פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הכלכלה
20/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 12:33

הצעת תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)(תיקון), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר

אליהו רביבו

אבישי פדהצור - סגן יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

משה אנקווה - מנהל מחלקת ייצור מערכות, רשות התעופה האזרחית

גבע שטרן - רשות התעופה האזרחית

מידן בר - קברניט, איגוד הטייסים

אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות




הצעת תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)(תיקון), התשפ"ג-2023

צוהריים טובים, אנחנו פותחים דיון נוסף בוועדה, הצעת תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)(תיקון), התשפ"ג-2023. מי מציג, אביגל?

אבישי שוב.

שלום אדוני, אבישי מהלשכה המשפטית ברשות התעופה האווירית, תודה רבה לכבוד הוא לי. נמצאים איתי משה וגבע. משה הוא מנהל מחלקת ייצור כלי טייס. הוא האבא המקצועי של התיקון הזה. וגבע הוא - - - המסייע המקצועי מתחום התקינה שסייע בגיבוש התקנות האלה.

אני אומר בקצרה מה הרקע ואז נצלול לתוך הקרביים ככל שיידרש. בגדול, יש לפי חוק הטייס, תקנות שעוסקות בנושא של סימון כלי טייס. אלו תקנות הטייס ורישום כלי טייס וסימונם. מה זה סימון? בגדול יתקנו אותי גורמי המקצוע כשאטעה, מאוד חשוב בתעופה האזרחית, אם חלילה יש תקלה או תאונה, להתחקות אחר המקור לתאונה או לתקנה הזאת. בין היתר איך אני עושה את זה? על ידי זה שאני בודק את הפריט או את הציוד התעופתי שכשל, ואז אני אומר רגע, היה פה כשל בייצור. אם היה כשל בייצור שלו יכול להיות שהיה כשל בייצור של כל החלקים בפס הייצור.

בכל הסדרה.

ולכן התפיסה העקרונית היא שככלל בתחום התעופה האזרחית אנחנו מנסים, שוב, לצורך תחקור ולמידה מתאונות אחרות וכמובן מניעת תאונות ותקריות נוספות, שמוצרים ופריטים תעופתיים, עוד מעט נדבר על ההגדרות שלהם, יסומנו.

אגב, זה לא מסומן על ידי היצרנים ולא על החברות?

יפה. החובה הבסיסית לסימון מוטלת על היצרן. אחרי זה, כשמישהו בא לקבל, מה שנקרא, תעודת כושר טיסה לכלי הטייס, זאת אומרת בשביל להפעיל אותו, באים ואומרים לו תראה לי שזה מסומן כמו שצריך, אבל חובת הסימון הבסיסית היא על היצרן. ולכן בעלי העניין שלנו פה הם מאוד מאוד מעטים, כי יש בישראל בסך הכל אני חושב ארבעה או חמישה יצרנים שמוטלת עליהם חובת הסימון הזאת. אבל זה בשלב הראשון.

מי אלה? מה הם מייצרים? תעשייה אווירית?

משה, תפרט.

תעשייה אווירית היא בעצם היצרן המרכזי של כלי טייס היום בישראל. היא מייצרת מטוס מנהלים מסוג 280-G, מטוס של 19 מושבים. והיא מייצרת פריטים להסבות של - - - זה בעיקר.

ואנחנו כל הזמן מדברים רק על מטוסים מאוישים על ידי טייסים, כן?

לא.

מיד נתקן. היום אנחנו בעולם גלובלי, שהאדם הוא לא בהכרח תמיד תנאי להפעלה, ויש לנו גם הוראות לגבי כטב"מ. והתקנות שלנו היום, תכף נדבר עליהן טיפה, נעדרות את ההוראות האלה, ולכן אחת מהמטרות של התיקון שאנחנו רוצים להציג בפני הוועדה לאישורה בהקשר הזה, זה באמת קביעת הוראות לגבי כטב"מ.

התקנות האלה, ניתן להתרשם, אפילו יותר זקנות ממני, שזה דבר שהוא לא מאוד שכיח היום לאור זקנתי ההולכת ומצטברת, התקנות האלה כמעט ולא שונו מאז לידתן אי שם ב-1973. מטבע הדברים העולם כן השתנה, ולכן בהרבה מאוד עניינים ההוראות שנקבעו אז, טעונות היום תיקון והשלמה. חלק מזה בגלל שהמקור שאז הסתמכנו כשקבענו אותם, הוראות ה-FAR האמריקאית, החקיקה האמריקאית הפדרלית בהקשר הזה השתנו. חלק מהן כי אמות המידה של ה-ICAO בעניין רישום וסימון השתנו, זה הנושא של הכטב"מ שנוסף בשנים האחרונות, וחלק בגלל שכשכתבנו את התקנות ב-1973 לא דייקנו מספיק או לא חידדנו מספיק, או לא בנינו את ההסדרים מספיק בשביל שיהלמו את הצרכים של התעופה האזרחית ושל הטקסט כפי שהוא מתקיים היום.

ולכן המטרה העיקרית של התיקון שאנחנו מבקשים את הוועדה לאשרו, זה התאמת התקנות שלנו בכל מה שקשור לסימון כלי טייס, לתקנות האמריקאיות, שהן בעינינו המוצר המקצועי השלם שצריכים לשאוף להתקרב אליו ולהיות תואמים.

נתחיל.

אני רק אוסיף ואומר, אנחנו מדברים פה בעיקר על יישום בדין הישראלי של הוראות אמריקאיות, זה לא הוראות לפי האמנה, הפרה של ההוראות האלה היא עבירה פלילית ולכן אנחנו צריכים את אישור ועדת הכלכלה לפי סעיף 2 לא זוכר כמה לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

מידן אתה רוצה להוסיף משהו לפני שמקריאים?

לא, רק לשאול. אתה מדבר על סימון הרישוי או סימון פריטים?

גם וגם, תכף נדבר על זה בדיוק.

כי זה מאוד חשוב לאדוני להבין. סימון כלי טייס זה לוחית הרישוי שלו. כלי טייס מסומן במספרים ובאותיות.

אבל הם מדברים, אני חושב, לא על המינימום הזה.

גם וגם.

על כל חלק, על כל מרכיב.

יש לנו פה שני רכיבים, נעשה את זה על רגל אחת כי זה טוב לנו בשביל לצלול לתוך הרקע. בגדול, כלי טייס צריך להיות מסומן, במה שנקרא, סימני לאומיות ורישום. במקרה של ישראל זה X4 קידומת ואז מספר אותיות וספרות זה תלוי כל מדינה מה שהיא מקבלת מה-ICAO, שמתחלפות. וזה למעשה לוחית הרישוי של המטוס.

מעבר לדבר הזה, וזה צבוע על הכנפיים וכולנו רואים את זה וזה נורא נחמד. וזה אומר, המטוס הזה רשום בפנקסה של מדינה פלונית, היא מדינת הרישום שלו, היא אחראית על הכשירות האווירית שלו וכו'. והדבר הזה יש לו את התחליות.

סליחה, יכול להיות מצב של מטוס ארקיע שהוא רשום במדינה אחרת? לא, תמיד הוא יהיה מקומי?

תיאורטית כן, בפועל לא קורה. מבחינה מסחרית חברת תעופה ישראלית יכולה להיעזר בשירותיו של בעל רישיון הפעלה אווירית זר, מה שנקרא חכירה רטובה, להבדיל מחכירה יבשה. מה זה חכירה רטובה? אני חוכר ממדינה איגוד הטייסים מטוס שרשום במדינת איגוד הטייסים, שמטיסים אותו טייסים שהם בעלי רישיונות אישיים של מדינת איגוד הטייסים, והוא עכשיו פועל במדינת ישראל.

המטוס הזה פועל כאן מסחרית אבל הוא לא תחת אחראיות רת"א. אם אני חברת תעופה ישראלית אני לא נחשב המפעיל האווירי שלו, מי שאחראי על ההפעלה שלו לפי חוק הטייס. אבל הוא כן משתלב בפעילות המסחרית שלי, זה חוק רישוי שירותי התעופה, זה כאב ראש אחר, אני לא מציע שניכנס אליו עכשיו. אם יש חכירה יבשה, מה שנקרא, וחכירה יבשה זה מצב הדברים שבו אני חוכר כלי טייס בלי הצוות שלו, זאת אומרת תן לי את הברזל.

ואז אתם כן אחראים עליו?

ואז מדינת ישראל אחראית. עכשיו בשביל לחכור בחכירה יבשה כלי טייס ברישום, פה תקן אותי אם אני טועה, צריכים הסכמים שמעבירים מה שנקרא B83, זה תיקון לאמנת שיקאגו, שמעביר למדינת ישראל את האחריות על המטוס הזה כי המטוס הזה הרי רשום במדינת איגוד הטייסים, אז בשביל שאני אהיה אחראית עליו, צריך להיות הסכם ביני לבין מדינת איגוד הטייסים שאני אסכים לקחת על עצמי את האחריות על המטוס, ושהיא תסכים שאני אקח עליי את האחריות על המטוס. ההסכמים האלה מאוד נדירים, הם מפורסמים באתר של ה-ICAO, שכל מדינה תדע, כי זה למעשה שובר לנו את התזה הבסיסית שמדינה אחראית על המטוס של הרישום שלה. לכן אלו דברים מאוד נדירים, אני לא מכיר מופעים כאלה בשנים האחרונות שלי ברת"א.

אצלנו לא.

אצלנו לא, אבל בעולם זה כנראה יותר שכיח. עכשיו, עשינו סיבוב גדול תודה רבה, נחזור לענייניו. עכשיו, סימני הלאומיות והרישום מופיעים על כלי הטייס. וכמו שאמרנו, זה מספר הרישוי שלהם. מעבר לזה, וזה מה שאמר יושב הראש, וזה עיקר התיקון שבפנינו, לכל מטוס היצרן תובע איזשהו מספר סידורי, איזשהו משהו מזהה, שאם המטוס נופל, אז לא מספיק שאני יודע שהמטוס הזה הוא של מדינת ישראל, חלילה, ניזוק כך או אחרת, כושל לו איזשהו פריט, אז לא מספיק שאני אדע שזה של מדינת ישראל, אלא גם אני אדע גם מי היצרן של זה? באיזה מפעל או באיזה מועד הוא ייצר את זה? ואז אני יכול להתחקות אחר תהליך הייצור. לבוא ולהגיד הבעיה היא לא בייצור, הבעיה היא בתחזוקה, או ה' ישמור הבעיה היא בייצור, כל הפריטים האלה נגועים באותה תקלה, ועכשיו להסיר את כולם מהמטוסים. לכן החשיבות של סימון הפריטים האלה. נדבר על זה עוד מעט.

יש גם חובה מסוימת לגבי סימון סימני הלאומיות ורישום, כמו שרושמים את הפריטים וכמו שתובעים את המספרים הסידוריים, נקרא לזה, אבל זה תיקון מאוד קטנטן שעוד מעט נגיע אליו ותשמע אותו. אז זה הרקע, אם יש עוד שאלות אנחנו ברשותכם.

נתחיל.

אם לא, אז אפשר להתחיל.

בבקשה.

תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם)(תיקון), התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 54(5), 55, 62 ו-168 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק), לפי הצעת הרשות לפי סעיף 168(ב) לחוק ובהתאם לסעיף 197 לחוק, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973 (להלן - התקנות העיקריות) =




1. אחרי ההגדרה "אוירון" יבוא:




""בלון", "כלי טיס בלתי מאויש" - כהגדרתם בתקנות התיעוד;";




1. אחרי ההגדרה "תעודת רישום" יבוא:




""תקנות התיעוד" - תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977. ".



זה תיקון טכני לחלוטין. אם אנחנו פותחים היום את תקנון הטיעון אנחנו רואים שחלק מהעניינים שאנחנו הולכים לעסוק בהם עוד מעט, כלי הטיס הבלתי מאויש, נכנה אותו להלן הכטב"מ והבלון בכלל לא מוגדרים שם. אנחנו אוהבים בחקיקה שיש לנו שלמות הסדרתית, זאת אומרת שבתקנות שלי אני גם יודע מה ההגדרה של הדברים שאני מדבר עליהם.

עכשיו, כשאתה מדבר על בלון אתה מדבר על כדור פורח או גם בלון קבוע בגובה מסוים?

גם וגם נדבר על זה עוד מעט, שניהם נחשבים כלי טיס לצורך חוק הטיס. חוק הטיס יש לו הגדרה פיזית. ולצורך העניין היום, גם בלון מאויש שמעוגן לקרקע נחשב כלי טיס. כאב ראש לא פשוט כי הוא לא טס לשום מקום ומתייחסים אליו לפעמים כאל מכשול ופחות כאל כלי טיס, וגם לא צריך להתייחס אליו ככלי טיס כי הוא לא טס לשום מקום, אז אנחנו מנסים לעשות כל מיני שינויי הסדרה בשביל לשחרר מעליו את הנטל ההסדרתי. אבל עיונית, כן, הוא כלי טייס לכל דבר ועניין עד שייקבע אחרת לפי חוק הטייס.

אז אם אנחנו מסתכלים בתקנות היום, אין לנו שם הגדרות של מונחים שאנחנו עוד מעט הולכים להשתמש בהם, אם זה בלון, אם זה כלי טייס בלתי מאויש, ואם זה תקנות התיעוד. אז אנחנו מבקשים במסגרת תקנה 1 המוצעת, לתקן את תקנה 1 לתקנות העיקריות כך שיתווספו לשם ההגדרות האלה. את ההגדרות בלון וכלי טיס בלתי מאויש אנחנו מבקשים לקבוע בדרך של הפניה לתקנות התיעוד. תקנות התיעוד אלו תקנות העוסקות ברישוי הייצור ואיך מייצרים, ומה מייצרים ומה צריך בשביל לייצר? זאת הליבה המהותית של ההגדרה של כלי הטייס האלה ולכן אנחנו נאלצים להפנות לשם כך שכל שינוי שיש שם יקרין במישרין גם לתקנות הללו. עד כאן. להמשיך?

כן.

ביטול תקנה 51
2.
תקנה 51 לתקנות העיקריות - בטלה.

זה הבית שהרסנו ובנינו אחד חדש.

פחות או יותר. רק שפה הבית הוא טיפה שונה, פה אנחנו מרובי נכסים, יש לנו שני בתים, ועל זה כבר אמרו חז"ל מרבה נכסים מרבה דאגה. ההוראה שקבועה כאן בתקנה 51 קבועה לי גם בתקנות התיעוד. אני כמאסדר, מאוד לא בריא לי שאותן הוראות או הוראות דומות שעוסקות באותה מהות קבועות בשני מקומות אחרים, זה מקום לכאב ראש, שם כתבתי כך, שם כתבתי אחרת, למה התכוונתי?

לנוכח העובדה שבתקנות התיעוד יש לנו את החובה לסמן שחלה על היצרן, אני מבקש למחוק את התקנה הזאת מכאן. היא מיותרת בהקשר הזה של תקנות הסימון, ההוראה בתקנות התיעוד מפנה לתקנות הסימון. היא אומרת על יצרן שמייצר שהוא צריך לסמן לפי תקנות הסימון ואז החובה קבועה שם, ופרטי אופן ביצוע החובה קבועים כאן, וזה יותר נקי מבחינתנו, מבחינה הסדרתית.

אז סליחה, אז הסמכות של הסימון הזה היא רק על היצרנים כאן? כי אתה לא יכול להטיל אחריות על יצרנים בחו"ל.

נכון מאוד. החובה הבסיסית, קודם כל נכון. ככל חוק הטייס חל בשטח מדינת ישראל, אני אומר ככלל כי יש לזה חוקים אבל לא נעסוק בהם עכשיו. והאסדרה שלי כן חלה על ייצור בישראל. מה שעושים הגויים עושים הגויים ואם אני מכיר בזה או לא מכיר בזה יש כל מיני הסדרים בינלאומיים של איך מכירים וכו' זה דיברנו על הבינלאומיות של התעופה האזרחית, אבל עקרונית כן, ההוראות לפי חוק הטייס חלות על היצרנים שפועלים במדינת ישראל.

זה הששה שדיברתם קודם שקיימים פה?

פחות או יותר. אז אני ממשיך.

הוספת תקנות 51א ו-51ב
3.
בפרק השביעי לתקנות העיקריות, אחרי הכותרת "פרק שביעי: זיהוי כלי טיס ומוצרים הקשורים בו", יבוא:



"הגדרות
51א.

"אפ"א", "מוצר", "מפרט טכני" ו- "פריט" - כהגדרתם בתקנות התיעוד;







"תכן מאושר" - כפי שהוא מפורט בתעודת סוג, לרבות תעודת סוג תוספת, או בתעודת יצרן חלקים או באפ"א, לפי העניין.



בגדול מה שאני עושה בתקנה הזאת זה יוצר לי לצורך הפרק השביעי שהוא הפרק בתקנות הרישום שעוסק בחובות הרישום והסימון, יותר נכון חובות הסימון, אני יוצר לי הגדרות שמתאימות לפרק הזה. אני לא אתקנן אותם בתקנה 1 כי זה המופע היחיד בכל התקנות שמופיעות, ולכן אני מייחד תקנה 1 52 א' רבה להגדרות האלה, וגם כאן אני עושה מה שעשינו ב-1948, מפנה להגדרות שלהם בהגדרות התיעוד.

תקנות התיעוד אלה תקנות המהות, אלה תקנות הליבה של מה מייצרים ואיך מייצרים? דיברנו על זה, והן התקנות שמפנות להסדרי המימוש שבתקנות הרישום, ולכן אני משתמש בהגדרות ששם. אם שם יש שינוי בהגדרות הוא יישאב גם לכאן כי זה הנכון לעשותו.

ותכן מאושר, גם זה מופיע פה, עוד מעט נדבר על האחריות. תכן מאושר בגדול זה הבסיס לייצור כלי טייס או מוצר תעופתי אחר. מה זה אומר תכן מאושר? כשאני מייצר משהו בתעופה האזרחית, משה תקן אותי כשאטעה בבקשה, אז אני צריך לעשות את זה לפי אמות מידה מקצועיות שיבטיחו קודם כל שהמוצר שלי יהיה בטיחותי, וגם שאני אוכל לעסוק בייצור הדיר שלו, זאת אומרת שבורג א' יהיה זהה לבורג ב' יהיה זהה לבורג ג' ושלא תהיה לי שונות נוראית בין מוצר אחד למוצר אחר על אותו פס ייצור, אחרת אני הורס לי את כל היכולת לעשות תעופה אזרחית בטוחה שמבוססת על ייצור המוני ורישוי המוני והתבססות על מערכות של ייצור ורישוי וכו'.

עכשיו, התכן המאושר הוא למעשה אותן אמות מידה מקצועיות בסיסיות, לאיך אני מייצר משהו? זאת אומרת שצריך לעמוד בעומסים כאלה ואחרים, הוא צריך להיות עמיד בקורוזיה כזו או אחרת, כל המאפיינים הפיזיים של המוצר שאני מייצר אותו, אם זה מטוס, אם זה מנוע, אם זה מדחף או כל דבר אחר. לאישור הזה, או ליידע הזה שמאושר על ידי המאסדר קוראים תכן מאושר. אז אני מוסיף גם את ההגדרה הזאת, כי עוד מעט אנחנו נראה, אנחנו נדרש להשתמש. תקנה חדשה.



תנאים לסימון
51ב.
לא יסמן אדם מוצר או פריט לפי פרק זה, אלא אם כן אותו אדם עמד בכל התנאים האלה:








1. ייצר את המוצר או הפריט האמור לפי אחד מאלה:









1. הוראות הפרקים השישי, השביעי, העשירי או הארבעה-עשר לתקנות התיעוד;









1. לצורך יבוא לישראל, לפי הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת לעניין קבלת מוצרים או פריטים;



2, דיברנו על זה קודם.








1. וידא כי המוצר או הפריט האמור מתאים לתכן המאושר שלו וכשיר להפעלה בטוחה, ולעניין פריט המיוצר לפי אפ"א - הפריט מתאים לדרישות המפרט הטכני המתאים לאותו פריט וכשיר להפעלה בטוחה.".



אז בגדול, זו הוראה שמשלימה את אותה הוראה בתקנות התיעוד שאמרנו שמטילה את החובה על היצרן. אז שם יש חובה כללית של היצרן תסמן לפי תקנות התיעוד, ופה יש לנו את הקונקרטיזציה. אדוני היצרן כאשר אתה בא לסמן, או כל אדם אחר בא לסמן, יש מעט מאוד חריגים בחובת היצרן ונדבר על זה עוד מעט. בשביל שאתה תוכל לסמן חוקית אתה צריך להיות או היצרן, כי היצרן הוא ייצר את הפריט, זה תחת שליטתו, הוא יודע אם הוא בטוח או לא או איך הוא יוצר, והוא גם הכי זמין לסמן אותו, הוא על פס הייצור הוא יודע לסמן אותו.

איך הוא מסמן אותו? כאילו, כל בורג?

יש כל מיני שיטות, פה אני בטוח אומר שטויות גמורות, אז אני אתן לאנשי המקצוע להשלים, אבל בגדול יש או חריטה או הטבעה או כל מיני כאלו אמצעים, לייזר אולי - -

הן מוגדרות בתקנות?

- - מכאניים שקובעים את המספר הסידורי כמו שצריך בעצם המסומן.

יושב הראש שאל אם זה מוגדר בתקנות. זה אחד השינויים שעורכים כי זה יהיה בעצם צריך לגבי סימון חסין אש. לפחות לגבי סימון חסין אש הכוונה היא לקבוע בתקנות שזה צריך אישור של המנהל לגבי מהי הדרך של שיטה שנחשבת חסינת אש. כלומר, אנחנו לא מגדירים בתקנות שזה נגיד חריטה זה בסדר או הטבעה זה בסדר, אלא כשרוצים להפעיל שיטה כזאת צריך לקבל אישור?

איך עושים את זה היום?

תכף משה ישלים אותי, אבל בגדול מה שעושים בתקנות, נדבר על זה עוד מעט, זה לקבוע את הדרישות שבהם צריך לעמוד הסימון בשביל שהוא יהיה כשר. אני לא אגיד לך לחרוט או להטביע או לצרוב עם לייזר, אני אגיד לך, הסימון צריך להיות כזה שהוא ברור ושורד שריפה ולא דוהה בשמש וכו', ואתה תבחר את השיטה שלך באישור המנהל. אני לא בא ומכתיב לך טכנולוגיה מסוימת, כי זה לא מגשים את התכלית. אם אתה חורט בצורה לא טובה אז חרטת אבל לא הגשת את התכלית. אם הטכנולוגיה משתנה ומחר יש טכנולוגיה זולה יותר ויעילה לא פחות, אז אני עכשיו צריך לחכות עוד ארבע שנים לוועדה בשביל לשנות את זה מחריטה לאחר. אז אנחנו משתדלים ככלל כמה שאפשר לעשות את ה ההוראות שלנו מבוססות ביצועים ולהגדיר מטרות ופחות להגדיר שיטות מסוימות.

נחזור שוב, הרציונל הוא, אתה רוצה לסמן? תהיה מי שייצר את זה, לא מישהו שמרוחק משרשרת הייצור והאחריות והידיעה והשליטה בפס הייצור, אלא יצרן או אם אתה מייבא לישראל פריטים שאתה רוצה למכור אותם כאן שמסומנים בסימון שלך, תפעל לפי הסכם, שההסכם הזה מבטיח באמת את הגישה שלך לשליטה ולאחריות לפס הייצור. אני לא חושב שיש היום הסכמים כאלה, תקן אותי אם אני טועה, אבל זאת אופציה שטוב שהיא תהיה.

לא יש לנו את הפס האמריקאי היום.

ומסמנים לפי זה מוצרים? לא יודע, אני שואל, אין לי מושג. אבל זאת אופציה שטוב שתהיה כי התעופה, כפי שאמרנו היא בינלאומית, היא מתפתחת, אנחנו לא רוצים לכבול את עצמנו פה באופן שישלול את האפשרות לייבא ולסמן בישראל. ושתיים, כמו שאמרנו התנאי השני, אתה היצרן, ברגע שאתה מסמן אתה למעשה נותן איזושהי חותמת שלך שהמוצר הזה יצא מהידיים שלי עם המספר הסידורי הזה שהוא כשיר להפעלה בטוחה. כי הרי שרשרת החיים שלו עכשיו, היכולת להתחקות במקרה של תקלה או אסון מתחיל ברגע שזה יצא מהידיים שלך.

אז אתה קודם כל צריך להיות היצרן ושתיים, אתה היצרן צריך לבדוק שהפריט שאתה מסמן מתאים לתכן המאושר שלו, זאת אומרת לפי איך שאישרו לך לייצר אותו ומתאים להפעלה בטוחה. גם ייצרת אותו כמו שצריך וגם הוא עומד עכשיו בכל הדרישות הבטיחותיות שכרוכות בהפעלה. ולגבי אפ"א שזה אישור פריט אווירונאוטי, שזה איזשהו מוצר תעופתי מיוחד, יש הוראות אחרות כי אין לו תכן מאושר נכון? יש לו מפרט טכני של איך שהוא מיוצר, אז זה רק שינוי טרמינולוגי שעשו. עד כאן הוספת תקנות 51א' רבה, 51ב' רבה.

ורק אני מבין שצריך להיות מתאים לתקן עם ק?

לא, תכן.

מה זה התכן?

התכן זה עצם הסטנדרט ההנדסי הרישויי, שעל פיו מייצרים את המטוס.

אה באמת זה הביטוי? תכן?

לא רק למטוסים.

מלשון design.

זה לא רק למטוסים, כל מוצר הנדסי, תוכנית הייצור שלו נקראת תכן.

המילה הזאת קיבלה אישור מוועדת הכלכלה?

היא קיבלה אישור מהאקדמיה קודם כבודו. קטונו.

טוב.

החלפת תקנות 52 ו- 52א
4.
במקום תקנות 52 ו- 52א לתקנות העיקריות יבוא:



"סימון כלי טיס
52.
1. כלי טיס שנדרש לסמנו לשם קבלת תעודת כושר טיסה לפי תקנה 73 לתקנות התיעוד, למעט בלון מאויש, דאון או כלי טיס בלתי מאויש, יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:








1. היא כוללת את הפרטים האמורים בתקנה 55(א), שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר לו המנהל;



אישר לו המנהל, זה למי שחייב בסימון.








1. היא קבועה למקומה בכלי הטיס כך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס;








1. היא קבועה על גבי אחד מאלה:









1. מקום בכלי הטיס שיש אליו גישה ליד הכניסה לכלי הטיס;









1. גוף כלי הטיס מבחוץ ליד משטחי הזנב שלו או אחרי דלת הכניסה האחורית ביותר של כלי הטיס לכיוון הזנב;








ובלבד שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.







1. בלון מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו- (2), שתחובר למעטפת הבלון בצורה מאובטחת (secured), ואם הדבר ישים - תמוקם כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה בידי מפעיל הבלון כשהבלון מנופח.







1. סל של בלון מאויש או מבער של בלון כאמור, אם מותקן בו, יסומנו, כל אחד, בסימון קבוע וברור, שבו יפורטו שם היצרן וכן מספר הפריט ומספרו הסידורי, או נתון מקביל להם, אם אישר זאת המנהל.







1. דאון יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו- (2).







1. כלי טיס בלתי מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיימים לגביה התנאים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו- (2), שתהיה קבועה במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית של כלי הטיס הבלתי מאויש או פתח התא הראשי שלו, ואם אין כאלה - על גבי צידו החיצוני של גוף כלי הטיס הבלתי מאויש, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע.



אני אעצור כאן גם בשביל לנשום וגם בשביל להסביר לוועדה. הגענו לתכלס, אנחנו מתחילים לדבר עכשיו על איך מסמנים כלי טיס. בתוך כלי הטיס אנחנו עושים לנו את המשפחה הכללית של כלי הטיס שלגביה אנחנו קובעים הסדרים כללים, ואחרי זה אנחנו מוציאים כמה חריגים מהמשפחה הזאת וקובעים לגביה הסדרים פרטניים, כי ההסדרים הכלליים לא ישימים לגביהם.

שלושת הילדים האהובים, אבל החריגים, למשפחה הזאת זה הבלון המאויש, הדאון וכלי הטייס הבלתי מאויש שתכף נדבר עליהם. לגבי כל האחרים, מטוס, מסוק, ספינת אוויר, אוטוקראפט, האבא של המסוקים וכו'.

ספינת אוויר זה לא בקטגורית של כדור?

ספינת אוויר זה לא בלון.

לא, זה לא כדור פורח?

זה לא כדור פורח, זה מוגדר אחרת לפי חוק הטייס, שזה הוראת החוק, אין היום - - -

א' אין, ב' מדובר בכדור פורח עם מנוע, בעצם, שזה בעצם ההבדל בין בלון לספינת אוויר.

והוא כבר במשפחה של הגדולים הוא כבר כלי טייס לכל דבר ועניין בהקשר המסוים הזה, כמובן הוא כלי טייס לפי דיני הטייס בלי קשר.

אחד, קודם כל אמרנו היא אמורה לכלול שורה ארוכה של פרטים שנדבר עליהם עוד מעט בתקנה 55, שבגדול מאפשרים לנו, אם חלילה קורה משהו, לדעת מי ייצר? איפה/מתי/איך ייצר? בשביל להתחקות אחר תהליך הייצור, לראות אם הוא בסדר? תהליך הייצור בסדר, רווח לי. נלך לחפש את הבעיה שהובילה לבעיה במקום אחר. תהליך הייצור לא בסדר? אז אני צריך לעצור, לעשות פוס לבדוק מה קורה עם פריטים אחרים שיוצרו באותו יום, באותו מתקן, אולי אצל אותו יצרן, שוב, בודקים את הנהלים שלו וכו', אבל זה מאוד מאוד חשוב להתחקות ולכן הפרטים האלה מופיעים שם.

מעבר לזה שהפרטים צריכים להיות, בגלל שאנחנו בעוונותינו, מדברים לפעמים על קטסטרופות, הלוחית צריכה להיות כזו שכשהיא קבועה במקום בכלי הטייס, כך שסביר שהיא לא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה, שזה לא משהו שמדביקים עם סלוטייפ וכשטורקים את הדלת זה נופל, או שתאבד או תושמד במקרה של תאונת טייס. יש כל מיני הנחיות איך שמים את זה, אני חושב שבגדול, גם נראה עוד מעט בהמשך, אנחנו צריכים למקם אותה, לקבוע אותה באותם מקומות שיותר שכיח, שאם חלילה קורית קטסטרופה, ימצאו אותה. כמובן שאם אין קטסטרופה, יש תקלה תפעולית פשוטה אז הכל טוב ויפה. אבל חלילה אם המטוס אובד או נשרף אז יש מקומות שסטטיסטית הם יותר שורדים בתאונה ולכן צריך לקבוע אותה שם. ולא לשים את זה, כמו שאמרנו, על הזגוגית, או על הדלת שכשזה נטרק זה נופל.

שלוש, פה אנחנו כבר עושים קונקרטיזציה היא קבועה לגבי אחד מאלה, אז אמרנו, מקום שיש אליו גישה ליד הכניסה ואם לא שם, אז גוף כלי הטיס ליד משטחי הזנה וכו', שזה כמו שאמרנו, סטטיסטית מקומות ששורדים יותר טוב ונמצאים גם סטטיסטית יותר אחרי תאונות או אובדנים של כלי טייס רחמנא ליצלן. והתנאי הוא כמובן שחל על כל המקרים האלו בלבד שהיא ניתנת לקריאה מהקרקע, כלומר שיהיה גם לטייס המפקד שזה חלק מהאחריות שלו גם - - - אפשרות לראות מה כתוב שם, שלא יצטרכו עכשיו להתחיל לפרק את המטוס ואיפה נמצאת הלוחית בשביל לראות שהיא באמת מתאימה. זה הכלל.

הגענו לחריגים. בלון מאויש יסומן באמצעות לוחית זיהוי שמתקיים לגביה התנאים הבאים. אמרנו, שם הבלון מאויש יש לו מעטפת שהיא רכה, אז שם יש דרכים אחרות, הלוחית סימון זיהוי אש, אין כל כך איפה לטבוע אותה. תתקע אותה עם ניטים אז תפנצ'ר את הבלון, פחות טוב, אז צריכים לחבר אותה, שוב, בצורה מאובטחת וכו', אבל כמובן לא לקבוע אותה כמו שקובעים את הלוחית לגוף כלי הטייס פיזית.

בלון כזה אנחנו אומרים, בגלל פוטנציאל התכלות שלו במקרה של קטסטרופה, אז בוא נוסיף גם סימון בסל הבלון המאויש, או המבער שלו, אם יש מבער, שהם בדרך כלל שורדים יותר טוב במקרה של חלילה, קטסטרופות. דאון שהוא כלי טייס מאוד רגיש מבחינה אווירונאוטית, אנחנו לא אומרים איפה לקבוע, כל דאון יש לו את המאפיינים שלו, לא רוצים שיקבעו את זה במקום שיפריע לזרימה כי אז זה יפריע להפעלה הבטוחה של הדאון. יש אחריות ליצרן שהוא מכיר הכי טוב את כלי הטייס שהוא יצר, במקרה הזה הדאון, והוא יודע איפה לשים את זה. ובלבד שזה עומד בתנאים שאמרנו שזה שורד וכו' ויש בזה את כל הפרטים שיש.

כטב"מ זה אני חושב, הרכיב היחיד, שהוא באמת תיקון ICAO, תיקון שה-ICAO שינו בנספח 8 אם אני לא טועה.

שבע.

שבע, תודה. כלי טיס בלתי מאויש שיסומן באמצעות לוחית זהות שמתקיימים לגביה התנאים כאמור, זאת אומרת שורדת וכו', ואיפה נשים אותו? אין תא נוסעים בכטב"מים נכון להיום, יכול להיות שזה עוד ישתנה בעזרת האל בשנים הקרובות, אז קודם כל אם יש לו כניסה ראשית, ליד הכניסה הראשית, ואם הוא קטן ויש לו רק מין כזה תא, אז בכניסה לתא. שוב, במקום שהוא גם יחסית שורד, גם יחסית נגיש הן למי שמפעיל את המערכת והן למי שמחפש חלילה שרידים במקרה של התרסקות, אז בגדול זה הרציונל לגבי אלה.

סיימנו עם סימון כלי הטייס, אנחנו עוברים עכשיו לסימון המנוע. כי המנוע יש לו גם חשיבות מעבר לכלי הטייס עצמו.



סימון מנוע כלי טיס
52א.
מנוע כלי טיס יסומן באמצעות לוחית זיהוי חסינת אש, שמתקיימים לגביה כל אלה:








1. היא כוללת את הפרטים האמורים בתקנה 55(א), שיסומנו על גביה בשיטה של סימון חסין אש שאישר לו המנהל;








1. היא קבועה במקום נגיש על גבי המנוע וכך שלא סביר שהיא תושחת או תוסר בזמן הפעלתו הרגילה של המנוע, או שתאבד או שתושמד במקרה של תאונת טיס.".



אותו היגיון. אני רוצה גם לסמן את המנוע, המנוע רגיש וקריטי, אנחנו יודעים למה. מנוע הוא גם יש לו פוטנציאל התכלות באש יותר גדול בגלל שיש בו דלק ובערה וכו', אז שם אני גם רוצה לוחית זיהוי חסינת אש, המנהל יאשר את השיטה ובא לציון גואל בנקודה הזו. עד כאן.

תיקון תקנה 52ב
5.
בתקנה 52ב לתקנות העיקריות -




1. בתקנת משנה (ב), ברישה, אחרי "לכלי הטיס" יבוא "ובכלי טיס מוטס מרחוק - במקום בולט לעין ליד פתח הכניסה הראשית לכלי הטיס או פתח התא הראשי שלו, ואם אין פתחים כאמור - על גבי צדו החיצוני של גוף כלי הטיס, כך שהפרטים הכתובים בה ניתנים לקריאה מהקרקע";




1. בתקנת משנה (ג), במקום "תקנה 55(ב)" יבוא "תקנה 55(ב) עד (ה)".



תקנה 52(ב) רבה לתקנות, עניינה זיהוי סימני הלאומיות והרישום. אז כמו שאמר מידן מקודם, יש על כלי טייס גם מסומנים בגדול סימני הלאומיות והרישום, זה ה-X4, אלפא whatever, אלה מסומנים על גוף כלי הטייס בגדול בשביל שהעין תוכל לחזות. אבל אם חלילה יש תאונה אנחנו רוצים וגם יש חשיבות לזה, שכלי הטייס יזוהה גם לפי סימני הלאומיות ורישום בשביל לדעת לא רק מי יצר אותו אלא גם מי הייתה המדינה שהייתה אחראית על ההפעלה בעת שהופעל? כי אני יכול לייצר את המטוס היום, מחר מפעילה אותו מדינה א', מדינה ב', הוא יכול לנדוד בין כמה מדינות. והואיל ויש אחריות גם למדינת הייצור וגם למדינת המפעיל, אז חשוב לנו לדעת מה קורה.

אז אמרנו, בצד הסימון של סימני לאומיות ורישום על הגוף, אנחנו רוצים שהם יסומנו גם על לוחית חסינת אש בכלי הטייס עצמו, באותם מקומות ובאותם תנאים שדיברנו קודם על המספר הסידורי של היצרן. ההבדל העיקרי כמובן שאת סימני הלאומיות והרישום לא נותן היצרן, אלא נותנת מדינת הרישום. ולכן היה צורך פה גם בהסדר המיוחד הזה. וכמובן, אנחנו מחילים עליה את כל ההוראות שהחלנו מקודם על סימון כלי הטייס, חסין אש, כל הפרטים של 55 וכו', שלא תהיה לנו לוחית שאין עליה כלום, או שתישרף ולא נצליח להגשים את תכלית התקנה.

אוקיי, יש לי רק שאלה שהיא יותר נוסחית, אבל רק אולי כדאי ליישר קו. בעצם בתקנה 52 ב' זו תקנה שנכנסים לתוכה ומתקנים אותה, והיא לא מוחלפת. כתוצאה מזה, בעצם, הפסקאות 1 ו-2 מתאימות לנוסח הישן, שבו מפורט אופן הסימון. כאילו, סימון בחריטה, בהטבעה, או בצריבה או בשיטה המאושרת אחרת. השאלה אם אתם רוצים ליצור אחידות עם אותן תקנות חדשות שקבענו, וזה יהיה בשיטה של סימון חסין אש שאישר לו המנהל? או שזה בעצם כן להשאיר את השיטות הקיימות? כאילו את הפירוט של אילו שיטות קיימות היום?

זו הערה טובה, תודה. אני מודה שלא חשבנו עליה. תראי, אני מעדיף שכמה שפחות לשנות תקנות שכבר היו, אלא אם כן אני מחליף אותן במלואן.

אבל אפשר אולי, אביגל, להגיד שיטות כאלה, כאילו לפרט כדוגמת אחד שתיים שלוש ולהשאיר את זה פתוח או כפי שאישר המנהל.

אבל אז השאלה אם באמת נדרשים לאישור של המנהל. כלומר, אם אני בתור יצרן עכשיו מסמנת את הכל בחריטה ואז אני לא נדרשת לאישור של המנהל, שזה ספציפית בלוחיות שכוללות את סימני לאומיות ורישום של כלי הטייס, אבל אם אני מסמנת דברים אחרים אז אני בעצם אני צריכה לגשת למנהל ולבקש ממנו אישור האם הסימון הזה הוא סימון חסין אש?

אני מסכים.

ובלבד שיעמוד בכלל העיקר.

אני חושב שאני מסכים עם ההערה של היועצת המשפטית. כי באופן עקרוני כמאסדר אני מעדיף אחידות בהסדרים שלי. אם יש לי שניים או שלושה הסדרים שעוסקים באותו עניין, אני מעדיף שהם יהיו עד כמה שיותר דומים אחד לשני, בשביל לא לפרנס עורכי דין שיבואו ויגידו שם כתבת חריטה, שם לא כתבת חריטה, אז יש שם איזו נפקא מינה נסתרת.

עכשיו, הואיל והלוחית היא אותה לוחית והרציונל הוא אותו רציונל, אז אם זו הייתה ההערה של היועצת המשפטית של הוועדה שנאחד את הנוסח של שיטת סימון חסין אש שאישר המנהל כך שתהיה כאן כפי שהיא הייתה שם, אז אני אשמח אם הוועדה תסמיך אותנו לתקן את הנוסח של התקנה כך שתהיה הלימה בדרישה הזאת גם כן, שפה במקום חריטה הטבעה וצריבה יבוא שיטת סימון חסין אש שאישר המנהל למסמן.

כן, אבל המשמעות היא בעצם מעבר לזה.

אני מעדיף לתת להם את ההוראה התכליתית ולא את החריטה, כי חריטה יכולה חרטא, להיות באופן שלא ישרוד.

אני אומר, אם אנחנו משווים נוסחים, שם הרי מחקנו את השיטות הקיימות ואמרנו שאישר המנהל.

זה מה שאנחנו רצינו לעשות כאן, למחוק כאן את השיטות הקיימות ולעשות שיטות.

אז אני אומר אולי נרצה לעשות להיפך?

לא, אני חושב שלא, כי מפחדים, כמו אמרנו, שתהיה חריטה שהיא חרטא, כלומר מישהו יחרוט אבל זה לא יעמוד בשריפה. אז נשמח אם הוועדה תסמיך אותנו להקים את הנוסח כאן לעניין אישור המנהל לשיטת הסימון למה שנהגנו. תודה רבה.

אוקיי ועכשיו אותו דבר זה רק גם לגבי פסקה 2, כאילו אם אנחנו מדברים על זה שסביר שתותקן כך שלא יהיה סביר שהיא תטשטש או תינתק בנוסחים החדשים אנחנו אומרים שהיא תושחת או תוסר.

תושחת או תוסר בזמן הפעלה רגילה וכו'.

כן, וגם הפעלה רגילה ולא הפעלה סתם.

בסדר גמור.

כן, אז בעצם מאחדים את אחד ושתיים לנוסח הזה, ושהמשמעות היא שמי שמסמן צריך לגשת למנהל ולקבל את אישורו שזו שיטה.

לשיטת הסימון. נכון מאוד. להתכנס פשוט לנוסחים שהשתמשנו .

ואז הנוסח הוא אחיד משפטית בכל התקנה?

כן תודה רבה גברתי ואדוני. אפשר להמשיך ברשותך אדוני?

כן.

תודה רבה.

החלפת תקנה 53
6.

"סימון פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר
53.
1. פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, יסומן בסימון שמתקיימים לגביו כל אלה:








1. הסימון יותקן על גבי משטח לא חיוני (non-critical surface), כך שמיקומו לא ישפיע על ביצועי הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, לפי העניין;








1. הוא יכלול את הפרטים האמורים בתקנה 55(א);








1. הוא יותקן כך שלא סביר שהוא יושחת או יוסר בזמן הפעלתו הרגילה של כלי הטיס, או שיאבד או שיושמד במקרה של תאונת טיס.







1. למעט פרופלר בעל פסיעה קבועה העשוי עץ, סימון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בשיטה של זיהוי חסין אש שאישר לו המנהל.



בגדול, דיברנו על סימון כלי טייס, דיברנו על סימון מנוע. עכשיו עוברים למוצר התעופתי החשוב הבא, שזה המדחף, הפרופלר, אנחנו משתמשים עדיין במונח פרופלר למרות שאנחנו מאוד אוהבים את השפה העברית, גם כי זה המונח השגור בתקנות האלה, וגם כי אחרי זה מתחיל הדיון המקצועי בין אנשי המקצוע אם זה מדחף או מסחב. כי במטוס יש כזה שסוחב ולא דוחף אז אנחנו בינתיים, במחילה מאבשלום קור וממחיי השפה העברית, נישאר פה עם פרופלר עד שנעשה תיקון מקיף לכל התקנות בהקשר הזה.

פרופלר, שוב, בגלל שהוא זה שדוחף או סוחב את כלי הטייס יש לו חשיבות מאוד גדולה במקרה של תאונה, בשביל להבין מה גרם לה? אם כשל שלו או כשל של משהו אחר? אולי תנאי מזג האוויר שגרמו לו להפסיק לתפקד כמו שצריך ולכן גם פה יש חשיבות גדולה מאוד שהוא יסומן.

התורה היא אותה תורה. בלי שהסימון יפריע תפקודית, הוא יכלול את כל הפרטים שרלוונטיים לזיהוי שלו, התקנה כך שהוא לא יאבד במקרה של תאונה או יושחת, ובמקרה של פרופלר בעל פסיעה קבועה עשוי מעץ, אז עדיף שהסימון לא יהיה חסין אש כי אין לזה כל כך משמעות. פה לא שמים לוחית, פה מסמנים על הגוף של הפריט עצמו. עכשיו, אם יש לי פרופלר שעשוי מעץ, אם חלילה יש שריפה הוא כנראה יתכלה. גם אי אפשר לסמן בסימון חסין אש משהו שעשוי מחומר בעיר. אני יכול לסמן בסימון חסין אש משהו שעשוי מחומר לא בעיר. ולכן אנחנו לא מחילים את הוראת הסימון, אנחנו מחילים אותה אבל לא מחילים את חובת חסינות האש על פרופלר שעשוי מעץ כי זה קצת מגוחך. עד כאן תקנה 6.

אפשר גם להגיד שלום לאורחים שהם לא מסמנים מטוסים, אבל הם יותר טסים בהם כל הזמן לארצות הברית. אז יש שם הנוסע המתמיד, הנה אתם רואים אותם. ברוכים הבאים לוועדה.

אדוני ברשותך, שוחחתי אתמול עם היועצת המשפטית לוועדה והיא הסבה את תשומת ליבי לעובדה שבחלק מהמקומות לא עשינו שימוש אחיד או עקבי במונחים שאנחנו משתמשים בהם. למשל, פה יש לנו הסימון יותקן, ובמקומות אחרים כתבנו שהסימון ייקבע. אז בגלל שאני לא רוצה לעכב את הדיון עד שנכריע בין שתי כפות המאזניים האלה, אני אודה לאדוני אם הוא יסמיך אותנו להסכים בינינו על נוסח שיהיה אחיד בכל ההקשרים הרלוונטים האלה, אם זה יותקן או ייקבע או יותבע או כל משהו אחר שיהיה כמובן מקובל על כל הגורמים המקצועים, למען האחידות.

בסדר גמור.

תודה רבה אדוני.

תיקון תקנה 55
7.
בתקנה 55 לתקנות העיקריות -




1. בכותרת השוליים, במקום "הזיהוי" יבוא "הסימון";




1. בתקנת משנה (א), במקום "הזיהוי" יבוא "הסימון";




1. במקום תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ב) לא יקבע אדם פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, ולא ישנה, יטשטש או יסיר פרט כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.";



בגדול תקנה 55 עוסקת בפרטי הזיהוי.

אתה רוצה רק לסיים את ההקראה של תקנה 55?

ותקנת משנה.

כן.




1. אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ג) לא יקבע אדם לוחית זיהוי לפי תקנות 52 ו- 52א ולא יסיר אדם לוחית זיהוי שנקבעה כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.




(ד) על אף הוראות תקנות משנה (ב) ו- (ג), רשאי אדם המבצע פעולות בדק -





1. להסיר פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה (א) שסומנו בכלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב פרופלר או טבור פרופלר, לשנות פרט כאמור או לקבוע פרט כאמור;





1. להסיר לוחית זיהוי שהותקנה לפי תקנות 52 או 52א, אם הדבר דרוש לשם ביצוע פעולות הבדק;




ובלבד שהוא עושה כן לפי שיטה שאישר לו המנהל לשם כך, ושעם סיום פעולת הבדק, מוסיפות להתקיים בכלי הטיס, במנוע כלי הטיס, בפרופלר, בלהב הפרופלר או בטבור הפרופלר, שבו בוצעה הפעולה, הוראות תקנות 52, 52א או 53, לפי העניין.




(ה) לא יתקין אדם לוחית זיהוי שהוסרה לפי תקנת משנה (ד) על גבי כלי טיס, מנוע כלי טיס, פרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר, למעט כלי הטיס, מנוע כלי הטיס, הפרופלר, להב הפרופלר או טבור הפרופלר שממנו הוסרו, לפי העניין.".



הרבה מילים, נעשה בהן סדר. אז בגדול תקנה 55 לתקנות העיקריות, כל הזמן הפנינו אליה הפרטים והשיטות וכו', אז פה אנחנו נכנסים לקרביים מה כולל הסימון הזה שדיברנו אודותיו עד עכשיו ומה ההוראות לגבי קיומו המתמשך?

אז קודם כל אנחנו באים לחדד את המינוח ולדבר על סימון ולא על זיהוי, זו טעות עבר בתרגום ואנחנו מיישרים אותה. אם אנחנו חוזרים לרציונל, הרציונל אמר, היצרן מסמן, היצרן יודע מה הוא עושה ואיך הוא עושה, ולכן מה שאני רוצה כמאסדר זה לקבע את המצב הזה, שלא יבוא איזה מישהו שיתחכם ויחליף את הלוחית או ישנה אותה או יעוות אותה ואז אם חלילה יקרה אירוע אני לא אוכל להתחקות באופן אמיתי אחר העבר היצורי מלשון ייצור, לא מלשון יצר, של אותו מוצר או פריט. ולכן אני בא וקובע פה הוראה, לא יקבע אדם פרט מהפרטים האמורים בתקנת משנה א', זה מה שצריך להיכלל באותה לוחית או באותו סימון שסומנו בכלי טייס וכו', ולא ישנה, יטשטש או יסיר פרט כאמור, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

אתה רוצה לעשות איזושהי מניפולציה? פנה למאסדר. היצרן יודע מה הוא עשה. אתה רוצה לשנות? פנה אל הדבר הכי קרוב ליצרן שזה אני המנהל, ואז אני אבדוק אם יש הצדקה או אין הצדקה, אולי היצרן אמר לך שנפל פגם בסימון שלו מלכתחילה, אולי משהו נשחק ואתה רוצה לעשות את זה, אבל אל תהיה יזם, כי אחרת אתה עלול לפגוע שוב בכל שרשרת הבטיחות והיכולת להתחקות למפרע אחר מה שאירע בכלי הטייס.

פה גם כן אדוני, בעקבות שיחה שלי עם היועצת המשפטית אתמול, אני אבקש אם תרשה לנו לשנות מעט את הנוסח, כי הנוסח שיש לנו עכשיו הוא לא לחלוטין קוהרנטי. קודם כל יש לנו פה את השאלה של האם זה יקבע או יציב וכו', שזה דיברנו קודם מבחינת הנוסח, וגם מבחינת המבנה, זה כתוב עכשיו כלא יקבע אדם פרט מהפרטים ולא ישנה יטשטש ויסיר וכו', הכלל הוא שהפרטים קבועים ואז משנים, מסתירים וכו'. ולכן אני מציע קצת לשנות את הנוסח כך שהתקנה תהיה לא ישנה יטשטש או יסיר אדם פרט מהפרטים כאמור וכו' ולא יוסיף פרט כאמור אלא אם כן יאשר לו זאת המנהל.

זה מה שרשום לך?

זה מה שדיברנו עליו אתמול, שהסדר יהיה ככה, בעצם שיתחילו בעצם מהאיסור לשנות לטשטש או להסיר פרט וזה יהיה, ואחר כך נוסיף ולא יוסיף עליהם. כלומר הולכים על העיקר ואחר כך הולכים למקרה החריג.

אז איפה שמסכימים, תרוץ בנוסח.

לא, אבל אני רוצה להציג בפני אדוני את השינוי גם אם אנחנו מסכימים בכדי לקבל את אישורך.

את השינויים כן. אני אומר, מה שמוסכם בנוסח המקורי, אז תרוץ איתו.

בסדר גמור. מצוין. עכשיו, לוחית זיהוי אמרנו, אין לקבוע אותה אלא לפי התקנות, אל תאלתר לי, ואין להסיר אותה אלא לפי התקנות. עכשיו, כלי טייס או כל מוצר תעופתי אחר גם כן לפריט יש להם את החיים שלהם. הם עוברים פעולות בדק, הם עוברים שיפוצים, לפעמים נשבר איזשהו רכיב צריך לפרק, להרכיב, אז מה? הלוחית תמנע ממנו את הדברים האלה? אז התשובה היא לא. התשובה היא יש הוראות פרטניות לגבי איך אתה עושה את זה אם אתה צריך להסיר אותה, או לשנות אותה במסגרת ביצוע פעולת בדק. גם כאן יש שיטה שמאשר המנהל, וכמובן הכלל הכי בסיסי תחזיר את מה שהסרת למקום שממנו הסרת את זה.

תחזור למקור. בוא נרוץ פדהצור.

החלפת תקנות 56 ו- 57 והוספת תקנה 57א
8.
במקום תקנות 56 ו- 57 לתקנות העיקריות יבוא:



"סימון פריט
56.
1. פריט המיוצר לפי הפרק העשירי לתקנות התיעוד, יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:








1. אחד מאלה -









1. שם בעל תעודת יצרן החלקים;









1. הסימן המסחרי של בעל תעודת יצרן החלקים;









1. הסמל (symbol) של בעל תעודת יצרן החלקים;









1. סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל תעודת יצרן החלקים;








1. מספר הפריט;








1. האותיות "CAAI-PMA".







1. פריט המיוצר לפי אפ"א יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את כל הפרטים האלה:








1. אחד מאלה -









1. שם בעל האפ"א;









1. הסימן המסחרי של בעל האפ"א;









1. הסמל (symbol) של בעל האפ"א;









1. סימן מזהה אחר שאישר המנהל לבעל האפ"א;








1. מספר הפריט;








1. המספר המלא של המפרט הטכני כאמור באפ"א (TSO number and letter of designation);








1. סימונים אחרים שיש לסמנם לפי האפ"א הישים;








1. המספר הסידורי של הפריט, תאריך ייצורו או שניהם יחד.



סימון פריט חיוני
57.
נוסף על כל סימון הנדרש לפי הוראות פרק זה, פריט חיוני (Critical part) יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את המספר הסידורי הייחודי של אותו פריט.







בתקנה זו -







"פריט חיוני" - פריט שנקבעו לגביו בפרק "הגבלות כושר טיסה" (Airworthiness Limitations) בספר התחזוקה של היצרן (Manufacturer's maintenance manual) או בהוראות לעניין כשירות אווירית נמשכת (Instructions for Continued Airworthiness), מועדי החלפה (Replacement time), פרקי זמן לביקורת (Inspection interval) או הוראות אחרות הנוגעות להחלפה או ביקורת.



תקנה חדשה.



סימון שונה
57א.
1. אדם החייב בסימונו של פריט לפי תקנות התיעוד, הסבור שגודל הפריט אינו מאפשר סימון לפי הוראות פרק זה, כולן או מקצתן, או שקיימים טעמים אחרים שבגללם אין הסימון כאמור מעשי, רשאי לבקש את אישור המנהל לסימון שונה.





1. אישר המנהל לאדם כאמור סימון שונה, יצרף אותו אדם את המידע הנדרש לגבי הפריט לפי הוראות פרק זה לכל פריט כאמור או לאריזתו, כפי שהורה לו המנהל.".



אז שוב חוזרים לאותה התורה, דיברנו על המוצרים, מה שנקרא כלי הטיס, המנוע והמדחף ועכשיו אנחנו מדברים על פריטים. פריטים מיוצרים בגדול על פי שתי שיטות עיקריות, או תעודת יצרן חלקים זה סוג של רישיון לייצור חלקים מסוימים, או לפי אפ"א אישור פריט אווירונאוטי, שזה גם סוג של רישיון לייצר סוג אחר של פריטים תעופתיים, גם לגבי אלה צריכים לסמן, ואז ישנם פה הוראות סימון שבגדול חוזרות על אותה תורה. פרטים מזהים שמאפשרים לי להבין מי היצרן ומי ייצר את הפריט ומתי הוא יוצר וכו', וכמובן התייחסות לשתי החלופות, אחד שזה בעל תעודת יצרן חלקים ושנית שזה בעל אישור פריט אווירונאוטי. זה לגבי 56. 57 זה כבר ייצור קצת יותר מורכב.

סימון שונה.

זה פריט חיוני. שוב, יתקנו אותי גורמי המקצוע ברגע שאטעה. יש בכלי טייס פריטים חיוניים, יש לנו את ההגדרה למטה, שבגדול אלה פריטים, נקרא לזה, שיש להם אורך חיים קצוב, או שבתום תקופה מסוימת צריכים להחיות אותם, לבצע בהם איזושהי פעולה שתחזיר אותם לכשירות האווירית המקורית או להחזיר אותם להפעלה.

או נמשכת בלשון החוק .

פריטים אלה הם מאוד מאוד, כשמם, חיוניים, קריטיים.

בוא נקרא אותם.

קראתי את זה מקודם אדוני. ולגביהם יש חובת סימון פרטנית, ופה אנחנו מוסיפים את ההוראה הזאת או יותר נכון מחדדים מאוד את ההסבר שהיה בנושא הזה, זה משהו שהוא די חדש, אם אני לא טועה, בתקנות שלנו, ושוב, הלוגיקה היא אותה לוגיקה, לסמן אותם כך שניתן יהיה להתחקות.

בוא נקרא אותם.

אני אקרא את זה שוב, אין בעיה. 57.



סימון פריט חיוני
57.
נוסף על כל סימון הנדרש לפי הוראות פרק זה, פריט חיוני (Critical part) יסומן בסימון בר-קיימא וקריא הכולל את המספר הסידורי הייחודי של אותו פריט.







בתקנה זו -







"פריט חיוני" - פריט שנקבעו לגביו בפרק "הגבלות כושר טיסה" (Airworthiness Limitations) בספר התחזוקה של היצרן (Manufacturer's maintenance manual) או בהוראות לעניין כשירות אווירית נמשכת (Instructions for Continued Airworthiness), מועדי החלפה (Replacement time), פרקי זמן לביקורת (Inspection interval) או הוראות אחרות הנוגעות להחלפה או לביקורת.



לא יודע, סתם אתה תהרוג אותי על הדוגמה. באוטו, רצועת טיימינג 120,000 קילומטר זה קריטי, זאת אומרת הוא לא יכול להמשיך לנצל, אלא ב-120,000 קילומטר תעיף אותו תביא חדש או תעשה לו ביקורת.

סימון שונה, 57א'.

סימון שונה
57א.
1. אדם החייב בסימונו של פריט לפי תקנות התיעוד, הסבור שגודל הפריט אינו מאפשר סימון לפי הוראות פרק זה, כולן או מקצתן, או שקיימים טעמים אחרים שבגללם אין הסימון כאמור מעשי, רשאי לבקש את אישור המנהל לסימון שונה.





1. אישר המנהל לאדם כאמור סימון שונה, יצרף אותו אדם את המידע הנדרש לגבי הפריט לפי הוראות פרק זה לכל פריט כאמור או לאריזתו, כפי שהורה לו המנהל.".



שוב, לא תמיד על כל דבר אפשר לטבוע או לצרוב או להדביק את הלוחית, ולכן יש לנו פה הסדר שיעורי, דוגמאות לזה גומיות, ברגים, כל מיני חלקים קטנים שזה מגוחך, אם יש לי בורג או אום או איזה פלח קטן, זה מגוחך להדביק עליו, אז את כל הקופסה אני מסמן ועל גבי הקופסה יש את הסימון ומי שמבצע את פעולת הבדק וכו', צריך לדעת לשייך את זה.

תחילה
9.
1. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.



1. על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של תקנה 57 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 8 לתקנות אלה, שישה חודשים מיום הפרסום.



בגדול כמו שאמרתי אנחנו עושים פה איזשהו מהלך של הרבה מאוד תיקונים והתאמות לנוסח של ה-FAAR אבל לא הרבה חידושים ולכן אנחנו חושבים ששלושה חודשים זה זמן הסתגלות מספיק לארבעה או חמישה בעלי העניין העיקריים שלנו. הלוקש הרציני פה זה למעשה הנושא של סימון פריט חיוני.

אוקיי.

זה הדבר שהוא חדש, הוא יצור חדש בעולם הזה. פה אנחנו סבורים שחצי שנה זה מספיק להם כתקופת הסתגלות ליישם את התקנות האלה.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, אלא אם כן איגוד הטייסים יש לך?

רק שאלה כי פשוט לא נמצאים פה היצרנים, אני רוצה לשאול שאלה כי זו באמת שאלה לוועדת הכלכלה. מה בראייתכם המקצועית זה משית על אותם יצרנים? האם אנחנו הופכים את עולמם עכשיו? או שאנחנו מסדירים משהו שממילא עושים?

ממש לא, האופציה השנייה.

אוקיי. אל-על יש לך? אין לך.

- - - צופן לעתיד. חשוב לציין, גם אם משהו לא סומן בעבר בצורה מסוימת, וגם אם שינינו משהו זה לא אומר שהיצרן - - -

לא צריכים ללקט אותו עכשיו לסמן.

אוקיי יופי. אנחנו עוברים להצבעה. נגד? בעד?

הצבעה

אושר.

התקבל פה אחד.

עם השינויים שננסח.

עם השינויים שאתם תנסחו.

ואני נועל את הישיבה, עידית יש אישור?

כן.

אוקיי אז הישיבה נעולה תודה רבה לכם, היה כיף להיות איתכם וללמוד משהו על תעופה.

תודה רבה אדוני ותודה רבה לצוות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.