פרצו דרך.

זה מה שמוכרים לציבור, נעמה, שהרפורמה הזו היא כאילו כדי לעשות שוויון הזדמנויות.

מסכים איתך, סליחה. אני מחזיר את המשפט, אני בעד שוויון.

תודה. בוודאי, כי זה דבר שלא ייאמר פה אצלי. אני קוראת סיכום דיון, תודה.

סיכום להחלטות מישיבה בנושא תמיכה ממשלתית ליזמות חברתית בהייטק: הוועדה מבקשת ממשרד המדע ורשות החדשנות תוכניות מענקים בשיתוף אנשי הייטק, לטובת רתימתם למיזמי הייטק לשירות החברה והקהילה.

הוועדה פונה למשרד רוה"מ לחדש את החלטת הממשלה להעצמה ופיתוח היישובים, קריית שמונה, שלומי ומטולה, מספר 3740, וכן 2262 לפיתוח אזור הצפון, ולהעתיק אותם לאזורים נוספים בפריפריה באמצעות הייטק הממצה יכולות וחוזקות מקומיות, כמו מיזמי פודטק באזורים חקלאיים.

הוועדה פונה למשרד המדע, הכלכלה, משרד האוצר ומשרד רוה"מ, לגבש תוכנית עבודה עם משרדי הממשלה החברתיים וחברות הייטק לטובת פתרון בעיית תקצוב מחקרים ייעודיים בפריפריה. מדובר בכשל שוק שיש לפתור.

הוועדה פונה למשרד הכלכלה, משרד העבודה, בשיתוף משרד המדע, לתמוך בקואופרטיבים בהייטק והקמתם בהתאם למודל קואופרטיבים סופי, שהוצע כאן, ובכלל זה תמיכה כספית, הקלות רגולטוריות ועוד.

הוועדה פונה למשרד רוה"מ להקים ועדה בין משרדית בהובלת משרד המדע, ובשיתוף משרד העבודה, הכלכלה והאוצר, וגופי הייטק, לטובת יצירת תוכנית אימפקט לאומית כוללת, ובה יעדים, תקצוב, השמה, השקעה ביזמות בעיקר בפריפריה, הגברת ההנגשה. כל זאת בהתאם לצרכים חברתיים ואחרים של המשק.

הוועדה מוצאת שחסרה ראייה לאומית אסטרטגית המתכללת את כלל התוכניות והתקציבים הקיימים כחלק מיישום תוכנית לאומית מסודרת.

הוועדה קוראת למשרדי המדע, העבודה, הכלכלה, גם בישיבה זו, להגביר את השקעותיה לסבסוד הכשרות מקצועיות ללימודי תעודה בהייטק, בדגש על אזורים שבפריפריה החברתית והגאוגרפית, כמו שאנחנו רגילות כשאנחנו רואות דיונים כאלה.

יהיה דיון המשך, מושב הבא, נהיה חייבים להמשיך לדון בזה. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:14.