פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 11:00

דיון מעקב - התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים - דוח ביקורת שנתי 71 ג

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אלהואשלה
משה סעדה

סימון דוידסון
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
יואב סגלוביץ'
עאידה תומא סלימאן
יוסף עטאונה
חמד עמאר

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

שי ספיר - סגן הדוברת, משרד מבקר המדינה

מוריאל קרספיל - דוברות, משרד מבקר המדינה

כפיר יהודה - מנהל תחום עיצוב מדיניות ב"מ, המשרד לביטחון לאומי

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

ענבל דואק - מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי

זיאד זיאד - משרד ראש הממשלה

מלאכי חסדאי - מרכז בכיר, תוכנית 549, משרד ראש הממשלה

שחר מנדיל - מתמחה, משרד המשפטים

קרן דהרי בן נון - עו"ד, ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, משרד המשפטים

עמית אבירם - ר' האגף למדיניות הפנים, המטה לביטחון לאומי

יגאל עזרא - תנ"צ, ס' ר' אגף סי"ף, משטרת ישראל

שמואל שרביט - נצ"מ, ר' מת"מ, משטרת ישראל

זיו שגיב - נצ"מ, רמ"ח חקירות, משטרת ישראל

שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

מאיר מדר - ע' ראש עיריית ראש העין

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

מורן מימוני - מנהלת שותפה של המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

מיטל אליהו

טליה חסון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות


דיון מעקב - התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים - דוח ביקורת שנתי 71 ג

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביקורת המדינה בנושא התמודדות משטרת ישראל והאירועים בחברה הערבית. בדיון שעשינו לפני כארבעה וחצי חודשים סוכם שבעוד שנה נפגשים כדי לראות תוצרים. מכיוון שמה שקורה ברחוב ובחברה הערבית שובר שיאים, אני לא זוכר דבר כזה, מצאתי לנכון לקיים את הדיון כבר עכשיו, לא לחכות לעוד שבעה חודשים או שמונה חודשים, כפי שהחלטנו. היו מספר נושאים שהיו אמורים ללכת הביתה, לעבוד, להגיד מה לעשות, בהם תקציב, נושא כוח האדם, יש דברים שאין לכם שליטה עליהם, אבל אני אשמח לשמוע אם אתם יודעים. אין בכלל ספק, לא סוד הוא שהאלימות בחברה הערבית שוברת שיאים, שיאים שלא היו כדוגמתם, ולכן הוועדה לביקורת המדינה מצאה לנכון לקיים את הדיון הזה. 13 הרוגים בשבוע אינו דבר של מה בכך. 102 הרוגים, אני מקווה שאני מדייק, כבר אי אפשר לדעת כמה, לצערי, מתחילת השנה, עלייה של כ-300% מול התקופה המקבילה אשתקד.

חלפו חמישה חודשים מאז כינונה של הממשלה. קיימנו כאן ישיבה, והבטיחו המערכות השונות היערכות, תוכניות, תקציבים, כוח אדם. הוועדה תשמח לשמוע מה התקדם. אני ארצה לשמוע גם מהמשטרה, אני מקווה שהגעתם עם יועצת משפטית, וגם משרד המשפטים, מה התקדם בנושא החקיקה. גם בנושאים האלה פעלו בפעם הקודמת כאמצעי עזר למשטרת ישראל כדי לסייע בידם להתמודד עם המצב הקיים. אני אשמח לדעת כמה, אני אשמח למצבת כוח האדם, בלי להגיד מה מצבת כוח האדם ובלי לפרט אותה, כמה שוטרים, כמה קצינים חסרים. אם יהיה אפשר לפרט כמה בסיור, כמה במודיעין, כמה בחקירות, כמה שאפשר יותר לפרט, כדי שהוועדה תדע מה קורה. נשמח לדעת היערכויות, אני אשמח לדעת ישיבות מעקב אם נעשו, אני אשמח לשמוע.

הייתה אמורה להתכנס ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני אשמח לדעת אם הישיבות האלה התקיימו.

מחר היא מתקיימת.

פעם ראשונה. טוב, אין לי טענות, נשמח לשמוע. אני מניח שאם לא היה לנו כאוס, אז גם זה לא היה קורה, אבל אנחנו נשמח לשמוע, חומרים, במה אמורה לדון הוועדה. הרי אם יהיה צורך, הוועדה תתכנס בעוד שלושה שבועות, חודש, אי אפשר להשאיר את זה ככה סתם, מכיוון שאני גם מודע מה נעשה בשנה וחצי שחלפו וקצת מבין. קצת החלפתי מילים עם חבר הכנסת סגלוביץ', אז ברור לחלוטין שאנחנו נמצאים בשלבים לא טובים, לא טובים. ואני ארצה לשמוע בכל הנושאים שפירטתי מה עשינו. אין לי בעיה, יובל, לתת לך את הפתיחה כמו שאני נוהג רגיל, אבל זאת ישיבת מעקב, אבל אם אתה רוצה כמה משפטים, בבקשה, זה בסדר. נציג מבקר המדינה.

אני רק אומר את הדברים הבאים. אנחנו ביצענו דוח שפורסם ב-2018 על הנושא הזה, ביצענו דוח מעקב שפורסם ב-2021 על הנושא הזה, ומבקר המדינה אתמול הודיע באופן פומבי שבכוונתו להיכנס לפעולת מעקב נוספת כדי לראות היכן הדברים עומדים וכיצד הם מתקדמים. בשני הדוחות הקודמים אנחנו למעשה עקבנו איך ממשלת ישראל מיישמת תוכנית חומש בתחום החשוב והרגיש הזה. ברמה של כותרת אפשר לומר שרמת היישום הייתה נמוכה, וההתקדמות מבחינת השגת יעדים משמעותיים הייתה מוגבלת.

אין ספק שהמצפנים האלה, קיומה של תוכנית ברורה, מתוקצבת, והליכה לכיוון יעדים שיפחיתו את הפשיעה, האלימות, אירועי הירי והנרצחים, הם יהיו המצפנים שלנו בבדיקת המעקב הקרובה.

אני מברך על העניין הזה, כי אני צריך עוד זרוע כמו שהביקורות שלכם משמעות אותי לדיוני הוועדה לביקורת המדינה. אני אשמח מאוד, וככל שזה גם יהיה מהר, אנחנו נקיים בהתאם לזה עוד פעם ישיבות מעקב. אנחנו לא נרד מזה עכשיו. אין לנו ברירה אחרת, אלא אם כן יגרמו לניסים ונפלאות ולביצועים יוצאים מהכלל, ואז נראה מה לעשות.

משרד ראש הממשלה, מרכז בכיר לתוכנית 549, אנחנו נשמח לדעת ולשמוע מה עשיתם בעקבות ההחלטה 549, אנחנו נשמח לדעת בנושא תקציב, תחכימו אותנו. אנחנו לא ראינו שורות ברורות בתקציב, או אולי לא מצאתי. תגידו לי בדיוק. מצאנו כמיליארד שקל, אנחנו נשמח לדעת אם יש הרבה יותר, כפי שהבטיחו לנו. אני אברך על כל שקל שהמשטרה תקבל כדי להתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שעומדים לפניה. אז אני מבקש מכם להתייחס גם לנושא הזה, גם להיערכות שלכם כמתכללים, זה מה שנקבע. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמור לעשות את זה. אז בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה. אני מבקש להעלות את המצגת ששלחתי לכם במייל. אז קודם כול, אני אעשה רגע הבחנה. המבקר דיבר על התוכנית הקודמת שלא מומשה, זו תוכנית פיתוח כלכלי-חברתי, ואנחנו נדבר עכשיו על תוכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, זו תוכנית 549, התוכנית המקבילה לתוכנית שהיא המשך של 922, החומש הקודם, הפיתוח הכלכלי-חברתי, זו תוכנית 550. אני מתמד בתוכנית 549, התוכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

אני רק אגיד, מדובר בתוכנית של 2.4 מיליארד, כמובן, לא נראה בתוך שנה את המימוש של 2.4 מיליארד, אבל אנחנו כן רואים מימושים יפים.

רגע, רגע, רגע. 2.4 מיליארד שקל לשנת התקציב - - -

לא, לא, לא, לחומש. לחומש, כשמדובר על שנה ראשונה, שנת 2022 הייתה שנת היערכות, הצפי למימוש תקציבים בשנה כזאת הוא צפי יותר נמוך, מטבע הדברים, משרדים מגבשים תוכניות עבודה, אז הם עוד לא מבקשים - - -

2.4 מיליארד שקלים לחמש שנים? זה הרבה פחות ממה שאני חשבתי.

התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית היא כבר - - -

לא, זה בסדר. אולי פעם אחת תודיע לכל האנשים שמסתובבים סביבכם שאין 52 מיליארד? האגדה הזאת התנפצה זה מכבר, כי אני מניח שכמה שרים יודעים לקרוא ספר תקציב. יש אותם 30 מיליארד שנדמה לי שכרגע עומדים על 24.5 פלוס-מינוס, נכון? מומשו כחמישה מיליארד שקלים מתוך ה-30 שהופיע בתקציב הממשלה. אני טועה?

אני לא יודע לגבי מימושים, את זה המשרד לשוויון חברתי ידע להגיד יותר טוב ממני, אבל אכן אפשר לקרוא בהחלטות הממשלה מה התקציבים המדויקים.

30 מיליארד שקל חמש-שנתי. אני מנסה להוציא ממך את זה. 30 מיליארד שקל חמש-שנתי.

יש שלוש תוכניות מקבילות. יש התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, זה בערך 30 מיליארד; יש התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של הדרוזים והצ'רקסים, אני חושב שזה עוד בערך 5 מיליארד. אלה לא הנושאים שלי, אני רק על האלימות בחברה הערבית.

סוף סוף נציג משרד ראש הממשלה אומר 30 מיליארד שקל, ולא 53 מיליארד שקל.

לא, ויש עוד כמה מיליארדים שמיועדים לפיתוח כלכלי-חברתי של הבדואים בדרום.

אני מברך על כך, שלא תבין.

בסדר. אז רק שם דברים על דיוקם, אפשר לקרוא, יש עוד כל מיני תוכניות יותר קטנות, אבל לא משנה. בכל מקרה, תוכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, תוכנית 549, מדובר על 2.4 מיליארד שקלים. סבבה? זה בתחום אחריותנו ותכלולנו.

בשנה הראשונה, אנחנו יכולים להגיד שמדובר על ניצול תקציבי של 69% בלי תקנים, כלומר, יש גם תקנים שהוקצו, קשה יותר לחשב את זה יחד עם התקציבים, אבל בלי התקנים, שהם אחוז לא קטן מהתקציב, בלי חלק מהתקנים מדובר על 69% ועוד חיוב של 10%, כלומר, חוזים שכבר נחתמו, אנחנו מדברים כמעט על 80% תקציב לשנה ראשונה. התקציב לשנה ראשונה הוא יותר נמוך כי משרדים נערכים. זה בגדול.

התוכנית הזאת מחולקת לארבעה תחומי פעולה. התחום הראשון הוא טיפול בחסרי מעש ושיקום עבריינים ומכורים. ישבנו פה בדיון על חסרי מעש, זה גם כן מטופל בצורה חלקית במסגרת התוכנית. אנחנו נוגעים בחסרי מעש בסיכון. אלה שהם בסיכון לפשיעה ואלימות, בסיכון להידרדרות. לא כל חסר מעש, נגיד, סיים תואר במדעי המחשב ולא מוצא עבודה. אנחנו מתעסקים בקצה. אז זה תחום אחד. שיקום עבריינים ומכורים, אנשים שמשתחררים מהכלא, שלא יחזרו אליו שוב, מכורים. זה תחום אחד.

תחום שני הוא התחום של הנוער, נוער בסיכון, למנוע ממנו להידרדר, למנוע ממנו לנשור. זה תחום שני.

התחום השלישי הוא כל הסיפור של עבודה קהילתית ושיתוף פעולה ברמת אכיפה מקומית יחד עם הקהילה. זה התחום השלישי. בהקשר אליו פיתחנו מודל שקוראים לו "המודל היישובי", שמטרתו לייצר בצורה מיטבית ניצול ברמה המקומית של המשאבים שניתנים ליישובים במסגרת 549. התוכנית מקצה גם תוכניות ליישובים וגם תוכניות ברמה ארצית. אז תוכניות שנוגעות ליישובים, אנחנו רוצים לוודא שהן מנוצלות בצורה הטובה ביותר. אז זה לגבי התחום הזה.

והתחום האחרון הוא מבצעי אכיפה ושיפור אכיפה. בתוך זה נכנס מבצע "מסלול בטוח", שאתם מכירים. אבל מבצע "מסלול בטוח" הוא מבצע שהיה מוגבל בזמן על פי החלטת הממשלה. כל הרכיבים שלו נמצאים בתוכנית הממשלתית באופן מובנה. כלומר, זה שהמבצע נגמר אחרי שנה ועכשיו מומר לסגנון מבצע אחר בתוך המשטרה, ממבצע "מסלול בטוח" למבצע "מסלול ירוק", אם ירצה משרד הבט"ל להרחיב על זה, ירחיבו. זה לא אומר שכל הרכיבים שהיו במבצע "מסלול בטוח" לא נכנסים לתוכנית 549. מבצעים משולבים נכנסים, שיתופי פעולה בין מערכות האכיפה נכנסים, תיקוני חקיקה נכנסים, פעולות של רשות המיסים נכנסות. אלה ארבעת הרכיבים של תוכנית 549. כלומר, אנחנו מסתכלים לא רק על האכיפה הנקודתית, אלא בעצם הסתכלות הוליסטית ארוכת טווח, איך לייצא תשתיות לא רק לטיפול, אלא גם למניעה.

מנציגי המשטרה אני אבקש אחר כך לקבל אם המבצע נמשך, באילו היקפים, "מסלול בטוח", הוא הביא תוצאות? ירידה של 16%. אני שוחחתי גם עם יואב כמה פעמים לפני, אז אנחנו מכירים. בבקשה.

אז מכיוון שחלק מהרכיבים ההם דורשים מעבר, והמנגנון הממשלתי האיטי, קצת קשה לדבר על תהליכים ארוכי טווח כשהדם נשפך ברחובות, אבל אם אנחנו רוצים לייצר תשתיות רציניות, ככה זה עובד.

פה אתם יכולים לראות בעצם את המשפך הממשלתי של התנהלות. יש בקשת תקציב, קבלת תקציב, עבודה בתוך הממשלה, השלמה של התוכניות בתוך המשרדים, התקשרות עם גורמי שטח או רשויות, כלומר, לצורך העניין, המשרד מקצה תקן לרשות, הרשות צריכה לגייס אותו. כל שלב כזה, עד להגעה לעבודה בשטח.

פה אתם יכולים לראות איך זה נראה בדצמבר שעבר, כלומר, ראינו, פעולות שהגיעו לשטח היו 8, פעולות שהושלמו ברמת המשרדית היו 10.

פה אנחנו כבר דברים על 23 פעולות שמבוצעות בשטח בצורה מלאה, עוד 10 שמבוצעות בצורה חלקית, אני מדבר מתוך 54 פעולות.

משימות שהושלמו במשרדים, אנחנו מדברים כבר על 47, זה אחוז מאוד ניכר. ובעוד רגע אנחנו נגיע לאתגרים שגורמים לזה שהתמונה שלנו לא תהיה מלאה, ניגע בהם בכמה נקודות.

אני רוצה להרחיב על המודל היישובי, כי נגעתי בו בקטנה. המודל היישובי, הרעיון שלו הוא כזה: יש מנהל יישובי של הרשות לביטחון קהילתי בכל אחד מהיישובים של החברה הערבית. תפקידו, בהגדרה, לתכלל טיפול בפשיעה ואלימות ברמת היישוב, אלימות, סמים ואלכוהול. אנחנו הבנו שיש אדם כבר בתוך הרשויות, לא רצינו להנחית מישהו מלמטה, והם קיבלו, נוסף על התפקיד, לתכלל את הדבר הזה ברמה היישובית.

לקחת את המשאבים שמוקצים מתוקף החלטת הממשלה, משאבים תוספתיים יחד עם משאבים מקומיים, בשיתוף פעולה של קהילה-משטרה, זה יכול להיות ארגוני חברה אזרחית שיושבים שם, זה יכול להיות השיח'ים, זה יכול להיות מכובדים, זה יכול להיות כל מי שמתעסק באלימות בחברה הערבית בתוך היישוב עצמו; לרכז תוכנית, לעשות מיפוי, להחליט אילו תופעות מטרידות את היישוב ברמה המקומית, מה המענים שיש להם לטיפול בתופעות, ולגבש תוכנית של איך מטפלים בשתיים–שלוש תופעות מרכזיות שמפריעות ליישוב ברמה המקומית, איך מטפלים בהן. זה בשיתוף פעולה עם המשטרה והעירייה.

כל זה מתוך הבנה שלאזרח הפשוט יש הרבה דברים שמפריעים לו ברמה היום-יומית, ואחת הדרכים המרכזיות לבניית אמון היא לטפל לו, אם עכשיו, למשל, חנכו פארק חדש או גן ציבורי חדש, ומייד יש בו ונדליזם, או שיש מכוניות משופרות שעושות רעש, אלה דברים שאנחנו שומעים ביישובים. ברמת תחושת הביטחון האישי, היכולת לתת מענה יחסית מהיר ולפתור בצורה אמיתית את התופעות האלה, היא קיימת ברמה מקומית עוד לפני שאנחנו מדברים על אכיפה מטורפת ברמה הארצית ויחידות מיוחדות. אז זו הבנה של המודל היישובי, לתת איזו תחושת מסוגלות ושיתוף פעולה של כל הגורמים ברמה המקומית. זה מהבחינה הזאת.

נראה את הסטטוס של הביצוע ביישובים. יש לנו מספר יישובים שביצעו מיפוי של תופעות ומענים, זה כמעט כולם, 83 מתוך 84. שיעור היישובים שבהם כונסה הוועדה, הוועדה הזאת, שיתוף הפעולה, מבוססים על ועדה סטטוטורית, הוועדה למיגור אלימות שקיימת ביישוב, והיא מתכנסת, ושם זה קורה. שיעור הוועדות שכונסו הוא 77%. זה מבחינת סטטוס מודל יישובי. יכול להיות שזה השתנה מאז שקיבלתי את הנתונים, אבל זה די עדכני.

קצת אתגרים שיש לנו ביישום שמקשים על חלק מהפעולות לצאת לשטח. אחת, יש פה איזה פיצוח מאוד משמעותי שאנחנו שואפים לפצח בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל לשירותים החברתיים מתוך הבנה שיהיה פה שלם שגדול מסך חלקיו. אם לתחנת משטרה אין מספיק כוח אדם, ואנחנו יודעים שיש לנו בעיה של כוח אדם במשטרה, ויש עכשיו נערים שמשתכרים בפארק, אם סיירת הורים תגיע לפארק במקום תחנת המשטרה, כולם יהיו שמחים. תיק לא ייפתח, המפגע ייפתר, והמשטרה תוכל להפנות כוחות למקום אחר. אז זה משהו שאנחנו מאוד רוצים לפצח, אנחנו עוד לא שם, בעזרת השם נהיה שם, אנחנו עובדים על זה, אנחנו בקשר עם המשטרה ואנחנו רוצים לחזק את שיתוף הפעולה בתחום הזה ולפצח את איך עושים את זה. זה שוני מהאופי הארגוני של הארגונים, אבל אנחנו מאוד שואפים שזה יקרה.

אתגרי כוח אדם הם משהו שבכל אבן שתזרוק בשירות הציבורי, אתה תפגוש את הדברים האלה. תקנים ניתנים, ואנשים אין. זה נוגע לשירותים חברתיים, זה נוגע לשוטרים, זה נוגע לפקחים וחוקרים של רשות המיסים, זה נוגע לעו"סים. כל הדברים האלה הם רכיבים שנמצאים אצלנו בתוכנית, מובן שזה נכון באמת לכל דבר אחר.

ממה זה נובע? שכר נמוך? מה גורם לאנשים לא להגיע? הרי אנשים רוצים לעבוד. איפה הפער?

יש כל מיני דברים. פה זו כבר אמירה קצת יותר מחקרית, אני אגיד את הדברים שאני יודע בקטנה, אבל אני חושב שאנשי מקצוע צריכים להגיד למה אנשים לא מגיעים למקומות עבודה מסוימים. רק בשתי מילים, אחת, אנחנו יודעים שיש פערים. נגיד, ברשות המיסים צריך להתגייס חשבונאי. מי שסיים הנהלת חשבונות באוניברסיטה העברית יקבל במשרד פרטי כנראה כפול משהוא יקבל ברשות המיסים. כפול או פי שלושה, אם הוא מוצלח. כלומר, הפערים בדבר הזה הם מאוד משמעותיים, שלא לדבר על אתגרים אחרים בשירות הציבורי. אני יכול לחשוב על המשטרה, אני יכול לחשוב על אח שלי, שהוא כלכלן במשטרה ונקרא לשלושה ימים במירון.

לא, ברור שאלה תפקידים שוחקים, אבל עדיין, ממה שאני מכיר את השירות הציבורי, אנשים עומדים בתור לשירות הציבורי.

לא, כבר לא. כבר לא. אני, בעיקר מכיוון שהייתי מעורה והייתי אחראי על רשות המיסים במשך תקופה ארוכה, והקמתי שם מחלקת מודיעין ועוד 400 תקנים למחלקת חקירות, היום רשות המיסים סובלת מכ-35% חוסר בכוח אדם. עוד מעט לא יהיה מי שיאכוף, מי שיגבה, למרות שחלק אוטומטי. באוזן אני אגיד לך כמה תיקים נבדים במע"מ וכמה במס הכנסה. הייתי שם לפני כמה ימים, כי הוא הזכיר את זה, אז רואה חשבון, אחרי שבע שנים ברשות המיסים מרוויח בסביבות 12, כאשר בשוק הפרטי הוא מרוויח 24.

אני רק אגיד לגבי רשות המיסים, קיבלו 110 תקנים לגיוס במסגרת התוכנית, פרסמו את כולם, הצליחו לגייס 59.

אני חייב לציין שבפרקליטות לפחות המצב הוא שאנשים עומדים בתור כדי להתקבל, בין היתר בגלל הערך.

ובפרקליטויות אחרות, מחוזיות, גם?

כן, כן, בגלל הערך.

המצב במשרד המשפטים קצת יותר טוב מבחינת גיוסים. אני חושב שזו אכן דוגמה יוצאת דופן. אני אגיד אולי משהו, לא יודע אם בכובע מקצועי, אבל אני חושב שכן צריכה לבוא אמירה באופן כללי, הטובים לשירות הציבורי. אולי לא תמיד כסף יש לתת, אבל זו אמירה ערכית שצריכה לצאת. את זה אני לא אומר בכובע מקצועי, אני אומר שכובע של משרת ציבור.

בכובע של שליחות, אנחנו ביום המילואים.

אבל זה משהו שהחברה צריכה להגיד, אילו אנשים היא מעריכה.

יש לי שאלה אליך גם כי אנחנו עוסקים בנושא התקציב, ב-30 מיליארד השקלים. להערכתי נוצלו כ-6 או 6 פסיק משהו, למיטב זיכרוני, וזו תוכנית חומש. האם 30 מיליארד השקלים זהים לתוכניות הקודמות? זה אותו תקציב?

אני לא כל כך הבנתי את השאלה.

את אחראי.

אני אחראי על 2.4. אני על התוכנית לטיפול הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, מבחין בין התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי.

סיימתי את הסקירה שלי. עד כאן.

תודה רבה. נציג המל"ל, בבקשה.

שמי עמית אבירם, ראש אגף פנים במל"ל. כמה דברים. נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. כמובן, המל"ל עסק בזה בשנים האחרונות, ובייחוד בשנתיים האחרונות, גם בצמידות לראשי הממשלה שהיו במהלך השנתיים האחרונות, צוות השרים שכונס ובהיבטים נוספים שתכף אני אתייחס אליהם.

הנקודה הראשונה, אני מזכיר, ביום ראשון היה דיון אצל ראש הממשלה בנושא של מעורבות שב"כ במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. ראש המל"ל קיבל רשימה להכין המלצות בנושא הזה בתוך שבוע, והנושא הזה כרגע נמצא במוקד עיסוקנו.

הנקודה הנוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא נושא האמל"ח הבלתי חוקי. בנושא האמל"ח הבלתי חוקי, החלטת הממשלה 852 ממרץ 2021, וגם לאחר מכן בהחלטה 549, הטילה על המל"ל לכנס צוות בין-משרדי שיעסוק בנושא האמל"ח הבלתי חוקי ובמאבק בתופעת האמל"ח הבלתי חוקי.

יש לכם מספרים? כי כל הזמן נזרקים מספרים לחלל האוויר, הערכות?

לא, לא. אין. מי שיגיד לך מספר, זה לא מבוסס. קח כל מספר שאתה רוצה, עזוב. זה לא זה.

בנושא הזה המל"ל טיפל בצוות הבין-משרדי בשורה ארוכה של נושאים שקשורים לתופעות האמל"ח הבלתי חוקי. אני אדבר בכלליות על הנקודות המרכזיות בעניין הזה.

אז הדבר הראשון הוא הנושא של הברחות האמל"ח בגבולות, שהם היו בעיקר גבול ירדן, מקור כניסת האמל"ח הבלתי חוקי העיקרי למדינת ישראל. במהלך השנתיים האחרונות התבצעו שורה ארוכה של פעולות על-ידי צה"ל ומשטרת ישראל בהקשרים שקשורים לגבולות. בואו נגיד שגם בתחום המודיעיני, גם בתחום המבצעי, גם בתחום התשתיתי ננקטו פעולות שונות ששמות אותנו היום במקום אחר לגמרי, בהיבטים של סיכול הברחות אמל"ח לעומת מה שהיה בעבר, ואני מניח שאחרי כן יוצגו על-ידי משטרת ישראל גם נתונים שקשורים לסיכולי הברחות אמל"ח בגבולות. אז זה נושא אחד.

נושא שני הוא השת"פ הבין-ארגוני. בנושא הזה נבנו מנגנונים לשת"פ בין-ארגוני בנושא של סיכול הברחות האמל"ח. היום פועלים חמ"לים משותפים של משטרת ישראל וצה"ל, הן בפיקוד דרום הן בפיקוד מרכז, שכל ייעודם לעסוק בנושא של הברחות בגבולות. גם גבול מצרים, גם גבול ירדן. התחום השני, גם, כמובן זה נושא שירות הביטחון הכללי, לא נפרט פה יותר מדי, אבל השב"כ נכנס בצורה מאוד מאוד חזקה לנושא של סחר באמל"ח והברחות אמל"ח ומטפל בנושא הזה בצורה מעמיקה ושונה ממה שהיה בעבר.

הנושא השלישי הוא נושא ה"איירסופט". ה"איירסופט", כידוע, הוא נשק ששימש למשחק, אבל בצורה מאוד מאוד פשוטה אפשר להסב אותו לנשק יורה. זה מה שנעשה במהלך השנים האחרונות, ולכן אנחנו לקחנו את נושא ה"איירסופט". גם הוטל צו איסור יבוא על "איירסופט" שניתן להסבה, וגם גובש חוק בנושא הזה, חוק ה"איירסופט". החוק הזה עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, לא הספיק להשלים את תהליך החקיקה בכנסת הקודמת. הוחל עליו בממשלה הזאת דין רציפות, והוא נמצא כרגע על שולחנה של ועדת הביטחון הלאומי לקריאה שנייה ושלישית. ואנחנו ממתינים שבאמת החקיקה של החוק הזה תושלם, כי הוא חשוב מאוד, כדי לסגור את הנושא, את הפרצה הזאת שאפשרה, למעשה, בכסות חוקית כניסה של כלי נשק שהפכו לאמל"ח בלתי חוקי במדינת ישראל.

הנושא הנוסף הוא נושא הזיקוקים. גם בנושא הזיקוקים נעשו הסדרות. האחרונה בהן הוראת שעה לכמה חודשים שהתקבלה ערב הרמדאן האחרון להגבלת האפשרות לסחר בכוורות זיקוקים. רק לפני שבוע התבצע מבצע, בימים האחרונים, מבצע של משטרת ישראל, שעל בסיס הוראת השעה החדשה הזאת נתפסו סוחרים של כוורות זיקוקים במזרח ירושלים.

כל הנושאים האלה ונושאים נוספים הם במסגרת הפעילות של הצוות של הטיפול בסוגיית האמל"ח הבלתי חוקי. כמובן, הנושא הזה הוא נושא ענק, רחב. כל הגופים שאני הזכרתי, צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל, משרד המשפטים, הפרקליטות, כולם שותפים היום למאמץ בנושא הזה, ברור לכולם שזה אתגר.

כמה דיונים נעשו למאמץ הזה? כמה מסביב לשולחן עגול? והאם אתה יודע, או משטרת ישראל יודעת, באילו אחוזים עלו אחוזי כניסת הנשק המוברחים מירדן? ושאלה שנייה, בדיון הקודם שלנו כאן דווח שההברחות מגבול ירדן, אני קורא מהסיכום, המעברים מאיו"ש ומקו התפר, מעל עשור מדברים על הקמת יחידה בגבול ירדן, היא לא הוקמה עד היום בגלל מחסור במשאבים, המצב במעברים לא השתנה ומתבצע בהם רק בידוק מדגמי ואקראי ללא הכוונה מודיעינית. זה עלה בדיון הקודם שלי.

כן, אז בוא נתייחס לחלק מהדברים, ולחלק מהדברים תתייחס כמובן המשטרה, שנציגיה יושבים פה.

לשאלתך, היו דיונים רבים של צוות האמל"ח במל"ל במהלך השנים האחרונות, עם כל הגופים והגורמים הנוגעים בדבר שהזכרתי, כולם ועוד גופים, כמו המכס ואחרים.

לגבי הנושא של הקמת יחידות חדשות, למיטב ידיעתי המשטרה הקימה יחידה חדשה בשיתוף פעולה עם צה"ל במהלך השנה הקודמת, שפועלת בגבול ירדן ומסייעת רבות ועוסקת רבות בסיכול הברחות אמל"ח בגבול ירדן, וזה כמובן נוסף על שתי היחידות שקיימות בגבול מצרים, "מגן" ו"יג"ל" בגבול לבנון, שעוסקות בנושא הזה. מבחינת נתונים, יציגו לך מהמשטרה, יש עלייה משמעותית מאוד בהיקפי סיכול הברחות האמל"ח בגבול ירדן במהלך השנה האחרונה.

שאלה לגבי הברחות נשק. אנחנו תמיד שומעים שהברחות נשק שמגיעות לארץ זה מבסיסי הצבא, מהגבולות ומתעשייה פרטית. מה שיעור כל חלק מהחלקים האלה בהברחות נשק? יש נתונים?

אין נתונים מדויקים, אבל ההערכות אמרו שהמקור העיקרי לכניסת נשק בלתי חוקי למדינת ישראל הוא ההברחות בגבולות, ובעיקר בגבול ירדן. זה המקור העיקרי. בנושא גנבת נשק מבסיסי צה"ל, בוא נשים את הנתונים המדויקים. בשנים האחרונות יש ירידה מאוד משמעותית בהיקפי גנבת כלי נשק. אני מפריד, אגב, בין נשק לתחמושת, שני דברים שונים לגמרי. היקף גנבת כלי הנשק, צה"ל הצליח להוריד אותו באופן מאוד משמעותי.

למה אתה מפריד תחמושת מנשק?

כי כלי נשק זה רובים, זה כלי ירייה, אקדחים ורובים.

אדוני יודע שיש קו אספקה של תחמושת לכל הנשקים בחברה הערבית? יש קו אספקה, יש אנשים שמספקים כדורים על בסיס כמעט יומי.

תן לי להשיב בצורה מסודרת. מספר כלי הנשק שנגנבו מצה"ל בשנה האחרונה הוא מספר קטן מאוד. מבחינת תחמושת, אכן, יש תופעה של גנבה ופריצה לבסיסים, לבונקרים, כדי לגנוב. צה"ל מטפל בזה, עושה פעולות רבות כדי להילחם בתופעה הזאת. שב"כ נכנס לעניין הזה. כשיש גנבת תחמושת משמעותית מבסיס של צה"ל, שירות הביטחון הכללי מנהל חקירה. ראינו רק את האירוע בצאלים במהלך השבוע שעבר, הייתה גנבה של בדואים מביר הדאג', שנכנסו, פרצו, גנבו תחמושת. בתוך 24 שעות שב"כ תפס אותם.

אם יהודים גונבים מהבסיסים ומבריחים לשותפים הערבים שלהם, גם אז השב"כ מתערב?

כל מקרה של גנבת תחמושת בהיקפים גדולים מבסיסי צה"ל, שב"כ נכנס.

אני יכול להגיד על סמך הניסיון שלי מהמשטרה, ואני לא רואה הבדל בין המשטרה לצה"ל, ביקשתי מהשב"כ להתערב, אמרו לי, אם זה לא לאומני, אין לנו עניין להתערב. והם סירבו.

לא, לא, הדברים השתנו בנושא הזה, וזה אחד הדברים שאני הדגשתי. בנושא אמל"ח בלתי חוקי, שב"כ היום נמצא חזק מאוד בתמונה בכל ההיבטים.

אם יורשה לי, באופן פשטני אפשר להגיד שיותר פשוט לגנוב תחמושת מאשר נשק.

זה ברור. אבל גם בעניין הזה, שוב, נעשים מאמצים. גם אחרי הגנבה בצאלים, אני מזכיר, הרמטכ"ל וסגנו הגיעו בעצמם לעשות את התחקיר בצאלים יום אחרי האירוע הזה. זה מקבל את תשומת הלב המרבית ומיטבית בצה"ל. ואם אתם רוצים באמת סקירה על הנושא הזה, כדאי להזמין לפה צה"ל, שיעשה.

מה המספרים שמדובר בהם?

אני לא יודע לומר לך, אני מציע שתזמינו לפה את צה"ל.

אז את זה שאלת לגבי כלי הנשק והגנבות מהצבא. עניתי לכול, או שיש עוד דברים? זהו, עד כאן.

בקיצור, אין נתונים במדינת ישראל לגבי שיעור של כל ענף מענפי הברחות הנשק. אתה לא הראשון שלא נותן נתונים.

לא, אני לא יודע להגיד לך כמה אנחנו לא תופסים. כמה תוספים אנחנו יודעים בהחלט. כמה מצליח לעבור, אז - - -

אני מבין שאת סוגיית עירוב השב"כ, כל הנושאים האחרים, אני יכול להגיד את דעתי האישית, אם אתם רוצים, אבל היא לא נחשבת כרגע. דעתי האישית היא שהמשטרה גדולה עשרות מונים, יש לה אמצעים טכנולוגיים, צריך לשפר, צריך להוסיף חוקים ואפשרויות לביצועים כאלה או אחרים, וצריך להשאיר את השב"כ למתכונת הרגילה שלו. זוהי דעתי המקצועית המאוד מאוד צנועה. ואני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. בסוף, ההחלטה הזאת תתפור גם את זה וגם את זה. כי אי אפשר לאכול את העוגה ושהיא תישאר שלמה. צריך לעשות חשיבה, בתפיסת העולם שלי, אולי יואב יחלוק עליי, אני לא יודע, או יצטרף אליי. המשטרה גדולה עשרות מונים. יש לה היכולות והטכנולוגיות. צריך לשפר. ומכיוון שהוא עסק בהקמה, הוא מומחה גדול יותר ממני בעניין, צריך לשפר נושאים כאלה או אחרים, גם בתחום החקיקה, או הוראות השעה אפילו, עד יעבור זעם. אנחנו נחכה לחוות הדעת של המל"ל, כי ראש הממשלה הטיל את זה על המל"ל, ואנחנו נחכה בכיליון עיניים. חבר הכנסת יואב, יש לך איזו תוספת? בבקשה.

אני אוסיף, אני מקווה שאני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו קודם, אני מצטער על האיחור. תראו, בשנה הקודמת נעשה שינוי בדפוס העבודה של כל המערכות, השיא היה "מסלול בטוח", אבל זה התחיל קודם, מדוח מבקר המדינה הקודם שרוכז במל"ל.

הצבא עשה פעולות מאוד גדולות, מי שהיה אחראי על זה היה סגן הרמטכ"ל באופן אישי, ואני חושב שאפשר לדעת מה המספרים של גנבות נשק מצה"ל, מתוך הבסיסים, מה ששאל חבר הכנסת טיבי. תכף אני אגע בנושא ההברחות. יש פה שלושה דברים שחבר הכנסת טיבי העלה. אחד הוא הנושא של ההברחות, השני הוא נושא של נתונים, כמה נגנבו מבסיסי צה"ל, ואיזושהי השערה, הערכה, מה קורה בייצור עצמי, לצורך העניין.

ואני אומר, לגבי המספרים של בסיסי צה"ל, אני חושב שאפשר לקבל נתונים, אני זוכר מהראש, ירד בצורה דרמטית מספר הגנבות מהבסיסים, של נשק. עוד פעם, רגע נעשה כותרת משנה על התחמושת.

שירות הביטחון הכללי עשה שינוי בדפוסי העבודה שלו והפעילות שלו אל מול גבול ירדן. אני לא יודע, עמית, אם הזכרת את העניין של החמ"לים המשותפים, אבל זה השפיע גם על הדרך שבה הצה"ל פעל גם בגבול, בוודאי ובוודאי בגבול ירדן. כלומר, יש שם משהו שלא היה קודם, ורק צריך להעצים אותו, כי אמורים להיכנס עוד אמצעים, אני מקווה שייכנסו בתקציב הנוכחי, והגבול יהיה בצורה יותר טובה. זה לגבי אמל"ח.

לגבי חקיקה, שנאמרה פה, אני אומר לנציגי המשרד שנמצאים פה. חוק ה"אייר סופט" זה, להעביר את זה, ופה אני כן אגיד את העניין הפוליטי, הכול מוכן. שנייה-שלישית אני צועק על הדבר הזה מהיום ש - - -

איפה זה נתקע?

זה לא תקוע, זה בממשלה. חברים, בואו, צריך רק להביא. זה שנייה-שלישית, זה להרים את היד. אבל הייתה התנגדות פוליטית פה.

מאיזו סיבה?

תסביר לנו.

גם להעביר את זה בקריאה ראשונה הייתה התנגדות של הלובי של החבר'ה שאוהבים, שזה בסדר ולגיטימי. אבל זה עבר ראשונה. החילו דין רציפות סוף סוף, גם זה קרה רק לפני שבועיים. מה שאני פונה לנציג הקואליציה, תגרום לזה להגיע, שנייה-שלישית, מבטיח לכם שהאופוזיציה תתמוך. וצריך לעשות את זה מחר בבוקר.

זה חלק מהנשק המחסל, כי הוא זמין.

יש שלוחות של שירות הביטחון הכללי, גם בפיגועים זה היה, זו אחת הדרך שלנו לשכנע את הוועדה, הגענו לוועדת ביטחון הפנים, עם כלי הנשק, עמדנו מול כל האתגרים וכל הטענות שעלו, שזה פוגע בהרבה מאוד זכויות אחרות. הכול מוכן.

משתמשים בזה אגרוני פשיעה?

ארגוני פשיעה, הברחות, טרור, פיגועים. הפיגוע שהיה בזמנו בבני ברק היה ב"אייר סופט", M16, מהזיכרון. יש דוח שלם של שירות הביטחון הכללי. אני קורא פה לנציגי המשרד לביטחון לאומי, אבל לנציגי הממשלה או הכנסת, תביאו את זה שנייה-שלישית, מתחייב שהאופוזיציה כולה תצביע, גם אם חלקים בקואליציה לא יסכימו. זה חשוב לטובת הביטחון, נאבקנו על הדבר הזה על מלחמת עולם, עם צווים בתחילת הדרך של שרת הכלכלה בזמנו. עברנו פה, הכול מוכן. וזה מציל חיים וצריך להביא את הדבר הזה. גם אקדחים וגם כלי נשק.

היה לך איזה חוק על חשבוניות שנתקע או משהו?

החוק של החשבוניות שנתקע זה ועדה אחרת, אבל אני אגיד משהו כללי, תראו. הנושא הזה, ואני חוזר על זה, אתמול הייתי בוועדת חוקה, ואני אומר את זה ברשותך, יושב הראש, וחשוב לי שיהיו פה נציגי מבקר המדינה, כי קראתי שמבקר המדינה, לשמחתי, עושה דוח ביקורת נוסף. ודוח ביקורת הוא טוב. זה מאוד מאוד חשוב. עוד פעם, לא בשביל אצבע לעין, אלא לראות איך אפשר לייצר תהליכי שיפור. ואני אומר פה בפעם אני לא יודע כמה, הממשלה לא הכריזה על הנושא של מאבק בפשיעה ובנשק כיעד ממשלתי של ראש הממשלה. הוא לא אמר את האמירה הזאת, אין צוות שרים לטפל בזה, ולא מינו פרויקטור במקומי. מישהו שאני אשב איתו ואני אגיד לו, תקשיב, א', ב', ג' צריך לעשות. מדוע לא פרויקטור במקומי? כי זה כל משרדי הממשלה.

זה לא סיפור של משטרה ובט"ל, או בט"פ או לא משנה מה. זה משרד הפנים וזה משרד האוצר וזה שוק שחור, וזה משכנתאות והלוואות בחברה הערבית, שיהיה אפשר לאנשים נורמטיביים לקחת הלוואות ומשכנתאות, שזה נתקע עוד פעם, ולא המשיכו לטפל בזה במשרד האוצר. משרד הפנים, רשויות מקומיות. אני אומר כאן ליושב ראש הוועדה, כי לא הצלחתי בדיון מהיר שביקשתי אתמול, למרות שחתמו עליו גם נציגים של הממשלה, על נושא הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר. אנשים פוחדים להגיש את המועמדות שלהם מהחשש מפשיעה.

זה תפקיד המשטרה.

לא, לא, לא. תנו לי שנייה, אני לא סתם שמתי את זה שם. לא רק תפקיד המשטרה. יש תוכנית שלמה שהייתה במשרד הפנים. ועמית יודע, אני לא אפתח את זה פה. מה לעשות מול הדבר הזה, איך לאפשר פה חופש בעניין הזה. ואני אומר את זה כאן, אי אפשר להמשיך, חייבים להמשיך את תוכנית "מסלול בטוח", שיקרא לזה "מסלול 10,000", שיקרא לזה בשם אחר, "מוישה זוכמיר", אבל שימו על הדבר הזה בן אדם שזה תפקידו.

חבר הכנסת סגלוביץ', אני רוצה אותך לפרוטוקול, אתה מתחייב לעשות חפיפה עם - - - נכון?

מה זה מתחייב לעשות חפיפה? אני הצעתי את עצמי יותר מפעם אחת, לא קיבלו את ההצעה. אבל אני אומר, בכל מקרה, זה לא סיפור פוליטי, אני רוצה להגיד, אנחנו נוגעים בפלח אחד, ואני מתנצל על האיחור עוד פעם, דיברנו על נשק ואמל"ח, אבל זו תמונה כוללת. זה שוק שחור, ורשויות מקומיות, וחינוך ותרבות. צריך מישהו, מישהי, משהו, איך שהוא, שייקח את הדבר הזה וישב על זה כל יום כל היום בכל מקום, וידבר גם על החברה הערבית. כי על זה לא דיברנו. אבל אף אחד לא מדבר איתם היום. כלום, נאדה. אי אפשר לדבר על החברה הערבית, צריך לדבר עם החברה הערבית.

ארגוני הפשיעה פונים לחברה הערבית, באופן שלילי.

עכשיו, מה שאמרתי הוא מטריד מאוד. לא יכול להיות שבסוף, היום, אני אומר לך, תמונת המצב היום, כמה שהיא קשה, אוקטובר השנה הזאת, יש אנשים מצוינים בחברה הערבית שלא יגישו מועמדות מהפחד. ואני אומר לך עוד פעם, יושבים פה נציגי המשטרה, ואני אומר, הינה, יושבים פה מולי, לא רק על ראשם. תקשיבו לי, אני אומר לך מניסיון, עמית ישב איתי כל שבוע, עם כולם. זה עסק של מדינה.

מי שאמור להבטיח את קיומן של הבחירות - - -

זה לא רק סיפור הבחירות, זה סיפור איך אתה פוגע במניעים הכלכליים של העבריינים. זה נכון ליהודים, זה נכון לערבים, זה נכון לדרוזים, זה נכון לצ'רקסים. אם לא עושים את זה, יש כוח, אמר מישהו אחר בחברה היהודית: כסף, כוח, כבוד, שלושת הכ"ף, הוא התכוון למשהו אחר, אני מתכוון לזה. עבריינים צריכים כסף, צריכים כוח וצריכים כבוד. הם מקבלים היום לא רק כבוד, הם מקבלים עוד מילה אחד, תוסיף פ', פחד. אסור שאנשים יפחדו. אנשים מפחדים.

עכשיו, אני דווקא יושב מול אנשי המשטרה, ולמרות שזו אחריות של המשטרה, זו גם אחריות של המדינה. מישהו צריך לשבת בראש שולחן כזה. אתמול, אני בא מוועדת חוקה, ישבנו יחד בנושא הפגסוס, אבל שלשום יושבים, לא מדברים על האמצעים המיוחדים של המשטרה, עם רוגלות, את השב"כ רוצים להכניס. אני רוצה לחדש לכם. ראש אגף בשירות הביטחון הכללי, כל יום חמישי, הוא אישית, לא באמצעות הפרטה למישהו, ישב איתי על התפר שבין פלילי ללאומני. כל מי שאומר שצריכים לתפור את התפר הזה, אני מודיע לו בקול רם, בצורה אחראית, הכול תפור, הכול סגור. מה שחסר – מישהו שינהל את האירוע הזה. תודה רבה.

בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

אפרופו רשויות מקומיות ושלטון מקומי, אני מעריך, ויגאל יודע הכי טוב, 15 ראשי רשויות בחברה הערבית מאוימים בדרגות שונות של איומים. היה מקרה אחד או שניים שמועמדים הסירו מועמדויות בגלל איומים. אני מכיר מועמד אחד ששלחו לו תמונה של הבן שלו שלומד ברומניה, והוא מייד הסיר את המועמדות.

אפרופו נשק, כבוד היושב-ראש, אני לפני שבועיים העברתי הצעת חוק בקריאה טרומית למעצר עד תום הליכים למי שמואשם בעבירות נשק. זה חוק שבקדנציה הקודמת גם סגלוביץ', ואני, ועוד כמה חברי כנסת הגשנו אותו, הוא לא הוצבע. לפני שבועיים הוא עבר פה אחד במליאה, והוא יתקדם בתוך כמה שבועות הלאה בקריאות.

מיגור הברחות, סחר והפצת נשק, לא רק נשק, גם קו האספקה שדיברתי עליו, של כדורים. מישהו הסב את תשומת ליבי, לא שמתי לב ולא שמעתי אף אחד מדבר, על קו האספקה של תחמושת לכלי הנשק שנמצאים. הוא זרק איזה מספר, מיליון כדורים, אני לא יודע באיזה פרק זמן, אבל יש אנשים שזה המקצוע שלהם, כנראה הם עובדים במקצוע זהב. חופשי חופשי.

הרי הקלות שהנשק נמצא ומסתובב, ואני רוצה להמשך הדברים של סגלוביץ' לגבי מעורבות השב"כ. הרי הנשק בהברחות, השב"כ יושב על זה, גם על הגבולות, הם יודעים את זה, הם מכירים את זה, ויש להם המידע. והשאלה הנשאלת, כשזה מכוון בתוך החברה הערבית, הם לא מתערבים, ואם זה מכוון לחברה היהודית, הם כן מתערבים? כי המידע נמצא בידי השב"כ, וכל אחד סביב השולחן יודע את זה טוב מאוד. השאלה מה עושים עם המידע הזה. כשזה מכוון לחברה הערבית, בתוך החברה הערבית, זה לגיטימי ועוצמים עיניים, וכשזה מכוון, ברגע שיש מחשבה לעשות את זה, השב"כ יכול להגיע אל מחזיק הנשק, והם יודעים על כל נשק שנמצא בחברה הערבית. אבל הם לא רוצים, ואין החלטה, גם מבחינת הממשלה, לעשות משהו עם הדבר הזה.

תודה רבה. בבקשה, סמנכ"ל המשרד לביטחון לאומי.

בוקר טוב, אליעזר, המשנה למנכ"ל, אני ממלא את מקומו של המנכ"ל, שכרגע יש אזכרה לאביו, הראש הראשי לשעבר, ולכן נבצר ממנו להגיע, והוא ביקש למסור שהוא לא היה יכול להיות בוועדה.

אני מבקש לומר כמה דברים. נתונים של המשטרה, כמובן, אנשי המשטרה ייתנו. בהמשך לסקירה שנאמרה על ידי משרד ראש הממשלה, חלק גדול מהפעולות, ותכף אני אמנה אותן, יחידות המשרד לביטחון לאומי מבצעות אותן הלכה לפועל. אם זה המודל היישובי והדברים הנוספים.

דבר נוסף שאני רוצה לומר, 549, התוכניות עובדות. כי היו דיבורים בישיבות קודמות ש - - -

אני, אני אומר. אני אומר, עוצרים את הדימום, לא עובד כמו שצריך. אני מכיר, אני נמצא שם, זה ב-549. ואני מוכן להתווכח איתך גם מקצועית, גם עניינית וגם מספרית על הישיבות, על ההחלטות ועל התקדמות.

אני לא חושב שצריך להתווכח, יכול להיות שדברים ש - - -

לא הייתי מתווכח אם לא היית אומר שהן עובדות. אני אומר, חלק מהן עצרו. כי השר שממונה עליך היום אמר שהג'וינט הוא ארגון שמאל. ואז הם כיבו את עצמם לדעת.

אבל קודם כול, יש הרשות לביטחון קהילתי, שהם מרכזים, יש שולחן עגול, יש פה גם נציג משרד ראש הממשלה, ודרך אגב, הג'וינט ממשיכים לעבוד, הם לא הפסיקו. הם ממשיכים לעבוד. כרגע עד סוף השנה הם ממשיכים לעבוד.

אליעזר, מאחר שאנחנו קצת מכירים, אז אני אומר לך שעוצרים את הדימום, שבשבעה יישובים ערבים, שאחד מהם עיר מעורבת, לוד, הפעילות שלהם הואטה ברמה של 70%. תבדוק את מה שאני אומר, כי אני יודע על מה אני מדבר, כי אני מסתובב שם.

אני אבדוק. אמרת, אני אבדוק, אתה מכיר אותי. אני אבדוק את זה בצורה יסודית.

אולי המשטרה יכולה לאשש את מה שאמרת.

תוכנית משרדית, המשטרה היא שותפה להם.

לא, אם יואב אומר, אני אבדוק את זה. בכל אופן, התוכניות, אני אמנה - - -

אתה מוכן, אחרי שתבדוק להיות בקשר טלפוני עם יואב, ואז אני אקבל מיואב ישירות.

אני גם יכול לעדכן אותך, אין בעיה. בכל אופן, לגבי הנושא של התקנים שקיבלנו לגבי 549, המשטרה תפרט, אבל בהחלט - - - לא את הכול, קיבלו אלף מהתקנים. 800, עוד 200 הקדימו.

אני אנסה לעשות את זה בעדינות. הקמת המשמר הלאומי, שהוא 1,700, 1800 תקנים, כמה?

1,800 תקנים.

1,800 תקנים, כשבמשטרת ישראל חסרים 2,450 תקנים, או 2,600, משהו כזה, מתוכם כ-350–400 קצינים. מכיוון שהשכר הוא אותו שכר, מאיפה תביאו את האנשים? בשביל מה? אולי נושא של טיפול בכוח, יתחילו עם משטרת ישראל קודם? אני הולך לסיבוב הבא, ויש תחנת עיירות, שנשארה בלי שוטרים. כולם בורחים מתחנת עיירות, שיש כבה, זה לא אני ממציא, קראנו בבוקר. אף אחד לא רוצה לבוא לשם. אז אני לא יודע מה תוכנית בניין הכוח, אולי תאירו את עיני הוועדה.

בסדר. אז המשטרה יתייחסו, אבל אני יכול לומר ש - - -

לא, אבל המשמר הלאומי זה אתה, זה לא המשטרה.

רגע, שנייה. מה זה אני? זה נכון, יש ועדה ברשות המנכ"ל לביטחון לאומי, שהחלה את עבודתה בשבוע שעבר, ישיבה ראשונה, ושם חברים אנשים מהגופים השונים הביטחוניים, גם מהצבא, גם מהמשטרה, גם מגורמים נוספים.

אבל היושב-ראש, אתה יודע שהמשמר הלאומי, המטרות שלו והעבודה שלו שונות לגמרי.

אני אדון בו, כשהוא יוקם, אני אדון בו. כרגע זה תיאורטי.

הם נמצאים בעבודה, הנושא נמצא בעבודה, וכשכמובן יסיימו את העבודה ויביאו את ההמלצות, יתקבלו החלטות, ואז יצטרכו כמובן להחליט מבחינת הכוח איפה הולך השוטר הראשון ואיפה הולך השוטר השני, האם קודם לתחנה או קודם למשמר הלאומי, וצריך לנהל את המשאב האנושי החשוב. אבל אנחנו עדיין בראשיתה של עבודת הצוות. ברגע שהיא תסיים. כרגע אנחנו יודעים על הפערים שיש בתחנות המשטרה, פערים משמעותיים, המשטרה מתמודדת. אני מקווה שבימים הקרובים תהיה בשורה על תוספת שכר משמעותית, כדי שבאמת נצליח לגייס את הפערים, גם של תקן מצבה קיים, וגם כמובן לכל התקנים החדשים שניתנו, גם כחולים, גם ירוקים. אז זה לגבי זה.

לגבי הדברים הנוספים שאנחנו עושים במסגרת 549, א', תחנות משטרה כמו שגב שלום, שאנחנו בתהליך של הקמה, כל מה שקשור בהיבט של ערים בטוחות, שיואב נגע בזה, המודל היישובי שנגעו בו, שאנחנו למעשה בשולחן עגול מנהלים את כל הגורמים ברשות המקומית כדי לטפל באוכלוסייה, במחוללים שעושים את העבירות ביישובים עצמם; כל מה שקשור בהיבט של הקמת מערכים טכנולוגיים ברשויות המקומיות, בדגש על החברה הערבית, אנחנו בהחלט ממשיכים לממן ולהרחיב אותם באמצעות הרשות לביטחון קהילתי. באופן משמעותי יש לנו שתי רשויות שבהן אנחנו בתהליך של פיילוט של שילוב של טכנולוגיה עם יחידה משטרתית בעכו ובלוד, תוספת משמעותית של תקציב - - -

בתוך האוכלוסייה הערבית.

אמרתי בערים המעורבות.

זה, הלוואי שיכלו לשים בכולן, את נושא עיר בטוחה, הלוואי.

גם אני הייתי רוצה, אבל רוצים בדיוק את התעדוף. כאילו, מבינים מה התעדוף.

אבל את גרה בעכו, את רואה את העבודה שאנחנו עושים שם.

אני גרה בעכו, אני יודעת. בעכו כבר יש מרכז ויש טכנולוגיה כבר מעל לשנתיים. אני ביקרתי שם, אני ראיתי מה קורה. אתה אומר עכשיו שכאילו עכשיו מתחילים פיילוט בשתי ערים. הם כבר שנתיים עובדים שם. אז מה חדש? מה עושים חדש? אם מדברים על האוכלוסייה הערבית, איפה נכנסים? לאיזה כפרים?

אנחנו עכשיו, בתקציב 2023–2024, קיבלנו תקציב חדש, ואנחנו כמובן נרחיב את הפעילות. אמרתי שעשינו את זה עוד בממשלה הקודמת, יואב מכיר את זה, ואנחנו הולכים להרחיב את המערכים הטכנולוגיים בצורה משמעותית, שיטור עירוני. שיטור עירוני, תשע יחידות בחברה הערבית, אנחנו נמצאים בשלב לקראת סיום ההקמה של תשע היחידות. בשבוע שעבר, או לפני שבועיים, חנכנו במג'דל כרום את היחידה החדשה, ואני מקווה שבמהלך החודשיים הקרובים נסיים את כל התשע וניכנס ליחידות חדשות שאמורות לקום ב-2023–2024. הצגנו לשר את החלופות, אני יכול להגיד כמה תקנים כרגע עומדים לטובת השיטור העירוני, 282 תקנים ל-2023–2024 לשיטור העירוני, ועוד 77 תקנים לשיטור המועצתי.

אי אפשר להוסיף יותר? מה-9 מיליארד, אי אפשר להוסיף יותר?

רגע, עוד לא שאלתי, יואב. הוא סמנכ"ל והוא איש בכיר במשרד שיפרט לנו את התקציב שניתן למשרד, אם הוא יודע.

אז אני אומר, כרגע מוקצים לשיטור העירוני 282 כחולים בשנה וחצי, ו-77 תקנים לשיטור מועצתי. הכנו את התוכנית, צריך לקבל על זה אישורים.

לפי התכנון של המשרד, כמה ביישובים ערביים, כמה ביישובים שאינן ערביים?

אין החלטה. יש המחסניות, הצגנו את המחסניות.

מה אתם הצגתם?

הצגנו גם וגם.

ואין החלטה פרטנית כמה לאיפה. אליעזר, אבל אתה מוכן, ברגע שזה יהיה גמור, לתת לוועדה מייל קצר, פירוט?

כן, בהחלט. אני מזכיר, חברים, עוד פעם, זה הנושא של גיוס שוטרים, איפה הולך השוטר הראשון.

כמה המלצתם לחברה הערבית?

יש מחסניות ששמנו מי הם הבאים בתור בחברה הערבית.

אתה זוכר ששאלנו את זה בבט"פ, ואתם לא - - -

עאידה סלימאן, שנייה, אני מנסה לעזור. מתי צפויה החלטה של החלוקה?

בשבועות הקרובים.

בשבועות הקרובים. אני שם את לתזכורת.

אנחנו צריכים להיות לקראת 26, או ב-27, לקראת סוף החודש צריכים להיות בוועדה לביטחון לאומי, להציג את האפקטיביות של השיטור העירוני, כי זה היה חסר לנו בישיבה האחרונה. אנחנו קודם לכן מציגים את זה בימים הקרובים. אבל אין חולק על כך שהפרויקט הזה הוא פרויקט מצליח. יש פה ראש עיריית ראש העין, והוא יכול לדבר על הפרויקט עצמו.

דברים נוספים, לגבי הרשות להגנת עדים, יואב, אנחנו קלטנו, אני חושב שזה יוצא דופן לטובה, עשר מסגרות בשנה וחצי האחרונות מהחברה הערבית, שאלה מספרים - - -

אבל, אליעזר, תראה מה כתוב לי כאן מהדיון הקודם, סיכום דיון. " - - - מאז 2016 לא הגיעו המשרד לביטחון פנים והרשות להגנת עדים להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. עקב זאת, שוטרים רבים עדיין מוסטים ממשימות ליבה ומשימות שיטור שוטפות למשימות אבטחה". אז תגידו לי א הגעתם לסיכום - - -

בטח שהגענו, אבל אני מזכיר לכולם, הרשות להגנת עדין מיועדת לאוכלוסיית עדים מסוימת, ברמה מסוימת, ברמה הכי גבוהה. אנחנו קלטנו במסגרת "מסלול בטוח" ופעילות נוספת, כעשר מסגרות, שזה מאוד מאוד משמעותי.

מה זאת אומרת עשר מסגרות?

עדים, סוכנים, אני לא אפרט כאן, אבל גורמים שמסייעים להיאבק בפשיעה המאורגנת, בפשיעה החמורה, במשפחות הפשע, מי כמוך יודע. ולא נפרט כאן. וזאת בהחלט המגמה, וככל שיהיו נוספים, אנחנו - - -

אומנם אתה לא עוסק בתקציבי המשרד, חסר לי פה. יופי, ברוכה הבאה, תודה רבה שבאת. את יכולה להגיד לנו אם מצאת את השורות של תשעה מיליארד השקלים? אנחנו בעדכם, שלא תביני. אנחנו בעדכם, הייתי חבר בוועדת כספים הרבה שנים, הייתי סגן שר האוצר, לא הצלחתי. יש שם כמיליארד שקל, פלוס מינוס, מיליארד פסיק שלוש, אם אינני טועה.

ענבל דואק, מנהלת תחום תוכניות עבודה באשכול את"ב במשרד לביטחון לאומי. התקציב עדיין לא חלוט. אנחנו עכשיו יושבים עם הגופים עצמם על תוכניות העבודה ל-2023–2024, גם כדי לתכנן, להבין איך אנחנו הולכים לתת מענה לכל הפשיעה הכוללת ולכל הגופים שלנו, וגם בדגש על החברה הערבית, שהיא חלק בלתי נפרד ובילד-אין בתוכניות העבודה שלנו.

ענבל, אני לא רוצה לסבך אותך. אני שואל רק דבר אחד. בתוך זה המשטרה הייתה צריכה לקבל גם תוספת שכר, גם תוספת אמצעים. אני שומע כבר חמישה, שישה חודשים, שישה מיליארד שקלים. אנחנו בעד, אנחנו נצביע בעד. כל מה שקשור בנושאים האלה, אני מבטיח לך שחבריי ואני נצביע בעד. האם התקבלו תשעה מיליארד שקלים? זה שאין לך חלוקות משנה לסעיפי תקציב, מובן לי. האם יש לך בפול תשעה מיליארד שקלים? תרגיעי אותי.

המשרד קיבל את התשעה מיליארד לכלל המשרד וגופיו. בימים אלה סמפכ"ל מונה כראש הצוות, יושב יום-יום עם את"ב, ומי כמוך מכיר, כדי לעשות את החלוקה הפרטנית, לדעת כמה הם בקיאים כבר. זה עוד לא חלוט. כמה הולך לשכר, כמה הולך ל - - -

אבל יש בשורה תשעה מיליארד שקלים של המשרד, בתוספת התקציב.

כולל התחייבויות מהעבר, שבתוכן יש שלושה מיליארד.

עכשיו, בסדר, אז נשארים לנו שישה מיליארד לדו-שנתי, נכון? זה מה שיש. זה מה שאני מבין. תשעה מיליארד, שלושה מיליארד התחייבויות קודמות, תקציב דו-שנתי, שלושה מיליארד השנה, שלושה מיליארד בשנה הבאה. זה בסדר, רק תגיד לנו, אם אתה יודע.

המסגרת שקיבלנו היא תשעה מיליארד.

אבל, אליעזר, הרשאה להתחייב זה לא תקציב. כמה כסף אתה יכול מחר בבוקר להוציא תוכנית על כספים?

תשעה מיליארד. יש פה תקנים עם שכר.

אנחנו הצבענו על התקציב פה בכנסת, אז אנחנו יודעים את השורות. השורה בתקציב שהצבענו עליו היא 2.2 מיליארד להרשאות להתחייב. אומר לך מיקי ושואל, כמה מחר בבוקר, כשיושבים ועושים את התכנונים הכוללים, האם - - -

עכשיו יושבים על זה. עכשיו מדייקים - - -

הם יושבים ועושים את החלוקה, אבל הם צריכים לדעת כמה יש להם ביד כדי לחלק. על זה אנחנו מתווכחים. כמה יש לחלק?

עדיין יש דיונים מול משרד האוצר, במקביל דיונים מול הגופים עצמם, לכשתתקבל דירקטיבת שר לגבי מה רוצים לעשות, כי לבנות תוכנית עבודה לגופים כמו המשרד לביטחון לאומי, זה פרויקט מאוד מאוד גדול. עולים הרבה מאוד דפ"עות. בהתאם למה שייקבע בדירקטיבת שר אנחנו נגיד תוכניות מסודות, כמו שאנחנו עושים בכל שנה.

אני גם יודע איך עובדים כל שנה, לא עושים קודם את התוכניות ואז מבקשים את הכסף?

בהתאם למגבלות התקציב אתה בונה את התוכניות.

לא. לא. בעבודה מאורגנת נכון, את בונה תוכנית לפי הצרכים, את לוחצת לקבל תקציב, ואם את לא מקבלת את כל התקציב שתכננת את התוכניות עבורו, את - - -

חברים, אני לא אספיק לשמוע את המשטרה, והם מרכיב מרכזי בכל הנושא של הדיון הזה. חבר הכנסת עודה, קצר, בבקשה.

אנחנו, האזרחים הערבים, שבעים אחוז מהנרצחים במדינה. אז כמה החלק מהכסף שמגיע לאוכלוסייה הערבית לטיפול בפשיעה?

אז אמרתי, כשנגמור להשלים את התוכניות המדויקות - - -

אני מבטיח שאנחנו נעשה דיון מעקב.

כשאתה נותן לי את התשובה הזאת, זה איום ונורא. אף אחד לא מקבל את זה. זה יכול להיות משנת 2005, 2006, שמישהו ייתן לי תשובה כזו. עכשיו, ב-2023, אתה אומר לי שעוד מתכננים, ואין לנו תוכנית, אני חושב שזה ממש, כל אחד מאיתנו צריך להתבייש מהתשובה הזאת. ממש כך.

אין לנו בעיה לייצר את הנתונים, אני יכולה להגיד לך שתוכניות העבודה שלנו של 2021–2022 התעסקו בחברה הערבית. 1,100 תקנים נוספו למשטרה כדי להתמודד גם בחיזוק התחנות עצמן, גם בבניית מערכים נוספים כדי להתמודד עם פשיעה חמורה, וגם כדי לעשות את כל תהליכי המניעה שיש לנו סביב אמל"ח - - -

את יודעת כמה משכו שוטרים מהתחנות בכפרים הערביים שהתרוקנו בחצי השנה האחרונה והועברו למקומות אחרים?

הם לא עברו למקומות אחרים. סוגיית האיוש קשה, כואבת, מוכרת, מטופלת.

אנחנו לא באים אלייך בעניין הזה. תרשמי את מה שאני אומר, בבקשה. תשעה מיליארד זו פיקציה. אני אומר לך את זה חד-משמעית. 1.92 מיליארד זו תוספת ל-2023, 1.148 מיליארד זו תוספת ל-2024. יש עלייה של עשרה אחוזים אינפלציוני, זה פחות או יותר שיעור האינפלציה, זאת אומרת אפס עלייה בתקציב המשטרה, או בתקציב המשרד. יש לך עוד 3.1 מיליארד הרשאה להתחייב. לא נשאר כלום. תבדקו את המספרים, אני לא יורד מזה, אני רוצה תשובות. אני מאוד מקווה שאני טועה. מאוד מקווה שאני טועה ויש כסף למשטרה. אני מאוד מקווה. אני אומר את זה מתוך כאב. אבל המספרים שאמרתי לך הם מתוך שורות התקציב.

השבוע, אחרי ישיבות נוספות עם האוצר, נוציא לכם מסמך מסודר.

נביא גם את התוכניות, אין בעיה, נביא את התוכניות בצורה מפורטת.

אני אשמח בעניין הזה. זיאד, אני מבקש להגיד כמה מילים על דברים ונושאים שעלו פה. תודה רבה לך.

אני רק אבקש בתחילת הדברים לגלות התחשבות ולא לצלם, אני נציג השב"כ. בהמשך למה שעמית אבירם סקר קודם לכן, אני אגיד שאנחנו משולבים מאוד בכל מה שקשור לגבולות, לאמל"ח. אנחנו עובדים ממש כתף אל כתף עם המשטרה. סדר גודל של מעל שנה שאנחנו שמים את זה כמעט בראש הצי"ח שלנו, שני לטרור. אגב, ללא הבחנה בין מגזרים כאלה ואחרים. ואני חושב שההישגים בשנה האחרונה מדברים בעד עצמם בכל מה שקשור בפענוח של גנבות, הן מבסיסים, שאני חושב שצריך להגיד, זה המקור העיקרי כרגע לתחמושת, לא לפריטי אמל"ח, אלא לתחמושת. ואנחנו מתחילים לגבש תמונת מודיעין טובה ומטרידה כאחת לגבי מה שקורה בגבולות. נבנו חמ"לים משותפים, הן בדרום, הן במרכז, הן בצפון, אנחנו עובדים בהם כמעט כל יום. והיינו שותפים מלאים לכל מה שדיבר עליו חבר הכנסת סגלוביץ', אותו מנוע הפעלה בטיפולים שלנו.

ואני חייב לומר כאן עוד אמירה שהיא לא בתחום העיסוק שלנו, אבל אני חושב שהיא בתחום האחריות של כל מי שיושב כאן, שאנחנו, כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, עוסקים במופעי הקצה ולא בסיבות השורש. בסיבות השורש זה לקבל החלטה של מדינה שרוצה לטפל בזה כאתגר לאומי. וזה בכל הרבדים, ואם יש עוד שאלות, אני אשמח להשיב.

מה זה אומר לקבל החלטה?

זה אומר לכנס גוף שיש לו כל היכולות והוא מקבל על עצמו כמשימה, מקבל את המודל של שולחן עגול, אבל רק ברמה הלאומית, למול היישובים הערביים והיהודיים כאחד, שמטפל גם בהסדרת ההתיישבות וגם בחינוך וגם ברווחה, וגם בפלילים ובפשיעה וגם בטרור. זה אומר לקבל החלטה.

זה מה שעשה חבר הכנסת סגלוביץ', להעלות עוד ארבע רמות למעלה, ברמה הלאומית, אם רוצים לטפל בזה, זה מה שהבחור הזה אמר. אני נורא מודה לך על מה שאמרת. בבקשה, משטרת ישראל.

ברשותך, היושב-ראש, אנחנו נחלק את המענה שלנו לשלושה: ניצב משנה זיו יתייחס לכל הנושא של החקירות וההיבט של שינוי חקיקה; ניצב משנה שרביט ידבר על כל מה שקשור לפעילות האופרטיבית, המבצעית; ואני אתייחס יותר לממדים הרכים בסוף. תודה. בבקשה, זיו.

בוקר טוב. נשאלנו לגבי נושא כוח האדם במשטרה, אז הנתונים שקיבלתי עכשיו הם כאלה. בסך הכול מבחינת מקצועות שחסרים, אני מדבר על שוטרים, נג"דים, אחר כך אני אתייחס לקצינים, חסרים 2,044 שוטרים, שוטרי קבע בלבד, אני לא מתייחס לשירות סדיר.

חוסר ביחס לתקן שקיים במשטרה?

כן. תכף אני אסביר. 2,044 שוטרי קבע בחלוקה לתפקידים הבאים: 234 שוטרי יס"מ, 809 שוטרי סיור, 310 שוטרי חקירות, 176 בלשים, 186 שוטרי תנועה ועוד 329 לוחמי מג"ב.

מבחינת שוטרים וקצינים במחוזות, הפער הוא של 2,841 שוטרי קבע, ועוד 680 שוטרי חובה. באגפים של משטרת ישראל, הפער הוא 701 אנשי קבע, ו-131 שוטרי חובה. 4,353 שוטרים וקצינים בסך הכול חסרים במחוזות. המצבה היא סביב שלושים ומשהו אלף. 3,521 קבע וחובה במג"ב ובמחוזות. תוסיף את שוטרי המטה, אגפים, זה עוד 830. זה לגבי כוח האדם.

עכשיו תבינו למה אני אומר שאין היתכנות למשמר הלאומי. מאיפה יביאו אנשים? קודם כול תמלאו את השורות, קודם כול תלכו למשתחררים מצה"ל. אני לא בא אליכם בטענות. ואלה תקנים שקיימים. אני, כשהייתי בצד השני של המתרס, התמודדו על כל משרה שלושה אנשים. משהו קרה פה. ואין לי ספק שחלק מזה זה שכר, אין ויכוח. שוטר לא יכול להתקיים מ-7,200 כשהוא מתחיל לעבוד. לא יכול. עם גני ילדים, ואם הוא נשוי, בכלל. אלה פערים אדירים. אין מי שייתן ביטחון בכל המגזרים, לא רק במגזר הערבי.

אני פותח היום את העיתונות האלקטרונית, ורואה שאין שוטרים במשטרת עיירות, בתחנת עיירות, שכולם בורחים, לא רוצים להיות שם. כי גם השכר לא טוב, גם עובדים קשה מסביב לשעון. אני כבר לא מדבר על זה שאין מצב במשטרה או בצבא שבאים לשמונה וחצי שעות והולכים. זה יכול להגיע ל-17, 18 שעות. שבתות, חגים.

אלה מספרים אדירים, פשוט מספרים אדירים, מפחידים. מאוד יכול להיות שאני אבקש גם ממבקר המדינה לעשות איזו בדיקה מהירה, מה האפשרויות שעומדות לפנינו. מדובר על ביטחון הפנים של אזרחי מדינת ישראל. זה מקום לדאגה, זה איום רציני. יואב, אתה ידעת את המספרים האלה?

תהליך יותר עמוק, שווה להיכנס אליו לעומק, גם לפי המגזרים, כחלק מהשינויים שקרו בתוך הארגון.

ביקשתי ממבקר המדינה, אני אעשה דיון מיוחד, הוועדה לביקורת המדינה תעסוק בכוח האדם במשטרת ישראל.

אני יכולה לעדכן, ברשותך. אני כרגע עם דוח רק על התחנות של המגזר הערבי. אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו גם אל מול תקנים שהיו, אבל גם אל מול תקנים חדשים, כי כשהוספנו תקנים, לצורך העניין, לא הצלחנו להדביק את הגיוסים, אבל אנחנו כן עומדים כרגע על 84% איוש, רק בחברה הערבית, בתחנות. גם תחנות עיירות, לדוגמה, אתם מדברים על שוטרים שבורחים, אנחנו אומנם ב-75% איוש, אבל נוספו שוטרים אל מה שהיו התקנים הקודמים.

אני אגיד שגם המשטרה מעידה שכשלפעמים מוסטים אנשים מתחנה אחת לתחנה אחרת, או יש איזשהו רה-ארגון של הכוח, הוא יעיל. זאת אומרת, לפעמים אתה יכול לעשות עם אותו מספר של אנשים, כשאתה משנה קצת את המיקומים או שם אותם בוורסיה אחרת, אתה יכול להפיק יותר משילות ויותר שירות לתושבים עצמם.

כרגע אנחנו ב-84% איוש. אמרתי, ואני חוזרת שוב, אתגר הגיוס ואתגר השימור הם האתגרים המרכזיים של משטרת ישראל ב-2023–2024. אני אגיד שזה מלווה אותנו כבר בערך שנה אחורה.

אני אגיד עוד משהו, אם מדינת ישראל לא תשכיל להעלות את השכר של השוטר המתחיל, אתם יכולים להגיד לי כאן ולדווח כמה שאתם רוצים, את ה-4,300 החסרים לא נצליח להשאיר.

זה חלק מהפתרונות וחלק מהתקציב.

אדוני היושב-ראש, סליחה, זו הבעיה המרכזית. מכונת הגיוס של משטרת ישראל היא מכונה משומנת שיודעת את העבודה באופן מצוין. אם השכר לשוטרים לא יעלה, גם המכונה המשומנת הזאת תתפרק.

אני אמשיך, אני אפרט את הפעילות של אגף החקירות והמודיעין בשנתיים האחרונות, בהתאם לדוח שהועבר למבקר המדינה. אז בהיבטים של אכיפה כלכלית, החל בשנת 2021 הוקמו מפלגים כלכליים בלהב 433, שממוקדים בפעילות לגבי המגזר הערבי. שני המפלגים הכלכליים, בחוף ובצפון, הוקמו בשנת 2021, וב-2022 הוקמו עוד שני מפלגים, בדרום ובמרכז. סך התפיסות הכלכליות של ארבעת המפלגים עומדות על 266 מיליון. אני מדבר בסכומים עגולים, אני לא אפרט מעבר לזה. בשנתיים האחרונות, 266 מיליון שקלים.

במהלך 2022 טופלו בלהב יותר מ-30 פרשיות שמתמקדות בפשיעה האלימה בחברה הערבית, זה כלפי ארגוני פשיעה. סך התפיסות בלהב עומדות על 327 מיליון שקלים בשנת 2022, ועוד 342 מיליון שקלים בשנת 2023 עד חודש אפריל.

"מסלול בטוח", שנשאלנו לגביו קודם לכן, עוסק בעיקר בתיאום הפעילות המשולבת.

מה שאמרת לי, זה כסף מזומן או כולל רכוש?

כסף מזומן ורכוש. רכוש, נדל"ן, נכסים, כלי רכב, חשבונות בנק, כל מה שאפשר לתפוס.

כשהייתי בתפקידי כסגן שר האוצר, לא יודע מה קרה עם זה, אמרתי, למכור. כי נכנסתי למחסנים של המדינה, מרצדס שהייתה שווה עשר שנים לפני, אני לא יודע כמה, 800,000 שקל, הייתה שווה 100,000 שקל. למה. כי היא פשוט הלכה לאיבוד. ואז אמרתי, למה לא מוכרים? אמרו, רגע, אם נפסיד במשפט? אם נפסיד במשפט, נשלם פיצוי. אבל אתה בא, מוצא ציורים ששווים אלפי שקלים, אני לא בא אליך בטענות. השאלה היא אם זה ממשיך הלאה, כי אמרתי, למכור, למכור, למכור.

אתה צודק שהשאיפה היא למכור, כדי לשמור על הערך. לכן כלי רכב שאפשר, שם ירידת הערך היא משמעותית, אנחנו, בעזרת האפוטרופוס הכללי, עושים פעולות למכור.

הטענות לאפוטרופוס הכללי, לא אליכם.

אנחנו פועלים יחד עם האפוטרופוס הכללי לממש רכוש שהושג בהלבנת הון בעיקר. אנחנו מבחינים בין תפיסות פסד"פיות להלבנות הון. בכל מה שקשור להלבנת הון, האפוטרופוס הכללי מסייע לנו לממש את הרכוש כבר בשלבים הראשונים, כמה שאפשר, של החקירה.

מה עושים עם הכסף?

הכסף מופקד בקופת אוצר המדינה עד סיום ההליכים המשפטיים, ואז, בהתאם להחלטת בית המשפט, אם הוטל קנס, אפשר לנכות אותו מהכספים שנתפסו. או כל החלטה אחרת על חילוט, כמובן.

זה לא הולך למשטרה, אל תדאגי. זה הולך לקרן החילוט. האגדה של דוחות תנועה שהולכים למשטרה, גם זו אגדה.

לא, אם זה היה עוזר למגר את הפשיעה, שייקחו אותו, רק שיעשו משהו, אין לי בעיה.

אז אדוני הזכיר את קרן החילוט, אז הקרן גירעונית, כמובן. לא כל התקנים שקרן החילוט מאפשרת למשטרה לגייס, בעיקר שוטרים ליחידות האכיפה הכלכלית, לא כולם מופשרים. ולכן, חלק מהתקנים - - -

אתם עומדים היום על 75%-80% לפני שהיא הייתה גירעונית. אז עמדתי על זה שתקבלו 80% לפחות.

אין לי נתונים מדויקים, אני יודע שחלק מהתקנים לא מאוישים, מפני שהם לא מופשרים.

הייתה כבר סגירה, או לקראת סגירה, בין האוצר לבין בט"פ לגבי ההפשרה, עם מודל שהיו עליו ויכוחים, אבל הוא נסגר כבר. זה גם היה פה בכנסת איזו פעם, אליעזר, שווה שם לשים עין על זה. אני בזמנו התעסקי בזה באופן אישי, וזה טופל. ויש מודל, זה גם עלה בישיבת ממשלה.

אם זה לא טופל, תגידו, ונטפל בזה מול המשרד. חבר הכנסת סגלוביץ', שמתמצא בעניין הזה, גם אני יכול לטפל בזה, בהיותי באוצר עסקתי בזה, אבל תגידו, כדי שנעשה עם זה משהו. בבקשה, להמשיך.

אני אתייחס לפעילות "מזלול בטוח", בדגש על נש"פים, נותני שירותי מטבע, במגזר הערבי בעיקר. בסך הכול עשינו פעילות כלפי 58 נש"פים, בשיתוף פעולה עם רשות המיסים, חשוב לציין את זה, ועכשיו אנחנו נכנסים גם לשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון. הפעילות, אותם 58 חיפושים, התמקדו בערים הערביות והמעורבות, 21 ערים, ובשמונה ערים יהודיות, שאותם נש"פים מוכרים לנו ככאלה שמשפיעים על הפשיעה במגזר הערבי.

אנחנו טיפלנו בתיקים שקשורים לעבירות על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, עבירות של הלבנת הון, השמטת הכנסות ועבירות על חוק הצמצום במזומן. חקרנו מאות של לקוחות, הוטלו עיצומים בהיקפים של מיליוני שקלים. נסגרו שבעה נש"פים, ונגד 13 נש"פים נעשתה פעילות בציר הפלילי, שכללה תפיסה של יותר ממאה מיליון שקלים לחילוט. שמונה מהתיקים כבר הועברו לפרקליטות לצורך הגשת כתבי אישום. אנחנו נערכים בזמן הקרוב מאוד לגל נוסף כלפי מספר נש"פים במגזר הערבי.

אני אתייחס להברחות של אמל"ח בגבולות בצורה מצומצמת, בהיבטים של מכס ודואר. אני אשאיר את יתר הנושאים לנצ"מ שרביט. אני אתייחס למכס ולדואר. אנחנו מזהים הברחות לארץ של יותר מ-2,600 פריטים שנתפסו, חלקי אמל"ח, זיקוקים, אבוקות, אמצעים פירוטכניים, ובשיתוף פעולה עם המכס והדואר אנחנו תופסים אותם.

יחידת אתגר, שעוסקת היום נוסף על עבירות הרכב, גניבות רכב, גם באמל"ח במגזר הערבי שזולג משטחי איו"ש לשטחי ישראל, עשתה בשנתיים האחרונות פעילות רבה, 189 עצורים, עם 173 כתבי אישום.

לגבי אותם כלי נשק, דמויי כלי ירייה, מה שהתייחסו פה קודם לכן, ה"אייר סופט", אנחנו פיתחנו בשנתיים האחרונות איזושהי פרוצדורה להגיש כתבי אישום על סמך תצלומים וסרטונים שמתפרסמים ברשתות החברתיות, בטלפונים שאנחנו תופסים ובמחשבים, גם בלי לתפוס את הנשק. אז לצערי, אומנם הנשק לא בידינו, אבל אנחנו כן מצליחים להעמיד לדין עבריינים שמתעדים את עצמם, וזה נעשה אופנתי, כשהם מחזיקים כלי נשק.

הוא יגיד לך, אבל זה צעצוע.

לכן פיתחנו פרוצדורה מסוימת בשיתוף הפרקליטות, שיש לנו מומחה שיודע להעיד שלא מדובר ב"אייר סופט". לגבי גניבות כלי נשק ותחמושת מצה"ל, אז אנחנו יודעים שצה"ל הוא המקור העיקרי לתחמושת מסוג 5.56. יש לנו יחידה שנקראת יחידת פסגה, שמסייעת לתכלל את הפעילות מול צה"ל, ואנחנו אכן מזהים ירידה מאוד משמעותית בגנבת כלי נשק בצה"ל בשנת 2022 לעומת 2023. לדוגמה, גנבה מבתי החיילים ב-2022 היו שמונה מקרים, ב-2023, לפחות עד הוצאת הדוח זה ירד לארבעה. גנבות של כלי נשק מבסיסים ירדו מ-19 לארבעה. לגבי תחמושת, אפשר להגיד שב-2022, תחמושת 5.56, ירדה מ-116,000 ל-6,000 פריטי אמל"ח, 5.56 בלבד. אני לא אפרט מעבר לזה.

לגבי טיפול בעדים מאוימים. הנושא של טיפול בעדים מאוימים מרוכז היום ברשות להגנת עדים. אני מתייחס גם לעדי מדינה, גם לסוכנים וגם לעדים מאוימים בכלל. הרשות להגנת עדים מקבלת מהמשטרה, במסגרת קשרי עבודה, את אותם עדים, ומלווים אותם. אבל עדיין, משטרת ישראל לוקחת על עצמה בהיקפים גדולים מאוד החזקה של כאלה עדים. זה בא לידי ביטוי בהיקפים של כוח אדם, ותכף אני אפרט, ואת עלויות האבטחה, אם זה שכירות של דירות מסתור, ואם זה דמי מחיה.

קצת נתונים לגבי הפעילות של משטרה ישראל, לא של הרשות להגנת עדים. להב, לדוגמה, ואני אתייחס רק ללהב, מסיטה משמרות של שוטרים רבים ממערך הבילוש לצורך אבטחת עדים מאוימים. כתוצאה מאותה הסטת קשב, נפגעות משמרות. בסך הכול ב-2021 להב הקצתה 6,700 משמרות של שוטרים לטובת אבטחת עדים מאוימים, ובמהלך 2022 כ-1,500 משמרות לטובת אבטחת עדים מאוימים.

זה בא על חשבון חקירות?

זה בא על חשבון פעילות של בלשים שעובדים בחוץ.

אני חייב להגיד מילה על העניין הזה, זה גם סוג של גלגל. גם בן אדם שרוצה, חושב בעצמו להיות עד מדינה או לא להיות עד מדינה, אם הרשות לוקחת אותו, הוא אומר, יש לי מטרייה מאוד מאוד חזקה, אבל אם אני במשטרה, שעושה עבודה, שומרת עליו, עם היכולות שלנו, אתה מכיר אותן, אז הוא בראש שלו, כן רוצה, לא רוצה, מכניס את זה לשיקולים שלו.

אנחנו בשנה האחרונה ניסינו לקדם איזו עבודת מטה שתאפשר למשטרה להתקשר עם חברה אבטחה חיצונית, שתעשה איזשהו פיילוט עם יחידת להב, במטרה להעביר אליהם, לאותה חברת אבטחה, חברת שמירה, את האבטחה של העדים, אבל הפיילוט הזה הוקפא בגלל היעדר הסכמות על שכר של מאבטחים, וזה ירד מסדר היום.

קצת נתונים על מעצרים. מתחילת השנה, אנחנו מדברים על 22,000 עצורים בסך הכול, אבל כשאני מתמקד בעבירות ביטחון ועבירות נגד גוף, בסך הכול 7,400 עצורים. אני לא אתייחס לכתבי אישום.

כי זה מה שחשוב, כי אם הוא נעצר ושוחרר, מה הועלנו?

אז מתוך 22,000 עצורים בסך הכול, נעצרו עד תום הליכים והחלטה אחרת 7,400. זה בערך שליש מכלל העצורים, נעצרים עד תום הליכים.

תוסיף 25% כתבי אישום ללא מעצר עד תום ההליכים, אלה מספרים יפים.

אלה בהחלט מספרים יפים, כאשר מתוך 22,000 המעצרים, 14,000 הם מהמגזר הערבי. מבחינת עבירות ביטחון, אנחנו מדברים על 4,400 עצורים, וכמעט 1,700 כתבי אישום עם בקשות מעצר עד תום ההליכים. כמובן, יש כתבי אישום שלא מוגשים עם בקשות מעצר תום הליכים. זה מבחינת מעצרים.

כמה תיקים לא מפוענחים, ברמת תיקי רצח של השנים האחרונות?

אני תכף אתייחס גם לזה. מבחינת פעילות של יחידת אתגר במגזר הערבי בשנת 2022, אנחנו מדברים על יחידה שעיקר הפעילות שלה, מאה אחוז מהפעילות שלה, היא במגזר הערבי, אם זה לגבי תופעות גניבות כלי רכב, ואם זה סחר בהברחת אמל"ח מאיו"ש לישראל. 176 עצורים, 122 כתבי אישום, 144 עצורים עד תום הליכים. ב-2023, מתחילת השנה, 55 עצורים, 34 כתבי אישום, עם 32 עצורים עד תום הליכים, עם שיתוף פעולה עם שב"כ, עם חמ"ל אמל"ח שהוזכר קודם לכן, עם צה"ל והמכס.

נשאלתי לגבי תיקי הרצח, אז אנחנו עומדים מתחילת השנה על 124 קורבנות בסך הכול, עם 28 כתבי אישום, זה 22% כתבי אישום. במגזר היהודי אנחנו מדברים על 13 כתבי אישום מתוך ה-28, ועוד 12 כתבי אישום במגזר הערבי.

מתוך הרציחות, כמה כתבי אישום?

מתוך 124 קורבנות הרצח במגזר הערבי, אנחנו מדברים על 96, עם 12 כתבי אישום. 124 קורבנות, אני לא סופר אירועים, אני סופר קורבנות, 124.

רק 12 כתבי אישום?

28 כתבי אישום בסך הכול, מתוכם 13 במגזר היהודי, ו-12 במגזר הערבי.

כמה מקרי רצח יש במגזר הערבי, וכמה פענוחים? כי במגזר היהודי אין בעיה של פענוח.

אז מתוך 96 קורבנות רצח במגזר הערבי מתחילת השנה, יש 12 כתבי אישום שהוגשו.

זה אומר שאת רוב המקרים המשטרה לא פענחה.

11%, בקיצור.

זה אומר ש-90% לא פוענחו. זה אומר שאין הרתעה, בסופו של דבר, כי אם יודעים שאי אפשר לפענח, אז אדם אומר לעצמו, אני יכול לרצוח, ומחר בבוקר להמשיך בשגרת חייו. אני אומר, במובן הכי פשוט, אין דין ואין דיין במגזר הערבי היום.

עוד משפט לגבי פענוח, חשוב להגיד שכשאנחנו מדברים על פענוח, אנחנו מדברים על פענוח שהוגש כתב אישום.

אבל מודיעינית זה לא יוצר הרתעה לתושבים. אני יודע שחלק מהתיקים אתם מודעים ואתם יודעים, אתם גם יודעים למה עד לא בא לדבר. אבל אז אין ראיות, כי אנשים פוחדים לדבר, הם פוחדים לדבר כי הם לא בטוחים שיהיה מי שיגן עליהם.

תיק רצח במגזר הרבה יותר קשה לפענוח. אני לא מתנחם בזה, אני רוצה מאה אחוז פענוח, אני לא יכול.

ב-90% אי-פענוח זה אומר שתיקי רצח במגזר הערבי היום לא מפוענחים.

כן, אבל חשוב לציין שהתיקים האלה נמצאים על שולחן העבודה ולוקח זמן לפענח, לפעמים כמה חודשים, ואפילו כמה שנים. כשאנחנו מסתכלים על נתוני פענוח רצח, בדרך כלל מסתכלים על נתונים שנתיים.

כן, אבל ידוע כבר כמה שנים שפענוח מקרי רצח באוכלוסייה הערבית נמוך מהממוצע בכללי, גם ברצח נשים וגם ברצח כללי.

אם יש לך נתוני 2021, נוכל להשוות.

אבל אי אפשר לזרוק את הכול על זה שאנשים לא משתפים פעולה. אני אומרת, יש כמה וכמה סיבות, חלק גדול מהן גם קשורות לעבודת המשטרה ולאיך המשטרה מתפקדת, כולל המחסור בחוקרים, כולל בהרבה דברים אחרים.

אני אגיד לך משהו מניסיוני, תיק רצח כמעט לא יורד מן המדף. יש שני תיקי רצח כשאני פרשתי, זה עמד לי כאן. אחד זה בקרקנוט, והשנייה זה נועה אייל. שנשאר על המדף, הצוואה, לפחות כשאני עזבתי, תעבירו את זה אחד מהשני.

המדפים מאוד מלאים. לצערי הרב, אנחנו מדברים רק על 96, מתוכם 12, כלומר 84 תיקים עכשיו על המדפים. תעשו חשבון משנים קודמות, אנחנו מדברים על מאות על גבי מאות של מקרי רצח לא מפוענחים, ומה שיותר גרוע, רוצחים עדיין מתגוררים בתוך הכפרים שלנו, חיים את חייהם בשלווה.

ומטילים את חיתתם על כל התושבים, כי כמו שאתם יודעים מודיעינית, גם התושבים יודעים לא מודיעינית, מי הרוצח, והוא מסתובב חופשי. איזה מסר זה מעביר?

אימא שכולה אמרה לי, "אני רואה אותו כל יום עובר מול הדלת שלי". מי שרצח את הבן שלה. הוא עדיין מסתובב, והוא כל יום עובר בשכונה.

בסדר, היא אמרה, אבל אין להם ראיות.

מילה על הקושי בפענוח במגזר הערבי. כמו שאדוני יודע, תיקי הרצח מטופלים בימ"רים המחוזיים, ביחידות הארציות, והיום גם ביל"פים במרחבים, בגלל העומס הגדול, אותן יחידות שחוקרות את הפשיעה במגזר היהודי חוקרות גם את הפשיעה במגזר הערבי. זאת אומרת, אותם חוקרים שיודעים להפעיל את כל היכולות שלהם ואת כל הכלים כלפי אירועי הרצח במגזר היהודי, הם עובדים גם במגזר הערבי. אין שום הבחנה בין השאיפה לפצח ולפענח את התיקים האלה. אלה אותם חוקרים.

ואני אציג נתונים של 2021, כמו שהתבקשתי. ב-2021 עמדנו על 173 קורבנות, מתוכם הוגשו 68 כתבי אישום, שזה כמעט 40% פענוח. אם אני מפלח את זה למגזר היהודי והערבי, אז במגזר היהודי הוגשו 24 כתבי אישום, ובמגזר הערבי 37.

מתוך כמה? כדי שנדע את האחוזים.

אז 37 כתבי אישום במגזר הערבי, שזה 30% פענוח.

זה כבר מתקרב למשהו סביר. לא מספיק.

לכן אני מחזק את מה שאומר תנ"צ יגאל עזרא, שלפעמים פענוח של תיק לוקח שנה, שנתיים ושלוש. אם זה בגלל לפעמים עדין שמגיעים ומוכנים לדבר תקופה ממושכת אחרי, שמבינים שהדרך הנכונה היא לצאת מעולם הפשע, להשתלב בתוכנית להגנת עדים, להתחיל פרק חיים חדש ולהוציא את עצמם ואת המשפחה כמובן ממעגל הרצח, ויש טכנולוגיות חדשות שנכנסות.

ואני רק רוצה משפט על טכנולוגיות, ופה אני אסיים. מה חסר לנו, בעצם, כדי להצליח? אז אני לא ארחיב לגבי יכולות ופערים סיגינטיים, ואדוני מבין למה אני מתכוון, אלה יכולות שנלקחו מאיתנו בשנה האחרונה, ואנחנו בהחלט מרגישים את הקושי בלעדיהם.

אפשר שגם חוץ מהיו"ר מישהו יבין, כמוני למשל, את המשפט הזה?

כשאני מדבר על יכולות סיגינטיות טכנולוגיות מתקדמות, אלה כלים שחסרים לנו. אני לא ארחיב מעבר לזה בפורום הזה.

הוא לא יכול, לקחו לו אותן. וזה ממש ממש בכוחנו להחזיר אותן.

לא לקחו לו, יש החלטה של גורם מסוים שלא להשתמש בכלי. ואני חושב שההחלטה היא לא נכונה, כי מה שהיה צריך לעשות זה לבדוק את העניין הזה כמה שיותר מהר בדיקה חיצונית, ואם היינו עושים את זה בינואר 2021, והיינו מקבלים ממצאים בפברואר 2021 או במרץ 2021, הכלי היה חוזר לפעילות תחת בקרה, לטובת כולם.

גם היום אפשר להחזיר את הכלים האלה תחת בקרה.

ההחלטה היא לא של הכנסת, מי שהחליטה זה היועמ"שית, באופן חד-צדדי.

אני יודע, ולכן אני אומר, המילה "כשלים" לא טובה, חלק מאי-ההצלחות זה חוסר היכולת של המשטרה לקבל את הכלים המתאימים לפענח את מקרי הרצח. נקודה.

אבל הכשל הוא של היועמ"שית, שהיא קיבלה החלטה חד-צדדית לא לאפשר למשטרה להשתמש בכלים שיש לה. והמשטרה, אם יש לה להלין, יש לה להלין על היועמ"שית בהקשר הזה, לא על הכנסת. אנחנו לא קיבלנו את ההחלטה הזאת. וככל שהיא הייתה בודקת את עצמה מהר יותר, היינו יודעים את הממצאים והיה אמון הציבור, וגם היא אולי הייתה יכולה להחזיק את הכלי.

אפשר לעשות את המגבלות על הכלים האלה, הן מגבלות חוקיות, כמו שעשו בעבר על כלים יותר פשוטים.

אתה צודק, אבל זו היא, זה לא לפתחנו. זה שוב כשל שלה על מלא, שמונע ממשטרת ישראל להפעיל כלים.

אולי. אני אומר לך, ועדת חוץ וביטחון, נכון שהיא לא לטובת המשטרה, לא הוקמה לנושאים האלה, אבל שם אפשר לדון בנושאים האלה. יבוא מי שצריך לתת, גם הפרקליטות היא לא האורים ותומים שלנו. הם לא יכולים לעבוד בלי האמצעים הטכנולוגיים האלה. כולנו יודעים במה מדובר. לא יכולים, מה לעשות. ולכן אני אומר, נותנים לשירות הביטחון הכללי, עזבו, הם פי כמה וכמה יותר גדולים. יש להם הכלים, יש להם היכולות הטכנולוגיות. בשנת 2013 שמתי שישים מיליון שקל כדי להקים את המערכות האלה בלבד בלהב. אבל אני לא מלין עליהם. בבקשה. צר לי עליכם.

אני אסיים, אדוני, בעוד כמה דברים קטנים. אחד זה תיקון של סעיף סחיטה באיומים בחוק העונשין, אנחנו יחד עם הפרקליטות מנסים לקדם איזושהי הצעת חקיקה, בעיקר בכל מה שקשור בכפייה של סד"ח.

אנחנו מנסים לקדם את הגברת הרגולציה על חברות שמירה, שבחלק מהמקרים, אותן חברות שמירה - - -

רק שנייה, יש לי את הדיון הבא בדיוק על הנושא הזה, מי כאן ממשרד המשפטים? אני תכף אתן לך, בסדר?

אנחנו חושבים שנכון להגביר את הרגולציה על חברות השמירה, בעיקר אותן חברות שמשמשות כסות לגביית דמי חסות.

רק שנייה, היושב-ראש, לגבי חוק שירותי שמירה, זה אבטחה, זה אמור לעבור אלינו. לא בטוח, אבל אני מקווה שביום ראשון זה יעלה לוועדת שרים, החוק המתוקן, עם כל השיפורים והשינויים שאנחנו עושים כדי להתמודד עם - - - הדבר הזה צריך לעבור אלינו והוא צריך להיות מנוהל באגף כלי ירייה. אנחנו על זה, אנחנו עושים כל מאמץ לגמור את זה במושב הזה, אני מקווה.

נקווה. כן, בבקשה.

חקיקה שתעסוק בחיפוש סמוי בכלל, ובמחשב בפרט, תיקונים בחוק החילוט והאפשרות לעגן סמכויות אצל השר לביטחון לאומי בנוגע לצווי מעצר מנהליים או צווי הגבלה. עד כאן, אדוני.

באמת תודה רבה לך על הסקירה המאוד מקיפה ומאוד מהירה. יש דברים שהם במגרש שלכם, יש דברים שהם במגרשו של המחוקק, יש נושאים שהם במגרשה של היועצת המשפטית לממשלה. יכול להיות ששווה לעשות דיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון. נראה מה אני יכול לעשות לטובת העניין. אם אחר כך, אולי במעמד סגור של שניים, שלושה אנשים נוכל לדון בעניין הזה. ברור לי לחלוטין שאם לא תקבלו את האמצעים, גם אם יפעילו שב"כ, איפה תשומת הלב שלו תהיה. לעניינים שלו, לעניינים שלכם. השמיכה קצרה, מאוד קצרה. יכול להיות שבכל זאת המחוקק יכול לעשות משהו. אנחנו נצטרך לדבר על זה. אבל בהחלט תודה רבה לך על הסקירה המאוד מאוד מקיפה ושקופה אפילו, הייתי אומר.

אני רוצה להתייחס לעניין השמיכה הקצרה. התקנים, כפי שהוצגו בחוסרים, אנחנו ישבנו עם הסמפכ"ל בשבוע שעבר. החוסרים כרגע הם של 1,700 שוטרים, לא 4,000. 1,700 זה הרבה, אבל התקנים שאתם הצגתם כוללים תקנים עתידיים, כוללים צפי התפטרויות, וכוללים התייחסות גם למשמר הלאומי החדש. תודה.

אני שם את המשמר הלאומי החדש בצד. אני אשאל אותו שאלה ישירה. התקנים האלה כוללים את המשמר הלאומי?

זה כולל הכול, אדוני.

אם אני מוריד את המשמר הלאומי, ארבעת אלפים ו?

4,680 כפי שהוצגו. אנחנו מדברים על 1,700 פער, 1,700 שוטרים.

כמה חסר?

אז אדוני, הדיונים שאני קיבלתי עכשיו, לקראת הדיון, הרי זאת שאלה שעלתה עכשיו. אנחנו מדברים על 2,044 שוטרי קבע ליבה בעיסוקים של סיור, יס"מ, חקירות, בלשים, תנועה, לוחמי מג"ב.

תודה. 2,044, תאמיני לי, הוא בר כרגע מכוח אדם, תבדקו איתו, תלכו אחר כך, תעשו שיעורי בית. הנתון שלו צריך להיות מדויק. אני סומך עליך. בבקשה, נצ"מ שרביט.

אדוני היושב-ראש, נצ"מ זיו באמת הציג את המספרים הטכניים. אני אגיד עוד כמה מילים על אירועי אמל"ח וגם על הפשיעה במגזר הערבי.

אז מבחינת החדרת אמצעי לחימה לשטחי מדינת ישראל, אנחנו, כמו ששאל חבר הכנסת, כמה מגיע מהגבול המזרחי, כמה מגיע מצה"ל, כמה מגיע - - - קשה מאוד להעריך. אבל אנחנו כן יודעים שהגבול המזרחי הוא גבול פרוץ בהברחות אמל"ח. זה לא סוד. אנחנו נוסעים בדרך לאילת, רואים, אין גבול כמעט. יש אזורים שאין בכלל גדר.

יש פעילות גדולה מאוד, יש יחידת "מגן" ויחידת "יג"ל". אחת בצפון, אחת בדרום. השנה, מה שאמרו פה לגבי הקמת יחידה נוספת באזור מחוז ש"י, "מתיל"ן", שהם אמורים להחזיק את אזור ים המלח ודרומה, או מיריחו ודרומה, את אזור מחוז ש"י. יש כוונה, וזה אירוע שיהיה מאוד מאוד חשוב אם יצא לפועל, להקים יחידה נוספת כמו "מגן", "יג"ל", במחוז ש"י, יחידת גבול ירדן, "יג"י".

יש עבודה שנעשית עם המשרד, אני יודע שזה מאוד מאוד מתקדם, אני יודע שיש כוונות חיוביות לאשר את המהלך הזה, כי זה מאוד מאוד חשוב. מספרים לדוגמה, אנחנו עומדים כרגע על 19 סיכולי הברחות מתחילת השנה, לעומת השנה שעברה, היו 37 כל השנה, ו-16 עד חצי שנה. אנחנו כרגע על תחילת יוני, 19 הברחות, בחצי השנה שעברה היו 16 הברחות. כל אירוע הברחה הוא אירוע, איך אומרים, מוסרטי. זה מלחמה, זה מרדפים, זה אלימות, זה לא פשוט. ואתה מכיר את זה. אבל כל אירוע של סיכול הברחה זה פעילות מודיעינית ומבצעית וכו'. הגבול המזרחי הוא גבול שממנו מגיעים אמצעי לחימה. אז כמו שאמרתי, אנחנו משקיעים בעניין הזה.

מבחינת הפשיעה במגזר, אני יכול להציג פה נתונים, אבל יגידו לי, מה אתה מדבר, הנתונים, ומבחן התוצאה הוא לא טוב. וזה נכון. אין קורלציה, כרגע, בין הנתונים, בין ההשקעה, בין התשומות והתפוקות שאנחנו משקיעים, לבין מבחן התוצאה, לבין מספר הנרצחים. אבל אני כן יכול להגיד שיש לנו עלייה בתפיסות האמל"ח, יש לנו עלייה בתפיסות כלי הנשק, יש לנו עלייה בכתבי האישום על עבירות אלימות, יש לנו עלייה בסיכולי ניסיונות רצח. כרגע אנחנו עומדים על 32 סיכולים. כל סיכול ניסיון רצח זה מבצע אופרטיבי שיכול לקחת חודשים, חודשים של פעילות של יחידה כמעט שלמה רק על זה. לפעמים המידע שלך הוא מספיק טוב, אז זה יכול לקחת גם פחות. וסיכול זה קבלת מידע, זה פעילות סמויה, הפעלת אמצעים כאלה ואחרים וכו', ועד הקצה. עד הקצה זה החלטה מקצועית עד איפה אתה לוקח את זה, איפה אתה עוצר את החוליה הזו, לפעמים זה באמת יותר פשוט, לפעמים זה מאוד מורכב. אבל גם פה אנחנו בעלייה.

אז אני אומר כזה דבר, אין קורלציה בין הנתונים. בין העשייה לבין מבחן התוצאה. אבל אמר יגאל, וגם אני אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים, כמו שלא התבסמנו בסוף 2022 שאנחנו בירידה, היינו בירידה של 16% במקרי הרצח, כך אנחנו לא נרדמים כרגע. הלחימה היא לחימה ארוכה. זה לא שנה ולא שנתיים, וסטטיסטיקות כאלה, אני 33 שנה במשטרה, לא מודד בחודשיים. לא מודד, אנחנו בחודשיים האלה בעלייה, ובשלושת החודשים האחרים היינו בירידה. אז אפשר לשחק עם סטטיסטיקה בשבוע, אפשר למדוד בשנה, אפשר למדוד בשלוש שנים. אני אומר עוד פעם, ב-2022 ירדו 16% או 17%, זה היה נתון מצוין, אבל לא ישבנו על זה - - - לחצנו על הגז, והמשכנו ללחוץ על הגז עוד יותר. ואנחנו ממשיכים.

לעניין "מסלול בטוח" שדיבר עליו חבר הכנסת סגלוביץ'. החלטה 549 המשיכה יותר, המשיכה פחות, אנחנו כמשטרת ישראל המשכנו את "מסלול בטוח". המשכנו אותו במלוא העוצמה, עם המשרד. גם היום, שינינו את "מסלול בטוח" ל"מסלול ירוק". התמקדנו בסכסוכים המדממים. יש כרגע 28 סכסוכים מדממים, הכבדים יותר, הקשים יותר, של ארגוני הפשיעה, של כנופיות הפשיעה, שהם אלה שמובילים לחלק גדול מהקורבנות. יש גם קורבנות שאני יכול להגדיר אותם קורבנות של לא פשיעה קלאסית בכלל. האבא קם בלילה, רוצח את אשתו ואת שני הילדים; האח רוצח את אחותו; הבן רוצח את ההורים.

יש הבדל בין פשיעה לאלימות. אלה מקרים של אלימות חברתית.

זה בדיוק מה שאני אומר. השנה אנחנו עומדים, אם אני זוכר נכון, על 39 קורבנות מהסוג הזה שדיברתי עליו עכשיו. האבא רוצח את האימא ושני הילדים; הגרוש בא לגרושתו, לא חשוב איפה, ורוצח אותה. וזה כאלה שהם לא עבריינים. בחלקם, לפחות, הם לא עבריינים.

אתה בטוח שזה מגיע ל-39, אם עוד לא פענחת את מקרה הרצח, איך אתה יודע?

לא, אבל הוא סופר אותם.

גם אני סופרת, תאמין לי. תאמין לי, גם אני סופרת אותם. ואני אומרת לך. היו שבעה מקרי רצח נשים, ואני מכירה כל מקרה. עכשיו תוסיף לזה, אני לא חושבת שאתה מגיע ל-39, אני מכירה גם את מקרי הרצח האחרים. תאמין לי.

אז יכול להיות שהמספרים הם לא מאוד מדויקים, אבל היו לא מעט מקרים. אני יכול להגיד לכם, השנה שבעה זרים נרצחו, לעומת השנה שעברה – שניים בתקופה המקבילה. שבעה מול שניים. יש עלייה באלימות, לא רק במגזר הערבי. אני אומר את זה חד-משמעי, הנתונים מראים את זה, המידע המודיעיני מראה את זה, וכולנו חיים ברחובות, אנחנו רואים את זה, אנחנו מרגישים את זה.

אז לגבי אירועים של סכסוך אפילו של מאתיים שקל, גם זה גרם לנו לאירוע רצח. סכסוך של מאתיים שקל, אחרי שבוע–שבועיים הוביל לאירוע רצח. אז אנחנו מחקים את זה.

יש האירועים האלה שדיברתי עליהם עכשיו, ויש האירועים הקשים, הכבדים, של ארגוני הפשיעה, של הכנופיות, ששם אנחנו משקיעים את מרב המאמצים שלנו במסגרת "מסלול ירוק". שם סומנו היעדים הבכירים שמשויכים לסכסוכים המדממים האלה, שם סומנו יעדי מקום, יש לנו עשרה יעדי מקום, ששם בעיקר אנחנו מפעילים את הכוחות האג"מיים שלנו, פחות את הכוחות החכמים. הכוחות החכמים, סליחה שאני מבדיל במונח הזה, זה יותר אמצעים טכנולוגיים, יחידות סמויות, יחידות חשאיות ופעילות כזו או אחרת. וארגוני הפשיעה, זה הרוב השלישי של "מסלול ירוק". יעדים, יעדי מקום וארגוני פשיעה.

ארגוני פשיעה, היחידות הטובות ביותר במשטרת ישראל הן אלה שמטפלות בארגוני הפשיעה. זה הימ"רים המחוזיים ביחידות הארציות בלהב 433. היחידות הטובות ביותר, האנשים הטובים ביותר, המומחים ביותר, לתחום הזה. זה מה שיש לנו. ואני יודע, אני מכיר קצת משטרה, אני גם רואה תקופות של עליות, של ירידות, של קצת יותר טוב, קצת פחות טוב, אז אני אומר, 2022 הסתיימה כשנה טובה מבחינת קורבנות הרצח. כרגע אנחנו בעלייה לא טובה, אבל אנחנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו עושים גם בהקשר ל"מסלול ירוק", וגם לא.

אני יכול לציין, רק בחודש האחרון שלושה מבצעים ממוקדים בהחלטת מפכ"ל לחיפוש ותפיסות אמל"ח ועבריינים. בכל יום כזה יותר מ-160 חיפושים, ביום אחד. 160 חיפושים בכל הארץ. וזה אני מדבר כמבצעים ממוקדים, ארציים. אני לא מדבר על המבצעים המחוזיים, או תחנה, או ימ"ר שעושה בשגרה שלו וביום-יום שלו.

לגבי תיקי רצח ופענוח, אמר את זה יגאל, לכל תיק רצח, וגם הרמ"ז שלי לשעבר אמר, לכל תיק רצח יש אימא ואבא. לעולם תיק רצח לא ייסגר. לעולם הוא לא ייסגר. דיבר על שני תיקים שרדפו אותנו שנים ארוכות, וכל שוטר מחוז ירושלים, התיק הזה יש לו פה, גם אם הוא אחראי על התיק. וכל תיק רצח, יש לו אחראי גם לשנים הבאות, עד שהוא יפוענח. ותיקי רצח, במיוחד בארגוני הפשיעה ובכנופיות הפשיעה, הם תיקים קשים לפענוח, אין מה לעשות. תיקים קשים לפענוח. אבל בסוף גם עם זה אנחנו נתמודד.

אנחנו הגדלנו את הפעלת הסוכנים בתחום סחר באמל"ח. אני אומר עוד פעם, יחידת יג"י זה אירוע מצוין, אם הוא יצא לפועל. האמצעים הטכנולוגיים, אי אפשר להרחיב, זה קיים. הפיל בחדר, אני שם אותו פה.

תודה. תת-ניצב עזרא, אני רוצה לתת לחברת הכנסת סלימאן, היא פשוט צריכה לצאת, ברשותך. תודה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמת היא שאני רוצה להתחיל, אני שמעתי והקשבתי טוב שיש אימא ואבא לכל תיק רצח, והייתי רוצה כמה שאפשר להוריד את מספרי התיקים הפתוחים שנשארו. והאמת היא שאני מבינה את הקושי. אחרי ששמעתי, אני כבר שמעתי על מצב המשטרה, ואני חייבת להגיד, לצערי הרב, אם מקבלי ההחלטות במדינה לא יתעשתו, כנראה תהיה קריסה טוטאלית של מערכת המשטרה. אנחנו רואים את האותות שלה, אנחנו רואים את האותות שלה בתפקוד ובתוצאות. וכמה שתרצו להגיד לי על אחוזי הפענוח, אני מגיעה מהחברה שמדממת, מדממת כל יום, ואנחנו בהרגשת מלחמה. ביום-יום שלנו אנחנו בהרגשת מלחמה. עצם העובדה שאנחנו מקבלים את הידיעות כל שעה–שעתיים על עוד מקרה ועל עוד מקרה, כאשר אנחנו שומעים בלילה את זה.

אבל אני הייתי רוצה להבין עד כמה נעשים מאמצים כדי שלא יהיה עוד איזה תיק פתוח. ואתמול כולנו קראנו את מה שכתב העיתונאי חסן שעלאן. ואני חייבת להגיד שנעתקה נשימתי כאשר הקריאו לי בבוקר בריאיון בשידור ישיר את מה שכתב חסן, שאני מכירה גם כן מהשטח, מהעשייה שלו. חסן, כבר ירו על הבית שלו, פוצצו בית שלו, הגיש תלונות למשטרה, והמשטרה סגרה את התיקים. עכשיו הוא באיום, באיום ממשי. הוא כתב מאמר אתמול, שבו הוא אומר, "אם יקרה לי משהו, תטפלו במשפחה שלו". שהוא כל יום, הוא מחבק עכשיו את המשפחה שלו והוא לא עוזב את הבית. אני אתמול שוחחתי איתו בטלפון. והאיומים הם מארגוני פשיעה, כנראה. והם אמרו לו: אנחנו נוריד אותך, ברגע שנראה אותך בשטח, אתה תמות.

חסן, הלכת והתלוננת שוב? הוא אמר לי: עאידה, בשביל מה? שיסגרו את התיק עוד פעם ותעלה דרגת המסוכנות שלי כי אלה שמאיימים עליי יודעים שהלכתי והתלוננתי? שיעשו כמה מעצרי ראווה שבסופו של דבר יוסיפו למספר האויבים שרובצים עליי?

זה מקרה, זה מקרה אחד, אבל זה הפחד שכולנו חיים בתוכו, בתוך החברה. אז יכול להיות שזה עניינים של סטטיסטיקה. וואללה, בשנה שעברה כעסו עליי כשאמרתי, אל תהיו כל כך שמחים על 16%. אני במעקב אחרי רצח של נשים כבר 35 שנים. ואני יודעת שיש חודשים שיש בהם ירידה, ומייד אחר כך, בשנה שאחריה, קופצים המספרים. כולנו יודעים, כאשר מתחילים להכות בארגוני הפשיעה, תהיה מלחמת עולם בתוכם. מה עשיתם כדי להתכונן למלחמת העולם הזו?

אתם יודעים שיש שני ארגונים שכבר גבו עשרים נרצחים בנצרת בתקופה האחרונה? בעיר שלי, עכו, יש שני ארגונים, שאתם יודעים שהם מחסלים אחד את השני. אני עדיין זוכרת שכשנכנסתי למפקד תחנת עכו ביום רצח שקרה בעיר, והוא אמר לי: הרי ידעת שזה יקרה.

אני כחברת כנסת, כן, אני ידעתי. כל העיר ידעה. כל ילד קטן יודע על המקרים האלה. אני, להגיד לך את האמת, כבוד היושב-ראש, בשבילנו זה לא סטטיסטיקה. בשבילנו זה אנשים. בשבילנו זה שכנה שמפחדת בכל פעם שהילד שלה יוצא מהבית. אני לא ילדתי גברים, אוקיי? ילדתי בנות. אבל אתם חושבים שאני לא מפחדת? אתמול לבת שלי היית עבודה באיזושהי עיר. לא נרדמתי עד שידעתי שהיא נכנסה הביתה. כי כדור תועה יש בכל מקום.

השאלה שלי, אנחנו לא בסדר היום עדיין. ברגע שאתם אומרים לי שדווקא הפיילוט של אמצעים טכנולוגיים מופעל בעיר מעורבת, שאנחנו יודעים שהמטרה שלו בעיקר, אני אגיד את זה - - -

לא מופעל, הלוואי היה מופעל.

לא, לא, העניין של מצלמות והעניין של זה, זה מופעל, בעכו מופעל טוב מאוד, תאמין לי, מופעל. כל העיר מרושתת, אני יודעת את זה, אני הייתי שם, אני גרה שם. אני יודעת שהעיר כולה מרושתת. וזה בעיקר לא במטרה של הפשיעה. יכול להיות שאתם נהנים מזה. ברגע, תסלחי לי, כשאתם אומרים עכו ולוד, אני מבינה מה המטרה. אני יודעת למה נבחרו שתי הערים האלה. זה לא עניין הביטחון האישי של האוכלוסייה.

אז זה טוב או לא טוב, חברת הכנסת סלימאן? אני לא מבין. זה מצוין. הינה, יושב פה ראש עיר, הלוואי אצלו.

אני רוצה שזה יהיה בכל הכפרים והערים הערביים. ואז אני מבינה שאנחנו על סדר היום ואנחנו על האג'נדה. ברגע שהשר מתעניין בלהקים משמר, מה שקוראים לו לאומי, בעיניי - - -

אבל עזבי, זה פוליטיקה, אל תתקפי אותם, עזבי אותם, הם אנשי מקצוע.

אני לא תוקפת אותם. אני אומר שעדיין סדר העדיפויות במשרד והקצאת המשאבים הם לא נכונים והם פוליטיים. ואני רוצה להגיד דבר אחד, גם עד שהמשטרה, בתפיסת העולם שלה, ואני יודעת שאתם לא תאהבו את זה, אבל חובה עליי כנציגה של הציבור שלי להגיד את זה, עד שהמשטרה, בתפיסה הכללית, וזה לא אתם באופן אישי, עד שלא יבינו שהגישה הביטחוניסטית שבה מתייחסים לחברה הערבית לא תעזור בטיפול במגפה הזו שנקראת פשיעה, עד שלא ישנו ויבינו שהמשטרה נמצאת כדי לשרת את האוכלוסייה הערבית כמו האוכלוסייה היהודית. והמטרה היא הביטחון האישי, האזרחי, של הציבור, לא ישנו את סדרי העדיפויות ואת התוכניות ואיפה מרשתים ולמי מרשתים.

תודה רבה. אני רק יכול להגיד לך, בצד הזה אלה אנשי מקצוע. אני אבוא אליהם בטענות מקצועיות. בצד השני, שמאחורינו, באולם המליאה, זה הצד הפוליטי. נתקוף את השר שלהם כמה שאנחנו רוצים. את רוצה משפט סיכום, אני רואה.

את מה שאני צריכה להגיד במליאה, אתה יודע שאני לא חוסכת, אני אומרת. אני חושבת שהגישה שדיברתי עליה משפיעה גם על ההחלטות המקצועיות, על המדיניות.

מדיניות זה שר. - - - את פקודת המשטרה, אני הלכתי לבג"ץ נגדו, מה את רוצה? יואב סגלוביץ' ואני הגשנו בג"ץ. בבקשה, משפט סיכום.

אני חייבת להגיד דבר אחד. בעניין המעורבות של השב"כ, גם במליאה אמרתי את זה. כשרוצים לערב את השב"כ, מערבים אותו בלי לשאול אותנו. זו הייתה ההוכחה, לפני כמה רגעים. אני רק רוצה להגיד דבר אחד.

את יודעת כמה בעיות משפטיות יש? כמה שינויים יצטרכו לעשות? זה מישהו רצה להיות פופוליסטי ואמר שב"כ. שב"כ זה לא פתרון.

אני יודעת. אתה מכיר את העמדה שלי, כבר נאמתי עליה שלוש, ארבע פעמים. רצו להגיד, הינה, אנחנו עושים משהו. והוא ידע, ואני יודעת, שלפחות, ואמרנו לו את זה בפגישה, לרה"מ, אמרנו לו תעשה דבר אחד.

משפט אחד אני אגיד, ואני מסתמכת על בכירי המשטרה שאמרו, ביקשנו ממנו דבר אחד: תגיד לשב"כ שיסיר את החסינות שהוא נותן לחלק מהאנשים שנמצאים בארגוני הפשיעה.

אין דבר כזה. אני אומר את זה כאיש מקצוע, אני אומר את זה כניצב לשעבר. אין דבר כזה אל תענו. בבקשה, אדוני ראש העיר ראש העין, בבקשה.

וחוץ מזה, אם דיברתי על לוד, מה הבעיה?

היא דיברה בטוב.

תראו, אני מבקש להגיד שלושה דברים. אנחנו בשלטון המקומי, שחברינו הם גם ראשי הרשויות במגזר הערבי, אומרים במפורש שהם פוחדים, אומרים במפורש שמאיימים עליהם. חלקם לא מתכוונים להמשיך בגלל זה, וחלקם לא מתכוונים ללכת לבחירות הבאות. הם אומרים את זה במפורש. אני אומר את זה כי אנחנו בשבועיים האחרונים עשינו דיונים יחדם איתם, והחלטנו שאנחנו בשלטון המקומי נרתמים לעניין, כי הבעיה היא לא בעיה רק של המגזר הערבי, אלא היא בעיה של המדינה. כל מה שקורה בכפרים ובערים הערביים גולש גם לערים היהודיות.

ברור לנו לחלוטין.

שלא לדבר על הערים המעורבות, שזה - - - שזה קיים, נמצא פה ראש עיריית לוד.

מה שמבקשים, אני שמעתי פה, אני קודם כול מברך את הגישה שנמצאת במגזר היהודי כבר הרבה שנים לטפל בעניין של הקהילה, כל מה שכבר נעשה במשרד לביטחון הפנים, זה נכון. אבל הבעיה האקוטית עכשיו היא סביב הרציחות שנעשות שם, שמאיימות על שלום התושבים, ואין להם כרגע ביטחון.

ראש עירייה מאוד גדול ומפורסם ומכובד בעיר מכובדת אמר לי: אני מבקש, תגדילו לי את מספר השוטרים. אם יש לי שמונה ניידות שנוסעות בעיר גדולה, כמעט מאה אלף תושבים, אני צריך עשרים ניידות בנקודת זמן אחת, מה הם יעשו? דבר שני, תשימו לי מצלמות ברחבי העיר. לא לעניין ביטחון, מה שרמזה חברת הכנסת כאן. זה עניין שהמשטרה תוכל לבצע עבודה יותר אפקטיבית. כשמצלמים אירוע, אפשר להתחקות אחריו ולטפל בו.

אני מכיר חקירות, הייתי קצין משטרה צבאית ראשי במשך שלוש שנים, אני מכיר את הצורך בחקירות. צריך לזה מודיעין, צריך בילוש וכל מה שנאמר כאן. והמשטרה זועקת לכוח אדם. צריך לתת למשטרה כוח אדם. קיים, תקני, לא לגייס עוד.

יש תקנים פנויים. אם לא יפתרו את בעיית השכר, לא ייפתר.

נכון. גם השכר, גם תנאי העבודה. שוטר עובד הרבה שעות, כמעט ללא הגבלה. בחגים, ביום כיפור. כשכולנו מבלים, הם נמצאים שם. זה העניין.

משפט לסיום, אנחנו, יחד עם ראשי הרשויות של השלטון המקומי של המגזר הערבי יחד איתם במאבק שלהם.

תת-ניצב עזרא, תסכם את נושא המשטרה.

אני אסכם באמת בקצרה, בסך הכול גם שרביט וגם זיו סקרו פה את הנתונים ואת העשייה המשטרתית.

מפכ"ל המשטרה, עם כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים וחצי הגדיר את הבעיה של הפשיעה בחברה הערבית כבעיה מספר אחת לטיפול של משטרת ישראל. וככה אנחנו מתנהלים, וככה אנחנו מתנהגים, ו-90% מהתקציבים של המשטרה מופנים לטובת הנושא הזה.

המחסור בכוח אדם הוא מחסור בולט, הוא מחסור קריטי. לא יעזור אם נקצה למשטרה עוד תקנים. אנחנו חייבים לשפר את שכר השוטרים. השוטרים בורחים לנו, קצינים בדרגת רפ"ק בורחים לנו, והארגון נמצא בבעיה מאוד קשה.

לצד הפעילות האופרטיבית, אנחנו מבצעים פעילות קהילתית ענפה. יש לנו פורום אימאמים שמתכנס אחת לרבעון, עם שיתוף פעולה מצוין עם האימאמים בחברה הערבית. בעוד כשבועיים אנחנו נפגשים כל ראשי הרשויות הערביות עם מפכ"ל המשטרה, והנושא של הביטחון שלהם יעלה שם ביתר שאת. אנחנו מבצעים פעילות קהילתית סביב הנוער וסביב צעירים חסרי מעש. אנחנו מבצעים גם את סקר השירות, ואנחנו לא מודדים תחנות משטרה רק על פי נתונים עסקיים של כמה נשקים תפסת או כמה פענחת, אלא מה חושב האזרח הערבי בנקודת קצה, וככה אנחנו מודיעים תחנות משטרה כפיילוט.

הנושא של הניו-מדיה, הסברה ותודעה, גם להבין את הלכי הרוח ברחוב הערבי, וגם ליצור את הפעילות המשטרתית הנכונה ולשווק אותה בתוך היישובים הערביים, כחלק מניסיון לשפר את אמון הציבור הערבי במשטרת ישראל, שהוא נמוך מאוד, לצערי, והנסיבות הן די ברורות.

אם אנחנו הולכים ומסתכלים על כלל העשייה, תראו, השוטרים שנמצאים היום הם בעיקר כוח מבצעי. שליש תחנה במקומות אסטרטגיים חסר, ושני השלישים האלה, עם באמת תחושת שליחות, עם הבנה שאם לא הם, אף אחד לא יהיה. אנחנו נותנים את המאמצים שלנו גם בנושא הסדר הציבורי, גם בנושא הפח"ע, הפעילות החבלנית וגם הנושא הפלילי.

נכון שהתוצאות העסקיות סביב אירועי הרצח הן עגומות, אבל אנחנו רואים עלייה משמעותית בתפיסות האמל"ח, אנחנו רואים עלייה משמעותית בהגשות כתבי אישום, אנחנו רואים עלייה משמעותית בפעילות כנגד אירועי פשיעה. אנחנו רואים שהמון, לא המון, הרבה מובילים, ראשי ארגוני פשיעה, נמצאים היום מאחורי סורג ובריח, עם פעילות אסטרטגית טובה מאוד של המשטרה לאורך זמן, ואנחנו מבינים את גודל האחריות שלנו. כמובן, אנחנו לא לבד במערכה, המשרד לביטחון לאומי איתנו, משרדי ממשלה אחרים איתנו, אם יותר ואם פחות, אבל העשייה חייבת להיות משותפת של כולם. תודה.

תודה. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל יש איזו מדיניות, או יש איזה תכנון לגבי אגף סי"ף.

אני סגן ראש האגף. הנושא נמצא בבחינה. בבחינה גם של המפכ"ל וגם של השר לביטחון לאומי. אני אומר לכם, נעשה חטא עם השם עצמו של סיכול פשיעה, אבל הצורך של משטרת ישראל, של החברה הערבית באגף סי"ף, בעיקר בציר הקהילתי, בציר של הקשר עם החברה הערבית, הוא מחויב המציאות, ונחכה שהקברניטים יקבלו את ההחלטה, ואנחנו נמצאים פה.

בסדר גמור. אדוני ראש העיר ממהר? כי יש לי את משרד המשפטים. בבקשה. אם תוכלי להתעכב, או להסביר, היכן עומדים נושאי החקיקה, ואחר כך, שמעת את דעתי בנוגע להפעלת שב"כ, והענקת אותם כלים למשטרה. זו עמדה פרטית שלי, זה מתוך הכרה. אז אם תוכלי לפרט את שני הנושאים האלה, נודה לך.

תראה, לגבי הנושא של שב"כ, כמו שאמר עמית אבירם, שעומד בראש המחלקה, לא התקבלה עדיין בנושא הזה, והם אמורים להעביר המלצות השבוע בעניין הזה. קשיים שהיו, הצופו מכל הכיוונים.

יש שם קשיים משפטיים מטורפים, בהפעלה.

יש שם היבטים של תועלת ועלות גם בציר המבצעי, לא בציר המשפטי, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע, הדברים יידונו.

לגבי הנושא של החקיקה, בעצם בהחלטה 549, חלק מהפעולות שהוטלו על הממשלה כללו גם קידום מואץ של חבילת חקיקה בכל מיני נושאים שאמורים לסייע בטיוב האכיפה והפענוח של פשעים וייעול היבטים כאלה ואחרים. חלק מהדברים התסיימו כבר בכנסת הקודמת, חלק לא הושלמו, כמו ששמענו, למשל, בנושא של ה"אייר סופט". אני יכולה לסקור, אם אדוני מבקש, את הדברים שעל השולחן.

אני מבקש לדעת בנושאים הטכנולוגיים, ואם את לא יודעת, אז - - - האם יש כוונה לתת את הכלים האלה, עם המסננת הראויה והפיקוח הראוי? וזה אפשרי גם למשטרת ישראל. אני ב-2013 השקעתי 60 מיליון שקל, כשיואב היה עוד עם מדים. והוא הקים את העסק. השקעתי, זה נשמע לא טוב, הייתי שר האוצר שהעביר את התקציב לטובת העניין הזה. יש יכולות. רק צריך להכשיר אותן.

למיטב ידיעתי, ובניגוד למה שנאמר פה קודם לכן מפי חבר הכנסת סעדה, כן ניתן אישור עקרוני להפעיל כלים טכנולוגיים, אני לא יכולה להרחיב פה את הפרטים, אבל זה כפוף לתנאים מסוימים, ועובדים על זה כעת. אלה הדברים שאני יודעת, וזה מה שאני יכולה לעדכן.

טוב, אז אני מבקש מחבר הכנסת סגלוביץ', שמכיר את העניין מבפנים, מה שנקרא, לנסות ולסנן את זה. אם לא נצליח, נעשה איזושהי ועדת משנה סודית, כדי שיבואו ויפרשו לפנינו, יש לי היכולת הזאת.

בשעה אחת וחצי בצוהריים אני ארד להצביע בוועדת חוקה נגד קריאת ועדת החוקה לממשלת ישראל להקים ועדת בדיקה או ועדת חקירה על הכלים שדובר עליהם פה קודם, ואני מניח שכדאי מאוד שגם, הצוות ש - - - צחי הנגבי, לפני שמביאים את שירות הביטחון הכללי, שאני יודע לפחות מה המשמעות של זה וכמה זה לא מתאים, אולי קצת שירגיעו עם המשטרה וייתנו לה לעבוד.

כי כשמקימים צוות בדיקה, ואני אמרתי פה, אני מנצל את ההזדמנות שמבקר המדינה נמצא פה, הוא לא יוכל להגיב, אבל אני כן רוצה להגיד את העניין לנציג. אמרתי, רבותיי, יש בדיקת מבקר המדינה שכבר מתרחשת חודשים רבים, סומכים על מבקר המדינה שלא צריך להקים עוד, ושתבין, כשבאים אל המשטרה, אני אגיד עכשיו כאיש משטרה או כצופה מן הצד, ויש בדיקת מבקר המדינה. היה דוח מררי, עכשיו הקימו גם ועדת בדיקה ממשלתית או כזו על העניין, כאשר הכותרת של זה "הפגיעה הנוראה בזכויות הפרט". אני לא מזלזל בזה. ובמקביל מדברים על הכנסת שב"כ? מגדל בבל, אמרתי? זה לא מגדל.

אז אני מנצל את ההזדמנות להגיד את העניין הזה, ואני מתנצל מראש שבאחת וחצי אני יורד להצביע.

בסדר, המשפט שאמרת הוא טוב, כי אני בעמדתך, כל העירוב הזה של שב"כ ושינוי חקיקה, והמיקסריות ששם, זה מטורף. במקום לבוא ולהכשיר ולתת את הכלים, עם המסננת והפיקוח הראוי למשטרת ישראל. אני לא אומר שלא נעשו טעויות. יכול להיות שנעשו טעויות.

יושב ראש הוועדה, מכירים את המציאות החיים. אומרים, יש ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, בהצלחה לכולנו. לא בגלל השופט. כל מערכת מתחילה, כולם ב"הולד". עזבו, זה לא ייגמר בזה. אבל אין בעיה, ועדת חוקה נמצאת שתי קומות למטה, יש פה נציגים של הקואליציה, לשמחתי אני לא מדבר רק אל נציגי האופוזיציה. טרללת מוחלטת.

אין, זה לא אכפת להם.

לא, אבל מה שאמרת עכשיו, צריך להסביר בוועדת חוקה מה המשמעויות. אני סומך עליך.

האמן לי שאני הסברתי, הסתכלו עליי, אפילו לא ברוב קשב, ומצביעים באחת וחצי.

אני מניח שתפסיד.

יש סיכוי סביר.

מאחר שהנושא הועלה, והתייחסת גם לביקורת המדינה, אני כן אומר שעבודת ביקורת המדינה בנושא הזה של שימוש משטרת ישראל באמצעים טכנולוגיים מצויה בשלבים מתקדמים, ואני מניח שלאחר החגים אנחנו כבר נהיה בהוצאת הטיוטות לגופים המבוקרים להתייחסות. מבחינתנו זה אומר כבר סיכום עבודת הביקורת.

אני אומר פה למשרד המשפטים. מכיוון שאני מכיר קצת את שני העולמות, אם לא יינתנו להם הכלים שהם פי כמה וכמה בגודל יותר גדולים משירות הביטחון הכללי, ה"אטנשן" לא יהיה, והרציחות יימשכו, והפשיעה תימשך. יש שם היכולות, יש שם הטכנולוגיה, הושקע כסף, צריך להסדיר את זה. צריך להסדיר את זה. אני אומר את זה כמישהו שפעם גם הייתה לו איזושהי הבנה חלקית בעניין הזה. אדוני ראש העיר, בבקשה. אני אמרתי את זה לפרוטוקול, שלא תגידו אחר כך לא עבר.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדברים ועל הדיון. אני מסכים עם כולם. השבוע אני התפרסמתי באיזושהי סערה שאני הייתי חלק מהודנה. א', מפקד התחנה שלנו בלוד הוא, מה שנקרא, למדתי על ברכיו את הנושא הזה שיש כלי כזה שלפעמים צריך לעשות.

הסיבה שאני, כשפנו אליי המשפחות לעשות הודנה, היא כי הרגשתי את אוזלת היד של הרשויות. לילה לפני, אותה משפחה יורה עם כדורים נותבים מבית ספציפי. המשטרה עושה את אשר מוטל עליה, עוצרת 13 מעורבים, למוחרת בית המשפט משחרר את כולם.

עכשיו, יש לנו גם ביקורת על בית המשפט, אבל בית המשפט עובד לפי דיני ראיות, ופה אני פונה למשרד המשפטים. אני נמצא שבע, שמונה שנים פה בוועדות, ולצערי, לא גיליתי את משרד המשפטים פרטנר לזהות את התופעה ההולכת ומחמירה. כיום, ארגז הכלים שיש למשטרה הוא כל כך דל, בטח ברמת כוח האדם האנושי, שהוא חסר, חסרים שליש מכוח האדם.

אלפיים ומשהו שוטרים.

אז בלוד 180 שוטרים, יש 130. במשמרת לילה רגילה, כשאין תגבור, יש רק שני שוטרים, או ארבעה מקסימום. זה באמת לא עונה על האתגרים הגדולים.

ואני פונה אל משרד המשפטים, במשך שנים אני חושב שהעבריינים יהיו יותר חכמים מכם, ולא השכלנו להקדים אותם צעד קדימה.

וכשאני רואה כדורים נותבים מבית ספציפי, היום, כשהמשטרה נכנסת לבית, היא יכולה למצוא את הנשק, אבל בית המשפט יגיד: אני חייב לזהות נשק, מי נתפס אצלו על הגוף. בדרך כלל זה לא קורה. זו הסיבה שהבאנו הצעת חוק של אחריות קפידה, שמסרבים להכניס אותה, שאומר שנכס שבו נמצא נשק או בית שממנו ירו, רואים את בעל הנכס כאחראי. זו למשל דוגמה שיכולה ללכת צעד קדימה לפני עבריינים.

אותו דבר בנושא הטכנולוגי. לעיריית לוד יש 900 מצלמות, אנחנו אחת מהערים עם הכי הרבה מצלמות, אבל הרבה פעמים, העבריינים היום הם מתוחכמים, הם באים ברכבים עם מספר מזויף, הם באים עם קורקינט וקפוצ'ון שחור על הראש, ומה לעשות שכיום, בטכנולוגיה הרגילה לפענוח ללא בינה מלאכותית או עזרים כאלה שיש לשב"כ, אי אפשר לדעת מי היורה. ולעומת זאת, שירות הביטחון הכללי, יש לו היום טכנולוגיה שמאפשרת יותר לזהות א האנשים.

ועכשיו עבריינים מזהים את החולשות שיש לנו בחקיקה, הן מבחינת דיני ראיות הן מבחינת החמרת הענישה, והם מנצלים את זה לרעה.

כשישבתי פה באחת הוועדות בפברואר והיו שלושים נרצחים, אנחנו בקצב של 180, לצערי זה כבר קצב של 220, דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. לצערי אני אומר את זה. אם היה מדובר ב-102 נרצחים יהודים, המדינה הייתה עוצרת מלכת. בגלל שמדובר בערבים, יש תפיסה ישראלית שאומרת, זה לא נורא, זה ביניהם. תשאל כל יהודי ברעננה, בעפולה או באילת, יגידו לך, ערבי הרג ערבי, זה לא אירוע. אני רוצה להגיד למדינה, זה אירוע גדול מאוד. זה אירוע גדול מאוד.

אנחנו נמצאים פה במצב בלתי מתקבל על הדעת. אני רוצה להרגיע את כולם, הפשיעה הערבית לא תסתפק רק ביישובים הערביים ובערים המעורבות. היא תגיע לכל אחד מהיישובים, היא תגיע לכביש 6. לכן על כולנו להתעורר.

אני חושב שהמשטרה, אחרי "שומר החומות" פרגנתי להם פה, עושה עבודה טובה. אבל אני רואה שארגז הכלים שלה קטן. צריך להעלות את שכר השוטרים, צריך לתת תמריץ. תמריץ לשוטרים שמשרתים בתחנות מורכבות, שזה מזרח ירושלים, או ערים ערביות או יישובים מעורבים. לא דומה שוטר שמשרת בלוד לשוטר שמשרת בעיר אחרת. ולכן צריך לתת תמריץ. צריך לתת את החקיקה. יש פה סדרה של דברים שצריך לעשות. יש לי תחושה שמשהו טוב הולך לקרות. למה? כי משהו רע קורה. והרצח ביפיע שם לכולם איזשהו תמרור, שאנחנו צועקים שנים, אבל צריך משהו, תמיד יש קו אדום שאתה אומר, זהו, לא יכול להיות יותר.

ואני חושב שעכשיו המדינה קצת, עצם זה שראש הממשלה, בכל דיון אומר, עכשיו צריך לקרות משהו, והוא ישב עם חברי הכנסת הערבים, ואתם עושים פה דיון בצורה תדירה, אני מרגיש שיש קו שאומרים, די, אי אפשר.

אני רוצה שתדעו שנער בחברה הערבית אומר לי: המשכורת הראשונה שלי הולכת לקנות נשק. זה חלק מסטטוס, מתחושת של מוגנות. נער ערבי אומר: המשכורת הראשונה שאני הולך להרוויח, בשביל להביא נשק. כי הוא גם רואה שלא תמיד מערכת האכיפה מכניסה את השכנים שלו לכלא לשנים רבות, וזה נחשב משהו, או שהוא לא מרגיש אולי מספיק מוגן, והוא צריך להגן על עצמו.

אנחנו צריכים לטפל בדבר הנורא הזה שנקרא הנשק והירי והעבירות האלה, ואני חושב שזו לא גזרת גורל, אפשר לטפל. כמו שהמשטרה ורשויות החוק ידעו לטפל בפשיעה בחברה היהודית. למה? בואו נגיד את האמת, כי הפושעים היהודים קנו במגדלי היוקרה בתל אביב, ושם התפוצצו ואמרו, זה מפריע למדינה. אז שיפריע למדינה - - -

מפריע מאוד, אני יכול להגיד לך את זה, ובשביל זה גם הגעתם לכאן. תראו, אני אתן לחברי הכנסת שנכנסו זה עתה, אבל קיימנו כאן דיון מאוד מאוד עמוק, עם נתונים קשים ששמנו על השולחן, הן בהיבט של שכר שוטרים, אלפיים, וכמה? זיו, בבקשה. 2,044 שוטרים בתפקידי ליבה. זה לא פקידים. זה תפקידי ליבה. זה אומר מחסור בתחנות, זה אומר מחסור בחוקרים.

חסרים 2,040?

וארבעה. חסרים הרבה יותר.

נאמר שחסרים 8,000 שוטרים בדיון. המפכ"ל אמר את זה, כיוון שהוא היה נוכח. הוא אמר שחסרים 8,000 שוטרים.

לא, זה מספר שלא נאמר אף פעם. הוא מדבר על תקן מול מצבה, זה יותר גדול אם אתה מוסיף את ה-1,700 או 1,800 שהביא עכשיו השר לביטחון לאומי, וזה עוד בלי תפקידים שהם לא תפקידי ליבה, קצינים במטה הארצי, פקידים וכו'.

השר הביא 3,200 תקנים חדשים, 1,400 כחולים, ו - - -

אני מציע לכם, כמי שחיים במשרד, קודם כול תשלימו את השורות במשטרת ישראל, אחר כך תקימו תחנות נוספות, כי לראש העיר רביבו אין משמרת לילה.

חסר לו 56 שוטרים, נכון? איך אני זוכר את המספר? אז אני זוכר את המספר מהדיון הקודם.

שתי ניידות בעיר גדולה של מאה אלף תושבים לא עושה כלום.

חד משמעי. אז מי מחברי הכנסת, במשפט בבקשה, כי אנחנו בסיום הדיון.

תודה, אדוני היושב-ראש. שמעתי בקפידה את הדברים של תנ"צ עזרא, ואמרת שם משפט, שתפסתי אותו כי הוא מאוד מאוד חשוב לי, כי אני יודע שזה פתרון לשנים הבאות, לא לעכשיו. זה הנושא של פעילות לנוער חסר מעש. ואני חוקר בנושא הזה כבר הרבה מאוד שנים, ובשנתיים האחרונות מדבר על זה יום-יום.

כל הנושא של נוער חסר מעש בחברה הערבית, אם אנחנו מסתכלים עשר שנים קדימה, הפתרון הוא מעכשיו להתחיל להעסיק אותן יום-יום אחר הצוהריים, שלא יסתובבו ברחובות. והפתרון לזה הוא ספורט, תנועות נוער, מוזיקה, כל דבר שתחשבו עליו. לצערי, הרבה לא קורה. ואני מכיר את הנתונים ואת הפעילות, ואני כבר מארגן שולחן עגול. הנושא הזה של נוער חסר מעש הוא דרמטי בחברה הערבית, הרבה יותר מכל מקום בחברה הישראלית.

העברנו פה בשנה האחרונה, בתקציב הקודם, 750 מיליון שקל לבניית מתקני ספורט, ועשינו הרבה מאוד פעילות, אבל זה די תקוע. לכן אני פונה לכל מי שיושב פה. תכניסו טוב טוב לקופסה שלכם, כי הדברים האלה נעשו בעולם. ויש פה דיון ב-4 ביולי בוועדה הזאת בנושא הזה. מה שעשו בעולם, צריכים לעשות במדינת ישראל. עשו את זה באיסלנד, עשו את זה בארה"ב, בהרבה מקומות שבהם החברה הכי חלשה והכי פושעת. על ידי פעילות ספורטיבית ודברים אחרים שציינתי, הצליחו להוריד את הפשע, את האלימות, את מקרי האונס, את הסמים, את האלכוהול, למספרים מאוד מאוד נמוכים.

אם אנחנו מעכשיו נחשוב קדימה ונדאג שהילדים האלה יהיו עסוקים בפעילות חינוכית, תרבותית, ספורטיבית, בעוד עשר שנים אנחנו לא נדבר על הנושאים האלה. אז אני יודע שהכול במצוקה, ואני יודע מה אתה עושה עם הנושא של שלוש בריכות השחייה שבנית ופעילות הנוער, אבל זה כי אתה משוגע כראש עיר. זה לא נמצא בכל מקום. זה נמצא בחורה בחברה הבדואית ובעוד מקומות אחרים, צריכים משוגעים לדבר. בואו נדאג לילדים האלה, שיהיו עסוקים יום-יום.

אבל אני חייב להגיד. הם, עם כל הכבוד להם, יש להם יחידות נוער כאלה קטנטנות, והם לא מסוגלים בכוח האדם שלהם לתכלל את הפעילות החברתית. זה אנחנו. זה משרד הפנים, זה עיריות, זה מדינה. אם אני מפיל את זה עליהם - - -

לכן אמרתי שולחן עגול.

אתה תוביל את זה, אתה תוביל את זה. זה חלק מ-549, זה שמה כסף. יש שמה 4.5 מיליארד שקלים.

בלי כסף ומעשים, הדרך ארוכה. צריכים לדאוג שזה יקרה.

תודה. כן, בבקשה. שני משפטים בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני, כמו שאתה מכיר אותי, אנסה, כמו תמיד, להיות ממוקדת. לצערי הרב, לא יכולתי להיות בתחילת הדיון כאן בחדר, אבל שמעתי את כל הדיון, וחשוב לי להגיד גם כתושבת של יפיע, והמקרה המצער, אירוע הטבח שקרה ביפיע ביום חמישי, בל ייאמן, בל יתואר, זוועה אחת גדולה. השאירו, ועדיין משאירים, יישוב שלם מפוחד. תלמידים, אלפי תלמידים באותו מקום, גדר הפרדה, גדר, גדר, התלמידים ראו את הגופות, את כל מה שקרה שם, כשהם בתוך מבחני בגרויות, שמעו את היריות המצערות שהיו שם.

אני לא רוצה לדבר על זה, ואני רוצה ורציתי, ייחלתי, שזה יהיה הסוף, שנתעשת כולנו, פה. אבל כנראה אף אחד לא מתעשת, ואנחנו ראינו בערב את המשך הרציחות והיריות, גם בכפר כנא, גם על יד כפר קאסם ובעוד מקומות אחרים. וילדה בת שלוש, תינוקת, תינוקת בת שלוש באותו הלילה נורתה, והיא נמצאת במצב קשה.

אז מה, אנחנו נמשיך לדבר ולספר את הדברים? אני חושבת שהדבר נמאס, אבל אני רוצה להתחיל בדבר בסיסי. כשבא שר, ואני לא מדברת פוליטיקה ולא פופוליזם, אבל כשבא שר, והדבר הראשון שהוא עושה זה לשנות את שם המשרד מהמשרד לביטחון הפנים, למשרד לביטחון לאומי.

זה לא אליכם, זה אליי, לוועדה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לכל מי שיש לו נגיעה לדבר. לאומי זה מהמילה לאום, ולמילים יש משמעות. ואנחנו יודעים לאיזה לאום הוא מכוון. ומי נחשב ומי לא נחשב. ומאה ומשהו רציחות ונרצחים בחברה הערבית אומרים בוודאות שהדם של הערבי לא שווה ולא ראוי להשקיע בו.

אני רוצה עכשיו להיות קונקרטית ולדבר על הדברים שאתה אמרת על התכלול. אנחנו צריכים פתרון כולל, תוכנית שלמה שמתעסקת בכול. אי אפשר להפריד את הדברים אחד מהשני. תעסוקה, חינוך, בריאות, מגורים, כל הדברים יחד, משם אמור לבוא הפתרון. אחרת אי אפשר. כשיש לנו שלושים אלף בני נוער בגיל עבודה או לימודים שלא נמצאים באף מסגרת. כשיש לנו עשרים ומשהו אחוזים מבני הנוער הערבים שאין להם אפשרות לפתוח חשבון בנק. כשיש לנו צעירים שרוצים לבנות בית ומשפחה, ואין להם אפשרות לקבל משכנתה. ואם נותנים משכנתה, אז כולנו כבר יודעים איפה הריביות חוגגות. אז מספיק לדבר, צריך לעשות דברים. כשמתכוונים לעשות, אז צריך לקבל החלטות ולהתחיל לבצע. ולא להמשיך, עם כל הכבוד, גם לישיבה וגם לדיבורים וגם לפתרונות שמציעים, כי אנחנו עכשיו לא אומרים משהו חדש שלא נאמר. אנחנו כבר שלוש שנים בסאגה הזאת. תודה.

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תשמע, הוויכוח המתנהל היום בכנסת, בממשלה, בוועדה שהקים ראש הממשלה, האם להכניס את השב"כ או לא להכניס את השב"כ. אני רוצה להגיד לכם, מה שמעניין שהיום האזרח הערבי מפחד. האימא מפחדת לשלוח את הבן שלה לבית הספר, היא מפחדת לצאת לקניות, האבא מפחד ללכת לעבודה. איבדנו משילות. וזה הדבר העיקרי. הדבר העיקרי הוא לא אם מכניסים את השב"כ או לא מכניסים את השב"כ, אם המשטרה יכולה לעשות את העבודה שלה או לא עושה את העבודה שלה. מה שחשוב הוא שאין משילות היום במדינת ישראל.

יש השלטון המרכזי, יש השלטון המקומי, ויש השלטון של משפחות הפשע וארגוני הפשע. והם החזקים. הם מתוחכמים. הם עולים על כולם היום. הם גובים מיסים יותר מהמדינה שגובה מיסים במגזר הערבי. ואנחנו כולנו נרדמנו בשמירה. כמדינה, כמשטרה, כשלטון. נרדמנו בשמירה. אף אחד לא יגיד לי דברים אחרים. לא יכול להיות מצב שילד יצא מהבית ולא יודע אם יחזור או לא יחזור בתוך מדינה דמוקרטית. לא יכול להיות מצב כזה. לא יכול להיות שמשטרת ישראל עוצרת מישהו שירה ולמוחרת בית המשפט משחרר אותו. לא יכול להיות דבר כזה במדינת ישראל. לא יכול להיות שרוב האמל"ח שנמצא אצל ארגוני הפשע מקורו בצבא. מקורו בצבא, והמשטרה יודעת את זה. רוב האמל"ח שמסתובב היום אצל ארגוני הפשע, משיגים אותו בבסיסי צה"ל.

אנחנו מדינה שמתפרקת מבפנים. אל תחשבו שמה שקרה ביפיע, לרדת שני אנשים, לירות בחמישה אנשים, להרוג אותם, לעלות לאוטו ולנסוע משם, תתארו לכם אם זו הייתה חוליית מחבלים שבאה לעשות פיגוע בלב תל אביב. תארו לעצמכם.

ואני פונה למשטרה, חבר'ה, אני יודע ששכר השוטרים צריך לעלות, אני יודע שאין לכם תקציבים, אני יודע שחסר לכם ציוד טכנולוגי, אבל כל זה לא אומר שאנחנו יכולים להמשיך לסבול את המצב שקיים היום במדינת ישראל. ואני אומר לכם ששר שישב במשרד האוצר, והיו לנו ישיבות חודשיות יחד. עם סגן השר, שהיה במשרד לביטחון לאומי, היום ביטחון לאומי, ביטחון הפנים. לא מעניין אותי השם, ביטחון לאומי, ביטחון פנים, מעניין אותי הביטחון האישי של האזרח במדינת ישראל. זה מה שמעניין אותי. וזה מה שאני רוצה לראות כאן, במדינת ישראל. שיהיה ביטחון אישי לאזרח, גם לערבי, גם ליהודי, גם לדרוזי, וגם לכל אזרח שמגיע למדינת ישראל, גם כדי לטייל בה. זה הדבר העיקרי.

תודה רבה, חבר הכנסת עמאר. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה.

אני דווקא אלך על הקטע האופטימי. הקטע האופטימי הוא שאפשר, אם רוצים. מה שצריך לעשות, ואני אומר כללית לממשלה. אמרתי את זה בהתחלה, אני אגיד גם בסיום. כל התוכניות נמצאות. תוכנית 550 היא תוכנית חומש, היא לא תוכנית של ממשלה אחת, זה נכון גם לגבי 549. וכל תוכנית נוספת שתיכנס, ברכה. אבל חייבים לבצע את מה שהוחלט בקצב מתאים, במנגנונים אופרטיביים מתאימים. כי 549, לא הכול נמצא. אמר פה אליעזר, לפני כן, שזה לא. אין צוות שרים, לא הוקם. אין ראש ממשלה שלקח אחריות, ולא מינו פרויקטור במקומי, לא יודע, סעיף 3, 2, 3, 4. יש פה דיון על הנגב. אני, בנגב, היה מנוע הפעלה נפרד לנגב, שהתעסק בסוגיות הרבה יותר רחבות מסוגיות רק של אגרוני פשיעה.

לכן אני אומר, בואו, אני לוקח את הקטע האופטימי כי אני אומר שאפשר, אם רוצים. זה תהליך, זה לא ביום, זה לא ביומיים. אבל דבר אחד אי אפשר לעשות. אי אפשר לעשות את זה ללא קשר לחברה הערבית. חברתי, דיברת על האירוע ביפיע. אני הייתי ביום שישי ביפיע. לא יכול להיות שעד מוצאי שבת, לפחות, אחרי זה לא בדקתי, אף שר בממשלת ישראל לא מרים טלפון לראש המועצה. זה לא נמצא באף תוכנית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יותר מפליא מזה, השר שהגיע בעת האירוע לא התקשר עם ראש המועצה. אני הייתי שם.

הוא התקשר אחרי שבערוץ 13 אמרו שאף אחד לא התקשר. אבל אני אומר לך, חברי רביבו, שזה משהו שהוא עמוק יותר. כי בסוף, כל התוכניות קיימות, והכול כתוב. לא צריך להמציא שום דבר. אבל בסוף זו שאלה של רוח. שאלה של רוח זה אומר, שאומרים שזה הדבר הכי חשוב לנו עכשיו כמדינה, שמים במקום הזה את האנשים הכי טובים, הכי מתאימים. לא משנה הזהות הפוליטית שלהם, ורותמים את כל המערכות. גם בחוסר של שוטרים וגם בחוסר של פרקליטים, וגם בעודף של פרקליטים או עודף של שוטרים, או פי שבע שוטרים או פי שבעה פרקליטים, אם אין רוח, אכפתיות ורצון לעשות, זה לא יקרה. וזה מה שחסר היום. ולכן אני לוקח את הסיפור הזה, קחו את מה שיש עכשיו ותכניסו לזה רוח. אבל רוח לא תבוא מעובדי המדינה, מעובדי הציבור. הם צריכים שיקבלו את הרוח הזאת מההנהגה. זה פשוט לא קיים היום. אני אומר את זה בכאב, פשוט לא קיים. פשוט לא קיים ולא מתקיים. ועדיין לא מאוחר מדי. תודה.

חבר הכנסת טיבי, משפט קצר בבקשה.

אני בכל זאת חושב שמשטרת ישראל יכולה. בפגישה עם ראש הממשלה, ראש הממשלה נתניהו אמר לנו את מה שאנחנו אומרים תמיד. הוא אמר כך: אם משטרת ישראל הצליחה למגר את הפשיעה ביישובים היהודיים, אין שום סיבה שהיא לא תצליח למגר את הפשיעה ביישובים הערביים. אמר ראש הממשלה, ואמר שארגוני הפשיעה הפכו להיות גידולי פרא, והוא מתכוון לטפל בהם. לכן שאלתי אותו: איך אחרי שאתה אומר את זה, אתה ממנה את בן-גביר לשר לביטחון לאומי? ולא הייתה תשובה.

זה המדינה, להתעלם מהמשפט האחרון. בבקשה.

זה אמרתי לציבור, לך, לעצמי. לראש הממשלה.

זה בסדר. אנחנו אנשים פוליטיים, חבר הכנסת טיבי.

בדיוק. זה המקום. עכשיו, אפרופו השר לביטחון פנים, הגיע לזירת הטבח, שאילו הוא היה מתקיים ברעננה, מדינת ישראל עד עצם היום הזה הייתה רועשת וסוערת, כמו שאמר ראש העיר. הגיע לשם ודיבר על משמר לאומי. שם, ביפיע. ככה מתגרים עוד יותר באוכלוסייה? אבל העוזר שלו, ראש המטה שלו, מה מצא לנכון לעשות בזירת האירוע? לעשות את צרכיו בפרהסיה. הוא ידע שמצלמים אותו, כי שר מגיע, אז כולם מצלמים. וכשמישהו צעק עליו מהמקום: "תתבייש לך!" עשה לו ככה ביד.

עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, השוטרים לא חייבים לענות. נגיד שיש פיגוע בתל אביב, ונהרגים חמישה יהודים, ופועל ערבי או עוזר שר שהוא במקרה במקרה ערבי, היה עושה את צרכיו בזירת הפיגוע. מה הייתם עושים? מה המדינה הייתה עושה? מה המשטרה הייתה עושה? מה השר שלו היה עושה? כמה נמוך ושפל אפשר לרדת? כמה? כמה, כמה? כמה נמוך ושפל אפשר לרדת, אדוני היושב-ראש? ואני חושב שלא התייחסו לאירוע הזה.

האירוע הזה מסמל הרבה. הרבה. הוא לא ראוי לדיון, אבל יש שלושה אנשים שאחראים היום לביטחון האישי של האזרחים במדינת ישראל. אחד שהוא שר עבריין מורשע, שני שהוא נער גבעות, קוראים לו חנמאל, שעושה את צרכיו בפרהסיה, ושלישי שהוא גופשטיין, גם עבריין מורשע.

די, חבר הכנסת טיבי גלש לכיוונים שלא מעניינים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לי משהו להגיד למשטרה עצמה. אני הייתי שם בזירה, עמדתי לחכות לשידור. השוטרים עמדו שם וצחקו.

לא, הזירה הזו לא מעניינת אותי. זה לא מעניין, אבל אני מכנס את הוועדה לביקורת המדינה לא בשביל לבדוק מי שעשה את צרכיו במקום ציבורי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עמדו וצחקו!

אני מנסה שעתיים לנהל דיון רציני, מהותי, טכנולוגי, בנושאים של חוקים. אז זה לא מעניין אותי. די. תודה רבה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. זה לא נושא שראוי שאני אדון בו.

כמה משפטים לסיכום. תראו, בסך הכול נדרשנו לדיון הזה והקדמנו את הדיון שתכננתי לעוד כמה חודשים, דיון שהקודם היה לפני ארבעה חודשים, מכיוון שיש פגיעה ממשית, מהותית, בביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, ופגיעה בחברה הערבית בפרט. והמצב הזה הוא חמור ומאיים. הוא מאיים על החברה הישראלית, הוא מאיים על החברה הערבית בפרט. ולא רק. והמדינה נדרשת ליותר. אני אומר את זה לנו, לפוליטיקאים, למי שמתווים את המדיניות. ואני פונה גם לחלק מהפקידים הבכירים שיש פה, קציני המשטרה. כשהמדינה נדרשת ליותר, היא נדרשת ליותר חקיקה כדי לסייע בידי הכוחות הפועלים, וסקרנו אילו חוקים כרגע חסרים כדי לטייב את הנושא. היא צריכה לדון באמצעים שהיא נותנת לכוחות בשטח, לדרג המבצע, כי האמצעים שיש ברשותו עדיין אינם מספיקים. יש לו. צריך להגדיל אותם, טכנולוגית, ויש לשנס מותניים בכמה וכמה רמות.

דיבר סגן השר לשעבר, חבר הכנסת סגלוביץ', על נושא התכלול. ובלי נושא התכלול, ואנחנו יודעים לעשות את זה, ואתם יודעים לעשות את זה. מרשות המיסים, וממשרדי הממשלה השונים, מתחבורה, פנים, משפטים ומשרד ראש הממשלה. שמענו שראש הממשלה לקח את זה על עצמו. אז ראש הממשלה הוא אדם עסוק מאוד, וראוי שהמדינה תמנה פרויקטור לפחות ברמה של - - -

ראש הממשלה צריך לעמוד בראש הוועדה, כמו שהיה ראש הממשלה בנק, וגם לפיד.

חבר הכנסת עמאר, כשדנתי פה לפני ארבעה חודשים בסכנות הממשיות בסדר גודל של יותר מאלף הרוגים אם תתרחש פה רעידת אדמה, וביקשתי שימנו משרד, שר, כי יש כאן 1,800 בתים שעומדים להתמוטט מחר, בהם בתי ספר, בתי חולים, לא יהיה מי שיטפל. רעידת אדמה, עזוב אותי אירוע ביטחוני. רעידת אדמה. בצפון יש עשר ערים שהן בסכנת התמוטטות ופגיעה ממשית, ואני מוציא את זה. אני מתייחס לערים הגדולות. וזה יהיה אירוע גדול. אז הוא אמר: אני עומד בראש הוועדה הזאת, שנמנה ועדת שרים. לא עשו כלום. כלום. אתם שמתם חמישה מיליארד שקל. איפה החמישה מיליארד? התפוגגו. לחיזוק מבנים.

הוריד את זה למאה מיליון שקל.

כן. ברגע שראש הממשלה ימנה, או הממשלה תמנה פרויקטור מינימום בדמות סגן שר, או מינימום פרויקטור אחר שמביא את העניין, לא אכפת לי שייקחו ניצב, או אני לא יודע מה, אבל זה צריך להיות מהר. ואם לא ימנו פרויקטור, ואמר פה לפרוטוקול סגן השר לשעבר, חבר הכנסת סגלוביץ': אני מתחייב לעשות לו חפיפה. צריך להמשיך את 550, יש 549, שהוא חלקי רק בתחום מסוים, לא בתחום כוללני כזה, אלא בתחום החברתי, שגם אותו צריך להמשיך.

סוגיית כוח האדם במשטרה, אני פה קורא, אם ראש הממשלה מינה את עצמו, אנחנו נעביר את זה גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אם לא יטפלו בסוגיית כוח האדם במשטרת ישראל, ומשרד מבקר המדינה שומע את זה, 2,044 שוטרים בתפקידי הליבה שחסרים מיידית, ולא יטפלו בשכר השוטרים, שוטרים וקצינים עד רמת רב-פקד, שאלה אמצעי הליבה, יברחו הביתה. יברחו למקומות ששם מציעים להם יותר. אני יכול להעיד ממישהו שאני מכיר, רב-פקד קצין חקירות עומד לעזוב את משטרת ישראל, ולא הצלחתי לשכנע אותו להישאר. הוא קצין חקירות בתחנה. לא הצלחתי לשכנע אותו להישאר. וזה ימשיך. ועד שהמדינה לא תיתן את דעתה לנושאים האלה, אנחנו לא נצליח לפתור את הבעיה.

הוועדה לא מתכוונת לרדת מהעניין. מבקר המדינה, יש על שולחנו עוד ביקורת וחצי כזאת שצריכים לסיים אותה. אם לא יהיה שיפור, הוועדה תתכנס פעם נוספת. שרים יידרשו להגיע הנה, לא אסתפק בדרג הזה. בפעם הקודמת הבאנו את מי שהבאנו, לפני שבועיים הבאנו את המפכ"ל עם ראש אגף החקירות וכו'. אנחנו, הוועדה הזו, שאגב, אני לא יודע כמה מכם יודעים, היא הוועדה היחידה שמוקמת על פי חוק, והיא אמורה לבדוק ולפקח על עבודת הממשלה. זו המהות שלה. ואם לא יהיה שיפור, נצטרך להתכנס עוד פעם ולבקש תשובות מאותם שרים ממונים בכל משרד ומשרד.

ויש גם רשות המיסים, שזה שר האוצר, שחבר הכנסת סגלוביץ' הפעיל גם כן, יש מגוון רחב מאוד של נושאים, עד שמגיעים לטכנולוגיה ולאישורים ולכלים שאפשר כן לעשות. והוא עשה. אבל עוד פעם, משרד המשפטים, אם לא יהיה שינוי, ואני יודע את עמדתכם בנושא השב"כ, אני גם יודע את המהמורות שחוק השב"כ כורה לפנינו, ואני לא רוצה ליפול לשם. שינוי חקיקה, זה לא פשוט. זה לא למחר בבוקר. זה לא למחר בבוקר, אבל למוחרתיים בבוקר אפשר להעניק להם עם מסננת מסוימת את אותם הכלים.

אני מאחל לך, חבר הכנסת סגלוביץ', אולי ההצבעה תיכשל בוועדת החוקה, ואז נוכל לדבר על כלים נוספים בעבור המשטרה.

אין סיכוי, אני הולך להפסיד.

אין סיכוי, הולך להפסיד. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.